פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 18 ועדת הכלכלה 15/12/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 155 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ט בכסלו התשפ"א (15 בדצמבר 2020), שעה 9:05 סדר היום: << נושא >> העדפת תוצרת הארץ ויישום חוק מוסר תשלומים במערכת הבריאות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר אימאן ח'טיב יאסין מוזמנים: ליאור ברק – האגף לפיקוח על קופ"ח ושב"ן, משרד הבריאות מוריה מליחי – מנהלת תחום פיקוח פיננסי על קופ"ח, משרד הבריאות דנה שני – יועצת משפטית, משרד הבריאות רועי קאהן – רפרנט בריאות, אג"ת, משרד האוצר משתתפים באמצעים דיגיטליים: אורית אפרתי לב – מנהלת אגף רכש ולוגיסטיקה, משרד הבריאות נעמי היימן – משרד הבריאות חנה לאידרשניידר – מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר אבנר ספקטור – מנכ"ל, התאחדות התעשיינים נתן וילפנד – מנכ"ל סביון דיאגנוסטיקה בע"מ אבירם סושרד – מנכ"ל, פיליפס אלקטרוניק, נציגי מפעלי תעשייה ירון יצהרי – מנכ"ל איגוד מדטק ישראל שניר רוזנפלד – סמנכ"ל, CYBER 2.0 ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגיל כספי מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: עופרה ארגס – חבר תרגומים העדפת תוצרת הארץ ויישום חוק מוסר תשלומים במערכת הבריאות << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום ה-15 בדצמבר 2020 כ"ט בכסלו תשפ"א. הנושא היום הוא העדפת תוצרת הארץ ויישום חוק מוסר תשלומים במערכת הבריאות. אמנם הכותרת הקדימה את תוצרת הארץ אבל העיקר אנחנו רוצים לשמוע היום על חוק מוסר תשלומים, יש לנו חובות פתוחים עם משרד הבריאות. לא נכביר במילים, כולנו יודעים את הערך המוסף. הנה אני אומר לכם, אני יודע שיש הסברים, משרד הבריאות מבין את הצרכים, 300 מיליון זה כלום. אם זה הסכום, נשמע מה הסכום, אבל 300 מיליון זה כלום במערכת הבריאות. אנחנו נרצה לשמוע איך זה הולך להיות מיושם כי אם אנחנו קיבלנו את אותו דבר, את אותה גברת בשינוי אדרת כי מה שהיה עד היום זה מה שיהיה – אני מקווה שאין פה קומבינה מספרית, מי שלא הבין אותי בפתיח. משרד הבריאות בבקשה. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> בוקר טוב. חנוכה שמח לחברי הוועדה, ליו"ר. אני אתאר איפה אנחנו נמצאים כרגע. כמו שגם אמר היו"ר, הוסכם לפני כחודשיים על תקציב, הממשלה הקצתה לנושא תקציב של 300 מיליון שקלים. יושב פה לשמאלי נציג משרד האוצר. משרד האוצר סייע לנו והממשלה ככלל הקצתה סכום נוסף של עוד 200 מיליון שקלים לטובת יישום התקנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה תוספתי או מימון ביניים? << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> תוספתי, וזו בשורה מאוד גדולה מבחינתנו. זה יאפשר לנו להחיל את התקנות על מגוון רחב יותר של ספקים. אעדכן שבהתאם להתחייבות שלנו לוועדה מהפעם הקודמת, ב-1.10 פירסמנו להערות ציבור את התקנות, התקבלו הערות, הערות טובות וחשובות, אנחנו מבחינתנו כבר ממש בשלבים סופיים. הסיבה היחידה שזה עוד לא נמצא על שולחן הוועדה שאנחנו עכשיו מגדילים את מגוון הספקים כמו שאמרתי, בהתאם לתקציב התוספתי שקיבלנו מהממשלה, ובהתאם לכך – ראיתם כולכם, פרסמנו את התקנות גם לוועדה כמובן, את השירותים החשובים והספקים החשובים שאנחנו רוצים להכניס, זה יצרני ציוד רפואי בישראל. אני מתחבר כמובן לנושא השני של הדיון בוועדה של העדפת תוצרת הארץ. יצרני ציוד רפואי בישראל, הרבה ספקים שהם ספקים יחסית קטנים בתחומי התפתחות הילד, פיזיותרפיה, ריפוי ועיסוק, הדמיה, מוקדים רפואיים, ספקים שמערכת הבריאות מושתתת עליהם וחשיבות גדולה בעינינו כממשלה וכמשרד ודאי שספקים כאלה יהיו חזקים ויאפשרו שירות טוב יותר בתוך הקהילה למבוטחים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מתייחס לטיוטת התקנות שפרסמתם או לתיקון שאתם מתכוונים לשלב בטיוטה הזאת? << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> אני אומר שני דברים. אחד – אנחנו פרסמנו את טיוטת התקנות בהתאם לתקציב הראשוני שקיבלנו בסך של 300 מיליון שקלים, עכשיו אנחנו בהתאם לתוספת, להחלטת ממשלה שהתקבלה לפני כשבועיים, אנחנו מעדכנים את התקנות ועכשיו אנחנו פשוט אוספים את הנתונים, מעדכנים בעצם את העלויות לקבוצות ספקים נוספות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שהן יהיו? << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> אני לא רוצה להגיד כרגע כי זה עלול להשתמע שאני אגיד עכשיו קבוצת ספקים ובסופו של דבר היא לא תיכנס, אז אני מעדיף לא להכנס לפרט הזה אם אפשר, אבל זה יהיה בתקופה הקרובה מאוד. בימים אלה אנחנו יושבים על גיבוש הרשימה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ויש צפי למועד שבו תביאו סוף סוף את התקנות האלה לאישור הוועדה? אני גם מזכיר שבדיון שהתקיים בספטמבר האחרון הייתה התחייבות כאן להביא את התקנות לאישור הוועדה ב-1 באוקטובר, לא לפרסם אותן להערות הציבור. מאז חלפו כבר יותר מחודשיים. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> הבהרנו גם לוועדה וגם לבג"צ שזו הייתה טעות סופר, הכוונה כמובן הייתה לפרסם את זה עד ל-1 באוקטובר. אנחנו היינו שבוע לפני, אז כמובן הייתה הכוונה לפרסם את זה להערות ציבור ב-1 באוקטובר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שבועיים לפני, אבל בסדר. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> זה עדיין לא זמן שאפשר לעשות גם וגם. אז כמובן שעשינו את זה ועמדנו בהתחייבות. מבחינתנו יש לנו שאלה ואולי הייעוץ המשפטי אחר כך יעלה על הקו ויעדכן גם את חברי הוועדה בעניין, יש לנו רק שאלה אחת, האם אנחנו צריכים לפרסם עוד פעם להערות ציבור בהתאם למגוון הספקים החדש שנוסיף עכשיו בעקבות התקציב התוספתי. זו השאלה היחידה כרגע, אנחנו מבחינתנו תוך כשבועיים מוכנים כבר עם התקנות העדכניות, עם התוספת - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מוכנים, אני שוב מחדד, הכוונה להביא אותן לאישור הוועדה? להניח אותן על שולחן הוועדה? << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> כן. אני אומר, השאלה היחידה שאני לא יודע לענות לך עליה, זה האם בהתאם לאופי הספקים החדשים שנכניס לתוך תחולת התקנות, האם נצטרך להעלות את זה עוד פעם להערות ציבור או שנוכל לשים את זה ישר על שולחן הוועדה. זו השאלה שאני עוד לא יודע והייעוץ המשפטי של שלושת המשרדים, ועוד פעם, זה בהתאם לאופי הספקים שיתוספו. אם אלה יהיו ספקים שבאותם תחומים שהוספנו בתקנות הראשונות, אני מניח שיהיה אפשר לחסוך פרסום נוסף להערות ציבור. אם יש ספקים מתחומים אחרים גם שבו עשינו תיעדוף כזה או אחר, אני מניח שכן נצטרך להעלות את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התוספת תהיה כולה ספקים מקומיים? << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> עוד פעם, אני לא רוצה להתחייב על הדבר הזה כי אנחנו באמצע עבודת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אנחנו נחייב אתכם. כי זה לעג לרש 300 מיליון. אם גם מזה אתן לך פתח לעשות מזה - - - << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> אני אומר, יש 300 ועוד 200 מיליון תוספתי שהממשלה הקצתה לעניין הזה. זה סך הכל 500 מיליון. << אורח >> רועי קאהן: << אורח >> אני ממשרד האוצר. יו"ר הוועדה, המטרה שלנו גם ב-200 הנוספים קודם כל לתת מענה רחב לכל קבוצות הספקים הקטנים והבינוניים שבטיוטת התקנות הנוכחית לא נתנו להם מענה. המטרה היא להרחיב וזו גם הסיבה שהבאנו תקציב תוספתי של עוד 200 מיליון, על מנת להרחיב ולהוסיף עוד כל מיני קבוצות ספקים קטנות יותר שהם לא מספקי הליבה של מערכת הבריאות אבל זה עדיין ספק קטן שמוכר שירותים והיום תנאי התשלום שלו זה שוטף פלוס 90. כמו שליאור אמר, היינו כבר כנראה עם התקנות הנוכחיות בוועדה, אם לא היה עוד כסף, הסיבה לעיכוב זה שאנחנו אמרנו שיש תקציב תוספתי. אנחנו אוספים עכשיו שורה-שורה מכל קופות החולים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתי נראה לכם שתשימו את זה בוועדה? << אורח >> רועי קאהן: << אורח >> כמו שליאור אמר, אני מאמין שתוך שבועיים נסיים את העבודה המקצועית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תוך שבועיים, שלא תחזור על אותה טעות. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> אני מחדד את הסוגיה. אני מאמין שתוך שבועיים, אנחנו משרד הבריאות ומשרד הכלכלה נסיים את העבודה המקצועית. ואז יש שאלה, האם אנחנו יכולים בסוף העבודה המקצועית ישר להגיע לוועדה או האם אנחנו צריכים לצאת שוב להערות הציבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם עובדים במקביל עם משרד המשפטים? << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זאת אומרת, כשאתה אומר לי שבועיים זה כולל אותם? << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> אני חוזר שוב. שבועיים נסיים את העבודה המקצועית שכוללת אותם. אם נידרש לצאת עוד פעם להערות ציבור לא נגיע לוועדה בסוף העבודה המקצועית, כי נצטרך לצאת שוב להערות ציבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור. שלא נחזור על אותה טעות. אוקיי. אבנר ספקטור מנכ"ל חברת מדיספק בבקשה. << אורח >> אבנר ספקטור: << אורח >> יש כמה דברים שאני רוצה להעלות. לגבי השוטף פלוס 90, זה נשמע טוב, אבל צריך לכלול גם את קרנות מחקרים שהם חלק מרכש לא קטן של מערכת הבריאות וגם מנגנון האישור צריך להיות הרבה יותר ברור וקל כי השוטף פלוס 90 לא קיים, בוודאי שנכון להעביר את זה לשוטף פלוס 30. דבר שני, אין כיום דרך ליצרן בארץ שמספק ציוד לבית חולים לתבוע על פיגורים, ריבית והצמדה. נכון שההצמדה כיום זה לא דבר חשוב אבל זה דבר שהוא מאוד משמעותי וצריך לתת לזה יכולת ביטוי. מנגנון האישור חייב להיות חשוב מאוד, אלה דברים שאם רוצים לעודד את התעשייה צריכים לעשות את זה. כבר ראינו בנושא המשוטים שהרגו את התעשייה בארץ ואחרי זה כשרצו לקבל עזרה מתעשייה בארץ זה היה בלתי אפשרי כי היא לא הייתה מוכנה וזמינה, כי היא נעלמה לחו"ל. זה קושר אותנו חזק מאוד לנושא של הכחול לבן שצריך לתת את התיעדוף. נכון שזה לא קשור, אבל זה בהחלט קשור אם תהיה מדיניות תשלומים יותר נכונה גם לעידוד כחול לבן בכל ההיבטים האלה ובתי החולים יקבלו את הכיסוי, זה ייתן. צריך לזכור שחברה ישראלית היא בנחיתות לגבי חברה זרה, ואנחנו שאנחנו יצרנים של ציוד קפיטלי ו-95% מהתוצרת שלנו נמכרת בחו"ל, דווקא בארץ אנחנו נתקלים בנקודות חולשה, כי אנחנו לא יכולים לקחת את הרופאים לנסיעות באלפים כדי לראות בית חולים שהציוד בו מופעל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מכיר חברות תרופות שלוקחות רופאי משפחה לטיולים כדי להמליץ על התרופות שלהן. << אורח >> אבנר ספקטור: << אורח >> כן אבל אני, שאני נמצא ביהוד אני יכול לקחת אותם רק לפלאפל ביהוד, שהוא מצוין, אבל זו היכולת היחידה שלי. לכן יש כאן בעיה ונחיתות. צריך להחיל את חוק המכרזים על קרנות המחקר, על בתי החולים וכל ארגוני הרכש של בתי החולים ואת האחריות גם על מדיניות התשלומים חייבים להחיל עליהם. כי מה שקורה היום, כשאני מספק את הציוד לבית חולים דרך שראל לדוגמה, עד ששראל לא מקבלת אישור מבית החולים ומנגנון האישור יכול להיות די מורכב, בהחליט יכולה להיות