פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



23
ועדת החוקה, חוק ומשפט
13/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 156
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ"ז בכסלו התשפ"א (13 בדצמבר 2020), שעה 10:00



סדר היום:
 << נושא >> 1. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - נתניה << נושא >>   
<< נושא >> 3. הצעת צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון) התש"ף-2020 – אל-טירה << נושא >>   
 << נושא >> 4. הצעת צו העיריות (עבירות קנס)(תיקון), התש"ף-2020 - הרצליה << נושא >>   
 << נושא >> 5. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - חדרה << נושא >>   
 << נושא >> 6. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף - 2020 – פתח תקווה << נושא >>   
 << נושא >> 7. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 – ברנר << נושא >>   
 << נושא >> 8. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 – תל אביב << נושא >>   
 << נושא >> 9. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 – חוף הכרמל << נושא >>   
 << נושא >> 10. הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 – קרית אונו << נושא >>   
 << נושא >> 11. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 - עוספיה << נושא >>   
 << נושא >> 12. הצעת צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020 – חוף השרון << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
אוסאמה סעדי


מוזמנים: 
	שושי פרידמן-סומך
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	עלמא אלימלך
	–
	לשכה משפטית, משרד הפנים

	ליאת ג'נבר
	–
	לשכה משפטית, משרד הפנים

	רות גרונדמן
	–
	עורכת דין, עיריית נתניה

	מוניר נאסר
	–
	יועץ משפטי, אל-טירה

	סאמח עיראקי
	–
	עו"ד, אל-טירה

	הילה הררי דורון
	–
	מנכ"לית, גבעת ברנר

	חגית המאירי
	–
	עוזרת ראשית ליועמ"ש, עיריית ת"א

	גיליה ברגר
	–
	סמנכ"לית עזרה ובצרון, עיריית ת"א

	ענת בהרב קרן
	–
	יועצת משפטית, עיריית הרצליה

	בועז מייזלר
	–
	עיריית הרצליה

	שרון שרוני
	–
	יועמ"ש, עיריית חדרה

	שרית גרינברג
	–
	יועמ"ש, עיריית פתח-תקוה

	אודליה שני
	–
	תובעת עירונית, פתח תקווה

	אסנת הירש
	–
	יועצת משפטית, חוף הכרמל

	שלי קרייצר אביטבול
	–
	סגנית יועמ"ש, עיריית קרית אונו

	יוסי רשף
	–
	יועץ משפטי, עוספיה

	עדי סדינסקי לוי
	–
	יועץ משפטי, חוץ השרון

	הילה טרייבר
	–
	מזכ"ל, חוף השרון




ייעוץ משפטי: 
אפרת חקאק

מנהל הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם



 << נושא >> צווי עיריות (עבירות קנס) (תיקון), התש"ף-2020  << נושא >>   


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר היום: צווי עיריות (עבירות קנס) של מספר רשויות מקומיות. בכוונה עשיתי את הדיון היום, כדי שלא יהיה מצב שאם יהיו בחירות הרשויות האלו ייתקעו סיבוב נוסף ללא קנסות, ללא אפשרות לממש את חוקי העזר שהן טרחו עליהם הרבה שנים עד שאישרו אותם, עד שקיבלו אותם. נתחיל בנתניה.

 << אורח >> רות גרונדמן: << אורח >>   

אנחנו מדברים על החלת צו העיריות על חוק עזר לנתניה (מודעות ושלטים), התשע"ח-2018. אנחנו מעוניינים להחיל את צו העיריות על סעיפים מסוימים שרלוונטיים לקנסות. 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

יש לכם עוד צו, שעניינו שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים.

 << אורח >> רות גרונדמן: << אורח >>   

את זה אני לא מכירה, אני אצטרך לבדוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תבדקי.
 
 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

בסעיף 16(3) כתוב כך: "ביקש אדם להציג שלט שהכיתוב בו הוא בשפה שאינה עברית, ייווסף לו כיתוב בעברית התופס שליש משטחו". אנחנו נשמח לדעת אם יש לכם צורך בעבירה הזאת. אני מבינה שלמשרד המשפטים ולמשרד הפנים אין בעיה. מכיוון שזאת עבירה שנוגעת לחופש הביטוי, אנחנו רוצים לדעת אם יש לכם צורך בכלל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם את יכולה להסביר לנו למה זה נועד.

 << אורח >> רות גרונדמן: << אורח >>   

הכוונה שעל שלט שנכתב בשפה זרה יהיה גם כיתוב בעברית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שלא יהיה מצב שיהיה איזה שהוא כיתוב על שלט שאין לו תרגום לעברית.

 << אורח >> רות גרונדמן: << אורח >>   

שהשילוט יהיה שילוט ברור לכל. הקנס המבוקש פה הוא קנס נמוך משאר הקנסות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

משרד הפנים, יש לכם הערה על זה?

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

זאת מדיניות של הרשות.


 << אורח >> שושי פרידמן-סומך: << אורח >>   

כשהתחילו להגיע פסקי דין שקובעים חובה של שפה מסוימת, המדיניות שלנו הייתה שזה לא אפשרי. הפשרה הייתה על ההוראה הזאת שקובעת שליש. ההוראה לא מחייבת את מרבית השלט להיות בעברית, אבל כמו שאמרה נציגת הרשות, היא מחייבת שיהיה תרגום לעברית. אגב, ברשויות ערביות אנחנו פוגשים את הוראת המראה של זה לגבי ערבית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

את לא רואה בזה בעיה מבחינת חופש ביטוי?

 << אורח >> שושי פרידמן-סומך: << אורח >>   

אני חושבת שאפשר לחיות עם זה. זו לא בהכרח הוראה שהייתי יוזמת, אבל אני חושבת שאפשר לאפשר אותה במסגרת המדיניות של הרשות כל עוד אין הוראה שמחייבת לגבי רוב השלט. 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

נשמח לדעת אם הם מבקשים גם את הצו השני.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תוכלי לברר במהלך הדיון לגבי הצו השני?

 << אורח >> רות גרונדמן: << אורח >>   

כן, במידה ותהיה לי תשובה במהלך הישיבה. במידה ולא, נידרש רק לצו הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו נאשר כרגע את הצו שמדבר על השילוט. מי בעד אישור הקנסות של העיר נתניה, הצו שמדבר על השילוט?

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הצו אושר. אנחנו עוברים לאל-טירה. 

