פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 18 הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי 07/12/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 65 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום שני, כ"א בכסלו התשפ"א (07 בדצמבר 2020), שעה 10:04 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף-2020, של ח"כ קארין אלהרר << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף-2020, של ח"כ תמר זנדברג << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר תמר זנדברג ע'דיר כמאל מריח מרב מיכאלי תהלה פרידמן עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: קארין אלהרר יוראי להב הרצנו יואב סגלוביץ' מוזמנים: איה דביר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים תמר מתתיהו – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אורלי אלמגור לוטן – מרכז המחקר והמידע, הכנסת משתתפים באמצעים מקוונים טובה ווסר – רפרנטית תכניות אסטרטגיות, אגף התקציבים, משרד האוצר דינה חבלין דהן – יו"ר פורום העמותות המפעילות מקלטים שמעון חסקי – עו"ד, יו"ר פורום משפחה, לשכת עורכי הדין ד"ר מירב שמואלי – מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה, רוח נשית אבישג שחם חדד – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, קידום מדיניות וחקיקה, ויצ"ו חנה שטרום כהן – יו"ר פורום הפסיכולוגים והעו"סים לרפורמה מיטיבה ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהלת הוועדה: דלית אזולאי רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים << נושא >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף-2020, פ/1121/23 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף-2020, פ/1441/23 << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. היום ה-7 בדצמבר 2020, כ"א בכסלו התשפ"א. חנוכה מתקרב. אולי יהיו לנו כמה ניסים ונצליח להעביר השבוע שני חוקים בוועדה. על סדר היום הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף-2020, פ/1121/23 של חברת הכנסת קארין אלהרר והצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף-2020, פ/1441/23 של חברת הכנסת תמר זנדברג. אנחנו נפתח במיזוג שתי הצעות החוק להצעה אחת. ככל שמישהו לא רוצה להגיד משהו לפני מיזוג, אני רוצה להצביע על כך. מי בעד מיזוג שתי הצעות החוק? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעות החוק מוזגו להצעה אחת. אנחנו נתחיל את הדיון. אני מיד אתן לשתי המציעות להציע ואז אני אתייחס לכמה דברים שאני ארצה ואולי נצטרך לעשות בחקיקה הזאת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה לצוות הוועדה על קידום ההצעה בעת הזאת. אני אומר שבעיניי ובעיני רבים אנחנו נמצאים בשעת חירום בכל הקשור לתחום נשים מוכות, נשים שחוות התעללות. הצעת החוק הזאת היא הצעה מאוד מאוד פשוטה. היא אומרת שאישה שמופנית למעון לנשים מוכות, היא אישה שצריכה לקבל את כל ההגנות. זה לא בית הבראה, זה לא בית מלון, זה מקום שהוא סוג של כלא, צריך להרחיק אותה מהבעל ולצערי עושים זאת בדרך הזאת ועדיין לא בדרך של להרחיק את הבעל. עד שנגיע למקום שבו הבעל מורחק ומטופל, אנחנו צריכים לגרום לכך שאותה אישה שבאמת נמצאת בסיטואציה מאוד מורכבת ומאוד קשה, תקבל את כל ההגנות לרבות ההגנה מפיטורים מעבודתה. ההצעה היא הצעה מאוד מאוד פשוטה. היא אומרת שבמקום 90 ימים הגנה, ניתן 182 ימים. זה מספר שאמור לייצג איזשהו מינימום. יש חשש מאוד גדול שהבעל יגיע למקום העבודה, ימצא אותה ואז כל השהות שלה במקלט תהיה לשווא. אני קוראת למשרדי הממשלה לתמוך בהצעה הזאת. ההצעה עברה קריאה טרומית ומאוד הייתי שמחה אם היינו יכולים להתקדם לקריאה ראשונה ושנייה ושלישית עוד השבוע. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. חברת הכנסת תמר זנדברג. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה. זו הצעה, כמו שכתוב בדברי ההסבר, שהיוזמה שלה היא בכנסות קודמות על ידי חברות כנסת קודמות ובראשן חברת הכנסת מיכל רוזין ואחרות. בימים אלה היא באמת מקבלת משנה תוקף כי אנחנו בזמנים בהם – אמרתי את זה בהקשר אחר – 2020 היא שנת הבית ועבור הרבה מאתנו לעבוד מהבית, ללמוד מהבית, יש בזה משהו נחמד, משהו קצת בודד אולי, אבל יש כאלה שעבורם, נשים וילדים, זו סכנת חיים וזה דבר מסוכן ומפחיד. ההצעה הזו מיועדת לכאלה שנאלצות לעזוב את הבית. שמענו על עלייה בעוזבות למעונות לנשים מוכות ועל תוספת של נשים של מעונות בתקופת הקורונה. הצעת החוק הזו באה לרפד את ההגנה סביבן. זה דבר מאוד מאוד מינימלי. כמו שאמרה חברת הכנסת אלהרר, אנחנו במסגרות אחרות רוצות ורוצים לשאוף לעולם שנשים כאלה לא יצטרכו לעזוב את הבית ושהגברים יהיו אלה שמורחקים מהן ומקבלים את הטיפול גם האכיפתי וגם הטיפולי, אבל בעולם שבו יש מעונות לנשים מוכות, התפקיד שלנו הוא לרפד כמה שאפשר את ההגנה סביב הנשים האלה. הצעת החוק הזו, הצעה אפילו לא של שורה, הצעה של שינוי של מילה, אני בהחלט חושבת שהכנסת המשוסעת והמקרטעת הזאת טוב תעשה אם לפני התפזרותה היא תעשה את התיקון הקטן הזה. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני חייב לומר – אמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים בדיונים שקיימנו כאן ולצערי אנחנו נדרשנו לקיים כאן עוד ועוד דיונים על הנושא הזה של אלימות במשפחה – לא צריך להיות לא מהנדס טילים ולא פרופסור לפיזיקה גרעינית כדי להבין שכאשר סוגרים אנשים בבית, כאשר הלחץ הכלכלי עולה, חוסר הוודאות בעלייה והחברה הישראלית כולה נמצאת בסוג כזה או אחר של חששות, חרדות ודאגות גם כלכליות, אנחנו נראה גם עלייה בתחום של אלימות במשפחה ואכן זה מה שראינו. לצערי הדיונים הם תמיד רק על מקרי הרצח שהם הקצה, אבל מאחורי המקרים האלה, זה הקצה של הפירמידה שלמטה היא מאוד מאוד רחבה ונדרשו גם הרחבת המקלטים, בתקופת הקורונה גם שם יש את הבעיות של הבידוד, ולכן אני חושב שהצעת החוק הזאת היא מבורכת. אני התחייבתי לקדם אותה במהירות האפשרית ו אכן כך אנחנו נעשה. אני כן אומר שאנחנו – ודיברתי על זה גם עם שתי המציאות – נצטרך לייצר כאן איזשהו איזון אל מול המעסיקים שצריך לזכור שמדינת ישראל מכה גם אותם מכות כלכליות. צריך לראות איך אנחנו לא מפירים את האיזון הזה אבל תצטרך להיות כאן הרחבה דרמטית בכל מקרה של מספר הימים בחוק. לפני משרדי הממשלה, חברי הכנסת רוצים לומר משהו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושבת שכולנו מסכימים עם הדברים שקארין ותמר אמרו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לקבל נתונים ממרכז המחקר והמידע. אני אשמח אם תציגו את הנתונים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני ראש צוות במרכז המחקר והמידע. עידו חולה ואני כאן במקומו. אלה נתונים של שנת 2019 וכמו שהיושב ראש אמר, מאז היה גידול במספר הנשים וצריך לקחת את זה עם איזשהו אחוז של הגדלה. אני אתן את הנתון הבסיסי. בשנת 2019 שהו במקלטים בסך הכול 654 נשים. מספר הילדים, אני לא חושבת שהוא רלוונטי לעניין ההצעה הזאת. כמעט כל השוהות, 80 אחוזים, היו בגיל העבודה, בין גיל 26 לגיל 59. מבין אלו שיצאו מהמקלטים, 40 אחוזים היו פחות מחודש. ציינו את תקופת השהייה כי אם מתייחסים כאן להגבלת פיטורים, לראות כמה הן היו במקלטים לפני כן. כ-40 אחוזים שהו במקלט פחות מחודש. כ-60 אחוזים שהו במקלט עד שלושה חודשים וכ-75 אחוזים מהנשים שהו במקלט עד חצי שנה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> תאמרי שוב את האחוזים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> עד חצי שנה היו כ-75 אחוזים מהנשים שסיימו את השהות במקלטים בשנת 2019. הן היו במקלט עד חצי שנה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> מדובר על היציאה מהמקלט. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכוונה היא שאחרי שהיא יצאה מהמקלט, היא מוגנת. ניתן ליועצת המשפטית להציג את החוק וגם איזה שהם שינויים שביקשו שנדבר גם עליהם. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני אציג את הצעת החוק. כמו שאמרנו מדובר בהצעה של שורה שלמעשה מאריכה את תקופת המוגנות מפני פיטורים של אותה אישה ששוהה במקלט לנשים מוכות. אני אקדים ואומר שבסעיף 7, חוק עבודת נשים מאפשר לה להיעדר מעבודתה בתקופה של חצי שנה מתוך 12 החודשים בגלל שהייה במקלט לנשים מוכות. זאת אומרת, יש לה קודם כל את הזכות להיעדר מהעבודה בתקופה שהיא נמצאת במקלט לנשים מוכות ובהמשך, סעיף 9, שזה הסעיף אותו אנחנו מבקשים לתקן עכשיו, נותן לה הגנה מפני פיטורים וההגנה היא בתקופה שהיא נעדרת מעבודתה ובתקופה של 90 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור. אנחנו מבקשים להאריך את ההגנה בתקופה שלאחר תום ימי ההיעדרות ל-182 ימים. זה מה שמבוקש בהצעת החוק. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> מי ישלם? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> היא צריכה להיות מועסקת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אי אפשר לפטר אותה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> את מדברת על התקופה בה היא נעדרת? << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> כן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> לפי החוק זה חל"ת. בתקופה שהיא נעדרת בשל שהייה במקלט לנשים מוכות, זה חל"ת. זה לא קשור להגנה מפני פיטורים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תקופת ההגנה היא כמו לאחר לידה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> מקום העבודה שמור לה. זה הדבר המרכזי כאן. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד המשפטים. << אורח >> איה דביר: << אורח >> ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. היוזמה להגן על נשים שמתמודדות עם אלימות במשפחה היא מבורכת ואכן זאת קבוצה שזקוקה לכל סיוע. אני מבינה שאין נתונים על בקשות להיתרי פיטורים של הקבוצה הזאת ואני מבינה שאין כל כך הרבה בקשות כאלה. מהמעט שידוע לי מעטות הן הנשים שחוזרות לגור באותה סביבה בה הן גרו קודם בגלל חשש קיומי וזה הטריגר שגם הוביל ליציאה למקלט לנשים מוכות. לכן אני לא בטוחה אם זה המענה האפקטיבי ביותר שאפשר היה לתת. הממשלה תומכת בקידום ההחלטה הזאת ואין לנו אמירה עקרונית לגביה, למעט לעניין התקופה כאשר 182 ימים זאת נורמה שאנחנו לא מכירים כרגע בחקיקה הקיימת. רף ההגנה הממושך ביותר הוא של 150 ימים בטיפולי פוריות ואולי נכון להיצמד לאותו רף שכבר קיים היום. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> מה קורה אחרי חופשת לידה? << אורח >> איה דביר: << אורח >> אחרי חופשת לידה, קודם כל יש חופשת לידה בתשלום וחלקה שאיננה בתשלום. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לא משנה. בין אם בתשלום ובין אם לא בתשלום. אחרי שאישה חוזרת מחופשת לידה, יש לה תקופת הגנה. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אחרי כן יש לה תקופה של 60 ימים בלבד. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אחרי תום חופשת הלידה. << אורח >> איה דביר: << אורח >> כן. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אחרי חופשת הלידה בתשלום היא יכולה להאריך לתקופה לבחירתה עד חצי שנה ללא פיטורים ולאחר מכן עוד 60 ימים של מוגנות. אחרי שהיא חוזרת לעבודה. << אורח >> איה דביר: << אורח >> לא. אני אנסה לעשות סדר בדברים. חופשת לידה בתשלום בעדה מקבלים דמי לידה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 15 שבועות. << אורח >> איה דביר: << אורח >> 15 שבועות ואותם ניתן להאריך בעוד 12 שבועות שעדיין מוגדרים כחופשת לידה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חצי השנה כוללת בתוכה את חופשת הלידה בתשלום. מי שנושא בתשלום הזה, זה הביטוח הלאומי ולא המעסיק. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> 15 שבועות בתשלום, אחר כך עוד 12 שבועות שהיא יכולה ללא תשלום בלי להיות מפוטרת ולאחר מכן עוד חודשיים, אחרי שהיא חוזרת לעבודה, של מוגנות מפיטורים. << אורח >> איה דביר: << אורח >> יש גם עוד הארכה שהיא יכולה לעשות, חוץ מה-60 ימים, היא יכולה עד שנה להאריך לחופשת לידה ללא תשלום. הנוסח של החוק אומר כרבע מתקופת העסקתה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> וגם אז יש הגנה. << אורח >> איה דביר: << אורח >> וגם בתקופה הזאת היא מוגנת אבל המקבילה הרלוונטית, היא הנקודה שהאישה חוזרת לעבודה ומה משך ההגנה כשהיא כבר בעבודה. בחופשת לידה זה 60 ימים, בטיפולי פוריות זה 150 ימים ואנחנו מציעים כן להיצמד לרף של 150 הימים שכבר היום קיים בחוק עבודת נשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד העבודה. << אורח >> תמר מתתיהו: << אורח >> בוקר טוב. גם אנחנו מצטרפים ותומכים בהצעת החוק ובצורך החשוב להגן על אותן נשים שחוו אלימות במשפחה. אני מקווה שלא ימשיכו לחוות. אני רוצה לציין שאצלנו מינהל הסדרה ואכיפה שבעצם אמון על הטיפול בתלונות של עובדים ועובדות ובבקשות של מעסיקים לפיטורים, לא התקבלו בקשות של מעסיקים ולא תלונות של עובדות על הרקע של העילה הספציפית הזאת. יכול להיות שזה מכל מיני סיבות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם אין לה הגנה עד היום, על מה יתלוננו? << אורח >> תמר מתתיהו: << אורח >> יש לה הגנה של 90 ימים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> כאן הנתון הוא אחר. מדובר בנשים במצבים הכי אקוטיים וקשים. זאת אישה שנאלצה לעזוב את הבית, הרבה פעמים עם ילדים, ללכת למקלט וכמו שנאמר, כשהיא יוצאת מהמקלט, יש לה גם בעיה. אחת הבעיות היא אי חזרה למקום העבודה. זה לא אמור להיות בשבילנו פטור מהחוק הזה אלא להיפך, להבין איך אנחנו גורמים לאישה, גם אם היא יצאה למצב אקוטי, כן לחזור למקום מגוריה הקודם ורוב הסיכויים שם גרים הילדים, שם נמצאת המשפחה וכל הדברים האלה. השאלה שנשאלת היא האם יש לכם נתונים על נשים בשוק העבודה אחרי היציאה מהמקלטים, כמה מהן חזרו לאותו מקום עבודה באותו היקף משרה. << אורח >> תמר מתתיהו: << אורח >> לא באתי עם נתונים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> זאת השאלה הרלוונטית. החוק הזה הוא לא בודד, הוא לא מושלם והוא לא חזות הכול, אבל אחת המטרות שלו היא לגרום לאישה, אם היא נאלצה לקטוע את החיים שלא ולצאת למקלט, לחזור כמה שיותר במצב עוטף. << אורח >> תמר מתתיהו: << אורח >> מבחינת משרד העבודה והנתונים שיש בידינו, אין לנו בכלל בקשות ותלונות. יכול להיות שזה נובע מכך שנשים לא חוזרות לעבודה אחרי שהן שוהות במקלט לנשים מוכות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושבת שבכל העניין של התלונה ואי רישום תלונה, אנחנו יודעים איך נשים, גם כאלה שבהיריון ומפטרים אותן, הרבה פעמים לא פונות. אישה שיוצאת ממקלט ועדיין מחפשת את דרכה איך להסתדר ויש לה כל כך הרבה על הראש, אני חושבת שהיא לא תתחיל להתלונן על פיטורים. << אורח >> תמר מתתיהו: << אורח >> יכול להיות. יש מגוון סיבות לאפס תלונות בנושא הזה. אולי צריך לבדוק את זה. בכל מקרה, אנחנו מצטרפים למה שנאמר כאן על ידי משרד המשפטים. אנחנו מציעים לשקול להשוות את תקופות ההגנה לפי מה שקיים היום בחוק כאשר תקופת ההגנה הארוכה ביותר היא בטיפולי פוריות וזה עד 150 ימים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשאול בנקודה האת. ה-150 ימים, מבחינתכם זה ייהרג ובל יעבור או אנחנו יכולים לטעון שמדובר בדיני נפשות אל מול היכולת להתפרנס ואז בעניין הזה אפשר להאריך את התקופה. << אורח >> תמר מתתיהו: << אורח >> זה לא ייהרג ובל יעבור. מבחינתנו זה לא תנאי. אנחנו רק מציעים לשקול, לחשוב על הדברים וליצור איזושהי הרמוניה חקיקתית. זה באמת לשיקול דעתכם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב ראש, בנקודה הזאת. בעיקרון אני חושבת שמדובר כאן בסיטואציה מאוד מאוד ייחודית בשונה מחופשת לידה, מטיפולי פוריות שאין לזלזל בחשיבותם. מדובר כאן באמת בדיני נפשות אל מול היכולת להשתכר ובנוסף זה לא מעמיס מעמסה יתרה על המעסיקים כי הם הרי לא משלמים משכורת. זה חל"ת. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. כאן זאת משכורת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> המעסיק לפחות ממשיך את התנאים הסוציאליים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תנאים סוציאליים אבל לא משכורת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מבחינת המעסיק, אישה חזרה לעבודה ואם הוא לא יכול לפטר אותה, הוא חייב להמשיך לשלם לה משכורת אף על פי שנניח הוא חושב שהיא לא נותנת לו תפוקה בעבודה? << אורח >> תמר מתתיהו: << אורח >> היא יכולה לבקש היתר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לכן אני אומר שצריך לייצר כאן איזשהו איזון. מ-90 ימים אנחנו קופצים ל-182 ימים. יכול להיות שזה לא יפגע ויכול להיות שזה יפגע. אני אומר לכם את האמת. אני סבור שבתקופה בה המשבר הכלכלי כל כך גדול, עסקים לא שורדים את האירוע הזה, בעייניי הייתי מרגיש הרבה יותר נוח אם המדינה הייתה מפצה בכסף. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב ראש, העסקים כבר פיטרו את ראשונות הנשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זה קשור? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אומרת שממילא אין הגנה לנשים שעובדות אפילו שלא נמצאות במקלט. נשים בכלל לא מוגנות בשוק העבודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו שאלה אחרת. אני מוכן לדון על הצעת החוק הזאת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם תיתן לי לטעון, תראה למה אני מקשרת את זה. אני חושבת שנשים שהן חזקות יותר, לא נמצאות במקלטים, לא מתחילות לארגן את החיים שלהן אחרי מקלט וגם לא מוגנות. זה א ומר דרשני עוד יותר לאלה שהן הכי מוחלשות, אלה שנמצאות במצב נפשי שלפעמים לא מאפשר להן לתפקד במקסימום שלהן ולתת את התפוקה ואנחנו כולנו יודעים שזו כן האחריות של המדינה שהן נמצאות במקום הזה, שהן צריכות להיות שורדות מקלט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> וגם בכמה נשים מדובר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מדברות על 680 נשים. אני מבטיחה לך ש-40 אחוזים מהן, אלה נשים ערביות. רוב רובן לא עובדות. אנחנו מדברים על 200 נשים מתוך ה-600. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חשוב להבין שאת לא מטילה כאן שום אחריות על המדינה. לא המדינה נושאת באחריות כאן ולא המדינה נושאת בהצעת החוק הזאת. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הכנסת אחראית על חקיקה. הכנסת היא חלק מהמדינה וזה חלק מלקיחת אחריות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל מה יש כאן לשלם? האישה עובדת. אולי לא במלוא התפוקה, אולי יש לה משבר בחיים אבל היא עובדת. מה יש למדינה לשלם? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם עכשיו את צריכה לשלם משכורת לעובד שהתפוקה שלו היא 60 אחוזים, זה אומר שאת נושאת ב-40 אחוזים. אין לי בעיה. הכול בסדר אבל תבינו מה המשמעות. חשוב להבין מי משלם. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להתייחס למה שאתה אומר. אני לגמרי מסכימה אתך שיש כאן בעיה שמעסיקות ומעסיקים, יכול להיות שהם יישאו כאן בעלות לא מקסימלית אבל, וה-אבל הזה מהבהב באותיות קידוש לבנה. אנחנו יודעים היום ממחקרים בצורה מאוד ברורה שלמשל הטרדה מינית במקום העבודה, שהיא דבר לא מטופל, הוא דבר שפוגע אנושות בתפוקה אצל מעסיקות ומעסיקים. אנחנו יודעים שהתעמרות בעבודה, ממחקר של משרד הכלכלה במדינת ישראל, עולה הון עתק למעסיקים ועדיין למשל מדינת ישראל סירבה לחוקק חוק למניעת התעמרות בעבודה. זאת אומרת, לא נציג עכשיו את הדברים כאילו אישה שסובלת מאלימות ועכשיו היא כן חזרה או לא חזרה מהמקלט, היא זאת שעולה למעסיקים את העול הנורא הזה. אני באמת לא מזלזלת בזה אבל כשאתה מעסיק, אתה מעסיק בני ובנות אדם, וככל שאנחנו מנסות לשפר את המערכת כך שתוציא מכולנו את המקסימום ולא את המינימום, עכשיו בהצעת החוק הזה אנחנו רואות את הנשים האלה אבל הן לא לבד אלה שפוגעות בתפוקה. אלוהים יודעת שבתוך מקום העבודה יש מספיק דינמיקות שמייצרות תפוקה נמוכה. לקחנו את זה בחשבון. זה מחיר שניאלץ לספוג אותו ובוא נמשיך בחקיקה ובעיקר באכיפה ובתמיכה של השירותים החברתיים בשביל בין השאר להגדיל את התפוקה שלנו כעובדות ועובדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש דברים נוספים שביקשו משרדי הממשלה להוסיף לחוק. אני רוצה לפתוח אותם לדיון. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני רוצה להוסיף איזושהי סוגיה, גם אם זה לא לשלב הזה. << אורח >> תמר מתתיהו: << אורח >> אם אפשר לנושא הקודם לשאול שאלה או להעיר הערה לחשיבה. בסוף המכשיר של כפיית יחסי עבודה, צריך להכיר בכוחו המוגבל. בהמשך לדבריה של חברת הכנסת מיכאלי, בסוף כשלא רוצים, יחסי העבודה אינם טובים ולא משיגים תוצאות רצויות ואם מביאים מישהו להמשך העסקה עם אקדח לרקה, התוחלת של התועלת של זה היא מוגבלת מאליה. יש חשיבות מאוד גדולה למנגנונים המשמרים ולרעיון של ה-60 ימים שיש אחרי חופשת לידה, כי הרבה פעמים יש הטעיה לא מכוונת של מעסיק, להגיד היא חוזרת עכשיו ויש לה בעיות, אבל הוא יכול להיות מופתע לטובה. זה בעיקר חשוב לעשות ולהחזיר את האישה לאותו מקום, לתת לה הזדמנות אמיתית להראות שהיא מצוינת ולא פחות טובה למרות הקשיים או המגבלות שיש באותה תקופה בחייה ולאפשר לפחות למעסיקים הטובים, תמי הלב, שרוצים בכך, באמת לגלות כי טוב ולהמשיך הלאה. בהארכת הזמנים, אני לא בטוחה שמשיגים שינוי לגבי אלה שליבם במקום הנכון ולגבי אלה שליבם אינו במקום הנכון, אלה דברים שממילא יגיעו לבתי המשפט ואל יצלחו ולא ייצרו תהליך של עבודה. לכן גם מהזווית הזאת אני לא בטוחה שהארכה נוספת נחוצה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> זה לא מדויק. הניסיון מראה לנו שזה לא מדויק. הרבה פעמים, למרות המנגנונים האלה, בסוף נשים מפוטרות. יש לנו את הנתונים על פיטורי נשים בתקופות הריון ואחרי חופשות לידה ומקבלים אישורים. זאת אומרת, אנחנו לא במצב שההגנה היא כל כך טובה ורק כולם עומדים וממתינים. אלה שליבם לא במקום הנכון, יכול להיות שליבם צריך להיות במקום הנכון. היום הידיעה אישה שהיא בהיריון או בטיפולי פוריות, באמת לא מדובר במספר הרבה יותר קטן מלכתחילה. זה באמת נשים שראויות לכל העיטוף האפשרי אבל גם במנגנונים מקבילים שאת מדברים עליהם, כן, הידיעה שאישה, לפחות בתיאוריה, ברציונל, צריכה להיות מוגנת הגם שהמון פעמים זה לא כך, והנתונים שלכם, של משרד הכלכלה, מראים את זה כל שנה, זאת לא סיבה להגיד שממילא זה לא עובד, אז בואו נוותר על הכלי. << אורח >> תמר מתתיהו: << אורח >> חס וחלילה. זה לא מה שאמרתי. דיברתי על משך הזמן. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני מבינה. אני רק אומרת שנכון להיום אנחנו לא מתקרבים למלוא ההגנה הראויה לנשים במצבים כאלה. זה לא שאנחנו נותנים הכול. בצרפת יש חופשת לידה של שלוש שנים עד שהם הגיעו למצב שזה הפך להיות מנגנון שמוציא נשים משוק העבודה. אנחנו לא שם. ההגנה כאן היא מינימלית מאוד. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר משפט קצר. זה לא החוק שעושה כאן שינוי כלכלי. זה חוק שמשנה תפיסה, משנה תודעה, נותן כיוון אחר. לדעתי עוד המון דברים צריך לעשות במעטפת הזאת, אבל זה עוד דבר ועוד משהו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, אם אלה לא הרבה נשים, משרד האוצר יכול לתת את חלקו כאן. אם אנחנו מדברים על סכומים קטנים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> משרד האוצר על הקו. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> כן. שלום. רפרנטית תעסוקה. אנחנו מבינים את הצורך בהתחשבות בנשים ששהו במקלט לנשים מוכות ואת הנושא הזה באופן כללי. חשוב להגיד שכמו אנחנו כבר מכירים, יש 60 ימים בחוק שמאפשרים לנשים אלו להיעדר ממקום עבודתן. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד רגישה של העסקים שמאוד נפגעו בתקופת הקורונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כאילו לפני הקורונה הם היו נדיבים. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> חשוב שנכיר שיש כאן עניין של פגיעה בגמישות העסקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש הרבה מאוד מעסיקים שהם כן נדיבים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מדברת על האוצר. לא על המעסיקים. למעסיקים דווקא אין לי שום תלונות. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> חשוב לומר שיש כאן משהו שפוגע בגמישות העסקה של הנשים בתקופת הקורונה והשלכות שיכולות להיות לזה על העסקים. זאת נקודה שחשוב שנכיר בה בתקופה הזאת שהיא באמת תקופה מאוד רגישש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאחר שלא מדובר במספרים גדולים, מה האוצר מוכן לתרום לטובת הצעת החוק הזו? כמו שהוא עושה עידוד תעסוקה. הרי נתתם שישה מיליארד שקלים לטובת עידוד החזרת עובדים לעבודה, מתוכם כמה ניצלתם? בערך 200 מיליון שקלים. משהו כזה. מה אתם מוכנים לתת להצעת החוק הזאת לטובת שימור תעסוקה? למשל, כמו בעידוד תעסוקה, חצי שכר מינימום למשך אותה תקופה כדי לעודד את המעסיק להמשיך ולהעסיק. מדברים כאן על מספרים קטנים. על כמה נשים אנחנו מדברים בשנה? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> ב-2019 היו 650 נשים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל קחי בחשבון מה סוג התעסוקה. אנחנו מדברים מקסימום על 300 נשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מדברים על סכומים מאוד קטנים. אני חושב שמשרד האוצר יכול לתת כאן אמירה מאוד מאוד חשובה. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> זה משהו שצריך לבחון. חשוב שנכיר שיש את חוק הנומרטור. באמת צריך למצוא לזה מקור תקציבי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בואי נעשה ביחד את החשבון. במקום 600 נשיטם, ניקח 50 אחוזים תעסוקה, נניח שאלה 300 נשים שתצטרכי לתת להם חצי שכר מינימום למשך שישה חודשים. חצי שכר מינימום, זה 2,750 שקלים, אנחנו מדברים על 270,000 שקלים עבור 100 נשים. אנחנו מדברים כאן על מיליון שקלים ולא יותר. מיליון וחצי, שני מיליון. הנומרטור כמדומני לא מדבר במספרים האלה. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> עדיין לא בחנו את המספרים. שוב אני מדגישה שאם אנחנו כן רוצים לבחון איזשהו תקצוב של הדבר הזה, כן צריך לזה מקור תקציבי בהתאם לחוק הנומרטור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מיליון שקלים. לא צריך נומרטור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני עשיתי חשבון על 300 נשים. אפשר גם לקצוב את זה עד 300 נשים. חצי שכר מינימום למשך חצי שנה פיצוי למעסיק ואז גם לעודד אותו להמשיך להעסיק גם בלי קשר אלא כדי שהוא ירגיש שהוא נותן כי אנחנו מבינים שיש כאן באמת איזושהי מצוקה. אנחנו מדברים על ארבעה מיליון ו-950,000 שקלים. את לא חושבת שאתם יכולים למצוא את הכסף הזה בתוך קופסאות הקורונה שלקחתם לעצמכם בתקופת הקורונה. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> זה משהו צריך לבחון. כבוד היושב ראש, אני צריכה לבחון את הדבר הזה. לגבי העלויות, גם זה משהו שצריך לבחון ולעשות את החישוב. בהחלט אני אוכל לחזור אליכם בעניין הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנה, יש לך את הזמן בו מתקיים הדיון הזה לבחון את הנושא הזה. לא מדברים על סכום גדול. אנחנו מוכנים לקצוב את זה ל-300 הנשים הראשונות. אם תתעקשו שישלמו שכר ארבעה חודשים ואחר כך עוד 60 יום יהיה על חשבון המעסיק. אפילו חצי-חצי. שלושה-שלושה. שלושה חודשים על חשבון המעסיק ושלושה חודשים חצי שכר מינימום על חשבון שכר המדינה. מה את אומרת? << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> אני לא יכולה לעשות את הדיון התקציבי בוועדה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו נתקן את זה בחוק. נתקן את חצי שכר מינימום למשך שלושה חודשים ואחר כך עוד שלושה חודשים על חשבון המדינה. זאת אפילו לא הופכת להיות הצעת חוק תקציבית ברמה שמצריכה אותי לחזור אליכם. נראה לי שיש לי רוב בוועדה. אני חושב שלתת כאן את התמריץ הזה של שלושה חודשים חצי שכר מינימום, המדינה תישא בעלויות, אני חושב שזאת אמירה מאוד חשובה גם בהקשר לדברים שאמרה חברת הכנסת מיכאלי. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> אני כן מציעה שנחכה עם העניין התקציבי כדי לראות ולהבין מה המספרים ועל מה אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ההצעה של הוועדה היא חצי שכר מינימום למשך חצי שנה ונהיה מוכנים על שלושה חודשים. הצעת הוועדה מדברת על זה שמשרד האוצר ייקח על עצמו במשך – אנחנו נוריד את התקופה לתקופה של 150 ימים – ובתקופה הזאת משרד האוצר ישלם חצי שכר מינימום לאישה שחזרה לעבודה. לחילופין, אני אהיה מוכן להתפשר אתכם על שלושה חודשים. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> אני ממש מציעה שנעשה את השיחה הזאת. אני לא נמצאת אתכם בחדר כי אחרת הייתי מציעה שנעשה שיחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המשרד לא רחוק. אנחנו כאן היום עד שעה מאוחרת. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> אנחנו נשמח להגיע ולדבר אתך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מצוין. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> ב-זום זה קשה. אני גם שומעת אותך מקוטע וקשה לי להגיב בצורה הזאת. אם תרצה, בהמשך היום, נשמח להגיע אליך ולדבר אתך פנים מול פנים על הנושא הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תנסו לעשות את זה מהר כי אני רוצה להצביע על זה היום. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני מבקשת להעלות נושא שאולי יכביד קצת על כתפי ההצעה הזאת. בשבוע שעבר היה דיון בוועדת העבודה והרווחה לגבי הקשיים שהתעוררו בתקופה האחרונה בעקבות משבר הקורונה בהיבטים של חוק עבודת נשים ואחד הנושאים שהועלו שם זה שנשים שמוגנות ב-60 ימים שהזכרנו עכשיו, שחוזרות מתקופת לידה והורות, למעשה אם הן יצאו מיד לאחר מכן בצמוד לחל"ת קורונה, הן חוזרות מחל"ת הקורונה כשהן לא מוגנות ולמעשה יכולות למצוא את עצמן מפוטרות. להבנתי הייתה נכונות מצד הממשלה כן לתת הגנה של 60 ימים נוספים מעבר לחל"ת הקורונה, אבל זה משהו שטעון תיקון חקיקה, גם אם הוראת שעה, אבל צריך לקבוע בחוק שאפשר יהיה להגן על אישה שחוזרת מתקופת לידה והורות, חל"ת ולתת לה 60 ימים הגנה מפני פיטורים. חשוב לשמוע את הממשלה בנושא הזה אבל אני יודעת שלהעביר עכשיו הצעה או ממשלתית או פרטית מ-א' עד ת', זה לא יקרה וכן אפשר להשתמש בפלטפורמה של ההצעה שנמצאת כאן כבר אחרי קריאה טרומית ולהוסיף את זה, אם יש הסכמה של כולם. שוב, לראשונה, לשנייה ושלישית זה משהו שצריך יהיה להשלים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הממשלה מסכימה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> להבנתי כן. חשוב לשמוע אותם. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אכן הנושא עלה בשבוע שעבר בוועדת העבודה אבל עדיין לא הספקנו לעשות התייעצות לא עם מעסיקים ולא עם ההסתדרות. זה מאוד בשלב ראשוני. אין לנו עמדת שר. זה עוד לא בשל לאיזשהו ניסוח חקיקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> השאלה אם אתם רוצים להיכנס עם זה לקראת קריאה שנייה ושלישית. בואו נודה על האמת, ככל הנראה בכנסת הזאת לא יהיו לכם עוד הזדמנויות. << אורח >> איה דביר: << אורח >> אני אצטרך להתייעץ ולשאול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טובה, אני לא רואה שאת בדרך אלינו. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> אתה רוצה שאני אגיע עכשיו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם רוצים לסכם את הנושא הזה ורוצים להתקדם, כן. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> תן לי שעה ואני אצלך. בסדר? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר. תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל עם תשובה ועם כסף. << אורח >> טובה ווסר: << אורח >> אני מבטיחה לבחון את הדבר הזה ברגעים אלה ממש ולחזור אליכם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק אל תשכחי את פנקס הצ'קים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לומר משהו, בלי צחוק, סביב הנושא הכספי. אגב, אני מתייחס אפילו לא ל-60 ימים אלא לשלושת החודשים הראשונים. הסיפור כאן הוא לא סיפור גדול, הוא לא סיפור של הרבה נשים, הוא גם לא סיפור של תקופת זמן ארוכה בדרך כלל. דווקא בתקופת הזמן הראשונה, האישה שיוצאת ממקלט זקוקה לכך שגם המעסיק ירגיש אתה בשימור מקום העבודה ובאתגר הזה של השיקום ביציאה מהמקלט. אני חושב שדווקא אמירה כזאת, אפילו לגבי החודשים הראשונים, אז אולי יהיו קצת יותר נשים, ואחר כך המעסיק כבר יישא בזה, נותן את התחושה שזה לא הקרב עכשיו שהאישה צריכה לנהל אותו לבד ותשאירו אותה להתמודד מול מעסיק. אני אומר לכם שוב, מעסיק שהוא סופר את השקל לשקל ויש לו פתאום עובד שנותן תפוקה יותר נמוכה והוא מרגיש שהוא נושא על גבו את מדינת ישראל בתוך האירוע הזה, זה ילך למלחמות וכולם יפסידו מהן. האישה תפסיד, המעסיק יפסיד ובסוף גם המדינה תפסיד. את הדברים האלה בסוף המדינה תשלם. היא תשלם אותם בביטוח הלאומי, היא תשלם אותם במעסיק שיסגור את העסק, היא תשלם אותם למי שתפוטר מהעבודה. אם היה מדובר כאן על סכומי כסף גדולים, לא הייתי מעלה את זה. אנחנו מדברים כאן על שניים-שלושה מיליון שקלים. אמירה דרמטית, אני חושב ששר האוצר יכול לצאת אתה. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> אני אקריא את ההצעה, שתי ההצעות הממוזגות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היו שתי נקודות. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> הנקודה השנייה, אני יודעת שכרגע אין הסכמה של הממשלה ואני לא מעלה אותה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מהי הנקודה השנייה? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> עלתה בעיה לגבי הנושא של היתרים שניתנים היום. האפשרות לתת את ההיתר רטרואקטיבי היא מוגבלת לפי החוק לעילות מסוימות. התעוררה בעיה שהיום בגלל העומס שיש, לפעמים ההיתר ניתן באיחור והמעסיק בעצם נושא בנטל והוא מעסיק למרות שבסופו של דבר הוא מקבל את ההיתר, אבל בתקופה שזה התעכב עד למתן ההחלטה בהיתר, המעסיק נושא בנטל. רצו אולי לקבוע איזושהי נסיבה שאפשר יהיה לתת רטרואקטיבי גם במצב שהעיכוב במתן ההחלטה הוא על ידי הממשלה. הבנתי שכרגע זה עוד בדיונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה דיונים? הרי בסוף העיכוב הוא של הממשלה. למה אנחנו צריכים עוד פעם לשאת במה שהממשלה לא עושה? << אורח >> איה דביר: << אורח >> אגף ההסדרה שמטפל בהיתרים קיבל מאז חודש מארס כמעט 20,000 בקשות להיתרים, גם של חל"ת וגם של פיטורים על רקע הקורונה. לשם השוואה, בשנה רגילה, במהלך כל השנה, מוגשות כ-1,000 בקשות. זאת אומרת, זה היה משהו חריג בהיקף חסר תקדים ובאמת נוצר עיכוב. ניתנה עדיפות לטיפול בבקשות לחל"ת ואז נוצר עיכוב בבקשות לפיטורים. ההחלטות בהם לפעמים ניתנו אחרי שלושה וארבעה חודשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה אתם עושים כדי לפתוח את הפקק הזה? ברור לכם שזה לא סביר. << אורח >> איה דביר: << אורח >> קודם כל, עושים. גייסו עוד המון אנשים מהאכיפה כדי לקבל החלטות גם בתחום עבודת נשים. כיום אנחנו די עומדים בפרץ וגם מספר הבקשות ירד. רוב הבקשות כבר טופלו. היה פקק שנוצר בחודשים מארס, אפריל ומאי. כרגע אנחנו בסדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז מה הבעיה? << אורח >> איה דביר: << אורח >> הבעיה עכשיו היא בהחלטות שניתנות כעבור מספר חודשים מאז הן הוגשו והחוק לא מאפשר א הנסיבות שמנויות כאן, שהן נסיבות מאוד חריגות, לתת את ההיתר בדיעבד, בעצם לזמן שהו התבקשו הפיטורים. אז המעסיק נושא בנטל, כמו שענת ציינה, של כל החודשים האלה. זה משהו שעוד אין לו עמדת משרד מגובשת וגם לא עמדת מעסיקים. אני לא חושבת שזה בשלב שאפשר להכניס את זה לחקיקה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> נשמע לי שזאת כוונה טובה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה להכניס כאן סעיף שב-90 הימים הראשונים המדינה תפצה את המעסיק בחצי שכר מינימום. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> לגבי כל אישה שיוצאת ממעון? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> הצעת החוק מאפשרת. אם היא חזרה והכול בסדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בדיוק אמרתי שזה המקום בו אפשר לייצר את המנגנון שמקום העבודה הופך להיות מקום משקם ומסייע בשיקום, כמי שרואה את עצמו חלק מהעניין ולא מישהו שכופים עליו מעבר לכך. אני רוצה שאחר כך, כשאני מבקש מהמעסיק אחרי שלושת החודשים האלה שייתן עוד שלושה חודשים על חשבונו, הוא יודע שהוא לא נושא בהם לבד. אנחנו לא מדברים כאן על סכום גדול. נראה עם מה יחזור אלי האוצר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אני מזכירה שזאת אישה שהיא עובדת ונמצאת במקום העבודה. זאת לא חופשה. השהות שלה במקלט נסתיימה. מה השתתפות המדינה במצב שהאישה במקלט? זה חל"ת? << דובר >> ענת מימון: << דובר >> זה חל"ת. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> חל"ת המדינה משלמת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המדינה לא משלמת. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> היא משלמת. היא כמו מובטלת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם בתקופת החל"ת, המעסיק מחויב לשמור את מקום העבודה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אבל בתקופה הזאת הוא יכול לקחת עובדת מחליפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לך עובדת מקצועות ואני אגיד לך לקחת עובדת מחליפה, ברור לך לחלוטין שיש כאן איזשהו משהו שאת כמעסיקה לוקחת על עצמך מעבר. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אין ספק אבל זה כמו חופשת לידה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לכן אני אומר שזה משהו שהמדינה יכולה לתת. אנחנו נצביע על הצעת החוק הזאת היום אבל אחרי שאני אשמע תשובות מהאוצר. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> מה לגבי מספר הימים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בינתיים נשאיר את זה. אנחנו נקריא אחרי שנסכם את הנוסח ונראה מה התשובה שהאוצר ייתן. << אורח >> תמר מתתיהו: << אורח >> רק להעיר לגבי הרעיון להוסיף את התשלום ולהפוך את המדינה לחלק מהמהלך השיקומי הזה ולא להשאיר את המעסיק. ככל שהוא קורם עור וגידים עם האוצר, אנחנו צריכים להקים מנגנון תשלומים וצריך להכניס עוד שחקן בממשלה. השאלה איך עושים את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אדבר עם מנכ"ל הביטוח הלאומי. מנגנון מאוד פשוט. << דובר >> ענת מימון: << דובר >> נזכיר שבהצעה של ימי הבידוד שעשינו, משפים מעסיקים על תשלום ימי הבידוד דרך הביטוח הלאומי. כמו מילואים לדוגמה. << אורח >> תמר מתתיהו: << אורח >> הביטוח הלאומי הוא ערוץ אחד. עוד ערוץ שיכול לעבוד זה מס הכנסה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא. מס הכנסה טוב בלקחת כסף ולא בלתת. המדינה עשתה טעות שהטילה על מס הכנסה לשלם את המענקים. כיום כל המעסיקים שקיבלו מענקים, מס הכנסה דורש מהם את הכסף בחזרה. אני לא מאשים אותם, זה התפקיד שלהם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מנגנון מובנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> התפקיד