פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
12/11/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 108
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, י"א בחשון התשפ"ה (12 בנובמבר 2024), שעה 12:00


סדר היום:
 << נושא >> הפגיעה המתוכננת בנשים המוחלשות ביותר בתקציב המדינה הקרוב << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
שלי טל מירון – מ"מ היו"ר 

מוזמנים: 
	תאיר ראבוחין
	–
	רפרנטית רווחה, משרד האוצר

	ניצה קמיל
	–
	מנהלת תחום פ"א - תכנון טיפול והערכה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	טליה בן אבי שטיינברג
	–
	ממונה על שוויון מגדרי, משרד הבריאות

	סילבי קונורטי
	–
	ס. מנהל תחום ילדים, המוסד לביטוח לאומי

	יוסף פולנסקי
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

	ד"ר נטע משה
	–
	המחלקה לפיקוח תקציבים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	הודיה מויאל
	–
	מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

	תהילה שרעבי
	–
	חוקרת ומקדמת מדיניות, מרכז אדווה

	מורן זר קצנשטיין
	–
	מייסדת "בונות אלטרנטיבה"

	מוריה טריטיאקוב
	–
	דוברת, "בונות אלטרנטיבה"

	הדס ארנון שרעבי
	–
	עו"ד, מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה, "רוח נשית"

	נעמי שניידרמן
	–
	מנכ"לית עמותת אישה לאישה

	איריס שפירא
	–
	עו"ד, מובילת חזית הביטחון הלאומי, "אימהות בחזית"

	איציק סלמה
	–
	מנהל קשרי ממשל, ארגוני להט"ב

	תהילה אטיאס בסה
	–
	מנכ"לית "בת קול"

	מיה אוברבאום
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

	הודא אבו עבייד
	–
	רכזת לובי, פורום דו קיום בנגב

	שירה ביבלרש
	–
	חוקרת כלכלה ושירותים חברתיים, פורום ארלוזורוב

	חן מטס
	–
	רכזת פרלמנטרית וקשרי ממשל, פורום ארלוזורוב

	רן מלמד
	–
	מנכ"ל "נקודת מפנה" - המרכז לקידום מדיניות של רווחה

	יניב סגל
	–
	מנכ"ל עמותת "החזית הוורודה"

	בקי כהן קשת
	–
	עו"ד, הפורום למאבק בעוני

	אירית טויטו
	–
	שותפה מייסדית בפורום ההיי-טק למען ישראל



ייעוץ משפטי: 
ענת מימון

מנהלת הוועדה:
דלית אזולאי

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הפגיעה המתוכננת בנשים המוחלשות ביותר בתקציב המדינה הקרוב << נושא >>  


 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

ברוכים הבאים לכל מי שהגיע, אני שמחה לראות אתכם. אין הרבה דברים שמחים בימים אלה, וגם בוקר טוב קשה להגיד. אבל הוועדה הזאת עוסקת בדברים חשובים מאוד. אתמול היה פה יום, למי שלא עקב וראה, יום מאוד קשוח בכנסת ישראל. גם בוועדות ובוודאי במליאה שהסתיימה ב-3:30. 

חשוב לי לפני הכול, להזכיר לכולנו מסביב לשולחן הזה שבעוד שאנחנו יושבים פה עם בקבוקי מים מינרליים, סודה, קפה ומזגן ותנאים מאוד נעימים ונוחים, יש 101 חטופות וחטופים בעזה מזה 403 ימים. בלתי נתפס שאני אומרת את זה. יצא לי למלא את מקומה של פנינה בוועדה הזאת מספר פעמים. המספרים היו אחרים, ואני נדהמת שאני עוד צריכה לפתוח את הוועדה במילים האלו. 

בוועדה הזאת אנחנו מקפידים לשים בראש סדרי העדיפויות את נושא החטופות והחטופים. כמובן החטופות שלנו שגם ניבטות בתמונות ברחבי חדר הוועדה. אתמול היה כאן דיון, חשוב לי לציין, בנושא התצפיתניות והיה כאן מיצג בכנסת מאוד חשוב. ישבו פה האימהות של התצפיתניות. וחשוב שכולנו נזכור שאלה לא רק תמונות, אלה עולמות שלמים שאנחנו צריכים להציל. ממש כך, אין הגדרה אחרת. 

הדיון הזה הוא עוד דיון חשוב. יש הרבה דברים חשובים לדבר עליהם, אבל אין חשוב מלהחזיר אותם הביתה. והלוואי שהוועדה הזאת תעסוק בשיקום שלהם ואיך אנחנו מיטיבים איתם ועוזרים להם, משקמים אותם ולא בלשכנע את מי שצריך לשכנע שצריך להחזיר אותם לפה בחיים, לפני שיהיה מאוחר מידי. לצערנו לחלקם זה כבר מאוחר מידי. 

היה לי חשוב מאוד להגיד את דברי הפתיחה האלה. 

הדיון הזה למעשה עוסק בתקציב המדינה הקרוב ובפגיעה שלו בכלל אוכלוסיית ישראל, בדגש כמובן על נשים, ועל נשים מוחלשות בחברה. יש פה הרבה מאוד ארגונים שעשו עבודת הכנה וגם שלחו ניירות עמדה ויש להם הרבה מה להגיד ואנחנו רוצים לשמוע את כולכם. 

חשוב לי לציין גם שהתקציב הזה קורה תוך כדי מלחמה. וחשוב לי לציין שבמלחמה הזאת יש לנו 65,000 מילואימניקיות שלוקחות חלק בלחימה הזאת, שזו גאווה גדולה. ואנחנו גאים בהן. ואני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל המספרים הם עלו במאות אחוזים. פעם לא היינו מדברים בכלל במספרים כאלה, 65,000 מילואימניקיות. זה מספר מטורף. ומפה אנחנו רוצים לחזק אותן. 

יש לנו גם את נשות המילואימניקים, שמחזיקות את החזית שהיא ממש לא פחות חשובה, החזית הביתית. גם הפרנסה וגם הבית וגם הילדים וגם כל הדברים השוטפים שמעבר. כולם עובדים שנה מאוד לא פשוטה והגזרות הכלכליות שבאות עלינו יפגעו גם באוכלוסיות האלה, שנותנות הרבה מעצמן למען המדינה. וגם בעוד אוכלוסיות: בין אם זה סטודנטיות, בין אם זה הנשים המוחלשות ביותר בחברה. 

ואני בטוחה שכולכם תעלו פה את הנושאים השונים, בין אם זה ביטוח לאומי ומע"מ וקצבאות הילדים. כל הדברים שחוק ההסדרים מביא איתו. 

אני רוצה לציין שאנחנו כמובן נפתח על המחקר של הממ"מ שקצת יציגו את הנתונים שהם יביאו לנו, אבל אתם יודעים, אני צפיתי באיזה תוכנית שסיפרה שממשל ביידן, כשהוא בנה את תוכניות העבודה שלו, כשהם נכנסו לתפקיד, הם בנו את תוכנית העבודה של כל משרד עם תוכנית ייעודית מבחינה מגדרית. כל משרד ממשלתי בנה תוכנית מגדרית. שזה צריך להיות, כך צריך לעבוד. לי זה נראה נורא טבעי לעבוד בצורה כזאת. אצלנו כמובן זה לא המצב, בטח ובטח מבחינה תקציבית. 

יש בפנינו עבודה רבה בכלל בתפיסת העולם. להבין שכאשר בונים תקציב מדינה ויש חוק הסדרים, איך זה משפיע מבחינה מגדרית? האם מישהו שם את האצבע על זה? האם מישהו בודק איך זה משפיע על נשים בכלל בחתכים סוציואקונומיים שונים? אנחנו מאוד רוצים שגם בחוק ההסדרים תהיה התייחסות מלאה לנושא המגדרי, מה שלא קיים היום. לא קיים. גם התקציבים המשרדיים שמחויבים להציג איזה שהיא התייחסות מגדרית זה גם לא ברמה שבה אנחנו מצפים שזה יהיה. 

כל הדבר הזה צריך לקפוץ מדרגה כמה שיותר מהר ולכן היה לנו חשוב מאוד שנציגי האוצר יהיו פה וגם יקשיבו לכל מה שנציג כאן וגם יתייחסו לדבר הזה ואנחנו נוכל לראות איך אנחנו בפועל מתייחסים מגדרית בתקציב ופוגעים כמה שפחות בנשים. כי מה לעשות? תמיד איכשהו הנשים הן אלה שנפגעות ראשונות והן תמיד האחרונות בסדרי העדיפויות. אז לנו חשוב שמשרד האוצר ישים אותנו בראש סדרי העדיפויות, כמו גם שאר המשרדים וממשלת ישראל כמובן. 

אני רואה שאין כאן היום נציגויות של משפחות. נכון? אני לא טועה? כי תמיד אנחנו נותנים להם לפתוח. אני רוצה שנתחיל עם ד"ר נטע משה, מהמחלקה לפיקוח תקציבים במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני רק רוצה לציין, יש לנו פה את רשימת הדוברים, אני יודעת שכולם רוצים לדבר. אם אתם לא תהיו באיזה שהוא סד זמנים לא נספיק להכניס את כולכם. ואני מאוד רוצה לשמוע את כולכם, אז בבקשה תנסו להיות מתומצתים וענייניים. בבקשה ד"ר נטע משה. 

 << אורח >> ד"ר נטע משה: << אורח >>  

צהריים טובים, תודה רבה. לבקשת יושבת-ראש והוועדה אנחנו בעצם עברנו לקראת הדיון על הצעדים הנכללים בחוק ההסדרים ובצעדי ההתאמה הנלווים, כדי לבחון את הסוגייה המגדרית. בתוך זה אוכלוסיות מוחלשות. 

אני אתייחס בדברים שלי לשני היבטים שאני חושבת שהם יתנו לנו איזה שהיא מסגרת לדיון פה ולשמוע את הארגונים ואת משרדי הממשלה. אחד, איך לדעתנו נכון מבחינה מחקרית להתייחס לסוגי ההשפעות התקציביות על נשים ועל נשים מוחלשות. זו מעין איזה מסגרת טרמינולוגית שאולי יכולה לשרת אותנו. ושנית, בהתייחס לנקודת הזמן הנוכחית בדיוני התקציב ותפקידו של הפרלמנט אילו בחינות אנחנו יכולים לקוות שיוצגו כאן בהמשך ושיוכלו לסייע לחברי הכנסת ולוועדה להמשיך לדון בנושא. 

בהיבט הטרמינולוגי יש רמות שונות של פגיעה. אני מציעה לחלק את זה לשלוש רמות: אחד, יש מה שאנחנו קוראים לו השפעה ישירה וכמעט בלעדית על נשים. זאת אומרת צעדים שמוגדרים ומנוסחים באופן הזה שהם פוגעים בשירותים שניתנים לנשים, כמעט באופן בלעדי. באחת הגרסאות לדוגמה של חוק ההסדרים דובר על קיצוץ של 25 מיליון שקלים בתקציב ההפריה החוץ גופית. ברור לנו שזה צעד שהנפגעות ממנו, או שבעצם אלו שירותים שצורכות נשים. 

סוג ההשפעה השנייה זה השפעה יתרה על נשים מוחלשות וההשפעה השלישית זו השפעה יתרה על נשים. אני ארחיב למה אני מתכוונת בהשפעה יתרה. השפעה יתרה הכוונה היא לצעדים שמהניסוח שלהם בעצם הם חלים על כלל האוכלוסייה. רק כשאנחנו נכנסים לבדוק דמוגרפית וסוציואקנומית מי האוכלוסיות שנמצאות בתוך הקבוצות שמוחלות עליהם הצעדים האלה אנחנו רואים אלה נשים או נשים מוחלשות בחלק מהצעדים. לדוגמה, אם אנחנו ניקח נשים מוחלשות: מענק הכנסה הוא לא מנוסח באופן שהוא חל על נשים. אבל אנחנו יודעים שבתוך מענק הכנסה יש קבוצה של נשים מבוגרות בנות 30 עד 63 בעקבות העדכון של גיל הפרישה. ושבתוך זה בכלל יש הרבה נשים. אנחנו מדברים על קצבאות ילדים, על אי העדכון שלהם. ניקח נשים יחידניות וחד הוריות שעבורן הפגיעה הזאת היא כן משמעותית. כי ההכנסה הפנויה שלהם באופן יחסי נפגעת יותר מאוכלוסיות אחרות. 

באופן דומה אם נסתכל על כלל המשק, צעדים שמנוסחים לדוגמה לגבי המגזר הציבורי. במגזר הציבורי יש פי שתיים נשים מגברים. אז גם אם זה לא מנוסח כמשהו שפוגע בנשים או בגברים, כשאנחנו מסתכלים על זה בכלל המשק, הקפאת שכר במגזר הציבורי ולא במגזר הפרטי, מבחינה מצרפית יש פה שוני בנטל הכלכלי שהצעדים האלו משיתים על האוכלוסייה. יש עוד צעדים כאלה שנכתבו גם בדפי ההכנה וארגונים יוכלו להרחיב עליהם. 

זה מוביל אותי לחלק השני: מה אפשר לעשות בעת הנוכחית. אנחנו בעצם אחרי דיוני התקציב בממשלה והעדכונים שבוצעו בישיבות התקציב ונפתח פרק התקציב בכנסת בוועדה הזאת ובוועדות אחרות גם. במסמכים ובפרוטוקולים שעד כה הוגשו הבחינה התקציבית בהיבט הזה של חוק ההסדרים היא נעדרת. אני מפרידה פה בין החובה לניתוח מגדרי בתקציבי הממשלה, שעדיין בעצם ספר התקציב לא הוגש, לבין חוק ההסדרים שאנחנו כן כבר רואים טיוטות שלו ותסקירי חוק ודברים שמוגשים ונדונים בכנסת. 

בכל הדברים האלה של חוק ההסדרים אנחנו מתייחסים לשניים: גם לשינויים מבניים וגם לצעדי התאמה, מה ששני החלקים של התוכנית הכלכלית, אין בעצם נתונים של בחינה מגדרית שמאפשרים ללמוד איך הנטל הכלכלי הזה מושת. אני לא אכנס עכשיו לכל צעד וצעד, גם היו הרבה שוניות וגם יש פה מי שיותר מעורה בדברים ובשטח ויוכל להרחיב ומשרדי הממשלה. 

אני בעצם אסיים עם שאלה שחה"כ יושבת-ראש הציגה והיא מופנית בעיקר לאוצר. אחד, אילו בחינות קונקרטיות נעשו כדי להבין איך ההשפעות האלה מתורגמות מבחינה מגדרית? ושתיים, בהינתן זה, האם הוצגו חלופות? אנחנו יודעים שבישיבת התקציב בממשלה היו צעדים שנכנסו והיו צעדים שיצאו ונמצאו החלופות. אז גם פה, מבלי להיכנס נורמטיבית למה החלופה שתיבחר, אבל האם בפני חברי הכנסת יש בעצם את החלופות האלה כדי לבחון האם יכולה להיות חלופה שבה הפגיעה בנשים היא פחותה יותר?

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

תודה רבה. אני רוצה לציין משהו שלא ציינתי קודם. קודם כל, אני ממש מצרה על זה שאני חברת הכנסת היחידה בחדר. אני חושבת שזה דיון שצריכים להגיע אליו חברות וחברי כנסת, כמובן גם אופוזיציה, אבל גם קואליציה. בסוף זה נוגע לחיים. 