 << אורח >> מוניר נאסר: << אורח >>   

	עיריית אל-טירה מבקשת להחיל את צו העיריות (עבירות קנס) על חוק עזר שמירת איכות הסביבה שאושר במהלך שנת 2018. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש לכם פיקוח, מפקחים? 

 << אורח >> מוניר נאסר: << אורח >>   

יש לנו מפקחים שעברו הכשרה, שעברו השתלמויות.


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמה מונה הפיקוח שלכם היום?

 << אורח >> מוניר נאסר: << אורח >>   

האם אתה מתכוון למספר המפקחים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן.

 << אורח >> מוניר נאסר: << אורח >>   

	שלושה מפקחים. לקראת הקמת שיטור עירוני ייקלטו עוד מפקחים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמה תושבים יש באל-טירה?

 << אורח >> מוניר נאסר: << אורח >>   

27,000 תושבים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה גודל השטח המוניציפאלי? 

 << אורח >> מוניר נאסר: << אורח >>   

כ-10,000 דונם.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני רואה כאן סכומי קנס גבוהים בהשוואה למקומות אחרים, ואני מדבר על הקבוצה הראשונה של ה-730 שקל. נראה לי שאפשר קצת להקל בקנסות של הקבוצה הראשונה. 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

לאלה שמתייחסים לסכנה הקנס של 730 הוא סטנדרטי לחלוטין. יש כאלה שהם באמת ברף העליון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לטאטא זה לא סכנה. אני יכול להבין אם מדובר במכשול או מפגע.   

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אני מציע שבדברים שיש בהם סכנה לציבור נשאיר קנס של  730 שקלים. מוניר, תבדוק את זה עם ראש העיר או ממלא המקום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש פה נושא של להבעיר קוצים וצמחייה, שזה דבר שיכול להוות סכנה. האם העבירה של הטאטוא הייתה קודם? כמה הקנס שלה היה קודם?  


 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

זאת פעם ראשונה.

 << אורח >> מוניר נאסר: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני חושב שבדברים האלה צריך לעשות איזה שהוא ניסוי וטעייה, לא ללכת ישר על המספרים הגבוהים. אני חושב שזה פוגע באכיפה, כי העירייה לא תוכל לתת כאלה סכומים על דברים שהם יחסית אזוטריים ולא כל כך מפחידים.

 << אורח >> מוניר נאסר: << אורח >>   

יש הצעה על סכום מסוים?

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

מוניר, אני מציע שלכל אלה בקבוצה הראשונה שאין לגביהם סכנה תשאירו את הקנס של ה-470 שקל.  

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

יש סוגיות מסוימות שלפעמים הן מכת עיר והרשות לא מוצאת דרך אחרת להתמודד איתן.  הרשות צריכה להסביר מה הצורך לקבוע קנס גבוה בעניינים שלא יוצרים סכנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה נראה פה שהקנס הגבוה הולך על הרבה מאוד דברים די בצורה רחבה. מוניר, אני מציע שתתייעץ, כשההצעה שלנו היא לרדת בזה לדרגה היותר נמוכה – 475. אתה יכול להוציא דברים שאתה חושב שצריכים להיות המנצנצים במיוחד, הדברים הכי חשובים.

 << אורח >> מוניר נאסר: << אורח >>   

בסדר גמור, נתייעץ עם ראש העיר או ממלא המקום. 
 
 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

מקובל להחריג את הפרעת הסדר שמופיעה בסעיף 60.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה זו הפרעת סדר?

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

"לא יעשה אדם מעשה בגן שיש בו כדי לגרום לסכנה, הפרעה, נזק לאדם או לבעל חיים וכו', או שיש בו להפר את הסדר בגן". ההבדל בין הפרעה לבין הפרעת סדר הוא לא כל כך גדול, אבל בעבר הוועדה ביקשה להחריג את הפרעת הסדר, לא לאפשר לפקח לאכוף אותה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תוקנה כל ההפרעה?


 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

נחריג את הפרעת הסדר - ונשאיר רק את ההפרעה.

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

למעט הפרעת סדר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו עוברים להרצליה. 

 << אורח >> ענת בהרב קרן: << אורח >>   

	אנחנו מבקשים לכלול כעבירות קנס את סעיפים 52(א) ו-(ב) בחוק העזר להרצליה (מניעת מפגעים), שקובעים שלא יכניס אדם בעל חיים לגן אלא אם אושר הדבר על ידי ראש העיר, וככל שאושר הדבר, בעל החיים לא יהלך בלי השגחה ויימנע מלהפריע לאדם, לבעל חיים או לצמח. דרגת הקנס שמבוקשת בגין העבירה הזאת היא דרגת קנס א' - 730 ש"ח. בנוסף, אנו מבקשים לכלול כעבירת קנס את סעיף 3(א) בחוק עזר להרצליה (מניעת רעש), שאוסר על הקמת רעש בשעות ובמקומות שמהווים מפגע. כאן, לאחר דין ודברים עם משרד המשפטים, אנחנו מציעים לקבוע את דרגת הקנס כדרגה ג' - 320 ₪. הכללת העבירות האלו תאפשר לנו כלי אפקטיבי לאכיפה. אמנם העבירות קיימות בחוקי העזר שלנו, אבל אנחנו יכולים לאכוף אותן היום בלי דרגת קנס. 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

	אני אשמח אם תסבירו לוועדה מה ההסדר שחל לגבי כלבים והאם יש לכם בעיה של אנשים שמכניסים לתוך הגן בעל חיים שהוא לא כלב? למה אתם צריכים את העבירה הזאת?

 << אורח >> ענת בהרב קרן: << אורח >>   

"לא יכניס אדם בעל חיים לתוך הגן" כולל גם כלבים. שוטטות של כלב תיאכף מכוח החוק הארצי כמו שנעשה גם היום.

 << אורח >> שושי פרידמן-סומך: << אורח >>   

יש הסדר מכוח חוק העבירות המינהליות לגבי כלבים. פקח של העירייה יכול לתת קנס על שוטטות של כלב ללא פיקוח מכוח ההסדר הארצי. מכיוון שהמדיניות שלנו היא שעל אותה התנהגות לא יחולו שתי עבירות מקבילות, אנחנו מקפידים יחד עם הרשויות שההסדרים שמעוגנים בהסדר הארצי לא יהיו מעוגנים בחוק העזר.  

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

הקנס על שוטטות הוא 500 שקל, נכון? 

 << אורח >> ענת בהרב קרן: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לפי הארצי? 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

כן.


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האם יש התייחסות לרצועה, ללא רצועה? 

