פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



13
ועדת החוקה, חוק ומשפט
21/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 715
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ג בכסלו התשע"ט (21 בנובמבר 2018), שעה 9:05



סדר היום:
 << נושא >> הצעת צו סדר הדין הפלילי (תיקון התוספת השלישית והרביעית), התשע"ט-2018 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
ניסן סלומינסקי – היו"ר



מוזמנים: 
	בת-אור כהנוביץ
	–
	מנהלת המחלקה להנחיית תובעים, משרד המשפטים

	יפעת רווה
	–
	מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	יהורם הירשברג
	–
	פרקליטות המדינה

	סנ"צ עדנה טנא
	–
	ראש יחידת תביעות להב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים





ייעוץ משפטי: 
אלעזר שטרן

מנהל הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
אור שושני



 << נושא >> הצעת צו סדר הדין הפלילי (תיקון התוספת השלישית והרביעית), התשע"ט-2018 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

    בוקר טוב, יש לנו כאן נושא שהוא פשוט ומתבקש: צו של שרת המשפטים לגבי ההאצלה מסמכויות היועמ"ש למשנים או לאנשים אחרים. משרד המשפטים, תציגו בבקשה את הצו. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

אני יפעת רווה, ממחלקת ייעוץ וחקיקה. קודם כול אני מודה לוועדה על המהירות שהצו הונח. זה צו שהוא גם לבקשת שרת המשפטים וגם לבקשת היועץ המשפטי לממשלה. חלק מהצו הוא בעקבות פרטים שהתקיימו בעבר שבעקבותיהם הוקמה היחידה להנחיית תובעים, שנמצאת פה המנהלת שלה, בת-אור כהנוביץ.

יש פה גם נושאים שאנחנו רוצים לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לאצול את הסמכויות, וגם התאמה של התוספת השלישית והרביעית לחוק להקמת היחידה החדשה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אני מבין שהיחידה החדשה צריכה לעשות קצת פיקוח על אותם יועצים שעד היום לא היה עליהם פיקוח. אני מבין שהיו, כמו התובעים העירוניים ברשויות, כאלה שקיבלו סמכויות, אבל אף אחד לא פיקח, וכל אחד עשה... אני לא רוצה להגיד שעשה דין לעצמו, אבל זה לא היה מפוקח. אז זה שהקמתם יחידה שמפקחת זה דבר חשוב מאוד, ולמרות שאנחנו נגד להוסיף עוד רגולציה ולמרות שאנחנו רוצים לצמצם, יש מקומות שבהם כן צריך לעשות את זה. אז זה דבר מבורך מאוד, ויישר כוח. 

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

אני אומר כמה מילים על המחלקה. המחלקה הוקמה בהחלטה של היועץ המשפטי לממשלה בסוף שנת 2016, בעקבות עבודת מטה נרחבת שהייתה במשרד המשפטים – דוח שרית דנה, דוח הצוות לבחינת פעילות התביעה הפלילית לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי; ובעקבות דוח מבקר המדינה שעסק בנושאים האלה והצביע על החסר בפיקוח בתחומים האלה. למעשה, על פי הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה אנחנו אמונים על הנחייתם של כלל התובעים הפליליים שמחוץ לפרקליטות ולתביעה המשטרתית, למעט רשות המיסים, שתהיה תחת אחריותה של המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

בסך הכול יש כ-800 תובעים?

 << דובר_המשך >> בת-אור כהנוביץ: << דובר_המשך >> 

יש כ-800 תובעים בסך הכול, כולל תובעי רשות המיסים. מדובר על כ-200 תובעים בתחום התכנון והבנייה; עוד 300 תובעים עירוניים של הרשויות המקומיות, שעוסקים ברישוי עסקים, חוקי עזר ורשימת החיקוקים שבחוק בתי המשפטי; ועוד כ-300 תובעים של משרדי הממשלה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

כמה כוח אדם יש לך? או שזה רק את?

