פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 33 ועדת הכספים 04/11/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 471 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ג' בחשון התשפ"ה (04 בנובמבר 2024), שעה 10:19 סדר היום: << נושא >> הצעת טיוטת תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל שרן מרים השכל אימאן ח'טיב יאסין נעמה לזימי סימון מושיאשוילי חברי הכנסת: קארין אלהרר סימון דוידסון מטי צרפתי הרכבי מירב כהן מוזמנים: מירי סביון – המשנה למנהל, רשות המסים מינה גולן – מנהלת תחום בכירה שומה, פיתוח ודיווחים, רשות המסים סיגלית סימונה כוכבי – מנהלת תחום שומת דיני מס, רשות המסים איציק אורבך – מנהל תחום מפקח ארצי ניכויים, רשות המסים שמואל אזרזר – מנהל תחום רשת איתורים, רשות המסים אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המסים ישי פרלמן – עו"ד, עוזר ראשי משפטי, רשות המסים שרון שיינבאום – צוות כנסת וממשלה, פורום העצמאיים והפרילנסרים, ההסתדרות החדשה דדי סוויסה – פורום העצמאיים והפרילנסרים, ההסתדרות החדשה לי סיגל – אח של קית' סיגל החטוף בעזה, נציג משפחות החטופים מור קורנגולד – אח של טל שוהם החטוף בעזה, נציג משפחות החטופים בועז מירן – אח של עומרי מירן החטוף בעזה, נציג משפחות החטופים חן אביגדורי – בני משפחתו שוחררו משבי חמאס, נציגת משפחות החטופים צורית פניגשטיין – אימו של החייל מעוז פניגשטיין ז"ל שנפל במלחמה, פורום אימהות הלוחמים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת טיוטת תקנות מס הכנסה(פטור מהגשת דין וחשבון),(תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. לי סגל ביקש לדבר. בבקשה. << אורח >> לי סיגל: << אורח >> יושב-הראש, גדלתי במשפחה ציונית יהודית בארצות הברית. לימדו אותי לכבד. יושב-הראש משה גפני, זה שאתה לא מזהה אותי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מזהה אותך? אז את מי יש לי לזהות? << אורח >> לי סיגל: << אורח >> לי סיגל, לא סגל. תיקנתי יותר מפעם אחת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קראתי מהפתק. מה לא היה בסדר? << אורח >> לי סיגל: << אורח >> השם זה "סיגל". אני אח של קית' סיגל. ה-י' חסרה. קית' חסר. אני תוהה למה הדיון כאן, במצגת, הוא לא על השבת החטופים? למה זה עוד לא קרה? מתי זה יקרה, ולמה זה לא יהיה מחר? זה צריך להיות הדיון. אני מבקש – טלפונים. אפשר להתנהל בלי טלפון. אח שלי מתנהל כבר יותר משנה בלי טלפון, וגם בלי מחשב. יש לנו תחושה – אנחנו, המשפחות – שאנחנו באיזו שהיא קבוצה של "אחרים"; "שונים"; "לא שווים". למה התחושה הזו? למה צריכים להנדס תודעה נגדנו? למה צריכים להנדס תודעה נגד הצבא שלנו? למה? מה הבעיה להתמסר למשימה הכי חשובה? היא הייתה הכי חשובה גם לפני שנה, אבל היום – אין משימה חשובה יותר מהשבת החטופים. כל ה-101. אלה שנרצחו – לקבורה. לא מגיע לכל אחד ואחת קבורה במדינה שלו או שלה? לא מגיע לאלה שבחיים – שאני מקווה מאוד שזה כולל את אח שלי? יש סרטון של חמאס מלפני יותר משישה חודשים. זה אח שלי – בן 65, ונראה בן 90. לא מגיע לו להיות בבית? להתחיל להשתקם? שאביבה תשתקם? שהילדים ישתקמו? שהמדינה תשתקם? תוציאו את המילה "תקומה" מהלקסיקון. אין תקומה לפני שהחטופים חוזרים. אין שיקום למדינה עד שהחטופים לא חוזרים. אני מצפה מכל אחד ואחד סביב השולחן – גם אנשי המקצוע וגם חברי הכנסת – שהמספר המועט, המביש את המקום הזה ומעליב אותי – יעליב את יושב-הראש. זו הוועדה. הולך להיות כאן דיון חשוב עם מספר כזה קטן של חברי כנסת. יש יותר אנשי מקצוע מאשר חברי כנסת. מביש. מביך. לא מתאים. אני רוצה את אח שלי בבית, וכולם יודעים מה זה דורש. זה דורש הפסקה של המלחמה. השגנו את כל מה שרצינו להשיג – גם בדעות הכי קיצוניות. תפסיקו להפציץ ולהרוג, ואנחנו נפסיק להיהרג; נפסיק לרוץ לממ"ד או למקלט. יש כאלה שאין להם ממ"ד או מקלט, והם נתקעים בדרך למחסה. תפסיקו את זה – ואח שלי ועוד 100 יחזרו הביתה. רק אז, נתחיל, איך שהוא, תהליך של שיקום ותקומה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חן אביגדורי. << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> שלום. חן אביגדורי. אשתי ובתי נחטפו ב-07 באוקטובר והוחזרו בעסקה הראשונה. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים, אדוני היושב-ראש. בפעם שעברה ביקשתי ממך, בתור גורם בכיר בקואליציה, להבהיר לראש הממשלה, שוב ושוב, שגם אם תהיה עסקה – תהיה לו ממשלה. אתה אמרת לי: "נכון". אני מקווה שהמאמצים בעניין הזה נמשכים: אם יש חשש, כמו שמביעים חלק מחבריי, שלא נעשית עסקת חטופים בגלל ענייני קואליציה – אדוני כבר בכיר מאוד ויודע להרגיע את ראש הממשלה; אני מבקש שתמשיך במאמציך. תהיה לו ממשלה גם אם הוא יחזיר את החטופים, חס וחלילה. פניתי אליך כבר לפני הפגרה ותוך כדי הפגרה, ואני מבקש ממך להמשיך את הדבר הזה. מכיוון שזו ועדת הכספים, אדוני, אני רוצה לדבר במספרים – זה מה שעושים פה בדרך כלל וזה מה שאני אעשה עכשיו. ב-07 באוקטובר נחטפו 251 ממדינת ישראל. בזמן שהם נחטפו – כבר היו ארבעה חטופים שנמצאים בשבי מעל לתשע שנים, וחלקם חוגגים עשר שנים בשבי. 109 אנשים חזרו בעסקה; אף חטוף ואף חייל לא נהרגו במהלך העסקה – 109 רווח נקי. 45 חטופים, חיים ומתים, חולצו צבאית, ו-11 חודשים עברו מאז שנגמרה העסקה. לפי הנתונים שבידינו, אדוני היושב-ראש, לפחות 28 אנשים נהרגו ונרצחו בשבי בגלל הלחץ הצבאי. כמעט כולם – בזמן שעבר מאז שישראל החליטה לעצור את העסקה בדצמבר האחרון. אני רוצה לנסות להילחם פה בכל כוחי באיזה שהוא Fake שנעשה – שמעולם לא פוספסה עסקה; "לא היו עסקאות"; "על מה אתם מדברים?"; "לא טורפדו". יש שני מקרים שחשוב מאוד שכולנו נדע: בפעימה האחרונה של העסקה הראשונה, חמאס הציע משהו שלא היה כתוב בעסקה. ישראל החליטה "לחנך" את החמאס, לפוצץ את העסקה ולהיכנס. לי, באופן אישי, נאמר על ידי שר בכיר בממשלה, וגם אחד שיושב בקבינט: "אנחנו נעצור, ניכנס בהם לשבועיים ואז נמשיך לשחרר את כולם". זה לא מה שקרה. זה הפספוס הראשון. הפספוס השני: עסקת נתניהו. ביולי, חמאס אומר "כן", ואז ממציאים את עניין ציר פילדלפי ואת כל מה ששמענו ביומיים האחרונים לגבי האופן שבו זה נעשה ואילו עבירות פליליות נעשו בדרך. 15 חטופים לפחות הוצאו להורג ישירות בגלל ניסיון חילוץ. מה שזה אומר זה שהיה בן אדם חי, ששמר עליו מישהו; הצבא התקרב, שמעו, חששו, פחדו, נכנסו להיסטריה – והאיש או האישה האלה שילמו בחייהם. הם שילמו בחייהם גם על הלחץ הצבאי, אדוני, וגם על ההתמהמהות, משיכת הרגליים ומזמוזי הזמן בכל מה שקשור לעסקה. יש פה עוד הרבה מאוד נתונים שאומרים כמה אנשים חיסלנו בהנהגה הבכירה של ארגוני הטרור – חמישה; כמה ראשי ארגונים שעומדים עלינו לכלותינו חיסלנו – שניים מתוך שניים. אנחנו בשוונג טוב; כולם מרגישים את זה. אנחנו כפסע, או Whatever, ממה שאפשר להגדיר כניצחון, ואני אומר שוב: לא יהיה ניצחון בלי השבת החטופים. לא תהיה תקומה בלי השבת החטופים. אני מרים את הראש ורואה את המילים: "צמיחה למשק". גם זה לא יהיה עד שכולנו לא נחזור לעצמנו, ואנחנו לא נחזור לעצמנו בלי שהם יחזרו אלינו. אני מבקש ממך, אדוני, ומשאר חברי הכנסת שכאן – אל תוותרו עליהם. לוותר עליהם זה לוותר עלינו, על המדינה, על הערכים. תעשו את הכול בשביל להחזיר אותם. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מור. << אורח >> מור קורנגולד: << אורח >> שלום לחברי הכנסת. קוראים לי מור ואני אח של טל שהם, שנחטף מקיבוץ בארי ועדיין חטוף. בעוד רגע, אנחנו מציינים 400 ימים. יש איזה קטע כזה, אצל חברי הכנסת והשרים, שאחרי שקורה משהו – מגיעים לאיזו שהיא ועדת חקירה או לחוקרים ואומרים: "לא ידעתי"; כמו ראש הממשלה על ה-07 באוקטובר – ראש הממשלה לא ידע. אני נמצא פה, היום, בפנייה לחברי הכנסת שלנו: במצב של החטופים – אני מרים דגל אדום לחברי הכנסת ובא להתריע. אני מתריע בפניכם, חברי הכנסת, שיכולנו להציל מעל 27 חטופים שהיו בחיים – ולא הצלנו. אני מתריע בפניכם, חברי הכנסת, על כך שהמילה "זמן", בנושא החטופים – אינה סיסמה. הזמן הולך ואוזל. אם נמשיך בדשדוש ובספינים – לא יהיה את מי להציל. אני גם מתריע שהדרך היחידה להציל את כל החטופים היא רק על ידי עסקה. אין דרך אחרת. אתם חושבים להגיד לי שרק לחץ צבאי יחזיר אותם? תנו לי להקדים אתכם: שנה שבה צה"ל מחסל עשרות אלפי מחבלים, מפרק את עזה, מחסל את סינוואר ואת הנייה – זה לא מספיק לחץ בשבילכם? זה לא הזמן להחזיר את החטופים? אני מתריע בפניכם על כך שמכונת רעל פועלת כנגד משפחות החטופים באופן יום-יומי, על מנת להשתיק אותנו ולפגוע בנו. אני מתריע בפניכם על כך שהמדינה לא מטפלת בצורה מיטבית במצב הנפשי של משפחות החטופים והשבים, ואף שמענו, לאחרונה, על ביטול תקציב לטיפול נפשי למשפחות השבים. אני מתריע בפניכם על כך שהפילוג וההסתה, שמגיעים מכל צד בקשת הפוליטית, היא קשה עד קשה מאוד, ועל גבול הבלתי אפשרית לריפוי. אני מתריע בפניכם, חברי הכנסת, על כך שכל מה שקורה עכשיו הוא במשמרת שלכם ועל הידיים שלכם. לעמוד מהצד, לתת חיבוק או להוציא איזו הודעת תמיכה – זה לא מספיק. היום, חברי הכנסת, אני מרים פה דגל אדום, בשביל שלא תוכלו להגיד: "לא ידענו". אין לחטופים זמן, ואחרי זה – זה יהיה על הידיים של כולכם. תודה. אני התרעתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני עובר לבועז מירן. << אורח >> בועז מירן: << אורח >> שלום לכולם. אני בועז, אח של עומרי מירן, שנחטף מנחל עוז מול אשתו ושתי בנותיו. מה שקורה כמעט מאז שהתחיל כל האירוע הזה הוא שאנחנו עדים למשא ומתן שמתנהל מול מתווכות – קטאר ומצרים. אני חושב שכולם מבינים, לאט-לאט, שהמשא ומתן הזה לא מוביל לשום כיוון; הוא פשוט היה בזבוז זמן. שמנו עליו את כל יהבינו – ובזבזנו את הזמן. אני אומר שצריך לזנוח את הדרך הזו ולהתאמץ להביא את החטופים בעצמנו. זה אומר, קודם כול, להפסיק את המשא ומתן עם המתווכות – שזה בעצם משא ומתן עם חמאס. עצם זה שאנחנו נושאים ונותנים עם חמאס – מעצים ומאדיר אותו בפני האוכלוסייה, ומשאיר את המשילות שלו בעיניהם; הם עדיין תופסים אותו כגוף ששולט ברצועה. זה עומד בניגוד גמור לאינטרס המוחשי והעיקרי של מדינת ישראל – להחליש את חמאס, גם צבאית וגם שלטונית, כלפי הרצועה. אנחנו צריכים שהאוכלוסייה תשתף איתנו פעולה כדי להחזיר את כל החטופים. גם חמאס עצמו, אם תהיה איתו עסקה – למרות שאני לא מאמין בכך – לא יודע איפה נמצאים כל החטופים, והוא לא יעזור לנו להביא את כולם. לכן, אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של האוכלוסייה. האוכלוסייה תשתף איתנו פעולה רק אם לא יהיה לה את הפחד מפני חמאס. כרגע, חמאס שולט ברצועה – אנחנו נותנים לו גושפנקה כשאנחנו מתדיינים איתו, והוא גם שולט בסיוע ההומניטרי. חייבים להוציא את הסיוע ההומניטרי מידי חמאס ולהציע איזו קונסטלציה אחרת – דרך צה"ל או דרך מדינה שלישית; אני לא יודע. הכוח הזה שיש לחמאס, שהאוכלוסייה מרגישה שהוא הריבון כי הוא נותן לה את האוכל – חייב להיעצר. זה עוד מנוף לחץ, מעבר לכך שהוא מוכר את המצרכים שם בסכומים מופקעים, ומזה הוא מתקיים ומשלם משכורות. בעצם, במו ידינו – אנחנו מנציחים ומחזקים את שלטון חמאס ברצועה. הדבר השני שצריך לעשות, בד בבד, הוא להמשיך עם הלחץ הצבאי ולהגביר אותו, כדי להכריע את חמאס צבאית. יד אחת זו ההכרעה השלטונית, והיד השנייה – הצבאית. << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> באיזה מחיר? כמה חטופים אתה מוכן שייהרגו בשביל זה? << אורח >> צורית פניגשטיין: << אורח >> כמה חיילים אתה מוכן שייהרגו בשביל זה? << אורח >> בועז מירן: << אורח >> כמה תושבים עתידיים אתה מוכן שייהרגו בהמשך? << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> כרגע נהרגו 27 חטופים בעקבות הלחץ הצבאי. << אורח >> בועז מירן: << אורח >> אם לא שמת לב – אנחנו במלחמת קיום. הם לא נהרגו מלחץ צבאי, וייהרגו יותר. << דובר >> קריאה: << דובר >> נהרגו 1,200 איש כשחמאס שלט ברצועה. << אורח >> בועז מירן: << אורח >> בדיוק בגלל הנקודה שהוא מעלה, אם חמאס יקבל את ההצעה שלהם – של כניעת ישראל – הוא יישאר על גבולות הרצועה. << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> אני לא מציע כניעה. אל תאשים אותי בכניעה לחמאס. << אורח >> בועז מירן: << אורח >> מה שאתה מציע זו הצעת כניעה. << אורח >> חן אביגדורי: << אורח >> בועז, מי שאומר לי שאני נכנע לחמאס – אני אומר לו שהוא מקריב חטופים. אל תאשים אותי בכניעה לארגון שלקח לי את הילדה. << אורח >> בועז מירן: << אורח >> לא האשמתי אותך; אמרתי שזו כניעה. אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה. עסקת חטופים, כמו שאתה מתאר, היא כניעה לחמאס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשלים את הדברים שלך, בבקשה. << אורח >> בועז מירן: << אורח >> יש פה שני קווים שמתנגשים אחד בשני: חמאס רוצה את המשך השליטה והריבונות שלו בעזה ביום שאחרי, וישראל לא יכולה לאפשר את זה, אחרת – החטיפה הבאה, הרצח הבא והטבח הבא הם רק שאלה של זמן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לצורית פניגשטיין, בבקשה. << אורח >> צורית פניגשטיין: << אורח >> אני אמא של מעוז, השם יקום דמו. בני בכורי, אהובי, שיצא להגן על אחיו ולא חזר. מעוז היה חייל קומנדו במילואים. אחרי שירות בדובדבן – הוא המשיך ליחידת הקומנדו 551. מעוז שלי השאיר אחריו אהבה גדולה, אישה צעירה, תינוקת, כישרונות, חלומות וחיים מלאים כשהוא יצא להגן על אחיו. הוא השאיר אותנו לדמם בשבר גדול ובגעגוע. חשוב לי לומר שבאתי בשביל החיים. מעוז שלי לחם למען החיים, ואיתרע מזלו, אבל אני לא רוצה שיאשימו אותי בחינוך למוות ורצון למוות למען המולדת – אנחנו מחנכים לחיים וחיים למען המולדת. אני כל הזמן שומעת את הקריאות להפסקת המלחמה. ברור שכולנו לא רוצים במלחמה – מי רוצה מלחמה? איזו אמא נורמלית שולחת את הילד שלה? זה נוגד את האינסטינקט האימהי הפשוט; את הטבע שלנו. ובכל זאת – אנחנו שולחים את הילדים למלחמה כי אין לנו ברירה; כי אנחנו רוצים לחיות. חשוב לי לומר, לכל משפחות מטה החטופים, שאפילו שאנחנו לא מסכימים, לפעמים – אני לא לעומתית. עם כל השבר, החורבן והכאב שלי – אני לא יכולה להישיר מבט לאלה שחווים כזה גיהינום. חשוב לי גם לומר שהבן שלי נהרג במהלך פעולה להשבת גופות חטופים – וחזר גופה. בזכותו, ובזכות חבריו – הובאו לקבר ישראל חמש גופות: רביד אריה כץ; מיה גורן; אורן גולדין; סמל תומר אחימס; וסמל קיריל ברודצקי. אני מדברת היום גם בשם אמא ללוחם – יש לי בן קצין שנאלצתי לחתום לו, כי היה לו חשוב מאוד להשתתף, להיות פעיל, לא לעמוד מהצד כשאפשר לעזור. לעזרת ישראל מיד צר. מה שקשה וכואב לי מאוד הוא הסיוע לאויב – אני מתחברת למה שאמרת. בשבוע שעבר, פסק בית הדין שמחובתנו להכניס גם מנות דם לצפון הרצועה, בנוסף למזון, לדלק, לתרופות, לסיגריות ולבטון. הם מקבלים הרבה מאוד דברים, ואני לא מבינה – מה מנוף הלחץ שלנו? אני נולדתי אחרי מלחמת יום הכיפורים, אבל אני אספר לכם על סצנה אחת מתוך הסרט "גולדה" – אני עושה פה פרומו לסרט הוליוודי, שהוא קצת Kitsch ונכנסים בו ללחץ הזה יחד עם הדמויות – איך גולדה מאיר מבינה את עומק ה-"ברוך" שהיא נקלעה אליו, כשהיא נוחלת מפלה בכל הגזרות, ויש הרוגים ושבויים. מה היא הולכת לעשות? אין לה אפילו אסטרטגיית לחימה; כל הגנרלים בזו לה ואפילו לא הכינו אותה למה שהולך לקרות. אני קוראת לזה: "בסייעתא דשמיא". מה שקרה זה שהגורל זימן לידיה לכתר את הארמיה השלישית, אפילו בלי שהיא תכננה את זה כל כך. היא מכתרת את הארמיה השלישית ועטה על האפשרות שנקרתה בדרכה. מיד, כולם לוחצים עליה להכניס מסדרון הומניטרי של מים ושל אוכל, והיא מתעקשת: "לא; יהיה פה מצור עד אחרון השבויים". היא מחליטה את תיראה המלחמה, והיא מתעקשת על זה ועומדת על שלה אל מול אמברגו ולחצים מכל העולם. כך – חוזרים שבויים הביתה. אני לא יודעת אם אפשר לתרגם את זה אחד לאחד לימים שלנו, אבל אני מרגישה שאין לנו מנוף לחץ. כאמא לילד המת – אני כואבת על הסיוע לרוצחי הילד שלי. כאמא ללוחם – אני לא מבינה איך אפשר להילחם באויב וגם לחזק אותו. אני קוראת גם למטה החטופים וגם לכל הדרים בבית הזה – להצטרף אליי בקריאה לעצור את הסיוע ההומניטרי; להפעיל לחץ על האויב. אנחנו לא יכולים לנהל את המלחמה שלנו בהתחשב בפוליטיקה פנים-אמריקאית, בכל מיני תנאים שמכתיבים לנו גורמים זרים – הם לא מבינים מספיק – או בצרכים של אזרחי האויב. מה שצריך להנחות את מקבלי ההחלטות הוא טובת המדינה וביטחונה. באתי לחזק את ידי מקבלי ההחלטות; לגבות את המלחמה ברוע בלי פשרות, עד למיגור של הטרור והאיום שיש היום על ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לתקנות – טיוטת תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024. מי מציג את התקנות? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אם אפשר, נגיד כמה מילים לגבי התקנות והחקיקה. מירי סביון, המשנה למנהל רשות המסים. התקנות שמובאות היום לאישור של הוועדה הן צעד משלים לרפורמה לעסקים זעירים. זו רפורמה שהמטרה שלה היא להקל על העסקים הזעירים, ולפשט עבורם את הבירוקרטיה מול מס ההכנסה בצורה משמעותית מאוד. התקנות שמובאות היום לאישור מעניקות לעסקים הזעירים פטור מהגשת דוח שנתי. הגשת הדוח השנתי היא מהלך שעלול להיות מורכב עבור עסקים זעירים, והפטור שהתקנות האלה נותנות הוא הקלה משמעותית מאוד בהתנהלות שלהם מול מס ההכנסה. לפני בערך שנה וחצי, הוועדה הזו אישרה, כאן, חקיקה שמאפשרת לעסקים הזעירים לתבוע הוצאה נורמטיבית של 30%, במקום דרישת הוצאות מורכבת לפי תקנות וכללים, כמו הוצאות רכב ודברים מהסוג הזה. התקנות היום משלימות את הרפורמה, למעשה, ובעקבותיה – העבודה של העסקים הזעירים מול מס ההכנסה תהיה פשוטה מאוד. למעשה, אחרי שהתקנות האלה יאושרו, לעסק זעיר יהיו שלושה ממשקים עם רשות המסים: א', הממשק הראשון יהיה כשהעסק מוקם, או אחרי שהחקיקה הזו תעבור, שבו העסק יודיע, בצורה מקוונת ובהצהרה פשוטה, שהוא מעוניין להיות עסק זעיר, כשהוא עומד בתנאים, כמובן. ב', פעם אחת בשנה, במהלך השנה השוטפת, העסק הזעיר ייכנס למערכת תיאומי המס, שהיא מערכת פשוטה מאוד שהשכירים משתמשים בה גם היום, והמערכת תחשב עבורו את המס שהוא צריך לשלם לפי הנתונים האישיים שלו. ג', פעם אחת נוספת לאחר סיום השנה, כתחליף לדוח השנתי, הוא ידווח על מחזור ההכנסות, ולפי החישובים שהוא עשה במהלך השנה – המערכת תחשב עבורו את המס. באותה הכניסה הוא גם יוכל לשלם את המס המגיע. בזאת הוא סיים את חובותיו מול מס הכנסה. מדובר כאן ‎בהשלמה של מהפכה משמעותית מאוד, שתעודד את העסקים הזעירים ותקל מאוד על ההתנהלות. הכנו מצגת לקראת הדיון – אם אתם מעוניינים לראות – שמציגה את המערכת שבה העסק הזעיר מתנהל מול רשות המסים, כדי להמחיש את כל מה שאמרנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי הצהרת הון? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כלל – למעט במקרים שבהם יהיה משהו חריג שיצריך – העסקים האלה לא ייכנסו באופן אוטומטי למהלכים של דרישה של הצהרות הון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עדיין, יש אפשרות שהם יקבלו דרישה להצהרת הון? כי אני זוכר שבתחילת הרפורמה דובר על כך שהם יקבלו פטור מהגשת הצהרת הון. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> בעיקרון, כמהלכים, אלה לא עסקים שאנחנו רוצים לדרוש מהם הצהרות הון. כן יכולה להיות סיטואציה, אם נחשוב שלבעל עסק זעיר יש סיבות אחרות – אם יש לו רכוש שנכון שהוא ידווח עליו וכו' - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל הם לא יקבלו פטור? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא מקבלים פטור. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני לא חושב שצריך לקבל פטור. אני חושב שהשיקול של רשות המסים הוא נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא אמרתי אם אני בעד או נגד; אני רק זוכר שבתחילת הדרך דובר על הפטור מהגשת הצהרת הון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה מכתב של ולדימיר ושל ינון על הנושא של - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה היה לגבי פטור מדוח שנתי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שצריך להגיש הצהרת הון – אפשר לעשות את זה באופן אקראי או נקודתי, זה לא משנה. לא צריך לשלול את הזכות הזו, כי אני חושב שהיא נכונה – גם משכירים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אני שואל? אני מסיק את זה מהפרקטיקה המקצועית שלי; אני זוכר שכל עסק שהיה פותח תיק במס הכנסה היה מקבל דרישה להצהרת הון בתוך תקופה מסוימת – בדרך כלל במהלך השנה הראשונה. השאלה היא אם פה זה יהיה שונה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> במקרה הזה, כמדיניות, לא תהיה דרישה גורפת של הצהרת הון מעסקים זעירים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> להבדיל מעסקים רגילים – לא זעירים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> נכון. כמדיניות, לא תהיה שגרה של דרישת הצהרות הון, אבל אין פטור מוחלט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה המטרה של כל מה שאתם עושים בעניין הזה? שתהיה פחות בירוקרטיה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ובטוח שבסוף זה פחות בירוקרטיה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה הרבה פחות בירוקרטיה. אני חושבת שכדאי מאוד שתראו את המצגת ואת התהליך. מדובר פה בהקלה משמעותית מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעשי את זה בקצרה. אני לא אוהב מצגת ארוכה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה רק כדי להמחיש את הממשק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רק מקווה שבסוף – הבירוקרטיה באמת מצטמצמת, ושלא יצטרכו למלא טפסים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה לא אוהב מצגות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לוקח זמן, ואתה לא תמיד ממקד את הבעיות האמיתיות. בסדר. בבקשה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> (הצגת מצגת) אני אציג את המצגת מהר. אלישיב ממן מרשות המסים. כמו שמירי אמרה, לפני ‎שנה וחצי העברנו את החלק המהותי ברפורמה בחוק, שקובע שאנחנו מפשטים את הבירוקרטיה לעסקים זעירים. אם היום אתה צריך להבין מה זה פחת, תקנות רכב, תקנות כיבודים וכיוצא בזאת – הרבה מאוד מושגים מקצועיים – ברפורמה החדשה אתה לא צריך להבין יותר מדי בעולם המסים, כי זה 30% הוצאה. זה משהו שהוא פשוט מאוד להבנה. זה מה שמאפשר לנו את כל התהליך התפעולי שנרוץ עליו פה במהירות. כמו שמירי אמרה, יש שלושה שלבים: בשלב הראשון, כדי שבכלל נזהה אותך כעסק זעיר – אתה צריך להירשם ולהגיש בקשה להיות עסק זעיר. אנחנו נראה את זה גם אחרי זה בתקנות; השלב השני זה לחשב את המס, והשלב השלישי זה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. אתה מפרט? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני אכנס לכל שלב, וממש תראו את המערכת התפעולית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סליחה שאני קוטעת אותך, אלישיב. כל הרעיון פה היה להפחית רגולציה ובירוקרטיה, אז גם תסביר איך מה שאתם עושים עכשיו לא מייצר פה רגולציה במובן אחר. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אוקיי. כמו שוולדימיר אמר היום, כשפותחים עסק – צריך להגיש בקשה לפתיחת עסק, ולאחר מכן יש דוח שנתי בכל שנה. בדוח השנתי צריך להגיש נספח של דוח רווח והפסד, וגם צריך להכיר את כל עולם המסים כדי לדרוש הוצאות. כל המערכת פה תהיה הרבה יותר פשוטה, כפי שנציג אותה. לפני שאני מציג, אני אגיד שזו עבודה קשה מאוד של הרבה אנשים ברשות שנרתמו ועבדו, אז הקרדיט הוא לא רק שלי. השלב הראשון הוא הגשת הבקשה. היום, כשפותחים תיק במע"מ, המערכת פותחת סוג תיק רגיל במס הכנסה באופן אוטומטי. פה, אנחנו מאפשרים למי שפותח את הבקשה להגשת תיק בעוסק פטור במע"מ לבחור אם הוא רוצה להיות עסק זעיר, שהוא מופחת בירוקרטיה, או עסק רגיל. אנחנו אפילו מכווינים אותו ומסבירים לו שעדיף לו להיות עסק זעיר, אבל כמובן שזו זכותו לבחור להיות עסק רגיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כל אחד יכול להיות עסק זעיר? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כל מי שיש לו מחזור של עד 120,000 שקלים – כלומר, עסקים פטורים או עסקים מורשים עם מחזור של עד 120,000 שקלים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עסק רגיל הוא פטור או מורשה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, יהיו שלושה סוגי עסקים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> במע"מ יש שניים, ובמס הכנסה יש - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, זעיר זה רק במס הכנסה. סליחה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אם אתה עסק פטור, ב-99% מהמקרים – יש כל מיני החרגות – אתה יכול להיות בעל עסק זעיר. אם אתה עוסק מורשה – אתה יכול להיות בעל עסק זעיר רק אם המחזור שלך הוא עד 120,000 שקלים. אמרנו שהשלב הראשון הוא להירשם, כדי שבכלל נדע שאתה רוצה להיות בעל עוסק זעיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אני לא חייב? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זו לא חובה; זה וולונטרי לחלוטין. מי שרוצה להפחית בירוקרטיה ולהשתמש במודל הנורמטיבי – זכאי לבחור את המסלול הזה. זה מסלול וולונטרי. השלב הראשון זו הבקשה. התאמנו את כל המערכות – גם את המערכות של המייצגים; הוספנו להם רובריקה לעסק זעיר והם יוכלו לפתוח באינטרנט אוטומטית. כבר היום, מי שרוצה לשנות את סוג התיק שלו מסוג תיק רגיל לסוג תיק של בעל עסק רגיל – יכול לעשות את זה באינטרנט. לא צריך להגיע למשרד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לעשות את זה במהלך השנה, או שלא? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> במהלך השנה ועד סוף השנה. המערכת תהיה פתוחה עד ה-30 בדצמבר - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וזה יחול רטרואקטיבית מה-01 בינואר? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן. הלכנו כמה שיותר לטובת העסקים בכל המהלך הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אני יכול לשנות את סוג התיק ב-20 בנובמבר ולהיחשב כעוסק זעיר מתחילת השנה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נכון, ובאותה שנה אתה תהיה פטור מהגשת דין וחשבון, במידה ועשית את השלבים שנדבר עליהם בעוד שנייה. החלק הזה הוא קל מאוד – הכול באינטרנט, מקוון ופשוט מאוד. אתה תוכל להגיש את הבקשות; אפשרנו את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אילו פרטים אתה צריך כשאתה מגיש את הבקשה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הצהרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק הצהרה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הצהרה, ואנחנו עושים בדיקות מאחורי הקלעים בתום השנה. אם, לדוגמה, יש לך פתאום מחזור של מיליון שקלים – נחזיר אותך לסוג תיק רגיל במידה ואתה לא זכאי בהתאם לבדיקות שלנו. כמובן שיש דברים שצריך להצהיר עליהם שאנחנו לא יודעים אותם, כמו בכל הצהרה רגילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה טפסים הוא יצטרך להגיש? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא טופס; הצהרה. הוא יצטרך להצהיר שהוא מבקש להיות ושהוא עומד בתנאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסוף השנה? בשנה הבאה? לא צריך שום דבר? אם יש לי עסק עם מחזור של עד 120,000 שקלים – כמה טפסים אני צריך להגיש? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני אסביר. פעם אחת, אתה צריך להירשם כבעל עסק זעיר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו הפעם הראשונה שבה אני ממלא טופס. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נכון. אתה ממלא טופס וצריך להירשם. גם היום אתה צריך להירשם, אבל אתה צריך לבקש להיות עסק זעיר, כדי שנדע שאתה רוצה להיות עסק זעיר. הפעם השנייה היא לחשב את המס. מבחינת רציונל, אנחנו הפכנו את אותם עצמאים קטנים לסוג של שכירים שניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני צריך לחשב את המס? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו נחשב עבורך, אבל תצטרך להגיד לנו נתונים מסוימים. זה בדיוק מה שאני מגיש במקרה של שכיר שעובד בעבודה שנייה ועושה תיאום מס – באותה המערכת – כי אני רוצה שתקבל את הזכויות שלך – את נקודות הזיכוי, את הילדים, אם יש לך ילד נכה וכו'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עוד? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בסוף השנה, תצטרך להיכנס להזין את המחזור ולשלם את המס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלוש פעמים. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> פעמיים. פעם אחת בחיי העסק זו הפעם הראשונה, ובשנים שלאחר מכן – פעמיים. הפעם הראשונה היא פעם אחת לאורך כל חיי העסק – הרישום של סוג התיק – והפעמיים האחרות הן פעם אחת במהלך השנה ופעם בתום השנה, כדי לשלם את המס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אנחנו לא נותנים פריווילגיה לעוסק זעיר – כמה פעמים אני צריך למלא טפסים? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הטפסים הם הרבה יותר מורכבים. אם אתם תראו פה – אנחנו מבקשים רק מחזור. כל שאר הדברים הם דברים שדורשים בתיאומי מס במערכת הרגילה, ולכן החישוב פה הוא הרבה יותר פשוט. אומנם תצטרך להיכנס פעמיים, אבל החישוב פה הוא הרבה יותר פשוט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה יותר טפסים מהיום. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה לא יותר טפסים. היום, יש לך מקדמות שאתה צריך לשלם בכל חודשיים, ואנחנו פוטרים אותך ממקדמות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אותי לא מטריד מספר הטפסים, אלא האם העוסק הזעיר יצטרך להיעזר ברואה חשבון. זו הנקודה הכי קשה, בדרך כלל, לעוסק זעיר. צריך להבין שרואה חשבון לוקח משהו בין 5,000-10,000 שקלים לשנה על הדברים הכי פשוטים שיכולים להיות. כשאתה מדבר על מחזור של 120,000 – זה כמעט 10%. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הבחירה אם להיעזר במייצג או לא היא בחירה של העוסק, כמובן. אנחנו כן יכולים להגיד שגם בחקיקה המהותית של התרת הוצאה של 30% וגם במערכת עצמה, מי שרוצה להתמודד עם זה, ומוכן לקרוא את ההסברים – בהחלט יכול לעשות זאת בעצמו. עדיין, אנשים מחליטים אם להשתמש בשירותים של מייצג מכל מיני סיבות, וזו החלטתם. מבחינתנו, עשינו מערכת שהיא נגישה גם למי שאין לו ידע בחשבונאות או בייעוץ מסים. מי שרוצה – יכול, בדיוק כמו ששכיר שיש לו שתי עבודות עושה תיאום מס. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ונגישות פרונטלית? הלא, אחת הבעיות שאתם רוצים לפתור – ובצדק; זה נכון כמעט בכל הדברים – היא שאנשים לא יגיעו אליכם, ושזה יהיה יותר דרך המחשב. אתה לא רוצה את כל הבירוקרטיה כי אתה רוצה שהפקידות תדאג לדברים העיקריים. עם זאת, לא מעט אנשים, שהם עוסקים זעירים, עוסקים בדברים קטנים מאוד לפרנסתם, ולא תמיד יש להם את היכולת לקחת רואה חשבון או להשתמש במחשב. האם יש את האפשרות, ובאיזו צורה? כי היום אתה צריך מחשב בשביל לבקש תור לקופות החולים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זאת אומרת "האם יש אפשרות"? יש אפשרות; השאלה היא אם אתה יודע להתמודד. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא בדיוק. גם היום, בהרבה מאוד תחומים – אתה כמעט ולא יכול לגשת לרשויות. היום, אם אתה רוצה תור אצל רופא בקופת חולים – אתה כמעט ולא יכול לעשות את זה. אתה חייב להתקשר, תהיה לך אפליקציה כדי לקבוע תור וכך הלאה. אם אין לך ילד, שכן או עזרה ממישהו שמתמצא בדברים האלה – אתה כמעט ולא יכול. לכן, אני שואל: האם, לפחות בשלבים הראשונים, אפשר ליצור איזו שהיא נגישות לאותם אנשים? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו ננגיש, אבל אני אגיד מה הייתה החשיבה הכללית של כל המהלך הזה. היום, אנחנו רואים ששכירים שעובדים בשתי עבודות – מסתדרים עם המערכת של תיאומי המס, ועושים את זה לבד לא מעט. גם אם הם עושים את זה עם מייצג – הדרך להתמודד עם זה היא הרבה יותר פשוטה ונגישה. עם עצמאים, זה היה הרבה יותר מורכב, וכל הרציונל היה להפוך אותם לסוג של שכירים שניים. כמובן שצריך לעשות התאמות, כי אין להם מעסיק, אבל הפכנו אותם לשכירים שניים כמעט אחד לאחד. בפרקטיקה, היום, אנחנו יודעים שיש מאות אלפי שכירים שעובדים בשתי עבודות ומסתדרים עם זה מצוין, בצורה קלה וידידותית מאוד. זה היה כל הרציונל. בסוף, הסיבה שלא היה אפשר הייתה כי החקיקה הייתה מורכבת מאוד, והיה צריך את כל הסעיפים. ברגע שפישטנו את החקיקה – הלבשנו אותם על משהו דומה מאוד לשכיר שעובד בשתי עבודות, והיום מסתדרים עם זה; עובדתית, הרבה מאוד מגישים וזה עובד טוב. זה היה כל הרציונל והחשיבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "הרבה מאוד"? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> מעל 600,000 אנשים שעובדים בשתי עבודות עושים תיאומי מס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם עושים לבד? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> איציק, תציג את הנתונים. << אורח >> איציק אורבך: << אורח >> כ-300,000 עושים לבד באינטרנט. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כל הרציונל היה לקחת מערכת שעובדת טוב ובצורה ידידותית, להוסיף לה רכיב – ואנחנו נראה שזה רכיב פשוט מאוד – ולהכניס אותם לחישוב המס דרך שם. כמובן שאין מעסיק שישלם עבורם את המס, אז בתום השנה הם יצטרכו להיכנס ולשלם את המס, אבל חוץ מזה – הפכנו אותם לדומים מאוד לשכיר לעובד בעבודה שנייה; כמובן שעם כל ההתאמות החוקיות. זו גם הסיבה שבאנו עם ה-30% – באנו עם 20% אבל הוועדה העלתה ל-30%. זו הייתה הסיבה כדי לפשט את התהליך. אני אציג את המערכת. זו מערכת תיאומי המס האמיתית, שעובדת כבר היום, ועשינו לה כמה התאמות. ההתאמה הראשונה שעשינו: אם, היום, אתה עושה במערכת תיאומי מס משכורת, קצבה או הכנסה אחרת – הוספנו "הכנסה מעסק זעיר". זה אומר שתצטרך לדווח על ההכנסות הרגילות שלך. על מה אתה צריך לדווח מההכנסה מהעסק הזעיר שלך? רק על המחזור השנתי הצפוי. לא צריך להוסיף עוד להוצאות, כי אנחנו יודעים כמה הוצאות – אנחנו נחשב לך אותן לבד; זה היתרון של 30%, ולא שום דבר אחר שקשור לעולם של העסק. כמובן שאנחנו מאפשרים לך לדרוש את כל שאר הדברים הרגילים שמערכת תיאומי המס נותנת לך, כמו נקודות זיכוי לילדים, אם יש לך ילד עם מוגבלויות שמגיע לך נקודות זיכוי בגללו, הגשת זיכוי תרומות או כל הטבה אחרת שמערכת תיאומי המס נותנת כבר היום. התלבשנו על אותה המערכת, כי זה היה כל הרציונל – אתה צריך להגיש רק את המחזור השנתי הצפוי שלך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כדי לדעת אם אתה עומד בקריטריונים? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> גם כדי שהוא יחשב את המס. הרי, כשאני מכניס את כל ההכנסות ונותן את כל הזיכויים – המערכת מחשבת את המס על ידי המחזור השנתי הצפוי. המערכת מחשבת לבד את שיעור המס שאתה צריך לשלם בתום השנה. אם לשכיר שני היה מעסיק – המעסיק היה לוקח את שיעור המס שנקבע לך. פה, בגלל שאין מעסיק - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הופך אותו כמו שכיר, בעצם. כמו ששכיר היה עושה את זה, ואז במרץ, בשנה הבאה, הוא עושה את החישוב ורואה אם מגיע לו - - - << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הוא משלם את המס. במהלך השנה – הוא דומה מאוד לשכיר. הדבר היחיד שהוא צריך להצהיר עליו, בנוסף לשכיר, הוא המחזור השנתי הצפוי. הרי, אין לו הכנסה ממשכורת, אז צריך את המחזור השנתי הצפוי. הוא לא צריך להכניס תיק ניכויים, כי המערכת מזהה את התיק שלו ואת כל הפרטים שלו. אנחנו ממלאים לבד את מה שאנחנו יכולים למלא לבד – את מה שאנחנו יודעים – וזה מה שעשינו בהתאמה של מערכת תיאומי המס. זה פשוט מאוד: צריך לדווח על המחזור השנתי הצפוי. זו התוספת היחידה שביקשנו ממנו, ובגלל זה ניסינו לפשט את זה כמה שיותר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה קורה אם המחזור עולה על 120,000 שקלים? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> זה חוסם אותו, וכותב לך: "המסלול אינו מותאם. נא לפתוח סוג תיק רגיל". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואז, כשהוא חוסם אותו, הוא חוסם אותו רטרו? הוא צריך להשלים את זה מתחילת השנה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן. כמובן, אם אתה לא עומד בתנאי החוק – אם המחזור שלך הוא מעל 120,000 שקלים, למשל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קרה שבחודש דצמבר הייתה לו הכנסה קצת גדולה פתאום – הוא לא תכנן את זה – והוא הגיע ל-122,000, 125,000 או 130,000 שקלים. מה אתה עושה איתו, בעצם? הוא כבר לא נחשב עוסק זעיר מינואר, או שמעכשיו אני אומר לו: "תפתח מדצמבר"? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> למי שפספס, עשינו התאמה בחקיקה – זה היה לבקשת הוועדה: נתנו להם לקבל אפשרות לקבל את ההוצאה הנורמטיבית למרות שהוא פספס את המחזור – כמובן שעד התקרה, ולא מעבר לתקרה – והוא יצטרך להגיש את זה בדוח השנתי. הוא לא יהיה זכאי לפטור מהגשת דין וחשבון, כי אם הוא פספס בהרבה – אנחנו לא רוצים שהוא יתחמק מהדוח השנתי. עם זאת, הוא כן יוכל לבקש את ההוצאה הנורמטיבית עד לתקרה בדוח השנתי, וזה פתרון שנתנו בעקבות הבקשה של הוועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להבין; אני מפשט את זה: אם הוא הגיע ל-130,000 בחודש דצמבר, וחרג ב-10,000 שקלים – אתה אומר: "אני חוסם אותך" – כלומר, כל מה שהיה עד עכשיו – או שאתה אומר לו: "אני עושה לך חשבון ומחלק לך את זה על פי חודשים. על חודש דצמבר – אתה צריך לסגור את הזעיר ולהפוך לעסק אחר מבחינתי"? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא. יש פה שני חלקים של הטבות. חלק אחד של הטבות זה ההטבה שכבר הצבעתם עליה לפני שנה וחצי, של ה-30% הוצאה. אנחנו מבינים שהוא הסתמך על זה, אז הוא יוכל לדרוש את הניכוי של ה-30% ממחזור של תקרה של 120,000 שקלים – לא של המחזור הגדול יותר, כמובן. את זה, הוא יוכל לעשות, אבל את הפטור מהגשת דוח שנתי, שעליו אנחנו מצביעים היום – הוא לא יקבל, כי הוא כבר לא עסק זעיר במהות. אנחנו לא רוצים שיהיה לו "פאול" כי הוא היה בטוח וגבולי. הוא יגיש דוח שנתי מלא, אבל עם דרישה להוצאה של 30% מ-120,000 שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומה ה-30% הופכים להיות? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הם הופכים להיות כמו ההוצאה הנורמטיבית שלו; כמו שהיה קודם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ובשנה הבאה – איך הוא ממשיך? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> בשנה הבאה הוא כבר נהיה עסק רגיל, כי אנחנו מניחים שהמחזור שלו עולה על 120,000 שקלים והוא לא זכאי - - -. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עוד שאלה, כדי קצת להקשות בעניין: נגיד שאתם בוחנים בן אדם במשך שלוש-ארבע שנים. בכל שנה, הוא עומד עד 120,000 שקלים; 117,000, 110,000 – זה לא משנה. בשנה השלישית, קרה לו שהוא פתאום חרג ל-130,000 שקלים. יכול להיות שהייתה לו הוצאה, ושבשנה הבאה הוא יכתוב לכם שהשנה הייתה לו איזו שהיא הכנסה בגלל שהיה לו אירוע חד-פעמי. בשנה הבאה הוא רוצה לחזור לעוסק הזעיר, והוא מצהיר על זה. יש לו אפשרות כזו, או שאתם אומרים לו: "כבר הוצאנו אותך וזה נגמר. אם אתה רוצה – תפתח עוד עוסק זעיר"? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> קבענו בחקיקה שיש תקופת צינון של שנתיים, מהפחד שבחלק מהשנים ינצלו את ההוצאה הנורמטיבית של העסק הזעיר ובחלק מהשנים יסיטו הוצאות. לצערנו, הוא יצטרך לצאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. כדי שלא יהיה את המשחק הזה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נכון. תמיד יש פינות, וזה גם מה שלקח לנו הרבה זמן לבנות בכל המערכות התפעוליות, אבל בסופו של דבר – רובם לא נמצאים בדיוק ב-120,000 שקלים, ולרובם זה כן ייתן מענה גדול מאוד. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> צריך לזכור שעיקר העסקים הזעירים לא נמצאים ב-119,000 שקלים, אלא ב-50,000-60,000 שקלים – רחוקים מאוד מהתקרות. לכן, סביר להניח שרוב העסקים הזעירים – והלוואי שהם יצמחו הלאה – יהיו זכאים למסלול של עסק זעיר. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אני חוזר להצגה. אמרנו שהוא מדווח רק על המחזור השנתי הצפוי במערכת תיאומי המס; כל שאר הדברים הם בדיוק מה ששכיר שני היה נדרש לדווח – הכנסות נוספות, זיכויים, תרומות והכול. אז, הוא מגיע לתום השנה. אם היה לו מעסיק – היינו אומרים שהמעסיק ייקח את המס שנקבע לו באותו תיאום מס, אבל בגלל שאין לו מעסיק, אנחנו דורשים ממנו שהוא, בעצמו, יזין את המחזור השנתי האמיתי, כי הוא כבר יודע בוודאות מה היה המחזור השנתי שלו בינואר עד מרץ של השנה העוקבת. אנחנו שואלים אותו עוד שתי שאלות: א', האם ניכו לך מס במקור? כי אם ניכו לך מס במקור – אנחנו רוצים להחזיר לך אותו, ולא לקחת ממך ביתר. ב', האם הפרשת לפנסיה כעצמאי? כי אנחנו צריכים את זה גם לחוק פנסיה לעצמאים וגם כדי לתת לך את ההטבה. אם הוא מסמן "כן" – המערכת פותחת לו רובריקה שבה הוא יוכל להזין כמה הוא הפריש לפנסיה וכמה מס במקור ניכו לו. הוא עושה "המשך" ומצהיר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לא יודעים אם הוא הפריש לפנסיה? אין לכם סנכרון? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כרגע אין לנו נתונים. ככל ויהיו לנו נתונים – אנחנו נזין לו אותם אוטומטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום, יש לכם נתונים על אדם שכיר במשק? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> מהמעסיק, 126, אבל במועד מאוחר יותר. זה דיון אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם אתה יודע אם הפרישו עבורי לפנסיה או לא , כשכיר? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בשוטף – לא. בתום השנה, כשהמעסיק מגיש את הדוח השנתי – כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, בגלל שהמעסיק דיווח עליי. אז גם פה, בעצם, כשאני מדווח – זה כמו שהמעסיק דיווח עליי, אז אנחנו באותו המקום. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נכון, בדיוק אותו הדבר. אז מה הוא צריך בסוף השנה? רק את המחזור השנתי הצפוי – זה מה שאנחנו דורשים ממנו. כמובן, שאם ניכו לו מס במקור – אנחנו נותנים לו את הזכויות שלו, ולא פוגעים לו בהן, והוא יוכל להגיש. אם אתם מכירים את הדיווח השנתי – פה הוא יצטרך לשלם את המס, וזהו. אנחנו שולחים לו אישור על החישוב של המס. אני רק מסכם: בסופו של דבר, הוא צריך להירשם פעם אחת, ולהזין פעמיים – פעם אחת את המחזור השנתי הצפוי ופעם שנייה את המחזור השנתי האמיתי. בגלל שפישטנו בחקיקה המהותית את כל עולם ההוצאות – אין צורך להתעסק בהוצאות. המערכת הרבה יותר פשוטה. כמובן שלא פגענו בכל הזכויות שהוא זכאי להן מכל החוקים האחרים, אז הוא כן נדרש למלא אותן, אבל זה הרבה יותר פשוט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מירי, מה אתם מרוויחים מזה? אני לא שואל את זה בשביל להקניט. אתם מבקשים מאיתנו לקדם את זה כל הזמן, ואני מעריך את זה מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אתה שואל? איפה העוקץ? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אני מניח שגם רשות המסים מרוויחה מזה. השאלה היא – מה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> קודם כול, רשות המסים היא לא בשביל עצמה, אלא לשירות המדינה תמיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע את זה. לא שאלתי על זה; שאלתי: האם רשות המסים מרוויחה מהתהליך הזה, שבו אפשר לעשות את העוסק הזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה פחות בירוקרטיה גם להם. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> קודם כול, אחד היעדים המרכזיים שלנו בשנים האחרונות – ואנחנו עובדים קשה מאוד בשביל זה – הוא לפשט את הבירוקרטיה עבור העסקים. אנחנו חושבים שכשהממשק של עסק מול רשות המסים הוא יותר קל ופשוט – זה טוב לשני הצדדים, במובן הזה שלעסקים פחות קשה לשלם את המסים ולעמוד בחובות שלהם, והם פחות מתוסכלים מהממשק. אנחנו חושבים שבטווח ארוך – זה מייצר אמון, וגם משפר את הרצון ואת הנכונות של עסקים לעמוד בחובות המקצועיות שלהם ובתשלומי המסים. אנחנו חושבים שאלה צעדים בוני אמון, והם חשובים מאוד בממשקים שלנו עם הציבור. לכן, זה חלק אחד שחשוב לנו מאוד, ואנחנו חושבים שבטווח ארוך – זה מייצר מערכת יחסים טובה יותר, עם יותר אמון הדדי בין רשות המסים לבין העסקים. החלק השני – אני חייבת להגיד שגם זה נכון – הוא שבאמת יש הלימה בין הבירוקרטיה שאנחנו מטילים על הציבור לבין הבירוקרטיה שאנחנו מטפלים בה. לכן, ככל שבעל עסק זעיר מגיש דיווח אחד, שהוא הדיווח המהותי, במקום להגיש את כל הטפסים של שלושת העמודים, עם עשרות השדות שיש שם – זה הנתון שאנחנו צריכים לבדוק גם מבחינתנו, וזה מייצר פחות עבודה אצלנו ופחות חיכוך. הפחתת החיכוך היא לשני הצדדים. כמובן שאם עסק לא צריך לבוא ולברר מה קרה למקדמות, להוריד - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שכנעת אותי. אימאן, רצית להתייחס? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם. רציתי להתייחס לנושאים שקשורים למס הכנסה ולתקופה שאנחנו שרויים בה, וזה קשור, בעקיפין, לכל הסוגייה של משלמי המסים והדוחות. אני מברכת על המהלך שיכול להקל על העובדים, בסופו של יום, עם הגשת הדוחות דרך האינטרנט, ושזה לא מכביד על כולם – למרות שישנם אנשים שמתקשים ועדיין צריכים את הקשר האנושי וההגעה ללשכה. אנחנו לא צריכים לסגור לשכות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפי התקנות האלה – הם יכולים. לא מכריחים אותם לעשות - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון, ולכן אני מברכת על היוזמה הזו. כבוד היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאנשי האוצר נמצאים כאן. אנחנו נמצאים בימים קשים מאוד, ובו זמנית – אנחנו נמצאים בעונת מסיק הזיתים. זו עונה חשובה מאוד לנו, כאזרחים ערבים – במיוחד בצפון. זו עונה שיש לה משמעות כלכלית וגם רגשית; זו עונה שבה מי שיש לו אפשרות – מסדר לעצמו את השמן למשך השנה. בתקופה זו, אנחנו שרויים במלחמה עצימה מאוד בצפון. אנשים משלמים בחיים שלהם על כך שהם מגיעים למטעים שלהם, וכבר שילמו, בגלל הכטב"מים, הטילים וכל הדברים, ואין מיגוניות, כמובן – לא בתוך היישובים ולא בתוך המטעים. אני רוצה לשים על שולחן הוועדה את הסוגייה: איך אפשר לפצות את האנשים? איך אפשר שהם לא ישלמו בחיים שלהם על כך שאין להם אפשרות אחרת לקנות שמן זית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה את מדברת רק על הערבים? הנושא של החקלאות בצפון נוגע לא רק לערבים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מדברת על כולם. אני לא יודעת כמה מטעי זית יש בצפון שהם לא חקלאיים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם עוסקים שם בחקלאות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. יש מטעים אחרים שצריך לתת גם להם דין וחשבון. עכשיו, בגלל שהזיתים היא עונה קצרה מאוד, והם לא מספיקים לאסוף – אחר כך אנחנו כבר נכנסים לתוך החורף – זה לא יעזור להם גם אחר כך. לכן, צריך למצוא דרך מיידית כדי לפצות את החקלאים על הדבר הזה, כי זה נזק רציני מאוד למשפחות שזו האפשרות היחידה שיהיה להן את המצרך הזה. אני מדברת על משפחה בממוצע קטן, שצורכת לפחות חמישה גלונים במהלך השנה – שעולים יותר מ-2,500 שקלים. 