פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



84
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15/12/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 132
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ט בכסלו התשפ"א (15 בדצמבר 2020), שעה 9:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), תש"ף-2020 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיקי חיימוביץ' – היו"ר
משה ארבל – מ"מ היו"ר
אליהו ברוכי
סונדוס סאלח



חברי הכנסת:
תהלה פרידמן


מוזמנים: 
	גלית וידרמן
	–
	מנהלת אגף בכיר לבקרת ההון האנושי ברשויות, משרד הפנים

	מרב אמיר
	–
	ממונה ייעוץ משפטי, משרד הפנים

	חמי לפידור
	–
	יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי




משתתפים באמצעים המקוונים: 
	נעמה רוט
	–
	רפרנטית שלטון מקומי, משרד המשפטים

	עמרי בן צבי
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	חזקיהו סאמין
	–
	מנהל האגף לשירותי דת, המשרד לשירותי דת

	הדס אגמון
	–
	עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

	חגית מגן
	–
	ראש מינהל שכר והסכמי עבודה, מרכז השלטון המקומי

	עינב פרץ
	–
	רו"ח, יו"ר איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל

	רן קידר
	–
	עו"ד, ראש חטיבת תאגידים עירוניים ותאגידי מים, הסתדרות




ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
גלעד קרן

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
ס.ל., חבר תרגומים


<< נושא >> הצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), תש"ף-2020 << נושא >>


 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בוקר טוב, אנחנו ב-15 בדצמבר ודנים בהצעת תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים)(תיקון), תש"ף-2020. זה הדיון השלישי שלנו בתקנות האלה ואני אשמח, גלעד, אם נמשיך בהקראה מהמקום שבו עצרנו מהפעם הקודמת. 

רק אני אזכיר לכל מי שמשתתף בדיון, הערות והארות, ב-ע' וב-א', אתם יכולים לכתוב בצ'ט, אני בזום ואני רואה ואני אתן רשות דיבור. אני רק מבקשת, כיוון שאנחנו עוסקים בהקראה עכשיו, הערות ספציפיות יתקבלו עכשיו רק לדברים שאנחנו קוראים ודנים, אין עכשיו הערות על מה שדנו בעבר. אנחנו השארנו כמה דברים פתוחים שעדיין עליהם יש חילוקי דעות ואמרנו שנחזור אליהם ואותם אנחנו נפתור בסוף בסוף, אז אני מבקשת, לא להתחיל עכשיו שוב פעם, מי שמקבל רשות דיבור, להתחיל מאיזה שהיא חוות דעת כללית על כל החוק, אלא ספציפית לנושאים ולסעיפים שאנחנו דנים כרגע. גלעד, בבקשה.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אנחנו בעמוד 16 בנוסח החדש, תיקון תקנה 29.

תיקון תקנה 29. 28.
בתקנה 29 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ב) הפרוטוקול יכלול את הפרטים הבאים: 
(1) פרטי המשרה: סוג המשרה, מספר המכרז, תואר המשרה, מתח דרגות, דירוג, יחידה;
(2) פירוט הרכב חברי ועדת הבחינה והנוכחים הנוספים ותפקידם;
(3) פירוט שמות המועמדים, מספר תעודת הזהות שלהם והתייצבותם לריאיון בפני הוועדה;
(4) פירוט ציוניהם של המועמדים בבחינות בכתב או בעל פה, ככל שנערכו;
(5) פירוט הגבלת כשירויות לגבי כל מועמד, לרבות קרבה משפחתית של המועמד למי מבין עובדי המשרד או נבחרי הרשות המקומית, או ניגוד עניינים אפשרי של המועמד עם מי מעובדי או נבחרי הרשות המקומית, ובכלל זה זיקה פוליטית, כלכלית או אישית;
(6) התרשמות חברי ועדת הבחינה מנתוני המועמד ביחס לדרישות המשרה, כגון השכלה, ניסיון תעסוקתי וניסיון ניהולי;
(7) התייחסות ועדת הבחינה להשתייכות המועמד לקבוצת אוכלוסייה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות הדין ולזכאותו להעדפה במצב של כישורים דומים;
(8) החלטת ועדת הבחינה לרבות פירוט שמות חברי הוועדה, סדר עדיפותם של המועמדים, שם המועמד הנבחר או אם לא נמצא מועמד מתאים;
(9) נימוקי החלטת ועדת הבחינה בדבר החלטתם לבחור או לא לבחור במי מהמועמדים, תוך התייחסות להערכת כישורי המועמדים ומידת התאמתם למשרה; ככל שבין המועמדים היה מועמד או מועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות כל דין, על ועדת הבחינה לדון באשר לקיומם של כישורים דומים בין המועמדים ולהתייחס בהחלטתה גם להיבטים הנוגעים להעדפה המתקנת ולקיום חובת הייצוג ההולם; כשירותו של מועמד עם מוגבלות תישקל בהנחה שיינתנו לו התאמות כהגדרתן בסעיף 8 לחוק השוויון, הנדרשות מחמת מוגבלותו לצורך ביצוע התפקיד;
(10) הערות חברי ועדת הבחינה, לרבות הסתייגויות מהחלטתה.
(3) הפרוטוקול ייחתם בידי חברי הוועדה הנוכחים בעת ההחלטה.".

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אוקיי. הערות לסעיף הזה.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

בתקנה קטנה (8) פירוט שמות חברי הוועדה, זה כבר קיים בסעיף קטן (2), זה פשוט פעמיים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אפשר להוריד את זה אם כך. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אני חושבת שזה בהקשר של החלטה שלהם. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

לא, ב-(8) הכוונה מה כל אחד מהם החליט. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ב-(8) זה החלטה, ב-(2) הפרוטוקול כולל את ההרכב. צודק גלעד, זה לא אותו דבר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, לא בטוח שאנחנו רוצים שיפרטו בפרוטוקול מי הצביע למי. לא בטוח שזה נכון. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר, אז אני מוחקת את 'לרבות פירוט שמות חברי הוועדה' בסעיף (8).

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

למה? במדינה גם יש שמות, אם מפרסמים את הפרוטוקול או מוסרים אותו זה כמובן נמחק.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש שמות, אבל בהחלטה צריך להגיד מי הצביע למי? 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

כן, גם בהחלטות, בהחלט, כתוב מי הצביע למי. את הציונים שנתנו חברי הוועדה.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אתם מדברים על אותו דבר. ב-(6) כתוב התרשמות חברי ועדת הבחינה מהנתונים וכן הלאה וכן הלאה, אחר כך נימוקי החלטת הוועדה, זה ב-(9). זה פשוט חוזר על עצמו, לא צריכים פעמיים לשמור את השמות, זה פשוט עניין טכני שאין לו שום מהות. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל זה לא נראה לי דרמטי, לא לכאן ולא לכאן. כלומר זה נראה לי דרמטי מהבחינה הזאת שצריך שכל הנימוקים וכל הדברים האלה ייכתבו ויפורסמו, אבל אם כתוב פעמיים את זה, לא נראה לי. נשאיר את זה. 

גאולה ממשרד העבודה, מה היא רצתה? תיקון תקנה 12. גאולה ממשרד העבודה, כפי שאמרנו, אנחנו דנים בהערות כל פעם לגבי מה שאנחנו קוראים ואחרי זה אנחנו חוזרים לדברים שכבר עברנו עליהם בעבר. נמשיך, גלעד, תיקון תקנה 30.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

תיקון תקנה 30. 
בתקנה 30 לתקנות העיקריות – 
(1) תקנת משנה (ד) בטלה;

תקנה 30 מדברת על מינוי המועמדים, תקנה (ד) שנמחקת אמרה שאם לא נתמנה למשרה מועמד כשיר מותר להעסיק עובד על פי חוזה מיוחד באותה משרה ובתנאי שהוא יועמד בפני בחינה תוך שישה חודשים מתוך קבלתו לעבודה. הסעיף הזה, משרד הפנים מציע למחוק אותו. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש למישהו הערה לגבי המחיקה הזאת? אני חוזרת שוב, הסעיף שנמחק פה זה לא נתמנה למשרה מועמד כשיר מותר להעסיק עובד על פי חוזה מיוחד באותה משרה ובתנאי שיועמד בפני ועדת בחינה תוך שישה חודשים מיום קבלתו לעבודה. משרד הפנים, אתם רוצים להסביר מדוע? 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

יש הליך למינוי של עובד. אם לא נמצא עובד בוועדת בחינה אז יש הליך למילוי מקום שהוא גם צריך להיות שוויוני, הוגן ושקוף ואין מקום לקבוע איזה הסדר שהוא לא ברור כזה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אוקיי, אני נוטה להסכים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר, אין בעיה.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

תיקון תקנה 31. 
בתקנה 31 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "ראש הרשות המקומית לא ייתן אישור למסירת מידע, כולו או חלקו כאמור, אלא ככל שאין איסור לפי הוראות כל דין על מסירתו".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני רק אסביר. הסעיף הזה זה זכותו של מועמדים למכרז לקבל מידע על תוצאות המכרז ועל כמובן התהליכים וכפי שנאמר כבר על ידי עורכת דין אמיר יש דברים שיש עליהם חיסיון, מבחינת פרטיות, מבחינת טעמים שונים של הוראות הדין ולכן במצב שיש חיסיון כזה צריך למחוק את הדברים שהם לא רלוונטיים, לא שהם לא רלוונטיים, שהם חסויים.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל זה לא נוגד את חופש המידע הבסיסי שיש. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

לא, ודאי שלא.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נמשיך.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

החלפת כותרת הפרק השני. – צריך להיות 31.
בכותרת לפרק שני בתקנות העיקריות, במקום "על פי חוזה מיוחד" יבוא "זמנית".

הכותרת של הפרק השני תהיה 'העסקה זמנית' במקום העסקה 'על פי חוזה מיוחד'. 

תיקון תקנה 34. 
בתקנה 34 לתקנות העיקריות – 
(1) האמור בה יסומן (א), ובמקום "על פי חוזה מיוחד לתקופה שלא תעלה על שנה אחת
 יבוא "לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ולפי הליך בהתאם להוראות תקנה 2(ד)"
(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:
"(ב) המנהל הכללי של הרשות המקומית רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך העסקה לפי תקנת משנה (א) לתקופות נוספות של עד שלושה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך כל התקופות הנוספות לא יעלה על שנה, ושנוכח לדעת כי ננקטו כל הפעולות הדרושות לאיוש המשרה כדין וכי ההארכה דרושה לשם השלמת הליך המכרז."

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בעצם מה שמדובר כאן זה על העסקה זמנית של אדם כאשר נגיד התפנתה משרה באופן פתאומי וצריך עכשיו מילוי מקום, אז אפשר להעסיק אותו לשישה חודשים או עד שנה למעשה ובלבד שבתקופה הזאת מנצלים את הזמן בשביל לעשות את המכרז שצריך לעשות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אוקיי.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

ביטול תקנות 35 ו-35א
תקנות 35 ו-35א לתקנות העיקריות – בטלות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שוב, התקנות האלה עוסקות בהעסקה לפי חוזה מיוחד במקרים שמנויים בתקנות עצמן. כיוון שמשרד הפנים מבקש לבטל את האפשרות להעסקה על פי חוזה מיוחד אלא לעבור להעסקה זמנית לפי הכללים שנקבעו אז אין צורך.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז אין טעם בזה. אבל אני רואה ש-35א מתייחס ספציפית לכבאים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, שזה בכלל לא רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר. נמשיך.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

תיקון טופס א'. 
בטופס א', בסופו יבוא: "מועמד אשר מבקש התאמות בהליכי קבלה לעבודה מחמת מוגבלותו יפרט את הצורך בהתאמות ויצרף מסמכים או חוות דעת המעידים על הצורך".

ביטול טפסים ב' ו-ג'. 
טפסים ב' ו-ג' לתקנות העיקריות – בטלים. 
 
טופס ד' נמחק למעשה כי בשל החלטה של הוועדה שאנחנו לא עוסקים כרגע בעניין עבר פלילי. אני עובר לסעיף האחרון.

תחילה ותחולה. 
(1) תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 9(2) לתקנות אלה, שלושה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
(2) תחילתה של תקנה 9(2) לתקנות אלה ביום – 

משרד הפנים לא הציע לנו בנוסח שהוא העביר מועד, אני מציע שהם יגידו מה הם רוצים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה עמדתכם, גלית? 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני רק אקרא את פסקה (3). 
(3) תקנות אלה לא יחולו על הליכי מכרז פומבי שפורסמו כדין לפני יום התחילה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הכוונה היא לפרסום של המכרזים באתר של משרד הפנים. אתם ערוכים לזה כבר? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כן, אנחנו ערוכים לזה, אבל אנחנו נציע, כדי לתת לרשויות מועדי היערכות. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

ולמה רק מכרז פומבי ולא מכרז פנימי גם? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

שזה יהיה ה-1 באפריל כדי שתהיה לרשויות המקומיות תקופת היערכות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אז כל התקנות בעצם יהיו מ-1 באפריל. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני חושב שאנחנו צריכים קצת יותר זמן כי אם צריכים לעשות התקשרויות עם כל מיני מכונים אז זה דבר שלוקח זמן. צריך לזכור. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז מה הם הציעו?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

את ה-1 באפריל, גברתי יושבת הראש.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני חושב שצריכים תקופת היערכות קצת יותר ארוכה כי אנחנו צריכים להתקשר עם מכונים, זה הליך שלוקח זמן. צריך לזכור שזו לא התקשרות אחת, זה התקשרות של 270.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אין להם פטור ממכרז בהתקשרות עם המכונים, הם צריכים לצאת למכרז כנראה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא בהכרח. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

למה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כי זאת התקשרות קטנה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

למה? אם יש לך 100 מועמדים זו התקשרות גדולה. אם זו רשות מקומית גדולה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

100? אוקיי.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אל תשכחו שזה הרבה מאוד מכרזים בשנה, כלומר זה יכול להיות עשרות ומאות ומאות רבות של אנשים בשנה. זה פשוט הליכי מכרז.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רק שנייה, רן קידר ביקש התייחסות ספציפית. לאיזה סעיף רצית להתייחס, רן? 

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

אני מבקש תקנה 35 חדשה, בסוף התקנות, על מנת לשמור מצב קיים - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה 34. למה 35? 

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

כפי שעשינו בעניין ועדת הבחינה, להוסיף תקנה שאומרת שאין בתקנות האלה כדי להחליף חובת מכרז פנימי לפי כל דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או נוהג קיים. אני רוצה להזכיר שבצו המועצות המקומיות נוהל קבלת עובדים לעבודה תשל"ז-1977 יש חובת מכרז פנימי גם במועצות מקומיות וגם במועצות אזוריות ולכן ההסתדרות מבקשת לשמור מצב קיים בנושא הזה כפי ששמרנו על מצב קיים בנושא של הרכב ועדת הבחינה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתה רוצה להתייחס, תומר? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. אני מציע לא להתייחס לנושא הזה, יש הליכי איוש משרות שכותבים למכרזים פומביים, יש מגוון הליכים שמתאפשרים על פי הדין הקיים. הם לא מוסדרים בחקיקה, גם לא בשירות המדינה. יש אפשרות להעברה ממשרה למשרה, יש אפשרות של איתור בגופים ציבוריים אחרים, יש כמובן את המכרז הפנימי במקרים המתאימים ויש עוד סדרה של אפשרויות לאייש משרות לפני שמגיעים למכרז פומבי. לייחד דווקא את העניין של מכרז פנימי כאן זה לא רצוי. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כיוון שאני לא מכירה את הסוגיה הזאת מי יכול להסביר לי למה הוא מתכוון? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני אסביר. התקנות האלה עוסקות במכרז פומבי לאיוש משרות או בפטור ממכרז לאיוש משרה, אבל כשמתפנה משרה ברשות מקומית זה לא אוטומטית הולכים למכרז פומבי, יש אפשרויות איוש בהליכים - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

של מכרז פנימי? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש אפשרות קודם כל לעשות העברה ממשרה למשרה של עובד שסימנו אותו, שהרשות המקומית סימנה אותו, הוא באותה דרגה נגיד, ואז מעבירים אותו ממשרה אחת למשרה אחרת. העברה ממשרה למשרה, זה נעשה גם ללא מכרז פנימי, אם הוא מסכים והרשות המקומית רוצה אפשר להעביר עובד ממשרה למשרה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>  

בהליך של ניוד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בהליך של ניוד. אם זה לא קורה יש אפשרות לעשות מכרז פנימי. עושים מכרז פנימי ואז כל עובדי הרשות המקומית יכולים להתמודד במכרז. גם אם במכרז פנימי לא מוצאים יש עדיין אפשרויות נוספות להעביר, יש עוד אפשרויות, נדמה לי שגם ברשויות מקומיות, זה אני לא בטוח, אפשרות להביא מצה"ל, אפשרות להביא מכל מיני - - - 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >>  

לא, אין לנו אפשרות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אין אפשרות כזו. אבל יש אפשרויות נוספות שהן לפני שמגיעים למכרז פומבי. אם כל האפשרויות האלה שהן אפשרויות שנעשות לפני שבכלל מאיישים את המשרה במכרז פומבי, אז מפרסמים מכרז פומבי ואז התקנות האלה נכנסות לפעולה. 

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

אם אפשר אני מבקש את רשות הדיבור. הבעיה היא שהתקנות האלה הן בעצם עושות דבר מבורך כשהן מאחדות את הדין בכל הרשויות המקומיות. בעבר הייתה הפרדה בין מועצות מקומיות, מועצות אזוריות ועיריות, היו תקנות נפרדות. במועצות המקומיות הייתה חובת מכרז פנימי במסגרת הדין. נכון לעכשיו הדבר לא ברור ולכן חשוב לקבוע בתקנות האלה, מכיוון שאנחנו מאחדים את הדין חשוב לקבוע שיש עדיין חובת מכרז פנימי במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות אחרת אנחנו נגרום למצב שיהיה בלבול ולא נדע מה הדין הקיים. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא יהיה בלבול. אני אתן דוגמאות. במועצות מקומיות ובמועצות אזוריות, בצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים), זה השם של זה, זה צו, חשוב שנבין ממתי זה בערך, לפני שיוצאים למכרז פומבי הייתה חובה לפרסם מכרז פנימי. עכשיו בהרבה מאוד מקרים מדובר על מועצות קטנות, עכשיו לצורך העניין אני צריך עובד סוציאלי, מי העובדים הסוציאליים שיש לי ברשות אני יודע, אז הייתי מפרסם מכרז, ממתין, כלומר מראש הייתי דוחה את כל היציאה למכרז פומבי בסדר גודל של חודש. אין לזה תכלית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, אבל האמירה הזאת, זה לא רלוונטי אם זה היה ההסכם הקיבוצי. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, זה לא הסכם קיבוצי. זה לא מכוח הסכם קיבוצי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות חלה במועצות האזוריות? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

חוקת העבודה חלה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יופי, חוקת העבודה קובעת חובת מכרז פנימי? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, היא לא קובעת. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא, החוקה לא, אבל אנחנו נתנו לזה - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

היא לא קובעת חובת - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא, רגע, רק שנייה, בואו נעשה הבדל. החוקה לא קובעת את המכרז הפנימי, אבל מה שנתנו לזה ביטוי בהחלט זה בעניין של ההרכבים של הוועדות וכן שם אנחנו בהחלט נתנו ביטוי לייצוג של נציגי ההסתדרות ובעניין הזה - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זאת לא השאלה. לא, השאלה היא אחרת. חובת קיומו של מכרז - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אם יהיה קודם מכרז פנימי ואחר כך מכרז חיצוני. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

למשל בעיריות, שזה לא מוסדר בתקנות בכלל, יש חובת מכרז פנימי או לא? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

מכוח החוקה התשובה היא לא.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מכוח מה? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

היום העיריות פועלות, מי שיש לו נוהג כזה כן מקיים מכרז פנימי ומי שאין לו נוהג כזה לא מקיים מכרז פנימי.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

רגע, מה זה נוהג? זה לא חלק מחוקת העבודה?