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

זה מוסדר בצו העבירות המינהליות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה זה אומר?

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

"המחזיק בכלב לא יאפשר את יציאתו מהחצרים אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו באמצעות רצועה שאת אורכה וטיבה יקבע השר". 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש בעלי חיים אחרים שאנשים באים איתם לגן? 

 << אורח >> ענת בהרב קרן: << אורח >>   

	סוסים, תוכים.

 << אורח >> בועז מייזלר: << אורח >>   

הנקודה פה זה שאנשים מגיעים עם כלבים לגינות שהן אסורות לכניסה עם כלבים, ואז יכולות להיות תופעות של ונדליזם או סכנה לילדים קטנים שיכולים להינשך על ידי אותם כלבים.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האם יש חיות אחרות שנוכחתם לראות בגינות?  

 << אורח >> בועז מייזלר: << אורח >>   

לא. יכולים להגיע סוסים, כי יש כמה חוות מסביב לעיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הבעלים שלהם לא חובבי פארקים, הם מחפשים דברים אחרים. מי בעד צווי עבירות הקנס של עיריית הרצליה?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 אנחנו עוברים לחדרה. 

 << אורח >> שרון שרוני: << אורח >>   

	אנחנו מבקשים להעלות את גובה הקנס על גללי כלבים ברחוב מ-520 שקלים ל-750, מדרגה ג' לדרגה א'. 


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זו הבקשה היחידה?

 << אורח >> שרון שרוני: << אורח >>   

כן. יש אצלנו מכה מאוד קשה בעיר, זה פשוט בלתי נסבל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ראינו את זה בכמה וכמה רשויות. כבר דנו בהצדקה של זה. 

 << אורח >> שרון שרוני: << אורח >>   

העלינו את גובה הקנס אחרי הרבה רשויות אחרות שהעלו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הצדקנו את זה ברמה העקרונית, לכן לא נותר לנו אלא להעלות להצבעה את צווי עבירות הקנס של העיר חדרה. מי בעד? 

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו חוזרים לאל-טירה.

 << אורח >> סאמח עיראקי: << אורח >>   

	כדי שתהיה גבייה אפקטיבית ולא יהיה סכום כזה או אחר שלא ישולם, חשבנו להעמיד את הקנס על 475 בקטגוריה א'. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתה לוקח את כל המקבץ שקיים עכשיו על 730 ומוריד אותו ל-475? 

 << אורח >> סאמח עיראקי: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל אז יש לך מקבץ מאוד גדול של 475. אין שום עבירה שאתם חושבים שצריכה להיות 730?

 << אורח >> סאמח עיראקי: << אורח >>   

בשלב הזה נלך על מס אחיד לכל קבוצה א'.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם עירייה רוצה לעשות באיזה שהוא שלב תיקון, האם היא צריכה לעבור את כל הויה דולורוזה עוד פעם? 

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

צריך עוד פעם לפנות למשרד הפנים, לקבל אישור של משרד המשפטים, ואז לעבור את הוועדה שלכם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמה זה בשנים?

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

אנחנו משתדלים כמה שיותר מהר. 

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   

אם עירייה רואה שעבירה מסוימת חוזרת על עצמה והיא רוצה להעלות את גובה הקנס, האם היא צריכה לעשות את כל הפרוצדורה?

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

ככל שמדובר בתיקון נקודתי, התהליך הוא - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

קבוצה א' עוברת להיות בגובה של קבוצה ב'?

 << אורח >> סאמח עיראקי: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 קבוצה ב' נשארת באותו גובה?

 << אורח >> סאמח עיראקי: << אורח >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

קבוצה ג' וקבוצה ד' לא משתנות. אנחנו מאחדים את א' וב' ל-ב' אחד גדול. 

 << אורח >> סאמח עיראקי: << אורח >>   

כן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

משרד הפנים, יש לכם התנגדויות? 

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

לא.

 << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>   
.
חשוב לצאת במסע הסברה לכל התושבים ולכל בעלי העסקים באל-טירה ורק אחרי הפרסום והאזהרות להשתמש בזה. 


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מעלה את ההצעה עם התיקונים שהצענו על דעת המועצה המקומית ועל דעת משרד הפנים. מי בעד אישור צווי עבירות הקנס של אל-טירה?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו עוברים לפתח-תקוה.

 << אורח >> אודליה שני: << אורח >>   

אנחנו מדברים על הוספת סעיף 47א(א) לחוק העזר בפתח תקווה (שמירת הסדר והניקיון) שאוסר על החזקה ושתייה של משקה משכר במקום ציבורי בין השעות 21:00 ל-06:00. זה סעיף שחוקק עוד בשנת 2016. כרגע אנחנו מבקשים להחיל אותו בצו העיריות תחת סעיף שכבר קיים כעבירה שניתן יהיה לרשום בגינה עבירת משפט. מדובר על דרגה ג'. קיבלנו את כל התיקונים שהעביר לנו משרד המשפטים ומשרד הפנים, והוספנו את התנאי לעניין הצבת השילוט במקום שמורה על כך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זו מכת עיר התופעה הזאת?   

 << אורח >> שרית גרינברג: << אורח >>   

כן, יש תופעה כזאת.

 << אורח >> אודליה שני: << אורח >>   

זו תופעה רווחת, בוודאי בתקופה הזאת. כשבני הנוער מתכנסים, מלבד הרעש וכל המפגעים שנלווים לזה יש גם את הנושא של משקאות משכרים שגורמים לתופעות שליליות נוספות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי בעד הצעת צו העיריות (עבירות קנס) של עיריית פתח-תקווה?

הצבעה
אושר.
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

	האם לעיריית נתניה יש תשובה?

 << אורח >> רות גרונדמן: << אורח >>   

 אנחנו מבקשים להוריד את ההצעה מסדר היום. במידה ונידרש לה בשנית נגיש פעם נוספת.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא על מה שהצבענו, על מה שלא הצבענו.

 << אורח >> רות גרונדמן: << אורח >>   

כן, על המשקאות האלכוהוליים. 


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו עוברים לגבעת ברנר.

