פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



58
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט להשכלה גבוהה
03/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט
להשכלה גבוהה
יום ראשון, ב' בחשון התשפ"ה (03 בנובמבר 2024), שעה 13:30



סדר היום:
 << נושא >> סיור פתיחת שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הדסה בירושלים << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
זאב אלקין – היו"ר
מיכל מרים וולדיגר


חברי הכנסת:
צגה מלקו
  

מוזמנים: 
	פרופ' אריאלה גורדון שאג
	–
	נשיאה, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	ד"ר צחי מילגרום
	–
	סגן נשיא, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	שי אברהמי
	–
	מנכ"ל, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	ד"ר שמחה רוזן
	–
	ראש מינהל אקדמי, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	יעל לזמי
	–
	דקנית הסטודנטים ורכזת מילואים, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	עומר לוי
	–
	יו"ר אגודת הסטודנטים, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	טיגיס היילו
	–
	בוגרת מדעי מעבדה רפואית, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	גל
	–
	סטודנטית במילואים, שנה ג' בחוג לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	אביגיל מגדל
	–
	סטודנטית במילואים, שנה ב' לביוטכנולוגיה, רמ"חית אקדמיה באגודת הסטודנטים, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	מוישה לייזרוביץ'
	–
	סטודנט במילואים, תואר שני בניהול בעידן בטכנולוגיה, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	בתיה מרזייב
	–
	סטודנטית שנה ג' להפרעות בתקשורת, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	טל ביטון
	–
	דוברת אגודת הסטודנטים, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	כפיר
	–
	סטודנט שנה ג' בחוג לניהול מערכות בריאות, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	מחמוד
	–
	סטודנט שנה ג' בחוג לניהול מערכות בריאות, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	רועי כהן
	–
	סטודנט שנה ב' במדעי איכות הסביבה, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

	פרופ' תמיר שפר
	–
	רקטור,  האוניברסיטה העברית ירושלים

	ישי פרנקל
	–
	סגן נשיא ומנכ"ל, האוניברסיטה העברית ירושלים

	פרופ' גילי דרורי
	–
	דיקנית הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית ירושלים

	פרופ' אשר בן אריה 
	–
	דיקן הפקולטה לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית ירושלים

	יהב
	
	מסטרנט תקשורת וחשבונאות, האוניברסיטה העברית ירושלים

	יערה 
	
	רכזת תארים מתקדמים,  האוניברסיטה העברית, קמפוס רחובות

	נעמה פלד
	–
	יו"ר אגודת הסטודנטים, סטודנטית למשפטים, האוניברסיטה העברית ירושלים

	רז
	–
	ראש מחלקה, אגודת הסטודנטים, סטודנט לרפואה, האוניברסיטה העברית ירושלים

	שי
	–
	סטודנטית לרפואה, האוניברסיטה העברית ירושלים

	אדם 
	–
	סטודנט למדעי המחשב, האוניברסיטה העברית ירושלים

	תמר
	–
	סטודנטית למשפטים ופסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית ירושלים

	פיני
	–
	נציג אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה העברית ירושלים - גבעת רם

	ליאור
	–
	סטודנטית לתקשורת וסוציולוגיה, בת זוג של מילואימניק, האוניברסיטה העברית ירושלים

	איה
	–
	סטודנטית לביולוגיה ויחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית ירושלים

	אורית הראל
	–
	דוברת הוועדה, כנסת ישראל




מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
ויקטוריה שטיינברג, מיכל כזרי – איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> סיור פתיחת שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הדסה בירושלים << נושא >>   


 << דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

המפגש הזה מתרחש ביום חגיגי במכללת הדסה כי אנחנו פותחים את הסמסטר, ולכבוד הוא לנו לארח את חבר הכנסת אלקין וחברות הכנסת.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

יש עוד בדרך.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

אני חברת הכנסת צגה מלקו.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

לכבוד הוא לנו שבאתם לפתוח את הסמסטר איתנו, וברשותכם נאמר מספר מילים על מכללת הדסה ולאחר מכן נשאיר את ניהול הדיון בידיים הטובות שלכם. אנחנו מכללה מתוקצבת להשכלה גבוהה, והמוקד והחזון שלנו הם להכין את הבוגרים שלנו לקריירה שתתרום לשוק העבודה בישראל. אנחנו המכללה הכללית היחידה בירושלים ויש לנו הכי הרבה סטודנטים לתואר ראשון אחרי האוניברסיטה העברית. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

ב"כללית" הכוונה היא שעוסקת במקצועות שונים?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

כן, לדוגמה לא הנדסה, אומנות או מוזיקה. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

בשונה מעזריאלי למשל?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

נכון. יש לנו מגוון רחב מאוד. יש לנו חוגי לימוד לתואר ראשון, שני ומכינות קדם-אקדמיות. אחוז הצמיחה של מכללת הדסה הוא הגבוה ביותר בעשור האחרון בישראל, ועברנו מכ-2,000 סטודנטים ל-5,000 סטודנטים בעשור האחרון. 

יש לנו שתי פקולטות, הפקולטה הבינתחומית לבריאות, חברה ומדע שכוללת ביוטכנולוגיה, איכות הסביבה, עיצוב תעשייתי מכליל, מדעי המחשב, מיפוי מערכות בריאות, תארים ראשונים ושניים במדעי מעבדה רפואית, הפרעות בתקשורת ואופטומטריה ותואר שני בהתפתחות הילד עם צרכים מיוחדים. 

ויש את הפקולטה הבינתחומית לחברה ולקהילה שכוללת פוליטיקה בתקשורת, תקשורת צילומית, ניהול עם תואר שני גם כן, כלכלה וחשבונאות, מדעי ההתנהגות ועבודה סוציאלית. כפי שניתן לראות, התארים שלנו הם מכווני קריירה. בכל שנה אנחנו מבצעים סקר בוגרים, ואני שמחה להגיד ש-91% מהבוגרים שלנו עובדים בתחום שבו הם למדו ולא סתם עובדים וזה אחוז השמה גבוה מאוד. 

מספר הסטודנטים שלנו הוא כ-5,000 והרוב נשים, יש כאן כוח נשי של 74%, לא סתם יש להם נשיאה חדשה. אנחנו מכללה מגוונת עם 68% סטודנטים מהחברה היהודית ו-32% מהחברה הערבית. 

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

איזה אחוז מה-32% הם ירושלמים? כמה מהסטודנטים הערבים הם מזרח-ירושלמים?

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

יותר מחצי.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

אולי יותר מחצי, כ-60%. מגיעים אלינו סטודנטים גם מהצפון ומהמשולש. החוגים שלנו נחשבים לחוגים הטובים ביותר בכל הארץ. 35% מהסטודנטים שלנו מגיעים מחוץ לירושלים וכל השאר ירושלמים ואנחנו גאים מאוד לתת הזדמנות, 54% מהסטודנטים שלנו הם תואר ראשון להשכלה גבוהה. 

מצד אחד, אנו חייבים להנגיש את האקדמיה לאנשים שלאו דווקא היו מגיעים לאקדמיה, ומצד שני אנו לא יכולים לעשות שום ויתור על רמה אקדמית גבוהה כי הסטודנטים שלנו רואים את התואר שלהם ככניסה לרמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר, והמעסיקים בישראל יודעים שתואר ממכללת הדסה הוא תואר מכובד שפותח דלתות. דיברתי מספיק וניתן לכם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

תודה רבה ותודה רבה שהסכמתם לארח אותנו בהתרעה קצרה ודווקא ביום עמוס מאוד של פתיחת שנת הלימודים, אבל היה לנו חשוב מאוד לפתוח את שנת הלימודים במוסדות. אנחנו ועדת משנה שהוקמה רק בשבוע שעבר ולכן ההתרעה הייתה קצרה, אבל בזכות אתי לא ויתרנו על היכולת הזאת של לערוך ביקורים ביום תחילת שנת הלימודים, לבצע כבר את הדיונים הראשונים ולצאת לשטח ולשמוע מתוך המוסדות עצמם. נעשה זאת בכל הארץ, אבל סמלית היה לנו חשוב להתחיל בירושלים, דווקא במכללה ולא באוניברסיטה. 

נגיע היום גם לאוניברסיטה העברית, ונגיע לאוניברסיטאות נוספות בארץ אולי בשבוע הבא. לדעתי המרכיב של השכלה גבוהה שניתן במכללות המתוקצבות הוא חשוב מאוד, ולפעמים הולך לאיבוד מרוב תשומת הלב לאוניברסיטאות, ולכן בחרנו להתחיל את סדרת הסיורים שלנו כאן, במכללה אצלכם, אחת המכללות הגדולות, בטח בירושלים, אבל לא רק בה אלא גם בהיקפים הארציים ולכן תודה שאתם מקבלים אותנו כאן. בכנסת צריכים להגיד גילוי נאות, אשתי היא סוג של בוגרת הדסה.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

מה היא למדה?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

היא סיימה בבצלאל ולמדה כאן הסבה לתקשורת צילומית. אני מציע שנקיים את הדיון במתכונת הבאה, תחילה נשמע את נציגי הסטודנטים, כי זו שנה לא פשוטה שמחכה ושנה לא פשוטה שהייתה, ולכן חשוב לי לשמוע מנציגי הסטודנטים איך הם רואים את השנה הקרובה, והכלים שננקטו בשנה שעברה על מנת לעזור לצלוח אותה – עד כמה הם נתנו מענה או לא נתנו מענה. 

השנה גם יש מתווה אחיד, ואני מברך על כך שכל המוסדות הצליחו לגבש מתווה כזה של סיוע לסטודנטים בתנאי השנה המורכבת שמתחילה, וחשוב לי לשמוע גם כן מנציגי הסטודנטים איפה הם עומדים ועד כמה לדעתם זה נותן מענה, אילו אתגרים עוד נשארו ואילו בעיות יש. 

לאחר מכן נגיע לדיון ונשמח לשמוע התייחסות שלכם למה שהסטודנטים יגידו, וגם איך אתם רואים את האתגרים שלכם ושל המערכת כולה מתוך הזווית שלכם בשנה הקרובה. אנחנו באים ללמוד, זו המטרה שלנו.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

יש לי בקשה אחת, יש לנו סטודנטית בוגרת שצריכה לצאת.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

אז נתחיל איתה. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

לפני כן, חבר הכנסת זאב אלקין, דיברת ואמרת גילוי נאות. תתפלאו לשמוע וקודם סיפרתי ואתה לא היית, גם אני בוגרת המכללה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה קריטריון הכניסה לוועדה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

שאפו לחבר הכנסת אלקין, כי אנחנו חברים בוועדת החינוך, ולפני שבוע הוא הקים את וועדת המשנה להשכלה גבוהה וכשהציע אני קפצתי על זה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

בבקשה, נתחיל עם מי שצריכה לצאת.

 << דובר >> טיגיס היילו: << דובר >> 

קוראים לי טיגיס היילו, למדתי תואר ראשון במדעי מעבדה רפואית במשך שלוש שנים והייתי מצטיינת דקאן בשנה הראשונה. אתחיל בזה שלא האמנתי בתחילה שאצליח את הלימודים כי אני לא מגיעה מהתחום, ואמרתי אין מצב שאעבור את זה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

מאיפה את? איפה גרת?

 << דובר >> טיגיס היילו: << דובר >> 

מירושלים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

ואיך החלטת לבוא לפה?

 << דובר >> טיגיס היילו: << דובר >> 

תחום הרפואה תמיד משך אותי ורציתי לעסוק בו ולרפא אנשים, ולכן חיפשתי כיוונים שמשתלבים איתו, התחלתי לחפש בגוגל וראיתי את המכללה ומקומות נוספים, ומשהו משך אותי במכללה הזו ובאתי. בפעם הראשונה היה ראיון עם ראש התחום, איילת ארבל, היא דחפה אותי ואמרה לי "את יכולה, תשקיעי וזה מאתגר מאוד, המון פיזיקה, כימיה, ביולוגיה", דברים שאין לי קשר אליהם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

איזה בית ספר סיימת בירושלים?

 << דובר >> טיגיס היילו: << דובר >> 

הגימנסיה העברית. התמיכה שהייתה, המרצים מדהימים אחד-אחד ובאים לקראתך, הקשר האישי שיש לנו עם המרצים כאן הוא משהו אחר, ויש מרצים שעד היום זכורים לי בלב. התמיכה שהייתה כאן היא משהו שעזר לי אישית להתקדם, וגם ההתאמות שקיבלנו בתור העדה שלנו.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

את ילידת הארץ?

 << דובר >> טיגיס היילו: << דובר >> 

כן. בגדול, אני מופתעת מאוד, אפילו שהייתי מצטיינת דקאן זו הייתה הפתעה בשבילי שזה אפשרי עם כל האתגרים והקושי שהגעתי ממנו, אבל זה מראה לי שהייתי במקום טוב והאנשים כאן עטפו ועזרו.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

זה היה גם בתקופה שלי. אני גם למדתי מעבדה רפואית, אז יש סיכוי שתגיעי לכנסת. זה היה בשנים 1988-1986 ומבחינת המעטפת והאנשים, זה לא היה חוג גדול אלא קטן ואינטימי בליווי. הספרנית, את כולם אני זוכרת אחד-אחד ויש לי תמונות רבות. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

מתי סיימת? השנה?

 << דובר >> טיגיס היילו: << דובר >> 

עכשיו. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

ואת ממשיכה לתואר שני?

 << דובר >> טיגיס היילו: << דובר >> 

יש התלבטות בין מה אני שרוצה לעשות כרגע ולכן אני לוקחת את הזמן. אני עובדת עכשיו בתחום שלמדתי במשרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

במקצוע?

 << דובר >> טיגיס היילו: << דובר >> 

כן. אני עובדת שם כרגע.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

אז את ב-91%.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

20% מתקדמים לתארים מתקדמים.

 << דובר >> טיגיס היילו: << דובר >> 

ההתלבטות היא מה לעשות עדיין ואני לוקחת את הזמן, כי אני לא רוצה משהו שאני לא רוצה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

תודה רבה. בהצלחה. 

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

אתם רוצים לשמוע מהסטודנטים שהיו במילואים?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

אנחנו רוצים לשמוע מהסטודנטים, בין השאר כאלו שהיו במילואים, איך עזר להם הסיוע משנה שעברה, האם הם הצליחו להתממש או לא ואיך הם רואים את השנה הקרובה עם המתווה שפורסם כבר לסטודנטים ואני מאמין שהם מכירים אותו.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

אולי שגל תתחיל. 

 << דובר >> גל: << דובר >> 

שלום, אני גל, מתחילה שנה ג' בחוג לעבודה סוציאלית. בשנה שעברה עשיתי כ-170 ימי מילואים, הייתי מנובמבר עד אוגוסט בערך עם הפוגה לתקופת מבחנים באמצע. לא הייתי בסמסטר כי הייתי במילואים. עשיתי מילואים במרכז נפגעים ברמת גן במחלקת חללים, עבודה מתמשכת יום-יום בתחום. אחלק לשתיים את ההתמודדות של מילואים ולימודים, יש מענה מהמכללה והקשיים שלא משנה כמה המכללה תיתן לנו את התנאים עדיין קשה מאוד להיות סטודנט במילואים. 

מבחינת המכללה, פתחו לנו בעבודה סוציאלית קבוצה שנותנת מענה. מרצה שפתחה קבוצת וואטסאפ, בתחום האקדמי קבוצת וואטסאפ עם מרצה היא לא דבר רגיל, מרצה שמתקשר ושואל ומתעניין ומתאים כל דבר שאנחנו מבקשים. עד עכשיו אני בהשלמות של סמסטר קודם ועדיין אני בקשר עם המרצה שמלווה ועוזרת ותומכת בכל דבר שנצטרך. יחד עם זאת, חשוב להגיד שזה מורכב מאוד וקשה נפשית לשלב ,לא משנה כמה התאמות יהיו. 

הייתי עושה יומיות ולכן התאפשר לי יותר. בימי ראשון ושני הייתי במכללה ובהכשרה מעשית בעבודה סוציאלית, וימי שלישי עד שישי/שבת שהיה צריך גם במילואים ונוצר עומס רב שאני רואה גם אצל חברים שלי למילואים שאנחנו במרתון וכשאנחנו לא במילואים אנחנו בלימודים ואין לנו באמת חופש. כרגע אני עדיין משלימה את הסמסטר הקודם, יום שלישי מתחילה את הסמסטר הבא ואנחנו צוברים, לא משנה כמה נ"זים ונקודות, אנחנו עדיין צריכים לעשות את המחויבות שלנו.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

איך את מצליחה להשלים את הסמסטר הקודם? מועדי ג'?

 << דובר >> גל: << דובר >> 

יש תכנית מותאמת שבנו לנו, חלק במועדי ג' וחלק בעבודות חלופיות.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

ואיך את רואה את השנה הקרובה? הרי ימי המילואים לא נגמרו.

 << דובר >> גל: << דובר >> 

אני ספציפית בהפסקה מסוימת ממקום שהמחלקה שלנו כבדה מדי נפשית בשביל לעשות את העבודה לאורך זמן, אני יודעת שיש לי כרגע מספר חודשי הפוגה ועדיין זה לא פשוט. גם כשאנחנו כבר לא במילואים, המילואים הולכים איתנו הלאה. 

בסוף המתווים הם של כמה ימים בסמסטר. היית במילואים ולפעמים יש דברים והתמודדויות של אחרי. אני לא יודעת איך זה יהיה, כי עוד לא הגעתי לשלב הזה, אבל אני יודעת שיש חברים לכיתה במילואים שלא יגיעו בחודש הקרוב, שוב בתחילת הסמסטר. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

חברת הכנסת וולדיגר הצטרפה אלינו.

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

אגיד משהו בהומור, כי כולכם עשיתם גילוי נאות, אז גילוי נאות לגביה, זה הביקור השני שלה במכללה בתוך שנה. 

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

בבקשה.

 << דובר >> גל: << דובר >> 

לי אישית יש לי הפוגה כרגע, אבל חברים שלי יחזרו רק בעוד חודש או יותר, אין לדעת. צריך להדגיש שהמכללה נותנת מענה באופן כזה שיש לי חברים באקדמיה במסגרות שונות שרואים עד כמה היחס כאן הוא אישי ונותנים מענה. יש עם מי לדבר, ועוזרים ונותנים את ההתאמות שצריך. לכן מהצד הזה זה מאוד עוזר, אבל גם קשה מאוד ביחד.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

כמעט לכל תואר כאן במכללת הדסה יש התנסות מעשית כעובדת סוציאלית, קלינית, מעבדות. אלה לא תארים בפילוסופיה שרק צריכים להשלים את החומר העיוני, אלא עשו שמיניות באוויר כדי למצוא התנסות בעבודה סוציאלית בשטח שתתאים לימי המילואים שלה, וזה עם פינצטה לכל סטודנט.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

איך זה הולך לאחרים? למשל מי שצריך מעבדה, להגיע למעבדה?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

עשינו עוד קבוצות של מעבדות. 

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

עשינו השלמות מרוכזות.

 << דובר >> אביגיל מגדל: << דובר >> 

השלמות מרוכזות מיוחדות לאלו שחזרו ממילואים. יש כאן עוד סטודנט לדעתי.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

יש עוד שני מילואימניקים.

 << דובר >> אביגיל מגדל: << דובר >> 

קוראים לי אביגיל מגדל, סטודנטית לביוטכנולוגיה שמתחילה עכשיו את שנה ב' בפעם השנייה. בשנה שעברה הוקפצתי ב-8 באוקטובר. הייתי לוחמת בפיקוד העורף והוקפצנו כגדוד לאזור הדרום, לבאר שבע ולפזורות הבדואיות כדי לתפוס כוננות חילוץ, ובמקביל למשימות הגנה באזור. 

אני אישית נשלחתי למשימה מיוחדת וליווינו משפחות שפונו מכפר עזה, מניר עוז ומכל היישובים שנפגעו הכי קשה, ברמה של עזרה במיון בגדים שהיו בהם חורים ודם. כפי שאפשר לשמוע אלו דברים שמלווים אותנו וזה לא פשוט. 

חזרתי קצת לפני תחילת הסמסטר בתחילת השנה. הוקפצתי שוב למילואים שהיו אמורים להיות שבועיים והמשיכו ל-250 יום במצטבר. לא הצלחתי להמשיך את הסמסטר והחלטתי לוותר על השנה, ולכן אני מתחילה אותה שוב. 

יצא לי לראות את כל הליווי והתמיכה, כי במקביל יש לי גם תפקיד של רמ"חית אקדמיה באגודת הסטודנטים, וליוויתי מילואימניקים שכן עשו את כל העבודה, וגם לנסות לעזור למרצים למצוא פתרונות לסטודנטים מהתואר ומהחוג שלי לבעיות שצצו, בין אם אלה הקלטות, מציאת מעבדות ותאריכים חלופיים, וכל מיני פתרונות מגוונים למילואימניקים שהיו צריכים זאת.

זה לא פשוט. בכל פעם שמדברים על הנושא עולים רגשות רבים, לא קל לדבר על זה כי חווינו וראינו דברים רבים. עברתי מהמשימה הזו להגנה על היישובים בעוטף, ולאחר מכן לקו בדרום, באילת. היינו שם בתקופה שבה היו חשדות לחדירות, מתקפות טילים ואירועים רבים, והגדוד שלי ואני עתידים לצאת למילואים פעם נוספת במהלך השנה הזו ואני צריכה פתרון להתמודדות גם השנה, כי לא אוכל לדחות את הלימודים פעם נוספת ואני רוצה להתקדם בחיי. 