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זה לא חלק מהחוקה ויש עיריות שנוהגות כך ויש עיריות שנוהגות אחרת. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא לפי חוקת העבודה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זה לא לפי החוקה, זה לפי הנוהג או לפי ההסדר מול ועד העובדים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז הדאגה שמביע רן, אתם חושבים שאין לה מקום? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, אין לה מקום. 

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

לא, יש לה מקום.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

הרבה יותר פשוט לאייש משרה במכרז פנימי. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

גם היום זה מכוח נוהג מול ועד העובדים וכך זה ימשיך. 

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

לא, אבל אם אנחנו קובעים תקנות חדשות אז יכולים לבטל את כל המכרזים הפנימיים. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

למה שיבטלו אותם? זה הרבה יותר קל והרבה יותר מהר והרבה יותר טוב. 

 << אורח >> רן קידר: << אורח >> 

פשוט להדגיש את הפסיקה, הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה כחוט השני אומרת שיש חשיבות גדולה מאוד למכרז פנימי כדי לאפשר לעובדים להתקדם במקום העבודה ולתת להם עדיפות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל אין מניעה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לנו אין התנגדות שזה יופיע.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אנחנו חושבים שזה לא נכון, התקנות לא מונעות, התקנות בנוסחן היום.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לנו אין התנגדות שזה יופיע, במשרד הפנים אין התנגדות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

וגם עם ניוד? את לא רוצה שזה יופיע? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא, אז אני אומרת, אבל אין סוף לזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לכן אני אומר שיהיה אפשר להכניס - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אין סוף ל - - - אבל אין מבחינתנו מניעה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אבל יש מניעה כי אם את משמרת - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

נכון, את כל הנוהגים שמופיעים - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אז בשביל מה צריכים את התקנות האלה עכשיו? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

דקה, דקה. אם את משמרת אפשרות מסוימת לאיוש משרה ולא מדברת על אפשרויות אחרות לאיוש משרה - - -

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני חושב שכל עוד זה נוהג נכון לא למנוע את הקיום שלו, אבל כל עוד זה לא חלק מחוקת העבודה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אבל לא להביא אותו לידי ביטוי בתקנות. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

זאת אומרת אם אנחנו מפרים הסכם קיבוצי בתקנות האלה אסור שנגיע לשם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ודאי שלא.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

וזה לא מה שקורה.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

התקנות האלה לא משנות הסכמים קיבוציים, הן לא פוגעות בהם. הן מדברות על מכרז פומבי. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני וחבר הכנסת ברוכי רוצים להציע, אם יורשה לנו - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

את מגילות? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, אנחנו מתואמים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

חבר הכנסת ארבל, רק ברשותך. ההחלטה של הוועדה היא שכל התקנות ייכנסו לתוקף לרבות התקנה ב-1 באפריל? 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ב-1 באפריל, בסדר. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

למה 1 באפריל? זה יום השקר? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אפשר ב-2 באפריל. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אם אפשר קצת יותר זמן.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

נתנו לך 2 באפריל, 24 שעות. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני מודה לחבר הכנסת, איך אומרים? 24 שעות זה מה שיעזור לי באמת לגמור את כל ה – 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

ובכן, אנחנו רצינו להעלות - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני אזכיר שמכרזים לקנות עט לוקח אין סוף זמן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתם יודעים מה? בואו נעשה את זה יום הפועלים, אחד במאי. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

נפלא. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בבקשה, חבר הכנסת ארבל.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בנוגע לסעיף 5, תיקון תקנה 2 לתקנות העיקריות. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זהו, אנחנו חוזרים? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אם יורשה לי, אני ביקשתי רשות. אם אחר כך אז אחר כך.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני מציע שנעשה את זה בצורה הבאה, פשוט נעבור על התקנות כסדרן, יש גם דברים שנשארו פתוחים ובנוסח בפניכם אנחנו סימנו בצהוב את הדברים שנשארו פתוחים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר. שימו לב. בנוסח האחרון מה שבצהוב זה מה שעדיין פתוח.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ובירוק זה דברים שצריכים להקריא, בעקבות דיוני הוועדה אנחנו מציעים נוסח. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר, בירוק זה השינויים שאנחנו הכנסנו וצריך לקרוא אותם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר גמור. אני מציעה, רבותיי חברי הכנסת, שננסה לעשות את זה מסודר, נעבור סעיף סעיף לפי הסדר, הדברים שעדיין במחלוקת נפתור אותם וכך נגיע כל אחד לדברים שרצו להעלות. ששי שדה, אני רוצה שתכתוב לי בבקשה באיזה עניין אתה רוצה לדבר, לגבי איזה סעיף. כפי שאמרתי, אנחנו לא מדברים באופן כללי על התקנות, אלא הערות ספציפיות לסעיפים מסוימים. כן, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

טוב, אני מציע שנעבור גם על הסימונים הצהובים שזה נושאים שהם פתוחים וגם על הסימונים הירוקים שזה בעצם נוסחים שאנחנו מציעים בעקבות ההחלטות של הוועדה בדיונים הקודמים, כי יש דברים שצריך להקריא אותם, שזה ניסוחים שונים מאשר במקור. 

בעמוד 1 זה רק מחיקה של המילים שהצענו, כבר אמרנו את זה בדיון הקודם. בעמוד 2 זה הנושא הראשון שהוא פתוח, זה נושא שמתקשר גם למה שמופיע בעמוד 3. זה נוגע גם לכל העניין של הערים הגדולות מה שנקרא וגם מהי משרה בדרגה גבוהה. אני אקריא את ההגדרה למשרה בדרגה גבוהה, בעצם את עמוד 2 ו-3, מה שמסומן בצהוב ואז אני מציע שנפתח את זה לדיון. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אוקיי.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

ההגדרה שמציע משרד הפנים בעקבות הדיונים שלנו למשרה בדרגה גבוהה היא כזאת:

ברשות מקומית דרגה ג' – משרה שדרגתה המרבית הינה 11 ומעלה בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה לה בכל אחד מהדירוגים המקצועיים הנוהגים ברשויות המקומיות; ברשות מקומית דרגה ב' – משרה שדרגתה המרבית הינה דרגה 12 ומעלה בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה לה בכל אחד מהדירוגים המקצועיים האחרים הנוהגים ברשויות המקומיות; ברשות מקומית דרגה א' – משרה שדרגתה המרבית הינה 13 ומעלה בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה לה בכל אחד מהדירוגים המקצועיים האחרים הנוהגים ברשויות המקומיות; בשלוש הערים הגדולות – משרה שדרגתה המרבית הינה 14 ומעלה בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה לה בכל אחד מהדירוגים המקצועיים האחרים הנוהגים ברשויות המקומיות;

בתחתית העמוד ניתן לראות, אנחנו ביקשנו ממשרד הפנים להביא לנו הגדרות למהי רשות מקומית דרגה א', ב' ו-ג' כדי שנוכל באמת להבין מה ההצעה פה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

והם הביאו?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אנחנו נשמע. שלוש הערים הגדולות, הם מציעים שזה יהיה חיפה, ירושלים - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לנו יש הסתייגות מכל המבנה הזה ואם יורשה לי להסביר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

רגע, רק תן לו לסיים.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני אקריא גם בעמוד 3 כי זה מתקשר לאותו נושא של הערים הגדולות. בתקנה 2 לתקנות העיקריות בפסקה (9) מוסיפים את (ב): 

(2) בפסקה (9) בסופה יבוא "ואולם בשלוש הערים הגדולות – משרה שדרגתה המרבית אינה עולה על דרגה 8 של הדירוג המנהלי או שדרגתה המרבית אינה עולה על דרגה 38 של דירוג המח"ר או דירוג ההנדסאים והטכנאים."

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה זה דירוג המח"ר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מח"ר זה אקדמאים.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

זה פטור ממכרז לדרגות נמוכות, בכל שאר הרשויות זה היה דרגה 7 או 37 וכאן לגבי שלוש הערים הגדולות זה 8 או 38. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

טוב, מר לפידור.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני אסביר. אנחנו חלוקים פה על משרד הפנים, הייתה לנו שיחה ארוכה מאוד איתם ואני אסביר איפה הבעיה. הבעיה היא שכשאנחנו מדברים בדרגות ולא בתפקידים אנחנו יכולים להגיע למצבים אבסורדיים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל אם אתה תתחיל להיכנס פה לפירוט תפקידים אנחנו לא נצא מפה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, יש הגדרה נורא פשוטה, מרמה של סגן מנהל אגף ומעלה, הרעיון היה שבעצם – כשהיה מדובר פה לפי הדרגות שמצוין פה כרגע זה מדובר על תפקידים של סגן מנהל אגף ומעלה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נו, אז מה הבעיה עם זה? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני אסביר. אני אתן סתם דוגמה. אם מדובר למשל ברשות מקומית דרגה ג', זו מועצה אזורית או מועצה מקומית, זה לא משנה, אז דרגה 11 למשל זו דרגה של מזכיר או מזכירה בבית ספר. זאת לא הייתה הכוונה, הכוונה היא לשלוח את האנשים בתפקידים מרמה של תפקיד ניהולי וצפונה. עוד דוגמה, למשל פסיכולוגים, פסיכולוג, מתח הדרגות שלו תלוי בתואר שלו, אם אני פסיכולוג מדריך אז מתח הדרגות שלי זה דרגה 42, לא זאת הכוונה. הכוונה של הוועדה והכוונה של משרד הפנים בעצם היא לדבר על מהות התפקיד שהוא תפקיד בכיר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

גורם מקצועי, זה לא חייב להיות בכיר. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

כן, אבל, עוד פעם, אני אתן סתם דוגמה, לצורך העניין פסיכולוג שהוא מדריך שיש לו דרגה 42, אין הבדל בינו לבין פסיכולוג אחר, זה עניין של השכלה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אני אשמח להתייחס.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מה הדרגה של הפסיכולוג האחר? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

היא יכולה להיות 41 לצורך העניין. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אז 41 גם חייב מבחן. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אני מסכימה עם עורך דין לפידור שזה באמת יוצר מצבים אבסורדיים, אבל להיפך, כי אנחנו מדברים פה באמת על אנשים ששכרם גבוה ובהחלט הכוונה של משרד הפנים, ואגב התקנות הובאו אחרי דיון ארוך ומשמעותי ואחרי הסכמה משמעותית שגם נעשתה עם מרכז השלטון המקומי, כך שהדברים נעשו גם לפני הוועדה גם במרכז השלטון המקומי, אבל אנחנו מקבלים את ההערות ולכן יצרנו את התיקונים גם תוך כדי תנועה. אבל אני אומרת, אנחנו מסתכלים על הדירוגים המקצועיים, למעשה מדובר פה בדירוגים מקצועיים ששכרם מאוד גבוה. אם אנחנו מסתכלים, זה יכול להיות גם יועץ משפטי, שהוא אמנם לא בדרגה ניהולית, אבל הוא גורם מקצועי בכיר ששכרו מאוד גבוה ולכן באמת שאנחנו סבורים שהוא צריך לעבור - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

הייתי שמח שהוועדה בבקשה תדע מה השכר של אדם בדרגה 11.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אני לא הפרעתי לך, חמי, אז תן לי לסיים את המשפט. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

בשמחה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

ולכן הוא צריך לעבור מכון מיון. פסיכולוג שהוא גורם מקצועי בכיר, שהוא צריך להיות ראוי ומתאים לתפקידו ולכן הוא צריך לעבור מכון מיון. אנחנו כן סבורים שגם גורמים מקצועיים בכירים ברשות המקומית שהם מקבלים שכר מקביל לסגן מנהל אגף, אנחנו מדברים על סגן מנהל אגף ומקבילותיהם שצריכים לעבור מכון מיון.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני חושבת שעל זה אין לאף אחד ויכוח.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש ויכוח. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רק שנייה, אבל אני חושבת שהבעיה זה כשאין לך את ההגדרה של התפקידים עצמם בסוף יכול להיות שתמצאי את עצמך שמזכיר או מזכירה יצטרכו לעבור את המבחנים האלה כשבאמת הם לא בתפקיד ניהולי. האם בנוסח הזה את מבטיחה את זה שאת לא פה מכניסה - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אבל ההגדרה היא של הדרגה וההגדרה של הדרגה מבטיחה שמי שמקבל את הדירוג הזה – כי מה קורה? אם אני מגדירה את זה דרך הדרגה הזאת אנחנו יכולים לצערנו לייצר מצב של פוילישטיק, שאנשים ייקראו בדרגות מקבילות, הם ייקראו לצערנו בדרגה של נגיד מנהל תחום בכיר - - -

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>  

מה, בישראל? לא יכול להיות.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

הם ייקראו בשמות אחרים. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אבל זה לא יכול לקרות. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בזה היא צודקת. בוא נגיד, כל אחד הופך להיות מנהל של משהו. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

הם לא ייקראו סגן מנהל אגף, אבל הם גם לא יעברו את מבחני המיון האלה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני מבינה לגמרי שזה מינוח מקצועי - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אז אני רוצה שאם השכר שהם יקבלו יהיה שכר זהה לסגן מנהל אגף הם כן יצטרכו לעבור את אותו הליך מיון וזה כן משהו שאנחנו רוצים להקפיד עליו.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

בוא נעשה סדר, דרגה 11, השכר הגבוה בדרגה 11, כשאנחנו מדברים על 7,000 שקל בחודש, ברוטו. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >>  

אבל הם מקבלים בדרך כלל חוזה אישי. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

זה השכר המופלא של אדם בדרגה 11 ברשויות המקומיות. התפרעתי, 7,500 שקל. זה השכר הגבוה שאנחנו מדברים עליו שאותו אדם, שאותה מזכירה או מזכיר בבית ספר מקבל. למה מזכירות בית ספר הגיעו לדרגה 11? כי חלק מהמשא ומתן בהסכם הקיבוצי, באה ההסתדרות ואמרה: אנחנו מתוך הפול של התקציב בהסכם המסגרת רוצים לקדם את המזכירות ולתת להן איזה שהוא קידום, את הקידום אנחנו נותנים להם באמצעות דרגה, ואז אמרו במקום דרגה 10 מי שהיא מזכירה ראשית תקבל דרגה 11. מחר זה יכול לקרות אותו דבר בהמון הסכמים אחרים שאני יכול לעשות ויחליטו, לא יודע, לקדם כל מיני עובדים במסגרת עלות כלכלית שההסתדרות אומרת שהיא עכשיו שמה כסף מהפול שיש לה בהסכם המסגרת ועם זה היא מקדמת את העובדים. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אבל זה לא רלוונטי איך הדרגות של אותו עובד, אנחנו מדברים פה על מכרז לפני שהוא נבחר לתפקיד ולכן זה לא השאלה באיזה דרגה הוא נמצא כרגע. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

זה דרגת השיא במתח, נכון. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

- - - לא קשורה לדרגה האישית שאתה מדבר עליה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

ממש לא, אתה יכול להיכנס בדרגה 7 ואתה יכול להיכנס - - -

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

יש מתח דרגות במכרז. אם הוא בין 10 ל-12 ברשות מקומית דרגה ב'.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

12-10 ברמה ב' לצורך העניין זה סגן מנהל אגף. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בסדר, אם הוא היה 11-10 ונתנו לו דרגה אישית 12 או משהו כזה זה - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, זה לא אישית. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

זה מה שאמרת עכשיו.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

תראו, יש חוברת מסלולי קידום שהיא הסכם קיבוצי ובחוברת הזאת, שזה חלק מחוקת העבודה, ליד כל תפקיד יש את המתח הדרגות באותו תפקיד. אם אני לצורך העניין מנהל חשבונות סוג 1, אז יש לי מתח דרגות, אני סוג 2 יש לי מתח דרגות, אם אני עכשיו חשב שכר מסוג כזה יש לי מתח דרגות מסוים ולכן לבוא ולהגיד שלצורך העניין אם מזכירת בית ספר, ששיא המתח שלה הוא דרגה 11, זה התפקיד הבכיר, זה קצת, סליחה שאני אומר, איך אומרים? או עובד שלא ממונה על אף עובד, שרק בגלל זה שיש לו השכלה, שהוא בעל תואר שני הוא לכאורה זכאי למתח דרגות יותר גבוה. דיברנו על פסיכולוגים, עם כל הכבוד רוב הפסיכולוגים אצלנו עובדים במשרות חלקיות, זאת אומרת אלה לא עובדים שעובדים ב-100% משרה, זה גם צרה שיש לנו אותה, אבל - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

חבל שזה כך. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

האמת שחבל, אבל - - - 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני רוצה להוסיף. יש פה עוד - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

פשוט זה ימנע מאיתנו בהסכמים הבאים מה שנקרא - - - 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

חגית מגן. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

חגית מגן היא ממרכז השלטון המקומי, היא הבוסית שלי. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אה, היא הבוסית שלך, נכון. חגית רצתה להוסיף על העניין הזה של המשרד בדרגה גבוהה. היי, חגית. 

 << אורח >> חגית מגן: << אורח >> 

אהלן, בוקר טוב. חמי אמר את הכול, אבל רק לחדד את העיוות. הנוסח כרגע בהצעתו יכול ליצור, למשל אצל פסיכולוגים, יכול להיווצר מצב אצל פסיכולוג שהכפיף יהיה במתח דרגות גבוה יותר מהממונה שלו וזה רק בגלל ההשכלה. את הממונה אני לא אשלח למכון מיון ואת הכפיף אני אצטרך לשלוח למכון מיון כי הוא בהשכלתו פסיכולוג מדריך. אני לא חושבת שרמת השכר היא זו שצריכה להכריע כאן, כן או לא, אלא באמת, כמו שחמי ציין וכמו שאנחנו מבקשים, שזה יהיה תפקיד ברמת סגן מנהל אגף ומעלה, אחרת זה יוצר לי פה בלגן שלם עם תפקידים - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כשאתם מגדירים תפקיד בדרגת סגן מנהל אגף ומעלה, אתם יכולים לעשות חיתוך של מה - - - 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

יש היום הנחיות מאוד מפורשות של משרד הפנים, יש להם תקינה שהם יצאו איתה, מתי זה יכול להיות אגף, מתי זה יכול להיות מחלקה, מתי זה יכול להיות מינהל. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אבל מרכז השלטון המקומי מתנגד אליה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

מה לעשות? פרסמת את זה כחוזר מנכ"ל זה מחייב אותי, מה אני יכול לעשות עם זה? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

במידה שמרכז השלטון המקומי יקבל את התקינה שלנו אז אנחנו נשמח.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הם לא מקבלים? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

יש להם שיקול דעת? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

הנה, העמדה שהם הביעו - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אנחנו יכולים להביע עד מחרתיים, פרסמתם חוזר מנכ"ל מה אני יכול לעשות? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בזמני זה לא היה קורה.