זה מאוד מפריע לי לראות שבחדר הזה, שדן בנושא כל כך חשוב, אף אחד לא מצא לנכון לבוא ולהקשיב ולקחת חלק ולנסות להשפיע, שהדבר הזה ישתפר. שנעשה איזה שהו אמשהו אמיתי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אתמול בתקציב טבריה הצביעו הרבה דווקא. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

שוב, זה הכול עניין של סדרי עדיפויות. ואני רוצה להגיד בהקשר לסדרי עדיפויות, שתמיד יש אלטרנטיבות. אבל לצערי, כשאני מסתכלת על מה מתוכנן לנו בחוק ההסדרים אני רואה בעצם מה שמו בסדרי העדיפויות גבוה ומה שמו בסדרי העדיפויות נמוך. ואנחנו, כרגיל, בסדרי העדיפויות נמוך. 

כשאני מסתכלת על הגזרות האלה ואיך זה הולך להשפיע עלינו, בטח על נשים, אני שואלת את עצמי למה לא התייחסו לאלטרנטיבות שהן מאוד פשוטות. למשל סגירת משרדים ממשלתיים מיותרים, העברות תקציביות הזויות שהולכות לכל מיני מטרות שבאמת, איך אפשר להשוות בכלל? אתן יודעות, ציינתי קודם את המילואימניקיות. אני רוצה להזכיר גם את התא המשפחתי, דיברתי גם על נשות המילואימניקים. אבל אתם יודעים, יש את האימהות של הלוחמים ויש את נשות המילואימניקים. ויש כל כך הרבה מעטפת מסביב שגם ככה נפגעה בשנה האחרונה. הם נפגעו בשנה האחרונה בצורה מהותית, הם בקושי מצליחים להרים את הראש מעל המים. אנשים שעושים פה מילואים 200 ו-300 יום והתא המשפחתי שלהם מתפורר, בכל ההיבטים: כלכלית, רגשית, נפשית, זוגית. מכל היבט. ועכשיו אנחנו הולכים להפיל עליהם עוד גזרות. במקום לסייע להם אנחנו מפילים עליהם עוד גזרות. זה מאוד מתסכל ותמיד יש אלטרנטיבות.

היה חשוב לי להגיד את זה. זה פשוט עניין של סדרי עדיפויות ומה הממשלה הזאת בוחרת לשים בראש סדרי העדיפויות. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למורן זר קצנשטיין, מייסדת "בונות אלטרנטיבה", בבקשה. 

 << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >>  

תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה ולכל הנשים שמשתתפות כאן. קודם כל, אני שמחה לראות שנייר העמדה שכתבנו לצד ארגוני נשים נוספים נמצא פה מסביב לשולחן. 

תראו, כאשר שר האוצר הגיש את התוכנית שלו כתבו נייר של 243 עמודים, נתנו חמישה ימים בעצם להגיב. ובתוך החמישה ימים האלה אנחנו הקמנו צוות של כלכלניות כדי שיגיבו בעצם על המסמך. ואנחנו יושבות על המסמך ואנחנו מסתכלות. ומה שאנחנו רואות, כמו שנאמר פה קודם, זה שכל המסמך הזה בעצם בחר לפגוע איפה שהכי קל. ואיפה הכי קל? למרות שמשרד האוצר הביאו כמה אופציות. אמרו תקצץ במשרדי ממשלה. אבל שר האוצר הלך איפה שהכי קל לו, איפה שיהיה לו הכי פחות התנגדות – זה לפגוע בנשים. זה תמיד הכי קל. 

מי אלה הנשים האלה? הנשים המוחלשות, הנשים הפגיעות, נשים חד הוריות, אימהות לילדים קטנים, נשים שעובדות במגזר הציבורי. האזור שתהיה בו הכי הרבה התנגדות. למה? אלה נשים שנמצאות חלקן בהישרדות, נשים שבני הזוג שלהן במילואים, נשים שנמצאות תחת נטל כלכלי. אף אחד לא יהפוך לו שולחנות על הפגיעות שהוא הולך לעשות. הכי הכי קל. 

עכשיו כשאנחנו מסתכלות רגע על הדברים ששר האוצר במדיניות שלו מתווה, מה אנחנו רואות שם? איזה צעדים יש שם? אי הצמדה של פרמטרים שנועדו לעודד נשים לצאת לעבוד: מענק עבודה, שכר מינימום, נקודות זיכוי. אפילו חוק חינוך חובה 0 עד 3, שזו הייתה ההבטחה הגדולה של הבחירות, לא נמצא. אם לא הייתי יודעת אחרת, הייתי אומרת שאולי יש איזה אינטרס לשר האוצר להשאיר נשים בבית. יכול להיות. אבל אני לא יכולה לדמיין דבר כזה על ממשלה כזאת ליברלית. 

יש פה שילוב של שר אוצר שהולך על מדיניות עצלנית ושמרנית ופוגע באוכלוסיות הכי חלשות, שהכי קשה להן יהיה להתנגד, כדי לממש את המדיניות השמרנית שלו. ומי שמשלמות את המחיר, כרגיל, לאורך כל ימיה של הממשלה הכושלת הזאת, אלו נשים. רק אתמול הועבר חוק נוסף כדי לעודד הגדלה של ג'ובים. איפה? לרבנים וברבנויות. מה זה אומר? שכסף יש. 

אני מציעה לשר האוצר לרדת ממגדל השן שהוא בנה לעצמו ולהסתכל על נשים בלבן של העיניים ולהבין שיש לו גם בוחרות, לא רק בוחרים. וגם לנשים שבחרו בו הוא צריך לתת דין וחשבון ולכל הנשים שהוא משרת, שזה אומר כל הנשים במדינת ישראל. ולהפסיק את המדיניות הנצלנית, העצלנית והשמרנית שלו. תודה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

תודה רבה מורן, דברים חשובים מאוד. נעבור כעת לתהילה שרעבי ממרכז אדווה, שגם הגישה לנו נייר עמדה. בבקשה. 

 << אורח >> תהילה שרעבי: << אורח >>  

תודה רבה. בעצם אני רוצה ככה גם לדבר, להצטרף למחקר של הממ"מ. מדובר בעצם בצעדים שפוגעים באופן לא פרופורציונלי יותר בנשים. ואם הייתה נעשית בחינה של חוק ההסדרים או אם הייתה נעשית כמו שצריך בחינה של תקציבים במשרדי ממשלה, כפי שהחוק מחייב, אולי זה היה כבר נטמע בצורה כזאת שהיינו מודעות להשלכות על נשים של כל הגזרות האלה שבאות עלינו ואנחנו סביב השולחן הזה צריכות עכשיו בחמישה ימים, כפי שמורן אמרה, להגיד מה ההשלכות. 

 << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >>  

אני רגע רוצה לציין שלא ציינתי אתכן. כי זה היה כתוב לי, אז תודה. 

 << אורח >> תהילה שרעבי: << אורח >>  

בעצם אני רוצה להתייחס, לעשות פוקוס על שני סוגים של פגיעות בנשים: אחת, מדובר בגזרות כלכליות שבפועל עתידות לפגוע ישירות בהכנסה הכלכלית של נשים, בעיקר נשים מוחלשות שעבורן זה יהיה משמעותי יותר. ודבר נוסף, השלכה על גידול בעבודות השקופות שנשים ייאלצו לשאת בהן בגלל שהמדינה בעצם הולכת לסגת מההשקעה שלה בשירותים חברתיים עקב הקיצוצים הרוחביים. מה גם שכבר את מציינת שנשים עקב המצב הנוכחי נושאות יותר ויותר בעומסים בעקבות המצב, בחיים הפרטיים שלהן, בתור עובדות במשרדים שהם משרתים את אותן אוכלוסיות שנפגעות היום. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

סליחה, גם נשים עצמאיות, שאנחנו חייבים לציין אותן. כי נשים רבות שהן בעלות עסקים נכחדו להם העסקים בשנה האחרונה ועכשיו הן עוד יותר נפגעות. סליחה, הייתי חייבת לציין אותן גם. 

 << אורח >> תהילה שרעבי: << אורח >>  

כן, מהבחינה הזאת ממש מדובר בצעדים שבפועל יסיגו אותנו לאחור, ירחיבו את הפערים המגדריים הקיימים ולא יאפשרו לנו ביום שאחרי לעשות את השיקום מהנקודה הזאת, אלא יסיגו אותנו לאחור והשיקום יצטרך, תהיה כאן הוצאה מוגברת של משאבים, שאנחנו יכולים למנוע את זה בנקודה הזאת. 

כמה צעדים קונקרטיים שנרצה לציין ולהצטרף לקריאה למשרד האוצר בעצם לרדת מההצעות האלה. הן מיותרות ופוגעות יתר על המידה גם בנשים מוחלשות וגם בגברים מוחלשים שנמצאים בקבוצות האלה. אנחנו מדברים על הקפאת סכום מענק העבודה, עד לשנת 2027, בשל מצב החירום. כשמענק עבודה בישראל כבר הוא מהנמוכים בהשוואה למדינות אחרות שמיישמות את הכלי הזה. נתח גדול יותר של נשים בעצם מסתייעות במענק העבודה הזה. נשים שהן מקבלות שכר נמוך בשוק העבודה. מדובר על כ-62% ממקבלי מענק העבודה שהן נשים. 

הקפאת קצבאות הילדים. כמובן מיועדת בדיוק לאימהות חד הוריות ומשפחות מרובות ילדים הולכות לשלם על זה מחיר ישירות. מדובר על פגיעה שתשחק את ההכנסה שלהם באופן שישליך גם על האפשרות שלהם להמשיך ולקיים את המשפחה. 

צעד נוסף שמוצע הוא העלאת דמי הביטוח הלאומי במדרגה המופחתת. זאת אומרת על חלק מההכנסה שהוא עד 60% מהשכר הממוצע עד 7,500 שקלים, האחוז הזה בעצם יעלה. מי שנמצאות יותר בהכנסות הנמוכות הן בעצם נשים. והן מהוות כ-65% ממקבלי שכר נמוך בישראל. המון נשים בישראל, יותר משליש מהנשים בישראל משתכרות שכר נמוך, 36%. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

לא רק שהן משתכרות יותר נמוך עכשיו אנחנו גם פוגעים להן בשכר שגם ככה הוא יותר נמוך. 

 << אורח >> תהילה שרעבי: << אורח >>  

בדיוק. אנחנו נפגע להם בשכר הנמוך, לא ניתן להם את מענק העבודה שנועד לעודד אותן להישאר בשוק העבודה. ואנחנו נקצץ איפה שרק אפשר. בנוסף כמובן למה שאמרתי, בשירותים החברתיים והתשתיתיים. הפגיעות האלה, הקיצוץ בהיקף של כ-6 מיליארד ש"ח באותם שירותים חברתיים צפוי להעמיק את הגירעון הטיפולי ולהשית את כל הנטל על נשים. 

כמו שאמרתי, להסיג אותנו לאחור. אני אציין כמה השלכות צפויות שבעצם תוצאה של כל הצעדים: שחיקת הכנסה של נשים מוחלשות, כניסה של משפחות חד הוריות נוספות למעגל העוני. כאשר סך ההפסד, עשינו חישוב במרכז אדווה מה זה אומר בעצם בסכום הכסף. סך ההפסד של אישה המפרנסת לבד את שני ילדיה עשוי להגיע לסכומים של כ-1,000 עד 2,000 שקלים בשנה. זה דבר משמעותי. זה יכול לדרדר משפחות. אנחנו מדברים פה גם על פגיעה בהכנסה של נשים בגילאים מבוגרים שעובדות למחייתן. 

אני אסיים בחזרה לקריאה שלך, שלי, ושלכן סביב השולחן, להחיל חובה של בחינה מגדרית, שלא יעשו רק הארגונים. שהממשלה תהיה אחראית על הבחינה הזאת. ושיישקלו אלטרנטיבות וימנעו אותנו מלהגיע למצב שאנחנו צריכות לעמוד על הרגליים האחוריות ולמנוע צעדים שלא היו צריכים בכלל לעמוד כאן לפנינו היום. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

תודה רבה, דברים חשובים מאוד. אנחנו נעבור לשירה ביבלרש, חוקרת כלכלה ושירותים חברתיים מפורום ארלוזורוב, בבקשה. 

 << אורח >> שירה ביבלרש: << אורח >>  

תודה רבה. אני רוצה לדבר היום רגע על איך התקציב שכרגע מוצע משפיע על כל מיני אוכלוסיות, ביניהן גם אוכלוסיות מוחלשות ונשים ונשים חלשות בפרט. אני רוצה לדבר על שתי תמות מרכזיות שאני רואה שחוזרות על עצמן בתקציב: אחד זה הבחירה למסות עבודה ולא למסות הון והשנייה זה לא לדבר על אי שוויון בכלל. 

בנושא של מיסוי עבודה ולא הון – בעקבות המלחמה באמת אנחנו רואים צרכים מהותיים במימון והגדלת התקציב באיזה שהוא אופן. כאשר מסתכלים על רפורמות המיסוי כמעט כולן מדברות על מיסוי של עבודה. נשים נמצאות בחלק נמוך יחסית במחזיקי ההון ובחלק גבוה יחסית במשתכרות מעבודה. בעיקר בעיקר נשים מוחלשות, כנראה שיש להן מעט מאוד הון ודווקא עליהן בוחרים להשית את רוב המיסוי שמדובר בהצעה הזאת. 

בנוסף לזה, העשירים ביותר משלמים היום הרבה פחות מס. המאיון העליון משלם היום לפי רשות המיסים 26% מס אפקטיבי. כש-99 האחוזים האחרים משלמים 40% מס אפקטיבי. זאת אומרת המאיון העליון משלם רק 26% מההכנסה שלו, כאשר כל השאר משלמים 40%. זה הבדלים עצומים. ועדיין, כשצריך להעלות מיסים ואין ברירה, תמיד עובדים למסות את העובדים ואת החלשים ולא את המאיון העליון ולא את ההון. זאת בחירה שהיא לא ברורה מאיפה היא מגיעה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

כן, האמת מאוד ברורה. 

 << אורח >> שירה ביבלרש: << אורח >>  

בסופו של דבר הדבר הזה הוא בחירה שהממשלה שלנו עושה. הזכרתם פה זה שהאוצר הציע הצעות. הוא לא הציע הרבה הצעות על מיסוי הון. גם האוצר רוב ההצעות שלו שהיו מונחות על השולחן דיברו על מיסוי עובדים ולא על מיסוי של ההון. 

הדבר השני שרציתי לדבר עליו זה שלא מדברים על אי שוויון. מדינת ישראל באי שוויון מרקיע שחקים. אנחנו מקום שישי במדד ג'יני במדינות ה-OECD. יש רק חמש מדינות שמצבן באי שוויון יותר גרוע משלנו והן מדינות כמו קוסטריקה, טורקיה. לא המדינות שהיינו רוצים להידמות להן. בעיקר כשאנחנו מדברים על מיסוי, שזה כלי מתבקש לראות איך הוא משפיע על אי שוויון, אף אחד לא מדבר על ההשפעות האלה. אף אחד לא בוחן בכלל איך הדבר הזה משפיע על אי שוויון. לא אי שוויון מגדרי, לא אי שוויון מגזרי, לא שום אי שוויון. 