 << דובר_המשך >> בת-אור כהנוביץ: << דובר_המשך >> 

המחלקה הוקמה מיסודה של המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, שמ-2006 ועד 2016 הייתה אמונה רק על הנחיית התובעים בתכנון ובנייה. בחלק הזה יש לנו תשעה פרקליטים. בחלק החדש אמורים להיות 15 פרקליטים. עכשיו אנחנו לאט-לאט בשלבי איוש, אבל התוכנית כבר נקבעה ואומצה על ידי מנכ"ל - - -

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זה תוספת של 15 פרקליטים, או שמצאו במשרד פינות שאפשר להוציא מהן פרקליטים?  זה משהו שמצריך אישור של האוצר לתוספת? כי אז זה יכול להיות סיפור שיימשך. 

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

אני לא נכנסת לדברים הללו. אני יודעת שבסופו של דבר המתווה של הקמת המחלקה, עד ליעד הסופי, כבר אושר על ידי מנכ"לית המשרד וכבר נמצא בצינורות המתאימים מבחינת תוכניות העבודה של המשרד. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אלה שמצטרפים אלייך בינתיים הם חדשים לגמרי, או שהם עובדי משרד שהועברו ממחלקות אחרות?

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

מכיוון שמדובר בהנחיה של תובעים, הרבה תובעים, המחלקה מאוישת בפרקליטים ותיקים או משפטנים ותיקים, שמגיעים ממקומות עם ניסיון. יש לי למשל פרקליטה שהייתה מנהלת מחלקה פלילית בעירייה, או למשל פרקליטים שמגיעים מיחידות בתוך הפרקליטות. הרעיון הוא להביא אנשים עם ניסיון, שיוכלו לצלול לתוך המערך המורכב הזה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

יפה, זה דבר חשוב מאוד ואנחנו משבחים את זה מאוד, ושיהיה לך בהצלחה. 

 << דובר_המשך >> בת-אור כהנוביץ: << דובר_המשך >> 

תודה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זה לא קל, כי כל אחד כבר במקומו, מרגיש כמלך, ועכשיו לבוא ולהתחיל לתת לו הנחיות, לעשות עליו פיקוח וכו'... בפעם הראשונה תמיד יסתכלו עליכם בעין חשדנית. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

לא בהכרח. היו כאלה שדווקא שיוועו לזה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

היו כאלה שכן, אבל גם יש כאלה שיסתכלו אחרת. אבל  לא נורא, אתם תהיו בסדר ותעשו את זה בטוב טעם. 

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

הרעיון הוא לייצר בית מקצועי לכל התובעים הללו, שעד היום כל אחד מהם התמודד במערכת נפרדת משלו. אני חושבת שבסך הכול כלל התובעים מרגישים ביתרונות שהדבר הזה מביא עבורם. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

יישר כוח גדול. אז אם אין מה להוסיף אנחנו נקרא את הצו. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

	תיקון התוספת השלישית 
	1. 
	בתוספת השלישית לחוק העיקרי –

(1) בפרט (2), בטור ב', בפסקה ה, בסופה יבוא "(להלן – חוק העבירות המינהליות)"; 


	
	
	(2) בפרט (5), בסופו יבוא "ב. סעיף 270 לחוק העונשין.";
 



 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

יפעת, אולי תסבירי את התיקון של פרט (5). 

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

אני אתייחס לזה, למרות שזה לא מתחומי המחלקה שלנו, כי האצלת הסמכות פה מדברת על פרקליט המדינה. 

סעיף 270 לחוק העונשין מדבר על אישור שפיטה; על סיטואציה שבה גורם מינהלי או גורם אחר מנהל איזשהם הליכים נגד חשוד. לדוגמה, חברת תחבורה שהיא קואופרטיב שמנהלת הליכים נגד חבר הקואופרטיב שגנב כסף. במקביל יש נגדו גם חקירה במשטרה ורוצים להעמיד אותו לדין. או למשל סיטואציה של אוניברסיטה שמנהלת הליכים נגד סטודנט שהעתיק בבחינות. במצב הזה קובע חוק העונשין שהיועץ המשפטי לממשלה יכול להורות למוסד האמור להפסיק את הליכי השפיטה שהוא מקיים, מכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה מבקש להגיש כתב אישום. אלה תיקים פעוטים, שעד היום מטופלים דרך המחלקה הפלילית ודרך המשנה לפרקליט המדינה ומועברים ליועץ המשפטי לממשלה. אנחנו סבורים שלא כל תיק כזה צריך אישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

כמה תיקים כאלה יש בשנה?

