פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



20
ועדת הפנים והגנת הסביבה
07/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 120
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"א בכסלו התשפ"א (07 בדצמבר 2020), שעה 9:11



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), תש"ף-2020 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיקי חיימוביץ' – היו"ר
משה ארבל – מ"מ היו"ר
איתן גינזבורג – מ"מ היו"ר
סעיד אלחרומי
סונדוס סאלח


חברי הכנסת:
תהלה פרידמן


מוזמנים: 
	גלית וידרמן
	–
	מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות, משרד הפנים

	מיכל פורת
	–
	עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד הפנים

	מרב אמיר
	–
	עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד הפנים

	מוטי חטואל
	–
	ראש מועצת ראש פינה

	מנחם לפידור
	–
	עו"ד, ייעוץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

	ימית ינאי מלול
	–
	נציגת לובי 99, רשויות מקומיות, לובי 99




	משתתפים באמצעים מקוונים
	
	

	עינב פרץ
	–
	רו"ח, יו"ר איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל

	ששי שדה
	–
	יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית

	רן קידר
	–
	הסתדרות המעו"ף

	דפני פרי שרון
	–
	עו"ד





ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
גלעד קרן

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים

<< נושא >> הצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), תש"ף-2020 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום דיון המשך בהצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), התש"ף-2020. בפעם הקודמת לא סיימנו להקריא את הכול ועכשיו נמשיך. תומר, אתה זוכר היכן אנחנו?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. בדיון הקודם נותרו כמה דברים פתוחים ואנחנו צריכים לקבל עליהם תשובות מכל מיני גורמים. אני מציע שלא נחזור כרגע לסעיפים האלה אלא נשאיר אותם פתוחים. נמשיך מאותו מקום בו עצרנו בפעם הקודמת ובסופו של הדיון או בהמשכו נחזור לדברים שנשארו פתוחים מהדיון הקודם וגם דברים שיישארו פתוחים שיישארו פתוחים עכשיו.

בישיבה הקודמת סיימנו את תקנה 7. כפי שאמרתי, נושאים שנשארו פתוחים, גם הסעיף הזה נשאר פתוח. אנחנו בעמוד 5, סעיף 11 לתקנות המוצעות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כיוון שאנחנו מנהלים את הישיבה הזאת כאשר רוב הנוכחים ב-זום, כיוון שמדובר בהקראה ואנחנו עוברים סעיף סעיף, כשיש לכם הערות לגבי הסעיף, אתם יכולים לכתוב את זה בצ'ט ואני רואה את זה באופן מיידי. הנה, כבר נעמה מבקשת להעיר על תקנה 7.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אנחנו לא חוזרים על זה עכשיו. אחר כך נחזור אחורה. אנחנו עכשיו בעמוד 5, תקנה 11 לתקנות האלה שמתקנת את תקנה 8.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בהמשך נחזור לתקנה 7. יש עוד דברים אליהם אנחנו צריכים לחזור.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

11.	תיקון תקנה 8

	בתקנה 8 לתקנות העיקריות, הסיפא החל במילה "ואם" – תימחק.

12.	תיקון תקנה 9

	בתקנה 9 לתקנות העיקריות –

(1) האמור בה יסומן (א) ואחריה המילים "צורך לערוך מבחנים" יבוא "רשאי הוא לעשות כן".

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(ב)	למועמדים למשרה בדרגה גבוהה ייערכו מבחנים ויחולו תקנות 10 עד 21".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

התקנות האלה מפרטות באילו סוגי מכרזים נערכים שני שלבים של מבחנים בכתב או מבחנים במכון מיון ובאילו מכרזים אין צורך בכך. למעשה מה שהתיקונים מבקשים לומר הוא שבמכרזים של עד הדרגה הגבוהה נערכת בחינה, שזה מה שנקרא ועדת בוחנים, ריאיון, ובמכרזים בדרגה גבוהה יש חובה לערוך מבחנים מוקדמים במכון מיון כאשר במכרזים אחרים יש שיקול דעת לראש הרשות האם לערוך גם בהם מבחנים או לא לערוך מבחנים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הערות? אני לא רואה. 

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

לנו יש הערה. מרכז שלטון מקומי. אנחנו כן מבקשים להשאיר את זה לשיקול דעת כי יש הרבה מאוד מצבים המון מועמדים. יכולים לגשת 100 אנשים למכרז והמשמעות היא לשלוח 100 אנשים למכון מיון דבר שיש לו עלויות כלכליות לא פשוטות. לכן רצינו לאפשר סינון ראשוני או להשאיר את זה לשיקול דעת.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה עמדת משרד הפנים?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זאת כל המטרה של התקנות האלה, לייצר סינון ולייצר בחינות. העמדה כאן לא ברורה לנו.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אני אסביר. אנחנו מבקשים שכן תהיה לנו איזושהי גמישות, לא שיהיה מצב שאני עכשיו חייב לשלוח 100 אנשים למבחן, דבר שיש לו עלויות. כל מבחן עולה בין מאות לאלפי שקלים. תחשבו על כל משרד כמה כסף הוא צריך להוציא על 100 אנשים או על 50 אנשים כדי לשלוח אותם לבחינה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

סליחה, לא הייתי בקשב בדקה האחרונה. מה התשובה שלך?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

צריך לחשוב גם על האפקטיביות והיעילות של הדבר. מצב שבו 100 אנשים הגישו מועמדים למכרז, וזה קורה, עכשיו לשלוח 100 אנשים למכון בחינה, למכון מיון, זה דבר שעולה כסף לא קטן אלא כסף גדול. או שתהיה אפשרות לבצע איזשהו סינון ראשוני, כלומר, אותה ועדת מכרזים תבוא ותחליט למשל אחרי שהיא ראיינה את האנשים לשלוח 20-10 אנשים לאותו מכון מבחן ואחר כך יקבלו החלטה סופית. לא מראש לשלוח 100 אנשים לאותו מכון מבחן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בכמה מכרזים מגיעים לשלב הזה 100 אנשים?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

הרבה מאוד. יש הרבה מאוד מכרזים שיש להם עשרות של מועמדים.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו מדברים כאן על משרות שהן בדירוג גבוה ואז אנחנו מדברים על מנהלי מחלקות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

בעיריית ירושלים בשנה האחרונה היו 1,000 מכרזים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. אנחנו מבקשים לדעת כמה מכרזים היו בדרגות גבוהות. בדרגות מעל 12.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הרי לא עושים מבחנים לכל דבר. נכון?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

נכון. אבל אם אתם מדברים אתי על רמה של סגן מנהל אגף לצורך העניין, אלה מכרזים שניגשים אליהם עשרות רבות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כמה מכרזים כאלה יש?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

בכל הרשויות בכל הארץ?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. ברשות מסוימת.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה לא נופל על כולם. כל פעם זאת רשות אחרת שתישא בעלויות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

זה נכון אבל לצורך העניין רשות עם 15,000 תושבים, צריך להטיל עליה עכשיו הוצאה של קרוב ל-100,000 אנשים?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ברשות של 15,000 אנשים ייגשו 100 אנשים למכרז כזה?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

התשובה היא כן. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אין שום סינון מוקדם?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

לא. אין. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

יש תנאי סף.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

בהנחה שיש לי אנשים שעמדו בתנאי הסף. אני מדבר על מצב שאנשים עומדים בתנאי הסף. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני מבקש, במקום לדבר בעלמא, אנחנו מבקשים לקבל נתונים – אם יש לך – על מכרזים, כמות מכרזים בהם היו מעל 50 מועמדים בדרגה גבוהה בשנה האחרונה בעיריית ירושלים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רן קידר, אתה רוצה להעיר לסוגיה הזאת?

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

כן. אני רוצה להצטרף לעמדה של חברי חמי לפידור. אני חושב שצריך להשאיר את זה לשיקול דעת אבל מטעמים אחרים. ההסתדרות בעיקרון מתנגדת להעברת מבחנים למכון מיון והיא ניהלה מאבקים רבים בבתי הדין בנושא הזה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

והפסידה.

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

עולות שאלות קשות לעניין פגיעה בפרטיות במכונים ויש לזה השלכות על חופש העיסוק.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בית הדין דחה את הטענות.

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

גם נושא של היעדר פיקוח של המדינה על העניין הזה. יש גם חובת היוועצות כללית שנקבעה בפסיקה. כל פעם שמעסיק רוצה להעביר עובדים בחינות בגופים חיצוניים, קיים איזשהו סוג של סטטוס-קוו נכון להיום שיש שיקול דעת ואני מבקש שלא להפר אותו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתה לא רוצה שיעבירו אותם מבחני מיון בכלל.

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

לא, לא. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתה מטיל ספק במהימנות.

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

לא, זה לא מה שאני אומר. אני אומר שצריך לשמור על סטטוס קוו. מה שמבקש כאן חברי לפידור, צריך להשאיר את זה לשיקול דעת של העירייה, לבחון כל מקרה לגופו, לקיים היוועצות היכן שצריך לקיים היוועצות עם ארגון העובדים ולכן לא לקבוע מסמרות בחקיקה שצריך להעביר למכון חיצוני שאין עליו פיקוח.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אבל בית דין לא קיבל את העמדה.

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

זה גוף חיצוני שאנחנו לא מכירים אותו ולא יודעים מי הוא. קובעים את זה בחקיקה ואני חושב שזאת בעיה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בבקשה גברתי. תציגי את עצמך לפרוטוקול.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות המקומיות, משרד הפנים. אני רוצה לומר שבנציבות שירות המדינה שממיינת את 70,000 העובדים שלה כבר שנים ארוכות, כל מזכירה נדרשת לעבור מיון והמבחנים האלה נערכים כבר שנים ארוכות. כאן אנחנו לא דורשים שכל עובד ברשויות המקומיות יעבור מבחני מיון אלא אנחנו מבקשים שרק עובדים בתפקידי ניהול יעברו את מכוני המיון האלה. צריך לומר שאנחנו דורשים את מבחני המיון מסיבה מסוימת. אני רוצה להזכיר את הדברים אמרנו בישיבה הקדומות - דוחות מבקר המדינה, דוח טוהר המידות – שהובילה אותנו למקום בו אנחנו נמצאים כאן ולסיבה שאנחנו צריכים את מבחני המיון, שאנחנו צריכים מכון אובייקטיבי שיסנן את העובדים, שיביא לנו איזשהו פתח אובייקטיבי באמצעותו נוכל לערך מבחן הערכה לעובדים ברשויות המקומיות. לכן אנחנו בהחלט רוצים איזשהו כלי הערכה לעובדים ברשויות המקומיות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני אבהיר לגבי הטענות שנטענו לגבי מהימנות וכולי של מכוני המיון שאכן הנושא הזה הועלה על ידי ארגוני העובדים בפני בתי הדין לעבודה ועמדתם נדחתה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

בעיריית ירושלים היו 250 מכרזים בשנה האחרונה בדרגה 12 ומעלה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כמה מועמדים היו במכרזים הללו?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

עוד מעט אני אקבל תשובה. בכל מכרז כזה, סביר להניח שיש כמה עשרות טובות של מועמדים. אני מכיר את השטח. זה מה שקורה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

להכניס מדדים אובייקטיביים, זה חלק מהרעיון של התקנות האלה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

צריך לזכור שתפקיד של מנהל מחלקה בעיריית ירושלים זה לא תפקיד בכיר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לגבי העניין הזה אני אומר שאכן הטענה הזו הועלתה בישיבה הקודמת גם על ידי עירייתך תל אביב בנושא של סיווג הדרגות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נכון, שיש הבדל בין העיריות השונות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה נושא שאנחנו עדיין צריכים לקבל עליו תשובות ונחזור אליו בסוף.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

את הטענה הזו אנחנו כן מקבלים ואכן אנחנו מוכנים לייצר דיפרנציאציה שהיא אכן מקובלת בהסכמי השכר בין שלוש הערים הגדולות לבין אר הרשויות. אכן יש הבדל של דרגה אחת בין שלוש הערים הגדולות לשאר הרשויות ובעניין הזה אנחנו מוכנים לייצר תבחין של דרגה אחת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מה שאתם מבקשים זה לתקן בשלוש הערים הגדולות.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

נכון. לדרגה אחת מעל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לדרגה 13.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

יש את שלוש הערים הגדולות אבל צריך לזכור שיש הרבה מאוד רשויות שהם עם 200,000 תושבי ומעלה או כמעט 200,000 ומעלה כמו ראשון לציון, פתח תקווה, נתניה. לא שזה כל כך רחוק משלוש הערים הגדולות היום.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אין להן הסכם שכר נפרד והטענה הזו לא מקובלת.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

יש ברמות א', ב' ו-ג'.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לעניין של הדרגות בערים הגדולות והדיפרנציאציה נחזור בסוף. אנחנו עדיין צריכים לדון בנושא הדרגות.

אני מבקש ממשרד הפנים להתייחס לטענה שהועלתה גם בישיבה הקודמת. לגבי החלוקה לשלוש רמות. נטען שיש שלוש רמות בנושא של סיווגי הדרגות, דרגות א', ב' ו-ג', ואנחנו מבקשים שתתייחסו לזה כי אתם מתייחסים לשלוש הערים הגדולות אבל יש כאן טענה שאני לא מכיר את העבדות אבל אם סזה נכון, בהחלט צריך להתייחס לזה.

 << אורח >> דפני פרי שרון: << אורח >> 

אני אתייחס בעיקר לאור הדברים שתומר ואני אומר רק במשפט שהדיפרנציאציה בין שלוש הערים הגדולות לערים גדולות אחרות היא דיפרנציאציה שקיימת שנים רבות והיא מעוגנת בהסכמים קיבוציים. נכון שיש ערים גדולות אחרות שצמחו עם השנים אבל ההבדל במתח הדרגות איננו מופיע שם ואיננו בא לידי ביטוי בהסכמים הקיבוציים. לכן אנחנו מבקשים בהקשר הזה לתקן את העוול ההיסטורי שהיה בתקנות ולהשוות הדרגות בשלוש הערים הגדולות למקומות אחרים, לעניין הזה של הפטור מצד אחד ושל מהי דרגה גבוהה מצד שני. זה שייך לסעיף ההגדרות, כמו שתומר אמר, כך שאם תרצו אפשר לחזור לזה בסוף אבל זה גם רלוונטי לדיון.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני מציעה שנמשיך.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

13.	הוספת תקנה 11א

	אחרי תקנה 11 לתקנות העיקריות יבוא:

	"11א.	קביעת רף דרישות למבחנים	

נקבעו למכרז מסוים מבנים לפי תקנה 9, תקבע הרשות המקומית מראש את רף הדרישות המתאימות הנדרש ממועמד לצורך מעבר לשלב ועדת הבוחנים. העתק של רשימת הדרישות שנקבעו כאמור יוכנס למעטפה סגורה שתישמר על ידי עובד הרשות המקומית שראש הרשות המקומית קבע לכך ותימסר לוועדת הבחינה".

בהקשר הזה אנחנו גם מציעים לשקול הקלות במבחנים לעולים חדשים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הקלות של מה? של שפה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

של שפה, של זמן.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני לא מבין את הסעיף הזה. מה הסעיף הזה אומר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הסעיף הזה אומר שיש ציון סף. אתה קובע ציון מי עובר ומי לא עובר.

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יש העדפה מתקנת לאוכלוסיות? אפשר לפרט את האוכלוסיות?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נראה לי שהפירוט הוא לא בסעיף הזה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הפירוט הוא בחוק. לגבי העדפה מתקנת, יש בפקודת העיריות הוראה אומרת שיש קבוצות בהן ניתנת העדפה מתקנת לצורך הבטחת ייצוג הולם ועל הקבוצות האלה נמנים אנשים עם מוגבלות, בני המיעוט הערבי או הדרוזי, אם אני זוכר נכון גם אתיופים וגם חרדים. אם אני זוכר נכון.

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אין נשים? אולי זה פתח לעודד העסקת נשים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נראה לי שגם נשים אבל אנחנו נבדוק ונענה לך.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה אתם מציעים לשנות כאן מבחינת הקלות למבחן לעולים חדשים? ולמה דווקא נכניס כאן את העולים החדשים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה לא דווקא להכניס כאן. זה מקובל בשירות המדינה, יש הקלות במבחנים בכתב לעולים חדשים שנותנים להם לפי המקרה. או שנותנים להם להיבחן בשפה שלהם או שנותנים להם הקלות בזמן או שנותנים להם הקלות אחרות. אנחנו יכולים לומר לכם מה נהוג בשירות המדינה ואתם תחליטו אם אתם רוצים לאמץ את זה כאן או לא.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש למישהו עמדה בנושא הזה? התנגדות? אני בעד כמה שיותר הקלות וכמה שיותר להכניס אוכלוסיות. בהחלט. אני בעד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אנחנו מיד נגיד לכם מה ההקלות שניתנות בשירות המדינה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אנחנו חוזרים על העמדה שלנו שהמבחנים צריכים להיות אחרי מערכת של סינון ראשונית. אם במכרז הגישו 100 אנשים את המועמדות להם, לצורך העניין ועדת המכרזים תוכל לשלוח עשרה אנשים למבחנים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לפי מה?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בדיוק. ברגע שאתה עושה דבר כזה, אתה שוב מייצר עוד איזה מישהו שמחליט ואתה נותן לו את הכוח שאנחנו מנסים לקחת אותו. אתה מקבע את המצב כפי הוא היום אותו אנחנו מנסים לשנות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אני לא מקבע את המצב. אני חושב שבסופו של דבר זה כסף ציבורי. במקום שילך למכוני מיון, יכול ללכת למקומות אחרים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו מנסים להגיע למצב בו הדרכים בהן נקבעים אנשים למשרות בשלטון המקומי יהיו נטולי פניות ונטולי קשרים. לכן אנחנו מנסים לייצר כאן מנגנונים שהסינון יהיה אובייקטיבי ככל שאפשר. תקנו אותי אם אני מבינה את הרצון.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

רוצים לגייס את המועמדים הכי טובים שאפשר.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

בניגוד לתדמית שאולי לפעמים יש לנו, אני חושב שאנחנו מגייסים את העובדים היותר טובים, היותר מתאימים. לא צריך ישר להגיד שאנחנו מביאים את החבר ואת השכן ואת הקרוב. התשובה היא לא. בפועל, בשטח, זה לא מה שקורה. צריך לזכור שיש 270 רשויות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בפועל, בשטח, לצערי הרב יש הרבה מאוד מקרים אחרים. הדבר הזה הגיע בזמנו לדוח מבקר המדינה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

הדבר הזה מגיע לא אחת לבתי משפט שם מועמדים כאלה ואחרים טוענים שקידמו את ההוא או לא קיבלו אותו בגלל שאני קרוב או לא קרוב, שכן או לא כן, כן עזרתי או לא עזרתי וכן הלאה וכן הלאה, התוצאה הסופית של 99 אחוזים מפסקי הדין – ואני מכיר לא כאלה – בית המשפט דוחה את הטענות האלה. מתברר שבחרו את המועמד היותר מתאים, שכן עומד בתנאי הסף, שכן עשה את מה שצריך לעשות.