בשביל להתחיל ולהיכנס לאיך הדבר הזה משפיע על אי שוויון בין גברים לנשים או בין נשים מוחלשות לנשים לא מוחלשות, בין נשים מוחלשות לגברים אחרים. בשביל להתחיל לדבר על זה צריך קודם כל בכלל להסתכל שזה יעניין מישהו איך הדבר הזה משפיע על אי שוויון. נכון להיום לא רק שזה לא נבדק, גם כשאנחנו בדקנו את זה אנחנו מסתכלים ואנחנו רואים שרוב ההצעות פוגעות באי שוויון. מציעים לעלות מע"מ, כבר הוחלט להעלות אותו ל-18%. זה מס רגרסיבי. זה מס שמחריב אי שוויון. ושוב, מה זה להרחיב אי שוויון? זה לפגוע באוכלוסיות מוחלשות ובעיקר בנשים ובנשים מוחלשות. 

השלילה של נקודות הזיכוי לעובדים זרים, בתוכם יש עובדות זרות שהן אוכלוסייה, שוב, מדברים על נשים מוחלשות, עובדות זרות זו אוכלוסייה מאוד מאוד מוחלשת. כל הבחירות האלה הן בחירות לפגיעה באוכלוסיות הכי חלשות במדינה. וזה בכלל לא מדובר. 

בנוסף לכל זה, לצד המיסוי יש גם את הקיצוצים. וגם בקיצוצים מדובר על קיצוצים בשירותים חברתיים, שהם גם ככה בתת תקצוב כבר הרבה שנים. ב-7 באוקטובר כולנו נחשפנו לזה והרגשנו את זה שהם ממש בקריסה. אנחנו יודעים שיש תורים מאוד ארוכים במערכת הבריאות, שמשרד הרווחה הוא בעומסים בלתי אפשריים, שהחינוך שלנו הוא בהישגים מאוד נמוכים. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

ואנחנו עוד לפני הגל של מה שיקרה פה מבחינת בריאות הנפש והשירותים הבריאותיים שמדינת ישראל תצטרך לספק. גם לחיילים שלנו שעוד לא יצאו מהלחימה וגם בעורף. 

 << אורח >> שירה ביבלרש: << אורח >>  

בלי ספק. וכל הדברים האלה, שוב, בוחרים לקצץ בדברים האלה במקום לבחור להעלות מס על אנשים שגם ככה משלמים פחות מס. יש להם והם לא בשום מצוקה כלכלית. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

או לסגור משרדים מיותרים וכספים קואליציוניים שהם רבים. מיליארדים זה הרבה כסף במדינת ישראל. 

 << אורח >> שירה ביבלרש: << אורח >>  

זה נכון שיש הרבה מאוד מקום לפנות למקומות כאלה. אבל גם בהחלט יש מקום לבוא ולהגיד לעשירים ביותר, שמשלמים היום מעט מאוד מס, שהם צריכים לשאת בנטל. הם צריכים להיות חלק מהדבר הזה. 

אז אני באמת אומרת אפשר אחרת. זאת מדיניות. זאת לא טעות, זאת מדיניות. אפשר אחרת, אפשר לבחור למסות ולא לקצץ. אפשר לבחור לשים את המיסים האלה על העשירים ביותר. בפורום ארלוזורוב כתבנו נייר שנקרא "מימון אחראי" שבו אנחנו מציעים אלטרנטיבות של רפורמות מיסוי לאוצר, שפוגעות כמה שפחות בעניים. שמושתות בעיקר על העשירים וחלקם הגדול מושת על בעלי ההון. בין ההצעות האלה יש מס עיזבון על עיזבונות גבוהים מ-10 מיליון שקלים. העלאת מס חברות ב-5 נקודות אחוז. ומיסוי יותר מקיף של הרווחים הכלואים שמדובר היום, אך לא מספיק. 

יש שם עוד כל מיני הצעות, אני מזמינה את כולכם להיכנס לאתר שלנו ולהסתכל על הנייר הזה. זה נייר שמציע הצעות קונקרטיות כאלטרנטיבה למה שיש היום באוצר. שבאמת יכול לבוא ולהגיד, לגייס את הכסף שהאוצר דורש ושהמדינה אומרת שאין ברירה לגייס אותו, אבל בדרך אחרת שפוגעת פחות בחלשים, פחות בנשים ופחות בנשים הכי מוחלשות. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

תודה רבה. דברים מאוד חשובים. רק אני רוצה לציין, נדמה לי שהנושא של העובדים הזרים - - -

 << אורח >> ד"ר נטע משה: << אורח >>  

כן, בדפי החלפה אז החבות של מס על עובדים זרים בישראל בוטל. 

 << אורח >> שירה ביבלרש: << אורח >>  

עד שלא, דברים יכולים לחזור. 

 << אורח >> ד"ר נטע משה: << אורח >>  

רק אולי רגע נגיד, יש בעצם כמה גרסאות של חוק ההסדרים סביב הדיונים. אז בחלקים לפעמים הדברים מוחלפים. וזה כתוב שהוא ירד. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

בסדר גמור. אנחנו ממשיכים הלאה. איציק סלמה, מנהל קשרי ממשל של קואליציית ארגוני הלהט"ב וכמובן יועצי לשעבר האהוב מאוד. בבקשה איציק. 

 << אורח >> איציק סלמה: << אורח >>  

תודה רבה שלי, יושבת-ראש הוועדה, על הדיון הזה. 

הקהילה הגאה בישראל מחויבת לפעול למען שוויון זכויות והזדמנויות לכלל אזרחי ואזרחיות המדינה. ולכן אנחנו מצטרפים באופן חד משמעי לקריאה למנוע את הקיצוצים הבלתי סבירים ואת הפגיעות הבלתי סבירות בכלל בנשים בתקציב הזה. 

בין השאר גם בשחיקת ההכנסה של נשים מוחלשות באופן שישליך על היכולת שלהן לרכוש שירותים ומוצרים חיוניים. ובכלל, זה מעלה בפנינו את השאלה שאין זה יתכן שתמיד כשקיימת חרב תקציבית נשים ולהט"ב יהיו האוכלוסיות הראשונות להיפגע? ואנחנו רוצים להעלות באמת חשש אמיתי מפגיעה בתקציבי הקהילה הגאה בתקציב הקרוב. כרגע אנחנו לא מקבלים תשובות חד משמעיות. ובפרט כשאנחנו מסתכלים על נשים להטב"קיות שחוות אפליה כפולה שמקורה בהיותן חלק מקהילה מוחלשת. וזה משהו שמאוד מאוד מטריד אותנו. 

אנחנו רואים במלחמה הזאת שלפי נתוני דוח מצב הלהט"בופוביה בישראל לשנת 2023 שמרכז מרכז הדיווח על שם ניר כץ ז"ל, בשנה הזאת נרשמה עלייה של 93% במקרי האלימות נגד קהילת הלהט"ב לעומת השנה הקודמת. ואנחנו יודעים שבתקופות משבר ובמיוחד בתקופה של המלחמה יש העמדה של אוכלוסיות קצה בפני אתגרים משמעותיים יותר משאר האוכלוסייה. בתקופת המלחמה התחושות של הבידוד ושל האפליה ושל הניכור של חברי קהילה רבים הפכו למשמעותיות הרבה יותר וההשלכות הנפשיות הן חמורות מתמיד. 

דווקא בתקופה הזאת אנחנו יודעים שהתקציב של שנת 2024 קוצץ ב-40%. וכעת מסתמן קיצוץ נרחב יותר שהמשרד לשוויון חברתי מסרב לספק נתונים על היקפו. ואנחנו רוצים להעלות גם פה את השאלה על כמה הוא עומד? על כמה התקציב של האגף למען להט"ב במשרד לשוויון חברתי עומד? אנחנו לא מקבלים אף תשובה בנוגע לעתידן של התוכניות החשובות ומצילות החיים של האגף לקידום אוכלוסיית הלהט"ב. ואנחנו לא מקבלים אף תשובה על המשך ההתקשרויות החשובות. גם המיזם המשותף ומציל החיים של ארגון בת קול. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

תכף הם ידברו גם. 

 << אורח >> איציק סלמה: << אורח >>  

ואני רוצה לקרוא מפה לשרה ולמנכ"לית המשרד, באמת באמת בנפש חפצה, תיפגשו איתנו. בואו תשמיעו לנו את תמונת המצב. דברו איתנו, כולנו חייבים וחייבות להבטיח את המשך התוכניות מצילות החיים עבור אוכלוסיית הלהט"ב בישראל. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

קודם כל תודה רבה איציק. אני רוצה לציין את העובדה שמאוד מכעיסה אותי שאין פה נציגות של המשרד לשווין חברתי. הם הוזמנו כמובן. אני חושבת שלדיון כזה באמת, אין מתבקש מזה שיישבו פה נציגים שבזה הם אמורים לעסוק. ויתנו לנו תשובות על מה מתוכנן ואיך הם פועלים ביחד עם משרד האוצר והמשרדים האחרים כדי לטפל בבעיות האלה. 

זה שאתם לא מקבלים תשובות זה חמור מאוד. אבל זה מצטרף לאיזה שהיא תופעה שאנחנו רואים. אתמול היה פה את הדיון על התצפיתניות ולא הגיעו נציגי צה"ל. לא הגיעו. ישבה פה השופטת שכתבה דוח שמסביר מה קרה לנו ב-7 באוקטובר ואת כל הנושא של התצפיתניות בצבא והכשלים שהובילו לשם וכו' ולא ישבו פה נציגי צבא. כאילו לא סופרים אותנו, הנשים. 

וזה מצטרף לזה היום שלא הגיעו לכאן נציגים של המשרד לשוויון חברתי, שלא לדבר על השרה, שצריכה לשבת פה. אבל אני באמת אומרת, בסוף זה בידיהם. 

אני רוצה גם לציין בהמשך למה שאמרת, מלבד הקיצוצים שאתם חווים, אני ישבתי בהרבה דיונים בכנסת בנושא ארגוני הלהט"ב. יש גם עלייה חדה מאוד במקרי האלימות כנגד ארגוני הלהט"ב והדברים קשורים אחד בשני. אם אנחנו לא מטפלים בבעיות נוצרות עוד בעיות והבעיות הולכות וגדלות. וזה מאוד מתסכל אותי שהם לא כאן ואנחנו נוציא להם על זה תגובה שהם לא הגיעו לכאן ונדרוש מהם תשובות. אין כזה דבר שלא מגיעים. התפקיד של הוועדה הזאת, כמו כל ועדה בכנסת, הוא לפקח על עבודת הממשלה. הם מתבקשים להגיע לפה ולתת תשובות. 

אני רוצה לתת בקשה לתהילה אטיאס בסה, מנכ"לית בת קול, ארגון נשים דתיות גאות. כי זה ממש מתקשר למה שאיציק אמר, ומשם נתקדם לשאר הארגונים. בבקשה. 

 << אורח >> תהילה אטיאס בסה: << אורח >>  

תודה על הדיון הזה. אני תהילה, מנכ"לית בת קול. זה ארגון הנשי הדתי הגאה היחיד בישראל. יש לנו התקשרות עם הממשלה ביחד עם המשרד לקידום מעמד האישה והמשרד לשוויון חברתי על מרכז מאוד מאוד ייחודי שנקרא "בשבילך". זה מרכז עבור נשים, מרכז סיוע לנשים דתיות וחרדיות גאות שהמשפחות שלהן הפנו להן עורף. יש שם רבנים ויש שם פסיכולוגיות והן מקבלות טיפול ומתנדבות מתוך בת קול. זה מרכז מציל חיים. פשוט מציל חיים. 

פונות אלינו המון נשים חרדיות שהן בארון, המון נשים בארון. זה מרכז מאוד ייחודי שהן יכולות לקבל מענה אנונימי, שהן מתקשרות, הן לא חייבות להגיד את שמן. וגם בזום הן יכולות לקבל טיפול ממש שלא רואים אותן. וזה בעצם מציל חיים. פונות אלינו המון המון נשים, גם טראנסיות חרדיות, שהם בחורי ישיבה והן בעצם נשים. מאוד עמוק בארון. 

זה מרכז מאוד ייחודי שמציל חיים, שהוכחנו את ההיתכנות שלו. והמשרד לשוויון חברתי כבר תומך בו כבר שנה שלישית. ואנחנו לא מקבלות תשובות מה קורה עם כל הדברים האלה. יש לנו קבוצות טיפוליות גם מעבר למרכז וקבוצות חברתיות שהן גם בעזרה ותמיכה של המשרד. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

זאת אומרת אתן כרגע לא יודעות מה הולך להיות מבחינת התמיכה בתקציב הקרוב. 

 << אורח >> תהילה אטיאס בסה: << אורח >>  

אנחנו לא יודעות עדיין, עוד לא קיבלנו תשובות ברורות. צריך להמשיך את ההתקשרות איתנו ועדיין אין תשובות בעניין הזה. לא חוזרים אלינו. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אוקיי, זה בהמשך למה שדיברנו כרגע. חבל מאוד שנציגי המשרד לא נמצאים כאן כדי לתת תשובות ואנחנו נפנה אליהם. אנחנו ממש לא נוותר רק בזה שישבנו והתכנסנו ודיברנו פה. 

 << אורח >> איציק סלמה: << אורח >>  

יש לי שאלה, האם משרד האוצר אולי יודע לתת לנו תשובות בנוגע לתקצוב של האגף בתקציב 2025?

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

קודם כל, אני לא בטוחה שתאיר היא הכתובות. אבל בלי קשר, בואו רגע נחכה, כי אני רוצה שהאוצר יגיב על כל הדברים שאנחנו צוברים. יש לנו עוד דוברים, בסוף האוצר ניתן לו את מקומו, כי חשוב לי מאוד לשמוע את מה שיש להם. 

בואו נעבור להודיה מויאל משדולת הנשים. 

 << אורח >> הודיה מויאל: << אורח >>  

תודה רבה חברת הכנסת על קיום הדיון. דיברנו פה הרבה על האפשרות של השפעה של התקציב על הנשים ושל התוכנית הכלכלית. ואני מבקשת להוסיף דבר נוסף על הנושא הזה. 

ב-2014 התקבלה החלטת ממשלה שמחייבת ניתוח מגדרי של כלל תקציב המדינה. הניתוח המגדרי הוא כלי שמאפשר לנו להבין במדויק מה ההשפעות של התקציב גם על נשים ואיך הכסף מתחלק, לאן הוא הולך, במי הוא מושקע וכמה הוא מושקע. 

בתקציב 2025, כמו שאמרנו, יש גזרות מאוד קשות. אנחנו לא יודעים עדיין את המספרים, כמו שאמרו כבר לפניי. ואנחנו מתעקשות לקבל את הניתוח המגדרי. שבוע שעבר שלחנו מכתב גם למשרד האוצר. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

את מדברת על חוק ההסדרים או על התקציב?

 << אורח >> הודיה מויאל: << אורח >>  

חוק ההסדרים והתקציב ביחד, בשניהם יש חובת ניתוח מגדרי. שבוע שעבר שלחנו מכתב גם למנכ"לית המשרד לשוויון חברתי וגם לראש אגף תקציבים ועדיין לא קיבלנו תשובה האם יהיה ניתוח מגדרי לתקציב המסתמן ובא. אני מבקשת ממך, חברת הכנסת, וגם מנציגי האוצר, לעזור לנו בנושא הזה ולדאוג שיהיה ניתוח מגדרי לתקציב הקרוב. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

קודם כל, ברור. בשביל זה בפתח דבריי דיברתי על זה שזה צריך להיות ה- obvious שיש ניתוח מגדרי, גם לחוק ההסדרים וגם לתקציב. גם כל משרד ממשלתי בפני עצמו וגם בחתך של כל התקציב. חד משמעית, כך זה צריך לעבוד. ולא ברור לי איך בשנת 2025 עוד רגע זה לא קורה. 

