פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 146 ועדת החוקה, חוק ומשפט 20/12/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 161 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, ה' בטבת התשפ"א (20 בדצמבר 2020), שעה 13:14 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות) התשפ"א–2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר (בזום) מיכאל מלכיאלי – מ"מ היו"ר אלי אבידר קארין אלהרר (בזום) איתן גינזבורג עופר כסיף אוסאמה סעדי שלמה קרעי חברי הכנסת: בועז טופורובסקי מוזמנים: עמי ברקוביץ – ממונה חקיקה, משרד המשפטים איל זנדברג – ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים גאל אזריאל – מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אסתי ורהפטיג – ממונה לשכה משפטית, משרד הבריאות דין ליבנה – היועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית משתתפים (באמצעים מקוונים): איה דביר – עו"ד, משרד המשפטים שקד כסלו – הלשכה המשפטית, משרד האוצר מעיין ספיבק – אגף התקציבים, משרד האוצר בינה רונן – עוזרת ראשית, משרד הפנים רון אשכנזי – ממונה ייעוץ משפטי, לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שלומי בר לב – ממונה ארצי דיור מוגן, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פרופ' איתמר גרוטו – משנה למנכ"ל - משרד הבריאות, משרד הבריאות אורלי עדס – מנכ"לית, ועדת הבחירות המרכזית הידי נגב – ראש מחלקת מדיניות וחקיקה, התנועה לאיכות השלטון יהודה גוטמן ייעוץ משפטי: אלעזר שטרן ניצן רוזנברג רכזת תחום פרלמנטרי: חופית עלפי רישום פרלמנטרי: אסתר מימון; יפעת קדם << נושא >> הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות) התשפ"א–2020 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> צוהריים טובים לכולם, אנחנו פותחים את הישיבה. הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים-וארבע (הוראות מיוחדות), התשפ"א–2020. אנחנו נפתח כמו בדיון הקודם, בברכת רפואה שלמה, איחולי החלמה ליושב-ראש הוועדה הקבוע, הרב יעקב אשר, שהתגלה - - - << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא רק חיובי, הוא לא חולה בעזרת השם. עזוב. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> נכון. אני מסכים. מקבל את ההערה שלך. אנחנו מאחלים ליושב-ראש - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכל הצוות של הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לו ולכל הצוות איחולי רפואה שלמה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> בעזרת השם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם לדוד ביטן. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> דוד בן מרגלית, נכון. שתהיה רפואה שלמה. נתחיל את ההקראה ועל פי ההתקדמות אפשר יהיה להעיר הערות. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> עוד לפני ההקראה כמה דברים כלליים. דבר ראשון, המסגרת החקיקתית שאנחנו נמצאים בה היא הצעת חוק מטעם הוועדה. לפי סעיף 80 לתקנון הכנסת יש הליך שלוועדות מסוימות יש סמכות ליזום חוקים בקריאה ראשונה. בדרך כלל חוקים רגילים זה או הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת או הצעת חוק ממשלתית מטעם הממשלה. יש הליך מסוים שהוא לא נפוץ, הוא לא שכיח, של הצעת חוק מטעם ועדה. הסמכות הזאת בתקנון נתונה לוועדת החוקה, לוועדת הכנסת, ובעניינים מסוימים גם לוועדה לענייני ביקורת המדינה, בתחומים מסוימים שכתובים בתקנון, כשאחד מהם זה נושא של בחירות. אחרי שיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית פנה לוועדה, אחרי שהנשיאות של ועדת הבחירות ישבו, החליטו מה הם מבקשים להציע לוועדת החוקה לחוקק – תיכף נעבור על הנושאים – אחרי שקיבלנו את ההצעה מהם, יושב-ראש הוועדה ביקש לעשות תיקונים שונים בנוסח, ועכשיו מונח בפני הוועדה נוסח מטעם יושב-ראש הוועדה, שהוא על בסיס טיוטת הנוסח שהעבירה ועדת הבחירות המרכזית. אנחנו עכשיו בדיון להכנה לקריאה הראשונה של הצעת חוק מטעם הוועדה. קודם כול, זו המסגרת שאנחנו נמצאים בה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הצעת החוק הזאת עברה את נשיאות ועדת הבחירות או את מליאת ועדת הבחירות? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נשיאות ועדת הבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה חשוב להמשך. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> נקודה שנייה. הצעת החוק היא הצעת חוק אקלקטית שכוללת כמה נושאים, כמה קבוצות של נושאים. הקבוצה הראשונה זה הוראות שקשורות לקורונה. ככל שיהיו בחירות, הבחירות יהיו בצל התפשטות נגיף הקורונה, ויש צורך לתת מענה לבעיות וקשיים ודברים שנוצרו כתוצאה מהתפשטות הנגיף, כדי שמצד אחד יהיה אפשר לקיים את הבחירות כסדרן, ומצד שני כמובן לשמור על בריאות הציבור. הוראות שונות קשורות בצורה כזאת או אחרת לנושא של נגיף הקורונה. סוג אחר של הוראות שיש פה זה הוראות שוועדת הבחירות צריכה כתוצאה מהעובדה שיש רצף של כמה מערכות בחירות אחת אחרי השנייה בטווח זמנים יחסים קצר. בדרך כלל בין בחירות לבחירות יש שלוש-ארבע שנים, פה, ככל שיהיו בחירות, אלה יהיו הבחירות הרביעיות בפרק זמן של כשנתיים, ולכן יש צורך בהוראות שעה שיאפשרו לוועדת הבחירות לעבוד. אני רוצה גם לציין שחלק מההוראות שיש בהצעת החוק הזאת זה הוראות שוועדת החוקה כבר חוקקה לקראת הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים ולקראת הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש, שגם אז היה צורך בהוראות שעה ובהסדרים מיוחדים. חלק מההוראות האלה זה חזרה על דברים שהוועדה כבר חוקקה בעבר. דבר נוסף זה פרק שלם שנוגע להלוואות של המפלגות. ועדת הכנסת קיימה לפני יותר משבוע דיון על חוק הפיזור. במסגרת חוק הפיזור היה פרק שנגע להלוואות של המפלגות, ההלוואות שהמפלגות יכולות לקחת בתחילת כל כנסת. גם פה רצף הבחירות, אחת אחרי השנייה, יצר מצב שבו יש צורך לגלגל את ההלוואה לכנסת הבאה, למנוע את הניכוי של המקדמות שסיעות מקבלות, - - - הן גם יכולות למנוע את הניכוי של החובות שיש למפלגות כתוצאה מההלוואות האלה. לקחנו את אותו פרק כמו שהוא, כמו שוועדת הכנסת אישרה לקריאה הראשונה, ולבקשת יושב-ראש הוועדה הכנסנו אותו פה לנוסח שמונח בפניכם. זה העניין השלישי. העניין הרביעי. יש בסוף כמה הוראות נקודתיות שהן הוראות קבע, שהן תוצאה של הפקת לקחים, דברים קטנים, דברים שהיו כמה זמן בהוראות שעה: הצבעת שוטרים, עניין של גיל של חברי ועדות קלפי וכו' וכו', ונגיע לשם. נקודה אחרונה, שחשוב להדגיש, אומנם זה פחות רלוונטי לוועדה, זה יהיה רלוונטי למליאה, אבל כדאי שזה יהיה מונח על השולחן כבר מעכשיו. בגלל שלבקשת יושב-ראש הוועדה פרק ההלוואות נכנס לנוסח של הצעת החוק שלפני הוועדה, אנחנו מפרשים שיש צורך כשהצעת החוק הזאת תעלה למליאה – יש צורך ברוב של 61, בגלל שבפרק של ההלוואות, יש בו פגיעה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה נושא הפירעון של ההלוואות, שדיברנו עליו. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> הנושא של הגלגול של ההלוואות. יש בזה פגיעה בעיקרון השוויון לפי סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת, ולכן יש צורך ברוב של 61 במליאה. זה דבר שאנחנו מניחים בפניכם. זה כמובן לא רלוונטי פה לוועדה, אבל זה יהיה רלוונטי כשזה יגיע למליאה. אלה הדברים הכלליים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תתחיל מהקראה, ומי שיש לו הערות תוך כדי, יוכל להעלות אותן. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> בפניכם מונח נוסח מטעם יושב-ראש הוועדה שהופץ, וליד כל סעיף או שניים יש דברי הסבר, שמסבירים את התוכן. אני אקרא את הסעיפים ואסביר אותם. הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות), התשפ"א–2020 כל הסעיפים שנמצאים בפרק הזה, פרק א', הם הוראת שעה לקראת הבחירות לכנסת העשרים-וארבע. פרק א': הוראות מיוחדות לעניין הבחירות לכנסת העשרים וארבע סימן א': מטרה ותחולה מטרה 1. מטרתו של פרק זה לקבוע הוראות מיוחדות הדרושות לשם היערכות לקיום הבחירות לכנסת העשרים וארבע, בשל המועד שנקבע לבחירות וסמיכות הזמנים בין מערכת הבחירות האמורה למערכות הבחירות לכנסת העשרים ואחת, לכנסת העשרים ושתיים ולכנסת העשרים ושלוש, וקיומה בעת שמוטלות על הציבור הגבלות לעניין נגיף הקורונה מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 או מכוח סעיף 20 לפקודת בריאות העם. תחולה 2. הוראות פרק זה יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים וארבע. סעיף 2 זה מה שהסברתי קודם, שמדובר על הוראות שעה, הפרק הזה. מרבית הצעת החוק זה הוראת שעה, הוראות מיוחדות, הסדרים מיוחדים לקראת הבחירות לכנסת העשרים-וארבע, זה לא תיקונים קבועים. סעיף המטרה מסביר את הצורך בתיקונים המיוחדים האלה. שוב, בגלל שני רציונלים שמשתלבים פה, גם העניין של הסמיכות של מערכות הבחירות אחת לשנייה, וגם הצורך לתת מענה לאתגרים שהתפשטות נגיף הקורונה מציב בקיום הבחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הנושא של קלפיות בבתי אבות, זה לא הוראת שעה. נכון? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> הנושא של קלפיות בבתי אבות נראה אותו בהמשך. כרגע בנוסח שמונח בפני הוועדה הוא כן הוראת שעה, ואני אסביר כשנגיע לשם. בגדול, הוא כן נובע גם מהחשש של הנושא של נגיף הקורונה, מתוך הרצון שהאוכלוסייה שהיא ברמת סיכון גבוהה יותר, בגיל המבוגר, תהיה חשופה כמה שפחות לאנשים שייכנסו לדיור המוגן, בתי האבות, אנשים שייכנסו ויצאו, ולכן ההצעה שלנו לפחות, וזה גם מה שיושב-ראש הוועדה הציע, שבשלב הזה זה יהיה הוראת שעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא חושבת. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> עוד נגיע לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קארין, נגיע לזה בהמשך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נדבר על זה, בסדר, אבל זה לא אמור להיות הוראת שעה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> נדבר על זה אחר כך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> על הכול אתה רוצה לדבר אחר כך? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> נדבר על זה תוך כדי דיון. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> עוד לא הגענו לסעיף הזה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כשנגיע לסעיף הרלוונטי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כשנגיע לסעיף הרלוונטי, כן. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם הייתה לי הצעה לסימן א'1? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תגיד עכשיו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לתוספת כתובת לצורכי בחירות. הייתה בזמנו הצעת חוק שלי ב-2014 בנושא הזה, שנעצרה בגלל הבחירות ובגלל שלא המשכתי להיות חבר כנסת. עכשיו כשחזרתי הצעתי את זה, והבנתי שיש הצעה שנדונה גם בוועדת הבחירות. הרעיון הוא שתהיה כתובת שבן אדם יוכל להצהיר במשרד הפנים, והיא כתובת נוספת לנושא הבחירות. זה עוזר לאנשים שיש להם בעיות פיזיות, או לסטודנטים, או לאנשים שלומדים בישיבות – כל מיני אנשים שהמקום שהם נמצאים בו הוא רחוק ממקום המגורים שלהם. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> יש לי הצעה, חבר הכנסת טופורובסקי, הצעת החוק שלפנינו היא ארוכה ומורכבת, ואני מניח שיש הרבה חברי כנסת שיש להם רעיונות להוסיף. אני מציע שאולי בסוף, אחרי שנסיים את כל הדברים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בועז, שווה התייחסות של משרד הפנים לסוגיה הזאת, ואפשר גם להכניס את זה אחרי זה. זה יחסוך הרבה בעיות אם יהיה דבר כזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש הצעת חוק נפרדת של הנשיאות, וצריך לברר למה היא נפרדת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא עכשיו. מה שבועז מעלה - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה שבועז מעלה זו הצעת חוק נפרדת שנדונה באותה ישיבה בנשיאות, אושרה בנשיאות. אני התנגדתי, אבל היא אושרה בנשיאות, וצריך לשאול אותם. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> צריך לומר שהיא גם נדונה בוועדת החוקה בכנסות קודמות וגם אושרה פה לקריאה ראשונה, נדמה לי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש על זה די קונצנזוס. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא. אין קונצנזוס, אנחנו מתנגדים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אדוני היושב-ראש - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אני מציע שנקרא כמה סעיפים, נעצור, ונתייחס לאותם סעיפים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מציע שניתן ליושב-ראש לנהל פה את הדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> נמשיך עד סוף הסעיף, ואחרי זה יהיו הערות. היועץ המשפטי ימשיך עד סוף הסעיף. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה הפסקת את יו"ר ועדת הבחירות? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בסוף הסעיף יהיו התייחסויות של כולם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מנהלת ועדת הבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קארין, שמענו. ניתן להשלים, ואז תהיה התייחסות של כל חברי הכנסת כולל הגב' עדס, ודאי. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> סימן ב': קיצור תקופת הבחירות אלה סעיפים שהם בבחינת סעיפים על תנאי. אלה סעיפים שאני אקרא ואסביר. אלה סעיפים שנוספו בפעם הקודמת שתקופת הבחירות קוצרה מ-90 ימים ל-82 ימים. ככל שהוועדה תחליט שלא לקצר את תקופת הבחירות – יכול להיות שכרגע חוק הפיזור תקוע ותקופת הבחירות לא תקוצר, ותקופת הבחירות תימשך 90 ימים – אז שתי ההערות שאני עכשיו אדבר עליהן, הן ירדו, הן לא רלוונטיות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היא מקוצרת באופן אוטומטי אגב, כי יום שני זה היום ה-90, ויום שלישי לפני כן זה 84 ימים, אז זה כן רלוונטי. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לא הבנתי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם הכנסת מתפזרת ביום שלישי בחצות, היום ה-90 הוא ביום שני. זאת אומרת הבחירות יהיו ביום שלישי שלפני כן לפי חוק-יסוד: הכנסת. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אני לא בטוח שאתה צודק. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני בטוח שאני צודק. תבדוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. לא נכון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לפי מה שהיה ביום רביעי במקור אתה צודק, זה יום שלישי - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. זה לא נכון שלמה, כי היום הקובע הוא יום רביעי. יום הפיזור הוא שלישי והיום הקובע הוא יום רביעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> צריך לבדוק את זה. יכול להיות שאני טועה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אני צריך לבדוק את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> יום ההתפזרות הוא ביום שלישי בלילה, בדקה לחצות, והיום הקובע הופך להיות היום שלאחר יום ההתפזרות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> 90 יום מיום רביעי. זה נושא שייבדק. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אנחנו בדקנו את זה נוכח העובדה שבחוק-יסוד המכונה "פשרת האוזר" נקבע שהיום הקובע הוא יום רביעי, נקבע במפורש, לכן 90 יום מיום רביעי זה יוצא יום שלישי, ה-23. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מצוין. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> ואז זה 90 ימים. ואז ככל שככה זה יישאר, הסעיפים שאני אקרא ואסביר עכשיו, הם לא רלוונטיים, והסעיפים האלה ירדו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני שמח לשמוע. דאגתי מאוד שזה יקוצר בשבוע. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אני אקרא ואסביר בקצרה. תיקון חוק הבחירות לכנסת – הוראת שעה 3. חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 (להלן – חוק הבחירות לכנסת), ייקרא כך שבמקום האמור בסעיף 142 יבוא: "כל מקום שחוק זה קובע שפעולה מסוימת תיעשה מספר מסוים של ימים לפני יום הבחירות, רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית להאריך את המועד לביצוע אותה פעולה עד לעשרה ימים נוספים; החלטת היושב ראש תפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית וכן בעיתונות, כפי שיחליט יושב ראש הוועדה המרכזית". מכיוון שחוק הבחירות בנוי בצורה של רצף של ימים, הכול בנוי בכך וכך ימים לפני יום הבחירות, ככל ש-90 הימים האלה יתקצרו, יש צורך לתת כלי שמאפשר ליושב-ראש הוועדה המרכזית גמישות מסוימת בתאריכים, לאפשר לו לדחות. הכוונה היא לדחות. אם משהו מסוים אמור להיעשות עד היום ה-53 שלפני יום הבחירות, הוא יוכל לדחות את זה עד עשרה ימים נוספים, זאת אומרת, זה ייעשה עד יום ה-43 לפני הבחירות. זה כלי שנותן לו גמישות מסוימת אם התקופה מתקצרת. ושוב, אם התקופה לא תתקצר, הסעיף הזה לא נדרש. תיקון חוק המפלגות – הוראת שעה 4. חוק המפלגות, התשנ"ב–1992, ייקרא כך: (1) בסעיף 4 – (א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף 33 לעניין הדרך להוכחת עמידה בדרישת האזרחות הקבועה בסעיף 2, הרשם רשאי לבדוק, בעצמו או על ידי מי מטעמו, אם מייסד מפלגה הוא אזרח ישראלי בעת הגשת בקשה לרישום מפלגה לפי סעיף זה."; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "ארבעה עשר ימים" יבוא "ארבעה ימים"; (2) בסעיף 6 – (א) בסעיף קטן (ב), במקום "שלושים ימים" יבוא "עשרה ימים"; (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "ההתנגדות או לדחותה" יבוא "וימסור על כך הודעה לבאי כוח הצדדים בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה". גם פה מדובר על הוראת שעה שנצרכת ככל שתקופת הבחירות תקוצר. אלה הוראות שמתקנות את חוק המפלגות באופן שמקצר את לוחות-הזמנים ברישום של מפלגה. יש היום בחוק המפלגות הוראות שונות על פרקי זמן של מפלגה שנרשמת, זמן של התנגדויות שאפשר להגיש לרישום המפלגה וכו' וכו', וההצעה פה היא לקצר את התקופות האלה, כדי שמפלגה שרוצה להספיק להתמודד לבחירות הנוכחיות, תצליח לעשות את זה. גם התיקון הזה זה תיקון שעשינו אותו לקראת הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש, כשתקופת הבחירות קוצרה מ-90 ימים ל-82 ימים. העתקנו את אותו הסדר בדיוק שהיה שם גם לפה. ושוב, אם תקופת הבחירות לא תקוצר, הסעיף הזה לא נצרך. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יש הערות? – הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> סימן ג': ועדת הבחירות פרשנות 5. למונחים בסימן זה תהיה המשמעות שיש להם בחוק הבחירות לכנסת. זו הוראה כללית שמבהירה. במקום שנכתוב סעיף הגדרות, שיסביר מה המשמעות של כל הגדרה, אנחנו נסמכים על ההגדרות שיש בחוק הבחירות לכנסת. העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וארבע 6. (א) הועסק עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הבחירות לכנסת העשרים ושתיים או הבחירות לכנסת העשרים ושלוש וביקש המנהל הכללי של הוועדה המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך, להעסיקו בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וארבע, והעובד מסכים לכך, לא תמנע הרשות הציבורית, במישרין או בעקיפין, את העסקתו כאמור; בסעיף זה, "רשות ציבורית" – כמפורט להלן: (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; (2) לשכת נשיא המדינה; (3) הכנסת; (4) מבקר המדינה; (5) רשות מקומית; (6) תאגיד שהוקם בחוק. (ב) עובד רשות ציבורית יעדכן את הממונה עליו בדבר פנייה אליו כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר קבלתה, אם בכוונתו להיענות לבקשה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק עובד שלה כאמור באותו סעיף קטן, בין היתר בהתחשב ביכולתה של ועדת הבחירות שבה מתבקשת העסקתו לבצע את תפקידה כאמור בסעיף 1 ובצורכי הרשות הציבורית, ובכלל זה יכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין עובדי הכנסת, הודיע יושב ראש הכנסת למנהל הכללי של הוועדה המרכזית כי בשל צורכי הכנסת, ובכלל זה היכולת לבצע משימות בהיעדר העובד, יש קושי ממשי בהיעדרותו מעבודתו, ולא הגיעו יושב ראש הכנסת והמנהל הכללי של הוועדה המרכזית להסכמה – לא יועסק העובד בוועדת בחירות; סמכות יושב ראש הכנסת לפי סעיף קטן זה אינה ניתנת לאצילה. (ה) (1) רשות ציבורית לא תפטר עובד כאמור בסעיף קטן (א) עקב כך שהועסק על ידי ועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וארבע ולא תפגע בתנאי העסקתו בשל כך. (2) היעדרות מעבודה לרגל העסקה בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים וארבע כאמור בסעיף קטן (א) לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל הרשות הציבורית. גם פה מדובר על סעיף שהיה בהוראות המיוחדות שהוועדה עשתה לקראת הבחירות לכנסת העשרים-ושתיים והעשרים-ושלוש. בגלל הרצף שבין מערכות הבחירות הרבה עובדים מיומנים שוועדת הבחירות מעסיקה אותם במהלך השנים במערכות הבחירות נקלעו לסיטואציה שבה המעסיקים הציבוריים שלהם, רשויות המדינה, לא רוצים לשחרר אותם לבוא לוועדת הבחירות. הם אומרים: כבר היית, נעלמת לי פה לשלושה חודשים ופה לשלושה חודשים וכו', אני לא יכול לשחרר אותך. נוכח החשיבות והצורך הלאומי שיש בקיום הבחירות, ההצעה היא כמו שעשינו בפעמים הקודמות, לומר לרשות הציבורית: את לא יכולה לסרב לזה שהעובד יבוא לעבוד בתקופת הבחירות בוועדת הבחירות. כמובן זה תלוי בהסכמת העובד. אי-אפשר להכריח את העובד לבוא לוועדת הבחירות. ככל שוועדת הבחירות מבקשת שהוא יבוא, הוא צריך לפנות לממונה עליו, לעדכן אותו, והממונה לא רשאי לסרב. כמובן יש פה הוראות שמבהירות שעובד כזה שייענה לבקשה של ועדת הבחירות ויבוא לעבוד, הוא לא ייפגע, אסור לי לפטר אותו, הזכויות שלו לא ייפגעו, רצף העבודה שלו, הוותק וכל הדברים האלה לא ייפגעו. במקרים חריגים, סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), יש מנגנונים שונים, יש את כלל עובדי המדינה ויש את עובדי הכנסת. לכלל עובדי המדינה יש מנגנון שאם הרשות הציבורית חושבת שהדבר לא מוצדק שהעובד ילך לוועדת הבחירות, וזה פוגע יתר על המידה בעבודה שלה, היא יכולה לפנות ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, להציג את הטענות שלה, והוא יחליט האם העובד כן יגיע או לא יגיע. אצל עובדי הכנסת הדבר הוא טיפה שונה. פה יש זכות וטו ליושב-ראש הכנסת שלא לשחרר עובד, וזה בגלל העובדה שהרבה מאוד מעובדי הכנסת עבדו בוועדות הבחירות, וזה עלול לשבש את התפקוד של הכנסת. אם יש שאלות, אני חושב שדין יוכל להסביר יותר טוב ממני אם יש קושי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יש מישהו שקשה לו עם זה? הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> הוראות לעניין מכרזים 7. על אף האמור בהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 – (1) התקשרות ועדת הבחירות המרכזית בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא התקשרות ששוויה אינו עולה על 120,000 שקלים חדשים; ואולם, בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום התפזרות הכנסת העשרים ושלוש לא תתקשר ועדת הבחירות המרכזית עם מתקשר מסוים בלא מכרז לפי פסקה זו בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 200,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו; (2) התקשרות הנעשית עם מי שזכה במכרז שפרסם משרד, כהגדרתו בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, בתנאים זהים לתנאי המכרז, או בתנאים המיטיבים עם ועדת הבחירות המרכזית, אינה טעונה מכרז, אם מצאה ועדת המכרזים כי ההתקשרות נדרשת לצורך ניהול הבחירות נוכח נגיף הקורונה החדש, ובלבד שהתקשרות כאמור ששוויה עולה על 2,500,000 שקלים חדשים תיעשה באישור ועדת הפטור של ועדת הבחירות המרכזית, ומטעמים מיוחדים שיירשמו. (3) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע הוראות החורגות מהוראות לפי החוק האמור לעניין מועדים ודרכי פרסום. הסעיף הזה מורכב מפסקאות (1) ו-(3), שזה פסקאות שזהות למה שעשינו במערכות הבחירות הקודמות, שזה לאפשר לוועדת הבחירות מרחב תמרון וגמישות יותר גדולה מהרגיל. הפטור מחובת מכרז היום היא, שההתקשרות היא בסכום של עד 50,000 שקלים. פה מוצע להעלות את הפטור ל-120,000 שקלים עם מגבלה מסוימת שאם יש התקשרויות נוספות עם אותו ספק, התקרה היא 200,000 שקלים. פה מוצע להוסיף סעיף שלא היה במערכות הבחירות הקודמות, שהוא סעיף שייעודי לנושא של רכש לנושא של קורונה, שזה פסקה (2). הפסקה הזאת באה ואומרת שככל שיש משרד ממשלתי אחר, שכבר פרסם מכרז לרכש של דברים שקשורים לקורונה, והמכרז התקיים ויש זוכה במכרז, ועדת הבחירות תוכל לרכב על אותו מכרז שנעשה, אם זה באותם תנאים או בתנאים מיטיבים, כדי לחסוך לוועדת הבחירות את הצרכים המעשיים שלהם. אני מציע שדין אולי ירחיב פה. גם פה יש מגבלה מסוימת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> איזה רכישות יש ב-2.5 מיליון שקל? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> צריך שוועדת המכרזים תאשר שזה נדרש לצורך ניהול בחירות, ואם מדובר על רכישה בסדר גודל גדול של 2.5 מיליון שקלים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עד 2.5 מיליון שקלים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אפשר יותר מ-2.5 מיליון שקלים, אבל אז צריך עוד אישור של ועדת הפטור, שיש פה טעמים מיוחדים שמצדיקים את זה. אולי דין יסביר את הצרכים של הוועדה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הפסקה הזאת נועדה ככל שמשרד מסוים כבר פרסם מכרז לצורך הצטיידות בציוד מיגון לקורונה. נצטרך לרכוש בזמן מאוד מאוד קצר מאות אלפי מסכות, כפפות, פרספקסים, כמות ציוד שאנחנו אפילו לא יכולים להיערך אליה בכלל, כי עדיין אנחנו נמצאים בסביבה מאוד גדולה של אי-ודאות, ולכן מה שחשבנו שנוכל להצטרף למכרז קיים, שכבר פרסמה רשות ציבורית, למשל פרסמה המשטרה מכרז לציוד מיגון ארצי, אנחנו נוכל להתקשר עם אותו ספק במכרז פומבי, שהוא כבר זכה במכרז פומבי שפרסמה רשות. עם זאת, הגבלנו את עצמנו בתקרה. לפי הצעת הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה אמרנו: עד 2.5 מיליון שקלים רק אישור ועדת המכרזים הרגילה, מעל זה אישור ועדת הפטור, שזה אישור יותר מחמיר של ועדה נוספת שתסתכל על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תודה. שקד כסלו ממשרד האוצר, רצתה להתייחס נקודתית לסעיף הזה. שקד ממשרד האוצר, בתמצות. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אנחנו חושבים שאין מקום לפטור גורף כמו שמוצע כאן בסעיף קטן (2). יש מקרים שנותנים פטור להתקשרות ממכרזים מרכזיים. אם מבקשים ליצור כאן את אותו פטור, אנחנו חושבים שזה צריך להיות מגודר לזה ולא לאפשר כל התקשרות של כל מכרז. זה לא מעיד בהכרח על תנאים יעילים יותר. אנחנו לא רואים את ההצדקה לזה ונציע לצמצם את זה לפטור הקיים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> נאמר כאן קודם שיש פה רכישות שהם צריכים מהרגע להרגע. הוא נימק את זה יפה מאוד. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אני מבינה, ולכן אני אומרת שקיים היום פטור להתקשרות עם ספקים ממכרזים מרכזיים. זה פטור שהוא מידתי, הפגיעה שלו בשוויון עם המציעים הפוטנציאליים היא מידתית, זה מבטיח שאכן הספק הממשלתי נותן תנאים מיטיבים, ולכן יש התקשרות דווקא איתו. זה לא דברים שקיימים בהתקשרות עם כל ספק בכל התקשרות ממשלתית, כשיכול להיות שהיום היא התקשרות בסך של 200,000 שקל, ועכשיו אתם רוצים להגדיל אותה עד 2.5 מיליון. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> האם אפשר להתייחס, אדוני. אני מתנצלת שאני לא נמצאת, גם אני נכנסתי לבידוד. אנחנו מבקשים לתת לנו את מרב מרחב התמרון בהקשר הזה. אנחנו נמצאים בשלב של חוסר ודאות מאוד מאוד גדול לגבי כלל ההתקשרויות שנדרשות, בוודאי לגבי מועד הבחירות, הכמויות, ההיקפים. זה לא רק ציוד מיגון. עדיין לא ברורות לנו כל המשמעויות. לכן אני לא רואה שום בעיה בעובדה שיש לתת את ההיתר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בהחלט, מה גם שאתם לא ערוכים - - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זה פשוט מאפשר לנו להיערך כראוי. צריך להבין שרכש של ועדת הבחירות לא מסתכם ב-1,000 מסכות או חמישה פרספקסים. אנחנו מדברים על כמויות עצומות של ציוד, ולא רק ציוד מיגון וחיטוי, כי מדובר ב-11,000 קלפיות, וכפי הנראה הפעם יהיו הרבה הרבה יותר, כ-14,000 קלפיות. מדובר בכמויות עצומות, ייתכן אף שנצטרך לחלק את זה בין מספר ספקים, וגם יש זמן של אספקה שהוא בעייתי. אנחנו נמצאים, להזכירכם, לפני כריסטמס, ראש השנה הסיני, הרבה מהמוצרים הללו מיובאים מסין, לכן אנחנו צריכים כאן מרחב פעולה גדול. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אני רק רוצה לציין, וזה נראה לי ברור מאליו, פטורים ממכרז הם לא דבר טריוויאלי. לפטור ממכרז יש משמעויות, זה פוגע בשוויון, במציעים פוטנציאליים, כשלו הם היו יודעים שוועדת הבחירות יכולה להתקשר גם איתם עד 2.5 מיליון, סכום לא מבוטל, יכול להיות שהיו מגישים הצעות אחרות, יכול להיות שיותר מציעים היו ניגשים. זו המסגרת שבה צריך לבחון את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הגב' כסלו, תודה רבה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> צריך לזכור שמדובר בהליכים מאוד מאוד ארוכים, ביורוקרטיים, ולעשות את כל התהליכים האלה כשפרק הזמן שעומד לרשותנו הוא כל כך קצר, ובוודאי של האספקה, יכול להיות שנגיע למועד הבחירות, ואז לא נקבל שום דבר ונישאר ללא ציוד. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אורלי, תודה רבה. אורלי, קיבלנו את הדברים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> תודה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני תומך בעניין הזה בעמדה של ועדת הבחירות המרכזית. אדוני היושב-ראש, הלחצים שיהיו בפנינו בשלושה החודשים הקרובים אם נצא לבחירות, לא צריך להוסיף להם את הנושא של מכרז על כל צעד ושעל, גם ככה לוח-הזמנים מאוד צפוף ואנחנו נמצאים שם. בשביל זה נציגי ציבור יושבים שם גם בנשיאות וגם במליאה, והם גם עושים עבודה מקצועית בעניין. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם שלמה קרעי מגבה, מי אנחנו שנדבר? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הצעות מחיר עדיין מחויבים לקחת? יש נהלים ברורים? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כמובן, חלות עלינו תקנות חובת המכרזים. בוא נגיד שוועדת הבחירות מחר תצטרך לרכוש 10 מיליון מסכות, בהנחה שלא נספיק לעשות מכרז כדין, או שאני אוכל להצטרף למכרז קיים, שזו ההצעה פה, או שאני אעשה פטור מלא. עדיף כבר ההצעה המידתית יותר שהצענו. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> הכנתם איזה מכרזים אתם צריכים להיכנס אליהם? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לא הכול. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> יש מכרזים מרכזיים ואתם צריכים להתלבש על מכרז של משרד? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> למכרז מרכזי גם ככה אני יכול להצטרף, אני לא צריך חוק עכשיו. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> רק אם אתה נכנס אליו כגוף נלווה מראש. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> או שמראש אני נמצא בו. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אני מציעה לך להצטרף למכרז שלא נכנסת אליו כגוף נלווה מראש. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני לא רואה שום צורך בזה. אין היום מכרז מרכזי לצערנו לציוד למיגון מקורונה. ואם היה, לא הייתי פה. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> אם תגבילו את עצמכם בהיקפי הרכש של המכרז הממשלתי הקיים? שלא יצא מצב שאתם מתלבשים על מכרז שהוא כסף מאוד מוגבל ובסוף רוכשים ממנו ב-2.5 מיליון. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 2.5 מיליון זה הרבה כסף. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> זה הרבה מאוד כסף, ולכן צריך לתת לזה משמעות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> צריך לזכור שוב את מגבלות הזמן. אנחנו מבינים מאוד את העניין הזה. אני גם יכולה להבטיח לכם שאנחנו נוהגים במשורה בכל הפטורים לעניין ההליכים המכרזיים. אי-אפשר לכבול את ידינו. אנחנו מבקשים מאוד לא להביא אותנו למצב שבו ניאלץ לוותר על דברים כאלה ואחרים, שייתכן שחלקם נועדו לשמור על בריאות הציבור, בגלל הטיעון של הגב' כסלו. אנחנו בוודאי ובוודאי ננהג ככל הניתן בהתאם לתקנות ולחוק. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מצוין. דין, תענה לשאלה של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נוכח העובדה שאנחנו לא יודעים עכשיו מה ההיקפים שנצטרך, כי בסוף ייתכן שנצטרך לקנות למשל שתי מסכות לכל בוחר ועוד X מסכות לכל חבר ועדת קלפי – זו דוגמה למסכות – ותחשבו על עשרות אלפי פרספקסים ברחבי הארץ, כפפות וציוד כזה, אנחנו לא יכולים להגביל את עצמנו, אבל בשביל זה עשינו מדרגה. מדרגה ראשונה עד 2.5 מיליון באישור ועדת המכרזים, מדרגה מעל באישור ועדת הפטור. זו אותה ועדה אגב, שהייתה יכולה לאשר פטור מלא ממכרז, זה מה שצריך לזכור. הוועדה הזאת הייתה יכולה להגיד: אני לא מתייחסת למחירים שהציעו למשטרה, אני מתקשר למחירים שאני רוצה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> דין, לפי הסעיף הזה אתם יכולים גם לבקש פטור ממכרז? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מעל ה-2.5 מיליון כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני יכול לעשות פטור ממכרז בלי קשר לחקיקה הזאת, לכן אני אומר שזה הרבה יותר מידתי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז על מה הוויכוח? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ההצעה הזאת הרבה יותר מידתית. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> לא. פטור ממכרז צריך להצדיק, כי יש לו הליך מוסדר, וכאן הם למעשה מציעים להתלבש על כל מכרז, שכל משרד ממשלתי עשה, ולא משנה מה היקפי הרכש שלהם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא עדיין נכנס למכרז. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> זה מכרז שעשה משרד ממשלתי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הוא מתלבש על מכרז קיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש תנאי מכרז קיימים, הוא לא מתעלם מקיומו של חוק חובת מכרזים. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> הוא חייב להתנהל בתנאים הקיימים - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני חושב שמה שנציגת משרד האוצר שכחה, שוועדת הבחירות המרכזית היא זאת שמשמשת כחשב הכללי למכרזים שלה. << אורח >> שקד כסלו: << אורח >> כלל לא שכחתי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כלומר, בלי הסעיף הזה הייתי יכול לעשות את הפטור בהליכים הפנימיים שלי. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אנחנו דווקא מציעים דרך ביניים, כשהיו כבר הליכים מכרזיים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אנחנו ממשיכים הלאה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בהבנה שלי ממש מיותר להתווכח על הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קיבלנו את הצעתה של חברת הכנסת קארין לא להתווכח. הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> סימן ד': ניהול הבחירות לכנסת העשרים וארבע תיקון חוק הבחירות לכנסת – הוראת שעה 8. חוק הבחירות לכנסת ייקרא כך: (1) בסעיף 7, במקום "י3" יבוא "י3, י3א, י3ב". סעיף 7 קובע את עיקרון הריתוק לקלפי. והקביעה פה היא תיקון ניסוחי, כתוב שם שכל בוחר צריך להצביע בקלפי שנקבעה לו, יש מצביעים מסוימים שמצביעים לפי פרקים מסוימים בחוק הבחירות, שהם לא מרותקים לקלפי, זאת אומרת, ההצבעות שלהם נעשות באמצעות מעטפות כפולות, ומכיוון שבהמשך הצעת החוק מוצע להוסיף את פרקים י3א ו-י3ב, שמתעסקים בקלפיות בבתי אבות וקלפיות של חולים מבודדים, זה תיקון ניסוחי שנוסיף גם אותם לסעיף הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מי זה אותם? מי זה האנשים האלה? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> הפרקים האלה של י3א ו-י3ב. י3א, נראה את זה בהמשך, זה ההסדר המיוחד שמוצע לקבוע לעניין הצבעה בבתי אבות. ו-י3ב זה ההסדר המיוחד שמוצע לקבוע לעניין הצבעה בקלפיות של חולים מבודדים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> (2) בסעיף 21(ו), בסופו יבוא "ובלבד שביום הבחירות סיעה לא תחליף את נציגה בוועדת קלפי מסוימת יותר מפעמיים, אלא אם כן התיר זאת יושב ראש ועדת הבחירות האזורית שבתחומו פועלת ועדת הקלפי". ועדת הקלפי מורכבת ממזכיר ועדת הקלפי, שהוא נציג ועדת הבחירות המרכזית בקלפי ומחברי ועדת הקלפי, שהם הנציגים של הסיעות. היום לפי החוק כל סיעה יכולה לשלוח את הנציגים שלה לקלפי שנקבעה לה, ולהחליף את הנציגים שלה. כך יכול להיות שבקלפי מסוימת נציג של סיעה מסוימת יהיה בבוקר, ויחליף אותו מישהו אחרי הצוהריים, וכיום אין שום מגבלה על מספר החילופים האפשריים ביום הבחירות. יש מנגנונים אחרים של חילופים בין סיעות, של חילופים של אנשים שהם לפני יום הבחירות, אנחנו מדברים על חילופים ביום הבחירות עצמו. בגלל הנושא של הקורונה, והניסיון לגדר את החשיפה, זאת אומרת, לחשוף כמה שפחות גם את חברי ועדת הקלפי וגם את הבוחרים שמגיעים, מוצע להגביל את האפשרות של הסיעות להחליף את הנציגים שלהם בוועדות הקלפי ללא יותר משתי החלפות. מקסימום על כל מקום של סיעה יהיה אפשר שלושה אנשים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה החלפות מתבצעות בממוצע? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא נראה לי שיש יותר משלוש. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> בדרך כלל רוב הסיעות שולחות שתי משמרות, חלק שלוש. כל הסעיף הזה נועד לצמצם את המגעים ככל הניתן. יש סיעות שפשוט מחליפות בכל עת. יש כאלה שהתחלופה לאורך כל היום. יש אנשים שמגיעים לשעתיים-שלוש, מתחלפים, ואנחנו ממש מבקשים פה לגדר את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה האינטרס? לא הבנתי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> ההוא היה חולה, ההוא לא הגיע, ההוא עסוק. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זה שיקולים פנימיים. לפעמים רוצים להעביר את הנציג מקלפי מסוימת לאזור אחר מטעמים פוליטיים, עניין פנימי של הסיעה, אבל הכי נכון זה לגדר את זה לכמה שפחות, כדי לא לחשוף אותם עצמם. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שלוש משמרות זה סביר מאוד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא כולל אם מישהו לא הגיע. אם מישהו לא הגיע, הוא לא כלול בשלוש המשמרות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כן כלול. מותר לך להחליף ביום בחירות שלוש פעמים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם הוא לא הגיע, זה לא נחשב. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> מותר להחליף פעמיים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> מותר לבוא בבוקר ולהחליף פעמיים במשך היום. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה סך הכול שלושה אנשים. אם אדם לא הגיע, זה לא נחשב שהוא אחד מהפעמיים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אורלי, אם נציג היה רשום ולא הגיע, אין פה החלפה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני מוכרחה להודות מבחינתי שהייתי שמחה אפילו אם זה היה פעם אחת. נשיאות ועדת הבחירות לא הסכימה עם זה וחשבה שצריך לשמור את הפעמיים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שיהיה מוסכם שאם הוא לא הגיע, זה לא נחשב אחת מהפעימות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הוא רשום אצל השופט המחוזי, שהוא פתח קלפי, או באמצע היום, הוא לא הגיע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בסוף הדבר הזה יתורגם להנחיות למזכירי ועדת הקלפי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הבן אדם רשום, הם יודעים שהוא לא הגיע במועד, המפלגה שלחה מישהו שיחליף אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה שני או ראשון? שואל איתן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ואני עונה. זה ראשון, זה לא שני. ואני אסביר גם למה. מזכירי ועדת הקלפי, שהם אלה שיושבים בוועדות הקלפי, אין להם מערכת ממוחשבת שהם יודעים את מי רשמה הסיעה. הם רואים כתבי מינוי ביד, או באמצעי אלקטרוני או בנייר מולם. הם ידעו שמטעם סיעת כחול לבן יכולים להגיע עד שלושה אנשים, גם אם הסיעה רשמה בתשבץ 20. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא רק זה. אם יש לך שתי משמרות ושני אנשים בשתי המשמרות מבודדים פתאום, לא תוכל לשים שני אנשים במקומם? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שלושה אנשים בפועל. הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> בפסקה (3) יש הסדר שלם של קיום של ישיבות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אגב, מזכירי קלפי מוגבלים במספר? זה אחד מההתחלה ועד הסוף? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> הם בדרך כלל כל היום, אלא אם כן חלילה מישהו לא מרגיש טוב או קרה אירוע במהלך היום ואנחנו סבורים שצריך להוציא אותו, אנחנו מוציאים אותו, ואז בא מישהו שמחליף אותו. יש גם מזכירים רזרביים שמחליפים לפעמים להפסקה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה שרשום כאן זה לא מה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אחד הגיע, הוא רשום בקלפי. הוא הגיע לקלפי? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם הוא לא הגיע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אתה שולח מישהו אחר מטעמך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עדיין זה יהיה החלפה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא. זה לא החלפה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בועז אומר: כל הכבוד שאמרת לי פה, ביום הבחירות אתה בממתינה, הוא לא תופס אותך. הוא שואל, איפה בחוק כתוב לא ככה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הוא לא צריך לתפוס אותי, כי הוא לא יודע בכלל שזה שלא הגיע היה אמור להגיע. למזכיר ועדת הקלפי יש פרוטוקול נייר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אתה אומר פה שההנחיות שלכם יהיו שלושה שבפועל מגיעים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. בסוף זה יהיה התרגום של הסעיף הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תכתוב לך את זה, זה חשוב מאוד. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כתוב. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זה חשוב, אדוני היושב-ראש, אני חושבת שזו ההזדמנות לומר לכל הסיעות לעשות ככל הניתן לצמצום ההחלפות הללו במהלך היום, ולעשות מאמץ שהאנשים ימלאו את התפקיד לאורך כל היום - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה אינטרס שלנו לצמצם, להיות כמה שפחות חשופים לסכנות של הדבקה. הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> פסקה (3) זה הסדר כולל שמדבר על נושא של היוועדות חזותית, של קיום ישיבות של ועדת הבחירות המרכזית בהיוועדות חזותית. אני אקרא ואסביר. (3) אחרי סעיף 24 יבוא: "קיום ישיבות בהיוועדות חזותית – הוראת שעה 24א. (א) נדרשה הוועדה המרכזית או ועדה אזורית לקיים ישיבה, ולא היתה אפשרות מעשית לכנס את הישיבה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, בשל הגבלות שהוטלו לפי חיקוק שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה החדש, רשאי יושב ראש הוועדה להורות כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לקיים את ישיבת הוועדה בדרך של היוועדות חזותית, אף אם היתה אפשרות מעשית לכנס את הוועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, אם הסכימו לכך כל חברי הוועדה; הסכמה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתהיה אף לכך שרק חלק ממשתתפי הישיבה ישתתפו בה בדרך של היוועדות חזותית. (ג) ישיבת ועדה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית, רק אם יתאפשר לכל חברי הוועדה ולכל מי שנדרשה הזמנתו לוועדה, לראות את הישיבה ואת כלל המשתתפים בה באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בישיבה ואת הנעשה בה בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם. (ד) התקיימה ישיבת ועדה בנוכחות חברי הוועדה ומי שנדרשה הזמנתו לוועדה, רשאי יושב ראש הוועדה להתיר לחבר הוועדה או למי שנדרשה הזמנתו לוועדה שביקש זאת להשתתף בישיבה של הוועדה בדרך של היוועדות חזותית. (ה) ישיבה לפי סעיף זה, המתקיימת בדרך של נוכחות חברי הוועדה בחדרים שונים במתקני הוועדה, תתקיים כך שנוכחות חברי הוועדה בכל אחד מהחדרים תהיה, ככל האפשר, בהתאם לייצוג הסיעתי בוועדה. (ו) החלטה בישיבה לפי סעיף זה, תתקבל לאחר שניתנה האפשרות לכל חבר ועדה להשתתף בדיון ולהצביע; הצבעה בישיבה כאמור תהיה שמית, אלא אם כן החליט אחרת יושב ראש הוועדה. (ז) ראה משתתף בישיבה כי בשל קיום וניהול הישיבה בדרך של היוועדות חזותית נפגעה זכותו להשתתף בישיבה או לשמוע או להשמיע את עמדתו או שלא התקיימו התנאים לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש כי הדבר יירשם בפרוטוקול. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הוא לא יכול לעכב את ההצבעה או משהו? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יהיה רשום בפרוטוקול. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> (ח) הוראות סעיף 24(א) עד (ז) יחולו על ישיבת ועדה לפי סעיף זה. (ט) בהזמנה לישיבה המתקיימת לפי סעיף זה יצוין כי הישיבה תתקיים בדרך של היוועדות חזותית ויפורטו בה הנחיות לעניין ההשתתפות בישיבה. (י) לעניין סעיף זה, "היוועדות חזותית" תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת."; אני אסביר. כמו הסדרים אחרים שהכנסת חוקקה בזמן הקורונה, מוצע לאפשר שוועדת הבחירות המרכזית שצריכה להתכנס מעת לעת, וככל שהבחירות מתקרבות היא צריכה להתכנס יותר ויותר – לאפשר לה בנסיבות מסוימות לקיים ישיבת ועדה שלא בנוכחות פיזית של חברי הוועדה, אלא באמצעות היוועדות חזותית, כשמדובר פה על שני מקרים עיקריים. מקרה אחד שאין אפשרות מעשית. כשאין אפשרות מעשית זה יכול להיות מכל מיני סיבות, יכול להיות שחלק מחברי הוועדה חולים או מבודדים, יכול להיות מצב שיש מגבלות שונות של חברי ועדה שנמצאים בערים אדומות, יכולות להיות נסיבות שונות שבשל התפשטות נגיף הקורונה, או שנגיד בישיבה צריכה להיות כמות מסוימת של אנשים באותו חדר, ובגלל הוראות התו הסגול שייקבעו לעניין הוועדה, לא ניתן לכנס בהיקפים האלה, ולכן מוצע לאפשר את זה. זה תסריט אחד. תסריט שני זה שאפשר לקיים את זה בנוכחות פיזית, אבל חברי הוועדה הם עצמם ביקשו שלא, הסכימו שלא. יכול להיות שחלק מחברי הוועדה יגידו: אני בקבוצת סיכון, למרות שאני לא בבידוד, אני מעדיף שנעשה את זה מרחוק. ההצעה פה רוצה לאפשר לחברי הוועדה, אם כל חברי הוועדה מסכימים לכך – לאפשר להם לעשות את הדיון בהיוועדות חזותית, וגם להסכים שרק חלק מהאנשים יהיו. אם חלק מהאנשים יכולים להגיע וחלק מהאנשים רוצים להישאר מרחוק, רוצים לאפשר להם גם את זה. כמובן יש צורך בתנאים הבסיסיים, שכל חברי הוועדה יוכלו לראות את הישיבה, לשמוע, להשמיע את עמדתם וכו'. יש פה עוד הוראה לעניין מצב שבו הישיבה של הוועדה מתקיימת בהיוועדות חזותית, אבל בכמה חדרים מקבילים. זאת אומרת, נניח שיש ישיבת ועדה מאוד משמעותית, סוערת, שהרבה מאוד משתתפים נמצאים בה, גם חברי ועדה וגם מוזמנים נוספים וכו' וכו', וצריכים לכנס 60-50 איש, ברור שאי-אפשר לעשות את זה בחדר אחד, מכנסים בכמה חדרים שונים, ויש פה הוראה שאומרת שבמקרה כזה יש צורך לנסות ולשמור על איזון, על יחס מאוזן באין הסיעות השונות. זאת אומרת, שלא סיעה אחת תהיה כולה בחדר אחד וסיעה שנייה תהיה כולה בחדר אחר, אלא ליצור איזון בין הסיעות השונות בחדרים השונים. זה עיקרי הדברים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש גם אפשרות להצביע? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> ודאי. ודאי. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> בוודאי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש חשיבות מסוימת להימצאות של כל החברים בוועדה בתוך החדר. קיום ישיבה בחדר אחד, בעיניי יש לו חשיבות. אני תוהה האם אפשר לשקול אופציה או שהכול יתנהל בזום, ואז כולם בזום, או כולם ביחד. תהיה עם זה בעיה לדעתי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> צריך לתת אופציה, למשל כשיש מישהו מבודד, אחד מחברי הוועדה. נכון להיום החוק לא מאפשר להם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מישהו אחד מבודד בעיניי זה אחרת מאשר פתאום ארבעה בזום. יהיה בלגן. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אגב, זה כמו למשל שאנחנו בוועדות הכנסת, אבל הצבעה פחות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם לעניין ההצבעה וגם לעניינים אחרים. אני היום לא נמצאת בוועדה, אני לא באמת יודעת מה קורה בוועדה, זה רק מה שאני שומעת. לראות, אני לא רואה מה קורה בחדר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> משרד המשפטים נמצא כאן בדיוק לענות על השאלה הזאת. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> חברת הכנסת אלהרר, אני לא רואה אופציה ש-35 מחברי הוועדה יסכימו שלא לכנס את הוועדה בדיון אמיתי אלא דרך הזום. אני לא רואה שזה קורה. נדרשת הסכמה של כל 35 החברים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אז למה ביקשתם את זה? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> חברת הכנסת אלהרר, אני רוצה להבהיר. הסברתי שיש פה שני תסריטים. יש תסריט אחד שפשוט אין אפשרות. אם אחד מחברי הוועדה חולה, אין אפשרות לכנס את הוועדה וכו', הדבר לא אפשרי ואז אנחנו רוצים לאפשר את כינוס הוועדה שלא בנוכחות פיזית. נוספה פה הוראה שהדבר יהיה אפשרי גם אם עקרונית כן אפשר, אם חברי הוועדה עצמם רוצים. הם אומרים: מדובר על דיון, הוא חשוב, אבל הוא לא מספיק חשוב כדי שאני אחשוף את עצמי, אני בקבוצת סיכון וכו'. אם חברי הוועדה עצמם רוצים, זה תלוי בהסכמה שלהם – אם הם מסכימים לקיים את הישיבה הזאת, או כי הם חושבים שהישיבה חשובה, אבל היא לא מהישיבות הבוערות, אלא זה דברים יותר שוטפים, יותר עניינים טכניים, או שחלק מחברי הוועדה הם בקבוצות סיכון, והם אומרים: תנו לנו. אנחנו מבינים שאנחנו פחות נבין מה קורה בדיון, אבל אנחנו לא רוצים. אנחנו לא חולים ולא מבודדים, אבל אנחנו בקבוצת סיכון, אנחנו לא רוצים לחשוף את עצמנו. זה תלוי בעצם הבקשה, בהסכמה שלהם, זה לא ייכפה עליהם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חוששת מה יקרה במצבים שבהם אדם מבודד, ויש יותר מאדם אחד מבודד, ותהיה ישיבה בעייתית. ההסכמה של בן אדם להיות בדיון הזום היא הסכמה כפויה, היא לא הסכמה אמיתית. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יש ישיבות וצריך לקיים אותן. אם אחד מבודד, מה יעשו? לא יקיימו ישיבות? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבינה. למה לא לעשות ישיבה שכולם בזום? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם כמה יכולים להיות למה לשלוח אותם לזום? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומרת לך שזאת לא ישיבה שמתנהלת כמו ישיבה שכולם נמצאים בחדר - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> ברור. כולם יודעים. אנחנו רואים את זה עכשיו. אם היית פה, היה לנו הרבה נחמד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - או שכולם באותה סיטואציה או שלא. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אין ברירה, קארין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומרת לכם שזו לא אותה ישיבה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אבל אין ברירה, עוד פעם. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בכנסת אנחנו לא מאפשרים להם להצביע בזום. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> להצביע לא. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> פה נאפשר להם. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בכנסת יש לך ממלא-מקום במפלגה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם יש 35 חברי ועדה, תמיד יהיו אנשים שיהיו בבידוד, יהיו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שם אין להם ממלאי מקום. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אנחנו מאפשרים להם, אחרת נפגע באיזון הסיעתי אם לא נחוקק את זה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם להצביע. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עוד פעם, כי בכנסת יש ממלא מקום לכל חבר כנסת, שם אין. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> מעבר לזה, אנחנו מתייחסים לכנסת בצורה טיפה שונה, כי בסוף הכנסת קובעת נורמות וקובעת חוקים, ויש משמעות יותר עמוקה לנוכחות הפיזית של חבר הכנסת בזמן ההצבעה. זה בכל זאת שונה מוועדת הבחירות המרכזית. עם הדברים החשובים מאוד שהיא עושה, זה עדיין לא כמו הכנסת שקובעת נורמות, ולכן אנחנו מתייחסים לנוכחות הפיזית של חבר הכנסת בשביל להצביע בצורה שונה. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> בהמשך למה שנאמר על ידי חברת הכנסת אלהרר, אין חולק על כך שהדיון במסגרת של זום, היוועדות חזותית, הוא פחות אפקטיבי, ואומנם מה שאלעזר אמר הוא בהחלט נכון, אבל יש גם החלטות משמעותיות שמקבלת ועדת הבחירות, כמו למשל ההחלטות בדיונים על פסילת רשימות וכדומה. לכן מה שחשבנו להציע, או לפחות להעלות לדיון, בשים לב לעובדה שניתנת לוועדת הבחירות גם החרגה בסעיף 44 לחוק הסמכויות המיוחדות, ולמשל בנסיבות של סגר חבריה יכולים לבוא לדיונים, שזאת אחת הסיבות לאפשר היוועדות חזותית, אפשר לצמצם את ההסמכה שמוצעת כאן להגבלות שהוטלו לפי חיקוק רק לנסיבות של פקודת בריאות העם ובידוד, שזה להבנתנו לפחות תהיה הנסיבה העיקרית לצורך לקיים ישיבה כוללת של הוועדה בהיוועדות חזותית. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אנחנו לא מסכימים לבקשה הזאת - - << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> זו לא בבקשה, זו הצעה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> - - להצעת נציג משרד המשפטים, ואני אסביר. ייתכן שיושב-ראש הוועדה יקבע בתוקף סמכויותיו, כשאנחנו מבקשים להסמיך אותו בהמשך, הגבלות מסוימות על התקהלות. אותן הגבלות על התקהלות יהיו הגבלות הנובעות מנגיף הקורונה, ובעקבותיהן נידרש לפצל את הדיון לשני חדרים. זה לא רק בידוד, אלא גם יכולות להיות הגבלות על התקהלות שלא חלות. אנחנו לא נתקן את ההגבלות האלה על התקהלות, בגלל שלא יהיה לנו נוח בחדר. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> - - - לעשות יותר מאמץ, כי זה לא אילוץ חילוצי, אלא זו קביעה של יושב-ראש הוועדה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ועדיין. זה לא משנה שזו קביעת יושב-ראש הוועדה, לקביעה הזאת יש, כפי שיגידו לנו תיכף משרד הבריאות, ייעוץ רפואי ומחשבות שנועדו למנוע הידבקות. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> ועדיין צריך להסביר שיש הבדל בין תפוסה מותרת לבין מגבלה על התקהלות, כך שאם ועדת הבחירות מתארגנת בצורה נכונה וראויה, היא תוכל לשמור על זה שיהיה מרחק או מחיצות בין אנשים ושכל חברי הוועדה יוכלו לשבת ביחד באותו אולם, מה שראוי לעשות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני חושב שלוועדת הבחירות אין עניין להדביק אחד את השני והם ייקחו גם את הדברים האלה בחשבון. הרי בסוף המטרה היא לתת להם את מרחב הפעולה, כמה שפחות לסגור אותם באפשרויות, על מנת שבזמן המצומצם הזה, שמוטל עליהם לארגן את הבחירות, הם יעשו את זה בצורה הטובה ביותר. הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> (4) בסעיף 70א(א), בסופו יבוא "ורשאים הם, אם הדבר נדרש לשם קיום הבחירות תוך צמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות, להורות כי ההצבעה תיעשה באופן שמצביע חבר ועדת קלפי, לפי סעיף 116יט(ב) ו-(ג)". סעיף 70א לחוק הבחירות נותן ליושב-ראש הוועדה המרכזית והסגנים שלו סמכויות מיוחדות במקרה שיש באזור קלפי מסוימת נסיבות שיכולות למנוע או עלולות למנוע את המהלך התקין של ההצבעה, כל מיני דברים בלתי מתוכננים שיכולים לקרות, ויש להם את הסמכות לעכב את ההצבעה, לפתוח אותה מחדש, להעביר את זה למקום אחר וכו' וכו'. ההצעה פה היא להוסיף ליושב-ראש הוועדה וסגניו סמכות נוספת, להרחיב את הסמכויות המיוחדות בשל הסיפור של נגיף הקורונה. יכול להיות מצב שבו חומרי הבחירות שנמצאים בוועדת הקלפי, כמו רשימת הבוחרים עם מעטפות וכל מיני דברים כאלה, ייחשפו לחולים, למבודדים וכו', ייחשפו בצורה כזאת שלא יהיה אפשר לעשות בהם שימוש. נניח שאחד מחברי ועדת הקלפי או המזכיר, מתגלה פתאום שהוא חולה, או שהוא מקבל הודעה שהוא חולה מאומת, הרשימות של הבוחרים שנחשפו אליו, יכול להיות שהן נגועות בנגיף וכו'. כרגע אי-אפשר להשתמש ברשימות האלה, צריכים לשים אותן בצד. רוצים לאפשר ליושב-ראש הוועדה המרכזית וסגניו לקבוע הוראות שבמקרה כזה, בקלפי הזאת, יהיה אפשר להעביר את הקלפי למקום אחר, ובעיקר להצביע במעטפות כפולות. אם אי-אפשר להשתמש כרגע ברשימת הבוחרים, צריך לעבור למעטפות כפולות, ומכיוון שכיום לא קבועה בחוק הסמכות הזאת, אז צריך לכתוב במפורש שהם יכולים לקבוע. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> איך הפרוצדורה? המזכירות במקום מקבלת התראה שהיה כאן חולה. ממי היא מקבלת את ההתראה הזאת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> מזכיר ועדת הקלפי, הסדרן, הוועדה האזורית, מנהל הגוש, אחד מעשרות אלפי בעלי התפקידים שאנחנו מפעילים ביום הבחירות ברחבי הארץ מתריע בפנינו שחולה פלוני הגיע לקלפי וזיהם אותה, בין אם הוא היה חבר ועדת הקלפי, שהיה אחראי על מחיקת האנשים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> או מצביע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אם זה מצביע, זה קל, כי להעביר קלפי מחדר לחדר כבר יש סמכות, היא קיימת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הוא בא ועשה אפצ'י על כל הניירת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אם חלילה הוא זיהם את הניירת במקום - - - << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> כדאי להתייעץ עם גורמי המקצוע, כי אני לא בטוחה שיש בעיה בריאותית להשתמש בדפים שנגע בהם אדם חולה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זה אחד הנושאים שאנחנו אמורים לדון אתכם בהמשך במסגרת הצוות, אבל מאחר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם התגלה שיש בעיה, צריך לסגור. הם מקבלים עמדה שצריך לסגור פה, מי מקבל את ההחלטה – "חבר'ה, סוגרים, הולכים כעת - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נשיאות ועדת הבחירות המרכזית, השופט וסגניו ביחד. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> פה אחד? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא פה אחד, בדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה זה "דיון"? מה פירוש? תסביר לי מה זה דיון. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כמו דיון בוועדה. יושב-ראש וסגניו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> חלק טוענים שלא צריך, חלק טוענים שכן צריך. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני יכול להגיד לך שמעולם לא היה לנו ביום הבחירות סוגיה כזאת שהיו בה מחלוקות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כי מעולם לא הייתה קורונה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון, אבל היו סוגיות יותר חמורות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני מנהל מערכת בחירות כבר כמה פעמים, מטה ירושלים. אתה אומר שהולכים לשופט וסגניו, וזה טוב כשאנחנו יושבים פה בחדר. ביום הבחירות, כשאנחנו מכירים את הלחץ, בא אליך מזכיר קלפי, קשה להתנהל. צריך לפשט את זה יותר. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני אזכיר לך שיש לנו ניסיון גדול, במיוחד בשנתיים האחרונות צברנו המון ניסיון בתחום הבחירות, ניסיון מרוכז. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עזרנו לכם, אורלי... << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני שואל באופן מעשי. הגיעה תלונה שיש חולה - - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני מבטיחה לך שכאשר אומרים שנשיאות הוועדה מתכנסת ביום הבחירות, השופט וסגניו נכנסים לחדר, מציפים את הבעיה, דנים בה, וכפי שאמר דין, ובכל שנותיי בוועדה, לא קרה מקרה שהתקבלה החלטה ביום הבחירות לגבי קלפי כזאת או אחרת, גם סגירת קלפיות, שלא הייתה בסופו של דבר בהסכמה של כולם. יש דברים שכולם מבינים שהם צריכים להיעשות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני אומר לך מה החשש שלי. קודם כול, ברור שאתם צודקים, זה מה שצריך לעשות בסוף, אין ספק, צריך לתת סמכות ולפתוח קלפי נוספת בכפולות. החשש שלי שמשעה שמזכיר הקלפי במקום אמר: חבר'ה, אני בבעיה, ועד שניתנה הנחיה לפתוח מעטפות כפולות והייתה התארגנות, לקח כשעתיים, האנשים שעמדו בתור כבר לא שם. למה אני מעלה את זה? כי בניסיון שלי מול מזכירי הקלפי שהם מקצועיים ולא פוליטיים, לפעמים יש מזכירי קלפי שיש להם סוג של אג'נדות. מאיפה אני מכיר את זה? בירושלים הגיעו מזכירי קלפי שאני יודע עם מי הם התכתבו, ראיתי אותם, והם סגרו קלפיות בריכוזים מסוימים בירושלים לשעתיים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> למזכיר ועדת הקלפי אין סמכות לסגור - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לצערי הרב יש לו סמכות להשהות, הוא יכול, לשעתיים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בבחירות לכנסת היחידה שיש לה סמכות לעצור הצבעה זו נשיאות ועדת הבחירות המרכזית. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עד שתופסים אותך. אתה בממתינה, ידידי. המזכיר סוגר קלפי. אתה אומר לי "לא"? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> המזכיר אומר: סוגרים את הדלת, אף אחד לא נכנס. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> נכון. לכן חשוב שאורלי פה לענות על זה. בוא לריכוזים החרדיים, ידידי, אני פותח את זה, תבדוק מאיפה הבאתם מזכירי קלפי ולכמה שעות הם סגרו את הקלפיות. אני מאוד חושש מהשעות שיש הר של אנשים שהגיע, ומזכיר הקלפי שהגיע ממקום מסוים סגר את הקלפי במקום מסוים. איך אנחנו פותרים את זה שגם פה זה לא יקרה? יש לי ניסיון מר עם זה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אנחנו נכתוב נוהל מאוד מסודר ומגובש, עם הנחיות מאוד מפורטות למזכירי ועדות הקלפי. אנחנו מבצעים הדרכות לכל המזכירים, וגם לחברי ועדות הקלפי, אם הם מגיעים. אנחנו ננחה אותם כיצד לנהוג, במיוחד במערכת הנוכחית, לאור הבעיות הייחודיות שלה. השאלה היא מה הפתרון בדרך אחרת? אנחנו נעשה כל מה שניתן כדי שאירוע מהסוג שהזכרת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> פה אני מסכים איתך במאה אחוז. הפתרון הוא לקיים את הסעיף הזה, אין ספק. אני פשוט חושש מהעיכוב, לאור הניסיון שאני מכיר, שיש מזכירי קלפי מקצועיים, לא פוליטיים, שיש להם קשר פוליטי כזה או אחר, וסגרו לנו קלפיות במשך שעות, דבר שצריכים לתת עליו את הדעת, כי פה זה עוד פרצה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> ברשותך, אני חושבת שאולי דווקא הפרוצדורה שמוצעת כאן תאפשר לחדש את ההצבעה מהר יותר מאשר במצב דברים רגיל, מכיוון שכבר נעביר את המעטפות, את כל התהליך. ברגע שיש תהליך מובנה מראש אז הקלפי תיפתח הרבה יותר מהר ולא תיעצר ההצבעה לזמן ארוך מדי. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> חוץ מזה, צריך לשים לב, חבר הכנסת מלכיאלי, שלא מסמיכים את המזכיר לעשות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> את הנשיאות. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> ככל שיש מצבים שבהם מזכירים עצמם פועלים שלא לפי חוק, זה משהו אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מי שמתרה זה המזכיר. מי מעלה את הנושא הזה לדיון? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אתה הצגת מצבים אחרים שהמזכירים פועלים שלא לפי חוק וסוגרים על דעתם קלפי. זה משהו אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה קורה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אנחנו מדברים פה על סמכות של הנשיאות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה קורה בכל מערכת בחירות, דווקא באזורים מסוימים שאני מנהל. אני יודע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> חבר הכנסת מלכיאלי, יש לנו מוקד ארצי. תדבר איתם, מטפלים בזה מייד. לא יקרה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> דבר איתנו ישירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני יודע מה זה יום בחירות, מגיל 12 אני נמצא - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני יכול לספר לך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בוא נסכם שאני מתקשר אליך. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אישית. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יאללה, המשכנו. הרווחנו משהו. הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> (5) בסעיף 74(ג), בסופו יבוא "ותציין לצד שמו, את שעת הצבעתו; מבלי לגרוע מהוראות סעיף 79א, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או מי שהוא הסמיך לשם כך, רשאי למסור לנציג משרד הבריאות מידע בדבר נוכחות במקום הקלפי שהוא חיוני לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית או למשטרת ישראל לשם חקירה פלילית של עבירה לפי חוק זה"; היום סעיף 74(ג) קובע שכאשר בוחר מגיע לקלפי, הוא עושה את כל תהליך הזיהוי, מקבל את המעטפה, הוא מצביע, ועדת הקלפי מוחקת את שמו מרשימת הבוחרים שנמצאת אצלה. מוצע לקבוע פה שלצד מחיקה של שמו של הבוחר יהיה כתוב בצד את שעת ההצבעה שלו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מצוין. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> למה? שתי תכליות יש להסדר המוצע. תכלית אחת היא תכלית בריאותית, ותכלית שנייה היא תכלית - - -. התכלית הבריאותית היא בשל הצורך בקיום חקירות אפידמיולוגיות למצבים שבהם מתגלה בדיעבד שמבודד או מישהו שחולה הסתובב בקלפי, כדי שלא יהיה צורך להכניס את כל מי שעבר באותו היום בוועדת הקלפי לבידוד, אפשר יהיה לדייק בצורה ברורה יותר מתי החולה היה בקלפי, ואז לראות מי מהאנשים צריך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא הייתי מכניס את זה בהוראת שעה, אלא בהצעת חוק קבועה. אני חושב שזה דבר מבורך. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אני חושב שכדאי שהדברים האלה, במיוחד שכרגע הדבר נועד לתכלית של קורונה, לדברים שקשורים לחקירות אפידמיולוגיות, אני חושב שנכון דווקא לקבוע את זה כהוראת שעה, במיוחד שיש פה עניינים של פגיעה בפרטיות, רצוי שהדבר הזה יהיה - - - הדבר הנוסף, התכלית השנייה שיש פה, שוועדת הבחירות רשאית למסור את המידע, זה למשטרת ישראל, לשם חקירה פלילית, על עבירה לפי חוק הבחירות. לא כל עבירה, אלא עבירה לפי חוק הבחירות, לשם חקירה של עבירות על טוהר הבחירות. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> יש לנו שתי הערות לגבי הסעיף. אנחנו כמובן מסכימים עם התכלית של הסעיף הזה, רק שני דברים קטנים. דבר אחד, כתוב שיהיה אפשר למסור מידע שהוא חיוני, ואני חושבת שהתיבה "שהוא חיוני", תיבה שגם לא נזכרת בסעיף המידע הכללי שיש בעניין חקירות אפידמיולוגיות בפקודת בריאות העם, הסמכות היא לדרוש מכל אדם מידע וכן רשימת עובדים או רשימת שוהים שיש בהם כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה. עצם הדרישה הזאת של מידע שהוא חיוני דווקא היא תיבה שאנחנו מתנגדים לה. יהיה קשה לבדוק מתי זה חיוני, מתי זה לא חיוני. "מידע שנדרש לצורך חקירה אפידמיולוגית". אנחנו מבקשים למחוק את המילים "שהוא חיוני". דבר נוסף, כתוב "נציג משרד הבריאות", כלומר שמסירת המידע תהיה דווקא לנציג של משרד הבריאות. החקירות האפידמיולוגיות נעשות או על ידי חוקר אפידמיולוגי שהוא באמת עובד של משרד הבריאות לפי פקודת בריאות העם או בפקודה גם הוסדרה אפשרות להסתייע במסייעים, שזה אותם חיילים, פיקוד העורף ואחרים, שמסייעים בחקירות. אני מבקשת שיהיה כתוב "לחוקר אפידמיולוגי או למסייע כמשמעותם בסעיף 20ח לפקודת בריאות העם". << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא רק לנציג משרד הבריאות. אם יש חוקר מפיקוד העורף, מישהו שגם מתעסק עם זה, שגם הוא יקבל את זה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אפשר לכתוב שזה יימסר למשרד הבריאות? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אני לא יודעת אם זה נחשב נציג. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מבחינתנו אפשר לכתוב שזה יימסר למשרד הבריאות. מקובל? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אני שואלת אתכם - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> פיקוד העורף זה לא משרד הבריאות. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> - - אם יש פרשנות שזה כולל את אותם מסייעים, מבחינתנו זה מקובל. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אולי תבהירו את זה בדברי ההסבר? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נציג משרד הבריאות לדעתי זה כולל את החוקרים האפידמיולוגים. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> נכון. הם לא פועלים מטעם עצמם. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> פיקוד העורף הוא נציג משרד הבריאות? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן, הוא משמש כנציג של משרד הבריאות לחקירה אפידמיולוגית. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> הם מסייעים למשרד הבריאות, הם לא מוסמכים כהסמכה של המנכ"ל - - - << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> איפה זה מוסדר? נבהיר את זה בנוסח אם יש צורך. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> בתיקון לפקודת בריאות העם. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> 20ח לפקודת בריאות העם. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> ברור שהכוונה היא שגם אותם אנשים יוכלו לקבל את המידע מוועדת הבחירות. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> סליחה, לא ברור. צריך להיות גורם אחד שמקבל. זה מידע רגיש, שאנחנו לא רוצים שיתבזר למרות הקורונה. משרד הבריאות אחראי בסופו של דבר על בריאות הציבור, הוא נעזר לפי דיני הקורונה בכל מיני גורמים במערכות שונות. זה בסדר. משרד הבריאות, לפי הדינים שלו, צריך להבהיר שיוכל להיעזר באחרים בהקשר הזה לצורך חקירה אפידמיולוגית, אבל לא הייתי יוצר מצב שבו פיקוד העורף, לא משנה באיזה תפקיד שלו, שהם חיילים בצבא, פונים לוועדת הבחירות ומקבלים מידע אודות הצבעה של אנשים. נראה לי שעדיף להיות זהיר, שיהיה מסלול אחד מרוכז, שזה משרד הבריאות, מבלי לגרוע מהיכולת של משרד הבריאות להשתמש באחרים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> איזה מידע הם מקבלים היום הנציגים האלה? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אותו מידע. הם מסייעים בחקירות. יש הבדל בסמכות הדרישה שלהם, אם אדם רוצה לסרב, הוא יכול לבקש שיעבירו את הדף של החוקר האפידמיולוגי. מבחינת המידע ורגישות המידע זה אותו מידע, אין הגבלה. הם מסייעים בחקירות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אולי תסביר שוב מה ההבדל שאתה רואה? << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> אני חושב שלא נכון שייאמר בחוק שהמידע עובר לכל מיני גורמים. המידע עובר למשרד הבריאות לצורך חקירה אפידמיולוגית. למשרד הבריאות, לפי הדינים, יש סמכויות להיעזר באחרים. << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אולי גם נתייחס להערה הראשונה של משרד הבריאות, לגבי השאלה של החיוניות של המידע לצורך החקירה האפידמיולוגית. אכן מדובר במידע אגב הימצאותו של אדם במקום מסוים או אחר, כאשר הוא נדבק ורוצים לדעת מי היה בסביבתו באותן שעות, אבל בכל זאת המידע אודות הצבעה של אנשים הוא מידע הרבה יותר רגיש מאשר מידע לגבי האם היית בקניון או האם היית ברחוב או האם היית במכולת בשעה כזאת או אחרת. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> חקירות אפידמיולוגיות לא מוגבלות רק למידע לא רגיש, יש גם מידע על טיפולי פוריות, על דברים מאוד רגישים, שגם בהם צריך למסור את המידע - - - << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אכן. ועדיין בחוק-יסוד: הכנסת יש סעיף ספציפי שמדבר על חשאיות הבחירות, ולכן ככל שהמידע באמת חיוני לצורך חקירה אפידמיולוגית, לא תהיה מניעה להעביר אותו, אבל לדעתנו יש חשיבות להבהרה שזה יהיה מידע שהוא חיוני לחקירה האפידמיולוגית. אגב, יכול להיות שזה גם נדרש לגבי החקירה הפלילית. אם זה חיוני לחקירה הפלילית, זה יועבר. אם זה לא חיוני, למה להעביר את זה? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אני לא יודעת מי יחליט מתי המידע הזה חיוני או לא. החוקר האפידמיולוגי? << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> כן. משרד הבריאות. בעל הסמכות. אתם תחליטו, אבל אתם תצטרכו להשתכנע שהמידע הוא חיוני. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אבל תמיד לוקחים רק מידע חקירתי - - - << אורח >> גאל אזריאל: << אורח >> אם אתם מבקשים תמיד מידע רפואי, כנראה שאין בעיה עם הדרישות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לא שומעים כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קארין לא שומעת, וזה לא טוב. דברו אחד-אחד. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הכוונה בפועל הייתה שפשוט תצטרכו לצמצם את היקף המידע שאתם מעבירים. אם היו בחירות של עשר שעות ביום, והיה חולה קורונה בשעה מסוימת, אז תצמצמו את מספר השעות שאתם מבקשים בהן את המידע. זו הכוונה בסעיף זה. זה מה שזה אומר, מידע שהוא חיוני לצורך חקירה אפידמיולוגית. זו הכוונה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> התיבה "חיוני" בדרך כלל מחמירה מאוד - - - << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אין לך פה מידע מכל מיני סוגים, שאת צריכה לחשוב שאת צריכה לאיזה צרכים. בסך הכול יש לך מידע על שעת הצבעה ושאלה של חיוניות לצורך חקירה אפידמיולוגית. המשמעות אולי היא לצמצם - - - << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אפשר להגיד "מידע הדרוש לצורך חקירה אפידמיולוגית". << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> המשמעות שלה היא לצמצם את היקף השעות שאת מבקשת שיעבירו את המידע מי נכח במקום הקלפי. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אין לנו בעיה לכתוב את זה. אם זו המשמעות של הצמצום, אין לנו התנגדות. אין לנו כוונה לדרוש יותר מידע ממה שצריך. אפשר להגיד אולי שהוא דרוש לשם חקירה אפידמיולוגית. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> זו המשמעות. מה המשמעות של "חיוני"? זו בדיוק המשמעות. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> אם זה לא דרוש, אז אין סמכות בכלל, לא תדרשו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מבינה מה הבעיה. יש מידע. משרד הבריאות רוצה אותו לצורך חקירה אפידמיולוגית, מותר לוועדת הבחירות לתת אותו. נגמר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אנחנו נשארים בנוסח, ואתם תדעו להסתדר ביניכם אחר כך. הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> (6) בסעיף 90(ג), במקום "במהלך 72 שעות" יבוא "במהלך 168 שעות", ובסופו יבוא "(בסעיף קטן זה – מועד סגירת הקלפיות), ובלבד שקביעת מועדי הצבעה שיחלו לפני 72 שעות המסתיימות במועד סגירת הקלפיות, תהיה בהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו"; סעיף 90 מתעסק בקלפיות של חיילים בגלל המורכבות והמיוחדות של ההצבעה בקלפיות של חיילים, סעיף 90 קובע היום שיש אפשרות לקבוע מועדי הצבעה בקלפיות של חיילים, שהם לא רק ביום הבחירות, אלא הם יכולים להיות גם אחורה. זאת אומרת, שלושה ימים בסך הכול, כשהיום האחרון שלהם הוא יום הבחירות. זאת אומרת, יום הבחירות, יום שלפניו ויום שלפניו. זה יכול להתפרס עד שלושה ימים. זה הדין הקיים היום. בשביל – ואני מציע שאולי דין יסביר יותר טוב ממני – להקל על ועדת הבחירות, בגלל שחלק גדול מהמעטפות הכפולות שוועדת הבחירות סופרת והמבצע שיש להם סביב המעטפות הכפולות, חלק גדול מזה מגיע מהצבא, ומכיוון שבהסדר שאנחנו קובעים פה תהיה כמות גדולה יותר של מעטפות כפולות בגלל הקלפיות של חולים מבודדים ובגלל קלפיות שיהיו בבתי אבות וכו', כמות המעטפות הכפולות תגדל, וכדי לאפשר לוועדת הבחירות לרווח את הקליטה של המעטפות הכפולות, מוצע פה לאפשר להרחיב עוד יותר את זמני ההצבעה, את מועדי ההצבעה, של קלפיות של חיילים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כולל ספירה? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה תעזור לנו הכמות? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> תיכף דין יסביר, אני רק אגיד את הפרטים. לפי מה שמוצע פה זה מאפשר – אם היום אפשר למתוח אחורה את ההצבעה של קלפיות של חיילים עד 72 שעות לפני מועד סגירת הקלפיות, זאת אומרת, יום הבחירות ועוד יומיים לפני – יהיה אפשר למתוח את זה שבוע אחורה. זאת אומרת, יום הבחירות ועוד שישה ימים לפני. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה לא שישה ימי עסקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולל שבת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הבנתי. זו הצבעה מוקדמת של חיילים? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> כן. הצבעה מוקדמת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם יוכלו להצביע שישה ימים לפני יום הבחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה יודע מה קורה בשישה הימים האחרונים? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> רק חשוב לציין שככל שרוצים לחרוג מהדין הקיים של השלושה ימים, יומיים אחורה, צריך את ההסכמה של יושב-ראש הוועדה וסגניו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כל קלפי צריכה אישור של יושב-ראש הוועדה? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לא קלפי. קובעים כללים לגבי מועדים של הצבעות בקלפיות של חיילים. יכול להיות שקלפי מסוימת בבסיס מסוים לא תוצב שישה ימים לפני, אבל עם הקביעה של מועדי ההצבעה, של האפשרות – יכול להיות שהם יראו לאור ההערכות שלהם – שוב, דין יסביר יותר טוב ממני – שצריכים חמישה ימים, אז תהיה אפשרות שקלפיות של חיילים ייפרסו על פני חמישה ימים. זאת אומרת, זה משהו שמאפשר להם למתוח אחורה את ההצבעה של החיילים, כאשר אם חורגים מעבר למה שהדין היום, צריך את ההחלטה של היושב-ראש והסכמה של - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> של סגניו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם היום חיילים יכלו להצביע בראשון, שני, שלישי - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זו מדינת ישראל, זה לא במזרח-התיכון, שמישהו צריך להגיע לקלפי מעירק. << אורח >> איל זנדברג: << אורח >> "הצבעת ששת הימים" זה יהיה... << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם היום חיילים יכלו להצביע בראשון, שני, שלישי, יהיה מותר גם מחמישי. אין כוונה לפתוח את זה, כמו בפיקוח נפש, גם בשישי שבת. נכון? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> חלילה. לא תהיה שום הצבעה בשבת. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> היום ההצבעה מתחילה בצבא במוצאי שבת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עכשיו זה גם מחמישי - - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני אחדד ברשותכם מה המטרה של הסעיף הזה. כמו שאתם מבינים בבחירות בכלל מרכיב האי-ודאות הוא מאוד מאוד גדול. הוא בא לידי ביטוי כמעט בכל הפרמטרים שמעורבים בבחירות, אבל בבחירות בצל קורונה מרכיב אי-הוודאות הוא הרבה יותר גדול. נכון להיום ודאי שאין לנו יכולת לדעת כמה חולים יהיו, כמה מבודדים. אנחנו עוקבים אחרי המספרים, הם משתנים מהרגע להרגע, מיום ליום, המספרים צומחים וקופצים כלפי מעלה, וכל היערכות שנעשה עשויה להשתנות לקראת יום הבחירות. למעשה המטרה של הסעיף הזה היא שוב, לאפשר לנו מרחב גמישות, היה ויהיה צורך. זה לא אומר שאנחנו נשתמש בכל האמצעים שאנחנו מפרטים כאן בהצעת החוק ומבקשים לתת לנו אפשרות להשתמש בהם, זה פשוט לתת לנו את מרחב הגמישות לעשות בהם שימוש, היה ונזדקק להם, בגלל גידול בחולים וכו'. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כוונתך להוסיף את יום חמישי? נכון? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אולי. אני נותנת את זה כרעיון שהוא ייבחן, היה ויהיה צורך. יכול להיות שאם נצפה שיהיו הרבה מעטפות כפולות, ייתכן ותחליט נשיאות הוועדה, השופט יחד עם סגניו, לקיים יום בחירות מוקדם יותר, שבוע לפני, נניח ביום שלישי, בשבוע שלפני, ברוב מחנות צה"ל, ואז להתחיל הצבעה נוספת במוצאי שבת, כפי שמקובל כיום. מה שזה יאפשר לנו שעיקר ההצבעה בצה"ל תתבצע בשבוע שלפני, אז אנחנו נוכל לקיים את כל הבדיקות המקדימות. לפני שסופרים בפועל ופותחים את המעטפות הללו שמגיעות מהצבעות במעטפות כפולות יש הליך מאוד מאוד מורכב של בדיקת המעטפות הללו, של הקלדה של הנתונים וכו', וזה לוקח הרבה זמן. מי שמכיר את הליך ספירת הקולות בכנסת זה הליך מאוד המוני, שכפי הנראה לא יוכל להתבצע במתכונת הזאת בפעם הזאת, ולכן אחד הפתרונות שאנחנו מבקשים הוא, לנסות לבצע חלק מהתהליכים קודם לכן. זה יאפשר לנו לבצע חלק מהתהליך קודם, ולבצע רק את הספירה בסוף. שוב, זה לא אומר שנעשה את זה, זה נותן לנו את האופציה לשקול את האפשרות הזאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה לא רק את הספירה, גם את ההצלבה - - - תוכלי לעשות רק אחרי יום הבחירות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון, אבל היא תוכל להקליד. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> נכון, אבל יש דברים מקדימים שעושים קודם לכן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בכל מקרה, אני רוצה שיהיה כתוב כאן, אורלי, כמו שדיברנו מזמן, שיהיה כתוב "באישור יושב-ראש הוועדה המרכזית וסגניו פה אחד". << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> כתוב "בהסכמת יושב-ראש הוועדה המרכזית וסגניו". << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה אומר פה אחד? המשמעות היא פה אחד? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> המשמעות היא פה אחד. וככל שאתה אומר שזה לא ברור - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בהלכה יודעים שרובו ככולו. שואל שלמה, האם אין פה רובו ככולו? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם זה לא ברור, נוסיף. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בהסכמה של היו"ר וכל אחד מסגניו. לא הצבעה של רוב מיעוט. פה אחד, זו הכוונה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לדעתי הנוסח הנוכחי אומר את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בסדר. מקובל. זה נרשם לפרוטוקול. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אין פה מקום לפרשנות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> גם אומר את זה וגם זאת תהיה פרשנותנו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בסעיף 5, בנושא של כתיבת שעת הצבעה, להפוך את זה להוראה קבועה ולא להוראת שעה, זה נושא שצריך לתת עליו את הדעת. יש בקשות מכמה חברים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> בגלל שזה משהו חדשני, וגם יש בו אלמנט של פגיעה בפרטיות, והוא נעשה כרגע בגלל הסיפור של החקירות האפידמיולוגיות, אני מציע שהוועדה תשקול להשאיר את זה כהוראת שעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הוא רוצה להפוך לקבוע? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> את הנושא של כתיבת שעת ההצבעה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> רישום שעת ההצבעה במעטפות כפולות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תגידו, התחרפנתם? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> אנחנו עושים את זה הרבה פעמים – נגיע בסוף ונראה את הנושא של הצבעת שוטרים – עשינו את זה בפעם הקודמת כהוראת שעה, רואים איך זה עובד, ואז הופכים את זה להוראת קבע. במיוחד שהדבר הזה נועד כרגע בעיקר לחקירות האפידמיולוגיות. אני חושב שנכון יותר שזה יישאר כהוראת שעה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אין לי בעיה אם הוראת שעה או הוראת קבע, אם זה הוראת שעה שאפשר בהמשך להפוך להוראת קבע זה גם בסדר, אלא אם כן, אתה, אדוני היושב-ראש, תתעקש. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני לא מתעקש על כלום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה המטרה להפוך את זה להוראת קבע כשאין קורונה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ברגע שמגלים שיש הצבעה כפולה, שאדם הצביע גם בקלפי שבה הוא נמצא וגם בקלפי של המעטפות הכפולות, אפשר לבצע את הבדיקה. לא אנחנו עושים את זה, לא הפוליטיקאים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה יכול לפתור את זה בספירת הקולות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> על פי השעה אתה יכול לדעת מתי הוא הצביע ואיפה הוא הצביע במקום אחר. רק על פי השעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה לא סופר פעמיים אותו קול. נכון? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> מכיוון שעכשיו יש לך שתי מטרות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> גם קורונה וגם משטרה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> נכון. והמטרה של הקורונה כרגע היא חד-פעמית. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> נקווה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> מקווים שזה חד-פעמי לעכשיו. לכן אנחנו מציעים שזה יהיה כרגע כהוראת שעה, ואפשר לבחון איך זה עובד. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קארין, את לא רוצה כתיבה של שעה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. עוד דקה תסמנו אנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה דרמה, קארין. אנחנו פה רוצים את השעה ואתם פחות? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עם כל הכבוד, יש כלל שאולי אתם נוטים לשכוח. הבחירות אמורות להיות חשאיות. אתם לא אמורים לסמן אנשים שבוחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בטח שכן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כשעושים את זה לטובת הקורונה, יש לזה היגיון. כשאין קורונה, אין היגיון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> קארין, הם מסומנים בטופס 1,000. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בטח שהם מסומנים. כל מי שנכנס, מסמנים אותו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה חשובה לך השעה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מאותה הסיבה שכתוב פה, פה כתוב גם קורונה וגם לצורך טוהר הבחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בקורונה אני מבינה את השעה. לצורך החקירה האפידמיולוגית אתה רוצה לדעת מי היה בחדר. כשאין קורונה, מספיק שהוא רשום בספר הבוחרים. למה צריך לדעת באיזה שעה הוא הצביע? מה זה חשוב לך? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> דין, אנחנו מציינים את השעה ליד כל מצביע? ליד כל מצביע, לא רק אלה שמצביעים במעטפות כפולות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ליד כל מצביע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> במעטפה הכפולה גם מופיעה על המעטפה הכפולה שעת ההצבעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הזיה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה במקום אחר, ולא צריך את זה בחוק. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הלאה, ממשיכים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רציתי להעלות נושא בגלל כל הסיפור של המעטפות הכפולות ושל ריבוי המעטפות שאולי יהיו בגלל הקורונה. הנושא הזה עלה בנשיאות בזמנו. אני רוצה להעלות, אני עדיין לא מבקש להכניס, אפשר עוד לדון בזה, אבל להגביל כהוראת שעה. הרי אנחנו יודעים שהרבה משתמשים בניגוד לחוק אגב בקלפיות הנגישות ומצהירים שהם מוגבלים בניידות מבחינה פיזית, למרות שהם לא מוגבלים בניידות. האם אנחנו רוצים בגלל תוספת של עשרות או מאות אלפי מעטפות כפולות שיהיו בפעם הזאת בגלל הקורונה, להגביל את הקלפיות הנגישות שיהיו מוגבלות לאיזה אסמכתה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה קארין אומרת? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הסיבה? קרעי, מה אתה אומר לבן אדם שנוצרה לו מוגבלות אתמול בערב? שבר את הרגל, אושפז – כל הדברים האלה. איזה מענה אתה נותן לו? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם זו נכות פיזית שנראית לעין, אפשר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם היא לא נראית לעין? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איך נוצרה אתמול נכות שלא נראית לעין? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתמול התאשפזתי בבית חולים עם דופק גבוה, אני לא יכולה עכשיו לעשות נסיעה ארוכה. מה אתה עושה עם זה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זאת שאלה. הוא יביא אישור רפואי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלה, שתהיה לנו גם תשובה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שיביא אישור רפואי. את יודעת שמשתמשים בכלי הזה של ההצהרה של מוגבלות פיזית בניגוד לחוק? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קרעי, יקירי, השתמשו בזה גם מצביעיך, השתמשו בזה גם מצביעים אחרים. אני אומרת לך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שלמה הוא גוף מקצועי פה. הוא לא דואג עכשיו לליכוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות קובע במפורש שאתה לא יכול לשאול בן אדם לעניין המוגבלות שלו - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ודאי שכן, כשאת מגיעה לקלפי - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - אתה פוגע פה ביכולת של אדם לשמור על האנונימיות שלו במוגבלות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כשאת מגיעה לקופה מהירה בסופר, לא דורשים לקופה של מוגבלות תעודה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הייתי בסופר מאז שהתחילה הקורונה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך שכן דורשים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ממני לא מבקשים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אם אפשר, חברת הכנסת אלהרר, אני חושבת שאני מסכימה איתך בהיבט העקרוני, וזו סוגיה מורכבת, אבל בהקשר הזה השאלה האם במקרה של הבחירות בצל קורונה, לאור עומס המעטפות הכפולות שצפויות להיות, ששוב אנחנו לא יודעים מה המספר, היו בפעם הקודמת קרוב ל-320,000, והמגבלה של היכולת לקיים את המבצע הזה, כשפרק הזמן אגב הוא ממש מצומצם, ואנחנו מגיעים לקראת ערב פסח. אין לנו מושג כרגע איך נעשה את זה. חקיקה שכזאת כהוראת שעה לפעם הזאת בלבד, בגלל הצורך לצמצם את המעטפות הכפולות באמת למקרים שנדרשים, לא - - - את הפעולה ויאפשר את סיום המבצע. אני מקווה שזה אחד הדברים שיקלו על סיום המבצע בזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אנחנו ממשיכים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אורלי, אני מעריך מאוד את הצורך, אבל לא יכול להיות שזה יפגע ביכולת של אנשים להצביע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מאוד מבינה את הצורך - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה שעדיין אנשים מצביעים רק ליד איפה שהם גרים בתעודת זהות, זאת הבעיה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> - - לעמוד במשימה הזאת. מצד שני – אתם יודעים, מי שתמיד הכי נפגע זה ציבור האנשים עם מוגבלויות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קארין, זאת הייתה הצעה של שלמה, לא נדון על זה עכשיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אי-אפשר לפגוע בו גם בעניין הכול כך קריטי הזה, בבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קארין, הדיון עכשיו הוא לא על זה. שלמה העלה מחשבה לקיים על זה דיון. אנחנו ממשיכים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הדיון? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שלמה העלה את הנושא - - - << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> העליתי את זה כהצעה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כהצעה. נחשוב על זה. הלאה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא הבנתי מתי אתה רוצה לעשות את כל החשיבה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קרעי כל הזמן יוצא כדי להבין שאין בחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבנתי שאין בחירות, הן יהיו במאי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שלמה מדי פעם יוצא מכאן לגורמים אחרים, מביא מידע, חוזר לפה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם היו בחירות את לא חושבת שהיו יותר נציגים מיותר מפלגות כאן מסביב לשולחן? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברור לי שאין בחירות עכשיו. הן יהיו במאי, צריך להיערך. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> יש פה פסקה שוועדת הבחירות הציעה, ויושב-ראש ועדת החוקה ביקש שלא להעלות, לעניין קלפיות של דיפלומטים. אתם רוצים להעלות את זה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אין צורך. הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> (7) סעיף 116יז1 לחוק העיקרי – בטל, ואחריו יבוא: סעיף 116 יז1 לחוק העיקרי קובע הוראות לעניין הצבעה של אנשים השוהים במוסד למוגבלים בניידות. מוצע פה לבטל את הסעיף הזה ובמקומו לקבוע הסדר מקיף יותר, רחב יותר, שיתייחס להצבעה בבתי אבות, בבתי דיור מוגן ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות. מכיוון שהנושא הזה הוא נושא רחב, הוא נושא מורכב, שדורש מחשבה, ההצעה כרגע היא לקבוע את זה כהוראת שעה, כי הטעם, כרגע לפחות – הטעם המרכזי לקבוע את זה, ושוב חברת הכנסת אלהרר העלתה את זה קודם, זה דבר שאפשר לדון עליו, אבל כרגע התכלית של ההסדר הזה היא למנוע מצב שבו אוכלוסיות ברמת סיכון גבוהה יותר, שזה אנשים מבוגרים בדרך כלל – למנוע מצב שבו אנשים ייכנסו לתוך הדיור המוגן, ייכנסו, ייצאו, תהיה חשיפה גדולה יותר של הדיירים שם, ולכן מוצע כרגע ליצור הסדר ייחודי ולקבוע אותו כהוראת שעה. אני אקרא את ההסדר ואסביר. "פרק י3א: הצבעה בבתי אבות, בבתי דיור מוגן ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות הגדרות 116יז2. בפרק זה – "בית אבות" – כל אחד מאלה, ובלבד שמתגוררים בו, במהלך חייהם הרגיל, לפחות 50 דיירים: (1) מעון לזקנים כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965; (2) בית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012; (3) מוסד שבו מתגוררים, במהלך חייהם הרגיל, אנשים המוגבלים בניידות, עקב מוגבלותם זו, והנמצא בפיקוח של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. חשוב כמובן לציין שאנחנו יוצרים פה הגדרה אחת מתכללת של בית אבות לשלושת סוגי המוסדות האלה מטעמי נוחות. ברור שהחלופה השלישית היא לא בהכרח אנשים זקנים שהם בבית אבות, זה פשוט איזה קיצור להקל במקום בכל פעם לומר את אותם דבר. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נציין שפסקה (3) זה החוק הקיים. אנחנו מוסיפים את (1) ו-(2). (3) כבר קיים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה עם המספר 50? למה 50? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כי לא נקים קלפי למספר קטן מזה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לא רק בגלל הקמת הקלפי והמורכבות של זה או העלויות, גם מדובר בסוג של חשאיות הצבעה. כשזה פחות מ-50 בוחרים זה יותר בעייתי וזה יותר מזהה את ההצבעה באותו מוסד. צריך לתת על זה את הדעת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה המספר בבתי אבות בדרך כלל? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה המספר פחות או יותר של בתי אבות? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה המספר הממוצע? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בכמה בתי אבות יש פחות מ-50 דיירים? שואל אוסאמה סעדי. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> קיבלנו איזה רשימה ממשרד הבריאות, שלפיה אנחנו עובדים, שכוללת בערך 350 בתי אבות, למיטב זכרוני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שהם פחות מ-50? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מי שיודע לענות על השאלה הזאת זה שלומי בר לב. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני לא זוכרת לומר כמה כאלה יש. לא ראיתי הרבה כאלה. הרוב יותר גדולים, אבל אני לא מתחייבת. אולי יש הרבה יותר בתי אבות, ואולי קיבלנו רשימה לא מדויקת, ואנחנו גם בודקים את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שלומי בר לב, נמצא איתנו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר לשאול גם את משרד העבודה והרווחה וגם את משרד הבריאות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שלומי בר לב ממונה תחום הדיור הממוגן במשרד הרווחה. שאל פה חבר הכנסת אוסאמה סעדי כמה בתי אבות יש בארץ עם פחות מ-50 דיירים? << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> ראשית, שלום לכולם, אני רוצה בכל זאת לחדד את הצורך, שלנו לפחות, להבחין בין בתי אבות לדיור מוגן. זה שתי אוכלוסיות שונות לחלוטין. בסך הכול יש כ-200 מסגרות, של בתי אבות יש כ-110 ודיור מוגן כ-95 בתי דיור מוגן. סך הכול דיירים, כ-20,000 דיירים בשתי הקטגוריות. הקולגה שלי איננה כרגע איתנו מטעמים אישיים, ולכן אני אנסה להגיד במילה אחת שדיור מוגן לפחות, אני יכול למנות בין חמישה לעשרה, אולי חמישה, מקסימום עשרה שיש בהם 40 דיירים. בדרך כלל אנחנו מדברים על מספר של 80 דיירים וצפונה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אתה מדבר על מוסדות רק של משרד הרווחה או גם של משרד - - - << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> אני מייצג את מינהל אזרחים ותיקים, משרד העבודה והרווחה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם המינימום הוא 40, למה לא לעשות את זה - - - << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> אני מרשה לעצמי כרגע לייצג גם את חני, שהיא על בתי אבות, שם יש כ-110 מסגרות, ואצלי יש 95 מסגרות של דיור מוגן, דיירים פרטיים לחלוטין. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שואל חבר הכנסת אוסאמה, אם אתה אומר שיש עשרה עם 40 – בכמה בתי אבות יש פחות מ-40? << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> אני יכול לייצג רק את הדיור מוגן, שיש בו בין חמישה בתים לעשרה בתים שיש בהם כ-50 אנשים ומטה. כל השאר זה ברמה של 80 וצפונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה בדיור המוגן. << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> זה דיור מוגן. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה עם בתי אבות? << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> אני לא יודע לענות על בתי אבות, משום שאני לא אחראי על תחום בתי אבות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתה יכול להשיג לנו את הנתונים? << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> בוודאי. אין בעיה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני רק אציין שהמספר 50 נקבע בהתאמה לבחירות בבתי חולים. היום בקלפיות בבתי חולים ניתן להצביע בבתי חולים שבהם יש 50 מאושפזים ומעלה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בכמה בתי חולים יש פחות מ-50 מאושפזים? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> מעט. מחלקות עם פחות מ-50 מאושפזים, לדעתי לא הרבה. שוב, אני לא רוצה לומר מספרים, כי אין לי. אבל זה החוק הקיים, שמצביעים במחלקות שיש שם 50 ומעלה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שלומי, תנסה להביא תשובה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי כמה בתי אבות יש עם המספרים האלה. אנחנו נמשיך ונחזור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשאול את משרד הבריאות, בכמה בתי אבות יש פחות מ-50? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה עכשיו מכניסים את בתי האבות? בגלל הסיכון המוגבר במקומות האלה, ואני חושב שכולנו רוצים לאפשר להם להצביע. ולכן אם זה בין 50 ל-40, אני חושב שצריך להוריד גם ל-40 ולעשות גם בבתי האבות האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אתה עושה מעשה אברהם אבינו. כתוב שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם להחריב את סדום. הוא אומר לו: אם יש 50 צדיקים, אני לא אחריב את סדום. הוא אומר לו: אין. הוא אמר: אם יש 45? אם יש 40? אתה עושה מעשה טוב, אנחנו איתך בעניין הזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> קלעתי לדעת גדולים מבלי לדעת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> "הסכם אברהם". << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני עם אברהם אבינו, אבל נגד "הסכם אברהם". << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בגלל זה אמרו על אברהם שהוא צדיק, ועל נוח רק שהוא צדיק בדורו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אנחנו ממשיכים. שלומי בר לב, תביא לנו את הנתונים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לא חושב שלוועדת הבחירות יש התנגדות לזה. זה בסך הכול עניין תקציבי. כל עוד אנחנו נגבה אותם תקציבית - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שלומי בר לב יביא את המספרים, וחבר הכנסת אוסאמה סעדי יראה אם זה מיישב את דעתו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לגבי המוסדות לאנשים עם מוגבלויות, שהם גם מוגדרים כבית אבות בסעיף 116יז, אני רוצה לדעת מנתוני משרד העבודה כמה כאלה יש עם פחות מ-50. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קארין, שאלנו ונקבל תשובה עוד מעט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא אחראי על מבוגרים, הוא לא אחראי על אנשים מוגבלות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לגבי בתי אבות הוא אומר שהיא לא הייתה יכולה להגיע היום לדיון. הוא מכיר אותה - - - << אורח >> רון אשכנזי: << אורח >> אני ממשרד הרווחה, אני רוצה לענות לחברת הכנסת אלהרר. אומנם אין לי את הנתונים, אבל אני יודע שהועברה טבלה עם נתונים לוועדה של כל המסגרות לאנשים עם מוגבלות שיש במשרד. היא הועברה אליי קודם, לא הספקתי לראות, אבל יש שם נתונים. אני לא יודע אם היא מחולקת לפי סוגי המוגבלויות, כי יש אצלנו כידוע אנשים עם מוגבלות שאין אפשרות בכלל להציב שם קלפיות, לא בגלל גודל המסגרת, אלא בגלל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בגלל סוג המוגבלות. << אורח >> רון אשכנזי: << אורח >> הכוונה לאוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות פיזית ולא עם מוגבלות - - -. הנתונים לדעתי כן הועברו לוועדה. אני אוכל לבדוק בהמשך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אשמח אם תוכל לבדוק ולהעביר לנו. << אורח >> רון אשכנזי: << אורח >> העברנו ביום חמישי הערות לייעוץ המשפטי לוועדה, בעיקר לגבי הגדרות, עצם ההגדרה של בית אבות היא כוללנית, שכוללת בתוכה גם בתי דיור מוגן וגם את המסגרות לאנשים עם מוגבלות. כמובן אנחנו חושבים שצריך לחשוב על הגדרה קצת אחרת. מעבר לכך, אנחנו רוצים שכולם יבינו את המשמעויות שנובעות מהצבה של קלפי במצב כיום בבתי אבות ובמסגרות. צריך להביא בחשבון שהצבה של קלפי מאפשרת לאנשים מחוץ למסגרת להיכנס לתוך המסגרת. כיום גם במסגרות של אנשים עם מוגבלות וגם במסגרות של אזרחים ותיקים יש איסור על כניסה של אנשים מבחוץ, יש מפגשים עם משפחות במתחמים ייעודיים, בתוך המסגרות, ולכן גם הקלפי תצטרך להיות בהצבה תואמת. ראינו שאפשרתם בהצעה גם לפקחים ולשוטרים שמוצבים לצורך הבחירות באזור לבוא ולהצביע, גם על כך צריך לתת את הדעת, לראות את המשמעויות של זה. אומנם אני לא גורם רפואי, אבל אני מייצג את המשרד בהקשר הזה, וצריך להבין שיש לכך השלכות, וצריך לחשוב איך לעשות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תנסה להעביר מידע של מספרים יותר ברורים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הוא אמר על העניין הסמנטי, שלקרוא למוסד של אנשים מוגבלים בניידות בית אבות זה לא מתאים. אפשר אולי להחליף. << אורח >> רון אשכנזי: << אורח >> אפשר לקרוא לזה מסגרת. הסמנטיקה לכאורה היא לא חשובה, אבל היא כן חשובה, בכל זאת אנחנו מדברים על חקיקה ראשית. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אתה תנסה להביא לנו מידע על השאלה של חבר הכנסת אוסאמה סעדי על המספרים, גם משרד הרווחה שיביא, ואנחנו נבדוק אחרי זה בהתאמה אל מול בתי חולים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> התחלנו בעבודת מטה בעניין הזה. יש לנו נציגים שמסיירים בכל בתי האבות. כבר פניתי לכל מנהלי בתי האבות כדי שיעבירו לנו פרטים. לצערי לא היה שיתוף פעולה מלא. קיבלנו מחלקם. במקביל, שלחנו צוות מטעמנו לכל בתי האבות והדיור המוגן במגמה למצוא נציג בבית האבות שמולו הם יעבדו. מולו ייקבע המיקום של הקלפי בבית האבות או במוסד עצמו, גם בהתאם לצרכים של הדיירים, גם לתנאי הנגישות, וגם כמובן כדי שזה יהיה במקום שיחשוף כמה שפחות אנשים אליו. לעניין הדברים שנאמרו כאן לגבי מספר האנשים שייכנסו. אנחנו מודעים לזה, אנחנו מתכוונים קודם כול למגן את כל חברי ועדת הקלפי, מכף רגל ועד ראש, בכל מה שיידרש, לפי התייעצות עם משרד הבריאות. אנחנו נתייעץ איתם מה דרוש. הם גם הראו לנו משקפי מגן, סרבלים, כל מה שצריך. זו אוכלוסייה שכמובן כולנו מבינים - - - << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> סליחה שאני קוטע אותך. הבעיה שלנו לא עם הוועדה, אלא עם האנשים שיעמדו בתור להצביע. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לגבי מקום ההמתנה, זה בתיאום עם הנציג במוסד. ביקשנו שהמקום שבו יהיה חדר ועדת הקלפי יהיה לצד מקום מספיק מרווח, שיאפשר המתנה מרווחת של האנשים. אגב, אם זה מוסד מסודר, אני חושבת שגם תהיה דרך שהנציג יוציא אותם בקבוצות, איזה סדר מראש, וינחו את הדיירים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם כולם יתחסנו עד אז, כמו שחבר הכנסת קרעי מעלה פה, לכאורה ההיערכות צריכה להיות שונה. אם בתי האבות מתחסנים מראש. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אני מציעה שפרופ' גרוטו יענה על השאלה. יש הרבה חוסר ודאות עם המוטציות - - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אנחנו עדיין לא באמת יודעים - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם בלי קשר לקורונה זה הדבר הנכון לעשות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> נכון. כמו שדיברנו. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לעניין האנשים שיצביעו בקלפי הזאת, לא יצביעו שם כל השוטרים והמפקחים מהאזור, רק המפקח, השוטר והצוות של אותה קלפי. לא יבואו אנשים מבחוץ. זה רק לצורך אותה קלפי. << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> אני מבקש להתייחס למספרים שביקשתם לדעת. יש לנו "נתוני אמת", מה שנקרא - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא מדגם... << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> - - ב-17 בתי דיור מוגן יש פחות מ-50, ובכ-50 בתי אבות יש פחות מ-50. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בכמה יש פחות מ-40? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 50 מתוך כמה? << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> ב-50 מתוך 110 בתי אבות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> ב-50% מבתי האבות זה פחות מ-50. צריך מחשבה נוספת. << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> אני רק יודע כרגע להגיד שאותם פחות מ-50 צריכים לממש את זכותם כמובן להצביע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זה פחות מ-50? 10, 5, 20, 40. כמה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השאלה אם זה 10 או 40. << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> אינני יודע. אם אתה רוצה גם את זה, נעשה פילוח של זה עד הסוף. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כן. תביא לנו. זה חשוב לנו. << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> עוד הערה או הצעה לגב' אורלי עדס. תשתמשי בנו, אנחנו בקשר מצוין עם בתי האבות ודיור מוגן, ותקבלי את הנתונים די מהר ונתוני אמת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בבתי האבות שאתם סופרים, אני מניח שאתם לא סופרים, אבל אני שואל ליתר ביטחון, לפחות אני מכיר סיפור של בית אבות אחד או שניים שפונו לחלוטין מהדיירים שלהם כדי לשכן שם חולי קורונה, למשל בית אבות מלבן בראשון לציון. הוצאתם אותם מהרשימה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם לא פונו בסוף, עופר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מלבן פונה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מלבן לא פונה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לפי מה שנאמר לי הוא פונה מהקשישים שהיו שם לטובת חולי קורונה. כמה חולי קורונה בסוף שוכנו שם, אני לא יודע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם רצו שיקרה ובית משפט עצר את זה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> עד כמה שאני יודע דווקא בית משפט לא עצר את זה. אבל אם את אומרת - - - << אורח >> שלומי בר לב: << אורח >> בכל מקרה יש לחדד בין בתי אבות, דיור מוגן, דיון מוגן לעצמאים, מחלקות סיעודיות ומחלקות אחרות שהן תחת משרד הבריאות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מר בר לב, תביא לנו בבקשה נתונים של הפחות מ-50. על פי מד נתונים שאתה אומר, שב-50 מבתי האבות זה פחות מ-50 חולים, זה אירוע שצריך להתייחס לזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תכתוב X, ונשאיר לוועדת הבחירות לקבוע בסוף. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תביא לנו את הנתונים. נמשיך הלאה, אלעזר. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> "דייר" – מי שמתגורר בבית אבות. קלפיות בבתי אבות ובבתי דיור מוגן 116יז3. (א) דייר רשאי להצביע בקלפי המוצבת בבית אבות שבו הוא מתגורר. (ב) בקלפי בבית אבות יהיו רשאים להצביע גם שוטרים או מפקחים שהוצבו שם לשם שמירה על הסדר, וכן עובדי הצוות של בית האבות, אם נוכח מנהל בית האבות או מי שהוא הסמיך לשם כך, כי קרוב לוודאי שאותו עובד לא יוכל לממש את זכות ההצבעה שלו בדרך אחרת, נוכח עבודתו; לעובד צוות כאמור יינתן אישור בכתב, המעיד על זכאותו להצביע בקלפי בבית אבות, לפי טופס שקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. הכוונה לא סתם שוטרים ומפקחים, זה רק אלה ששייכים לקלפי הספציפית הזאת. גם לגבי הצוות, לא כל מי שעובד שם יוכל להצביע שם, אלא רק עובד צוות שאלמלא ייתנו לו להצביע באותה הקלפי, כנראה שהוא לא יוכל לממש את זכותו להצביע. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מי מחליט מי נחשב ומי לא? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> מנהל בית האבות. הוא מכיר את העבודה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זה כמו בבתי חולים. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> כמו בתי חולים. הוא מכיר את העבודה של העובדים והוא יוכל להגיד האם אותו עובד יוכל או לא יוכל לממש את זכותו ואם מוצדק שהוא יצביע באותה קלפי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אלעזר, אפשר להשמיט מפה את המפקחים, כי המפקחים מצביעים לפי הסעיף של עובדי ועדת הבחירות. זה לא נחוץ. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> (ג) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות, ימסור שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל בתי האבות, ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שייקבע יושב ראש הוועדה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה עכשיו ביקשנו. זה אפילו 100 יום לפני הבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אנחנו ביקשנו כמה חולים יש. פה לא כתוב. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> (ד) יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, יקבע, לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, את בתי האבות שבהם יוצבו קלפיות; הקלפי תעמוד, במידת האפשר, במקום מרכזי בבית האבות שהוא נוח לגישה לדיירים; יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע את מקום הקלפי בתוך בית האבות, לאחר התייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או מי שהוא מינה לכך, ורשאי הוא לקבוע כי בבית אבות יוצבו יותר מקלפי אחת או שקלפי אחת תוצב במקומות שונים בבית אבות או בבתי אבות שונים, בשעות שייקבעו על ידו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מנהל בית אבות יכול להתנגד לזה? << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> להתנגד למה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הוא לא רוצה שיעשו קלפי. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> הוא לא יכול. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה זה "להתנגד"? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> להתנגד זה להגיד "אני לא רוצה". << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש לי הערה לסעיף הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> לפני ההערה חשוב להגיד שההסדר הזה דומה כמעט אחד לאחד להסדר שיש בבתי חולים, שגם שם יש רשימה של בתי חולים, 53 ימים לפני מוסרים ליושב-ראש הוועדה. הוא קובע את המיקום של הקלפיות, וכל ההוראות ממש אחד לאחד. הקונספט הוא לא קונספט חדש, פשוט האוכלוסייה שעליה מחילים את זה היא אוכלוסייה שבעבר לא החילו את זה עליה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע מה קורה בבתי חולים, אבל יש לי התנגדות עקרונית לכך שקלפי נעה ממקום למקום ביום הבחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני בעד שאם יש צורך, ישימו שתי קלפיות ושקלפי לא תנוע ממקום למקום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תשים קלפי ל-20 איש? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> דיברנו על 50 לפני רגע? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נגיד שיגידו לנו ש-50% מבתי האבות הם של 20 איש. תציבו קלפי ל-20 איש? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קלפי מתגלגלת זה דבר לא טוב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תמיד אפשר לצאת ולהצביע בקלפי נגישה אחרת שלא בתוך בית האבות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך תוציא אותם? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם יש לך בית אבות עם עשרה אנשים. הרי את לא שמה להם שם קלפי. אמרנו כאן רק קלפי עם 50 איש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבנתי, אז קלפי נודדת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לקלפי נודדת אנחנו מתנגדים התנגדות נחרצת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? למה? תסביר לי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קלפי נודדת זה דבר לא טוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תסבירו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כי זו קלפי שיכולה להיות בלי השגחה, בתוך רכב בנסיעה. זה דבר שאסור לאפשר. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> זה קיים כבר היום בבתי חולים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אז נתקן גם בבתי חולים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני גם בבתי חולים הייתי מתקן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אל תתרץ תקלה בתקלה. בעיניי זאת תקלה שקלפי נודדת ביום הבחירות ממקום למקום. אסור לנו לאפשר את זה. אם צריך, יש לנו תקציב של מאות מיליונים, נוסיף עוד מיליון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מסכים עם קרעי לשם שינוי. לא צריך לנייד, עם כל הכבוד. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש פה שתי סוגיות. סוגיה ראשונה, שאני מבין את ההתנגדות של חבר הכנסת קרעי, זה מעבר ממוסד למוסד. סוגיה שנייה היא מעבר באותו מוסד ממחלקה למחלקה, כדי להקל על הבוחרים, כי בסוף אם יש לך כמה מחלקות, אני יכול להגיד על בית האבות של סבתא שלי, זה בית אבות ענק, יש בו מאות דיירים, שלושה מגדלים ענקיים. אם הקלפי תשב כל היום במקום אחד, יהיה מאוד מאוד קשה להביא את הדיירים אליהן. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שים שתי קלפיות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם זה מאות דיירים, תשימו שתי קלפיות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שים שתיים-שלוש. על 50 אתה אומר שאתה שם, על מאות שים שלוש, שים ארבע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> עדיין אולי כדאי לאפשר להעביר ממחלקה למחלקה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא הבנת. למה הסכמתי עם קרעי? הוא אומר שיש תקציבים ונשים עוד קלפיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איפה יגייסו את כל האנשים האלה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מאות ואלפי אנשים רוצים לעבוד בתפקיד הזה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> - - - 100,000 איש ליום הבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> צריך קצת להנגיש את תנאי הכניסה ועוד אלפים ירצו להיכנס. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אנחנו גם רוצים אנשים שיתאימו לתפקיד המוצע, זה העניין. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שלא יקרה מצב שלא תהיה קלפי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו נדאג לזה. אנחנו גם קובעים כאן שחייבים לשים קלפי בחקיקה ראשית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם אתה יודע להתחייב שבסוף יהיו קלפיות, תפדל, אבל שלא יהיה מצב שמישהו רוצה להצביע ולא ייתנו לו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו נדאג שתהיה קלפי. קודם כול, בחקיקה הראשית מופיע לך כאן שאם יש 50 דיירים, או אם נקטין את זה ל-40 - - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו נקטין. זה לא יהיה 50. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נקטין. אין לי בעיה. אני בעד שכל אחד יממש את זכות הבחירה שלו, אבל כמה שפחות אפשרויות לאי-סדרים. בעיניי קלפי צריכה לשבת עם הצוות שלה באותו מקום במהלך היום. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בוא נסכים עם העיקרון שבבתי אבות אנחנו לא רוצים שהם יצאו מבית האבות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> נשאל שאלה הפוכה. מה בית האבות הכי קטן שיש? התשובה תענה לנו על השאלה הזאת. בועז מוטרד ובצדק. אנחנו לא רוצים להוציא את הקשיש ואנחנו לא רוצים שהוא לא יצביע. נשמע, נקבל את המספרים, ולפי זה נחליט. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מהמילים "ורשאי" הייתי מוחק, וכותב במקום זה: הקלפי תהיה מונחת במקום אחד בלבד, ללא שינוי במהלך אותו יום. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אסור לנייד קלפיות. זו הייתה הסכמת הוועדה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> בקטע מ"רשאי" יש פה שני דברים: רשאי הוא לקבוע כי בבית אבות יוצבו יותר מקלפי אחת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה בסדר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ודאי שהוא רשאי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה רוצים שיקרה. << דובר >> אלעזר שטרן (יועץ משפטי): << דובר >> מה שאתה רוצה למחוק זה מהמילה "או שקלפי אחת תוצב במקומות שונים". << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני רק אציין כאן שזה אומר שייתכן מאוד שבכל בית אבות גדול מאוד, ייתכן ויהיו אפילו עשרות של קלפיות, היה שמדובר במחלקות מרוחקות. יש כל מיני סוגים של מחלקות בבית האבות. אנחנו לא באמת יודעים כרגע בכל בית אבות את המבנה שלו, את אופי האוכלוסייה וכו', כך שצריך להביא את זה בחשבון, וזה מובא לתשומת ליבכם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מה שקרעי רוצה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ברגע שנראה את הרשימה, אנחנו נחליט. נראה את הרשימה, יש מאות, יש 20 - - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> נכון. אנחנו מחכים למספרים. אנחנו במחשבה להביא את זה היום להצבעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היום? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> למה לא? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בדרך כלל לא מקיימים הצבעות ביום ראשון, זה למה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אם מוחקים את הסיפה, זה אומר שהקלפי צריכה להיות פתוחה כל יום הבחירות - - - מדובר במקום מאוד מאוד קטן, גם אם מציבים קלפי, נסגור אותה בשלב מוקדם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בכל קלפי אפשר לקבוע הוראות באופן כללי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא. אני צריך לכתוב את זה: ורשאי הוא לקבוע את שעות ההצבעה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא. תשאיר בשעות שייקבעו על ידו. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן. צריך להשאיר את השעות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מלכיאלי, לא שומעים כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> רבותי, קארין לא שומעת וזה לא טוב. חברים, נוציא את הוועדה להפסקה של שלוש-ארבע דקות, כי הצוות צריך להתחלף, הקצרנים, ונפתח מחדש. חמש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:02 ונתחדשה בשעה 15:05.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אנחנו ממשיכים את הישיבה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> בסעיף 116יז (א) עד (ד) יש התייחסות לבריאות הציבור, אבל יש גם היבט תקציבי משמעותי שיש לתת עליו את הדעת באופן נפרד בתוך העבודה. אני מבקשת שהגורם שאיתו יתייעצו בנושא יהיה אגף התקציבים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מעין, יש עניין כזה ששוויון עולה כסף. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> זה ברור, אבל יש כאן שאלות תקציביות שהייתי רוצה להציג לצוות שישאל אותן, יציג את העבודה שהוא עושה לגביהן ויקבל את ההחלטות. אני לא מתכוונת להתערב בסוגיות בריאותיות, בטח לא בסוגיות של שוויון. דובר לפני כן בוועדה על שאלת ניידות הקלפיות. נכון להציג את שאלת הניידות והאם יש פה איזה שהוא סיכון לפגיעה בטוהר הבחירות במקביל לסוגיה של העלות התקציבית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשקובעים תקציב של בחירות, ועדת הבחירות היא זו שקובעת. אתם רוצים לאשר איפה לשים כל קלפי? זו התערבות בוטה של משרד האוצר בהליכי בחירות. מה קרה לכם, השתגעתם? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני לא מבקשת שזה יתואם או יוסכם איתי. הוועדה תקבל את ההחלטות שהיא מקבלת, היא לא תידרש להסכמה שלי, אבל יש שאלות שגורמים כלכליים יודעים לשאול. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמו שאמר חברי אוסאמה, בענייני הבחירות זה לא נהוג, זה לא מקובל ולא ראוי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אגף תקציבים מעולם לא התערב. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> גם הפעם הוא לא יתערב. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אתם ממש לא הגורם שיכול להוות כאן משקל. אני מבטיחה לך שוועדת הבחירות שוקלת בשיקולים שלה גם את השיקולים התקציביים, רק היא לא מעדיפה אותם על פני מתן זכות הבחירה. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אין לי כוונות התערבות. מה שאני מציעה פה זו התייעצות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם יהיו לנו שאלות, נתייעץ. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני גורם מומחה לסוגיות של תקציב. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> תקציב, לא בחירות. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אני רוצה להציג מספר שאלות שקשורות למספר בתי האבות, למספר הדיירים בבתי האבות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> ואז תעשי חישוב כמה מצביעים בקלפי ותגידי כמה קלפיות את חושבת שכדאי לעשות? << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> לא. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> תאמיני לי שוועדת הבחירות יודעת לשקול את השיקולים האלה, היא לא צריכה מומחה בתחום הכספים שיבוא וייעץ בתחום הבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מעין, אני חושב שנשאיר לוועדת הבחירות את ההחלטות בנושא הזה, הם עושים את זה טוב מאוד. גם להם הוועדה אומרת דברים לעשות. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> בסוגיות שעלו פה ללא תקציבים נכון לדון עם תקציבים. כולנו מבינים שבחירות זה דבר שעולה כסף, והכסף הזה לא בא בחינם. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> נכון, הוא של כולנו. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> נכון לבחון את החלופות השונות שעלו פה אל מול שאלות אחרות של שקיפות וטוהר הבחירות, אל מול מה שגברתי אמרה מקודם לגבי מספר הקלפיות שיוצגו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מציע שיעבירו לוועדת הבחירות ולנשיאות הוועדה את ההמלצה שלהם במסמך מאוד מסודר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש פה התערבות בוטה ולא לגיטימית בהתנהלות של ועדה בכנסת על ידי גורם שלא אמור להתערב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עופר, מותר להם לחוות דעה. הם יכולים לחוות דעה ולשלוח את זה במסמך מסודר. << אורח >> מעין ספיבק: << אורח >> אם ההשתתפות שלנו מהווה התערבות בוטה מידי מבחינתכם, לא אכפת לי שיהיה גורם כלכלי אחר שיהיה גורם שמתייעצים איתו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> נאשר את תקציב ועדת הבחירות, וועדת הבחירות במסגרת התקציב הזה תעבוד. זה מה שהיה, וזה מה שיהיה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> הצעת התקציב של ועדת הבחירות נדונה במסגרת ועדת הכספים של ועדת הבחירות, לאחר מכן בנשיאות ועדת הבחירות ובמליאת ועדת הבחירות בקרב 35 חברים, ורק לאחר מכן היא מגיעה לוועדת הכספים של הכנסת. תהיי סמוכה ובטוחה שזה עובר כל כך הרבה תהליכי אישור ודיון כך ששום דבר לא מאושר כלאחר יד. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> תחולת הוראות 116יז4. (א) הוראות סעיפים 116יד עד 116יז יחולו על הצבעה בבתי אבות, בשינויים המחויבים, ואולם הוראות סעיף 21(ו) לא יחולו. (ב) לעניין סעיף 75(ב), המלווה יהיה מזכיר ועדת הקלפי. הדגם של ההצבעה בבתי אבות בנוי על הדגם של הצבעה בבתי חולים, לכן את ההוראות שחלות על הצבעה בבתי החולים מחילים גם פה. מדובר על סעיפים 116יד עד 116יז - הרכב ועדות הקלפי, סדרי ההצבעה, תעמולת בחירות, סמכויות מיוחדות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אותם הסדרים כן, כשנושא הניוד עדיין נשאר פתוח. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> ניוד זה משהו אחר. יש פה שני שינויים. שינוי אחד זה שקובעים שהוראות סעיף 21(ו) לא יחולו. סעיף 21(ו), שזה סעיף שעסקנו בו מקודם, זה היכולת של סיעות להחליף את הנציגים שלהם בוועדת הקלפי. הוועדה החליטה לקבוע את זה כהוראת שעה לשני חילופים בלבד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מתנגדת שזה יהיה בהוראת שעה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> מוצע בהקשר הזה של בתי דיור מוגן, בתי אבות וכו', וזה מאותו היגיון של לנסות ולהקטין את החשיפה של הדיירים בבתי האבות - להגביל את האפשרות להחליף את נציגי הסיעות בוועדת הקלפי. החרגה שנייה היא סעיף 75(ב). סעיף 75(ב) מתעסק בשאלה של מלווים. אם יש אדם שיש לו קושי ולא יכול לבצע את פעולת ההצבעה לבדו, מישהו יכול ללוות אותו. כדי למנוע מצבים בהם על אנשים שהם קשישים וכו' תהיה השפעה לא הוגנת ולא טובה מבחינת הבחירה שלהם, נקבע פה שהמלווה שלהם יהיה מזכיר ועדת הקלפי, כשהמזכיר הוא הנציג של ועדת הבחירות, הוא גורם א-פוליטי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם יש קשיש שצריך עזרה, מישהו אחר במקום המטפל שלו יצביע עבורו? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לא. אם יש לקשיש קושי לעשות את פעולת ההצבעה לבדו, מי שיכנס איתו מאחורי הפרגוד לא יהיה המטפל אלא המזכיר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא סותר את לשון החוק בדבר הצבעה חשאית? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> סעיף 75 לחוק הבחירות זה סעיף חריג לכלל החשאיות, הוא מאפשר למי שאין לו את היכולת הפיזית להצביע מאחורי פרגוד - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לשון החוק? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה לשון החוק. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אין לו את היכולת המעשית להצביע. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה אתה עושה בבתי חולים? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אותו דבר בדיוק. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שמה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אדם שאין לו את היכולת המעשית להצביע יכול להביא איתו מלווה. במקומות שהם לא בתי אבות אדם יכול להביא את המלווה שלו. בבית אבות אי אפשר להכניס אף אחד, זה מקום סגור, לכן מי שילווה ויסייע לאדם יהיה מזכיר ועדת הקלפי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה ודאי שלא. תעשה אותו דבר כמו שאתה עושה בבית חולים. כמו שבבית חולים אפשר מלווה, כך גם בבתי אבות. אני לא סומך על מזכיר הקלפי. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אסור שיהיה חבר ועדת קלפי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני לא רוצה חבר ולא מזכיר. המזכיר הוא לא ניטרלי. מה עושה מי שאין לו מלווה בבית חולים? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יכול להיות שהוא לא מצביע. אנחנו לא רוצים לאפשר את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני גם לא רוצה לאפשר שרק מזכיר ילווה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה סעיף שקיים במוסדות האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> איך קיים? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה לשון החוק אומרת לגבי בתי חולים? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> תעתיקו מבתי חולים, לא ממוגבלים. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לפי סעיף 75(ב) המלווה במוסדות האלה הוא מזכיר ועדת הקלפי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בבתי חולים זה מלווה. השאלה אם בבתי אבות המצב יהיה כמו שציינת עכשיו או כמו בבתי חולים. הוועדה רוצה שהמצב בבתי אבות יהיה כמו בבתי חולים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אבל אז ייתכן שיהיו בוחרים שלא יהיה מי שמלווה אותם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> או מזכיר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הדבר הכי חשוב בחוק, גם אם זה לא מופיע באופן מובהק, זה שהמצביע סומך על המלווה. מי מצביע עבורו? מישהו שהוא סומך עליו. הוא לא יכול לסמוך על מישהו זר, לא משנה אם זה מזכיר קלפי או מישהו אחר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא יבחר אותו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אסור שתהיה לאדם המוגבל ברירת מחדל של מזכיר קלפי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הסיפור של מלווה הוא קריטי. אם יש אופציה למלווה מתוך בית האבות שמכיר את האיש - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הוא יחליט מי המלווה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה פתוח לסחטנות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> החוק היום אוסר על עובד במוסד שבו הוא מאושפז ללוות אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> המלווה יכול להיות בן משפחה או מישהו שהוא מבקש. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מישהו שהוא מבקש. האם בעידן קורונה יתנו למישהו חיצוני להיכנס? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> האם בעידן הקורונה בן יכול לבקר את אבא שלו בבית אבות? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> גם בעיה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני למעלה מחצי שנה לא יכול לראות את סבתא שלי כי אוסרים עלי להיכנס לבית האבות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אבא שלך יכול? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא. היחידה שיכולה לראות אותה זו הבת שלה, אבל לא בבית האבות, רק במקום שבו יש מחיצה באמצע. יש שם ממש הפרדה פיזית. זה קורע לב, אבל זאת המציאות בכל בתי האבות. זה גם מה שאמר מקודם רון אשכנזי, נציג משרד הרווחה, שהם לא נותנים לאנשים חיצוניים להיכנס. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם אפשר מלווה, אז מלווה, ואם לא - המזכיר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מזכיר הוא גם נציג של מפלגה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> ממש לא. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> מזכיר קלפי הוא לא נציג של מפלגה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כך אתה חושב. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> באיזה מובן? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מזכירי הקלפי שהגיעו לריכוזים החרדים דיברו בצורה הכי פוליטית שיש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ברוב הקלפיות יהיו שני מזכירים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מציע שיהיה מלווה לפי בחירתו של המצביע. אלה שעובדים בקלפי, אם זה מזכיר קלפי וכן הלאה, באים מבחוץ. אם הם יכולים להיכנס, גם יכולים להכניס מלווה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כל אחד יכניס את המלווה שלו? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> צריך שהמלווה יהיה ממוגן. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> ממש לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אל תגזים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ההגינות של הבחירות זה ערך עליון. אנחנו גם לא מדברים על אלפי אנשים. אם אין אפשרות של בן משפחה, אותו בן אדם יכול לבחור מישהו שהוא לא בן משפחה, אפילו עורך דין שהוא סומך עליו ונותן לו ייפוי כוח. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך הוא יביא אותו? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה רעיון כללי, אפשר לשחק איתו. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני חושבת שבהצעה הזאת אנחנו מפספסים את כל המטרה של הצעת החוק. כל המטרה שלנו היא אחת – לשמור על האנשים שנמצאים בדיור המוגן ובבתי האבות. אם כל אחד יתחיל להביא מלווה מבחוץ שילווה אותו לצורך ההצבעה, ונניח שיש בבית האבות 500 איש, אז 500 מלווים ייכנסו לבית האבות, שזאת בדיוק המטרה ההפוכה ממה שרוצים להשיג. אין בזה שום טעם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> את צודקת. זה מצד אחד, אבל מצד שני יש את הדילמה של איך אנחנו ממקסמים את ההגינות של הבחירות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני חושבת שההצעה של מזכיר היא בהחלט הצעה הגונה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בקלפיות האלו יהיו שני מזכירים. אני חושב שאם שני אנשים ילכו עם האדם, זה דבר שיפתור את רוב הבעיות של הזיופים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני חושבת שההצעה של המזכיר היא ההצעה הכי מאוזנת במצב הנוכחי. לאפשר למישהו מבית האבות ללוות זו בעיה, כי זה יכול להיות אמצעי לחץ. תזכרו שמדובר באנשים מבוגרים שבאיזה שהוא מקום מפתחים תלות במטפלים שלהם בבית האבות או בדיור המוגן. יכול להיות מצב שאותו אדם שילווה מקרב בית האבות יפעיל לחץ על אותו אדם כשהוא נכנס איתו מאחורי הפרגוד. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני חושב שהאדם צריך להחליט אם הוא רוצה את מזכיר הקלפי או מישהו מתוך אנשי הצוות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו רוצים לאפשר לאנשים האלה שנמצאים בבתי האבות להצביע מבלי לסכן אותם. בגלל הבחירות נביא מלווים מבחוץ? יש גבול. אם אפשר מבחינה רפואית שמישהו יתלווה אליהם, אפשר, ואם אי אפשר - רק מזכיר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בתי אבות מכניסים מחלימים? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה עוד לא ידוע, כי לא הגיעו למסקנות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> צריך לקחת בחשבון את העניין של מחלימים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לא צריך לקחת שום סיכון לגבי האוכלוסייה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אולי שיהיה מזכיר, שאורלי טוענת שהוא מקצועי, יחד עם יושב-ראש קיים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> יושב-ראש הוא נציג פוליטי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני חושב שמזכירים הם גוף פוליטי. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> המזכירים הם עובדי ועדת הבחירות, הם כולם חותמים על הצהרה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם הם חתומים זה משהו אחר. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אנחנו לא יודעים עכשיו מה יהיה המצב בבוא הבחירות, לכן מה שאני מציע זה שנעשה את המדרג הבא: מלווה, ככל שניתן להכניס מבחינה רפואית, וככל שלא ניתן להכניס אדם חיצוני אחר לבחירת הדייר, זה יהיה דייר אחר שמסוגל לבצע. אם אין לו אף אחד, כלומר הגענו למדרגה השלישית, אז מזכיר ועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שני מזכירים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ואם אין שני מזכירים, אז מזכיר אחד. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אם הדייר יבקש שניים, זה יהיה שניים. נאפשר לדייר לבחור. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני הייתי מוותרת על זכותי להצביע אם הייתם אומרים לי שאני צריכה להיכנס עם שני אנשים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא נשמע טוב שני אנשים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> או המזכיר או דייר אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הרעיון של דייר יכול להיות רעיון טוב. אם אין דייר, אולי מזכיר עם עוד מישהו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> או הדייר או המזכיר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה אם בשלושת החודשים הקרובים משרד הבריאות יגיד שמחלים או מחוסן זה בסדר? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא יקרה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> תסלחו לי, אבל הבחירות יהיו כפי הנראה בעוד שלושה חודשים, לא בעוד שלוש שנים. כנראה שבשלושה חודשים לא יהיה כזה מהפך גדול בחיינו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> ואם כן? אני לא רוצה להגביל את האפשרויות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אל תתנו לנו לסכן את האוכלוסייה היקרה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> נלך לנוסח של מלווה, ואם לא מלווה - דייר. אם לא שניהם, נחשוב. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עם המזכיר? למה הורדת את המזכיר? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> העניין של המלווה יעמיד את בתי האבות בלחצים נוראיים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עדיף מאשר שהמזכיר יהיה מעורב. << אורח >> רון אשכנזי: << אורח >> קחו בחשבון שמה שאורלי אמרה קורה בפועל. כמו שאמרתי, אין כניסה של זרים אלא אם אין ברירה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הבעיה לעשות משאל בכל בית אבות כדי לדעת כמה אנשים חושבים שהם צריכים עזרה בקלפי? למה זה כזה מסובך? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה לא לשיקול דעת הדייר. << אורח >> רון אשכנזי: << אורח >> זה תהליך. אני אצטרך לפנות לכל בתי האבות בשביל זה, וכל בית אבות יצטרך להוציא את הנתונים האלה. רוב בתי האבות הם משולבים, יש בהם מחלקה סיעודית בפיקוח משרד הבריאות שאנחנו לא יודעים כמה אנשים מאושפזים שם. יכול להיות בית אבות שיש בו 20 דיירים תשושים שהם בפיקוח שלנו וגם יש בו מחלקה סיעודית עם עוד 25 אנשים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> התשושים לא מצביעים. << אורח >> רון אשכנזי: << אורח >> תשושים מצביעים. תשושים הם לקראת היותם סיעודיים. הם לא תשושי נפש. זה לא אומר כלום לגבי היכולת שלהם להצביע או לא להצביע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> במחלקות סיעודיות כבר יש הצבעה היום וזו נחשבת הצבעה כמו בבתי חולים. << אורח >> רון אשכנזי: << אורח >> במחלקות סיעודיות יש בדרך כלל פחות מ-50 אנשים. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> במחלקות סיעודיות, גם אם הן נמצאות בבתי אבות, אנחנו מקימים קלפיות של בתי חולים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לעת עתה אנחנו משאירים את העניין הזה של המלווה, אם יהיה אפשר מלווה שכמובן לא יסכן. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> הוא יסכן בהכרח. << אורח >> רון אשכנזי: << אורח >> כניסה של גורם שכיום חל איסור על הכנסתו. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל עוד יש איסור אין כניסה ואין מלווה. אם משרד הבריאות יחליט בעוד חודש שבגלל החיסונים אפשר מלווה, אז אפשר, אבל אם משרד הבריאות אומר שאי אפשר, לא נסכן. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני חושבת שאתם משחקים פה בחיים של האנשים. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> אתם רוצים להכניס עכשיו הוראה בחוק שאומרת שאדם יכול לבקש שיבוא מלווה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> במסגרת ההוראות של משרד הבריאות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זו סוגיה מאוד רגישה. אני מוכנה אפילו לוותר על הקלפיות האלו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> למה לוותר? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> להכניס אנשים מבחוץ לבית האבות ובכך לסכן את האוכלוסייה הזאת - - << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מדברים על כך שזה ייעשה על פי ההנחיות הבריאותיות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אז איזה טעם יש בקלפיות האלו? בואו נשלח אותם לקלפי הסמוכה באותו רחוב כדי שיצביעו עם עוד 300 מצביעים אחרים, בשביל למה להביא להם את כל המשפחות של כל הדיירים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הגשתי הצעת חוק בעניין הקלפיות. אני חושבת שבנסיבות הקיימות של הקורונה אין מקום להכניס אנשים מבחוץ. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם זה מסכן את צודקת במיליון אחוז. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם אם כל אוכלוסיית בתי האבות תתחסן, זה עדיין רק המנה הראשונה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מדברים על עוד ארבעה חודשים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש סכנה אמיתית לחיים של השוהים בבתי האבות. לתת אפשרות בחירה בין המזכיר לאיש הצוות, זה כמו לא לתת בחירה, הם בוודאות יעדיפו את אנשי הצוות. בסוף יש להם יחסים של מטפל–מטופל. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא מדובר באיש צוות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני חושבת שצריך לתת למזכיר. הוא אמור להיות איש ניטרלי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אמור להיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כל החלופות הן חלופות לא טובות. השאלה עד כמה החלופה של המזכיר היא גרועה. אני חושבת שבנסיבות העניין לא טוב להכניס אנשים מבחוץ. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הרבה פעמים אותו אחד צריך את איש הצוות שהוא רגיל אליו, כדי שיוליך אותו, כדי שהוא יוכל להישען עליו, כדי שהוא יוכל להיתמך בו. מה, אותו מבוגר ייתמך במזכיר? המזכיר הוא זה שיוליך אותו? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> עדיף שהוא ייתמך באותו איש צוות שמטפל בו בבית האבות או בדיור המוגן שיפעיל עליו לחץ? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין ספק שמזכיר הקלפי לא יוכל לתת מענה פיזי לאותו נתמך. יכול להיות שצריך שיהיה שם איש הצוות ומזכיר הקלפי. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> דובר קודם שגם אחד זה יותר מידי. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> מזכיר קלפי מגיע לשם באופן אקראי, הוא לא מכיר את אותו אדם. איש צוות לאנשים מאושפזים, לאנשים שחיים שם, זה עולם ומלואו. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זה ממש לעשות להם עוול. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עוול זה הדבר האחרון שאנחנו רוצים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זה מה שאתם עושים במחשבה הזאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם יש שני מזכירים, ייכנסו שניהם. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אם אתם לא מאמינים ב-11,000 או ב-20,000 מזכירים שאנחנו מעסיקים, אז סליחה, בואו לא נקיים את יום הבחירות. הם מנהלים את יום הבחירות בפועל. איך אתם אומרים שאתם לא מאמינים בהם? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מציע שנקבל את המתווה שהציע דין – שהעדפה הראשונה תהיה מלווה, בתנאי שמשרד הבריאות מאשר, ואם לא - דייר, ואם לא דייר - מזכיר. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> "אם לא" זה סדר היררכי, זה אומר שיש עדיפות. אתם מדברים על לפי בחירת הדייר, שזה לא אותו דבר. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> אנחנו נעשה מאמץ לתעדף את החיסונים לכל מי שיעבוד שם. אני חושב שאין מקום להכניס מלווים, כל מלווה נוסף רק יגביר את הסיכון. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> פרופ' גרוטו, אתה מכיר את החיסונים, אתה מבין את המשמעות. האם בעוד שלושה חודשים תוכלו להגיד שאדם שהתחסן לא יכול להידבק וגם לא להדביק אחרים? << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> כרגע אנחנו עוד לא יודעים להגיד. אנחנו יודעים שזה מגן על האדם, אבל אנחנו עוד לא יודעים אם האדם לא יכול להדביק אחרים. אני מניח שבעוד שלושה חודשים נדע יותר טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> האם מבחינתך, פרופסור גרוטו, יש בעיה אם נכניס לחוק שבמידה ומשרד הבריאות יאמר שאין בעיה עם מי שהתחסן אותו אדם שהתחסן יכול להיות מלווה? יש לך בעיה עם הנוסח הזה? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זה הימור. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> כרגע אני לא יודע להגיד את זה. אני לא רוצה שיהיו כל מיני לחצים על להגיד ככה, להגיד ככה. צריך להתייחס לכל המצבים. יש עכשיו את המוטציה, יש כל מיני דברים. זה עוד מוקדם מידי להתחיל לדבר על החיסונים כאיזה שהוא משהו. כנראה שבעוד שלושה חודשים נהיה במצב אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אז למה להגביל את החוק? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו לא עושים את הבחירות מחר, אנחנו עושים את הבחירות בעוד 100 ימים מינימום. אנחנו נותנים את האפשרות הזאת לוועדת הבחירות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ועדת הבחירות לא רוצה שמשרד הבריאות יתערב בתהליכים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> גם בהיבט של חשאיות ההצבעה יש משמעות גדולה לעובדה שהמזכיר ילווה את האדם. הוא לא רואה אותו, הוא לא חי איתו, והוא גם לא דייר אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אורלי, האם את מבינה את החשש של חברי הוועדה, או שכולנו מדמיינים פה? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני מאוד מבינה, אבל מה שצריך להנחות את כולנו זה אך ורק העניין של לא לסכן את בריאותם של האנשים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> ההצעה שמתגבשת כאן זה שזה יהיה על פי סדר יורד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא צריך סדר יורד, זה צריך להיות לפי בחירת הדייר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> או מלווה, או דייר, או מזכיר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מלווה עם - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> רק בכפוף להנחיית משרד הבריאות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא בכפוף למשרד הבריאות, בכפוף להחלטת יושב-ראש ועדת הבחירות, בהתייעצות עם משרד הבריאות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם רוצים להפיל את זה על יו"ר ועדת הבחירות? לא נהיה עד אז מחוסנים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה עוד 100 ימים מינימום. אנחנו לא עושים את הבחירות מחר, ריבונו של עולם. מכיוון שאנחנו לא רוצים לסכן את הדיירים האלה, אנחנו נותנים אפשרות ליו"ר ועדת הבחירות, בהתייעצות עם שר הבריאות. מה הבעיה עם עוד 100 ימים? למה אתם פוסלים את זה אפריורית? << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> אני חושב שזה צריך להיות בהסכמת משרד הבריאות, לא בהתייעצות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו מתנגדים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הכל בהתייעצות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לוועדת הבחירות המרכזית יש את הפררוגטיבה. יושב-ראש ועדת הבחירות הוא שופט, הוא לא ייקח אחריות אם יהיה כאן סיכון. לא צריך כאן הסכמה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> איך פותרים את בעיית הניוד של הקלפיות? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא מניידים קלפיות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> עושים קלפי ל-12 אנשים? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מציע קלפי למקום שיש בו 30 אנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה יהיה עם בתי אבות שיש בהם פחות מ-30 אנשים? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שם אפשר ניידות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אולי במקומות שיש מעט מאוד מצביעים תגבילו את זה לשעות, בלי ניוד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שים קלפי לשעתיים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יו"ר ועדת הבחירות ינחה בכל בית אבות כמה שעות יפעל הקלפי. אותו צוות מפעיל שלוש שעות, אחרי זה שם במחסן - מה רע בזה? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> ואם הצוות יתנייד ולא הקלפי עצמה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא איכפת לי. הקלפי הולכת עם ברינקס לוועדת הבחירות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הקלפי לא הולכת עם ברינקס, היא הולכת עם היושב-ראש ועם המזכיר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זאת יכולה להיות הצעה טובה – שאת הקלפי לא מניידים, הקלפי תהיה סגורה - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה הבעיה, אם סיימו להצביע בבית אבות מסוים, לשים פלומבה על הקלפי ולנייד אותה עם אותו צוות למקום אחר ושם לפתוח אותה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אתה לא פותח, אתה שם את זה במחסנים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אין דבר כזה. אתה לא תגמור עם זה. כמה בתי אבות יש לך עם מספר מצומצם של אנשים? מה שאני מציע זה שהקלפי, שתהיה מנוידת כשהיא אטומה, תיפתח בנוכחות אותו צוות בבית אבות חדש. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה אתם עושים אם יש בית אבות אחד בבאר שבע עם 12 דיירים ובסמוך אליו יש בית אבות אחר עם 16 דיירים? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הבעיה שתהיה קלפי ניידת בין בתי האבות? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קלפי ניידת זה דבר שהוא לא טוב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא מוכנים לאשר קלפי ניידת. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה תקדים לא טוב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר רק בבתי אבות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אפשר שהקלפי תהיה פתוחה מ-08:00 עד 12:00 בבית האבות הקטן בבאר שבע ושאחר כך ישימו אותה במחסן של ועדת הבחירות. אותו צוות שהיה בבית האבות הקטן הזה ילך לבית אבות אחר ויפתח קלפי חדשה שתהיה פתוחה מ-13:00 עד 16:00. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני אתן לכם דוגמה למה זה יכול להיות בעייתי. יכולים להיות אזורים גיאוגרפיים שבהם הוועדה האזורית שאליה מביאים את חומרי ההצבעה היא רחוקה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כמה רחוקה? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> יש ועדה אזורית צפת שחולשת על כל האזור של קרית שמונה ועשרות ישובים סביבה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> כמה זמן זה כל צד? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> הוועדה עצמה יושבת בצפת. אם מדובר בקלפי כזאת שתתנייד באזור קרית שמונה והישובים ליד, כל הצוות יהיה צריך לחזור לקרית שמונה עם החומר, עם קלפי חדשה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> רק יושב-ראש ומזכיר, לא כל הצוות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מבינה מה הטריק, זו אותה ניידות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זה בדיוק אותו דבר. ניתן להתנייד בין מחלקה בבית אבות אחד למחלקה אחרת בבית אבות אחר עם מנעול. לקלפיות האלו יש פלומבות צבעוניות שאפשר לזהות. ניתן לרשום בפרוטוקול איזה צבע של פלומבה ננעלה ברגע שהיא יצאה מהמחלקה, ואז מגיעים עם זה למקום הבא. אם הקלפי תתנייד מאגף לאגף וממקום למקום, יתלווה אליה מפקח טוהר הבחירות עם מצלמה. אם לא יהיו מצלמות, יהיה המזכיר, יהיו חברי ועדת הקלפי שהם נציגי המפלגות ושומרים על האינטרסים הפוליטיים, ויהיה המפקח על טוהר הבחירות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושב שקלפיות נייחות יכולות להיות במקום שבו יש יותר מ-30 אנשים. במקומות בהם יש פחות מ-30 אנשים אפשר שהקלפי תנויד עם מפקח טוהר בחירות וועדת הבחירות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> כל העניין של הצבעה בבתי אבות זה משהו חדש לגמרי. אל תסרבלו תהליכים, אל תסבכו אותם בהחרגות, אל תקבעו שעל קלפיות כאלה וכאלה בבתי אבות יהיו הוראות ספציפיות, זה משהו מורכב גם כך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אין לי בעיה להוריד את הרף כמו שאוסאמה מבקש ל-30 או ל-40. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ומה עם היתר? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> את אלה שעם פחות אנשים נשאיר לאישור יושב-ראש ועדת הבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> על צורת הניידות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני באופן עקרוני נגד ניידות. לפי דעתי בעוד שלושה חודשים הם יוכלו לצאת ולהצביע. משהו נקודתי תשאירו להחלטת הנשיאות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> מה כמות הדיירים שצריכה להיות במקום כדי לפתוח קלפי? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> 30. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> יש את הניוד של הקלפיות, ויש את איפה אתה שם את הקלפי מלכתחילה. אם יש לך שני מקומות שיש בהם 30, אתה יכול, אם אתה מאפשר את התמהיל הזה, לפתוח במקום אחד בבוקר, במקום שני בצהריים. אם במקום השני יש לך רק 12 אנשים, הניוד לא יעזור לך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> במקום שיש בו 30 או 40 אנשים פותחים קלפי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בפחות מ-30 נותנים את הסמכות ליושב-ראש ועדת הבחירות, בהתייעצות עם הסגנים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> חבר הכנסת קרעי, להתחיל לדון בנשיאות בכל קלפי - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא סביר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא בכל קלפי. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אתם רוצים על כל דבר דיונים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני לא רוצה דיונים. אם רוצים להשאיר פתח למקרה חריג, למשהו שיש בו צורך סמוך לבחירות, אפשר לעשות את זה, אבל אני מתנגד לניוד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נראה לי שברור לכולם שהכלל צריך להיות כלל אחיד, ברור ושוויוני, שלא יהיה מצב שלבית אבות הזה כן, לבית האבות הזה לא. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אמרנו 30. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אם קובעים רצפה, קובעים רצפה, אבל אני לא חושב שנכון להשאיר לשיקול דעת שבית האבות הזה כן, בית האבות הזה לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> האם אנחנו רוצים למנוע את זכות הבחירה מהאנשים במקומות האלה? דין, אתה מדבר על זכות שוויונית, אבל מה עם הזכות החוקתית? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש הרבה אנשים שמרותקים למיטה בבית הפרטי שלהם, ואז מה תעשה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר להביא אותם באמבולנס. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם יוכלו לצאת באמבולנס ולהצביע בקלפי נגישה. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> הם יוכלו לצאת להצביע בקלפי שבה הם מצביעים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם יוכלו להצביע בקלפי נגישה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הדיירים יכולים לצאת? << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> למה לא? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אי אפשר לצאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה אי אפשר? << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> אין איסור משפטי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מדבר מבחינה בריאותית. האם הדיירים האלה יכולים לצאת לפי הוראות משרד הבריאות? אסור. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אוסאמה, מי שיתחסן בחודש הקרוב יוכל לצאת. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> זה לא עניין של איסור. משרד הבריאות לא יכול לאסור על אנשים לצאת מבית אבות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה הבעיה לתת סמכות לוועדת הבחירות לגבי בתי אבות שיש בהם פחות מ-30 אנשים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא רוצים. תשנה ל-30 וגמרנו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> ומה לגבי בתי אבות שיש בהם פחות מ-30 אנשים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כמו כל אחד בבית שיכול לצאת החוצה ולהצביע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה אם זה יהיה פחות מ-50? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> 50 זו הנורמה הקיימת בכל הקלפיות המיוחדות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> פחות מ-50 אין? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז אנחנו מורידים ל-30. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> עם זה אין לנו בעיה. הבעיה שהייתה לנו זה לתת שיקול דעת מתחת ל-30, שאז יש פה פתח לכל מיני טענות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מוכנה לתת שיקול דעת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני חושב שזה שגוי. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> צריך להיות כלל אחיד לגבי כולם. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אנחנו לא נצליח לקבל החלטה פה על הכל. אנחנו נוריד את הרף ל-30, כשמתחת ל-30 ועדת הבחירות - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 35 או 40. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יכול להיות שוועדת הבחירות תגיד לעשות ניוד בדרך כזאת או אחרת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אבל אז זה צריך להיות כלל רוחבי על הכל, לא בית אבות אחד כן, בית אבות אחד לא. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בוודאי, הכל יהיה שוויוני. בכל בתי האבות שיש בהם מעל ל-30 אנשים יש קלפי. לגבי בתי אבות שיש בהם מתחת ל-30 אנשים, תשב ועדת הבחירות עם הסגנים ותקבל החלטה איך מניידים, מי מפקח, איזה מצלמות. מה הבעיה בזה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? זה לא צריך להיות ככה בחוק. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> השאלה אם במקומות כאלה צריך בכלל להציב קלפי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> היושב-ראש יוצא מנקודת הנחה שכן? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כן. לכל אדם צריך לתת להצביע, ככה אני חושב. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אז אל תכתבו 30. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה אומר שאני צרך להקים קלפי נייד. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> להקים קלפי זה כשיש 30 אנשים ומעלה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> תקבע שבמקום שיש בו 12 אנשים הקלפי תהיה במשך שלוש שעות. לבוא ולהשאיר שיקול דעת האם כן או לא - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אין מצב להגיד לא. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה סותר את מה שאמר חבר הכנסת קרעי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מ-30 ומעלה יש קלפי במקום. מתחת ל-30 ועדת הבחירות תחליט איזו צורת ניוד היא רוצה לעשות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> או שלא יהיה בכלל. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> זו קביעה נורמטיבית שהוועדה צריכה לקבוע אותה, לא ועדת הבחירות המרכזית. זו הזכות לבחור, עם כל הכבוד. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש הרבה מקומות שבהם אנשים צריכים ללכת לקלפי נגישה. יש קלפיות נגישות בכל שכונה, בכל עיר, בכל ישוב. בכל מקום יש קלפי נגישה לטובת אנשים עם מוגבלות. אי אפשר לפתוח עוד קלפי כזאת בכל מקום שבו יש חמישה אנשים או 10 אנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> למה לא בניוד? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לניוד אנחנו לא מוכנים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בפיקוח שלכם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אי אפשר לפקח על כל הארץ. ניוד זה דבר מסוכן. אנחנו רוצים לסמוך את ידנו על התוצאות בלי שיהיה סיכוי לאי סדרים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מפחיד אותי להשאיר אדם בבית אבות בלי אפשרות להצביע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הוא יכול להצביע בקלפי נגישה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אבל אתה לא רוצה להוציא אותו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בגלל הקורונה אתה לא רוצה להוציא אותו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא לא יכול לצאת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> בגלל כל הנסיבות של הקורונה אנחנו נמצאים באוסף בלתי נדלה של דילמות. אני מסכים עם קרעי באופן עקרוני לגבי הבעייתיות בקלפיות ניידות. אם אנחנו מחליטים שיש קלפי בכל בית אבות שיש בו למעלה מ-30 אנשים, ואם אנחנו מחליטים שקלפי ניידת תהיה רק בבתי אבות שיש בהם פחות מ-30 אנשים, אנחנו מצמצמים את זה למינימום האפשרי. כמה כאלה כבר יהיו? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש קלפי ליד כל בית אבות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אנחנו לא רוצים להוציא אותם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> למה לא רוצים להוציא? מה הבעיה? הם כולם מקבלים חיסון בחודש הקרוב. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם הם מקבלים, על מה כל הדיון? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עדיין צריכה להיות בבתי אבות קלפי, וזה בלי קשר לקורונה. במקור רצו לשים את הפרק הזה לא כהוראת שעה, אבל משום מה החליטו בוועדה להכניס את זה כהוראת שעה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא רוצה שייווצר מצב שלאדם אחד שרוצה להצביע לא תהיה אפשרות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש הרבה אחרים בבית שלא יוצאים בגלל שהם מבוגרים. גם להם אתה רוצה לשים קלפי? << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> אולי כדאי שהוועדה תקבל נתונים כמה בתי אבות יש עם מתחת ל-30 אנשים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש 18. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד יותר טוב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שישימו עוד 18 קלפיות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ואז לא צריך הגבלה מספרית. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אנחנו כותבים שהנושא הזה נמצא בחוסר הסכמה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כללים להצבעה בבתי אבות 116יז5. יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות בבית אבות, ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסוימת, הנפקת אישורי הצבעה והעברת רשימת בתי האבות לפי סעיף 116יז3(ב) ו-(ג), וכן הוראות בדבר דרך הפרסום בבתי האבות של שעות ההצבעה ושל מקום הקלפי בבית האבות." << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:25 ונתחדשה בשעה 16:55.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אנחנו מחדשים את הדיון. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> הגענו לסעיפים המרכזיים של איך עושים בחירות בקורונה. יש לנו כאן שני הסדרים. ההסדר הראשון מדבר על הצבעה של חייבים בבידוד, שזה כולל מבודדים מטעמים שונים וחולים, וההסדר השני מדבר על איך עושים בחירות בקורונה בכל קלפי אחרת, לא של מבודדים וחולים. פרק י3ב: הצבעת חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה הצבעת חייבים בבידוד בשל נגיף הקורונה 116יז6. (א) בפרק זה – "חייב בבידוד" – אדם שחלה עליו חובת בידוד לפי הוראות סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940 , לעניין נגיף הקורונה, לרבות חולה כמשמעותו לפי הוראות הסעיף האמור; משרד הבריאות רוצה לתת לנו איזו שהיא סקירה על סוגי המבודדים שיש. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> כמו שאתם יודעים, יש חובת בידוד לאדם שהיה במגע קרוב עם חולה, לאדם שחוזר ממדינה אדומה, לאדם שיש לו חום, לאדם שמגלה תסמינים ועושה בדיקת קורונה בשל חשש להידבקות, ולאדם חולה. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> כל סוגי החייבים האלה בבידוד מוסדרים ביחד בהצעה הזאת, למרות שיכול להיות שבהוראות ההצבעה הפרטניות שלהם כן יהיו הבדלים בכל מיני שאלות כי לא הרי חולה כאדם שנמצא בבידוד ואין לו תסמינים. "נגיף הקורונה" – נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019–nCoV); "קלפי ייעודית" – קלפי המיועדת להצבעה של בוחרים שהם חולים או שהם חייבים בבידוד. (ב) בוחר שהוא חייב בבידוד רשאי להצביע בבחירות בקלפי ייעודית, והוא רשאי לצאת ממקום הבידוד, לצורך ההצבעה בלבד, בדרך ובתנאים שייקבעו בהוראות לפי סעיף 116יז8. ההצעה כרגע היא לא לכתוב במפורש את התנאים הספציפיים של ההצבעה, אלא להשאיר את הסמכות ליושב-ראש ועדת הבחירות, בהתייעצות עם סגנו ושר הבריאות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יכולנו לכתוב בפרק הקודם שהרף המינימאלי להצבת קלפי ייקבע על ידי יושב-ראש הוועדה. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> למרות שיש הבדל בין לקבוע איזה שהוא רף שמעליו או מתחתיו יחולו כללים מסוימים, לבין הקביעה של הכללים הספציפיים. כן יש איזה מקום שבו הוועדה או המחוקק אומרים איזה שהוא רף נורמטיבי שאומר שמעל ומתחת לזה הם קובעים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מכיוון שאנחנו כל כך רחוקים מיום הבחירות ולא יודעים מה יהיו השיקולים הבריאותיים, אפשר גם את זה להשאיר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמה אנחנו רחוקים? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לפחות חודשיים מלהבין מה יהיה ביום הבחירות, האם אנחנו בגל שלישי, בסגר, או אחרי העניין הזה. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> הסעיף הזה מעלה מספר סוגיות משמעותיות שכדאי שהוועדה תידרש אליהן. הסעיף קובע את החובה לאפשר לכל בוחר לצאת, גם אם הוא מבודד, ממקום הבידוד. זה משהו שהוא לא מובן מאליו. אפשר לחשוב על כל מיני הסדרים של הצבעה בטלפון, הצבעה אלקטרונית, או כל מיני דברים אחרים. יש כאן הוראה שעושה איזה שהוא איזון משמעותי בין צורכי הבריאות - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי אמר שהם לא יצאו ויחזרו מיד הביתה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> האופציה השנייה היא שהם לא ילכו להצביע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> מי אמר שהוא יישאר בבית בבידוד? זה אותו דבר, זו אותה אכיפה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> בעינינו זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> קארין, ברור שיש חשש. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> יש כאן איזה שהוא איזון עקרוני שאומר שבוחר רשאי לצאת ממקום הבידוד שלו על-מנת להצביע, כשאת הדרך ואת התנאים של איך זה ייעשה משאירים להוראות. אחת השאלות המרכזיות שאנחנו יודעים שיש עליה מחלוקת בין ועדת הבחירות לבין משרד הבריאות, זו השאלה של אופן ההגעה לקלפי והחזרה ממנה, בדגש על מי שמוגדרים כחולים ומי שהם חייבים בבידוד עם תסמינים, שזו האוכלוסייה המסוכנת ביותר מבחינת החשש להדבקה. משרד הבריאות היה רוצה לצמצם את סכנת ההדבקה מאותם אנשים ככל האפשר, לכן הוא הציע שדבר כזה ייעשה באמצעות ארגון של הסעות ייעודיות. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> רק חולים. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> נכון, רק חולים. לגבי האוכלוסייה של המבודדים עם תסמינים, יש הצעה לעשות איזה שהוא הסדר אחר שיאפשר להם ללכת להיבדק בבדיקת קורונה באותו היום כדי שיוכלו ללכת להצביע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> חולים, גם אם יהיו כמה אלפים או 10,000, יוכלו להגיע עם הרכב שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> ומי שאין לו רכב? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מי שאין לו רכב יעשה איזה שהוא סידור עם מד"א על מנת שייקחו אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> ניתן למד"א לתעדף? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה תעשה? ועדת הבחירות תנהל מערך הסעות של 10,000 או 15,000 איש ביום הבחירות? אי אפשר, לא צריך להגזים עם העניין. תשאירו את זה להחלטה של ועדת הבחירות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי מחליט בוועדת הבחירות? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש את יושב-ראש ועדת הבחירות, יש את סגניו, ויש את מליאת ועדת הבחירות. יש נציגים מכל המפלגות במליאה. גם לכם יש סגן שם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש הצעה לרשום לא רק שהאדם הצביע, אלא גם את שעת ההצבעה. אם מבודד הצביע בשעה 10:00 בבוקר והמשיך להסתובב - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא יאכפו את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם ככה לא אוכפים. את רוצה שלא יצביעו? מה ההצעה שלך? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני בעד קלפי ניידת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לכל המבודדים? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> התקיימו כבר בחירות מוניציפאליות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> עם חמישה אנשים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בתל-מונד. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> לא בתל-מונד, בצרפת או בחו"ל. אם אנשים בריאים ידעו שאנשים חולים באים להצביע - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אלו שתי קלפיות שונות, שני בניינים שונים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גם על זה יש לנו ויכוח. אני לא חושב שבכל ישוב צריך להציב שתי קלפיות, זה מוגזם. אני חושב שצריך להפריד שעות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> העיקרון המנחה מבחינת ועדת הבחירות, הקו המנחה בכל חשיבה ובכל שלב של קבלת החלטות, הוא לקיים את הבחירות כהלכה, לפי כל העקרונות של שיטת הבחירות במדינת ישראל, שמירה עליהם ועל בריאות הציבור, וכל זה לצד מתן אפשרות לתת זכות בחירה לכל אזרח בעל זכות בחירה. חשבנו לעשות שני סוגי קלפיות: קלפי אחת למבודדים וקלפי אחת לחולים. חולה הוא חולה. יש כמה סוגים של חולים. אותם חולים שנמצאים בבתי חולים יצביעו בבתי החולים. יש לנו גם מחשבה איך לעשות את ההצבעה במחלקות קורונה. נעשה קלפיות גם במלוניות, ככל שיהיו וכמה שיהיו. אנחנו חושבים שצריך להקים קלפיות נפרדות, שונות, מופרדות לחלוטין, לחולים מאומתים ששוהים בבית. יש חשיבות אדירה לכך שיהיו שני סוגים של קלפיות במקומות נפרדים לחלוטין, בכלל לא במתחם של הקלפיות הרגילות. יהיו 11,000 קלפיות לא באותו המקום, לא בקרבת הציבור, כדי שהציבור ירגיש ביטחון להצביע ולא יחשוש להידבק מאנשים שהם חולים. לעניין אופן ההגעה – עלתה הצעה שוועדת הבחירות תסיע את החולים. היום יש 24,000 חולים, לפני שבוע היו 17,000 חולים. אנחנו לא יכולים לדעת מראש איפה יהיו חולים, איפה יהיו מבודדים. אנחנו נדע 10 ימים לפני, אבל גם הנתון הזה לא יהיה ודאי, משום שהוא משתנה מיום ליום. בבוקר יום הבחירות יכול לקום אדם בישוב שבו לא היו חולים עד אתמול. ההצעה להסיע אנשים לא רלוונטית בכלל. לא יכול להיות שמשרד הבריאות יבקש את זה מאיתנו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אף אחד לא העלה את זה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אנחנו מדברים על איסוף מאין ספור נקודות איסוף, לא ידועות מראש, ידועות רק יום קודם. זה מערך אדיר לאסוף את כל האנשים האלה יחד, לקחת אותם לקלפי. כולם גם יצטרכו להמתין אחד לשני עד שתסתיים ההצבעה, וזו הצבעה איטית בגלל כל המיגון הנדרש. האינטרס שהם יהיו כמה שפחות זמן בחוץ. ההצעה הזאת לאסוף אותם בקבוצות של 10 אנשים פשוט תכפיל, תשלש ותרבע את זמן שהותם מחוץ לבית, וכך נשיג את המטרה ההפוכה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בבחירות האחרונות היו כבר חולי קורונה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> הבחירות האחרונות לא כל כך מהוות דוגמה, משום שהיו יותר מבודדים. היו רק 14 חולים ביום הבחירות, שאלה האנשים מאוניית הפרינסס דיימונד שהיו מאושפזים בבית חולים ובכלל לא הצביעו. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אנחנו מבקשים שאותם כללים באשר ליציאה של חולים מבודדים יהיו בהסכמת שר הבריאות, בגלל החשש המאוד גדול שלנו בנוגע לאוכלוסיית החולים. צריך להבין שאין מצב כזה שחולים יוצאים מהבית. האפשרות היחידה שלהם לצאת היא לצורך טיפול רפואי דחוף. יש אמנם נוהל שמאפשר להשתתף בהלוויה, אבל ההשתתפות בהלוויה היא רק באמצעות אמבולנס שאותו חולה שוהה בתוך האמבולנס למשך כל זמן ההלוויה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> ומה כשהוא הולך לבדיקה? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> הוא לא הולך לבדיקה, באים הביתה לבדוק אותו. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לטיפול רפואי כלשהו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> איך הוא מגיע? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אדם שחווה התקף לב או יש לו משהו דחוף, מגיע ברכב שלו. זה החריג היחיד שאפשרנו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יש לך הצעה איך עושים את זה בפועל? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אנחנו דורשים שהם יגיעו באמצעות אותן הסעות. זה יכול להיות גם הסעות של 50 חולים. אנחנו לא דורשים שזה יהיה דווקא באמבולנס. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> מה עם הצבעה בקלפי דרייב-אין? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אחת הקלפיות תהיה קלפי במתחמי הצבע וסע, אבל זה בכפוף לכך שמשרד הבריאות יאפשר לנו להשתמש במתחמים הקיימים של הבדיקות. יש כ-100 מתחמים כאלה. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אפשר גם להשתמש בחניונים שלא משמשים היום כמתחמי בדיקות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא לא רוצה להקים מתחם מחדש, היא רוצה להשתמש במה שקיים. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> הקמה של מתחם חדש זה תהליך מורכב, זה דורש הליכים של מכרז. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה הבעיה להשתמש במתחמים הקיימים? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> מנכ"ל משרד הבריאות הביע הסכמה עקרונית לזה בפגישה שהייתה לנו. חלק מהמצביעים יצביעו שם. מי שיגיע לתוך המתחם עם הרכב יצביע וייסע. אני מאוד מקווה שההצבעה תהיה יותר מהירה מאשר הבדיקות, שלא יתעכבו בתורים ארוכים. אנחנו חושבים שצריך לתת מענה גם בדמות של קלפיות אחרות. שוחחתי עם מנכ"ל קופת חולים כללית, ביקשתי ממנו לעשות שימוש במבנים של הקופות כדי להעמיד קלפיות למבודדים וקלפיות לחולים. הקמה של מאות אוהלים מורכבת מאוד, זה תהליך פחות נכון מבחינת מזג האוויר, שיכול להיות סוער, ומבחינת ההמתנה בחוץ. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך אפשר להצביע בלי לצאת מהאוטו? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אם נקבל את המבנים של קופות החולים, האנשים יצאו מהרכב, ייכנסו להצביע ויחזרו חזרה. כל הכוונה היא לא לרכז את כל החולים במקום אחד, אלא לפזר אותם בכמה קלפיות. אנחנו בתהליכי חשיבה עדיין, אנחנו בניסיונות למצוא פתרונות להרבה מאוד סוגיות שעולות. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> התקיימו בחירות בצרפת, אם אני לא טועה, ובמקומות אחרים. האם יש לימוד ממה שנעשה במקומות אחרים? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> כן. אני רק אזכיר לכם שהיינו המדינה הראשונה בעולם שהתמודדה עם בחירות בתקופת קורונה. אנחנו הקמנו את האוהלים. ברוב המדינות שהסתכלנו עליהן, כמעט בכולן לדעתי, מה שנעשה זה הרחבת ההסדרים הקיימים, לא המצאת שיטה חדשה או החלפת שיטה. ברוב המדינות ההצבעה הייתה בדואר. יש מדינות שהייתה אפשרות להצביע באינטרנט. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> באוסטרליה ובניו זילנד. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> או להצביע בטלפון. אני לא רואה את זה קורה כאן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חושב שאנחנו לא צריכים לרדת לכזאת רמה של פירוט. אנחנו קובעים את העיקרון שגם מבודדים וגם חולים זכאים להשתתף בהצבעה, ואנחנו מסמיכים את ועדת הבחירות המרכזית, בהתייעצות עם שר הבריאות, למצוא את הפתרונות. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> מדובר בהסדר משמעותי ביותר שיקבע אם אנשים יוכלו לממש את זכותם לבחור. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אנחנו בדעה שכולם יוכלו לבחור. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אי אפשר לקבוע קטגורית כשאתה שומע שיש פה קושי אופרטיבי-פרקטי. או שאתה מסמיך את ועדת הבחירות, או שאתה קובע את ההסדר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני מסכים עם חבר הכנסת אוסאמה סעדי שאנחנו צריכים לתת את הפררוגטיבה לוועדת הבחירות המרכזית לקבוע את ההסדרים. כל המחלוקת היא על הסדרי ההסעות של החולים, לפי מה שאני מבין. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> המחלוקת היא על אם יצביעו או לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה שלא יצביעו? אני קובע את העיקרון שחייבים להצביע. ועדת הבחירות חייבת למצוא פתרונות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כמו שאני רואה כאן, המחלוקת היא רק לגבי סדרי ההסעות. כולנו מסכימים שלכולם צריכה להיות הזכות להצביע. ועדת הבחירות צריכה, בהתייעצות עם משרד הבריאות, לאשר לאדם להגיע עם רכב פרטי למתחם של דרייב-אין ולהצביע. אם אין לו אפשרות, אם אין לו רכב פרטי, תהיה לו אפשרות לשכור אמבולנס. אולי אפשר להגיע עם מד"א להסדר על תשלום סמלי. אנחנו לא צריכים להידרש להסעות האלו, זה צריך להישאר להחלטת ועדת הבחירות. דיברנו על זה שתהיה קלפי אחת לחולים, קלפי אחת למבודדים, שזה לדעתי דבר שגוי. אם בכל אחד מתוך 250 הישובים שמים קלפי למבודדים וקלפי לחולים, העלות של שכר חברי הוועדה היא 10 מיליון שקלים. מדובר על 10 מיליון לקלפיות שיכול להיות שאף אחד לא יצביע בהן. אני מציע שקלפי אחת לפחות תהיה בכל ישוב, ושבקלפי הזאת יחלקו את השעות בצורה כזאת שמשעות הבוקר עד שעה 14:00 יצביעו מבודדים, מ-15:00 עד 19:00 יצביעו חולים. במידה ויהיו יותר מידי מבודדים וחולים בישוב, יחלקו את זה לשתי קלפיות. אי אפשר לזרוק מיליונים על ישובים שלא יהיה בהם אף חולה, או יהיו בהם שניים-שלושה מבודדים. לקבוע בחוק עכשיו שחייבים לשים 500 קלפיות באותם 256 ישובים בלי לדעת מה יהיה, לדעתי זה חוסר אחריות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זה תרחיש ייחוס שחייבים להתייחס אליו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הצוות של הקלפי, לא משנה אם באים מבודדים או חולים, עוטה את אותם אמצעי מיגון. אני רוצה שיודגש בסעיף 116יז(א) שהקלפי תהיה מונחת במקום אחד בלבד, ללא אפשרות של תנודה במהלך יום הבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא צריך לכתוב את זה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להדגיש שאין כאן שום אישור ושום סמכות לנייד קלפי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בשביל לנייד קלפי צריך לכתוב את זה במפורש בחוק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מסכים עם מה שאמר קרעי לגבי זה שצריכות להיות קלפיות למבודדים וקלפיות לחולים. אפשר בהחלט לעשות חלוקה לשעות. אני חוזר להצעה של צביקה לעשות דרייב-אין קלפי. דריב-אין קלפי ייתן פתרון לאנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אמרה אורלי שהם מקבלים את זה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> עדיין נשאר לנו לחשוב איך פותרים את הבעיה של אלה שאין להם רכב. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> האם אפשר לפתוח קלפיות יום אחד לפני יום הבחירות? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יש את העניין של ההלנה, של השמירה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> כמה קלפיות סך הכל יש בארץ? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> 13,000. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> תפתח 300 קלפיות או 500 קלפיות יום אחד לפני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה חיילים יכולים להצביע שלושה ימים לפני? << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> החשש הוא שאנשים יפחדו להגיע לאזורים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אלה שני מתחמים שונים, למה שיפחדו? << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> הפייק ניוז שיהיה בנושא הזה גדול מאלה שחולים בפועל ויבואו להצביע. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה לא קרה בבחירות הקודמות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> במסגרת הדיונים של הצוות המקצועי חשבנו להקדים את יום הבחירות בשבוע למבודדים ולחולים. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> יום קודם. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> העניין הוא שביום הבחירות, שהוא יום שבתון, יש יותר מבנים זמינים. יום לפני או כמה ימים לפני אין זמינות של מבנים. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> לא צריך לפתוח 13,000 קלפיות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו מתנגדים לזה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> יש מספיק מבנים זמינים שאפשר להכריז שהם קלפיות קורונה יום אחד לפני הבחירות. תאתרו בכל ישוב קלפי אחת כזאת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> צביקה, אנחנו מתנגדים לזה בכל תוקף. הבחירות יהיו, עם כל הקשיים הכרוכים בהן, יום אחד בלבד, לא יומיים, ולא יום אחד לפני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> לחיילים אתה מסכים שלושה ימים לפני. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אני חושב שביצוע בחירות לחולים ולמבודדים ביום הבחירות הוא עם פוטנציאל לאי סדרים הרבה יותר גדול, הוא עם פוטנציאל של פייק ניוז שיפחיד אנשים להגיע לקלפי, והוא עם פוטנציאל בלגן ביום הזה שכולם לוחצים ותשומת הלב של המערכת, עם כל הכבוד, היא לסיפור הגדול, לא לסיפור הקטן של הקורונה. אני מבקש לשקול פעם נוספת. אנחנו צריכים מספר קטן של קלפיות לקורונה. אין שום בעיה לאתר מתחמים שיום לפני הבחירות יהיו פנויים לכך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו צריכים לבדוק את ההצעה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני חושב שהמשרד צריך לבדוק את זה בצורה רצינית. << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >> חשוב מאוד למצוא פתרון למי שאין רכב ולא יוכל להגיע באמצעות רכב לקלפי. לאור חילוקי הדעות שאנחנו שומעים פה, חשוב מאוד שהוועדה הזאת תיתן את דעתה בעניין. אם הדרך של חולה להגיע תהיה באמצעות אמבולנס בעלות של 800 שקל, זה דבר שיאיין את הזכות שלו להצביע. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אחת ההצעות שהצענו למשרד הבריאות הייתה שמי שיוצא להצבעה יהיה מחויב להירשם כשהוא יוצא מהבית וכשהוא חוזר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איפה הוא יירשם? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> באתר משרד הבריאות. יש פה עניין של אמון. אם משרד הבריאות סומך על אותו אדם שכשהוא יוצא לטיפול רפואי הוא אחר כך חוזר הביתה, או שכשהוא יוצא לבדיקה הוא אחר כך חוזר, כך צריך לסמוך על אותו אדם כשהוא יוצא להצביע. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש היום כזה רישום? << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> (ג) שר הבריאות ימסור ליושב ראש הוועדה המרכזית במועדים שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בכללים, רשימה של חייבים בבידוד בעת מסירת הרשימה, בחלוקה לפי מי שהם חולים ומי שהם חייבים בבידוד אחרים, ויציין לגביהם את הפרטים הבאים, כפי שדיווח החייב בבידוד למשרד הבריאות בהתאם להוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם: (1) שם מלא; (2) מספר תעודת זהות; כתובת מגורים הרשומה במרשם האוכלוסין; (4) כתובת מקום הבידוד. (ד) מידע שנמסר לפי סעיף קטן (ג) ישמש את הוועדה המרכזית לשם קביעת מקומות הקלפי כאמור בסעיף קטן (ה) בלבד, והוא יימחק בסמוך לתום יום הבחירות, ולא יאוחר מיום פרסום תוצאות הבחירות. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אני רוצה להבהיר שרשימת חייבי הבידוד שיש אצלנו היא לא רשימה מלאה, יש עוד אנשים שנמצאים בבידוד שאין לנו מידע עליהם כי הם לא דיווחו. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> בגלל זה כתבנו שזה רק מה שדיווחו לכם. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> את העניין של כתובת מגורים במרשם האוכלוסין אנחנו מבקשים למחוק. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ככל שאנחנו מקבלים את הפרטים האחרים, כך אנחנו יכולים להצליב את זה מול פנקס הבוחרים. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> לגבי כתובת מקום הבידוד, אצלנו במערכת לא מופיעה תמיד כל הכתובת, אלא רק הישוב שבו האדם נמצא בבידוד, לכן צריך לכתוב כתובת מקום המגורים או הישוב שבו הוא מבצע את הבידוד. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הם לא יבקשו את מה שאין לכם. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> תתנו לנו מה שדיווחו לכם. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> (ה) יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית, יקבע את המקומות בהם יוצבו קלפיות לחייבים בבידוד, כך שבכל רשות מקומית תיקבע קלפי ייעודית אחת לפחות לחולים ואחת לפחות לחייבים בבידוד שאינם חולים, לפי העניין, שייקבעו תוך התחשבות במידת האפשר בנוחות הגישה אליהן עבור הבוחרים ובצורך למנוע הדבקה בקרב הציבור בעת ההצבעה ובעת ההגעה למקום הקלפי; היושב ראש יקבע את מקומות הקלפי כאמור לא יאוחר מהיום השישי שלפני יום הבחירות, והוא רשאי לעדכן את קביעתו מעת לעת; לעניין זה "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית, שרשומים בה בעלי זכות בחירה. המשמעות היא שלא בכל ישוב יימצאו הקלפיות הייעודיות. מאחר ורשום פה עירייה או מועצה מקומית, המשמעות היא שבכל מועצה אזורית, שזו מועצה שיכולה להיות מורכבת מישובים רבים שהשטח הגיאוגרפי ביניהם הוא רחוק, תהיה קלפי אחת לפחות למבודדים, קלפי אחת לפחות לחולים. צריך להבין שהאנשים שגרים במקומות האלה והם חולים או מבודדים יצטרכו לנסוע לפעמים מרחק רב בשביל להצביע. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> במטה יהודה יש שלושים ומשהו ישובים. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> זה שוב מתקשר לשאלה אם לאדם יש רכב פרטי. הרי בתחבורה ציבורית הוא לא יכול להשתמש. יכול להיות שאדם כזה לא יוכל אפילו ברגל ללכת להצביע. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> הבעיה המהותית שנותרה היא אם ההסדר שהוועדה פה מאמצת עלול לגרום לכך שאנשים לא יוכלו להצביע בגלל השאלה אם הם בעלי אמצעים או הם לא בעלי אמצעים, או האם הם גרים בישוב קטן ומרוחק או בישוב מרכזי. זאת הכרעה משמעותית ביותר כאן. אל מול זה עומד גם העניין של עלות. הוועדה, לדעתי, צריכה לקבל נתונים כדי להבין מה עומד מול מה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה כמו שאין לך קלפי נגישה בכל ישוב. במושב שלי אין קלפי נגישה. מה עושה מי שהכתובת שלו במקום אחר והוא גר אצלי במושב? או שהוא מתאמץ ונוסע לנתיבות לקלפי נגישה, או שהוא לא מצביע. מה, ידרשו עכשיו קלפי נגישה בכל ישוב? << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> יש כאן איסור על אדם לצאת מהבית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו מסמיכים את יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית להתיר להם לצאת מהבית ולהצביע. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> הוועדה צריכה לקחת בחשבון מה יקרה במציאות - האם במציאות אזרחים יוכלו או לא יוכלו לממש את זכותם להצביע, והאם ההבחנה הזאת בין יכולים ללא יכולים תהיה מבוססת על יכולת כלכלית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אותו דבר יש לך לגבי קלפי נגישה. אין לך קלפי נגישה בכל ישוב וישוב. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> מתקנים עוול בעוול? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אי אפשר לתת פתרון לכל אחד. מקסימום הוא יכול לשלם לאמבולנס שייקח אותו. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> לשלם לאמבולנס זה עניין של 800 שקל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> צריך שוועדת הבחירות המרכזית תגיע להסדר עם מד"א. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> ממתי ועדת הבחירות מחליטה? אני חושב שהכנסת צריכה לקבל החלטה על בסיס נתונים. יכול להיות שבסוף ההחלטה שלכם תהיה כזאת שזה לא ניתן כי מדובר ב-10 מיליארד. הנתונים צריכים לבוא לכאן. אתם צריכים להחליט. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אלפים רבים שגרים בכפרים הלא מוכרים בנגב צריכים לנסוע 100 קילומטר או 150 קילומטר ביום הבחירות כדי להצביע. כשאנחנו מבקשים בכל מערכת בחירות שיתנו להם את האפשרות, ועדת הבחירות אומרת לנו שזה מה יש, שהם צריכים להסתדר. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> יש במדינת ישראל, למיטב ידיעתי, קרוב ל-1,270 ישובים. השאלה אם רוצים להקים בכל ישוב קלפי. צריך לזכור שאם יהיו ישובים שיהיה בהם ריכוז יותר גבוה של חולים, לא תהיה קלפי אחת, יהיו כמה. אם בירושלים יהיו 5,000 חולים, צריך יהיה להציב לפחות 13 או 15 קלפיות. אפשר לעשות בכל ישוב, אבל זה מורכב מאוד, זה מסובך מאוד. תזכרו שאין הרבה זמן לבחירות. אנחנו מדברים על שלושה חודשים שיש בהם אין ספור תהליכים שצריך לבצע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הדרישה הזאת מיותרת. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> זו לא דרישה. צריך להביא תכנית אופרטיבית בפני הוועדה, לראות מה המשמעות שלה, והוועדה כאן תחליט אם רוצים או לא רוצים את זה. תחליטו מה שתחליטו, אבל לפחות מתוך מודעות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא יכול לדעת מעכשיו מה יהיה בעוד 100 ימים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תשאיר את זה ליושב-ראש ועדת הבחירות. דין, אני לא מצליח להבין למה בחרתם בשתי קלפיות בכל ישוב. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה מה שהיה בנשיאות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בנשיאות זה לא היה. דיברנו בנשיאות על קלפי אחת לפחות בכל ישוב. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא, קלפי אחת לחולים ואחת למבודדים, זה מה שאמרנו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שבמקום שבו כמעט אין כלום אפשר לפצל קלפי לשעות מסוימות, זה יחסוך כסף ציבורי. אתה תזרוק לפח פה מיליונים, אולי 10 מיליון שקל, אם בסוף לא יהיה בכלל אף חולה ואף מבודד. אתה חייב להשאיר פתח להחלטה בעוד שלושה חודשים. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> צריך שתהיה איזו שהיא אמת מידה, איזו שהיא הכוונת שיקול דעת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ההצעה שוועדת הבחירות הניחה בפני ועדת הבחירות אומרת שבכל רשות מקומית תהיה לפחות קלפי אחת. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כמה כאלו יש? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> 255. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> במועצות אזוריות זו בעיה. במטה יהודה לא יכולה להיות קלפי ניידת? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כשוועדת הבחירות תקבל ממשרד בריאות את מפת המבודדים, היא תציב קלפיות לפי פריסת המבודדים. אם בשכונה מסוימת בירושלים יהיו הרבה מאוד מבודדים ובשכונה אחרת לא יהיו, הקלפי תהיה כמה שיותר קרוב לשכונה, בהינתן ויש מקומות שבהם זה ניתן, כי לא בכל מקום ניתן לקיים קלפי. כדי שנוכל להיערך אנחנו חייבים שתהיה איזו שהיא רצפה מסוימת. אנחנו לא יכולים לדעת שזה בין אפס ל-1,270, זו צריכה להיות איזו שהיא רצפה שאליה אנחנו נערכים. אם נידרש, נגדיל. לאדם שיהיה מבודד ביום הבחירות ברשות מקומית מסוימת צריך שתהיה אפשרות להצביע כמה שיותר קרוב, במיוחד ברשויות מקומיות רחוקות. יש כאלה שיציעו שהרצפה תהיה בכל ישוב - יש 1,270 ישובים - אבל לדעתנו זה לא נכון. אנחנו חושבים שנכון לקבוע קלפי אחת לחולים וקלפי אחת למבודדים בכל רשות מקומית, כי זה משרת גם את הישובים הסמוכים למועצות האזוריות שאינן רשות מקומית כאמור. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> דין, אני עדיין חושב שאם יש לך בערד שני מבודדים, לשים קלפי למבודדים וקלפי לחולים זה בזבוז. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אתה לא יודע מראש. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין למה אי אפשר לפצל את שעות ההצבעה. איך אפשר להקים עוד 250 קלפיות סתם? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> צריכה להיות ודאות כלשהי בבחירות. אנחנו לא נעשה קסם ויום לפני הבחירות נקים את כל הקלפיות. צריך להיות משהו שיהיה מוכן מראש. מעבר לזה, כמו שאמר דין, אפשר יהיה תמיד להוסיף. לא ניתן יהיה לתת בדרך הזאת מענה לכל ישוב וישוב. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שלמה מציע לפצל את שעות ההצבעה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> ההצבעה מאוד איטית בקלפיות האלו. אני חושבת שכולכם לא רוצים לראות תורים של חולים או מבודדים שממתינים ברחוב כדי להצביע. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> אפשר לרשום איזה שהוא רף מינימאלי של אנשים כך שאם אם אתה שומע שביישוב מסוים יש 50 מבודדים - -? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> איך נמצא את המקום? צריך לגייס עובדים, צריך שהמפלגות יגייסו חברי ועדות. אתם מדברים על דברים שהם לא ריאליים. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> לגבי מועצה אזורית אפשר לדבר על מרחקים מסוימים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> ירוחם ומטה יהודה הם אותו דין? << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> הוועדה פה יכולה טיפה להעלות את הרף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא רוצים להעלות. אנחנו מקבלים כאן החלטה שאולי חצי ממנה מיותרת עוד שלושה חודשים, אחרי ששני מיליון אזרחים יתחסנו. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> מה זה קשור עכשיו? איך אתה יכול לדעת מראש? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני לא יכול לדעת מראש. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> חייבים מספר כלשהו עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> האם למועצה אזורית שיש בה 40 ישובים ולמועצה אזורית שיש בה רק שני ישובים יש אותו דין? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זה כמו ירושלים ונתיבות, שיש על שתיהן אותו דין. אם יצטרכו, ישימו יותר. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> אולי להגיד על כל 10 ישובים לפחות קלפי אחת. צריך לחשוב על משהו שהוא קצת יותר יחסי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> באותו בוקר של הבחירות יכולה להיות התפרצות בירושלים. איך אתם יודעים להיערך לזה? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> ולכן אנחנו מבקשים שתהיה פריסה כלשהי. לקראת יום הבחירות נעשה עוד פעם בדיקה של הנתונים, ננסה להתאים את עצמנו. לומר בוודאות שמספר הקלפיות יתאים בדיוק למספר החולים והמבודדים שיהיו באותו יום - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איך הם יגיעו לקלפיות האלו? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> הם יוכלו להגיע ברכב פרטי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ומה לגבי מי שאין לו רכב פרטי? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לנו אין פתרון לעניין הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שלמישהו יהיה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> פונות אלינו קבוצות שונות באוכלוסייה שמבקשות הסעה, אם זה אנשים מבוגרים, אנשים חולים, אנשים מוגבלים. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> כמובן שיהיו קלפיות נפרדות למבודדים ולמאומתים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יש לך בעיה עם ההצעה של קרעי לפצל לשעות? << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> אני לא רואה עם זה בעיה. אולי לחברי ועדת הקלפי זה לא יהיה כל כך - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זו לא בעיה של משרד הבריאות, זו בעיה של הוועדה המרכזית. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> גם הפרדה בזמן היא הפרדה טובה מבחינתנו. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> זה יכול ליצור עומס. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אם יש שני אנשים מבודדים בישוב, זה לא יוצר עומס. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> חשוב לנו להימנע ממצב שבו אדם יצא מהבית לצרכים אחרים שהם לא הצבעה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא יכול לעשות את זה גם ללא קשר להצבעה. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> אנחנו נותנים לו אישור מהמדינה לצאת. זה בכל זאת אחרת מאשר כשלא ניתן לו אישור, שאז הוא עובר על החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה אתה מציע במקום זה? << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> אנחנו חושבים שאפשר להשקיע בהתארגנות לוגיסטית שהיא לא צריכה להיות כזאת מורכבת. אולי אפשר לארגן הסעות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> משרד הבריאות יודע לארגן כאלו הסעות? אומרת אורלי עדס שהיא לא יודעת לארגן מערך כזה של הסעות. מה אתה אומר לה? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אני חושבת שגם משרד הבריאות לא יודע לארגן מערך כזה של הסעות, לא רק אורלי עדס. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> אנחנו מגיעים לבדוק 83,000 אנשים ביום. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לבדוק, לא להסיע. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> פרופ' גרוטו, האם משרד הבריאות יכול לקחת על עצמו את מערך ההיסעים? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> להזכירכם, הבחירות הן בעוד שלושה חודשים, לא בעוד שלוש שנים. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> זה משהו שניתן להשקיע בו לפחות תכנית. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> הרכב ועדות הקלפי בקלפי ייעודית 116יז7. (א) ועדות הקלפי הייעודיות יורכבו מנציגי הסיעות המיוצגות בוועדה המרכזית; מספר החברים בהן, הרכבן הסיעתי, לרבות יושבי הראש, יקבע בידי יושב ראש הוועדה המרכזית, לאחר התייעצות עם הוועדה המרכזית. (ב) על ועדות קלפי ייעודיות, יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 21א ו-24(ט1). סדרי הצבעה בקלפי ייעודית והגעה אליה 116יז8. (א) יושב ראש הוועדה המרכזית בהתייעצות עם סגניו ובהתייעצות עם שר הבריאות באשר לשיקולים הבריאותיים הצריכים לעניין, יקבע הוראות המסדירות את ההצבעה בקלפיות ייעודיות של חייבים בבידוד, ובכלל זה הוראות בדבר הגעה למקום הקלפי וחזרה ממנו, סדרי הפעלתן ועבודתן של הקלפיות, סדרי ההצבעה בהן, שעות הצבעה בקלפיות הייעודיות בכלל או בקלפי מסויימת; ההוראות ייקבעו בשים לב לחשיבות לאפשר לכל בוחר לממש את זכותו להצביע בבחירות, תוך צמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה שיהיה כאן יושב-ראש הוועדה המרכזית, בהסכמת סגניו, לא בהתייעצות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ההוראות האלו הן הוראות מאוד טכניות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> בכל מקרה יש לך התייעצות. אם הוא בכל מקרה משתף אותנו, מה הבעיה שנסכים? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הסכמה תהפוך את זה למשהו בלתי נגמר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> היית איתי בישיבת הנשיאות. כשהדברים היו הגיוניים וסבירים, כולם הצביעו בעד, לא הייתה התנגדות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש קושי בהסכמה מלאה. להגיע לקונצנזוס בכל דבר, במיוחד בדברים טכניים כאלה, יכול להביא אותנו לשיתוק מוחלט. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לחילופין, דין, אני רוצה בסעיף הזה לכתוב כך: יש להדגיש כי בכל מקרה הקלפי תהיה מונחת במקום אחד בלבד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מתנגדת. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא רוצה ליצור דימוי של זיוף. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> שום דימוי ושום דבר, אני רוצה שהדברים יהיו ברורים, זה הכל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל הסכמנו שזה לא יהיה נייד. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אין בעיה שזה יהיה כתוב. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> (ב) הוועדה המרכזית תפרסם הודעה בדבר מקומות הקלפיות הייעודיות, שעות ההצבעה וסדרי ההצבעה בהן ודרכי ההגעה המותרות אליהן לחייבים בבידוד לפי הוראות סעיף זה, תוך פירוט בדבר ההוראות השונות החלות על סוגים שונים של חייבים בבידוד, באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית ובכל דרך נוספת אחרת שתראה לה יעילה ונגישה לקבוצות השונות באוכלוסייה. (ג) חייב בבידוד המבקש להצביע בקלפי ייעודית יזהה את עצמו כאמור בסעיף 74, ויציג אישור או הצהרה על היותו חייב בבידוד כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף קטן (א). (ד) המצביע בקלפי ייעודית, ישים את המעטפות הנזכרות בסעיפים 74א ו-75(א), לתוך מעטפה שנייה; על גבי המעטפה החיצונית יצוין, באופן שייקבע בהוראות לפי סעיף קטן (א), שם המצביע, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים נוספים שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א) והמצביע יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. (ה) ספירת הקולות של מי שהצביע לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 68א(ו). סמכויות מיוחדות לגבי קלפי ייעודית 116יז9. הוראות סעיף 70א יחולו, בשינויים המחויבים, על בחירות לפי פרק זה." << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> חולה או מבודד במשמורת השב"ס לא יוכל לצאת להצביע בקלפיות למבודדים וחולים. לאסירים שהם חולים או מבודדים נציע פתרון לפי הפרק של בתי הסוהר, לא לפי הפרק הנוכחי. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> (8) אחרי סעיף 144א לחוק העיקרי יבוא: "סמכויות מיוחדות לעניין בחירות בשל התפשטות נגיף הקורונה 144ב. (א) יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו ועם שר הבריאות, יקבע הוראות בעניינים המפורטים בסעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – חוק סמכויות מיוחדות), שיחולו על מקום קלפי או על מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה בבחירות, על הנכנסים אליהם והשוהים בהם ועל הגורם האחראי על המקום, אם הן דרושות לשם קיום הבחירות תוך צמצום ההידבקות בנגיף הקורונה בקרב הציבור במהלך הבחירות; ההוראות ייקבעו בשים לב להוראות שנקבעו לפי סעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות, ובלבד שהן יאפשרו הצבעה של כל בוחר, אף אם נמצא כי הוא חייב בבידוד. (ב) בסעיף זה – "מקום הפתוח לציבור", "מרחב ציבורי", "הגורם האחראי על המקום" – כהגדרתם בחוק סמכויות מיוחדות. "מקום קלפי" – כל מקום שנקבע כמקום קלפי לפי חוק זה, ובכלל זה במקום הפתוח לציבור או במרחב הציבורי. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא חושב שצריך להכניס פה את שר הבריאות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה השר? מה פתאום? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך להוציא אותו. שר הבריאות צריך להתעסק בקורונה, וועדת הבחירות המרכזית תיקח לעצמה יועץ. צריך לשחרר את משרד הבריאות מעניין הבחירות, הם גם ככה מנהלים את הכלכלה, מנהלים את הכל. די, צריך לשחרר אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זו לא הסכמה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זו רק התייעצות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא יגיד בהתייעצות שהוא רוצה ככה, שהוא רוצה אחרת. זה לא ייגמר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אתה דואג לזמן של ועדת הבחירות? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> ועדת הבחירות תיקח לעצמה יועץ, יש מספיק אנשים. שום יועץ שהם ייקחו לא יקבל החלטה שתדביק אנשים בקורונה. מספיק להכניס את משרד הבריאות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה לרשות המבצעת ובחירות? צריך להרחיק את הרשות המבצעת מהבחירות, לא ההיפך. לא צריך להיות כאן לא שר בריאות ולא שר אחר. יש את יו"ר הוועדה המרכזית, יש את הסגנים. אסור להכניס את הרשות המבצעת לתוך תהליך של בחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> באופן כללי אתה צודק, אבל אנחנו נמצאים כאן באירוע שונה ממה שהיה עד עכשיו. יש כאן אירוע שאנחנו רוצים שרק אחד יתכלל אותו. בר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. האדם הזה לא יכול לתכלל את כל המדינה, נגמר הסיפור הזה, מספיק. משרד הבריאות צריך להתעסק בעניינים שלו. הוא מנהל את הספורט, הוא מנהל את הכלכלה, הוא אומר אם יש חדרי כושר, הוא אומר אם נסתפר, הוא אומר אם נעשה ציפורניים. די, מספיק עם הדבר הזה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא מדבר על משרד הבריאות או על שר הבריאות ספציפית, אני מדבר בכלל על מעורבות של גורם כלשהו מהרשות המבצעת. לא צריכה להיות מעורבות של השלטון בתהליכי בחירות, זה לא יעלה על הדעת. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> משרד הבריאות אמור לדאוג לבריאות, זה תפקידו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא קשור למעורבות בעניין של הבחירות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> או שוועדת הבחירות סוברנית, או שהיא לא סוברנית. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא כתוב הסכמה, כתוב התייעצות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא תיגמר ההתייעצות הזאת, יהיה בלגן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו בעד להשאיר התייעצות עם שר הבריאות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו בעד למחוק את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הבקשה של משרד הבריאות הייתה שזה יהיה בהסכמתם, אבל לזה לא הסכמנו. זה יהיה בהתייעצות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> טעם לפגם. גם התייעצות היא מעורבות של הרשות המבצעת בהליכי הבחירות, זה דבר לא מקובל. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מי אמור לתת הנחיות בריאותיות? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יושב-ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם סגניו. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הוא לא יודע לקחת אחריות בריאותית. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז שיחליפו אותו. צריך יועץ. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> המטרה, אני מניח, היא שהמידע הבריאותי, המקצועי יובא בפני ועדת הבחירות בלי שהגורם המקצועי משפיע. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> שההחלטה של ועדת הבחירות תהיה אחרי שנמסרה לה חוות דעת מקצועית מצד משרד הבריאות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> זו התייעצות. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> זו לא התייעצות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> שר הבריאות הוא לא הגורם המקצועי, הוא לא רופא. אתם רוצים התייעצות? שימו את הפרויקטור. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> שר הבריאות הוא האיש שמביא את הדעה לכאן. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא מביא שום דבר, הוא לא מומחה לאפידמיולוגיה. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> דווקא הדיבור על חוות דעת מקצועית מובילה את זה לגורם המקצועי שהוא לא השר. השר לא כותב חוות דעת רפואית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו מכבדים את נציגי הציבור שלנו, ושר הבריאות מוסמך להביא את העמדה של משרדו. מי שיש לו בעיה עם זה, שתהיה לו בעיה עם זה. זה בסך הכל הנחיות של משרד הבריאות בנוגע לשמירת מרחקים. איך זה קשור להתערבות בבחירות? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ברגע שנותנים דריסת רגל לרשות המבצעת בהליכי בחירות - מסוכן. << אורח >> בינה רונן: << אורח >> אנחנו מבקשים בהקשר הזה שהוועדה תשמע את מרכז השלטון המקומי, כי הכוונה של התקנות האלו להטיל מגבלות על הרשות המקומית שבסמכותה נמצאים בתי הספר בהם מוצבות הקלפיות. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> גם בימים כתיקונם אנחנו מציבים קלפיות בבתי הספר. << אורח >> בינה רונן: << אורח >> ההוראות יטילו חובה על הרשות המקומית להתקין, למשל, אמצעים על שמירה על היגיינה וכו'. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אנחנו מספקים את חומרי ההיגיינה, אנחנו מספקים את הכל. מבחינתכם זו קלפי רגילה בבתי ספר כמו הקלפי שהייתה במרץ האחרון ובספטמבר. << אורח >> בינה רונן: << אורח >> זה לא יטיל שום אחריות על הרשות המקומית בשום צורה? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> לא. << אורח >> בינה רונן: << אורח >> מי הגורם האחראי? << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> התפיסה שלנו הייתה שהגורם האחראי הוא ועדת הבחירות. יכול להיות שנוריד את המילים האלה אחרי שנתייעץ עם הנסחות שלנו. לגבי העניין של ההתייעצות עם שר הבריאות, אנחנו יכולים לעשות מה שעשינו בסעיף הקודם שהייתה בו התייעצות - שכתבנו שההתייעצות עם משרד הבריאות היא באשר לשיקולים הבריאותיים הכרוכים בעניין. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> השיקול המקצועי צריך להיות של הפרויקטור, או של - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הפרויקטור לא מוגדר בחוק. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא יעלה על הדעת שנציג הרשות המבצעת יהיה מעורב כהוא זה בתהליכי בחירות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מציע – לאחר קבלת חוות דעת מקצועית ממשרד הבריאות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש לי בעיה עם זה. בהיוועצות אתה יכול לבוא עם גורם בדברים. בהיוועצות אנחנו יושבים עם משרד הבריאות בצוות משותף ודנים סוגיה-סוגיה. חוות דעת זה נייר שמונח לך על השולחן שאתה לא יכול לדבר איתו, אתה לא יכול לעשות איתו מו"מ בנוגע לחלופה רלוונטית. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז שזה שיהיה בהיוועצות עם הגורמים המקצועיים במשרד. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> היוועצות עם מנכ"ל משרד הבריאות במקום השר, אם אתם לא רוצים את השר. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גורם מקצועי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> פרופסור לוי הוא רופא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בבחירות בתל-מונד קבענו היוועצות עם שר הפנים ולא שמענו שקפצתם. אם אתם לא רוצים את שר הבריאות, תקבעו את מנכ"ל משרד הבריאות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> דין, אני חושב שהסמכות היא של יושב-ראש ועדת הבחירות והסגנים שלו. אפשר לכתוב שהסמכות היא של יושב-ראש הוועדה, בהתייעצות עם סגניו, לאחר קבלת חוות דעת מקצועית. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> עדיף היוועצות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל לא עם השר. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אז עם המנכ"ל. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> היוועצות עם מנכ"ל משרד הבריאות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא מת על זה, אבל זה עדיף. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה ייבדק. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> דיברנו רק על הגורם הקובע, לא על המשמעות ועל תוכן הסעיף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה סעיף 8 אומר? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> סעיף 8 נותן סמכות ליושב-ראש ועדת הבחירות לקבוע מגבלות על בית עסק או מקומות אחרים. << אורח >> איתמר גרוטו: << אורח >> יש פה משמעות לאמירה מקצועית של משרד הבריאות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> סיכמנו שמנכ"ל משרד הבריאות יהיה זה שיתייעצו איתו. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> הוראות שעה לעניין סדרי בחירות 9. (א) הוראות הבחירות לכנסת (הוראות שעה לבחירות לכנסת העשרים ושתיים), התשע"ט–2019, שקבעה ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף 145(ד) לחוק הבחירות לכנסת, יעמדו בתוקפן עד פרסום תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וארבע. (ב) בסעיף 145(ד) לחוק הבחירות, במקום האמור בו, יבוא: "(ד) בתקופה שבין 90 יום לפני יום הבחירות, ועד יום פרסום תוצאות הבחירות ברשומות, רשאים יושב ראש הוועדה המרכזית, ביחד עם סגניו, ליתן הוראות שעה בעניינים האמורים בסעיף קטן (א); הוראות לפי סעיף קטן זה יכולות להיות כלליות או לחול על אזורי בחירות או ועדות בחירות מסוימים; הן יפורסמו או יובאו לידיעת הנוגעים בהן כפי שיושב ראש הוועדה המרכזית ימצא לנכון; הן אינן טעונות פרסום ברשומות." ההסדר הקיים היום בסעיף 145 לחוק הבחירות לכנסת מקנה לוועדת הבחירות המרכזית סמכות לקבוע הוראות שעה בטווח של 60 הימים שלפני יום הבחירות. במערכות הבחירות הקודמות, בגלל שהתעורר הצורך, ועדת הבחירות אמרה: יש לנו איזה שהוא פער של זמן בין היום ה-90 שבו מתחיל תהליך הבחירות, לבין היום ה-60, ואז היא ביקשה לאפשר ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע בטווח שבין היום ה-90 שלפני הבחירות לבין היום ה-60 שלפני יום הבחירות את הוראות השעה, כשמהיום ה-60 עד יום הבחירות – הוועדה עצמה. עכשיו מוצע לקבוע הסדר חדש כהוראת שעה שיאמר שעל כל 90 הימים יחול הסדר אחד, כלומר, לא תהיה חלוקה בין פרק הזמן מהיום ה-90 עד היום ה-60 ומהיום ה-60 עד יום הבחירות, אלא יהיה הסדר אחד שיחול מהיום ה-90 לפני הבחירות עד יום הבחירות, כשההסדר אומר שהסמכות לחרוג מההוראות ולקבוע הוראות מיוחדות, הוראות שעה, תהיה של יושב-ראש ועדת הבחירות ביחד עם סגניו. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה זה אומר "ביחד עם סגניו"? בהסכמת כל סגניו? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה לא בהתייעצות? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> "ביחד עם" אומר שזה בהסכמה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה רוב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אתה לוקח את הסמכויות ממליאת הוועדה ונותן לנשיאות. ולזה אני התנגדתי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> האם בהסכמת רוב הנשיאות או כל הנשיאות? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> מה שמוצע פה זה רוב. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני מציע שזה יהיה בהסכמת כל הוועדה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בהסכמת כל הוועדה זה לא יהיה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא ילך. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אפשר ב-35 חברים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אז תחזיר את זה למליאה. לרוב מדינת ישראל אין שם נציג. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אם זאת החלטת הוועדה, פשוט נאריך את הסמכות של המליאה מהיום ה-60 ליום ה-90. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מדובר בדברים טכניים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה נקרא טכני ומה לא? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> טפסים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כתוב כאן שזה יחול על אזורי בחירות או על ועדות בחירות מסוימות, שזה לא כל כך דבר טכני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> שמירת הסדר, נוכחות בקלפי, טפסים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> איפה אתה רואה טפסים? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא טכני. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> חבר הכנסת קרעי, אלה לא דברים שיכולים לקבוע הסדרי הצבעה חדשים. הדברים האלה הם סך הכל דברים טכניים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אלה דברים מהותיים ליום הבחירות. אני חושב שבדבר כל כך משמעותי צריך שיהיה ייצוג לרוב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה קורה אם אין הסכמה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> במליאה יש רוב. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> במליאה מיוצגות כל הסיעות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה לקחת את ההסדר שיש היום מהיום ה-60 ולמתוח אותו ליום ה-90. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יש מפלגות שלמות בכנסת שלא נמצאות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שהוראות שונות צריכות להתקבל במליאת הוועדה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בנשיאות קבענו שזה לא רק היושב-ראש לבד, זה גם הסגנים. עכשיו גם זה לא טוב, צריך את המליאה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> למפלגה מכובדת עם תשעה מנדטים כמו ש"ס אין נציג בנשיאות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אולי יהיה לה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> פתאום אתה מסכים להכניס סגן של ש"ס. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> הוסכם להשאיר את הסמכות לוועדה בחוק, ולהאריך את הסמכות מהיום ה-60 ליום ה-90. תיקון חוק דרכי תעמולה 10. בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959 , בסעיף 17ה, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) (1) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או יושב ראש ועדת בחירות אזורית רשאי להורות כי דיון בבקשה לפי סעיפים 17ב עד 17ד יתקיים בדרך של היוועדות חזותית, אם מצא כי אין אפשרות מעשית לערוך את הדיון בנוכחות הצדדים בשל הגבלות שהוטלו לפי חיקוק שתכליתו התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה החדש או אם הצדדים ביקשו זאת אף אם יש אפשרות מעשית לקיים את הדיון בנוכחות הצדדים. (2) דיון בבקשה לפי סעיפים 17ב עד 17ד יתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי פסקה (1), רק אם יתאפשר לכל המשתתפים בדיון, לראות את הדיון ואת כלל המשתתפים בו באמצעות מסך, לשמוע את כלל המשתתפים בדיון ואת הנעשה בו בזמן אמת ולהשמיע את עמדתם." בעוד שמקודם בתיקון לחוק הבחירות הוצע שוועדת הבחירות המרכזית תוכל לקיים בנסיבות מסוימות דיונים באמצעות היוועדות חזיתית, פה מוצע במסגרת חוק דרכי תעמולה, החוק שדן בתעמולת בחירות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא מתלהב מכל העניין הזה של היוועדות חזותית בבתי משפט ופה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> גם פה זה יהיה באחת משתי אפשרויות: או שאין אפשרות מעשית לקיים את הדיון בנוכחות הצדדים, או שהצדדים עצמם ביקשו והסכימו לדבר הזה. תיקון חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות 11. חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו¬–1996 , ייקרא כך: (1) בהגדרה "תקופת הבחירות", במקום פסקה (2) יבוא: "(2) תקופה של 60 ימים המסתיימת 5 ימים לאחר יום פרסום תוצאות הבחירות לפי סעיף 11 לחוק-יסוד: הכנסת ;"; (2) בהגדרה "תשלום", במקום הסכום הנקוב בה יבוא "18,000 שקלים חדשים". חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות קובע הסדר שמתייחס למיסוי של השכר שמרוויחים האנשים שעובדים במערכת הבחירות. כדי למנוע מצבים שבהם אנשים לא ירצו לבוא בגלל העניין של תיאום מס, החוק בא ואומר שיהיה הסדר שייקח מהם מס בצורה רוחבית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מנכים 25% מכולם. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> 25% מכולם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא הסדר שהיה קיים? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה ההסדר. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> זה רק ב-30 ימים, לא בכל התקופה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> ההסדר הקיים היום מורכב משני רכיבים: רכיב אחד זה הרכיב של הזמן, והרכיב השני הוא הרכיב של הסכום. הרכיב של הזמן בחוק הקיים מדבר על סכומים שאנשים הרוויחו בתקופה של 30 ימים שמסתיימים שלושה ימים אחרי יום הבחירות, כשהסכום המקסימאלי שעליו חל ההסדר הזה הוא סכום של 8,800 שקלים. לקראת הבחירות הקודמות הוועדה תיקנה את הוראת השעה והגדילה את שני הרכיבים האלה. את התקופה של הזמן היא הגדילה ל-45, לא ל-30 ימים, ואת הסכום היא הגדילה מ-8,800 ל-11,700. למה 11,700? בגלל שהיה סעיף שאיפשר את העלאת שכרם של העובדים בבחירות בשלושים ומשהו אחוז, כשמ-8,800 ל-11,700 זה פחות או יותר גילום הסכום הזה. פה מוצע להאריך את אלמנט הזמן מ-30 ימים ל-60 ימים, שזה פי שניים זמן, כשהתקופה הזאת של ה-60 ימים תסתיים חמישה ימים אחרי יום פרסום תוצאות הבחירות. עוד מוצע להגדיל את הסכום שעליו יחול הסדר המיסוי שאמרנו מקודם, הסדר המיסוי המקל, מ-8,800 ל-18,000, וזה מכיוון שהאנשים שצריכים להעביר הדרכות וכל מיני דברים, במקום לקבוצה אחת של 30 אנשים, הם יצטרכו להעביר לכמה קבוצות. ממילא הפריסה של העבודה תהיה רחבה יותר, לכן מוצע למתוח גם את אלמנט הזמן וגם את אלמנט הסכום, כשפחות או יותר להגדיל את שני האלמנטים פי שניים - פי שניים זמן, וטיפה יותר מפי שניים סכום. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל אחד כזה משלם 25% מ-18,000 שקל? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> עד תקרה של 18,000 שקל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה אחוז המס למי שמשתכר 18,000 שקל? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לעובדים במפלגות אצלנו יש עוד עבודה. מס שולי הוא הרבה יותר גבוה, הוא יכול להיות 34% ואולי גם להגיע ל-50% במשכורות מסוימות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה 18,000 סך הכל? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בגלל ההוספה של הימים הוגדל הסכום. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> הגענו לפרק שעוסק בהלוואות לסיעות. יש את ההלוואות שהסיעות קיבלו בתחילת כל כנסת. יש פה שלושה אלמנטים. אלמנט אחד זה שלא מנכים מהמקדמות שהמפלגות עשויות לקבל כמימון בחירות, אלמנט שני זה שהחזר ההלוואות ייפסק עם היציאה לבחירות ויתחדש לאחר כינונה של הכנסת ה-24, והאלמנט השלישי הוא שהיקף הפריסה של התשלומים יהיה ל-52 חודשים מהיום שהכנסת ה-24 תכונן. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא ייגמר הסיפור הזה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> ההצעה שלנו הייתה 43 חודשים. בבחירות הקודמות דובר על 52 חודשים, שזה ארבע וחצי שנים. אנחנו חשבנו שמקצועית נכון לעשות את זה 43 חודשים. זה נדון בוועדת הכנסת, אבל הוחלט על 52 חודשים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הנושא הזה סוכם. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> הוראת שעה – הלוואות לסיעות 12. (א) על אף האמור בסעיף 14(ב) לחוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019 – 1. ביקשה סיעה לקבל הלוואה לפי סעיף 7ג לחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973 (להלן – חוק המימון) לאחר כינונה של הכנסת העשרים וארבע, יובאו בחשבון לעניין סכום ההלוואה שהיא זכאית לו לפי סעיף קטן (ב)(1) לסעיף האמור גם הלוואות שניתנו לאותה סיעה בתקופות כהונתן של הכנסת העשרים ואחת, הכנסת העשרים ושתיים והכנסת העשרים ושלוש; (2) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ואחת יקראו את סעיף 7ג לחוק המימון כך: (א) בסעיף קטן (ב)(2), במקום "מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים וארבע ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים"; (ב) סעיף קטן (ג) לא יחול, ויחולו הוראות אלה: הסתיימה כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש לפני פירעון הלוואה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תנוכה יתרת ההלוואה מהמקדמה שהיא זכאית לה לפי סעיף 4 לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע; לא הגישה סיעה רשימת מועמדים לכנסת העשרים וארבע, תנוכה יתרת ההלוואה ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, ולא יחולו עליה הוראות סעיף קטן (ב)(2) כנוסחו בפסקת משנה (א); (3) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים יקראו את סעיף 7ג לחוק המימון כך: (א) בסעיף קטן (ב) – (1) בפסקה (1), במקום "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וחצי"; (2) בפסקה (2), במקום "מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים וארבע ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים"; (ב) סעיף קטן (ג) לא יחול, ויחולו הוראות סעיף קטן (א)(2)(ב); (4) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש יקראו את סעיף 7ג לחוק המימון כך: (א) בסעיף קטן (ב) – 1. בפסקה (1), במקום "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים"; 1. בפסקה (2), במקום "מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום שלוש שנים מיום כינוס הכנסת" יבוא "מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים וארבע ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים"; (ב) סעיף קטן (ג) לא יחול, ויחולו הוראות סעיף קטן (א)(2)(ב); (5) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים וארבע יקראו את סעיף 7ג(ב) לחוק המימון כך: (א) בפסקה (1), במקום "לכל חודש מיום מתן ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים"; (ב) בפסקה (2), במקום "שלוש שנים" יבוא "ארבע שנים וארבעה חודשים". (ב) על אף האמור בסעיף 7ג(ב)(3) לחוק המימון, לעניין קבלת הלוואה בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש, סיעה שעד יום תחילתו של חוק זה לא קיבלה הלוואה לפי סעיף 7ג(ב)(1) לחוק המימון או שקיבלה חלק מסכום ההלוואה שהיא רשאית לקבל כאמור, תהיה זכאית לקבל הלוואה אף ללא אישורו של יושב ראש הכנסת והמלצת הוועדה הציבורית, בתנאים האלה: 1. ההלוואה תהיה בשיעור שלא יעלה על 80% מסכום ההלוואה שהסיעה הייתה זכאית לקבל לפי סעיף 7ג(ב)(1) לחוק המימון נכון ליום תחילתו של חוק זה; (2) הסיעה ביקשה את ההלוואה בתוך עשרה ימים מיום תחילתו של חוק זה. חשוב לומר שההסדרים האלה הם הסדרים שנעשו לקראת הבחירות לכנסת ה-22, ה-23 ועכשיו שוב. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת הפשרה של פינדרוס. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> בגלל שמדובר בסעיף שיש בו פגיעה בסעיף 4 לחוק יסוד הכנסת, זה דורש 61 במליאה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בכל אחת מהקריאות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> נכון. << אורח >> הידי נגב: << אורח >> אני מבקש לדבר על הפרקטיקה הזאת של גלגול על גלגול על גלגול של הלוואות מאוצר המדינה שאתם חברי הסיעות לוקחים על עצמכם מהכנסת ה-21 עד עכשיו לקראת הבחירות לכנסת ה-24. מדובר פה על גלגול של חובות שנאמדים במאות מיליונים שאוצר המדינה מפסיד. תוך כדי משבר כלכלי יש פה תוספת למימון בחירות. למה זו תוספת למימון בחירות? התוספת הזאת היא דה פקטו. במקום שהוועדה הציבורית תשב על המדוכה ותחליט האם להוסיף מימון בחירות ליחידה, מה שקורה פה זה שלוקחים הלוואות וכך מעלים את מימון הבחירות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מחזירים את זה בסוף. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אף אחד מכל מי שיושב פה לא רוצה לקחת הלוואה, רק מה לעשות שנפלו עלינו בחירות בגלל כל מיני אנשים טובים ואין לנו ברירה אלא לקחת הלוואות. מה אתה רוצה שנעשה? אתה מדבר דברי טעם. פתרונות יש לך להציע לנו? אין לך פתרונות. << אורח >> הידי נגב: << אורח >> דרך המלך להוסיף מימון בחירות היא להגיע לוועדה הציבורית, היא זו שאחראית להוסיף. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על זה יש בג"ץ? זה נכון שהגשתם בג"ץ? << אורח >> הידי נגב: << אורח >> לא, הבג"ץ שהגשנו זה על הדוחות הכספיים שהמפלגות לא הגישו מהבחירות לכנסת ה-21 עד הבחירות לכנסת ה-23 למבקר המדינה. אנחנו לא יודעים איך המפלגות מתנהלות עם מאות המיליונים שהן מקבלות מכספי הציבור. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מי שמתנהל לא כמו שצריך חוטף אותה בגדול. << אורח >> הידי נגב: << אורח >> אנחנו מדברים על הלוואות על הלוואות. יש פה את העניין של עקיפת המנגנון של הוועדה הציבורית, ויש פה את העניין שהכנסת מחוקקת לעצמה, שזו איזו שהיא דוקטרינה משפטית שבה מי שיושב על השמנת הוא גם זה שמחליט לעצמו. יש פה גם חוסר שקיפות כלפי מפלגות אחרות שלא יכולות לקבל. את חוסר השוויון הזה אלעזר הדגיש שצריך 61 ח"כים כדי להעביר. לטעמנו 62 ח"כים זה לא מספיק, נדרש פה איזה שהוא מנגנון נוסף כדי להחליט שמחזירים חלק או מחזירים תוך זמן קצוב. יש פה התפרעות עם כספי ציבור. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> עד עכשיו כל התיקונים שדיברנו עליהם היו תיקונים של הוראות שעה מיוחדות לקראת הבחירות לכנסת ה-24. התיקונים שאנחנו מדברים עליהם מכאן ואילך הם תיקונים שהם תיקוני קבע, לא תיקונים זמניים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא כהוראת שעה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> נכון, לא כהוראת שעה. תיקון חוק הבחירות 13. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 – (1) בסעיף 20(א), בסופו יבוא "בעת מינוי יושב ראש לכל ועדה אזורית ימנה לו נשיא בית המשפט העליון גם ממלא מקום, שיכהן באופן זמני אם נפטר היושב ראש, התפטר, או אם יושב ראש הוועדה המרכזית קבע שנבצר ממנו מלמלא את תפקידו"; כשממנים היום את יושב-ראש הוועדה המרכזית, ממנים לו אוטומטית גם ממלא מקום. אין הוראה דומה לגבי השופטים שיושבים כיושבי ראש הוועדות האזוריות, לכן מוצע להשוות את ההסדר כך שגם להם ימונה ממלא מקום. (2) בסעיף 21 – (א) בסעיף קטן (א)(2)(ד), במקום "ביותר מ-10%" יבוא "ביותר מ-15%"; לפני מספר שנים, בעקבות יוזמה של חברי כנסת, נחקק חוק שמאפשר לסיעות להחליף ביניהן את הנציגים שלהן בין ועדות קלפי. יש מספר תנאים שהחוק קובע להחלפה הזאת: אחד, שצריך הסכמה של שתי הסיעות, שניים, שהיושב ראש צריך לאשר את זה, ושלוש, שהשינוי בין אזורי בחירה לא יעלה על 10% ממה שקבעה הוועדה המרכזית. הרעיון הוא שיהיה איזון בתוך כל קלפי וקלפי, בתוך כל אזור ואזור. אחד התנאים שוועדת חוקה קבעה כשחוקקנו את החוק זה שהפער בין מה שקבעה ועדת הבחירות מלכתחילה לתוצאה הסופית אחרי ההחלפות לא יחרוג ביותר מ-10% מהקביעה המקורית. מה שמוצע פה, לאור בקשות של חברי כנסת ושל יושב-ראש הוועדה, זה טיפה להגמיש את זה, להעלות את זה מ-10% ל-15%. (ב) בסעיף קטן (ז), במקום "שש עשרה" יבוא "שמונה עשרה; (3) בסעיף 21א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) מי שביום הבחירות הוא בן עשרים ואחת ומעלה כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי". << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה היה 18, נכון? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לפי החוק היום מי שהוא בן 16 יכול להיות חבר ועדת קלפי. הוועדה העלתה בפעמים הקודמות את הגילאים. את הגיל של חבר ועדת הקלפי היא העלתה מ-16 ל-17, ואת הגיל של מזכיר ועדת הקלפי היא העלתה ל-21. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כהוראת שעה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כהוראת שעה, מתוך הבנה שהתפקיד של מזכיר הוא תפקיד משמעותי, הוא תפקיד עם הרבה אחריות. היות ורוצים אנשים שהם יותר מבוגרים, אנשים שהם בעלי ניסיון כדי שכמה שפחות אפשר יהיה להפעיל עליהם לחצים או מניפולציות, הוצע להעלות את זה לגיל 21, ואכן זה נעשה בבחירות הקודמות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הגיל שבו אפשר להיות חבר ועדה? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> חברי הוועדה יכולים להיות בני 16. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> החוק אומר 16. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לקראת הבחירות לכנסת הקודמת העלינו את זה בהוראת שעה ל-17, ועכשיו מוצע להעלות את זה בהוראת קבע ל-18. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מקבל את זה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם נותנים לתושב בן 17 להצביע בבחירות מוניציפאליות, הוא בהחלט יכול להיות חבר ועדת קלפי. אני לא מבין למה צריך להעלות את זה ל-18. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בני 16 הם יותר - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני הייתי מחזיר ל-16, אבל אם נקבע 17 אז 17. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני הייתי מוריד את הגיל של מזכיר ועדת הקלפי מ-21. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בגיל 19 הוא יכול לפקד על חיילים בצבא ולא יכול להיות - -? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה תפקיד רציני מאוד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בן 18 לא יכול להיות? בן 19 לא יכול להיות? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> מזכיר ועדת הקלפי מנהל את ועדת הקלפי. זאת אחריות עצומה שמטילים על כתפיו. הוא צריך לדעת להתמודד מול שלושה חברי ועדה שלעיתים הם אנשים מבוגרים ומנוסים שמפעילים לחצים, הוא צריך לדעת להתמודד מול המשקיפים בחדר ועדת הקלפי. אני בטוחה שאתם לא רוצים מצב שבו המזכיר יהיה נתון ללחצים בלתי ראויים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם מפקד טנק נתון ללחצים בלתי - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני חושב ש-21 זה מידי גבוה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תסביר למה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כי ילד בן 18 הוא ילד מספיק חכם. אם אתה לא רוצה 18 אז 19. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מזכיר קלפי? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מזכיר קלפי. מה זה מזכיר קלפי, ריבונו של עולם? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> על מזכיר קלפי מוטלת אחריות גדולה מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זה פקיד שצריך להיות נאמן על ועדת הבחירות ולעשות את עבודתו מקצועית. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יודע כמה החלטות הוא יכול לקבל? ממתי ילד בן 17 עושה דבר כזה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אז לא 17. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 16. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> 21. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מי שיכול להיות מפקד טנק גם יכול להיות מזכיר קלפי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מסכים. בוא נגיד שאת הגיל של חברי ועדת הקלפי, שזה 16, נעלה ל-17. על פי החוק הוא 16. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה היה קודם? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> 21 זו הוראת שעה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> ועדת הבחירות מבקשת מכם להשאיר את זה במספרים האלה. אם אתם חושבים שיש פה איזו פגיעה מהותית בחירותו של בן ה-16, אני מבין את זה, אבל אם לא, שחררו. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> חייל יכול להיות מזכיר כנסת? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כי צריך 21. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אי אפשר לקבוע גיל 18 בלי לתת לחיילים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש דברים שאסורים לאנשים בשירות, כמו להיות במסגרת פוליטית. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> יש פה טעם לפגם. אם הסיפור הוא גיל, אז אל תקבעו גיל שבו חלק גדול מבני הגיל לא יכולים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לפי החוק אסור לחייל להיות חבר מפלגה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> מזכיר ועדת קלפי זה מטעם מדינה, זה לא מטעם מפלגה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> הצבא לא יכול להבטיח שהוא ישחרר את החיילים לקראת יום הבחירות. אנחנו לא יכולים להסתמך על חוסר היכולת להתחייב. אנחנו מעסיקים חיילים כסדרנים, אבל זה בהסדר מיוחד עם הצבא בנוגע לחיילים בודדים שהצבא מתחייב לשחרר אותם. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> למה אלה שהם מתחייבים לשחרר לא יכולים להיות מזכירי קלפי? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה את המשרד הממשלתי אפשר לחייב לשחרר, כמו שעשינו בחוק, ואת הצבא לא? << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> בסוגיה הזאת צריך לשמוע את נציג צה"ל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו חושבים שמגיל 18 ומעלה אפשר להיות מזכיר. אם משחררים אותו, שיבוא ויהיה. יש חוק חופש העיסוק. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> תקבלו החלטה כהבנתכם, אבל כגורם מקצועי אנחנו אומרים לכם שצריך איזו שהיא בשלות מסוימת. צריך גיל מסוים בשביל לשבת מול נציגי מפלגות אחרים, בשביל לפקח על בחירות בקלפי, בשביל לזהות אנשים. << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >> יש לכם סטטיסטיקה מה קרה בבחירות הקודמות? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אנחנו יכולים להגיד. << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >> האם עם גיל 18 היו פשלות? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ראינו בבחירות הקודמות שהיה שיפור אדיר בכוח האדם. << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >> בגלל שעשיתם סינונים יותר טובים. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> מדובר במזכיר קלפי, שזו פעולה מטעם המדינה, מטעם ועדת הבחירות. אי אפשר לקחת חיילים, שהם לכאורה בגיל הרלוונטי, ולקבוע קטגורית שהם לא יכולים להיות. אם אתה עולה ל-21, השאלה מתייתרת. אני לא נותן את דעתי, אבל אם מחליטים על גיל 18, לא יכול להיות שיימנע מחייל לעומת מישהו שאינו בצבא. זה לא נראה לי סביר, אין בזה היגיון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני זוכר שבזמנו עמדנו בתוקף שיישאר גיל 18. אני עדיין סבור שבן 18 יכול למלא את התפקיד של מזכיר באופן ראוי ביותר. אפשר לסכם עכשיו שחבר ועדת קלפי יוכל להיות בן 17 מזכיר בן 21, ואנחנו נגיש הסתייגות בין שנייה לשלישית. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> יש פה עניין ציבורי מאוד רגיש שצריך לתת עליו את הדעת. צריך ללכת לקראת חיילים שיכולים לעשות את התפקיד. מה השכר של מזכיר קלפי? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> 2,200 שקל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מקבל את מה שאומר אוסאמה. יש לנו עוד קריאה שנייה ושלישית כדי לחכוך בדברים. אני חושב שגיל 21 הוא גיל ראוי להיות מזכיר קלפי. לגבי חברי ועדה, אני לא הייתי מוריד את הגיל ל-16. לגבי אם זה 17 או 18, יהיה לנו זמן לחשוב ולדבר על זה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה לחלוק עליך, יעקב. גיל 18 הוא גיל שבישראל נותנים אחריות גדולה מאוד לאנשים, ואני לא מדבר על הצבא כי זה לא העניין העיקרי, למרות שזה גם נכון. יש אנשים בגיל הזה שעובדים בהצלת חיים ממש, כמו במד"א. יש מתנדבים בני 18 במד"א שממש מצילים חיים. למה אי אפשר לתת להם להיות מזכירי קלפיות? אני לא מבין את ההיגיון מאחורי זה. אני חושב ש-18 זה גיל טוב להיות מזכיר. אני חושב שגם נכון יהיה לחזור למה שהיה לפני הוראת השעה, לגיל 16 לגבי חבר קלפי. אני לא חושב שזה מה שיגרום לחיילים לצאת באיזו שהיא התפרצות עדרית כדי לקבל גימלים. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> 2,200 שקל לחייל שמרוויח 800 שקל בחודש זאת הכנסה משמעותית ליום בחירות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא נכנס לרזולוציות של האם כן חייל או לא חייל, אני מדבר ברמה העקרונית. ברמה העקרונית אין שום מניעה מלאפשר לצעירים בני 18 להיות מזכירי קלפיות ולבני 16 להיות חברי קלפיות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אף אחד לא חושב שלבחור בן 18 אין כישורים מצוינים, בטח בתחום כזה. בחורים מתחילים להטיס מטוסים בגיל כזה, הם עושים הרבה מאוד דברים גדולים. אני חושב שזה סוג של עבודה מאוד מאוד פקידותית, אחראית, אפילו משעממת במידה מסוימת, וצריך לחשוב אם 17 או 18. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> יש הבדל בין מזכיר ועדת קלפי לחבר ועדת קלפי. חבר ועדת קלפי הוא מטעם מפלגה, יש לו מוטיבציה פוליטית בריאה וראויה. אדם בגיל 17, אפילו אולי 16, יכול למלא את הפונקציה הזאת, הוא בשליחות רעיונית, אפילו עם להט, והתפקיד הוא לא מורכב. מזכיר ועדה הוא משרה של ועדת הבחירות המרכזית. המשרה היא משרה מכובדת, היא מייצרת קודם כל אמון, ויש שכר יפה בצידה. 2,200 שקל למזכיר, בפרט היום בתקופת הקורונה, זה סוג של הכנסה ראויה. אינני תוהה לגבי בשלות אדם לשמש, למרות שאני נותן טעם חזק לשיקולים המרכזיים של ועדת הבחירות שנתנו דעתם לשאלה האם מזכיר, בפרט בימים שהם מאוד מתוחים, יכול למלא את אותו תפקיד עם האמון הציבורי מחויב המציאות המורכבת שבה אנחנו חיים. בהינתן שבגיל 18 עד 21 יש חלקים גדולים שנמצאים בצבא, ובהינתן שמערכת הבחירות מייצרת או מבוססת על רעיון של שוויון בכל דבר ועניין שזה נשמת אפה, לא יכול להיות מצב שיימנע מחיילי צה"ל להיות מזכירי קלפי בגלל שיקולים של הוועדה. גם אם היה כך לפני כן, נדמה לי שזאת בעיה שצריך לתת עליה את הדעת. אולי צריך להסדיר הוראה מיוחדת לצבא לשחרר איפה שהוא יכול, או אולי להסתכל על זה אחרת. לא יעלה על הדעת שבגלל עניין של אי ודאות מלאה יימנע מאנשים שמשרתים בשירות סדיר להיות מזכירי קלפי, כשהתפקיד הוא תפקיד של ועדת הבחירות המרכזית והשכר הוא 2,200 שקלים. מדובר באנשים שבשירות הסדיר ההכנסה שלהם היא 800 שקל, אולי 1,000 שקל. אנחנו יודעים שחיילים עורפיים, שהמשכורת שלהם נמוכה, מן הסתם ביום הבחירות ייתכן ויוכלו להשתחרר. אני לא קובע במסמרות את דעתי לעניין הגיל, למרות שאני מכבד את שיקול הדעת המקצועי, אבל יש פה בעקיפין מראית עין של פגיעה בחיילי צה"ל, ואני לא חושב שמישהו בשולחן הזה היה רוצה לפגוע בחיילי צה"ל. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> חשוב להבין את תפקיד המזכיר. לפי החוק לא ניתן לפתוח את הקלפי בבוקר אם לא מגיע לפחות חבר ועדת קלפי אחד. אם חייל לא יגיע, אנחנו בבעיה, אנחנו לא יכולים לפתוח את הקלפי. אני מניחה שהרבה מזכירים וחברי ועדות קלפי צפויים לא להגיע בגלל בידודים בבוקר, מחלה וכו' ונצטרך להתמודד עם הסוגיה הזאת. צריך לדעת שזה לא רק עניין של חוסר ודאות, זה גם מהסיבה שהצבא לא מאפשר את זה. אולי כדאי לשמוע את הצבא. בגלל זה יצרנו את הפרויקט של העסקת חיילים כסדרנים. אם שם הם לא מגיעים, אנחנו מוצאים פתרונות. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> למה אי הוודאות? יש אלפי חיילים שאפשר לייצר להם ודאות, הרי התאריך של הבחירות הוא תאריך ידוע. יש יחידות מסוימות שיגידו: "מצטערים, לא משחררים אותך", ויש יחידות אחרות שיוכלו לשחרר. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> בוא נשמע את הצבא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני חוזר להצעתי לקבוע גיל 17 לחבר קלפי ו-21 למזכיר קלפי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לקראת קריאה שנייה ושלישית נגיש הסתייגויות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מתנגד. אני לא מוכן לפטרנות הזאת. גוף שלא נותן בעצמו דוגמה יבוא ויגיד: "אלה יכולים, אלה לא יכולים"? אם בן 19 יכול להוביל חיילים, אם הוא יכול להגן על החיים שלנו, הוא גם יכול להיות מזכיר קלפי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני מציע שאת כל הדיון הזה נעשה לפני קריאה שנייה ושלישית. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה ילד בן 16 יכול לקבל כסף בשביל לחלק פלאיירים בחוץ ולצעוק שם של מפלגה ולא יכול לקבל כסף בשביל להראות דמוקרטיה ולשמור על עקרונות הדמוקרטיה בפנים? האמירה שהם לא בשלים בגרותית לא מקובלת עלי. אתה רוצה שאני אראה לך כמה אנשים שנמצאים כאן לא בשלים בגרותית? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אנחנו מקבלים את ההצעה של אוסאמה להכניס עכשיו בהצעת החוק גיל 17 לחבר ועדת קלפי, גיל 21 למזכיר קלפי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מקבל את זה. לא יכול להיות שבן 19 לא יכול להיות מזכיר קלפי ויכול להיות מפקד כיתה. עוד מעט נגיד שהוא גם לא יכול להצביע. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוא לא יכול להיבחר. << אורח >> יהודה גוטמן: << אורח >> הייתי בעברי הרבה פעמים מזכיר. המזכירים עוברים סינונים, מבחנים, ראיונות וקורסים. לא משנה מה הגיל, אם הוא לא ראוי הוא ייפול בקורסים, בראיונות או במבחנים. מבחינת חוק יסוד חופש העיסוק אין שום עילה לא לתת לאדם בן 18 להיות מזכיר קלפי. בשנת 2001 הייתה הצעת חוק ממשלתית ששינתה את הגיל בכמה מקצועות - רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס. לפני כן זה היה 26 ו-21. הורידו את זה ל-18 בעקבות חקיקת חוק יסוד חופש העיסוק. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> (4) בסעיף 91, במקום סעיף קטן (ב1) יבוא: "(ב1) שוטר שהצביע כאמור בקלפי לחיילים וזיהה את עצמו באמצעי זיהוי כאמור בסעיף 74, יציג ליושב ראש ועדת הקלפי את התעודה שניתנה לו לפי סעיף 95(א)."; (5) בסעיף 95, במקום סעיפים קטנים (א) עד (ו) יבוא: "(א) שוטר רשאי להצביע בכל קלפי בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי סעיף 116יח, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי באמצעות תעודת השוטר שלו או שזיהה את עצמו באמצעי זיהוי כאמור בסעיף 74 והציג למזכיר ועדת הקלפי תעודה אחרת שהונפקה לו על ידי ועדת הבחירות המרכזית."; הנושא של הצבעת שוטרים נדון בוועדה כמה וכמה פעמים לאורך השנים. בעבר היה לשוטרים איזה שהוא הסדר הצבעה ייחודי ושונה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מעטפה כפולה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> הדבר הזה היה הוראת שעה בבחירות הקודמות, ועכשיו מוצע לקבוע את זה כהוראת קבע. תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) 14. בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט¬–1959 – (1) בסעיף 17ד(ה), במקום "י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) יבוא כ"ט בטבת התשפ"ב (2 בינואר 2022)"; לפני מספר שנים הוועדה פה החליטה ליצור תפקיד של יושב-ראש ועדת בחירות אזורית שהוא שופט מחוזי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הוא קיים כבר עשרות שנים. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> קבעו את זה כהוראת שעה. הוראת השעה הוארכה עוד פעם ועוד פעם. בגלל שהיא עומדת לפקוע ב-1 בינואר 2021, שזה עוד 10 ימים, מוצע להאריך את זה לשנה. יש מחשבות להפוך את זה להוראת קבע בעתיד עם כל מיני תיקונים ושינויים, אבל כרגע, בגלל שאנחנו נמצאים 10 ימים לפני שהוראת השעה הזאת פוקעת, יש להאריך אותה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> דיברנו שאולי נשים את החלק הזה כהצעה נפרדת. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> החשש של דין הוא שאם הצעת החוק לא תתקדם - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אפשר לפצל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שנשאיר את האופציה של פיצול. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> מקסימום זה יפוצל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא צריך כרגע. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> (2) בסעיף 17ד(ד), אחרי "בסעיף 17ה(ב)" יבוא "או (ב1)"; 1. בסעיף 17ה, בסופו יבוא: "(ב1) היה בעל הדין שחויב בתשלום הוצאות או שכר טרחת עורך דין לפי סעיף קטן (ב) רשימת מועמדים משותפת כהגדרתה בסעיף 57 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע כי ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין יוטלו רק על אחת מהמפלגות שהגישה את רשימת המועמדים האמורה.". ככל ויש רשימת מועמדים שמורכבת על ידי מספר מפלגות, הסמכות של יושב-ראש הוועדה לחייב בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין. יושב-ראש הוועדה רשאי לחייב רק את אחת המפלגות שמרכיבה את רשימת המועמדים. כיוון שזו יוזמה של יושב-ראש הוועדה, אני מציע שהוא יסביר אותה. אנחנו חושבים שאין צורך בסעיף הזה. אנחנו מדברים פה על דיון בפני השופט בענייני תעמולה. האדם ששומע את התעמולה יודע את התעמולה מטעם רשימת מועמדים מסוימת, הוא לא יודע אם מי שפרסם את הסרטון או את התעמולה הזאת זו המפלגה הזאת או המפלגה הזאת. הוא רואה מולו רשימה אחת שמפרסמת לו. להיכנס בחקיקה להסדרים הפנימיים של המפלגות שיוצרות את רשימת המועמדים, בעינינו זו הוראה מיותרת, אבל זאת הצעת יושב-ראש הוועדה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשיש רשימה שמורכבת מכמה מפלגות, התעמולה יכולה להיות משותפת או להיות רק תעמולה של מפלגה אחת מסוימת. אם יש מפלגה מסוימת שעשתה כמה עבירות על חוקי הבחירות, או שניהלה את המימון שלה בצורה לא נכונה ובגלל זה הרשימה חטפה קנס מהמבקר, אותה מפלגה היא זאת שאחראית. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> חבר הכנסת סעדי, היא הנותנת. דברים כאלה צריכים להיקבע בהסדרים הפנימיים שבין המפלגות, זה לא דבר שיש צורך לכתוב אותו בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני תומך בחבר הכנסת סעדי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אתה מסכים עם כל הדוגמאות שלו? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מי שמטפל בפרסום של המפלגה שלו לוקח את האחריות על החלק שלו. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> תיקון חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) 15. בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 – 1. בסעיף 7(א)(1), בסופו יבוא: "(כ) הצבעה בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית;" (2) בסעיף 16(א), בסופו יבוא: "(18) הצבעה בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית;" סעיף 7 לחוק הקורונה זה סעיף שעוסק במגבלות התנועה בסגר. החוק מגדיר מה המקרים בהם חייבים לאפשר לאדם לצאת כשהממשלה קובעת בתקנות שיש סגר. ההצעה כאן היא להוסיף את מה שכתוב פה, את ההצבעה בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית, בתור עוד אירוע שאליו צריך לאפשר את היציאה. סעיף 16 מדבר על כך שניתן יהיה לצאת להצביע בקלפי רק בתוך אותו אזור מוגבל. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אנחנו מתנגדים להוסיף את הבחירות לרשויות המקומיות. אני לא יודעת על איזה סגר יהיה מדובר, מה תהיה רמת התחלואה בערים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עד אז חוק הקורונה לא יהיה בתוקף. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> אם הוא לא יהיה בתוקף, מצוין, לא צריך לקבוע שום דבר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה להכניס פה את הבחירות שיהיו ב-2023? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יש רשויות - - << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> ככל שיהיו בחירות ברשויות המקומיות ויהיה סגר, צריך לאפשר לאדם לצאת. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הח"כים רוצים להשאיר את זה. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> (3) בסעיף 44 – (א) בסעיף קטן (ב) – (1) ברישה, אחרי "ערכאות שיפוטיות)" יבוא "וכן על משרדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת וועדות הבחירות האזוריות, על מקום קלפי ועל מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה בבחירות,"; (2) בפסקה (1), אחרי "של כל גוף כאמור" יבוא "ובוועדת הבחירות המרכזית לכנסת וועדות הבחירות האזוריות – יושב ראש הוועדה המרכזית". סעיף 44 לחוק סמכויות מיוחדות הוא סעיף שקובע את הסייגים לתחולת אותו חוק, הוא קובע מתי חוק הקורונה לא יחול. הוא מדבר על זה שלא תהיה תחולה על משכן הכנסת, לשכת נשיא המדינה, משרד מבקר המדינה, בתי המשפט. ההצעה כאן היא להוסיף לאותה החרגה גם את משרדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת וועדות הבחירות האזוריות, את מקום הקלפי, ומקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה בבחירות. הסעיף הבא אומר שיושב-ראש הוועדה המרכזית יוכל לתת את ההנחיות לגבי עובדי אותו גוף, אם זה עובדי ועדת הבחירות או עובדי ועדת הבחירות האזוריות, בעת שהם מבצעים את התפקידים שלהם. מדובר בהוראות שקשורות להגבלות של קורונה. (ב) בסעיף קטן (ד), במקום "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ועובדיה" יבוא "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, יושב ראש של ועדת בחירות אזורית, חברי ועדת הבחירות המרכזית ועובדיה, לרבות מי שמבצע בעבור ועדת הבחירות המרכזית תפקיד או נותן לה שירות". סעיף קטן (ד) מדבר על החרגה כשיש תקנות שקובעות הגבלות של סגר. יש כאן רשימה של בעלי תפקידים, אם זה חברי כנסת, שרים, סגני שרים, שופטים וכן הלאה, שעליהם ההוראות האלו לא יחולו, תישמר להם חופש התנועה. הבקשה שהגיעה לוועדת הבחירות המרכזית היא להחיל את ההחרגה הזאת גם על יושב-ראש ועדת בחירות אזורית, על חברי ועדת הבחירות המרכזית ועובדיה, לרבות מי שמבצע בעבור ועדת הבחירות המרכזית תפקיד או נותן לה שירות. זה לא כולל את חברי ועדת הבחירות האזורית? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא שמנו את זה, אבל אני חושב שנכון להוסיף. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> כשדנו בחוק הקורונה הגדול, בפינצטה קבענו מי יכול לצאת בתוך סגר. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ספקי השירותים שלנו הם חלק בלתי נפרד מהוועדה. אם העובדים של ספקי המחשוב שלנו לא יוכלו להגיע לעבוד בגלל סגר, לא יהיו בחירות. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> אפשר לקבוע שזה יהיה רק בתקופת בחירות? שההחרגה הזאת תחול עליהם רק בתקופת בחירות? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זו תקופת בחירות? אנשי המחשבים צריכים יומיים קודם. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה נקבע כהוראת שעה. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> השאלה מה יחול על אותם מקומות עבודה בכל שלושת החודשים האלה. האם יו"ר ועדת הבחירות יקבע תקנות מקבילות למקומות עבודה לגבי כל אותם נותני שירותים - איך הישיבות שלהם יתבצעו, איך הם ישבו במחיצות? << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> צריך להבין שגם בסגרים אפשר להגיע למקומות עבודה חיוניים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> למה לא לקבוע שוועדת הבחירות המרכזית היא מקום עבודה חיוני? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> יכול להיות שזאת הצעה נכונה לגבי נותני השירותים שיראו אותם כעובדים חיוניים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> עדיף. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> רק נותני השירותים החיצוניים. העובדים שלנו כבר מוחרגים. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> כרגע משרד האוצר קבע מי הם העובדים החיוניים לעניין מקומות עבודה. אנחנו רוצים להרחיק את הרשות המבצעת מהביצוע של הבחירות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא נגיד שנותני שירותים חיצוניים יוכרו כחיוניים. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> אפשר לקבוע שיו"ר ועדת הבחירות יקבע מי הם נותני השירות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> או שזה ייקבע פה, או שיתנו לשופט או לנשיאות לקבוע. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> איתן, האם לדעתך צריך להכניס את זה פה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> או פה או בנשיאות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה שפה ייקרא עובדים חיוניים. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> הייתה כאן התייחסות לזה שההחרגה מחוק הקורונה היא הוראת שעה, אבל היא לא. הסעיף הזה נמצא כרגע בתיקונים שהם הוראות קבע. אם יש התנגדות לזה, צריך לדבר על זה עכשיו. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> אם זאת הוראת קבע, צריך לצמצם את זה לתקופת הבחירות. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> זה משהו שצריך להחליט בו. דין, יש לכם בעיה לצמצם את זה לתקופת בחירות? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בואו נאשר את זה כך לקריאה ראשונה, ואז נחשוב על זה לקראת שנייה ושלישית. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> בואו נאשר את זה עם תקופת הבחירות לקריאה ראשונה, ואז נדבר על זה לקראת שנייה ושלישית. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> כן יש היגיון לצמצם את זה לתקופה - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> תרשי לי לחשוב על זה. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> אני חושב שההנחה הייתה, גם אם זה לא נאמר בצורה מפורשת, שזה חל רק בתקופת בחירות. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> לא היה לנו ברור בכלל שמדובר בהצעה שהיא הצעת קבע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני מציע שנאשר את זה כפי שהציעה ועדת הבחירות, ונרשום בדברי ההסבר שנדון בתקופת התחולה של זה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה מהות הוויכוח? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> מהות הוויכוח זה אם ההחרגה של עובדים שהם נותני שירות לוועדת הבחירות מההוראות המונעות מהם לצאת בסגר יהיו רק בתקופת בחירות, האם בתקופה שלפני יום הבחירות, או כל הזמן. ועדת הבחירות המרכזית הציעה שזה יהיה כל הזמן. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> צריך לזכור שכרגע יש מעמד מיוחד ליושב-ראש ועדת הבחירות ועובדיה, זה מה שהכנסת חוקקה. מוצע עכשיו להרחיב את המעמד המיוחד לעוד גורמים. אין הצדקה להחריג אנשים מסוימים מתחולת החוק בהשוואה לכל אדם אחר במדינה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> ליושב-ראש ועדת הבחירות יש שיקול דעת, הוא מבין שאי אפשר שאת אותם אנשים שנותנים שירותים לוועדת הבחירות יחריגו מההסדרים המעיקים שחלים על כל המדינה. מאידך, באותו שיקול דעת אפשר להגיד: תשמע, זה עובד חיוני לקראת בחירות. אני מניח שהוא יפעיל את סמכותו במשורה, הוא לא ייתן לכל חברת המחשבים על כל 457 העובדים שלה פטור גורף. הוא יגיד: אני מבקש את פלוני ואלמוני. תהיה רשימה שמית שתפורסם, תדווח מנימוקים שיירשמו, ויושב-ראש ועדת הבחירות יוכל להחריג את זה. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> כדי שאזרח בישראל יהיה מוחרג מתחולת החוק ויוכל לנוע, לצאת ולהיכנס באופן חופשי - - << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> איך היום הוא יכול להיות מוחרג? אם הוא עובד חיוני, מי מכריז עליו כעובד חיוני? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> עובד חיוני באזור מוגבל צריך לקבל אישור ספציפי מרח"ל כדי להיכנס או לצאת. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> האם השופט יכול להגיד ליושב-ראש ועדת הבחירות להעביר לרח"ל? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> אם אנחנו בתקופת בחירות - - << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> גם בין לבין. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> אם אנחנו לא בתקופת בחירות, יהיה מקובל מה שמקובל לגבי כל אדם אחר שהוא עובד חיוני. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אם יהיה סגר מוחלט כמו שהיה בחודש מרץ ולא יחריגו את נותני השירותים, לא נוכל להיעזר באנשים שאנחנו צריכים לצורך ההתקדמות בהיערכות. כפי שאמר חבר הכנסת האוזר, לא מדובר על כל עובדי החברה, מדובר במחלקה קטנה שנותנת לנו שירותים. אם יהיה סגר והם לא יוגדרו כחיוניים, לא נוכל - - << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> בהינתן שבראש ועדת הבחירות עומד שופט עליון מכהן, השופט יפעיל את שיקול דעתו וזה יינתן במשורה. השופט יצטרך לתת רשימה פומבית מנימוקים שיירשמו. << אורח >> אייל זנדברג: << אורח >> הספק היחיד הוא אם זה חל רק בתקופת בחירות. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אני לא מדבר על תקופת בחירות. אני חושב שזו הזכות של ועדת הבחירות. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> נוסיף שזה יהיה לפי רשימה שיקבע יו"ר ועדת הבחירות? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, יש הסכמה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אני חושב שזה מאזן בין האינטרס הציבורי. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> הרבה פעמים נותני שירותים הם לא כמו עובדים שהתפקיד שלהם זה רק לתת שירותים. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> אם נכתוב שזה בעת שהוא מבצע את התפקיד עבור ועדת הבחירות, זה בסדר? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו נותנים לאותו איש מחשבים את האישור לעבוד עבור ועדת הבחירות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> בפניכם יש נוסח של סעיף שיושב-ראש הוועדה ביקש להוסיף. מאז שהנוסח פורסם עד היום התקיימו דיונים מקיפים בין הגורמים המקצועיים שאמונים על תחום דיני עבודה. ליושב-ראש הוועדה ולוועדה פנו גורמים שונים ממפלגות שונות, מסיעות שונות, שבאו ואמרו שיש פה סוגיה שצריך לחשוב עליה ולתת לה מענה. גם ועדת הבחירות וגם המפלגות מגייסות עובדים ספציפיים, ייעודיים ליום הבחירות, במיוחד אנשים שקשורים לעבודה בקלפי, בין אם זה חבר ועדת קלפי, מזכיר ועדת קלפי, מאבטח, אב-בית, מפקח. עלה הטיעון שיש לעבודה של כל העובדים מאפיינים ייחודיים שצריך לתת את הדעת איך מחילים עליהם את דיני העבודה, את חוקי המגן, ומצד שני נותנים פתרונות לכישורים הייחודיים, ואני אתן כדוגמה את הנושא של שעות עבודה ומנוחה. ברור שכאשר מזכיר ועדת קלפי צריך לפתוח את הקלפי בבוקר כדי לסיים את ההצבעה בשעה 22:00 בלילה, ואחרי זה לבצע ספירה, ואחרי זה לנסוע לוועדה האזורית ולמסור את הקלפי, לא יכול לחול עליו חוק שעות עבודה ומנוחה, כי אי אפשר להגדיר את העבודה שלו רק לשמונה שעות שבהן הוא צריך לעבוד. יש פה שלוש נקודות שמוצע להחריג. נקודה אחת היא הוראות שעות עבודה ומנוחה. ההצעה היא לומר שהוראות החוק כוללות את שעות העבודה המותרות ואת השעות הנוספות, שזה אלמנט אחד שפחות מתאים לסוג העובדים המיוחד הזה. אלמנט שני זה הנושא של הזכויות הנלוות. לכל עובד יש סל שלם של זכויות נלוות, בין אם זה פנסיה, בין אם זה - - << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> על מי אנחנו מדברים עכשיו? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> על הכל. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אנחנו מדברים ספציפית על אנשים שעושים עבודה שקשורה לקלפי. אדם שמחלק סנדביצ'ים למפלגה מסוימת באותו יום, הגדרת התפקיד שלו לא יכולה להיות כזאת שאי אפשר להחיל עליו את חוק שעות עבודה ומנוחה. כשמדובר על מזכיר ועדת קלפי, מעצם הגדרת התפקיד שלו הוא צריך להיות נוכח. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> זה מפגן הדמוקרטיה, זה יום חשוב. אני חושב שאי אפשר להשית ביום הזה על המפלגות את אותם הסדרים, מה עוד שאותו אדם שמחלק סנדביצ'ים בשכר, אל תשכח שעיקר שכרו הוא במוטיבציה הפוליטית. בואו לא נכניס את המפלגות למשבצת שבה הם הפרו חוק או לא הפרו חוק. אם ממילא מדובר ביום מיוחד, צריך להחיל את אותו הסדר גם על עובדי המפלגות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה לא חל רק על העובדים של ועדת הבחירות, מדובר גם על העובדים של המפלגות, אבל יש סוג של עובדים שמעצם הגדרת התפקיד שלהם קשה להחיל עליהם - - << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אני חושב שצריך להגיד שביום הבחירות זה לא חל. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה מדבר בתוספת על משקיף בוועדת קלפי. המפלגות ביום הבחירות לוקחות הרבה פעילים שיעבדו במטות, אם כדי למחוק שמות, להסיע אנשים. אותם פעילים נשארים לפעמים עד 02:00,03:00 לפנות בוקר, עד שמתקבלות תוצאות. אתה רוצה שהם יבואו ויגידו: "עבדנו שעות נוספות"? הם מקבלים תמורה בהתאם. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> דיברנו על הדבר הראשון, שזה הנושא של שעות עבודה ומנוחה. הדבר השני זה שיראו את התשלום שהם מקבלים כשכר שמגלם בתוכו את כל הזכויות. הפסקה השלישית כוללת את הנושא של הלנת שכר. המועדים הקובעים בחוק הלנת שכר פחות מתאימים לסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. כדי לדעת שאותו חבר ועדת קלפי מילא את התפקיד שלו יש צורך בתהליך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> עד שנקבל את הפרוטוקולים, עד שנוודא שהוא עובד, לוקח זמן. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אלעזר, על זה אין מחלוקת. על כל מי שעובד מטעם ועדת הבחירות המרכזית והמפלגות ביום הבחירות, שזה הקרנבל של הדמוקרטיה, לא יחולו אותם חוקים, כדי לאפשר לאנשים להביא לידי ביטוי את האידיאולוגיה, את המוטיבציות שלהם שהן לא מוטיבציות שכריות. לא מדובר בעובד רגיל. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> צביקה אומר שלא יכניסו לפה עוד עובדים. אנחנו יודעים מי עובד במפלגה ביום הזה, אנחנו יודעים מי נמצא בכניסה לקלפי ואומר למי להצביע. האדם הזה הוא עובד המפלגה ביום הבחירות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> תקופת הזמן שקבענו פה לעניין הלנת השכר היא תקופה של 60 ימים לאחר יום הבחירות לכנסת. צריכים אולי לבדוק עם המפלגות ועם ועדת הבחירות כמה זמן לוקח התהליך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה בסדר. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אתם חושבים שזה בסדר, אבל אנחנו חושבים שצריכים לחשוב על זה מחדש. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אתה חושב שצריך יותר זמן? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> להיפך, צריך פחות זמן. צריך לזכור שיש עובדים שאתם אומרים להם: אתם תקבלו את הכסף שלכם אחרי 60 ימים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם יודעים. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> קונה מרצון, מוכר מרצון. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כל הרעיון של חוקי המגן בדיני עבודה זה שזה לא קונה מרצון ומוכר מרצון. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> מוטיבציית השכר בעבודה ביום הבחירות היא מוטיבציה שולית. זה לא דיני עבודה, זה דיני בחירות, זה דינים של אנשים שרוצים להשפיע. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> צביקה, עזוב את הסיסמאות. אפשר עד 60 יום? אם אני אקבל את הכסף הזה לפני, אני משלם. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> עד 60 יום צריך לשלם. כל ההוראה הזאת תהיה בשלב הזה הוראת שעה. הנושא הזה הוא נושא מורכב, הוא נושא עדין שנוגע לזכויות של עובדים. זאת פעם ראשונה שאנחנו קובעים מודל כזה, וזה נעשה בלחץ של זמן. כדי לראות איך הדבר הזה עובד אנחנו ממליצים לקבוע את הדבר הזה כהוראת שעה. על איזו קבוצה של עובדים שלא תקבעו פה אנחנו ממליצים שזאת תהיה הוראת שעה. צריך להבין שהמטרה של חוקי המגן היא להגן על עובדים. השאלה אם אתם רוצים לפרוס את זה בצורה גורפת על כל מי שעובד. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> כל האנשים הם עובדי ועדת בחירות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לא נכון. חבר ועדת קלפי שמונה על ידי סיעה הוא עובד של מפלגה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> את האנשים שבאו משיקולים של שכר אתה פוטר, וטוב שכך. כל שאר עובדי המפלגה ביום הבחירות, הנחת העבודה, גם מבחינת הבריאות הדמוקרטית, היא שהם באים לשרת את מפלגתם לא משיקול של "באתי לעבוד ולעשות סיבוב". המוטיבציה העיקרית של אדם לסייע למפלגה ביום הבחירות היא לא השכר, לכן לא צריך להחיל את הרעיון של יחסי עובד-מעביד. אני מבקש להוסיף פה גם עובד מפלגה ביום הבחירות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> המניע של האדם לא רלוונטי. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> יחסי עובד-מעביד הם לא בסיס ההתקשרות. רעיונות וחוקים שבאים להגן על העובד מפני המעביד, ביום הזה הם אינם רלוונטיים. מאלה חוקים אנחנו פוטרים אותם? מהחוקים שבאים להגן על עובד. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> גם אם העובד בא מכיוון שהוא מעוניין בזה, מכיוון שהוא רוצה את זה, בסוף המחוקק בא להגן על העובד. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> נכון, ולכן אני פוטר את עובד ועדת הקלפי. למה אתה חושב שעובד מפלגה צריך לחייב? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אנחנו לא מפשפשים במניעים של האדם למה הוא הגיע. יכול להיות שהוא מגיע לשם, כמו שאמרת, ממניעים אידיאולוגיים, ויכול להיות שהוא הגיע לשם כי זה מה שנוח לו. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> כמובן שאיננו חוקרים כליות ולב, אבל מה אנחנו מצפים במדינת מופת, במדינה מתוקנת? שמי שמשרת עניינה של מפלגה ביום הבחירות, חזקה עליו שהוא בא לשרת את עניינה האידאולוגית של מפלגה, הוא לא בא לעבוד. להשית עליו חוקי עבודה זה לא ממן העניין. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אנחנו חשבנו שהעניין הוא לא המניע, חשבנו שהעניין הוא אופי התפקיד. אדם שהוא מזכיר קלפי או חבר ועדת קלפי, טיב העבודה שלו, בלי קשר למניעים שלו למה הוא הלך לשם וכו', היא כזאת שאי אפשר להחיל עליו את חוק שעות העבודה והמנוחה הרגילים. אין מניעה שאת האדם שהוא עובד מפלגה, יהיו מניעיו אשר יהיו, יעסיקו יותר משמונה שעות. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> פה מדובר בהתייצבות לצידה של מפלגה ביום הבחירות. אני מייחד את זה רק ליום בחירות, אני לא מדבר באופן כללי על עובד מפלגה. לא כל דבר הוא יחסי עובד-מעביד, לא כל תמורה מזכה ביחסי עובד-מעביד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> המוטיבציה כשלעצמה לא רלוונטית פה. מה שרלוונטי פה זה מערכת היחסים שקיימת באותו יום, לא המוטיבציה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> הוא רוצה שלעובד המפלגתי אחרי שמונה שעות העט תיפול. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אם אני נציג של מפלגה x שאני מאמין בה ובאידאולוגיה שלה, זה עדיין לא מסביר למה הגעתי ביום הבחירות לעבוד. אם אנחנו מתייחסים למוטיבציה, זה גם עניין של שכר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם כפעיל פוליטי הצלחת לגייס 10 נערים לבוא לעבוד בקלפי, אתה לא רוצה שיהיו יחסי עובד-מעביד. למה? כי אתה מקבל את הכסף אחרי חודש, אחרי חודש וחצי. אתה אומר: אין לי יחסי עובד-מעביד, אני רוצה בתום 60 יום לשלם להם, אני לא רוצה להפריש להם לפנסיה. מה קורה עם הנהג בקלפי? גם בנוגע לאנשים האלה אני לא רוצה שיהיו יחסי עובד-מעביד. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אנחנו לא אומרים שאין יחסי עובד-מעביד. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> יש שעות נוספות וכל מיני דברים שהם לא הגיוניים ביום הבחירות. יש כל מיני הסדרים שהם רגילים ביום רגיל, לא ביום הבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מה קורה עם ממריץ שעובד בחוץ? הוא שונה במהות התפקיד שלו ממי שנמצא בתוך הוועדה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה מהותית? הוא שונה במובנים מסוימים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם אני לוקח את חבר שלי לעבוד כנהג ומביא לו רשימה של קשישים שיביא לקלפי, הוא עובד מפלגה? כן. הוא שונה? לא. ההצעה אומרת שעל כל מי שאני מביא ביום הבחירות לא יחול דין של הלנת שכר של 60 יום. מי זה אותו עובד? חבר ועדת קלפי, נהג, ממריץ, מדביק מדבקות, מחלק פלאיירים, מנפח בלונים. זאת ההצעה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני הבנתי משהו אחר. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> צריך להוסיף. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לא צריך להוסיף. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> צריך להוסיף עובד מפלגה ביום הבחירות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> העניין של הוראת שעה זאת ההמלצה המקצועית שלנו. יושב-ראש הוועדה כשהציע את הסעיף רצה שזה יהיה הוראת קבע. ההמלצה המקצועית שלנו היא לא מה שהיושב-ראש רוצה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מה הוראת שעה בסעיף הזה? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אנחנו קובעים הסדר נגיש, חדש, שמתעסק עם זכויות עובדים. << אורח >> איה דביר: << אורח >> כאשר אדם עובד חל עליו סט שלם של כלים, כשהכלים האלה הם אחידים, הם אוניברסאליים. זה כולל נורמות של שכר מינימום, מועדי תשלום שכר, כל מיני מגבלות מיוחדות. כשקיבלנו את הבקשה של יושב ראש ועדת החוקה קל היה לזהות כמה מאפיינים מיוחדים, אם זה של עובדים שהמנגנון של תשלום השכר שלהם עובר מנגנון של בקרה ואישור של ועדת הבחירות, ואם זה של עובדים, כמו שחבר הכנסת האוזר דיבר בהרחבה, שביום שהוא חג לדמוקרטיה שעות העבודה שלהם זולגות ומתפשטות לכל עבר. כשאנחנו נותנים החרגה ממשפט העבודה לגבי מי שהם עובדים, צריך שתהיה לנו הצדקה עניינית. בתוך הקבוצות שתיארתם יש אולי הצדקה עניינית לגבי שעות עבודה ומנוחה על קבוצה מעט רחבה יותר. כל האוכלוסייה שמועסקת על ידי הסיעות ולא ממלאת את התפקידים שוועדת הבחירות בודקת ומפקחת, זו קבוצה שאין שום סיבה לדחות עבורה זכויות מגן מסוימות. אולי זה שהם רוצים להיות שם כל היום, שזה מאוד מאוד חשוב להם, זה מאפיין נכון עבורם, אבל אין שום סיבה לדחות להם את מועד תשלום השכר. אם הם עובדים את השעות האלו, ניתן לשלם להם את השכר במועד, וזה לא קשור למנגנון הבקרה של ועדת הבחירות. אם רוצים להחיל נורמות שגורעות מזכויות מגן מסוימות, כדאי להיצמד ולעשות את זה רק במקום שיש הצדקה הגיונית. אם הבחירות מתרחשות לקראת סוף החודש, אכן מועדי תשלום השכר שקבועים בחוק הגנת השכר יוצרים זמן בעייתי ולכן הגיוני לבקש קצת יותר זמן, אבל לא 60 ימים. 60 ימים זה פרק זמן מאוד מאוד ארוך. מדובר בעובדים שזכאים לקבל את שכרם כמה שיותר מוקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> איה דביר, את צודקת, רק יש אילוצים. גם אנחנו היינו פעילים פוליטיים. למפלגות לוקח זמן עד שהן מקבלות את הכסף, עד שהן ממלאות דו"חות. צריך לזכור שמדובר באלפי טבלאות. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> מהירות תביא אי סדרים, ואי סדרים יביא לחוסר אמון בציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> יש לנו אינטרס עליון לשלם להם בזמן. את הכסף הזה אני לא משקיע בביטקוין. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אנחנו צריכים לוודא שאין טעויות, אנחנו צריכים לוודא שלמי שמגיע ישולם שכרו ולמי שלא מגיע לא ישולם שכרו. אנחנו צריכים לייצר את האמון. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> האינטרס שלנו הוא לשלם כמה שיותר מהר, אלה פעילים שלנו. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> היו מקרים של אנשים שעבדו ודווקא בגלל ניצול ההטבות זלזלו בהם. צריך שיהיו מנגנונים שימנעו את זה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> צריך לזכור שזה יום שבו אנשים צריכים להיות רתומים למשימה, זה יום שיש בו תיאום ציפיות בין מפלגה לבין עובד. גם ועדת הבחירות המרכזית ראתה לנכון לפטור אנשים שמשרתים אותה מהסדרים מסוימים. אי אפשר לצפות שמפלגות יתייחסו לעובדיהן אחרת מאיך שוועדת הבחירות המרכזית מתייחסת לעובדיה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> למה הפיסקה של ה-60 ימים נוצרה? כי הבנו, גם מאנשי המפלגות וגם מאנשי ועדת הבחירות, שההליך של לזהות מי מטעמך נכח בקלפי או לא הוא תהליך שלוקח זמן. ככל שיש לך עובד של מפלגה שלא יושב בקלפי אתה לא צרך לעשות את כל הליך האימות הזה. אם שכרת נהג, ממריץ, מחלק סנדביצ'ים, או לא משנה מה - - << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> מדובר בעשרות אלפי עובדים. מנגנון המפלגות לא יודע להסדיר תשלומים במהירות הזאת לכמויות כאלו, הוא לא ערוך מבחינת המערכת. אתם על ידי המהירות הזאת תובילו את המערכת לטעויות, לחוסר שביעות רצון. גם לספקים יש לעיתים שוטף פלוס 60, שוטף פלוס 35. אנחנו לא מדברים פה על שכר לעובדים כדרך קבע, אנחנו מדברים על יום עבודה אחד. אנחנו רוצים שלאנשים שמשרתים רעיון תהיה הזדהות עם רעיון, זאת המהות, ושהם יקבלו סוג של תמורה - לא הייתי קורא לה שכר. הם יכולים לקבל את זה שהדחייה תהיה 60 יום. זאת לא פרנסתם העיקרית, זאת לא פרנסתם המהותית, למעט אם נאפשר לחייל באותו יום להתפרנס שאז זאת תהיה פרנסתו המהותית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> נציגי מפלגות בקלפי כן יכולים להיות חיילים. מגיל 17 ניתן להיות נציג בקלפי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני האחרון שיפגע בזכויות עובדים. במשך 25 שנים הייתי עורך דין של עובדים, ייצגתי עובדים, אני יודע מה הן זכויות עובדים, אני יודע מה זה לשמור מכל משמר על זכויות עובדים, אני יודע מה זו הלנה, אבל פה, בגלל שאנחנו כבר אחרי כמה מערכות בחירות, עד שמקבלים את הכסף מהמדינה לוקח זמן. כשאנחנו כבר מקבלים את המקדמה, המקדמה הולכת לפרסומים, לתעמולה של גופים שלא מוכנים לעשות את זה בלי שנשלם מיד. פעילי מפלגה יקבלו את השכר שלהם ברגע שנקבל את התשלום השני. ברגע שכל מפלגה מקבלת את הכסף מהמדינה, מהאוצר, מוועדת הבחירות, ישר היא משלמת לכל הפעילים. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> השכר שוועדת הבחירות נותנת הוא לנציגי ועדות הקלפי שהיא שולחת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> משקיף לא מקבל מוועדת הבחירות, אלא אני זה שחייב לשלם לו. טלפנים, מסיעים הם אנשים שעובדים רק ביום הבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אין הבדל בין הנהג לבין עובד הקלפי. לנו יש 15,000 פעילים ביום הבחירות. את ה-15,000 האלה אני מכיר. לי יש אינטרס עליון לשלם להם כמה שיותר מהר, כי אני צריך אותם במערכת הבחירות הבאה, הם חלק מהמנגנון שלנו. ברגע שנקבל את הכסף נשלם להם. תאר לעצמך שתצא מפה אמירה שמי שיושב בקלפי מקבל תוך 30 יום ומי שמחלק סנדביצ'ים מקבל תוך 60 יום - איך זה ייראה? המנגנון הענק הזה לא יודע לתת תשובות תוך חודש, ואם הוא ייתן תוך חודש, טוב לא ייצא מזה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> צריך לחשוב על חקיקה בנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> חד משמעית. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> חבר הכנסת מלכיאלי, הנימוקים שאמרת יכולים להיות נכונים להרבה מאוד מעסיקים במשק, לכן יש קביעה של חוקי מגן שנועדו להגן על עובדים. הסעיף הזה שהתחיל מאיזו שהיא נקודה קטנה של לפתור בעיה הולך ומתנפח הרבה יותר מהדבר המקורי שלו. אנחנו חושבים שהעיקרון המסדר שנכון יהיה לקבוע מבחינה מקצועית יהיה לפי סוגי תפקידים שבהגדרה שלהם אי אפשר להחיל עליהם את הדבר הזה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו מבקשים להכניס את ההצעה שלנו בנוסח. לקראת קריאה שנייה ושלישית נמשיך לחשוב. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> מה אתם מציעים להוסיף? << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> עובד מפלגה ביום הבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> כל עובדי המפלגה ביום הבחירות. על מי שעובד במפלגה לא רק ביום הבחירות זה לא יחול. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> עבודתו של עובד מפלגה ביום הבחירות לא תהיה מוגבלת בשעות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> עכשיו נוצר חוסר איזון לכיוון השני. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> למה? << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אתם מדברים על כל עובד מפלגה שעובד ביום הבחירות, ולגבי עובדים בוועדת הבחירות המרכזית זה לפי סוג מסוים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה נשאר. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אם זה נשאר, זה אומר שעובדים אחרים - - << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אין עובדים שהם חד יומיים בכמויות מהותיות בוועדת הבחירות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כדאי לשאול אותם. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש לנו עוד הרבה עובדים שעובדים אצלנו ביום הבחירות שלא צמודים לקלפי. לאחר שיושב ראש הוועדה ביקש להכניס את חברי ועדת הקלפי והמשקיפים, אמרנו שצריך את מי שצמוד אליהם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> איזה עוד עובדים יש ביום הבחירות? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> רצים, קולטים, מנהלי גוש. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חל עליהם חוק שעות נוספות? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם מוחרגים. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לכל עובדי יום הבחירות צריך שיהיה 60 יום. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לא משנה מי המעסיק שלו, אם זו מפלגה או ועדת הבחירות המרכזית? אם הוא עובד ביום הבחירות, לעניין עבודתו ביום הבחירות? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בדיוק. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> אז לא צריך תוספת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> שימו לב שזה לא יום הבחירות בלבד, זה יום הבחירות ועוד כמה שעות אחרי. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מדובר על עובדי ועדת הבחירות ועל עובדי המפלגות ביום הבחירות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לעניין עבודתם ביום הבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> בדיוק. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הייתה לי הצעת חוק ב-2014 לגבי תוספת כתובת לצורכי בחירות. הרעיון שתהיה כתובת נוספת לצורך בחירות. הדבר הזה הוסכם בזמנו על ידי ועדת הבחירות, יש לזה מנגנון, רק אני לא מבין למה אי אפשר לגרום לזה לקרות היום. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זו הצעה מאוד חכמה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> משרד הפנים לא נתן אישור שהוא מסוגל לעשות את זה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אינני חבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט. התבקשתי לבוא לכאן בגלל שיש לי קצת ניסיון בבחירות. אחד משני חוקים שהגשתי בכנסת ה-19 נוגע לגיל הבחירה, מתוך הבנה שזה מעצבן שאנשים מסתכלים על בן אדם לפי הגיל ואומרים: "היכולת הקוגניטיבית או הבגרותית שלך היא א', ב', ג', ד'". תבחנו אנשים לפי היכולות שלהם, לא לפי הגיל. מקודם נאמר כאן על ידי ועדת הבחירות שאנשים בני 19 לא יכולים להיות מזכירי ועדת קלפי כי אולי הצבא לא ישחרר אותם, אז איך זה שהם כן יכולים להיות עובדי ועדת קלפי? פעם מסבירים כך, פעם מסבירים אחרת. אני חושב שזאת בושה למדינת ישראל שאנחנו מצביעים היום כמו שהצבענו ב-1949 - שבן אדם חייב ללכת לבית ספר הכי קרוב לבית שלו ולהכניס פתק לתוך מעטפה. יש כל כך הרבה דרכים להצביע בעולם. עכשיו אני בא עם דבר שני שנדון והייתה עליו הסכמה ומשום מה לא נמצא כאן בחוק, וזה שבן אדם יכול להגיד למשרד פנים שיש לו עוד כתובת לצורכי בחירות. אם אני לומד בבאר-שבע וגר בתל-אביב, אל תכריחו אותי לבוא לתל-אביב. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני חושב שצריכה להיות הסכמה של משרד הפנים לעניין הזה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שלא מאפשרת לאזרחיה לממש את זכות ההצבעה מחוץ לישראל. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> ממש לא נכון. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> היחידה בעולם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> חד משמעית לא נכון. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> היא מאפשרת לשליחים. יש מחקר שמראה שאנחנו האחרונים בעולם. הצעתי הצעת חוק מתונה שאומרת שמי שהצביע בבחירות הקודמות יוכל להצביע בבחירות הבאות. זה אחד האבסורדים הכי גדולים לשלול הלכה למעשה מאנשים שיש להם את הזכות לבחור. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> האם ההצעה שלכם מדברת על עובדי מפלגות ועל עובדים של ועדת הבחירות לעניין עבודתם ביום הבחירות בלבד? האם זה אומר שכשמפלגה שוכרת אדם לעבוד שבוע, כשבין היתר זה ביום הבחירות, יחלקו את השכר שלו? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם יכולים לחלק. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> מה לגבי מי שעובד מטעם מפלגה שלושה ימים לפני הבחירות, שלושה ימי אחרי הבחירות וביום הבחירות? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> על מה שלפני או אחרי יש חובה רגילה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם רשאים להפריד, הם לא חייבים להפריד. אם הם ירצו לשלם את יום הבחירות ביחד, זה - - << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> עובד שגויס לשבוע, האם ביום הבחירות אני צריך לשלם לו שעות נוספות? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> על יום הבחירות לא, אבל על לפני זה כן. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> האם לאותו אחד יופיע בתלוש השכר ששלושה ימים לפני ושלושה ימים אחרי יש לו שעות נוספות אבל ביום הבחירות אין? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה? יש פה רצף מסוים שאני לא חושב שצריך את היום הזה - - << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> הגישה של עופר אומרת שעל אותם אנשים שעובדים ברצף לפני ואחרי הבחירות יחול ביום הבחירות ההסדר שחל עליהם בשאר הימים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אלעזר, למה לא שאלת לגבי המאבטח? הוא לא נמצא פה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> מה לגבי המאבטח שעובד יום לפני? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> דעת כולם היא שיום הבחירות צריך להיות נפרד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא אמרתי שתהיה הפרדה, אמרתי שלמי שעובד ברצף לא יחריגו את יום הבחירות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> כל אחד פה אומר משהו אחר. תבהירו לנו מה אתם רוצים. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> כמו שאתה יודע להפריד לסדרן או למפקח טוהר הבחירות בין יום לפני הבחירות שהוא מקבל שעות נוספות לבין יום הבחירות שהוא לא מקבל שעות נוספות, כך יחול לגבי אותו עובד מפלגה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> חבר הכנסת האוזר, אתה אומר משהו אחד, חבר הכנסת כסיף אומר משהו אחר. מה החלטת הוועדה? << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> סיכמנו שלעובד שעובד רק ביום הבחירות יש דין בפני עצמו, לעובד לפני אין. מה לגבי אדם שעובד שישה ימים לפני וגם ביום הבחירות? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא רק שישה ימים. יש כאלה שעובדים חודשיים-שלושה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> זאת דוגמה. האם אפשר לחלק לו את זה כך שעד יום הבחירות יתנו לו שכר x וביום הבחירות יתנו לו שכר y? << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> למפלגה יש תקציב ליום הבחירות. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> האם כשהוא מועסק בשני חוזים מקובל על כולם שזה יחולק לו לשניים? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה משהו אחר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם זה תלוש אחד, עושים את התלוש שלפני הבחירות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> נגיד שהמנכ"ל של המפלגה מועסק לאורך כל התקופה האם יום הבחירות יוחרג לו מכל התקופה? זה דבר שנראה מאוד מוזר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אם זה אדם שהמפלגה פיצלה לו את העסקה לשני חוזים - חוזה אחד ליום הבחירות וחוזה אחד ללפני, אז דין אחד יהיה ליום הבחירות, דין אחר יהיה ללפני. אם המפלגה לא פיצלה לאדם את העסקה, יהיה דין אחד. מקובל עליכם? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> השאלה המרכזית פה היא מי המעסיק. מאבטח בבית ספר שעובד רצוף, ביום הבחירות המפלגה משלמת לו. המקרה הזה הוא שונה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> השאלה אם לעשות את זה כהוראת קבע או כהוראת שעה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הוראת קבע. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוראת קבע נכנסת לכיס של העובד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הוראת שעה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> הבקשה של יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יעקב אשר, הייתה לעשות את זה כהוראת קבע. ההחלטה המקצועית שלנו, דווקא בגלל כל הוויכוחים שמתגלים פה, הייתה - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> אני חושב שמבחינה פרקטית תהיה מאוד קשה ההפרדה הזאת בין יום הבחירות לשאר הזמן של אותם עובדים, זה עלול רק לסבך. אני גם פחות רואה את ההיגיון של זה, הרי מדובר בעובד קבוע. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אתה צודק במיליון אחוז. כבר פתרנו את זה, נתנו לזה מענה. סיכמנו שלמי שמועסק חודש או תקופה אחרת אין את ההחרגה הזאת. יש פה חידוד שצריך לתת עליו את הדעת - שעד סוף יום הבחירות זה לא עד 24:00 אלא עד סוף ספירת הקולות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש לוועדת הבחירות ולמפלגות עובדים נוספים שלפי פרשנות לא חל עליהם חוק שעות עבודה ומנוחה. אם יש עובדים שבמסגרת עבודתם הרגילה, כמו למשל מנכ"ל שהוא בשכר כולל כל הזמן ולא מקבל לפי שעה, לא חל עליהם חוק שעות עבודה ומנוחה, מה שאמרת עכשיו, כבוד היושב-ראש, עלול לגרום לכך שיצטרכו לשלם להם שעות נוספות. ההסדר פה רלוונטי רק למועסקים ביום הבחירות, לא לאחר מכן. כל העובדים האחרים, בין של ועדת הבחירות ובין של המפלגות, הם בהתאם להסדר הרגיל שחל עליהם. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> בהתאם להסכם, או על פי כל דין. << אורח >> בינה רונן: << אורח >> אנחנו מבקשים שאם זה לא ייקבע כהוראת שעה לגבי הבחירות לכנסת ה-24, זה יורחב גם לגבי הרשויות המקומיות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> צריך לחשוב על זה לקראת שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> לקראת קריאה שנייה ושלישית נחשוב על זה. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> אנחנו לא יודעים איזה עובדים יש בבחירות לרשויות המקומיות. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> זה להכניס עכשיו ככה, בהינף יד - - << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> בואו נשאיר את זה בצריך עיון. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> משרד הפנים, תביאו את הדברים שלכם בפני אלעזר לקראת קריאה שנייה ושלישית. אתם מדברים דברי טעם, רק יש שאלות שצריך לתת עליהן את הדעת. תעלו בפני הדרגים את הבקשה שלכם, כשלקראת קריאה שנייה ושלישית נחשוב על זה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:42 ונתחדשה בשעה 20:48.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני פותח את הדיון. היועץ המשפטי יקריא את ההסכמות, אחרי זה נביא את זה להצבעה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לגבי הנושא של בתי אבות, הרף יהיה 30 דיירים בכל מוסד. מ-30 ומעלה תהיה חובה לפתוח שם קלפי, ומתחת ל-30 זה יהיה בשיקול דעת יושב-ראש ועדת הבחירות, בהסכמת סגניו. תתווסף הוראה שתבהיר בנושא של קלפיות בבתי אבות ובנושא של קלפיות של קורונה שלא מניידים קלפיות ממקום למקום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה יהיה בכל מקרה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מתנגד וגם מגיש רביזיה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הדברים של בועז נכונים, אני חושב שצריך לקדם אותם. גם בנושא הגיל צריך לדון - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מסכים איתו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה התייעצות סיעתית. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> בכירים בוועדת הבחירות, תתנו דעתכם לאנשים שיש להם זכות הצבעה ובגלל הקורונה לא יוכלו לממש אותה. הם לא יכולים להגיע במטוסים. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> לגבי הצבעה בבתי אבות, לפי ההנחיה של היושב-ראש ההסדר שייקבע יהיה שהדייר יכול לבחור אחד משלושה: או מלווה שרשאי לפי ההוראות להיכנס לבית אבות, או דייר, או מזכיר. לגבי הנושא של קורונה, ההיוועצות תהיה עם מנכ"ל משרד הבריאות, או עם שר הבריאות, או עם סגן שר הבריאות. לגבי הנושא של הגיל של חבר ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי, חבר ועדת הקלפי יעלה ל-17, ומזכיר ועדת הקלפי יעלה ל-21. לגבי הנושא של הסמכות לקבוע הוראות מיוחדות, היא תהיה של הנשיאות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> והסגן יהיה רשאי לבקש שנושא מסוים יידון במליאה. << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >> בנושא האחרון, שהוא דיני עבודה, הוחלט שזה יהיה לגבי כל מי שעובד ביום הבחירות, בין אם הוא מועסק על ידי מפלגה, בין אם הוא מועסק על ידי ועדת הבחירות, וזאת תהיה הוראת קבע. << אורח >> אסתי ורהפטיג: << אורח >> האם לגבי הגעת חולים לקלפי אין הסכמות? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה יהיה בסמכות יו"ר ועדת הבחירות, בהתייעצות - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> התייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 20:52 ונתחדשה בשעה 20:57.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הסתיימה ההתייעצות הסיעתית. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> ועדת הבחירות אמרה בפעם הקודמת שאין אפשרות לוועדת הבחירות לבדוק אם אזרחים שנמצאים בחו"ל הצביעו ביום הבחירות, וזה משתי סיבות. א', מסיבה טכנית שיש אזרחים שיוצאים ונכנסים עם דרכון זר ולא יודעים אם הם נמצאים או לא נמצאים בארץ, וב', אין לוועדת הבחירות סמכות חוקית לעשות את זה. אין סמכות בחוק שמאפשרת לוועדת הבחירות לבדוק האם אזרח נמצא בחו"ל או נמצא בארץ ביום הבחירות. אני רוצה לתת את הסמכות לוועדת הבחירות לבדוק מול מרשם האוכלוסין את העניין. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> מה תסייע לנו הסמכות אם נציגת מרשם האוכלוסין אמרה לפני שלוש שנים כשהעלינו את הנושא בוועדת חוקה, שלא כל כך ניתן להסתמך על המרשם? איזו בדיקה נעשה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הבדיקה תיעשה בדרך - - << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> אנחנו מדברים על זה שהמרשם מתעדכן הרבה פעמים בדיעבד, הוא לא מתעדכן בזמן אמת. איך נוכל לבדוק את זה? << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני לא אומר לא לתת לאחד כזה להצביע, אני אומר שאחד כזה שיש לנו מידע לפי מרשם האוכלוסין שהוא בחו"ל יצביע במעטפה כפולה. << אורח >> אורלי עדס: << אורח >> איך יהיה לנו את המידע אם המרשם לא מעודכן בזמן אמת? איך נדע את זה כשאין אמצעי ממוחשב לבדוק את זה? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> מיכאלי, תזמן לדיון הבא, לפני השנייה ושלישית, את נציג משרד הפנים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם להצעה של בועז. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> המקרה של שלמה ושל בועז. << אורח >> ניצן רוזנברג: << אורח >> סעיף 44 לחוק הקורונה, שזה החרגה מהתנאים של הסגר, אמרנו שזה יהיה על מי שחבר בוועדת הבחירות המרכזית ועל מי שנותן לה שירות. אנחנו חושבים שזה משהו שהוא הרבה יותר רחב ממה שקיים היום לגבי תפקידים אחרים, לכן ההצעה שלנו היא לצמצם את זה רק לאותם אנשים שיראו אותם כעובדים חיוניים, ושזה יהיה רק בעת שהם נותנים את השירות לוועדת הבחירות. בנוסף, אנחנו מחריגים גם את חבר ועדת הבחירות האזורית כמו שאמרנו בדיון. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מוסכם. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הצעת החוק עברה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> הצבעה על הרביזיה בשעה 21:30. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:00 ונתחדשה בשעה 21:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר מיכאל מלכיאלי: << יור >> אני פותח את הישיבה. אנחנו דוחים את הרביזיה היות והמציע אינו נמצא כאן. אני רוצה להודות לכל חברי הוועדה, ליועצים המשפטיים, להנהלת הוועדה. אני חושב שעשינו הצעת חוק יפה וטובה היום. היא לא מושלמת, נצטרך לפני קריאה שנייה ושלישית לשפץ ולשפר, אבל אני חושב שהיא הצעת חוק טובה. בצוק העיתים של הקורונה היא תנגיש יותר ויותר. גם מנהלי הסיעות מרוצים מהצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת מאוזנת. גברת אורלי עדס, אנחנו רוצים להודות לך באופן אישי שהיית איתנו יום שלם, זה לא מובן מאליו דרך הזום. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:35. << סיום >>