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני רוצה להגיד לך במיוחד במועצות ובעיריות בחברה הערבית, לפעמים זה לא מגיע לבית המשפט אלא זה מסתיים ביריות על המועצה, על המבנה, על המשרד שהיה במכרז. זה מסתיים באלימות ופשיעה. ממש כך.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אני חייב לומר שבמגזר, לפחות לפי התחושה שלי וההיכרות שלי בתחום הזה, ואני מלווה את התחום הזה קרוב ל-18 שנים, אני חושב שיש שינוי מאוד גדול במגזר הלא יהודי בעניין של קליטת עובדים.

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כשאתה אומר מגזר לא יהודי, אתה מתכוון לחברה הערבית?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

רשויות לא יהודיות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו אומרים החברה הערבית. יש כאן אזרחים ערבים, לא לא יהודים אלא ערבים.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

יש כאן אזרחים ערבים, יש צ'רקסים ודרוזים.

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

עדיין הם ערבים.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

בסדר. אני אומר, רשויות שהן לא יהודיות, ואני כולל את כולן.

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני שואלת ממש.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

התשובה היא כן. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

בואו נתקדם ואנחנו בינתיים נבדוק מה אנחנו יכולים לעשות בעניין הזה. 

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

תאמיני לי, זה מאוד חשוב. אלה הרשויות בחברה הערבית.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

התשובה היא כן ואני אומר במפורש שמהניסיון שלי בשנים האחרונות יש שינוי מגמה ואת רואה את המנהלים, את רואה עם מי אנחנו עובדים. אנשים משכילים, אנשים עם יכולות שמתקדמים ואני חושב שיש מהפך וגם החברה עצמה מבינה שאנחנו צריכים את המקצוענים כדי לקדם את הישוב שלנו. אם את קולטת את המקצוען ולא את המקורב, הסיכוי שהישוב שלך יתקדם הוא יותר גדול. את רואה את זה לכל אורך הדרך.

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כן, אתה צודק אבל זה יכול להיות גם מקורב וגם מקצוען וזה מה שקורה בכפרים הקטנים בחברה הערבית. אנחנו משפחות. זה שונה מהישובים היהודים. כל המשפחה גרה באותו ישוב, באותו כפר והסיכוי שראש המועצה הוא קרוב משפחה, מעל 80 אחוזים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני רוצה להכריע בדבר הזה. אנחנו מתקדמים. אנחנו משאירים את זה כך. אני חושבת שעיריות גדולות יכולות להעלות אם הן רוצות את הסף שלהן ואז יגיעו פחות אנשים ויהיו לכם פחות אנשים לשלוח למבחנים. במקומות אחרים הדבר הזה חשוב מאוד.

לגבי הנושא של העולים החדשים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש לנו הצעה להציע לכם ואתם תחליטו.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני אקריא מה שקיים בשירות המדינה, בכללי שירות המדינה (מינויים), שם נקבע ש"מועמד שנתקיימו בו כל אלה:

1. במועד הבחינה טרם מלאו עשר שנים בסך הכול לישיבתו בישראל.

2. רכש מחצית או יותר משנות לימודיו מכל סוג מחוץ לישראל ובשפה זרה.

3. ידיעת הלשון העברית על בוריה איננה דרישה מהותית של המשרה אליה הוא מבקש להתקבל.

רשאי נציג שירות המדינה להורות לגביו כי ייבחן בשפתו למעט בבחינה בידיעת הלשון העברית.

על אף האמור, לגבי מועמד שלא התקיימו בו התנאים האמורים, רשאי נציב שירות המדינה להורות לגביו כי ייבחן בשפתו מטעמים מיוחדים שיירשמו".


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

במקום נציב שירות המדינה, אפר לכתוב ראש הרשות המקומית.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אין התייחסות לאורך זמן בחינה? אם הבחינה בעברית לעולים חדשים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

רק לגבי השפה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם צריך עברית והוא עולה חדש, אין הארכת זמן?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם צריך עברית למשרה?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן. כשהוא עושה את הבחינה, שתינתן לו איזושהי הקלה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אפשר להוסיף גם את זה. בשירות המדינה זה לא קיים, אבל אפשר להוסיף את זה כאן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה דעתכם?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני בעד.

<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תוסיפו את התקנה הזאת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

גם את הנושא של הזמן בעברית.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

קיבלתי תשובה מעיריית ירושלים. מתוך ה-250 היו ב-50 מכרזים עשרות מועמדים. בחיפה היו 57 מכרזים עם עשרות מועמדים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

50 מכרזים בעיריית ירושלים עם מיליון תושבים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יעמדו בזה. אנחנו מתקדמים.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

14.	תיקון תקנה 12

בתקנה 12 לתקנות העיקריות בסופה יבוא "מבחנים למשרה כאמור בתקנה 9(א) שהוחלט לגביהם שייערכו בידי מכון מיון, ומבחנים כאמור בתקנה 9(ב) ייערכו בידי מכון מיון המתמחה באבחון ומיון מועמדים לעבודה, שהמציא לרשות המקומית חוות דעת של מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה וחוות דעת של מורשה לנגישות השירות שלפיהן המקום והשירות מותאמים לצרכים של מועמד עם מוגבלות".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה אומר את מה שאמרנו קודם. המבחנים, כאשר יש חובה לערוך אותם או כאשר הוחלט לערוך אותם במקום שיש שיקול דעת לרשות המקומית, ייערכו במכון מיון וכאן מבהירים שמכון המיון הזה צריך להיות נגיש.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ברור. חשוב מאוד.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

15.	תיקון תקנה 14

בתקנה 14 לתקנות העיקריות אחרי "על ידי ראש העירייה" יבוא "או מכון המיון, לפי העניין".



 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

מה זה?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

הזמנה למבחן.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

תסבירו לי במשפט על מה מדובר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

התקנה אומרת שתישלח הזמנה למועמדים וכאן נאמר שההזמנה יכולה להישלח על ידי מכון המיון.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

על ידי ראש הרשות או על ידי המכון, לפי העניין.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

הסעיף הזה אומר שההזמנה תישלח על ידי ראש העירייה או על ידי המכון.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הזמנה למבחן.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

15.	תיקון תקנה 15

	בתקנה 15 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "או מכון המיון, לפי העניין".

התקנה מדברת על מועד המבחנים ואומרת שהמבחנים יערכו במועד ובמקום שיקבע ראש הרשות המקומית או מכון המיון, לפי העניין.

16.	תיקון תקנה 17

	בסופה יבוא "רישיון נהיגה בתוקף או בדרכון בתוקף?

זה בנוסף לתעודת הזהות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה לצורך זיהוי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

התקנה הבאה עוסקת בנציגים לוועדת הבחינה.

18.	החלפת תקנה 22

	במקום תקנה 22 לתקנות העיקריות יבוא:

	"22.	הנציגים בוועדת בחינה

(1) ראש הרשות המקומית ימנה את ועדת הבחינה בהתאם להוראות תקנות אלה.

(2) ראש הרשות המקומית יקבע, לפחות אחת לשנה, רשימה של שמות נציגי הציבור המקומי הכשירים לשמש נציגים בוועדת בחינה. הרשימה תכלול לפחות חמישה נציגי ציבור ותפורסם באתר האינטרנט של הרשות המקומית. לא ייקבע כנציג ציבור מי שנכלל ברשימה במשך שלוש שנים ברציפות בטרם חלפה שנה מיום סיום כהונתו. בסעיף זה הפסקת כהונה של פחות משלושה חודשים תיחשב ככהונה רצופה.

(3) אדם לא ייכלל ברשימה כאמור בסעיף קטן (ב) ולא יישב כנציג ציבור בוועדת בחינה לפי תקנות אלה, אם הוא עובד הרשות המקומית או נבחר בה, או אם יש לו זיקה אישית, פוליטית או כלכלית לראש הרשות המקומית, לחבר מועצה ברשות המקומית או לעובד בכיר של הרשות המקומית או שהוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדת הבחינה לבין עניין אישי אחר או תפקיד אחר, שלו או של קרובו כהגדרתו בתקנה 24.

(4) לא ימנה ראש הרשות המקומית נציג ציבור בוועדת הבחינה אלא מבין הנציגים המנויים ברשימה כפי שפורסמה טרם פרסום המכרז.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כאן יש חידוש לעומת המצב הקיים. במצב הקיים יש שיתוף של נציגי ציבור בוועדות הבחינה, להלן ועדות הבוחנים, כאשר הם יכולים להיות גם נבחרי הציבור, גם חברי המועצה ויכולים להיות גם אחרים. כאן נאסר על השתתפות חברי המועצה כנציגי ציבור מצד אחד, ומצד שני נאמר שלא יכולים להתמנות נציגי ציבור שהם בעלי זיקה פוליטית, אישית או כלכלית לנבחרי הציבור. כאן הוספנו הוראות, לבקשתנו הוספו הוראות שבעצם מנסות להבטיח איזושהי תחלופה ברשימת נציגי הציבור.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

שלא יהיו אותם אנשים במשך שנים ארוכות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. אלה הדברים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לסעיף הזה יש הערות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

כן. לנו יש הערות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

גם לכם. נפנה קודם לששי שדה מההסתדרות הלאומית. הוא הראשון שביקש להתייחס לתקנה 22. 

 << אורח >> ששי שדה: << אורח >> 

תודה. בישיבת הוועדה הקודמת ביקשתי להתייחס לחשיבות של נציגות העובדים בוועדות, דווקא כדי ליצור את השקיפות אל מול העובדים אבל בעיקר כדי ליצור את השקיפות. אנחנו העברנו לוועדה הצעה להוסיף עוד פסקה לסעיף 22 ואני מניח שקיבלתם אותה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן. אתה זוכר שבישיבה הקודמת נזפתי בכם שאתם העברתם אתה הערות שלכם בבוקר ישיבת הוועדה וגם היום עשיתם את זה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ולכן לא ראינו את זה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתם מקשים עלינו. ביום ראשון אנחנו לא בכנסת. זה לא שהפתענו אתכם. אתם כבר ידעתם שאנחנו מקיימים את הדיונים האלה, אז למה ברגע האחרון? אתם מקשים עלינו להתייחס להערות שלכם ברצינות. אני באמת לא מבינה את ההתנהלות הזאת.

 << אורח >> ששי שדה: << אורח >> 

בפעם הבאה נשתדל להעביר יומיים קודם.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לא יומיים קודם.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

למה יומיים קודם? התקנות פורסמו להערות הציבור.

 << אורח >> ששי שדה: << אורח >> 

עניינית. ביקשתי להוסיף סעיף שיאמר שבכל ועדת בחינה יכהן כחבר נציג עובדים אשר ימונה על ידי ארגון העובדים, נציג בעירייה או ברשות המקומית או ברשות האזורית הרלוונטית. זה חשוב מאוד. לפי הנהלים הקיימים, יש נציג עובדים בכל ועדה וחשוב מאוד לשמר את זה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רן מההסתדרות, מן הסתם אתה רוצה לומר אותו הדבר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה לא בתקנה הזאת. זה בתקנה 23. הרכב הוועדות. הם רוצים להוסיף נציג עובדים. זה לא בתקנה הזאת. אנחנו מדברים כרגע על נציגי הציבור. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני יכול להתייחס לסעיף 22?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן, בבקשה. אני אשמח שחברי הכנסת יתייחסו לזה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני חושב שדיברתי על זה גם בדיון הקודם ואני רוצה שוב להעלות את הסוגיה של נציגי ציבור ומי הם אותם נציגי ציבור. בסוף נציגי ציבור שבוחר ראש הרשות ומה שהתקנה הזאת בעצם עושה, היא מרחיקה אנשים מפעילות ציבורית ומפעילות פוליטית. זה מה שהיא עושה.

ל << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

כי היא אומרת שאסור להיות עם זיקה לראש הרשות או למשהו כזה. מה ההבדל בין נציג ציבור לבין נבחר ציבור? למה נבחר ציבור מנוע מלשבת? חבר מועצה מכהן, מי שיש לו אחריות, מנוע מלכהן כחבר ועדת בחינה. למה הופכים אותו, בזה שפוסלים אותו, לאדם נגוע בשחיתות?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בגלל הזיקה הפוליטית.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

מה זה קשור? ומישהו שהוא לא מסיעתו של ראש העיר? אפשר לחשוב ראש העיר לא ממנה את המנכ"ל שלו שהוא מינוי אישי פוליטי לעמוד בראש הוועדה הזאת. אין שם זיקה? אין לו דיבור ישיר עם המנכ"ל? אנחנו מיתממים. גם נציגי ציבור שמכניסים בתוך הוועדה, בסוף ראש הרשות בוחר אותם. הוא קובע את הרשימה, הוא בוחר מי ישב שם. זה משחק. זה משחק בנדמה לי. אני חושב שמה שעושים, ראשית, עוצמים עיניים אבל אצבעות פתוחות, ושנית, גורמים לאנשים להתרחק מהפוליטיקה כי אומרים שאם אני בפוליטיקה, אני לא יכול להיות פה ואני לא יכול להיות פה ואני לא יכול להיות פה. אני חושב שזו בעיה גדולה, בטח ברשות מקומית. ראש העיר נבחר באופן ישיר על ידי כל התושבים, לנבחר ציבור ונציג ציבור אין השפעה כמו שפעם היה במרכז הליכוד או במרכז מפלגות שבוחרים ישירות את השרים. אני חושב שצריך לשקול את זה, לא להדיר את רגליהם של נבחרי הציבור מתוך הוועדות האלה. זה מזכיר לי, אני חוזר לדיוני הוועדה לתכנון ובנייה, שהחליטו שבכל ועדה ימנו מעבר לחברי הוועדה שהם נבחרי ציבור, גם נציגי ציבור שישמרו על נבחרי הציבור. מי ממנה את נציגי הציבור? השר. את מי אתם חשובים שהוא ממנה? תבדקו. תבדקו בארץ. מאות מינויים פוליטיים של השר בכל רחבי הארץ ובסוף אלה אנשים שקרובים למי שממנה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הם היחידים שמקבלים גמול.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

והם מקבלים גמול וחברי המועצה לא מקבלים גמול. לכן אני חושב שלא צריך לשים כתם על נבחרי הציבור, וראשית, לאפשר להם להיות שם נוכחים, אפשר נציג קואליציה ונציג אופוזיציה, זה נורא קל לעשות את זה, ושנית, לא להקשות בכל הנוגע לבחירת נציגי ציבור אם רוצים שיהיו שם נציגי ציבור. נבחרי הציבור, אגב, עם נציגי הציבור האמיתיים. הם נשלחו על ידי הציבור.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אם יורשה לי להביע דעה קצת שונה. לא סתם הגיעו התקנות האלה. הן הגיעו בגלל שבפועל יש "כשל" שוק בשלטון המקומי בדבר מוטת שליטה מאוד מאוד דומיננטית – ובעיניי היא לא פסולה – של ראשי רשויות בשלטון המקומי בדבר מינויים. לכן כללי המשחק כאן הם איזונים ובלמים. ראש הרשות, בוודאי חייבת להיות לו מוטת השפעה, הוא חייב להיות זה שממנה את ועדת הבוחנים או קשור לזה בצורה כזו או אחרת, אבל עדיין כדי לייצר איזונים ובלמים צריכה להיות לכל הפחות נראות של תהליך שהוא באמת אובייקטיבי ובוחר את האנשים הטובים ביותר כי בסוף בסוף עובדי הציבור האלה הם ממומנים מכספי כל תושבי הרשות, הם אמורים לתת שירות לכלל תושבי הרשות וזה לא הגיע באוויר ולא הגיע בחלל ריק.

אני סבור שההצעה הזו כרגע מאזנת. היא כן מביאה במובן מסוים את נציגי הציבור תוך שמירה על מסגרת שראש הרשות לא יכול יום לפני המכרז לדחוף נציג ציבור שהוא רוצה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

לא. זו ועדה קבועה. חייבת להיות ועדה קבועה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

זה מה שמוצע כאן. מוצע כאן שזה יפורסם באינטרנט.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

זה לא קשור. אני לא מדבר על זה. אני מדבר על היכולת למנות ועדת בחינה. ועדת בחינה, אני אומר שברור שהיא צריכה להיות קבועה , היא צריכה להיות מפורסמת וצריך לדעת מראש מי האנשים ולא להכניס לשם לפני הבחינה את הנציג שלך שיהנדס את הוועדה. ברור. חברי הוועדה צריכים להיות קבועים מראש. ברור.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אומר תומר שאסור שידעו מי הם חברי ועדת הבחינה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ודאי. גם בשירות המדינה וגם כאן.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני כופר בדבר הזה מכיוון שבכל הכבוד כשנבחרים לממשלה או לכנסת, יודעים מי הם ועדת האיתור. כשבוחרים ראשי אגף או תפקידים בכירים ברשות מקומית – מנכ"ל, ראש אגף חינוך, מהנדס רשות, מבקר עירייה – יודעים מי הם בוועדה ולכן אני לא יודע מה מעטה הסודיות הזאת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מנכ"ל היא משרת אמון.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

ועדת הבחינה היא ועדה מוכרת וקיימת, יושב בה המנכ"ל, הגזבר, יושב שם נציג עובדים, נציג היועץ המשפטי. זה משהו סודי? 

