פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 40 ועדת הכלכלה 19/11/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 510 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"ח בחשון התשפ"ה (19 בנובמבר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> 1. מעמד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והכלים שעומדים לרשותה << נושא >> << נושא >> 2. המאבק בקטל בדרכים << נושא >> << נושא >> 3. הטיפול במוקדי סיכון בתשתיות בין עירוניות << נושא >> << נושא >> 4. ניהול הבטיחות ברשויות מקומיות: אכיפה, מוקדי סיכון, תשתיות בטיחות ובטיחות סביבת מוסדות חינוך << נושא >> << נושא >> 5. פעילות אגף התנועה במשטרה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אברהם בצלאל אליהו ברוכי ששון ששי גואטה סימון מושיאשוילי חברי הכנסת: וליד טאהא יוסף עטאונה מוזמנים: דניאל שוורץ – רפרנט תחברה באגף תקציבים, משרד האוצר הדס שון לוי – סמנכ"לית אגף פנים, משרד ראש הממשלה גיא בוקצ'ין – סטודנט באגף תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה נתנאל איזיק – המשנה למנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אבי דרוט – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ישעיהו סיני – יועץ מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אבנר פלור – ראש מנהל תשתיות ופיתוח תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים גילי - גלעד כהן – מנכ"ל נכנס לרלב"ד, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לילך מור – יועצת משפטית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יעל הדר – מנהלת חטיבת המידע והמחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יעקב זכריה – מנכ"ל בפועל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יוני גולן – נציג משטרה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מרדכי פדר – יו"ר חיים בדרך - מתונה, ארגונים למאבק בתאונות דרכים משה בקר – מנהל אקדמי תחבורה GIMI, ארגונים למאבק בתאונות דרכים גל רייך – מייסד "נתון לשינוי", ארגונים למאבק בתאונות דרכים חיים שמואלי – ראש אגף התנועה, המשרד לביטחון לאומי עמיר ג'יבלי – רמ"ח מו"פ את"ן, המשרד לביטחון לאומי אנטולי מדינקוב – מהנדס תנועה ארצי, המשרד לביטחון לאומי משה חיימוב – נהג ר' את"ן, המשרד לביטחון לאומי סימונה זילבר – רמ"ד ייעוץ משפטי וחקיקה, את"ן, המשרד לביטחון לאומי מתן קליש – ע' ר' את"ן, המשרד לביטחון לאומי יוני גולן – המשרד לביטחון לאומי יורם הלוי – יו"ר הרלב"ד אורי חיאק – סגן מנהל אגף פרויקטים ייעודיים ומשימתיים, חברה נתיבי ישראל יצחק עייש – מנהל אגף בטיחות, חברת נתיבי ישראל יעקב חבר – עוזר מנהל מטה בטיחות ראשון לציון, מרכז השלטון המקומי נדב ליפשיץ – מנהל המטה העירוני לבטיחות בדרכים בעיריית חדרה, מרכז השלטון המקומי גבי בן הרוש – יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים עדי פרטוש – מנהלת אגף קשרי חוץ וממשל, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים ישראל גנון – יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית, הסתדרות לאומית אייל הרשטיק – מנהל המטה לבטיחות בדרכים בעיריית תל אביב מיכל אבן חן – מנכ"לית, עמותת נתיב בטוח משה קונפורטי – מנהל קשרי ממשלה וקהילה, עיריית גבעתיים יניב יעקב – מנכ"ל עמותת אור ירוק, עמותת אור ירוק ליעד קייקוב – עמותת אור ירוק יחיאל מונטג – מייסד ומנכ"ל עמותת עיניים בדרכים, עמותת עיניים בדרכים אביב בלקין – חברת הנהלה עמותת עיניים בדרכים, עמותת עיניים בדרכים אורית ילון שוקרון – מנהלת אגף בכיר תשתית כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אסנת אלגום מזרחי – מרכז המחקר של הכנסת אייל ברכה – חבר ועד מכוני הרישוי, איגוד מכוני הרישוי שבי ברכה – בעלים של מכוני רישוי לוי ספיבק – בן שכול אליק קפלינסקי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מעמד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והכלים שעומדים לרשותה << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום, ויהיה לנו עוד דיון כזה, נדון בנושא של תאונות דרכים, גם לאור מה שקורה – התאונות גדלו, מספר ההרוגים השנה ובשנה שעברה גדל בצורה לא הגיונית. במקום שירד, זה עולה כל הזמן – וגם בעקבות דוח מבקר המדינה בעניין הזה. הגיע הזמן שניכנס לעניין הזה. אנחנו נתחיל באופן כללי במאבק בתאונות הדרכים, בקטל ובמעמד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והכלים שעומדים לרשותה. בהמשך היום נדבר על פעילות אגף התנועה במשטרה, על ניהול הבטיחות ברשויות המקומיות מבחינת אכיפה, מוקדי סיכון, תשתיות בטיחות, בטיחות סביבת מוסדות חינוך, וכמובן נדבר על כבישים אדומים. יש לי עמדה לגבי הרלב"ד שאני אגיד מראש. במקום שיתנו לרלב"ד סמכויות ותקציבים – זה לא מה שקורה, בניגוד להמלצות כשהקימו את הרלב"ד. אני בדעה, לאור מה שקרה בשנים האחרונות, שהרלב"ד צריך לעבור ממשרד התחבורה למשרד ראש הממשלה בגלל החשיבות של העניין. תקציב הרלב"ד ייקבע בחוק – זה כמו שעשו בערוץ 11 - כך שאי אפשר יהיה לגעת בתקציב שלו, באופן אוטומטי זה ייכנס לתקציב המדינה, הוא יקבל סמכויות בחוק. יכול להיות שאנחנו צריכים להגיש הצעת חוק מיוחדת בעניין הזה, אנחנו נדבר על זה, אלא אם כן משרד התחבורה יוכיח לי שהם מתכוונים לשנות את העניין של הרלב"ד. תחת משרד התחבורה לאורך שנים זה לא מתקדם. לא רק שאין את ה-574 מיליון שקל תקציב, זה גם ירד ל-62, כשעם זה אי אפשר לעשות כלום. משרד התחבורה מתעסק במיליון דברים חשובים, אבל את הרלב"ד הוא קצת שכח, את תאונות הדרכים הוא שם בצד - זה העיקר, זה חיי אדם. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב ראש, בינתיים יש עלייה בהרוגים, בפצועים. השאלה מה עושים עד אז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קשור לדיון על הרלב"ד. אם את הרלב"ד תעשה נכון, זה ישפיע על השנים הבאות. על השנה זה כבר לא יכול להשפיע. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני איתך, אבל צריך לקדם את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני יודע שמקצצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדיון על האכיפה נדבר על זה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני איתך בעניין, חד משמעית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נעשה דיון כללי. משרד התחבורה, נתחיל איתכם. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> שלום כבוד היושב ראש, פתחת בהסקת מסקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם יכולים לשכנע אותי. תראו לי שאתם מתכוונים לשנות, כי צריכים לעשות פה שינוי. בשביל מה הקמנו את הרלב"ד? כדי להיות אגף במשרד התחבורה? לא. לא הקמנו את זה כדי להיות אגף במשרד התחבורה. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> מהרגע שנכנסתי לתפקיד אנחנו פועלים ביחד עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כדי לשפר את מעמדה וכדי לחזק את היכולות שלה. אנחנו יודעים שעיקרו של הרלב"ד הוא ייעוץ לגופים, שרים, ממשלה, גופי ביטחון, דברים שקשורים בתוך המוניציפאלי. יש גם הנושא של ידע, מידע, מחקר וריכוז נתונים. לגבי מעמד הרלב"ד יש כבר הצעת מחליטים שנמצאת בפרה רולינג בין משרדי הממשלה - אני מאוד מקווה שהיא תאושר על מנת שתעלה לממשלה בקרוב - ותכליתה היא הקמת ועדת שרים אד-הוק בנושא תאונות הדרכים בראשות ראש הממשלה, כשממלאת מקומו היא שרת התחבורה. הנושא השני שיש בתוך אותה הצעת מחליטים מדבר על מעמדו של הרלב"ד בצד של קליטת המידע מכלל גופי הממשלה השונים – נכון להיום הדבר לא מתבצע בצורה נאותה עד הסוף, אלא אם הרלב"ד מקפיד וחופר לאותם גופים על מנת לקבל את אותם נתונים. בנוסף, ביחד עם יו"ר הרלב"ד אנחנו מקדמים רה ארגון בתוך הרשות עצמה, בחינה של החלטות, יעדים, תכניות. ישבנו עשרות פעמים במהלך החודשים האחרונים ואלו הפעולות שמניתי מצד משרד התחבורה מול הרלב"ד באופן ישיר. המטרה היא למצב את מעמדו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אתה ממצב את מעמדו? מה זאת אומרת "הצעת מחליטים"? מה הממשלה הולכת להחליט? << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> אנחנו שמנו לממשלה שני יעדים בהמלצה הרלב"ד. אחד, הקמה של ועדת שרים בראשות ראש הממשלה, מעין קבינט חירום לנושא תאונות הדרכים שיתכנס לפחות פעמיים בשנה על מנת לדון, לקבל החלטות ולהוביל דברים שקשורים ספציפית לנושא בטיחות בדרכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אומרת לי המנהלת שהייתה ועדה כזאת שלא פעלה בכלל. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> הייתה ועדה כזאת בעבר, לדעתי ב-2016, אבל אני לא יכול להעיד על מה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הייתה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה. << אורח >> גל רייך: << אורח >> מי היה חבר בה? << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> אני לא יודע להעיד על מה שהיה, אני יכול להעיד על מה שצופה פני עתיד, וזאת המטרה, בשביל זה אנחנו מתכנסים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הקמת ועדה בממשלה זה לא דבר שעוזר לרלב"ד, זה החלטות כלליות. יש המון בעיות שקשורות למלחמה בתאונות הדרכים שלא קשורות לרלב"ד, אם זה השקעות, דברים מהסוג הזה שצריך לקבל החלטה עליהם. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> הקמה של ועדת שרים רלוונטית, כי היא ספציפית לנושא של בטיחות בדרכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל לא לגבי הרלב"ד. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> הזכרת את הנושא של השקעות. המשרד גם נמצא בהשקעות עתק בכל מה שקשור לשיפור התשתיות, אבל על זה אני אדבר מאוחר יותר. הנושא השני שיש בתוך הצעת המחליטים מדבר על הנושא של הידע. יש פער מאוד גדול בין הסמכויות שהרלב"ד אמור לקבל, שזה להיות מרכז מחקר, בקרה וקליטת מידע בכל הנושא של תאונות דרכים. נכון להיום הממשק הזה לא עובד היטב, זה משהו שאנחנו רוצים להסדיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר, זה אין בעיה. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> שני הדברים האלה הם על פי המלצת הרלב"ד וקשורים לממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שהם יקבלו מידע מהמשטרה על כל מיני גורמים? << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> ממשרד החינוך, ממשרד המשפטים, מהמשטרה. יש המון גופים שמפורטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שנראה לך יציל אותנו מתאונות דרכים, ההחלטה הזאת? << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> לא. שאלת על מעמד הרלב"ד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עוד יש שם? << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> כרגע אלה שני הדברים שעולים בתוך הצעת המחליטים על מעמדו של הרלב"ד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבנר, אתה הרבה שנים בעסק הזה. כשאתה מסתכל על תפקידי הרשות, האם התפקיד שלה הוא רק לייעץ ולסייע? בשביל זה הקמנו את הרשות? כתוב כאן שהמטרה של הרשות היא לקיים, להפעיל מערך בקרה, לפעול לתגבור המימון של פעולות בתחום הבטיחות ברשויות המקומיות, לגבש תכנית רב שנתית, לקדם , לתכנן, לקיים פעילות הסברה, להקים מנהל מרכז מידע לאומי, לייעץ ולסייע למערכת החינוך, לייעץ לגופים העוסקים בחינוך והצלה, לסייע בתגבור, לייעץ לשר ולממשלה למלא כל תפקיד אחר שמוטל עליה לפי חוק. הם לא צריכים לקבל סמכויות ביצוע? התפקיד הוא רק לייעץ? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לפני שאני אתייחס לשאלה שלך, אני רוצה לדבר על ההשקעות שלנו בנושא התשתית בהיבט של מוקדי סיכון, בהיבט של המון כבישים שעלו פה במסגרת הדיונים, כמו כביש 40. ישנו גם שיתוף פעולה מלא ביחד עם הרלב"ד מבחינת הגדרה של מוקדי סיכון, היכן ואיך. יש את ההיבט הזה של כשלים ברשת, את ההיבט הזה של החינוך. פעילות הרלב"ד חוצה המון משרדים - יש את תחום החינוך, יש את תחום ההרתעה, יש את תחום הענישה, יש את תחום הרכב והנהיגה, יש את התחום של התשתיות. במהלך השנים האחרונות, ובעיקר בתקציב של השנתיים האחרונות, תקציב 2023 ו-2024, הבאנו המון תקציבים למען בטיחות ושמרנו על התקציב הזה של מוקדי סיכון. הבאנו תקציב מיוחד וייעודי לנושא הזה של כביש 40 מטללים עד עיר הבה"דים, תקציב של למעלה מ-400 מיליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבין שסיימתם את התכנון. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כן. במסגרת הצעת המחליטים נקבע שהם הגורם שמתכלל נתונים ומידעים, כי לפעמים יש שוני בין הנתונים שלנו לבין הנתונים של הגופים האחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר, זו החלטה טובה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> הוא אמור לדעת לנתח תאונות וממצאים. הגוף הזה אמור לבצע את כל התכלול, את כל הייעוץ הזה. אני חושב, וזה לפי דעתי המקצועית והניסיון שלי במהלך השנים, שההצעה תקדם אותנו, כי יהיה גורם אחד - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי התכלול של הנתונים, לא לגבי דברים אחרים. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> הוא יבצע את כל התכלול ויהיה בקשר עם אותם גורמים רלוונטיים. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> כביש 40 מטללים לעיר הבה"דים זה לביצוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע, בעניין הזה עשינו מספר דיונים. למה הרלב"ד צריך להיות במשרד התחבורה ולא במשרד ראש הממשלה, הרי אתם מתעסקים במיליון דברים. הדברים החשובים נמצאים במשרד ראש הממשלה. צריך להרים את הרלב"ד לכיוון של משהו יותר חשוב. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> של רשות לאומית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרת המלחמה בתאונות דרכים לא תתבצע. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> היום היא רשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום היא אגף אצלכם. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> היא לא אגף. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> התכנית המקורית הייתה שהיא תהיה במשרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה התקציב של הרלב"ד הולך ויורד משנה לשנה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> במסגרת התקציב יש המון פעילויות שמבוצעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שהן לא בתקציב של הרלב"ד? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כל הפעילות של התשתיות, של הכבישים ושל מוקדי הסיכון זה תקציב של מיליארדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרלב"ד, אתם יודעים שאתם לא יכולים ללכת נגד משרד התחבורה, אתם חלק מהם, אבל אני מבקש שתכינו טיוטה של הצעת חוק שמקנה לכם סמכויות שמחייבות את משרדי הממשלה, כשהתקציב הייעודי שלכם יהיה חלק מהחוק. אנחנו נרצה שהתקציב שלכם לא ישונה על ידי מו"מ בין שרת התחבורה למשרד האוצר, אנחנו רוצים שהוא יהיה חלק מהחוק לחמש השנים הבאות. אני חושב שהנושא של תאונות דרכים יותר חשוב מרשות השידור. ברשות השידור הכניסו סעיף בחוק שמחייב לתת להם 800 מיליון שאי אפשר לגעת בהם. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> אין על זה פלטים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין. כשעושים את תקציב המדינה, לוקחים את הסכום שלהם, שמים אותו בתקציב כך שאי אפשר לגעת בו. ככה זה צריך להיות בחמש השנים הבאות בתקציב של הרלב"ד - להקנות להם סמכויות ותקציב, וכמובן הנושא של המידע, אין ויכוח על זה, כי היום הוא לא יכול לקבל מידע מאף אחד, כל אחד עושה לו טובה שהוא נותן לו משהו. שמתם בן אדם שהיה ניצב במשטרה, אדם משכמו ומעלה, אדם שהיה יכול להיות מפכ"ל. הוא לקח על עצמו תפקיד בחצי התנדבות, אם לא בהתנדבות מלאה, ואתם לא נותנים לו לעבוד. אתם לא נותנים לו סמכויות, אתם לא נותנים לו תקציב. בשביל מה שמתם אותו? כדי שבעוד שנתיים הוא יתפטר מהתפקיד? הרי בסוף הוא יתפטר. חשבתם שהוא יישאר בתפקיד? אם הוא לא מזיז כלום הוא יתפטר, הוא לא יישאר בתפקיד הזה. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> אני חושב שהאמירות האלו לא כל כך נכונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר את מה שאני חושב. אין לי בעיה לחזור בי אם אני יודע שאתם מתכוונים לעשות את הפעולות הנכונות. אם תעשו את הפעולות הנכונות, אין בעיה. אם לא, ההחלטה שלנו תהיה להעביר אותו ממשרד התחבורה למשרד ראש הממשלה. אתה יודע כמה החלטות ממשלה לא מבוצעות? אתה מביא לי החלטת ממשלה שבעוד ארבע שנים נשב פה ונעשה עוד פעם החלטת ממשלה? כשיקיימו את כל החלטות הממשלה נהיה מבסוטים שיש החלטת ממשלה. << אורח >> משה קונפורטי: << אורח >> אני רוצה לחזק את הדברים שלך, כבוד היושב ראש, הם תמצתו את כל הדיון הזה. יש טעות בשם של משרד התחבורה, כי הוא נקרא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. צריך שמשרד התחבורה יהיה משרד התחבורה בלי הבטיחות בדרכים, כי בטיחות בדרכים זה גם במשרד החינוך, גם במשרד המשפטים, גם במשרד לביטחון פנים, גם במשרד התרבות. בטיחות בדרכים הוא משהו שהוא הוליסטי, ולכן כחלק מהדרך להעביר את זה למשרד ראש הממשלה נכון קודם כל לשנות את השם של משרד התחבורה כך שהבטיחות בדרכים תעמוד בראש סדר העדיפות. אני רוצה להשוות לכם את זה לנושא של עישון. הרי כל בן אדם שמעשן יודע שזה דבר מסוכן לבריאות שלו, כך גם כתוב לו על הקופסה. הכיתוב הזה הוא כמו הרשות היום. הדרך להפסיק לעשן היא לא על ידי זה שיגידו לך שזה עלול להרוג, אלא על ידי זה שיתנו לך כלים איך לשפר את כוח הרצון, איך לשנות את ההתנהגות, כשהחטא הגדול זה שלא עושים את זה לאורך שנים. דיברת על התקציב של משרד התחבורה אבל לא על הנושא של החינוך שקיצצו. אני יכול להגיד שאין להשוות בין מה שהיה לפני 10 שנים לבין מה שקורה היום. אגב, זה לא רק הממשלה והכנסת הנוכחית, זה גם הממשלה הקודמת וממשלות אחרות. אני לא מאשים פה אף אחד, אני רק אומר שהתפישה פה היא מעוותת. ההצעה שהצעת היא נכונה ואני מקווה שהיא תתקבל. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתמול היה פה תיקון חקיקה בכל מה שקשור לטכוגרף הדיגיטלי, ואז ראינו מציאות שבה העולם מתקדם בצעדי ענק עם מכשור דיגיטלי אבל עם שיטות אכיפה ובקרה משנות ה-90. בדיון פשוט עלה פה שקציני הרכב יכולים לאסוף את המידע הזה יום יום או פעם בחודש ולהעביר את זה באי מייל למשרד התחבורה שיבדוק ויעביר את הנתונים למשטרה. השאלה באיזה עולם אתם חיים, האם בעולם של פעם או בעולם של היום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בדיון על האכיפה. << אורח >> אייל ברכה: << אורח >> אדוני היושב ראש, אנחנו מייצגים את דרג השטח, אנחנו אלה שבודקים את הרכבים. יש נתק בין הרלב"ד לבין דרג השטח ואנחנו כאיגוד מכון הרישוי לא מעורבים. אין סגירת מעגל, אין איזון חוזר בין משטרת ישראל ואין בדיקה שיש כשל ברכב. הרבה מהתאונות נגרמות כתוצאה מכשל טכני ברכב, כשהתחקור לא מספק בנושא הזה. אנחנו לא יודעים עד היום כמה הרוגים יש כתוצאה מכשל טכני, רב הנסתר על הגלוי. אין קשר בין תחקור התאונה לבין הרלב"ד ואיגוד מכוני הרישוי שבודק את המכוניות. ישראל זה לא אירופה. הבלאי בישראל הוא פי 3 עקב מצב דרכים וכבישים מאוד בעייתי, עקב מזג אוויר והתנהגות נהג. תחזוקת הרכב של הנהג בישראל היא מתחת לכל ביקורת. עשרות אלפי רכבים מגיעים בשנה למכוני הרישוי עם ריקול, עם בעיה בטיחותית אחרי שהם לא עוברים את הטסט. אני רואה את הטסט כמו בדיקה של רופא שאתה הולך אליו פעם בשנה כדי לעשות בדיקת דם. מבקר המדינה הוציא לפני ארבעה חודשים דוח שבו הוא אמר שצריך להגביר את תדירות הטסטים, כאשר לפני חודש יצא דוח הפוך של רשות האסדרה שאמר שצריך לעשות טסט פעם בשנתיים. הרלב"ד לא עושה את האינטגרציה של הדברים. בואו נעשה עבודה משותפת של רלב"ד, משטרת ישראל, משרד התחבורה ואיגוד מכוני הרישוי. בוא נעשה צוות מולטי דיסציפלינרי כדי לפתור את הדברים האלה. טסט של רכב עולה 100 שקלים ומהירות זימון התורים היא מהירות טובה, הזמנים טובים. הטסט של 100 שקלים חוסך המון כסף, זה סוג של ביקורת מונעת. במקום שתהיה תקלה וילך המנוע, עושים תחזוקה מונעת. << אורח >> שבי ברכה: << אורח >> הגעתי לכאן כדי להעביר מסר אחד ברור על תנאי הדרך בארץ - בעיקר בערים - והכבישים השבורים. בהשוואה ללונדון, פריז או פרנקפורט, ששם יש שני נתיבים ובכל נתיב יש ארבעה או חמישה מסלולים, פה בארץ הרכב נוסע בתנאי דרך קשים, אם זה במפרים, כבישים שבורים, מה שגורם לבלאי של בין 3 ל-4 ביחס לאירופה, ולכן חשוב לא לתת טסט אחת לשלוש שנים אלא טסט עד 37,000 או כל שנתיים, לפי המוקדם מביניהם. מגיעים אלינו רכבים אחרי שלוש שנים וזו קטסטרופה. הטסט צריך להיות עד 37,000 קילומטר ברכבים חדשים, לאחר מכן פעם בשנה. << אורח >> גל רייך: << אורח >> מבורך שתקום ועדת שרים לענייני בטיחות בדרכים. מכיוון שהייתה כזאת אבל היא לא התכנסה, אני מציע שכבר במועד קבלת הצעת המחליטים יקבעו מועד ראשון לכינוס. אני מציע שנבוא ונציג להם את חזון אפס, שזו אחת המסקנות משוודיה שבה זה התחיל, כי כל מקבלי ההחלטות צריכים להכיר את זה. ראוי שברמה הלאומית יאמצו את החזון הזה. לגבי ההצעה להעביר את זה למשרד ראש הממשלה, אחת הבעיות שיש היום, וצריך לקחת את זה בחשבון, זה שאין כתובת. היום הרלב"ד אמורים להיות אחראיים ולא בדיוק אחראיים, אם מבחינת סמכות ואם מבחינת אחריות. יכול להיות שדווקא להעביר את זה למשרד ראש הממשלה יעשה אפקט הפוך, כי אם לא יהיה שר אחראי שיהיה כתובת - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראש הממשלה יהיה יושב ראש הוועדה. << אורח >> גל רייך: << אורח >> השאלה אם יש לו פנאי ואם זה הפתרון. אני לא פוסל, רק צריך לבחון את זה לעומק ולראות שזה פותר את הבעיה. אולי מה שצריך לעשות זה שר לביטחון תעבורתי שזו תהיה המשימה שלו. אנחנו עוסקים בניתוח ואיסוף של נתונים. כל הנתונים שעכשיו הולכים לטפל בהם צריכים להיות פתוחים וגלויים לציבור ולארגונים כמונו. אם הולכים לעשות רפורמה בנושא הזה, חשוב שיהיה ברור שמהיום הראשון זה נגיש ופתוח לכולם. בגלל שאני יודע שבבית הזה יש קצת אלרגיה לוועדות חקירה, אני אתייחס לוועדת חקירה בשוודיה. כשהם אימצו את חזון אפס, הם קבעו תוך 10 שנים להפחית את כמות התאונות ב-50%. לקח להם 13 שנים, שלוש שנים איחור. בואו נתחיל מהניסיון שלהם וניקח את המסקנות של ועדת החקירה שלקח לה שלוש שנים יותר. אני מוכן שגם ייקח לנו שלוש שנים יותר, רק שנאמץ את החזון ונתחיל לעשות אותו. הנקודה שאני תמיד אומר ואגיד גם היום זה שהשרה צריכה לבוא ולתת דין וחשבון על פי חוק. אם היא לא עושה את זה, צריך להוציא צו שיביא אותה לוועדה לביקורת המדינה כדי לתת את מה שהיא חייבת. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> אני אתחיל בנתון שכולם מדברים עליו והוא הבסיס לכל הדיון הזה - 385 הרוגים. 385 הרוגים שהיה אפשר למנוע את מותם של חלק מהם. אנחנו נמצאים בשיא של קרוב ל-20 שנה, והמילה היחידה שיכולה לבטא את זה היא "כישלון". אם אנחנו מגיעים אחרי 20 שנה לשיא בהרוגים, משהו פה לא נעשה כמו שצריך. אנחנו בשיא של נהגים צעירים שנהרגו, 55 יותר מכל שנה שעברה, ובשיא של 87 נהגי דו-גלגלי הרוגים. הרלב"ד כיום זה גוף שאין לו סמכויות, שאין לו יכולת לפעול ואין לו את התקציב לפעול. דיברת על לקבע את התקציב, שזה הדבר הראשון והבסיסי. בשנת 2005 דובר על תקציב של 550 מיליון לשנה - בואו לא נחשוב על כמה זה יצא אם נעגל את זה לסכומים של היום. אם אנחנו עובדים עם רלב"ד בתקציב של 62 מיליון שקל, עם 11%, איך מצפים שמשהו יקרה? הקיבוע של התקציב, כמו שהצעת, זה הדבר הבסיסי והמרכזי ביותר, בלי קשר תחת מי הרלב"ד יושב. לגבי איפה הרלב"ד צריך לשבת, לנו כאור ירוק שמטפלים בנושא הזה כבר 30 שנה אין תשובה חד משמעית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך את הנתונים לגבי כמה עולה למשק כל הפצועים? << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> 16,17 מיליארד שקלים לשנה הם מספרים בלתי נתפסים ביחס להשקעה. לגבי הנושא של תחת רוה"מ או תחת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, כיום הסמכות נתונה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים. צריך לייצר פה חשיבה מעמיקה, אבל התקציב הוא דבר מרכזי. לעניין ועדת שרים, וצודקת מנהל הוועדה, הייתה ועדת שרים שלא התכנסה. זה כלי שהוא אולי נחמד בתור משהו הצהרתי, אבל לא ייצא מזה שום דבר, עם כל הכבוד לכל מי שעוסק בתחום. זה משהו שהוא nice to have, אבל הוא לא ישפיע על הבטיחות בדרכים לצערי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עצוב. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> הרלב"ד כגוף שרק מטפל במידע, לעניות דעתנו זה פספוס. הרלב"ד צריך להיות גוף עם סמכויות, גוף עם שיניים, גוף עצמאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השאלה איזה סמכויות. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> כביש חדש, למשל, צריך לקבל אישור בטיחותי של הרלב"ד. צריך לעשות תסקיר לכבישים חדשים, צריך לעשות חקירות עומק, צריך יכולת להשפיע על כל הגופים מסביב. לא צריך הצעות חוק בשביל זה, אפשר לחזור לשנת 2005, לוועדת שיינין שמונתה על ידי שר התחבורה דאז, הגישה המלצות לקחת וליישם את זה, ואז יש סיכוי שהרלב"ד יצליח להיות אפקטיבי ולהשפיע על מי שהוא צריך. << אורח >> גל רייך: << אורח >> הרלב"ד הוא רק גוף שמעביר כספים. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> אני מאוד מעריך את המפגש הזה, אני חושב שהוא היה מתבקש. אם זה הסיכום שלך, היושב ראש, אני חושב שמיותר הזמן, אפשר לסיים פה. אני לא באתי לתקוף אף אחד ולא להילחם עם אף אחד. לקחתי את התפקיד שלי בהתנדבות מלאה, על מנת לנסות להוריד את תאונות הדרכים במסגרת הרלב"ד. כשאתה בודק ובוחן את הרלב"ד שהוקם ולאן הוא הגיע היום, את הכרסום שהיה במהלך כל השנים האלו, אתה מבין שהוא לא רלוונטי. ישבתי פה בישיבות קודמות ואמרתי שבמתכונת כפי שהוא היום הוא פשוט לא רלוונטי. אם אנחנו רוצים שהוא יהיה גוף שלמטרה מסוימת הקימו אותו והחליטו עליו, אז א', במתכונת היום הוא לא יכול לעשות את מה שביקשו ממנו, וב', עוד מורידים ממנו את מה שהוא אולי יכול היה לעשות. אנחנו בסופו של דבר גוף מייעץ. כמו שכולם יודעים, ייעוץ לא מחייב שום דבר, אתה לא חייב להקשיב לי. אני רוצה לתת כמה נתונים, בשביל להראות כמה המצב הוא בעייתי ואיך אנחנו עובדים בחלל כמעט ריק כשהשותפים שלנו הם בשוליים. אני מכיר את המערכת מספיק טוב כדי לדעת שהיו ועדות, היו החלטות והיו ביקורות. הכל קיים על השולחן, כולם יודעים בדיוק מה צריך לעשות, רק לא עושים את זה. לא עושים את זה, כי כל אחד חושב שהוא יכול לעשות לבד, כי אין חיבור בין כולם. אנחנו מתפזרים לכל הכיוונים, אף אחד לא מצליח לעשות שום דבר, ובסוף אנחנו באים עם תוצאה של 385 הרוגים. בשנה שעברה היו 363 הרוגים, שזה הנתון הגבוה ביותר ב-10 השנים האחרונות. השנה, ואני מקווה מאוד שלא נעבור את רף ה-400, רף של 400 הוא נתון שהוא הכי גבוה ב-20 השנים האחרונות. אני בטוח שאם היינו השנה מסיימים בדיוק כמו בשנה שעברה, היינו אומרים שלפחות אנחנו בסדר, אבל זהו, אנחנו לא בסדר, כי בשנה שעברה זה היה כבר מספיק חמור. במדינות ה-OECD יש ירידה של 16% אל מול 17% או 20% עלייה שלנו - זה כבר כפול. עיקר ההיפגעות נרשמת באוכלוסייה הערבית - יש עלייה של 70% בהרוגים, עלייה בנוער, עלייה בדו גלגלי, עלייה כמעט בכל הפרמטרים. קל מאוד להצביע, להגיד שזה הנהג, קל להגיד שזה המשטרה, קל להגיד שזה בית המשפט. הכל קל להגיד, אבל ברור לכולם שזה לא גורם אחד. אי אפשר לטפל בדבר אחד ולהגיד שפתרנו את העניין, זה משהו שצריך לחבר את כולם באיזה שהוא תכלול לאומי, כפי שהשם של הרלב"ד הוגדר - רשות לאומית שאמורה לחבר את כל הגורמים, להביא מסקנות, לנתח, לחקור, לייעץ בצורה הכי מקצועית שאפשר עם כל הנתונים שיש, להביא החלטות. אנחנו משלמים המון כסף בשנה מהתקציב הדל בשביל לקנות מידע שאותו אנחנו צריכים לנתח אחר כך וממנו להוציא שכבת מידע אחת. אני חושב שכבר עבר הזמן של להגיד האם הולכי רגל, מכוניות, עירוני או בין עירוני. שכבות המחקר ושכבות הביצוע צריכות לרדת הרבה יותר למטה, להבין את השורש, להבין מאיפה זה בא, למה זה בא, הכל כדי לקבל החלטות. אנחנו כל הזמן חוזרים סביב אותו עניין, רק שהאנשים מתחלפים ושום דבר בסופו של דבר לא זז. פשוט חייבים להוביל לאיזה שהוא מנגנון לאומי. אני לא יודע מה יהיה בשנה הבאה ובעוד כמה שנים, אבל ברור שהמצב הזה שהגענו אליו זו הידרדרות של שנים. גם לתקן את זה ייקח כמה שנים, לכן צריך להתחיל כמה שיותר מהר. יצא השנה דוח מבקר המדינה שאומר לנו בפירוש מה צריך לעשות, איך צריך לעשות, מי צריך לעשות, איך הדברים מתחברים. לא צריך להקים שום ועדות בדיקה, לא צריך להתחבר עם כלום, פשוט לוקחים את הדוח הזה כמו שהוא יצא בשנים קודמות, שהוא רלוונטי, שהוא עדכני, ופשוט מיישמים אותו. אני חושב שאם ניישם אותו יש לנו סיכוי די גדול להתחיל להניע את הדבר הזה ולהביא תוצאות יותר טובות. הראייה המערכתית חסרה, כולם רואים את זה, וזה מאוד מפריע. כולם רואים וכולם מדברים, אבל בסוף אף אחד לא מצליח לעשות שום דבר. תקציב הרלב"ד זה הידרדרות, זה כבר לא עוד קיצוץ של כמה אחוזים שאתה יכול לחיות איתו כחלק מהסיוע הלאומי. אם הרלב"ד משמש את עצמו, משמש את הקיום שלו בקרוב ל-40%, מה כבר נשאר לו לעשות? על מה הוא משפיע? מי בכלל שומע לו? הדיון הזה הוא רק על מעמד הרלב"ד, רק על המיקום שלו. לא משנה איפה הוא יהיה, ואני לא נלחם פה עם אף אחד, העיקר שיהיה במקום שהוא יוכל להשפיע בצורה חדה, כי אני חושב שאנחנו במצב חירום. סביבנו יש דברים שהם אולי יותר קשים ויותר תופסים את תשומת הלב, אבל זאת פשוט מחלה שלאט לאט גדלה ופתאום תתפוצץ לנו בפנים. ההמלצה שלנו היא לשנות את חוק הרלב"ד, לבוא ולהגיד מה רוצים ממנו, מה האחריות שלו, כדי שיישא באחריות. אנחנו היום לא נושאים באחריות. כשפונים אלינו ושואלים למה יש מספר כזה של תאונות דרכים, אני לא רואה משהו שאני אחראי עליו כדי להגיד שאותו לא עשיתי. אנחנו מתעסקים בהסברה, בחינוך, אנחנו מפרסמים ככל שניתן. האם הדבר הזה משפיע וכמה הוא משפיע אני לא יודע, אבל זה בדיוק התפקיד שלנו. חייבת להיות מחויבות ממשלתית לדבר הזה. צריך להגדיר את התקציב של הרלב"ד, כי התקציב מפוזר. אני יודע שיש משרדים שמקבלים תקציב בתחום הבטיחות בדרכים, אבל זה צריך להיות ברלב"ד. צריך לדרוש מהרלב"ד פיקוח, בקרה ואחריות, כשמי שלא עומד בדברים האלה לא צריך להיות בתפקידים האלה. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> יורם, פיזרו את התקציב כי רלב"ד היה צינור, כי לא נתנו לו את הסמכויות שאתה מדבר עליהן כדי לשלוט בכסף. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> על זה אני מדבר. תודה על הדיון המיוחד הזה, מפה צריכה לצאת בשורה. או שהרלב"ד ימשיך בכיוון חדש, מייצבים אותו, נותנים לכל הגורמים האלה להתחבר - יש עמותות שצצות כל רגע, כי האנשים לא עושים את התפקיד שלהם - או שאולי נגיד שצריך לחשוב על משהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניצב שמואלי, בקשה. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> בוקר טוב לכולם. אני רואה חשיבות עליונה בקיומה של הוועדה כדי לקדם ולהסיר חסמים במאבק בקטל בדרכים. אני חושב שהרלב"ד כגוף לאומי לבטיחות בדרכים מוגדר כמוקד ידע שאין לו את הכלים באמת, וראינו נתונים שנאספים שאין לו את הכלים לאסוף אותם. אני חושב שהוא צריך להוביל ולתאם בין כלל הגופים, לקבוע סדרי עדיפויות לטיפול במאבק בתאונות הדרכים. יצא לי לדבר עם יורם מספר פעמים מאז שנכנסתי לתפקיד ואנחנו רואים עין בעין את הנושא של הרלב"ד. לגבי המשאבים, אין ספק שכמו שהוא נמצא היום הוא לא יוכל לממש את האחריות שלו. אנחנו עושים את מרב המאמצים כדי לשתף פעולה ולהוביל לשינוי המיוחל שאנחנו מבינים שהוא קצת בעייתי. אגף התנועה הוא אגף אופרטיבי, מקצועי ומבצעי. הוא גם מהווה גורם מנחה, גם בונה בניין כוח וגם חוקר את תאונות הדרכים בכל מה שקשור לאכיפה. הייעוד שלנו הוא הצלת חיים. אני יודע שהמספרים ב-20 השנים האחרונות לא מראים את המגמה הנכונה, לכן אנחנו חייבים כולנו לאחד כוחות כדי לצמצם את תאונות הדרכים ואסור לנו להיות אדישים. כל הרוג הוא אדם שהיו לו שאיפות, שהיו לו חלומות שנגדעו ביום אחד. דיברו פה על 16,17 מיליארד שקלים עלות למשק הישראלי, מה שאומר שכל אזרח במדינה משלם 1,850 שקל בשנה על המצב הזה. אם אנחנו מסתכלים על משטרת ישראל ביחס לאירופה, אז באירופה יש ניידת על כמעט כל 10 קילומטר. כאן אנחנו עם ניידת לכל 180 קילומטר, כשאנחנו מדברים על 20,000 נפגעים בשנה. יש 385 הרוגים נכון להיום, וזה כשעוד לא סיימנו את השנה, יש לנו עוד חודש וחצי . מה שקורה זה פשוט מזעזע, אין מילה אחרת. כמובן שיש לנו אחריות בנושא האכיפה, אבל צריך לאחד את כלל הגופים - יש פה גם את נושא התשתיות, גם את נושא החינוך, גם את נושא ההסברה - כדי לשנות את המציאות הזאת. אתמול פגשתי את ד"ר שיינין. ביקשתי לראות אותו, כי כולם מדברים על הוועדה שלפני 20 שנה קבעה שבכל משמרת בכבישי הארץ צריך שיהיו 450 ניידות. אני לא רוצה להגיד לכם על כמה אנחנו עומדים היום, אבל אנחנו לא עומדים אפילו על רבע. אנחנו נמצאים פי שלוש וחצי מהממוצע ב-OECD בכלי הרכב על הכבישים, בנסועה, וב-20 השנים האחרונות עלינו בכמעט 60% ביחס למה שהיינו – הרבה יותר כלי רכב, הרבה יותר נהגים, הרבה יותר נהגים צעירים שנמצאים על הכביש. אנחנו מדברים על סדר גודל של כמעט 85,000 תאונות בשנה. במה משטרת ישראל מטפלת? בכ-7,000,8,000 תאונות שיש בהן את הנפגעים, בתאונות החמורות והקטלניות. היינו רוצים לראות מספרים אחרים, לטפל בהרבה יותר תאונות. הסיבה העיקרית לתאונות, אם אני לוקח את השנה האחרונה, היא היסח הדעת, אנשים עם טלפונים, אנשים עושים הכל על הכביש ורק לא נוהגים, אנשים מתעסקים בהרבה מאוד דברים אבל לא מרוכזים בנהיגה. מתוך 385 הרוגים 124 נהרגו רק בגלל היסח הדעת, 103 הרוגים הם הולכי רגל שעברו במעברי חצייה, 82 הרוגים בתאונות עצמיות, שזה בעיקר הדו גלגלי אבל לא רק, ועוד 56 הרוגים כתוצאה מתשתיות לקויות. דיברו פה על הפילוח והמיפוי של כלל הסיבות ועל המעורבות של הרבה מאוד אוכלוסיות בתאונות הקטלניות. יש עלייה כמעט בכל התחומים. אם אני מתייחס לנושא של נהגים צעירים, אוכלוסיות במיקוד, אז במגזר הערבי יש עלייה של 51% ביחס לשנה שעברה. גם בנושא של דו גלגלי ומוטורי אנחנו רואים עלייה ביחס לשנה שעברה, כאשר דווקא לגבי האוטובוסים העלייה נבלמה ביחס לשנים קודמות. המכשור של האכיפה במשטרה ביחס למדינות אירופה הוא מכשור ישן שחלק ממנו בשנים הקרובות ירד מהמדפים. רוב מדינות אירופה עברו למכשור אכיפה דיגיטלי . אנחנו מדברים כרגע על כמעט מיליון 200 דוחות בשנה, כש-80% מהם הם דוחות ידניים שאנחנו תופסים את הנהגים על הכביש ו-20% הם דוחות של אכיפה אלקטרונית באמצעות מצלמות וכל השאר. אנחנו צריכים, אדוני היושב ראש, להפוך את המגמה, אנחנו צריכים 80% אכיפה אלקטרונית ורק 20% אכיפה ידנית. יש לנו לא מעט אמצעים שאנחנו רוצים להכניס לאכיפה, אבל פה נצטרך את כלל משרדי הממשלה, כי זה מצריך חקיקה, יש עניין של קידום תהליכים. כשבן אדם עובר את העבירה, הוא מקבל את הדוח, וזה במקרה הטוב, אחרי חודש הביתה, לכתובת בבית. מדינת ישראל לא מסוגלת היום לשלוח את הדוח לפלאפון בקישור. אדוני, זה לא יכול להיות. אנחנו צריכים לקצר את הזמן בין ביצוע העבירה לענישה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי מונע מהמשרד לביטחון פנים להגיש הצעת חוק בעניין הזה? תגישו. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אנחנו נדבר על זה בימים הקרובים. אני יודע שזה עלה בעבר אבל גם ירד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? משרד המשפטים התנגד לזה? << אורח >> סימונה זילבר: << אורח >> אין התנגדות של משרד המשפטים. קודם חוק של תקשורת של האזרח עם הגופים הציבוריים, רק שהחוק הזה הוא כללי וולונטרי, הוא מבחירה של האזרחים. רוב האזרחים עד היום בחרו שלא להתחבר להתממשקות המקוונת עם רשויות המדינה. אנחנו מבקשים איזה שהוא מסלול שייתן פתרון קונקרטי לנושא הדוחות, לא להתממשקות הכללית של האזרחים במדינה, אבל זה נמצא בבחינה במשרד המשפטים. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אנחנו מדברים על מכשור אכיפה עתידי, אם זה וידיאו אנליטיקה, אם זה מד מהירות אלקטרוני שאני מקווה שהשנה ייכנס לכבישי הארץ, אם זה מד מהירות מצלם. יש הרבה מאוד אמצעים שאפשר להכניס, הבעיה היא שכל מכשיר מחייב תקינה ישראלית. היום אנחנו לא יכולים להביא לארץ מכשיר מאירופה שעבר את התקינה האירופית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא יכול להביא במסגרת החוק של מה שטוב לאירופה טוב לישראל? << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> עדיין לא. << אורח >> סימונה זילבר: << אורח >> מה שטוב לאירופה טוב לישראל לא בהיבטים של ניהול המשפט הפלילי. מה שאנחנו מבקשים זה לאפשר לנו להוכיח אמינות בהתבסס על תקינה אירופית. חוק חזקת אמינות הוא אירוע שאנחנו מנסים בסביבות ה-20 שנה לקדם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למשרד המשפטים לא ברור שצריך להילחם בתאונות הדרכים? אני אקיים דיון על העניין הזה. << אורח >> יניב יעקב: << אורח >> כמו שסימונה אמרה, זה במשך 20 שנה עולה פה בוועדה. זה דבר שפשוט מונע שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אקיים דיון על מה שהניצב אמר יחד עם משרד המשפטים. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> ביקשתם לדעת איך אנחנו קובעים כבישים אדומים. אנחנו עוקבים אחרי כמות התאונות לפי הכבישים עצמם. אם אנחנו מסתכלים על כביש 4, אנחנו רואים שבחמש השנים האחרונות היו 323 תאונות - שלוש מתוכן היו תאונות קטלניות או חמורות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כביש ארבע הוא ארוך. אין מקטעים של תאונות? << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> יש מקטעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במקטעים האלה אתם צריכים לטפל. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אנחנו עושים את זה. אנחנו גם בודקים מה סיבת התאונה, אם זה אי ציות לרמזור או דברים אחרים. יש לנו מעקב ופיקוח על הצירים המשפיעים, כאשר שם אנחנו נותנים את הדגש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התחבורה, כשאתם קובעים לעשות כביש, גשר, אתם לא מתייעצים עם המשטרה על הדבר הזה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> בתהליך עצמו מתייעצים עם כל הגופים, גם עם הרלב"ד, גם עם המשטרה. לא סתם בונים כביש. חלק מהמקטעים של כביש ארבע אנחנו הולכים להרחיב לעוד נתיב. אנחנו מטפלים בכל מה שקשור לנושא של תשתיות שמהוות בעייתיות מסוימת. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> דבר נוסף זה העומסים בבתי משפט, כאשר פה יש אולי בשורה לשנה הבאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל זה עשינו את חוק בית הדין לתעבורה. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אני שמח שהחוק הזה עבר. משרד המשפטים צריך להיערך מבחינת בתי המשפט, כשזה מה שיוריד את העומסים מבתי המשפט הפליליים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוספנו תקנים של שופטים. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> זו בשורה. אנחנו מתכוונים לעשות הכל כדי לשנות את המגמה של תאונות הדרכים בעזרת הנציגים ובעזרת הוועדה, מגמה שאסור שתימשך. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> אני רוצה להתחבר לדברים שנאמרו פה על ידי ראש האגף ועל ידי יו"ר הרלב"ד, יורם הלוי, וגם לדבר רגע ברמה המערכתית, כי זה מאוד חשוב וזה בדיוק הנושא שפתחנו איתו את היום הזה. הכל מתחבר להכל. אם נסתכל במבט על, אז הנתונים של 2024 הם נתונים מאוד קשים - אנחנו מדברים על שיא בשני העשורים האחרונים במספר ההרוגים ובמספר התאונות, כשעוד לא סיימנו את השנה, החורף לפנינו. את כל זה אנחנו חווים במקביל ללחימה מתמשכת. אנחנו מדברים על 385 הרוגים השנה, עם חשש ממשי שהמספר הזה ישבור שיאים ויעבור את ה-400 עד סוף השנה. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, אבל לצערנו - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם נתונים לגבי הנזק למשק? << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> בין 16 ל-17 מיליארד שקלים בשנה נזק למשק. צריך למנוע את הנזק הזה, כי נגרמים עוד נזקים מעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד האוצר לא מתחשב בזה כשהוא קובע את התקציבים, לראות כמה הוא חוסך תקציבים למדינה? << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> יש פה שיקול כלכלי מאוד משמעותי. הכנסת מגויסת לנושא הזה של בטיחות בדרכים והקטל בדרכים כבר שנים, בין אם זה בשימוע, בין אם זה בוועדת המשנה שקמה, בין אם זה בחקיקה, בתקנות. הכנסת מגויסת והראתה בעבר שיש את היכולת לכנס את כל הגורמים, להושיב אותם סביב השולחן, ויושבים פה אנשים, אנשי מקצוע שמגויסים לנושא. כולם מחויבים לנושא, כל הגופים. מה שחשוב זה לשאול את השאלות ולא פחות גם לקבל מענה אופרטיבי, מקצועי ואמיתי לשאלות. הכנו לקראת הדיון הזה מסמך רחב של סוגיות בהתאם לסדר הדיונים שייקבע. מה שחשוב זה הנושא של המנגנון הממשלתי שצריך להיות מגויס, אם זה משרד התחבורה, אם זו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהיא הזרוע המבצעת. דיברנו גם על הנושא של הכלים והסמכויות. מעבר לדוח מבקר שהוא חשוב מאוד, יש גם תכנית לאומית רב שנתית שהונחה כבר ב-2019 על שולחן הממשלה, לא קודמה אבל עודכנה בהתאם להמלצות דוח המבקר. אנחנו מדברים על דוח ממאי 2024. זה מה שנקרא ה-money time. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה המבקר ממליץ? << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> יש המלצות בכל התחומים. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> הרבה מהדברים פה זה תקציב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכל בסוף נוגע לכסף. משרד התחבורה, כשאתם סוללים כביש או פרויקט, משרד האוצר מבקש לדעת לא רק את העניין התקציבי אלא גם מה זה נותן למשק, האם זה כלכלי, נכון? למה הם לא מתחשבים בחיסכון למשק כתוצאה מההפחתה בתאונות הדרכים? גם זה עניין. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> בחירת הכבישים נקבעת - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור > לא רק בחירת הכבישים. ברגע שירדו תאונות הדרכים זה ייתן חיסכון כלכלי. הם צריכים לקחת את זה בחשבון כשהם בונים את התקציב של הרלב"ד. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> מה משרד התחבורה ביקש בתקציב 2025? הם ביקשו איזו שהיא העלאה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין העלאה, רק מורידים. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> ביקשנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וקיבלתם? << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לבקש זה קל. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> הדברים שאתה מעלה נכנסו ונבדקים במסגרת התכנית האסטרטגית של כבישים ל-2030,2040 ו-2050. גם כשאנחנו מאשרים כביש כזה או מוקד סיכון כזה או אחר, הדברים האלה נלקחים בחשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה הנושא של החיסכון למשק? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זה נכנס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל זה אנחנו צריכים את האוצר, לא את משרד התחבורה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> בתקציב של 2025 הוכנסו כבישים, כמו כביש 40 מטללים עד עיר הבה"דים. 400 מיליון קיבלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לפי לחץ של הוועדה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> יש גם את התקציב הזה של 180 מיליון למוקדי סיכון. בנוסף, קיבלנו 400 מיליון לכל מיני פעילויות שצריך לבצע בטווח העירוני. זאת אומרת, הנושא הזה של הבטיחות כן נלקח בחשבון. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אולי שזה ילך לרשויות הקטנות. הרשויות הגדולות מצליחות לעשות מה שאפשר. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> בשנים האחרונות מדברים על זה שכל הפתרונות מרוכזים ומותאמים לגורם האנושי. גם כשאנחנו מטפלים בתשתית של כביש, אנחנו מנסים לצמצם תוצאה של תאונה אם היא נגרמה מהגורם האנושי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשוודיה הקטינו את זה ב-50%? << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> לאפס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך הם הצליחו להקטין את זה? מה הם עשו? << אורח >> משה בקר: << אורח >> זה לא רק שוודיה, בכל אירופה היה תהליך של להוריד מ-2010 עד 2020 ב-50%. 60% מהמדינות הגיעו להורדה של 40%. מה היה העניין? פעילות בצורה אחידה, יישום של סטנדרטים, שיפורים ברכב, שיפורי תשתית ועוד כמה פעולות שקשורות להתנהגות של האנשים. כששוודיה שמה את העניין של חזון אפס הייתה עליה ביקורת מצד נורבגיה. חזון האפס בא ואמר: לא מעניין אותי שאם אני משקיע דולר אני אזכה ב-1.2 דולר על מניעת נזקים, מה שמעניין אותי זה להשקיע כדי למנוע תאונות, יעלה כמה שיעלה. בשוודיה גם בנו שכונות מגורים שבהן אין מעבר של הולכי רגל שנפגשים עם כלי רכב. רבותיי, הבעיה הראשונה שלנו, והיא מופיעה בסדר היום, זה מעמד הרלב"ד. בא היושב ראש והעלה את העניין של להעביר את זה למשרד ראש הממשלה כדי לתת תוקף בין משרדי. אגב, ביפן שמו את שר הבטיחות בדרכים ליד ראש הממשלה. הרלב"ד לא צריך להיות נספח של משרד התחבורה – ההיפך, משרד התחבורה צריך להיות זה שמבצע את מה שהרלב"ד בונה וקובע. משרד התחבורה צריך להיות הלקוח של הבטיחות בדרכים, לא הגורם לשיפור הבטיחות בדרכים, כי יש לו את החלקים שלו באגף הרכב, באגף הרישוי, בתשתיות. הבטיחות בדרכים כוללת את כל הציבור – הולכי רגל, רוכבי אופניים וכו'. תתייחסו לכל התכניות והפעילות כמו לסימפוניה. הסימפוניה מבוצעת על ידי תזמורת פילהרמונית, כאשר בתזמורת הזאת יש אגפים שונים - יש את כלי ההקשה, שזה כמו האכיפה, שהם אלה שעושים את הבום בום כדי שכולם יבינו מה הקצב שצריך לפעול על פיו, ויש את הכינורות, את החצוצרות וכו'. כל הגופים שמנגנים בתזמורת הזאת צריכים לנגן לפי מנצח מסוים אחד שקובע את הטונים, שקובע את העוצמות וגם קשור לקומפוזיטור שכותב את המוסיקה. איך צריך לבנות את הרלב"ד? הרלב"ד צריך להיות בנוי כמו אגף התקציבים במשרד האוצר. משרד האוצר חולש על כל התקציבים של כל משרדי הממשלה, כאשר לכל משרד ממשלתי יש את הרפרנט שלו. אגף התקציבים יודע מה התקציב שכל משרד קיבל, הוא זה שמפקח על המשרד. אותו דבר צריך להיות לגבי הרלב"ד. הרלב"ד צריך להיות בנוי מחמישה אגפים: אגף שעוסק בגורם האנושי, שזה כל הנושא של האכיפה, החינוך ועוד כמה דברים, אגף הרכב, אגף תשתיות ותנועה, אגף מערכות ואגף מידע, מחקר וסטנדרטים. כל אחד מהאגפים האלה יושב מול המשרד המתאים לגבי מה הוא צריך לעשות ומה הוא עושה. הקימו את הרלב"ד בשנת 98 והוא נסגר ב-2002. למה הוא נסגר? מפני שהיה שם ראש רלב"ד שרצה לעשות הכל. מי שצריך לבצע זה משרדי הממשלה והגופים האחרים, הם גופי הביצוע, כאשר בניית התכנית נעשית יחד איתם. כבודו, שאלת למה ירד התקציב. היה סדר גודל של חצי מיליארד שירד ל-70,80 מיליון. למה זה ירד? מפני שהרלב"ד לא בנה את התכניות יחד עם הגופים המתאימים, לא אמר שצריך לבצע בשנת התקציב הזאת והזאת תכנית כזאת וכזאת לחינוך, תכנית כזאת וכזאת לאכיפה, לשיפורים בשלטון המקומי. כדי שהרלב"ד יהיה במבנה של אגף התקציבים, צריכה להיות חקיקה, סמכויות צריכות להינתן. ברגע שמסכמים על תכנית שנתית מול משרד מסוים, התכנית שהרלב"ד מביא יחד עם הגורמים צריכה להיות תכנית העבודה לשנה הבאה, או כתכנית חומש אם בונים את זה לטווח ארוך. אם זה יהיה תחת משרד ראש הממשלה, אם זה יהיה בחקיקה כמו שצריך וייקבע ש-550 מיליון זה הבסיס כדי להתחיל, זה יחולק לכל הגורמים והפיקוח ייעשה על ידי הרלב"ד. היום אין תכנית עבודה, אין פיקוח ואין סמכויות, ולכן אנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים. אני מציע שהמסמך שהכנתי יהיה הבסיס להחלטות כדי לתת לרלב"ד את המעמד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד האוצר, למה תקציב הרלב"ד קוצץ משנה לשנה? לפי ההמלצות הוא היה צריך להיות 570 מיליון. הוא היום עומד על שישים ומשהו מיליון. למה אתם לא לוקחים בחשבון בתקציב הרלב"ד ובדברים אחרים את החיסכון למשק שיכול להיות כתוצאה ממניעת תאונות דרכים והקטנת מספר הפצועים וההרוגים? בכל דבר אתם עושים תחשיבים כלכליים. גם כשמשרד התחבורה נותן כביש, צומת או מחלף אתם עושים תחשיב כלכלי אם זה טוב למשק או רע למשק. ברור שמניעת תאונות דרכים זה טוב למשק מבחינה תקציבית. למה אתם לא מתחשבים בזה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> תקציב הבטיחות בדרכים לא מורכב רק מתקציב הרלב"ד. תקציב משרד התחבורה מחולק בין שני סעיפים תקציביים: בין סעיף 40, שהוא סעיף של המשרד, לבין סעיף 79, שהוא תשתיות ופיתוח. לאורך שנים תקציב הרלב"ד היה בסעיף 40 והוא אכן חווה קיצוץ, אי אפשר להתווכח, אבל בסעיף 79, וזה החל מלפני שנתיים, החלנו פרויקט של אשכולות שבהם הרלב"ד מתקצב פיתוח תשתיות ושיפור תשתיות בטיחות בתוך הערים, כשהתקציב הזה גדל מאוד. כרגע לרלב"ד יש הרשאה להתחייב של עד 220 מיליון שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> לא הכל מבוצע באותה שנה, תמיד יש פריסה. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> תפרט בין הבסיס להרשאה. יו"ר הרלב"ד מדבר על הבסיס. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> בסיס התקציב של הרלב"ד, שכולל משכורות, הסברה וחינוך, נמצא בסעיף 40 והוא אכן נשחק לאורך השנים – הוא בסביבות ה-60,63 מיליון שקל. תקציב הפרויקטים, שהוא כרגע חד פעמי, הוא 220 מיליון שקל שפרוס על פני כמה שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה רק בתחום הרשויות המקומיות. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה תחום שהרלב"ד ישב איתנו עליו כמה פעמים והסביר למה זה המקום שצריך להתמקד בו. 50% מהנפגעים הקשים הם בתחום הזה, ולכן הם אמרו שזה מקום שצריך לטפל בו במיוחד. לא את כל ה-220 מיליון שקל עושים באותה שנה. אני מקווה שבשנה הבאה נתחיל לראות את הכסף יוצא לרשויות. בפריסה של 30,40 מיליון שקל בשנה, שהיא סבירה סך הכל, אנחנו מגיעים לתקציב של 100 מיליון שקל. מתי ש-220 מיליון השקלים האלה ייגמרו ונראה את ההשפעות ואת האימפקט, נצא לעוד פרויקט, בדיוק כמו שבכל שנה משרד התחבורה ממשיך בפרויקטים מצליחים. יש, מלבד תקציבי הבטיחות בדרכים, עוד תקציבים, כאשר התקציב הראשי זה תקציב מוקדי הסיכון שעומד על 180 מיליון שקל כל שנה. בתקציבי האחזקה של נתיבי ישראל יש לא מעט כסף שמוקצה ספציפית לבטיחות בדרכים, כשהרלב"ד שותפה בסל הזה לגבי הפרויקטים שמתבצעים ומה מכניסים כל שנה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זה נעשה בשותפות איתם. << אורח >> נתנאל איזיק: << אורח >> השנה הבאנו בדיוני התקציב סל לחברה הערבית, סל של הרלב"ד, של 75 מיליון שקל לשנה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> מה זה "בשותפות איתם"? הם בסך הכל יועץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוקדי סיכון זה לא תקציב הרלב"ד, זו תכנית שהרלב"ד המליצה ואתה עושה אותה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> נכון, זה לא תקציב הרלב"ד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה תקציב הרלב"ד צומצם? למה אתם מקצצים את זה משנה לשנה? משרד התחבורה לא מבקש מכם לצמצם, נכון? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> יש פלטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפלטים זה לאותה שנה, זה לא לכל החיים. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה תמיד לבסיס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי פלטים זה דבר מסוים וספציפי לאותה שנה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> פלטים שהם לא בבסיס מוחזרים כמו שכל הפלטים חוזרים שנה אחרי. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> גם מה-63 מיליון שנשארו אתה מקצץ? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הפער הגדול הזה נובע מזה שהרבה מפעילות הרלב"ד עברה ליחידות השונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אתם חושבים שצריך להילחם בתאונות הדרכים, עם איזה תקציבים? לגבי שיפור התשתית יש הרבה השקעות - לדעתי לא מספיק בכבישים אדומים, אבל זאת החלטה של משרד התחבורה, פחות החלטה שלכם. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כל כביש 90, עד קילומטר 105, מתוקצב להפעלה של דו-מסלולי, דו נתיבי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש דברים שצריכים לעשות, כי זה חוסך למשק הרבה מאוד כסף. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> את כביש 40 משרד התחבורה תעדף באופן מאוד גבוה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בנושא התשתיות עושים עבודה, אין ויכוח על זה, אבל יש עוד דברים, לא רק תשתיות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שמענו את הסטטיסטיקה מהמ.מ.מ. הנתונים הם זוועתיים. עם כל הכבוד למי שבא להתגאות שהוא מקצה כספים לפה ולשם, הנתונים הם זוועתיים. ברור שהסוגיה הזאת היא סוגיה שכוללת הרבה מאוד תחומים - תשתיות, חינוך, רשויות מקומיות, העלאת מודעות, אכיפה. המשטרה שמה את הפוקוס על אכיפה, שזה בסדר, אבל קודם כל צריך להגביר מודעות ורק אחרי זה לאכוף, כי בלי שיש מספיק מודעות אנשים נופלים בפח של לעבור על החוק. אני מתוסכל ממה שאמר יורם. הוא כמעט הרים ידיים, כי מה שיש לו בין הידיים לא מאפשר לו לעשות את העבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי בתחילת הדיון את המסקנות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שמעתי גם את ניצב חיים, שדיבר על מה שיש למשטרה, על כך שזה רבע ממה שצריך להיות בשנה. החוסרים הם משוועים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המשטרה מקבלת תקציב ומחלקת אותו לפי כל מיני צרכים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> האדון פה משמאל תיאר לאזרחי המדינה שהבעיה היא מבנית-ארגונית, שזה איום ונורא. למה האזרחים צריכים לשמוע שמישהו לא יודע לעשות את העבודה כי הנוהל המבני-ארגוני הוא לא כמו שצריך? אנחנו בקטסטרופה בעניין הזה, כשהנתונים מראים שאנחנו בקטסטרופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי התוצאות אנחנו בבעיה גדולה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איך הוועדה יכולה לעזור בבלימת הנתונים המזעזעים האלה ולא רק בדיבורים, לא רק בלבוא ולהגיד "זה מה יש לי, זה מה אני יכול לעשות"? אי אפשר להתנהל ככה, צריך לעשות צעדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה קודם כל רואה איזה פתרון יש ורק אז מדבר על משאבים. ברגע שאתה מפחית את תאונות הדרכים כמו בשוודיה שהם הלכו על תכנית של 50% הפחתה והצליחו במשימה – לקח להם שנתיים-שלושה מעבר - אתה חוסך המון כסף למשק כל שנה. אתה לא רק חוסך בפעם אחת, זה לא חד פעמי. למה אתם לא מתחשבים בזה כשאתם קובעים תקציבים שלא קשורים לתשתיות? לתשתיות אתם נותנים הרבה מאוד תקציב, אין ויכוח בכלל. יש ויכוח על החלוקה, אבל עזוב את זה, זה לא רלוונטי. לא אני צריך לקבוע את החלוקה של איזה תשתיות, זה אנשי המקצוע צריכים להגיד. למה אתם לא מתחשבים כשאתם מדברים על מה שהרלב"ד צריך לעשות, להמליץ או לבצע? אם זה יכול להפחית את תאונות הדרכים זה חיסכון למשק. קחו את זה בחשבון כשאתה עושים את מה שאתם עושים, כשאתם מקבלים החלטות. בסופו של דבר הכל עובר דרככם, נכון? אין ויכוח על זה. במשך השנים דאגתם שאתם מאשרים כל דבר. תתנו תקציב הוגן, כדי שנוכל לשנות דברים במהלך השנים הבאות, מה שיחסוך המון כסף. אתה לא רואה את החיסכון בפועל, כי זה לא תקציב שאתה מקבל אלא תקציב שאתה חוסך. אני מתכוון שהתקציב של הרלב"ד יהיה כמו התקציב של רשות השידור, ערוץ 11, שזה תקציב שיופיע בחוק ולא תוכלו להפחית ממנו בחמש השנים הבאות. אתם תצטרכו לשים אותו בתקציב כך שלא משרד התחבורה ולא אתם תוכלו לשחק איתו ולהגיד שאתם מעדיפים לקחת אותו למשהו אחר. תחשבו על זה. אנחנו רוצים לתת סמכויות לרלב"ד וגם להעביר את זה למשרד ראש הממשלה. אנחנו רוצים שזו תהיה יחידה מיוחדת במשרד ראש הממשלה לחמש השנים הבאות לפחות, והכל כדי שבאמת תהיה מלחמה בתאונות הדרכים. מה שקורה עם העלייה במספר ההרוגים והתאונות, כשגם הפצועים זה משמעותי, זה שאנחנו לא מצליחים להילחם בתופעה. אנחנו לא מצליחים להילחם מכל מיני סיבות, אני לא מאשים אף אחד, הרי אף אחד לא רוצה תאונות דרכים. מה מבקר המדינה המליץ בעניין הזה? << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> היו לו המלצות בכל התחומים - גם בנושא של תשתיות, גם בנושא של חינוך והסברה, גם בנושא של אכיפה. הוא פותח בזה שהוא ממליץ להעניק את הסמכויות לרלב"ד ככלי עצמאי, שהם לא יהיו תחת רגולטור כזה או אחר. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> המבקר מדבר על ארבעה דברים: מחויבות ממשלתית רב משרדית לבטיחות בדרכים, תוך הצבת נושא כיעד ממשלתי, עיגון תכנית לאומית רב שנתית מתוקצבת, ברורה, שקופה, תוך מעקב ובקרה שוטפים, ביסוס הרלב"ד כגוף בעל יכולת להוביל, לבקר, לפקח על הטיפול בתאונות הדרכים, והבטחת מקורות כספיים רב שנתיים. << אורח >> גל רייך: << אורח >> מאוד קרוב לשוודיה, בדיוק הצעדים שעשו שם, כולל קביעת היעד. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה עניין של תעדוף, סדר חשיבויות. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אנחנו תומכים בעניין הסמכויות, וזה גם משהו שעלה בשיח בין המשרדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביקשתי מיו"ר הרלב"ד להגיש לנו טיוטה של הצעת חוק. הוא יודע איזה סמכויות הוא צריך. למה אתם לא לוקחים בחשבון את נושא החיסכון? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> בעולמות התשתית הדבר הזה נקרא נוהל פרט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הערך הכלכלי של התשתית בעניין הזה? רוב התשתיות הן במרכז הארץ, כי שם זה נותן את הערך הכלכלי הכי גבוה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני יכול להציג פה את תכנית החומש שהיא לא במרכז הארץ. כביש 90, שהתפוקה הכלכלית שלו גדלה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשלא היו תאונות לחצנו עליכם לסיים את העניין הזה ובאמת משרד התחבורה לקח את זה לידיים וזה התקדם. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אנחנו לא תמיד מצליחים לראות את הקשר בין הגדלת תקציב הרלב"ד לבין - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא היה 570 מיליון. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> רוב ה-570 מיליון הועבר למשרדים השונים. הכסף הזה לא חזר למשרד האוצר וחילקנו אותו לאיזה מטרות שאנחנו רוצים. אם הוועדה רוצה להמליץ לעגן את הכסף הזה ברלב"ד, אין לנו התנגדות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי מתנגד להחזרת התקציבים האלה? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני מניח שהגופים שהכסף אצלם. אני לא יודע מה הם עשו איתו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתם קובעים, לא? בדיוני התקציב אתה אומר: "את התקציב הזה אני מחלק ככה". << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מפה אני מבין שלהצעת החוק של הרלב"ד כל משרדי הממשלה יתנגדו בוועדת שרים, זה מה שיקרה, אבל אנחנו נילחם על העניין הזה. יותר חשוב שיהיה תקציב במשרד החינוך לנושא מסוים, או שנפחית אותו כדי שאנשים לא ימותו, לא יהרגו ולא ייפצעו? מה יותר חשוב? מה, זה ויכוח בין המשרדים מי מחזיק את הכסף ומי מחזיק את העובדים? יש לנו מטרה שצריך לבצע. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני מקבל את הטענה. בגדול, זה עצר בבירוקרטיה, בכך שהיה צריך לאשר ועד שהכסף היה מגיע כבר היה סוף שנה. בדיעבד זה לא עבד. אני לא חולק על דברים שלא עבדו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אי אפשר מבחינת התקציב של המשטרה לצבוע תקציב מסוים לנושא של מלחמה בתאונות הדרכים, כולל אגף התנועה, ושהמפכ"ל לא יוכל לגעת בו? הבעיה היא שהמשטרה לוקחת את התקציב לדברים אחרים. אני לא בא אליהם בטענות, יש להם עוד בעיות שהם צריכים לטפל בהן, אבל מבחינת המדינה אנחנו צריכים לצבוע את התקציב בצורה כזאת שאף אחד לא יוכל לגעת – לא המפכ"ל, לא השר לביטחון פנים ולא אף אחד. שיהיה תקציב מיועד לעניין הזה שהם צריכים לבצע - יותר ניידות, יותר שוטרים, יותר מצלמות, יותר דברים דיגיטליים. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> נראה לי שנושא האכיפה קצת חומק לנו בין הידיים. אם אין הרתעה, הדבר הזה ימשיך הלאה. אין הרתעה היום בכבישים שמונעת מאותו אחד לעשות את העבירה. הסיכוי שלו להיתפס בנהיגה פרועה, בעבירות, הוא קטן מאוד, זה די ברור. גם בפשיעה אתה עושה את החשבון מה הסיכוי שלך להיתפס ומה העונש שתקבל. אנחנו נמצאים היום במצב שבו אין אכיפה מספקת. אני לא תוקף את המשטרה במובן של למה היא לא עושה, אני אומר שכל מה שהיא עושה לא מספיק, לא אפקטיבי, אין טכנולוגיה, אין אמצעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם צריכים לתת תקציב מיוחד לטכנולוגיה, זה פותר המון בעיות של כוח אדם. מה הבעיה? הרי את הכסף שאתם גובים על הדוחות אתם מחזירים חזרה. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> נותנים 1.2 מיליון דוחות בשנה. אם לוקחים 1.2 מיליון דוחות בשנה ומחלקים את זה על חמישה מיליון נהגים, יוצא שכל נהג חמישי מקבל דוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש כאלה שמקבלים כמה. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> נכון, אז כל שבעה אנשים. כל אחד שמקבל משפיע על אחד או על אחד וחצי לפחות, מה שאומר שלאורך זמן צריכה להיות אפקטיביות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם צריכים את הכסף הזה למטרות שאתה מדבר עליהן. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> גם אם המשטרה תעשה עכשיו 10 מיליון זה לא יעבוד, כי 400,000 מתוך 1.2 מיליון מערערים. אנחנו נותנים מספר אסטרונומי וחושבים שהדוחות יתנו, אבל עובדתית זה לא קורה. הלחץ בבתי משפט מבחינת הזמן מאפשרים למשהו כמו 50,000 דוחות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה פתרנו בחוק, אין בעיה, העברנו אותו מהר מאוד כדי להילחם בדבר הזה, והאוצר תמך בזה כי הוא מגדיל את ההכנסות. חלק גדול מ-1.2 מיליון דוחות לא גובים. למה? כי אם אתה שנה לא מגיע לבית משפט זה מתבטל. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> נכון, כמעט 50,000 מהם יורדים כל חודש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו הסדרנו בחוק שהכל בית דין, לא בית משפט. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> חכה, זה לא כל כך מהר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה עוד לא התחיל. לוקח שנה ומשהו להכין את כל המערכת. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> תחשוב על העניין הטכנולוגי שלא צריך בשבילו את השוטר, שלא מצריך את המגע של השוטר עם האזרח, מה שמייצר את רוב הבעיות. הטכנולוגיה קיימת בעולם. זה לא שאנחנו עכשיו רוצים לפתח איזה מוצר. אם אדם יוצא מהבית ועושה עבירה משמעותית, כשהוא מגיע הביתה יש לו כבר את הדוח. הוא משלם את הדוח בזמן קצר, לא בתוך שלושה חודשים. << אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >> בשוודיה, שיש בה את אותו מספר תושבים כמו בישראל, יש 3,500 מצלמות אכיפה. אצלנו, למיטב ידיעתי, יש מאה ומשהו. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> נכון, אבל בסופו של דבר אנחנו מדברים על חוסר ההרתעה. ישנה ירידה של 40% בהרשעות של נקודות, מה שאומר שהנהג הישראלי לא עושה חשבון. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> זה לא שלא עושה חשבון. לא מגיעים לשלב ההוכחות בבתי המשפט לתעבורה, כי כבר בדיון הראשון אומרים לאדם: שלם את הדוח, אני אבטל את הנקודות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה חוזר על מה שהיה בדיון על בית הדין. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> זה מה שקורה, אין הרתעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא יקרה יותר. עוד שנה זה כבר לא יקרה. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> ביקשנו גם ממשרד המשפטים תגבור של שופטי תעבורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוספנו תקנים של שופטי תעבורה ל-2025 ול-2026. בבית הדין יש שלושים ומשהו משרות של דיינים. משרד האוצר הלך פה לקראת, כי הוא יגבה עכשיו את כל הדוחות שלא היו גובים. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> בנוסף לקושי שיש למשטרה, ויש לה קושי כי לכל שוטר לוקח שנה שלמה עד שהוא מתגייס ויורד לעבודה, יש מגנונים אחרים שאנחנו צריכים למצוא כדי לטפל בתאונות דרכים. לגבי אכיפה עירונית, הגשנו איזה שהוא פיילוט שיאפשר לרשות המקומית לטפל גם בעבירות תנועה ברשויות המקומיות, מה שיסייע למשטרה. אנחנו צריכים להפסיק עם העניין הזה של לחכות באיזה צומת, לצלם ולרדוף אחרי הנהג. אפשר להגיע לפני שהוא יוצא לכביש, כי יש עליו מספיק רקע. למדינה אין מאגר של פסולי נהיגה. יש למעלה מ-300,000 פסולים שאסור להם לעלות על הכביש ואף אחד לא יודע לאתר אותם, זה לא נתפס בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בקר, יש לך דקה להסביר למה הופחת התקציב. << אורח >> משה בקר: << אורח >> התחלנו עם 550 מיליון וזה ירד לאט לאט ל-380, ל-250, ל-170. למה הייתה הירידה הזאת? כי זה קשור למבנה של הרלב"ד. בגלל שלרלב"ד אין את הידע ואין את אנשי המקצוע, משאירים את זה לגורמים הקיימים. כשבא הרלב"ד ואומר שהוא לשנה הזאת צריך בשביל התקנים של המשטרה סכום של 60 מיליון, בא האוצר ואומר שהוא מעביר את הכסף ישירות למשטרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו יוצאים להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >> היו פה הרבה שיחות על שוודיה. לפני שנה הייתי בקורס של משרד התחבורה השוודי בנושא של חזון אפס הרוגים. כשהם התחילו לפני 20 שנה את חזון אפס הרוגים, ושוודיה היום מובילה בעולם עם 2.2 הרוגים ל-100,000, הם שינו את התפישה, הם הוציאו את הגורם האנושי, את זה שהוא אשם בתאונה. הם יותר מפילים את האחריות על הממסד, על הרשויות. אם הולך רגל התפרץ בעבר, נכנס בו רכב והרג אותו, הם הסתכלו למה אין שם מעבר חצייה, למה הוא לא היה בטוח, למה הרכב הגיע במהירויות מאוד גבוהות שיכלו להרוג אותו. יש שם המון סיבות שקשורות גם לתשתית וגם לאכיפה, והם עושים את הרוב באופן דיגיטלי. בשוודיה יש 10 מיליון תושבים כמו בישראל. יש בה 3,500 מצלמות שהן בעיקר למהירות. הם עוסקים המון במהירות. כמעט בכל הקורס שארך 10 ימים הם עסקו במהירות. אין דבר כזה אצלם מעבר חצייה לא מרומזר או לא מוגבה עם פסי האטה לפניו. כל רכב שמגיע למעבר חצייה שהוא לא מרומזר, מגיע במהירות סבירה שלא הורגת את הולכי הרגל. אני הייתי בעיר השנייה בגודלה בשוודיה שהיו לה 30 הרוגים מידי שנה בתאונות דרכים. עכשיו היא נמצאת עם שני הרוגים, או בין הרוג לשניים כל שנה. מטפלים שם בכל הנושא של המהירות באופן יעיל כך שאף אחד לא חורג מהמהירות. מדובר שם גם על תהליכים של מיתון תנועה וגם על אכיפה. אם לוקחים בשקלול את ההרוגים ואת הנפצעים קשה בתאונות החמורות, מגלים ש-60% זה בתחום העירוני. אגף התנועה במדינה לא כל כך פעיל בתחום העירוני, זה נעשה באמצעות המחוזות של המשטרה. דבר נוסף שעשו בשוודיה זה להעביר סמכויות לרשויות המקומיות לטיפול בדברים בתחום העירוני. בניו יורק ובשוודיה הם מתקינים מצלמות מהירות בעצמם, הם אוכפים עבירות תנועה. אצלנו הסמכות היא רק בידי המשטרה. אצלנו, בגלל שהאמצעים הם מוגבלים, אפשר לעשות את זה. << אורח >> גל רייך: << אורח >> אנחנו כבר 10 שנים מדברים על חזון אפס. אני והשותפה שלי עתליה אלון נסענו לשוודיה כדי ללמוד. אחד הדברים המדהימים שגילינו שם זה שכל תאונה קטלנית נחקרת עד הקצה שלה כדי להבין מה גרם לתאונה, לראות מה גרם לזה. אנשי משרד התחבורה שם סיפרו לנו שכשחוקרים תאונה עד הקצה כדי להבין למה היא קרתה, מיישמים את זה בכל המקרים הדומים. סיפרו לנו על אישה שחצתה אוטוסטרדה של שלושה נתיבים לצד הזה, שלושה נתיבים לצד הזה. היה אפשר להגיד שהיא פעלה באופן לא הגיוני ואולי היה מגיע לה למות, אבל כשחקרו ראו שכשהיא ראתה את האוטובוס שהיא הייתה צריכה לתפוס בצד השני, היא פשוט העדיפה לחצות את הכביש במקום ללכת משהו כמו שלושה קילומטר. מה עשו? בכל המקומות בשוודיה הזיזו את הגשרים ליד תחנות האוטובוס כדי שאנשים לא יצטרכו לעשות את הדבר הזה. אותו דבר עשו עם לסמן קווים לפני מעברי חצייה. אם מזיזים את הקו קצת, אז אנשים וכלי רכב כבדים, שזאת אחת הבעיות במדינת ישראל, רואים את הולכי הרגל ולא בטעות מפספסים אותם. דברים כאלה שמיישמים, אפילו אם הם מאוד מאוד קטנים, זה דרמטי. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> מדברים פה על תאונות הדרכים, לא מדברים על שוודיה ולא על מרוקו. בקפריסין וביוון הורידו ב-50% את תאונות הדרכים בחמש השנים האחרונות, כי הם לקחו גם את הנושא של האכיפה וגם את התקנות בצורה הכי דרסטית. אם הם יכולים להוריד ב-50%, אנחנו לא יכולים להוריד? שמעתי את הפתיח שלך, אדוני היושב ראש, בהתחלה. עשינו מאבק של שנים מול אריק שרון, זכרונו לברכה, כדי להקים את הרשות הלאומית. ישבנו בוועדות של הממשלה ובוועדות ציבוריות, ויש את ההמלצות ואת ההחלטות של כל הגופים המקצועיים. נציגי מבקר המדינה מופיעים אצלי אחת לשנתיים במשרד ואני נותן להם את החומרים. הדוחות של מבקר המדינה מצביעים על רמת הלימוד בבתי הספר, על התשתיות, על האכיפה. לאיזו מסקנה הגענו? מכיוון שבמשרד התחבורה, שהוא משרד גדול, יש אגפים שלא מסתדרים ביניהם, קומה א' לא מסתדרת עם קומה ב' במשרדי התחבורה בתל אביב ובירושלים, חייב להיות גורם מתכלל אחד שיהיו לו סמכויות. ביקשנו מאריק שרון להכניס את הרשות הלאומית בתוך משרדי המשלה. מה שדיברנו היום, אדוני היושב ראש, זה מה שדיברנו אז, שזו תהיה איזו שלוחה במשרד התחבורה ולא יהיו לה שיניים. מה היה ב-2016,2017? שר התחבורה ישראל כ"ץ רצה לסגור את הרשות הלאומית. היו דיונים בראשות כבל ודיונים עם היושב ראש אחריו על לסגור את הרשות הלאומית. אם הגוף הזה יקבל את הסמכות שלו ויהיה במשרד ראש הממשלה, ההמלצות קיימות, לא צריך להמציא את הגלגל. << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> כולנו יודעים מה צריך לעשות, מדברים על זה פה כבר שנים רבות, מעלים בכל פורום אפשרי שלל הצעות, אבל בשורה תחתונה אין תוצאות. בדרכים יש הרבה סכנות, אבל במקום שיפורים מציגים לנו סטטיסטיקות עגומות, כשלדאבוני היום אלו העובדות, ותירוצים יש לכולם ובכמויות. אני אישית קשור לנושא הבטיחות בדרכים כבר 30 שנה, והיום סוף סוף שמעתי מכבודו תחילת בשורה, מה שמעלה אצלי שמחה רבה ויגרום לי לפרוש עם הרבה תקווה. לפני 15 שנה הוצאנו נייר עמדה ודרשנו שתינתן לרלב"ד העצמאות הדרושה, כדי שתוכל להוציא לפועל את השינויים הנחוצים ותיישם את מטרתה - הצלת חיים. אדוני היושב ראש, אני עומד לימינך ורק רוצה לומר לך, יישר כוחך. << אורח >> עדי פרטוש: << אורח >> אני פה בשביל לשים זרקור על הבטיחות של ילדים ועל היפגעותם בתאונות דרכים בכל הדיון הזה שהוא דיון רחב שמוקדש לתאונות דרכים. ילדים נפגעים בארבע זירות מרכזיות: בבית, במרחב הציבורי, בדרכים ובמוסדות חינוך. כשמדברים על הדרכים, על מוסדות החינוך ועל ההצטלבות בין שתי הזירות האלו, הסבירות לתאונה עולה, בטח כשמדובר במוסדות חינוך שיש בהם ריכוז מאוד גבוה של ילדים. כל מרכיבי הסיכון האלה ביחד מובילים להיפגעות של ילדים. בשנה האחרונה נהרגו 54 ילדים ובני נוער בתאונות דרכים, כאשר 44 מתוכם בגבולות המרחב המוניציפאלי, ברשויות המקומיות, ובחמש השנים האחרונות 210 ילדים ובני נוער נפגעו בתאונות דרכים בסביבת מוסדות החינוך, אם זה בדרך אליהם, ביציאה מהם, בכניסה לבית ספר וכו'. בכל העיסוק הזה בתאונות דרכים ובבטיחות בדרכים צריך לשים דגש על ילדים, שהיא אוכלוסייה מאופיינת במאפיינים שונים - הם נמוכים יותר, הם פחות צפויים בהתנהגות שלהם, הם לא יודעים כמו מבוגר לאמוד מרחק, מהירות, הם נוטים גם לפעמים לבחון גבולות ולהסתכן. זה מאתגר יותר להורים ומאתגר יותר לנהגים. דיברנו כאן הרבה על אכיפה ועל היבטים של תכנון הסביבה הפיזית והתשתיות, כשברור שיש מה לעשות בהקשר הזה. כל ההיבטים של אכיפה ושל תכנון הם באמת מאוד חשובים, מהותיים