פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 37 מועדת הכספים 27/12/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 215 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, י"ב בטבת התשפ"א (27 בדצמבר 2020), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א-2020 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי אחמד טיבי אופיר כץ מיקי לוי בצלאל סמוטריץ' יצחק פינדרוס אלכס קושניר אנטאנס שחאדה קטי קטרין שטרית הילה שי וזאן עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: ישראל כץ – שר האוצר יצחק כהן – סגן שר האוצר אנדריי קוז'ינוב מוזמנים: יהלי רוטנברג – החשב הכללי, משרד האוצר יוגב גרדוס – מ"מ הממונה על התקציבים, משרד האוצר אסי מסינג – יועץ משפטי, משרד האוצר מאיר לוין – משנה ליועץ המשפטי לממשלה - משפט כללי, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: שגית אפיק אייל לב ארי מנהל/ת הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם << נושא >> הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), התשפ"א-2020, מ/1381 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021), מ/1380 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את שר האוצר, חבר הכנסת ישראל כץ, ברוך הבא. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> ברוכים הנמצאים, תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתסבירו לנו את שני החוקים שנמצאים כאן על סדר היום. בהצעת החוק שעולה מחר, אדוני השר, ביום שני, הצעת חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים, מה שעבר במליאת הכנסת ברוב של 70 חברי כנסת, היית בין התומכים. אין ויכוח עם משרד האוצר. הדבר היחיד שנשאר שם בוויכוח זה מס רכישה, שגם הוא מיותר. תדע, אנחנו רוצים להצביע על זה מחר, חשובה לי מאוד עמדתך בעניין הזה. אני מבקש שקודם נתחיל בחוק. מעבר לנושא שאמור לעלות מחר, אני מבקש שיסבירו את שני החוקים שעומדים פה: הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53) (שנת תקציב המשכי), והצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה). << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> החוקים האלה באים לאפשר תפקוד סביר של משרדי הממשלה ושל תחומים רבים במשק שפעילותם נגזרת מפעילות משרדי הממשלה. קל מאוד להסביר את הנגטיב, מה עלול לקרות אם לא, אבל אפשר להסביר את החיובי, כמה זה חשוב שהדבר הזה יקרה. אנחנו כבר במערכת בחירות רביעית. אף אחד גם לא יודע לחזות את העתיד. חשוב שתהיה מערכת שתלווה את הדברים ותאפשר למערכת לתפקד. מאחר ואנחנו בתקופת הקורונה, למרות הבשורות הגדולות על החיסונים ושאר הדברים, חשוב ביותר שבדרך הזאת שנבנתה יהיה אפשר להמשיך לתת את המענקים ואת הסיוע למובטלים, לעצמאיים, לבעלי העסקים, לכל מי שיידרש. עכשיו גם יש סגר שמתחיל והולך להקשות בצורה מאוד משמעותית. הקושי הוא גם בזה שזה מתמשך. ככל שהדבר מתמשך זה יותר קשה. אנשים בהתחלה השתמשו בחסכונות, מצאו דברים אחרים. יש תכנית סיוע מאוד נרחבת, מאוד מקיפה, מאוד מתעדכנת ומעודכנת, אבל זו לא האלטרנטיבה לפעילות. יש בסגר מאות אלפים של אנשים שחוזרים לחל"ת ולא לרחוב, הם מקבלים דמי אבטלה. עדיין המערכת הזאת מחויבת ומחייבת שיהיו את האמצעים. אני מקווה שחוק הסיוע והמענקים שאושר בוועדת שרים לחקיקה יגיע לוועדה כבר מחר, כדי לתת מענק מיוחד לעסקים שיסייע להם לעבור את התקופה הנוכחית. החוקים האלה הם לא פוליטיים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל יש כסף פוליטי. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> בסדר גמור, אני פתוח בדיון הזה לכל הערה. אני סומך על שיקול דעת כל נציגי הסיעות כאן. תמיד ידענו לקיים הידברות. נקיים אותה גם עכשיו. אני פתוח להערות ולדברים. חוק הסיוע הנוסף יובא גם לכאן. אדוני היושב-ראש, אני לא בטוח שאי פעם ועדת הכספים נדרשה בהובלתך למה שיקרה ביומיים הקרובים - שהחוק יכול לבוא למליאה, לחזור לוועדה, לחזור למליאה. אני מבין שעד מחר בלילה זה לפני יציאת הכנסת לפגרה, לכן רצוי מה שאפשר להספיק, כי אחרי זה כבר צריך ועדת הסכמות. אם מתקבלות החלטות בריאותיות שיש להן השפעה על הכלכלה, זה אומר שממשלת המעבר היא ממשלת מעבר קורונה, היא לא ממשלת מעבר רגילה. אף אחד מאיתנו לא ירצה להפקיר מישהו בכל מגזר, בכל מקום מלקבל את אותו סיוע נדרש שהמדינה מחויבת. הוועדה יכולה לעשות את זה. כרגע יש כאן דברים שהתחילו קודם, שאפשר לדבר עליהם, שאפשר לסיים אותם. אני פתוח להערות. נציגי הסיעות, חברי הכנסת, כולנו פתוחים. הדברים יישקלו בתוכן, בפרוצדורה, באפשרויות. אדוני היושב-ראש, הרבה תלוי בהובלתך. אני סומך עליך. חשוב מאוד שנוכל דרך החקיקה להשאיר אפשרות למתן אותו סיוע. << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> אני רוצה להמשיך את דברי שר האוצר ולהסביר בכמה מילים קצת יותר לעומק. את האלטרנטיבה הסברתי בדיון הוועדה הקודם, אמרתי שזאת אלטרנטיבה שכמעט לחלוטין לא תאפשר פעילות ממשלה. אנחנו נמצאים היום במצב של תיקון חקיקה שבמהותו נועד לאפשר את פעילות הקורונה לצד תקציב המשכי. התקציב ההמשכי הוא עדיין מגביל, אבל הוא יאפשר את המשך הפעילות הממשלתית. צריך לזכור שאין תקציב שעבר בממשלה והגיע לכל הגורמים ולכל הקריאות בכנסת, אלא מדובר במצב המשכי שבו אנחנו נדרשים לקיים את הפעילות הממשלתית בצורה הטובה ביותר מבלי לקבע את סדרי העדיפויות שהממשלה תכריע עליהם בעתיד כאשר יהיה תקציב. זו המהות של החשיבה מאחורי הדבר הזה. התקציב הזה יאפשר לנו: א', להעביר עודפים, וב', לקיים את פעילות הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "להעביר עודפים"? << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> להעביר משנת 2020 לשנת 2021 עודפים מחויבים, שזה דבר שאם לא היינו עושים אותו כבר היינו דוחקים את שנת 2021 בכ-17.20 מיליארד שקל. התקציב הזה יאפשר לנו להעביר את פעילות הקורונה בנפרד, את אותן קופסאות קורונה לשנת 2021, שזה עוד 50 מיליארד שקל. השנה ביצענו או נבצע באזור ה-70 מיליארד שקל. בשנה הבאה יש לנו עוד 50 מיליארד שקל במסגרת אותן קופסאות שנוכל ליישם ולעזור למשק בנושא הקורונה. התקציב הזה מאפשר לנו פעילות המשכית הרבה יותר מרחיבה, כי אנחנו מוציאים החוצה את אותה קרן של החוב הממשלתי שהייתה בחקיקה הקודמת. נכון שזו לא מסגרת ההוצאה הרגילה של 426, זה לא יגיע לשם, אבל זה יגיע יחסית קרוב. זה עדיין יהיה מצמצם, אבל זה יאפשר לנו לקיים את הפעילות הממשלתית הרגילה לצד פעילות הקורונה, וזה הדבר החשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בשנה רגילה, כשאנחנו עוברים משנת תקציב אחת לשנת התקציב הבאה, יש את הגידול הטבעי, יש את כל הדברים שנמצאים בתוך התקציב. מה שאתה אומר זה שהולך להיות קיצוץ במשרדי הממשלה. לפי מה אתם קובעים את הפרמטר הזה? מה עובר משנת 2020 או משנת 2019 לשנת 2021? << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> המסגרת הבסיסית של 2020 ממודדת לממוצע של מדד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זו המילה "ממודדת"? תגיד שאתם מקצצים כי אתם הולכים לפי המדד. אתם מבקשים מאיתנו לעשות קיצוץ במשרדי הממשלה. אם אתה הולך על פי מדד, לא על פי הגידול הטבעי, המשמעות של העניין זה שאתה כבר עושה קיצוץ. אני גם לא יודע מה אתה הולך לעשות עם התמיכות. כל אחד מאיתנו, מבין חברי הוועדה, עושה רגע את החשבון - יהיו כאלה שלא יוכלו לקבל שכר, יהיו כאלה שלא יקבלו תקציב בגלל שאין תמיכות. הכל הופך להיות בית מרקחת. אני רוצה לדעת מה המשמעות של העניין במה שאתם עכשיו אומרים לנו. אתם אומרים לנו שיהיה קיצוץ? אתם אומרים לנו שלא יהיו תמיכות? מה אתם אומרים? שנדע. יכול להיות שאף על פי כן נצביע בעד, יכול להיות שלא. << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> אתה צודק בזה שהצרכים גבוהים ממה שיש. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אנחנו נמצאים במצב ייחודי שבו אנחנו במשך שנתיים ברציפות עם תקציב המשכי. אני מזכיר שסעיף 3(ב) לחוק יסוד משק המדינה קובע הוראות בדבר איך מתנהלים בשנה שבה התקציב לא מאושר. דיברנו על הסעיף הזה חמש פעמים כשתיקנו אותו כהוראת שעה במסגרת משבר הקורונה. ההוראה הקובעת היום בחוק היסוד יוצאת מתוך נקודת מוצא בנוגע לאיך צריך לפעול ברגע שהתקציב, שהוא כמובן התהליך המשמעותי ביותר שבו הממשלה מאשרת סדרי עדיפויות בכנסת, לא מתבצע. החלופה הזאת הייתה קיימת כל הזמן. סעיף 3(ב) קובע שלוש מגבלות. מגבלה ראשונה, מגבלת ההוצאה הממשלתית במזומן שאפשר להוציא בשנה שבה אין תקציב, במהלך כל השנה. המגבלה הזאת לוקחת את התקציב הקודם ומוסיפה לו מדד. המגבלה השנייה קובעת שלא ניתן להוציא יותר מאחד חלקי 12 בכל חודש מאותה מסגרת הוצאה. המגבלה השלישית קובעת איך אפשר להשתמש באותן מסגרות - קודם להוציא לחוק, לאחר מכן חוזה, אמנה, פעילויות חיוניות, שירותים חיוניים, ולאחר מכן פעולות שנכללו בתקציב הקודם על שינויו. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם לפי סדר עדיפות. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> לפי הסדר שדיברתי עליו. כתוצאה מהעובדה שהיינו בשנה שעברה בתקציב המשכי כל השנה על רקע משבר הקורונה, וכתוצאה משורה של בעיות שקיימות כדי להפעיל אותו בעת הקיימת, אנחנו מציעים כאן הוראה קבועה, הוראת שעה ועוד תיקון בהוראות חקיקה לחוק יסודות התקציב, וזה על-מנת שאפשר יהיה להפעיל את התקציב ההמשכי בצורה סבירה בתחילת השנה ובמהלכה. אני חוזר ואומר, זה לא תחליף לתקציב, אנחנו לא מאשרים כאן את תקציב המדינה לשנת 2021 שייקבע כשתכונן הממשלה החדשה. התקציב ההמשכי לא יכול להיות תחליף או משהו שקרוב לתקציב 2021, הוא צריך לאפשר למדינה לתפקד בתקופה הקיימת, הוא צריך להשאיר את היכולת לממשלה הבאה ולכנסת הנכנסת לקבוע את סדרי העדיפויות של שנת 2021. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע מה התנהל פה במשך השנים, אני יודע שאתם במשרד האוצר לא שמתם דברים בבסיס התקציב, לא קבעתם אותם במסגרת חקיקה. זה נכון שאין תקציב, אבל אנשים חיים. מה נעשה במשך כל התקופה הזאת? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> יש שורה של בעיות לאור העובדה שלא אושר תקציב לשנת 2020. ההוראה הקבועה, אילו לא היינו מתקנים אותה, הייתה אומרת שהיינו צריכים לקחת את מסגרת התקציב שאושרה בשנת 2019, למדד אותה במדד מחירים לצרכן עם הירידה של שנת 2020, ואז היינו מגיעים לסדר גודל של 397 רק הוצאה. אחרי שהיינו מורידים את מה שהוצאנו לחוב בשנת 2019 היינו מקבלים את המסגרת שאפשר היה להוציא בשנת 2021. המסגרת הזאת רחוקה באופן משמעותי ממה שאפשר לעשות, כי אנחנו גם צריכים להוציא הוצאות קורונה, גם יש לנו את החוב שעלה בצורה משמעותית, וגם יש את הצרכים שהשתנו. אנחנו מדברים על פער של שנתיים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכמה החוב עלה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זה יוצר פער שהתוצאה שלו היא קיצוץ משמעותי בפעילויות. ברקע גם נמצאות אמות המידה שקובעות שקודם כל יצטרכו הוראות לפי חוק, אחר כך חוזה, אחר כך אמנה, שזה דבר שלא ישאיר הרבה ליתר הדברים הנוספים. מה שמוצע כאן כרגע זה קודם כל לעשות הוראה קבועה. ההוראה הקבועה באה לטפל ולעשות הפרדה בין רכיבים שאינם צריכים להיות מותנים בכך שיש תקציב המשכי, כמו החוב שלא קשור לעניין של סדרי עדיפויות והוא בסוף רכיב תוצאתי של ניהול החוב, כמו הוצאה מותנית בהכנסה. את הרכיבים האלה אנחנו מנתקים ממנגנון הקידום. אנחנו מתייחסים לסיטואציה שבה שנה שלמה לא מאושר תקציב, ואנחנו לוקחים את מה שהיה מגבלת ההוצאה המיועדת לאותה שנה אילו התקציב היה עובר, ללא רכיבים חד-פעמיים, ואותה אנחנו מציעים כאן במנגנון המידוד, עם תוספת ממוצע המדדים של שלוש השנים האחרונות. אנחנו מטפלים בעיגון כל הדבר הזה ביחס לחוק יסודות התקציב וחוק המסגרות, ביחס לאיך כל הדבר הזה אמור לעבוד. לתת הוראות קבועות גם למסגרת ההתחייבויות, גם מזומן, גם הרשאה להתחייב, גם שאלה של גרירת עודפים מהשנה הקודמת - כל זה ביחד נותן לנו מערכת אחת שאפשר יהיה לדבר איתה כשאפשר יהיה להכין תקציב לשנת 2021, לרבות עודפים של קורונה וההוצאה הנדרשת מהוצאת הקורונה. על כל ההוצאה עצמה תתווסף העובדה שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות, היכולת להוציא את ההוצאה עצמה בממשלת מעבר ובתקופת בחירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע מה יקרה פה עכשיו – יהלי רוטנברג יגיד: אני נותן אחד חלקי 12 לפי מה שנקבע בחקיקה שאתם קבעתם, ואז חלק גדול מהנושאים בכלל לא יעמוד על סדר היום. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כשבאנו לתקן את החוק באוגוסט אמרנו שבכל מקרה יידרשו תיקוני חקיקה ייעודיים לתקציב המשכי. גם בספטמבר אמרנו את זה כשבאנו לפה לאשר תכנית מפורטת. גם לפני שבועיים אמרנו את זה. אם אתם זוכרים, אמרנו שבכל מקרה, מה שלא יהיה, בין אם יעבור תקציב 2020 או לא יעבור תקציב 2020, נצטרך תיקונים לתקציב ההמשכי של תחילת השנה, ואכן הגענו לרגע הזה. הרגע הוא ממש הדקה ה-90, כי הדבר הזה צריך לעבור עד סוף השנה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש להעביר תקציב 2020 לפני 2021. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> המנגנון הזה עובד גם אם אין תקציב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> משפטית אתם מדלגים על 2020. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אמרנו במפורש שאנחנו חושבים שצריך תקציב. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> האם לפי החוק חייבים להעביר תקציב לשנת 2020 למרות שהיא הסתיימה? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אין טעם לדון בזה עכשיו, זה מצב תיאורטי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה אין טעם? הרי אין תקציב 2020. תגידו לנו מבחינה משפטית איך ניתן להעביר תקציב 2021 ללא תקציב 2020. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> תיקונים קבועים בחוק היסוד, כמו שאסי אמר, הם תיקונים שאנחנו עושים בהוראת שעה, בעיקר קורונה. החוק, כמו שאסי אמר, קובע איך נראה תקציב המשכי שלא מתקבל לפי חוק התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא הסביר את זה. תגיד מה הולך לקרות בפועל. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> ברציונל, איך שאנחנו רואים את זה, איך שהמחוקק קבע, יש פה איזון בין שני דברים. אחד, הרצון והצורך של המדינה לעבוד גם כשאין תקציב, ושניים, לא לקבע את התקציב בפועל לממשלה הבאה. הוצאה מותנית בהכנסה, מפעלים עסקיים – בכל הדברים האלה יש פרקטיקה שאנחנו מבקשים לעגן בחוק. יש בעיה שנוצרה, וזה סיפור המסגרת. יש בעיה במסגרת. אחת הבעיות במסגרת זה החוב. היום, על פי הנוסח הקיים, החוב "אוכל" ממסגרת ההוצאה הרגילה, וזה בניגוד לתקציב רגיל. הדבר שקרה השנה, כמו שכולם יודעים, שזה שיש גידול משמעותי בהחזרי החוב. דבר שני שקרה השנה זה קופסת הקורונה שחוקקתם פה ונבנתה למצב שבו יש תקציב 2021. לא חוקק התקציב ההמשכי של 2021, לכן גם זה "אוכל" מהמסגרת. קופסת הקורונה בנויה על מגבלת ההוצאה של התקציב הרגיל, לא על חוק היסוד. היא עומדת על 52.3 מיליארד שקל. את אותו סכום אנחנו מבקשים לחוקק כהוראת שעה בחוק יסוד עד שיעבור תקציב 2021, שזה לא יקרה לפני הקיץ. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יש פירוט של זה? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את זה אנחנו נרצה לראות, כי יש שם בעיות. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> השינויים שמתבקשים זה להפריד את החוב מהתקציב, להסדיר את הסוגיות הטכניות, לתקן את המסגרת, ולהסדיר את מסגרת הקורונה. מגבלת ההוצאה לשנת 2020 הייתה 412 מיליארד שקל. זה לא קרה, כי התקציב לא אושר. אנחנו על אותם 410.8, אחר כך 411 שאישרתם לנו פה בספטמבר. על זה יש גידול של כלל פיסקלי שקבוע בחוק המסגרות, של 11.4 מיליארד שקל פלוס שניים וחצי. אלה המקורות שהיו לנו במידה והיה מאושר תקציב 2021, זה מה שהכנסת הייתה מאשרת לממשלה להוציא. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> את ה-11 אישרנו פה? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני כרגע מתעלם מה-11. במצב שבו היה מאושר תקציב היו לנו 426 מיליארד שקל להוציא. בגלל שהתקציב לא עבר ההתייחסות היא לתקציב שאושר לשנת 2019. יחד עם החוב זה עומד על קרוב ל-480 מיליארד שקל. פלוס תוספת המחירים, שבמקרה הזה היא שלילית בגלל שהמדד הוא שלילי, זה יוצא 478.1. אם אתם לא מתקנים את החוק בכלל, לממשלה יש 478.1 להוציא את כל הוצאותיה, כולל חובות לקורונה. אם אני מוריד את החוב, שהוא הראשון בסדר העדיפויות, ואם אני מוריד את הקורונה, נשאר לנו 311 מיליארד שקל להוציא בשנת 2021, לעומת אותם 426 אם היה עובר תקציב. זה אותו קיצוץ של מאה ומשהו מיליארד שקל שדובר עליו והתרענו עליו מספר פעמים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההנחה היא שהתקציב ההמשכי לא יהיה לכל השנה, נכון? << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> זה לא היה קורה אילו - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> יהלי יהיה חייב מינואר להתנהל כאילו זה התקציב. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני בטוח שייאמר פה על ידי היושב-ראש שלא בטוח שיהיה תקציב. שמעתי שאומרים: אנחנו כבר לא מאמינים שיהיה תקציב אי פעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי אמר? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> הדבר הזה אמור להספיק לנו בצורה קיצונית לכל השנה. אני מאוד מקווה שבקיץ יעבור תקציב 2021. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אמרתי שאני לא מאמין שלא יהיה תקציב. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> מה אנחנו מציעים בחוק הזה? בחוק הזה אנחנו מציעים להעלות את אותה מסגרת של 311 ל-414. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם הבאתם את ה-411 מיליארד שקל כשלא אני ניהלתי את הישיבה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם זה? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> באיזה הקשר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בהקשר של מה שיהיה ב-2021. מה יהיה בסוף ינואר? איך ישלמו משכורות? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> התיקון הזה מאפשר לנו לשלם משכורות, הוא מאפשר לנו לחיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איך מאפשר? תסביר לנו איך. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> התיקון מבקש להעלות את המסגרת מ-311 ל-414.5 בצורה הבאה: הוא מבקש להתייחס למגבלת ההוצאה של השנה הקודמת, של שנת 2020, ולעשות את אותה טכניקה של הצמדה שיש בחוק המסגרות, של ממוצע שלוש שנים. זה הופך את המדד השלילי למדד חיובי, זה נותן עוד שניים וחצי מיליארד שקל. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לזה יש להוסיף את ה-52 מיליארד לקורונה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כן, על זה נוסיף את הקורונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבין שאי אפשר להביא פתרון של 100% בחקיקה. האם פתרון של 90%, של 85% אפשר להביא? צריך להביא משהו כדי שנדע איפה אנחנו עומדים. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אנחנו בונים את התקציב ההמשכי בצורה אחרת ממה שאנחנו בונים תקציב רגיל. בשנה רגילה אנחנו לוקחים את בסיס התקציב של השנה הקודמת, עליו מלבישים את הטייס האוטומטי. בשנה שיש תקציב המשכי אנחנו עובדים מלמטה למעלה - קודם כל לוקחים את כל ההתחייבויות החוקיות של הממשלה, אם זה קצבאות, חוקי קורונה, חוקים שאנחנו מחויבים לשלם, ואחר כך את כל החוזים, כשיש ביניהם חוזי שכר, חוזים של מכרזים עם קבלנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא אסכים להביא להצבעה חוק שיוציא חצי מהמדינה החוצה. אם אומרים שאי שפשר להעביר 100% כי אחרת לא יהיה תקציב, אז לפחות 90%. אני הבנתי שה-411 מיליארד שקל עברו בשקט, שישב פה השר והכל היה בסדר. כשאני אלך לבחירות וישאלו אותי למה לגננת הזאת אין משכורת, אני אגיד בגלל שיש תקציב המשכי? מה, אני אתן להם את כל הנאום שלכם? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני רק מזכיר ש-411 עבר בחודש ספטמבר, לאחר שהייתה ממשלה מכהנת והיה צפי להעברת תקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, אין ממשלה מכהנת, יש ועדת כספים מכהנת. זה הדבר היחיד שנשאר במדינה הזאת. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אין סדרי עדיפויות בתוך תקציב המשכי. השימושים שלנו, בלי לעשות שום דבר חדש, הם 430 מיליארד שקל. המסגרת שאנחנו מציעים בחוק היסוד היא 414.5. יש פה 15 מיליארד שקל חוסר שעכשיו חבר הכנסת גפני אומר שזה חוסר גדול מידי. על זה אפשר לדון. בספטמבר העליתם לנו קרוב למגבלת הוצאת התקציב. עכשיו אנחנו בתחילת שנה. אנחנו עדיין חושבים שבין לחייב את הממשלה הבאה לבין היכולת של הממשלה לתפקד יש מנעד. הפער בין 414.5 ל-430 מספיק גדול כדי שהממשלה לא תוכל לבצע שום שינוי בסדרי העדיפויות שלה ותצטרך לחייב את הממשלות שלאחר מכן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו לא מדברים על סדרי עדיפויות. גם כשהבאתם את ה-11 מיליארד הייתה פה איזו שהיא חלוקה, וזה לא היה לשלושה חודשים. דיברנו על מה שחסר במשך כל השנה. אותה גננת, אותן תמיכות ואותן פעולות שבפעם שעברה הכנסנו, לא מופיעות פה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני מסכים שההסתכלות צריכה להיות שנתית. יש בעיה בהסתכלות חודשית, כי כמו שאתה אומר, יש שכר, יש תמיכות. הצעת החוק באה לטפל בשתי בעיות מרכזיות שאתה מעלה. אחת זה סיפור ההתחייבויות, וזה כדי שהממשלה תוכל להתחייב על התקציב שלה לכל השנה, לא רק לאותו חודש, למרות שמותר לה להוציא במזומן אחד חלקי 12, ושתיים, לצמצם את הפער הגדול הזה שהוא כרגע קרוב ל-120 מיליארד שקל פער, ל-14.7. אם נגיע לקיצון, זה עדיין 3.2 מיליארד שקל, וזה אם היה עובר תקציב. אני חושב שאיפה שהוא בין 14.7 ל-426 זו הנקודה שבה צריך להיות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מה זה 3.2? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> בתקציב של שנה רגילה יש פער בין ההתחייבות לבין המסגרת, שאותה עושים על ידי קיצוץ. הקיצוץ בתקציב של 2021 היה צפוי להיות מאוד נמוך, 3.2. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הפער בין 426 ל-429 בטייס. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> נכון. אני חושב שזה מספר לא רלוונטי. זה קיצוץ קטן מידי בשביל למצוא את האיזון בין היכולת להשאיר לממשלה שיקול דעת לבין היכולת לתפקד. אנחנו חשבנו ש-414.5 הוא סכום סביר. שמעתי פה שהיושב-ראש חושב אחרת. אנחנו חושבים שגם ב-414.5 אפשר לקיים את פעילות הממשלה לשנה שלמה, פשוט זה יהיה מאוד כואב. עדיין זה מתאפשר על פי המדרג שקבוע בחוק היסוד. בתקציב רגיל, חוץ מאותם 429 מיליארד שקל, הממשלה רוצה להוסיף עוד מחויבות חדשות, עוד סדרי עדיפויות. המספרים פה הם בלי הדבר הזה. אני מניח שאם היינו מגיעים עם תקציב, הממשלה הייתה מעמיסה הרבה יותר מ-429, היא הייתה רוצה לעשות דברים חדשים שדובר עליהם, ואז היינו צריכים לעשות קיצוץ קצת יותר גדול. הפער דה פקטו הוא יותר גדול מ-3.2 במצב שבו היינו מגיעים למגבלת ההוצאה, אבל זה כנראה בקיץ יקרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התמיכות שאתם מדברים תמיד יישארו בסדר עדיפויות אחרון. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> ממש לא בסדר עדיפויות אחרון. תמיכות הן דבר יותר גמיש. גם בתחום התרבות, ואני הייתי פעם אחראי על תחום התרבות, יש איזו שהיא רצפה שאתה לא נותן לגוף אפס תמיכה משנה קודמת, אתה נותן לו איזה שהוא אחוז מסוים אפילו כשעוד לא אושר נוהל התמיכה. זו פעילות גמישה שיכולה הממשלה להגיד: אני בתקופה הזאת לא רוצה לתת, כן רוצה לתת. אני מבין שזה נושא מורכב כי אנחנו בשנה השנייה של ההתנהלות הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יהיה יותר קשה מפעם שעברה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> זה נכון שמצב העמותות יותר קשה גם בגלל הקורונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא רק זה, גם כל מיני פרויקטים כמו היל"ה יהיו באותו מקום של התמיכות שפעם שעברה נלחמנו להגדיל מ-70% ל-100%. עכשיו אתה אומר שהשנה יהיה עוד יותר קשה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> נכון. בכל תחום החינוך הבעיה תצוף רק בקיץ, בגלל שזה בנוי על שליש-שני שליש. מספטמבר אנחנו עובדים עם איזה שהוא תקציב שאמור להספיק עד הקיץ. אם לא יעבור תקציב גם בקיץ 2021, אנחנו נהיה באותה סיטואציה שהיינו. אחרי שתהיה ממשלה מכהנת אפשר יהיה לבוא לכאן ולעשות את אותה הגדלה, עם כל הסייגים שבג"ץ העיר לנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אפשר להגדיל את התקציב ל-430 מיליארד? האם אפשר להכניס את התמיכות בחוק? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> למה בחרתם במנגנון ממוצע של שלושה מדדים, לא את מה שעשינו בפעם הקודמת - בהתאמה לשיעור גידול האוכלוסייה? יכול להיות שזה יכול לתת מענה לשאלה הראשונה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אנחנו לא יכולים להגיד לכם מה לעשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מבקשים ממך שתשים את זה בחוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> החוק הזה הוא לא חוק שקובע מספרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי שנבחרתי לכנסת, ונבחרתי הרבה פעמים, לדעתי יותר מידי, לא נשבעתי להיות צמוד לחוקי מדינת ישראל. התפקיד שלי הוא לשנות את החוקים. אני לא אשם במצב הזה. יש פה אנשים, יש פה ארגונים, יש פה מוסדות וגופים שעוברים קורונה כמעט שנה, שנמצאים במצב בלתי מתקבל על הדעת מבחינת ההיגיון. אנחנו היחידים שמתפקדים. הממשלה לא מתכנסת, ועדת שרים לא מתכנסת, שום דבר לא מתכנס. אנחנו צריכים לשבת על השכר הממוצע במשק ועוד היום לגמור את זה. אני לא יכול להגיד לשנות חוק קבוע? שיעשו הוראת שעה. איך מישהו מצפה ממני או מאחרים כאן בוועדה שנאשר מצב שבו אנשים ירעבו ללחם? למה אתה אומר לי שאנחנו נקבע? אני לא רוצה לעשות נגד משרד האוצר. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כשהגשנו את החוק הסברה הייתה שהתקציב יעבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, התקציב לא עבר. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> חשבנו שלהצמיד את המסגרת לאותה מסגרת שקבועה בחוק הפחתת הגירעון זה דבר סביר. בפעם הקודמת שבאנו דנו על אופציה של גידול האוכלוסייה. גידול האוכלוסייה יכול להיות סביר גם כהוראת קבע. לעשות גם וגם, גם גידול אוכלוסייה וגם מדד, זה לא סביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מבקש לעשות הוראת קבע, אני מבקש לעשות הוראת שעה. אוי ואבוי למדינה אם המצב יישאר ככה לעולם ועד, כי אז נהפוך להיות בעיה מבחינת התפקוד. כולנו מקווים שזה לא יקרה. אנחנו מקווים, מתפללים, אבל אני לא יודע איך זה יקרה. מי שקיבל את ההחלטה ייתן את הדין על זה. עכשיו המצב הוא נורא. תהיו רגע במקומנו. אנחנו לא אשמים בזה שהממשלה לא מתפקדת. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אנחנו לא חושבים שלא סביר לשנות פה לגידול האוכלוסייה כהוראת קבע. הצענו את זה בפעם הקודמת, אבל זה להחלטתם. המספר יהיה קרוב ל-420. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, זה לא יעזור לך במה שאתה מבקש. לוקחים את כל התמיכות ושמים אותן כבני ערובה, שמים אותן כמעט במקום האחרון. אנחנו נגיע למצב יותר גרוע. מתי זה יקרה לנו? זה יקרה לנו בעוד שלושה חודשים שנהיה בממשלת מעבר, אולי לא. למה לא להכניס אותן בצורה מסודרת לחוק? הרי אנחנו רואים שכל שנה אנחנו באים ומתקצבים אותן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעה מצוינת. תיקח את מה שהיה במשך שנתיים, תכניס את זה עכשיו באופן קבוע. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל אם רוצים להתמקד דווקא בתמיכות ולשריין אותן - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפרטים זה הדבר החשוב ביותר. אתה עכשיו מדבר איתי על פילוסופיה? תצא פה החוצה למסדרון, תשמע את מה שאומרים אלה שאחראים על מכוני הכושר. אין להם לחם להביא הביתה. השר צודק, השר אומר שהוא רוצה להביא את הסיוע לקורונה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זו לא פילוסופיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא התכוונתי לפילוסופיה, התכוונתי לדברים העקרוניים. בדברים העקרוניים אנחנו יודעים שאתם אנשי המקצוע ואתם עושים את עבודתכם. אנחנו האנשים של הפרטים. אנחנו מקבלים את הטלפונים, אנחנו מקבלים את הפניות, אנחנו יודעים מה יקרה אחרי זה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> הוראות סעיף 3(ב) לא מתייחסות באופן ספציפי, הן לא משריינות פעולות מסוימות. אין התייחסות בחוק היסוד לכך שכל השירותים החיוניים, אם של ביטחון פנים, משרד הבריאות, מערכת הביטחון, יהיו בהיקף זהה לשנה שעברה. כשבונים ומוציאים את ההוצאה, עושים את האיזון בין הצרכים השונים, בין המסגרות השונות והיכולת להוציא אותם. לתת לתמיכות, שהן נמצאות במארג יחסית נמוך מבחינת המעמד, להיות בחוק היסוד, זה דבר שלא יכול להיות. חלק מהתמיכות, ואני בטוח שנחזור על זה גם בהמשך, מבוסס על הסכמים קואליציוניים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אי אפשר להכניס הסכמים קואליציוניים בתוך זה, שלא יהיה לכם אי הבנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תעשה אותן הסכמים קואליציוניים. זה מה שמביא אותנו כל פעם לאותו ויכוח. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> הסכמים קואליציוניים הם הארד קור של סדרי עדיפויות של ממשלה. כל ממשלה וההסכמים הקואליציוניים שלה. אני מזכיר שעכשיו אנחנו נמצאים בתקופת בחירות, אנחנו נמצאים בממשלה יוצאת, בממשלת מעבר. לכל ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו ועמדו בבסיס העבודה של הממשלה הקודמת כבר אין שום תוקף, אין משמעות. יכול להיות שכשירצו להכניס את סדרי העדיפויות של הממשלה, סדרי העדיפויות יהיו אותם סדרי עדיפויות, ואז זה יהיה השלב שבו יהיה נכון לעשות את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה שאומר לך ינון זה שיש דברים שהיו אמורים להיות בבסיס התקציב. מסיבות פוליטיות הכניסו את זה להסכמים קואליציוניים. תוציאו את זה משם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שלא יהיו לכם אי הבנות, שום סעיף קואליציוני לא ייכנס לבסיס. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> חוץ מדברים שאתה גם מסכים עליהם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שום דבר. זה לא יכול להיות במערכת בחירות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מסכים איתך, אבל יש דברים שהאוצר ניצל את הסיטואציה והכניס אותם לסעיפים קואליציוניים כשהם לא היו אמורים להיות שם. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין לי בעיה, תחתום הסכמים קואליציוניים כשאתה בשלטון. בערב בחירות לא ייכנס שום דבר לבסיס התקציב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין בסיס לתקציב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נגיש על זה הסתייגויות, זה לא יקרה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אין בסיס תקציב ב-2021. אנחנו עובדים על תקציב המשכי. יש שלושה מיליארד שקל לתמיכות בשנה רגילה. בשנה של תקציב המשכי אנחנו לא מאפסים את התמיכות, אנחנו עדיין שמים שני מיליארד שקל, שזה 70% מהתמיכות של השנה הקודמת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> למה 70% ולא 80%? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> זה לפי נוהל שר אוצר. אם ניקח כדוגמה את תנועות הנוער, אז יש להם 70% מהביצוע של השנה הקודמת שאמור לאפשר להם להתנהל עד הקיץ לפחות, בתקווה שעד אז יעבור תקציב. אתם ואנחנו כממשלה צריכים תמריץ כדי להעביר את התקציב. אי אפשר להחליף את תהליך התקציב באיזה שהוא דיון שבו אנחנו מגדילים את המסגרת וקובעים סדרי עדיפויות כלליים. אין מספר קדוש, חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> לפי מה הוחלט על ה-70%? אני מבינה שזה בנוהל חשכ"ל. << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> נוהל שר אוצר. אנחנו השנה נתנו פתרונות, הגענו כבר ל-100%. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נתתם פתרונות עוד לפני החקיקה שנעשתה כאן? << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> בספטמבר, כאשר התקציב הגיע למסגרת המלאה שלו, נתנו את הפתרון. גם לפני זה נתנו פתרונות כך שרמת תזרים המזומנים של התמיכות כמעט ולא נפגעה, הכל תחת האילוצים המשפטיים של חוק יסודות התקציב, סעיף 3(א) וכו'. אנחנו מבינים את הצרכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ה-70% הם אולי 35%. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> מבחני התמיכה מפורסמים אחת לשנה בכל משרד. נוהל שר אוצר קובע שלמרות שלא עודכנו מבחני התמיכה יש לשלם מקדמות בגובה של עד 70%. נוהל שר אוצר משאיר את האפשרות לשרים הבאים להתקין את מבחני התמיכה, להתאים את הגובה שלהם, לא לכבול את שיקול הדעת שלהם באופן מלא. מתן מקדמה מעל שיעור מסוים יקבע עובדות בשטח. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה 70% של 2020. ב-2020 לא הייתה שום פעילות. 70% ממה? מכלום? אם הוא ידבר על 2019, זה בסדר. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> נוהל שר אוצר לא קובע 70%. מקדמות זו רק שיטה לשלם כשאין תקציב. המקדמות יכולות להיות עד 70%, אבל התקציב ההמשכי חייב להיות 100%. זה מה שעשינו כשבאו אלינו עם ה-11 מיליארד התוספתי, ואז החשב הכללי לשעבר הסכים להעלות את זה מ-70 ל-100. כך צריך לעשות גם הפעם. על פי הטבלה שיש בפניי, 540 מיליון שקל לא הועברו מהתמיכות שאושרו. חייבים למצוא דרך להעביר חלק מהכסף בארבעה ימים שנותרו, לדאוג שבתקציב ההמשכי זה יהיה 100%. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> דיברנו בזמנו לגבי מוסדות החינוך של המוכר הלא רשמי. רצו להעביר את הכספים התקועים במשרד האוצר לבתי הספר. עד כה לא נעשה כלום, הכספים לא הועברו. עכשיו אנחנו נכנסים לעוד שנה בלי תקציב ובלי להסדיר את הנושא הזה. אותם בתי ספר לא יקבלו את הכספים לתכניות מיוחדות, להכשרה. כבר שנתיים שאותם מוסדות חינוך מוציאים כסף שהם לא מקבלים בחזרה. הם מתחייבים לתת את הטיפול הטוב ביותר לאותם תלמידים מבלי שיהיה להם גיבוי תקציבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלחת גם מכתב בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מהבוקר אני כבר צועק על זה. אני רק לא הזכרתי את המילה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> עלתה טענה, ואני פונה לחשב הכללי, על כך שדברים שאושרו לא בוצעו בחינוך. האם אתה יכול להתייחס לנקודה הזאת? << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> אני לא מכיר דברים שאושרו. יש מנגנון של ועדת חריגים בכל תהליך כזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השאלה הייתה על המוכש"ר, על החינוך המיוחד במוכש"ר? הבעיה היא לא האוצר. האוצר בא לכאן, לוועדה, ואמר שמעבירים את הכסף לנושא של החינוך המיוחד במוכש"ר, ואכן הכסף עבר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא של החינוך המיוחד, שלא יתבלבלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מדבר על החינוך המיוחד. הכסף עבר. הבעיה היא לא במשרד האוצר, הבעיה במשרד החינוך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כל השנים המוכש"ר קיבל 70% מהתקציב של הממלכתי והממלכתי-דתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 75%. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה שקרה בשנתיים האחרונות זה שזה ירד ל-30%. בנט, כשהיה שר החינוך, קיבל מיושב-ראש הוועדה מכתב שבו הוא מתבקש לתקן את התקנות, אבל בנט לא תיקן את התקנות ולכן אנחנו נמצאים ב-30%. מי נמצא במוכש"ר? בתי הספר הנוצריים, החרד"לים. החינוך העצמאי ואל המעיין מקבלים רגיל, 100% כמו כולם. אנחנו דוחפים את בתי הספר לכיוון לא טוב. למה אני אומרת "לא טוב"? כי הכסף נופל על ההורים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> מה נדרש כרגע לעשות? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את התקנות העביר בזמנו יושב-ראש ועדת כספים לשר בנט שהיה שר חינוך, אבל הן לא תוקנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> התקצוב של המוכש"ר לא טופל על ידי משרד החינוך ועל ידי משרד האוצר. מה עשו ב-2019? עשו טלאי. מה היה הטלאי? באו למפלגות ואמרו להן: קחו 84 מיליון שקל מהקואליציוני, תכניסו. זה תקציב שלא אמור להיות קואליציוני, הוא אמור להיות בתקנות. בתקנות אמור להיות 75% כל שנה, בלי כל פעם לעשות טלאי, בלי כל פעם לבוא לכל המפלגות החרדיות ולמפלגות אחרות ולהגיד להן: תתנו מהקואליציוני בשביל לעמוד בתנאים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> קטי אמרה שזה משרד החינוך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> צריך לסיים את הסאגה הזאת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כשסיימו את הבעיה המשפטית האוצר לא העביר תשלומים. האוצר גם לא יעביר להבא, כי הכסף הקואליציוני זה אחרון. העוול הוא שזה בכלל בקואליציוני. אם מחליטים על 75%, צריך להעביר 75%. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ב-92 אל המעיין והחינוך העצמאי נכנסו רגיל. בתי הספר הנוצריים ושל המוכש"ר, שהם תחת משרד החינוך, לא מקבלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את הבעיות האלו אנחנו צריכים לפתור במסגרת תקציב. זה לא הדיון עכשיו. עכשיו הדיון הוא מה הולך להיות בסוף ינואר 2021, איך אנחנו משמרים את מה שיש. תמונת המצב, לפי מה שהם מציעים עכשיו, שבינואר נישאר בלי שקל. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה ראש הממשלה חושב על זה? << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם לא קיבלו אף שקל גם השנה. לא יעזור להם 2021, כי ב-2020 הם לא קיבלו כלום. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> על דברים שלא בוצעו אתה יכולים לפנות ואנחנו מחויבים לדון. אנחנו מחויבים לראות איך מבצעים דברים שהייתה התחייבות, זה תפקידנו. אני מבין שהושמעו כאן שתי הערות משמעותיות. אחת, לעניין הגידול הטבעי, אם אפשר כמו שעשו ב-411 שזה הוביל לסכום יותר גבוה, והערה שנייה, לגבי הנושא של הקואליציוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התמיכות, לא קואליציוני. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> נכון, תמיכות. יש בבסיס התקציב לפי אומדנים של 70%. אמר החשב שהיו מקרים שהעלו את זה להרבה יותר. צריך לראות איפה הנקודה, אם כהנחה, אם כחקיקה, שיכולים לדבר. בסוף אנחנו צריכים להתכנס למסגרות הכלליות כדי שלא נישאר בלי שקל. בסוגיה הראשונה שהעלה היושב-ראש והיועצת המשפטית בנוגע לגידול הטבעי, לגבי אם הדבר הזה יכול להתכנס, אנחנו כבר יודעים שאנחנו נמצאים במקום מסוים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> שני המנגנונים, בין אם ממוצע של שלושה מדדים ובין אם - - << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אנחנו רק מבקשים שזה יהיה בנוסחה ברורה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בוודאי, לא בהוראת שעה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> בפעם שעברה ויתרנו על זה בסוף. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> על חקיקת קבע? על מה אתה מדבר? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> כן. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני אזכיר שבפעם הקודמת הוועדה רצתה לעשות מנגנון של קבע לגבי שיעור גידול, אבל בסופו של דבר ויתרנו על זה, כדי לתת לכם לעשות את ההידברויות המקצועיות אצלכם, גם באוצר וגם במשרד המשפטים. חזרתם אלינו עם ממוצע שלושת המדדים משלוש השנים האחרונות. השאלה אם שקלתם גם את המנגנון האחר. אני מבינה שככל שאנחנו נותנים מנגנון נדיב יותר יש חשש מפני יצירת תמריץ שלילי להצעת חוק תקציב. אני לא בטוחה שזה המצב עם הנוסחה של גידול האוכלוסייה, כי גידול אוכלוסייה זה דבר טבעי, זה דבר שקורה, זה דבר שצריך להתכתב עם המציאות ועם הנסיבות העובדתיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם אם אנחנו מקבלים את הנוסחאות שהשר אמר לגבי הגדלת המסגרת, לגבי הכנסת התמיכות - - << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> לא אמרתי לגבי הכנסת התמיכות, כי זה עניין משפטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אומר לכם באופן חד משמעי, זה יהיה רחוק כמזרח ממערב באישור תקציב. המסגרות האלו לא פותרות את הבעיות, הן רק מאפשרות שלא נישאר בלי כסף. גם אם נקבל את המסגרות המרחיבות ביותר, אנחנו רחוקים מתקציב. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אני אחזור לעקרונות שהיוו את הרקע להכנה של הצעת החוק שנמצאת בפניכם. השנה האחרונה הייתה שנה יוצאת דופן בשני היבטים. קודם כל, בגלל התקופה הארוכה שבה המדינה התנהלה בתקציב המשכי, ודבר שני, הממשלה המכהנת, שנבחרה לקבוע סדרי עדיפויות, לא העבירה תקציב אחרי כינון הממשלה, היא המשיכה להתנהל בתקציב המשכי. אנחנו צריכים להקפיד ולא לחוקק או לבנות הסדרים קבועים ביחס לתקציב ההמשכי לאור האתגרים החריגים והיוצאי דופן שהיו בשנה האחרונה. בפניכם מונחת הצעה לתיקון קבע ארוך טווח. לעמדתי, צריך לשמר שני עקרונות יסוד שעומדים בבסיס התקציב ההמשכי. אחד זה ריסון לגבי מסגרת ההוצאה, ושניים זה ריסון לגבי סוג ההוצאה. בכל מה שנוגע לריסון במסגרת ההוצאה, בתקופת התקציב ההמשכי נדרש איזון עדין בין הצורך של הממשלה לספק שירותים חיוניים לציבור הרחב לבין החובה לשמור על ריסון תקציבי. הריסון הזה נדרש כדי לא לפגוע ביכולת של הממשלה הבאה לעצב את סדרי העדיפויות לאותה שנה. אם ייקבע הסדר שמאפשר לנצל את התקציב ההמשכי ללא התקרה או קרוב למלוא התקרה של מסגרת ההוצאה, המשמעות תהיה שבשנה הבאה לא תהיה גמישות בקביעת סדרי עדיפויות, הממשלה תהיה כבולה בסדרי עדיפויות הקודמים שלא בהכרח משקפים את בחירת הציבור. ההצעה שנמצאת בפניכם כרגע, שמדברת על המנגנון של המדד, מביאה אותנו ל-414 מתוך 426 מיליארד. זה 97.3% מכלל התקציב, לא 85%. אנחנו יכולים לראות כבר עכשיו, גם בהצעה הנוכחית, שמגיעים למלוא תקרת ההוצאה של השנה הבאה. המיליארדים הנוספים האחרונים הם קריטיים. אם מדברים במונחים של אחוזים, אנחנו לא רחוקים מתקרת ההוצאה. הדברים האלה חשובים ביתר שאת כשמדובר בממשלת מעבר וכנסת שהתפזרה, כמו המצב שאנחנו נמצאים בו כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מבין שבמסגרת הזאת שעליה אנחנו מדברים תהיה חצי מדינה שלא תהיה מתוקצבת. מה קורה בתקציב הרגיל? בתקציב הרגיל, את מה שאתה מאשר אתה מאשר, ולאחר מכן מתחילים דיונים על כל מיני נושאים אחרים שהם חיוניים להחזיק את החברה הישראלית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הרב גפני, זה רק לשלושה חודשים. תבוא הממשלה בעוד שלושה חודשים - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה יהיה בינתיים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר לחיות עם ה-70%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יבואו ארגוני הנוער ויגידו: אנחנו לא יכולים לשלם משכורת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שארגוני הנוער וקרן קרב לא יבואו אלי בזמן הבחירות. אתם לא תגדילו מעל מה שהם אמרו. הם כבר הגדילו יותר מידי. אני לא רוצה הגדלה בתקופת בחירות. הממשלה הבאה, שאני לא יודע מי זאת תהיה, בעוד שלושה חודשים - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה שלושה חודשים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז ארבעה חודשים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מיקי, אין פה שום הגדלה, ומדובר בחצי שנה לפחות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם 70%, לטעמי, זה הרבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני בהלם. אתה נלחמת יחד איתנו על קרב, על היל"ה. איזו פעילות הייתה ב-2020? אתה רוצה 70% מתת פעילות? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני בתקופת בחירות. זה נותן לממשלה לחלק כסף איך שהיא רוצה. זה לא יקרה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> כבר היום יש 414. זה אומר שכבר יש 100% ממה שהיה בתקציב ב-2020. לא צריך להגביל ל-70%. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> יש התייקרויות, יש התייקרויות בשכר במשק. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> הנחנו הצעת חוק ממשלתית, כי הגורמים המקצועיים באוצר וגם שר האוצר אומרים שהמסגרת הנוכחית, אם היא לא תתוקן, לא תוכל לספק גם את הצעד של הצרכים החיוניים. אי אפשר להישאר במצב כמות שהוא בלי לעשות את התיקון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הם רוצים תיקון על תיקון, ולזה אני לא מוכן. << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> התייחסתי לעיקרון שאומר שככל שאתה מתקרב לתקרת ההוצאה המלאה, כך אתה מקטין את שיקול הדעת שיהיה לכנסת ולממשלה. צריך לנוע בין סיפוק הצרכים החיוניים לבין הצורך להימנע מכבילת שיקול הדעת של הכנסת והממשלה שיבואו. הריסון נדרש גם ביחס לסוגי ההוצאות. בתקופה של תקציב המשכי צריך להקפיד שההוצאות של הממשלה יוקצו למחויבות קשיחות, להוצאות חיוניות, ולהוצאות שנקבעו על ידי הממשלה האחרונה שזכתה באמון הציבור. תקציב המשכי לא אמור לבטא סדרי עדיפויות חדשים, כי אלה ייקבעו בבוא העת על ידי הכנסת שתיבחר ועל ידי הממשלה שתזכה לאמון הכנסת. זה סדר הדברים במשטר דמוקרטי: הכנסת קובעת סדרי עדיפויות ומפקחת על ביצועם, והממשלה אמונה על הביצוע של סדרי העדיפויות האלה. הכלי שמשקף את קביעת סדרי העדיפויות הוא חוק התקציב. תקציב המשכי הוא לא תקציב, אלא כלי שנועד לאפשר התנהלות סבירה בתקופה שבה לא נקבעו סדרי עדיפויות. תקציב המשכי לא נועד להחליף את התקציב בקביעת סדרי עדיפויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא נתת תשובה לגבי גידול האוכלוסייה. האם גידול האוכלוסייה זו בעיה מבחינתך? << אורח >> מאיר לוין: << אורח >> אני לא חושב שגידול האוכלוסייה הוא מספר שאי אפשר לאשר אותו, רק הוא מספר שמביא אותנו ל-419 מתוך 426. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אני רוצה שבמסגרת החוק הזה, במסגרת מה שיוחלט בו, יהיו שתי עוולות שלא תוקנו על ידי משרד האוצר והוסכם עליהן כאן בסדרה של דיונים. האחת היא ניתוק הזיקה המופרכת בין הפטור מארנונה לעסקים סגורים לבין קבלת מענק הוצאות קבועות. הייתה על זה הסכמה. ביקשת מהיועצת המשפטית להכין על זה הצעת חוק. אני מבקש שזה ייכנס בחוק הזה כתיקון. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אושר בוועדת שרים לחקיקה חוק הסיוע המיוחד. שם אפשר להכניס תיקונים מהסוג הזה. זה אמור להגיע לוועדה מחר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> יש כל כך הרבה עסקים שסגרנו בצו של הממשלה ושל הכנסת שעדיין משלמים ארנונה. הם גם לא מקבלים את ההוצאות הקבועות. הם הגישו, אבל עוד לא קיבלו מרשות המסים את המכתבים האלה של האישורים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני לא יודע לגבי זה, אבל מי שעוסק כל הזמן ועוקב יודע שנשארו כמה עוולות לגבי כל מיני דברים. בכפוף לכל ההנחיות אפשר יהיה לדון בתיקונים האלה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אותו דבר לגבי הנושא של עסקים שיש איחוד דיווח למע"מ. לבקשת מע"מ הם מדווחים כעוסק אחד על עסקים שונים לחלוטין. אם הם מעל ל-400 מיליון שקל, הם לא זכאים למענק הוצאות קבועות. הם גם לא מקבלים מענק וגם משלמים ארנונה. צריך לבחון כל עסק בפני עצמו. אדוני השר, עשיתם הרבה דברים טובים, אבל השארתם לא מעט פצועים בצד הדרך. אחרי כל כך הרבה חודשים התשובות שאנשיך תמיד נותנים לנו: תראו, אנחנו עוד לומדים, עוד לומדים, עוד לומדים. ב-10 חודשים היינו אמורים ללמוד הכל, לא להשאיר פצועים בדרך. תפקידנו כוועדה זה לא רק להציף את דברים, אלא גם ברגע מסוים לקבל את ההחלטות אם אנשי האוצר לא עושים את זה. עורך הדין לוין אמר מאוד נכון בדיונים הקודמים, והוא חזר על זה גם עכשיו, שהרציונל הוא לראות שמצד אחד המדינה לא עוצרת מלכת, ומצד שני שיהיה אינסנטיב להעביר תקציב. הוספת כאן עכשיו את השיקול של לא לקשור את שיקול דעתה של הממשלה הבאה. הרציונל הוא נכון ואמיתי, ואני גם צידדתי בו בדיון הקודם, אבל הוא לא חל בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, בסיטואציה שאין ממשלה. אין עכשיו אינסנטיב לאיזו ממשלה לא להעביר תקציב. הממשלה נפלה, הכנסת פוזרה. אין עכשיו מצב שבו אנחנו מאפשרים לממשלה להמשיך להתקיים בלי להעביר תקציב אמיתי. המצב כרגע הוא שאין ממשלה, שאין כנסת, שהולכים לבחירות. עכשיו השאלה היא מה עושים כדי שכמה שיותר אזרחי ישראל לא ייפגעו. צריך לזכור, הרציונל של תקציב המשכי שחוקק לפני הרבה מאוד שנים לא מדבר על זה שיהיה קושי לממשלה לתפקד. הרציונל אומר: כל עוד לא נקבע תקציב אחר, מה שהיה הוא שיהיה. כל מה שאנחנו ביקשנו זה שמה שיהיה הוא שיהיה. אנחנו לא מבקשים להוסיף שקל, אנחנו לא מבקשים לשנות פרומיל בסדרי עדיפויות, אנחנו כן מבקשים לייצר מצב שמה שהיה הוא שיהיה. בחוק לא כתוב שתמיכות יורדות ל-70%, בחוק כתוב שמה שהיה הוא שיהיה. בנוהל חשכ"ל החליט החשכ"ל ששכר עובדי ציבור הוא משלם ב-100%, שדברים אחרים הוא משלם ב-100%, אבל את התמיכות הוא מוריד ל-70%. אני לא רואה הבדל בין השכר שלי והשכר של עובד מדינה אחר לבין שכר של עובד עמותה שנותן שירותים שהמדינה הייתה צריכה לספק. ככה זה בנוי במדינה שלנו – חלק מהדברים עושה משרד הרווחה, חלק הוא מוציא החוצה, חלק עושה משרד החינוך, חלק הוא מוציא החוצה. את החינוך היסודי המדינה מפעילה במוסדות שלה. התיכונים הם חלקם עירוניים, חלקם מופעלים על ידי עמותות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> התקנות לא סודרו. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> במה הורע חלקו של מורה שמלמד בכיתה י' בישיבה תיכונית ומועסק על ידי עמותה, לעומת מורה אחר שעובד במשרד החינוך ומקבל 100% שכר? זה המצב, אדוני החשב. חלק מהמועסקים אמורים לקבל ממשרד החינוך, חלק מהמועסקים מקבלים את שכרם מעמותות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בצלאל, למה לא תיקנתם את התקנות? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מורים בישיבות חרדיות שהן חלק מחוק חינוך חובה מועסקים על ידי עמותות. אין שום סיבה בעולם שמורים בישיבה קטנה חרדית שהם לא עובדי משרד החינוך אבל חלק מחוק חינוך חובה, יקבלו פחות. אותו דבר נכון למערכות אחרות כמו תכנית קרב. הרציונל של תקציב המשכי אומר שמה היה הוא שיהיה. אתה הקראת את זה נכון - הממשלה האחרונה שקיבלה את אמון הציבור והכנסת, לזה אנחנו נצמדים, עד שתבוא הממשלה הבאה שתקבל אמון מהציבור ומהכנסת ותשנה את סדרי העדיפויות. איפה מתחילה הבעיה? כדי לומר שמה שהיה הוא שיהיה אתה חייב לייצר הגדלה של המסגרת. למה? כי יש לך התייקרויות, כי יש לך עליית שכר במגזר הציבורי. אדוני החשב, במצב הנוכחי אתה מחליט במה נוח לך, לפי השקפתך, לשמר את מה שהיה הוא שיהיה, ובמה נוח לך להגיד: בזה לא יהיה מה שהיה הוא שיהיה, בזה אני מוריד ונותן 70%. אני אומר לך, מאיר, אני חושב שאין לנו בעיה כרגע גם להגדיל את תקרת ההוצאה, כי השיקול של אינסנטיב לממשלה לא קיים פה, הממשלה כבר פוזרה. את ה"עונש" שקיים ברציונל שאם לא מאושר תקציב הכנסת מתפזרת הממשלה והכנסת כבר קיבלו, ובצדק הם קיבלו. לגבי העניין של כבילת שיקול הדעת, אנחנו לא כובלים את שיקול הדעת. כשתהיה ממשלה היא תוכל הכל לשנות. עד שיאושר תקציב מה שהיה הוא שיהיה. זה כובל? אין את מי לכבול, כי אין ממשלה. ראש הממשלה רצה תוך שבועיים להעביר תקציב. כשתקום הממשלה, ואני מניח שאנשי אגף התקציבים במשרד האוצר עושים עבודה גדולה, היא תוכל להעביר. אנחנו לא כובלים את שיקול הדעת של הממשלה הבאה, מכיוון שאין היום את מי לכבול. מה שאני מבקש זה שבטייסים נתקרב ל-426 או למה שצריך להיות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק בטייסים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אנחנו לא משנים שום דבר בסדרי העדיפויות. תאמינו לי שקיבלתי אין סוף פניות – תוסיף את זה, תוסיף את זה. מה שהיה ב-2019 ועבר ל-2020, יעבור ל-2021, בלי שינוי לכאן או לכאן. אתם טועים שהחוב אמור להיות מחוץ לסדרי העדיפויות. החוב הוא חלק מסדרי העדיפויות, כי שאתה מחזיר חוב זה בא על חשבון דברים אחרים. צריך להוציא את החוב, להוציא את הקורונה, וכן להתקרב כמה שאפשר למסגרת שמה שהיה ב-2020 הוא שיהיה ב-2021. הפחד הגדול שלכם ממצב שבו זה יהיה כל כך נוח שלא נצטרך להביא תקציב הוא לא רלוונטי עכשיו, כי אין ממשלה, אין כנסת, אין את מי להעניש. העונש היחידי שיהיה אם ניצמד למה שהבאתם כאן יהיה העונש לאזרחי מדינת ישראל שלא יקבלו שירותים, אם זה נוער בסיכון שייפלט לרחובות, אם אלה עובדים שלא יקבלו שכר, אם זה משק שייכנס אחרי זה למיתון כי אנשים שלא מקבלים שכר גם לא צורכים. הכנסת והממשלה כבר נענשו בצדק. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לדבר על סכום שאפשר להוסיף אותו דווקא במסגרת החוק הזה. מחר יובאו תקנות הפיקוח על החינוך לגיל הרך בוועדה לזכויות הילד, תקנות שהיו אמורות להיכנס לתוקף עוד ב-2018. אם התקנות האלו יאושרו מחר, המשמעות של הדבר היא שעד ספטמבר 2021 כל הורה ישלם על כל ילד כ-500 שקל תוספת לחודש. אם התקנות יאושרו, החל ממחר או ממוחרתיים יולכו להשית קנס על כל מוסד שלא התקין את המצלמות. העלות של כלל המערך הזה, של כלל המצלמות בכל גני הילדים הפרטיים, היא בערך 20 מיליון שקל. עד עכשיו תוקצבו באשכולות אחד עד ארבע רק המעונות המקומיים ומעונות סמל. אנחנו בשנה מאוד קשה. אם זה לא ייכנס לבסיס או לחוק התקצוב, לחוק ההמשכי, זה אומר שתהיה לנו קריסה של גנים פרטיים. הם לא קיבלו תמיכה מספקת במשך כל השנה, למרות כל הניסיונות להגיד שהם עסקים. גם המצלמות יושתו עליהם, כשהעלויות של המצלמות הן בין 3,000 שקל ל-5,000 שקל, וגם התקנות האלו של הכשרות. התוספת תגולגל על ההורים. לפחות את הרכיב של המצלמות לתקצב רטרואקטיבית אצל מי שהתקין. כל העלות במקסימום של המקסימום זה 20 מיליון שקל. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אתה מדבר על המצלמות או על התקנות? אלה שני דברים שונים. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אך ורק מצלמות. העלות הכללית של התקנות היא בין 300 ל-500 שקל לחודש לילד בגן פרטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בפרטיים. ברשתות זה מסודר. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מכרז היה אמור להיות מפורסם על ידי משרד הרווחה. משרד הרווחה כבר בנה את רשימת החברות, רק שהרשימה הזאת היא לעתיד. מה עם רטרואקטיבית? אנחנו מענישים את אלה שכבר התקינו את המצלמות. אם נסבסד את אלה שיתקינו בעתיד, אז כל אלה שהתקינו, זה יהיה על חשבונם. הגנים יגלגלו את זה על ההורים. מדובר במקסימום 20 מיליון שקל, אפילו פחות. אם אנחנו מגבילים את זה רק לבעלי האישור הרישיוני שגם ככה במערכת, אנחנו נפעל לטובת הציבור. על שאר התקנות צריך לדבר בנפרד בוועדה לזכויות הילד. העניין של המצלמות זה הדבר החשוב. אם זה לא יסובסד החל ממחר, אלה שלא התקינו מצלמות יקבלו קנסות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> התקנות הגיעו לא מזמן. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אתם צריכים לשקול אם אתם רוצים לאשר את זה בתקופה הזאת. אנחנו חושבים שצריך לשקול את זה בכובד ראש. משרד הרווחה עשה את זה ללא תיאום איתנו. לגבי המצלמות - יש סבסוד של המצלמות, כמו שאמרת. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מדרג. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הכסף של המצלמות זה כסף קטן. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון, אבל זה מיידי. << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> המכרז באוויר כרגע. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> המכרז באוויר לא רלוונטי. << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> אתה רוצה רטרואקטיבית לאלה שכבר התקינו? << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה רק למעונות הסמל. יש לך את כל המעונות הפרטיים. אם כבר סבסדתם את מעונות הסמל, למה אתם מפלים את הפרטיים? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> נשארה פה בעיה קטנה שנבדוק אותה. אם תאשרו את התקנות, זה ייקר את עלות הגן. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אתם מסבסדים את אשכול אחד עד ארבע, וגם זה בעיקר מעונות הסמל, לא הפרטיים. את כל השאר אתם מוציאים מחוץ לתמונה. צריך לבטל את האשכולות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> המצלמות הן בחוק. אנחנו רוצים שיהיו מצלמות בכל גני הילדים. צריך לפתוח את זה גם למעונות הפרטיים, לא רק לבעלי סמל. צריך לתת סבסוד גדול יותר לאותם גנים בפריפריה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ביחס של מצלמה אחת ל-13 ילדים, ואז המקסימום שאתה מגיע אליו זה 20 מיליון שקל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שני נושאים. אחד, העקשנות של רשות המיסים לדחות את מס הרכישה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> מה לדחות? מי דוחה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ביקשנו לדחות אותו בחוק, כי רשות המסים לא הסכימו להוציא הוראת שעה לדחות את זה. עכשיו צריך להביא את זה במסגרת חוק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוועדה ביקשה לדחות את תשלום מס הרכישה למי שמשחלף. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני הסכמתי. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> גם הצבעת בעד בקריאה הראשונה. אנחנו צריכים להביא את זה לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> תביאו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא צריך 51 אם הממשלה מסכימה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> נכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שיירשם ששר האוצר מסכים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> גם אמרתי את זה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> מדובר על כך שהתקופה של הקורונה לא תבוא במניין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תדאגו להודיע את זה לרשות המסים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> החוק מגיע לכאן מחר לקריאה שנייה ושלישית. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טייס אוטומטי, זה מה שאתם צריכים. אם יש קופסאות נוספות כמו קורונה, תביאו, אבל בעיקרון אתם לא יכולים לקפוץ מעל הפופיק. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> כשאתה אומר "טייס אוטומטי", זה לא מנגנון של שלושת מדדים, זה מנגנון של שיעור גידול האוכלוסייה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חד משמעית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם מאיר לוין אמר שהוא לא מתנגד. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מה שאתה מסכים זה שמה שהיה ב-2020 זה מה שיהיה ב-2021. אתה לא עושה עכשיו הבחנה בין קואליציוני ללא קואליציוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ב-2020 הקואליציוני היה 70%. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הוא היה 100%. << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> 70% לא אומר שמורידים להם את השכר. אנחנו השנה באותה רמת הוצאה כמו ב-2019 – כשניים וחצי מיליארד שקל. זה מספיק עד אזור אוגוסט. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> האם בינואר תיתן 100% כי להערכתך זה יספיק לך עד אוגוסט? << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> אנחנו נותנים את זה לפי 100%, אבל זה נגמר באוגוסט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה נכון מה שאמרת, אני מקבל את זה. אתה נותן 100%, אבל זה יהיה רק עד אוגוסט. באוגוסט הכל ייפסק. למה זה ייפסק? כי אין תקציב. אם לא יהיה תקציב באוגוסט, מבחינת כולנו זה כבר משהו אחר לגמרי, אנחנו חיים במדינה אחרת, זאת לא המדינה שאנחנו מכירים. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> היו שני דברים שעשו בתחילת 2020. מכיוון שהייתה מצוקה תזרימית, החשב הכללי נתן יותר מאחד חלקי 12 לתמיכות, מתוך הנחה שזה ירד בסוף השנה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> עדיין זה היה 70%. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> בכל מקרה זו מקדמה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תקרא לזה מקדמה, תקרא לזה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא קוראים לזה מקדמה. << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> היות והבסיס המשפטי הוא שיקול דעת של שר, זה הדבר הגמיש ביותר. אנחנו ממשיכים מתוך איזו שהיא הנחה מסוימת שעד אוגוסט יהיה תקציב. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> את כל ההסכמים הקואליציוניים והרכיבים שנקבעו בהסכמים הקואליציוניים לא ניתן ליישם כרגע, מכיוון שמדובר בהסכמים של הממשלה הקודמת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> ההגדרה באחד חלקי 12 אומרת שאת מה שהממשלה הקודמת החליטה ממשיכים עד שתבוא הממשלה הבאה. אין שום דבר בחוק שמבחין בין משהו שהממשלה החליטה בבסיס תקציב לבין מה שהיא החליטה לא בבסיס תקציב. מה שאתה אומר חסר בסיס משפטי. תראה לי מקום אחד בחוק שכתוב בו המושג "כסף קואליציוני". הדבר היחיד זה נוהל הנחיית יועץ שמגדיר פרוצדורה של איך מעבירים כסף קואליציוני. עכשיו אין ממשלה, אין התחייבויות קואליציוניות, און שום דבר שהוא לא פוליטי. אנחנו לא פקטור פה. האינטרסים בממשלה הם לא פקטור פה, כי לא מענישים אותה, לא מתמרצים אותה, וגם אין פה חשבונות פוליטיים. הם כבר התפזרו, הלכו הביתה. חצי מהח"כים, או לפחות שליש מהם, לא יחזרו בכנסת הבאה, כך אומרת הסטטיסטיקה. אנחנו לא גורמים רלוונטיים פה. אין פה חשבונות פוליטיים, אין פה הסכמים פוליטיים. מה שיש פה זה ציבור שצריך להמשיך לחיות. הציבור בחלקו תוקצב בבסיס תקציב, בחלקו תוקצב בקואליציוני. ההבדל הזה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עד אוגוסט, סביר להניח, לא יהיה תקציב. מכיוון שלא יהיה תקציב, אנשים יכולים ליפול מהרגליים באופן אמיתי. כל עוד אושר תקציב הכל היה בסדר, זה היה בידיים של אגף התקציבים, זה היה בידיים של החשב הכללי, זה הסתדר. היום זה לא מסתדר, כי עברנו את 2020 ואין תקציב. השאלה אם אנחנו באים עם העניין הזה של אין תקציב וכל מה שנלווה לעניין, או שאנחנו אומרים משהו אחר. ברגע ששמעתי שעד אוגוסט תתנו את מה שנתתם עד עכשיו, ושבאוגוסט תבוא ממשלה חדשה עם תקציב חדש שיכולה להחליט שאת הסעיף הזה היא לא מתקצבת - - << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> אותו פתרון שעשינו בשנת 2020. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> שאלה של תמיכות זו לא שאלה של התקשרויות. אמר חבר הכנסת סמוטריץ' שיש כאן מיקור חוץ של הממשלה. לממשלה יש שיקול דעת רחב ביותר בנוגע לגובה הסבסוד ולהיקף הסבסוד. אנחנו נכנסים פה לשיקול דעת הממשלה. נאמר פה דבר נוסף – בואו נעשה טייס אוטומטי. אם אנחנו הולכים לטייס האוטומטי לצרכים הקיימים, כבר חרגנו ממגבלת ההוצאה הקיימת. המשמעות האופרטיבית של הדבר הזה - שהממשלה הבא והכנסת לא יוכלו לקבוע שום דבר בנושא סדרי עדיפויות מכיוון שמלוא התקציב מנוצל. הדבר היחיד שהם יוכלו לעשות זה לפרוץ את המסגרות, שזאת לא הנחה שאפשר להניח אותה כרגע. תזכרו שיש עוד שורה של צרכים נוספים שמובילים למצב שה-426 הוא רק איזו שהיא רצפה מסוימת שהכל צריך להתכנס אליה. המשמעות של האמירה "בואו נגיע כבר עכשיו לתוך מגבלת ההוצאה ונחלק אותה" כובלת את שיקול הדעת באופן מלא של הממשלה הבאה ושל הכנסת. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הם יבואו ויוכלו לשנות הכל. אין מה לכבול כשאין ממשלה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> אני מעולם לא אמרתי שבהסכם קואליציוני שלעצמו יש איזה שהוא פסול, רק אמרתי שהוא משקף עניין של סדרי עדיפויות. ההסכמים הקואליציוניים הקודמים הם הסכמים קואליציוניים - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> כל סדרי העדיפויות הקודמים הם סדרי עדיפויות של הממשלה היוצאת. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> ה-426, מה שמכונה ה"טייס האוטומטי" שיוגב התייחס אליהם קודם לכן, אינם כוללים את סדרי העדיפויות של ההסכמים הקואליציוניים, אינם כוללים עניינים אחרים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> בטח שכן. כל תקציב משקף סדרי עדיפויות. אם אתה אומר לי שבאחד חלקי 12 סדרי העדיפויות של הממשלה הקודמת ממשיכים, אז אין הבדל אם סדרי העדיפויות האלה נקבעו בבסיס תקציב או בהסכם קואליציוני. אתם המצאתם לעצמכם איזו דוקטרינה לא קיימת. אין שום טיעון אינטליגנטי במה שאמרת. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> זאת לא המצאה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אנחנו כרגע ממשיכים בסדרי העדיפויות של הממשלה הקודמת, עד שתבוא ממשלה אחרת ותחליט על סדרי עדיפויות אחרים. תן לי מקור משפטי אחד להבחנה בין סדרי העדיפויות שקבעה הממשלה בבסיס תקציב לבין סדרי עדיפויות שמישהו החליט שקוראים להם קואליציוניים. אין לזה ביטוי בחוק, אין לזה ביטוי בפסק דין, וגם אין לזה ביטוי בהנחיית יועץ. אם יש לך מקור משפטי, תביא לי חוק, ואם אין לך חוק, אל תבלבל את המוח. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> בוא ניקח דוגמה מעולם התחבורה שאתה מכיר. נניח שבתקציב 2020 היה מענק הקמה של מיליארד שקל לרכבת קלה. ברור לך שזו הוצאה חד פעמית ושלא יהיה מענק הקמה ב-2021. כתוב בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה עוד מ-2015 שתקציב קואליציוני הוא חד פעמי כל שנה. החלטת הממשלה שקבעה כמה כסף הולך לנושא הזה, קבעה במפורש שהדבר הזה יהיה בשנת 2020 בלבד. הממשלה היוצאת קבעה סדר עדיפויות ל-2021 בלי שיש הסכם קואליציוני בתקציב 2021. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם ב-2020 לא היה הסכם קואליציוני. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני מסכים איתך בסבירות גבוהה של כמעט 100% שאם היה עובר תקציב - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> מה שאמרת עכשיו הוא טיעון לא לגיטימי משפטית. אסור לך להניח מה תעשה הממשלה הבאה. אל תכבול את שיקול דעתה. אם היא תרצה, היא תיתן, ואם היא לא תרצה, היא לא תיתן. כל עוד אין ממשלה מה שהיה נמשך, לא חשוב אם המקור הוא בסיס התקציב או המקור הוא הסכמים קואליציוניים. לא מעניין את הילד שצריך לאכול את הסנדביץ' אם הסנדביץ' הזה נמצא בבסיס תקציב או נמצא בכסף קואליציוני. את מה שהוא קיבל הוא צריך להמשיך לקבל, עד שתבוא ממשלה ותחליט משהו אחר. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> תקציב קואליציוני הוא לשנה אחת. מה שכתוב שהוא חד-פעמי, הוא חד-פעמי. הדוגמה של הילד הרעב היא לא דוגמה הוגנת. אנחנו לא משאירים ילדים רעבים בגלל הדבר הזה. אמר לך החשב הכללי ששינו בתחילת שנה שעברה את התזרים של התמיכה כדי להעמיד את התמיכה קרוב כמה שאפשר - - << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אם החשב הכללי אומר: תשמע, אני כרגע הולך להמשיך את כספי התמיכות, לתת 100% בינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הוא לא יכול להגיד את זה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אם הוא יגיד לפרוטוקול שהוא הולך לתת 100% ממה שניתן ב-2020, מתוך הבנה שאם הוא יגיע לאוגוסט או יולי ולא יעבור תקציב אז יהיה shut down לתקציבים האלה, את הרב גפני, אותי ואת רוב החברים כאן זה מספק. יכול להיות שאתם לא אוהבים את זה, אבל אני רוצה לשמוע מה שהוא אומר. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> בתחילת שנה שעברה, כשהיינו באותה סיטואציה, החשב הכללי פתר את זה על ידי שינוי התזרים המימוני של התמיכות. גם בתקציב הישיבות, שהוא שליש מהיקף התמיכות הכולל, ידעו לתת מענה סביר. ראשי הישיבות חתמו על זה שזה מספיק להם עד שיעבור תקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מסכים עם האמירה הזאת. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני לא טוען שהמצב הוא מושלם, אבל זה כן נותן להתנהל, זה לא משאיר אף ילד רעב. ברור שאם היה עובר תקציב מצבנו היה יותר טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל עכשיו אין תקציב. מה אתה מציע לעשות? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני חושב שעד הקיץ הפתרון הזה הוא פתרון שנותן מענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה פתרון? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> שאנחנו מתקצבים אחוז מסוים מהתמיכות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה אחוז? דברו במספרים. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אנחנו מתקצבים אחוז מסוים מתקציב התמיכות. המקדמה לא מתבצעת אחד חלקי 12 בצורה דווקנית, אלא יושב החשב הכללי בוועדות התמיכה ומעלה יותר בחלק הראשון של השנה כדי לתת פתרון. בפעם הקודמת הרציונל היה: בואו נסתכל על מה היה שנה שעברה וננסה להגיע כמה שיותר גבוה בחצי הראשון של השנה, מתוך הנחה שבסוף זה ייפתר. אי אפשר עכשיו להחליט על זה, כי זה כפוף גם לוועדות תמיכה, גם לייעוץ משפטי, גם לעמותות עצמן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> הרציונל לא פעל טוב. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> באוגוסט מתחילה להיות בעיה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> העמותות האלו עושות עבודה שהמדינה הייתה צריכה לעשות. מדיניות ההפרטה הטילה עליהן את זה. אם אתם רוצים שהמדינה תמשיך לתפקד, צריך שגם על הזרועות ועל השלוחות שלה יחול אותו דין. למה להפלות בצורה כזאת? כפי שנותנים למשרדים להמשיך להתפקד על בסיס של 2020, כך צריך לתת לעמותות. אלו לא עמותת שמקבלות כסף כדי להתעסק בעצמן או להרוויח הון, הן עושות שירותים שהמדינה הפריטה, שהמדינה הייתה צריכה לספק. בדיוק כמו שנותנים למשרדים להמשיך לתפקד, כך צריך לתת לעמותות האלו להמשיך לתפקד, עד שנעבור את המשבר. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> מה התשובה לטיעון כזה? << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> כמו שנאמר פה, אנחנו נעשה את אותו מנגנון מימוני מבחינת המקדמות שעשינו ב-2020 גם ב-2021, שזה אומר שה-70% זה לא 70% אפקטיבית, אלא נעצר באזור אוגוסט. אנחנו גם נבחן את ההגדלה של השיעור הזה בהמשך לנוהל שר אוצר, וגם נבחן - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את ה-70%? << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> כן. אנחנו גם נבחן את אישור מבחני התמיכה. יש תמיד יכולת לבוא ולהגיד: אנחנו עושים את המבחן עצמו, ואז זה פותח את זה ל-100% שלו. אלה סוגי הפתרונות שנעשה לאורך כל השנה. הרציונל הוא איזון בעייתי ודק לקביעת סדרי העדיפויות של הממשלה שתקום, לאותם סדרי עדיפויות ששרים ירצו לקבוע ויכול להיות שלא ידברו עם רמת המקדמות שנביא. אם נביא עכשיו 90% מקדמות, תיאורטית, אולי, נצטרך לגבות כסף חזרה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם אתם רוצים שהוא יאשר 100% ב-1 בינואר, ב-1 באוגוסט לא יהיה לו מה לתת. הוא מתנהל בצורה אחראית. באה הממשלה, שאתה היית חבר בה סמוטריץ', ואומרת: "תתנו לי". סליחה, לא אנחנו קבענו שהממשלה תתפזר. הוא בא בצעדים אחראים. אתם צריכים להגיד לו תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת לא אחריות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם לעמותות אפשר לתת אחד חלקי 12. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא בתקציב. התקציב על פי חוק מאושר לעבור כפי שהיה בשנה הקודמת. אתם לא תעשו עבירות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא יכולים לנטוש אותם בצורה כזאת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את לא נוטשת, נותנים להם 70%. הוא יכול להגיד: סליחה, זה לא בבסיס התקציב בכלל. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> עאידה, הוא אומר לך שהוא נותן לך את זה לשבעה חודשים. עם 70% מהתקציב של השנה את מגיעה כמעט ל-100% חודשי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך מגיעים ל-100%? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא נותן לך הקדמת מימון כמו שהוא עשה בשנה שעברה. הוא כמעט מגיע לסכום מלא חודשי. לפחות הוא נותן את הפתרון. אני לא מבין על מה אתם מתווכחים שעתיים כאן. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> יכול להיות שביישום יש בעיות. תפנו אותן אלינו. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוועדה הזאת קיימה לא מעט דיונים ביחס לתקציב המשכי, היא רצתה לעשות כל מיני תיקונים. בהצעת החוק אתם מאפשרים למשרדי הממשלה להתחייב בשיעור של 85% מהעודפים. מה קורה אם התקציב ההמשכי נמשך לאורך זמן? אין מקום לבחון הגדלה או מתן אפשרות של העברת עודפים בשיטה אחרת? בתיקון 50 שעשינו, הבאתם תכנית מפורטת לאישור הוועדה, כשכל שינוי שעשיתם בתוכה גם כן הובא לאישור הוועדה. כך עשיתם גם ביחס לקופסאות הקורונה. אתם עכשיו מתקנים גם את הנושא של תקציב ההמשכי וגם את קופסאות הקורונה. הפיקוח של הוועדה הזאת די נפגע במצב של תקציב המשכי, וגם עבודת הממשלה וסדרי העדיפויות של הממשלה. השאלה אם לא נכון להעביר לוועדה הזאת תכנית מפורטת או משהו דומה לתכנית מפורטת, כדי שהוועדה תוכל לבצע את חובתה וזכותה בנושא הפיקוח. בתקופת תקציב המשכי, אם אני מבינה נכון, אגף תקציבים מנהל איזה שהוא תקציב צל. אני רוצה להבין מה היחס בין תקציב הצל לבין התקציב ההמשכי, איך בדיוק זה עובד, והאם יש משהו שניתן גם בנושא הזה לדווח או להביא לוועדה, כדי שהיא תוכל להיות חלק מהעניין הזה. אחת הבעיות שעלתה לאורך השנים ביחס לתקציב המשכי זה שיש את המנה של אחד חלקי 12 ביחס לכלל משרדי ממשלה. השאלה אם אין מקום שכל משרד ידע פחות או יותר מה המנה החודשית שלו. << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> הוא יודע. מפורסמת כל חודש מה המכסה לאותו חודש. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא יכול לפי זה - - << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> הוא מתכנן, הוא מגיע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פרסמתם את זה בתחילת חודש? << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> לפני תחילת החודש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התכנון צריך להיות יותר ארוך, לא לחודש. ברגע שאתה בונה תקציב, אתה בונה אותו שנתי, אתה אומר: אני השנה יודע שנשארו לי שלושה מיליארד. לפחות כל רבעון תעשה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> גם בתקציב רגיל הם לא יודעים מה המנה - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע פחות או יותר מה יהיה התקציב שלך בהמשך השנה. תעשה כל רבעון, לא כל חודש. << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> הם יכולים ברמה שנתית לדעת, רק שאת המכסה החודשית הם יודעים בהתאם לקצבי ההתקשרויות בפועל של הממשלה שקורים באותו חודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש תשובות לשאלות האחרות? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> לעניין העודפים, למה לא יותר מ-85% - בחמש או שש השנים האחרונות הממשלה עושה קיצוץ של בין 10% ל-15% בעודפים ומעבירה אותם לשימוש אחר. חשבנו שצריך להשאיר שיקול דעת לממשלה. כמובן שאם נגיע עוד פעם למצב שאין תקציב שנה שלמה יידרשו עוד שינויים בחוק הזה, אבל זה יהיה כהוראת שעה. תכנית מפורטת הייתה גם כהוראת שעה. אני חושב שאי אפשר להעתיק את המנגנון הזה. תקציב הצל הוא תקציב שאנחנו מפרסמים בתחילת השנה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> זה לא חייב להיות ברמה של תכנית מפורטת. נתתי את זה כדוגמה. זה יכול להיות דיווחים על ביצוע. אני חושבת שהוועדה הזאת כן צריכה לקבל. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> זה גם נשאל בממשלה על ידי השרים, וזה גם מתקשר למנות המימון. בסוף ראוי שידעו מה התכנון, לפחות ברמה השנתית, עד שנגיע לאישור התקציב. אנחנו מפרסמים. האם אתם רוצים לדון בזה כוועדה? אני חושב שאפשר לדון, אבל אי אפשר להגיע למצב שבו הוועדה מאשרת. אנחנו לא באותו מצב כמו שהיינו בפעם הקודמת, אנחנו במצב ייחודי. אם אתם רוצים לדון בזה, זו הסמכות שלכם. אם רוצים לשנות, צריך לתקן תיקוני חקיקה. אני חושב שבתקופה שהכנסת בפגרה ואין ממשלה מכהנת זה בעייתי, אבל לא אני אגיד אם אתם יכולים לעשות או לא. פה אתם קובעים איזה שהוא מנגנון גנרי שאמור לרוץ שנים כהוראת קבע - איך מתנהלים בתקציב ההמשכי. יש פה מנגנונים של שקיפות שהוספתם, יש פה את המנגנון של העודפים שלא היה בפעם הקודמת, שזה שיפור מאוד גדול. אפשר לדון כשנקריא את הנוסח איך בדיוק אתם רוצים לראות את זה. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> יש שתי הוראות שנקבעו בעניין הפרסום של ההוצאה. הראשונה בסעיף 49(ב) לחוק יסודות התקציב, והשנייה תוקנה במסגרת אחד מהתיקונים לקופסאות הקורונה - יוזמה של הוועדה להוסיף את 3ב(ב)(1) שמדבר על פרסום ההוצאות המתוכננות. לאחר הפרסום תמיד אפשר לקיים דיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו רוצים שתביאו את זה לוועדה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> מתי יביאו לוועדה? << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> מנגנון שמביאים לאישור הוועדה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לדיון בוועדה, לא לאישור. << אורח >> אסי מסינג: << אורח >> היושב-ראש יכול לעשות דיון מתי שהוא רוצה. << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> תקציב צל הוא איזו שהיא מסגרת עבודתית, הוא לא באמת תקציב. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> התקציב ההמשכי הזה בא לאפשר פעילות. לגבי הגידול הטבעי, יש כאן הסכמה, אפשר להגיע לזה. לגבי התמיכות, הדיון הוא בין ה-70% לבין הדרישה ל-100%. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> הייתה הסכמה שיהיה 100% עד אוגוסט. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> עלו פה הערות לגבי בתי הספר הנוצריים, לגבי בתי הספר הממשלתיים, על כך שהיו דברים שסוכמו ולא בוצעו. בעניין הזה, לדעתי, המחויבות שלנו היא לוודא ממש בימים הקרובים, לא חשוב אם זה עבר במשרד החינוך, את הביצוע, כי זה יכול לעכב יותר מאשר דברים תאורטיים. עלתה כאן הערה לגבי המצלמות, לא לגבי התקנות. אני מבין שהתקנות זה דבר מורכב שיש לו היבטים לכאן ולכאן. צריך גם לראות את טובת ההורים בסופו של דבר. לגבי המצלמות צריך למצוא פתרון, זה דבר חשוב ביותר. אני לא יודע יותר טוב ממי שכתבו את החוק, אני לא יודע יותר טוב מחברי הכנסת לגבי שיקול הדעת, אבל אני באתי לכאן כדי לנסות לגבש הסכמה רחבה, כללית, כוללת. יש לזה משמעות במהות ובמסר. חשוב שהחוק הזה יאושר כאן מהר, כדי שמחר הוא יוכל לבוא למליאה ולהיות מאושר. יש עוד דברים אצלכם ובדרך. הכוונה שלי היא לגבש הסכמה, כי יש לזה משמעות במסר. אנחנו באים לדאוג לביצוע של התקציבים. אלה דברים שמגיעים עד לילדים, אלה דברים שמגיעים לכל המקומות. אדוני היושב-ראש, אתה יודע לעשות את זה, ואני מוכן לתרום לזה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שעתיים וחצי דיברנו פה על תמיכות בגובה של שלושה מיליארד מתוך 430, שזה פשוט טיפה בים. מה שאנחנו עושים פה בפועל זה מאשרים תקציב שנתי. הרי ברור לכולם שאם הבחירות הן במרץ, והממשלה קמה במאי, במקרה הטוב יש תקציב באוגוסט. אם לא תבוא איזו פשרת האוזר-הנדל חדשה אנחנו נגיע לאותו דבר בדיוק בעוד שנה. מה שקורה פה זה שאנחנו מאשרים תקציב לשנה שלמה. אני לא מקבל את האמירה של אגף התקציבים שאנחנו לא יכולים לקבל תכנית מפורטת. אנחנו חייבים, כי אחרת אני לא רואה איך מאשרים את זה. אני לא חושב שבמצב שהכנסת מפוזרת והממשלה בדרך לפיזור יש מקום לאשר הוראת קבע. אני לא רואה שום סיבה. בואו נעשה הוראת שעה עד שהדברים יסתדרו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אי אפשר. משפטית אתה לא יכול לאשר הוראת שעה, רק חוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מיקי, זאת הבעיה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מדברים על הגדלת מסגרות בתקציב המשכי, כשבטח גם תבוא הגדלת מסגרת בקופסאות הקורונה ובהחזרי החובות. אני לא מבין מה המקורות. מה הסמכות של הממשלה, שהיא ממשלת מעבר, לקחת הלוואות? מאיפה היא מתכוונת להביא את הכסף? אני חושב שהתשובות האלו הן לא רק לנו, הן גם לציבור. אנחנו חייבים לשמוע את התשובות לפני שאנחנו מתקדמים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> כל המסגרות קיימות. את כל תקציב הקורונה צריך לעגן, הוא קיים. אפילו החוק הנוסף על הסיוע הוא מתוך המקורות הקיימים. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם לא מגדילים מסגרת? << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> לא. אחרת היינו באים ומבקשים להגדיל מסגרות. אנחנו לא עושים את זה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש חוק חדש של קורונה שצריך לבוא. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> זה לקחת את מה שאושר ולהעביר אותו ל-2021 בדרך אקטיבית. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> ה-52 מיליארד שקל זה אחד לאחד מה שאישרתם לנו. פשוט אנחנו מעבירים את זה מחוק התקציב לחוק היסוד. זה כהוראת שעה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אנחנו לא יכולים לקבל תכנית מפורטת? איך אפשר להתקדם? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> יש לנו מחויבות על פי חוק לפרסם באתר האינטרנט את התכנית. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה כבר אחרי אישור החוק, מה עשינו בזה? << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אתם מאשרים חוק מסגרת שאני חושב שזה טוב שהוא הוראת קבע ולא הוראת שעה. לגבי התכנית המפורטת, תקרא לזה איך שתקרא לזה, זה רק תכנון הפעולה. << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> כל חודש אנחנו מפרסמים את הביצוע בפועל. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מכירים את החיים, אנחנו מכירים את עבודת הממשלה. הממשלה לא באמת מסוגלת לעבוד מחודש לחודש, ואני הייתי מנכ"ל משרד ממשלתי, אני יודע. אין ספק שכל מנכ"ל משרד או כל שר מתכנן איזו שהיא פעולה קדימה. הפעולה הזאת צריכה להיות מתוקצבת. אנחנו רוצים לראות את זה. אין שום גוף אחר היום, חוץ מוועדת כספים, שיודע לפקח. כל הוועדות החל ממוחרתיים לא מתפקדות. תבינו את המצב - הממשלה יכולה פה לפעול ללא שום פיקוח, ללא שום איזונים ובלמים. הוועדה הזאת היא הוועדה היחידה שיכולה איכשהו לפקח על זה. אנחנו לא יכולים להיות עיוורים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> זה כמו כל חוק תקציב שהוועדה רשאית לקיים דיונים ולבקש דוח על כל דבר ודבר. אין נוהל שיגידו עכשיו שהוא מחויב לבוא לאישור הוועדה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא רוצה להתערב בעבודה של כל מנכ"ל ושר, אני רוצה כחבר ועדה לאשר את התכנית. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אתם רשאים להזמין לדווח כל חודש, אין שום בעיה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לדווח קדימה, לא כל חודש. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> לדווח קדימה כל דבר. זה מתוך החוק שקיים. אתם רשאים כוועדה לעשות כל דיון. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> פניתי אתמול למנהל הוועדה ושאלתי, איך יכול להיות שאנחנו מקיימים היום דיון על תקציב 2020 שאמור להיות הבסיס של 2021 בלי לקבל לידיים שלנו איזו שהיא תכנית. כדאי שלפחות נדע מה התכניות קדימה. << אורח >> יוגב גרדוס: << אורח >> אני חושב שצריך להפריד בין העיקרון שאתם קובעים לנו מסגרת לבין השימושים עצמם. אתם בחוק מקצים לנו סדר עדיפויות – חוק, חוזה, אמנה, הסכמים, פעולות שהתבצעו בתקציב הקודם על שינויו, דברים חיוניים. זו המחויבות שלנו כלפי החוק, ככה אנחנו פועלים, ככה החשב הכללי מבצע את ועדות החריגים. << אורח >> יהלי רוטנברג: << אורח >> יש דברים שלא מגיעים לוועדות החריגים. הביטוח הלאומי לא מגיע לוועדת חריגים. הדברים שלא מגיעים הם לא דברים חדשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נצטרך להביא לפה את ה-52.3 מיליארד של הקורונה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> מדובר בתכניות שכבר מבוצעות ולא צריך לאשר להן להמשיך להתבצע בינואר. הכסף קיים לכל מי שסוגרים אותו. לכל מי שיורד בהיקף הפעילות נמשיך את ה-25% גבייה. כולם יקבלו את הכסף. אתה מדבר על חוק הסיוע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נצטרך לדון בחוק הסיוע שאמור להגיע מחר או מוחרתיים. זה לא נושא הדיון הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא בטוח שה-70% של 2020 ייתן את המענה הנכון ל-2021. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דובר על פשרה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב-ראש, שאם הנושא של המוכר הלא רשמי לא ייפתר, שום דבר לא יעבור. זה נושא חשוב. יש נושאים נוספים הקשורים לחברה הערבית. אנחנו נגיש הסתייגויות, אנחנו נבוא בדברים עם משרד האוצר ועם השר. הגישה שלנו היא כמו שהיינו בעבר, אבל יש דברים שהם דרישות חשובות שחייבות לעבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, יש פה כמה דברים << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל עוד לא יהיו התייחסויות גם לרשויות מקומיות ערביות, לבעיות הספציפיות, העמדה שלנו תהיה נגד. לא נוכל לתמוך בדברים שמתעלמים מהצרכים של המגזר הערבי. כמה פעמים התקציב עבר בזכות התמיכה שלנו? ה-90 מיליארד עבר בגלל שלושה קולות של הרשימה המשותפת. אנחנו לא מקבלים את ההבטחות, ואין התייחסות לבעיה האמיתית. עכשיו נכנסים לסגר רביעי בישובים הערביים. רשויות מקומיות קורסות, עסקים קורסים, יש בעיה של מסעדות, יש בעיה בקרב צעירים מתחת לגיל 20. אין פתרון עד היום. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> הבעיה הכללית היא בעיה של כולם. צריך לטפל בכולם. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל יש בעיות ייחודיות. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אם יש דברים שסוכמו ולא בוצעו, זה דבר שצריך לעשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שמח שהשר היה בדיון ושמע את הדברים. הוא בא בלב פתוח ונפש חפצה. הוא אמר שבהבטחות שלא קיימו הוא יטפל עכשיו. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> בימים הקרובים זה חייב להיות מטופל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש הבטחות שניתנו לי לגבי הציבור הערבי. אני מבקש את הטיפול של שר האוצר בבעיות האלו. אני לא אומר לפתור את כל הבעיות כי הבעיות הן רבות מאוד, אבל יש דברים שהובטחו. מדובר בסדרי גודל שאפשר לעמוד בהם. מה אני אגיד לחברי הכנסת הערבים? שיתמכו בגלל שיש אחריות כלפי המדינה? הם יגידו לי: זה נכון שיש אחריות כלפי המדינה, אבל הובטח לנו. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני עומד במילותיי ובהבטחותיי. אם מישהו מהמשרד התחייב, זה כמו שאני התחייבתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה חילוקי דעות לגבי אם אנחנו יכולים לאשר את התקציב כמות שהוא, כמו שהיה קודם. תמונת המצב היא שיהיו אנשים שירעבו ללחם אם לא יקבלו עכשיו, בחודשים הקרובים, את מה שהם קיבלו קודם, ובכלל לא משנה איך קוראים לתקציב, אם קוראים לזה הסכם קואליציוני או קוראים לזה תמיכות. המסגרת הזאת איננה מסגרת מספקת, לכן אני אבקש ללכת לפי הגידול הטבעי. אומר מאיר לוין שהוא לא יתנגד לגידול הטבעי. מדובר על אנשים חיים ונושמים שפועלים. בתי ספר של המוכר שאינו רשמי, בתי הספר הנוצריים, ולא רק, הם עכשיו שמונה חודשים לא יתפקדו? הם עכשיו לא ישלמו משכורות למורים? מה רוצים שיהיה? צריך להגיע לפשרה. אני שמח על הדברים שהשר אמר. הוא אמר שצריך להגיע לפשרה. יש כאלה שדורשים 100%, יש כאלה שאומרים 70%, יש כאלה שאומרים שאפשר להגביל את מסגרת הזמן עד אוגוסט, כמו שאתם אמרתם, כמו שיהלי אמר. צריך להגיע לפשרה. מחר אני רוצה להצביע. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני רוצה שמיקי לוי גם יהיה מעורב בפשרה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מגדיל את התקציב בכמה. זה טירוף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השר אמר נכון, צריך להגיע להסכמה כוללת. אני רוצה שגם אתה תהיה בהסכמה. אני לא יודע אם אני מסכים. מיקי, המציאות היא מציאות שאנחנו לא יכולים לחיות איתה. נקלענו למציאות שלא אתה אשם בה, לא אני אשם בה. את מה שקרה בין נתניהו לבין בני גנץ אנחנו לא יודעים, אנחנו לא היינו בעניין הזה. אני הייתי נגד בחירות, כי אני יודע מה המשמעות היום-יומית של הדבר הזה. אני מבקש מיוגב, מיהלי ומכולם לבוא מחר עם נוסח מוסכם, כשבנוסח המוסכם הזה יהיה את הנושא של הגידול הטבעי. אני לא רוצה שנתחיל עכשיו עם הרבה הסתייגויות. הרבה מאוד בידיים שלכם. אני מבקש שהלשכה המשפטית אצלנו תהיה חלק מהעניין. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> מחר עתיד להגיע גם חוק הסיוע. שני החוקים הם בסיס להידברות לגבי כל מיני דברים שחשובים פה לאנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, אני מודה לך על ההשתתפות שלך, היא הייתה חיונית מאוד, ואני מקווה שמחר נצביע. אני מקווה שאני אצביע בעד. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אוי ואבוי אם לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>