דבר אחרון שאני רוצה לומר. יש תפקידים ברשות המקומית שיושבים שם נבחרי ציבור. לפי החוק. בכל התפקידים, שבע התפקידים הסטטוטוריים, יושבים שם נבחרי ציבור. מה ההבדל בין לבחור ראש אגף חינוך או ראש אגף הנדסה, מהנדס העיר, לבין בחירת ראש אגף תרבות? מה ההבדל? למה כאן יכול לשבת נבחר ציבור וכאן לא יכול לשבת נבחר ציבור? מה ההבדל? תפסיקו לגרום לזה ששונאים פוליטיקאים, שכולם מושחתים, שיש להם אינטרסים זרים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

90 אחוזים מהם עושים שם רע לכל השאר.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

זה תלוי באופן שבו אנחנו מתנהלים. אפשר נציג אופוזיציה ונציג קואליציה. גם בוועדה לבחירת בכירים, לבחירת תפקידים סטטוטוריים, יש נציג אחד מכאן ונציג אחד מכאן. יש שם עוד חברי ועדה, יש שם שני נציגי ציבור.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו התחלנו את הדיון בסעיף הזה סביב הדרישה של ההסתדרות, גם הלאומית וגם הכללית, לנציגים של העובדים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

בדרך כלל נציג הוועד, לפחות במקום ממנו אני מגיע, היה משתתף בכל ועדות הבחינה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

במכרז פנימי.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

לא רק במכרזים פנימיים. לפחות במקום ממנו אני מגיע. הוא היה חבר קבוע בוועדה. להגיד לך שיש לזה ערך מוסף גדול – לא. לא יודע. הוא נציג העובדים, אם תרצו, בתוך הוועדה הזאת. אני לא מתנגד שהם יהיו ואני גם לא רואה את ההכרח של זה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני רואה ערך גדול בזה שהם יהיו. בסך הכול נציגות של העובדים, יש להם מה להביע, יש להם מה לומר.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

גם שם יש אינטרסים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אין פסול באינטרסים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אם אין פסול באינטרסים, אז תאפשרו את זה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני רוצה להציע לכם דבר מה כדי שלא תצטרכו להכריע בסוגיה שהעלה חבר הכנסת גינזבורג בסעיף הזה. אנחנו כרגע דנים בגיבוש רשימה של נציגי ציבור וההצעה של משרד הפנים היא שהם יהיו א-פוליטיים. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אין דבר כזה א-פוליטיים. כל אדם שמצביע, יש לו דעה פוליטית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נציגים שהם לא נבחרי הציבור. בסדר? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

יש ועדה מקומית, יש נושאים פוליטיים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני רוצה להציע לכם דבר מה. יש כאן את הרשימה הזאת, רשימת נציגי ציבור. הסעיף הבא שאנחנו דנים בו, סעיף 23, הוא סעיף שקובע את הרכב ועדת הבחינה. שם אתם יכולים להחליט אם אתם רוצים שאלה יהיו נציגי ציבור כאלה או נבחרי ציבור כפי שמציע חבר הכנסת גינזבורג או גם וגם או פעם כך ופעם כך. אני חושב שכאן אנחנו מדברים על רשימה של נציגים שאינם נבחרי הציבור. אם תחליטו שאתם רוצים להוסיף להרכב ועדת הבחינה נבחרי ציבור - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

למה מבדילים בין הנציגים בוועדת הבחינה לבין הרכב ועדת הבחינה? זה לא אותו הדבר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. כאן אנחנו מדברים על גיבושה של רשימה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

רשימת נציגי ציבור בלבד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. רשימת נציגי ציבור. הסעיף הבא, סעיף 23, עוסק בהרכב ועדות הבחינה והוא אומר שיהיה נציג ראש העיר, נציג מחלקה ונציג ציבור. אם תרצו להגיד שיהיה נציג ראש העיר, נציג מחלקה, נציג עובדים ונבחר ציבור – אפשר לעשות שם. כאן זאת רק הרשימה של אותם אנשים שהם נציגי ציבור שאינם נבחרים. אם תרצו להוסיף בוועדת הבחינה עכשיו, מיד כשנגיע לסעיף הבא.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני חושב גברתי יושבת הראש שבסעיף (ג), בכלל שאם יש לו זיקה אישית, פוליטית או כלכלית לראש הרשות, הייתי רושם שיש לו זיקה אישית או כלכלית לראש הרשות. אני לא יודע מה זה נקרא פוליטית. אני חוזר שוב על האפשרות שאדם תמך בראש הרשות בבחירות ואפילו תלה שלט בביתו והתנדב ביום הבחירות בקלפי.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני חושבת שזה נותן שקיפות. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

תשאירי את הזיקה האישית והכלכלית.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

יש לנו הערות טכניות לגבי הסעיף הזה. 

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

לובי 99. לגבי מה שציינת, עורך דין רוזנר, יש לנו הצעה פרקטית. משרד הפנים יכול לבקש מהרשויות לפנות בקול קורא לאיתור מועמדים נציגי ציבור - בפנייה אליכם כתבנו את זה – ולקבוע תבחינים וקריטריונים כמו תושב העיר, ותק, ותק מקצועי בתחומים מסוימים וניתוק זיקה פוליטית. ברגע שיש מאגר של נבחרים, של נציגי ציבור, שהגישו מועמדות לקול קורא באופן שקוף, אני חושבת שזה יכול לתת איזשהו פתרון ביניים לעניין הזה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

תסבירו מהי זיקה פוליטית. אף אחד לא יודע להסביר.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

בטבלט יש לך את נייר העמדה שלנו. אני אסביר מאוד בקצרה. לפני כשבועיים נתבקשנו להגיש נוסח להגדרה מהי זיקה פוליטית, כלכלית ואישית שתחול על מועמדים למשרות בכירות ברשויות המקומיות ועל מועמדים לנציגי ציבור בוועדות המכרזים. לעניין הסעיפים האלו, אנחנו מבקשים להציע שהזיקה הפוליטית, הכלכלית והאישית תוגדר בדומה לסעיף 6 לתוספת לתקנות העיריות 2006. חבר הכנסת גינזבורג, אתה בטח מכיר. כל הנושא של מינוי נציגי העירייה בתאגידים עירוניים. זה מצורף לכם בנספח 1, השאלון.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה שאלון. זאת לא הגדרה.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

נכון אבל בשאלון הזה יש דוגמאות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שאלון הוא לא הגדרה. ביקשנו הגדרה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הגדרה לזיקה פוליטית? זה כר נרחב ליועצים משפטיים לפסול מינויים.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

לא בדיוק.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

חד משמעית. מניסיוני והיכרותי. מפלגה שאין לה מרכז מפלגה, מה הופך אותו לבעל זיקה פוליטית?

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

לא סיימתי את דבריי. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

תארו לעצמכם שיש רשות מקומית שמתמודדים בה שני אנשים, חצי הצביעו לזה וחצי הצביעו לזה. מה הדבר הזה? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כפר מנדא. אין לך ברירה. אם אתה משפחת זידן, אתה בזיקה פוליטית לזידן. 

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

אנחנו מבקשים שעל השאלון הזה יחתמו במסגרת הליך המועמדות. יש לזה חשיבות של קודם כל שקיפות בהליך הגילוי. חובת הגילוי לא מונעת את עצם הגשת המועמדות לתפקיד מסוים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

לא נכון. כתוב כאן במפורש.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

רגע. בהבחנה.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

למועמדים היא לא מונעת לא את ההגשה וגם לא את הבחירה. רק צריך לציין שיש לו זיקה.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

נכון, ויש שיקול דעת.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

זה לגבי נציגי ציבור.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אם יש לו זיקה אישית, פוליטית או כלכלית.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

נכון. לגבי מועמד למשרה - - -

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

עזבו עכשיו את המועמד. זה משהו אחר.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מועמד צריך כישורים מיוחדים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני מדבר אתך עכשיו על מי יושב בוועדה. אל תתחילו עכשיו סיפור אחר.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני אתך. לגבי נציגי ציבור, הזיקה הפוליטית, כפי שמנוסח כעת, זה מונע.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

זה מדרון חלקלק. אמר כאן חברי ארבל, זה כר נרחב למשפטנים שיגידו מהי זיקה פוליטית. האם ישב בוועדת הקלפי ביום הבחירות, תלה שלט לאורך הבחירות? מהי זיקה פוליטית?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

ישב אתו לכוס קפה. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

כן. הם חברים. זה נורא מסוכן. אתם גם הופכים את הפוליטיקה למקום מוקצה. זה מאוד מסוכן במדינה דמוקרטית להגיד שמי שעוסק בפוליטיקה הוא אדם מוקצה והוא לא יכול להיות בשום מקום. הוא נגוע. הוא לא בסדר. אי אפשר. הוא לא עובד הרשות, הוא נציג ציבור. יש מספיק אנשים בתוך הוועדה שהם נקיים וחפים מאינטרסים. אגב, אני לא אומר שנציג ציבור צריך להיות עם אינטרסים אבל אני אומר שאל תגרמו למילה זיקה פוליטית או פעילות פוליטית או מעורבות פוליטית לאות קין על אנשים. זה כל מה שאני מבקש. זיקה כלכלית, אני מבין. זיקה אישית, אני מבין. זיקה פוליטית היא אחרת לגמרי ואני מבקש להימנע מהדבר הזה.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

אם אפשר להתייחס. לעניין נציגי ציבור, כן, אם יש זיקה פוליטית, כלכלית או אישית זה פוסל.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

מהי זיקה פוליטית?

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

מהי זיקה פוליטית? בישובים הערבים יש ועדה מקומית והיא עוסקת בדברים פוליטיים לאותו ישוב והכי חשוב לה ההתקדמות של אותו ישוב. אז אני אפסול בן אדם מאותה זיקה פוליטית? מהי ההגדרה של זיקה פוליטית?

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

לעניין זיקה פוליטית. אני חושבת שהשאלון הזה הוא מאוזן, הוא עונה על ההגדרה מהי זיקה פוליטית. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

איפה השאלון הזה?

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

זה נספח. הדף השני שמצורף לנייר שלנו, של לובי 99. אני מקריאה: "זיקה פוליטית, לרבות השתתפות ברשימה מפלגתית לכנסת או לרשות מקומית, השתתפות בבחירות מקדימות, מועצת סניף מפלגה, ועידת מפלגה או מוסד אחר".

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

למה אדם שהוא פעיל במועצה של מפלגה, במועצת סניף מקומי, למה הוא פסול? תסבירי.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

הוא צריך לנתק את הזיקה הפוליטית. אתה בטח מבין, אתה מכיר את המוסד של ועדות מרחביות לתכנון ובנייה, שלמעשה מנתקים את יושב ראש הוועדה - יושב ראש הוועדה נבחר על ידי מינהל תכנון והוא מגיע לדון במרחב מסוים - מנתקים את הזיקה הפוליטית בגלל כל מיני דוחות מבקר שהיו לאורך שנים שהצביעו על כשל שוק, כמו שאמר חבר הכנסת ארבל, בתחום של התכנון והבנייה. אין איזונים ובלמים בתוך הרשויות המקומיות. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני לא מסכים אתך.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

נמצאת כאן חברת הכנסת תהלה פרידמן שהיא יחד עם שלמה קרעי הגישו את הצעת החוק לתיקון.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

בכל הכבוד, אנחנו לא עוסקים עכשיו בקידום לובי 99.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

אני לא עושה קידום ללובי 99. הרפורמה בשלטון המקומי הייתה צריכה לקרות כבר לפני 70 שנים והיא לא קרתה. יש את דוחות מבקר המדינה שהם מעידים על כשל שוק שלא אני אמרתי אלא חבר הכנסת ארבל אמר שמכיר את זה הרבה יותר טוב ממני והוא מעיד על כך. יש כאן בעיה אמיתית. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

השאלה היא אם זאת התרופה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

התשובה היא שאין בעיה אמיתית ומנסים לצייר בעיה אמיתית. מי שחי את השלטון המקומי, אין בעיה אמיתית. אני אומר לכם יותר מזה. מדברים על נציגי ציבור.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

אדוני, לא סיימתי את דבריי. ברשותך, אני רוצה לסיים ואז אני אתן למרכז השלטון המקומי לייצג את ראשי הערים בכבוד.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

עם כל הכבוד, אני חושב שאני מייצג את כלל הציבור ולאו דווקא את ראשי הערים. אנחנו מייצגים כאן את כל התושבים שלנו.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

נציגי ציבור צריכים לייצג את האינטרס הציבורי. ברגע שיש להם זיקה פוליטית, מה לעשות, במציאות הם מייצגים בצורה מסוימת, בצינור מסוים, את ראש העיר.


 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

נניח שאני מסכים אתך, מהי זיקה פוליטית?

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

הקראתי לך. השאלון. אם יש לי זיקה או קשר פוליטי. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מהי זיקה פוליטית? 

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

כתוב כאן. כתוב בצורה מאוד מאוד ברורה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הרבי בחדר הסביר לילדים שטעם המן שירד במדבר היה כצפיחית בדבש. שאלו אותו מה זה צפיחית כדבש, והוא אמר צפיחית בדבש זה צפיחית בדבש. 

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

חבר הכנסת ארבל, אני מקריאה לך מההגדרות. זה מסמך שכל מי שרוצה להתמנות לנציג בתאגיד עירוני, צריך לחתום עליו. זה שלא עושים עם הטופס הזה כלום ולא בודקים אותו ביום יום, זאת בעיה אחרת, אבל אני אומרת שיש כאן איזשהו נוסח שהוא נוסח טוב ומאוזן. הוא נותן מענה גם לעניין של הזיקה הכלכלית, גם לאישית וגם לפוליטית. פוליטית, זה מוגדר כאן. זיקה או קשר אישי או פוליטי לראש הרשות או לחבר מועצה לרשות קרבה משפחתית. מהי זיקה פוליטית? אם הוא עבד במטה בתפקידים הבכירים, אפשר להגדיר את זה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אם הוא עורך דין שנותן עכשיו שירותים למפלגה, הוא נקרא עובד או לא?

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

לא. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

יש זיקה פוליטית.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

למה? זה לקוח כמו כל הלקוחות. הוא עורך דין ויש לו לקוח שהוא מפלגה. זאת זיקה או לא זיקה?

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

זיקה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

למה?

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

כי זה גם כלכלי וגם פוליטי. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הוא נתן אך ורק שירותים ל-200 לקוחות ואחד הלקוחות שלו היא מפלגה מסוימת. 

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

הוא מגיש מועמדות להיות נציג ציבור?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

נניח נציג ציבור. 

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

אז הוא פסול כי יש לו זיקה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הזיקה היא לא פוליטית.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

אין מה לעשות, חבר הכנסת ארבל, אני באמת מנסה לייצר כאן איזשהו פתרון. גם אני, כשאני ניגשת לתפקידים מסוימים ויש זיקה פוליטית, אז יש את הפטנט שהמציאו.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אחת התקלות הגדולות היא להגדיר הגדרה שהיא עמומה.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

זה לא עמום. 
(היו"ר איתן גינזבורג)

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

חברים, ברשותכם, אנחנו רוצים לעבור לעוד דוברים.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

לגבי נציגי ציבור, בואו ניקח את המצב דהיום. היום בוועדות הבחינה יש נציגי ציבור. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

מי שממנה אותם, זאת מועצת הרשות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

ממנה אותם ראש הרשות. מי שחושב שקל למצוא נציגי ציבור שמוכנים לבוא לשבת בחינם שעות בזמנם החופשי במקום ללכת לעבודה - אל תשכחו שכל ועדות הבחינה האלה הן בשעות העבודה – מי שחושב שקל למצוא אותם, אני מודיע לכם חגיגית שמאוד מאוד קשה למצוא אנשים שמוכנים להיות נציגי ציבור.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

כדובר העירייה ברעננה ראיינו 100 אשים. תארו לכם מה זה. עשרות מועמדות. אלה שעות של עבודה. אתם לא מבינים מה זה. אנשים באים בחינם.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

תודה רבה שחבר הכנסת גינזבורג אומר את זה כי אני אמרתי את זה שלשלוח 100 אנשים לוועדת מיון, זה עולה הון תועפות וזה גם לא יעיל.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

ברור. לכן אמרתי שלא יכול להיות ששליחה למכון תהיה דיפולט. אם מחליטים שצריך, אז צריך. זה עולה הרבה כסף.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

צריך לזכור שיש בעיה למצוא נציגי ציבור, במיוחד ברשויות קטנות. מטולה עם 1,000 תושבים, עכשיו רוצים חמישה נציגי ציבור – בקושי אחד אפשר למצוא שם.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

גם במטולה אפשר למצוא חמישה נציגי ציבור. בוא נדייק כאשר מדובר בפריסה פוליטית משמעותית.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >> 

את יכולה להגדיר מה זה?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא. העמדה שלנו הייתה וגם אמר אותה עורך דין בביוף סגן היועץ המשפטי בדיון הקודם שאנחנו לא מעוניינים להגדיר אלא אנחנו סבורים שצריך להשאיר את הנושא הזה פתוח.

(היו"ר מיקי חיימוביץ')

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

באיזה אופן?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

מי יפרש את זה?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

היועץ המשפטי של הרשות המקומית.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

גברתי היושבת ראש, אם זו התשובה, אני באמת מפציר למחוק את המילה זיקה פוליטית. אין דבר כזה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא. אנחנו לא חושבים שצריך למחוק את זה. אנחנו סבורים להצהיר על מנת לאפשר גילוי.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

כאן אתם מונעים. כאן כתוב באופן מפורש שלא יכול להיות ברשימה. זה מה שכתבת.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

גילוי נאות.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

לא, לא גילוי נאות. את אמרת שהוא לא ייכלל ברשימה הזאת. גברתי, תבהירי את עצמך. אתם כתבתם בעברית.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אולי זה רעיון טוב. אולי פשוט נבקש גילוי נאות.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אני מחדדת. אם אדם תולה שלט, זאת לא זיקה פוליטית.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

את אומרת לא, אבל יועץ משפטי יגיד כן. ברשות אחת יועץ משפטי יגיד לא, אבל ברשות אחרת הוא יגיד כן.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו סומכים את ידינו על היועצים המשפטיים של הרשויות המקומיות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אני מבקש לאפשר לי לסיים את מה שהיה לי לומר בעניין התקנה הזאת.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אלה אנשים מקצועיים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

ואין להם גישות שונות? אני ראיינתי 13 מועמדים לתפקיד יועץ משפטי של הכנסת. כולם משפטנים מהרמה הראשונה. מה את חושבת, שלא היו עובדות שונות לגבי מה מהות התפקיד? הפרשנות לחקיקה של הכנסת? האם צריך לעמוד בפני בית משפט או לא? כולם משפטנים, כולם קיבלו תעודת מוסמך עורך דין, אין דעות שונות בקרב עורכי הדין? ברור שיש. גם בין רשויות יש דעות שונות וגם בתוך המשרד יש דעות שונות. כשכותבים חוק, הוא צריך להיות ברור. אם הוא נתון לפרשנות של מאן דהוא ברשות מקומית, אני חושב שזה לא בריא.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אני מבקש להשלים לסוגיה הזאת. קודם כל, לעניין של הכמות, של החמישה. כמו שדיברו לפני כן ליצור דיפרנציאציה בין רשויות קטנות וגדולות ובינוניות, גם בעניין הזה, לעניין מספר נציגי הציבור שצריך למנות. בתכל'ס זאת די בעיה למצוא את אותם אנשים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

מסכים אתך.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כתוב לפחות חמישה. יכולים להיות גם שבעה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

בדוח הבא של מבקר המדינה יהיה כתוב שמטולה לא מינתה חמישה אנשים כי היא לא מצאה חמישה אנשים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

צריכים להיות שלושה. לפחות שלושה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

צריכה להיות איזושהי דיפרנציאציה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

לא. תקבע שלושה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

בסדר. שלושה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו בסדר עם שלושה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני חושב שזה מעט מדי.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אבל אפשר לעשות דיפרנציאציה. זה קביעת מינימום כי בדוח מבקר המדינה הבא יכתבו שבמטולה לא מינו.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הוא לא חייב להביא מקרב תושבי העיר. הוא יכול להביא גם מקריית שמונה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בישובים קטנים עם פחות מ-15,000 תושבים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

פחות מ-100,000.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זה פחות מ-5,000.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בעיניי זה מיותר. הוא יכול להביא גם נציג ציבור ממקום אחר.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

