פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



67
ועדת הפנים והגנת הסביבה
07/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 281
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום חמישי, ו' בחשון התשפ"ה (07 בנובמבר 2024), שעה 11:00



סדר היום:
<< נושא >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה-2024 (פ/25/4964) של חה"כ יעקב אשר << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
מיכל מרים וולדיגר
יוראי להב הרצנו
מטי צרפתי הרכבי


חברי הכנסת:
אלון שוסטר


מוזמנים: 
	אלון סלומון 
	–
	סא"ל, אכ"א, ס' קצין הבחירות לרשויות ולכנסת, משרד הביטחון

	נועה שוקרון
	–
	רכזת פנים אג"ת, משרד האוצר

	עמי ברקוביץ
	
	עו"ד, ממונה חקיקה, משרד המשפטים

	ליטל מוסיקי בלומנטל
	–
	עו"ד, ממונה, משרד הפנים

	רון אלמוג
	–
	עו"ד, ממונה, משרד הפנים

	גדי (גדליה) הבר
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה

	מירה סלומון
	–
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	איתמר רביבו
	–
	ראש המועצה האזורית חוף אשקלון

	אלון דוידי
	–
	ראש העיר שדרות

	יורם ביטון
	–
	עו"ד, מנכ"ל עיריית קריית שמונה

	יהודה חיים
	–
	סגן ראש העיר, חבר מועצה, עיריית קריית שמונה

	אלי זעפרני
	–
	חבר מועצה, עיריית קריית שמונה

	אופיר יחזקאלי
	–
	מתמודד לראשות המועצה, עיריית קריית שמונה

	ישי פולק
	–
	מנכ"ל התאחדות האיכרים בישראל

	נירה שפק
	–
	אל"מ במיל', ח"כ לשעבר, יו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף, מתמודדת לראשות המועצה האזורית שער הנגב‏

	תמיר עידאן
	–
	ראש המועצה האזורית שדות נגב

	מוריה ברבי 
	–
	אגף העבודה, התאחדות התעשיינים

	מוריה ברבי
	–
	ראש תחום ראש עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים




מוזמנים באמצעים מקוונים: 
	ריאן גאנם
	–
	מנהל אגף בכיר, משרד הפנים

	ד"ר אורית דגני דניסמן
	–
	מתמודדת לראשות המועצה האזורית הגליל העליון




ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
גלעד קרן

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
מיכל – איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




 << נושא >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה-2024 (פ/25/4964) של חה"כ יעקב אשר << נושא >>   


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה, ועל סדר היום – הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה-2024 (פ/25/4964) של חבר הכנסת יעקב אשר, וכבר בהתחלה אומר שזו לא רק הצעת החוק שלי, אלא שיש הצעה נוספת של חבר הכנסת שוסטר, ואנחנו נמזג ביניהן כנראה בשבוע הבא אם היא תעבור. בכל מקרה, בין אם היא תעבור ובין אם לא, הצעת החוק הזו היא גם של יוראי, גם של מטי וגם שלי – מה שאומר שבשולחן הזה אנחנו יודעים לעבוד ביחד.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אתמול שמענו שהיא גם של משרד הפנים.
 
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, משרד הפנים הצטרף אלינו אתמול בשעה טובה מוצלחת, ועל זה נאמר טוב מאוחר מאשר לעולם לא. אתמול זה עבר במליאה, שר הפנים אמר את דברו בצורה ברורה ביותר ואפילו התרגשנו. 

מאחר ואני הוא המציע, אני גם אציג את הדברים – הצעת החוק הזו מדברת על הצפון, ואני אומר כבר כאן כגילוי נאות, שנדון בהצעה הזו ואני מקווה שנאשר אותה ככל שיהיה לנו רוב בוועדה, ונצליח להחיל את אותן נקודות שאני מיד אפרט לקראת הבחירות שאמורות להיות בפברואר. 

דבר נוסף שנרצה במהלך החקיקה, ואני אבקש פה את העזרה של משרדי הממשלה בעניין הזה לגבי כל מה שאפשר להחיל, ולא הכול אפשרי, כי ישנם דברים שמצריכים התארגנויות, אבל מה שנוכל להחיל גם על הבחירות שאמורות להיות ב-19 לחודש, נכניס לתוך החוק. יש ארבעה נושאים, ויהיה אפשר יהה להחיל אותם גם בדרום וגם בצפון. 

לטעמי, מלכתחילה הממשלה הייתה צריכה להכין תזכיר חוק כזה, ואנחנו היינו מעבירים אותו בזמן מתאים יותר, כך שזה לא יהיה ברגע האחרון, אבל לא הצלחנו להגיע להסכמות, והיום אנחנו נמצאים כאן דקה אחרי שהפגרה הסתיימה. רצנו מהר ודאגנו שזה ייכנס לסדר היום של ועדת השרים, ולכן גם פספסנו את החברים בתוכו, ועל זה אני לוקח אחריות. ההצעה אכן הועלת ואושרה בוועדת השרים בתנאים כאלה ואחרים, ואתמול גם אושרה במליאה לקריאה ראשונה, ואת זה אנחנו עושים היום. 

הייתי שמח להכניס את זה לדיון של היום בלילה, אבל הבנתי שיש בעיה משפטית לאחר שהתייעצתי עם היועצת המשפטית של הכנסת, ולכן לא נוכל להכניס את זה היום לאישור במליאה, אבל בעזרת השם ביום שני. אם נאשר את זה היום לקריאה ראשונה במליאה, עד יום רביעי החוק יעבור. נקיים ישיבה נוספת לקריאה שנייה ושלישית, אני מקווה שלא יהיו לנו הרבה דברים לתקן, והצעת החוק תוכל להיות מאושרת ולהיכנס מיידית מבחינתי לספר החוקים ביום רביעי, מה שנותן לנו קצת פחות משבוע לדרום והרבה זמן לצפון.

מה שעומד מאחורי הצעת החוק, וזה בא לידי ביטוי על ידי ועל ידי חבריי כאן, זה שמכיוון שמדינת ישראל לא הייתה ערוכה למצב שבו היא לא יכולה לנהל בחירות בזמן מלחמה באזורים מסוימים, משרד הפנים דחה את הבחירות גם בדרום וגם בצפון, ואני מסכים עם מה שהם עשו כי לא הייתה ברירה, אבל הם השתמשו בסעיף שנקרא "בחירות מיוחדות", שקיים בחוק למקרים שחלילה בעיר מסוימת מועמד לרשות נפטר או משהו בסגנון, והמחוקק דאז קבע "בחירות מיוחדות" שהן "קלילות" יותר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בחירות שמתעסקות רק באותה הרשות.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כן, כשכולם נמצאים, יושבים במקום ושום דבר לא משתנה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כשאין יום שבתון ואין קלפיות מיוחדות לחיילים כפי שיש בבחירות רגילות ודברים נוספים, ולכן האמירה של הוועדה היא שמשרד הפנים בסופו של דבר קיבל את זה, לפחות כפי שידידי שר הפנים אמר אתמול במליאה – שהבחירות צריכות להיות אותו הדבר כמו שהיו בתל אביב, ברמת גן ובבני ברק, כי לא יכול להיות שאזורים שנפגעו מטילים, מפוגרומים או מכל מה שקרה ונמצאים כל כך הרבה זמן בממ"דים, גם הבחירות שלהם יהיו סוג ג'. זה ברור. 

דבר שני שאני רואה בו חשיבות, לפחות כרגע לגבי הצפון, הוא בנוגע לחששם של הרבה מאוד גורמים או מתמודדים מהצפון מכך שאנחנו למעשה לא יודעים מה יקרה בעוד חודשיים או שלושה חודשים בצפון. אמנם אנחנו מקווים שכבר נהיה אחרי הכרעה או אחרי הסכם או אחרי שכולם יוכלו לחזור לבתיהם ואפשר יהיה לעשות מערכת בחירות רגילות.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

וגם החטופים יחזרו ויצביעו סוף-סוף.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

בעזרת השם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמובן שלבנו עם החטופים, אבל אני מדבר כרגע על נושא אחר. בבקשה אל תתחרו איתנו לגבי מידת הרגישות.

<< דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

זו הערה אמיתית של תקווה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ברור, אבל כרגע זה לא שייך לעניין הבחירות. אני מסביר את הרציונל שלנו כחברי ועדה, שאנחנו רוצים שהמשרד יקבל את הכלים על ידי חקיקה שתוכל להביא לכך שיהיו בחירות מלאות. זאת אומרת שאם יצטרכו "מעטפות כפולות" לקלפיות ברחבי הארץ כי עדיין יהיו עשרות אלפי מפונים שמסתובבים בכל רחבי הארץ, אז זה לא יהיה עם הסעות כמו שאמור להיות בדרום – ועל כך מיד נשמע מהמפקח על הבחירות – אלא שתהיה להם ודאות שיתקיימו בחירות, ואני אומר לכם שאחרי שהחקיקה הזו תעבור, אפשר יהיה לומר שהכותרת של הדיון הזה תהיה – הבחירות בצפון יתקיימו ב-18 בפברואר. 


 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

בעזרת השם כמובן, בכל צורה שהיא, כי למשרד יהיו כל הכלים וכל המשאבים כדי שזה יקרה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

דווקא פה אתה טועה. לא בכל דרך, אלא בדרך הזו שמבטיחה - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

בכל מקרה, ולא משנה מה תהיה המציאות מאחורי זה, זו הכוונה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

לא בכל דרך, אלא בדרך הזו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תקשיבו – אתם אחראים על כל דרך ועל הדרך הזו, ואני אחראי על עזרת השם שמחברת את שניהם ביחד.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

האמצעים העונים על השאלה איך לקיים, זה החוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כעת אומר בקצרה את ארבעת השינויים שאנחנו מבקשים לעשות בהצעת החוק הזו – הראשון, מאחר ומדובר בבחירות באזור שהוא עדיין לא שקט, אנחנו מבקשים שמשרד הפנים יוכל להפעיל את הקלפיות עם המעטפות הכפולות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הוא יהיה חייב להפעיל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, אבל אם יהיה שקט ולא יצטרכו?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לפי ההצעה כרגע, הוא חייב. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אם התושבים יחזרו לביתם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם נחזור למצב דומה כבשנה הקודמת, כשאיש תחת גפנו ותחת תאנתו, זה משהו אחר, אבל נראה לי שזה לא יקרה, בגלל שעדיין יהיו הרבה כאלה שלא יוכלו לחזור לבתיהם כי הבתים שלהם הרוסים, שהרי עוד לא נחשפנו לכמות ההרס שהייתה שם, כי לא היה סיכום. בכל מקרה המשרד יהיה חייב, ויכול להיות שיהיה לו שיקול דעת כמה קלפיות יצטרכו להיות בכל מקום.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יש מינימום שהוא צריך וחייב לעשות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מיד ניכנס לזה בתוך הדיון, אבל הרעיון למעשה דומה למה שעשינו בבחירות הקודמות לגבי עובדים חיוניים בעלי תפקידים, שם הצענו הצעה למשרד הפנים, והוא אימץ אותה במהלך החקיקה – עשינו שם מה שנקרא "קלפיות לבעלי תפקידים" ופיזרנו שתיים בכל נפה ובכל אזור, ואותו הדבר כאן, זו הצעת החוק.

דבר שני שהצעת החוק הזו מציעה הוא כפי שעשינו בבחירות לגבי הנושא של הצבעת חיילי צה"ל, שיהיו קלפיות בכל מקום, גם אם יצטרכו בתוך עזה וגם בתוך לבנון. אני מוכרח לציין שלאורך כל הדרך הצבא אמר שהם חושבים שזה נכון ושהם רוצים שהחיילים יוכלו להצביע, ולא נצטרך להיכנס לדילמות לגבי שחרור לצורכי הבחירות. הצבא ייערך לעניין הזה ברגע שתהיה חקיקה.

תיקון שלישי הוא יום שבתון – אם היה כזה בתל אביב או במקומות אחרים, יהיה גם שבתון באזורים האלה כי אלה לא בחירות מיוחדות, אלא של חלק שלא יכול היה לקיים אותן בזמן הנתון.


 << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >>   

בחירות שנדחו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בדיוק. אדוני היועץ המשפטי, אני חושב שאולי בהזדמנות אחרת, נחשוב על תיקון חקיקה גם לגבי ההגדרה של "בחירות מיוחדות", ואולי נחיל אותה על בחירות שאי אפשר לקיים בגלל מלחמה או מגיפה באזור מסוים או אילוצים שהם יותר ברמה הלאומית.

התיקון האחרון הוא נושא המיסוי לעובדי הבחירות שתיקנו כאן בוועדה בהוראת שעה – על פי החוק הקבוע בכל הארץ, עובדי הבחירות היו משלמים 25% מס, ואנחנו הורדנו אותו ל-18%, ולדעתי זה גם מה שצריך להיות עכשיו בבחירות הללו. 

אלה ארבעת הנושאים, ואם מישהו מחבריי חברי הכנסת רוצה להוסיף משהו, אני אתן לכם את רשות הדיבור.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

תודה רבה על ההירתמות המדהימה ועל האנרגיה, ואני מקווה שנעשה את זה בקצב המדובר. אני גם מקווה שמגבלות הז'אנר הפרלמנטרי, אופוזיציה-קואליציה, יצמצמו את נתח הזמן ושנתחיל לפעול כמה שיותר מהר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אני אומר משפט אחד, כי סקרת את הסוגיה בהרחבה. אני חושבת שקל וחומר שאותם אזרחים שנמצאים כבר שנה וחודש בלחימה, המפונים והעקורים, שצריכים לקבל את זכותם לבחור ולהיבחר. זיהינו את זה בוועדה הזו כבר בתחילת הדרך, וזה מסע ארוך, אבל לא זכינו לשיתוף פעולה מספק, ולכן הגיעה החקיקה שהיא אפילו ציווי שלנו כפרלמנטרים. תודה לאדוני.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אני פחות שמח מהתהליך, כי באמצעות הצעת חוק פרטית "על הראש" של הממשלה, משנים כללי משחק, הגם שמדובר פה בשינוי שהוא חיובי לשיטתי. אנחנו כן מוודאים שתושבי הצפון שפונו יוכלו לממש את הזכות היסודית שלהם לבחור ולהיבחר, מה שהממשלה לא הצליחה לעשות עבור תושבי הדרום שנאלצים עכשיו לבחור בדרך לא דרך, תוך פגיעה יסודית וקשה בזכות שלהם לבחור ולהיבחר. 

אלו לא סתם בחירות, אדוני יושב הראש אמר את זה ואני לא אאריך בדברים, אבל אלו בחירות שאמורות לבחור את ההנהגה שתוביל אותן לשיקום, וזאת מתוך המשבר הכי גדול שהם חוו ושאנחנו חווינו לשיקום הקהילות והיישובים, שהוא מורכב מאוד. 

משרדי הממשלה מכירים את הביקורת שלי, אבל אני גם לא אחסוך אותה פעם נוספת ואומר שזה לא התפקיד של חברי הכנסת, זה לא אמור לבוא בהצעת חוק פרטית, אלא אמור להיות תזכיר חוק ממשלתי שלצערי סירבתם ואתם עדיין מסרבים להוציא אותו מכם. אני חושב שזה מעיד על בריחה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יוראי, האמן לי שגם לי יש "בטן מלאה", אבל גם אתמול כשדיברתי, לא באתי עם התחשבנות כזו או אחרת, מכיוון שמה שמעניין אותי זו המטרה, לסיים את האירוע הזה בצורה הכי טובה, וזה מה שנעשה.
  
 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אתה צודק, ברור שנעשה כך, אבל אני אומר שוב שאני מצפה ממשרדי הממשלה לקחת אחריות על האירוע הזה – לשיטתי, אתם עדיין בורחים מהאחריות שלכם, גם משרד המשפטים וגם משרד הפנים, והיא לוודא שכל אזרח במדינת ישראל יוכל לממש את זכותו היסודית לבחור ולהיבחר, גם ברמה הלאומית וגם ברמה המקומית. 

אלו בחירות גורליות, ועצם העובדה שזה מגיע מחבר כנסת פרטי, יושב ראש ועדה חשובה בכנסת, וזה אירוע חוצה מפלגות מקיר לקיר, נדיר בכנסת הנוכחית ובשעה הנוכחית, כי אנחנו מבינים שמדובר פה באירוע חשוב מאוד, אבל זה לא מוריד בגרם מהאחריות שלכם ומהצורך שלכם לעשות את זה בעצמכם. 

אני לא מבין למה אתם זורקים את האחריות כלפי חברי הכנסת. לנו זה חשוב ואמור להיות חשוב, אבל זו העבודה שלכם. אני באמת עצוב ונכלם מהעובדה שאנחנו צריכים לעשות את זה ולא אתם. נעשה ונשלים את זה, אבל זה היה אמור לבוא מכם – וזה פשוט לא בסדר. 


 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

קודם כל, אני מברכת אותך, כבוד יושב הראש, כי אני חושבת שזו הצעת חוק חשובה ונכונה. אני מעט חולקת על יוראי, כי אני לא כל כך אוהבת להטיח אשמה במשרדי ממשלה. אני חושבת שיש שם תהליכים הרבה יותר מורכבים ושהעגלה זזה לאט יותר. 

זה לא המקרה הראשון שבו אנחנו מעבירים חוקים, לאו דווקא בכנסת הזו, שהרי כבר חוויתי שתי כנסות, כשלפעמים חוק פרטי זז מהר יותר, או שהוא לא היה זז לולא תמיכת משרדי הממשלה בדרך כזו או אחרת, אבל אני משאירה את הוויכוח הזה לפעם אחרת, כי זה לא העניין. 

אני חושבת שארבע הנקודות שהעלית הן חשובות ביותר. לגבי יום השבתון באופן כללי ולא ספציפי לגבי האירוע הזה, אני לא יודעת עד כמה הוא שווה מבחינת העלויות במשק, אבל זו שאלה אחרת. זה לא הזמן הנכון ולא האירוע הנכון.

אני יכולה להסכים שגם בבחירות הרגילות שהיו, אולי לא צריך יום שבתון בגלל העלויות העצומות, אבל אני עוזבת את זה כרגע, כי אני חושבת שבאירוע הנוכחי זה קריטי, חשוב ומבורך. בואו נעביר את זה כמובן לצפון וכמובן לדרום, שם יש להם בחירות בעוד רגע. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אפרופו הדברים שלי, את יודעת שבדרום, בבחירות שייערכו תכף, חיילי צה"ל והמילואימניקים לא יכולים להצביע? איך זה ייתכן?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נגיע לזה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

בוא נדאג לזה שהם כן יוכלו, כי אם הם לא יוכלו זו שערורייה. יוראי, החוק לא יעבור אם חיילי המילואים בדרום לא יוכלו להצביע.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אני מציע שנדבר פחות, ואז אולי הם יוכלו להצביע.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

קודם כל, גם אני  מציע לדבר פחות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

זה מרגיז אותי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יוראי, כבר אמרתי לך שבגיל שלי כבר יודעים להיות מאופקים, כי עכשיו מתרכזים במטרה. אני מקווה שבמהלך הדיון נצליח למצוא גם פתרון לנושא של החיילים. יש כל מיני דברים שעלו והיה אתמול גם דיון בבית משפט שנירה הובילה, ותיכף נשמע מה היה שם. 

בדרך כלל, אחרי שמציגים חוק, אני מתחיל קודם עם משרדי הממשלה, אבל במקרה הזה אנחנו נעשה הפוך ונשמע קודם כל את הרשויות ואת מי שיבקש לדבר. איתמר רביבו, בבקשה.

 << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >>   
 
שלום, שמי איתמר רביבו מהמועצה האזורית חוף אשקלון. אדוני יושב הראש, קודם כל אני באמת מצטרף לדברים שנאמרו פה ורוצה להודות לך על ההירתמות שלך ולא רק בדיון הזה, אלא גם בפעמים הקודמות, ועל הראייה החד-משמעית שלך לגבי מה שצריך להיות לטובת יישובי העוטף.

אדוני יושב הראש, תמוה מאוד בעיניי שאנחנו ואתם צריכים בכל הכבוד לרדוף אחרי משרד הפנים, כדי לאפשר לתושבים ולחיילים שלנו לממש את הזכות החוקתית שהוכרה כזכות יסוד חוקתית מהמעלה הראשונה. אחרי כל התלאות והייסורים שהחבל ושהתושבים שלנו עוברים, לא יכולים להגיד לחיילים שנמצאים בחזית שהם לא יכולים לבחור. 
 
אתמול הייתי בדיון בבית המשפט, בבג"ץ שהגישה חברתנו נירה שפק, וראיתי את משרד הפנים נעמד על הרגליים האחוריות ולא רוצה לומר שחיילים יכולים לבוא ולהצביע – צריך שבית המשפט יכפה עליו. יש פתרון שבית המשפט הציע, והוא שתתאפשר חופשה של 24 שעות לחיילים. אני מקווה שהדבר הזה יקרה ושהמדינה תתעשת ותחזיר תשובה חיובית להצעה הזו של בג"ץ.

 לגבי יום השבתון, תמוה מאוד בעיניי שמשרד הפנים מפעיל את הסמכות שלו לדחות בחירות באופן חלקי. זאת אומרת, הם אומרים שהם דוחים את הבחירות ושאנחנו כבר נסתדר. לכל מערכת בחירות ישנן השלכות, כמו יום שבתון או שיקולי מס שזה משהו שהוא פחות רלוונטי בעיניי, ואני חושב שנכון שבדיון הזה הסוגיה הזו תיפתר, אדוני יושב הראש, כמובן לגבי הצפון אבל גם לגבי הדרום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

חד-משמעית.

 << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >>   

זה לא נכון, לא ראוי ולא מוסרי להעניש את התושבים שלנו פעם אחרי פעם. התושבים שלנו הופקרו יותר מפעם אחת, והשיא של ההפקרות הגיע ב-7 באוקטובר, אבל מדובר בעשרות שנים של הפקרה, ואני מפחד לחשוב וחושש מאוד לומר שהדבר הזה נעשה משיקולי תקציב, כי אני לא רואה שום סיבה שלא לתת יום שבתון לתושבי העוטף או לרשויות של העוטף. אני גם לא מעלה על דעתי שאם מאיזושהי סיבה בתל אביב הבחירות היו נדחות, מישהו היה אומר להם שאין יום שבתון.

עם כל הכבוד, זה מחזיר אותי לקונספציה של "דין העוטף כדין תל אביב", וכנראה שלא למדנו מהדבר הזה. על כן, אני אפילו דורש, ולא כראש מועצה אלא כאזרח וכתושב – זה לא מוסרי מה שאתם עושים, אתם צריכים לחזור בכם מהעמדה ומהגישה שלכם ולתת לחיילים אפשרות מיידית להצביע. חשוב מאוד גם שתהיה ודאות שהדבר הזה יקרה עכשיו ולא בשבוע הבא, שתהיה ודאות להצבעה גם לחיילים וגם לתושבים שלנו, שיינתן יום שבתון כיום בחירות רגיל ולא כ"בחירות מיוחדות". הדברים כבר נאמרו ואין מה להוסיף. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מר רביבו, אולי תדגיש בפני הוועדה כדי שגם הנציגים פה ישמעו, למה יש חשיבות ליום השבתון.

 << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >>   

אני חושב שאנחנו, גם בתור תושבים גם בתור מועמדים וגם בתור מדינה, רוצים שכמה שיותר תושבים יממשו את זכותם, וברגע שיש יום בחירות שהוא לא שבתון, אנשים יוצאים בבוקר לעבודה, חוזרים בערב וכל אחד בשעה אחרת – אחד ב-16:00, אחד ב-17:00, אחד ב-19:00 ואחד ב-20:00, ולא בטוח שהם יממשו בכלל. 

זו לא תקופה אידיאלית לקיים בה בחירות, אבל בגלל החשיבות והמעמד של הזכות החוקתית הזו, ברור שאי אפשר לדחות את זה עוד. ברגע שאין יום שבתון ואנשים נמצאים בעבודה, מי יתפנה ללכת בבוקר להצביע, או לקחת יום חופש מהעבודה כדי לבוא ולממש את הזכות הדמוקרטית הזו? אבל אם יהיה לאדם יום חופש, הוא יישב בבית ויוכל לבחור מתי להגיע ולממש את הזכות שלו. אני שוב אומר שאלו לא בחירות מיוחדות, אלא רגילות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

היועץ המשפטי חידד את הנושא.

 << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >>   

אני חושב שהתשובה לשאלה החשובה שלך היא פשוטה, שכמו שיש יום שבתון בבחירות רגילות, גם כאן אלו בחירות רגילות. אגב, הוועדה הזו אמרה כבר בדיונים הקודמים שלה, שלא מדובר ב"בחירות מיוחדות" אלא בבחירות רגילות שנדחו, וגם אתמול בדיון בבג"ץ, היה ברור ועלה מהדברים שמדובר בבחירות שנדחו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא צריך את החיזוק הזה, אבל אם הוא הגיע, אז בסדר.

 << דובר >> איתמר רביבו: << דובר >>   

בג"ץ שאל מדוע משרד הפנים או שר הפנים הפעיל את סמכותו באופן חלקי בכך שהוא רק דחה את הבחירות ללא התייחסות לכל ההשלכות שמסביב.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כי לא היו לו כלים בארגז הכלים החוקי, למרות שדרשנו להכין תזכיר והוא לא הוכן.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

והיה מספיק זמן. אדוני, יש סוגיה נוספת בנושא יום השבתון, ואלה מקומות הקלפי שהם בדרך כלל במוסדות החינוך ובבתי הספר, ואם הילדים נמצאים בבתי הספר, צריך למצוא פתרון כי אנשים גם רגילים לבוא לאותו קלפי.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה שהזכרת לי את זה.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

נתנו הנחיה לסגור את בתי הספר – זה טירוף.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה, באמת?

<< דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   
 
ברור, ולכן הוצאתי את כל הקלפיות מבתי הספר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, אמרת את זה גם בישיבה הקודמת, אבל אני אתן לך לדבר אחרי כן. אני רוצה להוסיף עוד דבר לפני שאני אתן את המשך רשות הדיבור – יש גם אנשים מהדרום שעדיין לא חזרו לבתיהם, והם גם עובדים במקומות אחרים. זאת אומרת שאם לא יהיה להם יום שבתון כדי לבוא ולהצביע, הם גם יצטרכו להגיע למועצה בדרום וגם יפסידו יום עבודה על חשבונם. השאלה של היועץ המשפטי הייתה, כמו שקוראים לזה בבית המשפט, "שאלה מנחה". כעת נשמע את תמיר עידאן, ראש המועצה האזורית שדות נגב.

 << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >>   

שלום אדוני יושב הראש ותודה על הדיון הזה. אני חייב להגיד שבכל פעם שבאים לפה, מוצאים מזור לכל מיני בעיות מוזרות. אני זוכר את הדיון על חברינו אופיר ליבשטיין שנהרג באותו יום, ומצאתם פתרונות שלא כתובים בשום מקום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אגב, האם הכול בוצע ושולם? 

 << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >>   

בוצע ושולם, ואני מצדיע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מודה למשרד הפנים, למשרד האוצר ולמבקר המדינה שעזרו לנו מאוד.

 << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >>   

לא נוח להיות כאן בימים כאלה, וגם דיברנו בדיון הקודם על דחיית הבחירות ואמרנו לך שאנחנו לא יודעים לקיים בחירות עכשיו כי זה לא "עובר לנו טוב בגרון", אבל כבר נקלענו לתוך הסיטואציה וצריך לגמור עם הסיפור הזה. היועץ המשפטי, לגבי שאלתך, אני  מבקש שתחשוב רגע – בהינתן שאין יום שבתון, בבוקר המבוגרים יבואו להצביע, ובשעות אחר הצהריים יגיעו כל שאר התושבים. 

אם אני הייתי תושב שלא כל כך אכפת לו, אבל בכל זאת הייתי מגיע בערב כשקר בחוץ ויש תור של 700 איש, ברור שהסיכוי שאעמוד בחוץ ואמתין להיכנס להצביע, הוא נמוך.


 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

וגם עם אפשרות לרקטות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בדיוק. אולי תהיה מתיחות ביטחונית.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

נכון, שהרי המצב הביטחוני לא משהו.

 << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >>   

ואז אנחנו מצמצמים או כמעט מבטלים את הזכות. קודם אמרתם שלוקחים את הזכות לחיילים, וזה בכלל בעיניי מהדברים הקיצוניים ביותר שיכולים להיות – בן אדם הולך לשרת את המדינה ואומרים לו שגם את הזכויות הבסיסיות הדמוקרטיות הבסיסיות שלו, ביום חגה של הדמוקרטיה – ניקח לך. וכן לגבי האזרחים, אומרים לאזרח שמכיוון שהוא עובד עד שעה מאוחרת, אין לו זכות לבחור, ובגלל שהוא היה במקום שבו תקפו ושרטו אותו וירו עליו, לא מגיעות לו זכויות. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

זו הזיה.

 << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >>   

ראש המועצה האזורית חוף אשקלון דיבר על זה בעדינות, אבל זה רק משיקולי תקציב ואין שום אירוע אחר. אם מישהו התבלבל, שיתקן, כי עוד לא מאוחר, ואפשר לתקן את זה עכשיו. יותר מזה, אדוני והיועץ המשפטי, תחשבו שאנחנו גם צריכים לגייס אנשים שיעבדו בקלפיות, ואם הם לא ביום שבתון, מהיכן נביא את האנשים האלה? 

גם אין לנו אנשים לעבוד איתם בקלפיות, בנוסף לכך שהאנשים לא יבואו להצביע והחיילים לא יבואו להצביע –על מה הבחירות האלו בעצם? האם רק לאנשים מבוגרים מאוד שאולי נמצאים בבית ונצליח להביא אותם ביום חורף? 

אנחנו רוצים להיות כמו כל אזרחי מדינת ישראל. אני לא רוצה להיכנס עוד פעם להשוואות מול תל אביב, כי ברור לכולנו שאם זה היה שם, זה היה קורה. אנחנו חזרנו הביתה, אבל חלקנו עדיין לא חזרו וייקח להם זמן עד שיחזרו. אמנם זה לא במועצה שלי, אבל אתה יודע מה זה להגיד לתושב שהוא לא יכול להצביע במקום הפינוי, אלא רק במועצה שלו? אני לא יודע איזו אטימות גדולה  יותר מזו יכולה להיות. 

אני שמח שהדיון הזה מתקיים, ואני מודה לך, לחברי הוועדה ולכל מי שהוא שותף בחוק המיוחד והחשוב הזה שמעמיד את העוטף בחזרה במקום שהוא צריך להיות. אנחנו צריכים לקיים בחירות דמוקרטיות, לאפשר לאנשים להצביע וגם לתת לבוחר להגיד את דברו – העוטף יתחזק, החטופים יחזרו ונקווה שב-19 לחודש הם כבר יצביעו אתנו, ושחיילי צה"ל יחזרו בשלום הביתה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אמן ואמן.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אפרופו יום השבתון, חלק מהתושבים לא חזרו למקום שבו הם צריכים להצביע, זאת אומרת שהם יצטרכו לנסוע, לחזור ולקחת יום חופש על חשבונם.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

נכון, זה מה שאמרו פה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתה תמיד מדברר אותי טוב יותר ממני. נעבור רגע לצפון. אלי זעפרני, חבר מועצת קריית שמונה.

 << דובר >> אלי זעפרני: << דובר >>   

בוקר טוב. נמצאים איתי פה גם חבר'ה שלנו מקריית שמונה. בשונה מהדרום, אצלנו הבחירות יהיו ב-18 בפברואר , בעוד כמה חודשים, ולכן גם יהיה לכם קל יותר לתכנן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא לנו, אלא למשרד הפנים.

 << דובר >> אלי זעפרני: << דובר >>   

כן, זו הכוונה. אם הבחירות היו נערכות ביחד עם כל הרשויות באוקטובר, הדברים היו נראים אחרת כי היו "מעטפות כפולות" וכל מי שהיה מפונה, היה יכול לבוא להצביע במקום שבו כולם הצביעו – זו הייתה המלחמה והבקשה שלי מול משרד הפנים, אבל לא הצלחתי לעשות את זה. 

אנחנו כל הזמן דוחים ודוחים עד אין קץ, ואנחנו בקריית שמונה, בגליל העליון ובכלל בצפון כבר  צריכים להתחיל בשיקום העיר. מוניתי על ידי חברי מועצת העיר פה אחד לעבוד מול הפרויקטור בממשלה, ואני חושב שנעשה את כל הדברים האלה עם מועצת העיר, כדי שנוכל לשקם את קריית שמונה בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

היום אמור גם להיכנס שר שהולך לקבל אחריות על העניין הזה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אלקין.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, אלקין. ואני אומר לכם שזה לא בגלל שהוא עבר לקואליציה, שהרי גם כשהוא היה באופוזיציה, תמיד שיבחתי אותו כאן כחבר פעיל בוועדה. אני באמת חושב שהסמכות שלו תוכל לתרום לכך שהמנהלות האלו יעבדו באמת וייתנו את מה שהן צריכות לתת – אבל זו אמירה שלי כיושב ראש, ולמרות שיוראי לא אוהב את זה, מותר לי.

 << דובר >> אלי זעפרני: << דובר >>   

אנחנו צריכים לעבוד עם כולם יד ביד בעניין הזה. אין אופוזיציה ואין קואליציה, כולנו צריכים להיות מאוחדים עבור השיקום של הצפון, וזה לא פשוט כי הולכת להיות תקופה קשה אצלנו בצפון בכלל ובקריית שמונה בכלל, והממשלה צריכה להשקיע מיליארדים. 

חברים, אתם צריכים להבין שמה שקרה בדרום, היה אמור לקרות בצפון כי כוחות רדואן היו צריכים לכבוש את קריית שמונה ואת הגליל, והם היו מגיעים עד חיפה, אז תחשבו שלמעשה חצי מדינה הייתה אמורה להיות כבושה – מה שהיה יוצר קטסטרופה. 

לגבי הבחירות, אני מבקש לומר שצריך לקיים את הבחירות האלו בפברואר אצלנו בקריית שמונה כי אנחנו חייבים הנהגה, והתושבים צריכים לתת את האמון בהנהגה שתיבחר, כדי שנוכל לצאת לדרך חדשה מול כל האתגרים שעומדים בפנינו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. אני מציע לכם בקריית שמונה ובכלל בצפון, לא לדבר רק על שיקום. יש מה שנקרא בגמרא "תשובת המשקל" – כשקורה משהו מסוים, כדי לתקן אותו, צריך לעשות תשובה פי כמה וכמה חזקה יותר, ולכן זה לא רק שיקום, אלא שיקום ופריצה גדולה יותר, כדי שהמקום הזה יקבל שדרוג ולא רק שיחזור להיות כפי שהיה.

 << דובר >> אלי זעפרני: << דובר >>   

על זה נפעל מול הממשלה עם תוכניות נקודתיות כמו שעשינו ב-2018 בקריית שמונה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נחזור לדרום עם אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, שייאמר לזכותו שהוא הראשון שהעלה את נושא יום השבתון, כמו גם נושאים אחרים, כאן בוועדה. אחריו נשמע את אופיר יחזקאלי מקריית שמונה.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

קודם כל, אני רוצה להודות לך, כי אני אומר חד-משמעית לזכות הוועדה – במקרה של הבחירות בעוטף עזה ובשדרות, משרד הפנים ננעל מלמעלה עד למטה. אני איש של אמת, וכשצריך לפרגן אני מפרגן, וכשצריך להגיד את הדברים אני אגיד, ולא כי אנחנו רוצים לתת ביקורת, כי גם אותי מבקרים, אבל לפעמים צריך לדעת להפריד ולא להיפגע, אלא להפנים. 

בעיר שדרות ובעוטף במשך השנה האחרונה ישנם אלפי אנשים שלא פעלו על פי חוק, אלא הגדילו ראש הרבה מעבר לכך, לאו דווקא תושבי שדרות והעוטף, אלא מנהלת בתי ספר, לדוגמה, שבשום חוזר מנכ"ל לא כתוב לה שהיא צריכה לעבור לגור במלון בים המלח במשך חצי שנה כי יש בית ספר בשדרות. אם היא הייתה רוצה, היא הייתה אומרת שזה לא החוק ושהיא לא חייבת. כך גם לגבי אנשים שמשרתים במילואים ובאים לעזור לנו, גופים אזרחיים וגם משרדי הממשלה, אבל בעיקר תושבים.

לקחנו על עצמנו במרץ לפתוח בשנה הקשה ביותר שלנו, והרי אנחנו מנהיגי ציבור שאמורים להיות אנשים חזקים – האם אתם יודעים מה אנחנו עוברים? אני שמעתי את תמיר בבוקר מתראיין ברדיו דרום, וממש ירדו לי דמעות, כי מה שתמיר עבר גם אני עברתי, גם איתמר, גם אופיר ז"ל וגם גדי. 

סליחה שאני אומר את זה, ואולי יתנקמו בי על כך, אבל אני חייב לומר שזו אטימות, ואני לא רוצה להראות לכם סמסים שקיבלתי – יש כאן אטימות מוחלטת. על מה אנחנו מדברים? יש לנו תושבים שמרימים ומשקמים את עצמם, מתפתחים, מתחזקים, אוהבים את המדינה ואת היישובים שלהם. 

אנחנו בשדרות, גדלנו ב-1,000 תושבים נוספים וכולנו ללא הבדלים. אני מסכים עם מה שאמר היו"ר לגבי קונצנזוס מוחלט, וחייב להגיד שזה גם בשיקום וגם בפיתוח, כי בשדרות ובעוטף מצביעים לכל מיני מפלגות. יש לנו דמוקרטיה, יש לנו מתחרים ויש לנו מפלגות. בואו ניתן להם את הזכות המינימלית. אתה יודע כמה מאות תושבים אומרים לי שאין להם כוח, כי הם עסוקים בשיקום של עצמם?

כמו שתמיר אמר, אדם יגיע ב-19:00 או ב-20:00 מהמפעל כדי להצביע? למה הם מצפים? שהוא ינעל נעלי ספורט וירוץ לקלפי, כשיש שם תור ענק של אנשים? וחוץ מזה, זו הזכות שניתנה לכל אזרחי מדינת ישראל לפני חודשים, אבל בשדרות לא היה יום שבתון ואנשים עבדו. לא רק שלא רוצים לעזור לתושבים שלנו, אפילו רוצים להפלות אותם – זה נקרא אפליה. 

ולכן בנושא הזה, אני אומר שחובה שיהיה יום שבתון, ואם המדינה החליטה שכך המערכת מתנהלת – שתתנהל כך, אבל אם היא תחליט אחרת, בבקשה. בארצות הברית אנחנו רואים שהם מקיימים בחירות במשך שבועיים, שלושה, חודשיים. אם גם אתם רוצים, תקיימו זאת ואנחנו נתאים את עצמנו. 

הייתי בדיון בבג"ץ, ואני לא מאמין שתצא פקודה מהרמטכ"ל, כי אף אחד לא יוציא את הלוחמים ואת הלוחמות שנמצאים מעבר לגבול, כמו בזרעית, בליבנה ובכל המקומות האחרים, כי הם נצרכים שם, ואני אומר את זה גם כמפקד לשעבר וגם כאבא לחיילים שעושים מילואים, אחד בלבנון ואחד על הגבול. 