פתחו לנו קבוצת וואטסאפ, המרצה ד"ר סיגל ליוותה אותי בבניית תכנית משלי השנה וגם בשנה שעברה כשעוד ניסינו למצוא פתרון ללימודים במהלך המילואים, מה שלא צלח, ובאמת התאימו את המתווה – עד כמה שהיה אפשר – ללימודי התואר שלי כי הוא היה מסובך.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

כמה סטודנטים מילואימניקים הפסיקו את שנת הלימודים או דחו את הסמסטר?

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

חמישה דחו לשנה הזו.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

באחוזים? סך הכל. 

<< דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

כלום.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

תציגי את עצמך.

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

אני יעל, דיקנית הסטודנטים וגם רכזת מילואים. היו לנו בסך הכול 13 סטודנטים שעשו הפסקת לימודים בשנה שעברה, מהם חמישה הצהירו מראש שהם מתעתדים לחזור, ועוד שמונה אחרים הפסיקו מסיבות אחרות שלא בהכרח קשורות למילואים. חלק הבינו שזה לא בשבילם, וחלק רצו שינוי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

אבל כמה כאלו דחו שנה?

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

אני יודעת שכמה עשו הפסקת לימודים ואת הדחיות אנחנו מתחילים לקבל עכשיו, לא הרבה. 

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

יעל, מתוך כמה מילואימניקים?

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

501 מילואימניקים בשנה שעברה, מהם 300 שירתו מעל 100 ימים בשנה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

אבל מקרה כזה לא נספר ב-13 האלו?

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

הוא לא נספר ב-13 כי היא סטודנטית לכל דבר.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

השאלה היא כמה עושים את השנה מחדש.

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

כרגע, בתחילת השנה, אנחנו עושים פנייה לתכנית לימודים חדשה. ממה שאני יודעת ושומעת אלו בודדים ביותר, רובם הצליחו וחלקם דוחים קורסים. אביגיל דחתה כמעט שנה שלמה, אבל רוב הסטודנטים הם אלו שדחו דחו קורס אחד או שניים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

אביגיל, מה קרה מבחינת שכר הלימוד?

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

היא לא תשלם.

 << דובר >> אביגיל מגדל: << דובר >> 

שילמתי שכר לימוד מלא בשנה שעברה, וכבר דיברתי עם יעל לגבי הנושא והשנה אני לא אמורה לשלם. זה תואם מראש.

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

זה לא צריך להיות - - - זה החוק, ואנחנו מקפידים מאוד על החוק. אנחנו לא גובים שכר לימוד מסטודנט מילואימניק שלא עשה קורס מפני שהיה במילואים.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

חשוב לציין שאחוז הנשירה של אנשי המילואים אצלנו הוא נמוך יותר מהנשירה הכללית כל המכללה. אי אפשר להשוות וזה הרבה פחות.

 << דובר >> אביגיל מגדל: << דובר >> 

גם בתפקיד שהייתי בו לא הייתה לי קליטה במקומות רבים שבהם הייתי בכוננות או במלחמה, ולכן לא הייתה לי אפשרות להשלים את הקורסים בצורה מקוונת, לא יכולתי ללמוד מרחוק. שאר הסטודנטים שכן הייתה להם את האופציה כי הם היו במקומות עם קליטה וגישה לאינטרנט, היו להם כל ההקלטות באתרים. אני יודעת אישית מהחוג שלי שכשהיו תקלות עם הקלטות, מרצים העלו הקלטות משנים קודמות על מנת שלא יחסר לסטודנטים המילואימניקים שום חומר באתר. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

ומה את יכולה לראות או להגיד מהכובע השני של אגודת הסטודנטים כמי שרואה את התמונה הכללית? בסופו של דבר, כשאת מסתכלת לאחור ולאור כל הסטודנטים שהיית איתם במגע, האם המתווה של השנה שעברה נתן כלים מספקים? והאם המתווה של השנה, שאני מניח שאת מכירה אותו, ייתן כלים לך ולעוד רבים כמוך שיתמודדו עם זה השנה? 

 << דובר >> אביגיל מגדל: << דובר >> 

המתווה באופן כללי נתן כלים ל-90% מהסטודנטים המילואימניקים, מי שבאמת הבין שבכל זאת הם צריכים ללמוד את החומר. הסטודנטים שהמתווה לא עבד בשבילם הם אלה שציפו לקבל תואר בידיים בלי לעבוד, כי בכל זאת זו אקדמיה וצריך ללמוד את החומר, אי אפשר לקבל תואר מבלי ללמוד, אבל אפשר להקל בדרך ללימוד החומר וקבלת התואר. 

היה קמצוץ קטן של סטודנטים שהתלוננו שפחות עזרו להם, וציפו שבגלל שהם במילואים הם יקבלו תואר לידיים מבלי לעבוד וללמוד את החומר.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אביגיל, אמרת קודם שאת לא רוצה לדחות שוב את הלימודים, אבל זה מאתגר. רציתי לשאול, אני רואה שבהחלט את אומרת דברים שהם לכאן ולכאן, וזה ברור ששקלת ביתר שאת את כל האירוע, האם העניין המאתגר הוא נסיבות שלא אני ולא זאב או אף אחד מאיתנו יכולים לעזור כי יש מלחמה,  מילואים, או שיש דברים שבהם את אומרת שהמתווה לא היה מספיק טוב עבורך ועבור אנשים כמוך שכן באים לעבוד ויודעים שהם צריכים לעבוד קשה כדי לזכות בתואר, אבל יש חריקות במתן המתווה או נקודות שלא חשבו עליהן?

 << דובר >> אביגיל מגדל: << דובר >> 

לי אישית המתווה היה יכול לעבוד אם הייתה לי גישה לאינטרנט, כי הייתי באזורים שב-90% מהזמן לא הייתה קליטה שאפשר היה לראות הקלטות. לטפל בבעיות אינטרנט באזורים שבהם אין אינטרנט כמו באמצע המדבר זה לא משהו שנראה לי שאפשר לעשות. 

אני כן חושבת שספציפית בתואר שלי בביוטכנולוגיה יש דברים רבים שאי אפשר לעשות מרחוק, למשל מעבדה. כן קבעו תאריכי השלמה, ועדיין הייתי במילואים בכולם. הייתה לי השבוע לפני תחילת הלימודים מעבדה שהייתה אמורה להיות ב-7 באוקטובר ועשיתי אותה השנה. אני לא חושבת שהיה חסר לי משהו במתווה. 

האופציה שנתנו לא להיות נוכח בשיעורים, בחירה בין מועד א' למועד ב', הציון הגבוה, עוזרת מאוד כי בסופו של דבר אי אפשר לדעת על איזה מבחן ושאלה בתוך מבחן ניפול. יש כל מיני דברים קטנים שהמכללה חשבה עליהם שהיו מעבר למתווה בשנה שעברה שהשנה הם נכנסו למתווה הכללי שכן קיבלנו. 

לקח זמן והכל היה מבולגן בהתחלה, וסמסטר א' לקח קצת יותר זמן, אבל מסמסטר ב' כבר היו רשימות מסודרות, ידענו למי לפנות, ולפי מה שידוע לנו לכולם היו הגורמים הנכונים בכל חוג והיו דרכים למצוא פתרון אם רק רצו. מי שלא רצה, לא רצה.

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

ראש החוג שלהם גם היה במילואים כל השנה.

 << דובר >> אביגיל מגדל: << דובר >> 

כן. ראש החוג שלנו גם היה במילואים ועדיין לימד מרחוק בחלק מהזמן שבו אני עדיין לא זכיתי ללמוד כי לא הייתי, אבל החברים שלי לתואר שעכשיו בשנה ג' למדו איתו.

 << דובר >> מוישה לייזרוביץ': << דובר >> 

נעים מאוד, אני מוישה לייזרוביץ', סטודנט לתואר שני. הייתי כאן גם בתואר ראשון בניהול מערכות בריאות בהתמחות בריאות, ותואר שני אני עושה בניהול גם.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

בניהול מערכות בריאות?

 << דובר >> מוישה לייזרוביץ': << דובר >> 

לא. תואר שני בניהול עידן טכנולוגיה, ניהול כללי. הראשון היה במערכות בריאות. הייתי במילואים כחמישה חודשים במשך השנה, מדצמבר עד אפריל, וחזרתי לסירוגין בתקופות קצרות יותר. לי ספציפית המתווה עזר מאוד, גם קורסים שקיבלנו בחלק מהם במה שהיה אפשר נ"זים או פטורים והרבה עזרה ותמיכה מהמכללה, מרצים רבים שפנו אלינו ועשו לנו שיעורים מרחוק כשהם בעצמם במילואים, לדוגמה ד"ר חלמסקי היה צריך לפנות אליו לבדוק מתי הוא מתפנה כי בין לבין משימה במילואים הוא היה עושה לנו שיעורים פרטיים. היינו שניים מהחוג במילואים ומאוד עזרו ותמכו בנו כמה שאפשר.

במשך כל הקיץ והחגים ישבתי ועד השבוע עדיין השלמתי משימות מסמסטר א'. חלק המירו לנו מבחנים לעבודות, חלק עם הקלות נוספות וחלק ויתרו לנו, תכנים מעטים מאוד מהחומר שלא השפיעו על רמת האקדמיה והקורס. היו תקלות רבות בהתחלה עד שהצלחנו להבין למי לפנות, איך פונים, כל אחד כיוון אותנו מהמכללה ומטעם האגודה, יעל וכל מי שהתעסק בזה בא לקראתנו למצוא דרך פתרון פרטנית. 

זה נעשה ספציפית לקורס שלי שהוא קליל יותר לעומת קורסים וחוגים גדולים ומשמעותיים לעומת תואר שני, אבל באופן כללי, כמכלול, המכללה ניסתה תמיד למצוא את הדרך עם המתווה, וגם עם תנאים שהם הציבו וניסו לבוא לקראתנו.

עקבתי אחרי התקלות שהיו במקביל, הייתי באגודה בתואר ראשון בעיקר כי בשנה שעברה במילואים פחות יכולתי. כפי שאביגיל אמרה, הגרעין שהיה בעייתי בעיקר הוא האנשים שחשבו שיקבלו תואר ספציפית ויקבלו הרבה יותר פטורים מקורסים, ניסו לבוא מכל כיוון כזה או אחר אם זה בשיעורים, בהשלמות או בהקלטות, אבל יש לפעמים מצבים שקשה מאוד להתאים פרטנית לכל אחד. 

למרות שזה קורס קליל יותר, היה לי עומס מטורף במילואים ואני בעצמי שקלתי לפרוש בשלב מסוים ודחפו אותי לשמור את זה, לדחות את הקורסים ועד הדקה האחרונה לא דחיתי ולא ביצעתי שינויים וגם התחתנתי על הדרך בקיץ.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

מזל טוב.

 << דובר >> מוישה לייזרוביץ': << דובר >> 

הצלחתי להסתדר למרות כל העומס.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

לא הפסדת שום מבחן? שום עבודה?

 << דובר >> מוישה לייזרוביץ': << דובר >> 

השלמתי אחרי חצי שנה או כמעט שנה.

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

הוא מסיים עכשיו את התואר.

 << דובר >> מוישה לייזרוביץ': << דובר >> 

אני מסיים את התואר.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

תודה. יו"ר האגודה. גילוי נאות, אנחנו מכירים לא מהיום, וחסידים ומעריצים של יו"ר האגודה שלכם. תציג את עצמך.

 << דובר >> עומר לוי: << דובר >> 

עומר לוי, יושב ראש אגודת הסטודנטים. אני בשנה מתקדמת במכללה בחוג לפוליטיקה ותקשורת. הנציגה הראשונה שדיברה נגעה כאן בעניין חשוב מאוד, ואני אישית מרגיש אותו, וזה היחס האישי. אני חייב לציין שבכלל החוגים כאן, גם אני בתור יו"ר האגודה נמצא בקשר עם ראשי החוגים ויצא לי להיפגש עם היועצים ועם הרכזים של כל חוג. יש מושג שנקרא חליפה אישית, ובמיוחד בתקופה הזו אני יכול להגיד שלכל סטודנט כאן משרת או משרתת מילואים יצרו חליפה אישית. 

מהצד של המכללה, הסטודנטים רואים את המכללה כדבר יותר מלחיץ, ואני כיושב ראש האגודה שומע את כל התלונות והדברים הלא טובים ואני יכול להגיד שכל מה שאמרו כאן, העניין של חליפה האישית, לכל סטודנט משרת מילואים יצרו כאן חליפה כזו. הייתי בפגישות רבות עם היועצים והרכזים של החוגים שעשו הכל על מנת שכל סטודנט כאן יקבל את המקסימום ועשו גם הרבה יותר מעבר.

בנקודה שנגעו כאן, אני חושב שמתווה המילואים של השנה שעברה היה מעולה. אני גם חלק מהתאחדות הסטודנטים הארצית כמובן, ואני יכול להגיד שזה עזר למעל 90% בקבוצת המילואים שאני חלק ממנה, של הסטודנטים בירושלים ושל המכללה כאן. אלו נתונים מדויקים. 

תמיד יהיו בודדים שירצו לקבל את התואר בלי לעשות כלום, וגם אני מבין שזה בעייתי. אנחנו נלחמים ונלחמנו על כל סטודנט וסטודנטית גם בתוך האגודה. כמובן שהיו לנו גם פניות ספציפיות לדקאנט ולמינהל הסטודנטים, ותמיד שומעים ושמעו אותנו. 

בהזדמנות הזו אני רוצה להודות לכם, כי אני שולח לדקנית הודעות ב-23:00 וב-23:15 היא עונה לי, כי זו שאלה ספציפית וחשובה. תודה לכולם כאן מהנהלת המכללה, וכמובן תודה לחברי הכנסת שכיבדו אותנו והגיעו לכאן לשמוע אותנו, והלוואי שכולם יחזרו אלינו בשלום, שזו בסוף המטרה העיקרית.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

האם יש לכם סטודנטים שהיו לוחמים ואפילו תומכי לחימה עם – אני לא רוצה להגיד פוסט טראומה, כי אולי אלה מונחים קליניים מדי – אבל עם טראומה ובעיות נפשיות? מעבר למה שסיפרה אביגיל על דברים כמו אם יש אינטרנט או אין אינטרנט.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

לא הקשבת לגל כי הגעת לקראת סוף דבריה, אבל כשהקשבתי למנגינה הבנתי שבטח שיש.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש גם תמיכה נפשית?

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

יש לנו צוות יועצות ובכנות, אנחנו לא יודעים להתמודד עם כל סיטואציה. סיטואציה של מלחמה היא כזו שלא חווינו ואנחנו לא מקצועיות בנושא ומפנות לגורמים בקהילה. השנה דווקא הייתה לנו ירידה בכמות הסטודנטים שליווינו בטיפול בקהילה כי רובם קיבלו טיפול בצבא, אבל יש כתובת לסטודנטים והם יודעים למי לפנות. יש לנו סוללה גדולה של יועצות ואנחנו מפנים החוצה ועושים מעקב.  

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

השאלה שלי היא לא על הטיפול הנפשי החוצה, שאלה לא אתם, אלא על ההשלכה ללימודים כי זה אומר להחזיק את הטראומה - - - פוסט-טראומה. זו בהחלט המחלקה היותר קלינית ולא אתם, אבל כן לעשות את הדיאלוג בין המטפל שלו והסטודנט לבין הלימודים שאנחנו רוצים לעודד אותם להישאר.

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

הכוונה המטפל מבחוץ?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אמרת שאתם שולחים למטפלים בחוץ.

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

חלק אנחנו מפנים וחלק אומרים שהם לא צריכים, כי הם מטופלים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מצוין. האם יש גורם שמתכלל בין הקשיים הנפשיים של אותו סטודנט לבין הלימודים שלכם כאן?

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

כן. אם סטודנט פונה ומציף קושי ובוחר לשתף, יש לנו יועצות והן מדברות עם החוג בדיסקרטיות הנדרשת כמובן, כי אנחנו לא פותחים את כל המידע, אבל בהחלט כן.

 << דובר >> טל ביטון: << דובר >> 

אני אשמח להוסיף בנושא. אני טל ביטון, דוברת האגודה השנה. אומנם אני לא מילואימניקית, אבל אני בת זוג של מילואימניק שנמצא במילואים מתחילת השנה. אישית, עזרו לי כאן מכל בחינה, גם יעל וגם היועצות שהיא הפנתה אותי אליהן, וכל הגורמים הרלוונטיים.

 אני חושבת שבמתווה של המילואימניקים יש את נשות המילואימניקים שהן נשואות או יש להן ילדים, אבל יש כאן אוכלוסייה שלמה של נשות המילואימניקים שהן מאחורי הקלעים. אנחנו עוברות ואנחנו בבית, יש לנו דירות ולהחזיק בית וכל המסביב, ופשוט לא רואים אותנו. 

אני אומרת מהלב שהמכללה עזרה לי בכל נושא אפשרי, ובגלל זה סיימתי את השנה שעברה ועליתי שנה. אומנם אין לנו ילדים, אבל אנחנו גם נשים וגם צריכות את העזרה והתמיכה, אם זה במתווה הלימודים וגם באופן כללי וזה כן בידיים של חברי הכנסת, ואם תוכלו לעשות משהו, אנחנו נשמח. 

<< דובר >> גל: << דובר >> 

אני מצטרפת לזה. אני גם בכובע של המילואים וגם של בת הזוג ויש לי לא מעט חברות שהן בנות זוג, יש הרבה בנות זוג שלא נכללות בקטגוריה של ילד עד גיל 13 כי אין להן ילד, לא רואים לנכון לפעמים לשלב ילד עם תואר וכל אחד בשיקולי הילדים שלו, ואנחנו מתמודדות לא פחות עם קושי בתור בנות הזוג. אלו שבני הזוג שלהן כרגע בלבנון או בעזה – לכך אין כל כך מענה. 

אני לא יודעת איזה מענה צריך, אבל לדעתי אלה התמודדויות חשובות לא פחות. אצלי ההתמודדות היא יותר בתור בת זוג מאשר מילואימניקית, ואני מקבלת מענה כי אני מילואימניקית ואם לא, לא הייתי בהכרח מקבלת אותו. 

 << דובר >> טל ביטון: << דובר >> 

אוסיף שיצאו כאן מגדרן יעל באופן אישי וגם היועצות, וכן הייתה מעטפת של יועצת כמה שהייתי צריכה וכמה פעמים בנושאים ספציפיים יותר של לימודים במה שאפשר היה לעזור, עזרו. אבל בסוף יש כאן חוקים שהם מעל וצריך לבדוק את שורש העניין ולהגיד איפה, כדי לתת כלים גם למכללה או למוסד האקדמי על מנת שיוכלו לתת לנו את המענה כי הם עושים מה שהם יכולים, אבל בסופו של דבר זה מצב נפשי שהוא לא פשוט לסיים בו תואר. תודה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

תודה רבה. יש עוד מישהו מהסטודנטים שרוצה לדבר?

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

מבחינת מילואימניקים לא, אבל יש סטודנטים נוספים שרוצים לשתף את החוויה שלהם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

בלי קשר למילואים, אם יש סטודנטים שרוצים להעיר, נשאיר זמן גם לכם.
 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

בתיה.

 << דובר >> בתיה מרזייב: << דובר >> 

אני בתיה מרזייב, אני מקמפוס שטראוס, אני שנה ד' בהפרעות בתקשורת. בתחילת המלחמה חלק התחילו וחלק לא התחילו בגלל כל מה שקרה, חלק היו צריכות להחליף מקומות. אני ספציפית הסתדר לי והמשכתי כרגיל בזמן שהייתי בבדיקות שמיעה - - - היו הרבה שכתבו שהתאחר להם וגם אחרי שהסתיימה שנת הלימודים והמשיכו. מבחינת העזרה, התמיכה הייתה מכל בחינה, אם זה לדבר עם היועצים, אם זה בעזרה, יש את מרכז האתגרים שעוזר לבנות שמתקשות וצריכות את קצת יותר את התמיכה וההכוונה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

סליחה על הבורות, יש כאן קמפוס חריגים?

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

כן. הוא לא פה פיזית, אלא 700-600 מטר מכאן ברחוב שטראוס.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

אבל הוא תחת המעטפת האקדמית של הדסה?

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

כן.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

הוא הקמפוס השני בגודלו בארץ, יש לנו כ-700 סטודנטים. 

<< דובר >> בתיה מרזייב: << דובר >> 

גם מקבלים בו - - - לשלב את הערכים וגם להתקדם מבחינת השכלה. יש לנו רק תואר ראשון ואין תואר שני ואני נמצאת כרגע קצת בדילמה, כי אני כן רוצה להתקדם ומחפשת בדיוק איך. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

כמה סטודנטים יש לכם בשטראוס? - - - לא כולל סטודנטים של שטראוס הם של הדסה - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, הם תחתם - - - 

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

היית שם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

הייתי שם. 

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

זה קמפוס בהפרדה. יש שם גם - - - 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

כמה יש שם סך הכל?

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

עד 700 תלמידים, גם שם כ-80% הן תלמידות לדעתי ו-20% תלמידים. 

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

כפיר.