 << אורח >> הילה הררי דורון: << אורח >>   

	אנחנו מבקשים לאשר צו עבירות קנס למספר חוקי עזר, למספר סעיפים בחוקי עזר: חוק עזר (מודעות ושלטים), חוק עזר (הריסת מבנים), וחוק עזר בכל מה שקשור למניעת מפגעים ושמירת הסדר הציבורי. הרציונל הוא א', דברים שמיפינו כמפגעים שיש בהם איזה שהוא אלמנט בטיחותי, וב', מפגעים שזיהינו שהם סוג של מחלת רשות או חוזרים על עצמם ואנחנו מעוניינים לייצר הרתעה שתמנע את ההישנות שלהם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני רואה פה סעיף שמדבר על לא ילכלך אדם ולא יזהם את רשות הרבים – 730 שקל. יש ללכלך ולזהם, ויש שנפל לו טישיו אחד או שהוא שגה וזרק.

 << אורח >> הילה הררי דורון: << אורח >>   

אנחנו מדברים על ללכלך ולזהם, כי במועצה אזורית יש הרבה ענפי חקלאות, יש עניינים של שפכים. חשוב שיהיה לנו איזה שהוא כלי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

השאלה אם העניין של לא ילכלך אדם ולא יזהם את רשות הרבים הוא לא רחב מידי. מחר יכול לבוא פקח ולתת על בדל סיגריה 730 ₪. 

 << אורח >> הילה הררי דורון: << אורח >>   

זה חלק ממדיניות רשות ומדיניות תביעה. אנחנו ננחה את הפקח שלנו בהקשר הזה. יש לנו סך הכל פקח אחד במועצה שיפעל בהתאם למדיניות הרשות. אנחנו לא נטיל על בדל סיגריה קנס של 730 שקלים. אנחנו כן היינו רוצים שהפרשנות הרחבה הזאת תתאפשר לנו, כדי שנוכל להפעיל את זה במקרים המתאימים.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

יש אצלכם רוכלים?  

 << אורח >> הילה הררי דורון: << אורח >>   

יש מספר רוכלים מאושרים. מידי פעם אנחנו נתקלים ברוכלים לא מאושרים שהיינו רוצים להפעיל לגביהם אכיפה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

משרד המשפטים, לא הפריע לכם העניין של לא ילכלך אדם ולא יזהם את רשות הרבים? לא היה נכון לפרט ולעשות שתי דרגות?

 << אורח >> שושי פרידמן-סומך: << אורח >>   

אנחנו לא עוסקים בדרך כלל בנוסח חוק העזר, אנחנו עוסקים בסייגים כמו שהעלתה היועצת המשפטית בדיונים קודמים. עבירה כזאת היא די סטנדרטית. הקנס הוא באמת יותר גבוה, אבל כמו שהזכרתי בדיונים קודמים, בדרך כלל אנחנו מסבים את תשומת ליבה של הרשות לכך שהיא תישאל על כך גם בוועדה. אם הרשות סבורה שזה הצורך הפנימי שלה, אנחנו ממעטים להתערב בדרגות הקנס.


 << אורח >> הילה הררי דורון: << אורח >>   

המועצה שלנו היא לא מועצה חזקה כלכלית, אבל התושבים שלנו הם תושבים שידם יחסית משגת ולכן יש משמעות לגובה הקנס כאלמנט הרתעה.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

יש לכם עוד עבירה לפי 25(2), שזה לא ילכלך אדם ולא יזרוק פסולת. אני מניחה שאם בן אדם זורק נייר, העבירה המתאימה היא 25(2). אני מניחה שתצטרכו לעשות הבחנה בין זיהום לבין לכלוך.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

חזקה עליכם שתפעילו את שיקול הדעת. מי בעד צווי עבירות הקנס של מועצה אזורית ברנר?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו עוברים לתל-אביב. 

 << אורח >> חגית המאירי: << אורח >>   

	ביקשנו להוסיף שני סעיפים בחוק העזר לתל אביב-יפו, בנושא: שמירה ושיפוץ חזיתות בתים.  

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

עיריית תל אביב מוציאה לתושבים דרישות לשיפוץ בניינים ברחובות מסוימים, רק לצערנו אם הם לא ממלאים אחר הדרישה אין לנו שום דרך לאכוף מלבד להגיש תביעה, מה שכמובן מאוד מקשה ומסרבל את הנושא. אנחנו מבקשים אפשרות להחיל קנס על מי שלא מקיים דרישה לשיפוץ חזית, ואנחנו מבקשים בנוסף אפשרות להטיל קנסות למי שפוגע בחזית. אם מישהו שם מזגנים בחזית הקדמית או עושה איזה שהוא שינוי בחזית, הדרך היחידה לפעול מולו היא הגשת תביעה במקום קנס, מה שהופך את האכיפה ואת הטיפול הפלילי לבלתי אפשרי כי אי אפשר להגיש תביעה על כל מזגן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

	את רוצה לחייב אנשים לעשות שיפוץ, רק השאלה אם זה יכול להיות בחוק עזר עירוני. העירייה יכולה להחליט מחר שהיא רוצה לעשות ציפוי שיש על כל החזיתות ברחוב מסוים.

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

לא, היא לא מחליטה דברים כאלה. 

 << אורח >> חגית המאירי: << אורח >>   

העניין של שיפוץ כבר נקבע בחוק העזר. כמובן שנדרשים קריטריונים ונדרש שיקול דעת. אנחנו מעלים את הקושי ליישם את זה בפועל. אחרי שכבר יוצאת דרישה אין לנו שיניים לאכוף אותה ולהתמודד איתה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

	אני לא בטוח שלזה נועדו חוקי עזר. חוקי עזר נועדו לשמירה על המרחב הציבורי וכו'. את אומרת שכשאתם מקבלים החלטה רוחבית על שכונה מסוימת או על בית מסוים אין לכם את האפשרות לאכוף את זה מלבד העניין של תביעה. כאן אתם מבקשים כלי שאני לא יודע אם הוא נועד בשביל לאכוף על מישהו להצטרף ליוזמה של העירייה.


 << אורח >> חגית המאירי: << אורח >>   

הפרוצדורה שלנו היא להגיש תביעה, אבל בפועל התביעות האלו לא מוגשות וזה איפה שהוא נופל בין הכיסאות. הכלי שיש בידנו הוא הגשת תביעות. כשאנחנו כבר מגיעים לתביעות על הדברים האלה, אנחנו מקבלים תשובה שמדובר בזוטות.

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

פקודת העיריות קובעת שלעירייה מותר לדרוש שיפוץ של חזית כל 15 שנים.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מבין שאתם מסתמכים על איזה שהוא חוק עזר שקיים.  