אם עכשיו הבן שלי נצרך שם, והוא יצטרך להגן על התושבים של קריית שמונה, מטולה ואחרים, אנחנו צריכים לאפשר לו להצביע שם, ולא לטמטם את המערכת הצבאית. דיברתי עם נציגי הצבא, והם אמרו לי שהם לא מבינים, שהרי עשינו את זה לפני כמה חודשים, אז נעשה את זה גם עכשיו. בנושא הקלפיות הניידות והנגישות, משרד הפנים קיבל החלטה והאסירים בבתי כלא לא יצביעו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כי הם לא נכללים בתוך ההגדרה של "בחירות מיוחדות" – זו בדיוק הבעיה.

<< דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

אבל אלו לא "בחירות מיוחדות".

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

זהו שורש העניין שמשפיע על הכול.

<< דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

אלו בחירות של מלחמה. לא נתנו לי לדבר, הם דנים כל הזמן על "בחירות מיוחדות". ריבונו של עולם, איפה משרד הפנים שיראה לי שכתוב בחוק "עת מלחמה" ב"בחירות מיוחדות"? תראו לי שכתוב בחוק "בחירות מיוחדות עקב מלחמה של שנה".

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא כתוב.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

לא הבנתי. מישהו המציא את זה?

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם פשוט השתמשו בסעיף לא נכון.

 << דובר >> אלי זעפרני: << דובר >>   

אבל אם היה כתוב "בחירות מיוחדות עקב כך שתושבים נרצחו וכולי", זה משהו אחר.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

יש לקונה בחוק כי הוא לא נכנס בגדר "בחירות מיוחדות", ולכן מגיעים לזה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו כבר שנה מציפים את הלקונות בוועדה הזו, כך שהיה מספיק זמן.

 << דובר >> אלי זעפרני: << דובר >>   

יעקב, ראיתי כמה אתה מדבר איתנו וכמה סמסים שולחים אלינו, ואני מתחנן בפניך, אל תפקירו את החיילים ואת החיילות, ותנו להם את הזכות הדמוקרטית שלהם להצביע. לפני 7 באוקטובר דיברנו רק על הדמוקרטיה ועל הזכות, פעם ועוד פעם.

בבקשה אל תפקירו את תושבי שדרות והעוטף שעברו שנה קשה מאוד, למרות שקיבלנו המון עזרה גם של הבית הזה, גם של הממשלה, גם של גופים אחרים וגם של אזרחים פשוטים – תנו לנו את מה שמגיע לנו, בזכות ולא בחסד. 

לגבי הצפון, נראה לי שהדברים יתגלגלו ויש זמן, אבל לגבינו, אנחנו נמצאים עשרה ימים לפני הבחירות, ולכן חשוב מאוד שזו תהיה חקיקה, שהרי בסוף זו חקיקה, כפי שגם בג"ץ אמר את אתמול, שאם הכנסת תחוקק אחרי כן חוק אחר, שיהיה. 

לכן אנחנו צריכים אתכם, כדי שיעלה כמה שיותר מהר ושיבוא לידי ביטוי. אני לא יודע למה אותם אנשים החליטו שלא לעזור לדמוקרטיה ולתושבים שלנו, אבל אני מבקש שלא תהיה להם האפשרות לתקוע אותנו לקראת הבחירות. המון תודה על עצם הדיון הזה ועל עצם הרצון לסייע לנו לחיות כמו כולם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בעזרת השם נסייע.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

הבעת את התסכול שלנו במדויק. אנחנו שותפים לו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אופיר יחזקאלי, מועמד בקריית שמונה, בבקשה.

 << דובר >> אופיר יחזקאלי: << דובר >>   

צהריים טובים לכולם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתה גם חבר מועצה היום, לא?

 << דובר >> אופיר יחזקאלי: << דובר >>   

ממלא מקום וסגן יושב ראש ועדת תכנון ובנייה. אנחנו מכירים לא מעט מהדיונים פה. קודם כל, אני רוצה להגיד תודה רבה על כך שהגענו עד הלום כי זה לא היה ברור. אני שומע את אלון, וקודם כל רוצה לומר שאלון הוא באמת דוגמה לראש עיר עם המון השראה ועם המון מנהיגות. 

אנחנו רואים את מה שהוא עשה בשדרות שגרם לכך שהיא גדלה ב-1000 איש, ואנחנו רואים גם את תהליך השיקום שם. כשתושבי שדרות היו ביחד עם תושבי קריית שמונה באותו מלון, הוא דאג גם לתושבי קריית שמונה, וזה באמת מעיד על המנהיגות הזו וזה באמת מרגש.

אני שמח שיש את הצעת החוק הזו ושאנחנו מקבעים את התאריך הזה בלי שיוכל לזוז בכל פעם מחדש עם דחיות כאלה ואחרות. האתגר המרכזי שיהיה לנו במהלך הבחירות, הוא נושא הפיזור של קריית שמונה, ואת זה צריך לדעת. 

אני לא יודע מה יהיה בפברואר, אבל אני מקווה מאוד שעד אז יהיה הסדר כלשהו, ביטחון או משהו שיעזור לנו להחזיר כמות מסוימת של אנשים, ועדיין יהיו אנשים בחוץ. יושב פה מנכ"ל העירייה שתכף יסביר למה אי אפשר לעשות זאת, ואני מבין שכל אחד והאינטרסים שלו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בדיון עצמו ניתן לו את רשות הדיבור.

 << דובר >> אופיר יחזקאלי: << דובר >>   

הכול בסדר, לעירייה יש מחוזות בכל מקום ובכל אזור, ואנחנו יודעים איפה האנשים נמצאים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

Database.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הם יודעים איפה כל אחד ואחד מהתושבים נמצא.


 << דובר >> אופיר יחזקאלי: << דובר >>   

ולכן תהיה פה עבודה שצריכה להיות דרך ועדת בחירות שתקום על ידי מועצת העיר, כדי שיהיה שוויון ושהמידע יהיה פתוח לכולם. אנחנו צריכים לקבל את המידע ממשרד התיירות, ממשרד החינוך וממשרד הפנים כדי לדעת איפה האנשים נמצאים, ודרך ועדת הבחירות שתוקם על ידי מועצת העיר בתיאום עם הממונה על הבחירות, לקבל החלטה איפה נמצא ריכוז האוכלוסייה, איפה נמצאות הקלפיות ואיך הדבר הזה מתנהל – יש פה אופרציה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

במקרה שלכם, יש זמן לזה.

<< דובר >> אופיר יחזקאלי: << דובר >>   

בדיוק, יש זמן להתארגן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו נותנים להם כלים, כדי שהם לא יוכלו להגיד שאי אפשר כי החוק לא מאפשר.

 << דובר >> אופיר יחזקאלי: << דובר >>   

בדיוק. עם יוזמה, עם יצירתיות ועם שכל אפשר לעשות הכול, והבחירות האלו הן דרמטיות וחשובות. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. נירה שפק, חברת כנסת לשעבר ומועמדת כיום.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

כן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

גם אלוף משנה בצה"ל, גם תושבת כפר עזה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

ועוד הרבה דברים, מה שמגיע מגיע.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

תודה רבה. צברתי בחיי משהו, מה שנקרא.

אני רוצה להתחיל במשפט – אין זמן – ואני אומרת אותו מהיום הראשון שהגעתי. כבוד היו"ר, קודם כל, באמת תודה על הישיבה הזו, כי מצאתי את עצמי ב"ניווט בדד" כמו שהיינו אומרים בצבא, נלחמת מול כל העולם כדי להשיג זכות יסוד בסיסית. הגעתי לכאן לדיונים בכנסת, נפגשתי עם נציגי ממשלה ועם שרים, הגעתי לוועדות ואפילו לצערי הייתי צריכה לעתור לבג"ץ.

אני גרה בכפר עזה, עברתי את מה שעברתי בכפר עזה ואני מפונה לחדר של 16 מ"ר במלון – זו התמודדות לא פשוטה עם החיים, ובנוסף לזה מוסיפים לנו את העניין הזה. אתם יודעים שעתירה למדינת ישראל כדי להילחם על הזכות הזו שלא קיבלתי בבית הזה, עלתה לי 63,000 שקל?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בבית הזה קיבלת, אולי בבית אחר לא קיבלת.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

עתירה אתה מגיש כשאתה מרגיש שמיצית את כל מה שאתה יכול לעשות בדרכים של מי שאמור להגן עליך, וכך יצאתי לעתירה, וזה לא פשוט לעשות את זה במצב שלנו. אין זמן, כמו שלא היה לנו זמן ב-7 באוקטובר, כשביקשנו שיבואו להציל אותנו ולא הצילו. נרצחנו ונטבחנו – אנחנו היינו התשובה והתקווה.

יושב כאן תמיר משדות נגב, ואם מישהו רוצה ללמוד מה זו אחווה, שיבוא ללמוד אצלנו – מקיבוץ סעד יצאו אנשים לקיבוץ כפר עזה בשבת ונלחמו על מנת להציל אותנו, ואלו שתי מועצות שונות. תלמדו מאיתנו. אני לא פונה אל היו"ר ואל החברים שיושבים כאן, כי אתם נתתם לנו את הפתרון ואני איתכם בכל דקה בזה, אבל אני פונה מהבמה הזו שאתה נותן לי לכל מקבלי ההחלטות ואומרת – אין זמן. 

אנחנו מקיימים כאן דיון על חקיקה של הצפון, כשמבחינתנו נגמר הזמן, כי הבחירות מתקיימות ב-19 בנובמבר, ולכן אני תולה את התקוות שלי ביו"ר. אני רוצה להתייחס לשלושה דברים קריטיים – הראשון, הוא שאנחנו ניבחן בהחלטות פה במבחן התוצאה. כל מי שיבוא ויספר לי איך ומה מקשה, אני מסתכלת על כל המשרדים ואני אומרת – אל תתבלבלו, נבדוק אתכם במבחן התוצאה, וזהו הכלי שנתתם לנו ולא הבלבול שהיה בדרך, כי עברנו את כל השלבים כדי להגיע לכך שנוכל לממש את הזכות שלנו. 

לצערי, גלי, זיו, דורון, אמילי, קית', עומרי וצחי, שהם בעלי זכות בחירה בשער הנגב, לא יוכלו להצביע, והלוואי שהיום בערב או בעוד דקה נקבל כולנו את הבשורה שהם יוכלו להצביע, אבל אלה לא רק הם, כי זו חובה מוסרית של מדינת ישראל שלא מתקיימת כלפי כל אלה שעקרו, וזו בדיוק המילה, כי עקרו אותנו בלי בגדים, בלי נעליים ובלי כלום, והציבו אותנו בכל מיני מקומות.
 
כיו"ר ועדת המשנה למוכנות העורף, הייתם אצלי בדיונים שבהם אמרתי שביום פקודה אנחנו נצטרך להוציא יישובים ואין לנו תוכניות מסודרות, ותראו מה קרה ב-7 באוקטובר – במקום שיוציאו את כל חברי הקיבוצים והיישובים ביחד – חברי קיבוץ כפר עזה, חברי קיבוץ מפלסים, חברי קיבוץ נחל עוז וכל השאר. פינו אותנו ברמה של "מי פנוי באלנבי?", ומה שקרה, הוא שאוטובוס אחד נסע לאילת, תושבים נשארו שם כי נמאס להם מהמלון וגם כי הם הכניסו את הילדים שלהם שם למסגרות חינוך. אז מה אתם רוצים עכשיו? שהם יבואו לרוחמה, ועוד בלי יום שבתון? שייסעו 3.5 שעות לכל כיוון?

ועל איזו מציאות אנחנו מדברים? של הנחיות התגוננות. מי שלא יודע, פיקוד העורף מוציא בכל יום הנחיות התגוננות. אנחנו לא בשלום עולמי. מצפים מהאנשים גם לנסוע, וזה לא משנה אם זה עשר דקות, רבע שעה או חצי שעה, כי הם צריכים להשאיר את הילדים. אתם לא הייתם עושים את זה, וגם אני לא. גם מי מבטיח שלא יהיו עכשיו צבע אדום או התראה? שהרי מעל הראש שלנו בכל דקה יש מתקפה מאיראן –כך הייתם עוזבים את הילדים לבד?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

וגם לא בשעות העבודה.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

כל הדברים האלה הם בתוך העניין הזה. אנחנו כמדינה היינו צריכים להיערך לכך שיהיה מענה למצבי חירום, כי הפעם זו מלחמה, אבל בפעם הבאה זו יכולה להיות רעידת אדמה. כתוב בחקיקה הממשלתית – ויש תקנות התגוננות העורף ומענה במצבי חירום ומשבר מעבר ל-7 באוקטובר – שהגענו לפינה שבה המדינה נדרשת לתת מענה, ושוב אין מענה בנושא הזה. צריך למקסם את המענה שניתן לנו.

 לגבי הקלפיות לא קיבלנו מענה, ורק בעתירה שהגשתי לבג"ץ קיבלנו מענה חלקי. משרד הפנים נדרש לתת מענה ולשאול איך אנשים יגיעו למקומות האלה, והבקשה שלי הייתה שיוסיפו שכל הקלפיות במצבים האלה יהיו "קלפיות מיוחדות", ולא שתיים או ארבע מתוכן. תהפכו את כולן, שימו גם וגם מבחינתי ותכפילו את מספר האנשים שעומדים שם, כדי שכל בן אדם יוכל להצביע. 

אתם יודעים שבהחלטה הקיימת שמו קלפי במשמר העמק ובשפיים, במקום שבו אני גרה עכשיו, אם אפשר לקרוא לזה כך, אבל אם לידי יש מפונה משדות נגב, הוא לא יכול להצביע, כי זה רק לתושבי הנגב מכיוון שהעתירה הייתה פרטית שלי –נשמע לכם הגיוני? תרחיבו את זה. 

האם הגיוני שיש עכשיו מפונים משדות נגב, מאשכול או משדרות שנמצאים בכפר סבא או בנתניה, והם יצטרכו לנסוע לשדרות או לשדות נגב כדי להצביע, בעוד שיש קלפי שהיא עבורנו בלבד, כי אמרו שזו קלפי רק לתושבי שער הנגב? בבקשה תקנו את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא רק לתושבי שער הנגב, אני אתקן אותך – רק לתושבי כפר עזה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

רק לך נירה. 

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אבל יהיו במועצה עוד כמה קלפיות נגישות – תשנו את זה. אם אנחנו מדברים על מקסום טובת התושבים, תראו איזה חוסר חשיבה יש כאן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תכף נדבר על זה בדיון. 

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

לגבי החיילים, עורך הדין שלי ואני אמרנו שלהוציא אותם ל-24 שעות זה המינימום ולא המקסימום, כי קודם נאמר לנו שהם יגידו למפקדים לצאת, והרי אני הייתי מפקדת, אני יודעת איך זה, ולא רק ללוחמים, אלא עד האחרון שבחיילים. ומה יקרה אם הוא בתורנות?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

דוידי צודק, כי את לא יכולה להוציא אותם, אלא הצבא, ולכן עדיף לתת להם "מעטפות כפולות" מאשר להוציא אותם. 

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אני ביקשתי לקבל נתון, וזה לא סודי – כמה תושבים פחות או יותר נמצאים בסדיר ובמילואים בשער הנגב? מהי הפריסה שלהם? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שנמצאים עכשיו?

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

כן, שנמצאים עכשיו, והם לא יודעים לתת לי תשובה. אלון דוידי עדכן אותי, שעל פי הערכה שנתנו לו, זה נע בין 5,500 ל-6,000 חיילים בעוטף כולו. תחשבו על זה שמעל 5,000 נשים וגברים יצאו להצביע ברגליים, ואלה לא רק לוחמים ולוחמות, אלא גם כל המעטפת, והגיע הזמן שנדבר גם עליה, והיא כוללת גם את הטען, את אנשי האחזקה ואת כל מי שנותן יד במעטפת הזו, כדי שהוא יוכל לצאת ולממש את הזכות הבסיסית שלו לבחירה. איך יכול להיות שאנחנו לא נותנים להם את זה? מדובר בחיילים שיצאו להגן עלינו והם גם תושבים. 

דבר אחרון – נאמר שיום שבתון הוא יום חגיגה דמוקרטית, והתשובה שלי לכך היא שגם, אבל לא רק, כי המהות של יום הבחירות היא להניע אנשים לבחור, ואני מפנה אתכם לדוחות שהוציאו משרדי הממשלה עבור תקומה. התושבים בעוטף במצב נפשי קשה – תראו מה קורה במרכזי החוסן, שגם ככה קשה להם לקום בבוקר ולהניע את עצמם, אז אנחנו מעמיסים עליהם עוד? במצב הזה, על אחת כמה וכמה, שצריך לתת להם כל מענה רגשי אפשרי שיניע אותם לפעולה, והשבתון הוא הנעה לפעולה. תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה. ד"ר אורית דגני דניסמן מהצפון נמצאת איתנו בזום, מועמדת אם אני זוכר נכון. 

 << דובר >> ד"ר אורית דגני דניסמן: << דובר >>   

נכון, אני מועמדת למועצה אזורית הגליל העליון. קודם כל, אני מודה על הדיון ועל ההובלה והתפיסה של מערכת דמוקרטית, הוגנת ושוויונית. אני מצטרפת לכל הדברים של קודמיי, לרבות החשיבות בבחירות שבדרום וכמובן גם ההיערכות לצפון. 

הלוואי שניערך לתרחיש של סיום המלחמה וחזרה הביתה, אבל מוכרחים להיערך גם לתרחישים אחרים כשאנחנו עדיין נמצאים באזור מפונה וחייבים לא לדחות שוב את הבחירות ולקיים אותן בפברואר, כי זה קריטי לשיקום ולחזרה של התושבים, לפיתוח, לצמיחה, לאופק הזה ולתקווה. 

אני מצטרפת לקריאה ל"מעטפות כפולות" בכל המרחבים האפשריים וגם ביישובים המפונים, כי יש שם כיתות כוננות, יש תושבים שחזרו וחייבים להציג גם שם קלפיות. גם בקלפיות חייבים להדפיס את פתקי הבוחרים, ולא לעשות זאת בכתב יד כמו שהיה נהוג. 

וכמובן, לגבי החיילים, לא הגיוני שהם לא יוכלו להצביע ביום הבחירות, וזה כולל גם את הבן שלי שמתגייס בשבוע הבא. 

הדבר הנוסף הוא באמת לתת לכמה שיותר מקומות, גם באזורים המפונים, יותר ממקום אחד להצבעה. אני מצטרפת שוב לקריאה – לא להפלות לרעה את תושבי הדרום ואת תושבי הצפון, בהשוואה ל-27 בפברואר בשנה שעברה, וכל מה שניתן לשאר הבוחרים והנבחרים בבחירות הארציות הקודמות, חייב להיות גם עכשיו בדרום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. יהודה חיים, חבר מועצת קריית שמונה וסגן ראש העיר, בבקשה.

 << דובר >> יהודה חיים: << דובר >>   

שלום לכולכם. אני שומע פה על הנושא של יום השבתון, ואני חושב שזה חשוב ואין על כך בכלל ויכוח, אבל בנושא יום הבחירות בקריית שמונה, אני לא יודע איך אפשר בכלל להתחיל עם זה. אנחנו נמצאים היום עם 523 יישובים – איך בדיוק נקיים קמפיין בחירות? איך מקיימים בחירות במצב הזה? האם מישהו יכול לתת לי תשובה? האם אנחנו צריכים כעת להתעסק בקמפיין בחירות, או לטפל בתושבים בבעיות הרבות שנמצאות בחוץ? אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
אנחנו לא בדיון הזה, אבל מותר לך להגיד את הדברים וזה בסדר. בואו לא נשכח שהבחירות הכלליות שהיו ברשויות נערכו לפני שנה כמעט, ולא יכול להיות שנשאיר את זה, אבל אנחנו כן צריכים לתת את הכלים על מנת לעשות את הבחירות האלו בצורה שכולם יוכלו באמת להצביע. 