 << דובר >> כפיר: << דובר >> 

שלום לכולם, אני כפיר, תלמיד שנה ג' בחוג לניהול מערכות בריאות. כפי שנאמר בהתחלה על ידי הנשיאה שלנו, המכללה שלנו היא מכללה כללית בכלל הפרמטרים. יש כאן מגוון רחב של קורסים וגם הפסיפס של האנשים רחב מאוד. יש כאן סטודנטים מכל המגזרים. כשנכנסתי לספרייה כאן בפעם הראשונה, לא כל כך הבנתי איך תלמיד ממגזר מסוים יכול לעשות עבודה עם מגזר אחר עם כל קשיי השפה, וזה חיבור מדהים שיכול לקרות כאן.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

איך זה היה השנה? היא הייתה מורכבת.

 << דובר >> כפיר: << דובר >> 

אנחנו הסטודנטים לא הרגשנו כאן שום מתחים, השארנו את הפוליטיקה בחוץ כיחידה אחת לסיים את השנה ולהתרכז בתואר, בעבודות ובאקדמיה. לא הרגשתי שום מתחים כסטודנט כאן וזה משהו מיוחד. גם רכשתי כאן חברים ממגזרים אחרים שביום-יום לא הייתי פוגש אותם לעולם, לא הייתי יוצר קשרים כאלו מיוחדים אם לא הייתי סטודנט כאן וזה נפלא, ואני מרגיש שזה פלוס בשבילי.

לדעתי העיר ירושלים ברוכה במכללת הדסה, כי קורסים רבים ועבודות שאנחנו עושים הם בדגש על ירושלים, אם זה מערכות בריאות בדגש על מערכות בריאות בירושלים. פגשתי כאן סטודנטית קלינאית תקשורת, יש לי בן עם צרכים מיוחדים שלומד בגן Variety, ויום אחד הגעתי הביתה עם מצגת של הלימודים והיה עליה הלוגו של מכללת הדסה והוא אומר לי "אבא, זה כמו הגן שלי" ולא כל כך הבנתי, ויום למחרת דיברתי עם הגננת והיא סיפרה לי שהיו שם סטודנטיות ממכללת הדסה שעשו בדיקות שמיעה או ראייה וזה ריגש אותי מאוד. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

אתה ירושלמי?

 << דובר >> כפיר: << דובר >> 

כן, אני ירושלמי. אני חושב שרואים את התרומה של הסטודנטים לא רק בסיום התואר, אלא גם תוך כדי. דבר נוסף, כשבחרתי לאן ללכת ללמוד, ראיתי שיש תואר של ניהול מערכות בריאות גם מחוץ לעיר, בנתניה ובפרס ואפילו בפחות ימי לימודים בשבוע, פעם בשבוע במקום פעמיים בשבוע ומה שהכי קנה אותי הוא כשקראתי באתר המכללה ש-50% מהבוגרים אצלנו הם דור ראשון להשכלה, לוקחים ועוטפים אותך ואין כאן סלקציה מיוחדת ונותנים לכל אחד הזדמנות שווה לא משנה מאן הגעת ולאן הגעת.

אספר על עצמי שהתקבלתי כסטודנט על תנאי וסיימתי כמצטיין דקאן. קיבלתי את החיבוק והמעטפת, ומי שבאמת רוצה ללמוד – כפי שנאמר על ידי יו"ר אגודת הסטודנטים – נותנים לו את כל הכלים להצליח, אבל צריך לתת גם מעצמך. המלחמה השפיעה לא רק על חיילי המילואים אלא על כולם, ולדעתי לכל המרצים כאן יש היגיון בריא, ולכל המנהלים יש רגישות ורוצים לעזור לסטודנטים. 

בתפקידי אני מנהל רכש ולוגיסטיקה של חדרי ניתוח בהדסה עין כרם והביאו אלינו פצועים רבים, וכשלא יכולתי להגיע או איחרתי לשיעור מסוים, המרצים באו לקראתי והבינו את הצרכים. הם מבינים את נפש הסטודנטים וזה עוזר מאוד, כי לא הייתי צריך אישור או חוק מיוחדים. אני חושב שכולנו בורכנו, והארגון צריך להמשיך, ואני מתפלל שילדיי ונכדיי ילמדו כאן.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה לשאול לגבי הזדמנות במה שאתה נגעת, כי באופן אישי עברתי את זה, מתן הזדמנות – 
מהם תנאי הקבלה? למשל ההזדמנות שהוא קיבל והוכיח את עצמו.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

לכל חוג יש תנאי הקבלה משלו.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

תנאי בסיסי? מהם תנאי הקבלה?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

לפי החוק, צריכים תעודת בגרות.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

לפי גילים שונים או שזה לא משנה? ומי שמעל גיל 30?


 << דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

תעודת בגרות או מכינה שפוטרת מהבגרות.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

מכינה כאן?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

מכל מוסד, מה שנחשב כמכינה במוסד אקדמי. 

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

כולל מכינת 30+ בעיקר לאלה שהם לומדים בקמפוס החרדי - - - 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

פסיכומטרי קיים?

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

פסיכומטרי קיים, יש רק חוג אחד שבו פסיכומטרי הוא דרישה ובשאר החוגים - - - 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

איזה?

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

הפרעות תקשורת, כי כל החוגים בארץ עושים אותו הדבר, ובשאר החוגים אנחנו מאפשרים בחינה אחרת, בחינת תיל שהיא יותר נוחה לסטודנטים, לא כוללת אנגלית ונותנת אפשרויות יותר נוחות לקבלה, ואפשר גם לחזור עליה יותר פעמים. היא נעשית אצלנו על המחשב, ואחר כך לכל חוג יש תנאים משלו.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

המכסות שלכם - - - 

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

כן. אנחנו עומדים מעל המכסה. לא מצליחים לשכנע אותם שיאשרו לנו, למרות שבארץ יש חוסר ולא מילאו את כל המכסות, ולא הצלחנו לשכנע את ות"ת לאפשר לנו - - - 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

לעשות הסבה ממוסד אחר - - - זה נושא שנצטרך להתייחס.

 << דובר >> מחמוד: << דובר >> 

שלום, אני מחמוד, בן 22 ממזרח ירושלים, שכונת מחנה הפליטים שועפאט. אני הדור הראשון כאן מהמשפחה שלומד ומגיע לאקדמיה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

באיזה בית ספר למדת?

 << דובר >> מחמוד: << דובר >> 

בשועפאט.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

בפנים?

 << דובר >> מחמוד: << דובר >> 

לא בתוך המחנה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

בתוך השכונה שועפאט?

 << דובר >> מחמוד: << דובר >> 

כן, למדתי שם וסיימתי תיכון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

למדת תאוג'יהי?

 << דובר >> מחמוד: << דובר >> 

כן, יש לי תאוג'יהי, ואחרי שסיימתי יצאתי לאוניברסיטה העברית ולמדתי שם במכינה במשך שנה, קיבלתי פסיכומטרי והפסקתי כי החלטתי לעבוד. עבדתי בשכונת מאה שערים בתור מנקה רחובות, וביום מן הימים התקשר אליי חבר ואמר לי "מחמוד, תקשיב, יש מכללה בירושלים ויש לה תואר של ניהול מערכות בריאות, האם אתה מעוניין להיות השותף שלי בתואר?", אמרתי לו "בטח, אני מצטרף אליך". לא הייתה לי מטרה ואחרי שנכנסתי לכאן, הגעתי למקומות ולדברים שלא חשבתי עליהם. היום אני מתגבר במכללה ונותן תגבורים שונים בחוג שלי.

אני רוצה להעיר על הנושא של איך מרגישים הסטודנטים לגבי המלחמה. אני בשנה ג' והתחלתי לפני המלחמה ולכן זה לא השתנה בשבילי. כפיר הוא אח שלי, אני קורא לו אח ולא חבר ולכן זה לא השתנה בשבילי, אבל אני רואה שיש חשש ופחד אצל מי שנכנס עכשיו לשנה א' בזמן המלחמה, ולכן החלטתי להירשם להיות רכז בתכנית שקוראים לה "מעיין במדבר" והמטרה שלה היא לקרב בין הסטודנטים מהמגזרים השונים, סטודנט מהמגזר היהודי וסטודנט מהמגזר הערבי.

 בשנה שעברה הייתי סטודנט והשנה אני הרכז, והמטרה שלי היא לחבר בין האנשים ולהראות שיש עתיד, שאפשר לשבת ביחד ושלא צריך לפחד, והכל בסדר. 

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

הוא נבחר להיות רכז מתוך 60 מועמדים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

בהצלחה.

 << דובר >> מחמוד: << דובר >> 

תודה רבה. 

 << דובר >> רועי כהן: << דובר >> 

שמי רועי כהן, סטודנט שנה ב' במדעי איכות הסביבה. התחלתי את הלימודים שלי בשנה שעברה, הייתי אמור להתחיל לפני המלחמה ועם פרוץ המלחמה הכל התעכב כמובן והתחלנו את השנה בזום, ובחצי השני של הסמסטר הראשון עברנו ללמוד בחזרה במכללה. אין הרבה מה להוסיף על כל מה שנאמר כבר, על כמה שהסגל בחוג ובאגודה עזרו לכל מי שזו הפעם הראשונה שלו באקדמיה להבין איך ומה קורה, מה צריך לעשות, ובכל בקשה שהיה צריך החוג והמכללה תרמו מאוד. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

בהצלחה.

 << דובר >> רועי כהן: << דובר >> 

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

תודה רבה לכל הסטודנטים ולמה שהם הציגו כאן, תענוג לשמוע. לא בכל מוסד להשכלה גבוהה בתקופה הזו אפשר לשמוע אחדות דעים מבחינת התמיכה שהם קיבלו מהמוסד שלהם. אפילו אלה שכן נאלצו לעשות חזרה כמו אביגיל, הרשים אותי מאוד שהיא הדגישה כמה המוסד עוטף ותומך, וזה מחמם את הלב. יישר כוח להנהלת המוסד ולאגודת הסטודנטים שהצלחתם לייצר אווירה ושיתוף פעולה כאלו. 

בזמן שנשאר לנו, נשמח לשמוע מהנהלת המוסד מהם האתגרים שאתם רואים לשנה הקרובה, אם אלה תקציבים או דברים אחרים לשנה מסוג כזה? אשאל גם ספציפית, היות ואנחנו כאן, כי אני יודע שהייתה בעיה. האם הסתדרה סוגיית הקמפוס?

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

צחי מילגרום, סגן נשיא אקדמי ותיק במכללה. מבחינת ההתמודדות שלנו לאורך השנים האחרונות, התחלנו עם הקורונה, עוד לא התאוששנו ממנה, ונפלה עלינו מלחמה. הדבר החשוב ביותר בכל העניין הזה, ואני חושב שזה היתרון הגדול שלנו בפרט, אבל גם בכלל בהיותנו מכללה, הוא שיש לנו יותר גמישות. אנחנו משתדלים לתת מענים בכמויות גדולות יותר. 

כשהבנו שהולך להיות מצב של היעדר יכולת להגיע למכללה בזמן הקורונה, ניגשנו לכל ראש חוג באופן אישי והודענו לו שבתוך עשרה ימים כולנו עוברים לעבודה מרחוק. בנינו מתווה של עבודה מרחוק, ביצענו הדרכות בצורה ובקצב מסחררים. רתמנו לתוך העניין הזה ויצרנו מערכת שנתנה מענה לכל היכולת ללמוד ולהתקדם. 

התמודדנו באופן ספציפי. יש מעבדות ומרפאות, כפי שנאמר קודם זו לא רק מכללה שרוב הלימודים שלה או כל הלימודים הם קורסים עיוניים, והדברים האלה העמיסו עומס רב יותר. חלק מהדברים עשינו מיידית, כלומר מרפאות פתחנו מיד וגם עכשיו במלחמה.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

בנובמבר.

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

כן. שלושה שבועות אחרי, ב-1 בנובמבר לערך פתחנו את המעבדות והמרפאות. אמרנו " מי שנמצא במילואים נמצא לו פתרון, אבל עדיף למצוא פתרון ל-500 סטודנטים במילואים מאשר - - - סטודנטים". ארגנו את החבר'ה של המילואים ואמרנו להם שהם לא מפסידים שום דבר. שנמצא להם פתרון מתי שהם יגיעו, ולאלה שנמצאים כאן יכולנו לתת פתרונות. לא תמיד זה היה פשוט בזוכרנו שבאופן טבעי ברגע שהחבר'ה של המילואים לא נמצאים, יש - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה היחס? אמרו שיש לכם 500 סטודנטים פה?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

לא, 500 מילואימניקים. 

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

5,000.

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

ניתן לראות את התמהיל.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

ההתפלגות לא אחידה. 

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

כן, יש לנו התפלגות לא אחידה. גם מבחינת הסטודנטים יש לנו 30 וקצת אחוזים מהחברה הערבית, ויש לנו כ-700 סטודנטים בקמפוס החרדי. כלומר, אם נסתכל על אחוזי המילואים, הם לא מטים את האוכלוסייה כולה וזה לא פשוט, כי כשעושים מעבדה, מגיעים הסטודנטים והסטודנטיות שלא גויסו למילואים, ומגיעים כל הסטודנטים מהחברה הערבית ועושים מעבדה ביחד, והיינו צריכים ליצור את המערכות האלו. אני לא זוכר שבמעבדות או בפעילויות המשותפות היה משהו - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אינטראקציה לא טובה. 

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

זה לא נעשה מעצמו.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

אוסיף שבחוג לאופטומטריה רוב הסטודנטים הם מהחברה הערבית, וכבר בנובמבר פתחנו את המרפאות לכל המפונים שרוצים להגיע – מכל הארץ ובעיקר מירושלים – לבדיקות עיניים ומשקפיים חינם. עשינו סדנה עם הסטודנטים של אופן הטיפול באנשים שעברו טראומה, והכל בכבוד הדדי ובשלום. 

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

כולל יציאה לים המלח לבצע בדיקות גם במלונות. זו דוגמה למשהו שאנחנו מצליחים בזכות העובדה שאנחנו גמישים יותר מבחינת המרחק בין הנמ"ר שנמצא כאן לבין אחרון המרצים והסטודנטים, היכולת לקדם דברים, לקבל החלטות ולבצע אותן מיידית, לקבל פידבקים מהשטח תוך יום היא יותר גדולה וגם בדברים אחרים.

כלומר, יש לנו מרכז לקידום הוראה שאנחנו כל הזמן נותנים בו מענה למרצים בדברים שצריכים לתת היום, אי אפשר להגיד שאנחנו נמצאים במצב הכי טוב שיכול להיות אבל אני חושב שאנחנו יותר הרבה יותר קרובים - - - בתנאים כבדים יותר. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

כמה מרצים יש לכם בסך הכל וכמה מתוכם במילואים?

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

בסך הכל יש לנו כ-700 מרצים שלא כולם חברי סגל בכיר, יש לנו 150 חברי סגל בכיר והשאר מה שנקרא סגל עמית או מורים מן החוץ. מתוכם לאורך התקופות היו במקסימום כ-70 מרצים במילואים, חלקם בתקופות קצרות.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה לא יצר לכם יותר מדי קושי?

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

לא, זה לא יצר לנו קושי. חלקם היו בסוג מילואים כזה שיכלו לתת שיעורים ממקום המילואים, לא משנה מה התפקיד שלהם, אבל יש לנו חבר סגל בכיר שהוא קצין נפגעים - - - מאוד לא פשוטה נפשית, ובערבים הוא היה פנוי ולימד בצורה רציפה. כפי שצוין מקודם, יש לנו ראש חוג שהיה במילואים כל השנה והיה מעורב כמה שהוא יכול, אבל לקחנו מישהי שחשבה שהיא תנוח בשנה הקודמת וגייסנו אותה ואמרנו לה "גם את בצו 8", והיא עשתה את כל עבודת ראש החוג. 

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

הייתה כאן אווירה של צו 8 להשכלה גבוהה.

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

לא כולם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

יש לי שאלה על נושא שהתעורר לפני שהחל אירוע 7 באוקטובר והוא רלוונטי אליכם אולי יותר מכל המוסדות בהתחשב בתמהיל המוסד. האם הסיוע שהיה מות"ת לקליטת סטודנטים מזרח-ירושלמים נמשך או לא? במיוחד במכינות ובתכניות קדם. 

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

הסיוע שקיבלנו לחברה הערבית מתחלק לשני חלקים. החלק הראשון הוא סיוע כללי לחברה הערבית והוא נמשך, הסיוע הספציפי למזרח ירושלים לא נמשך.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

ממתי?

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

כל השנה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

כל השנה שהייתה וגם לא השנה הזו?

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

גם לא לשנה הזו. אני חייב להגיב על זה, אנחנו חלוצים בנושא קליטת סטודנטים ממזרח ירושלים, כי לפני קרוב ל-20 שנה הגיעו אלינו מעיריית ירושלים ואמרו "יש לנו בעיה, בוגרים שלנו, בוגרי תאוג'יהי לא יכולים ללמוד במוסדות בישראל בגלל העובדה שהם לא יודעים עברית". הם צריכים ללכת לביר זית, לא-נג'אח וכו', והם חוזרים ולא יכולים למצוא עבודה בשום מקום במערב העיר, ודבר שני, הם חוזרים עם מטענים שחלק גדול מהמשפחות לא מרוצות מהם.

ולכן בצורה חלוצית הקמנו כאן מכינה שגם הצלחנו לשכנע שהיא תוכר כמכינה, ואמרנו שהם יודעים כימיה, אבל הם לא יודעים מילה בעברית ולא יודעים איך ללמוד כימיה בעברית. פתחנו אולפן עם כל כלי האולפן ובמשך שנה שלמה, 26 שעות עברית בשבוע בצורה אינטנסיבית מאוד, כאשר בהמשך התחלנו ללמד לאט-לאט כימיה בעברית, ביולוגיה בעברית.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

הבחור שהיה כאן שמדבר בעברית?

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

הוא לא דיבר מילה. כשהוא הגיע לא מילה בעברית.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

הוא למד מכינה באוניברסיטה העברית, לא פה. אבל זו אותה מתכונת.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

שם הוא למד עברית לראשונה.

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

זו מכינה שהיא במודל של המכינה שלנו.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

כי הרי היינו בסיור במזרח ירושלים, הם הביאו אותנו לבתי ספר שלכאורה מתקדמים בלימודי עברית ולא ידעו עברית - - - 

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

אולי אתם מכירים את השם סולימאן מסוודה? הכתב, הוא הגיע לכאן אחרי שלמד שנתיים בבית זית, לא ידע מילה בעברית והגיע לכאן מהתחלה, עשה מכינה ועשה הכל. שמעתם את העברית שלו עכשיו?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

מיכל, אני לא במקרה שאלתי שאלה, הייתה לי מחשבה כי הנושא הזה הוא - - - כבר יותר משנה וזה המרכיב היחיד מתכנית החומש של מזרח ירושלים שעוכב כי הייתה לו תפיסה מסוימת למה זה רע ואני חושב שהוא טועה בגדול.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

את הכללי כן מעבירים ואת הפרטני לא?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

הכללי זה כלל הערבים בארץ, אבל היה סיוע ייחודי למזרח ירושלמים כדי לעודד אותם ללכת למוסדות ישראליים ולאו דווקא לביר זית, א-נג'אח וכו', והוא מעוכב כבר יותר משנה לבחינה מחודשת. לדעתי חבל, אני מכיר את התכניות האלו וראינו כאן בחור לדוגמה והוזכר כאן כתב ידוע שעבר חוויה דומה, ועוד רבים רבים. 

זו טעות גדולה של מדינת ישראל לא להמשיך באותו היקף ואפילו להרחיב, כי לא יוצא שום דבר טוב למדינת ישראל כשנוער מזרח-ירושלמי הולך ללמוד בשכם או בביר זית או אפילו באוניברסיטת - - - 

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

בטוח הם לא יוצאים עם זה - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

המימון היה למכללה הספציפית שלכם? מה היה המימון שנעצר?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

המימון היה מיוחד לתכניות של מכינות, לקחת תלמיד מזרח-ירושלמי שלמד תאוג'יהי ואין לו עברית ולתת לו כלים שיוכל ללמוד - - - 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

התכנית הייתה רק במזרח ירושלים? - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

הוא קיבל את המימון? זה היה אישי לסטודנט?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

לא אליו לכיס, זה למוסד.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

ברור לי, זה הולך איתו. הוא ילמד בתל אביב לצורך עניין, אז הוא יקבל - - - 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

אין - - - בתל אביב, המוסדות שהיו בתוך התכנית הם מוסדות ירושלמיים, בעיקר האוניברסיטה העברית והדסה. מי שהכי נפגע מההחלטה הזו הם הדסה. 

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

הם באו אלינו באותו המודל והצענו להם - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה הסכום? במה מדובר?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

כמה התקציב?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

אני חושבת שמיליון וחצי.

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

לא, זה על כל התלמידים ביחד. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

לא, התוספת הזו, כמה התוספת?

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

נדמה לי 3,200 שקלים, אבל אני לא זוכר ב-100%.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

אני זוכרת משהו גבוה יותר. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

כמה התוספת?

 << דובר >> יעל לזמי: << דובר >> 

יש מעטפת בסיסית ועליה התוספת היא כמה אלפי שקלים לכל סטודנט.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

לפי מה שאני זוכר, כל התקציב הוא עשרות מיליונים. לא גבוה, 30-20 מיליון. 