כתוב נציג ציבור מקומי.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כל המטרה היא שיהיו כמה שיותר נציגי ציבור על מנת שהוועדות תפעלנה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

זה מינימום. זה לא מקסימום. יכולים להיות 100 אנשים ברשימה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני מקבלת. לרשימה אפשר להביא ממקומות אחרים. נשאיר את זה כך.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

דבר שני. מאחר ובעצם יש בעיה של נציגי ציבור, כל הנושא של תקופת הצינון שלהם. מעל שלוש שנים הוא לא יכול להמשיך לכהן ואחר כך הוא צריך שנה הפסקה. צריך למצוא איזושהי דיפרנציאציה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

באמת למה שלוש שנים?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

ולמה שנה הפסקה?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זה מאוד חשוב. במשך זמן מסוים הוא יכול לפתח קשרים. זה תורם לשקיפות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זו גם תחלופה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

תחלופה מאוד חשובה לשמור על שקיפות.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אפשר לעשות כמו חשבים מלווים, ארבע וארבע. חשבים מלווים ברשויות מקומיות, יש להם ארבע שנים, שנת צינון ועוד ארבע שנים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אפשר.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ארבע במקום שלוש שנים. את שנת הצינון נשאיר.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אם אפשר לקצר את תקופת הצינון. שנה זה המון זמן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לא. נשאיר את זה כך. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אנחנו מתקנים משלוש שנים לארבע שנים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן. מתקנים משלוש שנים לארבע שנים.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

בתקנה (ג) כתוב – דיברתם על נושא של הזיקות – לעובד בכיר של רשות מקומית. בשום מקום בתקנות אין הגדרה מה זה עובד בכיר של רשות מקומית. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו הולכים לפי דרגות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

לצורך העניין, יש לי זיקה למנהל אגף. מה זה עובד בכיר של רשות מקומית?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

זאת הצעת הוועדה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. זה גם וגם. משרד הפנים יתייחס.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

נעשה את זה שזה עובד בדרגה גבוהה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מנהל מחלקה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

עובד סטטוטורי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נכון.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

לא. סטטוטורי, מה פתאום? מה ההבדל בין ראש אגף חינוך לראש אגף תרבות?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

מוטת ההשפעה שלו.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

חינוך הוא סטטוטורי ותרבות לא. ראש אגף ביטחון.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נכון. הוא צודק. אנחנו נציע שזה יהיה עובד מתוך חמשת העובדים הבכירים של הרשות המקומית שזה המהנדס, הגזבר, היועץ המשפטי.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

הם דווקא אנשים הכי לא פוליטיים שיש. הגזבר הוא איש פוליטי? ממש לא. היועץ המשפטי? לא. אתם מונעים ממישהו שיש לו איזושהי קרבה לגזבר שהוא לא יכול להיות נציג ציבור?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

מצוין. אז לא תהיה בעיה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

מה המטרה של הסעיף?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני יכול לנסות להסביר. המטרה של הכללת נציגי ציבור בוועדות הבוחנים היא לייצג את האינטרסים של הציבור המקומי, את האינטרס הציבורי בוועדת הבחינה ולאו דווקא מתוך הרשות עובדי הרשות המקומית עצמה שהם בדרך כלל הרוב בוועדת הבחינה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אם כך אני חושב שצריך לקבוע שאין לו זיקה אישית או כלכלית למי שמכהן – ותעזרו לי כאן בדרגות כי אני פחות בקי בזה – בשלוש הדרגות הבכירות של העירייה, כלומר, ברמת מנכ"ל, סמנכ"ל וראש אגף. או ראש מינהל.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

הסטטוטורי זה יותר בכיר.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

לא סטטוטורי. אני מדבר על שלוש דרגות בכירות בעירייה שזה מנכ"ל, סמנכ"ל וראש אגף או ראש מינהל.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אתה מרחיב את זה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

ברשויות קטנות אין דיפרנציאציה כזאת. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

איך אתם מציעים להגדיר עובד בכיר?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני רק אומר שבוועדה שיושבת שם ובוחרת אנשים, לא יהיה שם מישהו שמקורב למי שהולך להיות מנהל של אותם אנשים.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 
 
זה ברור. זה כתוב בהמשך. השאלה מה זה עובד בכיר של רשות מקומית.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני מנסה להגדיר את זה. יש דרגה של המנכ"ל, מתחת הסמנכ"לים שזה גזבר וכולי, ומתחת יש דרגה של ראשי אגפים. אני לא יודע איך מנסחים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אפשר לומר שלוש הדרגות הבכירות ברשות המקומית.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

ברשויות קטנות אתה תגיע לרמה של סגן מנהל מחלקה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם כתוב הדרגה השלישית לבכירותה בעירייה, אז כן.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

הוא לא יכול לשבת בוועדת בחינה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

הוא לא יושב. זה לא הוא יושב. מדובר על כך שלנציג הציבור לא יכול להיות קשר לעובד בכיר. זה מה שכתוב כאן.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

קשר אישי או כלכלי.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

באותה ועדה. קשר אישי או כלכלי. אני עכשיו הגזבר של הרשות.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

יש לך דירה ברשות ומישהו שוכר את הדירה שלך, הוא לא יכול לשבת שם. זהו. נגמר הסיפור.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני מקבלת את ההצעה לגבי שלוש הדרגות הבכירות.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אתם רוצים שברשויות מקומיות יהיו שתי דרגות? גם לא אכפת לי.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

שתי דרגות. שלוש דרגות זה המון. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

שתי דרגות, רק מנכ"ל וסמנכ"ל?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

ברשות מקומית קטנה אין סמנכ"לים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש ראשי אגפים.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

מקסימום מנהלי אגפים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

מה זאת רשות קטנה? 15,000? 30,000?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

היא יכולה להיות גם 5,000. במטולה יש 1,200.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

מה זאת רשות קטנה? תשימו את הקו העליון. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לגבי שתי הדרגות אתם מסכימים?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

רק בקטנות או בכולן?

<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר. אנחנו אומרים שתי הדרגות בכירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אתם צריכים להכריע לגבי הזיקה הפוליטית, הכלכלית או האישית.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

עינב פרץ מבקשת להתייחס לעניין הזיקה הפוליטית. בבקשה.

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

שלום, בוקר טוב לכולם. גם אנחנו העברנו מסמך בנושא של הזיקה הפוליטית.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו, איגוד מבקרי הרשויות המקומיות.

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

כן. גם מבקר המדינה בדוח שלו התייחס לעניין של תקנה 6 לשאלון ואנחנו מבקשים לאמץ את העניין הזה של ההגדרה שמופיעה שם. זה יתחום את העניין של הזיקה הפוליטית. לשאלות חברי הכנסת כאן, האם שלט זה כן או לא, ברגע שנאמץ את ההחלטה הזאת, נבין שתליית שלט או כתיבת פוסט בפייסבוק, זאת לא זיקה פוליטית.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

במכרזים לאומיים יש התייחסות לזיקה פוליטית? במכרזים של השלטון המרכזי.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

יותר טוב שלא ניקח דוגמה מנציבות שירות המדינה. אני מציע לך. שם את בכלל שרופה. שם אלוהים יודע איך אפשר להתקבל לנציבות שירות המדינה.


 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

יש את סעיף 18(ג) לחוק החברות הממשלתיות שבעצם אם יש כישורים מיוחדים, כן אפשר.

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

אם יש כישורים מיוחדים ואם זה עומד בתנאים, היועץ המשפטי מראש יוכל לאשר את המועמד. כלומר, אנחנו לא פוסלים אותו. אם כל התנאים מתקיימים, הוא עומד בכל התנאים והוועדה מתקיימת כמו שנדרש, אין פסילה של מועמד שיש לו זיקה פוליטית. רק במקרים מאוד מיוחדים וקיצוניים שהיועץ המשפטי יחליט שבמקרה כזה אי אפשר למנוע את ניגוד העניינים הזה, רק במקרה כזה מועמד לא יוכל לגשת לאותה משרה. במקרה השני של נציג ציבור, זה פוסל אותו אבל בענייני מועמד, זה לא פוסל אותו מלהתמודד למשרה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

חזרנו לנציג ציבור. תגדירי לנו בבקשה מהי זיקה פוליטית שפוסלת את נציג הציבור.

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

השתתפותו ברשימה מפלגתית מקומית, זיקה פוליטית משפחתית או עסקית לראש הרשות או לחברי מועצה, תרומות וכסף או שווה כסף לקידום ענייניהם הפוליטיים של ראש הרשות או חבר המועצה, סיעתו או מפלגתו, מתן שירות בהווה ובעבר לראש רשות או חבר מועצה, סיעתו או מפלגתו.

לעניין הדוגמה שנתתם קודם, יועץ משפטי שנתן שירות למפלגה – כן, הוא פסול. אבל זה מאוד מוגדר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה ממש לא מוגדר.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

גברתי, היום בבחירות לרשות מקומית יש אנשים שתורמים 100 שקלים, 50 שקלים, המון תורמים קטנים כי הם רוצים לתת קצת למשחק הפוליטי הדמוקרטי שמתקיים אחת לחמש שנים. מי שתרם 50 שקלים לקמפיין של מועמד כלשהו – פסול. זה מה שאת אומרת. 

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

זה לא מגיע ל-50 שקלים.

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

היא אומרת שאדם שתרם 50 שקלים או 100 שקלים או 200 שקלים למועמד, לא יכול להיות.

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

הוא לא פסול מלהיות מועמד. 

<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

זה פוסל אותו. הוא לא יכול לשבת בוועדה.

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

זה לא פוסל אותו להיות מועמד. 

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

לא מדברים על מועמד. 

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

אפשר להגדיר את גודל התרומה. יש דוח שלם של מבקר המדינה שמדבר על הנושא הזה. אפשר להגדיר לעניין התרומה מעל 5,000 שקלים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אי אפשר מעל 5,000 שקלים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אי אפשר לתרום סכום כזה.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

נכון. מי שתרם 5,000 שקלים, יש לו זיקה לשיטתך?

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני לא נכנס לסוגיה הזאת.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

למה לא? יש הבדל בין מי שתורם 100 שקלים לבין מי שתורם 5,000 שקלים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

ומי שתורם 1,800 שקלים, זה בסדר? באמת, איפה הגבול?

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

לא. יש לו זיקה פוליטית.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

ואם אדם עשה חוג בית? הוא עשה חוג בית לכל המועמדים. יש תמונה בפייסבוק שהוא עושה חוג בית למועמד שאחר כך נבחר לראש העירייה. יש לו זיקה פוליטית?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני רוצה לקדם את הדיון. תצטרכו להחליט בזה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אולי תומר יציע לנו הגדרה לזיקה פוליטית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני אומר לכם שאי אפשר להגדיר את זה. לא ניתן להגדיר וגם ההצעות שקיבלנו הן לא הצעות להגדרה אלא הן הצעות שמונות דוגמאות ואגב, לטעמי, כמו שאמר חבר הכנסת גינזבורג, הן מחמירות ביותר. מי שעבד אי פעם בעבר או ייצג בעבר.

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

יש לו טלמרקטינג והוא נתן שירות או סקר למועמד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מצד שני זה מושג עמום שלא ניתן להגדיר אותו מראש אבל יש עוד מושגי שסתום רבים בתקנות האלה ובמקומות אחרים. למשל, הגדרה של ניגוד עניינים. אין לנו הגדרה מוגדרת מהו ניגוד עניינים. כפי שחבר הכנסת גינזבורג יודע, יש מצבים של ניגוד עניינים שהם מאוד מגוונים והם נבחנים פר מקרה, פר נסיבות. אין מה לעשות, יש מושגי שסתום ואנחנו מכירים אותם במשפט ולא רק בתחום הזה אלא גם בתחומים אחרים, מה זה תום לב, מה זאת סבירות, מה זאת חובת נאמנות. יש הרבה מושגי שסתום. השאלה היא שאלה עקרונית, האם מבחינתכם זיקה פוליטית משמעותית, זיקה פוליטית מובהקת, היא פוסלת אדם מלכהן כנציג ציבור או לא. זאת השאלה. לא ניתן להגדיר את המושג הזה זיקה פוליטית. אי אפשר להגדיר את זה. זה תלוי נסיבות.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

כשמינו נציגי ציבור בוועדות התכנון והבנייה, מינה אותם שר הפנים, לא אמרו שאסור להיות זיקה פוליטית. שר הפנים ממנה היום למעלה מ-100 ומשהו אנשים בכל רחבי הארץ, למעלה מ-200 או 300 אנשים בכל רחבי הארץ.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני אספר לך כראש מטה שר הפנים שהיועץ המשפטי, גם בלי שיהיה כתוב, מנע מאתנו למנות עם זיקה פוליטית. אחת הזיקות הפוליטיות הייתה שם משפחה מזרחי. היה לי אחד אשכנזי, כנראה זה עבר יותר טוב כי בטוח הוא לא ש"סניק. לצערי. זאת הזיה.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

נכון, זה אבסורד.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

הנציגים אמורים לחתום על מסמך ניגוד עניינים.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

כל אחד ברשימה יחתום על ניגוד עניינים.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

יש לי כאן טופס לדוגמה של מסמך לניגוד עניינים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הנקודה היא לא הטופס. אין לנו בעיה שיחתמו על טופס ויצהירו, ואדרבה, אנחנו חייבים שתהיה שקיפות מלאה ושהטופס גם יפורסם לציבור. כרגע כמחוקקים, כאשר אנחנו באים לאשר תקנות שהן חקיקת משנה ואנחנו כותבים חובה בחוק שהיא חובה עמומה ואין לה הגדרה, בעיניי זה אבסורד. 

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

זה ניתן לפרשנות. זה דווקא מגביל את השקיפות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אתם צריכים להחליט אם זיקה פוליטית הכי מובהקת שיכולה להיות היא פוסלת אדם מלשמש כנציג ציבור. אנחנו לא מדברים כרגע על מועמדים אלא על נציגי ציבור בוועדת הבחינה. האם זיקה פוליטית מסוימת פוסלת. אנחנו לא יכולים להגדיר מהי הזיקה הפוליטית.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

השופט מני מזוז כמדומני הגדיר את זה כמבחן הג'ינג'י. ככל שהוא יותר ג'ינג'י, כך צריך יותר כישורים מיוחדים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כאן אנחנו לא מדברים על כישורים מיוחדים אלא על פסילה גורפת של אדם שיש לו זיקה פוליטית, כלכלית או אישית לראש הרשות או לחבר מועצה. לא ניתן להגדיר את המושג הזה כפי שלא ניתן להגדיר את המונח ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים. לא ניתן להגדיר את המונחים האלה. אלה מונחי שסתום, מה שקוראים במשפט, שאין להם הגדרה ברורה ולא ניתן להגדיר אותם. אפשר לנסות להגדיר אותם אבל כל הגדרה תחסר דברים שאנחנו לא חושבים עליהם.

 << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

למי אתה משאיר את הפרשנות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הפרשנות היא ליועצים המשפטיים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

ההבדל הוא שבממשלה יש לך יועץ משפטי לממשלה אחד שקובע מדיניות וכולם כפופים לו. כל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה כפופים לו. בשלטון המקומי יש 257 יועצים משפטיים שרק לאחרונה המחוזי קבע שיועץ משפטי של רשות מקומית לא בהכרח כפוף ליועץ המשפטי לממשלה. כ-257 יועצים משפטיים ו-257 חוות דעת שונות. חשוב על זה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

חבר הכנסת ארבל, השאלה היא אחרת. השאלה היא האם אתם מעוניינים לקבל מצב שבו נציג ציבור – זאת שאלה עקרונית ושאלה ערכית, חבר הכנסת גינזבורג אפילו רוצה שנבחרי הציבור יכהנו ולא רואה בזה פסול, שזו עמדה ערכית לגיטימית. הוא אומר שגם אדם שלא שיש לו זיקה לנבחר ציבור אלא שהוא בעצמו נבחר ציבור, מבחינתו הוא יכול לכהן.

 << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> 

אני כנבחר ציבור מכהן בוועדה לבחירת יועץ משפטי. החוק קובע את זה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זו גישה לגיטימית ערכית באותה מידה. אני אומר שאם אתם מחליטים שזיקה פוליטית לראש הרשות אינה פוסלת אדם מלכהן כנציג ציבור בוועדת בחינה, זו עמדה לגיטימית.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בוא נאמר שבהינתן שלראש הרשות יש באמת הרבה מאוד כוח ומשקל, המטרה היא בעצם לייצר איזונים ובלמים ולהביא נציג ציבור שיביא את האינטרס הציבורי כולו ולא את אינטרס הקואליציה. זו המטרה. אנחנו חותרים אליה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בשביל מטרה כזאת, כדאי שלא תהיה לו זיקה פוליטית.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

ודאי. חד משמעית. עמדתי היא שלא אבל חייבים להגדיר מהי זיקה פוליטית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אי אפשר להגדיר.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כל עוד אתה לא מגדיר, אתה חוזר לאותה בעיה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אי אפשר להגדיר.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אתה חוזר לאותה בעיה. אתה לא מייצג את האינטרס הציבורי, אתה מייצג את האינטרס של היועץ המשפטי של הרשות. נניח היועץ המשפטי של הרשות באותו שבוע רב מול ראש הרשות והתווכח אתו כדי לקבל העלאה בשכר או דרגה. איזה אינטרס הוא מייצג?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני רוצה להציע הצעה אבל צריך לראות אם משרד הפנים יסכים לקבל אותה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רגע. סעיד אלחרומי רצה לומר משהו.

 << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני חושב שאם מאשרים נציג ציבור שיש לו זיקה פוליטית, אנחנו חוטאים למטרה. המטרה שלנו היא, ראשית, שקיפות, ושנית, אני מצטרף לדברי חבר הכנסת ארבל, נושא האיזונים בתוך ועדת הבחינה ובתוך ועדות הבחינה בכלל. לכן חשוב להגדיר מהי זיקה פוליטית.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה מה שאנחנו אומרים. אם היה לנו ברור ופשוט להגדיר את זה, היינו כבר אחרי.

 << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני אתן לכם כמה דוגמאות לזיקה פוליטית. לא יתכן שמישהו שהיה מועמד ברשימת ראש הרשות למליאת המועצה בבחירות, שיהיה נציג ציבור. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה אתה מגדיר בן אדם עם זיקה פוליטית?

 << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

בן אדם שיש לו קשר פוליטי עם ראש הרשות או עם אחד מסגניו, למשל. סיוע במערכת הבחירות, אדם שמזוהה במערכת הבחירות לרשות המקומית עם האדם הזה, שעשה לו חוגי בית, שהיה פעיל אמיתי עם ראש הרשות או עם המפלגה שלו. שהיה רשום באחת הרשימות שתמכו בראש הרשות. באחת הרשימות ולאו דווקא רשימה אחת. שיש לו קשר עסקי עם ראש הרשות. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה הכלכלי. את הכלכלי קל להוכיח.

 << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

כשאנחנו מגדירים ארבעה או חמישה נושאים כאלה, אפשר אחר כך להשאיר את הפרשנות ליועצים המשפטיים. אבל לפחות להזכיר שלוש או ארבע דוגמאות.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

זה בדיוק מה שיש כאן בנספח. מה שציינת עכשיו, מופיע בו אחד לאחד. 

 << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

שלושה-ארבעה נושאים שאלה הם נושאים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לרבות, לרבות, לרבות.

 << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אבל לא להשאיר את הכול פתוח. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מה שהיא מפנה אלי כל הזמן, זה השאלון הזה, זאת זיקה אישית לרבות כך וכך. זיקה פוליטית, לרבות כך וכך. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

זה לא פותר את הבעיה שהעלה חבר הכנסת גינזבורג. במקרים האפורים זה לא פותר את הבעיה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

תמיד יש מקום לפרשנות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה רצית להציע, תומר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אפשר לתת סמכות במקרה הזה וזאת שאלה אם משרד הפנים מוכן למה שמטריד את חבר הכנסת ארבל ואולי גם את חבר הכנסת גינזבורג. אפשר שהמנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם חוזר שבו הוא ייתן הנחיות לגבי המשמעות של מהי זיקה פוליטית, אישית או כלכלית לעניין התקנות האלה. קודם כל, השאלה אם משרד הפנים מוכן לקחת את זה על עצמו, ושנית, אם לדעת חברי הכנסת זה פותר את הבעיה. אפשר להסמיך את מנכ"ל משרד הפנים לפרסם חוזר שבו הוא ייתן הנחיות יותר מפורטות לגבי השאלה מהי זיקה פוליטית, אישית או כלכלית.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אבל אם יש לו הנחיות כאלה, שיאמר אותם כאן. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

בסוף זו שאלה שצריכה להיבחן לגופה ואין דרך לעקוף את זה. אין הגדרה אפשר להגיד זאת זיקה פוליטית. אפשר להוסיף את המושג שזו זיקה פוליטית משמעותית אבל היועץ המשפטי של הרשות המקומית כל הזמן מקבל החלטות על ניגודי עניינים, על שאלות מאוד מורכבות של רשות מקומית והוא יצטרך להכריע גם בשאלה הזאת. היא לא נורא מורכבת.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

היא מורכבת. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני מוכנה להוסיף את המילה "משמעותית".

ראש מועצת ראש פינה מכבד אותנו בנוכחותו. אתה רוצה להציע משהו?

 << אורח >> מוטי חטואל: << אורח >> 

כן. בוקר טוב לכולם. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אגב, ראש המועצה, נודע לי השבוע מקריאת ספר היסטוריה שראש פינה היא ותיקה יותר מפתח תקווה למרות שפתח תקווה זכתה להיות אם המושבות.

 << אורח >> מוטי חטואל: << אורח >> 

נכון. אנחנו בדצמבר 1882.

תודה רבה יושבת ראש הוועדה שאישרת לי לדבר. אני חושב שמה שאתם מדברים כאן זה בתיאוריה מאוד מסבך את העניינים בתוך הרשויות המקומיות. אם הוא נתן תרומה בסך 100 שקלים או 5,000 שקלים, אם הוא תלה שלט או לא תלה שלט, אלה דברים שבמבחן המציאות מאוד מאוד קשה למדוד אותם. אני מציע לקבוע. הרי מועצה, בדרך כלל כשרוצים לפטר מבקר, רוצים לפטר גזבר, צריך שני שליש מחברי המועצה וזאת מהסיבה שבסבירות אין שני שליש מהחברים לראש המועצה. אני חושב שבמבחן של נציג ציבור, זה צריך להיות ברוב של שני שליש מחברי המליאה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה לא מגיע למועצה.

 << אורח >> מוטי חטואל: << אורח >> 

זה מגיע. בחירת נציג ציבור.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה לא מגיע. 

 << אורח >> מוטי חטואל: << אורח >> 

בחירת נציג ציבור בוועדת בחירה, זה אישור של מליאה. 

 << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אישור רגיל. 

 << אורח >> מוטי חטואל: << אורח >> 

ממש לא. חברים. סליחה. 

 << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

זה אישור המליאה אבל זה רוב רגיל.

 << אורח >> מוטי חטואל: << אורח >> 

אני אומר שנעשה את זה רוב של שני שליש מחברי הוועדה ואז נימנע מלבדוק אם הוא תלה שלט או לא תלה שלט אלה דברים שתמיד מישהו ייפול בהם בדרך.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

אבל אם היא מגדירה "משמעותית" כמו שיושבת ראש הוועדה ציינה לפני רגע? משמעותית זאת לא תליית שלט.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נכון. אני חושבת שבזה שאנחנו נוסיף את המילה "משמעותית", זה ייתן איזושהי יכולת לפרשנות שתינתן על ידי היועץ המשפטי של הרשות.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אני חושבת שההצעה שלך תסמן ליועצים המשפטיים של הרשויות המקומיות את הדרך ותיתן להם כיוון בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יפה. טוב. אנחנו מוסיפים את המילה "משמעותית" אחרי זיקה פוליטית

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

המשמעותית היא לגבי פוליטית. לכן נכתוב זיקה אישית, כלכלית או זיקה פוליטית משמעותית.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

עכשיו אנחנו באים לסעיפים שקשורים להרכב ועדות הבוחנים השונות. אני מציע שנקריא את שלושת הסעיפים שמתייחסים לזה. יש כאן סעיף כללי שמתייחס לכלל המכרזים ושני סעיפים ספציפיים שמתייחסים לבחירת רבני ערים וישובים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נתחיל לקרוא את סעיף 23.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

19.	תיקון תקנה 23

	בתקנה 23 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), במקום "ולא יפחת משלושה" יבוא "לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה".

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1)	על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי משרה בדרגה גבוהה, רשאי ראש רשות המקומית או עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך על ידו, בהחלטה בכתב, לקבוע לעניין מכרז מסוים כי ועדת הבחינה תהיה של שבעה חברים".

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני רוצה להציע משהו לסעיף הקודם, לפני שממשיכים. מצאתי פתרון קל. סעיף 18ג(ב) לחוק החברות הממשלתיות קובע: לעניין חוק זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית. זאת אומרת, ב-1993 כנראה זה הפריע למחוקק וכן ציינו את זה במפורש בחוק החברות הממשלתיות, שחברות במפלגה כשלעצמה היא לא נחשבת זיקה אישית או פוליטית

זה מקובל גם מבחינת משרד הפנים? אפילו לפרוטוקול אם תגידו שזה מקובל עליכם ההגדרה הזאת. חברות במפלגה כשלעצמה, לא נחשבת זיקה אישית או פוליטית.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו אומרים לפרוטוקול שמבחינתנו הסוגיה הזו של חברות במפלגה.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

תלוי איזו מפלגה. אם הוא חבר במפלגה של ראש הרשות, איך זאת לא זיקה פוליטית?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני מסביר. סעיף 18ג לחוק החברות הממשלתיות קובע שאם יש למועמד לדירקטור זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה, לא ימליצו על מועמדותו ואז סעיף קטן (ב) קובע שלעניין חוק זה, למרות אותו איסור על זיקה פוליטית, רק עם כישורים מיוחדים, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית לשר משרי הממשלה. זאת אומרת, אם הוא חבר מפלגה, הוא לא נחשב.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו מסתפקים בזה שאנחנו אומרים את זה לפרוטוקול. מתייחסים לסוגיה הזאת כאל משהו שהוא ברור והוא בסיסי ומובן, הסוגיה הזאת של חברות במפלגה. בסדר?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

תודה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה לך. נמשיך בבקשה.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

(3) במקום תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב)	יושב ראש ועדת הבחינה יהיה נציג הרשות המקומית.

(ג)	כלל הרכב ועדת הבחינה שלושה נציגי, יהיו בין חברי הוועדה נציג ציבור אחד לפחות, וכן עובד הרשות המקומית שיהיה הממונה על העובד שימונה למשרה המוכרזת, או מי מטעמו הכפוף לו. כלל הרכב ועדת הבחינה חמישה נציגים, יהיו בין חברי הוועדה לפחות שני נציגי ציבור, וכן עובד הרשות המקומית שיהיה הממונה על העובד שימונה למשרה המוכרזת, או מי מטעמו הכפוף לו. על אף האמור, במשרה בוועדת בחינה למשרה בדרגה גבוהה, ועדת הבחינה תכלול במקום נציג הציבור או אחד מנציגי הציבור, לפי העניין, נציג אשר ימונה על ידי השר או מי שהוסמך לכך על ידו, שהינו עובד משרד הפנים או עובד מדינה ממשרד אחר או עובד רשות מקומית אחרת (בתקנה זו – נציג השר). 

כאן יש לנו הערה שנעיר אותה בסוף קריאת הסעיף.

(ד)	כלל הרכב ועדת בחינה שבעה נציגים, יהיו בין חברי הוועדה שני נציגי ציבור לפחות, נציג השר וכן עובד הרשות המקומית שיהיה הממונה על העובד שימונה למשרה המוכרזת, או מי מטעמו הכפוף לו.

(ה)	על אף האמור בתקנת משנה (ג) ו-(ד), השר רשאי להורות לגבי מכרז מסוים, כי במקום נציג השר ימנה ראש הרשות המקומית עובד מדינה או עובד רשות מקומית אחרת.

(ו)	על אף האמור בתקנת משנה (א), ברשות מקומית שבה ממונה חשב מלווה לפי סעיף 142ב לפקודת העיריות, רשאי השר או מי שהוא הסמיך לכך, להורות על צירוף נציג נוסף לוועדת הבחינה. הנציג האמור יכול שיהיה עובד משרד הפנים או עובד מדינה או עובד רשות מקומית אחרת.

(ז)	לא ימונה ולא ישמש כחבר ועדת בחינה לפי תקנות משנה (ג), (ד) או (ה) עובד רשות מקומית אחרת, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל התנאים האלה:

(1) תחום עיסוקו מצוי בתחום עיסוקה של המשרה שהיא נושא המכרז.

(2) דרגתו התחילית גבוהה מהדרגה התחילית למשרה שהיא נושא המכרז, והוא בעל ותק של שתיים לפחות בתפקידו הנוכחי.

(3) הוא לא שימש כחבר או כנציג בוועדת בחינה ברשות המקומית יותר מפעם אחת בשנה שקדמה למינויו הנוכחי.

(4) הוא אינו עובד של רשות מקומית הגובלת ברשות המקומית בה מתקיים המכרז.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

למה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה באמת מוזר.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן. נשמע לי סעיף מוזר.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

(ח)	בוועדת בחינה לגבי משרות בדרגה גבוהה, יהיה נוכח כמשקיף מבקר הרשות המקומית או עובד לשכתו שמונה לכך.

(ט)	הוראות תקנה זו לא יחולו על מינוי של עובדים בכירים כמשמעותם בסעיף 169ב לפקודת העיריות, בעיריות. הרכב ועדת הבחינה למינוי עובדים בכירים ברשות המקומית, למעט מינוי המנהל הכללי של הרשות המקומית, יהיה לפי הרכב ועדת המכרזים לפי סעיף 169ב לפקודת העיריות.

(י)	בהרכב ועדת בחינה יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים".

יש לנו שתי הערות לסעיף הזה. הערה אחת לגבי סעיף קטן (ג). נוצר מצב שאם זו ועדה של שלושה נציגים למשרה בכירה, נציג שר הפנים בא במקום נציג הציבור ואז אין נציגי ציבור בוועדת הבחינה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה מאוד בעייתי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לכן אנחנו מציעים שהוא יבוא בנוסף ולא במקום.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אבל אז אתה מגיע למספר זוגי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ליושב ראש יש קול כפול.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ואז מה עם ההסתדרות שרוצה גם היא להיות שם?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

תכף נדבר על ההסתדרות. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אתם חשבתם לרגע ששר הפנים לא מייצג את כלל הציבור?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

ההערה שלנו קשורה למה שאמרו כאן בהסתדרות ואני מציע שהם יאמרו את הדברים בעצמם, אבל צריך להתייחס להשלכות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הצעתנו לגבי ארגוני העובדים. כפי שנאמר כאן, יש מקרים בהם יש הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי או נוהג או הוראת דין שהייתה תקפה ערב התקנות האלה. קבעו שבהרכבי ועדות בחינה יהיו נציגי ארגוני העובדים. נציגי ארגוני העובדים אינם באים במקום נציגי הציבור או נציגי השר אלא הם מתווספים עליהם, גם במצב שנהוג היום.

לכן אנחנו מציעים את ההוראה הבאה. אם לפי הוראת דין שהייתה בתוקף ערב תחילתן של התקנות האלה או לפי הסכם קיבוצי או לפי הסדר קיבוצי או לפי נוהג, צריך לכהן בהרכב ועדת בחינה של משרה מסוימת נציג ארגון עובדים, יתווסף אותו נציג ארגון עובדים להרכב ועדת הבחינה שמופיעה כאן. אתן דוגמה. למשל לפי הדין הקיים במכרז למנהל בית ספר, קובע הדין הקיים שישתתפו שני נציגים של ארגוני המורים, במכרז של רופא יושב נציג ההסתדרות הרפואית וכולי וכולי. מדובר על משרות מסוימות ולא באופן כללי. אם יש הסכם או הסדר קיבוצי כזה או נוהג או שהדין הקיים שקיים ערב התחילה קובע שלהרכב ועדת בחינה יש לצרף נציג של ארגון עובדים, אנחנו מציעים שהוא יבוא בנוסף להרכב שמוצע כאן בתקנות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

חברי הכנסת, יש לכם עמדה בנושא הזה?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

יש לי הערה לגבי סעיף קטן (ו). בעצם שאלה. סעיף קטן (ו) דיבר על רשות מקומית בה מונה חשב מלווה לפי סעיף 142 לפקודת העיריות אבל לא התייחסתם לגבי צו המועצות האזוריות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל בוא נסיים קודם את הסיפור של נציגות העובדים. ששי ורן, עמדתכם לגבי הצעת היועץ המשפטי שלי נשמעת הגיונית מאוד.

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

מקובל על ההסתדרות לשמור מצב קיים. נכון לעכשיו לפי הדין בכל המועצות המקומיות והמועצות האזוריות יש נציג של ארגון עובדים גם במכרז פנימי וגם במכרז חיצוני פומבי. גם כאן, בהסכם קיבוצי ובהסדרים קיבוציים ונוהג. התוספת הזאת מקובלת עלינו, שזה יהיה בנוסף לנציגי הציבור.

 << אורח >> ששי שדה: << אורח >> 

גם עלינו זה מקובל לשמר את המצב הקיים. אני רק מבקש להדגיש שיהיה נציג הארגון היציג באותה מועצה או באותה רשות. שיודגש שזה הארגון היציג.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה ממש לא קשור לארגון היציג באותה רשות. לפי הדוגמה שנתתי, במכרזים למשרת רופא יושב נציג ההסתדרות הרפואית שהוא לא הארגון היציג באותה רשות.

 << אורח >> ששי שדה: << אורח >> 

נכון, אבל נציג ועד העובדים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. לפי מה היה קבוע עד היום. אם זה נציג הארגון היציג באותה רשות מקומית, יהיה נציג הארגון היציג. אם זה נציג פרופסיונלי, לפי מה שנהוג.

 << אורח >> ששי שדה: << אורח >> 

בסדר. הארגון היציג.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני שמחה שלגבי הסוגיה הזאת הגענו להסכמה. למשרד הפנים יש איזושהי הערה בנושא?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא. העמדה כפי שהיא הוצגה על ידי היועץ המשפטי לוועדה מקובלת עלינו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה רבה. רשמתם את התוספת?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

כן.


 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

יש לי שאלה או בקשה. בעוד רבע שעה צריכה לצאת ומאוד חשוב לי להיות בחלק מהדיון של 23ב. האם הוועדה מוכנה להחליף את הסדר?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן. אני מוכנה. בסדר. יש לכם בעיה שנמחק את סעיף קטן (ה)(4)? בעיניי היא קצת מופרך. "אינו עובד של רשות מקומית הגובלת ברשות מקומית".

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

המטרה של זה היא למנוע היכרות בין הנציגים שנשלחים לוועדות.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו בשנת 2020 ויש היום את ה-זום. אני גם יכול להכיר בן אדם מאילת.

לסעיף קטן (ו), ברשותך. צריכה להיות התייחסות גם למועצות אזוריות כי התייחסתם לפקודת העיריות, אלא אם כן פקודת העיריות גם חלה על צו המועצות האזוריות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אכן כן. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

חשב מלווה לפי 142 לפקודת העיריות. היא חלה גם על המועצות האזוריות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר. אנחנו מוחקים את סעיף קטן (ז)(4).

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

גם שאר המגבלות הן קצת בעייתיות. דרגתו התחילית גבוהה מהדרגה והוא היה שנתיים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה חייב להיות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

זה פשוט מסבך את החיים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו כאן כנראה כדי לסבך את החיים.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בכל מכרז העובד צריך להיות בכיר יותר מהמשרה שהוא בוחר אליה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר. סעיף 23א. תקרא בבקשה.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

20.	הוספת תקנה 23א ו-23ב

	אחרי תקנה 23 לתקנות העיקריות יבוא:

	"3א.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אמרנו שנדון קודם ב-23ב.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נכון.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

		"23ב.	הרכב ועדת הבחינה לבחירת רב אזורי ורב ישוב

(1) על אף האמור בתקנה 23(א) עד (ז), פורסם מכרז למשרה של רב יישוב, יהיה הרכב ועדת הבחינה כדלקמן:

(1) הרב האזורי של המועצה ואם יש לו במועצה האזורית יותר מרב אזורי אחד, הרב שתמנה לעניין זה מועצת הרבנות הראשית מביניהם. אין למועצה רב אזורי, תמנה מועצת הרבנות הראשית רב יישוב או רב אזורי ממועצה אזורית אחרת – והוא יהיה יושב ראש הוועדה.

(2) הרב הוותיק ביותר מקרב רבני היישובים שבתחומי המועצה האזורית המתגוררים בתחומי המועצה.

(3) שני נציגי הוועד המקומי של היישוב.

(4) נציג ציבור מקומי של היישוב, שאינו חבר הוועד המקומי, שתמנה המועצה האזורית.

(5) נציג ציבור מקומי של היישוב, שאינו חבר הוועד המקומי, שימנה המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת בהתייעצות עם ראש הוועד המקומי.

(6) המנהל הכללי של המועצה האזורית או נציגו.

(2) על אף האמור בתקניה 23(א) עד (ז), פורסם מכרז למשרה של רב אזורי, היה הרכב הוועדה כדלקמן:
	
(1) ראש המועצה האזורית או נציגו והוא יהיה יושב ראש הוועדה.

(2) המנהל הכללי של המועצה האזורית או נציגו.

(3) שני רבנים יישוביים או אזוריים שתמנה מועצת הרבנות הראשית.