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

סדר גודל של בין 20 ל-30 תיקים. מ-2014 ועד היום היו 106 תיקים. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

וכאן אנחנו נותנים האצלה למי? לפרקליט המדינה יש כבר האצלה, אז פה אנחנו נותנים גם למשנה של הפרקליט?

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

לפרקליט המדינה והמשנה לפרקליט המדינה.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

עד היום גם לפרקליט לא היה?

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

נכון. עד היום כל תיק כזה הגיע ליועץ המשפטי לממשלה באופן אישי. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

בסדר.

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

	
	
	(3) בפרט (6) – 
(א) בטור א', במקום "מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין" יבוא "מנהל המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה";

	
	
	(ב) האמור בטור ב' יסומן "א.", המילים "לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" – יימחקו; 

	
	
	(ג) בטור ב', בסופו יבוא:
      "ב. סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות; 
  ג. סעיף 229(ג) לחוק."




 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

הכוונה בדבר הזה היא לתת סמכות שיורית, אני קוראת לזה, למנהל המחלקה ולמשנה לפרקליט המדינה לעסוק בכל התחום של הסמכת תובעים. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

  כלומר, לך  או למשנה לפרקליט המדינה?

 << דובר_המשך >> בת-אור כהנוביץ: << דובר_המשך >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אתם יכולים למנות תובעים?

 << דובר_המשך >> בת-אור כהנוביץ: << דובר_המשך >> 

היום כל 800 התובעים הללו – הבקשות שלהם להסמכה מגיעות אל משרד המשפטים, בוחנים אותן, והן מגיעות אל היועץ המשפטי לממשלה, שצריך לחתום על כתב הסמכה. הרעיון הוא לרכז את הטיפול בזה באמצעות המחלקה. המחלקה גם צברה ניסיון בדבר הזה – אנחנו עורכים ריאיון לכל תובע כזה, אנחנו פוגשים בו אישית, אנחנו שואלים אותו על ההתמודדויות והאתגרים שהוא צריך להתמודד איתם, אנחנו מקבלים דוח פעילות שלו ובוחנים את הפעילות שלו בשנה החולפת ואת היעדים שהוא מציב לעצמו בשנה שתבוא. 

מנעד החיקוקים הוא רחב מאוד. הוא כולל גם את כלל החיקוקים של תובעי הרשויות המקומיות, אבל המגוון הרחב הוא בעיקר במשרדי הממשלה, על פי חלוקות הסמכויות של כל משרד ומשרד והתחומים שעליהם הוא אחראי. ולכן הרעיון הוא להקנות סמכות - - - 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

היועץ סומך עליכם שאתם תמנו את התובעים בלי שהוא אפילו יסתכל?

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

קודם כול, כל ההסמכות הללו כפופות כמובן להנחיות פנימיות שקובע היועץ המשפטי לממשלה. הוא קבע סייגים לדבר הזה, וההנחיות האלה כמובן מקובלות עלינו. שלילה של הסמכה נעשית באופן אישי על ידי היועץ המשפטי לממשלה. יש הנחיית יועץ מפורשת, 8.1100, שדנה בתהליך ההסמכה וקובעת את הכללים. במקרים חריגים הדברים מובאים לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה בעצמו. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

למעשה הם הזרוע הארוכה של היועץ המשפטי. כלומר, כמו היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, ככה כל התובעים האלה הם למעשה הזרוע הארוכה של היועץ המשפטי. ועכשיו זה יהיה שלכם.

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

חשוב להגיד שהיחידה לא מנותקת מהייעוץ. אנחנו עובדים הרבה מאוד יחד ויש הרבה התייעצות הדדיות ועבודה משותפת. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

איפה אתם יושבים פיזית?

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

פיזית אנחנו יושבים בתל אביב, אבל אנחנו אמורים להצטרף לבניין החדש של משרד המשפטים שנבנה בימים אלה בקריית הממשלה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

חשוב לגדר את הסעיף הזה ולומר שהסמכות שמועברת היא רק הסמכות להסמיך תובעים, ולא לקבוע יחידות תביעה חדשות. למשל, ככל שיחליטו שבמשרד ממשלתי כזה או אחר מקימים מערך תביעה – זו החלטה של מדיניות, והיא בידיים של היועץ. 