אמנם זה התפקיד של משרד הפנים, אבל אנחנו במקרה הזה עוזרים להם. לגבי השאלה האם זה הזמן עכשיו לקמפיין או לדברים כאלה, זה לא נמצא כרגע בסימן שאלה מבחינתנו, אבל מותר לך לומר את שלך, ואם אתה רוצה להרחיב, בבקשה.

 << דובר >> יורם ביטון: << דובר >>   

כבוד היו"ר, אני רוצה לומר את הנתונים שאנשים לא יודעים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, המנכ"ל. האם אתה אומר בשמך את הדברים האלה, או מייצג את העירייה ואת ראש העיר? 

 << דובר >> יורם ביטון: << דובר >>   

כמנכ"ל העירייה. שמי עו"ד יורם ביטון, ואני מנכ"ל עיריית קריית שמונה. נכון להיום בבוקר, אנחנו ב-539 יישובים, 390 בתי מלון והארחה, 10,152 תושבים בבתי מלון ו-13,666 מפונים עצמאית. 

כל החמ"לים שמר אופיר יחזקאלי דיבר איתם משרתים רק את בתי המלון, ומדובר כאמור על כ-10,000 אנשים, ועם כ-13,000 אן 14,000 איש, כמעט ואין לנו קשר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האם קראת את הצעת החוק?

 << דובר >> יורם ביטון: << דובר >>   

כן, קראתי את הצעת החוק, ויש לי שתי הצעות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בבקשה. 

 << דובר >> יורם ביטון: << דובר >>   

הצעה ראשונה, כמו שעושים במדינות אחרות בעולם – יום שבתון בכפוף לאישור שהוא הצביע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה לא רלוונטי כרגע.

 << דובר >> יורם ביטון: << דובר >>   

אני רק מציע. 

הצעה נוספת, הצבעה דיגיטלית באמצעות gov.il באזור האישי, וכך ניתן להגיע ל-100% הצבעה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אוקיי. 

 << דובר >> יורם ביטון: << דובר >>   

בשגרה, אחוז ההצבעה בקריית שמונה הוא בין 60% ל-65%, ועכשיו הוא ירד ל-10% או ל-15%, ולכן אני מבקש להשאיר שיקול דעת לשר הפנים במסגרת החוק להתייחס למצב המיוחד של קריית שמונה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כל מה שאמרת עד עכשיו, אלו הצעות יפות אך לא רלוונטיות, אבל למשפט שעכשיו אמרת בסוף, אני מתנגד בכל תוקף – לא יהיה לאף אחד שיקול דעת לגבי כך שצריכות להתקיים בחירות בצפון. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שואלים רק איך עושים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

את זה כבר החוק קובע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

החוק קובע, ולא שיקול דעתו של אף אחד. אנחנו יושבים כאן בדיוק בגלל העניין הזה ונותנים למשרד הפנים את הכלים, כדי שלא יהיה שום תירוץ שאי אפשר לקיים את הבחירות.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

עמדת עיריית קריית שמונה היא שלא נכון לערוך בחירות.

 << דובר >> אופיר יחזקאלי: << דובר >>   

ברור לך מהם האינטרסים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אופיר, לא ביקשתי התייחסות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אנחנו לא מדברים אינטרסים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אומרים שזה בלתי אפשרי.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם זו עמדת העירייה, הייתי מצפה שראש העיר יבוא ויאמר זאת ויתמודד בעצמו במקום לשלוח מנכ"ל, כי מנכ"ל הוא איש ביצוע.

 << דובר >> יורם ביטון: << דובר >>   

ראש העיר התכוון להגיע, אבל יש כנס עם הרמטכ"ל ועם ראשי רשויות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסדר גמור.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

כבוד יושב הראש, קיבלתי עכשיו את תשובת המשיבים 1-3 לעתירה שלי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תכף נשמע מהם.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>    

לפני שנשמע מהם, חשוב לי להגיד את המילה "בושה", וזאת מכמה סיבות – אחת, ביקשנו שיינתן מענה למפונים בשער הנגב, כי העתירה היא על שער הנגב לכל מי שנשאר מחוץ לאזור, ואף נדרש על ידי בית המשפט שיציעו להם הסעות, ומצדי באמצעות Gett. התשובה שהתקבלה אומרת שזה יינתן רק לכפר עזה ולנחל עוז. זאת אומרת שהם העבירו את הקלפיות למשמר העמק, ובמשמר העמק יש את נחל עוז; בשפיים יש את כפר עזה – וזה אומר שכל מי שמפוזר לא יקבל - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נירה, אני מבקש.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אני חייבת לומר את זה, כי זה פשוט מראה שאין הקשבה – קיבוץ מפלסים או ארז או ניר עם קיבלו מתווה ביניים, זאת אומרת שהמדינה כן נתנה מתווה ביניים, וגם אותם דחו.

הדבר הנוסף לגבי החיילים – ראשית, החליטו שאין הסעות, מה שאומר שאותו חייל שיוצא עכשיו מקריית שמונה וצריך להגיע לכפר עזה או לכל מקום אחר, יתחיל לנסוע בטרמפים או באוטובוסים – וזו פשוט בושה, כי לצה"ל יש מערך הסעות שרק צריכים ללחוץ באצבע ולבקש להעביר את הכסף. כל הזמן מדברים רק על הכסף.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האם החלק הזה שציינת לגבי החיילים, זו תשובה של משרד הפנים או של משרד הביטחון?

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

משיבים 1-3.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

של הממשלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הבנתי.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

לגבי החיילים, תצא הנחיה מחייבת של הרמטכ"ל. היא לא תהיה ל-24 שעות כי אולי יש חיילים שגרים קרוב. מה אתם אומרים על זה? גם אם נגיד שהם ירוויחו את ארבע הדקות האלו עם המשפחות שלהם בבית, מדוע הקטנוניות הזו? היא זו מראה שאין קשב ושלא רואים לא אותי ולא אותנו – בושה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   
 
מרגע זה והלאה, סיימנו לדבר על ההצהרות, על הרצונות ועל הכוונות, ואנחנו עוברים לחקיקה עצמה. אני מבקש כעת ממשרד הפנים שיציג לנו את עמדתו לגבי החקיקה ויציין מה כבר נעשה – תנו לנו בבקשה תמונה מלאה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

זה הליך מקביל, אבל הוא לא סותר את התשובות שצריך לתת לציבור ביחס לבחירות בדרום.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

האם אמרתי נתון שהוא לא נכון במסמך ששלחתם אליי?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רון אלמוג, לא שמעתי את מה שאמרת, ואולי מוטב שלא שמעתי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן, מוטב.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

לגבי העניינים עצמם, נשיב ככל שיהיו שאלות, אבל לגבי ההליך המשפטי - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא מדבר על ההליך, אלא שואל מה אתה הולך לעשות שם. אנחנו נמצאים כרגע בחקיקה שצריכה לתת פתרון. אני מבין שלצערי הרב בגלל הסחבת שלכם, יש חלק מהפתרונות שלא יהיו ב-100%, אז שהם יהיו 70% או 80%, די – תתחברו כבר לתהליך הזה.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

אנחנו מתחברים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בוא נראה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אתמול השר הבטיח גדולות ונצורות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נותן לנו את התשובה של משרד הפנים? ריאן?

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

כבוד היו"ר, אני אשלח למנהלת הוועדה את התשובה הרשמית שקיבלתי. 

<< דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   
 
שלום לכולם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שלום ריאן, אתה חסר לנו פה סביב השולחן, אבל בסדר. האם שמעת את כל הדברים שנאמרו פה עד עכשיו?

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

אכן. 
 
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

למרות שאנחנו מדברים כעת על הצפון וגם ככל שנצליח על הדרום, וזה גם מתחבר למה שאתמול השר אמר במליאה, אני רוצה לדבר איתך עכשיו על ההסעות – אני זוכר שאתם ישבתם כאן והסברתם לנו שאתם שוקלים לערוך הסעות בגלל שלא הצלחתם לארגן קלפיות למעטפות כפולות, ואמרנו לכם שגם ההסעות זה לא מספיק – ועכשיו אני מבין שגם הסעות לא יהיו? תן לנו תמונה נכונה למה שהולך להיות, ותאמר לנו את העמדה שלכם לגבי החקיקה.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

בסדר. אני אתחיל מעניין ההסעות, כפי שציינת, אנחנו מתכוונים להפעיל את מערך ההסעות, וכבר מהיום בבוקר אנחנו מכינים תוכניות עבודה סדורות לכל נושא ההסעות, כולל איתור נקודות איסוף ולו"ז של הסעות שיהיו לאורך כל היום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האם זה יהיה לכלל היישובים? כי הבנתי שיש כאן תשובה לבג"ץ, ואני לא יודע אם אתה מודע אליה או לא, ושם נאמר שההסעות יהיו רק לחלק מהיישובים.

<< דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

אני מודע לתשובה של בג"ץ. אנחנו צריכים לתת מענה לכל המפונים, ונשתדל להרחיב ככל האפשר את נושא ההסעות. אנחנו בשלב מוקדם מאוד היום בהכנת התוכניות של ההסעות.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה לאט? ב-19 יש להם בחירות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה התשובה שלכם לבג"ץ לגבי ההסעות? אני לא מדבר על ההליך המשפטי, שחלילה אני לא אעבור על החוק.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מהי עמדת המדינה בעתירה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לגבי ההסעות כרגע.

<< דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

ליטל, את רוצה להתייחס לזה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תקריאי בבקשה את מה שעניתם לבית המשפט.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

גם לגבי חיילים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן, הם יקריאו את הכול, כי אם לא, אני אקריא.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

אני לא יודע לגבי חיילים. ההליך בבג"ץ משלב כמה משרדי ממשלה ומיוצג על ידי הפרקליטות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הבג"ץ הוא רק לגבי שער הנגב.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זו אחריות שלכם.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

אנחנו יכולים להקריא.


 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

כן, תקריא את התשובה כלשונה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש לי אופציה נוספת, והיא לחדד את הנוסח בצורה כזו שתחייב אתכם גם על הדרום וגם על הצפון. נעשה את זה כ"ייקוב הדין את ההר", ואני לא אתייחס לבעיות הטכניות שלכם.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

האופוזיציה תתמוך כאיש אחד בעניין הזה. נעביר את החקיקה הזו בנתיב הכי מהיר שאתם יכולים לדמיין לעצמכם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה התשובה לגבי ההסעות? עוד רגע נגיע לעניין החיילים. 

 << דובר >> ליטל מוסיקי בלומנטל: << דובר >>   

אני אחפש רגע את התשובה, כי היא ניתנה רק היום בבוקר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אדוני שואל על הסעות החיילים או על הסעות המפונים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

המפונים. תכף נדבר גם על הסעות החיילים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, אולי גם אפשר לבקש מריאן, ממנכ"ל משרד הפנים ומשר הפנים שיואילו להגיע לדיון הזה, כי הם שוב ושוב מתעלמים מאיתנו, וזה חוסר כבוד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

המנכ"ל אמור היה להגיע, אבל הוא דיבר איתי הבוקר ואמר שהם עסוקים בעניין התקציב. אמרתי לו שאני מוכן שלא יגיע בתנאי שהעובדים יבואו עם הפתרונות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל גם ריאן לא פה.


 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

חשוב לחדד נקודה אחת – בכמה חיילים משרתים אתם חושבים שמדובר?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אתה אמרת 5,000. האם זה כולל גם תומכי לחימה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מיכל, אני מבקש. שאלתי שאלה ואני רוצה תשובה. בבקשה, אפשר להקריא את התשובה שלכם.

 << דובר >> ליטל מוסיקי בלומנטל: << דובר >>   

"המלצת בית המשפט הנכבד להסדיר הסעות חינם לתושבי המועצה האזורית שער הנגב שפונו מבתיהם ושוכנו הרחק מהקלפיות שהוקצו להם לשם הבחירות למועצה, נבחנה על ידי משרד הפנים, לפיה נמסר מגורמי משרד הפנים שבכוונת משרד הפנים להסדיר העמדת 	הסעות בחינם בבחירות שעתידות להתקיים ביום 19 בנובמבר 2024, כדי ליתן מענה לתושבי היישובים שעתידות להתקיים בהם בחירות כאמור, אשר פונו על פי החלטת הממשלה ושטרם הסתיים מועד הפינוי או הריענון בהם, בהתאם להחלטות של מנהלת תקומה, ויובהר כי המדובר ביישובים – נחל עוז וכפר עזה במועצה האזורית שער הנגב, ביישוב נתיב העשרה במועצה האזורית חוף אשקלון. תושבים אשר ירצו לעשות שימוש בשירות האמור, וזאת מריכוזים עיקריים שבהם נמצאים תושבי אותם יישובים, ובלבד שלא ניתן לאותם ריכוזים מענה על דרך העתקת מקומות הקלפי, יקבלו הסעות מריכוזים כאמור למקומות הקלפי - - - "


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לכפר עזה יש מענה אחר. זאת אומרת שלא תיתנו לתושבי כפר עזה כי יש להם מענה בריכוזים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כן, יש להם מעטפות כפולות.

<< דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

יש ריכוזים נוספים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

רגע, זה לא מה שהוקרא.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

אני אסביר – הטענה הייתה שמעבר לריכוז בשפיים, יש ריכוזים נוספים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון. זה עלה גם פה בדיון.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

ולכן, התשובה הזו מדברת על הריכוזים הנוספים, שאליהם לא העברנו, כי העברנו רק לריכוז אחד שהוא שפיים. עלתה טענה שיש ריכוזים נוספים, ועל כך אמרנו שמהריכוזים הנוספים האלה יהיו ההסעות לקלפי הקרובה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

למה רק לשער הנגב?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

לא, הוא אמר שגם לנתיב העשרה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

למה לא לכולם?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

בדיוק.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

אנחנו התווינו את העמדה לבג"ץ שהייתה לגביה עתירה - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

העתירה לא התייחסה לחוף אשקלון, למה התייחסתם אליה?

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

התעקשו כאן מאוד שנקריא.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון, אבל אני שואל אותך עכשיו שאלה – העתירה התייחסה אך ורק לשער הנגב, היא לא התייחסה לחוף אשקלון, ולכן אני שואל למה מצאתם לנכון להתייחס לנתיב העשרה? כי למיטב ידיעתנו יש 13 יישובים שפונו במועצות האלו.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

אין בכל 13 היישובים בחירות. מתוך 13 היישובים, נתנו רק ליישובים האלה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא מבין כלום. אני מבקש שכרגע אף אחד לא יעזור לנו.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

יש בסך הכול 13 יישובים שפונו ועדיין לא חזרו לפי מנהלת תקומה. אחרי הגשת הרשימות, עלה שלא בכל 13 היישובים האלה יהיו בחירות בקלפי ביום הבחירות, כי בחלקם יש מועמד אחד ויש רשימה מוסכמת, ולכן לא יהיו בהם בחירות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסדר, תנכה אותם.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

נשארו לנו ארבעה יישובים – אחד מהם הוא כיסופים, שכולו עבר לעומר ואין לו ריכוזי משנה נוספים. ואלה השלושה שנשארו כשעלתה טענה שיש ריכוזי משנה נוספים מעבר לריכוז העיקרי שאליו העלנו, ולכן התייחסנו לשלושת היישובים האלה. לגבי שאר היישובים, זה פשוט לא רלוונטי, כי יש רשימה מוסכמת ואין בחירות בקלפי באותו היום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

למקומות שבהם אין בחירות, אל תביא הסעה בשום אופן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לגבי תושב מאחד היישובים הללו שבחר שלא להיות בריכוז אלא ללכת למקום אחר כדי להתגורר אצל בני משפחתו ברמת גן – מה הוא יעשה?

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

אני אומר שוב – המתווה שאנחנו הצגנו בתשובה לבג"ץ מתייחס לריכוזים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

סיימנו את השאלה ואת התשובה לבג"ץ, ועכשיו אני שואל אותך שאלה אחרת לגבי תושב - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

שנמאס לו מ-16 מ"ר במלון.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

גברת שפק בטח יכולה להעיד על כך.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

תשאל מה עושה משפחה מכפר עזה עם שני ילדים שנמצאת באילת, מה הפתרון עבורה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה את שואלת?

<< דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

שאלתי על משפחה מכפר עזה שפינו אותה לאילת והיא נשארה באילת כי היא רשמה את הילדים שם – מה הפתרון לגביה? בואו נבדוק במבחן האזרח.


 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

הם מתעלמים משדרות, שיש שם גם מאות משפחות שלא נמצאות ומקבלות כסף כדי לשכור דירות במקומות אחרים. 

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

זה בדיוק מה שאמרתי כשלא היית פה.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

אף אחד בכלל לא איתנו. 

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

הם לא בריכוזים.

 << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >>   

המדינה עודדה אותם לא להיות בריכוזים.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

בדיוק, כי לא היו מספיק מקומות בריכוז. המדינה נתנה כ-200 מ"ר או כ-100 מ"ר כדי לפזר את הריכוז. אנחנו ביקשנו שתיתנו מענה רוחבי בערים האלו, כדי שגם הנציג של תמיר, של שדרות, של חוף אשקלון, של שדות נגב – שכולנו נוכל לבוא, אבל גם לגבי כך לא נתתם מענה.

 << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >>   

המדינה עודדה את האנשים לצאת החוצה כ-200 מ"ר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ריאן, אני רוצה לשמוע ממך עכשיו – מה הפתרון לאנשים האלה? לצערי הרב, סירבתם לקדם את הפתרון עם קלפיות כפולות, וזה יהיה בצפון. לגבי הדרום – כל הזמן בישיבות כאן,  אמרתם שתמצאו פתרון עם ההסעות, אמרנו לכם שזה פתרון לא טוב, אמרתם שזה פתרון מצוין ובינתיים התברר שכנראה הפתרון לא טוב. 

כעת אני מבקש לדעת מה בכוונתכם לעשות בעניין הזה מבחינת ההסעות, כדי לתת לאנשים את האפשרות לבוא ולהצביע? נאמרה לנו פה התשובה לגבי שלושת היישובים שבהם יש את הריכוזים, אז את זה הבנו, אבל מה לגבי השאר? 

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

כרגע לגבי השאר, אני חייב לציין שאנחנו עדיין לא התייחסנו לנושא הזה, כי אנחנו לא הצלחנו לאמוד את ההיקפים.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אבל אין זמן.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אתה "צודק", קח את הזמן. אני צוחקת כמובן.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

ריאן, האם אתם ערוכים לשלם עבור תחבורה ציבורית לאותם האנשים? האם אתם ערוכים להציע להם יום שבתון כי הם צריכים לקחת יום חופש?

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

אנחנו לא ערוכים.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

יעקב, שאלתי את ריאן אם הם ערוכים לשלם או לפחות להחזיר לאותם אנשים את ההוצאות על תחבורה ציבורית, או להציע להם את אותו יום חופש שהם צריכים כדי להגיע מאילת או מרמת גן.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

עזוב, תחבורה ציבורית נותנת להם פתח טוב. מי צריך תחבורה ציבורית? מי ישתמש בה?

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אילו חלופות בחנתם בשביל לאפשר לאותם תושבים להגיע ולבחור? 

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

אני אתייחס שוב – אנחנו עובדים בהתאם למדיניות ולחוק שמונח לפנינו, אנחנו מכינים את תוכניות העבודה בהתאם למה שאפשר ומנסים גם לעשות תוכניות גיבוי. נושא ההסעות נידון בכל האפשרויות, כולל החזר שהוא היה גם רעיון שעלה, אבל הבנו שזה לא ישים.