של הביטוח הלאומי הרבה פעמים הוא לשלם כסף. התפקיד של מס הכנסה הוא לקחת את הכסף. זה תפקידם והם עושים אותו נאמנה. נצטרך להתגבש סביב הנוסח הזה. אנחנו נתכנס כאן היום שוב בהמשך היום כדי לסיים ולראות על מה אנחנו מצביעים. נראה לאיזה הסכמות נצליח להגיע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רואה שהיא עוד במשרד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היא הבטיחה להגיע תוך שעה. משרד האוצר לא רחוק מכאן. יש אנשים נוספים שרצו לדבר. אני אאפשר להם. נשמח לשמוע התייחסויות לדיון עצמו. דינה דהן, יושבת ראש פורום העמותות המפעילות מקלטים. אחריה עורך דין שמעון חסקי, לשכת עורכי הדין. << אורח >> דינה חבלין דהן: << אורח >> תודה כבוד היושב ראש. אני רוצה קודם כל להביע את הערכתנו לך ולחברי הוועדה על העיסוק הנרחב בעת האחרונה בתיקוני חקיקה שנועדו לסייע לקורבנות אלימות במשפחה. זה לא מובן מאליו. חשוב לי לציין שוב שבפני נשים שיוצאות ממקלטים לחיים עצמאיים בקהילה, יש קשיים רבים. הן צריכות לבנות מחדש את החיים שלהן ואת החיים של ילדיהן והרבה פעמים לעשות זאת ממש מאפס. למצוא דירה, לצייד אותה, להתמקם בה, לשלב ילדים במוסדות חינוך, למצוא אפילו מכולת ורופא משפחה. כל מה שנלווה להתאקלמות מחדש בקהילה וזה בכלל לא פשוט. זה מורכב מאוד גם ברמה התעסוקתית וברמה כלכלית. זה היה כך לפני הקורונה וברור לכולנו שעכשיו זה יותר. התיקון לחוק אותו אתם מציעים, חשוב להבין שהוא לא ישפיע על החיים של כל הנשים שיוצאות מהמקלטים. גם אם היו 650 או 750 נשים בשנה במקלט, לא כולן ייהנו מהחוק הזה כי חלק ניכר מהנשים שהיו במקלטים לא עבדו לפני כן בשכר ולכן הן לא זכאיות לזה. חלק עבדו ללא תלושי שכר בעבודות ניקיון או משק בית וגם הן לא זכאיות לזה. חלק אחר שכן עבד בשכר, פשוט יבחר לעבוד בעבודה אחרת או במקום אחר. התיקון לחוק הזה הוא מאוד מאוד חשוב כי הוא יסייע לפלח הזה של הנשים שיבחר לחזור לעבודה שלו, שיבחר לגור באותו מקום או כאלה שעובדות במשרדים ממשלתיים או בחברות ביטוח שיש להם סניפים במספר מקומות והם יוכלו לעבוד במקום אחר. לפיכך אנחנו תומכות מאוד בתיקון לחוק. אנחנו חושבות שהוא יסייע מאוד לנשים. אני מודה על זכות הדיבור. << אורח >> שמעון חסקי: << אורח >> אדוני, שלום. אני נציג לשכת עורכי הדין. לשכת עורכי הדין לגמרי מברכת על הצעת החוק הזאת. אדוני היושב ראש, אני חושב שזה עוד צעד חשוב מאוד בכל הפעילות של הוועדה הזאת נגד אלימות במשפחה בדגש לצערי כרגע על נשים כי הן רוב רובן של הנפגעות. אני גם מתחבר למה שנאמר בוועדה לעניין התקצוב של החוק. מדובר על 600 נשים ואני לא חושב שזה הרבה כסף לצורך הגנה על הנשים האלה. צריך לקחת בחשבון, כמי שטיפל בנשים שהיו נתונות לאלימות, שחלק מהן לא נשארות באזור מגוריהן. הן מנתקות מגע מאזור המגורים כך שכל הרעיון אם המעסיק יכול לפטר או לא יכול לפטר, בין 90 ימים ל-182, לגבי חלקן זה לא רלוונטי, מה שמוריד את סעיף העלות של החוק. לדעתי לפחות חצי לא יישארו במקום המגורים הטבעי לאחר יציאה, טיפול והעצמה במעון לנשים מוכות וגם את זה צריך לקחת בחשבון. בכל מקרה, אדוני, חברי הוועדה הנכבדים, לשכת עורכי הדין תומכת בכל פה בתיקון הזה. זה צעד מאוד מאוד חשוב וביטחון תעסוקתי לנשים שעוברות דבר לא פשוט בחייהן ואנחנו מאוד בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אבישג שחם חדד, ויצ"ו. אחריה מירב שמואלי. << אורח >> אבישג שחם חדד: << אורח >> תודה רבה. ויצ"ו תומכת בתיקון החוק. רציתי לציין שרוב הנשים לא חוזרות למקום עבודתן הקודם גם בשל קשיים נפשיים וגם בשל החשש שבן הזוג יאתר אותן. הנשים בדרך כלל נמצאות במקלט שישה חודשים עד שנה. בזמן השהות במקלט הן לא יכולות לעבוד בצורה מסודרת, מה שמרע עוד יותר את מצבן הכלכלי. בסך הכול מדובר ב-300 נשים. כפי שצוין, לא מדובר בסכום גדול. תקציב הרווחה עבור הפעלת המקלטים בשנת 2019 עמד על 27 מיליון. אם 20 אחוזים מהנשים שוהות במקלט וחוזרות אליו שוב, אפשר לעזור להן לחזור לחיים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> נאמר שהרוב נמצאות בין שלושה חודשים לחצי שנה. זה לא היה מדויק. << אורח >> אבישג שחם חדד: << אורח >> לא הזכירו קודם את הילדים. מספר הילדים גם חשוב כי הם יחידה משפחתית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה ברור לעניין ההגנה. יש להם ילדים וצריך להגן גם עליהם. << אורח >> מירב שמואלי: << אורח >> שלום. אני מעמותת רוח נשית. גם אנחנו תומכות מאוד בהצעת החוק. אנחנו עמותה שעוזרת לנשים שנקלעו למערכת יחסים אלימה להגיע לעצמאות כלכלית. כידוע, הקשיים הכלכליים הם עצומים. קשה למצוא מקום עבודה, קשה להתמיד במקום עבודה ואלה קשיים שנובעים מחוויית האלימות וההשלכות שלה. אני רוצה להזכיר שהרבה נשים נפגעות אלימות לא מקבלות מזונות ילדים והן צריכות לפרנס לבד את הילדים. במקרים רבים מאוד שאנחנו בדקנו, הן גם בחובות שהן תוצאת האלימות. << אורח >> חנה שטרום כהן: << אורח >> אני פסיכולוגית קלינית מהפסיכולוגיה הציבורית. כבר עלה דבר שרציתי להעיר, על כך שנשים רבות לא חוזרות למקום העבודה המקורי שלהן וההצעה היא לראות את המעסיק בצורה רחבה. אם יש איזה גוף שהוא ממלכתי או יש לו סניפים, בלשון החוק המחויבות לחזרה לעבודה תהיה גם לסניפים אחרים של אותו מעסיק ולא רק למקום העבודה ממנו היא יצאה ספציפית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. מישהו מהנוכחים רוצה להתייחס לפני שאני מסכם? לא. אנחנו נחדש את הדיון בנושא הזה בשעה 13:30 לצורך הקראה והצבעה. נקווה שהנוסח, או שיהיה בהסכמה עם האוצר או שיהיה בלי הסכמה עם האוצר. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:57. << סיום >>