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

על הדבר הזה אין שום מחלוקת. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

אנחנו בעצם מדברים על כך שבאותן יחידות שקיימות, מי שיבצע את ההסמכה יהיה הם. אני רק מבהיר את זה לפרוטוקול. 

אני אסביר את הסעיפים שהוזכרו. סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות וסעיף 229(ג) לחוק מדברים על כך שיש תובעים מוסמכים שבעבירות קנס ובעבירות מינהליות הם מוסמכים לבטל עבירת קנס שהוטלה על הבן אדם. פסקאות (ב) ו-(ג) לתיקון מדברות על כך שיהיה אפשר להסמיך גם את הגורמים האלה. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

	
	
	 (4) אחרי פרט 6 יבוא:
 

	
	
	טור א'
	טור ב'

	
	
	"(7) מנהל המחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם הואצלה לו הסמכות כאמור בסעיף 12(ג)
	1. סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת תובעים לעניין עבירת מס ועבירה נלווית לעבירת מס, כהגדרתן בסעיף 231(ב)(2)(ד) לחוק ועבירות לפי החיקוקים הבאים ועבירות נלוות להם: 
1. חוק סוכני המכס, התשכ"ה-1964;
1. פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש];
1. פקודת הכהילים המפוגלים [נוסח חדש];
1. פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979;
1. פקודת הטבק [נוסח חדש];
1. חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט-1949;
1. חוק הבלו על דלק, התשי"ח – 1958;
1. חוק העבירות המנהליות;
1. פקודת זכות יוצרים, 1924;
1. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;
1. פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;
1. פקודת סימני סחורות;
1. חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000;
1. כל התקנות או הצווים שהותקנו לפי הפקודות או החוקים הנזכרים בפרט זה;
1. סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות; 


	
	
	(8) המפקח הכללי של 
משטרת ישראל


	סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת מתמחים בחטיבת התביעות במשטרת ישראל.




 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

פה מסמיכים את המפקח הכללי?

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

כן, מסמיכים את המפכ"ל. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

היום המפכ"ל, לפי סעיף 12 לחסד"פ, הוא זה שבעצם מסמיך את התובעים המשטרתיים. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

למרות שהוא בעצמו לא בהכרח עורך דין?

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

כן. 

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

הסמכות שלו היא מכוח החוק עצמו. מכוח סעיף 12.   

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אז מה אנחנו עושים פה? אנחנו משאירים לו את מה שקיים, לא?

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

לא, כי היום הוא יכול להסמיך תובעים משטרתיים, וכאן מדובר על הסמכה של מתמחים. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

	
	
	(9) פרקליטי מחוז
	סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת מתמחים בפרקליטות המדינה.


	
	
	(10) המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם הואצלה לו הסמכות כאמור בסעיף 12(ג)
	סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת תובעים ביחידת להב 433 במשטרת ישראל לגבי תיקי פשע חריגים."


                                    
     
 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

נשאלת השאלה מה זה תיקי פשע חריגים. מה שפעם היה חריג, היום כבר נהפך ל...

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

אז הייתה לגבי זה הערה של היועץ המשפטי של הוועדה...

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

...וחשבנו שנכון להוריד את זה. ההאצלות האלה ניתנות היום על ידי היועץ המשפטי לממשלה, זה לא משהו חדש; פשוט השאלה היא מי ייתן את ההסמכות הללו בתחומים המאוד נקודתיים שאותם חוקרות יחידות להב 433 ויחידת התביעות שלהם מנהלת את התיקים. מדובר בתיקי מרמה שונים ודברים נוספים שנמצאים בטיפול. כמובן שבכל מקרה חריג שהיחידה המשטרתית או פרקליטות המדינה חושבים שלא נכון שהם יטפלו, הדברים מתנהלים בהתייעצות שוטפת בינם לבין הפרקליטות, ודברים מועברים לפרקליטות במקום שבו לא נכון שהם ימשיכו להיות מנוהלים על ידם. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

נניח שהחקירה הייתה מלווה בפרקליטים – אלה פרקליטים של היחידה? פרקליטים שלכם? פרקליטים שהייעוץ המשפטי שולח? שפרקליט המדינה שולח? למה הכוונה?