 << אורח >> הודיה מויאל: << אורח >>  

יש חובה חוקית. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

נכון. אבל גם אם החובה החוקית, בואו נגיד, יש חובה חוקית. בכל מה שקשור למשרדי הממשלה, אני מניחה שיצא לכם לראות איך זה נראה. בואו, רציני זה לא. זה כדי לצאת חובה. להראות הנה עשינו ניתוח מגדרי. אנחנו מצפים לניתוח מגדרי אמיתי. 

 << אורח >> הודיה מויאל: << אורח >>  

נכון. אבל גם את החלק הקטן הזה שאמור להיות - - -

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אנחנו לא צריכות להסתפק במועט, אנחנו צריכות לדרוש את מה שצריך להגיע. וזה מה שאנחנו נעשה. אנחנו כמובן אתכם בדבר הזה ואנחנו נפנה ונלחץ ונעשה גם דיון המשך, אין כזה דבר. לא נרפה מהנושא הזה. 

 << אורח >> תהילה אטיאס בסה: << אורח >>  

אני אגיד רגע עוד דבר, שכאשר עמיחי שקלי נכנס לתפקיד של השר לשוויון חברתי, את כל ארגוני הקהילה הגאה הוא פגש, את כולנו הוא פגש, דיבר איתנו. השרה לא נפגשה איתנו. לא דיברה איתנו. גם המנכ"לית לא נפגשה ולא דיברה איתנו. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

חבל מאוד. 

 << אורח >> תהילה אטיאס בסה: << אורח >>  

כן, אנחנו מאוד מקווים שתהיה פגישה איתה בקרוב. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

תראו, אני אגיד לכם משהו. כשאני נכנסתי לכנסת לפני כמעט שנתיים, פחות משנתיים, איציק היה היועץ הפרלמנטרי שלי וידעתי שאני אבוא לוועדה לקידום מעמד האישה, שזה היה לי מאוד חשוב להיות חברה בוועדה הזאת ולעסוק בנושאים של נשים, על כל המגוון. לא ידעתי אז כמובן שתפרוץ המלחמה הזאת ושלצערי הרב מאוד יהיה לנו חטופות ויהיה לנו אלימות מינית וכל דברים שחווינו ב-7 באוקטובר ועד עכשיו ברגע זה שלצערי קורה בעזה. 

אני זוכרת שאמרתי לו 'אני רוצה להיפגש עם כל ארגוני הנשים וכמה שיותר מהר'. ועשינו חריש, באמת, עברנו ארגון ארגון, עמותה עמותה. את כולם. עשינו כיתות רגליים לכל מקום ואני באמת לא מצליחה לתפוס, לא מצליחה לתפוס שיש משרד שזה עולמו ועיסוקו והוא לא נפגש עם הארגונים. אני לא מצליחה להבין את זה. בסוף בסוף ארגוני החברה האזרחית הם אלה שהצילו אותנו ב-7 באוקטובר והלאה. אני רק רוצה להזכיר ולשים את זה פה על השולחן. אם לא הייתה החברה אזרחית איפה היינו? אני ראיתי מה קרה למשרדי הממשלה בחודשיים הראשונים. ארגוני החברה האזרחית ביחד עם הרבה מאוד חברי אופוזיציה הצילו את המדינה, ממש כך. 

הייתי חייבת לציין את זה. אני רוצה לעבור לעו"ד מאיה מיה אוברבאום, יועצת משפטית של איגוד מרכזי הסיוע, בבקשה. 

 << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >>  

תודה רבה. אני רוצה לדבר על הקיצוץ הצפוי במשרד הרווחה למענים של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. זה קצת מרגיש שהחולה נאבקת עם שאריות החמצן שנשארו לה בבלון ואז באים ופשוט סוגרים. וכולנו מבינות פה מה המשמעות שסוגרים את בלון החמצן. אז ככה זה עבור נפגעות ונפגעים.

אני אגיד על זה בשני היבטים: דבר ראשון זה מרכזי הסיוע, שאנחנו נאבקות כל שנה שהתקציב יישאר כל כנו ויתרחב במידה והפעילות התרחבה ועלה יוקר המחייה. אז חשוב להבין שאחרי ה-7 באוקטובר לא אם התקציב לא יקוצץ, אם הוא יישאר על כנו הפעילות תצטרך להצטמצם והמשמעות עבור נפגעות ונפגעים, כולנו מבינות אותה. 

הדבר השני הם המענים של מערכת בריאות הנפש עבור נפגעות ונפגעים. לפני ה-7 באוקטובר הייתה מזעזעת. אחרי ה-7 באוקטובר עוד יותר גוברת. תורי המתנה של בין שנה וחצי לשנתיים. אני לא סתם, זה קצת איזה משהו שכל הזמן אומרים בדיונים. אתמול עשינו סבב שיחות במרכזי הסיוע שלנו, אלה זמני ההמתנה. שנה וחצי, בפריפריה שנתיים, שמחכות לטיפול. חוסר בחלופות אשפוז, בתים מאזנים, מיטות ייעודיות בבתי החולים הפסיכיאטריים. כל הדברים האלה הולכים להיפגע עוד יותר אם יהיה קיצוץ במשרד הרווחה. 

זה נראה שקצת מישהו לא הבין את הסיטואציה ומה המשמעות של הקיצוץ הזה. אני מבינה את כל הנסיבות, הכול הגיוני. אבל קצת כאילו לא הבנו מה קרה במלחמה? אנחנו לא צריכים לקצץ, אנחנו צריכים להוסיף כסף למערכת בריאות הנפש וספציפית לנפגעות ונפגעי התקיפה המינית. אנחנו פשוט לא נצליח לשרוד. 

אני רוצה רק לסכם ולהגיד ולפנות לקרברניטי המערכת, מי שמחליט, מי שקובע, חלקם יושבים פה או נציגות של חלקם יושבות פה. אנחנו פשוט נצטער על הקיצוץ הזה, ממש כולנו. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

מדינת ישראל, אגב, יותר מכולם, כי זה ייפול עליה. 

 << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >>  

מדינת ישראל תצטער על הקיצוץ הזה, יהיה לזה השלכות הרות אסון. אנחנו כבר רואות את הדברים קורים, מחלחלים לאט לאט במרכזי הסיוע. וזה רק יתגבר. אז השאלה היא לא האם יקצצו, אלא כמה צריך להוסיף, זו השאלה שצריכה להישאל. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אני ממש מסכימה עם כל מילה שאמרת. ואני גם רוצה לציין, זה כנראה obvious, אבל חשוב להגיד את זה, שהמלחמה גם הביאה לטריגריות של נפגעות עבר. 

 << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >>  

חד משמעית, אנחנו רואות את זה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

ויש עלייה פתאום בצורך בטיפולים, הרבה יותר ממש שהיה. בלי קשר לנפגעות ה-7 באוקטובר והלאה. וגם אני רוצה לציין, בואו לא נשכח שיש לנו, היו לנו מעל 100,000 אנשים מפונים והיו לנו עלייה במקרי אלימות מינית בבתי המלון, במקומות אחרים. לא רק אלימות מינית, גם אלימות בכלל במשפחה בקרב המפונים וכו'. הבעיה רק הולכת ומעמיקה וגדלה ואנחנו מצמצמים את התקציב. 

 << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >>  

ולצד זה אנשי הטיפול הוסטו לטיפול, בצדק כמובן, של מפונים או של אנשים מהטבח. אז בעצם גם המשאבים הצטמצמו. גם המשאבים הצטמצמו, הצורך עלה, נשארנו עם מינוס. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

שזה מטורף. זה מזכיר לי שקראתי, אתם יודעים, משפחות החטופים קיבלו איזה שהוא סד של מספר טיפולים לסיוע נפשי. וגם להם עצרו. אתה אומר לעצמך אוקיי, אם למשפחות החטופים עצרו את הטיפול, לאן הגענו? באמת אני אומרת, איפה סדרי העדיפויות שלנו? איך הגענו למצב כזה? בלתי נתפס. 

תודה רבה. אני עוברת לעו"ד הדס ארנון שרעבי, מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה ברוח נשית. בבקשה. 

 << אורח >> הדס ארנון שרעבי: << אורח >>  

תודה רבה. תודה על הדיון. אני אצטרף פה לחברותיי לדברים שנאמרו כבר לפניי ואשים זרקור על נשים נפגעות אלימות. שבהחלט מבין הנשים הן קבוצה חלשה ופגיעה יותר. אלה נשים שהרבה פעמים מסתייעות בקצבאות כמו קצבאות ילדים. הרבה פעמים נאבקות כדי לצאת לעבודה והרבה פעמים בשכר מינימום. זה כאשר יוקר המחייה רק הולך ומאמיר. 

אצלנו ברוח נשית התפיסה היא שבעצם יש קשר ישיר בין היכולת לצאת ממעגל האלימות ליכולת להגיע לעצמאות כלכלית. אני רוצה להגיד שהגזרות שאנחנו דנים בהן כאן הן ממש מהוות חסם שמרחיק נשים מהיכולת לצאת לעצמאות כלכלית. ולפיכך לצאת בעצם ממעגל האלימות. 

אני מבינה שהמצב הנוכחי במדינה כמובן מצריך איזה שהיא התייחסות תקציבית. לא יתכן שהיא תהיה על גבי הנשים המוחלשות ביותר בחברה. וכמובן אני מצטרפת לאמירה החשובה לגבי הסתכלות מגדרית על התקציב. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

תודה רבה, דברים חשובים מאוד. אני עוברת לנעמי שניידרמן, מנכ"לית עמותת אישה לאישה. זה מתקשר לנו לנושא גם ומשם נתקדם. 

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

תודה על רשות הדיבור ותודה על הדיון החשוב ועל כל הדברים הממצים שכבר נאמרו. 

אני מנהלת עמותה שמפעילה מקלט לנשים נפגעות אלימות ותוכנית המשך של דירות מעבר. דיברנו ככה בכותרות ובמבט מאקרו. אני רוצה קצת לפרוט את זה לפרטים, על מה אנחנו מדברות כשאנחנו פוגעות באוכלוסייה הכול כך מוחלשת הזאת ואני מאוד מצטרפת לדברים של קודמתי שהא בהא טליא. אי אפשר לדבר על יציאה ממעגל האלימות בלי לדבר גם על שיקום כלכלי. 

אנחנו מדברות על שכר הדירה, אנחנו מדברות על חשבונות החשמל בחורף, אנחנו מדברים על האפשרות לרשום ילד לצהרון, אנחנו מדברות על נעליים לחורף, על קייטנה בקיץ, על אוכל בסופר. פשוט רוצה קצת ככה להוריד אותנו לקרקע מהדיבור של, על מה אנחנו מדברים. 

נורא מדברים על הפוסט טראומה של המלחמה ואני חושבת שאנחנו בכלל חברה פוסט טראומטית כרגע. ויש אוכלוסייה שכבר מתמודדת עם ההשלכות הקשות האלה, עוד לפני שפרצה המלחמה. ואני חושבת שהגזרות האלה הן פשוט אסון שיקומי. 

אני אשמח אם נקבל את תשומת הלב של האוצר, כי אולי אני גם צריכה לדבר בשפה שלכם. עזבו, אולי לא מעניין אתכם מה שקורה בסופר. אולי לא מעניין אתכם הקיצוץ הזה באוכלוסיות הכי מוחלשות. אבל אני חושבת שכן מעניין אתכם כמה זה יעלה לכם בעוד שנה ובעוד שנתיים ובעוד 10 שנים. והאסון הזה שמדברים עליו והראייה קצרת הטווח הזאת רק תביא לזה שתצטרכו להשקיע עוד יותר בסופו של דבר. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

ברור, תרבות הפלסטרים, ברור. 

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

בהתערבויות. עכשיו הנקודה שאפשר לעזור לאותם אנשים שבקושי מחזיקים את האף מעל המים, כמו שאמרו קודומתיי ולא להביא אותם לסיטואציה שאנחנו נצטרך לשפוך עוד ועוד כספים. 

ולא צריך לדבר על מחדלים. אתם אומרים שהיו פה דיונים על מחדלים? הולך ונהיה פה מחדל חברתי ומחדל שיקומי שצריך לטפל בו. צריך למנוע אותו. בואו נדבר בשפת המניעה ובשפת החיסכון, שאני יודעת שהיא מאוד חשובה לאוצר. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

חד משמעית. יש פה עניין של עלות אלטרנטיבית. בסוף אם אנחנו לא מטפלים בשורש הבעיה עכשיו המדינה תשלם על זה הרבה יותר בשנים הבאות. אני מדברת על עשור קדימה לפחות. 

את יודעת, כשאמרת שאנחנו מדינה בפוסט טראומה אמרתי לעצמי הלוואי והיינו בפוסט טראומה, אנחנו עוד בטראומה. עד שהחטופים לא פה אף אחד לא יכול לדבר איתי על פוסט טראומה. קודם כל שהם יחזרו לפה ואז אנחנו יכולים להתחיל לדבר על שיקום ופוסט טראומה וכו'. 

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

אני אגיד לך איפה אנחנו לא יכולים לחכות. אני כאן זה לא המקום שלי לדבר על הפסקת המלחמה או לא, זה התפקיד שלי אולי מחוץ לכותלי הדיון הזה. אבל אי אפשר להמשיך להתנהל ולהגיד שסדרי העדיפויות הם רק לחזית ורק למלחמה, משום שיש לנו מלחמה מבית. ואם אנחנו לא נשקיע כרגע אנחנו באמת נביא על עצמנו. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

קודם כל, הלוואי וזאת הייתה הבעיה שלנו, שהכספים היו הולכים רק לחזית הביטחונית. בואו נשים את הדברים על השולחן כמו שהם. אם השבוע הזה יש ועידת אקלים באזרבייג'ן וארבעה שרים טסים לוועידה הזאת בזמן מלחמה, ארבעה שרים, בראשות השרה סילמן. ועלות הקמת הביתן בתערוכה זה 7 מיליון שקלים, לפני סדרי אבטחה, לפני כל העלויות מסביב. 

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

אפשר להכניס שני מקלטים בכסף הזה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

למה ציינתי סתם את הנתון הזה? אני יכולה לשלוף לכם הרבה כאלה. נתתי דוגמה אחת, כי זה הכול עניין של סדרי עדיפויות. יש כסף, והשאלה מה עושים עם הכסף. ואנחנו לא בסדרי עדיפויות שלהם. ולכן אנחנו פה, לשים את זה על השולחן. ולהגיד לממשלה שאנחנו רואים בדיוק מה הם עושים. אנחנו רואים אותם ורואים להם. ואף אחד לא ימרח אותנו. אוקיי? גם אתמול במליאה ב-3:00 ישב השר עמיחי אליהו, שעל חשבון דיל פוליטי שהם תפרו אתמול קיבל את התיק של גבעת התחמושת. שזה עוד ג'ובים ועוד כסף ועמותה ומיליונים. יש כסף. השאלה מה עושים עם הכסף, זאת השאלה. 

תודה רבה. אני רוצה לעבור לעו"ד איריס שפירא מאימהות בחזית, שנורא בער לה לדבר. 

 << אורח >> איריס שפירא: << אורח >>  

כן, עוד מעט גומרים לי את כל מה שרציתי להגיד. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

זה טוב, זה אומר שכולנו מבינים את הנושא. 

 << אורח >> איריס שפירא: << אורח >>  

כן, אני אנסה לתת עוד נדבך. התקציב פה מדבר, מנסה קצת בשיטת ישראבלוף בדרך עקיפה לפגוע גם בנשים. מעבר לסעיפים הישירים שמדובר פה. פגיעה בנקודות הזיכוי. אי הצמדה למדד, אי עדכון נקודות הזיכוי, זה בעצם כמו מס. מס מוסווה. כי בעוד שכל יוקר המחייה וכל המשק מתקדם וכל העלויות עולות, לא להצמיד את נקודות הזיכוי זה בעצם להוריד אותן. אז זה מס על נשים, כי רק הן מקבלות פה את נקודות הזיכוי. 

