פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 1 56 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 03/11/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 54 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום ראשון, ב' בחשון התשפ"ה (03 בנובמבר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סיור בחברת החשמל תחנת רוטנברג << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – היו"ר ששון ששי גואטה אושר שקלים מוזמנים: מאיר שפיגלר – מנכ"ל, חברת החשמל יוסי רופא – סמנכ"ל, ייצור ואנרגיה, חברת החשמל דוד מזרחי – מנהל, תחנת הכוח רוטנברג, חברת החשמל צביקה שטג – מנהל, אגף פרוייקטי ייצור, חברת החשמל דורון ארבלי – יושב-ראש דירקטוריון, חברת החשמל הילה סמוחה – מנהלת אדמיניסטרטיבית, לשכת הדירקטוריון, חברת החשמל דנה גרוסמן – אחראית תחום קשרי ממשל, דירקטוריון, חברת החשמל אירית שקד – עוזרת יושב-ראש הדירקטוריון, חברת החשמל עמי צדיק – מנהל, המחלקה לפיתוח תקציבי, ממ"מ בת חן רוטנברג – ראש תחום כלכלי, ממ"מ נתן שבע – כלכלן, המחלקה לפיתוח תקציבי, ממ"מ נתנאל קופראק – כלכלן, ממ"מ נעם בוטוש – כלכלן, ממ"מ דוד כהן סיט – יועץ לחבר הכנסת ניסים ואטורי מעיין אברהם – יועצת לחבר הכנסת אושר שקלים הני אור קוכנר – יועצת לחבר הכנסת אושר שקלים גל כהן – דובר הוועדה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור בחברת החשמל תחנת רוטנברג << נושא >> (התכנסות, סקירה אסטרטגית, ייצור חשמל ללא פחם) << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> ברוכים הבאים. לנו. העובדה שבאתם לכאן לבקר את חברת החשמל ולראות אותנו בפעולה זאת אמירה, זה מעודד אותנו וזה חשוב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא הביקור הראשון שלנו. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> אני יודע שזה לא הביקור הראשון שלכם. אם אני לא טועה, זה הביקור השלישי שלכם וזה חשוב, במיוחד בימים אלה. יש חשמל היום במדינה, למרות כל הטילים, ההפגזות ומה שאנחנו עוברים גם בצפון וגם בדרום. הביקור הזה מחזק אותנו. יש לו מטרות אחרות אבל הוא מחזק אותנו וזאת גם איזושהי אמירה של חברי הכנסת – ככה לפחות אני מרשה לעצמי לפרש את זה – לעובדי חברת החשמל על האמון שלכם ועל כך שאתם באים לחזק אותם בימים אלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חד-משמעית. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> אני יכול להראות לך שהעובדים של חברת החשמל יום-יום, שעה-שעה זמינים בטלפון ואני מקבל תמונות ועדכונים על הפעילות של האנשים שלנו בצפון בכל היישובים, לא רק בגבול. בכל מקום שנפגע מקו חדרה צפונה, הם מחזירים את החשמל – בחגים, במועדים, בימי שישי ושבת ובימים רגילים. הם באמת עושים עבודה לעילא ולעילא. אני גם מחזק את עובדי חברת החשמל, זו הקריאה שלי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לגמרי. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> כבר כמעט שנה אני בדירקטוריון של חברת החשמל ולמדתי שמעבר לעובדה שיש פה אנשים טובים ומקצועיים שהם עובדים מצוינים, יש פה גם יכולות שאם המדינה תשכיל ותדע לנצל אותן ולהשתמש בהן לטובת המשק ולטובת הספק גדול יותר, גם בשעות חירום וגם בשעות מלחמה – כך ייטב לכל עם ישראל. אפשר לעשות על זה עבודה ואנחנו דנים ובונים תוכנית אסטרטגית על מה שחברת החשמל יכולה לעשות בהמשך. אם תרצו, נשמיע גם את זה בהזדמנויות אחרות. אנחנו נכונים לכל אתגר, לא רק לעניין של התחרות אלא לכל אתגר. יש פה אנשים טובים, יכולות ואמצעים ואנחנו לרשותכם. שוב, תודה רבה על הביקור ובבקשה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כפי שאמרת, בהחלט יש לנו הכרת הטוב גדולה מאוד לעובדים המסורים, לצוותים, לדירקטוריון ולכל מי שהיום דואג לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ובפשטות, לזה שיהיה לנו חשמל ואור בבתים. יש לזה משמעויות והשלכות מרחיקות לכת. אולי לא ממש מבינים אותן עד הסוף. כמו שאמרת, על זה אנחנו רוצים לומר את כל המילים. כל מה שנאמר רק יגמד ויקטין את הפעילות ואת המסירות. אנחנו גם יודעים שחברת החשמל שילמה ממש. זאת מסירות נפש, אנחנו יודעים איפה הם פועלים. זה באמת 24/7, בלי רגע. יש לנו הערכה מאוד גדולה. כמו שאמרת, התכנסנו כאן היום, הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, כדי לבחון מה קורה בנושא של מעבר התחנות וההסבה של התחנות הפחמיות לגז טבעי. אנחנו רוצים לעקוב אחרי זה. אנחנו יודעים שיש לנו את האומדן של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיוני 2024 שמדבר על עיכוב של שנתיים. פה זה בהשבתת יחידות 4-1 אבל אנחנו מדברים פה על רוטנברג 1 ו-2 שאנחנו רוצים לבחון ולראות. יש לנו כמה שאלות אבל אשמח שהשאלות לא יהיו באוויר כי יש לנו את הנתונים שקיבלתי. היינו רוצים לדעת באיזה שלב היחידות נמצאות ומה עם כל הנושא של הבדיקות. זה על רוטנברג 1, היינו רוצים לדעת איפה זה עומד. וברוטנברג 2 נרצה לשמוע על סוגיית החיבור כי נראה לי שזה האירוע שם. נשמח לשמוע את הסקירה ואם אנחנו כבר כאן, יש לנו גם שאלות על יחידות 70, 80 וגם על ההסבות בנושא השימור של 1-4. יש לזה השלכות שהן כלכליות וסביבתיות מאוד משמעותיות. אנחנו רוצים לוודא שממקסמים את האירוע הזה כדי שהוא יגיע לפתרון ולסיום. יש לכך השלכות חשובות לאזרחי מדינת ישראל ואנחנו מעוניינים שהדבר הזה יקרה. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> בסדר גמור, אתם תקבלו את כל התשובות בסקירה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני משערת שבמהלך הזה יהיו לנו עוד כמה שאלות דיוק. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> זה מובן, אין שום בעיה. מה שתרצו. מחברת החשמל נמצאים איתנו פה מר יוסי רופא, סמנכ"ל ייצור, מר צביקה שטג, מנהל אגף ודוד מזרחי, מנהל תחנת רוטנברג. מור היא מזכירת הדירקטוריון. יוסי, תתחיל עם המצגת? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> (הקרנת מצגת) כן. ברוכים הבאים לרוטנברג. כל התחנה נרגשת מזה שאתם כאן. כמו שהזכיר היושב-ראש, יש בזה אמירה כי נעשות הרבה מאוד פעילויות ועצם זה שאתם באים לשטח, לא רק בהתכתבויות אלא לראות בשטח את הפעילות, זה חשוב. זהו אתר התחנה. אנחנו יכולים לראות פה את מאגר הפחם שהוא בולט. כתוצאה ממצב המלחמה, אנחנו נדרשנו גם כאן ברוטנברג וגם באורות רבין, להחזיק מלאי גבוה בהרבה ממה שאנחנו מחזיקים בשגרה, כי במצב החירום שאנחנו נמצאים בו, האסדות נפסקות מסיבות שונות ואנחנו חייבים להגיע למצב שבו נוכל לתת את הבטחון האנרגטי למדינת ישראל וזה בא לידי ביטוי באופן משמעותי בפחם. אנחנו שומרים פה על היקפים גבוהים מבדרך כלל, בהתאם להנחיה של נגה ומשרד האנרגיה. כאן, מצד שמאל ולאורך קו הים, רואים את יחידות הייצור. פה אנחנו רואים את המבנים של יחידות הייצור. יש פה את הארובות ויש כאן ארבע יחידות ייצור. שתי יחידות ייצור מייצאות או בעלות כושר הספק של 575 מגה וואט ושתי היחידות הנוספות הן של 550 מגה וואט כאשר כולן עובדות בפחם. תכף ניכנס יותר לפרטים של ההסבה לגז. אנחנו מקבלים גז מחברת נתגז, שהיא חברה ממשלתית להולכת הגז. הגז נכנס לתוך התחנה והדבר המשמעותי שאנחנו מבצעים זה החלפה והוספה של מערך של גז בכל יחידות הייצור כדי - - - ניקח אתכם לסיור כדי שתראו מה זה אומר ושתראו איך הגז נכנס לתוך הדוד הגדול הזה. פה אנחנו שורפים את הגז ויש לנו גם אפשרות לשרוף פחם. חוץ מאשר ההסבה לגז, כל הפרויקט הזה הוא מתן אפשרות במקרה חירום לכך שאם לא תהיה אספקת גז, נוכל לשרוף פחם ולייצר חשמל בעזרת פחם. זה הרעיון המרכזי. פה רואים את הגשר לכיוון מזח הפחם. אם יהיה לנו זמן ותרצו לבקר, אנחנו גם מאורגנים לשם. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> המאגר של הפחם כאן גדול יותר מאשר באורות רבין? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, פחות או יותר זה באותו גודל. אנחנו צריכים לדעת איך לשמור כי ערמות הפחם גבוהות מאוד ואנחנו צריכים לדעת לשמור שהן לא יתמוטטו. יש לנו כל מיני סידורים שאנחנו עושים בפריסה מסוימת. פחות או יותר, זו אותה כמות. כל אתר התחנה מתפרס על שטח ענק. אנחנו פה עם סדר גודל של כ-450 או 460 עובדים מתחומים שונים והם מתעסקים בכל תהליך הייצור של התחנה. כמו שאמרנו, יש לנו ארבע יחידות ייצור. בסך הכול, ההספק הכולל הוא 2,250 מגה וואט וזה כושר הייצור של התחנה, כאשר כל ארבעת היחידות האלו אמורות להיות מוסבות לגז. תכף ניתן סקירה של איפה אנחנו נמצאים כיום. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כשאתה מדבר על 460 עובדים, אתה מכליל בתוכם גם את העובדים של GE? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לא. רק עובדים של חברת החשמל. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> פה תומר גלאם עבד? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה יש שם שלוש ארובות? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> ארובה אחת היא של יחידות 1 ו-2, ארובה אחת של יחידות 3 ו-4 וארובה חדשה שבנינו להפחתת הפליטות כי הפרויקט הקודם שעשינו ביחידות האלה עדיין השתמש בפחם, אבל הפחית את הפליטות של הפחם. בסך הכול ביחידות האלה וביחידות של אורות רבין, הושקע סדר גודל של 7 מיליארד שקלים לצורך הפחתת הפליטות והסולקנים, כמו שזה נקרא, כדי לצמצם את הפליטות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סליחה? לא שמעתי את הפסקה האחרונה, על הסולקנים. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> סיימנו לפני מספר שנים פרויקט שנקרא "הפחתת פליטות בתחנות הפחמיות הגדולות". קרי, ארבע אלה שנמצאות כאן ושתי הגדולות שנמצאות באורות רבין. היחידות האלה עברו תהליך של הפחתת פליטות שבו נעשו שינויים בתהליך הבעירה של הפחם ותהליך הטיפול של תוצרי השריפה של הפחם, כך שהפליטות שנפלטות לארובה ובסופו של דבר לאוויר, יהיו מצומצמות. הפחתנו את הפליטות בכ-90% בכל סוגי הפליטות. זה פרויקט שהסתיים לפני כשלוש או ארבע שנים ביחידה האחרונה ולכן, אם אתם רואים את הפלומה הלבנה שיוצאת מהארובות זה אומר שהסולקנים עובדים, זה טוב. בניגוד לכל מי שחושבים שהפליטה היא לא טובה, ההיפך. כאן, כשרואים את הפליטה הלבנה זה אומר שיש אדים וזה אומר שהמערכת עובדת. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> הארובה השלישית היא הארובה הישנה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, הארובה הראשונה היא הישנה. לא אלאה אתכם יותר מדי אבל בעיקרון, זה דוד בעירה בגובה של כ-70 מטר ואתם גם תראו אותו בעיניים. הרעיון הוא שאנחנו משתמשים בדלק – זה יכול להיות פחם ועכשיו זה גם גז – כדי שכל המים שנמצאים כאן יהפכו לקיטור כדי לסובב טורבינה. זה הרעיון המרכזי שאנחנו מבצעים וכל התהליך הוא כדי לאפשר להביא לפה גז טבעי כדי להשתמש בו בתוך הדוד כמקור בעירה אבל גם לשמר את יכולת השריפה של פחם כמקור בעירה. אנחנו עושים שינויים רבים מאוד. התהליך הזה תוכנן על ידי צביקה וצוותו ואנחנו מתפעלים את המערך הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> איך אתם מתמודדים עם הנושא של היתר הפליטה שאומר שביחידות 1-4 ב-2026 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה באורות רבין. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> זה לא פה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> באורות רבין. לא, אני שואלת - - - << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, אגיע גם לזה, ברשותך. שאלתם שאלות על 4-1, אגיע לזה עוד רגע, ברשותך. מצבנו כרגע ברוטנברג הוא שיחידה 1 – כמו שדיווחנו גם בפעם הקודמת בוועדה – סיימה את ההסבה לגז ואנחנו עובדים בה בגז טבעי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תסבירו לי מה קורה עם יחידה 1. יש הפעלה מסחרית? אין הפעלה מסחרית? מה מונע? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כדי שתגיע הכרזה על הפעלה מסחרית, אנחנו היינו צריכים לבצע סדרה שלמה של בדיקות לבקשת נגה, מנהל המערכת. אנחנו סיימנו את הבדיקות האלה. הבדיקות האלה ערכו - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני רואה שכתבתם פה 28 מתוך 34 בדיקות, אם אני לא טועה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לא. סיימנו אותן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> "עד כה עלה בידי החברה לבצע רק 28 בדיקות מתוך ה-34 הנדרשות". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה על 70. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה על 70? נכון. עכשיו אני רואה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> סיימנו את כל הבדיקות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מבחינתכם, עשיתם את הכול. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> סיימנו ועכשיו העברנו את כל תוצאות הבדיקות לחברת נגה והם כרגע צריכים לתת התייחסות כדי להכריז עליה אל מול רשות החשמל שהיחידה מסחרית מבחינתם. תהליך הבדיקות ערך זמן רב מכל מיני סיבות אבל הסיבה העיקרית הייתה המלחמה. כמו שאת זוכרת, הכנסנו את היחידה הזאת לגז טבעי באוגוסט 2023, לפני יותר משנה. כשהתחלנו לבצע את הבדיקות נכנסנו למלחמה ועזבו אותנו מומחים וקבלנים רבים מאוד, לכן נעצרנו בכל תהליך הבדיקות. את זה אתם תראו גם בהשטחות של היחידות האלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש מחיר לעזיבה הזאת ולחוסר העמידה באספקה ובזמנים? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> יש כאן מלכוד כי הם מכריזים על סוג של כוח עליון ויש בעיה עם זה. כאשר עובדים מחברות שונות מכריזים שהמדינה שלהם הכריזה על Force Majeure, אין לנו יכולות רבות מולם. מן הסתם, זה טבעי. זה כמו שיגידו לנו ללכת ולעשות עבודה באוקראינה, שנמצאת עכשיו תהליך של מלחמה, לא כל אחד רוצה לבוא. יש בזה בעייתיות אבל אנחנו מנסים לתת את כל המענה בכוחותינו, על ידי עובדים שלנו שעובדים עם היצרן או עם הספק בחו"ל ונמצאים בסוג של אינטראקציה איתם שכולל שליחת מסמכים וקבלת מסמכים. מנסים לצלם דברים ולהעביר אליהם כדי שייתנו לנו תשובה. אנחנו מנסים למצוא כל דרך כדי לקדם את התהליך, לא תמיד מצליחים וזה בטח ובטח לא כמו שעושים את זה בשגרה. כשהמומחים נמצאים פה זה עובד מהר יותר. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> יוסי, לשאלתה של יושבת-ראש הוועדה, מבחינתנו סיימנו הכול בנוגע ליחידה 1? אנחנו מחכים להחלטה של חברת נגה וזהו? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מתי זה הסתיים? מתי הודעתם להם שזה הסתיים? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> סיימנו לפני כשבועיים או שלושה את כל הבדיקות והעברנו להם הכול. נשארו מספר בדיקות אחרונות שבהן היינו תלויים גם בנגה כי לא תמיד הם אפשרו לנו לעשות את הבדיקות. בחלק מהבדיקות אתה צריך להפסיק את היחידה ולהניע אותה, הם רצו לשמור על איזושהי רזרבה בגלל המצב המלחמתי. זה לא תמיד נמצא במאה אחוז אצלנו, זה גם אצלם ולכן סיימנו לפני שבוע או שבועיים. אני לא זוכר את מספר הימים. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> זה חלילה לא מבחינת הטלת אשמה. מבחינת הניסיון שלך ומה שאתה מכיר במשק האנרגיה, אפשר להפעיל את היחידה הזאת? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> אם הם נותנים לנו הוראה שהיא מופעלת מסחרית, אין בעיות? היא עובדת? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> אין לנו שום בעיה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זאת אומרת, אתם צריכים רק את האישור שלהם. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. נגה לרשות והרשות אלינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו זה פועל על פחם או על גז? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כרגע היחידה מופסקת כי אנחנו צריכים לעשות כמה בדיקות בגנרטור, אבל בשגרה, היא עובדת על גז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת אומרת שבכל השנה האחרונה היא עבדה על גז? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> היא עבדה על גז, למעט בדיקות שהיינו צריכים לעשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למעט בדיקות קטנות של פחם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, כדי לראות שיש את האפשרות למעבר. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> בתחילת המלחמה היא הייתה על פחם. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> נכון. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> בתחילת המלחמה היה כאן איום רקטי משמעותי מאוד ובניהול הסיכונים שעשינו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל בשגרה היא עובדת על גז. עוד לפני שהוא מסחרי, זה עובד על גז. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> כן אבל היכולת הדו-ערכית נבחנה גם בבדיקות. הבדיקות לא היו רק בגז, אלה בדיקות שנעשו גם בגז וגם בפחם. הוכחנו יכולת גם בתקופת המלחמה כשהיינו כשירים וזמינים. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> זה בנוגע ליחידה 1. בנוגע ליחידה 2, סיימנו את כל עבודות ההסבה וכרגע, אנחנו ממתינים לנתגז שתזרים לנו גז ליחידה. בשיחות שהיו לי בשלושה שבועות או בחודש האחרון עם מנכ"ל נתגז, עלה שהם גם כן התעכבו בהתקנת מתקן PRMS, ובהקמתו. זה המתקן שדרכו עובר כל הגז שמגיע ליחידה. הם היו אמורים לתת לנו כבר לעשות איזשהן עבודות כדי שנוכל - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה היעדים שהם הגדירו עכשיו, אחרי כל העיכובים? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לפני שבוע כששוחחתי איתו והם אמורים לספק לנו גז מתישהו בסוף נובמבר או תחילת דצמבר. גם להם יש בעיות של קבלנים ועובדים מומחים שעוזבים אותם ולכן גם הם התעכבו, לטעמם. אנחנו כרגע ממתינים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> ה-PRMS זה שחרור לחצים, נכון? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לא. מערכת הגז הטבעי הארצית עובדת בהיקף לחץ של בערך 70 אטמוספירות וליחידה צריך הרבה פחות מבחינת הלחץ, המתקן הזה גם מפחית את הלחץ. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כן, זה מה שאמרתי. שחרור לחצים. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> והוא גם מונה את כמות הגז כדי שאנחנו נוכל להתמסחר איתם מבחינת חשבונית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה זמן זה? נגיד שאתם מפעילים בדצמבר, כמה זמן זה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> יש לנו תהליך של בדיקות. גם כאן, נצטרך לעשות את התהליך של הבדיקות עבור נגה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה ייקח שנה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לא, זה יהיה פחות. לנו יש ניסיון רב יותר. גם לנגה יש יותר ניסיון ואני מאמין שהמצב הביטחוני ישתפר באיזושהי דרך ויהיה לנו קל יותר לבצע את הבדיקות האלה מול נגה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> רק אחרי שתסיימו את ההפעלה המסחרית של 2, תוכלו לעבור לבאות? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לא. אף שעדיין לא קיבלנו גז ל-2, נגה אישרה לנו להפסיק בשלב הזה את יחידה 4, שהיא הבאה בתור. אם כי הם אמרו לנו להיות בהמתנה כי עד שלא נדע מה המצב - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כי עכשיו זאת תקופת מעבר? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לא. הסיבה היא שכרגע, בגלל המצב הביטחוני, הם רוצים להיות בטוחים שנוכל להחזיר את 4 לעבודה בפרק זמן קצר, בינתיים הפסיקו אותנו ואנחנו ממתינים להחלטה שתהיה לקראת סוף נובמבר והם יקבלו החלטה אם הם מאשרים לנו להיכנס להסבה או שלא. מבחינתנו, יחידה 2 מוכנה לבדיקות הקבלה ברגע שנתגז יספקו לנו את הגז. יחידה 4 ממתינה להחלטה של משרד האנרגיה ונגה וזה המצב כרגע. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> של התחלת ההסבה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> של התחלת ההסבה ביחידה 4. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> ברגע שייתנו לך אור ירוק להסבה, אתה מוכן עם הכול? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, מוכנים לכל תהליך ההסבה עם קבלנים, עם מומחים ועם כל מה שצריך. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> כל הציוד? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> הציוד כבר פה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כלומר, אנחנו צריכים את החיבור לגז ואת הבדיקות וזהו? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, אז מסיימים. גם עם יחידה 4 אנחנו מוכנים לצאת להסבה לגז, יש לנו את הציוד הנדרש ואת הצוותים שמוכנים להיכנס לעבודה הזו. כל תהליך ההסבה לגז היא בתור והזכרנו את זה גם במפגש הקודם של הוועדה. נגה לא מאפשרים לצאת עם שתי יחידות במקביל או בחפיפה מסוימת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם ב-70, 80 זה אותו דבר. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. התוכנית נבנתה בצורה כזאת שיחידה 1 מסיימת ומייד יוצאת יחידה 2 ואחרי יחידה 2 יחידה 4. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לכן אם אחת מתעכבת, הבאה אחריה גם מתעכבת, בהתאמה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> נכון, לכן התהליך עלול להתעכב. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> כרגע יחידה 2 עובדת על פחם? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> היא עובדת על פחם ואנחנו ממתינים לגז כדי להכניס את היחידה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אם אין חיבור לגז, איך היא תעבוד? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אולי לא צריך אותה עכשיו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה שואל אם היא עובדת בכלל. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. עובדות פה שתי יחידות בפחם בעומס נמוך. נשאלתי היום על ידי היושב-ראש, מדוע נגה לא עושה שבמקום שתי יחידות בעומס נמוך שפועלות בעת ובעונה אחת, אחת תהיה גבוהה והשנייה תהיה מופסקת. פשוט כי הצורך לשמור על איזושהי רזרבה סובבת. המנכ"ל שלנו הגיע. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> שלום. אני מתנצל, הייתי תקוע אצל ראש העיר. אני מתנצל בפני כל חברי הכנסת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו שמחים לראות אותך. כן? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> נגה מעדיפה להשאיר מספר יחידות, זה אילוץ ודרישה שלהם. הם רוצים להשאיר יחידות בעומסים נמוכים כדי שיוכלו להגיב ביחד ולא להמתין להנעה של היחידה השלישית. זה המצב כרגע ברוטנברג. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אבל גם ליחידה 1 שיכולה לעבוד בגז, יכלנו להפעיל - - - גז ופחות יחידה פחמית אחת. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> נכון. כרגע, הם החליטו להפסיק את היחידה כי אנחנו אמורים להיכנס לשיפוץ של שלושה שבועות. הפסיקו לנו את יחידה 1 ושתי יחידות בפחם עובדות, 2 ו-3. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> גם ליחידה 3 כבר יש את הציוד? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> הציוד של 3 אמור להגיע עוד מעט, בסוף השנה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> זאת אומרת, כשתסתיים ההסבה של 4, כבר תוכלו - - - << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> נהיה מוכנים. עוד לפני כן נהיה מוכנים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הסדר הוא 1, 2, 4, 3? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> בדיוק. זהו, בזה סיימנו על רוטנברג. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> ברשותך, אתחיל מהסוף להתחלה. יש עיכובים וחלקם לא בשליטת חברת החשמל בכלל, אלא הם תולדה של המצב שאיתו אנחנו מתמודדים. בנוגע לבדיקות, אנחנו צריכים לקבל את ההוראות, את ההנחיות ואת האישורים מנגה וכך גם לגבי הפעלת היחידות. כמו שאמר יוסי בשלהי דבריו, בעיקרון אנחנו יכולים להפעיל גם את 1 וגם את 2 באמצעות גז, נכון יוסי? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הנקודה היא שבגלל המצב שבו אנחנו נמצאים, אומרים לנו "אל תפעילו". << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> על 2 הוא אמר - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> גם 2. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, על 2 הוא אמר שעדיין אין - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כן, לא בגללנו. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> זה לא בגללנו. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה בגלל הסיפור של נתגז, בסדר? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> סיימנו את ההסבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> באופן עקרוני, כל זמן שאין חיבור, אתה לא יכול - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> נכון. אבל יש דברים שהם לא בשליטתנו. תנו לנו את האחריות של נתגז ונעשה זאת אחרת. בעיקרון, סיימנו את ההסבות ביחידות 1 ו-2. את יחידה 4 התחלנו וכרגע יש החלטת ביניים שאומרת "תקפיאו את המשך ההסבה, תעצרו את המצב כמו שהוא או שתחזרו לאחור" - - - אם המצב יחייב, ייקח סדר גודל של שלושה שבועות לחזור לאחור ולהפעיל אותה בפחם כי כרגע, אי-אפשר להפעיל אותה, לא בפחם ולא בגז. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא בגז. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> שום דבר. "או שבנקודת זמן מסוימת תמשיכו כדי לסיים את ההסבה" ויהיו כאן שלוש יחידות מתוך הארבע המוסבות, כאשר שתיים הן עם 575 מגה וואט, אחת היא עם 550 ועוד אחת של 550 שאמורה להיות בהמשך. אנחנו לא יכולים לבצע את הדברים האלה בלי תיאום ואישור של נגה כי זה אומר להפסיק ייצור וזה אומר פחות אנרגיה, למשל. וזה בלי לדבר על כך שזאת פחות אנרגיה בפחם כי היום, יש הפקה והזנה של גז, אבל אולי פתאום מחר או מוחרתיים האסדות יושבתו ונצטרך לייצר רק בפחם. לכן, לדברים האלה יש חשיבות משמעותית – בוודאי בעת הזאת – והכול נקבע על ידי נגה. אנחנו מבצעים ואומרים את דברנו אבל נגה היא זו שקובעת. למה אני אומר את כל הדברים האלה? בגלל עובדה נורא פשוטה. מה שקורה כאן, משליך על מה שיהיה אחר כך באורות רבין. יש שם עוד שתי יחידות, 5 ו-6. אחרי שנגמור כאן, נלך לשם. רצינו לעשות שתי הסבות במקביל, אחת כאן ואחת באורות רבין, כדי לקצר לוחות זמנים ולמזער את משך הזמן שהיה מעבר למה שתוכנן לכתחילה, אבל נגה לא נותנת לנו את האפשרות לעשות את זה מכיוון שזה אומר להשבית שתי יחידות שמייצרות אנרגיה בעת ובעונה אחת, בסדר גודל של מעל 1,100 מגה וואט. זה כנראה מעבר למה שהיא מסוגלת לקבל כצריכת משק. כלומר, המשק כנראה יגיע למצב שהוא צורך גם את האנרגיה הזאת ולכן אסור למנוע את הייצור שלה. זה מה שעומד על הפרק. יש גם דברים שהם בגללנו, אנחנו לא מסירים מאיתנו אחריות אבל מאז שההסבה של היחידה הראשונה יצאה לדרך, רוב הדברים לא נובעים מכשלים של חברת החשמל, אלא כולם אקסוגניים, בכנות מלאה. אני רוצה לציין כאן את הדירקטוריון של חברת החשמל, הדירקטוריון הקודם וכמובן, הנוכחי. קיבלנו החלטות בלי שקיבלנו אישור מהרגולטורים. אעצים את זה – אם היינו פועלים בהתאם לאישורים של הרגולטורים אז – עד היום הייתה יחידה אחת בלבד וזו מספר 1 של רוטנברג. לקחנו על עצמנו סיכון והחלטנו, בגיבוי מלא של הדירקטוריון, להתקשר עם כל אותם גורמים שאמורים לתת לנו את הציוד ואת הליווי של ההסבות, על שש היחידות גם יחד. קיבלנו עוד החלטה מהדירקטוריון. זה היה השנה, אם אני לא טועה. 5 ו-6 היו בשנה שעברה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> השנה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> השנה. על 5 ו-6 הוציאו אותנו. יש דבר כזה שנקרא slot. אם אנחנו לא משלמים לאותן חברות שמייצרות את החלקים שאמורים לאפשר לנו לבצע את ההסבה, הם מוציאים אותנו מה-slot שזו מעין תוכנית עבודה שלהם – והם מביאים אחרים. זה אומר שאפשר להיכנס לתוכנית העבודה שלהם, אם בכלל, אחרי שנים, כי יש להם צבר הזמנות גדול מאוד. לא רצינו לפספס את זה, אף שהרגולטור לא אישר לנו, הלכנו וקיבלנו החלטה. אגב, אני לא יודע אם עד עכשיו הרגולטור אישר את 5 ו-6. עדיין לא? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לא. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> עד היום לא אישרו את 5 ו-6. עד היום רשות החשמל לא אישרה את ההסבה של 5 ו-6 ולקחנו את זה על עצמנו, עם הסיכון הכרוך בכך. מבחינה ממלכתית, צורכי המשק ובעיקר זיהום האוויר, לקחנו על זה אחריות והתחייבנו בפני אותן חברות לרכוש את הציוד כדי שלא להיזרק החוצה מה-slot הזה, תודות להחלטות אמיצות של חברת החשמל ובניגוד להתנהלות כושלת וחסרת אחריות של הרגולטור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב. יש לכם שאלות? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כמה PSM צורכת כל תחנה מוסבת? כמה גז - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> כמה בסך הכול? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> עד כמה שאני זוכר – בערכים של טון לשעה – כל יחידה זה בערך 100 טון לשעה או 110 טון לשעה. אני לא זוכר את הפרטים, אבל אם צריך, נעביר לכם. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> צביקה בוודאי יודע. << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> 400 טון לשעה בכל יחידה, בעומס מלא. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בתחנות כוח פחמים, שזה גז טבעי, צריך את אותה כמות עובדים? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לא, צריך פחות. בתהליך הזה שאנחנו עושים במסגרת הרפורמה, אנחנו אמורים לצמצם קבוצת עובדים מסוימת ואנחנו מוכנים גם להפריש עובדים בהתאם לתוכנית שיש לנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתם יכולים לייצר להם תעסוקה - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא, אבל צריך לזכור שהתחנות לא הופכות להיות גזיות בלבד. הן ממשיכות להיות לטובת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לחירום. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אילו זה היה רק גז, ההפחתה בכוח אדם הייתה ניכרת אבל היות שהן נשארות עם אפשרות הפעלה של שלושה סוגי דלקים – וכמובן, הפחם, שהוא סוג מאוד ייחודי לחברת החשמל כי אין שום יחידה אחרת שמייצרת באמצעות פחם בכל הארץ, זולת אלה שנמצאות בחברת החשמל – אנחנו חייבים לשמר כוח אדם גם בהקשר הזה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> האם זה יופעל פעם בכמה זמן עם הפחם כדי לראות שזה עובד? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> באורות רבין יש כמה חלופות. באורות רבין יש ארבע יחידות, 1-4, שהחליטו מראש לשמר אותן כרגע, עד סוף 2025, הגם שמבחינת נגה יש המלצה לשמר אותן עד סוף שנת 2035. כלומר, עוד עשר שנים. שימור אומר שמפעילים אותן פעמיים בשנה, בין יומיים לשלושה ימים. מכיוון שיש ארבע יחידות פעמיים בשנה, כפול שלושה ימים זה 24 ימים בשנה שמפעילים אותן. מדוע אנחנו יודעים את כל זה היטב? כי כל האזורים המיושבים מסביב לאורות רבין, מאוד לא שמחים ואף ששים אלי קרב על כך. הייתה ישיבה עם יוסי ועם צביקה בשבוע בעבר על הנושא הזה כי הם רוצים שלא לייצר בכלל באמצעות פחם. היחידות כאן ו-5 ו-6 באורות רבין הן בהתאם להנחיות נגה. כל עוד יהיה גז, אני מניח שייצרו רק באמצעות גז אבל אם חס וחלילה, יהיה מצב חירום כמו המצב כעת, אני מניח שיגידו לייצר גם באמצעות פחם. עוד דבר, אם המשק לא יצליח להדביק בייצור את הצריכה, יפעילו את היחידות האלה כי בין מצב של זיהום למצב שבו אין חשמל, יגידו לזהם. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מה העמדה שלכם לגבי השימור? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אנחנו בעד. סליחה, אנחנו אדישים. בואו נתחיל ככה, אנחנו אדישים. זה עניין של צרכים של המשק ומי שקובע את זה זו חברת נגה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> בנושא אחר לגמרי, עכשיו אנחנו במצב מלחמה ויש הרבה הוצאות. דנו איתכם על אפשרות שינפיקו חלק מהמניות של החשמל? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> שיעשו מה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ינפיקו בבורסה חלק מהמניות של חברת החשמל. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא שמענו על זה. בהגינות, דיברו על זה בקדנציה הקודמת לך, אבל אלה היו דיבורים בעלמא ולא מעבר לכך. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> לאיזה צורך? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לצורך גיוס. הוא רוצה כסף. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> רק עכשיו עשינו גיוס מוצלח בחברת החשמל. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אג"ח? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הכול זה אג"ח. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> כן, היא גייסה עכשיו 3.4 מיליארד שקלים. זה היה גיוס מאוד מוצלח. הקדמנו גיוס שהיה אמור להיות בפברואר והמשקיעים נתנו בנו אמון, בחברת החשמל. למרות מצב הלחימה ולמרות הכול, המשק וגם המשקיעים מגלים אמון בחברת החשמל והצלחנו לגייס את הכסף. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> האם גם כאן, כמו בחדרה, יש את המעבר או הזליגה של שאריות הפחם לבתים? באזור פה זה כמו בחדרה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> פה אנחנו נמצאים באזור תעשייה ושם, באורות רבין, זה הרבה יותר משמעותי. אנחנו מבינים אותם כי זה יחסית צמוד. יש את שכונת חפציבה וחדרה שהן יחסית צמודות. כאן אין. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אין את זה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> יש אבל אין כל השפעה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כן יש סולקנים. בכל היחידות כאן יש סולקנים וגם ב-5 ו-6 באורות רבין יש סולקנים. היחידות שאין בהן סולקנים זה 1-4 באורות רבין, הן גם ישנות מאוד ומזהמות, יחסית. אין מה לעשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן גם בגלל מאגר הפחם. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא רק בגלל המאגר, בגלל הייצור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה אומר שזה מגיע אבל לא באותם היקפים? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> התלונות הן בעיקר על המאגר. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> שאלת על המאגר? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כן. אתה אומר שזה מגיע אבל לא באותם היקפים כמו בחדרה. זה זניח. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לא יודע אם זה זניח. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה לא זניח. זה רחוק יותר. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כאן אנחנו רחוקים מאוד מיישובים עירוניים ולכן אין - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בגלל המרחק. << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> בחדרה, המרחק הוא 900 מטר לשכונה שיוסי אמר עליה ופה זה הרבה יותר. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> רק רגע. בואו נהיה הגונים, גם כאן מתלוננים. ראש העיר מתלונן בלי סוף. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בדיוק, זה מה שרציתי לדעת. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הוא לא רוצה שייצרו כאן באמצעות פחם. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> ברור. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> הפחם מגיע ישירות לכאן? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כן. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> הביאו כבר את העגורן? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> יש לנו מזח והיה לנו אסון במרס 2023. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> זו אחת מהשאלות ששאלתם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. מה הלקחים? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אני מקווה מאוד שנצליח לשקם את זה ונצליח לפרוק כאן באופן מלא תוך בערך חצי שנה. זה יהיה באמצע השנה הבאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו זה מגיע מחדרה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אולי תגלה לנו. יש טענה ואולי תפריח אותה. אומרים שבעצם, לא הייתה שמירה על כללי הבטיחות. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> תראי, זה נמצע כרגע בחקירת משטרה. אנחנו מנועים מלעסוק בזה. חוקרים גם עובדים שלנו. אין לי ספק שבסוף יהיו ממצאים. זה היה לילה סוער והייתה כאן תופעת טבע חריגה ביותר, שלא נתקלנו בה לפני כן. יכול להיות שיהיו גם פשלות שהן מעשה ידי אדם, אני לא יודע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה בחקירה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הם ייקבעו את זה. לעניין מה שאתה שאלת, אנחנו מנסים לראות עכשיו איך לפרוק יותר כאן כדי למנוע את השינוי של הפחם מאורות רבין לאשקלון. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כרגע, בפועל זה עדיין נפרק בחדרה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה אותו דבר? זה עדיין עובר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משאיות. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, במשאיות. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> גם פה מדברים על כיסוי מאגר הפחם? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא, מדברים על משהו אחר לחלוטין. כנראה שהכיסוי לא אבל יש לנו חומר – צביקה רקח את הקדירה ובדק את מה שיש בעולם –קושרי אבק. זה חומר שמרססים אותו על הערמות והוא יוצר מעין שכבה אוטמת שחוסמת את אבק הפחם מלעוף במשבי רוח. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אבל גם פה - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> את זה אני לא יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסופו של דבר, כן. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> באורות רבין זאת הייתה דרישה בהיתר הפליטה. כרגע אצלנו - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא, גם בהיתר להפעלת מחז"מים 70 ו-80. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, גם בהיתר הפליטה וגם באישור לתעודת הגמר של מחז"ם 70 ו-80. פה עדיין לא קיבלנו הנחיה אבל מן הסתם, זה גם יגיע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מניסיונכם, ומהבדיקות שלכם בעולם, הדבר הזה הוא באמת יעיל? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הוא הרבה יותר יעיל ממה שעמד על הפרק לפני כן, עד כדי הפחתה של 98% מהזיהום, נכון? << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אולי תאירו את עיניי, שמעתי על איזושהי רשת דו-שכבתית, שעושה עבודה מוצלחת יותר. אתם מכירים? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> עשינו פיילוט בנושא. << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> עשינו בדיקות מודלים לחישוב של יעילות הרשת הזאת והיא הוכחה כלא יעילה. יש רוחות ששורפות את החלקיקים ומעלות אותם לגובה רב בהרבה מגובה הרשת, שהיא רק 30 מטר. 30 מטר זה עשר קומות, זו חתיכת רשת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> היא פשוט עוקפת את הרשת וממשיכה לנחות באותם יישובים. עשינו מודלים ולכן החלטנו שלא להשקיע 60, 70 או 80 מיליון שקלים בשביל משהו שלא עובד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני ידעתי שזה 20 מיליון שקלים. << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> יצא שלא רק שזה כמעט ולא מפחית, אלא גם מזיק ועושה את זה גרוע עוד יותר, כי זה גורם לכל מיני מערבולות שיוצרות תהליך הפוך של הרעת המצב. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> להקים את הפרויקט הזה לוקח סדר גודל של שלוש או ארבע שנים בעוד שעם התרסיס הזה, בשנה וחצי אנחנו גומרים את הכול. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> התנסיתם בזה? עשיתם איזשהם ניסיונות? << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> עשינו ניסוי בשנת 2013 פה ברוטנברג, בזמנו, על שטח מאוד קטן וזה היה מוצלח. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> תגיד לה שזה עובד כבר 40 שנה בכל העולם. << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> זה עובד בתחנות בכל העולם, גם בארצות הברית וגם באירופה כבר בערך 40 שנה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה העלות של פרויקט כזה? << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> העלות היא כרגע 5 מיליון, זה יוצא לנו הכול. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם ברוטנברג וגם בחדרה? << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> הכול. 5 מיליון במקום 60, 70 או 80 מיליון במשהו שלא מוכיח את עצמו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ידעתי 20. בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא דיברנו עדיין על הנושא של חדרה. מה המצב של יחידות 70 ו-80? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הייתה ישיבה בשבוע שעבר בהשתתפות יוסי וצביקה. אנחנו צריכים לקבל טופס 4 כדי להפעיל באופן מסחרי את יחידה 70. היא עובדת אבל היא בהרצה, לא בצורה מסחרית. אני מניח שעם הישיבה שהייתה בשבוע שעבר - - - אתה העברת להם כבר את התשובות? << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> בטח. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> התבקשנו להעביר תשובות בצורה רשמית לחלק מהשאלות החדשות שהתעוררו וצביקה העביר את זה. אני מאמין שבטווח של שבועות בודדים – אולי שבוע או שבועיים כי אנחנו לוחצים חזק מאוד – זה יעבור להחלטת ועדת התכנון והבנייה של חדרה. ברגע שהם יאשרו את זה, כנגד ההתחייבויות שלנו לעניין קושרי האבק ושאר הדברים שהתבקשנו לעשות, נקבל את ההיתר עד אמצע שנה הבאה ונוכל להפעיל את יחידה 70 בצורה מסחרית. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> באמצע שנה הבאה תהיה הפעלה מסחרית? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> מיידית. אנחנו נתחייב לעשות דברים מסוימים עד אמצע שנה הבאה, כולל הכיסוי של הערמות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> הבנתי. כלומר, הפעלה מסחרית בתנאי? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> נכון, אנחנו נקבל את ההיתר ואת טופס 4 בהתחייבות של מה שאמרתי לפני רגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואז יהיה אפשר להתחיל בדיקות של 80? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא, 80 מתקדמת. יש לנו בעיות כי המומחים לא כאן. מי שלא יודע, אנשים לא באים לארץ אלא בורחים מפה ואלה כל אותם מומחים. אנחנו תקועים. אנחנו עושים לא מעט דברים עם המומחים שלנו, אבל זאת בעיה כי כל עוד המתקן לא נמסר לנו – האחריות היא של היצרן. אם אנחנו עושים דברים, אחר כך אנחנו יכולים להגיע איתם למצב של חילוקי דעות לגבי כל מיני כשלים שהיו שם. אנחנו בכל זאת עושים לא מעט דברים באמצעות מערך כוח האדם שלנו והמומחים שלנו. אנחנו לא מתעכבים אלא אם כן מדובר במשהו שממש מצריך את המומחים של החברה שייצרה את המח"זמים האלה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אבל מבחינת נגה והאישור שלהם, בדיקות קבלה יוכלו להיות רק אחרי שתקבלו הפעלה מסחרית? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא, יש רק בדיקה אחת נוספת שנותרה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כרגע, אחרי שהמומחים עזבו וקיבלנו הודעה שהם אמורים להגיע מתישהו בסוף נובמבר, אנחנו רק אמורים להדליק אש מתישהו בדצמבר. הדלקת אש זה ממש התהליך הראשוני של הבדיקות שאמורות להימשך מספר חודשים. יש סדרה שלמה של בדיקות שיש לבצע להכנסה לעבודה של המחז"ם. הבדיקות עצמן הן רק החלק האחרון אבל כל התהליך מרגע הדלקת האש, זה ממש ההפעלה של המערכות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זה תהליך של שנה בערך? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> אנחנו מעריכים שזה יהיה פחות. משהו כמו שישה חודשים. << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> שישה או שבעה חודשים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> באמצע 2025? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> מתי ישביתו את היחידות הפחמיות? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לפי החלטת הממשלה או תיקון החלטת ממשלה - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> המעודכנת. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> ברגע שנפעיל את יחידה 70 מסחרית, שתי יחידות יופסקו מעבודה, אורות רבין 3 ו-4. היחידות האחרות יושבתו אחרי ש-80 יהיו מסחרית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גז כבר מגיע לשם? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> גז מגיע לשם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יופי, זה משמח. מהדיאלוג שלכם עם נגה ביחס ליחידה 1 פה ברוטנברג, איפה זה נמצא? יש אישור להפעלה מסחרית? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> אנחנו סיימנו את הבדיקות כמו שאמרתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני יודעת. אתם מבחינתכם - - - אבל בסוף, אתם מעבירים אליהם. מה המסר שקיבלתם? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> הם אמרו שזה עניין של שבועיים או שלושה, סדר גודל כזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שבועיים, בסדר גמור. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מה הצפי לסוף כל ההסבות? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כפי שאמרתי, זה תלוי אחד בשני כי זה אחד אחרי השני. אם בסופו של דבר נצא להסבה של יחידה 4 בסוף נובמבר כי תתקבל ההחלטה, אנחנו מעריכים שההפסקה של היחידה האחרונה בשרשרת שתהיה באורות רבין, תהיה לקראת סוף 2026. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כלומר, שנה של עיכוב מההחלטה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לא, צריכים להבין שברגע שאני מפסיק את היחידה האחרונה, אנחנו מפסיקים את הייצור בפחם. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא משנה, הוא צודק. עזוב, זה עיכוב של שנה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> מבחינת ההפסקה של ייצור בפחם, זה הדבר המשמעותי. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כן. זו תחילת ההשבתה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> נכון, בדיוק כך. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> הסוף יהיה ב-2027. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, זה יגלוש לתוך 2027. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מבחינתכם, זה מציאותי נכון להיום? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> מבחינתנו זה מציאותי, זה רק עניין של קבלת משך הזמן להסבה ולהשבתה מבחינת נגה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> האם אתה צופה שהיחידות הבאות יהיו קצרות מהראשונה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> אנחנו צוברים ניסיון, אין ספק. מכל תהליך כזה אנחנו לומדים עוד קצת ומשפרים את התהליך. מן הסתם, האחרונה תיקח פרק זמן קצר יותר אבל שוב, זה תלוי במתי נקבל את זה ותלוי בשאלה אם יהיו או שלא יהיו מומחים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כוח עליון, כן. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מי עושה את ההסבה? זה גם חברת GE? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לא, אנחנו עושים את ההסבה אבל יש מומחים של החברה שאיתה חתמנו את החוזה - - - << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> הוא שואל מי החברה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> חברת RPI. זאת חברה אמריקאית. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> נתגז יודעים? הפעם נתגז יגיעו לפני התחנה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> הם ידעו גם פה, השאלה עד כמה הם מוכנים היא עניין אחר. אנחנו כל הזמן לוחצים אותם כדי שנקבל אבל בטענה שלהם זה גם עניין של force majeure. אנחנו עושים את שלנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> את העיכוב בהחזרת המומחים לארץ הבנתי. יש עדיין עיכוב גם באספקת ציוד? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> באספקת ציוד לא. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה בזכות החלטה של הדירקטוריון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, זה מה שאמרת על המסלול? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הם לא הוציאו אותנו מהמסלול. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> נכון, כי חוץ מאשר לתקוע כל דבר, הרגולטור לא עושה כלום לצערי הרב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, יישר כוח. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> הגז לפה זה מתמר? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן אבל צריכים להבין שגם רשת הגז היא רשת ארצית שיש לה שלושה - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אבל החוזה שלכם הוא עם תמר? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> נכון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> מה המחיר? מותר להגיד את זה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> יש מחיר ממוצע שמפורסם. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> בהסכם המקורי, המחיר היה מצוין 3.95, נכון? - - - לא משנה, הכול גלוי. מה הסיפור כאן? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. בוועדת הכלכלה דנו בזה לא מזמן. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה מחיר שאין לו אח ורע כי הוא מתחת לארבעה דולרים אבל הנקודה היא שאנחנו יודעים שזה יעלה ואם אנחנו נידרש לכמויות שהן מעבר למה שהיו בבסיס ההתקשרות הראשונית, המחיר יעלה בצורה משמעותית. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> למה הוא צמוד? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> יש מדדים שונים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> זה לא מה שהיה פעם. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זה לא מה שהיה ב-CPI. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> זה לא מה שהיה. צריך לקחת בחשבון שגם כשדיברנו עם ספקי הגז – כי אנחנו נצטרך תוספת של גז בעתיד ליחידות הפחמיות –מכיוון שהם קיבלו אישור לספק ולמכור גז בחו"ל, מחיר הגז לחו"ל הרבה יותר יקר מאשר מחיר הגז בארץ. אתם מבינים שאנחנו במלכוד. כשאנחנו הולכים לחתום על חוזה, מצמידים אותו למחיר בחו"ל וזאת בעיה. ביקשנו גם מהמדינה להיכנס לתוך התהליך הזה כדי לדרוש את זה גם מהם. בסופו של דבר, זה גז למדינת ישראל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לגמרי, זה לא אותו דבר. זה מקומי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> זה משפיע עליכם. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> יצאו שני מכתבים בנושא, גם לעניין הייצוא ביחס לצריכה הפנימית כאן, מעבר למחיר, וגם לנושא שצריך לדאוג בראש ובראשונה למשק הישראלי מבחינת הגז. יצאו שני מכתבים בנושא ובינתיים לא קיבלנו שום מענה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אתה רוצה להגיד לי שאין הטבה לחברות ישראליות כמו חברת החשמל שצורכת גז, מבחינת מחיר? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא, זה מחיר - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה משא ומתן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא. עד עכשיו היה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הם לא נתנו הטבה לחברת החשמל. זה משא ומתן כלכלי טהור שהיה עם המפיקים. הם לא נתנו איזושהי הטבה לחברת החשמל כי היא חברת החשמל, ממש לא. זה משא ומתן כלכלי לגמרי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא מה שהציגו לנו. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה מה שהיה, תאמיני לי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> יכול להיות שבאמת צריך לברר. הנפיקו עוד רישיונות לקידוחים, לא? רוצים להנפיק. אולי זה צריך להיות סעיף שצריך לרשום אותו. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אנחנו היינו רק גרעין שלהם שצורך גז, הם הסתמכו על זה בעלויות שהם השקיעו בכל הנושא של ההפקה, זו הנקודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם הסתיימה תקופת מתווה הגז, עכשיו הם לא מחויבים למחיר. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אלו החוזים החדשים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אני יודע שעשו עוד מכרז לקדיחות גז, נכון? היינו בסיור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אולי אפשר לבדוק שדבר כזה באמת יופיע כדי שחברת החשמל או כל מיני חברות ישראליות יקבלו מחיר הוגן יותר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה חלק מהקריטריונים, כן. לדעתי, לצרכנים הקטנים יש איזשהו מחיר נמוך מהייצוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המחיר שהוא אמר זה מאוד לא - - - המחיר הממוצע הוא - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו יודעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלו החוזים הראשונים שהיו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בסדר אבל הוא טוען שזה יעלה. מאיר אומר שזה יעלה, זה המחיר עכשיו. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, זה יעלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא יעלה בגלל שהצריכה עולה, זה הגיוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עשוי להשפיע. מחיר הייצוא ישפיע על המחיר המקומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ישפיע על המחיר בארץ. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> למי נשלחו המכתבים, למשרד האנרגיה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מחיר הייצוא לא הגיע לאיזושהי תקרה? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> הייצוא זה מחירים עולמיים והמחירים בעולם גבוהים מאוד עכשיו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בגלל כל מה שקורה באוקראינה זה עשוי להשפיע על המחיר המקומי. היה על זה דיון בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, הייתי שם. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> ככול שהם יוכלו להגביר את ההפקה שלהם, תהיה להם יותר יכולת לספק גז. לא את הכול הם יוכלו לייצא, תהיה להם יכולת הפקה לא מנוצלת, אולי זה כן - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זה גם תלוי במה שיחליטו בוועדת דיין. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> גם יכולת ההפקה משפיעה פה. ככול שיוכלו להפיק יותר ולא יצרכו את הכול, המחירים שהם ימכרו פה יהיו זולים יותר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> האם מה שחברות הגז התחייבו למשק המקומי מספיק? - - - << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> יש שתי סוגיות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הסוגייה הכלכלית והסוגייה של הביטחון האנרגטי. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן אבל יש גם שאלה כמה צריך להשאיר בסך הכול רזרבות למשק ויש גם שאלה, לא בנוגע לטווח הארוך אלא בנוגע לכמה אפשר להפיק בכל שנה, בכל חודש ובכל שעה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה כל הזמן משתנה וזו ממש בעיה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> ככול שהם יוכלו להפיק יותר ולא את הכול הם יוכלו למכור, תהיה להם יכולת הפקה לא מנוצלת גם למשק ותהיה תחרות. הם צריכים שיהיה להם מספיק אפשרות להפיק גז למשק המקומי אבל צריך לבדוק את הגבלות הייצור לא רק ברמה כוללת, אלא גם ברמה שעתית כדי שהייצוא לא יבוא על חשבון המשק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. בדיון האחרון אמרו שמה שיועד למשק המקומי הוא מספק. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני זוכרת שזה מה שזה היה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> השאלה היא לכמה זמן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, כרגע, בנקודת הזמן הנוכחית. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> השאלה היא מה יהיה בעוד 20 שנה. זאת השאלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה יהיה בעוד 20 שנה בכלל, באופן כללי עם הגז? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> האשכול כבר הסתיים וקיבלתם את כל הכסף? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> את הכסף קיבלנו בעת החתימה, כן. מה זה קיבלנו? הכסף בסך הכול נכנס למשמורת, הוא לא שלנו. זה בהתאם להחלטות רשות החשמל. אפילו את מה שמגיע לנו ואין לגביו חילוקי דעות, לעניין הקרקע, לא קיבלנו עד עכשיו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> ככה זה עובד? זה מגיע אליהם ואתם - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא, אנחנו בעלי הנכס אבל הם אחר כך קובעים מה לעשות עם הכסף. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> למה? מה שבספרים לכאורה אמור להגיע. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> תשאל אותם למה. אתה יודע מה דעתי עליהם. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> איך אפשר לכופף אותם? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו שואלים בדחילו ורחימו. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> בין היתר, אין עליהם אינסטנציית ערעור וזה משהו לא נורמלי. על כל דבר במדינה יש גוף שאפשר לערער בו על החלטה שהתקבלה ואצלם לא. זה הזוי. צריך לתקן את החוק. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> בוא נתקן אותו. תכין תיקון ואני אגיש אותו. מה הבעיה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> בסדר, אנחנו הכנו אותו כבר מזמן, באמת. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> מה שאתה אומר, אני עושה. אתה יודע את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מעולה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה גם היה בשנת 2016. 2016 היה עם אסף, נכון? בסוף הוא עזב. היה שם יושב-ראש רשות שהבין את זה וגם היה בעד. קראו לו אסף אילת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסף אילת. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הוא עזב וזה נגנז אבל אביא לכם את זה. אביא לך את זה בלי שום בעיה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> אתם רוצים לצאת לסיור עכשיו? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> יש לך עוד השגות על הרפורמה? מה לעשות עם הרפורמה וכל הרפורמה הכללית? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> של מה, של החשמל? כמה זמן יש לכם? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> כמה מילים. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זאת רק דעתי, בסדר? זו לא בהכרח דעתם של אחרים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אנחנו רוצים לשמוע על החשמל. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> התחרות בתחום החשמל – קרי, בורסת מחירי החשמל – היא טובה. זה שזה ייעשה על ידי נגה זה טוב מאוד כי בעיקרון, תחרות מניבה תשואה חיובית לציבור ואנחנו בעד. אבל יש שם דברים רבים בעייתיים מאוד. למשל היכולת של חברת החשמל לפעול באמצעות מנועי צמיחה נוספים. נושא התכנון - - - הם חנקו את חברת החשמל. יש שם דמוניזציה וצרות עין רבה כנגד חברת החשמל. יש רדיפה של חברת החשמל ולא רק חברת החשמל אלא גם של גורמים אחרים. סיפור אמיתי לגמרי – ביום חמישי בלילה בשבוע שעבר, נפגשתי עם שלושה בכירים לשעבר באגף התקציבים, לא אציין את השמות שלהם כי לא בטוח שהם רוצים. היו לי איתם עליות ומורדות, בייחוד בביטוח לאומי, אנחנו מכירים אחד את השני. דיברנו והם אמרו לי בסוף השיח הם יודעים שאני רווי בביקורת עליהם – לא בפן האישי אלא בפן התפקודי והציבורי – והם אמרו לי שאני צודק. הם מעולם לא היו דקה אחת בחוץ. הם לא יודעים מה המשמעות האופרטיבית ומה ההשלכות של ההחלטות שלהם על הגורמים שהם מחליטים עליהם. אמרתי להם "אילו הייתם כמה שנים בחוץ והייתם עולים לדרגה מסוימת ואז הייתם רוצים לעלות לדרגה בכירה בעלת משמעות ומשקל רב כלפי אלה שאתם מקבלים את ההחלטות בעניינם, אז מאה אחוז. לכל דבר יש תנאי סף, אז שיהיה תנאי סף שתהיו בחוץ כמה שנים. תהיו בחוץ, אל תבואו לי מהאקדמיה". הם לא מבינים דבר וחצי דבר. הם לא מבינים שום דבר. אני התקלתי אותם בדברים והם לא יודעים. הם אומרים לי שאני צודק. הם אמרו לי באלה המילים, "שפיגלר, אתה צודק". זה לא משהו ספציפי, זה משהו מערכתי, זה משהו מעוות שיש בשירות הציבורי. לשאלתך לגבי הרפורמה, זה מה שקורה. קיבלו החלטות, כולל שי באב"ד שהיום הוא בחוץ ומדבר אחרת. אני מכיר אותו היטב והיום הוא מדבר אחרת. כשהוא היה בתוך המערכת הוא רצה את הדברים בגלל סיבות מסוימות. לא כל רפורמה היא לא טובה אבל צריך לעשות את זה בשיקול דעת, במידתיות ובצורה אחראית שמסתכלת גם על מה שקורה מהצד השני. אני לא אמות בחברת החשמל. זאת אומרת, אלוהים לא ייקח אותי מחברת החשמל. אגמור תקופה מסוימת ואמשיך הלאה אבל זה כואב לי. זה כואב לי בתור תושב. זה נכון לגבי חברת החשמל, נכון לגבי ביטוח לאומי, נכון לגבי מקורות ונכון לגבי כל חברה וכל גוף אופרטיבי במדינת ישראל. לשאלתך, עם התכנון ייצרו נזק רב מאוד כי יש כאן עכשיו עוד גוף, עוד בירוקרטיה, עוד רגולציה, עוד אי-הסכמות וכיפופי ידיים. עבודה עם גוף נוסף זה רק נזק למשק הישראלי ולציר הזמן. כל דבר לוקח זמן רב יותר. אני אספר לך משהו בשקט. אם אני לא טועה, העברתי את זה בשנה שעברה לוועדת הכלכלה. לפני שנה וחצי רצינו לראות כמה נושאים אנחנו צריכים לתאם בינינו לבין נגה בלבד. כמה אתה אומר? זרוק מספר. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> 30, 40. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> יפה מאוד. כמה אתה אומר? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אני לא יודע. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> בערך. כמה את אומרת? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> 100. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> חברים, זה 541. שוב, 541. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אתה רואה, טוב שלא עניתי. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> 541 נקודות ודברים שאנחנו צריכים ללכת ולהיות לגביהם בממשקים עם חברת נגה, כמובן, לא בעת ובעונה אחת. זה יותר ממטורף. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> זה כמו ההסתייגויות על התקציב. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר על חלוקת האחריות בממלכה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כל הדברים של תכנון. אמרתי לך, אם יש לכם זמן, נשב עד מחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תכנון עתידי? למה אתה מתכוון? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תכנון הקווים של הרכש. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> גם התכנון שלהם. הם אלה שמתכננים ולפני כן זה היה אצלנו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> של הייצור או של ההולכה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> של ההולכה אבל גם יש להם מה לומר בחלוקה ומה לומר בהשוואה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> למה לקחו את זה מחברת החשמל? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> צרות עין של אנשים שקיבלו החלטות ואפילו לא ידעו מה המשמעות של ההחלטות שלהם. אני מוכן לעשות קטע וללכת עם כל אלה שהיו אז בסוד העניין. אשאל אותם שאלות ואם הם יודעים לענות על עשירית, אפילו מאית מהשאלות – אני מודיע לך שאני סותם את הפה שלי לנצח. בואו נראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משהו שאתה יכול לשלוח לנו? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> מה קורה עכשיו? אתם מעבירים להם את הצרכים שלכם לגבי איפה לתכנן והם צריכים לתכנן? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הם מתכננים. הם עושים את הכול. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אתה אומר להם מה הצרכים, הם מתכננים וזה חוזר אליך לביצוע? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> תלוי. בחלק מהצרכים הם אמורים לגעת בתחום האנרגיה וגם בתחום הרשת. יש דברים שאנחנו מביאים להם וזאת חוברת. אם תרצה, אעביר לך אותה. יש 541 נושאים שעליהם אנחנו צריכים להיות בדין ודברים איתם. זה משהו לא נורמלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו גם נשמח לקבל את החוברת. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אביא לכם אותה, אין שום בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך איזושהי הצעה אופרטיבית טובה יותר להתנהלות? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> בוודאי ונגה יודעים את זה. סתם לדוגמה, להחזיר את התכנון לחברת החשמל. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> איך עושים את זה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> בהחלטה שמשנה את הרפורמה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> צריך לתקן את הרפורמה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> יש הרבה דברים. במהות של כל רפורמה שלא תהיה, יש מעין ועדה מלווה. למה היא מלווה? כי יכול להיות שבין מה שתכננת לבין מה שהתרחש לאחר מכן - - - זה בלי לדבר על דברים שאתה לא צופה אותם או דברים שלא נלקחו בחשבון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פרק הזמן. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אתה הולך ועושה תיקונים, זה הסיפור. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אין למשרד האנרגיה משהו שהוא רוצה לשנות או שאפשר להשפיע עליו? מה העמדה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אני לא רוצה לדבר בשם השר או בשם המנכ"ל אבל מותר לי לדבר בשם עור התוף שלי. אני מודיע לך שהם מאוד רוצים לעשות חלק נכבד מאוד שהוא החלק הארי, מהדברים שאנחנו דורשים אבל אתה יודע איך זה הולך. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> איפה זה עומד? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אמרתי לך, אתה יודע איך זה הולך. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> עד כמה שאני מבין, השר די קשוב לכל הסיפור הזה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> נכון, לכן אמרתי שעור התוף שלי שומע טוב. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> הוא אמר שהשר רוצה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא אומר אבל יש פה מורכבות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> לא, אבל יש שיח על חלק ב' של הרפורמה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> יושבת-ראש הוועדה, אתן לך דוגמה. יש שני מזחים ואחד כאן שאתם גם תראו. אתה תראה להם את האסון שהיה שם? מאה אחוז. אנחנו נפרוק פחות פחם בגלל העובדה שהולכים לרדד את הייצוא בפחם, נכון? אלה החלטות ממשלה. יש מזח מצוין שנמצא בערך 2.5 קילומטרים לתוך הים, גם כאן וגם באורות רבין. אפשר לפרוק באמצעותו אגרגטים ודגנים. זה מאפשר לי לשמר כוח אדם בעבודה שוטפת במקום לפלוט אותם לאבטלה וזה דבר חשוב מאין כמוהו. יש אנשים שהיו עשרות שנים בנושא של פחם ועכשיו אומרים להם "אין לכם מה לעשות בפחם, לכו הביתה". אני לא רוצה שהם ילכו הביתה, ככל האפשר. ממילא, אם הם יהיו מובטלים המדינה תצטרך לטפל בהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא רק כוח אדם, זה גם אמצעים. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> צריכים לשמר את זה, לכן צריך כל פעם לרענן את הפחם. יש סיבות וגם לשעת חירום, כמו שאמר יושב-הראש אז תנו לנו את האפשרות להשתמש במזח – הוא קיים וזה של חברת החשמל – לטובת פריקת אגרגטים לטובת המשק. זה יוצר תחרות ואנחנו מדברים על תחרות. זה גם ייעל את הפריקה ואת השינוע שלהם. אנחנו להוטים לזה אבל תמיד יש לך את החכמים בלילה שלא מבינים כלום אבל תוקעים כל התקדמות. - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אין להם משמעות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> מה אמרת שאתם יכולים לפרוק פה, למשל? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אגרגטים, זה חצץ, חומר בנייה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> לצערי, אני מסכים איתך. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> גם דגנים. הם הולכים לסגור את - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> את כל המספוא? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הולכים לסגור בחיפה את דגון. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אתה יכול לפרוק את המספוא פה? את כל מספוא הגרעינים שמגיעים לארץ? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> גם חיטה וכן, גם גרעינים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אתה יכול? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כן, על זה מדובר. עשינו ניסוי. נכון, יוסי? אנחנו מוכנים לפרוק אגרגטים היום. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> כמה המדינה משלמת וכמה זה עולה בסוף לצרכן, לכל אחד מאיתנו? אני באתי מתחום התערובת לפני שנהייתי חבר כנסת, אני יודע כמה קנסות אנחנו משלמים על זה שאוניות לא פורקות בזמן. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> נכון. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> נכון מאוד. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אנחנו לא מתורגלים. אם היו פתרונות כמו שמאיר אומר, לא היינו משלמים את הקנסות. מה הקנס? בתור מכון תערובת, בסוף הייתי מגלגל את זה ללקוח קצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לצרכן, ברור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה האזרח הקטן. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> תבין, אנחנו מדברים עם משרד האנרגיה, עם משרד האוצר - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> משרד התחבורה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כי משרד התחבורה נותן את האישור לפרוק בנמלים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון, אישור פריקה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> משרד האוצר גם לא מסכים, נצא כרגע עם הצעה קונקרטית שאנחנו יכולים ליישם אותה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> משרד התחבורה גם לא? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הוא לא הסכים, עכשיו דיברתי עם המנכ"ל והוא יסכים. הם יסכימו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מעולה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אמורה להיות ישיבה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אם תרצו, אוכל להביא לכם נתונים על כמה מיליונים אנחנו משלמים. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אתן לכם עוד דוגמה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא ייאמן. אין שום חשיבה מחוץ לקופסה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> יש יחידות לייצור חשמל שנמצאות בתוך מתחמים של חברת החשמל. אלו יחידות מאוד ישנות בנות 40 או 50 שנה בערך שמקרטעות, בלשון המעטה. יש יעילות ונצילות שיורדת ומעבר לזה, זיהום. נגיד, 4-1 בוודאי לא מיטיב עם אלה שנמצאים בסביבה שם. אנחנו אומרים "רבותיי, תנו לנו לגרוט אותם ונקים באותו מקום". לא צריכים תכנון ובנייה כי ממילא, זה שטח שמיועד לטובת יחידות לייצור - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שתי יחידות גז? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כן. תנו לנו להקים במקומן יחידות יעילות, לא מזהמות, עם כוח אדם מופחת לתפעול שלהם. << דובר >> צביקה שטג: << דובר >> לטובת משק החשמל, כן? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> מחיר ייצור זול מאוד, תנו לנו לנסות את זה. מה עומד אצל אגף התקציבים? יש להם רצון אחד והוא למגר את הקשר בין חברת החשמל לייצור חשמל. לכו לכל מיני מקומות בעולם ותראו שנותנים לאתרים שבהם היה מונופול – כמו שהיה בחברת החשמל כאן וזה השתנה במסגרת רפורמה – לייצר חשמל באמצעות פאנלים סולאריים, באמצעות מתקני אגירה, אנרגיה ומימן. בהחלט נותנים להם להיות חלק בלתי נפרד מהשוק. זה אינטרס של השוק. למה המחירים פה לא יורדים, אלא עולים והיח"פים מרוויחים עשרות אחוזים, בין 20% ל-40%? כי אין מספיק אנרגיה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> מי לא נותן לכם, האוצר? נערי האוצר? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> בוודאי, והרפורמה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אבל יש לכם בחלוקה אגירה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> גם חוק משק החשמל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא אמר, צרות עין. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אתם עושים אגירה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אנחנו מוגבלים בצורה בלתי רגילה, בכמות ובמקום. << דובר >> דורון ארבלי: << דובר >> נצא לסיור? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> מה שאמרתי עכשיו אלה הדברים הכי חשובים, כבוד יושבת-הראש. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הבנתי. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אם אתם רוצים לקבל דברים, אלה דברים שהם בעוכרינו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא. כבר יצאנו מפה עם שיעורי בית והרבה מאוד כיוונים לחשיבה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה הרעיון, שיהיה לכם מה לעשות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אני שוב מתנצל בפניכם על האיחור, זה לא היה מתוכנן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נתחיל עם מזח הפחם בשלב הראשון. (סיור על גשר העגורנים באתר, חלק 1) << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> היכן שהבטון הזה מתחיל, זה נקרא מזח הפחם. מזח הפחם הרבה יותר עמיד, גדול וחזק כי למזח נקשרת אונייה המובילה פחם, קושרים אותה והיא עוגנת כאן. העגורן שם ואתם רואים שבין שני המוטות של העגורן יש כף גדולה. הכף הזו יורדת לתוך מחסני הפחם שנמצאים באונייה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היא מעבירה אותו למסוע. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> היא מוציאה את הפחם, מעבירה אותו למסוע והמסוע מסיע את הפחם לאתר הפחם, ליחידות הייצור או למלאי. באותו לילה קשה, כמו שאתם רואים פה עגורן אחד, היה עגורן נוסף וכתוצאה ממזג אוויר חריג מאוד ותזוזות שהיו פה, עגורן אחד קרס ונפל על הגשר שנמצא כאן. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא. עגורן אחד רץ לכיוון העגורן השני, נתן לו מכה ואז הוא קרס וכל הקטע הזה לא היה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> הוא נתקע בו וכל הקטע הזה נפל. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כל זה נפל לתוך המים. אתם רואים? מכאן זה קרס לתוך המים. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> צריכים להבין שבכל הקריסה הזאת לתוך המים, מדובר בעגורן עם צנרת וכבלים ולצערנו, איבדנו שני עובדים, פועל ופנסיונר שהיו כאן ועוד עובד נפצע קשה מאוד. היו לנו פעילויות רבות. היה חשוב שנוציא את גופתו של העובד שלנו. זה היה פרויקט מסובך מאוד כי הוא נכלא בפנים. היו פה רגישויות רבות והיה צריך לעזור למשפחה. זה באמת היה אירוע שהוא מאוד קשה, גם רגשית. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אסביר. אם אני לא טועה, זה לקח 43 ימים והיו כאן חיפושים לכל אורך החוף אבל הוא כלוא. בדיעבד הסתבר שהוא היה כלוא בין הקורות של העגורן שקרס למים. לא יכלנו לעשות שום עבודה במשך 43 ימים כי רצינו לאתר אותו. זאת הנקודה שהייתה על הפרק. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> ברגע שהצלחנו לאתר אותו, לחלץ אותו ולהביא אותו לקבורת ישראל, המשכנו מייד בפעילויות. הפעילויות היו להוציא את כל מה שיש מתחת, לחתוך את הכול ולהתחיל לבנות את מה שקראנו לו "הגשר הזמני" או "גשר צר". אתם רואים? זה הגשר הצר שהוקם כדי שנוכל להפעיל את המסוע. כרגע, אנחנו בתהליך של השלמת הגשר הקבוע. כלומר, לבנות עוד חלק כזה כדי להשלים אותו. בכל אופן, זה יוצר לנו איזושהי - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> להביא משם את - - - << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, כדי להשלים את כל זה. את רואה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עד איפה הוא היה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> הוא היה ממש משם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, רואים. זה מקביל. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> בדיוק. זה ממש לכל האורך שאנחנו רואים כאן. כרגע, אנחנו נמצאים במצב שבו - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> ממרס 2023? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> 2023. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> העגורן שנפל על המזח וקרע אותו הוא במשקל 1,200 טון אז זה רץ אליו וזה גרם לכך שהיה עגורן בינו לבין המקום הזה. הוא כנראה רץ אליו ונתן מכה לעגורן שהיה קרוב יותר אלינו והעגורן נפל. כלומר, התהפך על המזח וקרע את הכול למטה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> אנחנו נמצאים עכשיו במצב שבו גם כאן היינו צריכים להביא את היצרן של העגורן כדי לבדוק את העגורן שנותר ולראות שהוא תקין. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> שיפצנו אותו, הוא גם היה פגוע. את זה שיפצנו והרעיון הוא להתחיל לפרוק פחם איתו, עד שיגיע עגורן נוסף, חדש, שאנחנו אמורים לרכוש במקום זה שקרס ואז שוב יהיה אפשר להפעיל את המזח עם שני עגורנים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אולי אפשר למקם אותם במקומות אחרים כדי שלא יהיה - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> המזח של הפריקה הוא שם. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> המזח הוא רק שם, רק שם מנתקים את העגורן. גם פה, הבאנו בהתחלה את היצרן של העגורן ולאחר מכן הוא הפסיק להגיע בגלל המצב של המלחמה, אנחנו כל הזמן בקשר איתו, כמו שדיברנו לגבי שאר המומחים. זה יוצר מורכבות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה ההשפעות של זה שיש פה עגורן אחד ולא שניים? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> בתחנת הכוח רוטנברג, לאט-לאט אנחנו פחות צריכים לפרוק פחם - - - אני כרגע לא מדבר על תקופת המלחמה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה אומר שההשפעה של זה היא לא - - - << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> ההשפעה תהיה מינורית אבל בכל אופן, אנחנו רוצים עגורן או אמצעי פריקה נוסף, במיוחד לאור זה שאנחנו גם רוצים לעזור למשק הישראלי לפרוק חומרים נוספים. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> שנייה, עד שהעגורן יפעל כאן, אנחנו עדיין נושאים בעלויות גדולות לשנע פחם מאורות רבין לכאן וזו הנקודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> השינוע עולה כסף ולא מעט כסף. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן ויש לו גם עוד נזקים אחרים. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. המצב הוא כזה שאנחנו עומדים לסיים סדרה של בדיקות עם העגורן הזה, המסוע כבר עובד וכרגע, יש לנו איזשהו פיילוט שאנחנו עושים. בשלב הראשון, אנחנו מביאים אונייה עם פריקה עצמית, שיש לה עגורן עליה עצמה, כדי לנסות להתחיל לראות איך אנחנו מצליחים לפרוק פחם, אפילו שאנחנו עוד מטפלים בעגורן הזה. גם את התהליך הזה אנחנו עושים במקביל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה רעיון. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> שוב, אנחנו נמצאים בתקופה של מלחמה, דורשים מאיתנו לשמור על מלאי גבוה מאוד, שהוא לא בשגרה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה לא לשמור אלא להגדיל את המלאי הממוצע שהיה בצורה משמעותית. זה להגדיל בערך ב-50% את מלאי הפחם שהיה לפני כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיפה עיקר הייבוא של הפחם? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> מחמש מדינות. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> אנחנו מקבלים מקולומביה, דרום אפריקה וגם מרוסיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש השפעות של המלחמה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. בהתחלה היו לנו השפעות. בהתחלה, לא כל כך רצו לספק לנו והצלחנו - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> היו גם השפעות בגלל הסנקציות של ארצות הברית. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> נכון, בסוף הצליחו לשחרר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה זאת אומרת, סנקציות? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בקולומביה שאמרו שהם - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> בינתיים אנחנו ממשיכים לקבל מקולומביה למרות שיש צו. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> היה ואנחנו ממשיכים לקבל. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כבר נכתב צו שאומר שאסור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה הסנקציות, הן סנקציות על רוסיה או עלינו? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא כרגע זה מקולומביה, שאומרת שלא לספק לנו עוד פחם אז מה שעושים זה שלוקחים פחם ומעבירים אותו למדינה שלישית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הבנתי, עם מתווך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הישראלים יודעים למצוא פתרונות יצירתיים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> את זה החברה שלכם עושה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, חברת הפחם. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> יש לנו חברת פחם, חברת-בת של חברת החשמל שמטפלת בנושא של ייבוא הפחם אל חברת החשמל. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כל כמה זמן פורקים פה פחם? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> באופן כללי או בדרך כלל? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בשוטף? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> לאונייה לוקח פחות או יותר בין עשרה ימים לשבועיים כדי לפרוק וזה גם תלוי במצב הים. אם יש גלים גבוהים, אנחנו מקבלים שירותים מחברת קצא"א, שהיא בעלת הנמל כאן. היא נותנת לנו את השירותים של קשירת האונייה, גוררת וכדומה. לפרוק בערך 160 אלף טון פחם, אורך לנו בין עשרה ימים לשבועיים. אלו סדרי הגודל של האוניות הגדולות. לכן, אנחנו מזמינים את הפחם בהתאם לתחזית הצריכה שנגה מספקת לנו. נגה אומרת לנו "בשנה הבאה אתם אמורים לייצר כך וכך פחם ברוטנברג וכך וכך פחם - - - ". << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כך וכך חשמל באמצעות פחם ברוטנברג. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן וכתוצאה מזה, אתם צריכים כך וכך פחם ואז על הבסיס הזה, חברת הפחם יוצרת צבר הזמנות וצבר הגעת אוניות, בהתאם כדי שאנחנו נממש את התוכנית. כך זה עובד ובוודאי, תמיד יש שינויים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> בגדול, זה כל חודש? חודשיים? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, בסדר גודל שכל חודש מגיעה אונייה, תלוי בצריכה. לאט-לאט, ככול שמסבים יותר יחידות מפחם לגז, הצריכה והצפי לצריכה יורדים ואנחנו מזמינים פחות אוניות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתם רואים שהצפי לצריכה יורד? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> בהחלט. בהחלט, אנחנו רואים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם עכשיו עם המציאות המלחמתית שאנחנו נמצאים בה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> אנחנו רואים שיש ייצור פחות בפחם. כן, אנחנו רואים את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראינו לפי הנתונים של נגה שאנחנו ב-13% או 14% שנתי. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> נכון. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> נכון אבל כיוון שרוצים לשמור על מלאי הרבה יותר גדול של פחם בעת הזאת, אם בדרך כלל אנחנו נמצאים עם מלאי של 350,000 טון, אנחנו אמורים להגיע בערך ל-2 מיליון טון. זאת אומרת, בלי שום קשר לצריכה שאולי פוחתת, אנחנו צריכים להגדיל את היקף הייבוא כך שנוכל לאגור גם כאן וגם באורות רבין, סדר גודל של 2 מיליון טון, זאת כמות אדירה. באורות רבין באמת אונייה פורקת והבאה אחריה נכנסת ופורקת והבאה אחריה, נכנסת בטור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זו הדרישה של נגה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה מבוסס על התוכניות והתחזיות של נגה? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> בגלל מצב המלחמה, נגה דרשו מאיתנו לשמור על מלאי הרבה יותר גבוה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> להגיע ל-2 מיליון טון? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתכנון העתידי של ריסוס קושרי האבק, הוא מתבצע רק בשלב האחסון של הפחם או כבר בשלב הפריקה שלו? << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> בשלב האחסון, ברגע שאנחנו מובילים. כמו שהזכיר המנכ"ל, כל הרעיון של קושרי הפחם זה לרסס על הערמה וכך למנוע מהחלקיקים לברוח. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה מקבע אותה, כן. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> המטרה היא להגיע למלאי קבוע, להדק את הפחם ואז זה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אין שום מזג אוויר שיש לו השפעה על זה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> יש. כשיורד גשם אי-אפשר להרים ערמות גדולות כי הן קורסות. את הדבר השני שאנחנו צריכים לעשות יוסי יגיד טוב ממני, אבל הרעיון הוא לרסס על המאגרים הגדולים את קושרי האבק ולהשאיר מאגר יותר קטן שיהיה המאגר הפעיל וממנו לוקחים פחם להפעיל את הדודים שצריכים פחם, כל עוד יש ייצור באמצעות פחם. הרעיון הוא לקשור ולשמר את החלק הארי עם החומר הזה ולעשות מאגר שיהיה מאגר דינמי שממנו כל הזמן לוקחים ומורידים - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אמרת שיש 40 שנה של ניסיון עם קושרי האבק? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא לנו, למדינות אחרות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> למדינות אחרות? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> ברוטרדם ובעוד מקומות בעולם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> והתושבים שנמצאים מסביב - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> צביקה לקח את כל החומר וריכז אותו. אנחנו נשאלים ונחקרים בצורה מסיבית מאוד על ידי כל הרשויות שנמצאות בסמוך לחדרה. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> איגוד ערים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, איגוד ערים. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> איגוד ערים שבסמוך לחדרה, כולל עיריית חדרה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, היינו שם. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הייתה בשבוע שעבר ישיבה של בערך שעתיים וחצי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כשפגשנו את איגוד ערים, הם הציעו ודיברו על הרשת התלת-ממדית. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה כי הם לא ידעו על מה שאני אומר לך עכשיו. רק בשבוע שעבר דיברנו איתם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן? לא סתם שאלתי על מזג האוויר, הם טענו בדיוק את - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כן. בשבוע שעבר פירטנו, נתנו להם את החומר והוספנו להם עוד חומר בכתובים כדי שזה יהיה רשמי. לא אמרתי לכם אבל אחרי שיצאתם, צביקה אמר שהם יצרו איתו קשר היום וכנראה שבטווח של שבוע עד שבועיים, נקבל את האישור של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כדי להתחיל להפעיל בצורה מסחרית את מחס"ם 70. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יפה, ברוך ה'. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> זאת אונייה שלכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה קצא"א. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כרגע אין לנו אונייה שמגיעה לכאן. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> לא, אמרת שאתם עושים ניסוי. << דובר >> יוסי רופא: << דובר >> כן, זה יהיה באמצע נובמבר, עוד שבוע או עשרה ימים? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> בנוגע לעגורן, מה מקבע אותו עכשיו כדי שלא יתרחש שוב אסון כזה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הם היו מקובעים. אתם תכף תראו. הוא רץ על המסילות אבל הם היו מקובעים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> זה לא יכול לקרות עוד פעם? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אתה יודע שרק היושב-ראש במרומים יודע מה יכול להיות אבל באופן כללי - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אין כאן עוד עגורן אז התרחיש כרגע - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> לא אבל השאלה היא אם הפיקו לקחים. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> יש לנו מיידעים אבל כיוון שזה בחקירת משטרה אנחנו לא מתייחסים אליהם. אנחנו יודעים בערך מה קרה. יש עוד דבר שכדאי שתדעו. העגורן הזה גם נפגע כי הוא הרי פגע בעגורן והפיל אותו. גם הוא נפגע אבל עכשיו הוא בעיקרון שמיש. אנחנו עושים איתו עכשיו ניסיונות. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> כרגע יש עוד כמה בדיקות לסיים. אנחנו בשלבים מאוד מתקדמים. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> מה שעשינו זה להוציא את השפוכת של אותו עגורן שקרס למטה עם הגשר, לקחנו חלקים ממנו והשמשנו את העגורן הזה. אלה גם דברים שעשינו עם הצוותים שלנו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> מה תפקיד העגורן? פחם מגיע באונייה ואז איך הוא מגיע למסוע? בעגורן? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הינה, יש את הגשר למעלה. תכף תראה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> העגורן מעלה את זה? זה בעצם מתחיל משם? זה המסלול? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> בואו נעבור שם ותראו. (סיור על גשר העגורנים באתר, חלק 2) << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> הלשונית שבולטת פה מהים היא בעצם הרואה-יורה שהייתה אמורה לתפקד ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שלא תפקדה, כן. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> כן, היו כל מיני סיבות שהיא לא תפקדה. בעצם, זה קו הגבול. ממנה לכיוון מזרח זה קו הגבול וכל החוף שאנחנו רואים זה חוף זיקים ושמורת זיקים. זה כל מה שקשור לסיפור הנורא שהיה באותו בוקר בחוף זיקים באותו בוקר היו פה מטחים בהיקף חריג במיוחד. מאז חווינו כאן כמה סבבים אבל מה שהיה פה באותו בוקר, היה שונה ויוצא דופן וגם הייתה כמות גדולה מאוד של מחבלים שהיו בשטח הזה. השטח הזה היה מוצף במחבלים. המצלמות שלנו תיעדו את הירידה לחוף של אותן סירות והקרבות שראינו של חיל הים היו ממש פה במרחב הזה. חיל הים עוד טיווח את המחבלים שהיו על החוף גם על ידי ירי של ספינות. הקב"ט שלנו היה קצין התצפית הקדמי שלו ואמר לו "ימינה, שמאלה קצת" כדי שאיכשהו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניסו לחדור לתחנה? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> כן, הכוונה המקורית הייתה לחדור לתחנה או בכלל, לכל מתחם התשתיות. ביום שלישי הראשון אחרי 7 באוקטובר עוד היו פה מחבלים בשטח. זאת אומרת, השטח הזה נחשב לשטח כבוש. קו הגבול היה הקו של רוטנברג. החומה הדרומית שלנו – שלאורכה נסענו כשבאנו לכאן – למעשה, הייתה קו הגבול כי כל השטח הזה היה כבוש. אין לזה שם אחר. היו כאן מחבלים בשטח ואף אחד לא נכנס עד שהגיעה לכאן איזושהי פלוגה או גדוד, בראשותו של יועז הנדל, הם עשו פה קו יורים, עברו על כל החוף וטיהרו את האזור הזה עד לבית ספר של פיקוד העורף. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זאת אומרת, זה היה שדה קרב? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> כן, ב-7 באוקטובר היה פה שדה קרב ממש, גם בים וגם ביבשה. הירי לתוך התחנה היה חזק מאוד והיו גם פגיעות בתחנה שלא פורסמו, כמובן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> איך הם הגיעו, בעצם? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> עם סירות אבל לכאן הם הגיעו לא רק בסירות, הייתה גם חדירה קרקעית. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> הייתה חדירה קרקעית? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> דרך מעבר ארז. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> חיל הים חיסל את כולם ונשארה סירה אחת. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> יותר מאשר אחת. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אמרו שנשארה סירה אחת. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> לא. יותר מאחת נחתה על החוף. הייתה אחת שנחתה ממש בהתחלה וממש רואים בסרטון את הנחיתה ואיך שהם קופצים מהסירה ומסתערים על החוף. הייתה שם קבוצה של חיילים שקצת נסוגה אחורה ולא ממש חתרה איתם למגע, לצערנו. הייתה עוד סירה אחת שהגיעה והם כבר היו מותשים אחרי קרב אז לקח להם יותר זמן לרדת מהסירה והייתה עוד אחת, לפי מה שאני יודע. היו לפחות שתיים או שלוש סירות שפרקו. הירי שהיה כאן ביום הראשון היה חזק מאוד וכלל פגיעות של ממש. אחר כך, בכל החודש הראשון היה פה פשוט ירי. הדבר הנורא ביותר שחווינו זה שבעצם, איבדנו את תחושת הביטחון. מילא הירי, אנחנו רגילים. היו פה סבבים למכביר ו-15 שניות זה זמן ההתמגנות פה. ניחא, עברנו את זה, אבל היה פה חשש אמיתי של אנשים לצאת מהתחנה ולהיכנס אליה. זאת אומרת, אנשים ממש חששו בדרכים כי כוחות צה"ל - - - כשנכנסתם לפה, עברתם דרך צומת מבקיעים, דרך הביג. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה עוד סיפור גבורה של חברת החשמל. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> שם היה מחסום של צה"ל וכשהיינו עוברים אותו, היינו באים כשהקנים מכוונים אלינו, לא הפוך. גם צומת קרלסברג הייתה צומת קו ראשון. היה חשש לבוא לאזור הגבוה יותר שהוא מדרום לתחנה כי הוא היה חשוף, יחסית. לצערנו הרב, לא הייתה שום הגנה אחרת. עובד שלנו שיצא הביתה ב-7 באוקטובר בצאת השבת בסביבות 21:00, נורה ונהרג כי הייתה שם איזושהי אי-הבנה בינו לבין הכוחות שהיו שם. היה שם איזשהו מארב. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זיהוי לא נכון? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> כן. הייתה חקירת משטרה ופרסמו שלא מצאו דופי בפעולה של השוטרים. לצערנו הרב, הוא קיפח את חייו, בחור מקסים. זה היה ככה שבוע שלם. שבוע שלם אנחנו במדינת ישראל, יוצאים מהתחנה והיו עובדים שביקשו מהם לצאת מהרכב ולהרים ידיים למעלה והיו מקרים שהפשיטו אותם כי לא הבינו מה אנחנו עושים פה. באנו לעבוד, זאת העבודה שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי הייתה פה האזעקה האחרונה? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> האזעקה האחרונה הייתה בשבוע שעבר. בשבוע שעבר היו פה שני כטב"מים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביום שישי היה את הכטב"ם האחרון. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> כן, כטב"ם אחד נחת שם בשטח הפתוח שמצפון לתש"ן. רואים אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 300 מטרים מבית חולים ברזילי. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> כן, קרוב לבית החולים והשני יורט בים. (סיור על גשר העגורנים באתר, חלק 3) << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> מה שקורה זה שהכף הזו, לאורך המסילה של העגורן, מגיעה שם עד לקצה, יורדת למטה והאונייה קשורה פה מצד ימין של המזח, היא עוגנת, הוא יורד לתוך המחסן של האונייה ולוקח 35 טון של פחם בכף אחת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> והוא מביא אותה לפה? << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> הוא מביא אותה עד למשפך הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> וזה יורד. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> הוא מוריד את זה לתוך המשפך, המשפך למסוע ומשם זה - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> איפה המשפך? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הינה. << דובר >> דוד מזרחי: << דובר >> אתה רואה משפך כזה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> מה שאתה רואה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה סוג של משולש למטה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אתה רואה שזה כמו פירמידה הפוכה? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> הוא מחלק אותו למסוע? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> הנה, הוא מוריד אותו למסוע. יש לו פתח גדול מלמעלה כדי שזה לא יתפזר. הוא שם את הפחם והפחם אחר כך יורד בצורה מאוד מבוקרת על המסוע והמסוע לוקח אותו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> איך הפחם נראה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה חלקים, זה לא פירורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גושים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> לא פירורים? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> גושים. טוחנים אותו אחר כך שם אבל הוא מגיע כמו פחם למנגל. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> יש פה מטחנה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כמו כשעושים מנגל, ככה זה יורד. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אבל זה אבן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה פחם אבן, זה לא פחם עץ. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> לא, ברור. זה אבני פחם. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לפני שמכניסים אותם לתוך הדודים שבהם הם נשרפים, הופכים את זה לאבקה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> איך עושים את זה? יש שם מטחנה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> טוחנים. יש שם מטחנות, כן. זה הופך להיות אפר ומעיפים אותו בתוך הדוד הענק, זה נשרף ואז זה יוצר את החום. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> באיזה חום זה? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> זה מגיע ל-1,000 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 1,700 מעלות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> המטחנות האלה סגורות? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כן. הן בתוך האתר עצמו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, כי שם נראה לי שזה האירוע הכי - - - << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כן, סגור לגמרי. אולי אני אראה לך אבל בואי תראי כאן. (סיכום סיור) << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> ברשותכם, נסכם את מה שהיה, מעבר לזה שאני מודה ליושבת-ראש הוועדה ולכל אחד מחברי הכנסת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ויושבת-הראש, לימור. לנו זה חשוב מאוד כי תמיד נאמר שתמונה שווה אלף מילים, אבל אני אומר שווה אין-ספור מילים. כאשר אתה חש את הדברים מקרוב, הם שונים לחלוטין מאיך שהם נשמעים כאשר הם נאמרים באיזושהי מסגרת שהיא יחסית, די קרה ומנוכרת יותר ממה שקורה בשטח. בכל זאת, בשטח הדברים נראים אחרת. אני מקווה שהדברים שאמרנו כאן יהיו חלק בלתי נפרד מהשיח שלכם, גם בוועדה וגם ביניכם לבין עצמכם. מבחינתנו, נהיה מאושרים אם תבקשו לבוא ולראות גם אתרים אחרים שלנו, בין אם מדובר באורות רבין שהוא אתר גדול מאוד והעוגן המרכזי של חברת החשמל היום, לאחר מכירת אשכול. כך גם לגבי אתרי עבודה בשטח של הקמת תחנות משנה קבועות וגם תחנות משנה ניידות, כדי לראות את ההיקפים של הפעילות, של העבודה ואת המשמעות שלה. כשהמצב יירגע מעט נשמח לארח אתכם באותם מקומות שבכל יום, ובעיקר בכל לילה, הרבה צוותים של חברת החשמל נמצאים בהם בשטח ומתקנים את הפגיעות ואת הנזקים, ודואגים שבשביל הציבור, "עלטה" תישאר רק מילה במילון אבן שושן ולא משהו מעשי בשטח. הדבר הזה נעשה דרך קבע. התחנה כאן חטפה בתחילת הדרך ארבעה טילים שנפלו ישירות בתוך התחנה וגרמו לנזק. אחד מהם לו חלילה היה נכנס חצי מטר גבוה יותר, ייתכן שהוא היה משבית לנו שתי יחידות ייצור. עד כדי כך, מזל משמיים. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לכל מי שתכנן את הסיור ואת כל מה שהיה חלק בלתי נפרד ממנו ובראש ובראשונה לדנה, שהיא האוחזת במושכות ועסקה בנושא, כמובן ליושב-ראש דירקטוריון חברת החשמל שנותן את הגב לכל מה שאנחנו עושים כאן וכך גם לגבי מור - - - הילה, שאר האנשים מטעם חברת החשמל אבל בעיקר לכם כי אתם האורחים שלנו וזה חשוב מאוד שתגיעו לכאן. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> תודה לכם. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה לכם. עוד שאלה, רידינג עדיין שייך לכם? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כן. זה לא עדיין, זה שייך לחברת החשמל גם בהסדר הנכסים. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> מה יש שם? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> כרגע יש שם אוויר. לא נעשה שם שום דבר. אנחנו רצינו להציב שם - - - נעביר לעיריית תל-אביב רצועה לטובת המעגן, שביל האופניים, הטיילת והשאר נשאר אצלנו. יש שם אתר שאמור להיות לשימור. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כמו מוזיאון? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> בבוא העת הוא אמור להיות המוזיאון של חברת החשמל וייפתח לביקור. אני עוד לא יודע אם זה יצא לפועל אבל כרגע, זה מה שנמצא בלב העניין ובתוכניות. בבוא העת, אנחנו אמורים למכור את השטח, להחזיר אותו למנהל ובלבד שנקבל 10% משווי המקרקעין, משווי השיווק אחרי שהוא עובר את ההשבחה וזה יהיה למגורים. עד אז צריך להציב שם פיקרים לטובת הצריכה האנרגטית של המרכז. יהיו שם פיקרים ולא יהיה אפשר לספק את האנרגיה ביחס לביקוש. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> ממה, מגנרטורים? << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> לא. פיקרים זה תחנות גז, טורבינות גז. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אבל יש החלטה של השר לעשות שם תחנת אגירה גדולה. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> גם אגירה, שניהם יכולים לתת מענה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> זה מתאים. << דובר >> מאיר שפיגלר: << דובר >> אגירה או פיקרים. אגירה לא מזהמת בכלל. אגירה לא נותנת אנרגיה אלא שומרת על אנרגיה שממילא נוצרת, לשעת הצורך. פיקרים מייצרים אנרגיה, יחידות טורבינות גז. אני לא יודע איזו החלטה תתקבל. השר הולך על שניהם גם יחד, הוא רוצה גם פיקרים וגם אגירה - - - המדיניות יכולה להיות מכאן ועד להודעה חדשה, אבל יש את כל המלעיזים והמקניטים שאומרים "לא" והם תוקעים את זה, זה הסיפור. זה לא לטובתנו, זה לטובת עם ישראל. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> ברשותכם, אני צריך לזוז אז רק אשלים אותך. תודה רבה על ההזמנה, גם לדורון, למאיר ולכל הצוות. מעבר לעניין שאנחנו מעריכים פה גם את הנושא של היכולת והיוזמות אנחנו גם יודעים להעריך את האכפתיות ורואים פה הרבה לב, נשמה ואכפתיות. בעניין הזה, גם ששון וגם אני רתומים להקל כמה שרק אפשר. תיעזרו בנו איפה שרק אפשר כדי שנוכל להקל גם בנושא של הרגולציה וגם בנושאים של הרפורמות. נדבר עם מי שצריך. אנחנו לרשותכם כי בסוף, אנחנו רוצים פחות או יותר אותו הדבר, שיהיה פה טוב לאנשים, לצרכנים, לאזרחים ובכלל, למדינה. אני מתנצל, אני פשוט חייב ללכת מסיבות אישיות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סיימנו. מישהו רצה להגיד משהו לפרוטוקול? בסדר, אפשר לעצור. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>