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

כאשר מדובר בתקשורת על ליווי חקירה בידי פרקליט, מדובר בפרקליט מפרקליטות המדינה על כל מחוזותיה. לא מדובר בתובע משטרתי וגם לא ביחידת להב 433. התיקים שעליהם מדובר כאן אלה בדרך כלל לא תיקים שנשמע עליהם בתקשורת. אלה תיקים של מרמה של ביטוח לאומי, מרמה בקרקעות ועוד דברים שונים ומגוונים, שאין שום הצדקה להעביר אותם לפרקליטות אבל יש מקום שיחידה שמתמחה בדבר הזה תמשיך לטפל בזה. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

המחלקה שלך אחראית גם על כל אלה שנותנים סמכויות לאחרים? נניח פרקליטי מחוז שממנים את התובעים ביחידת להב – הם כפופים גם אלייך?

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אז הם כפופים לפרקליט המחוזי, והוא זה שצריך לתת להם את ההנחיות והפיקוח וכו'?  

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

בהיבטי ההנחיות אנחנו מדברים על פרקליט מחוז אחד. זאת אומרת, פרקליטת מחוז תל אביב תיתן ל... במקרה של להב 433 אנחנו מדברים על הסמכה למשנה לפרקליט המדינה. 

 << אורח >> סנ"צ עדנה טנא: << אורח >> 

זה לא של פרקליט המחוז, זה של המשנה. המעבר הוא בין היועץ המשפטי לממשלה לבין המשנה לפרקליט המדינה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

זה מסלולים שונים. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לא, מה שאני ניסיתי לשאול זה לגבי מקומות שאני נותן סמכות לפרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה, לא לפרקליט מחוז. אותם אלה שמוסמכים על ידם, האם הם יוצאים מהבקרה שלך, או שהבקרה, הפיקוח וההנחיה שלך היא גם עליהם?
 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

כמו שאמרתי, אנחנו אחראים רק על התובעים שמחוץ לפרקליטות ולמשטרה. ולכן האצלת סמכות לתובעים משטרתיים אינה מלווה על ידנו. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

זאת אומרת שמי שאחראי על ההנחיה, הבקרה והפיקוח זה בעל הסמכות. נניח, אם הסמכות היא של פרקליט המדינה, אז הוא האחראי. עושים את זה באמת? באמת יש פיקוח והנחיות? או שמרגע שמסמיכים אותם הם עצמאים בשטח. 

 << אורח >> סנ"צ עדנה טנא: << אורח >> 

פרקליט המדינה והמשנה לפרקליט המדינה לענייני פלילים הם המנחים המקצועיים, במקרה שלנו, של יחידות התביעה הפליליות. זה לא משנה של מי תהיה ההסמכה, ההנחיה המקצועית היא לעולם של פרקליט המדינה, היועמ"ש לממשלה והמשנים. במקרה הזה ההחלטה איזו עבירה תטופל על ידי תובעי להב הייתה עד היום נתונה להחלטת היועמ"ש לממשלה, שהסמיך אותנו בהסמכה חריגה. יחידת להב היא חריגה ליחידות התביעה האחרות. ההצעה כאן מדברת בעצם על זה שעכשיו הסמכות תהיה נתונה למשנה לפרקליט המדינה. אני אומר שאנחנו רואים בזה הצדקה משום שבכל מקרה היועמ"ש לממשלה היה מעביר את הבחינה של הנושא למשנה לפרקליט המדינה כדי שיחווה את דעתו. כך שלמען הסדר היותר מהיר ויעיל, עדיף שזה יהיה אצל המשנה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

יש פה שתי הערות. הערה אחת היא להוריד את המילים "לעניינים פליליים". הממשלה רצתה שיהיה כתוב פה "המשנה לפרקליט המדינה", בלי לייחד את זה דווקא לעניינים פליליים, כי יש משנים נוספים שיכולים תאורטית להסמיך. 