כרגע, מה שאנחנו יכולים לעשות זה להרחיב ככל שניתן את הנושא של ההסעות. אנחנו עכשיו עובדים על תכנית עבודה שתיתן מענה מורחב ככל שניתן לכל המפונים. אני עדיין לא רוצה להצביע ספציפית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ריאן, אני שואל אותך שאלה – כשאתה מכין תוכנית עבודה, יכול להיות שיש לך כל מיני רעיונות ונבחן אותם, אבל היום אנחנו נמצאים בחקיקה – האם יש דברים שכדי שתוכל להגשים את הרעיונות האלה, אנחנו צריכים להכניס אותם היום, לפחות לגבי הדרום?

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

בנושא ההסעות, יעקב, אתה מכיר את האתגרים שיש לנו, שהם יותר טיפוליים ולא בעניין חקיקה כרגע. אנחנו שבוע לפני הבחירות וכל המשאבים שלנו מתוחים עד לקצה. הפער הוא פה בעיקר משאבים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מאחר ואני לא מקבל תשובות עד הסוף, אני אבקש מהייעוץ המשפטי שנכניס בתוך הנוסח אולי בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית, שתהיה חובה על המדינה לדאוג להסעות או לתשלום עבור ההסעה לאלה שמבקשים. זאת אומרת שהיא יכולה לדאוג להסעות באותם המקומות שהם ריכוזיים של אנשים.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

יעקב, יש לנו מאות תושבים ומאות משפחות, ואם תושב אחד נמצא באילת, האם נראה לך שהמדינה תיתן לו עכשיו 50 שקלים כדי לנסוע באוטובוס, והוא יגיע? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה מה שאמרתי – תחבורה ציבורית זה לא ריאלי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אלון, האם המשפחות מקבלות מימון?

<< דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

המשפחות מקבלות מימון עבור השכירות וגרות במקומות אחרים, כמו בתל אביב או בצפון. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

יעקב, תחבורה ציבורית זה סתם כיסוי סרק. אנחנו עובדים על עצמנו, כי אף אחד לא ישתמש בזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ריאן, האם בדקתם לגבי אילת? אדוני ראש העיר, איך זה באילת?

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

הנה, רשום לי 200 משפחות.


 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

ויש גם את שלנו.

<< דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

אבל אמרו לך שמשלמים להם שכירות.
   

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

זה מתווה ביניים.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

מה זו עמדת ביניים?


 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

זה מתווה ביניים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

עמדת הביניים לא מעניינת אותי, וגם לא ההליך המשפטי. אני שואל שאלה – האם ביקשתם לבדוק מהרשויות בדרום אם יש מקומות? כי אם אתה יודע, לצורך הדוגמה, שיש 200 משפחות במקום מסוים, היית מצפה שלמקום כזה המדינה תגיד כן, ולשם יהיו שניים או שלושה אוטובוסים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, זול יותר יהיה להקים קלפי ניידת, בדומה למעטפות כפולות.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל הם לא מוכנים למעטפות כפולות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מטי, אנחנו יודעים שהם לא יסכימו.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

כל זה מתחיל מהעניין של יום השבתון. ברגע שביטלו את יום השבתון, הם נכנסו לכל הברדק הזה, שהרי אם היה יום שבתון, זה היה משהו אחר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יום שבתון יהיה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

למה עניין המעטפות הכפולות קשור ליום השבתון?

 << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >>   

אדוני היו"ר, אלה שאלון מדבר עליהם, הם לא מפונים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני יודע.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני אבהיר את המצב המשפטי – אף אזרח לא פונה. הממשלה המליצה לאנשים להתפנות.

  << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >>   

לא דיברתי על זה. יש יישובים שהוגדרו ככאלה שתושביהם יכולים לחזור הביתה, כמו עלומים לדוגמה. יש קבוצה גדולה שהמדינה אפשרה להם, אבל הם רק מפחדים להישאר בחוץ ולשכור.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

נכון, כמו שדרות. דיברנו על זה.

  << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >>   

ולכן, הם מדברים על מפונים בהגדרה, אבל החבר'ה שלי ושלהם לא מפונים בהגדרה, ולגביהם אין התייחסות בכלל ויש מאות כאלה בחוץ.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה מתווה הביניים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

צריך לדאוג להם להסעה. 

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

חברים, 600 קולות זה כמעט מנדט, שלא נדבר על החיילים אצלנו. אצלי לדוגמה מתוך ה-5,000, מדובר על 2,500 קולות של חיילים ושל חיילות, אנחנו יכולים לבנות שלושה מנדטים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

ריאן, תסביר לי בבקשה למה אין אפשרות להשתמש בקלפי ניידת שתשרת את הרשויות? לדוגמה באילת, למה שלא יהיה שם קלפי ניידת שתופעל על ידי משרד הפנים במחוז דרום, וישנעו אותה בסוף יום הבחירות? כמה רשויות כבר יש? שהרי לא מדובר במסה. נראה לי שזה הפתרון הכי פשוט שיהיה באילת, ואם מישהו נמצא במועצה האזורית אילות, הוא יעבור לאילת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הבנתי, תודה. ריאן, אני שואל שוב וממשיך בכיוון שמטי התחילה. אמנם אני חושב שאני יודע את התשובה ולכן לא שאלתי קודם, אבל אשאל כעת, ואבקש גם מרון היועץ המשפטי לשמוע. רון, אתה שומע?

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ברור שהתארגנות כמו שרצינו עם 250 או 300 קלפיות של מעטפות כפולות ברחבי הארץ, כנראה שלא תצליחו לארגן, אבל אני כן שואל אם אפשר שתהיה תוספת של קלפיות בודדות באותם מקומות שאנחנו יודעים שיש בהם ריכוז של מעל 100 משפחות באזור? ניקח לדוגמה את אילת, שם אנחנו יודעים על 200 משפחות ואולי על עוד משפחות מהמועצה האזורית שלו, שם אפשר להגיע לפתרון של לפחות כמה עשרות בודדות, 20 או 30 מקומות ואולי פחות, אבל לפחות אם אדע שבבניין העירייה באילת תהיה קלפי אחת לעניין הזה, אני אהיה רגוע שנתתי להם פתרון. 

נכון שאני לא יכול לפרוש את זה בכל הארץ כמו שרצינו קודם, ולכן אני שואל האם אתם מסוגלים לעשות את זה אם נאפשר בחקיקה? או אולי אתם לא צריכים את החקיקה בשביל כמה בודדים כאלה?


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הם צריכים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם נאפשר את זה בחקיקה, האם אתם יכולים להתארגן לכך? אבל לא מיום שבו החקיקה תעבור, אלא להתחיל מהיום להתארגן לזה, ואם החקיקה תעבור, אז נתקדם – ריאן, אני רוצה תשובה עכשיו.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

מבחינה תפעולית, הנושא הזה בזמן שאנחנו נמצאים בו, מסובך מאוד בגלל כל התהליך של המעטפות הכפולות, הפיזור שלהן וגם ההדרכה. נצטרך לגייס אנשים ולהדריך אותם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יש לך אנשים בעלי ניסיון שעשו את זה בבחירות הקודמות לפני חודשיים. אני אחסוך לך את התשובה כרגע. היום נצביע על הצעת החוק בשינויים כאלה ואחרים, אבל לא נעשה את כל השינויים. כעת אני מבקש ממך שתעביר את זה גם לשר הפנים וגם למנכ"ל –  לא אכנס איתך לרזולוציות שנועדו לבחון מה אתה יכול לעשות בפועל או מה לא, אבל אם לא נכתוב לכם כמה בדיוק וניתן לכם את האפשרות למעטפות כפולות - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא, אין אפשרות. ראש המועצה צריך להחליט מה אתם רוצים. אין דבר כזה לתת אפשרות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מתכוון בחקיקה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בחקיקה אתה צריך להגיד מה אתה רוצה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מקבל את התיקון של היועץ המשפטי. אני מבקש שעד הדיון הבא לשנייה והשלישית, שיהיה להערכתי באמצע השבוע הבא דהיינו ביום שלישי, שזה שבוע לפני הבחירות, עד אז או אפילו לפני כן, שיהיה כבר נוסח שבו תכניסו תוכנית עבודה שסוגרת עוד מספר פינות. 

אני יודע שהיא לא תהיה מושלמת, למרות שהיא הייתה יכולה להיות מושלמת. בצפון היא תהיה מושלמת, אבל בדרום לצערי היא לא תהיה מושלמת אבל לפחות שהיא תהיה מיטבית. אני מבקש לתת תשובות עם תוכנית. יכול להיות שצריכה להיות תוספת של חמש או עשר קלפיות כמו שהוספתם, כי אנחנו צריכים לראות איך להכניס את זה לחקיקה. אף אחד לא יכול להגיד לי, בטח לא אתה, כי אני מכיר קצת את היכולות שלך, שאי אפשר להתארגן לשמונה, לעשר או ל-12 קלפיות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אולי אפשר פשוט לבדוק איפה נמצא כל תושב.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מנהלת תקומה תיתן לך את הנתונים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל אתה לא צריך את השמות שלהם.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מי משלם להם?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תתבססו על ההערכות.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

האם זה לא פוגע בחיסיון הבחירות? כלומר אם אתה יודע את השמות של 200 תושבי שדרות?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא. אני לא בונה קלפי לפי השמות שלהם.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אז איך?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה כמו בקלפי, כשאת מגיעה לבית חולים ואת לא רשומה שם – זו מעטפה כפולה. ריאן, אני מקווה שהבנת אותי ואני מבקש שתעביר את זה הלאה, ואני אגיד את זה בעצמי היום גם לשר וגם למנכ"ל. בואו נשלב ידיים – אני לא רוצה כרגע את כל ההאשמות ואת כל הסיפורים, אני לא רוצה להיות שם. 

למרות שזה לא יהיה מאה אחוז, אני רוצה לעשות בזאת צורה המיטבית, ולכן אני מבקש שכבר ב-24 השעות הקרובות, בלי קשר לאישור שלנו לקריאה ראשונה, אתם כבר תחשבו על תוכנית שאנחנו נטמיע בתוך החקיקה.


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכתוב את זה בדברי ההסבר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, נכתוב זאת בדברי ההסבר בקריאה הראשונה. כעת,  אני רוצה לעבור לשלב של חיילי צה"ל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

רגע. בנושא המפונים, הם לא נתנו תשובה מהי עמדתם בעניין ההצעה לגבי הצפון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון. בואו נעצור לרגע את נושא הדרום.

לגבי הצפון – מהי עמדת משרד פנים להצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר וחבריו? 

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

האם אנחנו מדברים על המעטפות הכפולות?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

על כל מה שמופיע בהצעת החוק.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

מבחינת הקלפיות המיוחדות, אנחנו בעד. נמצא לכך גם פתרונות ואנחנו אפילו מתכוונים לעשות מיפוי ואולי להגדיל את הקלפיות בכל נפה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כתבנו מינימום, אבל הם יכולים להגדיל, אין בעיה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו כתבנו מינימום, ומעבר לכך זה התפקיד שלכם.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

ניתן מענה שיהיה מתאים לנושא הקלפיות בצפון, נעשה מיפוי כלל ארצי ונפרוס את הקלפיות בכל הארץ. לעניין הצבעת חיילים, אנחנו גם מצטרפים ואין לנו בעיה עם זה, ובעניין יום השבתון, אני חושב שזו שאלה שצריכה להגיע לאגף התקציבים ופחות אלינו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון שאתה לא מייצג את אגף תקציבים, אבל אני רוצה את העמדה שלכם. העלות הזו לא יוצאת לך מהתקציב השוטף של משרד הפנים.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

ברור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נמצאת אתנו נועה שוקרון ממשרד האוצר, ואני אגיד לך את מה שנאמר לי בעל פה – כל דבר שהוא למעשה השוואה לבחירות הרגילות, הם מבינים שזה צורך. ריאן, אני לא רוצה שתיתן לי תשובה בשם משרד האוצר, ואל תיתלה על ענפים גבוהים. כשאני מבקש ממך את הפתרונות, כמובן שזה בכפוף להסכמה של האוצר. נועה, האם את רוצה לומר משהו בעניין?


 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

יו"ר הוועדה, דייקת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מהי עמדת משרד הפנים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לשם כך אני חוזר לריאן – מהי עמדת משרד הפנים?

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

כפי שאמרנו, למשרד הפנים אין עמדה לגבי השבתון ולגבי המיסוי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

"אין עמדה" אני לא אוהב לשמוע.


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מי שיזם את הכנסת יום השבתון בחקיקה, היה משרד הפנים בשנת 2014, ועכשיו אין לו עמדה?

<< דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

העמדה היא לתמוך בכל החלקים של החוק, ולגבי ההערות הספציפיות בעניינים האלה, הם נוגעים למשרדים אחרים, ולכן כדאי לשמוע אותם.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זו פשוט שערורייה. זה לא משפר את זכות ההצבעה בבחירות.


 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

יהיו לנו הערות פרטניות בהמשך, אבל יש נקודה אחת שהיא כן חשובה בגלל המצב היום, והיא שיש מקומות, כמו היישובים המפונים, שאי אפשר להציב בהם קלפיות, נצטרך להתייחס גם לזה בהצעת החוק.


 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

האם יום השבתון שנקבע בבחירות המקומיות הכלליות הביא להגדלה בכמות המצביעים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

למה עכשיו? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה לא רלוונטי עכשיו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא מעניין אותי מהי כמות המצביעים. בושה בשבילם, אם זה מה שאמרו לו להגיד.  

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

הייתי מצפה ממשרד הפנים שיגידו שזה חשוב ושחוקתי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא משנה מה שהיית מצפה, אני רוצה להתקדם. תפסיקו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו שותקים ברוב הזמן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם עושים טובה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם אני הייתי פקיד במשרד הפנים, הייתי אומר לממונים עליי שאני מסרב לענות ככה. יכולת לומר שאתם חושבים שצריך, אבל זה בכפוף לאישור האוצר וזה בסדר. אני מוכרח לומר לשבחם של האוצר שברגע שהם דיברו על העיקרון, שתקנו כי אנחנו לא באים סתם לבזבז כסף על בחירות, אבל אם העיקרון הוא שוויון של מערכות בחירות, אין לנו ברירה ונעשה את זה בכל מחיר שיעלה לנו. כעת, מה היא העמדה שלכם לגבי המיסוי?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אין להם עמדה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה לא קשור אליו, אלא רק לאוצר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מר אלמוג ממשרד הפנים העיר הערה לגבי הצבת קלפיות ביישובים עצמם, שאני רוצה להבין.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה הוא העיר? לא שמעתי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

גם אני לא שמעתי היטב, ולכן אני רוצה שהוא יחזור עליה.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

היום ישנם יישובים שמבחינה ביטחונית יש בהם הגבלות של פיקוד העורף על הפעילות, והפתרון כאן של "מעטפות כפולות" אמור להיות למעשה הפתרון החלופי, ויש קושי כמובן במצב הביטחוני לגבי חלק מהיישובים בגלל הגבלות פיקוד העורף להציב קלפיות, לשלוח את חברי ועדת הקלפי ואת המזכירים.


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ולכן מה מציע אדוני?

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

צריך לתת פתרון שבמקרים האלה תהיה סמכות לא להציב קלפי באותו מקום, והפתרון של הקלפיות הכפולות ברחבי הארץ נותן את המענה החלופי.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל איך זה קשור לחיילים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

האם אתה סבור שהדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי בחקיקה הראשית?

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

תציע הצעה. האם אדוני מוכן להציע הצעה בהקשר הזה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא הולך לשנות עכשיו הרבה, אז כדי לדבר על זה, היום בצהריים אני מצפה שהצוותים שלכם יעמדו מול הצוות של הוועדה. 

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

אם העיקרון מקובל, אנחנו נעביר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני חושב שהעיקרון הוא מקובל.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

אני רוצה להוסיף נושא נוסף שלא התייחסנו אליו בהצעת החוק, והוא ספירת המעטפות והקליטה ביום שאחרי הבחירות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בוודאי שיש לכך התייחסות.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

כי אי אפשר לשנע את המעטפות אל המועצות המפונות, וצריך לבצע את הספירה מחוץ  - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה זאת אומרת?


 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

משרדי המועצות פתוחים.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

 לזה לא צריך התייחסות בחקיקה הראשית, כי זה יגיע למועצה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תעשו את העבודה הזו אחרי הוועדה. אחרי שנאשר את זה היום לקריאה ראשונה, תעשו את מקצה השיפורים וייצא נוסח שיכלול את כל מה שצריך להיות, כדי שיהיו בחירות מושלמות בצפון והכי טובות שאפשר בדרום במצב של היום – וזה הכול. אני מצפה שתעשו את זה מיד בתום הישיבה. ריאן, האם יש לך הערות נוספות לגבי הצפון לטובת העניין, כדי שלא תגידו אחר כך שלא הצלחתם ולא עשיתם?

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

נעשה את השיוף של הנושאים האלה ביחד עם הצוות של הוועדה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא עובד ככה. בשל לוח הזמנים שיושב ראש הוועדה הכתיב, אנחנו מצפים שאם יש למשרד הפנים הערות או תיקוני נוסח, שהם יעבירו את זה עוד היום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

חד-משמעית. אני מבקש שאחרי הישיבה הזו, תהיה ישיבת חירום במשרד הפנים, מצדי גם בזום, על מנת שתסגרו את כל הנושאים ותבואו עם תשובות. אני לא רוצה לפגוע באנשים, בטח לא ברמת הפקידות הבכירה שנמצאת כאן, כי בדרך כלל בסוף מישהו מלמעלה צריך לקחת אחריות. 

אני גם לא רוצה לתקוף אף אחד מלמעלה, תעשו את המקסימום, כדי שבצפון זה יהיה מושלם ובדרום זה יהיה מושלם ככל האפשר. תתגייסו לעניין הזה, והצוות שלנו יעמוד מולכם, כדי שבתחילת השבוע הבא או באמצעו, נוכל לאשר לקריאה שנייה ושלישית, ולא יהיה חסר לכם שום כלי חוקי כזה או אחר שהוועדה לא נתנה כי לא אמרתם.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אנחנו לרשותם. לגבי משרד הפנים, אנחנו צריכים לשמוע את עמדתו לגבי שלוש הנקודות שהוא טרם התייחס אליהן בעניין הדרום, לגבי – חיילים, יום שבתון ומיסוי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

קודם כל, נשמח לשמוע מה השבתם לבית המשפט בנושא החיילים, כי זה נושא שעלה בעתירה שם, ואחר כך את עמדתכם.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

באופן עקרוני לגבי החיילים, הסוגיה של הצבעת חיילים היא של חקיקה ראשית, ולכן היא צריכה להיות נדונה כאן. לגבי העתירה, אנחנו משיבים לפי המצב המשפטי הקיים, שאומר שלפי החוק היום, אי אפשר להציב קלפיות לחיילים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא שמענו. תגיד את זה בקול רם.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

לא הבנתי מה אמרת.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

לפי המצב המשפטי הקיים, אין הסדר של הצבעת החיילים במעטפות כפולות, אלא אם הכנסת תשנה את החוק.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ומה השבתם לבית המשפט? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

את זה.


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא, בית המשפט לא קיבל את התשובה הזו וביקש התייחסות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה השבתם לגבי ההסעות?

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

בית המשפט ביקש התייחסות לגבי שחרור של חיילים, ואני חושב שעל זה הצבא ישיב.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

הוא ביקש שחרור והסעות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רון, תודה רבה. כעת נשמע את נציג הצבא.