2,500 שקלים, למשפחות כאלה, הם הקצבה שמקבלים, לפעמים, מהביטוח הלאומי. צריך לדאוג לסוגייה הזו, ואני מתכוונת לקיים דיון בסוגייה הזו, וכמה שיותר מהר, כבודו. אני גם מגישה משהו בכתב. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מי מקריא את התקנות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ישי פרלמן, הלשכה המשפטית, רשות המסים. מדובר בתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התקנות האלה מקלות על המעסיקים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על העצמאים בעוסק זעיר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההקלה נקבעה בחוק, למעשה. התקנות האלה קובעות את הטכניקה להגיש את המסמכים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הן מעבר לזה – הן מאפשרות את ההקלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התקנות האלה מקלות גם על רשות המסים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הן מעניקות פטור מהגשת דוח שנתי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כל התקנות האלה קובעות את המקרים שבהם יש פטור מהגשת דוח שנתי. יש בהן, לדוגמה, שכיר, מישהו שמרוויח בשוק ההון וכל מיני דברים כאלה, שהם פטורים מהגשת דוח שנתי בגלל שיש לנו איזו שהיא דרך אחרת לקבל את המידע. בדרך כלל, המידע מגיע מצדדים שלישיים, ופה, הדרך האחרת לקבל את המידע תהיה בעקבות הדיווח של העוסק הזעיר, כמו שאלישיב הסביר. טיוטת תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024 בתוקף סמכותי לפי סעיף 134א לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה הסעיף שמתייחס לפטור מהגשת דוחות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה הסעיף הכללי שהוספנו בחקיקה של העוסק זעיר – הוספנו סמכות ספציפית לתת פטור מהגשת דין וחשבון לעוסק זעיר. 1. בתקנה 1 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988 (להלן – התקנות העיקריות) - (1) אחרי "הכנסה מנייר ערך" יבוא: ""הכנסה מעסק זעיר" – הכנסה מעסק או משלח יד של בעל עסק זעיר כהגדרתו בסעיף 87ב, שהתקיימו לגביה כל המפורטים להלן; המנהל יאפשר לבעל עסק זעיר המתקשה בהגשה באופן מקוון לפי המפורט להלן בהגדרה זו, לבצע את ההגשה במשרדי רשות המסים באמצעות עמדת מחשוב וסיוע למבקש או באמצעי אחר המאפשר הגשה מקוונת; המנהל יפרסם הודעה על אמצעי הסיוע לפי הגדרה זו באתר האינטרנט של רשות המסים: פה, אנחנו רוצים להוסיף איזה שהוא משפט הבהרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע. רק תגיד שסעיף 87ב מדבר על בעל עסק זעיר כיחיד תושב ישראל, שמפיק הכנסה מעסק או משלח יד, ומתקיימים לגביו התנאים בסעיף: שהמחזור שלו אינו עולה על הסכום שקבוע בהגדרה "עוסק פטור" – זה ה-120,000 שקלים, ושפקיד שומה רשם אותו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה אדם יחיד שפקיד השומה רשם אותו, כמו שאלישיב הסביר. עכשיו, אנחנו מגיעים לשלב הבא: אם ההכנסה שלו היא הכנסה מעסק זעיר – הכנסה מעסק או ממשלח יד של בעל עסק זעיר כהגדרתו בסעיף 87ב – אנחנו רוצים להבהיר פה שזו הכנסה שמנוכה ממנה ניכוי לבעל עסק זעיר. כלומר, אם אתה לא רוצה את הניכוי הנורמטיבי, אלא את כל הניכויים הרגילים לפי הפקודה – תצטרך להגיש דוח שנתי, מן הסתם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לשם מה נדרשת ההבהרה? זה לא מובן מאליו כשאתה עומד בתנאים של בעל עסק זעיר ממילא? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו חושבים שאפשר להבין את זה, אבל אנחנו רוצים שיהיה ברור שזה לא - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למען הסר הספק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> למען הסר הספק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם, אתם מוסיפים על התקנות שמנוכה ממנה הניכוי לבעל עסק זעיר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. "המנהל יאפשר לבעל עסק זעיר המתקשה בהגשה באופן מקוון לפי המפורט להלן בהגדרה זו, לבצע את ההגשה במשרדי רשות המסים באמצעות עמדת מחשוב וסיוע למבקש או באמצעי אחר המאפשר הגשה מקוונת" - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה, ישי, אנחנו נבקש לשנות את הנוסח, כך שזה לא יתייחס לבעל עסק שמתקשה בהגשת הטופס, אלא פשוט ייתן לו את הסמכות, כך שהוא יהיה רשאי. אפשר לכתוב: "בעל עסק זעיר רשאי לבצע את ההגשה באמצעות המערכת הממוחשבת, במסגרת רשות המסים". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתם צריכים את ה-"מתקשה"? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בלי המתקשה; פשוט ניתן אפשרות לבעל עסק שרוצה, ונשנה את הנוסח בהתאם: "המנהל יפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של רשות המסים". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסדר גמור. חבר הכנסת דלל, זה הסעיף שבו מובהר שאפשר להגיע לרשות המסים ולבצע את ההגשה שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם תשנו את הנוסח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (1) עד תום שנת המס שבה הופקה ההכנסה בעל העסק הזעיר הגיש בקשה לפטור מהגשת דין וחשבון באופן מקוון בטופס שקבע המנהל מכוח סמכותו בסעיף 240ב לפקודה; סעיף 240ב לפקודה מאפשר למנהל רשות המסים לקבוע את הנוסח של הטפסים. זה השלב הראשון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה שלב שקורה פעם אחת בחיי העסק, או שצריך לעשות אותו בכל שנה מחדש? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה יכול לקרות פעם אחת, עד תום שנת המס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת, מהרגע שבו זה קרה פעם אחת – אתם תזהו כבר, בשנים הבאות, שמדובר בבעל עסק זעיר שהגיש בקשה, והמערכת תתאים - - - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ברגע שהוא יעשה את תיאום המס – אנחנו נראה אותו כאילו הוא הגיש את הבקשה. (2) במהלך שנת המס שבה הופקה ההכנסה בעל העסק הזעיר הגיש הצהרה באופן מקוון בטופס שקבע המנהל מכוח סמכותו בסעיף 240ב לפקודה לגבי סכום מחזורו הצפוי בשנת המס ונתונים נוספים הנדרשים לצורך חישוב המס; לעניין זה – "מחזור" – כהגדרתו בסעיף 87ד לפקודה; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה "נתונים נוספים הנדרשים לצורך חישוב המס"? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כפי שהראינו במערכת, אם אתה זכאי לתרומות, או להרבה דברים אחרים שאתה זכאי להם מכוח החוק הרגיל, שאנחנו מאפשרים לך למלא כדי להיות זכאי לזיכוי לילדים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, ניכויים וזיכויים נוספים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. כל מה שאתה זכאי לו בהתאם למערכת תיאומי המס – אתה צריך להגיש או למלא את הפרטים - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא לציין את זה באופן מפורש? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כי זה מורכב מאוד; המערכת היא מורכבת מאוד. יש תקנות מפורטות מאוד, והרבה נהלים, ולא רצינו להיכנס לזה, כי בכל שינוי שיהיה שם – נצטרך להשפיע על השינוי כאן. בסוף, זו אותה מערכת תפעולית, ולכן אנחנו כותבים את זה בצורה רחבה ומפנים לתקנות, כמו שנראה בהמשך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מצד שני, אנחנו גם לא רוצים שיתגלה, מאוחר יותר, שאתם צריכים איזה שהוא מידע נוסף שלא חשבנו עליו עכשיו, או שלא הצגתם אותו עכשיו. בסופו של דבר, הרעיון הוא להקל על הבירוקרטיה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בגלל זה כתבנו את זה בצורה רחבה יחסית, ולא ברשימה ספציפית של כל הדברים שאנחנו צריכים. זה נותן לנו אפשרות יותר רחבה מהבחינה הזו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר, תמשיכו. "מחזור – כהגדרתו בסעיף 87ד" – ב-87ד אין הגדרה של "מחזור". זה 87ב – מחזור עסקאות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. בהגדרה זו, צריך להיות: ""מחזור – מחזור עסקאות כהגדרתו בסעיף 87ב לפקודה". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם כשמתייחסים למעלה, בסעיף 87ב, צריך להיות שם "לפקודה", ישי, בהכנסה מעסק זעיר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אוקיי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> "מחזור עסקאות" בעצם מפנה למחזור העסקאות כהגדרתו בחוק המע"מ. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. (3) בתקופה שמתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה הופקה ההכנסה עד ליום 31 במרץ של אותה שנה בעל העסק הזעיר הצהיר על מחזורו בפועל באופן מקוון בטופס שקבע המנהל מכוח סמכותו לפי סעיף 240ב לפקודה; זה מה שאלישיב אמר. פסקה (2) מדברת על המחזור המשוער, ופסקה (3) אומרת שבסוף השנה, כשאתה יודע מה המחזור שלך, אתה צריך להצהיר על המחזור הסופי שלך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מכיוון שגם פה יש התייחסות למחזור, ב-(2), במקום "לעניין זה", אולי נכתוב - - - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "בהגדרה זו". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (4) עד ליום 31 במרץ של שנת המס שלאחר שנת המס שבה הופקה ההכנסה שולם בשלה תשלום על חשבון המס של בעל עסק זעיר; לעניין זה – "ניכוי לבעל עסק זעיר" – כמשמעותו בסעיף 87ד לפקודה; זה, בעצם, מדבר על הניכוי הנורמטיבי של 30%. "תקנות ניכוי ממשכורת" – תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993; אלה התקנות שקובעות מה יהיה גובה הניכוי משכר העבודה, איך המעסיקים צריכים לנכות משכר העבודה ואיך אפשר לעשות תיאום מס. "תשלום על חשבון המס של בעל עסק זעיר" – תשלום שעליו יורה פקיד השומה בהתאם להצהרות בעל העסק הזעיר כאמור בפסקאות (2) ו-(3), שגובהו יהיה בגובה הניכוי שהיה מנוכה מההכנסה לפי תקנות ניכוי ממשכורת, אילו הכנסה זו, בהפחתת סכום הניכוי לבעל עסק זעיר, הייתה שכר עבודה בעד משרה נוספת; נוסף על האמור, לעניין בעל עסק זעיר שאין לו הכנסות נוספות מיגיעה אישית – בהפחתת סכום שיורה פקיד השומה בהתחשב בגובה הזיכוי שצפוי להיות זכאי לו בעל העסק הזעיר לפי סעיף 45א(ב) לפקודה". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלה? עוסק זעיר יכול להעסיק עובדים, נכון? הוא יכול לפתוח תיק ניכויים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא לא יכול? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא. בחקיקה המהותית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> להבדיל, נניח, מעוסק פטור רגיל? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בגלל הקטע של ההוצאות? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> נכון. הרציונל אומר שאם אתה מעסיק עובדים – כנראה שההוצאה שלך היא יותר גבוהה מ-30%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר. זה מצוין בתנאים, נכון? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> כן. בלי עובדים. כי בסוף, אם המחזור שלך הוא פחות מ-120,000 שקלים ואתה מעסיק עובדים – יצאנו מנקודת הנחה – גם בדיונים פה, בוועדה – שההוצאה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי עובד פטור רגיל – יכול להעסיק עובדים. << דובר >> קריאה: << דובר >> וזה עדיין אותו מחזור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 87ה לחוק קובע את התנאים לניכוי, והוא אומר: "בעל עסק זעיר לא יהיה רשאי לנכות את סכום הניכוי אם מתקיים אחד מאלה: (1) הוא מעסיק עובדים". גם אם הוא לא מנהל פנקסים קבילים, או אם הייתה לו הכנסה מעסק או ממשלח יד שלא הופקה מיגיעה אישית, אם זה התקבל מאדם שמעסיקו בשנת המס, ותנאים נוספים שנקבעו בסעיף. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ההגדרה הזו אומרת, בסוף: בעל העסק הזעיר צריך לשלם את המס שהוא חייב בו. זה, בעצם, הסעיף שמסביר איך פקיד השומה יחשב את המס. האמירה היא שאנחנו הולכים על זה כמו שכיר – בדיוק כמו שדיברנו קודם – אז ההפניה היא לתקנות ניכוי משכורת. כדי שכל הכללים שבתוך התקנות האלה יחולו – פקיד השומה צריך להורות על גובה הניכוי בהתאם לתקנות ניכוי משכורת, ורואים אותו כאילו הוא שכיר, ושזו העבודה השנייה שלו. כך, הוא קובע את גובה הניכוי. נוסף על כך, אנחנו עושים הקלה נוסף – שאין את זה בתקנות ניכוי המשכורת – ומאפשרים לפקיד השומה להתחשב בזיכוי שצפוי להיות זכאי לו בעל העסק הזעיר לפי סעיף 45א(ב) לפקודה, בעת קביעת סכום המס שהוא צריך לשלם. זה, בעצם, הסעיף שקובע שיש אפשרות לנכות סכום בשל הפקדות פנסיוניות בכל התנאים שקבועים שם – עם התקרות של 35% וכל התנאים שם. בעצם, פקיד השומה מתחשב בכל הדברים האלה וקובע את סכום המס, שהוא יחסית מדויק למה שהעוסק הזעיר צריך לשלם. כמובן שאם יש לעוסק הזעיר הוצאות נוספות או משהו אחר – הוא תמיד יכול להגיש דוח שנתי בסוף השנה ולקבל את החישוב המדויק, כמו ששכיר יכול לבקש החזר מס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למעשה, יוצרים פה מן השוואה לתקנות של הניכוי. השאלה היא אם לא נכון להפנות פה לסעיף 5 לתקנות. זאת אומרת, שתהיה איזו שהיא הבנה של מה בדיוק חל ולא חל. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מבחינה תפעולית, כל הרציונל היה שנשתמש באותה המערכת, כי אנשים כבר מכירים – יש הרבה אנשים שהם שכירים שניים, והרבה יותר קל כשחבר שלך היה שכיר שני והוא מסביר לך איך עושים במערכת. כל הרציונל היה להשתמש באותה המערכת – גם מבחינה תפעולית, עבורנו, אבל גם מבחינת היכולת של האנשים – במקום להמציא מערכת חדשה שהיא מורכבת יותר. לכן, אנחנו רוצים להפנות בדיוק לאותן התקנות, כדי שאם יהיה שינוי שם – זה לא ישפיע כאן, בטעות, ואז יתחיל להיות הרבה בלגן ונצטרך לעשות מערכות נפרדות שיסבכו את העניין. כל הרציונל היה שנתייחס אליו כמו שכיר שני, מבחינה תפעולית, בחלק של תיאום המס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיקון תקנה 2 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות בסעיף קטן (א), במקום "מתחדשת" יבוא "מתחדשת, הכנסה מעסק זעיר". תקנה 2 לתקנות העיקריות זה הסעיף האופרטיבי. זה אומר, בעצם, שמי שיש לו הכנסה רק מהסוגים האלה – פטור מהגשת דוח שנתי, ומוסיפים פה הכנסה מעסק זעיר. כמובן שאם יש לך גם הכנסה ממשכורת וגם הכנסה מעסק זעיר – אתה גם פטור מהגשת דוח. תחולה 3. תקנות אלה יחולו על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2024 או לאחריה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם, המשמעות היא שזה יחול כבר משנת 2024. אף אחד לא יכול היה להגיש את הבקשה עד עכשיו, אבל הוא יוכל להגיש את זה אחורה, כלפי כל השנה. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> 2024 ואילך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה אומר שב-2025 – הוא לא יצטרך להגיש דוח שנתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אם הוא הגיש בתחילת השנה על מחזור של 60,000 ואז הגיע לו 80,000? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הוא יוכל לעדכן במהלך השנה, וחישוב המס יתעדכן בהתאם למה שהוא עדכן עד תום השנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם הוא עובר את ה-120,000 לקראת סוף השנה? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> הסברנו על זה, אבל מבחינה מהותית – אם אתם זוכרים מהדיון בוועדת הכספים – נתנו לו את האפשרות לקבל את הניכוי הנורמטיבי עד ל-120,000 שקלים, אבל הוא כן יצטרך להגיש דוח שנתי, כי הוא כבר לא עומד בתקנות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא צריך להיכנס למערכת ולשנות את סוג התיק? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> אנחנו נשנה אוטומטית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אם הוא יגיד לכם, כמו שבדרך כלל עושים עוסקים פטורים: "השנה עברתי, אבל בשנה הבאה – אני לא צפוי לעבור"? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> בחקיקה הזו נתנו אפשרות, בעקבות הדרישה של הוועדה. בניגוד לעוסקים פטורים, שלגביהם יש את השאלה הזו, פה – אמרנו שניתן את הניכוי הנורמטיבי עד לתקרה של ה-120,000 שקלים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אבל רק באותה שנה. כלומר, בשנה הבאה הוא לא יכול - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא שואל על הניכוי הנורמטיבי; אני שואל על סוג התיק – האם גם בשנה הבאה הוא יכול להישאר? << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> לא. סוג התיק ישתנה לסוג תיק רגיל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ולדימיר, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני לא אומר את זה הרבה בקדנציה הזו, אבל אני מברך על הרפורמה הזו. היא התחילה, כמובן, בקדנציה הקודמת, בממשלה שלנו, ודחפתי אליה גם בקדנציה הקודמת. זה שינוי מבורך שמקל על העסקים הקטנים, ומקל על הרגולציה בהרבה מאוד היבטים. דווקא בגלל זה, אני לא יכול להתעלם מהמציאות שהעסקים הקטנים נמצאים בה עכשיו. מתחילת השנה, יש ירידה של 12% בפתיחת עסקים חדשים. השנה, כנראה, לראשונה מזה לא מעט שנים, יהיו יותר עסקים שייסגרו מאשר שייפתחו. אנחנו מסתכלים קדימה ורואים מה מצפה לעסקים בשנה הבאה, עם העלייה הריאלית במס ההכנסה ובביטוח הלאומי – העצמאיים ישלמו עוד 1,440 שקלים – וכן העלייה במס הבריאות, במע"מ והפגיעה בתוכניות הפנסיה. דווקא במציאות הזו, אם אנחנו באמת מתכוונים למה שאנחנו עושים ורוצים להקל על עסקים, על עצמאים או על אותם משרתי מילואים – צריך, קודם כול, לקצץ בכספים הקואליציוניים בתקציב, לסגור משרדים מיותרים, ואולי גם לא להעביר את חוק המעונות – חוק מימון ההשתמטות. אני פונה אליכם: אם אתם רוצים להצביע על התקנה הזו עכשיו – כשהמטרה היא מבורכת: להקל על עסקים – קחו צעד קדימה: אל תפגעו לעסקים בתקציב בשנה הבאה. אל תכבידו על הנטל, שהוא גם כך איום ובלתי נסבל. זו הקריאה שלי. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה מסכים, גפני? המבט אומר הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יותר טוב שאני לא אענה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ככה. בואי נדבר על האישה שיוצאת לעבודה, שאת אמרת, בכל השנים, שאת - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> די, גפני. בוא נדבר על הנשים של המילואימניקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי לך שיותר טוב שאני לא אענה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה? בוא נפתח את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מחשבים את ההכנסה של האישה שיוצאת לשוק העבודה כשבעלה לא עובד, אבל זוג הורים - - - לא יקבלו הנחה. זה משהו מעניין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גפני, גם אתה יודע שזה לא נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להצטרף לדבריו של ולדימיר, על כך שצריך לעזור לעצמאיים. אני רואה שהעצמאיים בדרום, במיוחד, לא התאוששו – כמה שהם חזרו לשגרה, כביכול – אבל הייתי גם בצפון. כמדי שבוע, אני נמצא בצפון ונפגש עם אנשים, ואני רוצה להגיד לך, הרב גפני: המצב של העסקים שם לא הולך ונעשה יותר טוב. יותר מזה, כשמדברים על החזרת התושבים לקריית שמונה, לשלומי ולכל היישובים השניים, צריך טיפול שורש והחלטת ממשלה – קודם כול לקריית שמונה, לצפת ולשלומי. זה לא משהו שיהיה אותו הדבר לכולם, כי ההצבעות שם הן לא שוות; יש מקומות שבהם צריך לעודד יותר תעסוקה בשביל להחזיר עסקים. יש עסקים שנסגרו ולא ייפתחו; יש עסקים שמנסים לעבוד עכשיו עם תוצרת הארץ. אגב, אתה זוכר את אהרונסון, שהיה פה, ממאפיית קריית שמונה? אותו אחד לקח יוזמה, פתח שם עסק והיה צריך לייצא לחו"ל בדיוק בערב המלחמה, וסגרו לו את הברזים. רק עכשיו הוא התחיל לעשות ייצור מקומי, שזה קצת מרים אותו. הוא אמר לי: "בוא תראה – אני לא עובד". המצב גרוע. המצב קשה. צריך לתת לעצמאיים את המענה. צריך לתת לאותם אנשים את הפיצויים המספקים. אנחנו יודעים שלא כולם נהנים ממתווה הפיצויים שדיברנו עליו. רק הבוקר, דיבר איתי אדם שגר באזור המרכז והעסקים שלו בצפון, מבחינת התיירות שהוא עושה – הוא ירד ב-80%. הוא אומר: "אני קורס". זה לא נותן לו מענה. אף פעם לא הבאנו פה מענה לאותם אנשים. אמרנו שיהיה דיון בעניין הזה – אני חושב שצריך להיות דיון על אותם אנשים שנפגעים ולא יהיה להם מענה, כדי שכן יהיה להם מענה. אסור לנו להפקיר את העצמאיים, בשום פנים ואופן, כי בסופו של דבר, הם אותם אנשים שהיו שם וגם יהיו שם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, אני חושב שאם יהיה דיון על התקנות בשבוע הבא, או בעוד שבועיים, אנחנו צריכים לדרוש את התקנות עד סוף השנה, יחד – עד ה-31 בדצמבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הרב גפני, אני יכול לגנוב דקה מזמנך היקר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לגבי התקנות? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז רגע. אתה רוצה להתייחס? << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> כן. דדי סוויסה, פורום העצמאיים מבית ההסתדרות. ראשית, אני רוצה לומר תודה רבה לרשות המסים על כל העבודה שעשיתם. אנחנו נמצאים בהידברות שוטפת כבר תקופה ארוכה – עוד מאז משה אשר. העלינו את הרעיון הזה עוד כשהוא היה ראש הרשות, והוא אמר שאין תקדים כזה בעולם; הנה, אני רואה שבסוף – אתם יוצרים את התקדים. אם זה אתם – אנחנו כבר מאושרים. אני חושב שזה חשוב מאוד לפרילנסרים, שמתמודדים עם היום-יום וקשה להם מאוד. גם כך ההכנסה שלהם היא מועטה, ואנחנו מכירים את זה. זה נדיר, קשה ולא מובן מאליו להגיד את המילה "תודה" – מגיע לכם את זה, ואני מקווה שיצביעו היום, יגמרו עם העניין ושהם יוכלו לצאת. יש שני סייגים קטנים שהייתי רוצה שתתייחסו אליהם, אם אתם יכולים, ברשותכם הרבה: א', לגבי הנושא של הביטוח הלאומי. מאיפה סופרים את התשלום של הביטוח הלאומי? האם זה מהברוטו שלהם או שהם צריכים לשלם את זה לאחר קיזוז ההוצאות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מהכנסה חייבת. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> זו שאלה שמסקרנת אותנו מאוד, כי זה משמעותי מאוד. אם אתה מוריד 30% – זה כבר קריטי מאוד בין הברוטו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בעיניי – אין פה שאלה. מההכנסה החייבת, אחרי הוצאות. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> עברנו על זה ב-"כל זכות", ורשום שם שזה לא לאחר קיזוז ההוצאות, אלא לפני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא יכול להיות. << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> בכוונה העליתי את הסוגייה הזו, כי היא חשובה. הסוגייה השנייה שחשוב להתייחס אליה היא: מה קורה אם באמצע שנה, בעזרת השם, אני הופך מעוסק פטור לעוסק מורשה? האם הזכויות שלי נשארות לי, במהלך השנה, לתקופה שבה הייתי עוסק פטור, עד שזה עובר הלאה לדוח השנתי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, תשובה על שתי השאלות. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הכנסה שחייבת בביטוח לאומי היא הכנסה חייבת, שזה אחרי הניכוי של ה-30% הוצאות – כמו במצב רגיל, שזה אחרי ניכוי הוצאות. לגבי הנושא של מישהו שחשב שהוא עסק זעיר, ואז ההכנסות שלו גדלו – וכבר ענינו על זה כמה פעמים פה, בדיון – כפי שאמרנו בחקיקה הראשית, שעברה לפני שנה וחצי, הניכוי הנורמטיבי של 30% יתאפשר – עד תקרה של 120,000 שקלים – אבל הוא לא ייהנה מהפטור מהגשת דוח שנתי, שאלה התקנות של היום. מדובר בעסק שחדל להתקיים בו התנאי, אז זה האיזון הראוי בין זה לבין העובדה שהוא חשב שהוא עסק זעיר. לכן אנחנו מאפשרים את הניכוי הנורמטיבי עד לתקרה שקיימת, אבל הוא יצטרך להגיש את הדוח השנתי. מכאן ואילך, כמובן שהוא ימשיך - - - << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >> עד התקרה חלקי החודשים שהוא עבד, או עד כל התקרה של ה-120,000 שקלים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> עד התקרה של ה-120,000 שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון, אתה לא מתייחס לנושא? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא. אני רוצה דקה על נושא אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על הנושא של הספורט? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אני רוצה קודם להצביע, לפני שאנחנו עוברים לסעיף הבא, ומיד לאחר מכן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל שיקשיבו לו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קארין, אני פה בשביל להקשיב לו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024, כפי שהיה פה עם התיקונים של רשות המסים ושל היועצת המשפטית של הוועדה, שנכנסו בתוך התקנות עצמן – מי בעד אישור התקנות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התקנות אושרו פה אחד. << אורח >> אלישיב ממן: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש מהאוצר להישאר ולהקשיב לי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אפשר, בבקשה, להגיד משפט לפני שעוברים לנושא הבא? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> דקה. זה נוגע גם לילד שלך. אני רוצה להעלות פה נושא שיגיע לשולחן הזה בעתיד. אני כבר מתריע ואומר שהמדינה הזו, בסוף, צריכה להמשיך ולהתנהל, והילדים שלנו, במדינה הזו, חשובים לכולנו – גם בצפון וגם בדרום. אנחנו הבנו טוב מאוד, עוד בתקופת הקורונה ובעיקר מאז ה-07 באוקטובר, מה עשה ועושה הספורט למדינת ישראל. חשוב שכולם ידעו שבתקציב הקרוב הולכים לחסל לחלוטין את הספורט הישראלי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ואת התרבות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את הספורט והתרבות. נכון, קארין. קיצוץ של 600 מיליון שקלים במשרד שכל כולו – 2 מיליארד שקלים. צריך להבין שאם התקציב הזה עובר – אין יותר ספורט; לא בפריפריה ולא במרכז. האיגודים הולכים להיסגר, ועשרות רבות של אגודות, ומאות, אם לא עשרות אלפי ילדים, הולכים להיפלט מכל מסגרת של ספורט במדינת ישראל. הספורט הוא חינוך, והחינוך הוא ספורט. אתם צריכים להבין שכשילד יוצא מבית ספר – מדינת ישראל צריכה לדאוג לו. ילד שהוא לא עסוק – הוא ילד שיגיע למקומות הרעים בסוף, והמדינה תשלם עליו הרבה יותר כסף כשהוא יהיה מכור לסמים ולאלכוהול ולא יגיע לצבא. אני אלחם על זה. מחר ב-15:30, פה, בכנסת, אדוני, מגיעים לפה כל ראשי הספורט הישראלי, ספורטאים אולימפיים ותקשורת הספורט, ויהיה דיון על הנושא הזה יחד עם חברי ועדת הכספים. תהיה פה מלחמה אמיתית על זה, ואם צריך – נוציא את כל הספורט הישראלי לרחובות. לא ניתן לסגור את הספורט, וכולם צריכים להבין את זה. זה יקר לכל אחד שיושב פה. אלה הילדים והנכדים שלנו, וצריכים לדאוג להם. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו גם רואים מה עובר פה כל הזמן, סימון. אפשר להגיד גם את זה. אתה רואה איך מעבירים פה חצי מיליארד - - - בשנייה. צריך לדבר גם על סדרי העדיפויות שיש פה. אתם מקצצים לכולם ומעבירים לחברים שלכם. בואו נגיד את האמת. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> סימון, אני מחזק את ידך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסוף, זה סדרי עדיפויות. אפשר למצוא 600 מיליון שקלים. רק סטרוק זה 330 מיליון שקלים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בכוונה לא הייתי פופוליסט. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא פופוליזם; זו האמת. סליחה, סימון, מעבירים פה בלי סוף. צריך להגיד: סדרי העדיפויות פה הם הזיה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סליחה, את צודקת. נכון. אני לוקח את דבריי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מירי סביון, משנה למנהל רשות המסים, בבקשה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> חשוב לי לציין שהרפורמה שהצבעתם עליה היום – הצעד שהצבעתם עליו – היא בשורה משמעותית מאוד לעסקים הזעירים. בצד זה שהוא יביא להפחתת הבירוקרטיה, אנחנו חושבים שזה צעד שיעודד יותר ויותר אנשים לפתוח עסקים זעירים ולנהל אותם, ויקל עליהם בצורה משמעותית מאוד. אנחנו חושבים שהצעד הזה יעודד את הצמיחה בדרך הזו – שזה דבר שהוא חשוב תמיד, ובוודאי בתקופה הזו. בהזדמנות הזו, אני רוצה להודות לכל עובדי רשות המסים, שעשו רבות כדי להביא את הצעד הזה, וגם לכם, על הדיונים הפוריים שהפכו את הצעד לעוד יותר טוב. אני בטוחה שהצעד הזה יהיה צעד משמעותי מאוד, שיגביר את האמון בין העסקים הזעירים לרשות המסים, ולמדינה בכלל. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הפסקה של שתי דקות, ונעבור לסעיף הבא בסדר היום. הישיבה ננעלה בשעה 11:39.