סיטואציה שבשוטף פלוס 30, השוטף יכול להמשך חצי שנה, וה-30 הוא לא 30, וה-90 הוא לא 90, ואין לזה סוף, במיוחד כשמדובר בקרנות מחקר שבהן אין שום מנגנון שמפקח, ומי שלוחץ ראשון מקבל תשלומים. אני חושב שכלל ברזל במערכת עסקית נכונה, זה כמו שמצפים מהיצרן שיעמוד בכל המחויבויות שלו ויקיים את כל מה שהוא נותן, הציפיה המאוד בסיסית היא שהמערכת תעמוד בהתחייבויות שלה, ואלה דברים שצריכים לעגן אותם עם סנקציה או קנס משמעותי לבתי החולים ולמוסדות, כדי שזה ישפר את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מר ספקטור היקר, אתה מתנהל על מי מנוחות כמו מערכת הבריאות אבל בוא תקשיב, כשאני מדבר על צורך של 3 מיליארד ומשרד הבריאות מקצה 300 ומשרד האוצר עוד 200, אפילו אני לא רוצה להחליף אותם להחליט איפה זה יהיה. הדרך היחידה, כדי לפתור לו את הבעיות אני אומר שנרוויח שתי תועלות, לנווט את זה לתוצרת הארץ לפחות בקטע הזה. << אורח >> אבנר ספקטור: << אורח >> אני מסכים איתך מאוד, אבל זה גם חשוב הנושא של התשלום בהיבט אחר, כי אם אנחנו רוצים לחסוך כסף למערכת הבריאות, צריך להבין שהיצרנים לוקחים בחשבון את הפיגורים האלה ועל ידי זה מעלים את המחיר. לשמחתי, מה שאני מוכר בארץ, אני מוכר במחירים הרבה יותר זולים מכל המתחרים שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם כבר העלית את זה, אתה מתמחר מול שראל או מול בתי החולים? << אורח >> אבנר ספקטור: << אורח >> מול כולם. אני עובד מול כולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תפרט. << אורח >> אבנר ספקטור: << אורח >> אם זה בתי חולים ממשלתיים אז זה או דרך שראל או דרך בית החולים או דרך קרן מחקרים. אם זה עם קופת חולים זה או דרך בית החולים או דרך הנדסה רפואית או דרך קרן המחקרים. המורכבות שאתה רואה היא שלושה גורמי רכש בכל מערכת בריאות מסוימת. אם אתה מדבר על ממשלתי זה שלושה גורמי רכש, אם אתה מדבר על קופת החולים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמו שאנחנו חווים בוועדה הזו לא אחת, אמנם מפא"י כבר מזמן נגמרה, השיטות, חלקן עדיין מושרשות. אוקיי. תודה. << אורח >> אבנר ספקטור: << אורח >> תודה רבה לך ויום טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתן וילפנד בבקשה. << אורח >> נתן וילפנד: << אורח >> בוקר טוב לכולם. אני מנכ"ל חברת סביון דיאגנוסטיקה, אנחנו מפעל ישראלי מוכר שפועל מעל ל-35 שנים בשוק הריאגנטים לאבחון רפואי, כולל במדינת ישראל וגם הרבה מאוד בחו"ל. יש לנו 70 עובדים, עולים חדשים, עולים ותיקים, מדענים חוזרים וסטודנטים. החברה ממוקמת באזור התעשייה הצפוני של אשדוד. למפעל שלנו יש אישורי FDA, יש אישורים של רשויות אירופאיות, אוסטרליות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה לא בערוץ 12 עכשיו לשווק את החברה. דבר איתי על מוסר התשלומים. << אורח >> נתן וילפנד: << אורח >> תיכף אני מגיע לנקודה. כמובן גם משרד הבריאות הישראלי ומכון התקנים. אנחנו מייצרים ריאגנטים, כולל ריאגנטים להתמודדות עם משבר הקורונה. בתחילת המשבר הגיעו למפעל שלנו נציגים של משרד הבטחון, מה שדאז היה המשל"ט ואחר כך הפך להיות מכלול וביקשו לסייע למדינת ישראל בהתמודדות עם המגפה, ביקשו שאנחנו נפנה משאבים ונקצה כוח אדם לפיתוח אותם ריאגנטים לצורך אבחון קורונה. עצרנו את הפעילות הרגילה של המפעל, הקצינו משאבים לפיתוח, התגייסנו למשימה כמו לא מעט יצרנים ישראלים באותה תקופה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ומצאתם את עצמכם לבד. << אורח >> נתן וילפנד: << אורח >> ומצאנו את עצמנו לבד. פיתחנו ריאגנטים, רכשנו חומרי גלם, עברנו תהליך תיקוף על ידי המעבדה המרכזית של נגיפים של משרד הבריאות ומשרד הבריאות עצמו, קיבלנו אישורי אמ"ר, ואז אנחנו מגלים שמשרד הבריאות יוצא עם בקשות לפטור ממכרזים ברכש של מאות מיליונים מחברות סיניות ומחברות קוריאניות, ללא שום הקצאה ליצרנים מקומיים. שוב, זה פטור ממכרז וכל התוצרת הישראלית נשארת בחוץ. יתרה מזו, בתחילת חודש אוקטובר משרד הכלכלה פירסם איסור ייצוא של ריאגנטים של קורונה, ואז מה יוצא? משרד הבריאות הישראלי לא רוכש, לחו"ל אני צריך לרוץ ולבקש - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתן, בשונה מאנשי מחקר אנחנו הבנו מהר. תן לי לשאול אותך שאלה. במשבר האפידמיולוגי הבא, שאני מקווה שלא יהיה, כשמשרד הבריאות יפנה אליך, תיתן את הלחי השניה? << אורח >> נתן וילפנד: << אורח >> שאלה מאוד טובה. אתה יודע, בסופו של דבר אנחנו מתקיימים למזלנו לא רק מתוצרת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלתי שאלה. למה אתה נותן לי הרצאה? אתה תגיש למשרד הבריאות את הלחי השניה או לא? << אורח >> נתן וילפנד: << אורח >> כן. אני אגיש את הלחי השניה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז מה אתה מתלונן על הלחי הראשונה? בצבא המפקד היה אומר לי "במשבר הבא תחפש אותי בסיבוב". זה מה שאתם צריכים לומר למשרד הבריאות. עם כל הכבוד. הם עשו זאת למפעלים רבים בתעשייה הישראלית, ועם כל הכבוד, זו לא התנהלות – אני לא רוצה לומר חברית כי אין כאן עניין של חברויות – זו התנהלות לא אחראית לא צודקת ולא הוגנת. << אורח >> נתן וילפנד: << אורח >> תראו, אתם ועדת הכלכלה. מדינת ישראל מוציאה מאות מיליונים ומיליארדים לרכישת ריאגנטים בחו"ל. משלמים בו בזמן דמי אבטלה עצומים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתן תודה. אני מודה לך על הזווית הזו בדיון. אני אומר לך, אנחנו בסיכום מוחים. תהיה מחאה כלפי משרד הבריאות על ההפקרה של כל מכוני המחקר הישראלים והתעשייה הישראלית שעוסקת בתחום הרפואי. זו ההתנהלות של משרד