 << אורח >> חגית מגן: << אורח >> 

אבל אנחנו יודעים מי זה סגן מנהל אגף, מי זה מנהל אגף מי זה סמנכ"ל, מי זה ראש מינהל. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו לא יכולים בסעיף אחד בתקנות האלה להתחיל להיכנס לכל תפקיד ולהגדיר אותו ולהגיד זה ככה וזה ככה ובתפקיד בפסיכולוגים זה רק יהיה ככה ו – חייבים למצוא פה איזה שהיא דרך להגדיר באופן כולל.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

הגדרנו את זה, ברגע שאנחנו מגדירים סגן מנהל אגף פסיכולוג הוא לא סגן מנהל אגף.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל הרגע אתם אמרתם שאת ההגדרות של משרד הפנים אתם לא מקבלים.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, דקה אני אסביר.

 << אורח >> חגית מגן: << אורח >> 

אני לא מקבלת את המכסה, לצורך העניין. אני מקבלת את ההגדרות, אבל לא את המכסה המומלצת, את המכסה כמה סגני מנהלי אגפים וכמה אגפים וכמה מחלקות יהיו בכל רשות מקומית יקבע ראש הרשות שנבחר. הוא קיבל את אמון הציבור כדי לנהל את הרשות. אני במחלוקת עם משרד הפנים על עצם המכסה, לא על עצם ההגדרה מהו אגף שהוא מאגד תחתיו שתי מחלקות וכך וכך עובדים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אוקיי, אז אם אתם לא מתווכחים על ההגדרה אז אפשר ללכת על ההגדרה הזו. 

 << אורח >> חגית מגן: << אורח >> 

בהחלט.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

משרד הפנים מתנגדים לזה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

משרד הפנים, מה אתם אומרים? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אין לנו יכולת ש – משרות מקצועיות בכירות שאחר כך לא תהיה לנו יכולת בעניין הזה לדעת אם קראו להם בשם כזה או אחר ברשות המקומית ולא - - - 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מה אתם מציעים חוץ מדרגה?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו מציעים לפי דרגה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לפי דרגה, כמו שזה כתוב עכשיו. אני מתקשה פה למצוא איך אני - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אגב, אני רק אציין שגם בשירות המדינה ההבחנות שנעשות לגבי מכרזים מסוגים שונים ופטור ממכרזים נעשות לפי הדרגות ולא לפי תפקידים. כך שאני חושב, אני מציע לוועדה לאמץ את מה שמשרד הפנים מציע. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה עמדתכם, חברי הכנסת? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

זה יוצר עיוות לא הגיוני. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

תסביר לי ממה אתה חושש. הרי יציאה למכון זה לא – כשאתה אומר לי שיש כפיף וממונה אני מבין אותך שלמשל תנאי השכר שלהם שונים וכדומה, אבל יציאה למכון מיון זה לא חזות הכול. זאת אומרת יכול להיות מצב שהממונה למשל יהיה פטור והכפיף יהיה חייב, אבל בסוף בסוף אנחנו כאזרחים נרוויח שאלה שישרתו אותנו הם יהיו הטובים ביותר שנבחרו. זו המטרה, בשביל זה אנחנו כאן.

 << אורח >> חגית מגן: << אורח >> 

אני יכולה להציע הצעת פשרה, בבקשה? על מנת שנוכל לקבל את זה ככה אני אצטרך שברשות רמה ג' משרה גם בדרגה 12. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, לא, מה זה השוק הזה? 

 << אורח >> חגית מגן: << אורח >> 

ואז בדרגה 12 אין לי בעיה עם הפסיכולוגים שזה 42 המקביל, אין לי בעיה עם מזכירות בתי הספר, כי המקסימום היום זה 11. אני אדע גם מול ההסכמים הקיבוצים לחסום דרגה 12 לתפקידים שהם לא ניהוליים. אבל לפחות אני אדע את זה מראש. אני יכולה לחיות עם זה אם ברמה ג' יהיה כתוב פה דרגה 12 ולא 11. אגב, כמו שסיכמנו עם משרד הפנים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, אבל לפני שאת מציעה הצעת פשרה אני רוצה להבין באמת את הרציונל. ממה אתם חוששים? מה הפחד? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני אסביר את הרציונל. קודם כל מדובר על עלויות כלכליות.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בסדר. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

בוא נתחיל ככה, זה לא בסדר, כי איך אומרים? אני לא יודע אם אתם זוכרים, אני זוכר תוכניות הבראה ברשויות המקומיות לפני בערך כעשור וקצת שפה רשויות מקומיות לא שילמו משכורות, לא שילמו פנסיות, לא שילמו כלום והם פשטו את הרגל. אז אני קודם כל כל הצעה תקציבית שיש מאוד מפחידה אותי. אני אומר מניסיון אישי שלי.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

גם עובדים עולים כסף. אני מעדיף שהעובד הטוב ביותר יהיה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני לא אמרתי שלא, אבל עוד פעם, אני לא חושב שבשביל לקלוט מזכירת בית ספר, נניח שאתה צריך לשלוח אותה - - -

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

עזוב, אף אחד לא דיבר על מזכירה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אבל זה לא מה שקורה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, זה גם בנוסח של משרד הפנים לא. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

טוב, אני אכריע. אנחנו נלך עם משרד הפנים. אנחנו הפעם נלך עם משרד הפנים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

שלא יתרגלו רק.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אבל משרד הפנים לא השלים לנו את ההגדרות, מה זה - - - 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן, מה זה הגדרה של רשות מקומית דרגה א', דרגה ב'. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

כן, רשות מקומית דרגה א' זו עירייה בה לפי מרשם האוכלוסין למעלה מ-100,000 תושבים, רשות מקומית דרגה ב' זו עירייה שבה לפי מרשם האוכלוסין עד 100,000, או 100,000 תושבים ומטה, כי 100,000 לא יהיה לא פה ולא פה, וכן מועצה אזורית בה לפי מרשם האוכלוסין למעלה מ-20,000 תושבים והיא הוכרה על ידי סגן הממונה על השכר באוצר לצורך הסכמי השכר כרשות מקומית דרגה ב'. רשות מקומית דרגה ג' זו מועצה מקומית או אזורית למעט מועצה אזורית בה למעלה מ-20,000 תושבים והוכרה על ידי סגן הממונה על השכר באוצר לצורך הסכמי שכר - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

למשל יש לי מועצה, סליחה שאני אומר - - -

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

שנייה רק, קודם נבין, אחרי זה נתווכח. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, בדיוק. מה עם איגוד ערים? 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

איגוד ערים, הדרגה שלו היא בהתאם לרשות הגדולה ביותר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אז צריך להגיד את זה.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

זה רשום באיגודי הערים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מה זה באיגודי ערים? 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

זה מוסכם לגבי איגודי הערים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל צריך שזה יהיה כתוב. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

למה שזה לא ייאמר במפורש? הרי יש בהגדרות רשות מקומית, עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים. אז שתהיה התייחסות ספציפית לאיגוד ערים מה ההגדרה שלו פה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הסעיף של איגוד ערים צריך להיות כתוב, גם אם את חושבת שזה זה הדבר הזה צריך להיות כתוב.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אוקיי. אז איגוד ערים, הדרגה שלו נקבעת לפי הרשות הגדולה ביותר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שחברה בו.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אם אני שם את כל המועצות, כמו שמשרד הפנים פיצל בין המועצות האזוריות עד 20,000 תושבים ומעל 20,000 תושבים, ברור שצריך לעשות אותו דבר לגבי המועצות המקומיות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה לא קיים. למה אתה מציע דברים שלא קיימים במסגרת יחסי השכר בין השלטון המקומי – סליחה רגע, יש הבדל בין מועצה מקומית בהסכמי השכר בין מועצה קטנה לגדולה? התשובה היא לא. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

התשובה היא שלפעמים כן. לכאורה כל המועצות האזוריות הן רמה ג', לפי החוקה כל מועצה אזורית היא רמה ג', רק מה שקרה לאורך השנים שנוצרו מועצות אזוריות גדולות של 50,000 תושבים ואז הם הלכו לממונה על השכר, אמרו לו: אהלן, תהיה אלינו נחמד ותאשר לנו לפעול כמו רמה ב', וזה מה שקרה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל בפועל אתה אומר שהם רמה ג'. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

דה פקטו לפי החוקה עצמה זה ג'. אני אתן סתם דוגמה, שנים רבות רמת השרון רצתה להמשיך להיקרא מועצה מקומית, מכל מיני שיקולים פנימיים שלהם, פנים יישוביים. פרדס חנה-כרכור, למשל, גם כן הרבה מאוד שנים, למה? כי הם אמרו שזה הצביון, רוצים לשמר את השם מועצה מקומית. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו כפריים. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אנחנו כפריים, נכון. ברור שהם הרבה מעל 20,000 תושבים, הם כבר מזמן שכחו מתי הם היו 20,000 תושבים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אבל זה לא הפרמטר היחיד, 20,000. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, אבל היועץ המשפטי של הוועדה לעניין החוקה, אז אני אומר - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא אמרתי לעניין החוקה, ממש לא אמרתי לעניין החוקה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אז אני אומר, קודם כל ברגע שאני קורא למשהו, אני אומר, כמו שאנחנו עושים הפרדה במועצות האזוריות עד 20,000 תושבים ומעל 20,000 תושבים, אז גם לגבי המועצות המקומיות, הרי מה ההבדל? רק בגלל שקוראים לזה מועצה מקומית? לא צריך לעשות את הדיפרנציאציה. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >>  

אז הממונה על השכר לא יאשר אותן.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לעניין המכרזים. אנחנו מדברים כרגע לעניין המכרזים בלבד. לא מדברים על משהו אחר. בואו נזכור, לעניין המכרזים בלבד.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל השאלה אם זה לא יתפוס למשהו אחר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

המכרזים, אני חוזר אחורה - - - 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, תקרא לזה רשות אחת, שתיים, שלוש. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

טוב, גברתי, הכרענו בסוגיה. שמענו. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

המכרזים הרי נגזרים מהדרגות, כפי שאתם הכרעתם, אז התקינה בכל המועצות המקומיות היא זהה, היא דרגה ג'. יש את החריג הזה של המועצות המקומיות שנוצר עם השנים, אבל מעבר לו אנחנו לא מכירים חריגים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

האויב של הטוב זה הטוב ביותר. אנחנו חושבים שזה סביר, שזה מאוזן, זה בסדר. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, גם במועצות המקומיות זה נוצר. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

רק בסעיף הזה, גברתי, חבר הכנסת ברוכי ירצה להציג לנו את הערתו לסעיף הספציפי. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

באיזה סעיף? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

סעיף ההגדרה, בהגדרת סטודנט. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

בהגדרה של סטודנט, אני רוצה לבקש לשנות את זה, במקום מה שכתוב פה, 'אדם הלומד לשם קבלת תואר' לשנות את זה למי שהוא סטודנט לפי חוק זכויות הסטודנט, או מי שלומד כתלמיד במוסד מוכר על ידי משרדי החינוך והעבודה והרווחה לאחר שסיים 12 שנות לימודים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כאילו הכשרה מקצועית? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

המטרה היא גם הכשרה מקצועית וגם תלמידי מוסד תורני וגם בנות סמינרים, כדי לייצר גיוון תעסוקתי ולא להסליל אך ורק מי שלומד באקדמיה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

רק שאלה, איפה אתה - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

בהגדרה של סטודנט. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אבל זה גם ישליך על ההמשך.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ההגדרה של סטודנט כוללת גם את ה - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כתוב פה לבוגרי מוסד 'כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט', זה לא כולל את כל מה שאתה אמרת? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, מי שלומד הנדסאי טכנאי לא.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

בהכשרה מקצועית למשל לא נמצא שם. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הכשרה מקצועית, אם הוא לומד עכשיו טכנאי, או בנות סמינרים, הם לא נכללים פה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

איפה אתה מוצא את בני התורה? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הם מוכרים על ידי משרד החינוך. אברך, כולל רק אם הוא מוכר על ידי משרד החינוך. מה שלא לא.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בסדר, אבל זה נחשב כאילו הוא השלים 12 שנות לימוד?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אם הוא למד 12 שנות לימוד הוא יהיה בפנים, לא למד לא. אנחנו לא רוצים להביא עובדים שלא למדו 12 שנות לימוד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מה עמדת משרד הפנים? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

עמדת משרד הפנים. הופתעתם? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מה לעשות? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

להגיד לנו קודם. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אמרנו, הכנסת היא לא חותמת גומי.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אנחנו לא מתנגדים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

למה? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

זה נשמע הגיוני. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא אמר 'אנחנו לא מתנגדים'. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו גם לא מתנגדים, יש לנו את החוזר של התואר האקוויוולנטי אצלנו. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

מה זה? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

יש לנו חוזר של תואר אקוויוולנטי אצלנו.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כן, אבל לא פתרתם שם את בעיות בנות הסמינרים ופה זה גם יפתור את בנות הסמינרים.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו לא מתנגדים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לא מתנגדים. גלעד, רשמת את הניסוח? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ברשות חברי הכנסת, אנחנו מבינים את מה שרוצים, זה ברור מאוד, יכול להיות שיש פה מקום לשיפור הנוסח, אני רוצה את רשות חברי הכנסת כמובן להביא לידי ביטוי את רצונכם, כמובן לגבי איזה תלמידים שונים אתם רוצים להכליל, אבל נדמה לי שאפשר לנסח את זה טיפה יותר מדויק. אם תרשו לנו אנחנו - - -

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כל עוד הרציונל יהיה בפנים אנחנו סומכים על ניסיונכם ותבונתכם, כמו תמיד. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תודה. אוקיי, קדימה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

רק תשומת לב שיש בהמשך עוד התייחסות לסטודנט.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז להעתיק את אותו ניסוח. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

לא צריך, כי סטודנט מוגדר פה וכשאומרים סטודנט זה לפי ההגדרה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הערת במקום הנכון, המשמעות של ההגדרה של סטודנט - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז עכשיו היא תופסת לכל הפעמים שבהם זה יופיע. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בסדר גמור.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

עכשיו בתיקון תקנה 2 יש הערה שם לתקן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני אסביר רק למה זה רלוונטי. זה רלוונטי להעסקה בפטור ממכרז לתקופה של עד חמש שנים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

למשרת סטודנט.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

במשרה של עד, נדמה לי 120 שעות.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

נכון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כמובן שצריך להיות הליך מיון שוויוני ופתוח, אבל לא חייבים מכרז.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אוקיי.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מאה אחוז, תודה רבה.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נמשיך. בעמוד 4. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

היו לנו לפני זה בקשות שהעברנו ליושבת ראש הוועדה בעניין של עובדים סוציאליים בנושא של פטור ממכרז, סמכות לפטור, חגית מגן שלחה ליושבת ראש הוועדה מכתב בעניין בקשה שלנו לפטור - - -

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אבל בואו נתייחס לזה בסוף, אחרי שנסיים את כל - - - 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, זה באותו סעיף, זה סעיף הפטורים בנושא של עובדים סוציאליים בדרגות נמוכות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אוקיי, אז סליחה, אני לא ראיתי את המכתב הזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

גם אני לא ראיתי. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מתי זה נשלח? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

ב-9 בדצמבר. אני יכול לתת לכם עותק. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אוקיי. אז אתה רוצה להקריא לנו מה הבקשה בדיוק? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

טוב, אז שהוא יגיד מה שהוא רוצה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אוקיי, תקריא את זה, בבקשה, מר לפידור. זה קצר?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הכול יחסי.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, יש הרבה נספחים, אבל המכתב הוא קצר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מה הבקשה? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

יש לנו שתי בקשות. בקשה אחת זה גם בקשה שגם משותפת עם משרד הרווחה, כמו שיש פטור ממכרז עד דרגה ו-37 בדירוג המנהלי ומח"ר ומקצ"טים, אותו דבר לעשות פטור ממכרז לעובדים סוציאליים בדרגות הנמוכות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בדרגות המקבילות. כל דרגה מקבילה בדירוגים המקצועיים, כולל דירוג העובדים הסוציאליים. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

זה לא בדיוק מה שכתוב עכשיו בתקנות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה בדיוק מה שכתוב. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

למה זה לא לפי מה שבתקנות?

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אם היה כתוב בדירוגים המקבילים זה היה משהו אחר, כרגע זה לא מופיע שם ככה, ויש קצת בעיה של ההקבלה של הדרגות, כי אצל עו"סים זה לא בדיוק הקבלה של דרגות. תשאלי את חגית, היא תוכל להסביר את זה יותר טוב ממני. כי בתקנה (9) היום אין שם ובדרגות המקבילות, כתוב שם וגם 'הדרגה המרבית אינה עולה על דרגה 7 בדירוג המנהלי או דרגתה המרבית אינה עולה על דרגה 37 דירוג המח"ר או דירוג ההנדסאים וטכנאים'. אין שם בדרגות המקבילות בדירוגים האחרים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

צודק, צריך להוסיף את כל הדירוגים המקצועיים. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >>  

עוד פעם, מתח הדרגות שלהם הוא מתח שנגזר מתפקיד וזה בדרך כלל תפקידים שהם תחיליים ויש לנו בעיה של איוש. זה דבר אחד. 

דבר שני, ביקשנו לתת סמכות לשר הפנים במצבי חירום לפטור ממכרז. אני אתן דוגמה מעכשיו, היה עכשיו את הפרויקט של תומכי הוראה במשרד החינוך שבסביבות ה-15 באוגוסט אמרו לנו שעכשיו הולכים לפצל את כל הכיתות, תגייסו עכשיו 20,000 איש. אין פטור מסודר ממכרז היום, זה הכול באמצעות מילוי מקום וכזמני ואחר כך תקלטו אותם. מצבים של חירום, כמו האירוע של הקורונה, לתת לשר הפנים את הסמכות לעשות את זה. עוד פעם, אנחנו לא מבקשים שאנחנו נעשה את זה, אנחנו מבקשים שלשר הפנים תהיה את הסמכות. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה הבעיה עם זה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אין שום בעיה, וגם זאת הייתה התשובה של משרד הפנים בישיבה הקודמת, במצבי חירום, במרכאות, אפשר לקלוט עובדים במילוי מקום. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

זה לשלושה חודשים, עוד שלושה חודשים וישר אני צריך לשנה. תומכי הוראה זה פרויקט של שנה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אז אתה יכול לקלוט אותם לשנה, זה החוק. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

איך אני יכול? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה מה שכתוב. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

איך? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

במילוי מקום. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אז אני צריך להאריך ועוד פעם להאריך. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם אתה עכשיו יודע שאתה צריך אותם ליותר משנה אז כן אתה צריך לעשות - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני לא רוצה ליותר משנה. אני אומר עוד פעם, זה לא משהו שאני יזמתי אותו, זה לא שאני קמתי היום בבוקר והחלטתי – זה לא שראש הרשות קם היום בבוקר ואמר עכשיו אני רוצה לגייס - - - 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל הוא אומר שאין לך בעיה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

יש לי בעיה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

איך קלטת את ה-20,000? במילוי מקום. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

במילוי מקום לשלושה חודשים, ואחר כך עוד פעם תאריך לשלושה חודשים ואחר כך עוד פעם תאריך לשלושה חודשים. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

יש סעיף שמאשר עובדים פרויקטאליים לשלושה חודשים ויש פטור משירות התעסוקה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

בסדר, למה לא ללכת בדרך המלך במקום להתחיל עכשיו לחפש פתרונות? נוצר מצב חירום כמו הקורונה, צריכים לקלוט תומכי הוראה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מצב חירום של קורונה הוא מצב חירום, הוא לא משהו שאני יכולה עכשיו לחזות אותו. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא אמרתי, בשביל זה צריך לתת סמכות לשר הפנים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רק שנייה, לזה כרגע אני לא רואה סיבה, אבל הנושא של העובדים הסוציאליים זה נושא שאני חייבת להודות שנופל אצלי על - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, הוא צודק בהערה שלו. הפטור ממכרז צריך להתייחס – אלא אם כן משרד הפנים יגיד משהו אחר, על פניו אני חושב שהוא צודק, אם יש דרגה מקבילה בדירוגים מקצועיים אחרים שלא מנויים פה אז היא גם צריכה להיות פטורה. למה אתם מניתם באמת רק את שלושה הדירוגים הספציפיים? בפסקה (9) אתם מדברים רק על שלושה דירוגים. נגיד בדירוג המשפטנים, לצורך העניין, אם יש דרגה נמוכה שהיא מקבילה לדרגה 37, היא גם צריכה להיות פטורה, לכאורה לפחות, אלא אם יש לכם איזה שהיא התייחסות אחרת. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אני לא מכירה את הדירוגים של העובדים הסוציאליים אם הם מקבילים או לא.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, אנחנו שואלים שאלה עקרונית. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מישהי מכן רוצה לצאת לברר ולחזור אלינו? כי אני רוצה לגמור עם זה היום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה נכון גם לגבי כל הדירוגים המקצועיים האחרים, רופאים, אחיות, כל הדירוגים המקצועיים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

וטרינרים. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

השאלה אם יש דירוג שהוא מקביל לדרגה 7. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ודאי שיש. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אני לא חושבת שאצל רופאים נגיד יש דירוג שמקביל לדרגה 7. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כרגע אתם כתבתם את זה בדיוק בהגדרה של זה, כתבתם X בדירוג המנהלי או דרגה מקבילה בדירוגים המקצועיים. זה מה שאתם כתבתם. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו נתייחס בהמשך.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אין לכם הרבה זמן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אוקיי, בסדר, תמשיך. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני עובר לעמוד 4, למעלה לסעיף (ג1) שמדבר על אפשרות של ראש רשות מקומית לייעד משרות לקבוצות שזכאיות לייצוג הולם לפי הוראות כל דין. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני מתנגד לרשאי.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

לקחנו גם נתונים ממשרד הפנים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הייתה הערה של חבר הכנסת ארבל בעניין הזה. קודם כל הוועדה ביקשה נתונים ממשרד הפנים בעניין הזה ועוד לא הכריעה בשאלה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בעמוד 4, לגבי זכות לאנשים עם מוגבלויות. אני סבור שבין היתר רשות מקומית, ויש לנו הרבה מאוד כאלה, למשל ברשויות מקומיות חשובות כמו שוהם או קדומים, הם בכלל לא עמדו ביעדים. יש שיעור של אנשים עם מוגבלויות שהם מחויבים לפי חוק.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו ביקשנו בוועדה הקודמת את המספרים.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אבל למה זה רשאי? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

שזה לא יישאר כרשאי, שזו תהיה חובה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

העברנו את זה, גברתי, לוועדה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתה עברת על זה, משה? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני עברתי, המספרים לא מעודדים. הרשויות המקומיות באופן עקבי לא משתפרות בסוגיה הזו של שיעור אנשים ושל אוכלוסיות עם מוגבלות בתעסוקה. מ-2016, אז נכנס החוק של 5% במגזר הציבורי, אין שינוי משמעותי ולכן להשאיר את זה בצורה כזו של רשאי זו תהיה פגיעה משמעותית והוא יהיה חייב לצבוע – לצורך העניין אני הייתי מציע אם באותה שנה יש לו X משרות, לפחות 5% מהמשרות הללו שהוא מייעד לאותה שנת עבודה, אם הוא לא עומד ביעדים הוא יהיה חייב לצבוע שהן יהיו משרות ייעודיות אך ורק לקבוצות זכאיות, לאנשים עם מוגבלויות וכדומה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ולא פחות מאחד.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

ודאי, מה השאלה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

5% אך לא פחות מאחד.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

מה המסלול לחייב אותם? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כרגע החוק מחייב אותם, אבל הם מצפצפים עליו. כשאנחנו באים ומתקינים תקנות כאלה ומשאירים את זה בנוסח 'רשאי' אז אנחנו מעודדים את המצב הזה, אנחנו אומרים: טוב, אם אתה רוצה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני מבינה, אבל אני שואלת שאלה אחרת, אם אתה שם את זה כחייב, אתה רוצה להחליף את המילה 'רשאי' ב'חייב'? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כן, אבל צריך - - -

<< דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

יש חוק אחד שהוא חייב, יש חוק שני שהוא חייב ויש חוק שלישי שהוא חייב. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה יקרה אם לא מוצאים? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אם הוא לא מוצא בכלל?

<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, גם בנציבות, ברגע שצבעו משרה לאנשים עם מוגבלויות ולא מצאו אף מועמד אותה משרה נפתחת, אבל בפעם הראשונה הוא חייב לייעד אותה אך ורק לאוכלוסייה הזכאית. אז הוא מייעד אותה, מוציא למכון מיון, בודק, לא מצא, אז זה נפתח לכולם, זה הופך להיות מכרז פתוח. אבל כרגע, במצב הקיים, אין שום דבר שמביא אותם גם ל - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

להתאמץ. 

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני מאוד מסכימה עם חברנו, חבר הכנסת משה, זה מאוד חשוב לתת תעדוף לאוכלוסיות שיש להן תת ייצוג, גם נשים, גם אנשים עם מוגבלות, גם ערבים וגם כל אוכלוסייה שהיא לא מיוצגת. צריך לחייב בשלב הזה, לדעתי, ולא להשאיר את זה ברמת דרגת חופש כל כך גדולה, ב'רשאי ל-'. צריך ממש לחייב שהוא יעשה את כל המאמצים על מנת לאייש תקנים ולתת ייצוג לאוכלוסיות האלה שהן מודרות באופן ישיר או בעקיפין. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה יושב תחת ההגדרה קבוצות זכאיות לייצוג הולם? 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

יש חוק אחד שהוא חייב, יהיה חוק שני שהוא חייב. מה אנחנו יכולים לעשות שהוא לא יוכל לדלג על ה - - -

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני באופן אישי פניתי למבקר המדינה בנושא הזה. הכלים שלנו בסוף בסוף כמחוקקים הם מוגבלים, אני לא משטרה, אבל אני חושב שכאמירה ערכית כשאנחנו מביאים את זה ואומרים 'רשאי' אז קרצנו עין ואמרנו: טוב, תעשה מה שאתה רוצה. 

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

הבעיה שאנחנו משנים בחקיקה, אבל אנשים לא יודעים. יש חוסר הסברה לאנשים מה שינינו, מה הזכויות שלכם, איך תדעו שזה עומד לרשותכם ואתם יכולים לקבל תעדוף, לאוכלוסיות האלה.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

סליחה שאני אומר את זה, קודם כל הרשויות המקומיות כן קולטות אנשים עם מוגבלויות.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מעט מאוד, לא מספיק. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רק שנייה, בואו נשתף את הדס אגמון מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. בבקשה. 

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

שלום. חשוב לי להסביר רגע שמה שאני מדברת מתייחס באמת להוראה החוקית הייחודית שנוגעת לעובדים עם מוגבלות. כבר היום מכוח שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות רשות מקומית שיש בה מעל 100 עובדים חייבת לפעול להגעה ליעד של 5% עובדים עם מוגבלות. לפי הנתונים שלנו בסביבות ה-60% מהרשויות עומדות ביעד הזה, מה שמשאיר 40% רשויות שעדיין לא הגיעו לזה. 

רשות מקומית שלא עומדת ביעד, לפי נתונים שמגיעים אלינו ואל הרשות לגבי שנה מסוימת, צריכה לגבי השנה הבאה לייצר תוכנית שכוללת גם ייעוד משרות. לכן במובן הזה כמובן שאפשר לאזכר את החובה הזאת כבר כאן, כי היא קיימת מכוח החוק, אבל מכרז אחד הוא כבר מחויב ולכן אין כאן תוספת של נטל, כי יש חובה לייעד משרות. מן הסתם ייעוד של משרה אחת זה המינימום.

ואם רוצים לעשות משהו מעבר אז צריך לדבר על איזה שהוא אחוז או מספר שהוא מעבר לכך. כמובן שההוראה של 'רשאי' היא הוראה שתמיד – כיוון ש-5% בהקשר שלנו וגם בטח בקבוצות אחרות זה רק יעד שהמחוקק בחר בו, אבל הוא לא קרוב לשיעור האנשים עם מוגבלות בגילאי התעסוקה אז כמובן שגם אחרי שעומדים ביעד הזה תמיד יש רשות לייעד משרות או לנקוט בהעדפה כי ייצוג הולם זה משהו שהוא הרבה הרבה מעבר ליעד. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

סליחה שאני עוצר אותך, אבל עדיין סוגיית ההעדפה המתקנת לא מתבטלת, היא מתייחסת לאוכלוסיות וכאשר יבואו שני מועמדים למכרז, אחד יהיה עם מוגבלויות ואחד יהיה בלי, ודאי שההעדפה המתקנת קיימת גם כלפיו גם אם עברו את ה-5%. אנחנו מדברים על 5% חובה. 

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

לא, זה ברור, רק רציתי לומר שהרשות לתת העדפה היא תמיד נכונה, היא הרבה מעבר לחובה להגיע ל-5%. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אפשר לכתוב במקום 'רשאי', להתחיל ב'על', 'על ראש רשות מקומית'. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

'ייעד', במקום 'רשאי לייעד' יהיה 'ייעד'. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אני רק שואל שוב, תומר, אולי יש פתרון שלך, כבר יש חוק אחד שהוא חייב, עכשיו יש חוק שני שהוא חייב. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני הייתי מציע סנקציה, רשות מקומיות שלא עומדת באמת ב - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

לא תוכל לצאת להמשיך עם מכרזים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, היא תצא למכרזים, אבל היא תצטרך אישור פרטני על כל מכרז ממשרד הפנים. ניתן עבודה לגלית, הרגולטור. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

יש חוק אחד וזה לא עוזר, עכשיו נעשה עוד חוק? במה הוא יותר חזק מהקודם? 

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

צריך להמשיך לפמפם להם עד שיקלטו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה שמשה מציע זה סנקציה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני רוצה לשאול את גב' אגמון, מה קבע המחוקק במקרה שרשות מקומית או לא עושה תוכנית או לא עומדת בתוכנית? 

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

אז מה שהמחוקק, הכלים שניתנו בידינו נכון להיום, החובה היא לייצר תוכנית והסנקציות הן על העובדה שלא יוצרה תוכנית. אם אנחנו יודעים שאין עמידה ביעד והרשות יודעת על כך, השלב הבא שהיא צריכה לייצר תוכנית. אם היא לא ייצרה תוכנית אנחנו יכולים להוציא לרשות צו, זה נקרא צו ייצוג הולם ואם אחרי הצו הזה עדיין לא מיוצרת התוכנית אז זה כבר עבירה פלילית. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בכמה רשויות נפתחה כנגד ראש הרשות סנקציה פלילית בנושא הזה? 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

לא, קיבלו את הצו הזה בכלל. 

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

לא, בהקשר הזה אין אחריות אישית על ראש הרשות, אם לזה אתה מכוון, אבל - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לא, הם שואלים כמה בפועל קיבלו כזה צו. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כמה צווים הוצאתם? למשל לפי הדוח שלכם קדומים ושוהם לא עומדים ביעד, מה עשיתם? 

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

הוצאנו מספר צווים, אבל כן חשוב לי להגיד לשני הכיוונים, אחת, שאחרי הצווים בדרך כלל בזה מסתכם התהליך בגלל שהם מייצרים תוכנית, אבל מה שחשוב להבין, שהסנקציה פה היא רק על התוכנית והתוכנית, כמו שאתם רואים, אפשר לייעד משרות, אפשר לקבוע שתהיה העדפה, אין היום סנקציה על אי עמידה ביעד. במובן הזה הכלים הם מוגבלים, חייבים להבין. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז זה מה שמשה ארבל מציע. הדס, תודה. תהלה, רצית משהו? 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אני רק רוצה להעיר שאם הולכים פה על סנקציה זה מייצר רק לרשויות המקומיות ולא למשרדי ממשלה, אבל גם משרדי ממשלה - - - 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

וחברות ממשלתיות. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

יש עליהם חובה דומה. זה היה בדיון בוועדת חוקה, זה קשור גם לחרדים - - - 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, אבל אני אגיד לך למה זה לא קשור לחרדים, כי 5% זה אך ורק לאנשים עם מוגבלויות. אני לא מדבר פה לא על חרדים ולא על ערבים ולא על שום דבר, יש להם פוליטיקאים, אני מדבר פה אך ורק על אנשים עם מוגבלויות, רק להם יש 5%. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

רגע, אני רוצה לומר משהו, שהייתה לנו הצעה בוועדת חוקה שהסנקציה תהיה לא לאשר מינויים, להקפיא איוש תקנים במשרדים האלה, ואז זו סנקציה רצינית, אם אתם לא ממנים את האחוז שצריך, אבל לא העברנו את זה ברמה של ממשלה וצריך לחשוב אם אנחנו רוצים לייצר סנקציה אחר לרשויות מאשר למשרדי הממשלה, יש בזה משהו מאוד לא הוגן. אני רק אומרת את זה, אין לי פה עמדה, אני רק אומרת שזה עניין גם לחשיבה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני חושב שרשויות מקומיות יכולות לחולל שינוי הרבה יותר גדול ממשרדי ממשלה. 257 רשויות, אם הם יעמדו ביעד השינוי יהיה הרבה יותר משמעותי. ואני לא חושב שצריך סנקציה כזו חריפה, מספיק שהם יצטרכו רק לקבל אישור ממשרד הפנים על יתר המשרות, לא למנוע מהם תקנים, אבל שהם יצטרכו ללכת כל פעם עכשיו להיטרטר למשרד הפנים עד שהם יאיישו את זה.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

בואו נבין מאיפה יכול להיות הפער שכרגע קיים בין – קודם כל יש 60% מהרשויות שעומדות.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

זה הרבה יותר ממשרדי הממשלה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

תעשו על משרדי ממשלה, תעשו על חברות ממשלתיות ואחר כך תהיה עלינו ביקורת, אחר כך תגידו שאנחנו לא בסדר. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו לא ועדת חוקה אנחנו כרגע בפיקוח על השלטון המקומי. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, זה בסדר, אז קודם כוועדה שמתעסקת ברשויות מקומיות כשמסתכלים במבט-על אז אפשר לראות שהרשויות המקומיות הרבה יותר בסדר מכל השאר. אז איך אומרים? לא צריך לבוא ולהגיד שבגלל שאתם בסדר אז עכשיו אנחנו נעשה כל מיני דברים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, הבעיה היא ש-60% זה מספר שהוא לא עולה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

רגע, דקה, שנייה. עכשיו, יש כל מיני בעיות אובייקטיביות לאייש. לצורך העניין, קודם כל מספר המשרות שבכלל יוצאות למכרזים ברשות מסוימת בשנה מסוימת. לא כל הרשויות יוצאות באין סוף מכרזים באותה שנה. אז אם לא יצאתי בשנה מסוימת, נניח לצורך העניין מטולה, במטולה יש שבעה עובדים, אני עכשיו צריך 5% מזה, אוקיי, אז עכשיו אין אף משרה - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אבל הבחינה, חמי, מול כלל העובדים ברשות, אנחנו לא מדברים כל הזמן רק על מטולה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, במטולה יש חמישה עובדים. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו מדברים גם על ירושלים שהיא עם 10,000 עובדים. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

רגע, בסדר, אני בטוח שירושלים עושה רבה מאוד פעולות בשביל לקלוט אנשים והיא קולטת, ואם תראו כמה יש עובדים שם אתם מניח שזה יהיה בסדר.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

היא לא עושה טובה, היא חייבת. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

זה בסדר, לא אמרתי שהיא לא חייבת, רק הם עושים את הפעולות. שם יש בעיות אובייקטיביות, אחת, אם אתה לא יוצא למכרזים כי עובדים לא פרשו או לא קיבלת עוד תקנים או כי היישוב לא גדל, אז המצב יכול להיות גם שנים ככה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

וגם על עיריית ראשון לציון שנמצאת ברמה בינונית בעמידה שלה ויש לה מאות עובדים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני מציע, עירייה שלא תעמוד ביעדים כשהיא רוצה אישור למכרזים אחרים היא תצטרך מכרז מכרז ללכת למשרד הפנים להיטרטר. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

ומה בדיוק יקרה? משרד הפנים לא יאשר - - - 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, הוא יעקוב.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

בואו, למה אנחנו צריכים - - - 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

משרד הפנים ישאל אותם למה הם לא עומדים ביעד.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רבותיי, סליחה. אתה יודע שאני חושבת שהנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב, אבל אנחנו לא יכולים לכלות את זמן הוועדה על זה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אין בעיה, אז - - - 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו לא נכניס פה סנקציה, אבל אנחנו נשנה את הניסוח ל'ייעד', לא 'רשאי' ואתה מוזמן להמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה ולהטריד את מבקר המדינה ואת כל מבקרי הרשויות. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

וגם את ועדת הפנים, מי שיישב פה בראש יקבל הטרדות. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

למעשה מה שהסעיף הזה יגיד, בעקבות השינוי שאת אומרת, שראש הרשות יהיה חייב לייעד משרות לגבי עובדים שזכאים לייצוג הולם בכלל, לא רק לגבי מוגבלויות, במקרה שהן אינן מיוצגות באופן הולם בקרב עובדי העירייה. זאת אומרת אם אין ייצוג הולם לאוכלוסייה ספציפית באותה רשות מקומית אז תהיה חובה לייעד משרות לאותה אוכלוסייה. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אפשר להציע הצעה? אולי להציע חובת דיווח לוועדת הפנים?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

יש חובת דיווח היום גם, היא קיימת. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

ההצעה הייתה למחוק את המילה 'רשאי' ואני חושב שזה נותן פתרון ראוי.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

ועדת הפנים עושה על זה מעקב? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, ועדת העבודה עושה.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

יש חובת דיווח במסגרת החוק לשוויון הזדמנויות. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

עזבי, תהלה, אני מבקשת להתקדם. תודה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בהמשך של עמוד 4 זה תיקוני נוסח בעקבות הדיונים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

והגענו לזיקה הפוליטית, שאני חייבת להודות שהיום בדיוק קראתי כתבה שהדליקה אצלי עוד פעם את העניין הזה של הזיקה הפוליטית. בדה-מרקר זה היה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו קוראים רק 'הדרך'. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני רק אזכיר לוועדה שלגבי נציגי ציבור שיושבים בוועדת הבחינה, ההכרעה של הוועדה הייתה להתייחס לזיקה פוליטית משמעותית ולחבר מועצה או לעובד שהוא באחת משתי הדרגות הגבוהות ביותר באותה רשות מקומית. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתה רוצה להקריא את הנוסח כמו שהוא עכשיו ותגידו לי אם יש עוד למישהו – אנחנו בסעיף 7, עמוד 5 למעלה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

כרגע הנוסח המקורי שהונח בפני הוועדה היה שמועמד יצהיר על מידע בדבר עיסוקיו, תפקידיו, ענייניו האישיים העלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים ובכלל זה זיקה פוליטית, כלכלית או אישית. אז אמרנו שצריך א', להגיע זיקה פוליטית, כלכלית או אישית למי ולגבי נציגי ציבור הצענו שזה יהיה לראש המועצה, לחבר מועצה, או עובד שהוא באחת משתי הדרגות הגבוהות ביותר. ולגבי זיקה פוליטית לגבי נציגי ציבור הוועדה החליטה לכתוב זיקה פוליטית משמעותית. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נכון, כשלא הייתה לנו הגדרה מדויקת, נכון? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נכון. השאלה אם אתם רוצים לאמץ את אותו הסדר גם כאן. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

צריך להגיד שבניגוד לנציגי ציבור, ששם זה פוסל אותם מלשבת בוועדת הבחינה, לגבי מועמד זה לא פוסל אותו כמובן מלהתקבל לאותה משרה, הוא פשוט צריך להצהיר על עצם קיום הזיקה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ולא נדרשים כישורים מיוחדים. 