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

פר שנה זה מיליון וחצי. על חומש - - - 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

על חומש זה סדר גודל של 25 מיליון שקלים, זה לא הרבה כסף. 

<< דובר >> קריאה: << דובר >> 

כמה זה בתלמידים? כמה תלמידים היו בכיתה כזו? הייתה כיתה אחת?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

במכינה.

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

לא. זו מכינה עם 4 כיתות, 25 תלמידים, כי אנחנו לא יכולים ללמד עברית בכיתות גדולות יותר, אז 100 תלמידים בשנה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

100 תלמידים שהיו ואינם בגלל אותו סיוע?

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

היו וישנם, אבל - - - 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

הם ממשיכים על חשבונם?

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

הרבה לא מחזיקים מעמד בגלל זה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

ממשיכים? לא הפסקתם?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

לא הפסקנו, צמצמנו במקומות אחרים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

ברור שהם מפסידים, אבל השאלה - - - 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

אני בזמנו יזמתי את זה כשר ירושלים, כי - - - למה זה חשוב.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

במרחק של 12 שנים, אתם יודעים לעקוב אחרי הבוגרים שלכם ולהגיד שהם ממוצעים? לא עוסקים ב - - - 

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

אפשר להציג לכם את התוצאות. 

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

יש לנו גם נתונים על כאלה שהמשיכו לתארים שניים ועשו דוקטורט בביוטכנולוגיה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אצלנו?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

אצלנו.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

ברור שאחוז האזרחים הנורמטיביים שיוצאים ממקום כזה בהשוואה למי שהלך ללמוד בשכם הוא שמיים וארץ.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

האם אנחנו יכולים לקבל את הנתונים על התכנית? מתי היא התחילה ועד מתי נמשכה? כמה הצלחה הייתה? ועכשיו למרות שאתם ממשיכים כמו שנאמר כאן, המשכתם, אבל אתם מפסידים. אם יהיו נתונים זה יקל עלינו.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

כרגע הם מושכים את זה על הכתפיים שלהם על חשבון התקציב הרגיל של המוסד ולדעתי זו טעות. אני לא יודע כמה זמן הם יצליחו למשוך את זה כך. כך בטח לא מתאפשר להרחיב את זה כשבעבר היה גידול כל הזמן ואפשר היה להרחיב. זו טעות גדולה שלנו כמדינה, ואני בעד, כי גם הכסף מוקפא ולא מנוצל למשהו אחר, וזה הדבר הכי עצוב.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

מה זאת אומרת מוקפא? הוא יחזור לאוצר?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

לא, הוא מוקפא. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

שמים אותו בצד כמו תכנית חיסכון.


 << דובר >> ד"ר שמחה רוזן: << דובר >>   

בתחומים מדעיים ההצלחה גדולה מאוד, אבל יש תחומים כמו עבודה סוציאלית במזרח העיר שזה תחום שלא כל כך בוחרים אותו מתוך תסמונת החלוק הלבן כשיש בחירה של תחומי דעת בצורה מסורתית, ונדרשת עבודת שטח כדי להביא את הסטודנטים למקצועות האלו שהם נחוצים מאוד, גם במזרח העיר וגם במערב העיר, ולהגדיל את מאגר הלומדים ממזרח ירושלים בתחומים שכרגע אין להם ייצוג גבוה.

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

שמחה רוזן, ראש המנהלה.

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

אני רוצה להוסיף על הנושא הזה, הדוגמה של מחמוד וסולימאן מסוודה ויש לנו עוד בוגרים כאלו, שמגיעים ממזרח ירושלים ולא יודעים עברית בכלל, עד כמה שזה נשמע מוזר.

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

לא מוזר. מי שביקר שם בבתי הספר מכיר את זה.

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

נראה לי מוזר בתור ירושלמי לשעבר. הם לא יודעים עברית וגם לא ממש נחשפים לישראלים, הם לא מכירים אותנו, ומה שהם כן מכירים מהישראלים זה את כוחות המשטרה ומג"ב, כי זו האינטראקציה שלהם. כשהם מגיעים לכאן ופתאום זוכים לחממה שיש באקדמיה ומתייחסים אליהם כשווים לכל דבר ועניין, הם נחשפים לתרבות, ולחברה ולפתיחות. אני לא רוצה להקצין, אבל כששומעים מישהו כמו מחמוד - - - 
 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

שימו לב מאיפה הוא, בכוונה שאלתי אותו מאיפה הוא. 

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

משועפאט. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

לא משועפאט אלא ממחנה פליטים שועפאט, זו אחת מהשכונות הכי קשות שיש בירושלים מבחינה ביטחונית, היא מחוץ לגדר וזו שכונה בעייתית מאוד.

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

לא אתן עדותו, אבל הם סוג של שגרירי חיבור בין שתי החברות המאוד מעומתות האלו, ולא צריך להכביר במילים בטח אחרי 7 באוקטובר – אולי נגיד גם כמה מילים על הקושי של ניהול את המוסד אחרי 7 באוקטובר – ולכן הם מעין שגרירים של חיבור מסוים, אינטראקציה ומשהו חיובי שללא הגשר הזה זה לא יקרה והם יישארו בעולם המנותק שלהם עם חומות ברורות מאוד מבחינה חברתית ותרבותית, וזה אולי הצ'אנס לעשות חיבור מסוים של שתי החברות האלו. 

עברנו תקופה לא פשוטה אחרי 7 באוקטובר למרות כל התמונה הוורודה. הם לא היו היחידים, נכון שפיזית לא היו כאן היתקלויות ועימותים, אך לא במקרה גם דחינו את יום פתיחת הלימודים הפרונטליים. גם כאשר החלו הלימודים התחלנו שבועיים ראשונים באופן מרוחק ומקוון, על מנת שלא תהיה אינטראקציה פיזית ונוכל לשלוט יותר ולראות שהעסק מתחיל, בעיקר בגלל הנושא היהודי-ערבי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

אתם מוסד עם אחוז גבוה מאוד של סטודנטים ערבים.  שליש.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מתוך ה-5,000 שליש הם ערבים?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

יש מרצים ערבים?

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

30% ובפועל זה יותר כי הקמפוס החרדי שזה חלק מהשליש מוציא את ה-700 ומשהו תלמידים שהם בקמפוס נפרד ולכן בקמפוס הזה הם יותר משליש, קרוב ל-40%, זה אפילו יותר נוכח.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

	המרצים הערבים עזרו לנו מאוד בתחילת המלחמה, הם היו איתנו בצוות חשיבה, דיברו, התקשרנו וכל סטודנט במכללה קיבל טלפון מחבר סגל והמילואימניקים קיבלו גם מדקאנט הסטודנטים. חלק מחברי הסגל הערבים דיברו עם הסטודנטים הערבים בערבית, והסבירו להם מה חבריהם לכיתה - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

האם לסטודנטים הערבים יש כאן אפליה מתקנת או דברים כאלו?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

מה פתאום?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

בסוף מי שרוצה להתקבל מתקבל על פי נתונים ולא על פי גזע או מוצא?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

אין שום אפליה, לא נגד ולא מתוקנת. ממש לא.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

בחור שסיים מכינה הוא לא קודם לאחרים?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

לא. הייתי ראש החוג לאופטומטריה תשע שנים וגם לימדתי סטודנטים של שנה א' שני קורסים גדולים, והסטודנטים הכי טובים בכיתה היו בוגרי המכינה של מזרח העיר.

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

רואים את זה גם בחוגים אחרים. 

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

אין מה לדבר. אנחנו לא עושים שום אפליה, לא לפה ולא לשם. ברגע שסטודנט נכנס לכותלי מכללת הדסה, ולא חשוב אם הוא ערבי, חרדי, נוצרי, יהודי ואפילו צרפתים, אנחנו עושים כל מה שאנו יכולים כדי שהוא יסיים את התואר בכבוד, אם אלה תגבורים בשפת האם שלו אם יש צורך.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

יש כאן באופן פרדוקסלי – וזה מה שניסיתי להסביר לבצלאל ולא הצלחתי – דווקא אחוז גבוה של מזרח-ירושלמים כאן שמאוד מוכוונים להצליח, כי זה מאוד לא פשוט ולא ברור מאליו, וזה גורם לכך שאין כאן מה שיש בעברית. באוניברסיטה העברית שרוב הסטודנטים הערבים הם לא מזרח-ירושלמים, הם גדלים שם. מבחינת ההפגנות ומתח יש הרבה יותר ממה שיש כאן.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הקמפוס הוא מאוד לא פוליטי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

זה עובד הפוך דווקא. מזרח-ירושלמים הם פחות פוליטיים בניגוד למה שהוא חושב.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

זה גם מה שאנחנו מלמדים כאן. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה לא ויכוח, אלא דיאלוג שצריך להביא לפה, כי זה לא מסתדר לי עם תכניות הלימוד שהם לומדים, כלומר למה דווקא המזרח-ירושלמים? זה מצב נתון או שיש ניתוח מסוים?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

לא. יש לי טיעון שמי שמוכן לקחת על עצמו כי זה אתגר גדול מאוד, לבוא וללמוד במוסד להשכלה גבוהה בעברית בישראל, וגם מי שמצליח כי לא כולם מצליחים, יש כאלו שבאים למכינה ולא מצליחים ונושרים, אבל מי שמצליח הוא מאוד מוכוון להצליח, להשתלב, לקבל תעסוקה, זה מאמץ גדול מאוד שלא ברור מאליו, מה שאולי בחלקים אחרים של המגזר או במקומות אחרים כמעט ברור מאליו, שנוסעים ללמוד באוניברסיטה העברית או בחיפה. לכן הם מוכוונים לשילוב ולתעסוקה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אם יש לכם נתונים או מחקר של עשר או 12 שנים, משהו להראות שכולם השתלבו, זה יהיה טיעון מנצח. אם יש מעקב לראות שפתאום 20% חזרו להכין פצצות ולהשתמש בנו, אז איבדנו את זה, אם תראו שאין אף אחד כזה ולהפך. 

<< דובר >> צחי מילגרום: << דובר >>   

אני לא חושב שמישהו מהם יצהיר על זה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

שב"כ טוען הפוך.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

עזוב שב"כ, אני מתכוונת נטו. 

<< דובר >> ד"ר שמחה רוזן: << דובר >>   

 נתוני ההשתלבות בתעסוקה של מזרח-ירושלמים - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

בתעסוקה, בחיים בחברה ובכלל.

<< דובר >> ד"ר שמחה רוזן: << דובר >>   

ואת ההשקעה בהנגשה אנחנו משקיעים בהנגשה התרבותית. שי הזכיר שבחרנו לא לחזור מיד ללימודים פרונטליים, אבל כל המרצים וכל חוג וחוג עברו סדנה של איך ללמד בעת מלחמה בכיתות מעורבות. עשינו הכשרה של - - - התרבותי. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש לכם גם מרצים ערבים ממזרח ירושלים?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

יש את - - - יש שניים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

בוגרים שלכם?

<< דובר >> ד"ר שמחה רוזן: << דובר >>   

בוגרים עדיין אין. זה תהליך ארוך שנים, כי עד שאנשים מסיימים דוקטורט, וירושלים היא לא חביבה על אנשים, הם לא כל כך שמחים לבוא לחיות כאן. מעבר לכך, עשינו הכשרה גם למאבטחים בכניסות, הקשחנו את רמת האבטחה ובכל זאת לא רוצים לתת לסטודנטים תחושה שאתה בודק אותם יותר מאשר את חברם לכיתה. 

אני חושבת שעם הרבה מאוד מחשבה והשקעה בהנגשה התרבותית לצוותים, לסגל ההוראה וגם לסגל המנהלי, אנחנו מצליחים לשמור על רמה אקדמית גבוהה, כי לא צריך לעשות הנחות שווא אלא צריך הנגשה תרבותית ולא הורדה של רמה אקדמית. 

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

כמה מילים על הקמפוס. חתמנו על הסכם היסטורי עם נשות הדסה, שכל גורם יוצא לכיוון שלו. כמו ששי אוהב להגיד, כמו בכל גירושין יש הסכמי נדל"ן, יש חלוקת רכוש, צד אחד שמרוויח יותר וצד אחד שמרוויח פחות. אנחנו ב-100% נשארים בחלק גדול מהקמפוס, יש לנו את - - - ששייך לנו, הבניין העגול החדש, את בית הקשתות אנחנו מקווים שנקנה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

בית הקשתות זה לא החרדי?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

לא. ויש לנו הסכם חלוקה על הקמפוס הנוכחי בינינו ובין בית החולים שעדיף לא להיכנס לפרטים, אבל אנחנו נישאר כאן. אפילו אם לא היה לנו הסיפור הזה, אנחנו חנוקים במקום כאן במכללה. יש 5,000 סטודנטים ולדעתי הבניינים יכולים להכיל הרבה פחות מ-5,000 סטודנטים, אין לסטודנטים מקומות לבלות בהם ואנחנו בכל מקרה חייבים להרחיב את הקמפוס.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

לפחות חסרי בית אתם לא. 

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

אנחנו לא חסרי בית.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

אני זוכר שהייתי כאן בשנת 2020 כשר והייתה דאגה גדולה שתהיו חסרי בית.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

ברוך השם לא נהיה חסרי בית, אבל חייבים למצוא קמפוס חלופי. 

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

אנחנו בתהליך של לחפש מקום לקמפוס משלים.

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

בירושלים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

משלים או חלופי?

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

לא, משלים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

שיהיו לכם סניפים?

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

כן. יש לנו שלוחה בירושלים עצמה כמה אלפי מטרים מרובעים. אני חייב להגיד לשבחה של העירייה שמסייעת ותומכת בנו מאוד, משה ליאון בעצמו באופן אישי, אבל זה גם יהיה כרוך בהשקעה כספית גדולה מאוד, בסדר גודל של 8,000-6,000 מטר מרובע, 200-150 מיליוני שקלים, בהנחה שאת הקרקע נקבל ללא תמורה, ללא עלות. 

גיוס תרומות הוא בהחלט משהו שאנחנו מחפשים וזה לא פשוט. בימים אלו יש רצון רב לסייע לישראל לתפוצות בנושאים האלו, אבל זה מוכוון יותר לנושאים כמו סיוע למלחמה, מפונים, נכי צה"ל וכו' ופחות לנושאים מהסוג הזה בעת הזו.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

ירושלים - - - 

 << דובר >> שי אברהמי: << דובר >> 

נכון - - - פיתוח של מוסד אקדמי. אנחנו נשמח, ואם כבר העלית את זה, אם יש אפשרות של סיוע ממשלתי בנושא הזה לפיתוח פעילות אקדמית בירושלים, אנחנו שוקלים את האיגום מחדש של המערך הניהולי כאן, ולהקים פקולטה שנקראת מקצועות הבריאות והשיקום, כולל פתיחה של תכנית חדשה לפיזיותרפיה, שברור לכולם הצורך המקצוע הזה בתקופה הזו. זה מקצוע חיוני, ולהפוך את ירושלים למוקד בנושא הזה. אני מרשה לעצמי להגיד, אם כבר נפגשים, שכן נשמח לקבל סיוע גם מהמדינה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

בהקשר הזה, אני מציע לכם לנהל שיח עם ראש העיר לקראת יום ירושלים. הרי תמיד יש החלטת ממשלה לקראת יום ירושלים, ובדרך כלל ראש העיר הוא זה שמוביל מול הממשלה בשם את כל המוסדות הירושלמיים הידברות, מה כן ומה לא, ומשרד ירושלים, יש פה שני שחקנים שביחד תופרים את ההחלטה הזו מול משרד האוצר. 

בסוף תמיד מביאים משהו ליום ירושלים ודווקא בגלל שרוב תכניות החומש כבר אושרו, אז יש מקום לפרויקטים נקודתיים כי תכניות החומש כבר מאחורינו, הדברים הגדולים כבר עברו, אז לקראת יום ירושלים הקרוב שזה עוד חצי שנה, אבל צריך להתחיל לעבוד על זה עכשיו מול שני המוקדים, שהם משרד ירושלים וראש עיריית ירושלים. 

<< דובר >> אריאלה גורדון שאג: << דובר >>   

אנחנו רואים את זה - - - אנחנו מחפשים תורם שירצה לתת שם למכללה מובילה בירושלים. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >> 

תודה רבה לכם. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:00 ונתחדשה בשעה 15:30) << הפסקה >>   

 


(סיור באוניברסיטה העברית בירושלים, הר הצופים)


 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

ערב טוב. אנחנו פותחים את המשך הסיור של ועדת המשנה להשכלה גבוהה של ועדת החינוך, התרבות והספורט, שזו ועדת משנה שהוקמה בשבוע שעבר, ואנחנו חשבנו שזה נכון לצאת לשטח ולבקר במוסדות עם תחילת שנת הלימודים, כדי לשמוע גם על ההיערכות לקראת תחילת שנת הלימודים וגם על האתגרים שעומדים בפני המערכת, הן מבחינת הנהלת המוסדות והן מבחינת הסטודנטים, וכמובן כהחלטה טבעית לפתוח את הסדרה הזו של הביקורים בשטח בירושלים.

קודם כל, אני רוצה לברך אתכם לקראת שנת הלימודים התשפ"ה שנפתחת במועדה, כי זה גם משהו. אמנם גם השנה הזו כנראה שתהיה שנה מאתגרת, אבל לפחות מתקיימת פתיחת שנת לימודים כסדרה וזה לא ברור מאליו.

כולנו עברנו שנה מאוד לא פשוטה, בטח מבחינת המערכת של ההשכלה הגבוהה, וזו הסיבה שביקשנו גם שנציגות הסטודנטים תצטרף לישיבה הזו, על מנת לשמוע מהם איך מבחינתם הייתה השנה שעברה ואיך הם רואים את השנה הנפתחת, גם מבחינת המתווה שהיה בשנה שעברה, עד כמה הוא נתן להם מענה ועד כמה המתווה החדש שפורסם סייע. 

אגב, אני מברך את המוסדות שהצליחו להגיע למתווה אחיד כי זה חשוב מאוד, מכיוון שכל השנה הקודמת עברה בהשוואות של הסטודנטים מול העמיתים השונים ומול המוסדות השונים, וזה לא תרם למערכת, ולכן טוב שיש איזושהי הסכמה בין כל אנשי המוסדות לגבי מה שעושים, אבל כמובן שהשאלה היא עד כמה זה עזר ועד כמה הסטודנטים מצליחים להתמודד. 

אחרי שנשמע התייחסויות מהסטודנטים, אנחנו גם נשמח לשמוע מהמוסד לא רק תגובות לדברי הסטודנטים, אלא גם נתונים כלליים אם כבר יש לכם ואם אתם כבר יודעים להסתכל על השנה שעברה ולראות מה הם אחוזי הנשירה וכו'.


 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

יש לי נתון שקיבלתי פה לטלפון לפני כחמש דקות.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>    

מעולה, כנראה שאני מתפרץ לדלת פתוח. זה מעניין אותנו מאוד, וכמובן שנשמח לשמוע גם מה זה אומר מבחינת המוסד, לחוות שנה כזו ולהיערך לשנה שאחריה, וזאת בכל ההיבטים – אקדמית, ארגונית ותקציבית. לא במקרה המנכ"ל פה כעת אתנו, וגם באופן כללי איך אתם רואים את האתגרים שהאוניברסיטה העברית ניצבת בפניהם בשנים הקרובות.


 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

שלום, שמי תמיר שפר ואני הרקטור של האוניברסיטה. ברוכים הבאים וברוכות הבאות, אני שמח מאוד על ועדת המשנה הזו שקמה, כי אני חושב שזה חשוב לנו מאוד.
 
בהמשך לבקשתו של היו"ר, אני אציג לכם במספר דקות את האוניברסיטה בשנה האחרונה, לרבות האתגרים. ישי פרנקל, המנכ"ל, ידבר קצת על העניינים התקציביים וירחיב בדברים שלו, ואז נשמע את הסטודנטים. יש לנו פה גם שני דיקנים שאחרי כן הם ירחיבו מהזווית שלהם על מה שבאמת נתנו בשטח – פרופ' גילי דרורי, שהיא דיקנית הפקולטה למדעי החברה, ופרופ' אשר בן אריה, שהוא דיקן הפקולטה לעבודה סוציאלית. יש לי גם מצגת ואני אוכל גם לשלוח אותה אליכם. 

(הצגת מצגת)

אני רוצה במספר דקות לדבר על הרלוונטיות – איך האקדמיה רלוונטית למדינת ישראל? מעבר לכך שאנחנו עושים מחקר פורץ דרך, ואנחנו יודעים שזה גם בחץ, גם כיפת ברזל וגם בכל ההיבטים החברתיים וכו'. מה קרה בשטח לאחר  7 באוקטובר? 
 
אתן מספר דוגמאות קטנות – הארכיאולוגים שלנו עבדו ביישובים בעוטף עזה ומיינו שם את ערימות הפחם בחיפוש אחר שיירים של בני אדם. מומחי ה-DNA שלנו, הביולוגיים שלנו, עבדו באבו כביר ובמקומות נוספים, לקחו את השיירים האלה וניסו לזקק מהם שאריות DNA, כדי לזהות את הנרצחים. במקום שלא היה מספיק DNA, והיו הרבה מקרים כאלה, כולל במקרה של בת הדודה שלי מדרגה שנייה, רופאי השיניים שלנו נכנסו וזיהו את הנרצחים באמצעות דגימות שיניים.