 << דובר >> אלון סולומון: << דובר >>   

בבג"ץ מי שהשיב זה משרד המשפטים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון, בשם המדינה כולה.


 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

שלום, שמי אלון ואני סגן אלוף במילואים, סגן קצין הבחירות לרשויות ולכנסת בצה"ל. נכחתי אתמול בבג"ץ, וסוגיית ההסעות לחיילים לא נידונה. נידונה הסוגיה לגבי מתן האפשרות לחיילים לממש את זכות ההצבעה אל מול העתירה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ומה השבתם היום?

<< דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

אני אומר מה שצה"ל השיב ומה שתוכלל - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מהי תשובת הממשלה? 

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

אני לא רוצה להתעמת עם אף אחד, אבל אני יכול לומר שנכון לאתמול בלילה, עמדת הרמטכ"ל ששוקפה בתשובה, ומי שיש לו אותה יכול היה להקריא אותה, היא לא לתחום למסגרת של 24 שעות ולאפשר לצבא לשחרר בהתאם לצרכים המבצעיים. אני מבין שזה מצחיק, וזה בסדר. הצבא יודע גם לעמוד בפקודות ולתת פקודות.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

זו לא פקודה, אלא זו הנחייה. אני מכירה את פקודות הצבא.

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

נכון שזו לא פקודת מטכ"ל, אבל זו עדיין פקודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תנו לו רגע לדבר. אתם תוקפים את האזור הלא נכון, כי עמדתו הייתה כעמדת הצבא לאורך כל הדרך, ואם תאפשרו לו, אנחנו יכולים גם להתקדם לקלפיות, ולכן אני מבקש מכולכם להירגע.
 
 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

אנחנו נמצאים בשתי אפשרויות – האחת היא ללא תיקון חקיקה וללא הצורך שהוועדה תעשה חקיקת בזק, אלא שאנחנו ננחה ונפקוד את המפקדים בכל הדרכים שיש לנו, על מנת לשחרר את כל החיילים, בין אם זה חייל שמשרת בכיתת כוננות והולך מטר לקלפי שלו, ובין אם זה חייל שנמצא בלבנון ואפשר להוציא אותו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אלו פקודות מטכ"ל.

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

וגם את כל אלה שאי אפשר להוציא בגלל צורך מבצעי שנובע ישירות מהמלחמה, ולא בגלל שהוא נשאר לשמור בבסיס – ומי שיחפוץ יגיע להצביע. יכול להיות שלא נוכל לשחרר 700 חיילים, ויכול להיות שגם לא נוכל לשחרר 200 חיילים, כי המציאות המבצעית יכולה תמיד להשתנות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ברור לי. אתה אומר שמבחינתכם ההוראה תינתן וכו'.

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

ולא במסגרת של 24 שעות, אלא 18 ואפילו 12 שעות, בדיוק כמו שאנחנו יודעים להוציא חיילים אם חלילה יש אירוע שבו צריכים אותם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני רוצה לשאול אותך שאלה נוספת שמעניינת אותי יותר – אם המחוקק יאמר את דברו בהליך בזק, כמו שכתבת, ואנחנו נגיד שאנחנו רוצים מינימום של קלפיות בכל אזור מסוים, לדוגמה בשניים או בשלושה מקומות בלבנון, האם זה עדיין אפשרי?

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

כמו שכבוד היו"ר והוועדה יודעים, כבר ביציאה לדרך אנחנו הצגנו את זה שאנחנו מבקשים לפתוח קלפיות, כאשר המשמעות תהיה שחלק מהסד"כ לא יוכל להצביע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון.

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

גם היום כשייפתחו הקלפיות במוצאי שבת, שזה פחות ימי עבודה, והבחירות בצה"ל יתחילו – עמדתנו נותרה בעינה. אם המחוקק יקבע, צה"ל יעמיד קלפיות צבאיות, ציוד, עזרים, חוברת מועמדים וכיו"ב, וכמובן שזה מותנה בתשומות של משרד הפנים. 

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

אבל לא צריך, כי הם רושמים את השמות.

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

אפשר לזהות חיילים באמצעות דסקית, וזה לא נכנס בהצעת החוק, כפי שדיברנו עם היו"ר – זה הסיפור של זיהוי חיילים באמצעות דסקית מעבר לקווי גבול בגלל המגבלות. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמו שעשינו בפעם הקודמת.

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

אם משרד הפנים ייתן לנו את כל מה שהוא צריך לתת, לרבות הקלפיות, ההכנה שלהן, התשתיות הטכניות וכו', נפתח את האפשרות להצביע בגזרות הלחימה במספר נקודות עבור אותם משרתים, לוחמים, תומכי לחימה, שלישים וכו', וזאת במשך יום, יומיים או שלושה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לדוגמה בבחירות הקודמות שאישרנו.

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

כן, בזעיר אנפין באותם המקומות, ואת יתר הצבא נפקוד וננחה.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

הוא מחלק בין אלה שבחזית לבין אלה שמשרתים בתוך המדינה, לפי מה שהוא אומר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אלון, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר, ומי כמוך כראש עיר יודע את זה.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

בסדר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ריאן, בהנחה שיהיו חקיקה ושיתוף פעולה מלא של הצבא, שהוא למעשה אחראי על ההתארגנות, ואם אני מבין נכון, אתם מביאים לו את כל האמצעים הטכניים והאחרים, כשהתקציב לא חל עליך – האם אתם מסוגלים לעמוד בזה לגבי הבחירות בדרום? כי אנחנו רוצים מאוד שלפחות את זה נעשה, אם לא הצלחנו עם המעטפות הכפולות בכל הארץ. 

אנחנו מאתגרים אותך למצוא גם פתרונות קטנים – האם תוכלו למצוא גם פתרון קטן יחסית בצבא שהוא לא יהיה בהיקף שהיה בבחירות הכלליות, אלא משהו מממוקד יותר ובתיאום הצבא עם שניים או שלושה נ"צ באזורים שבהם נמצאים המשרתים, שגם לצבא קשה לשחרר אותם היום?

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

בזמן שאנחנו נמצאים בו, יש לנו הרבה מאוד אתגרים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

טוב, הבנתי.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

אבל זה עניין חשוב, אולי אני כן אוכל לתת לו פתרון. הקושי שלנו כרגע בקלפיות המיוחדות, הוא נושא של חוברת המועמדים. זה הקושי הראשון והמהותי, כי צריך את הספק החיצוני שיבוא וידפיס את החוברת הזו, על מנת שנוכל גם לשנע אותה.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

אנחנו נדפיס.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בסך הכול מדובר בשלוש מועצות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ומה הקושי השני?

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

יעקב סליחה, למה יש קושי כזה? זה חשוב מאוד לדעת כי לדעתי אין קושי כזה.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

חבר'ה, אנחנו בסוף משרד ממשלתי שעובד תחת המסגרת והמשאבים הקיימים. היום, בשביל לעשות התקשרות עם ספק כלשהו או כל דבר כזה, אני צריך לעבור את כל הבירוקרטיה.  

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה נכון.

<< דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

אנחנו מוכנים לממן את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ריאן, מהו הקושי השני?

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

הקושי השני הוא בנושא מיון המעטפות, כשצריך לאתר מרכז שיעשה את המיון ואחר כל הפצה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נעמיד את חדר הוועדה שיהיה לעזר. אני אפנה אותו כמו בבחירות לכנסת. מה עוד היית רוצה להוסיף לפני שאני אסכם?

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

נשמח אם יהיה לנו פתרון כדי שנוכל לוותר על הדפסת החוברות ולעשות את זה בצורה מקוונת.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אל תשלח אותי לכיוון הזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא אפשרי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נגיע לזה בדיגיטציה בהמשך החקיקה.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

כשתומר שומע דיגיטציה, הוא ישר קופץ.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, זה אני שקפצתי דווקא.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

אני מדבר על החוברת של החיילים שבה הם מצביעים, שנוכל לשלוח את הקטלוג בצורה מקוונת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לאן תשלח את זה? אני לא מבין. למארב שהוא נמצא בו? 

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

תומר, עשינו את זה גם בבחירות הקודמות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אי אפשר לעשות את זה. 

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

עשינו וחילקנו, צה"ל הפיץ את זה לכל המזכירים כקובץ שאפשר לחפש בו בצורה קלה יותר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ואיך עשית את זה אז? האם מבחינת החוק זה היה אפשרי?

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

עשינו את זה בבחירות האחרונות ככלי עזר נוסף, והבנו שהוא מוצלח מאוד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בנוסף, בסדר. מה שצריך לעשות לפי החוק, צריך לעשות.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

ולכן, אם נוכל לוותר על ההדפסה, זה יעזור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

או שיהיה גם וגם. 

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

הנקודה השנייה היא תהליך מיון המעטפות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כבר אמרת את זה – שאתה צריך כוח אדם ושאתה צריך מקום, בסדר.

 << דובר >> תמיר עידאן: << דובר >>   

שכשאתה חוצה גבול, אין לך טלפונים ואין לך דיגיטציה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בדיוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון, אבל יכול להיות שהם מעבירים את זה לשטח התארגנות. אני לא רוצה כעת להרחיב בנושא הפתרונות, אבל בעוד כמה רגעים כשתראה את הסיכום שלי, אתה תבין. 

כמו שביקשתי בחלק הקודם של הוועדה, לגבי אותן קלפיות באזורים כמו אילת, כששיש לכם מידע מבוסס, ולא בהכרח סטטוטורי של הלמ"ס, כשיש יותר מעשרות משפחות בעיר מסוימת, אני מבקש להוסיף עוד מספר קלפיות – לא מדובר בכוח אדם גדול וגם לא בהרבה כסף, ואתם תקבלו את כל הסיוע גם מהאוצר וגם מאגף החשב הכללי, ואם צריך גם אבוא לשם, הגם שזה לא תפקידי. 

נכניס את זה לחוק בתוך דברי ההסבר, אבל לא נשנה כרגע.  אנחנו נעביר את החוק היום כמות שהוא, כמו הצעת החוק, אבל אנחנו מצפים שכבר עם סיום הישיבה הזו, תערכו דיונים ותבדקו את האפשרויות גם מול האוצר. נועה, אני מבקש את העזרה שלכם בעניין הזה. נועה, את אתנו?

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אני אתכם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יפה. אני מבקש מכם את כל העזרה ואת כל הסיוע. כולנו עושים פה דבר אחד, ואלו בחירות דמוקרטיות במקומות שלא היו בהם בחירות, ולא בגלל שהם לא רצו, אלא בגלל שהם היו באבלם או בצערם או במנוסתם. ולכן, אני מבקש את העזרה של כל משרדי הממשלה בעניין, ואנחנו מדברים על דברים מינימליים. 
 
לגבי הדרום, יש רצון טוב מצה"ל, כי הוא לוקח על עצמו את ההתארגנות הפיזית בפועל. צריך רק את החוברות האלו, את ארבע או חמש קופסאות הקלפי ואת המיון שאחרי כן. אם נעשה את זה, זה אומר שעשינו דבר טוב לתושבים האלו, ולכן אני מבקש שעוד היום תגבשו את העמדה הממשלתית, נכניס את זה כבר בנוסח לקראת הישיבה הבאה ונבוא עם הפתרונות האלה בחקיקה. נועה וריאן, האם זה מקובל?

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

בהחלט מקובל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. נא העבר את רוח הדברים למי שצריך. נועה, אני מבקש גם את עזרתכם בעניין.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

נסייע בכל מה שניתן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אולי צריך פה גם את החשב הכללי בדברים האלה, אני כבר לא יודע, אבל אני מבקש את עזרתכם, ואנחנו נגבש נוסח ממשלתי ביחד עם המציעים ועם הוועדה. כעת, אני רוצה לשמוע סוגיות נוספות ככל שצריך. 

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אדוני, שמי מירה סלומון ואני מהמרכז לשלטון מקומי. בהתאם להנחיות של היו"ר לגבי הסוגיה של השבתון ביישובי עוטף עזה – האם יעסקו בה רק בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, או כבר עכשיו?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא. אנחנו רוצים לשמוע את העמדה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בעקבות זאת, זה הזמן באמת לשמוע את עמדת משרד העבודה.

 << דובר >> גדי (גדליה) הבר: << דובר >>   

שלום, שמי גדליה הבר ואני ממשרד העבודה. ההצעה מבקשת לקבוע שיום השבתון יהיה ב-18 בפברואר, ותכף נגיע ל-19.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

פורמלית הוא צודק.

 << דובר >> גדי (גדליה) הבר: << דובר >>   

שהיום הזה יהיה יום שבתון שקובע גם תחולה גיאוגרפית וגם תחולה פרסונלית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כפי שקיים בחקיקה רגילה. 

 << דובר >> גדי (גדליה) הבר: << דובר >>   

כן, כך אנחנו קוראים את זה. גם סעיף 97 (ב)(א) קובע את אותו סוג תחולה, וסעיף 97 (ב)(ג) קובע את הזכות לתשלום בגין השבתון. זה אמנם לא כתוב במפורש בהצעה, אבל משתמע כי כתוב שהוראות סעיף 97 יחולו בשינויים.


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כתוב במפורש ולא רק משתמע.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כן, זה הרעיון בשבתון, אחרת זה לא שבתון.

 << דובר >> גדי (גדליה) הבר: << דובר >>   

בישיבת ועדת שרים שנערכה ביום ראשון, משרדנו לא התנגד להצעה, ומכיוון שהגיעה ברגע האחרון לסדר היום, לא הספקנו לקבל את עמדת הארגונים. בהמשך השבוע, קיבלנו את עמדות המעסיקים, ואני מבקש בהזדמנות זו שזכות הדיבור תינתן לנציגות המגזר העסקי כדי להביע את עמדתם.

 << דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

אנחנו כאן, ונשמח להביע את עמדתנו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נשמח לשמוע, ואני מקווה שלא אשמח להגיב.

 << דובר >> גדי (גדליה) הבר: << דובר >>   

לאחר קבלת עמדת המעסיקים שהביעו התנגדות נחרצת בהיבט של תשלום בגין יום שבתון, עמדת המשרד היא שישולם פעם אחת בגין שבתון. זאת אומרת, עובד שמבחינה גיאוגרפית עבד במועצה מקומית שהתקיים בה שבתון וקיבל תגמול, הפעם המעסיק לא יחויב לשלם תגמול נוסף.


 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

הוא עבד ביום הזה. כולם עבדו.

 << דובר >> גדי (גדליה) הבר: << דובר >>   

צריך להתחשב בנטל הכבד שחל על המעסיקים, מכיוון שבשנים האחרונות התקיימו מספר ימי בחירות לכנסת.

<< דובר >> אופיר יחזקאלי: << דובר >>   

הרעיון הוא שישנם עובדים שהם לא מקריית שמונה, אבל הם עובדים שם, ואין מה לתת להם יום שבתון. יש בקריית שמונה עדיין 1,200 עובדים חיוניים. יש שמונה מפעלים שעובדים גם היום במצב חירום, ומגיעים אליהם מכל הכפרים מסביב ומכל מיני יישובים גם מחוץ לקריית שמונה, שם כבר היו הצבעות, ולכן ברור מי שבא לעבוד במפעלים האלה לא צריך לקבל יום שבתון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, השאלה היא הפוכה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אם תושב שדרות עובד במקום שהיו בו בחירות ולשם הוא לא בא לעבוד, כי לא היה מקום לעבוד מכיוון שזה היה יום שבתון, הוא קיבל משכורת למרות שהוא לא עבד, ועכשיו הוא צריך להצביע בשדרות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ואם זה אחד שגר בבאר שבע?

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

אני מבין שלמישהו מכם פה יש את הרשימה הזו? 


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בדיוק. איך אפשר לדעת?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

המעסיקים יודעים את זה.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

האם אתה מאפשר למעסיק לקבל את ההחלטות בנושא? האם תגן על עובד ייצור שכל פרנסתו היא 6,000 שקל, שהמעביד יגיד לו שהוא אמור להגיע לעבודה?

<< דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>  

אדוני, זה לא כך.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תכף אני אתן לכם את רשות הדיבור. לגבי הדבר שאתה קורא לו כפילות, כמה כאלה יש?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כן, בכמה זה מסתכם?


 << דובר >> גדי (גדליה) הבר: << דובר >>   

אין לי נתונים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תן לנו הערכה?


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כמה מאות אנשים.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

על בסיס מה?

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

בתקופה של הבחירות כולם היו מפונים. אנחנו  מדברים על הדרום.

<< דובר >> ישי פולק: << דובר >>   

החוק מדבר על הצפון.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

הבנתי, אבל אנחנו מבקשים התייחסות גם לגבי הדרום. אדוני, אתה מבין מה שאני אומר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הבנתי. הוא אומר שמבחינת התאריכים הם בכלל לא היו שם, ולכן זה לא רלוונטי שיהיה כפל, כי לא יכול להיות כפל.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא נכון, יעקב, יכול להיות כפל, אבל אני מסכימה שזה בקטנה וזה בטל בששים.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

הם פוצו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני רוצה לשמוע את עמדת המעסיקים, ואחרי כן את ההתייחסות של משרד העבודה.

<< דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

תודה אדוני. שמי מוריה ברבי ואני מאגף העבודה בהתאחדות התעשיינים, אני אדבר פה בשם נשיאות המגזר העסקי ואשקף את עמדת המעסיקים. שמעתי את המכובדים, חברי הכנסת, ראשי העיר וראשי מועצות בקשר לשבתון, יום שיש לו גם עלויות תפעוליות של היעדרויות עובדים במצב שבו העסקים גם כן נאבקים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מבקש רק שתפרידי בין ההתנגדות העקרונית שלכם ליום שבתון, שבאה לידי ביטוי בכל פעם מחדש, למרות שהיא לגיטימית, ואני מבקש שתתייחסי לעניין שמדובר כאן על יום שבתון לאנשים שלא היו להם בחירות בזמן כמו כולם, כי חלקם הגדול היה מפונה.

 << דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

בסדר גמור. לשבתון יש גם השלכות תפעוליות של היעדרויות עובדים וגם השלכות כלכליות, וכפי שמשרד העבודה כאן ציין ובצדק, מכיוון שיש כאן מצב א-נורמלי של פיצול הבחירות מאוקטובר, נוצרה סיטואציה שבה ישנם אנשים שכבר קיבלו תשלום עבור שבתון.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כמה אנשים כאלה יש?

 << דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

לגבי המספר, גם לי אין נתונים, אבל אני גם רוצה להזכיר לכם שלא כל המעסיקים הם גדולים, כי יש גם מעסיקים קטנים, ולכן מדובר בנטל כלכלי כבד. אנחנו כמובן תומכים בזכות לבחור וזו זכות יסוד, אבל בסופו של דבר צריך לראות גם את ציבור המעסיקים. התשלום שקבוע היום, הוא קבוע גם אם אני רשום בפנקס הבוחרים וגם לפי המיקום של מקום העבודה שלי, ולכן נוצר מצב שבו יש אנשים שכבר קיבלו תשלום על שבתון, כי אז הם לא היו רשומים בפנקס הבוחרים, והיום בזמן הבחירות הצפויות הם כן. 

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

אני רוצה לתקן משהו. תומר, חשוב שתדע שאם יש עכשיו תושב שדרות שב-18 החודשים האחרונים גר בעיר אחרת והצביע שם, הוא לא יוכל להצביע, כי גרעו אותו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האם יש לך דוגמאות?

 << דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

אני אשמח לסיים ואתן דוגמה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

למה הוא הצביע בעיר אחרת?

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

כי ב-18 החודשים האחרונים הוא עבר לגור בעיר אחרת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זו לא השאלה כעת.

<< דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

אני אתן דוגמה –מישהו שמתגורר בשלומי בצפון לא היה רשום בפנקס הבוחרים, אבל הוא עובד בטבריה. בזמן שהיו בחירות בטבריה, הוא קיבל תשלום כי היה שבתון בטבריה, והוא קיבל מהמעסיק שלו תשלום. עכשיו, כשייערכו בחירות בשלומי, המעסיק יידרש לשלם פעמיים. מובן שאנחנו תומכים בזכות לבחור, אבל גם המחוקק עצמו, כשהוא חוקק את הזכות לשבתון ואת הזכות לשכר פעם בחמש שנים, הוא לא התכוון לכך שאנשים יקבלו פעמיים, ולכן אנחנו מבקשים שהנטל הכלכלי הזה לא ייפול על המעסיקים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

איך יכול להיות שהוא לא היה רשום בפנקס? הוא אמור להיות רשום בפנקס כלשהו. 

<< דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

היא מדברת על מצב שבו מפעל בטבריה נסגר.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא, היא אמרה אדם שלא רשום בפנקס הבוחרים, עבד בטבריה וקיבל, אבל עכשיו הוא רשום בשלומי. איפה הוא היה רשום לפני כן?

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

מיכל, הוא לא יוכל להצביע. אצלנו בשדרות גרעו 1,000 איש.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

גבירתי, אין דבר כזה שהוא לא רשום בפנקס הבוחרים.

 << דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

אני אסביר – באוקטובר היו בחירות בטבריה והמפעל שלו סגר, אבל הוא עצמו גר בשלומי, אז באוקטובר הוא קיבל תשלום על יום שבתון.  

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

נכון, יש בעיה וצריך לשלם על זה, אבל כמה כאלה כבר יש?

<< דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

אין מקום לחייב בכפל תשלום את אותו מעסיק.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

יעקב, זה בדיוק מה שאמרתי קודם לאלון.

<< דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

אותו הדבר אמר גם משרד העבודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מוריה, האם התכוונת לאלה שמימשו את יום השבתון? אני רוצה להבין – בדוגמה שנתת קודם, האם דיברת על מישהו שמימש את זכות השבתון שלו ולא הלך לעבודה, או שהוא הלך לעבודה וקיבל שכר גבוה יותר?

<< דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

אני מדברת על אנשים שלצורך העניין בבחירות שהיו באוקטובר לא הופיעו בפנקס הבוחרים, מכיוון שאצלם לא נערכו בחירות.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

את מתכוונת שהם הופיעו בשלומי, ולא שהם לא הופיעו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אל תשתמשי במילים "לא הופיעו".

<< דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

מכיוון שלא היו באזור עצמו בבחירות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ולכן מה קרה?

<< דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

הם עבדו במקום שבו היו בחירות, ולכן המעסיק ששבת שילם.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל המקום היה סגור? או שמבחירה הוא לא הלך?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נהנו מהחופש.

<< דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

המעסיק כבר שילם להם עבור שבתון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה זה שילם להם?


<< דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   
 
הוא שילם להם על יום שבתון של בחירות מכיוון שהמקום היה סגור, או שהעובד הזה הגיע לעבודה ואז המעסיק שילם לו שוב. זאת אומרת שהוא כבר קיבל את התשלום עבור השבתון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יפה. הוא קיבל תשלום עבור השבתון, אבל לא גנב מאף אחד.

<< דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

אני לא אמרתי גנב חס וחלילה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תומר, האם נראה לך שאפשר לחלק בין השניים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא בשלב הזה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

יעקב, יש סיטואציה שאני יכולה להסכים איתה במובן הזה שאפשר לחלק. אם לדוגמה בן אדם רשום בשדרות ולא היו שם בחירות, אבל הוא עובד בבאר שבע, אם העסק היה סגור, מה רוצים ממנו? שהרי הוא קיבל יום שבתון ואי אפשר היה לעבוד. אם הוא הגיע לעבוד וקיבל כפול, או שהוא הגיע לעבוד ואמרו לו ללכת כי הוא בחופש, ואז אפשר לקבוע מנגנון שאותו העסק צריך יהיה להוכיח ולקבל פיצוי. בכמה כאלה כבר מדובר?

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

מי שהיה סגור פוצה, ומי שעבד, עבד בשדרות ובעוטף. אם אדם הוא תושב שדרות, עובד בבאר שבע והיה מפונה לירושלים – מה את רוצה ממנו?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

היא לא רוצה מהבן אדם, אלא מהעסק. אלון, גם העסק נפגע.

 << דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

כל עובד מקבל יום אחד.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

יש גם עסקים קטנים שהם מסכנים ומותר לתת להם פיצוי.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

אני רוצה את טובת העסקים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

חברים, תודה רבה. מוריה, האם סיימת להציג את עמדתכם?

 << דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

סיימתי. אנחנו מבקשים התחשבות במעסיקים ושהנוסח ישונה גם בהתאם לעמדת משרד העבודה, שמשקפת את העמדה שלי שלא צריך להיות כפל תשלום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> ישי פולק: << דובר >>   

שלום, שמי עו"ד ישי פולק. אני גם מנשיאות המגזר העסקי, אבל פה אני אדבר בשם התאחדות האיכרים. היות ולמעשה יש לנו בעיה עם סעיף 94 ב' (ד) שעל פי הנוסח המקורי, זה לא נכנס פנימה ולא ניתן לקחת את זה בפרשנות, מכיוון שסעיף 97 ב' הוא סעיף עצמאי, ומדובר פה על עובדים שאינם תושבים ועל עובדים זרים. לפי הנוסח הזה, יום השבתון תופס גם את העובדים הזרים, ולכן אנחנו מבקשים שזה יהיה ברור פה בצורה ברורה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה חלק מסעיף 97 ב'.

<< דובר >> ישי פולק: << דובר >>   

סעיף 97 ב' הוא רבתי, וברגע שאתה אומר 97, אז 97 לא תופס אותו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זו טעות הקלדה בנוסח.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתה צודק וזה יתוקן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה שיהיה כתוב בנוסח, זה 97 ב' כולל סעיף קטן (ד).

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שמענו את עמדתכם. אני רוצה לחזור רגע למשרד העבודה. ליבי ליבי עם המעסיקים הקטנים והגדולים, אבל אני יודע דבר אחד והוא שהמדינה צריכה להיערך לדברים האלה. לצערי הרב, אנחנו נמצאים בדקה ה-90, ומבחינתנו הנושא של יום השבתון חייב להיות חד וחלק. אם אתם יודעים להביא לנו הצעה חכמה יותר, אין לי בעיה ואני אשמח, אבל שהיא תהיה פרקטית. אבל אם לא, יהיה יום שבתון.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

אולי שתהיה אפשרות למעסיקים ששילמו פעמיים עבור יום שבתון, לפנות למשרד העבודה או לאיזושהי כתובת אחרת ולקבל שיפוי.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

נכון, שיקבלו פיצוי. "לא בשמיים היא".

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

"לא בשמיים היא", רק תביאי לי את ההסכמה של השר שלך והכל יהיה בסדר.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

בואו נראה מה המספרים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בבקשה, אל תלכו לשם.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, הם צודקים במהות שיכול להיות מצב של כפל תשלום, אבל בפברואר, כשהתקיימו הבחירות הכלליות לא באזורים הדחויים, רוב העובדים לא הגיעו לעבודה והיה שיפוי גורף של המדינה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

איזה שיפוי?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

בגין המשכורת ולא בגלל הבחירות, המעסיקים המשיכו לשלם. כשחלק הארי היה מפונה, המעסיקים שילמו להם משכורת לא על יום בחירות, אלא על כל החודש, והם קיבלו את השיפוי דרך הביטוח הלאומי כמנגנון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הבנתי.


 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

בקיצור, אין סוגיה כזו.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

ואם היו מקרים כאלה, הם בטלים בשישים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מטי, את צודקת.

<< דובר >> עמי ברקוביץ: << דובר >>   

האם הטיעון העובדתי הזה נכון גם לגבי הצפון? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לכאורה כן.

<< דובר >> עמי ברקוביץ: << דובר >>   

בצפון לא היה פינוי, ויכול להיות שאנשים נשארו במקומות האלה. ועוד דבר – גם בסיטואציה המתוארת, לפחות לגבי אותם אנשים שעבדו במקום שהיה בו שבתון ולא הצביעו, וכעת הם צריכים להצביע, זו בדיוק התכלית של יום השבתון, לאפשר להם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אומר גם לאור עמדת משרד המשפטים, לכבודו של עמי, וגם לאור ההערות שנשמעו כאן ממשרד העבודה, שמבחינתנו לא יודעים אלא אם כן אתם תדעו לתת לנו דרך שתהווה פתרון לעניין הזה, למרות שלדעתנו מדובר באחוז שולי מאוד, ובאחוז כזה אין לנו ברירה אלא להתייחס לכך רוחבית. 

 << דובר >> גדי (גדליה) הבר: << דובר >>   

אנחנו יכולים להציע נוסח. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

על מנת להשלים את דברי היו"ר, אני אדגיש, במיוחד לאור הערתה של חבר הכנסת צרפתי הרכבי, לגבי כך שרוב המעסיקים ואולי כולם קיבלו שיפוי מהמדינה.

 << דובר >> גדי (גדליה) הבר: << דובר >>   

אנחנו יכולים להציע נוסח עם מינהל האסדרה והאכיפה, שככל שעובד לא קיבל שכר בגין יום השבתון, ישנה מחלקת תלונות. הוא יוכל לפנות בתלונה והתלונה תתברר על ידי המשרד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה לא קשור לנושא שאנחנו מדברים עליו עכשיו.

 << דובר >> גדי (גדליה) הבר: << דובר >>   

נשאלה שאלה פה. המעסיקים יודעים מי קיבל ומי לא קיבל, ומי שלא קיבל יוכל להתלונן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לגבי תלונות, תבדקו מול מחלקת תלונות הציבור שלכם, אבל אנחנו בחקיקה ואני מודיע לך שהעמדה שלנו תהיה גם כן עמדת הממשלה, אז חבל על ההתבזות בדרך, כי אנחנו יושבים פה עכשיו בדיוק על תקן של התבזות שלא הייתה צריכה להיעשות אם היו עושים את זה לפני חודשיים או שלושה. מבחינתנו, אנחנו לא יודעים לכוון את יום השבתון ולהגיד איפה הוא יהיה בדיוק, ויכול מאוד להיות שזה ייפול על מישהו שלא תכנן את זה, אלא שכך יצא לו כביכול שקיבל פעמיים על השבתון.

לכאורה, וגם לאור הערתה החכמה והנכונה של מטי, מדובר כאן בשוליים, ולכן אנחנו אומרים שאם אתם רוצים להתנגד בוועדת השרים, אין בעיה, וכשנגיע לשם נתמודד עם זה, אבל בינתיים אני מציע שאם אתם רוצים, למרות שמבחינתי אתם חייבים, לנסות למצוא בנוסח נקודות שיעזרו לכם לשייף את זה יותר, אז בבקשה. היום נצביע ונכניס מבחינתנו שבתון בצפון, ודאי וגם בדרום, ובקריאה השנייה והשלישית נראה איך אנחנו סוגרים את העניין.

 << דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

יש לי התייחסות קצרה לעניין השיפוי. בדוגמה שלי המעסיק היה בטבריה והמשיך לעבוד, העובד הגיע או שלא הגיע לעבודה, אבל מקום העבודה עדיין עובד. המעסיק הזה לא קיבל שיפוי עבור התשלום ששילם לשבתון, ולכן סוגיית השיפוי אינה פותרת את הבעיה שהעליתי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון שזה לא פתרון מלא.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

 אבל ברוב המקרים העובד לא הגיע ארבעה חודשים לעבודה כי היה מפונה משדרות לטבריה, וכך ברוב המקרים.

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

מטי, פונו גם לירושלים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בדיוק. עמדתכם הובנה. תודה רבה.

 << דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   

תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם יש לכם נתונים ומספרים שמראים שמדובר על משהו רחב כתופעה, הוועדה תתייחס. תכינו את עצמכם לישיבה הבאה בעניין הזה.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אני רוצה לומר משהו בדיוק בהקשר הזה – הפיצולים שהיו, הם כתוצאה ממצב מדינתי שלא אנחנו החלטנו עליו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בדיוק.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

לכן המדינה לא יכולה ללכת למבחן האדם הבודד, ואני מדברת על החקיקה, כשמדובר על הליך. והדבר השלישי שאני רוצה לומר, בהתייחס לדבריה של מוריה, הוא שקל לדעת כי בצפון זה עוד לא קרה, אבל בדרום זה כן קרה – היו כבר בחירות בפברואר, יודעים על בעלי זכות הבחירה שלנו ולכן הם יכולים לבוא עם נתונים לגבי המשמעות על הדרום, ולהשליך מזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. 

<< דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

כמובן שאנחנו בעד המעסיקים שלנו.


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לגבי השבתון, נעיר הערה – סעיף 97 ב' (ב) קובע ש-35 יום לפני הבחירות, השר צריך לקבוע את השירותים הציבוריים שיופעלו ביום השבתון. אנחנו מציעים לוועדה לקבוע שהקביעה של שר הפנים שהייתה לקראת הבחירות האחרונות תחול גם על הבחירות האלו, וזאת לגבי הדרום כמובן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תומר, אני מציע שניקח עשר דקות הפסקה, כדי שתדברו ביניכם ותראו מה כן נכניס ומה לא.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בסדר.

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

היו"ר, ברשותך, צריך להשלים בתקנה את עניין זיהוי החיילים באמצעות דסקיות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, נרשם.

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

לא במסגרת החקיקה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתם יודעים לעשות את זה בלי חקיקה, נכון?

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

כן, אחרת אי אפשר יהיה להצביע.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

צודק. מר אלמוג, מכיוון שאנחנו בלוח זמנים צפוף מאוד, תצטרכו לבקש פטור ככל שאתם צריכים. עליכם להיות ערוכים לפני הבחירות שיתקיימו בנובמבר.


 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>   

תכינו את זה כבר עכשיו ותפרסמו.  


 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

מדובר באותן תקנות שהותקנו לפני הבחירות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון. האם אתה יכול להחיל אותן גם על הבחירות הקרובות שמתקיימות בעוד כעשרה ימים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם לא, אני אעלה את זה לחקיקה הראשית.

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

אם לא, לא יעזור כלום שאני אעלה את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ברור, הדסקית היא הזיהוי.

 << דובר >> רון אלמוג: << דובר >>   

נראה אם צריך להוסיף את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסדר. אגב, לקראת השנייה והשלישית, זה או טו טו. לא תהיה דקה אחת מעבר למה שאפשר.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

כבוד היו"ר, האם התייחסת ל-24 שעות שביקשנו לחיילים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מנסה שיהיו יותר.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

ברור, אני מדברת על מינימום. האם תחכה עם זה לקריאה שנייה ולשלישית?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם לא יהיה לי פתרון אחר, אנחנו נקבע את זה כ-24 עם בית המשפט או בלי בית המשפט.

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

20 או 30, או אפילו קלפי אחת עבור גזרות שבהן חיילים לא יכולים להצביע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בדיוק, וזה ואפשרי.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

משיזפון צריכים להגיע למשמר העמק? אני מכירה את הרשימות ואת האנשים שלי. אל תבואו עכשיו בגישה המצמצמת. 24 שעות זה משהו סביר.

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אלון, אני מצדיע לך ולשלוחיך בעניין הזה, כי לאורך הדיונים אמרת שאתה רוצה שזה יתקיים ושאתם מוכנים לעשות זאת כי זה ערכי. חוברות וארבעה ארגזים כחולים של קלפיות לא יכולים להפיל דבר כזה ערכי וחשוב. 

אני מקווה שיהיו לנו הקלפיות האלו, אבל במקביל, בהמשך לדברי האנשים פה, אני מבקש שתבדוק את עצמך במקומות שאתה צריך על מנת להרחיב מעט את השעות, כדי שתהיה לכם יותר גמישות ושנוכל בסוף להגיע למקסימום שאפשר, לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

החוק מבקש שהרמטכ"ל ייתן המלצה למשרד הפנים לגבי מיקום הקלפיות, ולכן אני חושב שאתם צריכים כבר עכשיו ומוקדם ככל האפשר להודיע למשרד הפנים איפה אתם חושבים שצריך לשים אותן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תכינו את עצמכם ואני מקווה שבסוף נוכל לברך על המוגמר.

 << דובר >> אלון סלומון: << דובר >>   

לא יהיו ארבע או חמש קלפיות וזה גם לא 100.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בדיוק, אבל תשתדלו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

100%, אבל תגידו להם. גם לגבי הצורך לקבלת ההחלטה של משרד הפנים בעניין הפתרון, אני חושב שיעזור מאוד למשרד הפנים לדעת בפני מה הוא עומד, ולכן גם את ההמלצה הזו אני מציע שתיתנו כמה שיותר מוקדם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון. אלון, אני מבקש גם לעדכן אותי כשיועברו הדברים למשרד הפנים וכו'.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אני רוצה לראות אם הבנתי נכון לגבי הקלפיות ולגבי הצבעת החיילים – במקומות שהיה ויוחלט שישימו בהם קלפיות זה נהדר, ובאלה שלא יהיו קלפיות, לדוגמה בלבנון ובעזה, יינתן מענה להגיע ב-24 שעות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה מה שביקשתי, ושלחנו את אלון לעשות שיעורי בית.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

רק רציתי לוודא שהבנתי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

על המיסוי טרם דיברנו – מהי עמדת הממשלה?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

האוצר בעד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

קבענו שכשאין עמדה, זה אומר שהעמדה חיובית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני אבהיר לפרוטוקול את משמעות הדברים – אנחנו מאריכים את תוקף הוראת השעה שנקבעה ופקעה באוגוסט 2024 בשנה נוספת, והמשמעות היא שזה חל באופן זהה גם על הבחירות בדרום וגם על הבחירות בצפון, למרות שתקופת התחולה של ההסדר המיוחד היא 60 יום לפני הבחירות, זאת אומרת שיש לנו לגבי הדרום תחולה שהיא, בחלקה לפחות, רטרואקטיבית, אבל זו ההצעה שכרגע ניצבת בפני הוועדה.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אנחנו רוצים להגיד תודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לתודות נגיע בסוף. נועה, נציגת האוצר, בבקשה.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

לגבי ה-18%, מכיוון שבאמת אלה התנאים שהיו גם בבחירות הקודמות, אנחנו תומכים בכך שהם יהיו גם כעת.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

פעם אחת מותר להגיד להם כל הכבוד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון. היה תיאום, דיברנו איתם קודם והם חזרו עם תשובות – כל הכבוד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הדבר האחרון שאנחנו צריכים לקבל מהאוצר – תקנון הכנסת מחייב את שר האוצר למסור לוועדה את העלות התקציבית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לאחר הקריאה השנייה והשלישית?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא. אם היא רוצה לתת תשובה לאחר שנחזור מההפסקה, זה גם אפשרי.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

העלות התקציבית היא פונקציה של מה שייקבע בהצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה שכרגע כתוב בנוסח השבתון בדרום.

<< דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

השבתון הוא לא בעלות תקציבית, אלא בעלות משקית, אבל אנחנו יכולים להעלות את הנושא שוב ונשקף לוועדה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

האם אין עלות תקציבית?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

המעסיק משלם.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

השאלה היא לגבי העלות התקציבית. האם אין עלות תקציבית להצעה כפי שהיא כרגע, או שאין? 