אני רוצה לתת עוד נדבך על העסקים העצמאיים, על נשים עצמאיות. כל עוד המלחמה נמשכת וכאילו בוועדה אחרת מדברים על חוק הגיוס, במקום מילואימניקים. אז המילואימניקים נשארים בחזית והנשים לא יוצאות לעסקים, נשארות עם הילדים, לא מתקדמות בעבודה. וזה גם כסף שבא על חשבון נשים. כאשר אתם דוחים את התורים, מקזזים קיצוץ רוחבי על בריאות ורווחה והתורים עוד כמה חודשים, מי שנשאר עם הילדים שבמשבר זה בדרך כלל נשים. כי by definition הן משתכרות פחות. אם המעונות מתייקרים וזה לא משתלם לצאת לעבוד, מי שלא תצא לעבוד מבין בני הזוג אלה בדרך כלל הנשים. 

אז זה יכול להיות מוסווה בכל מיני חוקים ומילים יפות והסברים. אבל מכל מקום שיסתכלו על התקציב הזה, אין שום ראייה לטווח ארוך. הם שמים פלסטר פיקטיבי על איזה שהיא בעיה שגם אותה לא פתרו כרגע. אין בנייה של פריון ומנועי צמיחה, אין הגדלה של המשק, אין תכנון, אין כספים להייטק, אין ניסיון להכניס עוד נשים למעגל העבודה או עוד אוכלוסיות אחרות למעגל העבודה. נשים נשארות שקופות כמו שהוועדה הזאת שקופה. זה לא דיון ראשון שאני פה ואף פעם לא מוצאים לנכון להגיע, לא חברי כנסת, לא חברי קואליציה, לא חברי ממשלה, לא אנשי תקציב. אני לא מבינה, זה 51% מהאוכלוסייה. ושקופות. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אני מאוד מסכימה, ואני רוצה להגיד יותר מזה. יש פה סיטואציה הזויה שבעצם המדינה פוגעת באוכלוסייה היצרנית. זאת שיוצאת לעבודה, זאת שמשלמת מיסים, זאת שהולכת למילואים, זאת שמממנת מגזרים אחרים שלמים שלא לוקחים חלק בנטל הזה. דווקא באוכלוסייה הזאת פוגעים. אבל היא זו שצריכה לייצר את הכסף כדי לממן את המגזרים האחרים. מי יממן אותם?

 << אורח >> איריס שפירא: << אורח >>  

ועוד משפט אחרון, בעסקים, כמו שהיא אמרה, אם עכשיו ישקיעו קצת כסף כדי להציל את העסקים הקורסים או את ההייטק שמדרדר, יתנו עכשיו חמצן, זה יעלה הרבה פחות מאשר לייצר מחדש עסקים שיצמחו אחר כך. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

חד משמעית. 

 << אורח >> אירית טויטו: << אורח >>  

אני יכולה להוסיף משפט רק לדברים החשובים של איריס? שמי אירית טויטו מפורום ההיי-טק למען ישראל. אני רוצה רק להגיד במשפט שאתמול יצא נייר עמדה מהכלכלן הראשי לוועדת נאגל שמתכננת את תקציב הביטחון. ובין ההמלצות שלו, ראו איזה פלא, זה להגדיל את מספר הנשים שבתפקידי לוחמה. זאת המלצה כלכלית. היא לא באה משאיפה לשוויון. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

בדיוק מתקשר למה שאמרנו. 

 << אורח >> אירית טויטו: << אורח >>  

היא באה כיוון שלשוויון הנשים יש גם תרומה כלכלית משמעותית לתקציב הביטחון אם רק יסלקו את החסמים של דעות קדומות ומגבלות לא רלוונטיות. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

את מרימה לי להנחתה. עוד לא התחלנו לדבר על הדעות הקדומות והתפיסות המגדריות במדינת ישראל. זה יכול להתחיל גם מהבית הזה ומכמות חברות הכנסת שיש פה והשרות. ונשים שיושבות בקבינט ומקבלות החלטות על נשים חטופות, שסליחה, אבל נאנסות מידי יום. אין שם אישה שנותנת את הזווית הנשית. נתחיל מזה. 

תודה רבה. אני רוצה לעבור לבקי קשת מפורום המאבק בעוני. באמת לא התייחסנו לנושא של מעגל העוני. כן אמרנו פה כל הזמן אוכלוסייה מוחלשת, מוחלשת, מוחלשת. אבל יש פה הלכה למעשה הגדלה של מעגל העוני בעצם התקציב הזה. נשמח לשמוע ממך. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>  

תודה חברת הכנסת. אני פה מהפורום למאבק בעוני ומרשת הפעילים לחיים בעוני. רשת הפעילים והפעילות לפעמים מצליחים להגיע לדיונים, הרבה פעמים לא. אז אני מבקשת להשמיע את הקול שלהם. 

הייתה לנו פגישה לפני קצת זמן, כשעלו מחירי החלב. ואמרה ליזה וואי, זו בעיה. כי כאשר הילדים יושבים לאכול אני מכינה כוס קפה עם חלב כדי להתמלא ולהשאיר את האוכל לילדים שלי. והאחרות שם בקבוצה הנהנו לה 'כן, נכון, גם אני'. ההבנה הזאת של נשים אימהות, שמוותרות על ארוחה שלהן כדי שהילדים שלהן יאכלו זו מציאות מזעזעת יום יומית להרבה נשים בישראל. המציאות הזאת היא המציאות שאנחנו מתייחסים אליה כשאנחנו מדברים על פגיעה בנשים מוחלשות בישראל, נשים בעוני בישראל. 

אנחנו קצת בקפיצה מהסיפור הפרטני לתמונה יותר גדולה. 12 ארגונים של נשים, ולא רק של נשים שעוסקות באוכלוסיות מוחלשות כתבנו מסמך תגובה לחוק ההסדרים. וישבנו יחד באמת להגיב עליו, כאשר הנוסח המקורי היה קצת שונה. הדבר הראשון שהתייחסנו אליו באמת הייתה גזרה של הקפאת הקצבאות, שלשמחתנו הגדולה ביטלו אותה. וזה מאוד משמח אותנו. אבל ביד אחת נתנו ובשנייה בעצם לוקחים. ואני אגיד למה הכוונה. 

כמה דברים שעלו פה וכמה דברים שלא. אז אני רוצה להגיד, אחד הדברים החמורים ביותר בעיניי זה מענק העבודה. ביטוח לאומי ומס הכנסה נוגע גם באוכלוסיות המוחלשות, אבל לא רק. מענק עבודה זה אך ורק, אך ורק לנשים וגברים, אבל יותר נשים מגברים, הכי הכי מוחלשים. אלה שבציפורניים רוצים לצאת לעבודה. אבל מכל מיני סיבות יכולים לצאת למעט שעות עבודה ובדרך כלל בשכר מינימום. 

כאשר מגיעה אליי אישה, ונשים כאלה מגיעות, זה לא סיפור היפותטי וזה לא סיפור יחיד, ואומרת אני עם נכות באחוזים נמוכים ואני יוצאת לטפל בקשישים כמה שעות בשבוע שאני יכולה. ואני איכשהו בקושי ממשי, אני אדחוף את עצמי לעוד שעה או עוד שעתיים בשבוע, איכשהו להתמודד עם זה שהמחירים עולים, אבל ייקחו לה אז את מענק העבודה. מענק העבודה, ואני באמת פונה אלייך תאיר, שתשקלו מחדש. כי מכל הגזרות, יש פה הרבה גזרות קשות, זו גזרה הכי לא ראויה וגם לא הגיונית בעיניי. כי אנחנו מדברים על מעט מאוד שעות עבודה ומעט מאוד הכנסה מעבודה וזה פשוט תמריץ שלילי לנסות להגדיל את שעות העבודה. מספיק שהיא תעבוד עוד קשישה אחת ולוקחים לה. אז בעיניי יש פה באמת אבסורד. אני לא יודעת בדיוק כמה זה חוסך, אבל בניגוד לכל הביטוח הלאומי שזה חל על אוכלוסייה מאוד גדולה. זה לא אוכלוסייה כל כך גדולה. אני באמת אשמח שתבדקו מחדש את העניין הזה, כי אני חושבת שהאבסורד פה מטורף. זה הדבר הכי קשה בעיניי בדבר הזה. 

אני רוצה אבל להתייחס גם לביטוח הלאומי. אפשר היה לעשות את זה אחרת, זו בחירה. הבחירה להגיד שרק על הסכום הכי נמוך מעלים את זה, אוקיי, אז זה חל על כולם, כי גם מי שמרוויח יותר זה יחול על החלק שלהם שהם מרוויחים פחות. אבל אפשר היה להחיל את זה עם סייג. אפשר היה להגיד שזה חל רק על מי שמכניס מעל איזה שהוא סכום מעל סכום המינימום. אפשר היה לבוא ולהגיד אנחנו מבחינים בין מי שעבורם ההבדל הקטן הזה לא כל כך הרבה שקלים הוא הבדל ענק באחוזים מהשכר שלהם, לבין מי שזה אחוז יחסית קטן. וכך ראוי לעשות. אני גם עם זה ככה פונה לתאיר, אם אפשר לבדוק את האפשרות שזה לא יחול על כולם. 

זה עוד פעם פוגע באלה שעובדים מעט ומקבלים השלמת הכנסה. אז לא הקפיאו להם את ההשלמה, אבל שוב, אני חושבת שצריך לתת את הדעת איך מסתכלים על השכבה הכי למטה, מי שבציפורניים מנסים איכשהו לעבוד, כדי שבמציאות הזאת אנחנו לא נפגע בהם, כשאנחנו יודעים שהמע"מ עולה והמחירים עולים והאוכל עולה. הדברים שאנחנו כולנו מכירים. 

אני רוצה להסב את תשומת הלב לעוד שתי נקודות שלא העלו אותן עדיין, לא הזכירו עוד שתי פגיעות: נושא ההשתתפות בתרופות ובתשלומים בקופת חולים. השתתפות בטיפולים פסיכולוגיים שלא ראיתי אותו בחוק ההסדרים, אבל הוא עבר בתור תסקיר חוק ממש לאחרונה, אז אני משערת שהוא חלק במסגרת כזאת או אחרת אמור להיכנס לתוקף. 

עד היום קופות חולים סיפקו מעט מאוד, מעט מעט שירותים של שיחות פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכו'. אבל יש שני מסלולים: מסלול של השתתפות, שאתה יכול ללכת למישהו שעובד בחוץ ולשלם סכום מסוים ואם אתה לא מסוגל לשלם בכלל, אין לך שום ברירה, אתה מחכה שיתפנה תור בעתיד המאוד רחוק לצערנו, לעובד פנימי של קופת חולים ואז לא שילמת. היום מחדשים ושוב פוגעים הכי מלמטה. נכון, הורידו את סכום ההשתתפות אם אני הולכת בחוץ. הקופה תשלם יותר מזה. אבל מי שבאמת לא יכול בכלל ומחכה מעלים להם על כל טיפול יש להם 35 שקלים. אז אם מישהו מגיע למצב שלמרות המצב המאוד מאוד קשה הם מחכים חודשים ארוכים, כנראה שהם לא מסוגלים לשלם בחוץ. אז דווקא להם מעלים 35 שקלים. 

עוד דבר שעבר ככה מתחת לרדאר, שפתאום מעלים את ההשתתפות בתרופות. על כל חפיסה עוד ארבעה שקלים. מה זה ארבעה שקלים? אבל חלילה מישהו שצריך לא מעט וקונה לכמה ילדים, זה פתאום משמעותי. 

אחרון חביב עוד דבר שפשוט לא הוזכר, התחבורה הציבורית. שגם שם מספרים לנו שיש חבילה שלמה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

ובמי זה בעיקר פוגע? באוכלוסיות המוחלשות שתלויות בתחבורה הציבורית. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>  

גם. וגם בעצם מי שאין להם חופשי חודשי אלא רק משלמים על הסכום הבודד. ושם אני לא מבינה למה לא נותנים את ההנחה. אם אני כבר זכאית למה לא לקבל את זה גם כשאני לא עובדת ורק צריכה את זה ללשכת התעסוקה וכו'. תודה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

תודה רבה. נקודות באמת חשובות, רשמתי אותן גם כדי שאחר כך האוצר, אני מקווה, יתייחס לכל הנקודות האלה. 

אני רק מבקשת טיפה להזדרז כי עוד לא שמענו בכלל את המשרדים הממשלתיים ונורא חשוב לנו לשמוע אותם, כי בסוף עם זה אנחנו יוצאים מפה. אז אני מבקשת רק להיות מאוד ממוקדים. בואו נעבור להודא אבו עבייד, רכזת לובי פורום דו קיום בנגב. 

אני רק רוצה להגיד שהיה כאן דיון בוועדה שאני ניהלתי אותו ודיברנו רבות בנושא נשים בדואיות בנגב. ובאמת אני הזדעזעתי מהסקירה שקיבלתי שם. אתם יודעים, זה מעגל אין סופי. זה מתחיל מזה שאין תחנת אוטובוס, אין לה איך להגיע לעבודה, גם אם היא רוצה לצאת לעבודה. היא רוצה להיכנס למעגל היצרני, היא רוצה לקדם את עצמה, היא רוצה לקדם את המשפחה שלה. אין לה תחבורה להגיע, אין לה תשתית, אין לה כביש, אין לה מדרכה, אין לה אוטובוס. אין לה דרך להגיע לעבודה, לחזור. זה פשוט מעגל מטורף שעד שלא ימונה פרויקטור שיבנה תוכנית הוליסטית שכוללת בתוכה הכול, בין אם זה תשתיות ובין אם זה תוכנית בריאות וחינוך ומעגל יציאה לעבודה. באמת, יש לזה כל כך הרבה רבדים. זה מאוד מתסכל אותי הנושא הזה. כי באמת שהישגים של הנשים האלה כל הפוטנציאל קיים שם. הן רוצות, אבל המדינה לא עוזרת להן להיכנס לתוך המעגל היצרני הזה, מה שאנחנו רוצים שיקרה. 

 << אורח >> הודא אבו עבייד: << אורח >>  

תודה רבה חברת הכנסת, אכן חברתי מנאל ח'ריב הייתה פה בדיון ביוני ואני כאן היום. הפגיעה בחברה הבדואית בכלל, לא רק בנשים, זאת אומרת כשאנחנו מדברים על החברה הבדואית אנחנו מדברים על האוכלוסייה הכי ענייה במדינת ישראל היום. הכי ענייה. יש יישובים בדואים שאחוז העוני עולה על 50% מסך התושבים. בלקיה, היישוב שבו אני גרה, 52% נפשות עניים. אחוזים מאוד גבוהים של עוני. 

אבל אני כאן רוצה להתייחס דווקא לקיצוצים שהתחילו דווקא לקיצוצים שהתחילו דווקא בתקציב של השנה הקודמת, של 2024, לאו דווקא לפגיעה עכשיו בתקציב הנוכחי. לחברה הערבית באופן כללי יש תוכניות חומש כדי לצמצם פערים. הוחלט על התוכניות האלה בממשלות הקודמות: תוכנית 550, תוכנית 549 לצמצום האלימות בחברה הערבית. 