 כל מומחי הפוסט-טראומה שלנו, החל מעבודה סוציאלית, מפסיכולוגיה וממקומות נוספים, נכנסו ועשו פה תכניות ביחד עם משרד הבריאות, כדי לטפל בתופעה הזו. דרך אגב, גם המערך הפסיכולוגי שלנו הורחב והוגבר, וכעת כל המילואימניקים שלנו מקבלים שירות מסובסד עד חינם, ואנחנו גם תומכים במוסדות אחרים. 

אנחנו נשמע אחר כך מפרופ' אשר בן אריה, שבהנהגתו ובאמצעות פרופ'ים נוספים מהפקולטה לעבודה סוציאלית, פיתחו את הפרוטוקול הראשון בעולם לקבלת ילדים שנחטפו על ידי ארגוני טרור ושוחררו לאחר מכן, והדבר הזה הוא קריטי לטיפול בילדים ששוחררו ונקלטו. גם הסטודנטים והסגל שלנו במנהל עסקים עשו פרויקט גדול במשך השנה ביישובים שבדרום ובצפון, כדי לסייע לעסקים קטנים לעמוד על הרגליים – אלה רק מספר דוגמאות לכך שהקהילה פה התגייסה, כדי להתמודד עם המשבר הנורא שנקלענו אליו. 

סטודנטים שלנו הריצו את כל מרכזי הסיוע. היה פה בירושלים מרכז סיוע ענק שהובל על ידי הסטודנטים שלנו, וזה רק חלק קטן מהדברים. אני רוצה גם להגיד שבמלחמה הזו יש לנו חמישה סטודנטים חללים, היו לנו שני חטופים, שאחת מהן, כרמל גת, נחטפה ונרצחה לפני כחודשיים, ובת דודתה, שי ביקמן, נמצאת פה והיא סטודנטית לרפואה אצלנו, יש לנו גם את החטוף שגיא דקל חן, שהוא הבן של פרופ' יונתן דקל, שהיו"ר מכיר אותו, וכן את החטופה קרינה ארייב, אחת מהתצפיתניות, שאחותה לומדת אצלנו תואר שני.

אחד מהדברים הנוספים שאנחנו התגייסנו לעשות, הוא פיתוח התכנית הראשונה באקדמיה של שיתוף פעולה הוראתי בין אוניברסיטת מחקר לבין מכללה, ואנחנו מפתחים ביחד עם מכללת ספיר תכנית לימוד משותפת בקדם רפואה ובריפוי בעיסוק, והתכנית הזו אמורה להינתן על ידינו בקמפוס ספיר, כדי לחזק את קמפוס ספיר – זו ממש תמיכה שלנו באקדמיה שבדרום, ומכיוון שהתכנית בקדם רפואה תהיה תכנית סופר מבוקשת, אנחנו נדאג לכך שאחוז מסוים מהסטודנטים יהיו סטודנטים מאזור המכללה שם.

<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

סליחה, מה זה אומר "קדם רפואה"?

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

"קדם רפואה" זה אומר שאתה לומד למעשה את אותה תכנית כמו שלומדים רפואה אצלנו בתכנית שש שנתית, אבל אתה לומד את זה כתואר ראשון, ואז הסטודנטים המצטיינים יכולים להיכנס ישירות לשנה שלישית ברפואה או לתכניות אחרות בכל מוסד אחר בארץ.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

זאת אומרת שזה שווה ערך לשנתיים של לימודי רפואה, אבל במקביל יש לך כבר BA אם אתה לא רוצה להמשיך.

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

בדיוק. הדבר הזה למעשה יגרום לכך שסטודנטים שנסעו עד עכשיו למולדובה או לאיטליה ירצו להיות שם. התכנית הזו הולכת להיות מבוקשת כל כך, שאנחנו חוששים שמה שיקרה הוא שכל הסטודנטים מתל אביב ומהמרכז, שלפעמים הם חזקים יותר, ירצו ללמוד שם, ולכן אנחנו נשמור חלק מהמקומות לסטודנטים מהאזור שם – אנחנו עובדים על זה קשה וזה כבר בשלב מתקדם מאוד. אנחנו נצטרך את האישור ות"ת, שבינתיים היא אתנו, וכן את האישור של מל"ג.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

זה משהו שהתחיל לפני 7 באוקטובר, כן?
 
<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

 לא, זה חדש שהתחיל עכשיו בעקבות 7 באוקטובר, אחרת לא היו מסכימים לנו. היוזמה הזו באה רק בגלל זה, ואנחנו התגייסנו כדי להרים את האקדמיה שם. 

 << דובר >> ישי פרנקל: << דובר >>   

צריך להגיד שזו תכנית שצריכה להיפתח באוקטובר, שזה בעוד 11 חודשים.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

שנה הבאה.

<< דובר >> ישי פרנקל: << דובר >>   

כרגע זה הוגש למל"ג. לספיר לא היה שום סיכוי לבצע תכנית כזו, אבל אנחנו באים עם כובד משקלנו כפקולטה למדעי הבריאות – זה מתחיל ב"קדם רפואה" ובריפוי בעיסוק בתשפ"ו, שזה ממש בשנה הקרובה, ובשנה שאחרי זה כנראה עם עוד שתי תכניות, שזה פשוט להקים פקולטה למדעי הבריאות בספיר, שזה Game Changer אמתי למערך הנגב. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

למה הם הלכו אתכם ולא עם באר שבע?

<< דובר >> ישי פרנקל: << דובר >>   
 
כי באר שבע זזו לאט, ולנו זה היה חשוב כמוסד. אני אומר בכנות שספיר עדיין בסוג של הלם ופוסט-טראומה, ואנחנו פשוט עושים את זה ומרימים אותם. התכנית תהיה בספיר ארבעה מתוך חמישה ימים בשבוע.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

האם הם חזרו ללמד?

<< דובר >> ישי פרנקל: << דובר >>   

כן, הם חזרו ללמד בקמפוס, אבל הם צריכים להתאושש.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

זו באמת התרומה שלנו בהיבטים האלה. 

לגבי המילואימניקים, שזה הדבר שמעניין אתכם מאוד ותיכף אתם תשמעו את הסטודנטים, לאורך כל המלחמה, היו לנו כ-7,000 סטודנטים בסך הכול.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

מתוך כמה?

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

 מתוך 24,000 סטודנטים שיש לנו. בנקודת תחילת שנת הלימודים בינואר שנה שעברה היו לנו 4,000, אבל בסך הכול 7,000 סטודנטים וסטודנטיות. נכון להיום, יש כ-1,500 וכ-2,800 סטודנטים שירתו מעל 100 ימים, שזה המון. אנחנו בנינו להם תכנית, ואני חייב לציין שלמעט שונות מסוימת, התכניות בין כל האוניברסיטאות היו דומות מאוד כי בין הרקטורים אנחנו דיברנו על זה כל הזמן, ואני שמח מאוד שהשנה הצלחנו לבנות את אותה התכנית. 

למרבה הצער, ביום שלישי בוועדת החינוך מדברים על חמש תכניות נוספות שיאוחדו, כדי להעביר את הנושא בחוק, וזו תהיה טעות גדולה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

ביום שלישי הקרוב?

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

כן, ביום שלישי הקרוב.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

חמש הצעות חוק להעדפה מתקנת יעלו בוועדה. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אבל זה לא המתווים הפרטניים?


 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

זה בנושא של העדפה בקבלת מילואימניקים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אז זה משהו אחר. בתביעה פרטנית, לפחות כפי שהציג לנו שר החינוך בדיון שהיה בשבוע שעבר, אפילו אם הוא נמלך בדעתו להעביר את זה כהחלטת מל"ג, המסמכים כרגע הם על הסיכום של המוסדות. 

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אנחנו ממש ביקשנו שלא לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

המתווה לא מעוגן לא בחקיקה ולא בתקנות מל"ג.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

בסדר, אז בוא נעזוב את הדיון על זה כעת. בכל אופן, זו דוגמה לתכנית שהייתה בשנה שעברה, וגם השנה התכנית כוללת – הקלות בקורסים, ויתור על חלק מנקודות הזכות תלוי בכמות ימי המילואים, ליווי וחניכה אישית, הכפלת קורסים למי שיגיע רק בסמסטר ב' וכו'. 

בנוסף, יש לנו גם מערך של רכזי מילואים, כאשר בכל אחד מהיחידות יש לנו רכז או רכזת מילואים של הליווי האקדמי אישי, תמיכה כלכלית-רגשית, שזה כל נושא הטיפול הפסיכולוגי, הכפלת שיעורים ותרגולים – את כל הדברים האלה עשינו בכסף שעדיין לא קיבלנו מות"ת, למרות שהיינו צריכים לקבל ולא קיבלנו.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

לה לא קיבלתם?

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

 תיכף המנכ"ל ידבר על זה. 

אנחנו גייסנו שישה מיליון דולר מהתורמים שלנו בעולם, וכל התכנית הזו, לרבות כל מה שכתוב פה וכפי שראיתם בשקף הקודם, הכול מומן מכספים שאנחנו גייסנו מהתורמים שלנו והעלות הייתה הרבה יותר גבוהה. אני רק רוצה שתבינו שאנחנו נתנו 2,000 שקל לכל סטודנט ששירת מעל מספר ימים מסוים במילואים, שזה הסתכם במעל 5,000, זאת אומרת שרק 10 מיליון שקל הלכו לדבר הזה. בנוסף, יש לנו פה עלויות מטורפות – יש לנו גם דוקטורנטים שלא נמצאים הרבה זמן במעבדה, והדברים האלה דורשים מאתנו לשלם עלויות נוספות והרבה יותר גבוהות. אנחנו צריכים את הכסף, ומות"ת לא קיבלנו אותו. אנחנו צריכים כסף גם לשנה הבאה, כי גם בשנה הבאה התכנית הזו שעכשיו אושרה דורשת הרבה כסף. 

התוצאות בסופו של דבר הן תוצאות טובות. אמנם אנחנו יודעים שיש המון מילואימניקים שסובלים סבל עז, אבל הסבל שלהם מוצדק לגמרי. ישנם דברים שאנחנו לא יכולים לעשות, כמו לדוגמה אם יש מישהו שבמשך 200 ימים במהלך שנת הלימודים לא נמצא, אנחנו לא יכולים לגרום לזה שהוא יעבור, זה בלתי אפשרי. אנחנו עושים את המקסימום שאנחנו יכולים, אבל ניסים עוד לא למדנו לעשות. 

כשאנחנו מסתכלים על הנתונים, ממוצע הציונים של המילואימניקים בשנת תשפ"ד גבוה יותר מהממוצע הכללי, והנתונים שקיבלתי לפני חמש דקות לגבי הנשירה בתשפ"ד מעידים כי בסך הכול באוניברסיטה מדובר ב-6% נשירה, שזה פחות או יותר מה שיש לנו כל שנה וזה מעט, ואילו נתוני הנשירה של המילואימניקים נמוכים יותר מהממוצע הכללי. החשש העיקרי שלנו היה שאנחנו כבר לא נראה כאן את  מי שעשה הרבה ימי מילואים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

רגע, לא הבנתי. 6% זה הממוצע הכללי של הנשירה, ואתה אומר שמתוכם אצל המילואימניקים זה פחות מ-6%?

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כמה אחוז זה?

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

20% מכלל הנושרים הם מילואימניקים. יש לנו 248 מילואימניקים מתוך 7,000, אז זה יוצא פחות מ-5%, אולי כ-4% מילואימניקים.

צריך להבין שהסבל שלהם הוא סבל אמתי וגדול מאוד, אנחנו רואים את זה ומדברים איתם על זה כל הזמן, אבל ברור לנו שלפעמים אנחנו גם נכשלים עם אנשים. כאשר אנחנו רואים שמישהו מקבל טיפול לא טוב, אנחנו ממהרים לתקן את זה ככל שאנחנו מקבלים את האינפורמציה. אנחנו מוסד גדול מאוד, ואני חושב שבסופו של דבר ההצלחה היא גדולה, אבל עדיין האתגרים גדולים מאוד.

כאן אנחנו רואים את הקמפיין שקראנו לו we are one, אבל חשוב לדעת שאת הקמפיין הזה לא נעלה בשנה הבאה כי כבר עשינו אותו, ולכן השנה הזו אנחנו נהיה חייבים את הכסף מות"ת. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

האם  יש כבר החלטה בות"ת למימון של התוכניות גם לשנה הזו?

 << דובר >> ישי פרנקל: << דובר >>   

לא שידוע לי. היו שתי פעימות השנה שרק אחת מהן שולמה ולגבי השנייה אני לא יודע איפה זה בדיוק עומד. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אתה מתכוון לתשפ"ד.




<< דובר >> ישי פרנקל: << דובר >>   

בתשפ"ד עברו שתי החלטות – פעם בסמסטר א' ובסמסטר ב' הוסיפו. קיבלנו חלק מהכסף, אבל לא ראינו את כולו ואמרו לנו שלאור המצוקות הכלכליות גם לא בטוח שנראה את כולו. לגבי השנה, זה עוד לא עלה לדיון. אני חושב שכולם מחכים להבין את המספרים כשניכנס לסמסטר א' ולפי זה יקבעו.

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אחד מהאתגרים הגדולים ביותר שאנחנו מתמודדים איתו בשנה האחרונה, זה כל המאבק ב-BDS ובחרמות מצד האקדמיה הבינלאומית, שזה מאבק קשה מאוד. כבר לפני הרבה מאוד חודשים, אנחנו הקמנו פה צוות שעובד 24/7, שכרנו עורכי דין בקנדה, באירופה ובארה"ב ואנחנו משלמים מכיסה של האוניברסיטה הרבה כסף, כדי להיאבק. 

יש לנו בעיה קשה מאוד בקנדה וגם בספרד, שם כל האוניברסיטאות החרימו טוטאלית את ישראל. יש לנו גם בעיה קשה בבלגיה וגם בהולנד – אלה המרכזים, אבל יש לנו עוד הרבה מאוד בעיות במדינות אירופאיות נוספות ובאוסטרליה. המאבק הזה הוא מאבק קשה מאוד.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

הרי בסוף, הוויכוח הזה הוא ויכוח על נרטיב, ואם חלקים מההשכלה הגבוהה הישראלית חתומים על עצומה שמדינת ישראל עושה פשעי מלחמה, מה אתה רוצה מהעולם?

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

כן, בסדר.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אם אני הייתי בעולם והייתי מאמין שמדינה מסוימת עושה פשעי מלחמה, הייתי אומר שצריך להחרים אותה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן, אבל כאן ההחרמה היא בתוך האקדמיה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אבל זה מתחיל בין השאר מפה. אגב, קחו מודעה מעיתון "הארץ" מהשבת האחרונה, תסתכלו על השמות ותראו לא מעט מחברי סגל של המוסד הזה שחתומים.

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אין הרבה, אני ראיתי רק אחד.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אני ראיתי יותר.

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

כנראה שאתה הסתכלת יותר לעומק, אבל זה חלק מדמוקרטיה. יש לנו באוניברסיטה העברית 1,100 חברות וחברי סגל, ומתוכם אתה מדבר על קבוצה קטנה מאוד של אנשים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כמה אנשי סגל יש לכם?

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

קרוב ל-1,100 – כ-1,080. אנחנו מדברים על קבוצה קטנה של אנשים, אבל ההתגייסות של חלק מאלה שחתומים על אותה מודעה לטובת החברה הישראלית, היא פנטסטית. זה חלק מהיתרונות ומהחסרונות של הדמוקרטיה, ובסופו של דבר זה חלק מחוזקה של הדמוקרטיה, ולכן צריך להסתכל על זה בצורה כזו. 

מה שחשוב, זו התמונה הזו בדיוק – אנחנו בסערה מושלמת. אנחנו נלחמים ב-BDS הבינלאומי שאומר לנו שצריך להחרים אותנו כי אנחנו משתפים פעולה עם הממשלה, מצד שני, אנחנו שומעים קולות בכנסת שמאשימים אותנו שאנחנו בוגדים ואני לא בדיוק יודע למה כי מותר להגיד גם כשישראל לא בסדר.

אם אתה מסתכל על האקדמיה הישראלית כולה, ולא רק האוניברסיטה העברית, היא נאמנה למדינת ישראל בצורה יוצאת דופן – כל הפעולות שלה תורמות למדינת ישראל בצורה יוצאת דופן, כל ההתגייסות שלה למען החברה הישראלי מאז 7 באוקטובר היא יוצאת דופן. 

אנחנו עושים את המחויבות שלנו בצורה המקסימלית, ולכן אני חושב שאנחנו צריכים את ההגנה של כבוד היו"ר ושל הוועדה להשכלה גבוהה גם בתוך הכנסת, כדי להעביר את המסר הזה שבחלק ניכר מהפעמים אנחנו לא מצליחים להעביר אותו בתוך ועדת החינוך של הכנסת. יש שם מספר חברים וחברות כנסת ששמו אותנו על המוקד, ואני חושב שזו טעות.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אני לא חושבת ששמו אתכם על המוקד כי כולנו חברי ועדה, ועדת החינוך. נכון שיש חופש ביטוי ודמוקרטיה, אבל יש גבול מסוים וצריכים לעשות חשבון נפש, במיוחד כשאתה מדבר על מה שקורה עם BDS.

לפני כשבועיים הייתי ב-IPU האיגוד הבין-פרלמנטרי ורצו להוציא אותנו מהאיגוד, אבל נשארו ובסוף הצלחנו להביס את הטענות שהושמעו נגדנו, אבל באוניברסיטאות אתם צריכים לעשות גם חשבון נפש כי זה לא אדם אחד שחתום בעיתון הארץ או מישהו שמתבטא בצורה כזו או אחרת. פה אתם לא יכולים לבוא בטענה לחברי הכנסת או לחברי הוועדה, כי אנחנו נציגי הציבור ואנחנו מביאים את הציבור האמתי.

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

כן, אבל שימו לב שאם יש לכם טענה כלפי חבר סגל מסוים, שזה בסדר גמור ואפשר לבוא בטענה, אבל כל פעם שחבר או חברת סגל משמיעים עמדה שהיא עמדה קשה, ההתקפות הן על האקדמיה כולה.

<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כי היא מקבלת גיבוי מהאקדמיה.

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

זה לא נכון, הדבר הזה ממש אינו נכון. אני כרקטור האוניברסיטה מקבל התקפות על כך שלא נתתי לזה גיבוי ועל כך שתקפתי את הדברים – והדברים פורסמו גם על ידינו. מצד שני, אנחנו פועלים על פי חוק ומותר לדבר שטויות, כל עוד הדברים האלה הם במסגרת החוק. 

אני הותקפתי על זה שתקפתי את הדברים שלה, אבל אני תקפתי את הדברים ולא עשיתי דברים מעבר לכך, כי זה החוק. אנחנו פועלים פה על פי החוק כפי שאתם פועלים על פי החוק. ברגע שבן אדם אומר משהו שהוא נוגד את החוק, ייכנס החוק ויעשה את עבודתו, ואנחנו לא יכולים לפעול מעל החוק.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אמנם זה לא הנושא המרכזי שלשמו התכנסנו, אבל אם כבר נגעת בו, אעיר שתי הערות – האחת, ברור שזכותו של כל מרצה להביע כל עמדה בהתאם לחוק במדינת ישראל, זו לא שאלה, אבל אם האוניברסיטה מזהה שבעקבות המלחמה, הסוגיה של ה-BDS היא מאתגרת בצורה קריטית את האוניברסיטה ואת כלל המערכת ההשכלה הגבוהה שאפילו עושה מאמצים, כמו ורה שיש לה צוות פעולה שלם על זה ואני הולך לשבת איתם על מנת לראות איך נוכל לעזור להם, צריך להבין שכשעושים מאמץ הסברתי כזה, כל עוד שמתוך המוסדות עצמם יוצאים קולות שמחזקים את הקולות של BDS, היעילות של כל מה שתעשה תהיה מוגבלת מאוד, כי יגידו לך קודם לשכנע את המרצים שאצלך בבית. 

ולכן, בסופו של דבר ובלי קשר לשאלה אם מותר או אסור להביע עמדה, כי מותר כל עוד שזה בהתאם לחוק, המאמצים שעושים במאבק בתומכי אלה שנגד מדינת ישראל צריכים להיות גם בשיח עם המרצים כאן במוסד, על מנת להבין מה היא המשמעות של מה שהם עושים.

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אנחנו עושים את העבודה הזו מסביב לשעון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אגב, מבחינת המוסד, בלי להתייחס למדינת ישראל ולדברים אחרים, האנשים האלה כורתים את הענף שהם יושבים עליו, כי כשתהיה החרמה של האוניברסיטאות הישראליות, אז גם את המחקרים של אותו מרצה שחתם על המודעה שישראל מבצעת פשעי מלחמה יחתכו בקרנות וגם איתו לא ישתפו פעולה כי הוא בסוף משויך למוסד, שהרי אף אחד לא יבדוק על מה הוא חתם במודעות. אנשים צריכים להבין את זה.