הבריאות. תודה. << אורח >> נתן וילפנד: << אורח >> יש לי הערה אחת נוספת. אני רוצה להתייחס ברשותך לנושא של מוסר התשלומים. להקדים תשלום ליצרן מקומי בלי לטפל בנושא של היבואנים וחברות ההפצה בארץ, זה משיג את האפקט ההפוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? << אורח >> נתן וילפנד: << אורח >> למה לרכוש תוצרת מקומית ולשלם שוטף 30, כאשר אפשר לקנות את זה מיבואן ולשלם 120 יום? לכן חובה לטפל במוסר התשלומים בכל מגזר הבריאות ולא לחלק אותו לחטיבות שונות ולחברות שונות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מאוד מודה לך על הזווית הזו, לכן אנחנו מבקשים שלפחות במקצה השיפורים הקטן הזה, הוא יופנה כולו לתוצרת הישראלית. << אורח >> נתן וילפנד: << אורח >> לגבי תוצרת ישראלית, אנחנו לא מבקשים העדפה. אנחנו מבקשים הזדמנות שווה. אפילו הזדמנות שווה לא קיבלנו ממשרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני חושב שהדברים נאמרו בצורה ברורה. חנה לאידרשניידר בבקשה. << אורח >> חנה לאידרשניידר: << אורח >> שלום לכולם. אני מלשכת המסחר. אני מייצגת את יבואני הציוד הרפואי והתרופות ואני חושבת שהדיון שאנחנו מנהלים עכשיו על ההצעה המבישה שמשרד הבריאות הגיש הוא פשוט חוזר על עצמו שוב ושוב ואנחנו מגיעים לאותו מקום שבו משרד הבריאות מתעלם לגמרי מהספקים הכי חשובים שלו. זה נחמד מאוד שאנחנו מדברים על תוצרת הארץ והעדפת תוצרת הארץ וזה בסדר גמור, ואנחנו מדברים על מוסר תשלומים של 30 יום וזה בסדר גמור, מה עם כל היבואנים? הם לא עסקים חשובים? הם לא ספקים חשובים של משרד הבריאות? מה עם כל הספקים של מכונות הנשמה, של מזרקים, של תרופות הרדמה? מה עם כל אלה? שכחתם אותם? אנחנו מדברים על עסקים מקומיים. יבואן הוא לא עסק מקומי? הוא מעסיק פה עשרות אלפי עובדים שכולם לא מקבלים משכורת בזמן בגלל מוסר התשלומים הלקוי של משרד הבריאות, שהוא לא חושב לנכון שצריך להסדיר את הנושא הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 3 מיליארד ₪ מימון ביניים של האוצר היה גומר את זה. משבר הקורונה היה הזדמנות לתת מימון ביניים, את הדלתה הזו, הרי זה לא תוספתי. לעמוד במוסר תשלומים - - - << אורח >> חנה לאידרשניידר: << אורח >> נכון. מדובר על תזרים בלבד. שלוש שנים עברו במקום שלושה חודשים ומשרד הבריאות עוד לא השיג את התזרים הזה שהוא חד פעמי. זה סכום חד פעמי. אנחנו לא מדברים על תוספת תקציב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. רציתי רק להסביר שהבנתי אותך, הפרעת לי. תודה. אני אומר, זה לא תזרים תוספתי, זה מימון ביניים. הייתה הזדמנות עכשיו במשבר הקורונה, לצערי הרב משרדים רבים החמיצו את המשבר הזה. זו הייתה הזדמנות להם. ואני אחזור, לא קשור אמנם, גם משרד החינוך. << אורח >> חנה לאידרשניידר: << אורח >> אדוני, אבל משבר הקורונה יצר פה עיוות גדול עוד יותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גבירתי, סליחה. זו הייתה גם שעה גדולה שמשרד החינוך היה יכול לנצל אותה. כנ"ל גם משרד הבריאות, לפחות בסוגיה של משרד התשלומים, ועוד צרות אחרות שיש למשרד הבריאות. היועץ המשפטי מפנה את תשומת ליבי לכך שאמנם אני מפנה את כל החצים שלי למשרד הבריאות, אבל אלה תקנות של שלושה משרדים. אני כרגע לא מוחה על התקנות. מחיתי כרגע רק על הפקרת הספקים והיצרנים הישראליים. יפה, נחמד לבוא לומר להם "תתגייסו". בינתיים השיירה עזבה את הרציף והם רואים שהם נשארו לבד בבית פה עם כל ההשקעות שהם השקיעו בגלל הבקשה שלכם. אני שומע את זה מנתן, שמענו את זה מהמפעל שייצר את המסכות. אבירם סושרד בבקשה. << אורח >> אבירם סושרד: << אורח >> בוקר טוב לכולם. פיליפס מעסיקה 1,400 עובדים בארץ. לגבי נושא של כחול-לבן, יש מכרזים שאני לא יודע כמה עדיפות נותנים לכחול-לבן, למרות שזה מחויב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאמר "תוצרת כחול לבן". אנחנו עלולים להתבלבל בימים האלה. << אורח >> אבירם סושרד: << אורח >> יש לנו מפעל שמייצר כחול לבן במת"מ בחיפה, מייצרים סי.טי, מייצרים PET CT, ובהזדמנות הזאת אני גם מזמין אותך ואת חברי הוועדה לבקר ולראות יצרן ישראלי שמייצר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שומע PET CT אני נבהל. אל תזמין אותי. << אורח >> אבירם סושרד: << אורח >> לגבי נושא של כחול לבן ומתן עדיפות במכרזים, יש מכרזים שנותנים ויש מכרזים שפחות נותנים, למרות שעד כמה שאני יודע, מחויבים. לגבי נושא של תשלומים, יש לנו בתי חולים שמשלמים שוטף פלוס 30, ויש בתי חולים שמשלמים שוטף פלוס 150. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה אתם עובדים איתם? << אורח >> אבירם סושרד: << אורח >> אנחנו עובדים איתם כי אנחנו עוסקים בתחום הרפואי והאמת ששקלתי יותר מפעם אחת להפסיק לעבוד איתם אבל מצד שני מדובר פה בחיי אדם. אנחנו נמצאים בין הפטיש לבין הסדן. אנחנו כן מאמינים שצריך לטפל במוסר התשלומים במערכת הבריאות באופן רוחבי וצריך להקדים תשלומים לכל הספקים. אבל אם יש סכום שהוא מוגבל לנושא, אני חושב שצריך להקדים תשלום דווקא ליצרנים המקומיים כי פה בניגוד ליבואנים שמייבאים פר הזמנה, אנחנו מייצרים למלאי, יש לנו עלויות קבועות הרבה יותר גבוהות מאשר ליבואנים, ובכל מקרה יש לנו כיצרנים ימי אשראי גם קצרים יותר. אז אם יש סכום מוגבל לנושא זה, זה מה שאני מבקש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מבחינתי קיבלת. דנה שני בבקשה. << אורח >> דנה שני: << אורח >> שלום. כמו שכבר ליאור אמר, מהצד שלנו, שאנחנו העברנו ב-1 באוקטובר להערות הציבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל היה לו קושי שהוא רצה להתייעץ איתך, אז אני עוזר לו להתייעץ איתך פה במעמד הזה. האם הוא יצטרך שוב לפרסם להערות הציבור? << אורח >> דנה שני: << אורח >> הייתה התייעצות עם משרד המשפטים ואני חושבת שכן נצטרך לפרסם את זה מחדש להערות הציבור, כי התווספו ספקים חדשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שלא מבין כלום הייתי אומר לך שחייב. ברגע שאתה מכניס רשימות שמיות חדשות. לו יצוייר שפרסמנו להערות הציבור, כמה זמן זה לוקח? << אורח >> דנה שני: << אורח >> 21 יום. אפשר אולי לקצר את זה ל-14 יום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. ירון יצהרי בבקשה. << אורח >> ירון יצהרי: << אורח >> שלום. אני כמו אבירם, גם אזמין אותך לסיור. אני מייצג שני כובעים. אני מייצג את ארגון משק ישראל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה אתם מזמינים אותי? גם אתה גם הוא. לא רוצה. << אורח >> ירון יצהרי: << אורח >> אני אגיד לך למה אני מזמין. אני מזמין אותך בשביל לראות תפארת ישראלית, מפעלי ייצור ישראליים שנמצאים בבעלות של חברות בין לאומיות. כי מה ההבדל אם מייצרים את זה בישראל, ואבירם דיבר על 1,400, 1,500, אנחנו מעסיקים 1,100 עובדים בישראל, מרובוטיקה בקיסריה עד מערכות ניטור להנשמה בהר חוצבים, ועובר דרך סכרת בתל אביב, וביוקנעם, אנחנו נמצאים בכל הארץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני צריך להיפגע שאין לכם עדיין שום מכון מחקר או מפעל ייצור בדרום? << אורח >> ירון יצהרי: << אורח >> אנחנו צריכים לקחת את זה באמת ואני אשמח, אם נמצא חברות מעניינות, בהחלט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נשמח לסייע בידך. בבקשה אדוני. << אורח >> ירון יצהרי: << אורח >> זה לגבי התעסוקה. לגבי מוסר התשלומים שדיברו, אני רוצה להכנס לפרקטיקה ולהבין, ממתי נכנס בתקנות, צריך לוודא שנכנסה הספירה, וזה לא משנה אם זה 30, 60 או 90, זה מיום הפקת החשבונית. כי מה שקורה בפועל דה פקטו עם מערכת הבריאות, קופות חולים ובתי חולים, הם מתחילים לספור את השוטף מהיום שהם אישרו לתשלום. לכל בית חולים, קופת חולים, לכל אחד מהם יש את ההחלטות שלהם מתי התהליך שמאושר לתשלום ולכן קודם כל לחדד את זה בתקנות. מיום הפקת החשבונית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שואל כל עוד הברזל חם, מה יופיע בתקנות? אני כאחד שעסק בזה אי פעם, כשאדם מוציא חשבונית הוא שוטף פלוס 30 מיום הוצאת החשבונית. << אורח >> ירון יצהרי: << אורח >> זה לא מה שקורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אני גוף כבד ועצלן כל עוד מדובר בכסף של אחרים ועד שאני אאשר את החשבונית ייקח 40 יום, אז זה שוטף פלוס 70. << אורח >> ירון יצהרי: << אורח >> נכון, אבל זה מה שקורה בפועל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה על השאלה שלך. אני רוצה לוודא מה יופיע בתקנות. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> אני אעדכן את כבוד היו"ר. הנושא של מועד הוצאת החשבונית מופיע בתקנות לגבי כלל הספקים, מערכת הבריאות לא תהיה שונה בעניין הזה מאף ספק אחר. אותם כללים שחלים על כל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ומה הכללים שחלים? אנחנו עכשיו ינוקות, לא מכירים. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> מיום אישור החשבונית על ידי המזמין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואם אתה לקחת את החשבונית שלי, לא מצאתי חן בעיניך, שמת בצד הימני של השולחן, וכשהגעתי אליה, אתה יודע יש לי פניות אצלי בשולחן שלא בא לי עליהן, אני שם אותם כדי לא לשכוח, אבל מדי פעם מעביר מימין לשמאל. תגיד לי, זה נראה לך רציני? << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> אני אומר, הנושא הזה נדון בוועדה והוסכם, יש בו המון פרטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הנה אני אומר לך, כשיגיעו התקנות אני אדרש לכך. אם תרצו זמן שנקצוב אותו גם מיום קבלת החשבונית לאישור החשבונית, תעשה את זה. לא ייתכן שמשרד הבריאות ואנחנו רואים שמשבר הקורונה העצים את זה, זה לא משנה מה ממליצים לו, מה מסבירים לו, מה מבקשים ממנו, הוא בשלו. וזו התחושה שאתם משדרים לי. אתם מסרבים להתרגש אפילו כי משרדים אחרים, אני לא רוצה להגיד לך שעוברים לדום ולא מפחד, מיראת כבוד למוסד הזה. התחושה שאתם משדרים, 'תמשיכו לכשכש בזנב'. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> ממש לא, אני יכול להגיד שלמשרד הבריאות היו המון המון תכניות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ידידי, כמה פעמים היית בדיון שהוא דומה ובתחושה שכבר היינו פה, רק איתי בקדנציה שלי. כמה פעמים היית איתי? << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> זה הדיון השלישי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מבין? והקדנציה שלי לא כל כך ארוכה פה בכלכלה. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> אני חושב שמשרד הבריאות, בוודאי לשר ולמנכ"ל היו תכניות מצוינות ל-500 מיליון ובכל זאת החלטנו להשקיע אותם בנושא הזה שהוא חשוב לנו לפחות כמו לרכוש עוד מכונת הנשמה ועוד מכשיר MRI. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תזכיר רכישת מכונות הנשמה כשאתה מדבר על אחריות כלכלית, אחריות פיננסית תקרא לזה, מה שאתה רוצה. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> רכישת מכשיר MRI או רובו דה וינצ'י, הנושא הזה הוא אחד הנושאים החשובים למערכת, להשאיר את הספקים של מערכת הבריאות כספקים עובדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם כבר הזכרת MRI, תושב הדרום שהופנה, הוא לא ביקש מעצמו, הוא לא חלם להיבדק ב-MRI, הוא הופנה על ידי רופא. ואתם יודעים, כשמבקשים MRI זה חשש כלשהו שדורש אימות מדויק יותר מפרוצדורות בדיקה אחרות, אתה יודע כמה זמן תושב הדרום נדרש כדי לקבל תור ל-MRI בדרום? << אורח >> ירון יצהרי: << אורח >> טוב, אנחנו לא מייצרים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ירון, תן לי רגע. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> אני לא רוצה להגיד לך בעל פה כרגע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר לך, אל תתאמץ. זה בין 6-8 חודשים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> ככה זה גם בצפון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אני ניגש למרכז, ואם אני אומר לקופה שלי 'תקשיבי', ואני לא רוצה להגיד לך מה אמרתי להם, אבל זה דומה ל'לכו לכל הרוחות', 'תנו לי בבילינסון'. אתה יודע כמה זמן זה ייקח? << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> אני חושב שהמספרים נמוכים יותר, היו"ר, אבל אני לא אתווכח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה שאתן לך עכשיו שידור חי של פניית ציבור? תשתדל לא לעמת אותי עם עובדות כי אני מדייק. הפניה של אוקטובר המועד הוא יוני. והוא לא מתקבל בלובי, אתה יודע איפה הוא מתקבל לבדיקה? בקונטיינר שנמצא במגרש חניה. בבקשה ירון. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש לי פניה מאוגוסט, כבודו. << אורח >> ירון יצהרי: << אורח >> אני יכול להגיד לך שאם אני חוזר רגע לעניין התשלומים, יש לי חשבונות שמשלמים גם אחרי שנתיים בגלל המעבר הזה משמאל לימין. ודרך אגב, אני רוצה להחמיא למשרד הבריאות, הבעיה היא לא במשרד הבריאות. הבעיה היא ביישום בפועל בבתי החולים. לא כל בתי החולים הם בבעלות משרד הבריאות. יש פרטיים, יש ציבוריים ויש של כללית, כל אחד עם סיבותיו הוא ויש את הציבוריים שבאזור ירושלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תראה, אנחנו מדברים על משרד הבריאות. כרגע התקנות מדברות על המדינה, הממשלה. אתה בתחום העסקי שלך תיקח את השיקולים להתמסחרות והתמחרות עם בתי החולים בהתקשרויות פרטיות. אבל כשמדובר בממשלה, במדינה, פה יש סדר ויש התנהלות. קח את הסיכונים שלך, קח את התמחור שלך לגבי אמצעי המימון שלך, אין לי בעיה. אבל כשמדובר על ממשלה, היא לא יכולה להכתיב זאת. << אורח >> ירון יצהרי: << אורח >> מה שאני רוצה שיהיה בתקנות זה שלמעשה מניין ימי התשלום ייספר מיום קבלת הטובין ולא מיום אישור הטובין. זאת אומרת כשהופקה החשבונית בסמוך לאספקת הטובין, שם צריך להתחיל להיספר. אם הפקיד השאיר את זה בצד שמאל או ימין, לא רלבנטי. התאריך של החשבונית, זה התאריך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כך זה מתנהל בעולם השפוי הרגיל שהוא לא מערכת הבריאות. << אורח >> ירון יצהרי: << אורח >> יש עוד מערכות לא שפויות, אבל בהחלט כפי שאמרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אחרון הדוברים שניר רוזנפלד וניגש לסיכום. << אורח >> שניר רוזנפלד: << אורח >> תודה רבה אדוני. בוקר טוב חברים, חג אורים שמח. שמי שניר רוזנפלד ואני סמנכ"ל המכירות בחברת CYBER 2.0. הקורונה הגדילה את עולם הסייבר שלנו ואנחנו חווים התקפות סייבר חדשות לבקרים. יחד עם זאת, אחד מהמכרזים שיצא לאחרונה, ב-2 באוקטובר, של אחת מקופות החולים הגדולות במדינה מטה את המכרז לפתרונות סייבר המיוצרים בחו"ל ולא תוצרת כחול לבן. החברה שלנו היא חברה בצמיחה, חברת סטארטאפ, מה שנקרא חברת הזנק, אנחנו מפרנסים שמונה, לפני הקורונה היינו 23. לקבל סיכוי להתמודד במכרז של אחת מקופות החולים היה יכול לתת רוח חיים ואויר נשימה לחברה. כשפניתי לקופת החולים במסגרת שאלות הבהרה למכרז, ניפנפו אותי בתשובה לקונית והשאירו את המכרז סגור לשני יצרנים אמריקאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין ספק, זעקתך במקום. אני לא יכול לתת התייחסות לגבי ניסיון, אני לא בודק את זה, אבל זה מהות הדיון. צריך שיהיה שם רגש ואיזה ברומטר מסוים שתהיה לו נטייה לתעדף תוצרת הארץ. בסוף זה חוזר למערכת. בסוף בסוף אנחנו נוכל לסייע למערכת הבריאות יותר. אוצר המדינה יוכל לסייע יותר. זה גלגל מזין גלגל אחר וחבל שזה לא נשמע ולא מובן. אני לא אומר שהכל צריך להיות כחול לבן, ואני לא אומר שזה השיקול היחיד. צריכים להיות שיקולים של בטיחות, של טיב, של איכות, ידע, הכל. אבל קודם כל שייבחנו הפרמטרים האלה, לפני שניגשים ופוזלים אל מעבר לים. תודה. ח"כ יאסין בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב כבוד היו"ר, חברים וחברות. בקשר למוסר תשלומים, אני לא חושבת שיש סיבה בעולם שזה יהיה יותר מ-30 יום. אני חושבת שהמקסימום שצריך להיות זה רק 30 יום, כי זה מעגליות. כל אחד צריך להתקיים, גם הספק, גם האדם הפשוט, לכן כולם מחכים לקבל את התשלום עבור העבודה שהם עושים. זה בקשר למוסר תשלומים בכל מקום. אין ספק שספציפית בנושא של בריאות. בנושא של תוצרת כחול לבן, כאזרח אני רוצה לקבל את השירות הכי מהיר, הכי טוב, הכי מדויק כי מדובר בבריאות ובריאות זה פעמים רבות חיים או מוות ולכן אני לא חושבת שצריך להפלות, לעזור למישהו אחד ולהשאיר את השני רק בגלל שהוא מחו"ל. אנחנו בקורונה היינו עדים למחסור הנוראי שהיה קיים כאן וצריך לתת את האופציה הזאת, מה עוד ששמענו מהספקים שכאילו הנציגים של התוצרים של מחוץ לארץ שעובדים בארץ והם מפרנסים משפחות גם וזה חוסך בעלויות במקום להביא מבחוץ, וגם שמענו אנשים כאן שהם היצרנים והם אומרים שהעלויות שלהם יותר גבוהות ואז בסופו של דבר זה ישתקף בשירות שניתן לאזרח הפשוט. לכן אני חושבת שהמנגנון שצריך לכוון אותנו בכל הסיפור הזה זה