לחברה הבדואית יש תוכנית שהמספר שלה 1279 שהיא יש בה מיקוד מאוד ממוקד לקידום כל הנושא של התעסוקה. יש שם, בתקציב הקודם של 2024 הממשלה החליטה בעקבות המלחמה על צמצום של 5% בכל משרדי הממשלה. בתוכניות החומש לחברה הערבית הוחלט דווקא על צמצום של 15%. אין שום הצדקה. אין שום הצדקה למה התוכניות של החברה הערבית, שכל התקציבים שמגיעים לחברה הערבית, לרשויות המקומיות, מגיעים דרך התוכניות האלה. לא מגיעים ישירות מהמשרדים, אלא דרך התוכניות האלה. וכן מצמצים ב-15%. 

זה לא רק שהצמצום התחיל ב-2024, אלא הוא ממשיך גם לשנה של 2025 וגם לתקציב של 2026. זאת אומרת, זאת החלטה שהיא תלת שנתית, שפוגעת באופן ישיר באוכלוסייה הכי ענייה, בתוכניות שהמדינה הכי צריכה אותן. החברה הבדואית היא לא חברה שמתנגדת לתעסוקה. לא חברה שמתנגדת להשכלה. אנשים רוצים, נשים במיוחד מחפשות עבודה. אבל מה? אין. אין. תוכניות החומש מדברות על פיתוח אזורי תעסוקה, שיהיה להם אזור תעסוקה, שיהיה איפה לעבוד. אבל לא, מגיע משרד האוצר, מצמצם ב-15% וכך התקציבים של אזורי התעשייה ואזורי התעסוקה מצטמצמים וזה אפילו לא נפתח, לא מתקדם, לא נבנה אפילו. 

אנחנו מדברים על אוכלוסייה שמונה 305,000 תושבים. 51% נשים. רוב האוכלוסייה מתגוררת דווקא ביישובים המוכרים, שהמדינה מכירה בהם ותכננה אותם ומספקת להם שירותים, אמורה לספק להם שירותים. אבל במציאות הנוכחית אנחנו לא רואים שום תמיכה באוכלוסייה. 

הדבר הנוסף שאני רוצה לציין זה גם מענקי האיזון של המועצות המקומיות. מועצות מקומיות קיבלו מענקי איזון. אנחנו מדברים על חברה שהיא כולה נמצאת בדירוג סוציואקונומי 1 ו-2. ומענקי האיזון של הרשויות המקומיות שבדרך כלל התקבלו פשוט, עוד פעם, בתקציב הקודם הופסקו. ובתקציב הנוכחי לא צפוי שזה יחזור. תודה רבה חברת הכנסת. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

תודה רבה. אלה דברים מאוד חשובים ובהחלט יש הרבה מאוד מה לעשות בנושא המאוד מתסכל, ששום דבר לא מתקדם ולא קורה עם זה שום דבר. 

אנחנו נעבור לרן מלמד, מנכ"ל נקודת מפנה. לאחר מכן נעבור ליניב סגל, מנכ"ל עמותת החזית הוורודה. ומשם נעבור לנציגים שהגיעו לכאן כדי לענות על כל הנושאים. 

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>  

שלום גברתי יושבת-ראש ותודה על ההזדמנות. דיון בהחלט חשוב ובאמת חבל שאין פה אפילו חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה, לא רק מהקואליציה. קואליציה אני רגיל שלא נמצאים אף פעם. ציפיתי שלפחות אחת או שתיים מחברות הכנסת של "יש עתיד" יהיו פה יחד איתך. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אני כן אגיד שיש ועדות שקורות במקביל אלינו, אני לא יודעת מי נמצא איפה. אבל אני מסכימה שצריכים להיות פה חברי כנסת. 

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>  

צריכים להיות פה עוד חברי כנסת. אני חושב שקודם כל ברור שהקיצוץ הוא תקציב המדינה כל פגיעה שלו היא פגיעה בנשים גם. זה ברור גם מהדברים שנאמרו בכלל. אני חושב אבל שהבעיה היא, ונאמר קודם, היא בעיה קודם של של סדרי עדיפויות. אנחנו יודעים שצריך כסף למלחמה, אבל אנחנו צריכים כסף לשיקום. וכל עוד אין כסף לשיקום ומקצצים בתקציבים שאמורים להגיע לשיקום זו פגיעה גדולה מאוד בנשים ואני אתן כמה דוגמאות ברשותכם. 

מחר בבוקר יהיה פה דיון על נושא השיקום והפיצוי התעסוקתי הכלכלי של אלמנות המלחמה. זה כסף שצריך להיות בתקציב המדינה. אני לא יודע אם תאיר תגיד לנו היום שמחר היא הולכת להודיע שהכסף התקבל, נדמה לי שאמרתם שזה 600 או 700 מיליון שקלים או משהו כזה. אבל אם זה כן, אז אני כבר אומר שאני מסיר את הכובע, ויש לי כזה שאני יכול להסיר אותו. כי אני חושב שהשיקום של האלמנות ובכלל טיפול בנשים נפגעות המלחמה צריך להיות בסדר עדיפויות גבוה ולא רק שאסור לקצץ בו, צריך להוסיף בו תקציבים. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

חייבת להגיד, אתה נוגע בנקודה באמת חשובה. סליחה שאני מפריעה לך. אתמול הייתה פה שדולה בנושא אלמנות המלחמה והיה כאן דיון בוועדה לפני שבוע עם האלמנות שישבו פה. באמת נשים מדהימות. אני לא יודעת איך הן אוספות את הכוחות בכלל להגיע לפה ולנהל את המלחמה הזאת עבור כל האוכלוסייה הזאת. אבל זה באמת באמת בדמנו ושם אנחנו לא נאפשר את זה. לא נאפשר את זה. 

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>  

זה לא רק זה, גם נשות המילואימניקים שמגיעים להם תקציבים ומוגדלים ככל שניתן בהקשרים האלה. אני רוצה לשמוע שהתקציבים גדלים, לא שהתקציבים קטנים. ואגב, אחד המקורות שניתן להסיט תקציבים לנושא הזה זה מהעודפים התקציביים של סוף שנה. בדרך כלל משרדי הממשלה בכל הסעיפים לא מסיימים במאה אחוז ניצול. הניצול בדרך כלל נע בין 95%, 96% לפעמים 97%. ה-3%, 4%, 5% האלה זה המון כסף. במקום שזה יחזור לאוצר בשביל לשלם ריבית, שזה מאוד חשוב, אני חושב שחלק מהכסף צריך ללכת לפרויקטים לשיקום הנשים ודברים נוספים. 

ייעוד של כספים קואליציוניים. אני מבקש פה להזכיר גברתי, חלק מהכספים הקואליציוניים זה כספים טובים. העובדה שאריה דרעי קיבל מיליארד שקלים כדי לעשות כרטיסי מזון מבורכת, כי זה לא היה בתקציב ולא הכניסו את זה לתקציב. אף מפלגה אחרת לא טרחה להגיש כרטיסי מזון ככספים קואליציוניים. אם לא יהיו אותם עכשיו איבדנו. זה יהיה למי שחסר לה חלב בשביל לשתות בקפה או שהיא שותה בקפה בצורה אחרת. גם תקציבים קואליציוניים צריך לדאוג - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הסטנדרטים לחלוקה מאוד מגמתיים, זה לא לכל קו העוני. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

לא, אל תתפרצו אחד לשני לדברים. 

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>  

אני לא הפרעתי לך, יש לי מספיק ניסיון וידע בנושא הזה. אני רוצה להאמין שהדברים שלי ממוסמכים ומדויקים במה שאני מנסה להגיד. 

לגבי הביטוח הלאומי אני רוצה להצטרף לדברים שבקי אמרה פה, כי אני חושב שהיום צריך להקטין את התקרה של העשירים. היום אתה לא משלם ביטוח לאומי מעל גובה מסוים של הכנסה. למה? תבטלו. תחסכו הרבה מאוד כסף בזה. יש פה הרבה מאוד כסף. וזה מביא אותי לשאלה של למה לא מס ירושה? אולי עכשיו הגיע הזמן לעשות מס ירושה? מס שהוא הכי אפקטיבי. מס שהוא יכול להיות הכי שוויוני בעולם. 

לא שמעתי, אגב, את ההסתדרות מדברת על מס ירושה. לא שמעתי בכלל את ההסתדרות בבעיה של התקציב, בפגיעות התקציביות, חוץ מגמגומים כאלה ואחרים. ההסתדרות לא נכנסה מתחת לאלונקה ולא מתחת לשום מקום אחר. היא נעלמה, היא ויתרה. היא דאגה לזה שלא ייקחו מס מקרנות השתלמות ואולי עוד דבר. היא לא עשתה שום דבר מעבר לזה. 

אתם רוצים, סליחה שאני אגיד את זה, גם האופוזיציה לדעתי לא עשתה מספיק. ויש דברים שהאופוזיציה צריכה לעשות גם ברמה הצהרתית. יש חוקים שהאופוזיציה יכולה להעלות, אפילו כדי לאתגר את המערכת. כדי שיידעו שזה קיים. החל ממס ירושה, ממיסוי הון כזה ואחר, ממקומות אחרים. מהעברת תקציבים משנה לשנה בלי לפגוע במשרדים חברתיים. יש הצעות חוק שאפשר להכין אותם, להגיש אותם ולהשתמש בהם בצורה מאוד טובה בהקשר הזה. 

אני חייב להגיד, ואני בזה אסיים גברתי, החברה האזרחית הולכת להיפגע קשה מאוד. תקציבי התמיכות, אנחנו כבר יודעים, הולכים להיות מקוצצים. רוב העובדים בארגונים החברתיים זה נשים. את מחפשת פגיעה ישירה בציבור של נשים? תראי אותו בעמותות ובארגונים החברתיים בגלל שתקציבי התמיכות יקוצצו ואת זה צריך למנוע. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

ושוב אני אומרת, מזכירה לכולם במי אנחנו היינו תלויים מה-7 באוקטובר כאשר המדינה הייתה על פי תהום, מי הציל את המדינה. אותם הארגונים. 

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>  

אגב, אולי רק סתם אנקדוטה, כולם מדברים פה על מענק עבודה. אני מודה שאני הייתי בין אלה שקידמו את מענק העבודה לפני 12 או 14 שנה, זה היה אז במסגרת תוכנית ויסקונסין וכולם שנאו אותי שאני מקדם כסף שמתמרץ אנשים לצאת לעבודה בזמן שהיה צריך להגדיל קצבאות קיום, שזה צריך לעשות גם, בלי קשר. אני שמח שהיום כולם אומרים שמענק עבודה זה דבר נפלא. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>  

מענק עבודה זה לא היה ויסקונסין. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

בואו לא ניכנס לוויכוח, זה לא נושא הדיון. 

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>  

הפיילוט התחיל בוויסקונסין. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

חברים, לא משנה. זה משנה מאוד, אבל זה לא נושא הדיון ואנחנו צריכים רגע להתמקד. אני רוצה לעבור ליניב סגל, מנכ"ל עמותת החזית הוורודה. בבקשה. 

 << אורח >> יניב סגל: << אורח >>  

תודה רבה חברת הכנסת. אני רוצה לדבר על משהו שבאמת דובר כאן בחטף ובאמת נראה לי אנחנו רואים, הרבה דיברו פה על הסעיפים הגדולים או קיצוצים גדולים. אבל אני חושב שהאכזריות של הממשלה ושל התקציב הזה נמצא בפרטים הפרוזאיים ביותר, כמו שדיברנו על החלב. אחד מהם זה התחבורה הציבורית. 30% עלייה בתעריפי התחבורה הציבורית. מנסים לצמצם את זה, שנקל פה. זה לא שנקל. זה יריקה בפרצוף של כלל האוכלוסייה. אני תושב תל אביב, אני לא הקורבן הכי גדול פה. אבל מעבר לכמה שזה מקומם העלייה הזאת בתקציב ופגיעה, דרך אגב, 61% ממשתמשי התחבורה הציבורית אלה נשים, אלה משתמשות. שזה ייצוג יותר גדול מהייצוג שלהן באוכלוסייה. 

אני בתור תושב תל אביב יש לי שתי אופציות: או לנסוע ברכב פרטי שאין לי ולעמוד במקום או לנסוע באוטובוס ולעמוד במקום. מעבר לזה שזה מעלה את התקציב, אין שום קשר לשירות עצמו. זה מין ניצול של מונופול מדינתי, בלי שום קשר לאיכות השירות שאני מקבל. ולא רק זה, אני סובל עכשיו בעיר את כל הבנייה ואת כל התשתיות של תחבורה ציבורית שלא עובדת. לא רק אני, כל תושבי במיוחד דרום תל אביב איפה שאני גר, שאי אפשר ללכת על מדרכה, אי אפשר לנשום בין התחנה המרכזית הישנה לבנייה של רכבת קלה שעדיין לא קיימת. אנחנו משלמים יותר על שירות בלי ברירה, כי אנחנו קהל שבוי. 

זאת אומרת מעבר לפגיעה הקונקרטית יש כאן פשוט ניתוק מוחלט בין תשלום על משהו וטיב השירות. זה מין יריקה בפרצוף מלמעלה כל כך גבוהה שאומרים לא רק שהשירות גרוע, לא רק שמקצצים בתקציבים. לא משנה שאני לא יכול להשתמש בה בשבת כמובן, למרות שאני צריך ואני רוצה להשתמש בו אני לא יכול. גם השירות גרוע וגם המחיר עולה. זה מראה שבעצם אין כאן שום קשר. הקיצוצים מתגלגלים לחלשים ביותר בחברה, לאלה שעסוקות ועסוקים בלשרוד באופן יום יומי. ולא יכולים לעלות לכאן לדבר בוועדות או לצאת לרחוב להפגין וזה פשוט בנאליות של ערלות לב ויריקה בפרצוף לחלשים ולחלשות ביותר בחברה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

תראה, אני לא יודעת, אם היית יהלום יכול להיות שהדברים היו אחרת. אני לא יודעת, יש מדרג. אני לא יודעת איפה אתה במדרג. 

 << אורח >> יניב סגל: << אורח >>  

ואם רק אפשר, בשביל להימנע מהיריקה, אם היה אפשר להצמיד את השימוש של השרים והח"כים ברכב השרד שלהם לתנאים שבהם אנחנו משתמשים בהם, לדוגמה שלא יוכלו להשתמש בשבת ברכב שאנחנו מממנים, כמו שאני לא יכול לנסוע בתחבורה ציבורית להורים שלי שגרים בצפון – זה היה לפחות מקל קצת על העלבון. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

תודה רבה לך. עכשיו כאשר שמענו את כל הארגונים וההיבטים השונים שנוגעים לתקציב בהיבט המגדרי, אני מאוד רוצה לשמוע את נציגי המשרדים. אנחנו נתחיל כמובן מנציגת האוצר, תאיר ראבוחין. שהיא רפרנטית רווחה. 