 << אורח >> חגית המאירי: << אורח >>   

אנחנו לא מתכוונים להעמיס על הוועדה עכשיו איזו שהיא פרוצדורה שכל אחד שרוצה לעשות משהו יצטרך להגיש רישיון, אנחנו כן רוצים לשמור על איזו שהיא אחידות של המבנים בעיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אמרת מקודם שימור. שימור מגיע מכוח חוק התכנון והבנייה, הוא מגיע מכוח חוקים אחרים.  

 << אורח >> חגית המאירי: << אורח >>   

חוק העזר שלנו לא חל על בניינים לשימור. אם יש לשכונה מסוימת צביון מסוים, אנחנו רוצים שבאותה שכונה תהיה אחידות, שלא יקום בן אדם מחר בבוקר ויצבע את הבית שלו באדום. אנחנו לא מדברים על דברים שהם זוטות, אנחנו מדברים על דברים שיש בהם איזו שהיא פגיעה לצביון של העיר, לחיצוניות שלה. אין לנו אינטרס לבלבל את המערכת, זו לא המטרה. אנחנו צריכים כלי כדי להתמודד עם החריגות שמפריעות לאחידות ולסביבה.

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

אנחנו נותנים תמריצים והלוואות ללא ריבית לאנשים שמשפצים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

פה הבעיה שלי. אם יש החלטות מסוימות איך ייראה מקום ואז בא מישהו, בעל דירה, ומחליט שהוא משפץ לא בצורה שביקשו ממנו, את זה אני יכול להבין. את מדברת על תמריצים שאתם נותנים כדי שיעשו שיפוצים. פה אתם מבקשים תמריץ של קנס מכוח חוק עזר שאני לא בטוח שזה התפקיד שלו. 

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

פקודת העיריות מתייחסת במפורש לסמכות של העירייה לדאוג לשימור מראה חזיתות הבתים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שימור – כן.

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

הכוונה לשימור מראה חזיתות הבתים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האם על ידי הקנסות האלה אני יכול לחייב מישהו לעשות משהו שהוא לא חשב לעשות? הרי הוא לא הלך לקלקל את החזית, הוא לא הלך לשפר את החזית. האם הקנסות האלו מיועדות "לתמרץ"?

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

הכוונה היא לשמור על המצב הקיים.

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

נכון. הדרישה לשיפוץ יוצאת רק לבניינים שנמצאים במצב מוזנח. הפקחים לא יוצאים סתם ככה לכל בניין, הם יוצאים לבניינים שנמצאים במצב מזעזע, לבניינים שהבעלים של הדירות משכירים את הדירות ומזניחים את הבניינים בצורה יוצאת דופן. העניין הוא שכשיוצאת דרישה לשיפוץ הם לא מכבדים את הדרישה כי הם יודעים שאין לנו מספיק יכולת לתבוע בבית משפט. יש מספר זעום של תביעות יחסית לדרישות שאנחנו מגישים. לא מספיק שאנחנו מוציאים דרישה, משקיעים, מוציאים פקחים, מאפיינים את הבניינים, בסוף בעלי הדירות פשוט מתעלמים מהדרישה כי הם יודעים שלעירייה אין מספיק כסף לתבוע את כולם. אם הייתה לנו אפשרות של קנס, אז אותם בעלי דירות מאוד יקרות שמזניחים את החזות החיצונית של הבניין היו משפצים את הבניינים שלהם. המטרה היא לא לתמרץ סתם בניינים לשיפוץ, המטרה היא באמת לטפל בחזות העיר המאוד מאוד ותיקה, בת מעל ל-100 שנה. 

 << אורח >> חגית המאירי: << אורח >>   

החוק קובע את השיקולים של הדרישה הזאת. כמובן שלמי שמקבל את הדרישה יש יכולת להגיש השגה. הכל נעשה על מנת להיטיב עם התושבים ועם העיר. האינטרס של התושבים שהעיר תיראה יפה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

משרד המשפטים, מה דעתכם?

 << אורח >> שושי פרידמן-סומך: << אורח >>   

כמו שציינה נציגת משרד הפנים, הסמכות של העירייה מוסדרת בפקודת העיריות. אין פה שאלה של סמכות. ככל שהיושב-ראש חושב שזו לא הדרך, זה כבר שיקול דעת של חבר הכנסת. מבחינת סמכות, יש להם סמכות לקבוע הוראה כזאת בחוק העזר על מנת להיטיב את האכיפה בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא יודע איך מקבלים החלטה על בית מסוים, על אזור מסוים. 

 << אורח >> חגית המאירי: << אורח >>   

זה קבוע בחוק העזר. לא ביקשנו שינוי בנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה היה עד היום? לא הייתה לכם עבירת קנס בעניין הזה? 

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

נכון.

 << אורח >> חגית המאירי: << אורח >>   

	עד היום לא כל כך הצלחנו להתמודד. התביעות שמוגשות מכוח חוק העזר נסחבות שנים, לוקחות זמן, כשאחוז קטן גם מגיע לפשרה. אין לנו כלים להתמודד עם זה כרגע.

 << אורח >> שושי פרידמן-סומך: << אורח >>   

חוק העזר של תל-אביב מונה את השיקולים שיש להביא בחשבון בהחלטה על מתן דרישה לשיפוץ - האופן שבו דרישת השיפוץ מועברת, הסייגים לדרישה. על כל ההוראות האלו אין קנסות, זו הסדרה פנימית של העיריה. רק ההוראות כלפי הציבור מתבקשות פה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עד איזה גבול אתם יכולים לקבל החלטות על שיפוץ? אם אתה מחלק את זה פר דייר, זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים? 

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

זה תלוי במידת ההזנחה של החזית. ככל שמזניחים יותר ולא מטפלים, כך השיפוץ מחמיר. זאת החשיבות של תחזוקה. כשעשינו עבודת מחקר מאוד מעמיקה, הבנו שבארץ מדברים על שיפוץ, באירופה מדברים על תחזוקה. למה? כי אצלנו לא עושים תחזוקה, ואז הבניין מתדרדר ומתדרדר עד שהוא מגיע למצב שצריך לשפץ אותו. חשוב לתת לנו כלי שיכפה את השיפוץ ואת התחזוקה. אם הייתה לנו את האפשרות לתת קנסות כשהבניין רק מתחיל להתדרדר, הוא לא היה מגיע למקום שהוא הגיע אליו היום. עלות השיפוץ תלויה בגודל הבניין, במספר הדיירים, במצב של הבניין. לפעמים יש בניין שיש לו בעלים אחד. אם מדובר בבעלים אחד שמזניח את הבניין, המחיר שהוא ישלם בשיפוץ יהיה גבוה יותר. אני מזכירה שמדובר בבעלים, לא בשוכרים. מדובר בבעלים שמחזיקים נכסים מאוד יקרים במרכז העיר.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

	זה לא תמיד במרכז העיר. הקנס פה הוא מאוד רחב.