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

יש עלות תקציבית כנראה של מיליונים בודדים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אבל אנחנו צריכים לדעת, כי יש לזה משמעות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נועה, אנחנו צריכים לדעת כדי לקדם את החוק.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

ברור לי, ולכן אני אשאל ואבדוק מלמטה את העלויות, מכיוון שהרכיבים עוד ישתנו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני אסביר שוב – התקנון וחוק יסודות התקציב מחייבים להציג את העלות התקציבית, לא המשקית, של הצעת החוק ככל שהיא נמצאת בפני הוועדה כפי שהוועדה מתכוונת לאשר אותה לקריאה ראשונה. החשיבות של כך, כפי שחברי הכנסת יודעים, היא שהצעת חוק שעלותה מעל 6 מיליון שקלים פחות או יותר, נדרש רוב מיוחד כדי לאשרה במליאה. אני מניח שמשרד האוצר יודע את הסכום המדויק.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

תומר, האם למעשה מדובר על הדלתא בעקבות החקיקה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כמה ההצעה הוסיפה?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כן, כמה היא הוסיפה?

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

ברור שזה תוקצב כבר לפני כן, פשוט לא היו בחירות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

ולכן אני אומרת שאולי בשל העובדה שהרוב כבר תוקצב, צריך לדעת רק מה היא הדלתא. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

נכון, מטי צודקת כי זה יכול להיות 3 מיליון.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

יכול להיות מתחת ל-6 מיליון שקלים באופן גורף, כי זה חלק קטן מאוד מהמדינה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כבר כמעט 7 מיליון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נועה, האם יש מצב שנוכל לקבל תשובה כדי לדעת?

<< דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אני מבינה את כל מה שחברי הכנסת אמרו, וזה גם נכון. זאת אומרת, בוודאי שהעלות התקציבית היא רק הדלתאות, וכדי לתמחר אותה באופן מדויק, נצטרך נתונים ממשרד הפנים, וברגע שנקבל את הנתונים האלה, נוכל לעשות את זה באופן זריז מאוד ולתת את הערכת העלות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אנחנו לא יכולים להתקדם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

חייבים את זה בדברי ההסבר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תכתוב את זה בדברי ההסבר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אבל אני לא יודע מה לכתוב. 

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

היא אמרה מיליונים בודדים. האם זה מעל 7 מיליון או פחות?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נועה, תקני אותי אם אני טועה – בדברי ההסבר אנחנו נכתוב שלהערכת האוצר כרגע מדובר במיליונים בודדים, ולכן לא בטוח - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אי אפשר לכתוב דבר כזה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

פחות מהסף. יעקב, אפשר לבקש מנועה להגיד אם זה פחות מהסף שמצריך, בלי לנקוב בסכום, אלא רק לציין אם זה פחות מ-7 מיליון. נועה, את יכולה להגיד את זה?

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אמנם אני לא אוכל להגיד באופן מדויק, אבל כדי שנוכל להתקדם, אפשר להגיד שמדובר במיליונים בודדים, מכיוון שטרם קיבלנו נתונים רשמיים ממשרד הפנים, וברגע שנקבל לקראת הקריאה השנייה, נציג הערכת עלות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האם אפשר לסכם שאת אומרת כרגע שאת לא יודעת? שהעלות התקציבית לא ידועה כרגע ושהיא תבורר בהמשך? לקריאה שנייה ושלישית כבר תבואו עם נתונים ותגידי את שלך.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

בוודאי שיש עלות תקציבית, ואם אפשר אני מציעה לרשום את הדבר הבא – יש עלות שכרגע מוערכת במיליונים בודדים, וברגע שיתקבלו הנתונים ממשרד הפנים, נציג עלות תקציבית מדויקת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא אפשרי, כי אנחנו צריכים להציג עלות תקציבית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא מומחה בתקנון הכנסת וביסודות התקציב, ולכן אני מבקש שתנצלי את ההפסקה כדי להתייעץ עם מי שאת צריכה ויכולה, ואולי גם עם מי מאיתנו, וננסה למצוא את ההגדרה הנכונה.


 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אדוני, ההכרעה אם מדובר בהצעת חוק תקציבית צריכה להיעשות בפני הוועדה לפני הקריאה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אפשר שהדבר ייעשה נניח עד ליום ראשון בבוקר, וייכנס לדברי ההסבר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא. זה חייב להיות בפרוטוקול הדיון. נועה, תנצלי בבקשה את עשר הדקות הקרובות ותעדכני את לאה, או שתדברי ישירות עם גלעד או עם תומר. ריאן, האם רצית להוסיף משהו?

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

לא, כי בתיקון הצפוי לגבי הצפון, יש לנו כבר הערכת תקציבית גבוהה בהרבה מעבר ל-6 מיליון.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הם יכולים לאמץ את זה, כי הסמכות היא של שר האוצר.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

העברנו את ההערכה התקציבית לאיתן, אבל לגבי התיקונים לדרום, עדיין אין לנו הערכה תקציבית ונדון בכך.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא משנה, מספיק לנו שזה בצפון.

 << דובר >> ריאן גאנם: << דובר >>   

בצפון זה בוודאות מעל 6 מיליון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה לא משנה, מאחר והצעת החוק היא על שניהם. אם היא כבר עוברת, היא עוברת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כרגע זה רק בצפון, אבל אם היא תאמץ את האמירה שזה מעל 6 מיליון, אין בעיה.


 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

לאמץ או לא לאמץ או כדי לתת כל דבר אינטליגנטי, אני צריכה לקבל נתונים ממשרד הפנים, ואת זה טרם קיבלנו. ננסה לפתור את זה. חשוב לי לשקף שאני כמובן מכבדת ומברכת על כל דבר שריאן אמר, אבל טרם ראינו נתונים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ברור. אני אומר עוד פעם שהדברים ייסגרו סופית בקריאה השנייה והשלישית, אבל אנחנו כרגע בעניין טכני מהותי שיעזור לפתרון. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

שריאן יעביר לך את הפרטים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תבדקי בבקשה עם הייעוץ המשפטי אצלך, כי יכול להיות שיש נוסח שיעזור, שהרי זו לא פעם ראשונה שזה קורה בחקיקה שלא יודעים הכול. נכון שזו חקיקה פרטית שמגיעה ברגע האחרון, אבל אני לא רוצה לחזור שוב ולהגיד כעת למה, אז בואו נצא להפסקה של עשר דקות ונסגור הכול ביחד.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 12:40.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

חזרנו לדיון לגבי הבחירות לרשויות המקומיות בצפון, ואף הוספנו כאן גם את הדרום. לפני שנמשיך, אני רוצה לשמוע בזום את נציגת האוצר, נועה שוקרון, לגבי השאלה התקציבית. נועה, בבקשה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

עד שנועה תעלה בזום, אפשר בינתיים להקריא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני אחזור על מה שאמרנו בהתחלה – אנחנו כרגע לא משנים הרבה את ההצעה ולא מתאימים אותה לכל הנקודות שדיברנו עליהן, כי אנחנו מחכים לתשובות של משרד הפנים בשיתוף פעולה עם הצבא, ואני בטוח שהתשובות יהיו חיוביות, ונטמיע את זה בקריאה השנייה והשלישית. עכשיו נקריא את הצעת החוק ונוסיף שתי נקודות כבר עכשיו, כי הן לא תלויות התארגנות. גלעד, בבקשה.


 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>   

"הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה-2024

1.	הוראות מיוחדות לבחירות הנדחות – הוראת שעה – 

לעניין הבחירות כהגדרתן בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הבחירות) וכמשמעותן לפי פקודת המועצות המקומיות, שיתקיימו ביום כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025) (להלן – הבחירות הנדחות) יחולו הוראות אלה: 

(א)	יום הבחירות הנדחות יהיה יום שבתון בתחומן של הרשויות המקומיות שבהן נערכות הבחירות במועד האמור, וכן לגבי עובדים הרשומים בפנקס בוחרים של רשויות מקומיות כאמור, אף אם מקום עבודתם הוא ברשות מקומית שלא חל בה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם; הוראות סעיף 97 ב' לחוק הבחירות יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים".

לפני שאמשיך, אציין שלגבי הדרום נוסיף כבר עכשיו לקריאה הראשונה הוראה דומה שתחול על הבחירות בדרום, והשינוי היחיד בסעיף הזה יהיה לגבי סעיף 97 ב' (ב), שלמעשה תחול התביעה האחרונה של משרד הפנים, כפי שנקבע לגבי הבחירות שנערכו בפברואר לגבי השירותים הציבוריים שיופעלו, ולא נצטרך לקבוע את זה מחדש.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסדר. כהמשכיות מהקודם. אגב, זה לא חל על עובדים זרים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

סעיף ב' רבתי יכניס את זה פנימה לתוך העניין.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >>   

[המשך הקראה]

"(ב)	פרק ח' לחוק הבחירות יחול לעניין הבחירות הנדחות, בשינויים המחויבים, ואולם לעניין סעיף 80 לחוק האמור יקראו את הסעיף כך:

	(1)	בסעיף קטן (א), במקום '72 שעות' יבוא '192 שעות';

(2)	בסעיף קטן (ג), במקום 'שהם חיילים בשירות חובה אשר דרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון', יבוא 'שתורכב מאחד או יותר מאלה: חייל בשירות חובה אשר דרגתו אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון, חייל בשירות קבע אשר דרגתו אינה גבוהה מדרגת רב-סמל ראשון או חייל בשירות מילואים שדרגתו אינה גבוהה מדרגת רב-סמל מתקדם'.

(ג)	(1)	תושב המפונה מביתו רשאי להצביע בבחירות הנדחות בקלפיות מיוחדות 
במקומות שיקבע השר, ובלבד שיקבע שני מקומות קלפי לפחות בכל נפה כמשמעותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

(2) 	לכל קלפי מיוחדת לתושבים מפונים תמונה ועדת קלפי בת שני חברים שהם עובדי המדינה וכן ימונה מזכיר ועדת קלפי; ואולם, המפקח הארצי על הבחירות רשאי לקבוע כי ועדת הקלפי תורכב מחבר אחד שהוא עובד המדינה וחבר אחד הכשיר להיות מזכיר, וימנה לה מזכיר; אחד מחברי ועדת הקלפי שמונה כאמור יהיה יושב הראש.

(3)	השר יקבע הוראות בכל הנוגע לבחירות תושבים מפונים; שעות ההצבעה במקום קלפי כאמור בפרק זה יהיו כפי שיורה השר, ובלבד שההצבעה לא תחל יותר משעה אחת לפני פתיחת ההצבעה כאמור בסעיף 55 לחוק הבחירות ולא תסתיים אחרי שעת סיום ההצבעה כאמור באותו סעיף.

(4)	הוראות סעיפים 61א ו-82 עד 84 לחוק הבחירות יחולו, בשינויים המחויבים, על הצבעה בקלפיות לתושבים מפונים.

2.	תיקון חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה)

בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 9 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, בסעיף 1, במקום 'לשנה' יבוא 'לשנתיים'".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה כבר חל בדרום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כעת נשמע את נועה. תומר, תשאל אותה שוב את השאלה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

השאלה שאנחנו צריכים לתת לה מענה בדברי ההסבר, היא האם להצעה הזו יש עלות תקציבית מעבר לסכום הקבוע בחוק יסוד משק המדינה, שלמיטב זיכרוני הוא מעט מעל 6 מיליון שקלים?

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

הצעת חוק הזו היא אכן הצעת חוק תקציבית מעבר ל-6 מיליון שקלים. חשוב לי לציין לפרוטוקול שעל מנת לתת הערכת עלות מדויקת לממשלה כדי שהיא תוכל להביא מקור מתאים, אנחנו מבקשים ממשרד הפנים לקבל את הנתונים הרלוונטיים לעניין הצעת החוק, וגם שבסופו של דבר יש פה את האלמנט של מספר הקלפיות, שהוא המשתנה המכריע לעניין הערכת העלות, וכרגע הוא לא מצוין בהצעת החוק. נדבר על כך בהמשך.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

גם הדברים שכרגע כן ברורים, להערכתך הם מעל 6 מיליון.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה לך. אני רוצה לומר תודה לאוצר על שיתוף הפעולה בעניין זה, לגבי העיקרון שמה שהיה כבר בבחירות צריך להיות בבחירות אצל כולם. תודה רבה לך.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

האם הדלתא היא מעל 6 מיליון שקלים באופן חד-משמעי?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מבקש לא לקיים את הדיון התקציבי הזה עכשיו.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אדוני היועץ המשפטי, האם אני יכול להצביע?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כמובן. אני מזכיר שוב שבדברי ההסבר, נתייחס לשתי הסוגיות האחרות לגבי הדרום.


 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

האם הדרום כבר נכנס בקריאה הראשונה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לגבי השבתון והמיסוי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לגבי השבתון ולגבי השירותים הציבוריים שנשארים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

אני יכולה לשמוע את ההערה שלך לגבי הסכום?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

העלות התקציבית היא כ-6,700,000 שקלים, זה הסכום המעודכן, ורציתי לוודא שאנחנו אכן מדברים עליו.

 << דובר >> נועה שוקרון: << דובר >>   

בוודאי.

 << דובר >> ישי פולק: << דובר >>    

כבוד היועץ המשפטי, האם יש צורך להוסיף את הניסוח של משרד העבודה שביקשתם?
 
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא. כרגע לקריאה ראשונה הוא לא התקבל, אבל לקראת שנייה ושלישית, נחליט אם נתייחס או לא. כרגע, מבחינתנו יום השבתון יהיה גם אם בשוליים כאלו או אחרים הוא נופל בצורה מסוימת, וביקשנו מכם נתונים. 

 << דובר >> מוריה ברבי: << דובר >>   
 
אדוני, לא נוכל לספק נתונים, בטח לא בלוח הזמנים הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז לא, וכרגע אין לך רשות דיבור. תודה. עד שחברת הכנסת מיכל תחזור, אני רוצה לומר גם למשרד הפנים באמצעות האנשים שיושבים כאן –ביקשנו שתיערך אצלכם ישיבה או כל מה שצריך, כדי שנצליח לענות ולהיענות לצרכים המינימליים שדיברנו עליהם כאן, שהם למעשה הקלפיות, ושיינתן פתרון קודם כל לאזורים כמו אילת, שם בטח יש מעל 200 משפחות – ולשם כך, אנחנו רוצים לקבל את עמדת הממשלה כבר לאחר ההצבעה היום, כדי שנוכל להתקדם לקריאה השנייה והשלישית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ביקשנו שהתשובות יהיו היום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון, ביקשנו שהתשובות יזרמו היום, כדי שיהיה סיעור מוחות. אתם יודעים לעבוד ביחד כל כך טוב, גם בוועדה וגם במשרד, אז אנא מכם. 

בנוסף, כדי לאפשר לצה"ל להתארגן, יש להכין תוכנית משותפת עם החלק שקשור למשרד הפנים בעניין הזה, לרבות החוברות, הקלפיות הפיזיות והמיון שלאחר מכן, כולל מקום המיון ואנשי המיון, ואם יצטרכו דברים נוספים, אני רוצה שמשרד הפנים יכניס את זה בהצעה שלו. תכתבו הכול, נשב עם האוצר ועם הצבא ונביא בקריאה השנייה והשלישית משהו טוב לעם ישראל.

כעת אני מעלה להצבעה את הצעת החוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות הוראת שעה התשפ"ה-2024 (פ/25/4964) לקריאה ראשונה, עם השינויים שנאמרו פה – 

מי שבעד ירים את ידו – ארבעה בעד, אבל מכיוון שחבר הכנסת שוסטר סייע לנו עם כל אלה שהצביעו, למרות שהוא יצא מהדיון, אני מחשב את הקול שלו כאילו הוא הצביע לפרוטוקול.

מי נגד? – אין מתנגדים.
מי נמנע? – אין נמנעים.


הצבעה

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5
נגד – 0
נמנעים – 0

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם כך, אני קובע שהצעת החוק עברה פה אחד. אני מבקש ממשרדי הממשלה להעביר את הדברים לצוות שלנו ולבוא מוכנים בשבוע הבא על מנת לסיים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

יעקב, אני רוצה להגיד לך תודה רבה כי אני חושב שזה חשוב מאוד, ואני גם רוצה להגיד תודה לחברתי נירה שהלכה, הגישה בג"ץ והוציאה כסף מכיסה שזה גם קידם את האירוע, אז באמת שאפו לך.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נכון.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כל כך לא ברור מאליו.

 << דובר >> אלון דוידי: << דובר >>   

תעדכנו את הבג"ץ.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

הם יודעים הכול.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא צריך את הבג"ץ. המלצתי לה מה שהמלצתי לה לעשות ולא ניכנס לזה, אבל אם הבג"ץ מסייע, אני תמיד שמח.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

קודם כל, אני מבקשת להודות ליושב ראש הוועדה ולוועדה כולה. אני חושבת שזה היה אחד הרגעים היחידים שאני כחברת כנסת בשנתיים האחרונות מרגישה בהם שהשולחן הזה עשה את עבודתו. הוועדה עושה את עבודתה במקצועיות ובענייניות, ומשמשת כגוף מפקח.

הבג"ץ של נירה בוודאי נותן רוח גבית לכך שאנחנו חושבים נכון, וזה שנירה היא לוחמת כולנו יודעים. אני  מאחלת בהצלחה לכל המתמודדים, ואני מצרה על כך שהצטרכנו להשחית כל כך הרבה זמן ושהדברים לא נעשו מבעוד מועד, אבל יותר טוב מאוחר מאשר בכלל לא. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>   

מה שקרה כאן נדיר פעמיים – פעם אחת כי באקלים הנוכחי בכנסת לא רואים הרבה דברים שעוברים בהסכמות, ודאי שלא פה אחד, ואני חושב שבנושא הזה כמו בהרבה מאוד דברים בוועדה הספציפית הזו, אנחנו יודעים לעבוד ביחד ולהגיע להבנות לטובת אזרחי ישראל. 

אני יכול להצר על העובדה שמועמדים כמו נירה צריכים לעתור לבג"ץ בשביל לקבל ולעמוד על הזכות הבסיסית שלהם לבחור ולהיבחר, ואני חושב שהמדינה צריכה לעמוד על זכותם, כי זה תפקידה, ובהיעדרה של המדינה או בהיעדרה של הממשלה, טוב שיש כנסת מתפקדת שיודעת להעמיד דברים על המקום – ואני גם רוצה להודות לך, אדוני יושב הראש.

 << דובר >> נירה שפק: << דובר >>   

אני רוצה לומר תודה פעמיים – פעם אחת, תודה לך היו"ר, תודה לחברי הכנסת, לחברות הכנסת ולכל הסיעות שבאו ועשו את זה, ותודה רבה גם לכל ראשי הרשויות שנמצאים כאן כי בסוף זה לא היה לבד, אלא כולנו, וכשישבתי בבג"ץ עם העתירה שלי כולם הצטרפו אליה. 

והדבר האחרון שאני רוצה להגיד הוא שזה שיעור באזרחות ובדמוקרטיה – ואני רוצה שכל אזרח שמסתכל עכשיו, ומסתכלים הרבה, יראה שיש יכולת לבוא לכאן, לשבת סביב השולחן הזה, לדבר ושיש מי שמקשיב. תודה רבה, וכמובן שנמשיך לקריאה השנייה והשלישית, כי עד שזה לא גמור, זה לא גמור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מאחר ואופיר מקריית שמונה ליווה אותנו פה, נאפשר לו מילה קצרה לסיום.

<< דובר >> אופיר יחזקאלי: << דובר >>   

תודה רבה על התהליך הזה, לא מובן מאליו. אנחנו מקווים שהעניין הזה יסתיים בשלום ושיהיו בחירות, ואז נתעסק בדבר האמיתי והמהותי שהוא לשקם את הצפון ואת קריית שמונה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה לראשי המועצות, לראש העיר ולכולם. ביום שני נאשר את זה במליאה, ואני מקווה שעד יום רביעי נאשר את זה גם בקריאה שנייה ושלישית.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>