באמת טובת האזרח וגם הטובה של הספק שיוכל וניתן לו את האפשרות לתת לו את השירות המיטבי לאזרח שלנו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נעמי היימן ממשרד הכלכלה בבקשה. << אורח >> נעמי היימן: << אורח >> בוקר טוב. אני רוצה להגיד כמה מילות רקע על נושא החשבונית שנשאל פה. תשלום החשבוניות מוסדר בחוק הראשי, זאת אומרת שהוא אומר שימי הספירה מתחילים מהשלב שבו החשבונית התקבלה ואושרה כקבילה גם מבחינת הפרטים שמופיעים בה וגם מבחינת העבודה, אם היא בוצעה או לא בוצעה. זה אינפוט שקיבלנו מהמזמינים שאמרו שהרבה פעמים יש חשבוניות שמגיעות ויש בהן טעות מהותית - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אפסיק אותך בשלב הזה. ברציונל הראשון כדי לתת שוטף פלוס, לא היה כדי ליצור מימון ביניים. אנחנו מבינים את הצורך שמרגע שהייתה אספקת טובין, מישהו אצל המזמין צריך לבדוק את הדברים, לבדוק את הסחורה, לבדוק את הטיב, את הכמויות, מה שאת רוצה. לכן נתנו שוטף פלוס. תחליטו ששוטף פלוס 30 לא טוב, אז 35, 40 יום. אבל את לא יכולה להשאיר משהו פתוח - - - << אורח >> נעמי היימן: << אורח >> זה לא פתוח עד אין סוף. יש לזה הגבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה ההגבלה? << אורח >> נעמי היימן: << אורח >> ההגבלה היא שאם המזמין לא עשה שום דבר עם החשבונית הזאת בכל התקופה שבה הוא היה אמור לטפל בה שזה 45 ימים, אם הוא מחזיר את החשבונית לאחר התקופה שבה הוא היה אמור לשלם, החשבון של הימים לא מתאפס, לא מתחילים לספור מחדש. יש לו 10 ימים לסיים את הטיפול בחשבונית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה זה מופיע? << אורח >> נעמי היימן: << אורח >> בחוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זאת אומרת שאם אני אומר עכשיו שוטף פלוס 30, בחוק מופיע 15 ימים קצובים לטיפול בחשבונית? לאישור החשבון? << אורח >> נעמי היימן: << אורח >> מה שמופיע בחוק זה שאם החשבונית הוחזרה לספק לאחר התקופה שבה היה אמור לשלם, זאת אומרת אם אני משלמת לך בשוטף פלוס 30, אבל החזרתי לך חשבונית אחרי השוטף פלוס 30 ואמרתי באותו הזמן "החשבונית לא תקינה", אין לי יותר עוד 45 ימים כדי לבדוק את החשבונית הזאת, יש לי 10 ימי עסקים לבדוק את החשבונית הזאת בפעם השניה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אשאל בצורה אחרת כדי להבין אותך באופן מושלם. אם החזרתי את החשבונית אחרי 46 יום, מה זה אומר? << אורח >> נעמי היימן: << אורח >> אז הספק מתקן את החשבונית, מחזיר, ואז יש לך 10 ימים לטפל בה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב, אני אבדוק את זה. אנחנו נלמד את זה לקראת התקנות. << אורח >> נעמי היימן: << אורח >> בכל מקרה ההסדר הזה מופיע בחוק הראשי והתקנות הן תחת החוק אז זה לא יהיה אחרת. אם הוועדה תרצה לשנות את זה, היא יכולה לתקן את החוק הראשי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בבקשה איתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להגיד שני משפטים בעקבות מה ששמענו כאן. אין צורך להכביר במילים אני חושב על ההתנהלות הבעייתית של הממשלה בנושא של החלת חוק מוסר תשלומים על מערכת הבריאות, הדברים כבר נאמרו ונדונו בישיבות הקודמות. אני רוצה רק להתייחס למתווה המצומצם שהממשלה מציעה לקבוע בתקנות, אנחנו שומעים עכשיו שיכול להיות שהוא יורחב, אבל לפי מיטב הבנתי כאשר נחקק החוק דובר על תקציב גישור שנדרש לצורך החלת החוק על מערכת הבריאות. תקציב חד פעמי. מה שאתם מבקשים להביא לאישור הוועדה הוא מתווה קבוע. הוא יחול מעתה ואילך. התקנות לא קובעות איזה שהוא מתווה מדורג אלא רק מתווה מצומצם, ואנחנו יודעים גם כמה מסובך להביא תקנות שמתקינים אותן שלושה שרים ביחד, זה אגב מנגנון מאוד חריג בחקיקה. מה שאני חושש הוא שאם אתם מביאים כרגע מנגנון מצומצם, מודל מצומצם, יהיה מאוד קשה אחר כך להביא תיקון נוסף בהמשך שמרחיב אותו, זה עוד פעם הליך של פרסום והליך של קבלת הסכמה של שלושה שרים. אני חושב שמן הראוי היה שתביאו מודל רחב יותר, גם עם קביעת תחילה מדורגת למתווה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רועי, נבקש ממך הצהרת כוונות. בבקשה. << אורח >> רועי קאהן: << אורח >> הוקצו לטובת הנושא, בטיוטת התקנות שאתה רואה מולך, כ-300 מיליון שקל חד פעמי ומהיום ואילך אלו הספקים שאתה רואה מולך ואלה התקנות. הרחבנו את זה, הוספנו עוד 200 מיליון שקלים, ייכנסו עוד קבוצת ספקים, וכן, אלה התקנות שאנחנו מתכוונים להגיש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר בכל פעם שיצטרכו להרחיב עד שהתקנות האלה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא שומע ממנו שיש לו כוונה עתידית. הוא אומר לך 'אלו'. << אורח >> רועי קאהן: << אורח >> זה המצב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא חושב שכך הייתה כוונת המחוקק. המחוקק קבע החרגה למערכת הבריאות תוך התחייבות מפורשת שניתנה על ידי הממשלה. << אורח >> רועי קאהן: << אורח >> שהשרים יהיו רשאים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בוא לא נתווכח על העניין הזה של רשאים או חייבים, זה היה רשאים במובן של חייבים, הייתה כאן התחייבות מפורשת של נציגי הממשלה שוב ושוב, כולל בדרגים הכי גבוהים להחיל את החוק על מערכת הבריאות, ולא דובר, ההחרגה הזאת ניתנה בגלל קושי תקציבי מסוים, הצורך במעין גישור בתקציב חד פעמי. אתה בעצם מביא מודל קבוע, מצומצם, שיחול מעתה ואילך הא ותו לא. ויכול להיות שבעתיד שלושת השרים יחליטו להרחיב אותו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אתן לכם עצה. נוסח התקנות יהיה לא סופי, צריך לנסח את זה