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

אנחנו מוציאים דרישות שיפוץ במרכז העיר, אנחנו לא מוציאים דרישות שיפוץ בדרום ובמזרח. המטרה היא האזורים היותר יקרים, האזורים היותר מתוירים. העירייה לא נוהגת בחוסר התחשבות ומטילה קנסות ודרישות שיפוץ באזורי דרום ומזרח העיר. שם יש לנו בעיה של צווים מסוכנים שאנחנו מנסים לעזור לבעלים להתמודד איתם.   

 << אורח >> חגית המאירי: << אורח >>   

אנחנו לא הראשונים והמיוחדים בעניין הזה. אנחנו עושים את זה במקומות שיש איזו שהיא פגיעה לציבור. אין לנו אינטרס לעשות את זה באיזה שהוא רחוב צדדי. באבן גבירול העירייה השקיעה המון כסף בהחלפת תשתיות ובשיפוץ הרחוב עצמו, לכן אם מגיע בן אדם שהורס, בונה או "פוצע", יש פה איזה שהוא פגם מבחינתנו שאנחנו רוצים לתקן באמצעות עבירת הקנס הזאת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

על כל מה שאמרת עכשיו אני מוכן הרגע להצביע, כי מה שאמרת עכשיו זה החלק שאני בעד. הבעיה שלי היא לא עם המדיניות שלכם, כי המדיניות שלכם היא מדיניות מצוינת. האם את הקנס הזה שאנחנו מאשרים לגבי מי שקיבל דרישה לשיפוץ אפשר לתת כל יום? האם זה ניתן פעם אחת לבקשה אחת, פעם אחת לבניין, פעם אחת לדייר? משרד הפנים, אתם בטח בדקתם את זה. 

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

אני חושבת שצריך לראות את ההסדר בהקשר הרחב של חוק העזר - שיש אפשרות השגה, שצריך לתת דרישה מוקדמת.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש פה עבירה אחת, והעבירה זה שהוא קיבל דרישה ולא שיפץ.

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

אבל הדרישה באה עם חוות דעת מהנדס.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נציגת עיריית תל-אביב, האם את חושבת שהקנס יהיה הטריגר למה שאת מתכוונת?

 << אורח >> חגית המאירי: << אורח >>   

אדוני שואל אם אני יכולה כל חצי שנה לתת את אותה עבירת קנס לאותו בניין שעומד בסירובו. לקחנו את זה בחשבון, זאת לא הכוונה. זו לא עבירה שאנחנו יכולים להגיש בגינה אין ספור קנסות. אם נעשה את זה, נצטרך לתת את הדין בבית משפט. לאלה שיש להם שיפוץ בסדר גודל סביר יהיה עדיף להגיש את אותה בקשה ולהימנע מאותו קנס של 750 שקל.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה קיים בעוד רשויות?

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

חוק העזר הזה קיים בעוד רשויות, כמו באר שבע, מצפה רמון, יבנה, כשאני מניחה שיש עוד רשויות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תני לי דוגמה.

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

ממש סעיפים דומים, כמעט זהים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמעט זהים או זהים?

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

אני לא זוכרת בדיוק, אבל ממה שבדקתי הסעיפים מאוד מאוד דומים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

העירייה יכולה לקבל החלטות רוחב על שכונות שלמות, והיא יכולה לקבל החלטה על בניינים שיכול להיות שהיא תהיה החלטה הזויה במידה מסוימת. 

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

ככל שיודגש שמדובר בשימור של מראה הרחוב ולא בשינוי של מראה הרחוב - - 

 << אורח >> חגית המאירי: << אורח >>   

אנחנו לא משנים את חוק העזר. חוק העזר מאפשר לנו לשלוח את הדרישות האלו. אנחנו רק מבקשים כלי על-מנת שהדרישות האלו לא יהיו מהשפה לחוץ, שזה מה שקורה כרגע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתם עושים פה עקיפה של התביעה. בהליך של תביעה יש היגיון, כי אז יכול לבוא האדם לבית המשפט ולהגיד: "אני מוכן לטפל בחזית שלי, אבל אני לא מוכן לעשות שיש גרניט או לשים מעקות של זהב רק כי מישהו החליט שהמקום יהיה תיירותי".  

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

השיפוץ מתייחס למצב הקיים של הבניין, הוא לא ממציא חיפויים חדשים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה לא מה שאני מבין.

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

יש בניין במצב מוזנח שצריך לתקן. העירייה לא קובעת איזה חיפוי יהיה, או איזה מעקות יהיו. יש פה משהו שמאפשר לבעלי דירות להתחמק מהתחזוקה. העירייה לא קובעת להם איך לתחזק, היא רק קובעת שצריך לתחזק. אם יש בניין בטיח, הוא יישאר בטיח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

	דיברת בהתחלה על כך שהעירייה יוזמת שימור חזיתות.  

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

המטרה היא לא שיבוא אחד וישנה את החזית איך שהוא רוצה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה בסדר. הבעיה שלי היא עם 4(ד). אני חושש שיש פה משהו רחב מידי. השימוש בכלי של קנס הוא קלאסי ל-3(א), לא ל-4(ד) שבו מחייבים מישהו להיכנס לתהליך עירוני מסוים שיכול להיות שיש לו עליו ספקות והוא רוצה לערער.

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

הוא יכול לערער גם על קנס. האם עדיף לתושב לקבל תביעה ולא עדיף לו לקבל קנס ולערער בצורה מסוימת על הקנס? אם חצי מהדיירים רוצים לעשות את השיפוץ וחצי לא, הקנס הזה יכול לעזור לגייס את אלה שלא רוצים. אפשר להשיג על תביעה וגם על קנס. למה לא להקל על המערכת הבירוקרטית העירונית ועל הכסף הציבורי וכן לאפשר קנס? צריך לזכור שלעירייה מותר לדרוש את השיפוץ. אני לא חושבת שזה תהליך כל כך נעים לתושב לקבל תביעה בבית משפט. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש חוק שמגיע אלינו על שימוש בגגות של מבנים לסולארי. החוק מדבר על זה שבמקום שיצטרכו 80% מהדיירים, יסתפקו ב-60%. האם לא נראה לך מוזר שתבוא אותה עיר ותבקש מעבר לחקיקה ולתביעה המשפטית שיכולה להיות אל מול דיירים שלא מסכימים, אל מול סרבנים כאלה ואחרים, לתת גם קנסות צדדיים? 