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

אני רציתי להתייחס לקרבה המשפחתית. על זה גם דיברתי במפגש הקודם, יש דמוגרפיה קצת שונה ביישובים הערביים, בכפרים במיוחד הקטנים, שם יכולה להיות חמולה אחת וההגדרה כאן של קרבת משפחה היא שונה מהגדרתה ביישובים יהודיים. אני ביישוב שלי יש שלוש משפחות שהן הכי גדולות ולכל אחד יש קשר משפחתי. צריך לפרט כאן ולהגדיר מה זה קרבה משפחתית ולא לפגוע באנשים שהם מקצועיים ומגיע להם להיות בתפקידים במועצה המקומית או בעירייה וצריך לתת את הדעת על זה. זו אוכלוסייה אחרת ומאפיינים אחרים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

העניין הוא שאיך אנחנו יכולים להתחיל להיכנס להגדרות האלה? 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

אח זה קרוב משפחה, נכון? 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נכון. פה אמרנו מדרגת בן דוד. 

 << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> 

לא, אמרנו שנפרט את זה, נגדיר את זה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רק שנייה, אני מבקשת שנטפל בסעיף סעיף. אני רוצה שנגמור את הסיפור של הזיקה הפוליטית. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

משמעותית. אנחנו אישרנו. לדעתי לא הייתה התנגדות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רק שנייה, עמרי בן צבי מבקש להתייחס לסוגיית הזיקה הפוליטית, בבקשה. 

 << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> 

שלום, בוקר טוב. אנחנו סבורים מנקודת המבט שמלווה את הנושא של מינויים ושל זיקות פוליטיות בצורה רוחבית בהרבה הקשרים, אנחנו חושבים שהמונח זיקה פוליטית משמעותית הוא בעייתי מאוד ואנחנו מאוד מבקשים מחברי הוועדה לא להשתמש בו. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז מה אתה מציע? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

תגדיר לנו מהי זיקה פוליטית ואז נדבר. 

 << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> 

סליחה? 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה אתה מציע? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

תגדיר מה זה זיקה פוליטית.

 << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> 

אז אני אסביר ברשותכם למה בדרך כלל מתכוונים כשאומרים זיקה פוליטית. הביטוי זיקה פוליטית הוא מונח מאוד שגור ומקובל בדברי חקיקה שעוסקים בנושא הזה, הדוגמה המרכזית זה בחוק החברות הממשלתיות, אבל יש דוגמאות נוספות, זה לא מונח שאנחנו מחשיבים אותו כמאוד עמום, יש עליו פסיקה, יש עליו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אנחנו עוסקים בו בדרך קבע. אולי אני אתן לכם כמה דוגמאות רק כדי לסבר את האוזן.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתה יכול לפרט לנו את ההגדרה של המושג הזה על פי הפסיקות? מה זה אומר? בדיוק היו פה ויכוחים, האם בן אדם שתלה שלט בקמפיין של מועמד ייחשב כבעל זיקה פוליטית?

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אדם שעשה חוג בית לשלושה מועמדים במקביל. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן, בדיוק. 

 << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> 

אז לגבי הדוגמה הזאת, לא, התשובה היא שככלל, צריך לראות כל מקרה לגופו, אבל ככלל בטח שתליית שלט לא מהווה זיקה פוליטית, גם חברות במפלגה לא מהווה זיקה פוליטית בדרך כלל, גם היכרות קודמת עם אדם שהוא אדם פוליטי לא מהווה זיקה. צריך להיות מישהו שהוא בתוך מנגנון מפלגתי באופן משמעותי כדי לייצר זיקה פוליטית, וגם אז, אם למישהו לדוגמה יש זיקה פוליטית והוא הפסיק להיות חבר מרכז, לדוגמה, הזיקה הפוליטית מתנתקת אחרי איזה שהיא תקופה, בדרך כלל בין שנה לשלוש. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כל מה שאתה אומר בפרקטיקה לא קיים, רחוק מהמציאות, מזרח ממערב, אנחנו חיים בתוך עמנו. אין יועץ משפטי שחוזר על האמירות שלך, אין. אל תשכח שיש 257 רשויות בישראל, 257 יועצים משפטיים וכל אחד ייתן עמדה אחרת. העמדה שלך היא עמדה רכה מאוד, פשרנית מאוד, כדי לשכנע אותנו להוריד את המילה 'משמעותית', אבל בפרקטיקה זה לא קורה. 

 << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> 

העמדה שלי, אני משקף לכם את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הן כתובות והיועצים המשפטיים של הרשויות מכירים אותם. זה לא עמדה פרסונלית או משהו כזה, זו עמדה שמשוקפת בפסיקה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הנייר סופג הכול. 

 << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> 

זה היום יום שלנו, זה לא עמדה רכה במיוחד שמוצגת כאן, אלא זו העמדה הפרשנית הרגילה שלנו. אם אתם רוצים אני יכול להקריא לכם ממש מהנחיית היועץ המשפטי בנושא הזה, זה טקסט שהוא מפורסם באינטרנט והוא קיים, זה משהו שאנחנו מכירים. לעומת זאת הביטוי זיקה פוליטית משמעותי הוא מבחינתנו ביטוי חדש, הוא עמום מבחינתנו. אם כבר יש חשש לגבי איך מפרשים ביטויים, את הביטוי הזה אנחנו עדיין לא יודעים לפרש, הוא ייצור הרבה חוסר ודאות, לדעתנו, וחוסר קוהרנטיות בין התקנות האלה ובין נורמות אחרות בחקיקה ובתקנות. זה ייצור בניות פרשנות. 

לא נראה לנו שאם בכל דברי החקיקה רשום זיקה פוליטית, אנחנו לא חושבים שיש איזה שהיא סיבה מיוחדת שרק פה בתקנות האלה יהיה רשום זיקה פוליטית משמעותית. זה ייצור, לדעתנו, בעיה בתפיסת הרוחב של איך אנחנו בוחנים זיקות. 

ומעבר לזה, אני רוצה להזכיר, אני מניח שזה דבר מוסכם וכל חברי הוועדה גם רוצים לקדם אותו, המטרה בסופו של דבר היא למנוע מצב שאנשים מתמנים בגלל קשרים ולא בגלל כישורים והביטוי זיקה פוליטית מהניסיון שלנו עם הפסיקה ועם הנחיות היועץ הוא כן מוצלח במובן הזה והוא מצליח להוות חסם. כמו שאני אומר, הוא באמת לא חסם נמוך מאוד, בטח לא מי ששם איזה שהוא שלט בגינה שלו או משהו כזה ואפילו לא חבר מפלגה, הם לא מהווים אנשים שיש להם זיקה פוליטית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

תשאל אותו על התורם. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לצערי לא הצלחת לשכנע, אותי בכל אופן. אני גם מחייב את הנחיות היועץ, עם כל הכבוד - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתה רוצה להקריא לנו אותן? 

 << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> 

זה הנחיית יועץ 6.5000, אם תרצו למצוא אותה באינטרנט, היא זמינה באינטרנט. אני אמצא ואני אקריא לכם, אין בעיה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז תמצא ותקריא, בבקשה. 

 << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> 

לא, זה מולי, אני רוצה למצוא את החלק שאני רוצה להקריא לכם: אינדיקציה לקיומה של זיקה כאמור יכול להיות כאשר מועמד כיהן או מכהן במשרה שלפי טיבה מסתבר ממנו חשש לקרבה או לזיקה פוליטית, כגון היותו של אדם יועץ או עוזר לשר במשרדי הממשלה, עבודה משותפת קרובה בפעילות מפלגתית עם שר משרי הממשלה, מתן שירות לקידום עניינו הפוליטי של שר במשרדי הממשלה. לעניין קיומה של זיקה פוליטית - - -

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

סליחה שאני עוצר אותך, אני כראש מטה של שר, חלים עליי כל הנחיות התקשי"ר, אוסרים עליי באיסור חמור לעסוק בעיסוק פוליטי, אם אני חס וחלילה מתבטא התבטאות פוליטית פומבית אני יכול לעמוד לדין משמעתי על ידי הנציבות ובסוף אתם קוראים לי בעל זיקה פוליטית. אתה מבין את האוקסימורון? זה דבר והיפוכו מובנה. אני לא יכול לעסוק בזיקה פוליטית לפי הנחיות תקנון שירות המדינה, אני מנוע, כי אני נקרא יועץ מקצועי, אני לא יועץ פוליטי. יש לשר יועץ פוליטי ויש לו יועץ מקצועי, ובאותו רגע שאני הופך להיות יועץ השר, נותן לו שירות מקצועי, מגיע כמשפטן, כעורך דין, עושה עבודה מקצועית ונאסר עליי לעסוק בעיסוק פוליטי, אני בעל זיקה פוליטית. אתה יכול להסביר את זה? 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

כן, אבל אמרת ראש מטה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

יועץ, ראש מטה, היינו הך. גם על ראש מטה זה חל באותה מידה. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אבל ראש מטה הוא משרת אמון. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

גם יועץ שר במשרת אמון. נאסר עליו בתקשי"ר - - - 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל ברור שמשרת אמון היא בעלת זיקה פוליטית. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

שנייה, אבל נאסר עליי בתקשי"ר לעסוק בכל עיסוק פוליטי, להתבטא התבטאויות פוליטיות. יועצי שרים שהתבטאו בתקשורת התבטאות פוליטית הועמדו לדין משמעתי, ואני מכיר את זה, על ידי נציבות שירות המדינה, ובאופן אוטומטי אני הופך להיות בעל זיקה. אני מבין שיש לי זיקה פוליטית ואני מבין בסופו של דבר, כולם מבינים למה כלה נכנסת לחופה וכולם מבינים שיש לי זיקה, אבל עדיין בסופו של דבר בגישה הזו אתם יוצרים מצד אחד איסור מוחלט על כל התבטאות פוליטית, זיקה פוליטית, ומצד שני קוראים לזה בעל זיקה פוליטית. לכן יש לכם כרגע עמימות מוחלטת. 

אני עובר תוך כדי הדיון על החלטת היועץ, ישנה עמימות מוחלטת ועוד לא הוגדר, לא בפסיקה ולא במקומות אחרים, הגדרה ברורה מהי הזיקה הפוליטית הטהורה הפוסלת. הדבר הזה ניתן לשיעורין. אין לי ספק שצריך למנוע השפעות של זיקה פוליטית מתהליכי קבלת החלטות, אבל כשאנחנו מדברים עכשיו על נציג ציבור, וזה עלה, אגב, על ידי חבר הכנסת איתן גינזבורג, לא על ידינו בכלל, שנציג ציבור קיים חוג בית לפני הבחירות לשני מועמדים, הוא התלבט בין זה לזה ועשה אצלו בבית חוג בית והעלה לפייסבוק תמונה של זה ושל זה. אני אומר לך בוודאות מוחלטת, לא יהיה יועץ משפטי אחד שיאפשר לו להיות נציג ציבור. הפכו את הפוליטיקה למוקצה, זאת אומרת כל מי שמתקרב - - -

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

כאילו אתה רוצה שמשרת אמון - - - 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, אני לא רוצה, אני רוצה הגדרה. זה מה שאני רוצה, ואין הגדרה. אני רוצה הגדרה, תגדירו לי. אי אפשר לתת את דברכם לשיעורים של 257 יועצים משפטיים בכל רשות. אגב, יועץ משפטי של רשות לא כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, זו פסיקת מחוזי לאחרונה, הוא יכול לתת חוות דעת למרות עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. תבין את המשמעות של זה. אנחנו מייצרים כאן בעצם מאות - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אנחנו גם לא רוצים שהיועצים המשפטיים יתעסקו כל היום בלתת חוות דעת, יש לנו עוד כמה דברים לעשות חוץ מאשר - - -

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

תביאו הגדרה ברורה, אדרבא. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני רוצה לשאול משהו כמי שלא משפטנית. אתה חושש שזה שאנחנו מוסיפים את המילה 'משמעותית', שזאת הייתה הגישה שלנו בדיון הקודם זה כיוון שאין לזה תקדים במה שאתם כאילו הוצאתם ובהתייחסות של היועץ המשפטי וזה יוצר לכם בעיה, אבל אם, לפי מה שמשה ארבל עכשיו אומר, שזה מנותק מהיועץ המשפטי, אז זה לא צריך להשליך עליכם בכלל. 

 << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> 

לא, הבעיה היא לא בלייצר עבודה, אנחנו דואגים לקוהרנטיות של הדין שלרוב הוא קובע באופן רוחבי שזיקה פוליטית היא מספיקה כדי לייצר את הקושי. כמו שאמרתי, יש על זה פסיקה והעמדה שאנחנו מציגים היא דווקא עמדה שאומרת שלא כל פעילות פוליטית מייצרת זיקה פוליטית, וגם החוק אומר את זה, לא רק הנחיית יועץ. חוק החברות הממשלתיות אומר את זה במפורש. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אז זה בדיוק מה שהמחוקק מציע. 

 << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> 

הוא אומר, לדוגמה, שלעניין זה לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית. עכשיו, זה נכון שהמונח זיקה פוליטית מטבעו יש בו דרגה מסוימת של עמימות, הרבה מונחים לצערנו כרגע אי אפשר אי אפשר להגדיר אותם בצורה חד חד ערכית, אבל גם המונח זיקה פוליטית משמעותית הוא לא מוגדר, אין לו הגדרה ולא מוצעת לו הגדרה כרגע ואני בספק אם אפשר לתת לו הגדרה. הוא גם מייצר הרבה הרבה עבודה ליועצים משפטיים של רשויות מקומיות. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נכון, כל הבעיה זה שאי אפשר להגדיר. 

 << אורח >> עמרי בן צבי: << אורח >> 

וגם חוות הדעת ימשיכו לצאת בנוגע לשאלה האם היא זיקה פוליטית משמעותית או האם היא זיקה פוליטית. העניין הוא לא חוות הדעת, היועצים המשפטיים יודעים לעשות את זה, השאלה היא מהותית, האם אין די במונח זיקה פוליטית שאנחנו מהניסיון שלנו חושבים שהוא כן מונח מוצלח, יש לגביו הרבה יותר פסיקה, הוא מוסדר הרבה יותר, יש דוגמאות מתי כן ומתי לא, לגבי זיקה פוליטית משמעותית הוא מין מונח חדש שגם ייצר חוסר קוהרנטיות וגם לגופו של עניין הוא נראה לנו מצמצם יתר על המידה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

עמרי, בסדר. עינב פרץ, איגוד המבקרים, רואת חשבון. ביקשת להתייחס.

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

בוקר טוב. אני שוב רוצה לחזור להצעה שאנחנו הצענו בנושא הזה, שזיקה פוליטית לא תוגדר בתוך התקנות עצמן, אלא בתוך השאלונים שמופנים למועמדים ולמועמדים לנציגי ציבור. אני חושבת שזה די מוגדר בתקנות של נציגי העירייה בתאגיד עירוני ואנחנו לקחנו את זה משם וצריך פשוט לאמץ את זה. ברגע שזה יהיה באותו נוסח בשני המקומות. אני מסכימה בנושא הזה עם נציג משרד המשפטים שזיקה פוליטית משמעותית זה שוב פעם מכניס אותנו לרמה מסוימת ועוד פעם פרשנויות כאלה ואחרות. אם נישאר בזיקה הפוליטית, לא נכניס את ההגדרה כמו שהיא לתקנות אלא נכניס אותה לשאלונים כפי שמתבצע בתאגידים עירוניים אני חושבת ש - - -

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים, אנחנו רוצים לאתגר אתכם בהגדרה. זו המטרה בדיוק באירוע הזה. אתם בורחים מהתמודדות עם שאלה. אנחנו גם בדיון הקודם שאלנו את נציגי היועץ המשפטי לממשלה, תגדירו אותם, ברחתם. נציגת ייעוץ משפטי של משרד הפנים אמרה, ביושר, אין לי הגדרה ברורה לזה. זה נאמר לפרוטוקול. אנחנו בכוונה מאתגרים אתכם כדי שתיתנו לנו בהירות. אם אין לכם בהירות אז תתמודדו עכשיו עם ההשלכות של 'משמעותית'. אנחנו צריכים בהירות. אנחנו נותנים כאן תקנות, זה חקיקת משנה - - -

 << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> 

הבהירות תגיע ממענה לשאלות שהן מפורטות, זה כן מפורט בשאלות האלה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז יצטרכו להתמודד מול זיקה משמעותית.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

השאלות תגענה ליועצים משפטיים במקום, כל אחד ברמה אחרת. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני דווקא אוהבת שאנחנו מכניסים פה חידוש, התייחסות חדשה, ולכן ברשותכם אנחנו נשאיר את הזיקה הפוליטית משמעותית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אתם רוצים לאמץ את אותה הגדרה גם לנושא של המועמד? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

דרך אגב, זה נכון גם לעניין כלכלית ואישית. זה אותו דבר. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

למועמד זה רק דיווח, שידווח.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, לא. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, כלכלית ואישית אנחנו רוצים בכלל לא. מי שעשה איתו עסקים, יש כאן נראות ציבורית גם. זה לא משהו שקשה להגדיר אותו גם. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אני אמרתי שבעניין של המועמדים זה שונה כי להבדיל מנציגי הציבור, ששם אמרנו שהזיקה הפוליטית מונעת ואז הוספנו את המשמעותית, לגבי מועמדים הזיקה הפוליטית לא מונעת. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