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אני אפילו לא מתווכח איתך. אנחנו עושים את העבודה הזו פה בהסברה ובהצגת העמדות שלנו, אבל זה רק מה שאנחנו יכולים לעשות כי כך החוק מאפשר, וטוב בכך, כי אנחנו במדינה דמוקרטית. נכון שלפעמים יש פגיעה, אבל מדובר פה על מיעוט שההשפעה הבינלאומית שלו הרבה יותר קטנה ממה שמייחסים לו. מוסדות בעולם לא מחרימים אותנו בגלל שחוקר אחד או שניים אמרו פה שישראל מבצעת רצח עם. הם חושבים כך לבד, ולא צריך את החוקרים שלנו.

בשעה שאנחנו מתמודדים עם מצב של קיצוץ שכבר נחתך בשניים, אני רק אגיד שאנחנו גאים מאוד על כך שבשנה הקשה הזו, גם מבחינה כלכלית גם ציבורית וגם כשהרבה מהחוקרים, מהחוקרות ומהסטודנטים שלנו היו במילואים, למרות כל הקושי הזה עלינו במדד שנחאי, וחלק מזה נובע כפי שאנחנו יודעים גם מהשקעות העבר.

ישי פרנקל המנכ"ל ימשיך מהנקודה הזו.

 << דובר >> ישי פרנקל: << דובר >>   

אני אדבר מעט על התקציב, שהרי "אם אין קמח אין תורה". תקציב ות"ת באופן כללי קוצץ כבר בשנת תשפ"ד החולפת בflat-ים שהסתכמו במעט מעל חצי מיליארד שקל, פשוט אוסף של flat-ים – חלק להקמת המשמר הלאומי וכו', ובשנה הקרובה צפוי flat נוסף, ואם יהיה קיצוץ נוסף, ימים יגידו.


<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

איך נסגר הלילה?

 << דובר >> ישי פרנקל: << דובר >>   

מה שנסגר ביום שישי הוא שכרגע אין קיצוץ נוסף, אבל יש flat.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

דובר על 100 מיליון שקל.

 << דובר >> ישי פרנקל: << דובר >>   

כרגע זה ירד, אבל המצב כרגע הוא שאנחנו חווים צמצומים בתקציבים שיכול להיות שילכו ויגברו, התייקרות הרבה מאוד מרכיבים, כמו לדוגמה כל הבינוי שקפץ ב-30%, לצערנו הרב, זכייה בקרנות מחקר מתחילה לרדת כי גם כשאין חרמות יש חרמות שקטות כשלא מצליחים למצוא את הפרטנרים וכו', במפתיע, הזכיות שלנו ב- ERCבהרבה מהתחומים בשנה הקרובה פתאום צנחו, ואפשר לנחש למה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

בכמה אחוז הם צנחו?

 << דובר >> ישי פרנקל: << דובר >>   

קשה להגיד כי יש הרבה מאוד תחומים, ולכן אני ממליץ שהוועדה תבדוק בכלל המוסדות והתחומים, אבל אני מניח שבחברה וברוח להערכתי זה למעלה מ-50% אבל צריך לבדוק את זה. הפחד הגדול הוא שכרגע אנחנו צועדים בגאון ובבטחה לעשור האבוד הנוסף, ואנחנו יודעים בדיוק מה זה עשור אבוד באקדמיה הישראלית שלקח 10 או 15 שנה לצאת ממנו, ועדיין לא יצאנו ממנו. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אבל אתה עם תכנית חומש מאושרת, נכון?

 << דובר >> ישי פרנקל: << דובר >>   

לות"ת יש תכנית חומש מאושרת שקוצצה מספר פעמים באופן שהדלתא כבר כמעט לא קיימת. חומש ולפני חומש אמורים היו לצמוח בכ-600 מיליון, ומתוך זה הflat-ים אכלו כ-500 מיליון. זאת אומרת שכמעט כל החומש נאכל, וכשאתה מפקטר מדד אתה רואה שצנחנו בצורה משמעותית.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

תודה. כעת נעבור לסטודנטים שלנו. נעמה, בבקשה.

 << דובר >> נעמה פלד: << דובר >>   

קודם כל, תודה שבאתם לפה. נעים מאוד, שמי נעמה פלד ואני יו"ר אגודת הסטודנטים, סטודנטית למשפטים שנה שלישית. באגודה התפקיד שלי הוא לייצג את כלל הסטודנטים באוניברסיטה, ואני מניחה שאתם מכירים את האירוע. 

ראיתם את הנתונים, 1,500 סטודנטים כרגע במילואים, וזה יעלה וירד, נקווה שירד, אבל בסוף יש משמעות לעניין התקציבים וכל הסטודנטים יסכימו עם זה. יש פה סטודנטים שצריכים סיוע בלימודים, יש שצריכים סיוע בשעות תרגול ויש שצריכים סיוע בשירות הפסיכולוגי, ואם אנחנו רוצים לאפשר יותר עבודה כדי שיותר סטודנטים יצליחו להגיע לכאן, אנחנו נצטרך להגיע לזה כי גם בעוד כשנתיים כשיגיעו הסטודנטים שנפצעו במלחמה, נצטרך כספים גם כדי להנגיש את הקמפוס – כל המערך הזה של קליטת הסטודנטים מהמלחמה מכל סיבות שהן, לא יעבוד אם יהיה קיצוץ נוסף, כי בסוף התקציב משפיע על היכולת של הסטודנטים ללמוד ולסיים את התואר בהצלחה. 

מה שיפה בקבוצת אוכלוסיית הסטודנטים, זה שמדובר באמת בכולם, וזה לא פוגע במערכת הסקטוריאלית וגם לא במשהו - - -, אלא שזה באמת איזשהו מכלול של כל האנשים במדינה שיש משמעות לכך שהם יסיימו את התואר שלהם.

לגבי הדיונים שהיו פה על ה-BDS, יצא לנו לעבוד עם צוות ה-BDS גם של האוניברסיטה וגם של ורה, וזו הייתה עבודה מדהימה. היו לנו שני מקרים ובאחד  מהם זה גם הצליח בסוף – ניסו להדיח את הארגון הישראלי לאֲחָיוּת שלושה שבועות לאחר החיסול העולמי, ובתוך פחות מ-24 הם נכנסו לאירוע ועשו עבודה באמת נפלאה – אני מורידה את הכובע.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

השם החדש הזה, אֲחָיוּת, זה סיוט.

 << דובר >> נעמה פלד: << דובר >>   

ביקשו ממני להקפיד אז אני מקפידה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

למדנו.

 << דובר >> נעמה פלד: << דובר >>   

כל הדברים האלה הם קריטיים לסטודנטים גם לתארים מתקדמים, כל המאבק ב-BDS חשוב גם להם, כי בסוף הם לא יקבלו כלום ולא יציגו מאמרים וכתבי עת. זה משהו שצריך לדעת כי זה לא רק פוגע בשם של האקדמיה, אלא שזה גם פוגע בסטודנטים ישירות - ואני אומרת את זה בעיקר מכיוון שיש תקציב על הפרק, וזו אוכלוסייה שצריכה לקבל את הסיוע, בעיקר כאנשים צעירים שהרבה מהם במילואים, שזה קריטי. 

אנחנו עובדים עם ורה עכשיו על הקלות לסטודנטים באוניברסיטה גם מבחינת כל העבודות.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

איך את רואה את המתווה שאושר לשנה הזו? האם לדעתך הוא יהיה מספק? את יכולה לעבוד עם ורה, אבל כעיקרון המתווה של ההקלות ושל הסיוע, הוא סגור, הוא אושר, הוא הופץ ופורסם על ידי המוסדות.

 << דובר >> נעמה פלד: << דובר >>   

מתווה יכול להיות מורחב. יש לנו פגישה בנושא תוספת בשבוע הבא, יש כבר מכתב מורה מכל האגודות באוניברסיטאות.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אז לפי מה שאת אומרת, המתווה הקיים לא מספק?

 << דובר >> נעמה פלד: << דובר >>   

הקיים ברובו הוא טוב, אבל עדיין יש בו מקומות שצריך להרחיב, כמו לדוגמה לגבי משרתי מילואים ללא ילדים, שזה עלה גם בפגישה האחרונה שלנו, ואנחנו עדיין בעבודה איתם על זה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

וחוץ מהסוגיה הזו של בני ובנות זוג ללא ילדים, האם ישנן סוגיות נוספות במתווה, שאת חושבת שהן דורשות טיפול?

 << דובר >> נעמה פלד: << דובר >>   

בתחילת המתווה, קודם כל חסרה שם התייחסות לדברים משלימים לדעתי, כמו העניין של שירות פסיכולוגי שהוא קריטי לסטודנטים שחזרו. כמו כן, עניין סטודנטים שביצעו הרבה מעל  100 ימי מילואים, וגם זה בעבודה מול ורה, על מנת למצוא לכך פתרונות, כי בסוף אי אפשר לתת 30 נ"ז פטור, אי אפשר שרופא לא יעשה סבב קרדיולוגיה או שמהנדס לא יעשה את הקורס בטון שלו, אבל כן צריך למצוא פתרון לכל אלה שכבר הגיעו ל-200 ימים או למי שמתקרב ל-300 ימים – אלה דברים שצריך למצוא להם פתרון.

כמו כן, צריך למצוא גם פתרונות שיאפשרו להם אחרי כן לצאת לתעסוקה, בלי שיעדיפו אחרים על פניהם, כמו לדוגמה שלא יקבלו אחד שלא עשה קורסים למרות שזה היה מכיוון ששירת במילואים, ויעדיפו אחר. אנחנו לא רוצים ליצור מצב כזה, ולכן צריך למצוא איזשהו איזון.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

ואיך את רואה את השנה שעברה כיו"ר אגודה, כשאת מסתכלת על ציבור הסטודנטים? האם את שותפה לתחושה שהמספרים שהותוו כאן מייצרים? שבסופו של דבר למרות הקושי, הסטודנטים המילואימניקים הצליחו להתמודד, אחוזי הנשירה היו נמוכים והממוצעים בסדר בהשוואה לשנים עברו.

 << דובר >> נעמה פלד: << דובר >>   

"הצליחו להתמודד" זו גם שאלה איך הם הגיעו לנקודה הזו, כי אם יש קושי והם צריכים לפרוס את התואר או ללמוד המון לבד, אז גם אם בסוף במבחן התוצאה יש ממוצע שהוא בסדר, הדרך לשם היא קריטית כי כאב הלב, הקושי, העייפות וכל מה שהם סוחבים מהשירות, זה לא רק זה, וצריך להסתכל על מה שקורה הלאה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

האם  יש פה סטודנטים שהם מילואימניקים? נשמח לשמוע מספר מילים מכל אחד מכם – איך הוא רואה את השנה שהייתה וגם את השנה שתהיה.

 << דובר >> אדם: << דובר >>   

שלום, שמי אדם ואני סטודנט למדעי המחשב. אני רוצה להתייחס לנקודה האחרונה שנעמה העלתה – שהדרך היא קשה כי כשאתה כבר מחליט להישאר באוניברסיטה ואתה אפילו נאחז בזה כי אתה לא רוצה להרגיש שבגלל המילואים איבדת את האוניברסיטה, בסוף אני חושב שזה הורס את התואר, ולי באופן אישי זה האריך אותו בחצי שנה. לזכות האוניברסיטה אני אומר שהם גמישים עם זה ומכילים מאוד. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

האם מבחינה כספית לא נפגעתם מזה?

 << דובר >> אדם: << דובר >>   

ברור שכן. קודם כל, שילמתי שכר דירה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

לא, אני שואל מבחינת שכר הלימוד.

 << דובר >> אדם: << דובר >>   

לא נפגעתי, אבל גם כשאתה נשאר עוד חצי שנה להיות סטודנט - - - 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אז אתה פחות עובד, ויש פחות הכנסות ויותר הוצאות.

 << דובר >> אדם: << דובר >>   

כן, וזה משמעותי.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל קיבלת את התגמול לאו דווקא בגלל בהיותך סטודנט, אלא כאיש מילואים? האם כל המענקים לא השתוו להוצאות?

 << דובר >> אדם: << דובר >>   

זה לא היה קרוב בכלל. אני לא לוחם, ואני חושב שהמענקים לאנשים שהם לא לוחצים הם סכום מצחיק. אני בא ליום מילואים, עובד בין 16 ל-17 שעות ואם מחשבים את זה שעתי אני מקבל אולי 15 שקלים, משהו כזה. זה 310 שקלים ל-16 שעות – שזה נמוך מאוד. אני לא חושב שזו התנהלות סבירה.

אני חושב שגם חסרים מאוד שיעורים פרטיים ודברים כאלה שעוזרים לסטודנטים אחד על אחד, כמו קבוצות לימוד קטנות למילואימניקים. מה שברור הוא שאי אפשר לתת עכשיו פטור של 30 נ"ז מהתואר, או להגיד שמילואימניקים יעשו רק חצי מהחובות של הקורס, כי זו אקדמיה ובאים אליה כדי ללמוד. 

ברוב הקורסים אין מספיק ואולי אין בכלל קבוצות פרטניות למילואימניקים ללמידה בצורה מסודרת. במדעי המחשב ובמתמטיקה אין בכלל הארכות חלופיות, ואני חושב שזה ריאלי לעשות קורסים קטנים כאלה עם בחירה להארכות חלופיות, כי החוסר מורגש מאוד. 

לגבי העוברים הבינאריים, אני רציתי לעשות את התואר השני שלי בחו"ל, אבל העוברים הבינאריים זה לא דבר שמתקבל בחו"ל, וגם חוסר הידע הוא בעייתי כי בסוף אם אנחנו מדברים על המשך לימודים באקדמיה לתואר שני או לדוקטורט אני צריך ידע, והעובדה שאין קבוצות מסודרות יותר של שיעורים חצי פרטניים למשך שנה או משהו, זה חבל מאוד.


 << דובר >> רז: << דובר >>   

אני רוצה להתחבר לדברים של אדם. שמי רז ואני ראש מחלקה באגודת הסטודנטים וסטודנט לרפואה שנה ששית. אני אגיד באצילות המתבקשת שאני גם מילואימניק, אבל אני לא בשירות הלוחם ויש לי הרבה יותר זמן בתוך האוניברסיטה. ימי המילואים שלי לא משמעותיים כמו אחרים, אבל אני עדיין מרגיש את הקושי. אני יכול להגיד שמכל הגורמים, האוניברסיטה עושה את הכי טוב שהיא יכולה כדי לעזור לסטודנטים וזה ניכר, אם כי אני חושב שיש במה להשתפר והכל מתחיל ונגמר בתקציב.

בסופו של דבר הגענו לאוניברסיטה העברית כדי ללמוד וכדי לרכוש ידע. לא סתם הגענו לאוניברסיטה הזו כי בסופו של דבר אנחנו צריכים לצאת עם ידע ועם מקצוע כי יש לנו אחריות על הכתפיים. 

אנחנו לא מבקשים רק הקלות כי אנחנו רוצים ללמוד ורוצים לדעת, אבל בשביל זה צריך להיות מערך שיאפשר לנו להשלים את החומר – וזה מתחיל בהקלטת השיעורים, בסידור עמוד למילואימניקים באתר של האוניברסיטה וזה נגמר באפשרות לסטודנטים להגיע לחניכות ולעשות איזשהו מערך שיהיו בו מידעים וסטודנטים מהחוגים עצמם שיעזרו אחד לשני, כי כשמערך כזה נשען על רוח התנדבות וזה לא בהכרח משהו שהוא קבוע ומספק, אז יש בו קצת חוסר יציבות.

בנוסף, אני חושב שהאוניברסיטה נותנת מענה מעולה בכל מערך השיעורים הפסיכולוגיים כי זה מסובסד ואנחנו ממש מעריכים את זה, אם כי צריך גם להוסיף עבור בנות זוג ללא ילדים. גם מבחינה רפואית, אנחנו יודעים שרוב האנשים שזקוקים לטיפול הפסיכולוגי, לא בהכרח קיבלו אותו עד היום, מכיוון שהם עדיין נמצאים תוך כדי לחימה, אבל אנחנו יודעים שהם עדיין צריכים אותו. 

יכול להיות שהם יקבלו אותו בשנה הבאה, שאז לעניות דעתי השירות הזה יידרש ביתר עומס, כך שהתקציב הוא משהו שהוא קריטי להמשך ולהצלחה במימוש הפוטנציאל שלנו כסטודנטים, כמו גם להצלחה של כולם.  

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

יש לי שאלה – בלימודי רפואה, לצורך הדוגמה, איך סטודנט שנמצא תקופה ארוכה במילואים יכול להשלים את החומר?


 << דובר >> רז: << דובר >>   

זה בדיוק העניין. כל ההתייחסות להקלות, לביטול נ"ז או להארכה חליפית, זה לא משהו שמתקבל בקליניקה. אותו הדבר לגבי הידע שלנו שהוא מצטבר וברגע שהוא נרכש, זה עניין של ידע על גבי ידע, וכאן למעשה נוצר הכשל כי אי אפשר להחליף את השיעורים או את הידע, אי אפשר לתת עוברים בינאריים וכו', אנחנו מבינים את זה ואנחנו גם לא רוצים לקבל את זה – אנחנו רק רוצים שיתנו לנו ידע ושהמערך הזה לא יהיה מערך התנדבותי, אלא מערך סדור עם כל החוגים בצורה מסודרת, שמרכז גם את הידע וגם את החונכות.

 << דובר >> תמר: << דובר >>   

היי, שמי תמר ואני סטודנטית שנה ג' למשפטים ופסיכולוגיה. עשיתי בסביבות 160 או 170 ימי מילואים, ובסוף הסמסטר הזה אני צפויה לעבור את ה-200, ואין צפי לסיום המילואים שלי, לא בטווח הקרוב וגם לא בטווח הרחוק.

לגבי העניין של התמיכה, אני יכולה להגיד שאנחנו כן רואים את זה שלאוניברסיטה יש את הכוונה לתת תמיכה גם לאור שנה שעברה כשהיו כל מיני סדרים שהיו לאנשי מילואים. אני, לצורך הדוגמה, לקראת סוף סמסטר א' של שנה שעברה, קיבלתי שיחת טלפון מהאוניברסיטה כדי לראות מה מצבי, וזה היה בשבוע שמיני או תשיעי של סמסטר א', כשבאותו סמסטר כף רגלי דרכה רק פעמיים בקמפוס. 

באחת מהפקולטות הצמידו אליי דוקטורנט שהיה נוכח ועזר למילואימניקים, אבל מהפקולטה השנייה קיבלתי שיחת טלפון ושאלו אותי מה מצבי, אבל זה קצת כמו לשאול מה נשמע כשאתה לא באמת שומע את הצד השני. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

באיזו פקולטה הצמידו ובאיזו רק התקשרו?

 << דובר >> תמר: << דובר >>   

אענה על השאלה בכך שאומר שלכל אחת מהפקולטות היו הכשלים שלה לאורך הדרך.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

היא דיפלומטית טובה.

 << דובר >> תמר: << דובר >>   

לכל אחת בשלבים השונים שלה היו עניינים אחרים שנפלו בין הכיסאות, וזה שאני בין שתי פקולטות, זה משהו שלגמרי הפיל אותי בין הכיסאות, כי כשהייתי הולכת למזכירות בחברה היו שולחים אותי לפקולטת האם שלי שזה משפטים כדי שהם יטפלו בי בקורסים של חברה, במשפטים לא הסכימו לשמוע על כך שאני באה לבקש עזרה אצלם כי משפטים לא יכולים לטפל בי בקורסים של חברה שהם לא מכירים. יש כל מיני עניינים, ולכן זה לא באמת משנה באיזו פקולטה עלתה אותה הבעיה.

מה שעלה באותה שיחת הטלפון הוא שאמרתי שיש לי פער, וכשאני יושבת בבסיס בתוך משמרת כל רגע שיש לי הפסקה לנוח, אני פותחת את הדפים שהדפסתי ועוברת על החומר, אבל זה לא עוזר. אני לא יכולה ללמוד את כל החומר מאפס רק מלקרוא אותו, שהרי אם היינו יכולים ללמוד את כל החומר רק מקריאה, לא היה טעם באוניברסיטה והייתי הולכת ללמוד בספרייה. 

אמרתי להם שיש לי פער ושאני לא מצליחה לגשר עליו, ואמרו לי לקחת סיכומים של חברים למילואימניקים כי אין להם מה לעשות. ביקשתי חונכים ופשוט לא היו, למרות שבמשך חודשים חיפשו לי עד שמצאו לי חונך בתחילת תקופת הבחינות של סמסטר ב' – ואני מדברת על שיחת טלפון שהייתה בסמסטר א'.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אני רק אציין בעניין הזה שאנחנו משלמים למאות חונכים, והיו התנדבויות של מאות חונכים נוספים, אבל בסופו של דבר בחלק מהקורסים המרכזיים פשוט לא מצאנו חונכים – גם למתמטיקה, גם לכלכלה, גם לפסיכולוגיה וגם למדעי המחשב.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל זה לא בגלל תקציב, אלא שפשוט לא היו חונכים.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אנחנו הוצאנו את המקסימום. זה נכון שזה גם לא עניין של כסף, פשוט לא היו אנשים.