חשוב לי להגיד, קודם כל זה לא אישי אלייך, כי ברור לי שיהיה כאן עכשיו הרבה מאוד השגות ודברים. ואת גם רפרנטית רווחה, אז את יודעת להתייחס לדברים מאוד ספציפיים. אני מקווה שיש לך תשובות גם לשאר הדברים, כי אנחנו ביקשנו מראש שתבואו מוכנים לענות על כל השאלות שאנחנו נשאל פה. ואם יהיו דברים שאת לא יודעת להתייחס אליהם, אנחנו ממש לא נוותר בזה. אנחנו רוצים תשובות על הכול. אז בבקשה תאיר. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

תאיר, רפרנטית רווחה, עוסקת גם בתחום הביטוח הלאומי. אני אתייחס, עלו פה המון שאלות. אני אתייחס רגע מלמעלה ואז אני אשמח אם תרצו לדגום דברים ספציפיים. וכמובן שאחרי הוועדה נשמח גם להעביר בכתב תשובות לכל דבר. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

חד משמעית אנחנו נרצה את ההתייחסות. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

בסדר. אז קודם כל אני אתייחס לעצם חוק ההסדרים והמהות שלו ואם תמיד עושים הרבה מאוד שינויים מבניים ורפורמות ומנסים לייעל את המשק ולעשות כל מיני דברים כאלה. הרפורמה המרכזית בתקציב האחרון היא לייצב פיסקלית את מדינת ישראל בתוך המצב שאנחנו נמצאים בו בלית ברירה, במצב שבו יש עלויות מלחמה ושיקום שרק הולכות וגדלות. ושוב, כמובן לצד הדבר הזה גם עלויות, התייחסו לזה פה קודם, עלויות מימון מאוד מאוד גדולות שאנחנו נאלצים לשלם בעקבות כל ההלוואות שהמדינה בעצם לוקחת לצורך המימון של הלחימה ושל השיקום. 

לפי המלצות גורמי המקצוע, אני מניחה שכל יושבי הוועדה מכירים את המספר, גם בבנק ישראל, גם במשרד האוצר, בעצם היינו צריכים לבצע צעדים פרמננטים, כלומר בבסיס התקציב של כ-40 מיליארד שקלים כדי לחזור לאיזה שהוא מצב של חזרה לצמיחה חיובית כמו שהיה. היום, בחודש האחרון אנחנו כבר נמצאים בצמיחה שלילית לנפש, שזה דבר שהוא כמובן עוד בלי קשר לצעדים שנעשים, כמו שאמרתי נדבר עליהם, מתגלגל ישירות לרווחה הכלכלית של כל האזרחים במדינה, של כל התושבים במדינה ויש להם השלכות ארוכות טווח שקשורות ליכולת שלנו לגייס עוד חוב. העלויות שנצטרך לשלם עליו שיהיו יותר גבוהות. ואז בעצם ניכנס, אנחנו מקווים שזה לא יקרה, אבל אנחנו עלולים להיכנס לאיזה שהוא מעגל של איזון חוזר שלילי, שאנחנו מאוד לא רוצים להיות בו. לכן אנחנו נאלצים עכשיו לעשות צעדים שהם אכן כואבים, ועוד רגע נתייחס אליהם, בשביל לעלות על איזה שהוא מסלול של צמיחה חיובית שיחסית מהר גם נראה את אותותיו אני מקווה. זה מבחינת ההקדמה. 

באופן כללי, היו פה התייחסויות לכל מיני צעדים. בסופו של דבר אנחנו מנסים לאזן בין הצורך הזה לבצע קיצוצים בהיקפים של כ-40 מיליארד שקלים, לצד המשך צמיחה של המשק ולנסות ולצמצם בצעדים שעלולים לפגוע בתוצר. אני יכולה לומר שבערך שליש מהסכום הוא מגיע כן, הייתה פה התייחסות האם אנחנו עושים צעדים בעולם הכנסות האוניות או בעולם ההכנסה מעבודה. סדר גודל של בערך 12 מיליארד שקלים מגיעים כן ממיסוי של הכנסות עניות. זה באמת גם הצעד של הדיבידנדים שמביא סכום מאוד משמעותי של 10 מיליארד שקלים לבסיס ועוד דברים שמביאים סכומים יותר נמוכים. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

כן, אבל הפגיעה עצמה היא באוכלוסייה המוחלשת ולא באוכלוסייה של בעלי ההון. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

אז אני אומרת, בסוף כשליש מהיקף הקיצוץ כן מגיע מבעלי ההון או ממס יסף וממיסוי דיבידנד. יש איזה שהוא מיסוי של יכולת לפגוע עוד, להביא עוד כסף משם. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

האם יש מיצוי? זאת השאלה, האם יש מיצוי? אני לא בטוחה שיש מיצוי. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

אני לא חושבת שיש לזה תשובה אחת שהיא חד משמעית. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

זו החלטה שלכם מהו המיצוי. המיצוי הוא פרשנות. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

כן יש ניסיון לצמצם בצעדים שיפגעו בתוצר וישאירו אותנו על מסלול של צמיחה. זה בעצם האיזון שנבנה בתקציב הזה שאמור כן לפגוע, שוב, 'לפגוע', להטיל - - -

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

זה לפגוע, זה חד משמעית לפגוע. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

להטיל נטל כמה שיותר על דברים מהסוג שהתייחסתי אליו קודם. אבל כמובן שבסופו של דבר כאשר מדובר בסכומים כאלה ענקיים, 40 מיליארד שקלים, נדרש לעשות צעדים שיפגעו בכל שכבות האוכלוסייה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

שוב אני רוצה להגיד. 

 << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >>  

אתמול העבירו חוק רבנים. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

רגע, מורן, לא להתפרץ. אבל רשות הדיבור, אנחנו מנהלים את הוועדה. רגע ניתן לתאיר, אחר ך אני אתן לכם להתייחס אליה. 

תאיר, את אמרת דברים מאוד כלליים, איזה שהיא הקדמה נורא נורא יפה שארוזה מאוד יפה וסיסמאות של משרד האוצר. שוב אני אומרת, זה לא אישית אלייך. ויחד עם זאת, קודם כל תעני לנו על השאלה הבסיסית האם בכלל התקציב הזה ומה שאתם מתכננים בו נעשה בראייה מגדרית? כי כל מה שדיברת עליו עכשיו הוא כללי מאוד 'כל האוכלוסייה, כל האוכלוסייה'. הדיון הזה מדבר על ההיבט המגדרי בתקציב המדינה. 

לפי מה שאנחנו רואים, גם בתקציב המדינה וגם בחוק ההסדרים, אין שום התייחסות מגדרית. זאת אומרת, אתם לא באים ובוחנים את הנושאים התקציביים ביחס מגדרי. איך זה משפיע בהיבט הזה. ולא התייחסת לזה בכלל, ועל זה הדיון הזה. זה לא דיון בוועדת כספים על התקציב באופן כללי. זה דיון על ההיבט המגדרי בתקציב. אני רוצה שתתייחסי לזה. איזה עבודה אתם עושים בעניין הזה? האם ישבתם עם המשרדים, האם בחנתם את זה? האם אתם מוציאים ניירות עמדה בנושא הזה? האם אתם בוחנים את זה בכלל בהיבט המגדרי?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

אני אגיד, כמו שהתייחסו פה קודם, אנחנו אכן מציעים בהצעת התקציב יש כמובן מתוקף החלטת ממשלה, אנחנו מחויבים ואנחנו עושים את זה פרק שלם בחוברות שמתייחס בעצם לחלוקה המגדרית בין משרדי הממשלה. אין חובה כזאת לבצע ניתוח כזה בהקשר של חוק ההסדרים. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

קודם כל חבל מאוד שאין חובה. וגם אם אין חובה, זה המחויבות שלכם. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

עיקר הניתוחים שמתבצעים הם נעשים בראי של עשירונים סוציואקונומיים, של אוכלוסיות, שוב, זו החלטה סוציואקונומית. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

האם המשרד לשוויון חברתי ישב אתכם בנושא התקציב ובחן אתכם את הנושא המגדרי? זה התפקיד של המשרד הזה שלא נמצא פה. האם היה איזה שהוא שיתוף פעולה ביניכם שישבתם ודיברתם על הנושאים האלה?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

אני לא מכירה כזה. והעברנו תגובה לוועדה שבאמת הניתוח שאתם מבקשים הוא יהיה והוא נמצא כרגע בעבודה של תקציב המשרדים. אבל זה לא דבר שאנחנו יודעים היום להציג אותו. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אם המשרד לשוויון חברתי ומעמד האישה לא מוביל את המהלך הזה, אז מי כן? זה התפקיד של המשרד הזה. אנחנו נתייחס לזה בדברי הסיכום שלנו ואנחנו נדרוש את זה גם מהמשרד לשוויון חברתי. 

את יכולה להתקדם, להמשיך. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

אני חושבת שאני אעביר לך עכשיו, תכיווינו אותי בשאלות ספציפיות, כי באמת היו הרבה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

היו הרבה נקודות שנגעו ולא התייחסתם לזה. אני רשמתי, לא צריך להתפרץ. מענק עבודה, ביטוח לאומי, קצבאות ילדים, תרופות, טיפולים פסיכולוגיים, תחבורה ציבורית. כל הדברים האלה, איפה אתם?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

ההתייחסות שלי לזה יכולה להיות כללית. כי כמו שאמרתי קודם, אנחנו נאלצים לעשות את הדבר הזה שאנחנו עושים עכשיו. אף אחד פה אני חושבת לא רוצה להיות במצב מלחמה כל כך ארוך שבו אנחנו נאלצים לממן באמת גידולים חסרי תקדים בהוצאות הביטחון והוצאות המימון והוצאות השיקום. אנחנו נאלצים להביא קיצוצים בהיקפים של קרוב ל-40 מיליארד שקלים כדי להיכנס ליעד הגירעון. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אז אני רוצה להגיד. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

זה חותך את כל שכבות האוכלוסייה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אוקיי תאיר, אני רוצה להגיב. מבחינתי התשובות שהאוצר נותן בוועדה הזאת אלה לא תשובות. לא היה צריך לשלוח אותך לפה בשביל לתת לנו פסקה שנכתבה מראש שיש קיצוץ וכמה זה נורא והמדינה סובלת וכולם צריכים לשאת בעול. זאת לא תשובה. זה לא מתייחס בכלל לנושא הדיון. אין פה התייחסות פרטנית לנושאים שדיברו עליהם, ועל זה בדיוק דיברתי קודם שרצינו שתבואו עם תשובות לכל הנושאים שאנחנו נדבר עליהם. ואני מניחה שגם אמרו לכם איזה גורמים יהיו פה ומה הנושאים שיעלו. 

בכל אופן, אנחנו ממש לא מסתפקים בתשובה הזאת. מבחינתי זו לא תשובה, זה לא מענה לכל הדברים שדיברנו. ובאמת, יש לי מיאוס גדול מאוד מזה שהוועדות פה הפכו להיות ועדות קישוט. די, מספיק עם זה. אזרחי ישראל משלמים לנו משכורות בשביל לשרת את המדינה. ואני מרגישה שהמהות של הוועדות האלה, בחלקן הגדול, הפך להיות ועדת קישוט. אני לא התכנסתי פה בשביל שכולם יאווררו החוצה את מה שיש להם ונצא מפה עם כלום ושום דבר. די, זה נמאס לגמרי, באמת. מאוס לחלוטין. 

אנחנו נוציא מהוועדה הזאת, כי התשובות של האוצר ממש לא מספקות אותי. העובדה שהמשרד לשוויון חברתי לא פה זה חמור מאוד וזה ביזוי של כנסת ישראל, שהתפקיד של הוועדה הזאת זה לפקח על עבודת הממשלה. ואנחנו נדרוש תשובות לכל הדברים שנאמרו. אנחנו נוציא פרוטוקול של הישיבה ואנחנו רוצים תשובות. ואנחנו נעשה גם דיון המשך. כי אנחנו לא ניתן שימשיכו לזלזל בנשים במדינת ישראל וימשיכו לא לספור אותנו. 

באמת, זה לא אישי אלייך, אבל זה מכעיס אותי מאוד. כי דובר אתכם לפני ונאמר לכם שאנחנו נרצה תשובות. והתשובות הכלליות האלה הן לא רלוונטיות. לא רלוונטי. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

אני מקבלת, אבל כן התייחסנו כבר אתמול לדרישה הזאת שהיא לא משהו שקיים היום להציג אותו פה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

מבחינתי התפקיד שלכם, גם אם אנחנו מציפים לכם וגם אם לא, זה להתכונן לדברים האלה מראש. זה צריך להיות אינטרס שלכם, לא שלי. אתם דואגים למה יקרה מבחינה כלכלית למדינת ישראל בהמשך. זה אינטרס שלכם. כל הפגיעות האלה שנאמרו פה בסוף יבואו על גבי חשבון מדינת ישראל וזה יעלה הרבה יותר כסף. הרבה יותר כסף. אז חבל מאוד שאתם לא מסתכלים אסטרטגית קדימה ועסוקים לכסות את הפלסטרים על כל דבר קטן שקורה ובכל הדילים הפוליטיים וההסכמים הקואליציוניים שיכלו לחסוך לנו הרבה מאוד כסף לאזרחי מדינת ישראל. 

לי אין שום כוונה לבזבז את המשאבים של כנסת ישראל ושל מה שיש לנו כאן כדי לנסות לפעול ואנחנו לא נניח לזה בתשובה הזאת. זאת לא תשובה מספקת. בשביל מה התכנסנו פה? בשביל לדבר בלי סוף על כלום ושום דבר? לא מקובל. לא מקובל. ואנחנו לא נוותר ואני מבטיחה שאנחנו נפנה גם לשר האוצר. ואני גם אדבר על זה במליאה. כן, בבקשה?

 << אורח >> ד"ר נטע משה: << אורח >>  

תאיר, אם אפשר רק. אמרתם שכרגע אין לכם את התשובה שנענתה אתמול למנהלת הוועדה, שכרגע אין לכם וזה משהו שאולי יוכל בהמשך להתבצע. בתשובה שלך עכשיו אמרת שאת בעיקר בונה על הניתוח המגדרי שיהיה בפרקי התקציב שיוגשו. השאלה הייתה פה על חוק ההסדרים. האם אפשר לצפות לפחות לחלק מהצעדים שהוועדה פה הדגישה, שאנחנו רואים פוטנציאל גבוה יותר לפגיעה בנשים. שמידע כזה יוגש בהמשך. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

ושתדונו בהם. תדונו בהם ותנסו לעשות שינויים. הרי התקציב עוד לא סגור, נכון? חוק ההסדרים עדיין עובדים עליו. תעשו שינויים, בהתאם לפגיעות שנאמרו פה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

הוא יוגש לכנסת בתוך בערך שבועיים. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

כן. אבל אתם עובדים על זה עדיין. הרי אפשר לעשות שינויים, כולנו יודעים את זה. הועלו פה נקודות שצריך לשבת עליהן ולדון בהן ולנסות לעשות שינוי לטובה. למה לא לעשות את זה? זה התפקיד שלכם. אנחנו לא רוצים שתגישו לנו בשביל להגיש לנו את הנייר. לא מעניין אותי הנייר, מעניין אותי שתיעשה עבודה אמיתית. בואו נמנע את הפגיעה הזאת בנשים. בואו נעשה מה שאפשר כדי למנוע את הפגיעה הזאת. זה אינטרס שלכם, משרד האוצר. באמת. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

אני אתייחס רגע למה שנשאלתי פה. מה שאמרתי קודם היה שאנחנו מחויבים להגיש פרק בתקציב שמדבר על החלוקה המגדרית. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

כן, אנחנו מכירים את הנייר הזה. כדברי אחד השרים בממשלה – 'דרדל'ה'. לא מעניין אותנו דרדל'ה, מעניין אותנו תוכן אמיתי. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >>  

אני לא יכולה להתחייב על דבר אחר, אבל כמובן שהוועדה יכולה להעביר בכתב את כל השאלות שעלו פה, כמו שאמרנו קודם, ואנחנו נשתדל לענות על כל אחת מהן. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אנחנו מבקשים שתענו על הכול ואנחנו נעקוב אחרי זה. 