למועמד זה לא מונע, נכון. הוא יכול להיות מועמד, אבל הוא צריך כישורים מיוחדים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, לא, לא, הוא לא צריך. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

על מה אתם מדברים? 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

הוא צריך רק להצהיר - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

רק להצהיר.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

רק הצהרה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זה לא פוסל אותם. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אז אין בעיה.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אין מקום לכתוב רק משמעותי. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אז אין בעיה, אם זה רק הצהרה.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

עוד פעם, זה כן בעיה. עכשיו אני המועמד, עכשיו אני אזרח שקיבלתי טופס, עכשיו אני צריך למלא את הפרטים, יש לי טופס שאני צריך למלא. אני יודע לענות על השאלה אם יש לי זיקה, מה בדיוק הזיקה הפוליטית שלי? 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

ואם יגידו לך משמעותית אתה תדע? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

בסופו של דבר יש פה אזרחים שצריכים למלא טופס. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אתה תצהיר והיועץ המשפטי של הרשות יחליט. בשביל זה יש יועץ משפטי של רשות. היועץ משפטי של הרשות יקבע. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אם הייתי היועץ, אבל אני לצורך העניין נתתי לו, כמו הדוגמה של חבר הכנסת גינזבורג, נתתי לו לפני חמש שנים, הייתי עורך דין, עשיתי לו עסקה למכירה של דירה. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

נו, אז אתה אדם סביר ולא תצהיר על זה.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא יודע, עוד פעם, אני עורך דין, לא כל מי - - - 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אתה לא אדם סביר. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני לא אדם סביר, אני עורך דין, זה נכון. מה לעשות? מסכים להגדרה. אבל צריך לזכור שלא כולם עורכי דין, לא כולם משפטנים, ורוב האנשים שניגשים למכרזים, הם בכלל לא יודעים מה לעשות עם הדבר הזה. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אז מה אתה מציע? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

שהוא ימלא את הטופס והיועץ המשפטי של הרשות - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא יודע מה הוא ימלא. מחר יגידו לו: סליחה, אתה חשבת שאין לך זיקה פוליטית וכתבת לא, למה? כי זה מה שהבנת.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

בסדר, אבל יש זיקה אישית וכלכלית, נתתי לו חוות דעת שמייצרת בינינו זיקה אישית? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני אומר, לא חמי עורך הדין ניגש, עכשיו יוסי או חנה, והביאו להם שאלות, אחת השאלות היא האם יש לך זיקה פוליטית לראש הרשות, לחבר מועצה, לאחד משני זה. הוא מסתכל על זה, דוגרי, לא יודע איך לאכול את זה בכלל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אוקיי, אם הוא לא יודע, בוא נגיד ככה, יש להניח שמועמד סביר - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

זה קצת, איך אומרים? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

במקרה של מועמד המטרה היא שקיפות. אם המועמד, גם אם הוא תרם 100 שקל והוא חושב שזה יוצר לו זיקה, והוא יכתוב שהוא תרם 100 שקל למועמד פלוני בבחירות אז הוא יכתוב את זה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה לא יפגע בו. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

וכמו שאמרה עורכת דין אמיר זה לא פוסל אותו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא רק שזה לא פוסל אותו, גם לא נדרשים ממנו כישורים מיוחדים. זאת אומרת גם אם הוא טעה וכתב משהו שהוא לא משמעותי.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

ומחר יהיה בעיתונות המקומית שמינו את מוישה לתפקיד של שרת בבית הספר והוא תרם 100 שקל לראש העיר ובגלל זה מינו אותו. נו באמת, אתם צריכים לראות איפה אנחנו חיים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו לא רצינו להכניס, הנושא הזה של הזיקה הפוליטית אנחנו הכנסנו את זה רק בנושא של נציגי ציבור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, גם של המועמד, אבל השאלה היא מה המועמד צריך להצהיר כשהוא מגיש מועמדות. הוא צריך להצהיר, כמו שדיברה חברת הכנסת סונדוס, על קרבה משפחתית, הוא צריך להצהיר על מצבים של ניגוד עניינים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

איך אנחנו פותרים גם את הסוגיה של הקרבה המשפחתית שהיא העלתה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

תיכף נדבר על זה, אבל קודם תחליטו בעניין הזיקה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני חושב שהאינטרס הציבורי זה שתהיה שקיפות מלאה ובמועמד לא לשים משמעותי. גם אם יש לו חשש רחוק לזיקה פוליטית שיצהיר על זה. מה נפסיד שנדע מזה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה לא פוגע. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אם זה לא פוגע בו שיגיד את האמת. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ומהניסוח הזה זה לא ברור? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, המשמעות היחידה לגבי מועמד זה שהוא צריך להצהיר על העניין, זה הכול. להבדיל ממקומות אחרים שכאשר קיימת זיקה פוליטית נדרשים ממנו כישורים מיוחדים.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

ואז יעשו מזה צימעס, גם קיבלו אותו לעבודה לתפקיד של שרת ויעשו מזה צימעס.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

שיעשו, מה? אבל האינטרס של הציבור לדעת. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אתם חיים יותר טוב ממני את הפוליטיקה, אני לא פוליטיקאי, אמרתי, אני כולה עורך דין, אתם חיים את הפוליטיקה קצת יותר טוב ממני, אתם מכירים את הצימעס שעושים מכל הדברים האלה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני מעדיף שהמועמד יגיד את זה מאשר איזה תחקירן בעיתון ימצא את זה. שיגיד את האמת, שישים אותה על השולחן. אם יש לו מה להסתיר - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

שקיפות היא גם ערך. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא שלמישהו יש מה להסתיר, אם יש למישהו זיקה משמעותית - - - 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

התקנות האלה באות בהחלט לגלות את ערך השקיפות. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

מה עשו 50 שנה עד היום? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

עשו מינויים פוליטיים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

עשו מינויים פוליטיים, בדיוק, בשביל זה אנחנו עושים את התקנות האלה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

נכון, בהחלט, ולכן באה הוועדה לגלות את ערך השקיפות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מה ההחלטה? 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם אתם רוצים שהוא יצהיר - - -

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אני הצעתי שבנציג ציבור משמעותי, במועמד הצעתי ש - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בנציג ציבור הכנסנו משמעותית.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

ופה להשאיר זיקה פוליטית ככה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

פוליטית, כלכלית או אישית לראש המועצה, חבר מועצה או - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ראש הרשות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן, כמו שאמרנו. בסדר. עכשיו בואו נפתור את הסוגיה שחברת הכנסת סאלח דיברה עליה, הקרבה המשפחתית ברשויות הערביות. איך אנחנו פותרים את זה? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

גברתי יושבת הראש, בנושא של קרבת המשפחה זה נושא שמשרד הפנים בהחלט מודע לו, נדרש אליו.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אתם יכולים היום בתקנות לאפשר שגם מועצות מקומיות - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זה לא נושא שאנחנו יכולים לפתור בתקנות. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, אבל יש הבדל ברשויות הערביות, ברשויות בכלל, בין תקנות העיריות לבין מועצות מקומיות. אנחנו רוצים להחיל על המועצות המקומיות את הדין החל בעיריות. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

חבר הכנסת ארבל, זה לא משהו שאפשר לעשות בתקנות אלא בחקיקה ראשית. משרד הפנים כרגע עורך עבודת מטה בעניין הזה יחד עם הלשכה המשפטית כדי ללמוד את הנושא ולהיערך לזה. אנחנו בהחלט ניערך לזה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ואז זה יבוא בתור מה? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

בתור חקיקה ראשית שאנחנו ניערך אליה, אבל זה לא נושא שיכול לבוא לידי ביטוי בתקנות, כי זה פשוט לא המקום המתאים מבחינה חקיקתית. היועץ המשפטי של הוועדה יכול להתייחס לזה יותר טוב ממני. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

זה דורש חקיקה ראשית. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תומר, אתה רוצה להתייחס?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בסדר, אז נמשיך הלאה.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

עדיין בעניין של הזיקה הפוליטית צריכים לרשום למי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אמרנו, ראש הרשות, חבר מועצה או אחד משני - - - 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אבל אתם מסכימים שהמצב במועצות המקומיות הוא לא סביר, בפרט ברשויות הערביות? שיש לך רשות מקומית אחת שמורכבת משני שבטים. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אמרתי שאנחנו עורכים עבודת מטה כדי ללמוד ולשנות את המצב. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

טוב, נעבור הלאה.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בעמוד 6 יש שני תיקוני נוסח בעקבות ההחלטות. אני רק אקריא, בתיקון תקנה 7 יש נוסח טיפה שונה ממה שמופיע מולכם. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רגע, רק שנייה, נעמה רוט, את רוצה להתייחס לקרוב משפחה למרות שכאן אמרו נציגי משרד הפנים שזה יעבור לחקיקה ראשית ואנחנו לא נוגעים בזה פה? 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> 

לא, רק רציתי להזכיר שביקשנו להגדיר במפורש את החקיקה שזה מפנה אליה בקרוב משפחה ואני רואה שהנוסח פה פשוט לא מעודכן לפי מה שביקשנו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, אנחנו נפנה להגדרות השונות בהתאם לרשות המקומית ואנחנו נפנה לסעיף הרלוונטי לפקודת העיריות ובצו הרלוונטי של המועצות המקומיות.

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> 

אוקיי, בסדר. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני רק אקריא, בתיקון תקנה 7 זה לא הנוסח שמופיע לפניכם, כי קיבלנו הערה ממשרד המשפטים שאנחנו נקדם אותה: בתיקון תקנה 7 לתקנות העיקריות המילים "או בשירות המדינה" – יימחקו, ובסופה יבוא "כפי שמנחה משרד הפנים באוגדן תיאורי תפקידים למשרות ברשויות המקומיות שמתפרסם באתר האינטרנט של המשרד ומתעדכן מזמן לזמן". 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הסעיף הזה מתייחס לאמות המידה ותנאי הסף במכרזים והוא אומר שככל האפשר הם יעשו לפי הנהוג ברשויות המקומיות והתוספת היא כפי שמנחה משרד הפנים באוגדן תיאורי התפקידים. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני עובר לעמוד 7, זה סעיף שאנחנו הוספנו לבקשת הוועדה. הקלות במבחנים לעולים חדשים שלא שולטים בשפה העברית. אני אקריא את הנוסח שאנחנו מציעים, הוא נוסח שדומה למה שקיים בשירות המדינה בשינויים מסוימים.

הקלות במבחנים 11ב.
(1) מועמד שנתקיימו בו כל אלה, רשאי ראש הרשות המקומית להורות לגביו כי ייבחן בשפתו, למעט בבחינה בידיעת הלשון העברית, או שתינתן לו תוספת זמן במבחן:
(1) במועד המבחן טרם מלאו עשר שנים בסך הכול לישיבתו בישראל;
(2) רכש מחצית או יותר משנות לימודיו מכל סוג מחוץ לישראל ובשפה זרה;
(3) ידיעת הלשון העברית על בוריה איננה דרישה מהותית של המשרה שאליה הוא מבקש להתקבל.
(2) על אף האמור, לגבי מועמד שלא התקיימו בו התנאים האמורים בתקנה זו, רשאי ראש הרשות להורות לגביו כי ייבחן בשפתו או שתינתן לו תוספת זמן כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

בשירות המדינה זה גם ברשות או שזה חובה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה תמיד רשות. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

זאת אומרת אין חובה לתת להם את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

מתי סעיף (ב) אמור להתקיים? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם הוא עכשיו רק עשר שנים וחודש בארץ, אז לא מתקיים התנאי של עשר שנים, אז יכול ראש הרשות במקרה הספציפי - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יהיה לו איזה גרייס של שיקול דעת. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אבל זה בסוף מאוד פתוח.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מטעמים מיוחדים, צריך טעמים מיוחדים.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

בואו נתקדם. עמוד 8.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בעמוד 8 במקום שלוש שנים אמרנו ארבע שנים, וזה בהתאם להחלטת הוועדה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

יש עוד דבר אחד קטן שסוכם בפעם הקודמת, שיהיו לפחות שלושה נציגי ציבור וזה נשאר חמישה, בתקנה משנה (ב). אני אזכיר, מדובר על הרשויות הקטנות, יש בעיה למצוא. שלא מחר נקבל דוח של מבקר המדינה שאנחנו לא עומדים בתקנות כי לא מצאו חמישה נציגי ציבור.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הייתה בקשה כזאת, לא היה סיכום כזה, אבל אם אתם רוצים לשנות אפשר. מה שתחליטו.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו לא הסכמנו לזה. אנחנו חושבים שגם ברשויות קטנות ניתן למצוא חמישה אנשים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, זה לא התקבל. אני זוכר שהוא העלה את זה, חמישה אנשים להשיג גם במטולה אפשר. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן, טוב, קדימה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בעמוד 9 אמרנו שנציג השר בהרכב של שלושה, הוא מתווסף להרכב ולא יהיה במקום נציגי ציבור. הורדנו את עובד ברשות הגובלת, בעמוד 9 למטה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

בעמוד 9 דבר אחד שהוא טכני ומהותי. בתקנה משנה (ו), ראש הרשות לא יכול למנות עובד מדינה או עובד מרשות מקומית אחרת. אין לו סמכות, אין לו יכולת, איך הוא יעשה את זה בדיוק? מכוח מה הוא יכול להודיע לפקיד משרד הפנים שיבוא לשבת אצלו עכשיו בוועדה? אין לו סמכות כזאת בכלל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כל מינוי בחברות בוועדת מכרזים, כידוע, נעשה בהסכמה. גם נציגי הציבור, אי אפשר לכפות עליהם להשתתף בדיון, זה הכול נעשה בהסכמה, כמובן שראש הרשות צריך לקבל את הסכמתו של אותו עובד. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לא, אבל פה הוא מדבר על השר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, נציג השר. אם עובד המדינה לא מסכים אז ברור שהוא לא יכול להכריח אותו לבוא, אבל ברור שמדובר - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

השר יכול להגיד לראש הרשות, במקום שאני אמנה תמנה אתה מרשות אחרת. איך הוא בדיוק עושה את זה? 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

פונה לרשות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הוא פונה לרשות האחרת ואומר - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אה, פונה, מבקש, מתחנן, יורד, נו באמת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כמו שעושים בשירות המדינה, כידוע לך. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הרי החשש הגדול של אדוני היה מזה שייתקעו מכרזים, אז מוצע פה פתרון שבאמת ישחרר את הפלונטר, מאפשרים להביא נציג שר כדי שנתקדם.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זה עבודת עמיתים, פעם אחת ראש רשות אחת מגיע לרשות אחרת והפעם השנייה ראש רשות אחר יגיע לרשות אחרת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה בשביל להקל על הרשויות המקומיות. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

רק הערה לגבי סעיף 23(1), שכתוב בתקנת משנה (א) במקום 'ולא יפחת משלושה' יבוא 'לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה' צריך לשנות את זה לשישה בגלל נציג ההסתדרות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא צריך לשנות את זה, כי אנחנו קבענו בסעיף הבא, שאנחנו תיכף נקריא אותו, שבכל הרכב, ולאו דווקא בשלושה או חמישה, זה יכול להיות גם בשבעה ויכול להיות גם בתשעה, אם יש הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי שאומר שיהיה גם נציג ארגון עובדים אז הוא נוסף לכל הרכב, אם זה הרכב של שלושה או של חמישה או של שבעה ולא משנה איזה הרכב.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

עוד הערה טכנית אחת לעניין סעיף (ח)(2), בעמוד 9. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

רגע, אנחנו רוצים להקריא את הסעיף של ארגוני העובדים. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

זה עוד לפני זה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

הערת עליו בפעם שעברת, זה לא התקבל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הערת את ההערה והיא לא התקבלה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, בסעיף (ח)(2), דובר על ותק של שנתיים לפחות בתפקידו הנוכחי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הוא העיר את זה בפעם שעברה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, לא הערתי על זה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מה אדוני מציע? מה הבעיה? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

במקום 'הנוכחי' שיהיה 'בתפקידו'. כי אם לצורך העניין הייתי חמש שנים בעירייה אחת בתור ראש מינהל ועכשיו אני רק שנה ברשות חדשה באותו תפקיד של ראש מינהל, אז בתכלס יש לי שש שנות ניסיון, אם יגידו בתפקידו יפרשו את תפקידו באותו מקום. זה לא הנוכחי, זה צריך להיות 'בתפקידו' במקום הנוכחי. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז אפשר בתפקידו, בדרגה הנוכחית. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, בתפקידו, לא צריך את המילה 'הנוכחי', ניסיון בתפקידו. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מה עמדתכם, משרד הפנים? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אין לנו התנגדות לזה. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אנחנו פשוט קבענו את זה כדי שזה לא יהיה עובד בתקופת ניסיון, שזה יהיה עובד קבוע. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אנחנו מוחקים את המילה 'הנוכחי'. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בעמוד 10 אני מקריא את הסעיף שמדבר על נציג ההסתדרות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נציג ארגון עובדים, לא הסתדרות.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

סעיף 10. 

(12) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ו), נקבע בדין שהיה קיים ערב תחילתן של תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), התשפ"א-2020 –שזה התקנות האלה– בהסכם קיבוצי או בהסדר קיבוצי בכתב, כי בהרכב ועדת הבחינה למשרה מסוימת יהיה חבר נציג של ארגון עובדים, יתוסף הנציג כאמור להרכב ועדת הבחינה כחבר נוסף.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש הערות על זה?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בתקנות 23(א) עשינו את התיקונים בהתאם להחלטת הוועדה לגבי ועדת בחינה שיש בה ארבעה חברים, אז המניין יהיה שלושה, שאחד מהם יושב ראש הוועדה, מניין חוקי, והודיעו שבעה ימים מראש בכל המקרים. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אנחנו ביקשנו את זה גם בסעיף קטן (א), זה גם היה הרעיון. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה עם סעיף קטן (א)? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

עוד פעם, שלושה חודשים, הזמנתי את נציג הציבור, נציג הציבור לא הגיע. זו הבעיה שהעלינו אותה בדיוק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

דיברנו על זה ארוכות בישיבה הקודמת. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

ונאמר על זה בתנאי שהודעתי שבעה ימים מראש. גם בסעיף קטן (א) צריך להיות אותו דבר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אבל זה מה שכתוב. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

לא, הכול יש חוץ מסעיף קטן (א). בכולם כתוב חוץ מ-(א).

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אז צריך לתקן גם ב-(א), בסדר. אתה צודק. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתה צודק. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

תודה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

ואז מה? 'מניין חוקי בישיבת ועדת בחינה מונה שלושה חברים' יהיה שניים? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

כן, אם הוא לא הגיע אז התשובה היא כן, מה לעשות? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כן, אם הודיעו שבעה ימים לפני אז כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ונעשה מאמץ לתאם.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אנחנו עוברים לעמוד 13. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

רגע, יש בעמוד 11, (ה) היה שם. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

כן, שוב, לבקשתכם הורדנו. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

את זה הורדנו, כן. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בעמוד 13, בתיקון תקנה 25. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני חושב שיש הערה לפני 25 מאחת מחברות הכנסת.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

איפה את רצית להעיר, ב-23(ו)?