כך שכל פעם שתהיה תוספת או המשרד ירחיב את זה, שזה יובא בתקנות, או התחייבות כפי שהיועץ המשפטי ביקש, שזה הכי נכון, כלומר שאני ליעד שהמחוקק קבע יכול להגיע תוך עשור, תוך חומש, אבל שתהיה הצהרת כוונות בתקנות האלה. << אורח >> רועי קאהן: << אורח >> אני אומר, נכון לעכשיו הממשלה הקצתה, ואני אומר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה לא תהיה מסוגל להצהיר עכשיו. << אורח >> רועי קאהן: << אורח >> היא הקצתה 500 מיליון חד פעמי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו בסיכום נפנה לשלושת השרים הנוגעים בדבר, קריאה לעמוד בלשון החוק, לקבוע זמן סביר מהיום, שכל הסכום שהיו צריכים להקצות לצורך זה, שזה 3 מיליארד, יכוסה תוך 10 שנים, 5 שנים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ותחולה על מערכת הבריאות בכללותה כפי שנקבע בחוק. יש הרבה חוסרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסוף בסוף צריך ליישר קו עם כולם. כן אדוני. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> נמצאת כאן מנהלת אגף הרכש במשרד הבריאות לגבי הטענה שעלתה, גברת אורית אפרתי לב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זה הטענה? עלו הרבה טענות. איזה מהן. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> לגבי הטענה של ספק לגבי הריאגנטים ופטור ממכרז ליצרנים מחו"ל, אני אשמח שהיא תתייחס כי עלו פה נקודות שלטעמי לא מדויקות. גב' אורית אפרתי לב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << אורח >> אורית אפרתי לב: << אורח >> שלום. לעניין הטענות של הייצור הישראלי של הריאגנטים, בעצם אנחנו עשינו עבודה משותפת יחד עם היצרנים הישראלים של ליווי ופיתוח יחד עם המעבדות המרכזיות ואנחנו רואים בזה שיתוף פעולה מלא יחד עם משרד הבריאות. הרכש במכרז בוצע לפני הוולידציה והאישורים המקצועיים, הוא נעשה לטובת היכולת של מדינת ישראל לבצע בדיקות, ההיקפים והתזמון נעשו על מנת לעמוד ביעדי ממשלת ישראל ועמידה בהיקפים בסדר גודל של 100,000 - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא לקחתם את זה בחשבון כשפניתם לגורמים הישראלים להקצות משאבים ולהפנות כיוון - - - << אורח >> אורית אפרתי לב: << אורח >> הקצאת משאבים נעשתה באופן משותף, גם משרד הבריאות הקצה משאבים, גם ליווי פרטני של פרויקטור ייעודי שליווה את החברות, יחד עם המעבדה המרכזית. התהליך נעשה במשותף. אין לנו כוונה לא לרכוש מהם תוצרת ישראלית, הכוונה היא לגמרי לרכוש מתוצרת ישראלית. הפטור ממכרז נעשה בתזמון שהלכה למעשה לא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> במילים אחרות, מכל ההרצאה הזו שלך את אומרת לי שלו יצוייר שאותו ספק שדיבר היה מוכן עם כל האישורים של המעבדות והבדיקות לא הייתם פונים לחו"ל, הייתם לוקחים ממנו. אורית אפרתי לב: וזו הכוונה של המשרד בעתיד הקרוב. אבל שוב אני חוזרת, זה לא נעשה בקווים מקבילים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל את מבינה את התחושה שלו שהוא הסתובב ומצא את הרציף ריק? << אורח >> אורית אפרתי לב: << אורח >> אני חייבת להגיד, זה נעשה בתהליך משותף. ההתקדמות של יכולת הייצור הישראלית נעשה במשותף עם משרד הבריאות. זאת אומרת, באותו הרגע שנעשה הרכש על מנת שיהיו ריאגנטים לביצוע הבדיקות לספק שנמצא כאן איתנו לא הייתה עדיין יכולת ייצור, לא הייתה ולידציה ולא אישור אמ"ר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גבירתי, אני מקבל את דברייך, אבל הייתי מקבל אותם יותר בהבנה ובהפנמה אם הייתי רואה שהייתה עולה תחושה מהדיון שיש פה רצון אכן כן לתעדף את התעשייה הישראלית, להקל קצת. לא ייתכן, אנחנו לאחרונה ובמיוחד במשבר הקורונה פה בוועדה חיים בתחושה כאילו האוצר, המדינה ומשרדי הממשלה סומכים על האזרח הקטן ועל היצרנים המקומיים ועל התעשייה הישראלית שיהיו חברת האשראי שלה. עם כל הכבוד. נקודות הפתיחה הן שונות, בכל זאת יש ציפיות אחרות ממדינה, יש ציפיות אחרות ממשרדי ממשלה. ואם לא בעת הזו, מתי? << אורח >> אורית אפרתי לב: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב. אני מסכם את הדיון. הוועדה רואה בחומרה ומוחה על התנהלות משרד הבריאות מול מכוני המחקר והתעשר הישראלית העוסקים בתחום הרפואי, כאשר המשרד לא נותן הזדמנות שווה לתוצרת הישראלית ומבקשת פטור ממכרז למפעלים בחו"ל כדי לייבא את אותם מוצרים ושירותים מחו"ל, כשאפשר להפנות את המאמץ הזה לתעשייה הישראלית. הוועדה מבקשת מהמשרד לסייע לתעשייה הישראלית בהזדמנות שווה במכרזים, לעודד ולתעדף תוצרת הארץ ולא להשאיר אותם להתמודד לבד עם הקשים. הוועדה קוראת שוב לממשלה לבחון דרכים ליצור הזרמה של "חמצן כלכלי" - אני חושב שהמושג הזה נכון כשמדובר במערכת הבריאות - לתעשייה הישראלית. הוועדה תבחן בעת הדיונים על התקנות את נושא מועד אישור החשבונית והעיכוב בתשלום לספקים. הוועדה פונה לשלושת השרים, שר הבריאות, שר האוצר ושר הכלכלה להגיש לוועדה את התקנות ולקבוע בהן מתווה מדורג להחלת חוק מוסר התשלומים במלואו על מערכת הבריאות בזמן סביר – אין לי בעיה להגיע להבנה לגבי הזמן הסביר – שיתואם עם הוועדה. כמו כן הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקצר את זמן תהליך אישור התקנות והבאתן לידיעת הציבור כך שהן יגיעו כמה שיותר מהר לוועדת הכלכלה. אני מסיים את הדיון בתחושה שלא נעשה מספיק. אתם לא לוקחים אותנו ברצינות, אבל יש לנו דרכים אחרות. אני לא אוהב לאיים. יש עוד דרכים אחרות להביא את משרד הבריאות למצב שהוא יצטרך להקשיב יותר לוועדות הכנסת. ויש לי את הדרכים שלי. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:56. << סיום >>