 << דובר >> תמר: << דובר >>   

אבל תחשבי שגם כשיש אנשים, יש לך משאב מצומצם מאוד של סטודנטים שנמצאים פה גם כי 7,000 במילואים וגם כי יש את המעגל מסביבם שאלו המשפחות שלצורך הדוגמה, אחת שבן הדוד שלה חטוף, אז נהדר שהיא סטודנטית מצטיינת, אבל אין סיכוי שהיא תוכל לעזור לי כרגע, כי יש לה עניין של חיים ומוות והוא הרבה יותר חשוב. ולכן, צריך להביא אנשים מבחוץ, אנשים שאתה יכול לשלם להם כסף כדי שיוכלו לבוא ולחנוך. אי אפשר להסתמך על כך שהסטודנטים האחרים יוכלו לעזור גם אם המילואים שלהם הסתיימו חמישה שבועות לפניי באותו סמסטר, אם לא תתגמל אותם איכשהו, אבל יש משאב מוגבל של כסף שאתה יכול לתת להם.

תחשבו שאני עוד לא סיימתי את תשפ"ד, בתקווה שבסוף השבוע הזה אני אהיה אחרי המבחן האחרון של סמסטר א' של שנה שעברה. יש הרבה סטודנטים שהיו אמורים להגיע איתי ביום חמישי למבחן, אבל כרגע הם תופסים קו – וזה מועד ד' שלנו. אני בסך הכול על 170 ימים, אבל מה יקרה כשאני אגיע למכסה של ה-200 שהם כבר עברו אותה? מה יקרה כשאני אסיים את המכסה של ה-300? ואני כנראה אגיע לשם. מה אז?

אני כבר הוספתי סמסטר לתואר ויש סיכוי קטן מאוד שאני אוסיף עוד אחד, כי בשנה שעברה לאורך כל השנה הייתי צריכה לוותר על ארבעה או חמישה קורסים, וזה כי רציתי את הציונים האלה כדי לא לנשור מהתואר. נכון שאחוז המילואימניקים שנשר הוא נמוך ונכון שהציונים הם גבוהים, אבל זה מגיע מתוך מקום שאנחנו לא רוצים לוותר ושאנחנו לא רוצים שהחיים שלנו ייעצרו.

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אני חושב שמה שאתם עושים הוא באמת הרואי. זה שאתם מצליחים, זה באמת הרואי ויוצא דופן, ומבחינתי זה נס שמישהי כמוך יושבת פה עכשיו כשהיא מסיימת את שנת לימודים, גם אם היא ויתרה על מספר קורסים. צריך להבין שבסופו של דבר אם את תגיעי ל-300 ימי מילואים, זה המקסימום שאנחנו יכולים לעשות. כפי שאמרתי, ניסים אנחנו לא יכולים לעשות, ואת תצטרכי להאריך את התואר שלך.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

היא כבר האריכה ולא חיכתה ל-300.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

כן אני יודע, אבל לא תהיה ברירה והיא תהיה חייבת להאריך עוד. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אבל יש פה משהו שהוא כן מטריד, כי בסוף התקציב הוא כללי של האוניברסיטה, ולכן המצב שבפקולטה אחת יודעים לתת מענה של חונכים ובפקולטה אחרת לא, זו שאלה – למה זה קורה?

 << דובר >> פרופ' גילי דרורי: << דובר >>   

זה לא עניין של פקולטה, אלא עניין של תחומים. בסטטיסטיקה ובכללה, לצורך הדוגמה, לא מצאנו חונכים בכלל, ובסוף גייסנו מתנדבים מחו"ל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אנחנו אחד מהמקומות עם אחוז המילואים הכי גבוה באוניברסיטה, אז ברור שיהיה קושי למצוא חונכים, אבל כשימצאו, לא יהיו חונכים לכולם או שלא יהיו מספיק שעות לכולם. 

<< דובר >> תמר: << דובר >>   

בתוך משפטים יש מסלולים, והיה מסלול אחד עם 98% גיוס – איך אתה מביא חונך למישהו במסלול הזה, שהרי יש לך סטודנט אחד שנמצא במסלול שהתחיל את שנת הלימודים, רק אחד ממסלול שלם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אז מה היא ההצעה שלך? הרקטור אמר ובצדק שאנחנו במלחמה ולפעמים אין לנו פתרון. 

 << דובר >> תמר: << דובר >>   

את ההארכה של הלימודים שלי אני עשיתי ואני אעשה, אני אשלם על הקורסים האלה ואני אשלם על עוד שנה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא, את לא אמורה לשלם על הקורסים האלה.

 << דובר >> תמר: << דובר >>   

על הקורסים אני משלמת בכל מקרה, כי זה חלק מהתשלום שלי. 

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

לא, את תשלמי פעם אחת ולא יותר.

 << דובר >> תמר: << דובר >>   

לעניין החונכויות – יש אוכלוסיות נוספות שאפשר להביא לעזור בחניכה, כמו לדוגמה אם יש לכם חבר'ה שהם פנסיונרים בדימוס שאפשר לשלם להם כסף אם יהיה תקציב, כי סטודנט מוכן להסתפק ב-70 שקלים לשעה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם התנדבו, זו לא הייתה בעיה של כסף.

 << דובר >> תמר: << דובר >>   

נכון, אבל כדאי לעודד אנשים נוספים, על מנת שזה לא יתבסס רק על התנדבות. מרצה או מרצה בדימוס לא יסכים לחנוך סטודנטים גם אם מדובר בקבוצה של 10 סטודנטים תמורת 70 שקלים, בעוד שסטודנט מוכן לעשות את זה. כמות הסטודנטים שיש היא מוגבלת כי בחלק מהמסלולים מצאנו את עצמנו עם סטודנט אחד בלבד שנשאר בלימודים כראוי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

מה עם הדוקטורנטים?

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אלה החונכים.

<< דובר >> פרופ' גילי דרורי: << דובר >>   

אין לנו הרבה מהם. המחלקה לכלכלה גייסה מחו"ל וגם התגייסו שמונה חברי סגל מהאוניברסיטאות הכי טובות בעולם, כולל שלושה נובליסטים, על מנת ללמד קורסים ייעודיים רק למילואימניקים, אבל חונכים בחלק מהדיסציפלינות פשוט אין.


 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אז מה אתם מציעים?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אין פתרון, אנחנו במלחמה, מה תעשי?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שלום עולמי, וכמה שיותר מהר.

<< דובר >> פרופ' גילי דרורי: << דובר >>   

בדיוק. בתור מי שעושים את המדיניות לישראל, אתם צריכים להבין את ההשלכות ארוכות הטווח על הדורות, כי הסטודנטים שלנו הם הצינור לשוק העבודה, לכלכלה וכו' – והעול הזה הוא עליהם. הם מתארים כאן את המצב, וזה באמת לא עניין של כסף שיפתור את זה.

 << דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   

יש דברים שכן הצלחנו לפתור. חברת הכנסת צגה שאלה קודם איך אנחנו מתגברים על עניין ההכשרות המעשיות – אז אנחנו שינינו את הכללים שלנו.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

רק מי כבודו?

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

פרופ' אשר בן אריה הוא הדיקן לפקולטה לעבודה סוציאלית.

<< דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   

אצלנו עושים את ההכשרה תוך כדי הלימודים, כדי לקבל רישיון כעובד סוציאלי. בדרך כלל צריך לסיים את זה עד יוני, אבל אנחנו הארכנו ואפשרנו לרדת ליום בשבוע או לעשות את זה במרוכז במשך חודש כדי להגיע לכמות הימים של ההכשרה המעשית.

לא מדובר כאן בניסים כי אני לא מאמין בניסים, אבל החבר'ה האלה פשוט עושים עבודה בלתי אפשרית במציאות בלתי אפשרית, כשאנחנו מגיעים לקצה היכולת שלנו על מנת לעזור להם ולקצה היכולת שלהם לעזור לעצמם. צריך להגיד את זה שאנחנו על סיפו של מצב שבו אנחנו אומרים שאנחנו מצטערים שאנחנו לא יכולים לעזור להם, כי אנחנו לא רוצים עובדים סוציאליים שלא עשו הכשרה מעשית או רופאים שלא עשו התמחות או כאלה שלא למדו – ואנחנו עוד מעט שם אחרי שנה של מלחמה. 

אנחנו צריכים להבין את זה, לא בשביל להחליט אם תהיה מלחמה או לא, כי אלו החלטות שלא קשורות רק להשכלה הגבוהה, אבל צריך להבין שזה לא ייפתר בהקלות כי הם לא רוצים את ההקלות ובצדק, הם לא רוצים להיות דור ב' או פחות טובים.

הפנסיונרים שלנו, לרבות חברי סגל פנסיונרים מתנדבים וחונכים סטודנטים, ואני חייב להגיד שאני נפעם מכמות חברי הסגל שלקחו על עצמם ללמד יותר קורסים ממה שהם היו אמורים ללמד ולהתחשבן. 

הם עשו את הכול, לימדו את הקורס פעמיים, בדקו את המבחנים עוד פעם ועוד פעם ולא עלה מהם שום קול , אבל אנחנו בקצה היכולת לתת השכלה אקדמית, ויהיו לכך השלכות דרמטיות על האקדמיה ועל שוק העבודה בישראל, אנחנו צריכים להגיד את זה, כי לא מגיע להם לקבל תואר בהתכתבות, כי זה פשוט יהיה תואר לא טוב. חוץ מלהעריך אותם, לא נותר לנו מה לעשות. יש לי גם שני ילדים בגילאים האלה שמנסים לעשות את התואר.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

גם לי יש ילד שהיה אמור להתחיל דוקטורט בפיזיקה ונתקע.

<< דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   

זה קורע את הלב, אבל באמת חוץ מלפטור מתשלומים ומלתת הארכות במקומות שאפשר, בסופו של דבר אנחנו מגיעים לקצה גבול היכולת שלנו לעזור להם ולשרת אותם כמו שהם רוצים. אני יכול לתת לכולם ציון לתואר, אבל זה לא מה שהם רוצים.
 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אבל זה לא מה שהם העלו, הם העלו את הצורך בחונכים, הם לא ביקשו ממך ציונים.

<< דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   

אז חונכים אני מגייס, ככל שיש. אמרו לי שבעבודה סוציאלית לא תהיה לי בעיה עם מילואימניקים, אבל יש לי מאות מילואימניקיות בתפקידים הקשים ביותר, כמו קצינות נפגעים וכו'.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

יש גם כאלה שהם לוחמים והם לומדים עבודה סוציאלית. זה לא חייב להיות המקצוע, ואני לא יכול להגיד להם כלום.

<< דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   


 << דובר >> פיני: << דובר >>   

חברי הכנסת, אם יורשה לי, שמי פיני ואני נציג אגודת הסטודנטים בגבעת רם. אני לומד בחוג לכימיה וספציפית אני יודע טוב יותר מה קורה בחוג לכימיה במערך החונכויות האקדמי – בשלב מסוים בסמסטר ב' אחרי שכבר נתנו חונך אחד לשלושה סטודנטים, כל אחד יכול בשעה אחרת, אז החונך מנסה איכשהו גם לתמרן בין שלושה שהוא צריך לחנוך באותו נושא, וגם להביא אותם לאותה השעה, ויש קבוצה נוספת של שלושה אחרים שגם אותם הוא צריך לחנוך ויש לו עוד את התואר האישי שלו.

בשלב מסוים בסמסטר ב' הכניסו אותי לאיזושהי קבוצה של מתקדמים, וניסינו לעשות איזשהו מרתון בין מספר קורסים ספציפית בכימה, אבל אף חונך לא הסכים לבוא. שאלנו אותם למה, והם אמרו שלא משלמים להם  מספיק ושהם מקבלים הרבה יותר בשוק הפרטי.

מעבר לכך, אני יכול לומר, למרות שזה אולי קצת בעייתי להגיד את זה, אבל בשבוע שעבר התפרסמה הידיעה בתקשורת שהממשלה הולכת לקצץ 400 מיליון מתקציב האוניברסיטאות, ואני יודע שזה לא עומד שם וכו', אבל אני אישית הייתי צריך להרגיע סטודנטים מילואימניקים שהרגישו שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים שלהם.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

ראשית, לא היה קיצוץ של 400 בהשכלה הגבוהה.

<< דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   

<< דובר >> פיני: << דובר >>   

אני רק אומר שהתפרסמה ידיעה כזו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

דובר על החינוך ובכלל, ורק 100 מתוכם בהשכלה גבוהה, וגם זה לא היה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

קח בערבון מוגבל את הידיעה.

<< דובר >> פרופ' גילי דרורי: << דובר >>   

הם לא יודעים כמה עולה השכלה גבוה, ורק רואים את הכותרת. הם לא יודעים איך נראה התקציב.


 << דובר >> אדם: << דובר >>   

אבל אני כן הבנתי שמסתמן שיהיה קיצוץ של 100 מיליון שקלים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

לא, גם זה לא היה. זה נכון שמתוך 400 היה אמור להיות 100 מההשכלה הגבוהה.

 << דובר >> ישי פרנקל: << דובר >>   

flat יש.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

flat יש לכולם, והוא ידוע גם מראש, רובו משנים עברו, אבל קיצוץ ייעודי בהשכלה הגבוהה בסוף בוטל, נכון לעכשיו. זה נכון שבהצעת האוצר מתוך 400 מיליון קיצוץ בחינוך, 100 מיליון בהשכלה הגבוהה, אבל זה ירד. גם 400 לא נשאר והצטמצם, אבל בהשכלה הגבוהה כרגע לא היה קיצוץ ייעודי.


 << דובר >> אדם: << דובר >>   

בפועל, אם האחריות של האוניברסיטה היא גדולה יותר באופן משמעותי כי היא מקיפה ויש לה יותר תחומי אחריות מבדרך כלל והיא נדרשת ליותר יחס פרטני, אז גם לא להעלות, זה פרקטית דה-פקטו לצמצם את התקציב. אני עברתי על כל מה שהצלחתי למצוא שקשור להצעות תקציב, גם של 2023, גם של 2024 וגם של השנה הקרובה, ובפועל מה שקורה הוא שמקצצים את התקציב. אפשר להגיד שזה לא קיצוץ, אבל זה כן. 

יותר מזה, לגבי השכר, אני חשבתי להיות חונך כאיזושהי הכנסה צדדית בקורסים שכבר עשיתי לפני המלחמה, אבל השכר נמוך מאוד. אני לא יכול גם לעשות מילואים בשכר נמוך כמי שהוא לא לוחם, גם לעשות חונכות בשכר נמוך וגם לדחות את הלימודים שלי. בסוף, גם התקציב של ההורים שלי שעוזרים לי הוא מוגבל. 

 << דובר >> נעמה פלד: << דובר >>   

צריך להגיד שגם לא לכולם יש הורים שעוזרים להם.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

רגע, איך קוראים לך?

 << דובר >> אדם: << דובר >>   

אדם.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

מבחינת חונכות, איזה סכום לדעתך יהיה מספק? תהיה הגיוני.

 << דובר >> אדם: << דובר >>   

אני מודה שלא חשבתי על זה עד הסוף. כעת זה עומד בין 60 ל-70 שקלים.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

כן, אני יודע, אבל אם אנחנו נעלה את זה ל-90 או ל-100, האם זה יעשה שינוי?


 << דובר >> אדם: << דובר >>   

אני חושב ש-100 זה משהו שיכול לעזור.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הפסיכולוגים ישמחו לקבל כזה סכום.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מעבר לכל מה שאני עשיתי בשנה האחרונה, אני הייתי חונך של המכינה האקדמית אוניברסיטאית וחנכתי חמישה סטודנטים במקביל. אמנם אני לא עשיתי את זה בשביל הכסף, אבל ראיתי אחרים שכן עשו את זה בשביל הכסף ופרשו מהר מאוד.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אתגר.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

זה לדוגמה דבר שאנחנו נפעל על מנת לנסות לתקן. אנחנו כרגע מתחייבים על כספים שעוד אין לנו, כי זה הדבר המרכזי שאנחנו חייבים לעשות.

 << דובר >> פיני: << דובר >>   

עוד נושא שהייתי שמח להעלות, הוא נושא הארנונה בירושלים. אני לא יודע איך זה עובד ואני לא מבין בזה בכלל, אבל אני יודע שבפועל בגלל שקיבלתי משכורת מהצבא, לא קיבלתי את אותה הנחה שהשותף שלי קיבל על הארנונה כסטודנט בירושלים – וזה מתסכל ברמות לגלות שהשותף שלי שאני אוהב אותו מאוד והוא חבר טוב שלי, שלא עשה מילואים כי לא קראו לו, והוא קיבל הנחה משמעותית הרבה יותר ממני. אתה מרגיש שאתה נקנס על זה שאתה במילואים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא הבנתי למה הוא קיבל ואתה לא.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

ברור למה – הארנונה בנויה על הכנסה וכספים ממילואים נחשבים כחלק מההכנסה. לכן, מכיוון שהוא קיבל כספים מהמילואים, אז גדלה לו ההכנסה וכך גדלה לו הארנונה.

<< דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   

אפשר גם ללכת לסטודנטים במילואים ולתת להם שובר, וכל סטודנט מילואים יוכל לפדות את השובר כדי לקבל הדרכה באוניברסיטה, אם לא רוצים שזה יהיה דרך תקציב האוניברסיטה, ות"ת וכו'.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אין דבר כזה.

<< דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   

למה? מדברים על הטבות למילואימניקים, שכל מילואימניק שעשה 30 יום, יקבל 1,000 שקלים שהוא יוכל לפדות כנגד שיעורי עזר באוניברסיטה – לא מסובך בכלל. עשו פה דברים מסובכים יותר לאוכלוסיות אחרות. אם לא רוצים שזה ילך דרך תקציב האוניברסיטה כי פוחדים שהאוניברסיטה תיקח מזה את החלק שלה, אז שיתנו ישירות למילואימניקים. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

לא, מה פתאום.

<< דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   

שכל מילואימניק שעשה מילואים מעל מספר ימים מסוים, יקבל שובר שאותו הוא יוכל לממש בכל מוסד להשכלה גבוהה שהמל"ג מכיר בו ולקבל שיעורי עזר. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

זה מיותר כי הוא לא ילך לקבל שיעורי עזר במוסד שהוא לא לומד בו, זה הרי חסר טעם.

 << דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   

בסדר, אז במוסד שהוא לומד, זה לא משנה. בחלק מהקורסים הם יכולים לקבל עזרה בעזריאלי אם הוא לומד אצלנו בגבעת רם, כי גם שם יש מסטרנטים וחברי סגל שיכולים לעזור.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

הם מתמודדים עם אותה הבעיה.

 << דובר >> תמר: << דובר >>   

בדירה שלי אנחנו שלושה שותפים, שלושתנו היינו במילואים ושילמנו מלא גם את שכר הדירה וגם את הארנונה לשנה הזו, למרות שלא היינו בדירה. שילמנו ארנונה 6,000 שקלים על כל השנה, כי מבחינת הביטוח הלאומי קיבלנו הרבה כסף מהביטוח הלאומי תיאורטית כי כולנו עברנו את 100 הימים לפני כחצי שנה, ולכן שילמנו ארנונה מלאה על דירה שעמדה ריקה.

 << דובר >> יהב: << דובר >>   

שמי יהב ואני מסטרנט לתקשורת וחשבונאות. מדברים הרבה על חונכות, אבל יש אוכלוסייה שלמה שאני חלק ממנה, וזו אוכלוסיית המתרגלים שאנחנו למעשה חלק מהסגל של הקורסים, ומה שקרה בשנה שעברה הוא שאני תרגלתי קורס שנתי ולאורך כל הסמסטר הגיעו מילואימניקים שהתבקשנו ואף יזמנו לתת להם שיעורים פרטיים באמת כדי לעזור להם, אבל זה התקבל כמובן מאליו. 

המרצים שלי עשו ככל יכולתם כדי לעזור, אבל בסופו של דבר המגע הישיר מול הסטודנט הוא שלי, ואני יכול להגיד שהרבה מאתנו המתרגלים מרגישים שלא השתמשו בנו מספיק, כך לפחות אני הרגשתי. זאת אומרת שהייתי צריך לתת מעצמי המון ולפתוח שעות תרגול שהן לא שעות התרגול שלי, אבל בסופו של יום לא הרגשתי שיש יותר מדי הסדרה בנוגע לדבר הזה – ובקרב המתרגלים, מדובר פה באמת על עניין של שכר, כאשר כל הזמן יש עלינו איום שהשכר שלנו ירד. 

אני כוח אדם שניתן לתת לו יותר והוא ייתן יותר. בסופו של יום, כשאני עושה את זה כי אני רוצה שהסטודנט שלי יצליח אבל אני לא מגובה בשכר שלי, זה משהו שמקשה עליי לתת את כל כולי, זה משהו שמקשה עלינו כציבור של מתרגלים לעשות את המיטב שלנו, כי בסוף אני עושה את המחקר שלי ורק תוך כדי אני מתרגל את הסטודנטים שלי. 

הרבה פעמים אני שם את הסטודנטים שלי בראש כי אני יודע עד כמה הם מקריבים, וכי אני יודע שצריך שיהיה מישהו שייתן להם את היד ואת היחס האישי, שלפעמים המרצה לא יכול לתת – ולכן, זו פניה גם לאוניברסיטה וגם אליכם כי זה עניין של תקציב. 

יש פה אנשים שמוכנים לתת יותר, אבל הם גם צריכים לקבל בהתאם, כי בסופו של דבר כשאני מתחיל את השנה הנוכחית בידיעה שאני אצטרך להתנהל די אותו הדבר, אבל כל הזמן יש איומים שאולי יורידו לי את השכר או שאולי יפגעו בי או בחברים שלי, המתרגלים שהם בכלל במילואים, אז נוצר מצב שהאוכלוסייה שלי שיכולה לתת עזרה גדולה מאוד, נמצאת במעין משבר.