(4) נציג הציבור המקומי מקרב תושבי המועצה האזורית שאינו חבר המועצה, שימנה המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת בהתייעצות עם ראש המועצה האזורית.

(3) נציגי הציבור שימונו לפי האמור בתקנה זו ימונו מקרב הזרמים, המגזרים והעדות היהודיים הגדולים ביישוב.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ממש סודוקו.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אני רוצה לומר משהו. את צודקת שזה סודוקו. אני מציעה שניקח מרקר ונסמן מי בוועדות האלה מייצג את הציבור המקומי ומי בוועדות האלה מייצג את מועצת הרבנות הראשית, את המשרד לשירותי דת. באופן עקרוני השאיפה צריכה להיות שרב של מקום ייצג ויהיה מתאים באופיו לאופי הקהילה. לכן מי שצריך לבחור אותו בעיקר, זו הקהילה המקומית. כאשר ממנים רבנים לעיר, מה שקורה זה ש-50 אחוזים זאת מועצת העיר, 25 אחוזים המשרד לשירותי דת ועוד 25 אחוזים נציגי בתי הכנסת של העיר. לא נגיד אם זו שיטה טובה או לא טובה, אבל בכל מקרה יש שם יותר משקל לתושבי העיר. כאן יש לנו רוב למשרד לשירותי דת, למועצת הרבנות הראשית, ולא רוב לתושבי העיר.

ההצעה שלי היא שקודם כל מי שיעמוד בראש יהיה ראש הרשות המקומית ולא איזה רב שממנה מועצת הרבנות הראשית שאני באמת לא מבינה מה פתאום מנחיתים אותו כאן מעל הראש של התושבים במקום האדם בו הם בחרו.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

זה המצב הקיים היום.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

השאלה שלי היא למה צריך את זה בתקנות כאן אם כבר יש תקנות לבחירת רב אזורי.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

הן יימחקו. התקנות האחרות יימחקו.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

למה יש הבדל בין איך ממנים בערים?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

למה הבאתם את זה כאן בתקנות, אם יש כבר תקנות?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

הן יבוטלו.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

הרעיון הוא לאחד. התקנות האלה יחולו גם על המועצות המקומיות, גם על המועצות האזוריות וגם על העיריות.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אבל זה לא רלוונטי מבחינת רב אזורי על מועצות מקומיות ועיריות.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

בגלל שאנחנו מוחקים את התקנות של נוהל קבלת עובדים לעבודה, נשארים לנו הסעיפים האלה שאין להם היום הסדרה וכן רוצים להשאיר. ההסדר הזה שכאן הוא הסדר שהתקבל אחרי הרבה דיונים, בין היתר עם מרכז המועצות האזוריות ומשרד הפנים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

עוד מימי ליצמן.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אני לא מצליחה להבין למה מהותית יש הסדר שונה, מבחינת משקל, בין תושבי המקום לבין הרבנות הראשית, בין עיר לבין מועצה אזורית.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

זה משקף את ההסכמות אליהן הם הגיעו. אנחנו הכנסנו את זה לתקנות אז, לצו הנוהל, וזאת פשוט העתקה של מה שכתוב היום בצו הנוהל לתקנות האלה כי צו הנוהל נמחק. אין כאן שום שינוי ואין כאן שום חידוש.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אני מבינה אבל אני חושבת שזה הסדר לא טוב.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה את היית רוצה לראות?

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

זה באמת סודוקו כי יש לנו כאן רב אזורי ורב ישוב. אני רוצה שמי שיעמוד בראש הפורום הבוחר יהיה ראש הרשות ולא הרב שממנה הרבנות הראשית. הרב האזורי של המועצה, ואם יש במועצה אזורית יותר מרב אזורי אחד, הרב שתמנה לעניין זה מועצת הרבנות הראשית מביניהם. אין למועצה רב אזורי, תמנה מועצת הרבנות הראשית רב ישוב או רב אזורי ממועצה אזורית אחרת והוא יהיה יושב ראש הוועדה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו נצטרך מנציג המשרד לשירותי דת לעלות כי זה תחום ההתמחות שלהם.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא רק זה אלא גם מנציגות מרכז המועצות האזוריות. זה בזמנו סוכם עם שמוליק ריפמן המנוח, הנוסח של התקנות האלה, לפני שנים.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

זה נראה לי משונה מאוד. המטרה שלנו כאן היא לתת ביטוי לרצון והצורך של התושבים. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

הם יעלו וישיבו בנוגע להרכב.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

ההצעה היא שלא נעשה את זה עכשיו?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו יכולים להעלות מישהו מהמשרד לשירותי דת.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כן. הם יעלו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מי אמור לעלות שם?

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

בכל מקרה, ההצעה שלי מהותית, שרב אזורי יתמנה על ידי מליאת המועצה האזורית ורב ישוב על ידי מזכירות הישוב. זה נראה לי דבר די טריביאלי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נתקדם עד שיעלו אותם. לגבי הצעתנו, לא הכרעתם לגבי ההצעה. אנחנו מבקשים שגם במצב שבו בהרכב של שלושה, רוצה השר למנות נציג, זה יהיה בנוסף ולא במקום. האם זה מקובל עליכם?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני בעד שזה יהיה בנוסף ולא במקום. משרד הפנים?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו לא מתנגדים.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אנחנו מתייחסים רק למקרה שזאת ועדה של שלושה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני מנסה לחשוב אם אני יכולה לפתור את הסוגיה של סעיף 23ב. יש מועצות שאין בהן רב אזורי?

 << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

במועצות ערביות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש מועצות שאין בהן רב אזורי.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אם עושים את נציג השר, צריך עדיין קול כפול ליושב ראש הוועדה. צריך לקבוע את זה בתקנות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם יש מועצות שאין בהן רב אזורי, מה את מציעה למקום שאין בו רב אזורי?

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

קודם כל, עקרונית ומהותית, מי שצריך לבחור את הרב האזורי, זאת מליאת המועצה של הרשות האזורית, ומי שצריך לבחור רב ישוב, זאת מליאת המועצה של הישוב. והיה והמשרד לשירותי דת מתעקש על שליטה כדי להצניח מועמדים שלו, לפחות שבפרופורציה בתוך הוועדה יהיה יותר כוח למקומי מאשר לארצי.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני חייבת להודות שמכל הסעיפים האלה, אני לא מצליחה להבין מה יהיה הרכב הוועדה.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

בואי נעשה את הסודוקו. יש לנו כאן רב ישוב. איך מתמנה רב ישוב? הרב האזורי של המועצה ואם יש יותר מאחד, הרבנות הראשית תחליט מי. זאת אומרת, בראש ההרכב שממנה רב לישוב, עומד אדם שהוסמך.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הדיפולט הוא רב אזורי.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

הרב הוותיק ביותר מקרב רבני הישובים בתחומי המועצה האזורית, שני נציגי הוועד המקומי, נציג ציבור.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כמה אנשים יש בוועדה הזאת? אנחנו מגיעים לעשרה.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

נכון. יש הרבה אנשים. בואי נספור אותם ונסמן אותם.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שבעה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

איך שבעה? אני סופרת יותר.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

הרב האזורי, הרב הוותיק, שני נציגי ועד מקומי, נציג ציבור מקומי, נציג המנהל הכללי.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

רגע. נציג ציבור מקומי שאינו חבר הוועד המקומי שימונה על ידי מנכ"ל המשרד לשירותי דת.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

זה אותו אחד. זה שבעה.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אז יש לנו את המנכ"ל של המועצה. לכמה הגענו? 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

שבעה נציגים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני חושב שאם הנושא הזה מעורר מחלוקת, למרות שזה לא נוח למשרד הפנים, מכיוון שזה מצב חוקי קיים, אנחנו לא נתקין אותו בתקנות האלה אבל אתם לא תמחקו את התקנות הישנות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל אלה התקנות הישנות.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

זה מצב חוקי קיים.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

 אז זה פשוט משאיר את המצב הקיים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

ודאי. חד משמעית.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אבל אני חושבת שהוא מצב לא טוב. אם מתקנים, בוא נתקן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בדיוק. בואו נתקן.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני חושב שאין הצדקה לתקן את זה מסיבה פשוטה. הנושא הזה – ואני הייתי חלק ממנו, כרמ"ט שר הפנים - עמד באמת בתהליך שהוא מלאכת מחשבת וזה נעשה בהסכמה, לא בכפייה, של מרכז המועצות האזוריות שזה לא המשרד לשירותי דת. להביא את כולם לשולחן אחד זו הייתה עבודה קשה מאוד, כדי שכולם ירגישו שיש להם ייצוג.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לכן הגענו לשבעה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מה לעשות, אבל בסוף הבאנו מצב שנתן לכולם תחושה של ייצוג מלא, איזון בין האינטרסים השונים, כאשר יושב ראש מרכז המועצות האזוריות, שהוא לא נמנה על אנשי הרבנות הראשית, בירך על הדבר הזה.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

איך אתה אומר שזה מאוזן? תסתכל על זה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

עובדתית. זה הגיע למצב שזה אפשר לשחרר את הפלונטר. 

<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

תסתכלו על (ב). אם אנחנו רוצים רב אזורי. לא רב ישוב אלא רב אזורי, יש לנו ראש המועצה האזורית, המנכ"ל של המועצה, שני רבני יישובים שתמנה מועצת הרבנות הראשית – זאת אומרת, מונו מירושלים – נציג ציבור מקומי.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

זאת פרשנות לא נכונה. הם מקומיים.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

שתמנה מועצת הרבנות הראשית.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אבל אין להם מאגר בלתי נדלה. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

בסוף אנחנו רוצים לדעת את מי מייצגת הוועדה ועד כמה היא הביאה לידי ביטוי אינטרסים של תושבי המקום ועד כמה הביאה לידי ביטוי אינטרסים ארציים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

נעשתה כאן מלאכת מחשבת, שעות על גבי שעות של דיונים. אני מציע לקיים על זה דיון נפרד. לזמן לכאן את מרכז המועצות האזוריות וכולי.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

עדכנו אותי עכשיו שמי שמטפל בנושא הזה מחלים מקורונה ולצערנו הוא לא יכול לעלות לוועדה. אני מציעה, כמו שהציע חבר הכנסת ארבל, לצערנו נוריד את הסעיף הזה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ונשאיר את מה שהיה?

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

לא. בואו נחליט שנקיים על זה דיון נפרד. אני לא רוצה להשאיר את המצב.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אלה תקנות מהותיות. אנחנו לא רוצים לדחות את כל התקנות בגלל הסעיף הזה שהוא גם לא קשור מהותית לנושא של קליטת עובדים ברשויות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נכון.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

יש כאן מקרה מצער של מחלה של עובד ומה אנחנו יכולים לעשות? היינו מעלים אותו.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

קודם כל, אני מאחלת לו רפואה שלמה. אני רק אומרת שמה שאת מציעה לי זה בעצם לוותר ולהשאיר את המצב הקיים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

תשמעי גם את נציגי המועצות האזוריות. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אני בעד לשמוע אותם. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו נביא אותם לדיון. אנחנו נגיע אתם. אין לנו בעיה.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אני בטח לא מתכוונת לקבל החלטה בלעדיהם. זה לא מה שאני מציעה אבל אני גם לא רוצה להסכים לזה שנשאיר את המצב הקיים. אני לא רוצה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו נגיע אתם לדיון בתקנות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני חייבת לומר שאני מתרשמת שרואים כאן בנוסח איך הלכו כאן על ביצים.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אני לא רוצה לעשות מהפכה גדולה. אני רוצה את המשקל. בסוף יש כאן איזוני משקל ואני רוצה קצת יותר משקל למקומי על פני הארצי.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

זה בוודאי לא הנושא המרכזי של התקנות האלה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בדיוק. תהלה, את חייבת לבוא עם משהו. אם את רוצה להתקדם, את חייבת לבוא עם איזושהי הצעה קונקרטית.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אין בעיה. יש לי הצעה קונקרטית. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

בלי חוות הדעת, ואנחנו צריכים להחזיר את זה למשרד לשירותי דת, אי אפשר. זה פשוט היה משהו שהיה ונשאר והיו עליו המון דיונים והרבה שנים לא מינו בכלל רבנים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני אומר לפרוטוקול שאני זוכר את גדי ירקוני שלא נמנה על אוהדי משרד לשירותי דת מברך על התוצאה הזו. זו תוצאה שבאמת הביאה את כולם לשולחן, קיבוצניקים ודתיים, והיא הביאה פריצת דרך.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

נביא אותם עם הנוסח שחברת הכנסת פרידמן תביא.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

מועצת הרבנות הראשית לא מעורבת במינויים של רבני ערים. לא ברור לי למה ברשויות המקומיות והאזוריות יש הסדר אחר מאשר בערים. זה פשוט לא הגיוני. למה תושבי ערים אמורים לבחור את הרב שלהם ובמועצות מקומיות זה אמור להיות מינוי מלמעלה. למה? למה מוצדק הדבר הזה? אתם רוצים הצעה קונקרטית - בכל מקום בו כתוב מועצת הרבנות הראשית יהיה כתוב מליאת המועצה המקומית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני אשלים את התמונה שניתנה כאן. הנושא הזה נדון בוועדה הזאת לפני שלוש שנים ובאמת ההתרשמות שלנו הייתה שמדובר בנושא מאוד מאוד רגיש שנעשו בו איזונים מאוד דקים. כמובן שזאת לא תורה מסיני.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה לא אומר שזה מושלם.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נכון. לא מושלם וזה לא שאי אפשר לשנות את זה, אבל אני חושב שאנחנו מדברים כאן על מה שנקרא סמטה מאוד צדדית של התקנות האלה. העברת הסעיף הזה לכאן היא העברה שנעשתה מסיבה טכנית לחלוטין. המשכן הנוכחי של אותן הוראות הוא בצו שהולך להתבטל ולא מאיזושהי סיבה עניינית. באמת מה שעשו משרד הפנים, הם פשוט העתיקו את הסעיף כפי שהוא מהצו שהולך להתבטל. זאת סיבה טכנית לחלוטין. כמובן אני שוב אומר ומדגיש שניתן לשנות אבל זה נושא מאוד מאוד צדדי לדיון שאנחנו מנסים לנהל.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

יותר מפריע לי החלק השני של הרב האזורי מאשר של רב ישוב. במקרה של רב אזורי, זה נראה לי הסדר לא טוב. השאלה מה אתם מציעים. אני מבינה שהבן אדם חולה, אבל מה ההצעה? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לצערי אנחנו לא גורמי המקצוע.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש כאן את ראש המועצה האזורית, את המנהל הכללי של המועצה האזורית, שני רבנים יישוביים או אזוריים. הם מהמקום.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

לא נכון. הם ממונים. תשווי את זה להסדר של מינוי רבני ערים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם שני רבנים יישוביים או אזוריים שתמנה המועצה האזורית? במקום מועצת הרבנות הראשית תמנה המועצה האזורית?

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אין בעיה. כן. זה מה שאני מציעה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

גברתי היושבת ראש, אני באמת לא יכולה לתת מענה בתחום הזה כי אני לא מבינה בזה כלום.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

יותר מזה, אני אומר כאן במפורש שכל פרימה שלה ההסכמות שהיו כאן, מונה בזמנו על ידי ריפמן המנוח, אשר עבאדי היה ראש מועצה אזורית שפיר, שהוא גם נמנה על אנשי הכיפות הסרוגות ולא על אנשי ש"ס והמשרד לשירותי דת, כדי לייצר את הנוסח המאזן הזה. אני חושב שכרגע, בסמטה, כמו שהיועץ המשפטי אמר, בסמטה הזו של התקנות, לפרום את הנוסח הזה – זו תהיה טעות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כשאני עוברת על זה, מתוך החמישה אני רואה שיש רוב למקומיות.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

לא. לא נכון.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן. תראי. יש את ראש המועצה האזורית, יש את המנהל הכללי של המועצה האזורית, יש שני רבניים יישוביים או אזוריים שתמנה אמנם הרבנות הראשית, אז נשים את זה רגע בצד, אבל יש את נציג הציבור המקומי מקרב תושבי המקום.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

שימנה המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל הוא מקומי. הוא נציג הציבור המקומי. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בהתייעצות עם ראש המועצה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בהתייעצות עם ראש המועצה האזורית. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

חברת הכנסת פרידמן, יש לי הצעה. אני יושב בנשיאות הכנסת וגם יושבת ראש הוועדה. תגישי בקשה לדיון מהיר בנושא הזה, נבחן את זה בנשיאות בלב פתוח ובנפש חפצה ונקיים דיון נוסף בסוגיה הזאת.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

בסעיף הספציפי הזה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

טוב.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר. תודה רבה.


 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

לסעיף 23. נוצר שם מצב של ועדה זוגית, אז קודם כל צריך לקבוע בתקנות שיש קול כפול ליושב הראש. הוספתם את נציג השר, הוא אדם נוסף מעבר להרכב האי-זוגי ואז נוצר הרכב זוגי. צריך שיהיה קול כפול.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה מוסדר. ליושב ראש הוועדה יש קול כפול.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

דבר נוסף. לגבי סעיף 23(ז)(3). פעם אחת זה נשמע לי משהו הוא פחות מדי. "הוא לא שימש כחבר בוועדת הבחינה ברשות המקומית יותר מפעם אחת בשנה שקדמה למינויו הנוכחי". עם כל הכבוד, אם מינו את הגזבר של עיריית נתניה פעמיים לשמש נציג במועצה אזורית מסוימת, פעמיים או שלוש או ארבע פעמים בשנה.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

לאותה רשות מקומית.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אתם מתייחסים לזה כאילו אנשים באים לזה בשמחה ורצים לשם ומגיעים לשם. לכל הנציגים החיצוניים יש עיסוקים.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כאן הקושי הוא למשרד הפנים. הוא לא לרשויות המקומיות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

זה לא משנה. גם למשרד הפנים, עד כמה שאני מכיר, יש בעיה לשלוח את האנשים כי הוא עובד עכשיו ברשות מקומית מסוימת ועכשיו בא לו ראש הרשות ואומר לו. יש פגישה מאוד חשובה או דיון בבית המשפט, אז הדבר הכי דחוף לו לבוא לוועדת בחינה ברשות אחרת? צריך לזכור שאתם לוקחים אנשים חיצונים לרשות ואומרים להם ללכת לעשות את זה. ואם הוא יהיה פעמיים, הוא יהיה שלוש פעמים באותה רשות, איזה אסון קרה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם לא קשה לו, הוא יבוא כמה פעמים שצריך. אם קשה לו, הוא יבוא פעמיים.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אם כן, למה הוא צריך פעם אחת? למה לא יותר? יקרה אסון אם אותו אחד ישתתף שלוש פעמים כנציג השר או כנציג ממקום אחר?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זה משהו שאנחנו עושים כבר היום על פי הנוהל הזה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

איזו בעיה יש למשרד הפנים שזה יהיה יותר מפעם אחת?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מותר פעמיים. 