ונגענו בהם. אני רוצה להדגיש את הרכיב האנושי של התנהגות ומודעות. ב-30 שנות העבודה של "בטרם" לצמצום היפגעות ילדים מתאונות דרכים, ראינו שחשיבה על בטיחות ומודעות לבטיחות מקדמת בטיחות ותמנע היפגעות. כל הנושא הזה של חינוך והסברה חייב להיעשות בתכנון ובהכוונה לילדים מתוך ראייה של ילדים ובני נוער. בכל העבודה והעשייה החשובה של הרלב"ד - כפי שעולה מהדיון הזה, היא גם תמשיך ואפילו תועמק - צריך להמשיך לפעול באופן נמרץ לקדם הסברה, חינוך ומודעות לנהגים ולהורים, כאשר הורים הם שותפים חשובים שלנו בצמצום תאונות דרכים והיפגעות ילדים ובני נוער. צריך לעשות הרבה מבחינת הסברה, כדי שהם ידעו מתי הם נכנסים לאזורים של בית ספר, איך הם צריכים לנהוג, למה עליהם לשים לב. צריך להעלות את המודעות להנחיות הבטיחות אצל הורים ובקרב הילדים. זה נכון ללמד את חוקי התנועה מגיל צעיר, ללמד הליכה בטוחה ורכיבה בטוחה בכלים דו גלגליים, בטח בכלים דו גלגליים ממונעים מגיל הרלוונטי, צעיר ככל הניתן, וכמובן יש עוד אספקטים של קסדות והתאמה של הכלים. צריך לשים דגש בדיונים ובעבודה החשובה של הרלב"ד גם על ההיבט של ילדים ובני נוער, כי הם ייחודיים והנתונים הם קשים. אפשר לפתור את זה, יש מה לעשות. << אורח >> אייל ברכה: << אורח >> אני מאוד שמח על הדיון הזה. תודה רבה, יורם הלוי, על מה שאמרת, כיף לשמוע אותך אומר את האמת, זה לא מובן מאליו. לפני שבועיים יצא דוח רשות האסדרה. רשות האסדרה ממליצה להפחית את מבחני הרישוי לפעם בשנתיים, שזה משהו שסותר את מה שאמרה עכשיו עדי פרטוש לגבי הנושא של בטיחות ילדים ואת מה שנאמר לפני זה על ידי גורמים אחרים. אנחנו מבקשים את העזרה שלך ואת החיבור שלך למכוני הרישוי. אנחנו הזרוע הארוכה שלך, אנחנו פה לסייע בכל דבר ועניין, אנחנו פה כדי למנוע כל מיני דוחות מהסוג הזה. לא יכול להיות שגוף שהוא לא משרד התחבורה ולא הרלב"ד יגיד שיעשו טסט פעם בשנתיים. איך קורה דבר כזה? לפני ארבעה חודשים יצא דוח מבקר המדינה שאומר שצריך להגביר את תדירות הטסטים. איך אמר קודם ד"ר בקר? הרלב"ד הוא זה שבסוף צריך לנגן על הקונצרט הזה, הוא זה שבסוף צריך להוביל את האירוע הזה. << אורח >> יחיאל מונטג: << אורח >> אנחנו ממש מעודדים מכוונתו של היושב ראש יורם הלוי לערב ארגונים אזרחיים. אנחנו מחכים לזה, אנחנו מחכים ליום שנאומץ. כשאני אומר "אנחנו", אני מתכוון לפורום פעולה ועמותת עיניים בדרכים. אנחנו נשמח מאוד לחלק את הידע שלנו ואת הניסיון שלנו עם הרלב"ד ועם כל מי ששותף לעניין. מבחינת אכיפה, אנחנו המלצנו וממליצים להכניס אכיפה אלקטרונית, מצלמות וידיאו. כשאין אכיפה אז הבלגן חוגג, ובעיריית ראש העין הבינו את זה ועומדים להציב שתי מצלמות ליד שני בתי ספר. אני מאוד מקווה שכשזה יוכח כנכון ואפקטיבי זה יורחב לכל בתי הספר בעיר. הפרדה מפלסית באה להפריד בין תנועת הולכי רגל לתנועת כלי רכב, אבל לצערנו הרב, ולמדתי את זה לפני כמה שנים באוניברסיטה, זה כמעט ולא מיושם. זה פטנט מצוין כדי למנוע קונפליקטים בין הולכי רגל לכלי רכב. גם את זה הבינו בראש העין והולכים ליישם בבתי הספר. אם זה יצליח, נפיץ את זה לשאר בתי הספר. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> 40% מכלל התאונות מתרחשות בדרכים העירוניות. הנתון השנה הוא די דומה לשנה שעברה, אבל עוד לא סיימנו את השנה. לרשויות יש הרבה מאוד כוח, יש הרבה מאוד יכולת, יש הרבה מאוד סמכויות שהן ממילא משתמשות בהן. אם כרגע המשטרה לא יכולה, וזה לא כי היא לא רוצה, צריך לעזור לה לערב את הרשות המקומית - אנחנו הצענו איזה שהוא פיילוט בעניין הזה בגלל מצב החירום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על זה דיבר האוצר? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כן, האצלת סמכויות. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> יש נייר ופיילוט שאנחנו רוצים להגדיר לתקופה מסוימת. אנחנו לא רוצים לקחת סמכויות מאף אחד, אבל זה אבסורד שמי שצריך לעשות ולא יכול לא מאפשר למישהו אחר, זה לא נשמע הגיוני. הצענו פס לבן, זכות קדימה ואור אדום. כמעט כל הרשויות מרושתות במצלמות, יש להן חדרי בקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הגדולות. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> המון מהתאונות הן שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי יש הכי הרבה תושבים. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> בגלל המצב הביטחוני יש היום לכל עיר קטנה חמ"ל, יש פריסת מצלמות. אנחנו ממליצים, וזה כפיילוט לתקופה מסוימת, שהרשות תאכוף כדי שלא יהיו עוד 100,150 הולכי רגל הרוגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה הרוגים יש בתוך הערים? << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> 40% מההרוגים הם בתוך הערים. יש פה הרבה עמותות אזרחיות - כל אחד מרגיש את הצורך שלו לתרום למאבק הזה - שמפוזרות. כל אחד בוחר מה לעשות, איך לעשות, בוחר איפה להיות, עם מי לדבר. צריך להית גוף שמחלק את הדברים כמו שצריך. המשטרה, לצורך העניין, לא צריכה לתת הרצאות בבתי הספר, היא צריכה להתעסק באכיפה. יש גופים אחרים שיש להם ניסיון וידע כדי לתת את ההרצאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרצאות יכולים לתת פנסיונרים של המשטרה, לא צריך שהשוטרים בפועל יעשו את זה. << אורח >> יורם הלוי: << אורח >> נכון. יש פה יכולת, יש פה אנשים בהתנדבות, יש פה אנשים בשכר שיש להם רצון לעשות ואפשר לחבר אותם, לאגד אותם. צריך לקדם את האכיפה ברשויות המקומיות, צריך לתת להן סמכויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המשטרה, למה אתם לא מאפשרים - לאט לאט זה נעשה מכל מיני שיקולים - לתת לפקחים של הרשויות יותר סמכויות כדי שיהיו כמו משטרה מקומית? בתל אביב יש הרבה מאוד פקחים, בראשון יש הרבה מאוד פקחים. לכל הערים הגדולות יש. למה אתם משיקולים של שליטה ואג'נדה לא נותנים? בזמן האחרון התחלתם לתת, למשל בנושא של הקורקינטים וכל הדברים האלה, אבל זו מגמה שאתם צריכים להמשיך, לא למנוע אותה, זה עוזר לכם. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אני לא חושב שאנחנו אלה שמונעים. אנחנו צריכים לדאוג שהאכיפה עצמה לא תחולק בין שני בתי משפט. האכיפה של העירוני היום היא בבית משפט לעניינים מקומיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה, אפשר להגיע לסיכום עם הרשויות. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> משרד המשפטים לא פה. הוא צריך להיות כאן, הוא צריך ליזום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מוכן. מי שמתנגד עכשיו הן הרשויות המקומיות, הן לא רוצות שזה יעבור לבית הדין. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים, ובתנאי שייקבע נוהל מסודר. אנחנו רוצים שיהיה איזה שהוא מאגר מידע, על מנת שיהיו לנו את כל החומרים של האכיפה שתתבצע ברשויות המקומיות ונוכל לראות את אותם נהגים או עבריינים רצידיביסטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש להזמין לישיבה הבאה את משרד המשפטים ואת הרשויות המקומיות. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אם יהיה לנו סנכרון מערכות ונוכל לראות כולנו את מה שקורה, ה-385 הרוגים שיש לנו נכון להיום.. כשאנחנו מנתחים את הנהגים עצמם, אנחנו רואים שחלק מהנהגים הם עם עבר תעבורתי עשיר, הם היו צריכים להיות ממזמן מאחורי סורג ובריח, הם רוצחים. הענישה צריכה להיות הרבה יותר מחמירה, בטח בעבירות החוזרות, אבל אנחנו לא שם כרגע, אנחנו מתמודדים איתם בכבישים. << אורח >> משה בקר: << אורח >> אני זה שיזמתי את הקמת מטות הבטיחות העירוניים - בהתחלה היו לנו 70, היום יש 250 – כאשר זה הכוח שדרכו הרשות הלאומית יכולה לפעול בתחום העירוני. לנושא האכיפה – בזמנו, כשהיה משמר אזרחי, היו 5,000 מתנדבים שרצו להציב בנושאי תנועה, אבל אז באה המשטרה והתנגדה, היא אמרה שרק שוטר התנועה שעובר הכשרה יודע את החוק ואפשר לעבוד עם זה מול המערכת המשפטית. כאשר אתה נותן את זה לפקחים של העירייה, למי שעברו את ההכשרה בנושא תנועה בצורה מלאה, אז על כל דוח שהם נותנים מבזבזים שעתיים-שלוש של התנגדויות, ערעורים, וזה גם לא מגיע בהרבה מקרים למשפט. רמת היעילות אם לא מכשירים את הפקחים להיות גם שוטרי תנועה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכשירו אותם, אף אחד לא אומר שלא, רק הם צריכים לקבל אישור מהמשטרה. הבעיה היא לא ההכשרה. תאמין לי שאם יתנו סמכויות לפקחים, ראשי הרשויות ידאגו להכשרה מול המשטרה, יש להם אינטרס בדיוק כמו למשטרה בעניין הזה. << אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >> אנחנו בתקציבי הבטיחות בדרכים לא רואים איזה שינוי, אנחנו רואים הפוך, רואים פיצוץ. תקציבי הרלב"ד שאנחנו כמטה בטיחות מקבלים לחינוך והסברה, קוצצו השנה באיזה עשרים ומשהו אחוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על עיריית תל אביב אתה מדבר? היא יכולה לתת תקציב לרלב"ד. אתם דורשים מהם תקציב? << אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >> שאר מנהלי מטות הבטיחות אמרו שהתקציב ירד לשמונה מיליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לחייב שאחוז מסוים מהקנסות שלכם יעבור לרלב"ד. << אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >> זה מצ'ינג שרלוונטי לכל הערים והיישובים בארץ. התקציב ירד לשמונה מיליון שקל לכל מנהלי מטות הבטיחות בארץ. זה כלום. גם אם רוצים לעשות חינוך והסברה, זה כלום. אני רוצה להגיד משהו לגבי הפער בנתונים שיש לנו היום כעירייה. יש לנו היום בעיר תאונות קשות וחמורות, אבל לעירייה אין את כל המידע לטפל בהן, לטפל בהיבט תשתית. לפעמים גם נמנע מאיתנו מידע על כך שיש הרוגים בעיר ואני מגלה את זה בגוגל. בתל אביב יש בין 15 ל-20 הרוגים מידי שנה ו-200 נפגעים קשה. אצלנו אנשים שעובדים בתחום לא יודעים על הרוגים בעיר אלא אם כן אני מוצא את הדרך למצוא את זה. גם כשקורית תאונה קשה נמנע מאיתנו מידע, אנחנו לא יודעים את סיפור התאונה. העברנו מכתבים על מכתבים ובכל דיון זה עולה. אם יש לי היום מוקד סיכון בעיר ויש חמש תאונות קשות כולל הרוגים, אני לא יודע לטפל בו, אני לא יודע מה סיפור התאונות. אפילו למשטרה אסור לספר לנו. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אין מניעה שיהיו מפגשים בין קציני את"ן המחוזיים לבין הרשויות בעניין תאונות הדרכים - להיפך, אני מברך על כך. יש דברים שאי אפשר להעביר מבחינת צנעת הפרט בגלל חקירה. את סיבת התאונה ואת מיקום התאונה בהחלט אפשר להעביר ולטפל אם זו בעיה תשתית או בעיה אחרת. אני לא רואה שום מניעה לעשות את זה. << אורח >> אייל הרשטיק: << אורח >> העברנו מכתב לפני שנה וחצי שבו ביקשנו להקים מערכת מידע, לעשות את זה כמו שצריך. האגף החזיר תשובה, הרלב"ד החזיר תשובה ומשרד התחבורה החזיר תשובה, אבל לא הצלחנו לקדם את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעת עכשיו שאין מניעה. תפנה אליו. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> יש לנו 385 הרוגים השנה במדינת ישראל - אלה המספרים הכי גבוהים שהיו בשנים האחרונות – כשמתוכם 137 נהרגו בתחום העירוני. כמו שאמרה נציגת "בטרם", 35 ילדים נהרגו בשנה שעברה, הכי הרבה ב-13 השנים האחרונות, והשנה כבר יש לנו 37 ילדים שנהרגו, ועוד לא נגמרה השנה. הדרכים לשפר את הבטיחות במקומות העירוניים הוצגו פה – מיתון תנועה, הסברה, פרויקטים. היה את פרויקט אשכול המפרץ שהוביל הרלב"ד בשיתוף אשכול המפרץ ועמותת אור ירוק, פרויקט כולל שנוגע בכל מה שחשוב – תשתיות, חינוך, אכיפה. מה קורה עם פרויקטים כאלה? אנחנו רוצים לראות עוד כאלה, להמשיך את הפעילות המבורכת הזאת של הרלב"ד, להגביר את החינוך לבטיחות בדרכים ואת המודעות לבטיחות בדרכים במוסדות החינוכיים, לעבוד על מיתון תנועה בסביבת מוסדות חינוך ובסביבת אזרחים ותיקים כדי שיהיה שילוט ברור, מעברי חצייה מוגבהים ותשתיות. יש הרבה כלים חדשים על הכביש, אם זה כלי רכב ממונעים, דו-גלגלי ממונע ורכבים אחרים. צריך לעודד ולעזור לרשויות הגדולות והקטנות לבנות עוד תשתיות שיתאימו לקבל את כלל משתמשי הדרך בצורה הבטוחה ביותר. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> 40% מההרוגים הם בעירוני ו-60% הם בבינעירוני. כשלוקחים רק את התאונות הקשות אז האחוזים מתחלפים, 60% מהתאונות החמורות, שזה קשות והרוגים, הם בתחום העירוני. כשמסתכלים מי נפגע בתחום העירוני, רואים ששם נמצאים משתמשי הדרך הפגיעים – הולכי הרגל, רוכבי האופניים, רוכבי אופנועים. אם ניקח את ממוצע נפגעי הולכי הרגל בשנה בעשור האחרון בעירוני ובבינעירוני, נראה 646 הולכי רגל שנפגעו קשה וקטלני בעירוני לעומת 86 בבינעירוני. אנחנו פועלים היום מול 258 הרשויות המקומיות - בכל אחת מהן יש מנהל מטה בטיחות, שזה תפקיד שמונחה על ידי משרד הפנים - ויחד איתן אנחנו מכינים תכניות עבודה שנתיות, פועלים בתחומים שונים בעיר במהלך השנה, אם זה לפי תחומי היפגעות או לפי מועדי השנה. יש שיתופי פעולה יפים מאוד עם הרשויות המקומיות. בכל תאונה קטלנית אנחנו משתדלים להגיע למקום התאונה ולעשות סיור משותף, ללמוד איזה דברים עולים מהתאונה וניתן לטפל במקום, בדגש על המקום שאירעה התאונה. אם אפשר להסיק מזה גם למקומות אחרים, עושים את זה גם במקומות אחרים. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> בדוח המבקר עלה ששיטת העבודה כרגע עם משרד התחבורה לא מאפשרת לרלב"ד לממש את האחריות שלה על פי חוק. מי מחליט על הקצאת התקציבים ברשויות המקומיות לנושא של תשתיות, תעדוף, חלוקה של הפרויקטים? האם זה הרלב"ד או משרד התחבורה? האם אתם מרגישים שיש איזה שהוא חסם מסוים בעבודה שלכם בעניין הזה מול מטות הבטיחות? << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> תקציבי מטות הבטיחות ניתנים על ידנו ועל פיהם נכתבות תכניות העבודה. כשהוקמה הרלב"ד לסעיף הזה היו 40 מיליון שקל. בשנה האחרונה הקצינו שישה מיליון שקל לכל הרשויות המקומיות. תקציבי התשתיות לבטיחות בדרכים מוקצים במסגרת נוהל שותפים לדרך וגם יש שיתוף פעולה מלא עם משרד התחבורה. אנחנו קובעים את הקריטריונים, מפרסמים את הנוהל לפי הקריטריונים, ומאשרים את העמידה בקריטריונים. בשנים קודמות לא היינו שותפים להחלטה על התקצוב, אבל השנה יש נציגה שלנו שנמצאת בוועדה וההחלטה מתקבלת יחד איתה. אנחנו הולכים לכיוון של תכנית ערים בטוחות, כאשר התכנית מבוססת על שלושה עקרונות. עיקרון ראשון מדבר על הפחתת המהירות ל-30 קמ"ש, העיקרון השני מדבר על הגברת הבטיחות בחצייה, והעיקרון השלישי מדבר על הפרדה במשתמשי דרך. ה-220 מיליון שקל שהוזכרו על ידי האוצר מיועדים כרגע לתכנית הזאת. אני מקווה שבימים הקרובים נצא עם קול קורא לרשויות המקומיות, נבחר את הרשויות שיתחילו את התכנית ואיתן נצא לשטח בשנים הבאות. << אורח >> נדב ליפשיץ: << אורח >> אני רוצה לחזק את הדברים של יעקב ולהתייחס לנושא של האכיפה. בעיריית חדרה הוכשרו הפקחים לאכוף את המיקרו מוביליטי בעיקר. נתקלנו בהמון המון קשיים, לרבות משפטיים, לרבות אם אנחנו רוצים או לא רוצים להתייחס לנושא של החרמת כלים, ביטוחים, איפה אנחנו שמים את הכלים, האם אנחנו רודפים אחרי ילדים. בהרבה מאוד סוגיות התלבטנו. כל הדברים האלה היו צריכים לעבור חוק עזר עירוני, ישיבות מועצה, עד שזה הגיע לפקח בשטח שיכול לאכוף את הכלים המיקרו מוביליטיים. לגבי כל הקשרים עם יחידת הבוחנים, בחדרה זה עובד, כל מקרה של תאונה קשה או קטלנית אנחנו מגיעים ליחידת הבוחנים ויש שיתוף פעולה פורה בנושא של חקר התאונות. לגבי תאונות עם נזק בלבד, שזה פסע קטן מתאונה עם נפגעים, אין לנו מידע, וכאן אנחנו צריכים לערב את כל חברות הביטוח שלא משחררות שום מידע בנושא הזה. יש הרבה יותר תאונות דרכים עם נזק בלבד. << אורח >> גל רייך: << אורח >> נאמר על ידי יורם שכל ארגון פה תופס איזו נישה. הלוואי והיינו מיותרים. אנחנו עוסקים בניתוח נתונים, יש לנו מפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא אמר את זה. כל מי שמנתח ומקבל נתונים זו ברכה, אין בעיה עם זה. << אורח >> גל רייך: << אורח >> נשמח להשתלב בתכנית העבודה, כי יש לנו איזו שהיא פרספקטיבה ונגישות לאזרחים, שאת זה יש פחות למשרדים ממשלתיים. אני היום משלם את השרתים שלנו מכספי, זאת התרומה שלי, אבל אני חושב שהיה נכון שיהיה תקציב לחברה האזרחית, לארגונים כמונו, על מנת שנשתמש בו. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> בכל פגישה או דיון שאנחנו עושים עם הרשויות אצל השרה, אצלי ואצל המנכ"ל אנחנו מזמינים את נציגי הרלב"ד, את מנהלי המטות, את המנכ"ל והיו"ר, ואז הרשויות מציגות את הפעילות שלהן. במסגרת תקציב 2023-2024, כמו שנאמר פה, הוקצו 130 מיליון שקלים לצורך קולות קוראים שמתייחסים לנושא בטיחות וקרבה לבתי ספר. מידי שנה אנחנו גם מקצים למעלה מ-25 מיליון לסימונים והתקנים במסגרת הרשויות. עשינו תכנית בשיתוף עם הרלב"ד ומנהלת תקומה ובו תקציב שמיועד לנושא הבטיחות בתוך היישובים, לנושא של המיעוטים והפעילות שאנחנו מבצעים בתוך הערים עצמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעשים היום הרבה דברים חשובים על ידי המשטרה, על ידי משרד התחבורה, כמו הנושא של הקורקינטים. יש לא מעט תאונות שנגרמות על ידי קורקינטים. בעניין הזה יצאו תקנות כדי לשפר את האכיפה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> מספרי רישוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נראה את זה בעתיד, לא נראה את זה בשנת 2024. לאחרונה גם הבאתם לנו את הנושא של המשאיות והאוטובוסים, זמני הנסיעה שלהם, נהגים וכו'. חוקקנו לאחרונה חוק – אמנם זאת הייתה הצעת חוק פרטית, אבל משרדי הממשלה שיתפו פעולה - בכל מה שקשור לבדיקת שכרות באופנועי ים, סירות מהירות, שזה דבר שלא היה. לא הייתה בחוק אפשרות לבדוק שכרות בים, שזה משהו לא נורמאלי. נעשים דברים כל הזמן. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> וחוק בתי דין לתעבורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק הכי חשוב זה בית הדין לתעבורה. אתם לא יודעים כמה ביקשו ממני לא לחוקק את החוק הזה. חוקקתי אותו, כי לצערי הרב אנשים ניצלו את זה שאם לא נשפטים בתוך שנה הדוח שלהם מתבטל. גם יש עורכי דין ונאשמים שמנצלים את זה שיש לחץ בבתי משפט לתעבורה כדי להגיד: תוותרו לנו על הנקודות ונשלם את הקנס. ביקשתי ממשרד המשפטים וממשרד התחבורה לשנות טיפה את שיטת הנקודות, מה שיגדיל את כמות האנשים שיהיו בקורסים, אבל הם הולכים להגיש רביזיה בנושא. זה אמנם דבר שלא משפיע כל כך על תאונות דרכים אבל משפיע על הלחץ בכל מיני מקומות. בנושא של התשתיות נעשית פעילות ענפה, בעיקר בנושא של כבישים אדומים, מוקדי סיכון, שזה מה שמעניין אותי. ההצעה שלי לישיבה בשבוע הבא – אם אתם רוצים יותר זמן כדי לשקול את ההצעה, נדחה את הדיון שקבענו – היא להעביר את הרלב"ד למשרד ראש הממשלה למשך חמש שנים, ולבדוק במשך חמש שנים אם כל הדברים משפיעים. נחוקק חוק מיוחד לרלב"ד שיאפשר - - << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> יש כבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא החוק הדרדלה שעשיתם. נחוקק חוק לרלב"ד שיעגן את הסמכויות בצורה יותר נרחבת לכל הנושאים, כולל בנושא של קבלת המידע ותחקור המידע. לא יכול להיות שהם ישלמו על המידע שהם מקבלים. הדבר הכי חשוב זה שכל התקציבים שקשורים לעניין, ואני מבין שמשרדי הממשלה מפחדים להחזיר את התקציב, יועברו לרלב"ד. העובדים יישארו במשרדי הממשלה, אבל הרלב"ד הם אלה שיקצו את התקציבים, יפקחו על העובדים, יתנו את תכניות העבודה לעובדים בכל המשרדים, ואת זה נעשה בחקיקה. גם התקציב בכל מה שקשור לתנועה יעבור לרלב"ד והם אלה שיקצו אותו למשטרה. משרד האוצר יצטרך להגדיל את התקציב של משטרת התנועה – הוא יעבור דרך הרלב"ד - ושל כל מה שקשור לתחום הזה. אחרי חמש שנים נבדוק את עצמנו. אם זה לא ישפיע נדבר אחרת, אבל כרגע נראה לי שזאת הדרך הטובה ביותר. יקצו תקציב ויתנו כמות של שוטרים רק לעניין הזה, כי היום המפכ"ל לוקח את השוטרים האלה לכל מיני דברים והם לא מבצעים את העבודה שהתקציב הזה מיועד לה. התקציב הזה, שיהיה תקציב ייעודי רק לתחום הזה, לא יעבור דרך המשטרה, הוא יעבור דרך הרלב"ד. דבר נוסף, צריך להיות תקציב מיוחד לאמצעים טכנולוגיים. כל האמצעים הטכנולוגיים יעברו דרך הרלב"ד – גם תכניות העבודה וגם הביצוע של האמצעים הטכנולוגיים של הרשויות והמשטרה. לגבי הכבישים האדומים, אחוז מסוים מהתקציב של הפיתוח ילך לנושא של הכבישים האדומים. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> איזה אחוז? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע, אבל אחוז מסוים חייב ללכת לשם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יהיה בחוק תקציב ייעודי לגבי המעטפת, לא לגבי הפרויקטים, שלא תוכלו לתקן במשך חמש שנים, רק תוכלו לתת תוספת. המעטפת של המחקר ושל כל הדברים האלה תהיה רשומה בחוק, לא תוכלו לשנות אותה בגלל כל מיני שיקולים. המלחמה בתאונות הדרכים לא פחות חשובה מדברים אחרים במדינת ישראל, הבעיה שאתם שמים את זה בצד לצערי הרב. כמה זמן אתם צריכים לשקול את ההצעה שלנו? אמנם השארתם את התקציב של משרד התחבורה והגדלתם את הנסיעה בתחבורה הציבורית מבחינת עלות כדי לאזן, אבל לא ראיתי שעשיתם את זה בשביל המלחמה בתאונות הדרכים. למה התקציב הזה חשוב והתקציב של מלחמה בתאונות דרכים לא חשוב? כמה אתם גובים היום מקנסות למדינה? << אורח >> משה בקר: << אורח >> סך הכל 50 מיליארד. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם גובים הרבה מאוד כסף, תחזירו חלק מזה לנושא של המלחמה בתאונות הדרכים. רוב הכסף צריך ללכת למשטרת התנועה, לחינוך וכו'. בפועל אתם לוקחים את הכסף לאוצר ומחלקים אותו איך שאתם רוצים. זה כמו שאתם אומרים לגבי הסיגריות שאתם רוצים שאנשים לא יעשנו, כשבפועל אתם רוצים את המס, אתם לא רוצים הרתעה לגבי העישון. אתם תמיד נותנים הסבר מיוחד לכל דבר שאתם עושים, אבל זה לא תמיד ככה. אני מבקש מהרלב"ד, אם לא יאסרו עליכם במשרד התחבורה, להכין הצעת חוק כדי שנוכל להתייחס אליה. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> הזכיר פה דניאל את הפיילוט של אשכולות המפרץ. זה פיילוט שכבר הוקצו לו תקציבים. הוא יצא לדרך ברשויות אשכול המפרץ והיה אמור להיות מועתק לכל הרשויות המקומיות האחרות, לכל האשכולות בארץ. הבנתי שכבר יש מסקנות ראשונות, רק לא שמענו מה הן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בישיבה הבאה. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> ממה שהבנתי הפרויקטים התשתיתיים לא בוצעו שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נעשה את הישיבה בעוד חודש. עד אז אני מבקש מכל הגופים לשקול את ההצעה שלנו. למה אני רוצה את זה במשרד ראש הממשלה? בגלל הצורך בתוספת תקציבים. ברגע שהרלב"ד גם ייתן את תכניות הביצוע וגם יפקח זה יהיה שינוי משמעותי גם מבחינה חקיקתית וגם מבחינה תקציבית. צריך משהו חריג כדי להילחם בתאונות הדרכים, זה לא ילך בדרך הרגילה הסיפור הזה. אנחנו עכשיו נעבור לנושא של הפיתוח. בנושא הפיתוח ההשקעות לאורך שנים הן אדירות וטובות. כמובן שתמיד צריכים יותר, אבל יש גבול מה המדינה יכולה להשקיע. גם ההשקעות בתחבורה ציבורית עוזרות למלחמה בתאונות דרכים, כי אנשים נוסעים ברכבות ובאוטובוסים ואז יש פחות תנועה בכבישים וכתוצאה מזה גם פחות תאונות דרכים. מהבחינה הזאת אתם עושים עבודה מצוינת. הביקורת היחידה שלנו הייתה לגבי הכבישים האדומים. האוצר, לצערי, לימד אתכם במשרד התחבורה שעל כל דבר צריך להביא דוח כלכלי שאומר למה זה טוב למדינה, רק הוא שכח שלגבי הכבישים האדומים, ששם אי אפשר להביא דוח כלכלי, ההשקעה חוסכת כסף כי יש פחות הרוגים ופחות תאונות דרכים. הביקורת שלי היא שאתם הולכים לאט לאט עם העניין הזה, שאתם לא מתקדמים עם העניין הזה טוב, שאתם מעדיפים להשקיע את כל הכסף במרכז הארץ ובכל מיני מקומות בגלל הדוח הכלכלי של האוצר. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> חלק גדול ממוקדי הסיכון הם לא במרכז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, אבל שם אתה לא יכול להוציא דוח כלכלי. איזה דוח כלכלי אתה יכול להוציא אם תאונות הדרכים בצפון? אין לך שם דוח כלכלי, בגלל שאין מספיק תושבים. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> במוקדי סיכון אנחנו לא מבקשים דוח כלכלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא מבקשים דוח ולא נותנים תקציב. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> 180 מיליון שקל בשנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כלום 180 מיליון. אתה צריך להשקיע הרבה יותר כסף. אתה מחלק את זה ל-20 שנה ובינתיים אנשים מתים שם. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> למה ל-20 שנה? מדובר על 180 מיליון שקל בשנה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כל שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מספיק. לא בדקתי, אבל אני כבר אומר שזה לא מספיק. כמה כסף זה כביש 40 שנלחמנו איתך? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> 400 מיליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קטע אחד זה חמש שנים. על מה אתם מדברים? בכל כביש אתה צריך להשקיע מאות מיליונים לפעמים. מה אתה נותן לי 180 מיליון? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> 180 מיליון שקל נותנים לך 20 צמתים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתם לא נותנים למשטרה זכות דעה בעניין הזה? בדרך אגב אתם שואלים אותם. אתם מקבלים מהם רשימה איפה צריך להשקיע? לא. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> בכל הקשור למוקדי סיכון אגף התנועה נמצא בוועדה ואנחנו קובעים את זה ביחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תראה כמה תאונות יש בכביש 4. כביש 4 זה משהו הזוי, היו בו 323 תאונות חמורות. זה נראה לי הכביש שכולם חושבים שהוא הכי טוב, אבל שם אתה מקבל הכי הרבה תאונות. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לא בטוח שהתשתית זה הגורם לתאונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה התאונות? אני מודע לזה שלא תמיד זה התשתית. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> למוקדי הסיכון הולכים המהנדסים של נתיבי ישראל כדי לראות איפה יש הכי הרבה תאונות, כדי לראות אם יש בעיה הנדסית. חצי מהמקומות נפסלים ואין מה לשים שם כסף. אפילו אם תשפוך שם 30 מיליון שקל זה לא יעזור לך. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> 58% מכביש 4 מרומזר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה יש כל כך הרבה תאונות בכביש 4? << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> אתה רוצה להגיד לי שבכביש דו-נתיבי עם הפרדה באמצע של רמזור האשמה עדיין היא התשתית? מה אתם עוד רוצים שיהיה? << אורח >> גל רייך: << אורח >> אכיפה. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> יש מוקדי סיכון שנמצאים באכיפה. אני אחראי על התקציב לפרויקטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה זוכר את הוויכוח על כך שלא עשיתם את הקטע בדרום, על כך שנלחמנו איתכם על הקטע שהיו בו תאונות? למה? כי הקטע הזה היה אחרי קריית המודיעין. עד קריית המודיעין זה היה שווה לכם, אבל קטע אחר כבר לא היה שווה לכם, ושם היו תאונות דרכים. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> הוא נכנס עכשיו לתקציב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו היינו צריכים ללחוץ על זה? 180 מיליון לא מספיקים כדי לטפל בכבישים האדומים. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> זה לא בכבישים, זה במוקדי סיכון. אנחנו מטפלים נקודתית בצומת שהיו בו שלוש, ארבע תאונות עם נפגעים קשים. ה-180 מיליון שקל האלה כוללים 30,35 צמתים, כאשר איתם גם מתכננים את המנה לשנה הבאה. התחילו עם צמתים שהיו בהם 50 תאונות בשנה והיום אנחנו בצמתים עם שני נפגעים בשנה - זו הצלחה מסחררת הדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כביש 4 הוא לא דוגמה, למרות שמפתיע אותי שיש הכי הרבה תאונות בכביש 4. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כמו שאמרת, בתקציב הנוכחי של 2025 אושרו כל מיני תקציבים לנושא של תחבורה ציבורית. נוספו 250 מיליון בשנת 2025 לנושא של תוספות שירות וגם שלב ב' של הקשישים ושל המוגבלים נכנס. ככל שנעודד יותר את השימוש בתחבורה ציבורית - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יוריד את התאונות, אבל זה ייקח הרבה שנים. בסדר, חייבים לעשות את זה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> ועדת הכלכלה עמלה למעלה משנתיים כדי למפות את כל המשרדים הרלוונטיים שנוגעים לנושא של בטיחות בדרכים, כל אחד עם הסמכות שלו, והגישה המלצות לכל משרד לגבי איך פותרים את הבעיה ברמה הלאומית. לפני ארבע שנים, בתקופה של השרה שהייתה בקדנציה הקודמת, גם הוכנה תכנית של 50% עד 2030 שהיו בה למעלה משבעה או שמונה צוותים. ישנן המון המלצות שנמצאות וישנם גם תקציבים. אמנם התכנית הזאת לא אושרה, אבל היא הגיעה לממשלה. גם משם אפשר לקחת המון המלצות והמון פעולות שהיו מתוכננות. אם ניקח את כל הפעילות בנושא של הפיתוח של הכבישים, אז ל-100% של פיתוח ובניית כבישים יש השפעה על הבטיחות - חלק זה השפעה ישירה, חלק זה השפעה עקיפה. לחלק גדול מהפעילות שאנחנו מבצעים גם יש השפעה ישירה, וזה לא רק זרימת תנועה, זה גם לנושא של בטיחות. במסגרת תכנית החומש שאושרה בתקציב 2023-2024 יש למעלה מ-16 מיליארד שקלים לטיפול מקיף בבטיחות רשת הכבישים הארצית, כאשר זה כולל תקציב שמיועד לכבישים אדומים. לנושא הזה של מוקדי סיכון יש את התקציב של 180 מיליון ששמרנו עליו לאורך השנים למרות הקיצוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מספיק. האם לדעתך ה-180 מיליון מספיקים? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> ה-180 מיליון יחד עם הפעילות של הכבישים האדומים מספיקים בנקודת הזמן הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת "ביחד עם פעילות"? ה-180 מיליון מיועדים לכבישים האדומים. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה זה מיועד? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> מוקד סיכון זה צומת מסוים שיש איזה שהם קריטריונים שעל פיהם - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק לזה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כן, נגיד תוספת רמזור, כל מיני פתרונות כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה התקציב שאתה מייעד לכבישים האדומים ב-2025? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> מתוך 16 מיליארד של תכנית החומש כשישה מיליארד הם עבור הכבישים האדומים, וזה כולל את כביש 60, כביש 65, כביש 90, כביש 232, כביש 40, כביש 71, כביש 66, כביש 293. הטיפול בכל הכבישים האלה נותן מענה להיבטים הבטיחותיים, בוודאי להיבטים של חיבוריות, קישוריות וכל הפעילות הזאת של זרימת תנועה. זה תקציב גבוה. << אורח >> אסנת אלגום מזרחי: << אורח >> זה תקציב פיתוח כבישים כללי של המשרד. << אורח >> אבי דרוט: << אורח >> יש בלבול בין כבישים אדומים לבין בטיחות בדרכים. כל כביש שהוא גדול ויש לו נפח תנועה הופך להיות אדום. הכבישים האדומים הם כביש 1, כביש 4, כביש 2. אנחנו מחלקים את הפעילות שלנו בין נקודות שצריכות טיפול לבין כבישים שצריכים טיפול, כשהטיפול הוא שונה. כשיש נקודה שצריכה טיפול, אם זה בעניין של גודש, מוקדי סיכון וכו', יש תקציבים עבור אותה נקודה. בדרך כלל הטיפול שהולך לכבישים אדומים הוא הרבה יותר רחב מרק לכביש אדום כי הוא טיפול רוחבי - צריך לעשות גם נת"צ, גם לשפר את הכביש, גם להרחיב אותו. אתה נוגע כל הזמן בכבישים האדומים שהם הכבישים הגדולים. נורא קשה להגדיר כבישים אדומים ולהתייחס דווקא אליהם. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> 2.4 מתוך ה-16 מיליארד הם עבור טיפול במוקדי סיכון ופרויקטים בטיחותיים נוספים, כמו כשלים ברשת וכאלה, ועוד 7.5 מיליארד לכל ההיבט של האחזקה, התחזוקה השוטפת, התאורה וכל מה שנגזר מזה. גם תאורה בצומת או בכביש משפיעה על הבטיחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חלק מהעניין. משטרה, אתם בתוך העניין הזה? אם המשטרה אומרת שזה הכי חשוב לה, אתם שומעים להם? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אנחנו כל הזמן בשיח, אם בדיונים, אם בוועדות, אם בצוותים. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> גם בחברה הערבית אנחנו משקיעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה המבקר טוען את מה שהוא טוען? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> למרות הקיצוץ בשנת 2025, וכולם יודעים את הסיבה, הקצו 300 מיליון לנושא של החברה הערבית, לכבישים שם ולפרויקטים שם. יש לנו ביצוע של כביש 44 חוצה טייבה וכביש 31 שוקת ערד. יש לנו בביצוע 29 פרויקטים שהם חוצי יישובים בחברה הערבית. ההשקעה שלנו כוללת בתוכה את הפעילות גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית, ובכלל, יש גם פרויקטים קטנים, גם פרויקטים גדולים, גם בינעירוניים, גם מחוץ לעיר וגם בתוך העיר. מהבחינה הזאת ההשקעה היא השקעה גדולה, למרות הקיצוצים. בנוגע לבטיחות אנחנו שומרים על איזו שהיא רמה מסוימת. << אורח >> אורי חיאק: << אורח >> הפרויקטים הגדולים של כבישים אדומים הם בדרך כלל פרויקטים ארוכי טווח, זאת אומרת, מהרגע שהחלטת שאתה עושה אותם עד שתראה תוצאות בשטח זה עניין של ארבע שנים, חמש שנים. בתוך כל זה אנחנו יודעים לזהות את הנקודות החמות, מה שנקרא, ויש את הוועדה הבין משרדית שמורכבת מהמשטרה, ממשרד התחבורה ומנתיבי ישראל. יש את ה-180 מיליון שקל כל שנה לקטעים ופרויקטים קטנים שבדרך כלל עולים 15,20, 8 מיליון. יש 90 מיליון לחוצי יישובים בחברה הערבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה הכי גדולה בפיתוח זה התכנון. למה אתם לא שמים כוכבית בכבישים אדומים כדי שהתכנון יהיה מהיר? גם ועדות התכנון צריכות לתת מענה מהיר לכביש אדום. בכביש רגיל אין בעיה. << אורח >> אורי חיאק: << אורח >> ה-180 מיליון שקל של מוקדי הסיכון, ה-40 מיליון וה-90 מיליון שקל של החוצי יישובים מקבלים התייחסות אחרת, הם במסלול אחר. בדרך כלל מהרגע שאמרת שהצומת מסוכן תעבור פחות משנה עד שתראה שם טרקטור שעושה את זה. ברגע נתון אנחנו מסנכרנים כ-180 פרויקטים ברחבי הארץ, מתוכם 30 בביצוע. אנחנו מוציאים 30 בשנה בקצב מהיר, כי אנחנו מתייחסים לזה תכנונית קצת אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מה עם הוועדות? למה אתם לא מביאים תיקון לחוק שאומר שכביש שהוגדר כביש אדום על ידי המשטרה ומשרד התחבורה, הוועדה צריכה לסיים את האישורים שלה תוך תקופת זמן מאוד קצרה, נגיד חצי שנה? << אורח >> אורי חיאק: << אורח >> זה מתקיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתכנונים זה לא מתקיים. תכנון לוקח זמן. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אתה מדבר על מוסדות התכנון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זו בעיה כללית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בדיוק העניין. הבעיה העיקרית זה אם אתה צריך לתכנן שנתיים במקום חצי שנה. הביצוע הולך יותר מהר. << אורח >> אורי חיאק: << אורח >> הצלחנו לבודד את הפרויקטים האלה בלי סטטוטוריקה, עניינית לפתור אותם. אנחנו מצליחים דרך זה לעשות עבודה נהדרת. יש עשרות פרויקטים מידי שנה בצורה עניינית, בצורה אמפירית למדוד איפה התאונות. יש לי פה רשימה של 90 פרויקטים למוקדי סיכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן לוקח מהרגע שאתה מקבל אישור לתכנית? << אורח >> אורי חיאק: << אורח >> שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ברגיל, זה לכל התכניות שלך. << אורח >> אורי חיאק: << אורח >> אלה הפרויקטים הקטנים שאני מבודד, זה ה-180 מיליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב עכשיו את ה-180. תיקח עכשיו כביש אדום. << אורח >> אורי חיאק: << אורח >> זה סיפור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה משרד התחבורה לא מביא בעניין הזה תיקון לחוק שמחייב את הוועדה לסיים את העבודה בכבישים האדומים מהר מאוד? תקבעו לוחות זמנים אחרים. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> של מוסדות התכנון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. מה, מוסד התכנון זה אלוהים? זה לא אלוהים. תקצוב בחוק זמנים אחרים שהוא מחויב להם בכבישים אדומים. יש פה חיי אדם. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זה צריך להיות עם משרד הפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש שתבדוק את זה. נזמין את מינהל התכנון לישיבה הבאה. << אורח >> משה בקר: << אורח >> אני רוצה לעשות הבחנה בין שלוש קטגוריות: פיתוח התשתית הבינעירונית לפי תכנית המתאר, תמ"א 3 ונקודות תורפה. פיתוח הרשת צריך לעמוד בסטנדרטים של מה שתוכנן, מרמה של דרך מהירה, דרך ראשית, דרך אזורית ודרך מקומית, וזה תקציב אחד. כבישים אדומים זה תקציב מסוג אחר. כביש אדום בהגדרה שלו, והיה לי חלק בהגדרה הזאת, הוא כביש קיים שצריך להיות בנוי בסטנדרט מסוים, עם היקף התנועה שעובר דרכו, ובדיקת רמת התאונות לקילומטר נסיעה. אם הוא לא בנוי בסטנדרט לפי נפחי התנועה שהוא מעביר, הוא צריך לעבור את התהליך של השיפור. נניח שזה שני נתיבים ולפי נפח התנועה זה צריך להיות ארבעה נתיבים עם הפרדה. אם רמת התאונות היא ב-50% יותר מאשר הממוצע, צריך לקחת את הכביש הזה, כביש אדום, להפוך אותו לדו מסלולי עם ההפרדה באמצע. יש את הנושא של נקודות התורפה, ודיברתם על עקומות, צמתים, מקומות שצריך תאורה. אסור לקחת את העובדה שיש לכם 19 מיליארד, שזה תכנית חמש שנתית, ולהגיד: אנחנו מכסים את הבטיחות בדרכים. צריך לעשות את ההבחנה מה אתה עושה בשביל זרימת תנועה של התחבורה הישראלית עם תכנית המתאר שישנה, כשלזה מתוך ה-19 מיליארד יש לך 12 מיליארד: 6,7 מיליארד לכבישים האדומים, כשכל היתר זה תכניות נוספות אחרות כדי לסגור בעיות. בכביש 90, למשל, הבעיה היא שכל פעם יש תאונות קטלניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה השקעה של כל ה-19 מיליארד. << אורח >> משה בקר: << אורח >> תמיד אומרים שלפי נפח התנועה לא מגיע לו להיות דו מסלולי. צריך להכניס גם את בעיית התאונות והבטיחות כחלק מהעניין. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> דווקא עושים אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כביש הערבה זה כביש אחר לגמרי. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> כבר יש עבודות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראיתי שפה ושם עשיתם קטע דו מסלולי על מנת שאנשים יעשו את העקיפות, יעקפו את המשאיות ואת האוטובוסים. זה דווקא רעיון טוב. << אורח >> יעקב זכריה: << אורח >> זה פרויקט שאנחנו מובילים יחד עם נתיבי ישראל. יוצרים שם חמישה קטעים של עקיפה, פעם לכיוון דרום, פעם לכיוון צפון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההתרשמות שלי, ואני לא רואה עוד ח"כים פה, שבנושא הפיתוח נעשית עבודה טובה. אפשר לדון על פרויקט ספציפי כזה או אחר כמו שעשינו אז בוועדה על הנגב. מה שאני מבקש זה שתבדקו את העניין הזה של תיקון החוק כך שלגבי כבישים אדומים ועדות התכנון צריכות לתת החלטות מהירות, בלוחות זמנים מוגדרים. אפשר להביא את זה בחוק ההסדרים, זה דבר קל מאוד. יש פה עניין של חיי אדם. אני רוצה לדעת למה יש כל כך הרבה תאונות קטלניות בכביש 4. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> אנחנו נעביר לוועדה ניתוח שכולל מקטעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 323 תאונות זה מוגזם. כביש 4 הוא ארוך מאוד, הוא על כל הארץ כמעט. נבדוק אם אפשר לקבל בדיקה על זה. 323 תאונות השנה זה המון. << אורח >> חיים שמואלי: << אורח >> זה בחמש שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה גם הרבה. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> כפי שנאמר פה, 180 מיליון מוקדשים למוקדי סיכון בשנה. הטיפול במוקדי סיכון מוכח כמפחית 40% עד 50% בתאונות הדרכים החמורות באותו מוקד. 180 מיליון שקלים במקום 400 מיליון שקל שהקצו ב-2005, בתכנית שיינין - אם אני מצמידה את זה למדד אנחנו מגיעים ל-600 מיליון שקל. אמרתם פה שלא צריך יותר כי יש הרבה פחות תאונות במוקדי סיכון. אני בטוחה ש-238 המשפחות של ההרוגים בתאונות הדרכים במוקדים הבין עירוניים לא יסכימו איתכם. 238 משפחות איבדו את יקיריהן בכבישים הבין עירוניים. אם אנחנו מדברים על מוקדי סיכון ואומרים שאולי יש פחות, כנראה צריך לשנות את המדד, כנראה צריך לעדכן את הקריטריונים, ויותר חשוב מזה, לעבוד על מניעה של תאונות. לא צריך שאנשים ימשיכו למות כדי שמישהו יתעורר ויתחיל לטפל במוקדי הסיכון ובכבישים האדומים האלה. איך אפשר לדעת אם מוקדי הסיכון מטופלים או לא מטופלים כשתכנית החומש האחרונה של נתיבי ישראל שנגמרה בשנת 2021 היא תכנית החומש האחרונה שפורסמה לציבור? זה אומר שאנחנו היום לא יודעים מה עושה חברת נתיבי ישראל, באיזה מוקדי סיכון הם פועלים, על מה הם עובדים. צריך שהם יפרסמו את זה לציבור, אני בטוחה שיש תכנית. << אורח >> אורי חיאק: << אורח >> הכל פתוח. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> אני ממש אשמח אם תפתח את האתר ותראה לי שזה פתוח לציבור. << אורח >> אורי חיאק: << אורח >> תפני אלינו. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> פניתי, ואני יכולה לשלוח לך הוכחות. תשובה אחת לא קיבלתי. תכנית החומש של חברת נתיבי ישראל לא מפורסמת לציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכנית החומש או מוקדי סיכון? לא באנו לדבר על נתיבי ישראל. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> תכנית החומש שבתוכה כתובים מוקדי הסיכון. מה התכנית לחמש שנים? הרי מוקדי סיכון נקבעים על פי קריטריונים. << אורח >> גל רייך: << אורח >> גם המבקר אמר שהוא לא מקבל מידע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נציגת המ.מ.מ אומרת שזה נכון. << אורח >> אורי חיאק: << אורח >> מוקדי סיכון נקבעים כל שנה מחדש. << אור >> גל רייך: << אורח >> לא מה מוקדי הסיכון, אלא מה עושים. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> אם הרגע אמרת שזה ארוך טווח, איך זה נקבע כל שנה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוקדי סיכון זה דבר חסוי? << אורח >> אורי חיאק: << אורח >> לא. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> אז למה זה לא באתר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תפרסמו שאתם מטפלים בזה. << אורח >> אורי חיאק: << אורח >> תשלחי לי את הפלאפון ואת המייל, אני אשלח לך. << אורח >> ליעד קייקוב: << אורח >> אני רוצה שזה יהיה פתוח באתר לכל הציבור הישראלי, זה לא צריך להיות מפורסם לבן אדם הפרטי שפונה אליכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבדקו את העניין הזה. << אורח >> מרדכי פדר: << אורח >> הייתה הצעה להקים מוקד שהאזרחים יוכלו להתקשר אליו ולדווח על מוקדי סיכון שהם מכירים. אין ידע יותר טוב מחוכמת ההמונים. אנחנו יודעים שרשויות מקומיות פנו למשרד התחבורה ולמקומות אחרים ולא קיבלו תשובות על מקומות שלאחר מכן היו בהם תאונות. אחת ההצעות היא לרכז את זה במוקד שיעקוב אחרי התוצאות ויבדוק אם יש או אין שם משהו, ואם כן, מה ייעשה ובאיזה לוח זמנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שימו לב שההצעה שלנו מחזירה את התקציבים למשרדים והם יהיו צבועים באדום, הם יהיו כספים ייעודיים, עם תכניות מוגדרות ועם פיקוח על הדברים האלה. תודה רבה על הדיון, אנחנו נמשיך את זה בפעם אחרת. ייקבע דיון מיוחד על ההצעה שלנו. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:15. << סיום >>