 << דובר >> ליאור: << דובר >>   

שמי ליאור, אני סטודנטית שנה ג' בתקשורת וסוציולוגיה ובאתי הנה על תקן בת זוג של מילואימניק. התארסנו לפני כחודש ואין לנו עדיין ילדים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

מזל טוב.

 << דובר >> ליאור: << דובר >>   

עד לפני כחודש גם לא הייתה לי הגדרה. כשאני מסתכלת רגע על מה שהאוניברסיטה מאפשרת לי ומה היא יכולה לתת לי, אז אני לא נמצאת בשום מקום. אני יכולה להגיד שאת סמסטר א' בשנה שעברה התחלתי תוך כדי שבן הזוג שלי בעזה, וזה היה באמת להחזיק בשני יקומים מקבילים שאין ביניהם טיפה של קשר – ביקום אחד מצפים ממני להמשיך שגרה כרגיל ולהגיע לכל השיעורים, למרות שהאוניברסיטה אמרה שאין חובת נוכחות, היו שיעורים שכן הייתה בהם חובת נוכחות, ולא כל השיעורים היו מוקלטים כמו שאמרו שיהיו. 

מצד אחד, ציפו ממני לתת את המאה אחוז שלי באוניברסיטה, ומצד שני, כשבן הזוג שלי שהוא לוחם יוצא הביתה מעזה תוך כדי הסמסטר, אני לא צריכה לספר מה זה לשבת בשיעור ולהיות קפוצה כשהטלפון שלי פתוח ותוך כדי מתפרסמות ידיעות ב-YNET, המרצה נותן לי חצי מבט כועס מהצד ואני לא מסבירה לו שאני לא יודעת מתי הוא יתקשר אם בכלל.
 
וכשבן הזוג שלי יוצא מעזה ואני נעדרת במשך שבוע מהאוניברסיטה כי זה הרגע שהכי חיכיתי לו, אף אחד לא רואה אותי – אני לא נמצאת בשום מקום, אין שום אדם שבא לעזור לי או ששואל לשלומי ואין שום בן אדם שרואה אותי. אני לא נמצאת בשום תקנות של האוניברסיטה. מצפים ממני להשלים את הכול לבד, אין לי שום הקלות ואני לא זכאית לכלום.

אני מבינה שהתקן של "חברה של" הוא תקן קצת בעייתי כי קשה מאוד להגדיר אותו, אבל המון אנשים נמצאים עם בני זוג במלחמה הזו ויש דברים שהם כל כך פשוטים שיכולים להקל עלינו, וזה מתחיל בחובת הנוכחות, ממשיך בהקלטות וכו'. במקרה שלי, מכיוון שאני עשיתי 11 קורסים בסמסטר א', הייתי צריכה ללכת ל-11 מרצים ולבקש מהם שיפתחו לי הקלטות כי נעדרתי מפני שבן הזוג שלי במילואים. אז היו מרצים מדהימים שקיבלו את זה והלכו אתי יד ביד, אבל היו מרצים שגם נתנו לי להרגיש שאני לא שונה מאף אחד ושלכולם קשה. אני מבינה את זה כי אני לא מורידה מרמת הקושי של אף אחד – אבל התחושה הייתה שלא רואים אותי.

בסוף סמסטר ב', עשיתי סדנא של דיגיטל בקמפיין לתקשורת, והחלטתי להקים קמפיין על נשות המילואים, וזאת דווקא בגלל התחושה הזו שמצפים מאתנו לחזור לשגרה מהר מאוד, ובסוף יש פערים עצומים גם כשבן הזוג חוזר מהמילואים – זה לא נגמר שם אלא ממשיך אתנו הלאה. אנחנו משניות מאוד ביחס אליו, וזה בסדר. חשוב לציין שאני לא מזלזלת בקושי של אף אחד אחר, אבל איפה אנחנו? איפה אפשר לדבר על הקושי שלנו? על מה שעבר עלינו בתקופה האחרונה?

החוסן הלאומי מתחיל שם, מתחיל בבית ובמקום שאנשים באים ממנו – וכשאין חוסן בבית, אז גם קשה יותר לצאת למילואים אחרי כן, וזה משהו שפוגש אותי ואת בן הזוג שלי שוב כשהוא נקרא למילואים או כשהוא צריך לנסוע שוב לצפון, וגם הוא סטודנט – אז להחזיק את זה ביחד זה לא פשוט.

אני מבינה שהמתווים הם בעייתיים, אבל בתקן שבו אני היום נמצאת בו, אני לא ספורה, וזו תחושה קשה מאוד להגיע יום-יום למוסד הזה ויום יום להרגיש שהקושי שלי הוא בדידות כי זה נושא שמאוד לא מדובר, ודבר שני שאף אחד לא מציע את העזרה שלו, כי אני לא כתובה בשום מקום. 

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

תודה.

 << דובר >> יערה: << דובר >>   

שלום, שמי יערה ואני רכזת תארים מתקדמים של הקמפוס ברחובות, ואני עושה גם את התואר השני שלי במכון וולקני. המחקר שלי הוא במכון וולקני, התואר והקורסים שלי הם בקמפוס ברחובות. אני רוצה להעלות נושא אחר שקצת פחות עלה כאן מתוך התעסקות מוצדקת בנושא המילואים, וזה למעשה ההשפעה על עתיד האקדמיה בעקבות התקציב. 

בתור מישהי שכבר ספגה במכון וולקני את הקיצוץ התקציבי הזה, אני מרגישה על בשרי איך פגיעה במחקר משפיעה על איכות המחקר ועל העתיד המקצועי שלי ושל אחרים, וזה בכלל קשור למשרד החקלאות אז אני עוד לא מדברת על התקציב הישיר של המל"ג.

החשש לגבי התקציב שלנו ממשרד החקלאות נובע מכך שיש עכשיו פחות תקנים ולמעבדות יש פחות כסף, אז הם ייקחו פחות סטודנטים חדשים כי קשה לממן מלגות נוספות. ברמה האישית, החלום שלי היה להמשיך באקדמיה ולהמשיך במכון וולקני, מתוך אמונה שמה שאני עושה בענף החקלאות תורם באמת למדינה הזו, ויש גם נתונים שמגבים את זה, אבל עכשיו אני לא בטוח אעשה את זה, מכיוון שאני רואה איך שזה פוגע בעתיד המקצועי שלי.

אני יודעת שלהרבה מנחים לא תהיה היכולת לממן את הדוקטורט שלי ושל עוד רבים אחרים. זה כאילו על הנייר וזה פחות מדובר כי יש דברים בוערים יותר, אבל אם אנחנו מדברים על העתיד ועל הטווח הרחוק, הרבה יותר סטודנטים שמחפשים להמשיך בהשכלה גבוהה, מדברים כבר הרבה יותר על מעבר לחו"ל, ומדובר באנשים טובים מכל התחומים שאנחנו מאבדים, אנשים שרוצים לתרום ואוהבים את המקום הזה שפשוט הולכים לאיבוד כי אין תקנים.

האיכות של עבודת המחקר שלנו נפגעת, בין אם זו פגיעה בתקציבי מחקר מסיבות אלו ואחרות, בין אם זו פגיעה באיכות העבודה בגלל שירות מילואים ארוך ומשמעותי, בין אם בגלל מחסור בתקציבי בניה וכו'. אני שומעת אנשים שאומרים לי שהמחקר שלהם הולך פחות טוב כי הם היו במילואים, או שהלך למישהו ניסוי כי לא היה תקציב לתקן את המזגן ולכן הצמחים שלו מתו, וכך הלך לו פרויקט שלם – אלה דברים שעוברים בין הכיסאות, אבל הם משפיעים על הטווח הרחוק וגם כמובן על שוק התעסוקה. הקושי של סטודנטים לתארים מתקדמים, הוא קושי שונה מהקושי של סטודנטים לתואר בוגר, כי הצרכים שלנו הם לא בקורסים, אלא במחקר.  

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

תודה רבה.


 << דובר >> איה: << דובר >>   

שלום, שמי איה ואני עכשיו סטודנטים שנה ג' לביולוגיה ויחסים בינלאומיים. באתי לדבר על ה"סדרא" שהיא גם תושפע מהקיצוץ. 

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אולי רק נגיד ש"סדרא" זו המכינה לתלמידים שמגיעים ממזרח ירושלים. האם אתם מכירים את זה?

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

כן, מכירים.

 << דובר >> איה: << דובר >>   

סיימתי ללמוד שם ב-2022, ואני חייבת לומר שלי, לכל החברים בבית הספר ולעוד הרבה אנשים, זה פתח לנו המון דלתות ללמוד באוניברסיטה ונתן לנו גם הזדמנות ללמוד עברית.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

מאיפה את בירושלים? מאיזו שכונה?

 << דובר >> איה: << דובר >>   

הר הזיתים, ממש קרוב לפה. 

<< יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

בבית הספר למדת בתכנית התאוג'יהי, כן?

 << דובר >> איה: << דובר >>   

כן. כולנו למדנו בהתאוג'יהי וכולנו באנו לפה. יש פער בין תכנית הלימודים שאנחנו למדנו לבין תכנית הלימודים שנדרשת באוניברסיטה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

וזה חוץ מהשפה העברית?

 << דובר >> איה: << דובר >>   

כן, כי במתמטיקה ובאנגלית לא לומדים את אותם דברים, וצריך גם לעשות התאמות בעברית. במכינה "סדרא" שעשיתי, למדנו טוב עברית, כשבבית הספר לא למדתי עברית בכלל, ולכן היה חשוב לי ללמוד פה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

האם המכינה ממשיכה?

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

כן, למרות שהממשלה הפסיקה לממן אותה. אנחנו  מכספנו מממנים אותה.

 << דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   

והיא מביאה תלמידים מדהימים. גם אצלנו בעבודה הסוציאלית היא מביאה תלמידים מדהימים שמתחייבים לעבוד בעיריית ירושלים בשירותי הרווחה, והם מחליפים את מי שעובד שם, למרות שאין להם עדיין תואר בעבודה סוציאלית או שהוא בוגר איזושהי אוניברסיטה בשטחים ללא הכשרה מעשית – וזה פשוט פנינה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

האם גם אצלכם התכנית היא 10 שנים? כמה זמן זה המכינה קיימת? מתי הקמתם אותה?

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

הקמנו אותה לפני שש או שבע שנים בערך. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

האם יש לכם נתונים?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן.

<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

אני מתכוונת לנתונים לאורך כל שש השנים – מאיפה התחלתם, כמה הגיעו, כמה אחוזים השתלבו וכו'.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

יש לנו את כל הנתונים – כ-400 סטודנטים בשנה בממוצע לומדים ב"סדרא", כאשר כ-40% מהם מגיעים להשכלה גבוהה וכ-30% מגיעים ישירות אלינו. אחוז הנשירה שלהם בעקבות הסיוע שאנחנו נותנים גם תוך כדי הלימודים פה, הוא פחות או יותר זהה לאחוז הנשירה של כלל הסטודנטים.

<< דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

כמה שנים לא מתוקצבות עכשיו? שנתיים?


 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

שנה. תשפ"ד לא תוקצב.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

שנה שעברה זה לא היה מתוקצב, וגם השנה הזו זה בינתיים לא מתוקצב – הכסף מוקפא.

 << דובר >> איה: << דובר >>   

זה ממש משמח אותי לראות אנשים שמשתלבים אחר כך, גם את אלה שעוסקים בסוגיות שהן רלוונטיות ומשרתות את החיים, וגם את אלה שעושים לקראת הדורות הבאים שיהיו משולבים יותר באקדמיה ובאופן כללי בירושלים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

תודה.

 << דובר >> שי: << דובר >>   

שלום, שמי שי ואני סטודנטית שנה חמישית לרפואה. בן הזוג שלי הוא מילואימניק עם מעל 200 ימי מילואים והוא גם מתרגל, אחי הגדול הוא גם סטודנט כאן, ובת דודה שלי זו כרמל גת שנחטפה ולפני חודשיים נרצחה בשבי, גם הייתה סטודנטית כאן בקמפוס הזה ובאוניברסיטה הזו. 

קודם כל, אני רוצה להגיד שאני אסירת תודה למוסד הזה, גם בהמשך לדבריו של הרקטור. תודה על זיהוי הנרצחים שזה שירת גם את המשפחה שלי, תודה על מרכזי הסיוע ועל קליטת השבים כי כשגיסתה של כרמל שבה, נעזרנו גם בשירות הזה. תודה גם למילואימניקים – כל מי שלחם בכל התקופה הזו, הגן על כל אחד ואחת מאתנו וגם חילץ בין היתר את הגופה של בת הדודה שלי.

אני אסירת תודה על התרומה שיש לכל אחד סביב השולחן הזה, מהרקטור דרך הנשיא, הדיקנים, האגודה שתמכה בכל הדרך והסטודנטים עצמם שכל אחד מהם פינה מעומס הלחצים שיש עליו בשביל להזכיר את החטופים ולהגיד שזה דבר שהוא חשוב לו שהם יחזרו הביתה.

כרמל שלי כבר לא תחזור ללמוד כאן, אבל יש סטודנטים שעוד נמצאים בשבי – סשה טרופנוב למד הנדסת חשמל בבן גוריון, אבי נתן אור למד גם שם הנדסת חשמל. בת הזוג שלו נועה ארגמני חזרה והוא עדיין שם, שניהם בחיים, עידן שתיוי, ענבר היימן, סהר ברוך הם סטודנטים שלא יחזרו בחיים, אבל עדיין נמצאים בשבי, יש גם את עומר נאוטרה שהגיע לכאן מארה"ב, התכוון ללמוד אבל הוא התגייס לצה"ל והוא עדיין בשבי מחכה ללמוד במוסד הזה. 

בת הדודה שלו לומדת רפואה כאן באוניברסיטה העברית שנה מתחתיי, וגם היא עשתה למעלה מ-200 ימי מילואים, אלי אלבג נמצאת כבר שנה בשבי, מתלבטת אם ללמוד אדריכלות או עיצוב פנים כי היא עדיין ילדה בת 20 שעוד לא יודעת מה ללמוד, כמוני שאני בת משפחה, יש את יסמין ויש גם את עילאי שהוא אח של אביתר דוד שאמור ללמוד כאן, יש את סשה אחותה של קרינה שהיא גם סטודנטית כאן ועוד המון בני משפחה, כולל בן של פרופ' שמלמד כאן.

אני לא מבקשת הקלות, אלא שאני פונה אליכם בתור נציגי הציבור שלי, הנציגים של כרמל, הנציגים של עומר נאוטרה וסשה טרופנוב – אתם נמצאים במפלגות השלטון, ואני יודעת איך חוזרים הביתה בחיים כי ירדן בת המשפחה שלי חזרה הביתה בחודש נובמבר. עכשיו אנחנו שוב בחודש נובמבר, ובשביל כרמל זה כבר מאוחר מדי כי לא הייתה עסקה שתוציא אותה בזמן. 

אני מבקשת מכם לקחת את האחריות כמו שהאזרחים במדינה הזו לקחו.

אני חוזרת הבוקר מבן גוריון, שם דיברתי בפני הסטודנטים שפתחו את השנה, ובקהל ישבו יהודים, ערבים, מילואימניקים עם הנשק עליהם שהגיעו ליום הראשון ללימודים – וכולם עצרו כדי לשמוע אותי ועוד בת משפחה נוספת שגם היא סטודנטית בתל אביב, כשדיברנו על בני המשפחה שלנו שחטופים ועל החטופים שעוד צריך להחזיר ויכולים לחזור הביתה בין בחיים ובין אלה שאינם בחיים.

במדינה הזו כולם לקחו אחריות, ואני מודה באופן אישי שהמקום המייאש ביותר שלי בשנה האחרונה, זו כנסת ישראל – ולכן, אני רוצה לבקש מכם לקחת את האחריות שלקחו כל היושבים כאן סביב השולחן וכל אזרחי מדינת ישראל שנותנים כל מה שהם יכולים לתת בשדה הקרב ובעורף, ולעשות כל מה שבחלקכם כדי להחזיר את האנשים שלנו בזמן הביתה.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

תודה.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

תודה רבה.

 << דובר >> יובל: << דובר >>   

היו"ר, אני נסעתי כשעתיים על מנת להגיע הנה ומחר אני חוזרת למילואים, אני מבקשת רק חמש דקות כדי לומר מספר מילים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

בבקשה בקצרה ובאופן מתומצת.

 << דובר >> יובל: << דובר >>   

שמי יובל. אני סטודנטית, התחלתי בשבוע שעבר שנה שלישית ברפואה. להגיד שהתחלתי, זו מילה גדולה מידי כי בפועל אני כרגע במילואים ומחר בבוקר אני חוזרת ליחידה שלי בצפון, שכרגע מתמרנת בלבנון. חוץ מזה, אני בעלת תפקיד באגודה, ריכזתי את תכנית שנה א' לא לבד בקמפוס שלי וזו השנה השנייה. גם כאן, להגיד שאני ריכזתי ולהגיד שאני בעלת תפקיד באגודה, אלו מילים גדולות מכיוון שאני במילואים מחודש יוני באופן כמעט רצוף.

אני נפגעתי באופן אישי משירות המילואים שלי, ואני התנדבתי למילואים לא בשביל ההקלות בלימודים ולא בשביל ההטבות הכלכליות. אין לי שום מניעה לעשות מילואים, אבל מכיוון שהתפקיד שלי בסדיר לא שילח אותי למילואים, אמרתי לעצמי שאין שום סיבה שאני אשב בבית רגל על רגל בזמן שהחברים שלי מאבדים את חייהם בשדה הקרב. אגב, בן מחזור שלי שהיה אמור להתחיל ללמוד אתנו רפואה בשנה השנייה לפני שנה נהרג במלחמה.

אני נפגעתי באופן אישי מהמילואים, אבל אני לא רציתי לוותר לעצמי. ניגשתי למועד א' תוך כדי המילואים, ישבתי במילואים ולמדתי בכל רגע פנוי, לא ישנתי בלילות, ניגשתי למועד ב' שזה היה שלושה ימים לאחר שסיימתי את סבב המילואים הקודם שהיה כמעט רצוף מול הסבב הזה – ונכשלתי בשני המועדים כי לא הייתי בקורס בכלל. 

היו לי שלושה ימים למועד א' ושלושה ימים למועד ב', שגם היו תוך כדי שירות מילואים – ונכשלתי. הגשתי בקשה לעשות מועד ג', וסירבו לי מכיוון שהתקנון אומר שאם ניגשת לשני מועדים אתה לא זכאי למועד ג'.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

האם זה חל גם על המילואימניקים?

 << דובר >> נעמה פלד: << דובר >>   

חוק זכויות הסטודנט.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>   

מה? זה לא שונה?

<< דובר >> נעמה פלד: << דובר >>   

חוק זכויות הסטודנט מאפשר מועד לכל מועד שנעדרת, אבל הוא לא מאפשר למילואימניק לקבל מועד שלישי.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

אבל מבחינת המוסדות?

<< דובר >> נעמה פלד: << דובר >>   

זה אפילו לא במוסדות, זה נמצא בחוק.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אנחנו אישרנו את זה הרבה פעמים.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

מוסדות יכולים לאשר. החוק קובע רף מינימום, אבל הוא בטח לא מונע ממוסד לאשר.

<< דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אנחנו מאשרים את זה כל הזמן, אני לא יודע. עם מי דיברת אצלך?

<< דובר >> יובל: << דובר >>   

דיברתי עם סגן הדיקן אצלנו, ד"ר צחי נוימן.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

תפני אליי. אני לא חושב שזה המקום להעלות את זה עכשיו פה.

 << דובר >> יובל: << דובר >>   

אני מציגה את זה כמכשול נוסף.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אני מבין.

 << דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   

אצלנו היו עשרות סטודנטים שאישרנו להם מועד ג' אחרי שהם נכשלו במועדים א' ו-ב'.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אני מציע פשוט שתפנו אלינו ואנחנו נטפל. לילך מטפלת בדברים האלה אצלנו, ואנחנו נטפל בזה בשמחה, יש לנו המון סטודנטים עם דברים כאלה, אבל זה פשוט לא עניין לוועדת הכנסת.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

לא, זה כן עניין לוועדת הכנסת כי אני חושב שמצופה מהאוניברסיטה לאשר בכזה מצב.

 << דובר >> אשר בן אריה: << דובר >>   

וברוב המכריע של המקרים זה גם קורה.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

אנחנו עושים את זה.

 << דובר >> יובל: << דובר >>   

המטרה שלי הייתה גם באיזשהו מקום כדי לתת דוגמה, כמו שרבים מחבריי פה יודעים שאני מנסה וניגשת.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

טוב מאוד שהעלית את זה. מבחינה פרטנית, אני מציע שתפני ואני מקווה שזה יטופל, ומבחינת האוניברסיטה כדאי אולי לרענן הנחיות בפקולטות השונות, שאכן הציפייה היא לאשר.

 << דובר >> תמיר שפר: << דובר >>   

יש לנו מחר ישיבה ראשונה של הוועדה האקדמית העליונה, והנושא הזה בדיוק עולה מחר כתזכורת.

 << יור >> היו"ר זאב אלקין: << יור >>   

תודה רבה. הישיבה נעולה.

 
 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:20. << סיום >>