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

יותר מפעם אחת בשנה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

פעם בשנה. 

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

ומה יקרה אם זה פעמיים או שלוש?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

ליצור ריענון בוועדות הבחינה. שלא יהיה אותו אדם שיגיע לאותה רשות ושההרכבים ישתנו. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

גם כך אלה מקרים שיעלו, דווקא הגזבר הזה לשני תפקידים באותה שנה בגזברות ברשות מקומית אחרת.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

דווקא הגזבר הזה צריך להשתתף?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נשאיר את זה. נתקדם. סעיף 23א.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

	"23א.	מניין חוקי בוועדות בחינה

(1) מניין חוקי בישיבת ועדת בחינה המונה שלושה חברים יהיה כל חבריה.

(2) בוועדת בחינה שהרכבה חמישה חברים, מניין חוקי בישיבות הוועדה הוא ארבעה מחבריה, שביניהם יושב ראש הוועדה ולפחות נציג ציבור אחד, ובתנאי שההודעה על קיום ישיבת הוועדה נמסרה לחבריה זמן סביר מראש.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה זה זמן סביר מראש?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שוב, המונח סביר הוא פלואידי. אתם רוצים להגדיר לפחות שבעה ימים מראש? מה אתם רוצים להגדיר?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

גברתי יושבת הראש, אני רוצה להתייחס לסעיף הזה. כמו שאמרת, ההגדרה הזאת היא מאוד אמורפית. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו בדרך כלל קוראים את כל הסעיף ואז מעירים. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

(3) בוועדת בחינה שהרכבה הינו שבעה חברים, מניין חוקי בישיבות הוועדה הוא חמישה מחבריה, שביניהם יושב ראש הוועדה ולפחות שניים מהם הינם נציגי ציבור, ובתנאי שההודעה על קיום הוועדה נמסרה לחבריה זמן סביר מראש.

(4) מינה השר נציג לפי תקנה 23(ג), (ד) או (ו), תידרש למניין חוקי בישיבות הוועדה לפי תקנות משנה (ב) ו-(ג) גם נוכחות אותו נציג או נציגים כאמור, לפי העניין".

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נחזור לסוגיה הזאת של הזמן הסביר מראש. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

כמה זמן אתם רוצים?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בעידן הזה בו אנחנו נמצאים, אני תוהה אם שבוע זה מספיק. 

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

אני אומרת שאם מדובר בסייג שמאפשר מניין חוקי אחר, זה לא משרת את המטרה. צריך לקבוע קוורום שיהיה חוקי להחלטה. זה יפתור את אי הבהירות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה בדיוק מה שהסעיף הזה עושה. הוא קובע.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

כן, אבל אם זה משאיר את הפתח הזה

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

איזה פתח?

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

נמסרה לחבריה זמן סביר מראש.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מניין חוקי הוא חמישה.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

הוא ארבעה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בוועדת בחינה שהרכבה הינו שבעה, מניין חוקי בישיבות הוועדה הוא חמישה מחבריה, ובתנאי שההודעה על קיום הוועדה נמסרה מראש. כדי שהם יוכלו להגיע. זה נשמע לי הגיוני אלא שצריך להגדיר מה זה זמן סביר מראש. מהבחינה הזאת, זה לא נותן פרשנות. זה אומר בדיוק מה מספר שהוא המספר החוקי.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

זאת אומרת משאם נגדיר את הזמן הסביר מראש, שבעה ימים, והנציג לא יוכל להגיע, ההחלטה תהיה תקפה?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם ניתנה הודעה שלושה ימים לפני כן, זה לא זמן סביר. אז זה לא תקף. אבל אם אנחנו מגדירים שבוע זמן סביר, אז כן. המינימום הזה, חייבים אותו. נכון?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

חייבים את החמישה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן.

 << אורח >> ימית ינאי מלול: << אורח >> 

נכון, אבל אם נציג הציבור לא מגיע?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נתנו לו זמן.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

כל פעם יזמנו 100 אנשים לוועדה ועוד פעם ידחו ועוד פעם ידחו. כמו שאמרתי בדיון הקודם, ייקח שנה לקלוט בן אדם. מרוב צדקנות, בסוף אי אפשר לקלוט אף עובד לרשות מקומית.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני רוצה לקבוע את הזמן הסביר שיעמוד על שבוע.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שבעה ימים מראש.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

במקום זמן סביר מראש, יהיה כתוב שבעה ימים מראש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נושא נוסף שאנחנו צריכים להתייחס אליו עכשיו לאור התוספות שעשינו במהלך הדיון זה לגבי ועדות שהן בהרכב זוגי, ארבעה או שישה. אני מציע שבהרכב בוועדת ארבעה, ההרכב המינימלי יהיה שלושה ויחול אותו הסדר.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מתי יש לנו ארבעה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם נגיד ועדת שלושה והשר מוסיף נציג או שיש נציג ארגון עובדים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו נותנים שני קולות ליושב ראש?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. זה מופיע בהמשך. בקבלת החלטות.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

לא בהכרח. רק אם הקולות שווים. זה לא אוטומטי שיש לו קול כפול.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

דרך אגב, גם בסעיף (ד) בתקנה. כלומר, אם נציג השר לא מגיע, אין ועדה. אי אפשר לעשות את זה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זאת ההצעה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אם הוא לא הגיע, הוא לא הגיע. עם כל הכבוד. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני חושבת שבהיבט הזה הוא צודק, במיוחד שנציג השר לפי דעתי הרבה פעמים לא יגיע.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

חד משמעית. אי אפשר לעכב בגלל בן אדם אחד ואין לו עליונות. עם כל הכבוד, גם חברי הכנסת שלא באו לוועדה לבחירת שופטים – בוחרים שופטים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

גם אם נציג השר לא מגיע, הוועדה תתקיים. באיזה סעיף זה?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

23א(ד).

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

איך אתם מציעים לשנות את זה?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

למחוק את הסעיף הזה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

למחוק את הסעיף.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מחקנו אותו.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

דינו כדין יתר הנציגים. שיתכבד ויבוא.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בדיוק. 

(היו"ר משה ארבל)

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

יש מקרים שדורשים אותם. ב-(ג) כתוב ביניהם יושב ראש הוועדה אבל לפחות שניים מהם נציגי ציבור. גם לגבי נציגי ציבור אחרי, יש דרישה של מינימום.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

הודעתי לאנשים שבוע מראש. תזכרו שמגיעים לוועדה, חוץ מאשר אנשי הרשות עצמם, מגיעים אנשים שמתמודדים לתפקיד. לצורך העניין יש 50 אנשים שהוזמנו לוועדה. תחשבו מה קורה שאנשים לא הגיעו, נציגי הציבור לא הגיעו ועכשיו אומרים לכל אותם 50 אנשים לכו הביתה ותבואו עוד שבועיים.

 << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 

משרד הפנים, עמדתכם לגבי (ג), לגבי נציגי הציבור שנוכחותם חובה. המטרה ברורה, אבל אם הודיעו שבוע מראש, אמרו להם שהם חייבים לבוא, האינטרס הציבורי כנראה הוא באמת בראש מעייניהם, הם צריכים להגיע. אם הם לא הגיעו, הם צריכים להבין שמה שיקרה שם זאת פגיעה באינטרס הציבורי. אולי באמת הם לא ראויים להיות נציגי ציבור. רק אתמול ראינו מינוי של 61 שופטים בהיעדרות של שלושה מחברי הוועדה והמשמעות של זה היא שהאנשים האלה כרגע מוסמכים להכניס גם למעצר.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

זה מינוי עד גיל 70.

 << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 

גם (ג). אני כמובן אבקש את הסכמת יושבת ראש הוועדה.

<< דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

גם ב-(ג) וגם ב-(ב), זה מתייחס גם ליושב ראש הוועדה שחייב להיות גם ב-(ג) וגם ב-(ב) וגם לעניין של נציגי ציבור.

 << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 

יושב ראש הוועדה, לדעתי במהות הוא המוסמך לפתוח אותה. אם אני מבין נכון. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

את יושב ראש הוועדה אנחנו משאירים. את נציגי הציבור מורידים גם ב-(ב) וגם ב-(ג)?

 << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 

כן. 

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

תמיד צריך לזכור שיש אנשים שמגיעים להיבחן. יש גם ציבור שמגיע ועכשיו אומרים לו תבוא בעוד שבועיים. צריך להודיע לאנשים שישימו לב שיש בתקנות זמן מינימלי שצריך להודיע לבן אדם על מועד קיום ועדת הבחינה.

 << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 

ברור. אנחנו מסכימים.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אם הנציג הודיע?

 << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 

זה עניין של תיאום בין אנשים. בסוף אנשים אמורים להגיע להבנות. אם בסופו של דבר יש כאן היעדרות.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

היעדרות שלא הודיעו עליה, בסדר, אבל אם הייתה כאן היעדרות שהודיעו עליה?

 << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 

זאת החלטה מינהלית. היא צריכה לעמוד במבחן סבירות. אם יבואו ויאמרו שאנחנו מצפצפים עכשיו ולמרות שהוא הודיע שהוא לא יוכל להגיע כי הוא מחתן את הבן שלו ולמרות זאת עושים לו על הראש, ההחלטה הזאת תיבחן במבחן הסבירות. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו לא רוצים שעכשיו יקרו לנו מקרים של ועדות חסרות שנקבעו מראש כוועדות חסרות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

זה לא נקבע מראש כוועדה חסרה. אני הודעתי, הבן אדם אומר שהוא יגיע והוא לא מגיע כי יש משחק כדורגל שהוא נורא רוצה לראות.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אני רוצה לחדד לפרוטוקול. הוועדה צריכה להיקבע מראש כוועדה מלאה בגלל החברים שלה. אחר כך, אם מי מהחברים לא מגיע, לזו הכוונה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אנשים הוזמנו והוא לא הגיע.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא. הוזמן וזה תואם אתו מראש, עם כלל החברים.

 << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 

מדובר על שבוע. יושבת ראש הוועדה אמרה שבוע.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

הודיעו לבן אדם שבוע מראש, הבן אדם החליט שהוא לא מגיע כי יש לו משהו קצת יותר חשוב, ועכשיו אני שולח הביתה את כל מי שהגיע לוועדה ואומר להם שיעשו אחורה פנה, קדימה צעד? תבואו בעוד שבועיים? זה לא עובד כך.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מה שהוחלט זה לגבי סעיפים (ב) ו-(ג) שגם בהם אנחנו לא נדרוש נוכחות חובה של הנציגים למעט יושב ראש הוועדה.
(היו"ר מיקי חיימוביץ')

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אולי אפשר לשנות את זה ולומר ובלבד שההודעה על קיום ישיבת הוועדה תואמה אתם לפחות שבה ימים מראש? שזה יהיה ברור שצריך לעשות איזשהו תיאום. תואמה עם כל החברים.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אם הנציגים נתנו את הסכמתם קודם לכן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

המילה תואמה היא מאוד בעייתית כאן.


 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אם הנציגים נתנו את הסכמתם קודם לכן. ובתנאי שהנציגים נתנו את הסכמתם קודם לכן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. זה בעייתי. אנחנו לא רוצים לתת בידי נציגים כאלה או אחרים זכות וטו.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

בחיים עצמם הדברים נעשים בתיאום. יש תקנות שקיימות היום. בוא נתחיל מהסוף. אנחנו לא ממציאים את הגלגל. יש מקרים שמגיעים ויש מקרים שלא מגיעים. אני לא מכיר מצב שלא מתאמים אתם מראש. כך החיים עובדים. שוב, אם בן אדם לא הגיע, אני לא יכול עכשיו לשלוח את כל האנשים שהגיעו לאותה ועדה ולומר להם לבוא בעוד שבועיים. לפי התקנות, צריך להודיע למועמדים שבועיים לפני כן, 14 ימים לפחות, על מועד קיום הוועדה. עכשיו שלחתי אנשים הביתה ואני אומר להם תבואו בעוד שבועיים ואז שוב מישהו לא בא ושוב אני אומר להם לבוא בעוד שבועיים.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אנחנו כל יום בוועדות המכרזים ואני יכולה להגיד לך שבחיים עצמם לא מתאמים עם הנציגים.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

מה שאני יודע זה שעושים תיאום והדברים נעשים בתיאום.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני מציע שלא ניתן לנציגים כאלה זכות וטו ומצד שני כן תהיה איזושהי הנחיה ברורה. אני מציע להוסיף שמועד ועדת הבחינה יתואם ככל האפשר עם חבריה. ככל האפשר.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נקרא את תקנה 24.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אתה מעדכן את סעיף 23א(ב) ו-(ג)?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. דיברנו על זה.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

מה קובעים לגבי ארבעה חברים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שלושה. מינימום שלושה.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

שאחד מהם הוא היושב ראש.

21.	תיקון תקנה 24

	בתקנה 24 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א) –

(1) בתקנת משנה (א) -

1) במקום "חבר ועדת בחינה אשר מועמד הוא קרובו" יבוא "חבר ועדת בחינה אשר עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר ועדת בחינה לבין עניין אישי שלו, לרבות קרבת משפחה עם אחד המועמדים, או לבין תפקיד אחר, שלו או של קרובו".

2) אחרי "הבוחנת את המועמד" יבוא "היה חבר ועדת הבחינה האמור היושב ראש – יודיע על כך לראש הרשות המקומית".

3) בהגדרת המושג "קרוב", אחרי "דודה" יבוא "בן דוד, בת דוד, בן דודה, בת דודה", במקום "מאומץ" יבוא "מאומץ, ובני זוגם".

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

למה הוספתם בני דודים?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

משרד הפנים.

<< אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

 זה הרכב ועדת בחינה. נראה לך סביר שישב בן דוד בוועדת הבחינה?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אבל זה לא הופיע קודם. למה?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בחברה הערבית יש הרבה בני דודים. מאיפה זה בא?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בן דוד של מישהו, לא ראוי שישב בבחינה שלו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זו קרבה די קרובה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

עשו הבחנה בין המועצות המקומיות לרשויות. בעצם הרחיבו את זה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בסדר. בוועדת בחינה, זה בהחלט הגיוני.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

(2) בתקנת משנה (ב) בסופה יבוא: "על אף האמור יכול מבקר הרשות המקומית או יועצה המשפטי או מי מטעמם לשבת כמשקיפים בוועדה".

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

22.	תיקון תקנה 25

	בתקנה 25(א) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "כפי שנקבע בהתאם לתקנה 11א".

כאן אנחנו מציעים לקבוע הוראה, כפי שקיים היום בשירות המדינה, שאם יש יותר משמונה מועמדים למשרה, רק השמונה שהשיגו את התוצאות הטובות ביותר במיונים המקדימים יגיעו לוועדת הבחינה. זאת כדי לא ליצור מצב שוועדת הבחינה צריכה לשבת 48 שעות ברציפות ולשמוע מאות מועמדים, כי ועדת הבחינה חייבת לשבת ולסיים את עבודתה באותו יום.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לא ראיתי שלעינב פרץ הייתה איזושהי הערה לגבי נוכחות המבקר, מה שהעברנו קודם בסעיף (ב).

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

אני מבקשת לתקן תיקון סמנטי קטן. בסעיף הזה, על אף האמור יוזמנו מבקר הרשות המקומית ויועצה המשפטי או מי מטעמם לשבת כמשקיפים. במקום "יכול", אני מבקשת לכתוב "יוזמנו".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

למה?

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

הנוהג הוא, ומה שגם כתוב בפקודת העיריות וגם אני אתייחס לסעיף (ח) שלפני כן, מבקר העירייה מוזמן לכל הוועדות ורצוי לחדד את זה שהוא מוזמן ולא שהוא יכול כי אם הוא לא הוזמן, הוא לא ישב.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הוא לא ידע על זה? יכול להיות מצב שהוא לא ידע על זה?

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

נכון. יש גם מצבים כאלה. אני רוצה לברך את משרד הפנים על חיזוק המעמד של המבקר בעניין הזה ולכן לתקן את זה ל-יוזמנו ולא רק יכול. בסעיף (ח) בעמוד 9, גם כן. כדי למנוע מצב שאם מבקר לא נמצא, הוועדה לא תקנית, לתקן את זה ובמקום יהיה נוכח כמשקיף יכתבו שיוזמן מבקר הרשות המקומית או מי מטעמו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

עוד לא הגענו לעמוד 9. כשנגיע לעמוד 9, נדבר על עמוד 9. 

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

כבר עברנו אותו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

את בנוסח אחר. הבנתי. על איזה סעיף את מדברת?

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

סעיף (ח), תיקון תקנה 23, ועדת בחינה לגבי משרות בדירוג גבוה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יהיה נוכח כמשקיף?

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

יוזמן מבקר הרשות המקומית או עובד לשכתו שמונה לכך וכולי.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כאן זה הרבה יותר דומיננטי. כאן הוא מחויב להיות נוכח. את מציעה רק להזמין אותו.

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

ומה יקרה ורשות שמבקר עובד בה רק יומיים בשבוע והוא לא נמצא?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

את מחלישה את עוצמת המבקר.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כאן הסעיף יותר גורף. הוא יהיה נוכח.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הוא חייב להגיע. יש לו חובת נוכחות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

את רוצה להוריד את זה ולומר שהוא יוזמן.

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

לא. אני לא רוצה לשנות את מה שנהוג בפקודת העיריות ונותן את האופציה להזמין את המבקר לכל הוועדות ולפי שיקול דעתו הוא מגיע. אני מברכת את משרד הפנים על חיזוק מעמד המבקר.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אני מצטרף אליה. זה שיקול דעת של המבקר. אם המבקר מחליט שהוא מגיע, הוא מגיע. זה שיקול דעת שלו. אף אחד לא יכול לכפות עליו.

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

לדוגמה בירושלים או בתל אביב יש עשרות ועדות בחינה, אז למבקר יש שיקול דעת לאיזו ו עדת בחינה הוא נכנס.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הוא יכול לשלוח עובד.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

הוא לא הגיע, אז לא מקיימים ועדת בחינה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה לא פוסל את קיום הוועדה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם זה לא פוסל, אני חושבת שהוא צריך להיות נוכח.

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

אם זה לא פוסל, בסדר.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לגבי הסוגיה הזאת של יוזמן, לא יודעת. לא נראה לי שינוי גדול.

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

מהפרקטיקה זה חשוב שכך יהיה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אפשר להוסיף שצריך לשלוח לו הזמנה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה מה שהיא מבקשת. מה שתחליטו.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לי זה לא מפריע. שיזמינו אותו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

משרד הפנים?

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אני לא חושבת שזה מתאים לסעיף 24(ב). סעיף 24(ב) מדבר על מי יכול לשבת. להגיד עכשיו שעל אף האמור יוזמן מבקר הרשות? זה צריך להיות ב-23.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

נכון.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

סעיף 24(ב) אומר לא יהיה נוכח אדם פרט לזה וזה וזה. אומרים שלמרות זאת הוא יהיה.