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

23ב.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

נמצא פה נציג משרד הדתות, חזקיהו סאמין.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

יש פה נוסח, מאחר שהיושבת ראש ביקשה שאני לא אדבר באוויר, אז אני אציג את שתי ההצעות לשינוי ואז אני אשמח להתייחסות. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

רגע, לא, לא. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

מה לא? חשבתי שיש לנו בשורה של משרד הפנים בעניין העו"סים. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

לא, זה עניין הרבנים פה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

שניהם חשובים באותה מידה. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

כן, בסדר. לא, טוב, בסדר. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אל תדחק אותה לפינה, נו באמת. כבודם של רבני ישראל גבוה בעיניה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני מסכים. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אז יש פה בעצם שתי הצעות. אחת נוגעת למינוי רב יישוב, שמה שאני מבקשת להציע, שראש המועצה האזורית או נציגו הוא יהיה יושב ראש הוועדה. כמו שעושים במינוי רב אזורי לעשות גם במינוי רב יישוב. במקום המצב כרגע שבו רב אזורי יו"ר הוועדה הוא ראש היישוב וברב יישוב יו"ר הוועדה הוא רב אזורי. זה נראה לי לא הגיוני. 

באופן כללי כל השינויים שלי מטרתם אחת והיא לחזק את הזיקה של המקום לבחירת הרב, שהרב ישקף את האופי של המקום ולא יהיה הצנחה מלמעלה, ואני לא רואה היגיון בין להבדיל פה בין רב יישוב לרב אזורי, למה ברב אזורי יו"ר הוועדה הוא ראש הרשות וברב יישוב יו"ר הוועדה לא יהיה ראש היישוב. זה נראה לי דבר די בסיסי ובאמת אני לא מבינה את ההיגיון שבהפרדה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני חושבת שהיא צודקת. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

נמצא נציג משרד הדתות, חזקיהו סאמין. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אתם רוצים שאני אציג את השינויים? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

השינוי השני, התחלתי ב-23ב, סעיף קטן (1). עכשיו אני בסעיף קטן (4), נציג ציבור מקומי של היישוב שאינו חבר הוועד המקומי שתמנה מליאת המועצה האזורית. זה תיקון ממש קטן, במקום המועצה האזורית יהיה מליאת המועצה האזורית כי הניסוח שמופיע ברב אזורי. 

נציג ציבור מקומי של היישוב שאינו חבר הוועד המקומי שימנה המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, במקום בהתייעצות עם ראש הוועד, בהסכמת ראש הוועד. זה על אותו היגיון, של חיזוק הזיקה. 

עכשיו אני בסעיף 23ב(ב)(3), שני רבני יישובים או אזוריים שתמנה מליאת המועצה האזורית. שוב, לא מועצת הרבנות הראשית, אלא מליאת המועצה האזורית מתוך מגמה לחזק את הזיקה של האזור למינוי. 

באופן כללי יש חמישה אנשים שבוחרים רב אזורי, כרגע הפרופורציה היא שלושה ארציים, משרד הדתות, מועצת הרבנות, שניים מקומיים, אני רוצה לשנות את הפרופורציה. אני הצעתי ארבע אחת, אני מוכנה להתפשר על שלוש שתיים, אבל הפרופורציה צריכה להיות לכיוון המקומי ופחות לכיוון הארצי. אני רואה שאתה משועשע.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מי?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אם אפשר להעלות את חזקיהו סאמין, נציג משרד הדתות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שיגיד גם מה התפקיד שלו. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מר סאמין, שלום, אם אתה יכול רק להגיד בבקשה לפרוטוקול את הגדרת התפקיד שלך. 

 << אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >> 

כן, חזקיהו סאמין, אני מנהל אגף שירותי דת שבין היתר אחראי ומלווה את כל הבחירות לרבנים, גם רבנים בהתיישבות וגם רבני ערים. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

הוא אחראי האגף לשירותי דת במשרד הדתות?

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן. במשרד לשירותי דת, ככה קוראים לזה היום, מה שהיה פעם משרד הדתות. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

זה מעורר שאלה מה עושים שאר האגפים, יש אגף לשירותי דת במשרד לשירותי דת. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן, בבקשה, מר סאמין. חברת הכנסת תהלה פרידמן הציעה פה שינויים בנוסח, בהרכב של הוועדה, אנחנו מבקשים לשמוע את התייחסותך. 

 << אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >> 

כן. הרכב ועדת הבחינה לבחירת רבנים בהתיישבות נוסח במשרד לשירותי דת יחד עם יושב ראש מרכז המועצות האזוריות, שמוליק ריפמן ז"ל שהוא שלח את נציגו אשר אברג'יל, לשעבר ראש המועצה האזורית שפיר. הנוסח הזה, איך שאנחנו רואים את זה, זה איזון בין ייצוג היישוב והמועצות האזוריות לבין המשרד לשירותי דת. כל פתיחה של ההסכמה הזאת של הרכב הבחינה הזאת זה נוגד את העקרונות של מרכז המועצות האזוריות והמשרד לשירותי דת.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מדוע? 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

מה נוגד את העקרונות? 

 << אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >> 

אנחנו כמשרד שגם מממן ומתקצב מתנגדים לכל שינוי בהרכב.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

את זה הבנתי, אבל - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אבל זה לא מספיק להתנגד, אנחנו צריכים להבין מה עומד מאחורי זה, את ההסבר ההגיוני. 

 << אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >> 

יש כאן איזון ומלאכת מחשבת שישבנו שעות רבות עד שהגענו להרכב, כל שינוי קטן מערער את האיזון שאנחנו ישבנו עליו. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אז בוא נעבור על זה בפרטים. למה כשממנים רב אזורי היושב ראש של ההרכב הוא ראש המועצה האזורית וכשממנים רב יישוב היו"ר לא יהיה יו"ר היישוב. מה ההיגיון בשינוי בין שני הדברים האלה? 

 << אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >> 

אם אני עכשיו אתחיל להסביר לך את כל הדברים אז באמת יכלה הזמן ולא נסביר.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תנסה, אתה יודע, יש לנו פה יכולת הבנה. 

 << אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >> 

אני אומר שכל העניין הזה, אנחנו ישבנו על זה רבות ויחד עם המועצות האזוריות והם הסכימו איתנו ולכן כל שינוי בעניין הזה זה שינוי שיערער את כל ההסכמות ואת כל האיזונים שאנחנו ראינו אז בזמנו שישבנו יחד עם המועצות האזוריות. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

סליחה, אדוני, אני מתנצלת, אבל מדובר פה בהצעה שכל מטרתה היא להגדיל את הייצוג של המקום ושל האנשים שמכירים את האנשים ואת הסביבה ואת הקהילה. אני לא מצליחה להבין ממך, מעבר להפרת האיזון הקדוש הזה, איזה שהיא סיבה הגיונית ומשמעותית. תסביר לנו מה. 

 << אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >> 

לא הבנתי מה הבעיה שיושב ראש הוועדה יהיה בעניין של יישוב שיהיה לא מהמועצה האזורית, אלא רב מהמקום. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אבל למה? למה לא לתת לאנשי יישוב לבחור את הרב שלהם? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לאיזה סעיף את מתכוונת? 

 << אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >>  

עדיין הם רוב.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

לא, הם לא. 

 << אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >> 

אני מאז התקנות הייתי בין 50 ל-100 בחירות בהתיישבות ותמיד מי שנותן את הטון ומי שבוחר וגם את רואה שרוב חברי הבחינה הזאת הם מהיישוב ומהמועצות האזוריות, בדרך כלל מה שהם רוצים זה מה שקורה. לא ראיתי אפילו פעם אחת איזה שהיא בעיה בהרכב הזה. ההרכב הזה הוא מצוין ומעולה ואנחנו מתנגדים לכל שינוי בו. כמו שאמרתי, אנחנו ישבנו רבות עם המועצות האזוריות, הם הסכימו איתנו, הם מייצגים את המועצות האזוריות ולכן כל שינוי בעניין הזה, אנחנו מתנגדים כמשרד.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

תראה, זה שמשרד הפנים של ש"ס מסכים עם משרד הדתות של ש"ס זה באמת מרשים, אבל לא - - - 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו לא צריכים להתנצל, אבל מדובר פה בדרג מקצועי. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

לא, אבל כשאתה אומר לי ששני משרדים מהמפלגה שלנו הגיעו להסכמה ביניהם, אז זה לא מרשים אותי. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, מרכז המועצות האזוריות זה שלכם, זה כחול לבן, היה שמוליק ריפמן ז"ל. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

זה כפוף למשרד הפנים ולשר הפנים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מרכז המועצות האזוריות? 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אתה יודע יפה מאוד שמקום כמו אפרת, נגיד, שניסו להדיח את רב יישוב. אתה מכיר את זה, נכון? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, במקרה הזה ספציפית, בתפקידי הקודם כראש מטה השר אני יודע כמה שעות הוקדשו לזה כדי לייצר באמת איזון, זה לא היה זבנג וגמרנו, זה הגיע להסכמה. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

תסביר לי למה רב אזורי ייבחר על ידי הרכב בראשות ראש הרשות ורב יישוב לא? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, אבל מי זה ברב יישוב? 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

תסתכל, 23ב(א)(1), הרב האזורי של המועצה ואם יש במועצה האזורית יותר מרב אזורי אחד, הרב שתמנה לעניין זה מועצת הרבנות הראשית מביניהם. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

זה הגיוני, אני אסביר לך למה. זה הגיוני מאוד, שאלת הכפיפות. רב אזורי, הכפיפות הישירה שלו היא לראש המועצה האזורית ולכן בלי ספק ראש המועצה האזורית, ולא אכפת לי אם הוא קיבוצניק, מה שלא יהיה, חייב להיות באופן ישיר מעורב בהליך המינוי שלו. רב יישוב כפוף לרב האזורי ולכן - - - 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

לא, אבל הוא רב של יישוב, זו קהילה קטנה הרבה יותר משמעותי שהיא תבחר. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אבל שאלת הכפיפות. יש לה ייצוג, לא מחקו את הייצוג של היישוב, אבל שאלת הכפיפות היא השאלה הרלוונטית, האם שר שממנה מנכ"ל או האם שר שממנה מנהל אגף הוא לא ממנה את יושב ראש ועדת האיתור למנכ"ל משרדו? גם כאן ראש המועצה האזורית, באופן ישיר הוא הממונה הישיר על הרב האזורי.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

לא נכון. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

ברמת יחסי העבודה ביניהם, בסדר? 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

יופי, ברמת יחסי עבודה, באותה מידה זה נכון ביישוב וביישוב זה עוד הרבה יותר קריטי. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

ביישוב רמת יחסי העבודה היא רב היישוב שהוא כפוף לרב האזורי. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אני לא מסכימה, יש פה קהילה קטנה שאתה מנחית לה משהו על הראש. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

חברת הכנסת פרידמן, אני כן עוקבת על ההרכב המקצועי של ועדת הבחינה, כרגע כגורם מקצועי בנושא של כוח אדם. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

גלית, באיזה סעיף את? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

על הנושא של 23ב. אני מסתכלת על זה כהרכב מקצועי שלנו בתחום כוח האדם, אני באמת לא גורם מקצוע בתחום הרבנות ואני באמת לא עוסקת בתחום הזה. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

גם אני לא.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

גם אני לא.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

ואני לא מבינה בזה, אבל אני מסתכלת על הדגשים שאת הצגת בנושא של הייצוג של ה - - -

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

יש לך מולך את ההצעה שלי? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אני רואה גם את ההצעה שלך, גברתי, אבל אני מבינה גם שיש קושי למשרד לשירותי דת עם שינוי בעניין הזה, כי הם הגיעו להרכב אחרי משא ומתן ממושך עם המועצות האזוריות. אני כן רואה שיש פה שני נציגים של הוועד המקומי של היישוב ונציגי ציבור שהם גם באים מהוועד המקומי. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

לא, אבל מי ממנה אותם? שימי לב מי ממנה, היחס כרגע הוא שלוש שתיים, שלושה ממונים, זאת אומרת הרוב ממונים על ידי גופים שהם חיצוניים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מיקי, יש נציג של המועצות האזוריות? 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אתה רוצה שנעלה את שי חג'ג'? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כן. הוא לא היה מעורב בזה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מי היה מעורב בזה? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אשר אברג'יל, היה ראש מועצה של שפיר. אם הוא ירצה לעלות, הוא היום לא בתפקיד.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

בעצם הנציג היחידי שמתמנה ממש מבחוץ - - -

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

תקשיבו, מה שמפריע לי זה שאתם אומרים: אנחנו לא מוכנים לדבר. זה לא מקובל עליי. אם אתם רוצים לומר בואו לא נתקע פה את הוועדה, אלא ננהל על זה משא ומתן בנפרד, סבבה, אבל אני לא מוכנה שתגידו לי שזה – 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא, העמדה בהחלט ברורה. יכול להיות שמה שצריך לעשות זה להסיר את הסעיף הזה. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

לא, בואו נשאיר אותו ככה כי זה לא משנה אם נשאיר אותו - - -

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

לא, אם אתם תסירו את הסעיף הזה – 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אבל הסעיף הזה קיים, גם אם נסיר אותו כאן הוא יישאר - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

הוא יישאר בצו הישן. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אז בואו נשאיר אותו עכשיו כדי שלא כל התקנות ייתקעו על זה ונקיים על זה שיח יותר רציני סביב הנושא הזה. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אבל הם לא יקיימו על זה שיח. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

השיח הזה צריך להיות מול המועצות האזוריות. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

כן, אבל הם לא יקיימו על זה שיח אם אנחנו עכשיו נעביר את זה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

תהלה, את עוד יכולה להיות השרה לשירותי דת. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

הלוואי, אם ירצה ה' מתי שהוא. אגב, מכל תפקידי הממשלה זה תפקיד שאני לוקחת בשמחה. אני לא פחות מקצועית מאשר שר החינוך בחינוך ואני יכולה לתת כל מיני דוגמאות. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

חברת הכנסת פרידמן, גם אנחנו שולחים נציג שר שלנו לכל ועדות הבחינה שהוא אמון על שמירה של תנאי הסף, על בדיקה של הדברים, אז זה שמגיע נציג שלנו לוועדות הבחינה - - - 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

תקשיבי, אין לי טענה לשום - - - יש לי פה טענה - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש לה טענה לחוסר ייצוג מקומי. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אין לי טענה אחרת, אני רוצה, הטענה שלי שרבנים מונחתים על קהילות.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אפשר להוסיף, פשוט להוסיף עוד מישהו? אדוני? 

 << אורח >> חזקיהו סאמין: << אורח >> 

אני יכול להגיד משהו? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, אבל מאוד לא נוח לי שחזקיהו סאמין צריך לייצג את המתנגדים ולא מנכ"ל המועצות האזוריות, אני מעדיף שאדם שהוא לא חובש כיפה יבוא ויאמר שהאינטרס של המועצות האזוריות הוא הנוסח הזה ולא נציג המשרד לשירותי דת. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

את רוצה לבדוק אם שי חג'ג' יכול לעלות? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

האיזון הזה, האיזון הקדוש הזה במרכאות, נעשה אחרי המון שעות שמרכז המועצות האזוריות בא ואמר שזה טוב להם, ואף אחד לא כפה עליהם את זה. אני מכיר את זה כי אני ידעתי את התהליך. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

מה אף אחד לא כפה עליהם? תקשיב.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, לא נכון. מרכז המועצות האזוריות עשה את זה והתנגד והכניס פה הרבה מאוד - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

חברת הכנסת פרידמן, אפשר לנהל את השיח הזה עם מרכז המועצות האזוריות בנפרד מהתקנות האלה? כי אלה תקנות שהחיוניות שלהן לנושא של האיכות של העובדים בשלטון המקומי וטוהר המידות הוא באמת מאוד מאוד חשוב והגענו לישורת האחרונה שלהם. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני מתנצלת, מה היה פה? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא, שאלתי את חברת הכנסת פרידמן אם אנחנו יכולים לנהל את השיח עם המועצות האזוריות בנפרד, כי בכל מקרה הסטטוס קוו כרגע, גם אם אנחנו נוריד את הסעיף אז זה יישאר בצו, זה לא שזה ישתנה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני מבינה, אני שואלת אם אין דרך ללכת בכל זאת לקראת חברת הכנסת פרידמן? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

צריך לשמוע גם את מרכז המועצות האזוריות. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה עוד נשאר לנו פתוח? בזמן שמחפשים לנו את נציג המועצות האזוריות.

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

אין לי בעיה, אני אשמח להידבר עם מרכז המועצות האזוריות. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

רגע, חזרה אחורה, עניין העו"סים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

נכון, קיבלתם תוצאות? משרד הפנים. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

משרד הפנים, אני חושב שמבחינתם זה בסדר מה שכתבנו. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

ניתן לעורכת דין אמיר.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

לגבי דרגה מקבילה, עד לדרגה מקבילה של 7, שלא יעלה על הדרגה המקבילה ל-7. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הדרגה המקבילה בדירוגים המקצועיים. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בכל הדירוגים המקצועיים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

במקום שלושה הדירוגים שמפורטים פה ייכתב בכל הדירוגים המקצועיים. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מה עוד נשאר לנו? 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בעמוד 13 ו-14, בעמוד 13 תיקון תקנה 25, תיקון בהתאם להחלטת הוועדה שככלל יהיו שמונה מועמדים שיעלו לוועדת בחינה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

כמו בשירות המדינה.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

כן, יש פה קצת הבדל, בהתאם למה שהוועדה החליטה, אני אקריא את מה שאנחנו מציעים. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו ביקשנו בעניין הזה, גלעד, שלחנו לכם אתמול. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני מדבר על 25, לא על 25א. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אני רק אומרת לפרוטוקול שחגית מגן הציעה לכתוב רמה לעובדים סוציאליים. אבל לא רמה כמו דירוג מקצועי. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

זה פשוט נקרא רמות אצלם ולא דרגות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה בסדר, יש הרבה דירוגים שקוראים לזה רמה, לא צריך לכתוב את זה, זה ברור.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

טוב. תמשיך, בבקשה, גלעד.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני מקריא את תיקון תקנה 25. 