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

אני חושבת שהפגיעה של חזית מוזנחת לציבור הרחב הרבה יותר משמעותית ממה שעולה פה. רחוב מוזנח גורר כל מיני תופעות במרחב הציבורי. אני חושבת שציבור התושבים זכאי לזה שבעלי דירות יתחזקו את הבניין גם מבחוץ. הם בדרך כלל לא עושים מעקות מזהב, הם עושים אמבטיות מזהב. אני חושבת שראוי לעזור לעירייה להביא את המרחב הציבורי למקום ראוי על ידי כך שיאפשרו לה לגבות קנס שהוא לא כזה גבוה.  

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

אול נסייג את סעיף 4(ד) לעניין שימור חזיתות הבתים בלבד. אם הבנתי נכון, הקושי הוא עם הדרישה לבעלי הבתים לשנות באופן דרסטי את החזית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

 שימור החזית של הבניין הוא גם שימור תקופתי, כי היום יכול להיות קילוף באיזה שהוא מקום, בעוד שנתיים קילוף בעוד מקום. אני מבין את הבקשה להחזיר את המצב לקדמותו, שעם זה אני מסכים, אבל זה לא כתוב פה. מה שכתוב כאן זה משהו הרבה יותר רחב. אני מכיר את עיריית תל-אביב, אני מכיר את דרך החשיבה שלה, אבל אני חושב שיש כאן משהו שעלול מחר להוות קרדום לחפור בו. הקנסות האלה עשויים להיות זרז לאיזו שהיא תכנית ד' כזאת, ג' כזאת או ל' כזאת. זה נכון מאוד שיש אזורים בעיר שבהם צריך לתת פוקוס, אולי אפילו לעשות שינוי דרמטי של חזיתות שעולה הרבה כסף, אבל אני לא יכול לחיות עם זה בחוק עזר עירוני. 

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

הכוונה היא רק לשימור והחזרת המצב לקדמותו.  

 << אורח >> חגית המאירי: << אורח >>   

חוק העזר מדבר על החובה לשמור על מראה תקין של חזית הבית. לא מדובר פה על שינויים שאותם אנחנו עושים במסגרת חקיקה, במסגרת תכניות, במסגרת דברים שהאזרח יכול להתנגד בפרוצדורות שאנחנו מחליטים לגביהן. כמו שאמרה גיליה, בארץ אין את התרבות הזאת של תחזוקה של בתים. אנשים בארץ יודעים לשפץ את הדירה האישית שלהם, התחזוקה כלפי חוץ פחות עושה להם את זה. מכיוון שיש הזנחות ויש בלאי הדברים מצטברים ובסופו של דבר מגיעים לאיזה שהוא שיפוץ שהוא מאוד מאוד גדול. אנחנו רוצים למנוע את זה. אנחנו חושבים שעדיף כרגע להתמודד עם בלאי והזנחות ברמה של עבירות קנס.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני הולך איתך על הבלאי, על ההזנחות ועל הפשיעה, השאלה רק איך לנסח את זה.

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

אולי נכון להוסיף סייג שקובע לעניין שימור חזיתות הבית בלבד. האם זה מכסה את כל הקשיים לדעתכם?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שימור חזיתות הבית זה בסדר?

 << אורח >> גיליה ברגר: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי בעד צווי עבירות הקנס של עיריית תל-אביב?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו עוברים לחוף הכרמל.

 << אורח >> אסנת הירש: << אורח >>   

הצו שאנחנו מביאים בפניכם היום כולל שני תיקונים קטנים יחסית: אחד בנושא שילוט, אחד בנושא של החזקת בעלי חיים. בנושא של שילוט, מכיוון שזה חוק עזר חדש יחסית הוא לא נכלל בצו עבירות הקנס הקודם שלנו. כמובן שהסעיפים הם סעיפים די נפוצים ורווחים ברשויות מקומיות אחרות. גם דרגות הקנס יותאמו למה שמקובל ברשויות בסדר גודל דומה. הנושא של בעלי חיים הוא נושא חדש שלא הופיע בכלל בצו עבירות הקנס. אמנם רוב האכיפה בנושא של בעלי חיים מוסדרת על ידי חקיקה ראשית של הכנסת, אבל הכנסנו לאחרונה בחוק העזר שלנו סעיפים חדשים בנוגע לאופן שבו מחזיקים בעלי חיים, שאלה סעיפים שאנחנו מבקשים לתת להם דרגת קנס כדי שאפשר יהיה לאכוף אותם בצורה ראויה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

העבירות בדרגת קנס א' -  זה מה שמקובל ברשויות אחרות?

 << אורח >> אסנת הירש: << אורח >>   

זה מה שמקובל. כל הנוסחים הם לפי מה שמקובל בשנים האחרונות בחוקי עזר בתחום של שילוט. אנחנו לא רוצים לפגוע בחופש הביטוי, בחופש ההפגנה ובכל הדברים שמוגנים בחוקי העזר. עשינו הקבלה לרשויות בסדר גודל דומה כך שהעבירות שהן החמורות ביותר קיבלו את דרגת הקנס הגבוהה, את דרגת קנס א', והעבירות האחרות קיבלו דרגות נמוכות יותר, שזה ב' ו-ג'.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

סעיף 21(א) מתייחס לדרישה שלפחות שליש מהשלט יהיה בעברית או בערבית. האם זה נדרש? האם יש לכם צורך בדבר הזה?

 << אורח >> אסנת הירש: << אורח >>   

 יש לנו צורך בדבר הזה. מתוך 27 ישובים שיש אצלנו, 26 הם ישובים דוברי עברית, רק ישוב אחד הוא ישוב בעל זהות ערבית. בהחלט יש חשיבות שכשהתושבים מסתובבים הם יבינו את השילוט שנמצא מסביבם. אנחנו לא דורשים 100% בעברית, גם לא 50% בעברית, רק שלתושבים תהיה היכולת לקרוא ולראות האם הם מתקרבים לעסק של מזון, קוסמטיקה, מחשבים. זה מקובל בהרבה מאוד רשויות, לא רק אצלנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי בעד צווי עבירות הקנס של חוף הכרמל? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו עוברים לקרית אונו.