הערה שנייה שחשוב לומר לפרוטוקול: בזמנו, כשהוועדה עשתה את החלוקה בין התביעה המשטרתית לפרקליטות, הייתה מחשבה על זה שתהיה הפרדה מוחלטת בין ההסמכה של היועץ לבין התביעה המשטרתית. זאת אומרת, שלא יהיה ניתן לעקוף את ההסדרים שהוועדה קבעה דרך הסמכה של היועץ לשוטרים. בעקבות בקשת הממשלה שינינו את זה, ובאמת יש את האפשרות הזאת, וכדי שזה יהיה תחת פיקוח צריכים לדווח לוועדה כל שנה על השוטרים שהיועץ המשפטי לממשלה מינה ביחידת להב. כל שנה מדווחים, כאשר מדובר בכמה עשרות בודדות של אנשים. רק חשוב להדגיש שגם כאשר מי שיסמיך את אותם תובעים יהיה המשנה, כמובן שגם ההסמכות שלו כלולות בחובת הדיווח לוועדה על פי סעיף 12(ד) לחסד"פ.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

את הדגשת שמדובר פה במקרים הקטנים של להב. מה לגבי התיקים הלא קטנים?

 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

בהם מטפלת הפרקליטות. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

אבל פה נתנו סמכות למשנה לפרקליט המדינה - - -

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

- - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

למה צריך להוריד את הסיפה?

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

לגבי מקרי פשע חריגים. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

בסדר, הורדנו את המקרים החריגים. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

הורדנו. אבל אני מבין שהכוונה שלכם היא למקרים הקטנים יותר. כי המקרים הגדולים יותר, שאולי כן יגיעו לתקשורת - - -

 << אורח >> סנ"צ עדנה טנא: << אורח >> 

הייתי נזהרת מלומר את זה ככה. אם ההבחנה היא בין מה מגיע לתקשורת ומה לא - - -

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

לא, לא - - -

 << אורח >> סנ"צ עדנה טנא: << אורח >> 

אני חייבת להגיד שגם תיקים שמטופלים בלהב, על ידי היחידה שלי – אני ראש יחידת תביעות להב – מגיעים לתקשורת. אבל בעיניי לא זה המדד אם נקבל הסמכה או לא נקבל הסמכה לטפל בעבירה מסוימת. העבירות שאנחנו מטפלים בהן זה עבירות עוון ועבירות פשע, שיש בהן סמכות מקבילה לפרקליטות. היתרון של יחידת תביעות להב זה שהיא נמצאת בתוך להב 433, ואנחנו נותנים שירות ליחידות הארציות. כאשר מדובר בעבירות שרובן מגיעות לבית משפט מחוזי, אין לנו סמכות לטפל בהן. עבירות עוון ופשע, שמטופלות בבית משפט שלום, מטופלות רובן גם על ידי יחידת תביעות להב. למשל, בשנה וחצי האחרונות אנחנו הוסמכנו לטפל בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, סעיף 4 למשל; או למשל בעבירות של קניין רוחני, בעבירות של זיוף כספים כאשר מדובר גם בעבירת פשע וכו'. אבל המדד הוא לא מה מגיע לתקשורת אלא מה המסוגלות שלנו לטפל. 

עכשיו, יחידת תביעות להב היא יחידה שונה מיחידות התביעה האחרות. אפשר לומר שזאת יחידת סמי-פרקליטות. כי היקפי העבודה שלה והאופי של העבודה שלה הוא בדיוק כמו של הפרקליטות. רק שאנחנו לא מגיעים לבית משפט מחוזי. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

מבחינה מקצועית אתם תחת יחידת התביעות המשטרתית?

 << אורח >> סנ"צ עדנה טנא: << אורח >> 

מבחינה מקצועית אנחנו תחת חטיבות התביעות המשטרתית, אבל כמו התביעות המשטרתיות האחרות וכמו הפרקליטות, אנחנו מונחים על ידי פרקליט המדינה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

אחת הנקודות שהוועדה עמדה לאורך שנים ארוכות בדיוני הוועדה זה הצורך להפריד בין הגוף החוקר לגוף התובע, ובמשטרה באמת נעשו שינויים ארגוניים מאוד גדולים, מה שהפך את היחידה יחידה עצמאית - - -

 << אורח >> סנ"צ עדנה טנא: << אורח >> 

אתה שואל שאלה כללית?