בתקנה 25(א) לתקנות העיקריות, בסופה יבוא "כפי שנקבע בהתאם לתקנה 11א, ואולם היו יותר משמונה מועמדים כאמור – יזומנו לריאיון רק שמונת המועמדים שהשיגו במבחנים את התוצאות הגבוהות ביותר; על אף האמור רשאי ראש הרשות המקומית לקבוע, מראש, כאמור בתקנה 11א, כי במכרז מסוים יזומנו לריאיון יותר משמונה מועמדים שהם בעלי התוצאות הגבוהות ביותר במבחנים כאמור, אך לא יותר מ-16 מועמדים".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה בהתאם להחלטה שהייתה של הוועדה.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כן, נכון. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

ועכשיו רצינו להוסיף לתקנה 25א, שמדברת על מיון מקדים, לגבי משרות שאין מבחנים , שיש רק הגשת מועמדות וזימון לריאיון. בהתאם להחלטת הוועדה אנחנו מציעים פה סעיף שיגיד כך: 

מיון מקדים. 25א
(1) על אף האמור בתקנה 25(ג), ראש הרשות המקומית רשאי להורות על מיון מקדים של בקשות למשרה במכרז שבו צפוי להיות מספר רב של בקשות למשרה ואשר לא נערכים בו מבחנים.
(2) לצורך ביצוע המיון המקדים יקבע ראש הרשות, נוסף על דרישות הסף למילוי המשרה, אמות מידה ענייניות, נוגעות למשרה ושוויוניות, שיש בהן כדי להעניק יתרון בבחינת התאמת המועמדים למשרה, כאמור בתקנה 11א; אמות המידה, כולן או חלקן, הן כמפורט להלן:
(1) דרישות השכלה;
(2) ניסיון תעסוקתי ומקצועי;
(3) תחומי מומחיות;
(4) כישורים מיוחדים;
(5) נתונים אישיים לרבות חוות דעת;
(6) דרישות מיוחדות אחרות.
(3) ראש הרשות יקבע את המשקל היחסי ואת הציון המרבי לכל אחת מאמות המידה האמורות בסעיף קטן (ב) (להלן – אמות המידה), שלפיהן ינוקדו המועמדויות; הניקוד ייקבע, בין השאר, לפי נתונים בטופס הגשת המועמדות למשרה, מילוי שאלונים, בהסתמך על קורות החיים ועל מסמכים נוספים שנדרשו לפי העניין, וכפי שיקבע ראש הרשות.
(4) ראש הרשות יקבע ציון סף או כמות סף של בקשות למשרה שיזומנו לריאיון לפי תקנות אלה; הבקשות למשרה שיזומנו לריאיון כאמור הן בקשות למשרה שקיבלו את הציון הגבוה ביותר במיון המקדים במסגרת כמות הסף שנקבעה או בקשות למשרה שנוקדו בציון גבוה מציון הסף שנקבע.
(5) במסגרת פרסום המכרז יפורטו אמות המידה, המשקל היחסי, ציון הסף או כמות הסף שנקבעו כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), זולת אם ראש הרשות קבע אחרת בהחלטה מנומקת בכתב ובמקרים חריגים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש למשרד הפנים הערות על זה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו מתנגדים לנוסח הזה. קודם כל אנחנו חושבים שאם מדובר על משרות שחושבים שצפוי להיות מספר רב של בקשות אז צריך לקבוע מה זה מספר רב של בקשות ולקבוע שזה יתקיים רק במקרים האלה. שלא יתאפשר אם הגיעו שלושה או חמישה מועמדים שראש הרשות יעשה מיון מקדים לבקשות. וגם אנחנו מבקשים לקבוע הליך שהוא הליך דו שלבי, שבאמת הרשות המקומית ולא רק ראש הרשות, אלא גם גורמי מקצוע, יקבעו את ההתאמות ואמות המידה, אבל שאחר כך את הבחינה לגבי הניקוד של המועמדים תעשה ועדת הבחינה עצמה, ועדת הבוחנים.

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

מדובר בהליך טכני.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אבל הוא לא טכני, הוא מהותי. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

מה מהותי? כשיש לך שלוש שנות ניסיון זה שלוש נקודות, יש לך ארבע שנות ניסיון זה חמש נקודות ויש לך תואר ראשון זה נקודה, יש לך תואר שני זה שלוש נקודות, מחברים את הנקודות ונגמר הסיפור. בשביל זה את רוצה לכנס את ועדת הבחינה שתעשה את זה? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כשאתה מדבר למשל על כישורים מיוחדים אז זה לא משהו, אם אתה מדבר רק על דרישות השכלה וניסיון תעסוקתי אז יכול להיות שכן, אבל יש כאן עוד, דרישות מיוחדות, נתונים אישיים, כישורים מיוחדים. שם זה כבר מהותי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני חושב, כפי שאמר עורך דין לפידות, זה קצת מסרבל את התהליך מצד אחד, מצד שני זה גם פוגע ביעילות המכרז ובכללים שאמורים להיות במכרז כי ועדת הבחינה, כאמור, אמורה להיחשף למועמדים ולהכריע במכרז ביום אחד ולא לקיים מספר דיונים במכרז מסוים, ולכן אם היא תיחשף למועמדים בשלב מוקדם זה יכול להיות בעייתי. הייתה הצעה אחרת שבה דובר על המיוחדים שייעשה על ידי העובד הבכיר של הרשות המקומית, הממונה על תחום משאבי האנוש. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אבל ממה אתם חוששים אם זה מקדים? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו חוששים מזה שיש פה אפשרות לסנן מועמדים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אבל זה מראש, הוא לא יודע מי המועמדים. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

הוא רואה את קורות החיים שלהם, מה זה הוא לא יודע? 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

הוא רואה את קורות החיים, אחרת הם לא יגיעו לוועדה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אז כל הרעיון היה ליצור ועדת בחינה שהיא ועדת בחינה מאוזנת ומקצועית ואז אתה לוקח ואומר שמתוך לא יודעת, יגיעו 20 קורות חיים, לראש הרשות יש את הסמכות עכשיו להעלות לוועדה שלושה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, רגע, כשכתוב מיון מקדים הכוונה היא אחרי שכבר הגיעו אליו התוצאות? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, קודם הוא רואה את ה - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא, זה לגבי כאלה שאין מבחנים חיצוניים, זה לגבי משרות שאין להם הליכי מיון חיצוניים. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אין בעיה, עכשיו זה אחרי שעכשיו הוגשו המועמדויות? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

כן, בוודאי שכן. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כן, לפני שהם מגיעים לוועדת בוחנים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

זה בעייתי.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

ראש הרשות לא יכול לקבוע בעצמו את אמות המידה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

לא, אין לי בעיה שראש הרשות יקבע את אמות המידה, אבל ביציאה למכרז.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה ברור, זה תנאי סף. הוא חייב לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כתוב שיקבע ראש הרשות נוסף על דרישות הסף - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מראש.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מה הפתרון שאתה מביא? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

שימו לב, כתוב 'במכרז שבו צפוי', זה חוזה פני עתיד מה שנקרא. במכרז שבו צפוי. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

ואם זה מועמד שאתה - - - 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אז זה יכול להיות כל מועמד. 

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

ואז מה? ואז אחר כך הוא יקבע? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הוא לא יכול לקבוע אחר כך, רק מראש. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

ואם זה מועמד שצופה פני עתיד? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

צופה זה מראש, מגדירים, אומרים, אני צופה שלמכרז מסוג מסוים - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו סבורים שזה צריך להיעשות יחד עם גורמי המקצוע, עם היועץ המשפטי והנציג שלו והעובד הממונה והנציג שלו, הם גורמי המקצוע שיודעים מה צריך מבחינה מקצועית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה בסדר. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זה לא משהו שהוא מורכב מדי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה דווקא בסדר, הם לא מתנגדים, הם רק רוצים לשפר. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז מה אתם מציעים? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

הם מציעים, אם הבנתי נכון, שזה ייעשה בליווי היועץ המשפטי.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לא, זה גורם מקצועי. את מי את מגדירה כגורם מקצועי? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

היועץ המשפטי או הנציג שלו והממונה על התפקיד והנציג שלו. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז, גלעד, צריך פה יקבע בהתייעצות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, לא.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אז מה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני מציע את מה שהם מציעים, ואני חושב שזו הצעה לא רעה, שגם הקביעה מראש וגם המיון בפועל ייעשה על ידי מין ועדה מיוחדת. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

ועדת שלושה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ועדת שלושה, אני מציע שבוועדה הזו יהיו חברים הממונה על משאבי האנוש, שהוא איש המקצוע ברשות שעוסק במשאבי אנוש, היועץ המשפטי. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

איך אתם נכנסים לכל מקום, יאללה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

שוב, תומר, אני לא מצליחה לשמוע, היועץ המשפטי.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מנהל אגף משאבי אנוש. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

משה, תגיעו להסכמה על הסעיף הזה. 

(היו"ר משה ארבל)


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

וראש הרשות או עובד בכיר מטעמו, כאילו אם הוא רוצה את המנכ"ל או לא יודע. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אוקיי, זה מקובל עלינו, תומר. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

ועוד פעם, צריך להיות לצורך העניין, איש משאבי אנוש, ראש היחידה שמתייחסת לאותו תפקיד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, ראש היחידה לא יכול להיות כי הוא יושב בוועדת הבחינה. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

הוא קובע את הקריטריונים, הוא לא קובע משהו אחר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, הוא ממיין מיון מוקדם. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

עוד פעם, הוא קובע קריטריונים וסופר נקודות. 


 << דובר >> היו"ר משה ארבל: << דובר >> 

אבל למה זה מהותי? בסוף בסוף ראש רשות, מנהל אגף משאבי אנוש, יועץ משפטי. הוא יכול להתמודד עם זה, זה לא איזה אירוע שעכשיו טרפדת את המכרז. האמת, היה לי רעיון שכל מקרה כזה יעלה לאישור של גלית וידרמן. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא, חלילה. 

 << דובר >> היו"ר משה ארבל: << דובר >> 

אבל אני יודע שהיא מספיק עובדת קשה ועמוס. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אם הכנסת תקבע שיום הוא בן 30 שעות היא תשמח מאוד ואז הכול יהיה בסדר, ואז יהיה אפשר להעלות את זה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

ההצעה שלך מקובלת עלינו, תומר, אפשר להמשיך. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אפשר לחזור על ההצעה, בבקשה, תומר? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ההצעה היא שגם קביעת אמות המידה המוקדמות ומראש וגם המיון בפועל ייעשה על ידי ועדת שלושה, שזה ראש הרשות או עובד בכיר שהוא מינה, ראש היחידה של משאבי אנוש ברשות והיועץ המשפטי או נציגו. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

מה עם לקבוע רף מינימום? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

זה הוועדה קובעת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, רף מינימום, אני חושב שזאת הערה נכונה, צריך לקבוע שגם כאן רף המינימום, לא יכול להיות שהם יקבעו שעולה לוועדת הבחינה רק מועמד אחד או שניים, זה ברור, צריך להיות בדומה למכרז אחר, מינימום שמונה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

מצוין. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

ומה זה צפוי להיות מועמדים רבים? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש לרשות מקומית ניסיון והיא יודעת באיזה מכרזים מגישים לה הרבה מועמדויות ובאיזה פחות.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו סברנו שכן צריך לקבוע פה מספר. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אנחנו אמרנו 25 ואנחנו מוכנים גם ללכת - - -

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

25 זה לא הגיוני. עכשיו 25 איש יראיינו כל אחד חצי שעה, יישבו יומיים רק לראיין אותם. נו באמת. מתי ישבת לאחרונה במכרז שהגיעו 25 מועמדים? חצי שעה לכל אחד.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אבל בתפקידים בכירים אני לא חושבת שאתה יושב חצי שעה.

 << דובר >> היו"ר משה ארבל: << דובר >> 

לא, לא מדובר על הריאיון, מדובר מראש על מכרז - - -

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

על הסינון המקדים. 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

אני חושב שמה שהציע תומר הוא נכון, כמו שקבענו שמונה ו-16, בין שמונה ל-16. 

 << דובר >> היו"ר משה ארבל: << דובר >> 

חמי, שנייה, היועץ המשפטי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, אני קצת לא מבין את הבקשה להגדרה מראש כי הרי אנחנו מדברים על צפי שהרשות המקומית צריכה לנחש כמה מועמדים יוגשו, אז איך היא תדע אם זה 25 או 26? 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

היא לא תדע, אבל הם יפרסמו את זה במכרז ויגידו, היה ויוגשו מעל לכך וכך מועמדים זה יהיה ההליך המקדים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, הם צריכים להגיד במשרה הזו יש הליך מוקדם. במשרה הזאת, זה לא משנה כמה מועמדויות יוגשו, אם יוגשו 800? 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

למה לא? למה לעשות הליך מקדים אם מראש כמות המועמדים היא כזאת שאתה חייב להעלות את כולם, למשל? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אז לא צריך באמת, כי כולם יקבלו – אם יוגשו - - - 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אז אם הם טעו, אנחנו מדברים על מקרה שהם טעו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אנחנו אומרים שהם צריכים לקבוע מינימום שמונה, אם הוגשו רק שמונה בקשות או פחות אז ברור שהם לא צריכים לבצע מיון בפועל. אבל אם הוגשו תשע באותו מכרז שהם קבעו שמונה אז הם צריכים לעשות מיון מוקדם.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אז אנחנו מבקשים לקבוע את המיון המוקדם מעל 16 כי זה מראש נועד למקרים של כמות גדולה של מועמדים.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

פחות מזה זה כבר לא סביר, תומר. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני מנסה להסביר את ההצעה של משרד הפנים. משרד הפנים אומר שראש הרשות אומר שכאן הוא צופה שיהיו הרבה אנשים לכן הוא קובע אמות מידה, בפועל הוגשו מתחת ל-16 אז אמות המידה לא ייכנסו לתוקף וכל ה-15 יגיעו לריאיון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם הוא קבע את הרף הזה של 16, אבל אם הוא קבע שעולים רק שמונה? הוא קובע מראש כמה עולים. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אנחנו אומרים שייעשו מיונים ויבואו שמונה אם ייגשו מעל ל-16. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, ממש לא. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

למה לא? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הוא קובע מראש כמה עולים לוועדת הבחינה, הוא יכול לקבוע מינימום שמונה והוא יכול לקבוע יותר, עד 16, לצורך העניין. זה נכון שאם מוגשים פחות משמונה או מהמספר שהוא קבע אז ברור שאין טעם במיון הבקשות המוקדם. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אבל אם הוגשו עשר למה לעשות מיון מקדים? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כי הוא קבע שמונה. איך הוא יקבע איזה שמונה יעלו? 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אז אנחנו אומרים בסדר, הוא קבע כי הוא צפה שיהיו הרבה מועמדים אבל לא היו, אז למה לעשות הליך מקדים? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, לא, אנחנו לא רוצים - - - 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

הרי כל המטרה של ההליך המקדים היא למנוע את ההגעה של מסות גדולות של מועמדים, לא בשביל לאפשר עוד הליך של סינון של מועמדים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, בוא נאמר כך, אם הרשות המקומית יודעת שזו משרה שלא צפוי בה הרבה מועמדים אז היא לא תעשה את זה, אבל אם צפוי הרבה מאוד – אנחנו לא משנים את כללי המכרז בדיעבד, אוקיי? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

טוב, אוקיי.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אנחנו לא משנים, בגלל זה אנחנו אומרים שיודיעו את זה מראש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, זה לא זה. אנחנו לא רוצים משחקים מהסוג הזה, שיוגשו מועמדויות דמה בשביל להגיע למספר, אנחנו יודעים בדיוק איך הדברים עובדים. זה ברור שאם יש פחות ממספר המועמדים המינימלי שנקבע לא צריך לעשות את המיון המקדים. 

(היו"ר מיקי חיימוביץ')


 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אז בוא נקבע מספר מינימום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אתם ביקשתם שמונה, אין בעיה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

בסדר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זהו, סיימנו. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

סיימנו? מה בסוף החלטתם? 

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

צריך להיות מעל שמונה מועמדים. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

ויש לי עוד הערה שהתבקשתי להגיד על העניין של ייעוד המשרות, שפקודת העיריות קובעת שראש הרשות רשאי לייעד משרות ולכן יש קושי לקבוע בתקנות חובה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אין קושי.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

למה אין?

 << אורח >> חמי לפידור: << אורח >> 

התיקון מדבר על ככל האפשר, וזה בסדר, זה לא סותר אחד את השני, לייעד ככל האפשר. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

ועוד דבר שמשרד המשפטים ביקש מאיתנו לומר, שבנושא הזיקה הפוליטית הם ביקשו מכם לבחון את זה מחדש כי הם רוצים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה עקב ההשלכות בנושא של הזיקה הפוליטית המשמעותית. אז הם ביקשו מכם לבחון את זה מחדש. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

טוב, בואו נסגור את הישיבה הזאת, אנחנו לא נסגור היום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, גמרנו.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

למה? סיימנו, יושבת הראש.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

כי לא סיימנו, נו. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

סיימנו את הכול. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

יש גם את הרבנים, נשאר הפתוח, וגם עכשיו הסיפור הזה של הזיקה הפוליטית.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אתם רוצים להשאיר את הרבנים מחוץ לתקנות? אל תמחקו, תשאירו את הרבנים מחוץ לתקנות. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

את הרבנים נשאיר בחוץ. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

תשאירו את הרבנים איפה שהם היו, תקיימו על זה דיון אחר כך. תוציאו אותם מהנוסח. הם מוכנים להציע להוציא את הנוסח של הרבנים.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אנחנו מוכנים להוציא את הסעיף של הרבנים בחוץ. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

להשאיר את הסעיף איפה שהוא היה בתקנות הישנות. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

ונערוך הצבעה ללא זה. 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

ונקיים דיון בנפרד. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

ואז אנחנו נוכל לדון בזה ואפשר יהיה לקיים על זה דיון בנפרד? 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

תהלה? 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

תשמעי, מתי נקיים על זה דיון בנפרד? אני אומרת, כרגע, אם אנחנו מוציאים את זה זה סבבה כי מה שיחול זה אותו דבר. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו נקיים ישיבה מקצועית עם חברת הכנסת פרידמן בנושא הזה, עם מרכז המועצות האזוריות ועם משרד הדתות. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

בסדר, טוב. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

משה, ומה אתה אומר לגבי הפנייה הזאת של משרד המשפטים? 

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

מה החלטתם? להוציא, להשאיר? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

נשאיר את זה. גברתי יושבת הראש - - -

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 

הם אמרו שהזיקה הפוליטית כתובה בהנחיות מאוד מאוד ברורות, אז מה? 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

לא, הם יוצאים כנגד זה שאנחנו מכניסים פה נציג - - -

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

אמרנו שבנציג ציבור להשאיר משמעותי ובמועמד - - -

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

זה מה שעשינו בסוף. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

חברת הכנסת פרידמן, רק שנאמר ליושבת הראש שזה מקובל עלייך שאנחנו משאירים ואנחנו מקיימים את הישיבה. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

ואתם אחראים על כך שזה יתקיים. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

את מוכנה שזה כן יישאר? 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כן, שזה יישאר, זה בהסכמתה. 

 << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 

זה לא משנה אם אני מוציאה את כל הסעיף או משאירה אותו, זה אותו דבר.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

זה בהסכמתה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אוקיי, בסדר. ואנחנו נשאיר, כפי שקבענו, את הסיפור של הזיקה הפוליטית המשמעותית בסוגיה של נציג הציבור ובמועמד השארנו זיקה פוליטית רגילה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו מציעים כרגע בהמלצת משרד המשפטים כן להסיר את ה'משמעותית' כי הם הציעו אולי להסיר את זה כדי שזה יהיה אחיד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בסדר, הם אמרו את זה. 

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כן, הם אמרו את זה. 

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

הם אמרו את זה, הבנו ואנחנו קבענו שאנחנו משאירים את זה. 

טוב, אני מביאה להצבעה את הנוסח כפי שהוקרא כאן בוועדה, נוסח תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון), התשפ"א-2020, על כל השינויים שנעשו והוקראו ועוד נכתבו גם היום.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> 

ודוברו.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

מי בעד? שלושה בעד. יש מתנגדים? אין מתנגדים, אין נמנעים. 

הצבעה
בעד – שלושה
אושר.

 << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 

אם כך אני קובעת שהוועדה אישרה את התקנות ומברכת על כך ושמחה על כך ותודה רבה לכולם. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:18. << סיום >>