<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר. מקבלת. נשאיר את זה כך. היינו בתקנה 11א אליה התייחסנו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כאן מבחינתנו יש עניין קריטי. אנחנו חושבים שזה מאוד מאוד חשוב. אחד הכלים שנועדו להבטיח גם את היעילות של המכרז וגם את הנקיות של המכרז היא לקבוע מראש את מספר הנבחנים שמגיעים לוועדת הבחינה. אנחנו מציעים את המספר שנהוג בשירות המדינה והוא שמונה, כמובן שזה לא מספר קדוש, ואפשר לקבוע מספר אחר. חשוב מאוד שיהיה ברור שיש מספר מוגבל של מועמדים שהם הטובים ביותר שעלו בבחינות בכתב והם אלה שמגיעים לוועדת הבחינה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו מתנגדים. אנחנו חושבים שהמספר הזה לא מתאים לרשויות המקומיות מכיוון שברשויות יש לנו מגוון גם של משרות וגם של אופי רשויות שונה. הנושא הזה של הגבלת מספר המועמדים לשמונה מועמדים - - - 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

את לא מגבילה. אחרי שהם עוברים את כל ההליך, את מביאה לריאיון אחרון רק שמונה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

זה שיקול דעת. זה קטע של שיקול דעת.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כאן אנחנו כן סבורים שיש ליצור דיפרנציאליות שכן תתאים למבנה הרשויות ולאופי השונה שלהן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

למה אופי הרשות משנה את מספר המועמדים במכרז?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו חושבים שיש משרות בעלות אופי מאוד שונה שגם מספר הניגשים אליהן הוא מאוד שונה. לכן אנחנו כן חושבים שצריך גם מבחינת הגיוון, ונגיע גם לסוגיה הזאת, כדי לייצר גיוון תעסוקתי ברשויות המקומיות, שזאת סוגיה שהרשויות המקומיות לא מצליחות לעמוד ביעדים. לראות רק שמונה מועמדים זה לפעמים יפגע בוועדת הבחינה כי אנחנו נראה שמונה מועמדים בלבד ולראות מספר יותר גדול של מועמדים יכול לתת יתרון בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם יהיו 100 אתם תראו 100?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

זה המצב היום.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

מהניסיון שלנו זה דווקא נותן יתרון לנשים.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

זה מי שקיבל את הציונים הכי גבוהים. את שולחת אנשים לוועדת בחינה, את שולחת אותם למכון מיון, אדם מקבל ציון. יש לי עכשיו לצורך העניין 100 אנשים שקיבלו ציון ועכשיו אני צריך להזמין את ה-100 אנשים?

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

לא. רק מה שקבעת מלכתחילה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

לצורך העניין קבעתי ציון 80 ומעלה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

קובעים קו חתך שמציון איקס יוזמנו לראיון. מ-80 ומעלה, מ-90 ומעלה, לפי כמות הניגשים. מאותו גובה ציון ומעלה יוזמנו לראיון.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

נניח אתה קובע את הציון מראש. יצא לך שיש לך 30 אנשים שקיבלו 80 ומעלה. בשירות המדינה אפשר לזמן במצב כזה שמונה אנשים. מה שטוב לשירות המדינה, למה זה לא טוב לרשויות? מה ההבדל? כי מה לא בסדר אצלנו? קודם כל, דובר על המינימום ולא על המקסימום.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. על המקסימום. בשירות המדינה זה עד שמונה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

תשאירו את זה לשיקול דעת אבל תנו לי את האפשרות. במידה ויש לי המון מועמדים שקיבלו ציון, שאני אוכל להזמין אותם.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אתה מצפה שיזמינו יותר משמונה?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אני אומר תנו לי אפשרות. אם יש יותר משמונה ואני אחליט להזמין יותר משמונה, בסדר. תהיה לי אפשרות להזמין את השמונה בלבד ושלא אזמין עכשיו 30 או 40 אנשים לוועדת בחינה. תחשבו על ועדת בחינה עם 30 אנשים כשצריך לשמוע כל אחד חצי שעה. כמה ימים היא תשב?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

קבע מראש קו חתך.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אני לא יכול לקבוע קו חתך מראש. לפני הבחינה אני יכול לדעת מה הציון שאנשים יקבלו?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני יכול להציע הצעה. אני חושב שצריך להיות מספר שייקבע מראש כמו שקובעים את קו החותך כפי שנאמר כאן שהוא יהיה מספר של שמונה אבל אפשר לתת לרשות המקומית שיקול דעת להגדיל אותו מראש לנגיד 12 או כמה שאתם רוצים, 16, אבל מספר סביר. לתת איזשהו אלמנט של גמישות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אבל מראש.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני בעד. זאת נראית לי הצעה טובה.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 
 
אני חושבת ששמונה, נכון שזה המספר בשרות המדינה ואני יכולה להגיד לכם מה קורה מהניסיון אצלנו במשרד.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה את אומרת לגבי ההצעה של תומר? יש גמישות מסוימת ושיקול דעת.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כאשר ברירת המחדל היא שמונה, בסוף מגיעים לוועדת הבחינה שלושה מועמדים.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אני יכול לספר שישבתי בוועדת מכרזים כמשקיף. ביקשו שאני אבוא כמשקיף. הגיעו לא רק שמונה אלא 15 לוועדת מכרזים ואז קבעו עוד יום כי היו עוד מועמדים. מגיעים יותר. לא יודע מה קורה בשירות המדינה אבל אני יודע מה קורה אצלנו. מגיעים הרבה אנשים ובסופו של יום המצב נכון להיום, אתם צריכים לקבוע איזשהו קו גבול. ההצעה של תומר נכונה. שמונה, ואם רוצים להגדיל, זה בסדר, ואפשר לקבוע מסגרת של 12 אנשים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

השאלה היא מה עושים במשרות הנמוכות בהן אין מרכז הערכה. הרי רק על המשרות הגבוהות קבענו שיהיה מרכז הערכה אבל במשרות הנמוכות שם אין מרכז הערכה, זו המסה הקריטית. מה עושים שם? איך מייצרים שם מנגנון של שמונה אנשים? מזמינים את כולם?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא. יש איזשהו סנן.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בואו נגדיר אותו.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

הרשות המקומית, כשהיא מפרסמת מכרז, אני מניחה שהיא יודעת את קהל היעד שלה והיא מכירה אותו.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

היא לא יודעת. מאיפה היא יודעת?

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אתה לא יודע מהניסיון שלך?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

לא. אני לא יודע. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

יש גם משתנים חיצוניים. קחי את תקופת הקורונה. בן אדם איבד את מקום עבודתו והוא רוצה להיות טלפן במוקד הטלפוני של המוקד העירוני.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אבל זה לא סוד. אתה מכיר את הדברים האלה. אתה יכול לקבוע תנאי עדיפות במכרז.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

תנאי עדות זה משהו אחר ותנאי סף זה משהו אחר.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

תנאי עדיפות זה בדיוק מה שייתן לך לסנן.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

יש תנאי סף. נכון להיום כל מי שעומד בתנאי הסף, אני צריך להזמין אותו למכרז. יש לי 100 מועמדים, אני צריך להזמין עכשיו לוועדת המכרזים 100 אנשים שעמדו בתנאי הסף. ועדת המכרזים יושבת שבועיים רק לראיין אותם.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו נציע שיגיעו לוועדה בין שמונה ל-20 והמספר ייקבע מראש.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

20 זה מספר מוגזם.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זה ייקבע מראש. זה על פי בחירת ראש הרשות. זה נותן לו בחירה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני קובעת בין שמונה ל-16.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שייקבע מראש.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

שייקבע מראש.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

השאלה שהעלה חבר הכנסת ארבל מה קורה במקרים שאין מבחני הערכה. כרגע הסעיף קובע, בסעיף 25(ג), שלא נתקיימו מבחנים, יוזמנו לראיון בפני ועדת הבחינה רק המועמדים שכישוריהם עונים על תנאי המכרז. למעשה כל מי שעומד בתנאי הסף צריך להגיע.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

זה אומר רבבות רבבות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בגלל שאין מבחני הערכה, איך תקבע למה דווקא ה-18 האלה כן ואלה לא?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אני אומר את זה איך בעיניי צריך לעשות את זה פרקטית. יש ועדת מכרזים. ועדת המכרזים מתכנסת. היא רואה את קורות החיים של כל המועמדים, עוברת עליהם ומחליטה. היא אומרת שעכשיו לצורך העניין יש לה 100 מועמדים, היא קראה את כל קורות החיים ועברתי עליהם, כל מי שעמד בתנאי הסף, והחליטה שמתוך אלה היא מזמינה איקס אנשים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל איך תקבע?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

יש ועדת מכרזים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בוועדת איתור בממשלה מקבלים עכשיו 100 מועמדים למשרת מנהל מינהל במשרד ממשלתי. ועדת האיתור שם מתכנסת, רואה מבין כלל המועמדים את הפרופילים שלהם, בונה חמישה פרמטרים שעל פיהם הם מייצרים איזשהו סנן ראשוני. חייבים לוודא שזה באמת קורה על ידי גוף נטול פניות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

ועדת המכרזים. מי שעושה את זה, זאת ועדת המכרזים ולא מישהו אחר. היא זאת שבסוף צריכה לקבל את המועמד.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בשירות המדינה בסעיף 7(ג), "נציב שירות המדינה או מי שהוסמך מטעמו רשאי להורות על מיון מקדים של בקשות למשרה לפני ביצוע מבחנים במשרות בהן קיימת תחלופה ניכרת של עובדים או במכרז שבו צפוי להיות מספר רב של בקשות למשרה. לצורך ביצוע המיון המקדים יקבע נציב שירות המדינה וכולי. נוסף על דרישות הסף למילוי המשרה, למרות... ענייניות, נוגעות למשרה ושוויוניות שיש בהן כדי להעניק יתרון מבחינת התאמצת המועמדים למשרה. אמות המידה כמפורט להלן: דרישות השכלה, ניסיון תעסוקתי או מקצועי, תחומי מומחיות, כישורים מיוחדים, נתונים אישיים לרבות חוות דעת, דרישות אחרות". נציב שירות המדינה צריך לקבוע גם את המשקל היחסי ואת הטיעון המרבי לכל אחד מאמות המידה האמורות. כמובן הכול נקבע מראש כדי שלא יתאימו את זה למועמדים. "נציב שירות המדינה או מי שהוסמך יקבע תיאום סף או כמות סף של בקשות למשרה שיעברו לשלב ביצוע המבחנים".

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נשמע לי קצת אמורפי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אין ברירה. כפי שגברתי אמרה, השאלה היא איך קובעים מי עולה לראיון.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

זה גם פותר את הבעיה של מי שהולך לבחינות. עכשיו אני לא שולח 100 אנשים לבחינות. זה בדיוק אותו רעיון. אני עושה ועדה מסננת, לצורך העניין זו ועדת מכרזים. עושים את הסינון ואומרים שעכשיו יש לי 20 מועמדים הכי טובים. את 20 המועמדים האלה אני שולח לבחינה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זה לא מקובל עלינו.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

משרד הפנים יממן את הבחינות האלה? יעביר לנו תקציב לעניין הזה? תהיו פרקטיים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אנחנו מציעים ממה שקיים בשירות המדינה. אתם כמובן לא חייבים לאמץ את זה אלא למצוא מנגנון אחר למיון המקדים.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

המיון המקדים כן מקובל. ההצעה שלך למיון מקדים מקובלת.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לפי השירות הציבורי?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אנחנו נעשה את ההתאמות הנדרשות.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

זה גם ישליך לעניין השליחה למבחני התאמה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

זה בדיוק אותו רעיון.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אין קשר.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

ודאי שיש קשר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הם אמרו שהם לא מסכימים לזה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

זה בסדר שהם לא מסכימים אבל צריך לחשוב בצורה פרקטית.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

למה זה קשור לשליחה למבחן?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

כי אם עכשיו לצורך העניין קיבלתי 100 קורות חיים שעומדים בתנאי הסף ועכשיו לצורך העניין אני צריך לשלוח את כולם לבחינות. מצד שני, אני יכול לעשות ועדה מסננת שבאה ואומרת שמתוך 100 קורות חיים, יש לי עכשיו 20 אנשים שהם המתאימים ביותר. את אותם 20 שעברו את הוועדה המסננת אני אשלח לבחינות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

דיברנו על משרות לא בכירות, שאין בהן מבחנים. הסכמנו. עברנו את הסעיף הזה. במשרות בכירות חייבים מבחנים. אני לא אשנה את זה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

עדיין, גם במשרות בכירות, אם לצורך העניין למשרות בכירות ניגשו עכשיו 50 אשים. זה צריך להיות אותו מנגנון. יש 50 אנשים לתפקיד ראש מינהל גבייה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כבר היינו בסיפור הזה. די. אני לא חוזרת לשם. אנחנו לא חוזרים לשם. התקדמנו.

אתם מוסיפים לפי השירות הציבורי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בשינויים שרלוונטיים לשלטון המקומי.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר. נמשיך. יש לנו עוד שש דקות.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

23.	הוספת תקנה 26א ו-26ב

	אחרי תקנה 26 יבוא:

	"26א.	איסור מסירת חברי הוועדה

		שמות חברי הוועדה לא יובאו לידיעת מועמדים אלא בעת התכנסות הוועדה.

	26ב.	איסור מסירת שמות המועמדים.

שמות מועמדים אחרים במכרז לא יימסרו למועמד. הסתיימו הליכי המכרז, מועמד יהיה זכאי לקבל את שמו של המועמד הזוכה במכרז".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה מובן מאליו. זה נועד למנוע לחצים מיותרים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אגב, לפי חוק חופש המידע הוא גם זכאי לקבל את נימוקי החלטת הוועדה שפסלה אותו.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

24.	תיקון תקנה 27

	בתקנה 27 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א), בסופה יבוא "ואם היה מבין המועמדים מועמד מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות הדין, לאחר שוועדת הבחינה שקלה, בטרם ההחלטה, את חובת הייצוג ההולם". בטרם קבלת ההכרעה, רשאית הוועדה להתייעץ עם ממליצים של המועמדים.

(2) אחרי תקנה (ב) יבוא:

"(ג)	כל חבר ועדת הבחינה יבחר את המועמד המתאים ביותר בהתאם לקבוע בסעיף קטן (א) וימלא תפקיד זה תוך הימנעות מניגוד עניינים תוך שמירה על כללי היושר וההגינות, בתנאים שווים, וללא גילוי דעה קדומה, ללא פניות או משוא פנים".


 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הערות לסעיף.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אנחנו חושבים שהתוספת שהוספה בסעיף קטן (1) ברוכה. צריך לשים לב שאם אני צריך לקבל החלטה באותו יום, יש בעיה עם זה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אין בעיה. תתקשר אליהם.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

התקשרתי ולא ענו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אז תקבל החלטה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

אני חושב שזה נכון שחברי הוועדה יכולים להרים טלפון ולשמוע חוות דעת על הבן אדם.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רשאית הוועדה להתייעץ. אתה רוצה לחייב או תם?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

לא לחייב אבל אני אומר שזה דבר שלוקח זמן. אם אני צריך לקבל באותו יום החלטה של ועדת הבחינה, איך בדיוק זה יהיה?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש עבודת הכנה לקראת הוועדה ואז אפשר להתייעץ עם הממליצים עוד לפני.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

המועמד גם מגיש את ההמלצות שלו בכתב.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם רוצים להתייעץ, אפשר לעשות את זה קודם, לפני הישיבה עצמה.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

 אולי במקום זה לומר שהוועדה רשאית להתייעץ או חברי הוועדה רשאים להתייעץ.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

השאלה שלי למה יש רשות להתייעץ רק במקרה שהיה מקרב המועמדים וכולי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. אלה שני דברים נפרדים. יש את נושא העדפה מתקנת ואת רשות ההתייעצות.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

ההתחלה של הסעיף שלא מופיעה בתיקון, ההכרעה על הקבלה מתקבלת על בסיס וכולי.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ניסיונו, השכלתו והתאמתו של המועמד.

סיימנו את פרק 27.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

25.	תיקון תקנה 28

	בתקנה 28 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת שמנה (א), בסופה יבוא "היו דעות חברי ועדת הבחינה שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה".


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה הקול הכפול של יושב ראש הוועדה.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אם יש תיקו, יש לו קול כפול.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תכריע, המשמעות היא שיש לו קול כפול.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

(2) אחרי תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ג)	ועדת הבחינה תסיים את תפקידה בו ביום ואינה רשאית לדחות את החלטתה למועד אחר, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו בפרוטוקול הוועדה.

(ד)	הוחלט על דחיית החלטת הוועדה כאמור בתקנת משנה (ג), ירשמו חברי הוועדה לפניהם את התרשמויותיהם מן המועמדים אשר הופיעו בפניהם, ותרשומות ההתרשמויות כאמור יצורפו לפרוטוקול הוועדה.

(ה)	בכל מקרה של דחיית ההחלטה – יימנעו חברי הוועדה מלדון בדברים הקשורים במכרז עם כל אדם עד לקבלת ההחלטה".


 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

צריך קצת יותר גמישות. סתם דוגמה, בן אדם במילואים. לא נימוקים מיוחדים. מנימוקים שיירשמו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הוא במילואים והוא בוועדת הבחינה? לא הבנתי. הוא חבר? הוא מועמד?

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

הוא מועמד. הוא במילואים. אני עכשיו קבעתי ועדת בחינה וקראו לו עכשיו למילואים והוא לא יכול להופיע.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה בדיוק העניין. אתה לא יכול לקיים את ועדת הבחינה לכולם בגלל שהוא לא יכול לבוא. בגלל זה אתה צריך לקבוע מועד אחר.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

קבעתי ל-50 אנשים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. אלה לא 50 אנשים.

 << אורח >> מנחם לפידור: << אורח >> 

קבעתי לעוד שבועיים והודעתי לכל מי שהוא מועמד שבעוד שבועיים יש לו ועדת בחינה. זאת הסיטואציה. בא בן אדם שקראו לו למילואים מהיום למחר. אני מזכיר לכם, אנחנו במדינת ישראל וזה קורה. עכשיו אני דוחה את ועדת הבחינה כי הוא לא יכול לבוא?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. נימוקים מיוחדים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

זה נימוק מיוחד שיירשם ותן לו מועד ב' ובינתיים אל תדבר עם אף אחד.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני רושמת לי שהגענו עד לסעיף 28 כולל. על איזה סעיפים אנחנו צריכים לחזור אחורה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

המשרות בדרגה גבוהה לגביהם יש הסכמה אבל אנחנו צריכים לעגן אותה בהחלטה של הוועדה. יש את הנושא של ייצוג הולם. יש את הנושא של זיקה פוליטית של מועמדים שגם שם אתם כנראה תרצו לשנות. לדעתי אלה הדברים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש סיכוי שבדיון הבא נסיים. תודה רבה לכולם. אני נועלת את הישיבה הזו ואנחנו עוברים לנושא הבא.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:45. << סיום >>