 << אורח >> שלי קרייצר אביטבול: << אורח >>   

  הבקשה שלנו מתייחסת לחוק העזר העירוני לשילוט. יש לנו חוק עזר חדש משנת 2018 שמחליף חוק עזר קודם לשילוט משנת 1995. חוק העזר מ-1995 בוטל. אנחנו מבקשים לעדכן בהתאם את צו העיריות על מנת שנוכל לאכוף לפי הסעיפים בחוק החדש.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

	מי בעד צווי עבירות קנס לפי סעיף 265 לפקודת העיריות (נוסח חדש) – קרית אונו?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו עוברים לעוספיה.

 << אורח >> יוסי רשף: << אורח >>   

	לראשונה מזה תקופה מאוד ארוכה החליטה המועצה לחוקק חוק עזר שיסייע לה באכיפה בכל מה שקשור לסביבה, השלכת פסולת, פארקים, מעיינות. הקנס יסייע למועצה לאכוף את אותו חוק עזר. הקנסות שאתם רואים בצו הם קנסות סטנדרטיים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני רואה שבחרתם לא להשתמש בדרגה א'.

 << אורח >> יוסי רשף: << אורח >>   

אתה צודק. מכיוון שהנושא הזה בתחום הרשות הוא יחסית חדש אנחנו קודם כל רוצים לבצע אכיפה רכה. צריך לזכור שיש עוד גורמים שנמצאים בשטח, כמו המשטרה הירוקה. המועצה נמצאת בתחום מאוד רגיש מבחינת המיקום הגיאוגרפי לאור כל הפארקים ושמורות הטבע שנמצאים בסביבה. מאחר ומעולם לא היה דבר כזה בתחום הרשות המקומית הזאת, המדיניות היום אומרת להתחיל בקנסות לא גבוהים כדי ללמד את האוכלוסייה, כדי לבצע הסברה. במידה ונצליח להשיג את המטרה - מה טוב, אבל במידה ולא, נשקול דברים נוספים בהתאם למדיניות שתקבע הרשות המקומית. 

	בנוסף, יש את הנושא של סימון רחובות. אין סימון רחובות במועצה. במסגרת פרויקט של משרד הפנים מסמנים עכשיו את כל הרחובות, תולים שילוט על כל הבתים על חשבון הרשות המקומית. לאחר מכן נרצה שעל כל בניין יהיה מספר. מי שיצטרך לתחזק את אותו שלט ולהתקין אותו הם בעלי הנכס עצמו. 

	הנושא האחרון הוא רוכלים. מי שמכיר את עוספיה יודע שיש לנו שוק בתחום הרשות המקומית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש לכם מחלקת פיקוח, פקחים?

 << אורח >> יוסי רשף: << אורח >>   

קלטנו פקחים והכשרנו אותם על-מנת להשיב את הסדר במרחב הציבורי בכל הנושאים האמורים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

	מי בעד צווי עבירות קנס לפי סעיף 265 לפקודת העיריות – מועצה מקומית עוספיה?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו עוברים לחוף השרון.

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

יש לי שאלה אחת לגבי 13(ב), לגבי איסור זיהום והשלכת פסולת. ביקשתם דרגת קנס א' על כל השארת פסולת מכל סוג. זה די גבוה.

 << אורח >> עדי סדינסקי לוי: << אורח >>   

מדובר על חוף הים בלבד.  

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

עדיין זה גבוה. 

 << אורח >> עדי סדינסקי לוי: << אורח >>   

	יש לנו חוף ים שגובל בשמורת טבע. מדובר בחוף ים שהגישה אליו מאוד מוגבלת, היא דרך שביל עפר במורד הצוק של געש. אנחנו מבקשים את דרגת הקנס הגבוהה ביותר לאור הקושי הרב לאכוף ניקיון במקום. אנחנו צריכים את ההרתעה הגבוהה, כיוון שהאיסוף, הניקיון והפיקוח הרציף בחוף הזה מאוד בעייתיים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כל הנושאים הייחודיים שנמצאים פה קיימים, או שזה חידוש של מועצה אזורית חוף השרון?

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

זה קיים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

במדרגות הקנס הגבוהות?

 << דובר >> אפרת חקאק: << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מדובר פה בחוף מוסדר?

 << אורח >> עדי סדינסקי לוי: << אורח >>   

מדובר בחוף מוסדר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לחוף מוסדר צריך שיהיה קל להגיע.

 << אורח >> עדי סדינסקי לוי: << אורח >>   

תוואי השטח שם מאוד בעייתי. אנחנו מדברים על הירידה מהצוק של קיבוץ געש. יש קושי להוריד לשם אנשי ניקיון. יש שם אך ורק מציל. נדיר מאוד שגורמי הפיקוח יורדים לשם באופן שוטף, לכן אנחנו צריכים את ההרתעה כדי למנוע את הזיהום מלכתחילה. 

 << אורח >> הילה טרייבר: << אורח >>   

מדובר בחוף ים שהוא שמורת טבע ונמצא בתחזוקה משותפת עם רשות הטבע והגנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לרשות הטבע והגנים יש את הקנסות שלהם. האם יש אקוויוולנטיות בגובה הקנסות, או שעקפתם אותם בדרך?  

 << אורח >> הילה טרייבר: << אורח >>   

רת"ג לא מפעילים שם שום סמכות, הם רק מפעילים סמכות עלינו. כדי שנוכל לעשות שם פעילות אנחנו צריכים את הרשות של הרת"ג. הם לא מפעילים שם פקחים שלהם לאכיפת ניקיון, זה לא גן לאומי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי בעד צווי עבירות קנס לפי סעיף 265 לפקודת העיריות (נוסח חדש), של המועצה האזורית חוף השרון?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תמו ונשלמו הבקשות שהגיעו אלינו. ראיתי צורך לאשר את זה מיידית, לא לחכות עם זה יותר מידי זמן, מספיק הם חיכו. האם בצנרת יש עוד צווים שעדיין לא הגיעו אלינו? 

 << אורח >> עלמא אלימלך: << אורח >>   

יש צווים שמחכים לאישור שר הפנים ולאישור שר המשפטים, וגם יש הרבה צווים שנמצאים עדיין בבדיקה משפטית.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני פונה לשר המשפטים ולשר הפנים לזרז את זה כדי שהחברים האלה לא יפלו שוב בין הכיסאות. כדאי לזרז את זה, כדי שהעיריות והמועצות לא ייכנסו לזמן של בחירות, ממשלת מעבר, ועדות וסיפורים ואז הן לא תוכלנה לעשות את תפקידן.  תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:45. << סיום >>