אני חושבת שיש לנו את מנהלת תחום תכנון, טיפול והערכה, נכון? ניצה קמיל. ויש לנו פה את נציגי משרד הבריאות. את רוצה להתייחס אחריה, משרד הבריאות? ויש לנו את המוסד לביטוח לאומי. אז בואו נתחיל עם ניצה ונתקדם. 

 << אורח >> ניצה קמיל: << אורח >>  

שלום. במשרד הרווחה והביטחון החברתי לא מתוכנן כל קיצוץ בתוכניות לנשים מוחלשות במינהל שירותים חברתיים אישיים לשנת 2025. אציין גם כי אין לנו הגדרה מובחנת בקריטריונים וזכאות לנשים או נשים מוחלשות. אנחנו מטפלים בכלל האוכלוסייה לפי צרכים וקריטריונים, ככלל שמעלים את זה גבר או אישה, לפי הצורך. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אני רוצה רגע לעצור אותך. למה? שאלה מאוד פשוטה. למה אין הסתכלות בהיבט מגדרי? 

 << אורח >> ניצה קמיל: << אורח >>  

עד עתה לא היה. אני יכולה להעלות את זה הלאה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

כמו שאמרתי בפתח דבריי, כל משרד ממשלתי צריך לבנות את התקציב שלו גם בהיבט מגדרי. ויש פה כל כך הרבה ארגונים נפלאים שאפשר לשבת איתם וללמוד מהם ולקבל מהם נתונים. וזה לא קללה לשתף פעולה עם ארגונים אזרחיים. אז אני קוראת לכם, ואני גם אגיד את זה לשר הרווחה. חבל שאתם לא יושבים מלכתחילה ובונים את התקציב בהיבט מגדרי. את יכולה להמשיך. 

 << אורח >> ניצה קמיל: << אורח >>  

אציין שבאמת אין קיצוץ תקציבי. וכל קיצוץ תקציבי בעצם פוגע בכלל האוכלוסייה. אבל הביקוש לשירותי רווחה באמת ממשיך לגדול ואנחנו כן צריכים להמשיך ולפעול ולהבטיח מתן שירותים ראויים ומלאים לאוכלוסיות הנזקקות ביותר. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

את יודעת להגיד בתוך האוכלוסיות הנזקקות את החתך המגדרי? כמה אחוז נשים, כמה אחוז גברים?

 << אורח >> ניצה קמיל: << אורח >>  

אני יכולה לדבר בכללי על משפחות שמטופלות, משפחות שמקבלות שירותים, ללא צרכים מיוחדים וללא אזרחים ותיקים, יש 224,000 משפחות מקבלות שירות. מתוכם יש נכון להיום 67,000 משפחות שבראשן יש הורה עצמאי. ללא חתך האם זה הורה עצמאי - - -

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אפשר להניח שרובן זה נשים חד הוריות. 

 << אורח >> ניצה קמיל: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אנחנו מכירים נתון של מעל 90%. 

 << אורח >> ניצה קמיל: << אורח >>  

אנחנו מדברים על 40% משפחות. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

זאת אומרת מתוך ה-224,000 – 67,000 משפחות הן משפחות חד הוריות שמתוכן 90% כנראה זה נשים חד הוריות. נתון מטורף. ועדיין הבנייה של התקציב אצלכם אין לו התייחסות מגדרית. 

 << אורח >> ניצה קמיל: << אורח >>  

כן. אבל יש מתן תקציבים ותוכניות שמופעלות שבהן אין קיצוץ. התוכניות מותאמות לפי צרכי האוכלוסייה. אז אם יש צרכים של אוכלוסייה מסוימת אנחנו בונים את המענה לפי הצרכים של האוכלוסייה המסוימת. כרגע זה מדובר על תוכניות של טיפול בעוני, זה מתייחס כעוני אוניברסלי גם לנשים וגם לגברים ולא לפילוח של נשים או גברים. 

אני כן אציין אבל, כי עלה פה מקודם והיה חשוב לי באמת לבדוק גם לאור העמדה שלנו כמשרד על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, לאור הטענה שהועלתה. אז כיום יש 8 מיליון שמוקצים לטובת הנושא. זה ימשיך להיות על בסיס תקציב 8 מיליון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

10 מיליון בבסיס התקציב צריכים להיות. 

 << אורח >> ניצה קמיל: << אורח >>  

יש 8 ועוד 2 מיליון תוספת. כרגע יש 8 מיליון שיישארו בבסיס התקציב. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אז זה כן קיצוץ. 

 << אורח >> ניצה קמיל: << אורח >>  

הם כן בבסיס התקציב. והמשרד בוחן את האפשרות לתקצב ולתגבר. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

מה זה בוחן? מה קורה עם ה-2 מיליון הנוספים? בואו נהיה תכלס. 

 << אורח >> ניצה קמיל: << אורח >>  

בודקים את זה. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אבל מתי תהיה תשובה על 2 המיליון האלה?

 << אורח >> ניצה קמיל: << אורח >>  

אני יכולה לברר. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אנחנו מבקשים שלא יהיה קיצוץ ב-2 מיליון התוספתי. יותר מזה, אני הייתי מבקש שתהיה תוספת. אני בכלל חושבת שצריך תוספת, אבל בטח ובטח לא קיצוץ של 2 המיליון האלה. ואנחנו רוצים תשובה על זה. 

 << אורח >> איריס שפירא: << אורח >>  

אבל משרד הרווחה מתייחס לאלה שהיו נתונים לרווחה בשנים קודמות, בשנה הקודמת. אנחנו אחרי שנה של מלחמה של שורדי נובה, שורדי מפונים, נשות מילואים, שנה של מטחים, שנה של עורף. אנחנו עוד לא התחלנו לגרד אפילו את הטראומה ואת הפוסט טראומה. איך אפשר להישאר עם אותו תקציב? התקציב מדבר על אלו שהיו מוכרים כרווחה קודם, בחיים הנורמליים, שלפני ה-7 באוקטובר. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>  

וגם להם זה לא יספיק. 

 << אורח >> איריס שפירא: << אורח >>  

בדיוק, וגם להם זה לא יספיק. זה לא עוזר להשאיר. זה כמו הקפאת נקודות זיכוי. זה להוריד את התקציב. כי עכשיו יתווסף לכם עוד איזה 200,000. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

טוב, אנחנו רוצים להתקדם. יש לך עוד משהו להגיד ניצה?

 << אורח >> ניצה קמיל: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אז תכף אני אתייחס לזה בסיכום. אנחנו חייבים לסיים תוך 10 דקות את הדיון. אבל אני שוב חוזרת, אנחנו כן נרצה לדעת מה קורה עם 2 המיליון האלה, שלא לדבר על הגדלת התקציב שזה מבחינתי מתבקש. 

משרד הבריאות, רצית להתייחס. גב' טליה בן אבי, ממונה על שוויון מגדרי. אני שמחה שיש כזה דבר. בבקשה. 

 << אורח >> טליה בן אבי שטיינברג: << אורח >>  

שני דברים: אחד לגבי קיצוץ תקציבי. ככל שיש קיצוץ תקציבי הוא יהיה רוחבי ולא בהכרח פגיעה בתוכניות כאלה או אחרות לנשים. ודבר שני, דיברו פה על בריאות הנפש. יש סיכום תקציבי השנה למעלה ממיליארד שקלים להגדיל את כל המענה לבריאות הנפש. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

לתקציב הקרוב. 

 << אורח >> טליה בן אבי שטיינברג: << אורח >>  

כבר התחיל. זה גם מפורסם באינטרנט, מתקצבים את קופות החולים, להכפיל את מספר המגעים והטיפולים מתוך ראייה שיותר ויותר אנשים זקוקים. גם אשפוז מערך הפסיכיאטריה אנחנו מגדילים. ממש נעשים באמת למעלה ממיליארד שקלים. 

 << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >>  

אני דיברתי ספציפית על מענים לנפגעים ונפגעות תקיפה מינית, שהם לא מתוקצבים באופן ייעודי בתוך ה-1.4 האלה. 

 << אורח >> טליה בן אבי שטיינברג: << אורח >>  

נפגעי תקיפה מינית, נכון, יש מרכזים אקוטיים שהם מתוקצבים בנפרד. 

 << אורח >> מיה אוברבאום: << אורח >>  

אז אין גידול. 

 << אורח >> טליה בן אבי שטיינברג: << אורח >>  

והמענים של הפסיכיאטריה זה לכולם. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

קודם כל, הנושא של בריאות הנפש הוא נושא שנדון פה בשנה האחרונה הרבה מאוד בהרבה ועדות, בוועדת הבריאות וכו'. כי יש פה באמת, זה נושא גדול מאוד שאנחנו רק בפתחו. אנחנו אפילו לא מבינים את המספרים שמחכים לנו. 

וכן אני חייבת להגיד, כי אני יושבת פה בהרבה דיונים, ולמשפחות החטופים מפסיקים את הטיפולים ושורדי הנובה קיבלו לדעתי 12 עד 24 טיפולים. יש פה הרבה היבטים של דברים שבאמת אנשים שחוו את ה-7 באוקטובר ולא מקבלים את מה שהם צריכים. אז שלא לדבר על המעגלים האחרים והילדים של כולנו ברחבי המדינה שחווים איזה שהיא תחושת פוסט טראומה. יש פה נושא ענק. מבחינתי צריכה להיות הגדלה תקציבית גדולה מאוד. 

ואני חושבת שהנושא של תקיפה מינית הוא נושא שאנחנו צריכים באמת לתת עליו את הדעת ולהגדיל תקציבים בנושא הזה. ולא רק אלימות מינית, גם אלימות במשפחה, זה נאמר פה גם על ידי ארגונים אחרים, כי יש פה בשנה האחרונה עלייה במספרים מאוד משמעותית ואסור לנו להתעלם מזה. 

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לביטוח לאומי, עו"ד יוסף פולסקי. 

 << אורח >> יוסף פולנסקי: << אורח >>  

נעים מאוד לוועדה. יוסף פולסקי מהלשכה המשפטית של ביטוח לאומי. 

אין ספק, הדברים נסקרו פה באריכות, שיש פגיעה בתקציב המוצע גם על אוכלוסיות חדשות. צריך לומר ואין מנוס מלהגיד את זה, שביטוח לאומי משלם מיליארדים רבים במסגרת המלחמה הזאת גם כתגמולי מילואים וגם כתגמולים לנפגעי פעולות איבה וכו'. בסוף הביטוח הלאומי גם כן עשה את כל המאמצים להורדת הפגיעה בשכבות החלשות ביותר. ולכן אנחנו שמחים באמת שירדה הפגיעה בהקפאת כל הקצבאות. עדיין נותרה ההקפאה של קצבת הילדים. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

אם תוכל להרחיב על זה קצת, כי זה נושא חשוב מאוד והוא קשור מאוד להיבט המגדרי. 

 << אורח >> יוסף פולנסקי: << אורח >>  

אז אני אומר, בסוף קצבת ילדים הביטוח הלאומי הוא לא פועל לפי מגדר, הוא פועל לפי מצב משפחתי נתון. בין אם זה גבר, בין אם זה אישה. יכול להיות באמת שיכולה להיות השפעה על זה גם לגבי משפחות מסוגים מסוימים, חד הוריות וכו'. צריך לומר שלפי האומדנים שלנו לגבי קצבת הילדים מדובר בעצם, אי אפשר לזלזל בזה, אבל מדובר בשישה שקלים לילד אחד, הילד הראשון. ושמונה שקלים לילד השני. זה ההשפעה התקציבית בכל הנוגע לקצבת ילדים. 

אין ספק שיש עוד השפעות רבות, דובר פה רבות על העובדה שמגדילים את דמי הביטוח הלאומי, דווקא על השיעור המופחת בדמי ביטוח. זה דבר משמעותי ביותר. בסופו של דבר זה יגיע לפה לבית המחוקקים. אוצר המדינה הוא מתכלל את כל המאקרו כלכלי הזה של ה-40 מיליארד שקלים שצריך להביא לפה. בסופו של דבר הביטוח לאומי יעשה את מה שהוא יכול. 

 << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >>  

קודם כל, אני כן רוצה להגיד, כי ישבתי בהרבה מאוד דיונים בכנסת, שהביטוח הלאומי עשה עבודה מאוד חשובה בשנה האחרונה, באמת. אני לא יכולה לקחת את זה מהם. נכון, תמיד לכולם יש הרבה ביקורת והרבה מה להגיד ותמיד אפשר לעשות יותר ולהשתפר יותר ואין ספק בזה. אבל הביטוח הלאומי עשה עבודה והייתה גם וורסטיליות והקשבה. וכן היו הישגים יפים. 

אתה מדבר על קיצוץ שנשמע מאוד פעוט, שישה שקלים, שמונה שקלים, אבל בסוף מעלים לנו את הביטוח הלאומי בתלוש המשכורת. אז אתה יודע, יש לזה כמה צדדים ואסור לשכוח את זה. 

תראו, אנחנו צריכים לסכם את הוועדה. קודם כל, אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לפה ואמר את הדברים החשובים. בסוף זה נרשם בפרוטוקול של הוועדה הזאת. וכמו אמרתי קודם, ואני עומדת מאחורי הדברים שלי ואני חושבת שפנינה, יושבת-ראש הוועדה, היא שותפה לגמרי לצורת החשיבה שלי. אנחנו לא ועדת קישוט. לא באנו לפה כדי לתת לכולם לדבר ויאללה הביתה, מתקדמים ולא עשינו כלום. המטרה היא לייצר שינוי, המטרה היא לשפר את המצב. המטרה היא לא לדבר בשביל כלום. לכן אנחנו יוצאים מהוועדה הזאת עם משימות. 

קודם כל, אני רוצה שוב לציין שמבחינתנו זה לא תקין שלא הגיעו לכאן נציגים של המשרד לשוויון חברתי. ולא תקין גם שמשרד האוצר בא עם תשובות מאוד מאוד כלליות ולא פרטניות. אלה לא תשובות שמספקות אותנו. לכן אנחנו נוציא בכתב את כל הנושאים שאלו פה ואנחנו רוצים התייחסות פרטנית לכל אחד מהנושאים האלו, עם תשובות. 

בזמן שנותר לעבודה על חוק ההסדרים אפשר עדיין לעשות שינויים. אפשר לשפר את המצב, אפשר לתעדף, אפשר לשנות סדרי עדיפויות. לשם אנחנו מכוונים וזה מה שאנחנו דורשים. 

אנחנו מבקשים ממשרד האוצר לבצע ניתוח מגדרי של חוק ההסדרים. ובתוך זה צעדים פרטניים שיש להם פוטנציאל גבוה לפגיעה כלכלית בנשים ובנשים מוחלשות בפרט. שוב אני אומרת, זה שאין הכרח חוקי לדבר לא פוטר אתכם מהתייחסות לדבר הזה. ואנחנו נשלח לכם את הדגשים בנושא. אני גם אעדכן את יושבת-ראש הוועדה במה שהיה כאן ואנחנו נדרוש ישיבת המשך, כדי לראות מה נעשה לאור הישיבה החשובה הזאת. 

אני רוצה שוב להודות לכולכם, גם שבאתם לפה וגם שאתם שמים על סדר היום את הנושאים החשובים האלה. ואני חושבת שלסגור את הוועדה הזאת בקריאה ותפילה קודם כל להשבת החטופות והחטופים שלנו כמה שיותר מהר ושהחיילים שלנו ישובו במהרה הביתה וכל הפצועים שלנו יחלימו כמה שיותר מהר. 

תודה רבה לכולכם, הישיב הנעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:49. << סיום >>