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

אני שואל ספציפית עליכם, כי את תיארת שאתם יושבים ביחד עם היחידה החוקרת, בשונה מיחידת התביעות - - -

 << אורח >> סנ"צ עדנה טנא: << אורח >> 

אז אני אחדש לך שמרבית יחידות התביעה יושבות בתוך מתקנים משטרתיים. חלק אחר יושב גם בתוך - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

לא, אני לא מדבר על ישיבה פיזית, אני מדבר על הבחינה הארגונית. הרי הפכו את זה לגוף נפרד ושמו בראשו תת-ניצב - - -

 << אורח >> סנ"צ עדנה טנא: << אורח >> 

ראש להב הוא לא המפקד שלי, אלא תנ"צ דדו זמיר, ראש חטיבת התביעות. הוא המפקד שלי והוא גם המנחה המקצועי שלי. אז זאת ההפרדה. אמנם אני יושבת פיזית בתוך מתקן להב, אבל אני לא כפופה להם. אגב, גם פרקליטים שמגיעים ממיסוי וכלכלה או מכל יחידה אחרת מהפרקליטויות השונות, גם הם באים ונכנסים למתקני להב ומלווים משם את החקירה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

לא, לא דיברתי על העניין הפיזי, דיברתי על העניין הארגוני. 

 << אורח >> סנ"צ עדנה טנא: << אורח >> 

אנחנו מופרדים, ראש להב הוא לא המפקד שלי. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

נמשיך.   

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >> 

רגע, רק כדי שיהיה לי ברור – בפרט (10) אנחנו הורדנו את הסיפה לגבי תיקי פשע חריגים והורדנו את "לעניינים פליליים". 

 << דובר >> אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): << דובר >> 

כן. 

 << אורח >> יפעת רווה: << אורח >>     

	תיקון התוספת הרביעית
	1. 
	בתוספת הרביעית לחוק העיקרי, בפרט 1, במקום "מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי סעיף 12" יבוא "מי שהוסמך לפי סעיף 12(א)(1)(ב)", ובמקום "המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין" יבוא "המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה".



 << אורח >> בת-אור כהנוביץ: << אורח >> 

זה תיקון שהוא טכני במהותו. הרעיון בו הוא רק להתאים את שם המחלקה, הוא לא מייצר שום שינוי בסמכויות. 

התוספת הרביעית עוסקת בסגירת תיקים בהסדר. בשעתו הוועדה הזאת, בגלל הפיקוח של המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין על התובעים בתכנון ובנייה, הרחיבה את האפשרות של סגירת תיקים בהסדר גם לתובעים בתכנון ובנייה – ובזה זה עוסק. 

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

טוב. קודם כול אנחנו נאחל לכולכן, כל אחת בתחומה, שיהיה בהצלחה ושתעשו את זה ביושר ועם לב פתוח. אנחנו היום נמצאים ביום לא פשוט מבחינת הטענות שיש, שכאילו כתוצאה מחקירות מישהי התאבדה. אני לא נכנס לשאלה אם זה נכון או לא נכון, אבל זה מרחף. מצד אחד רוצים ללחוץ כדי להוציא, שזו טבעה של חקירה; ומצד שני יכולות להיות לזה השלכות רחבות וקשות מאוד. ולכן צריך לעשות את הדברים בשום שכל ולהסתכל תמיד גם על התוצאות האחרות שיכולות להיות, שלפעמים הן נוראיות. אז שוב, מצד אחד שיהיה בהצלחה ושתגיעו לחקר האמת, אבל מצד שני, תעשו את זה עם לב פתוח ורחב ועם עין טובה. 

מי בעד לאשר את צו סדר הדין הפלילי (תיקון התוספת השלישית והרביעית), התשע"ט-2018?

הצבעה

בעד אישור הצו בכפוף לשינויים שנאמרו לפרוטוקול – פה אחד
צו סדר הדין הפלילי (תיקון התוספת השלישית והרביעית), התשע"ט-2018 אושר בכפוף לשינויים שנאמרו לפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> 

הצו אושר. שיהיה לכולכן בהצלחה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:35. << סיום >>