פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכספים
03/03/2025


מושב שלישי



	פרוטוקול מס' 606
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ג' באדר התשפ"ה (03 במרץ 2025), שעה 9:30



סדר היום:
 << נושא >> צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 2 והוראת שעה מס' 2), התשפ"ה-2024 (מיסוי ירוק) << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
משה גפני
ולדימיר בליאק
אלי דלל
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
נאור שירי


חברי הכנסת:
לימור סון הר מלך
קטי קטרין שטרית 


מוזמנים: 
	נועם קום
	–
	ממלא מקום יושב ראש  ארגון מנהלי תחבורה, ארגון מנהלי תחבורה

	שירה מסיכה שלי
	–
	מרכזת תחבורה, המשרד להגנת הסביבה

	רן רייז
	–
	מנהל אגף תחבורה, המשרד להגנת הסביבה

	לילי אור
	–
	עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

	קובי בוזו
	–
	מנהל תחום בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

	אורי זיסקינד
	–
	כלכלן, רשות המסים, משרד האוצר

	נטליה מירנצ'וב
	–
	מנהל תחום מפקח ארצי-כלכלה, רשות המסים, משרד האוצר

	מירי סביון
	–
	משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

	מני הסה
	–
	יועץ מנכ"ל רשות המיסים

	נחום יהושע
	–
	משרד האנרגיה

	אלכס מילר
	–
	חבר כנסת לשעבר

	רותם קופר
	
	

	ישראל קלבו קופר
	
	

	ברק עוז
	
	

	טל קופרשטיין
	
	

	אורה רובינשטיין
	
	

	אמיר השכל
	
	

	אלון שניר
	
	

	רביד צנעני
	
	





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
עופרי נודל

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הדס ליפמן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 2 והוראת שעה מס' 2), התשפ"ה-2024 (מיסוי ירוק) << נושא >>   


 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שני, 3.3.25, ג' אדר התשפ"ה. על סדר-היום: דיון במיסוי הירוק - צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 2 והוראת שעה מס' 2), התשפ"ה-2024. טרם שאנו מתחילים כמנהגנו, נמצאות משפחות של החטופים פה. החטופים – יש עדיין חטופים שנמצאים שם בעזה בשבי החמאס. אלון שניר, בבקשה. שרוליק, בבקשה.

 << אורח >> ישראל קלבו קופר: << אורח >>   

בוקר טוב. אני הבן המאומץ של עמירם קופר מקיבוץ ניר עוז. לפני כשנה וחצי, כשהתחלנו את התהליך, היינו צריכים להסביר מה אנחנו יודעים שקורה להם שם ומה מצבם. היום יש עדויות ממש שמגיעות משם, וכולנו יודעים כמה זה בעייתי שאנו לא משחררים אותם. 

לא אחזור על כמה הם סובלים שם ובטח לא כמה אנחנו סובלים פה. לאבי זה כבר לא יעזור, אבל מה שהייתי רוצה לומר בכל מקום שאפשר, וזה יהיה די קצר – אם המדינה לא תעשה את המקסימום כדי להחזיר את החטופים האלה הביתה, אני מניח, כפי שקורה אצלי והנכדים ,שלי שלא אשלח אותם לצבא שלא מחזיר אותם, וזה יקרה בעוד הרבה בתים, וזה יהיה סוף המדינה הזו, כי אם המדינה לא מרגישה מחויבת להחזיר אותם הביתה, לא נשלח אותם החוצה. תודה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה. רותם קופר.

 << אורח >> רותם קופר: << אורח >>   

שמי רותם קופר. אני הבן של עמירם ונורית קופר מקיבוץ ניר עוז. שני הוריי נחטפו. אימא חזרה אחרי 17 יום יחד עם יוכבד ליפשיץ. אבא נחטף בגיל 84. אחד מהמבוגרים. ממה שאנו יודעים, שרד כארבעה חודשים. הוחזק ביחד עם חיים פרי, אברהם מונדר, אלכס דנציג, יגב בוכשטב ונדב פופולוול. שרד כארבעה חודשים. אדם בן 84.

איחרנו, בטח איחרנו לגבי אבא. כי את אבא היה אפשר להוציא, ארבעה חודשים, גם את שירי ביבס, לפחות חודש, חודש וחצי, אריאל וכפיר. עכשיו לאחרונה התבשרנו על אוהד יהלומי ועל איציק אלגרט ועודד ליפשיץ ולפני זה אריה זלמנוביץ – כולם הגיעו בחיים. חלקם שרדו שבועות, חלקם שרדו חודשים ארוכים. את כולם אפשר היה והיה צריך והייתה חובה לשחרר ויש לנו – אנו יודעים שיש עוד חטופים רבים, כ-24 יכולים להיות בחיים. רק מקיבוץ ניר עוז יש עוד 14 חטופים שם. חמישה, אריאל ודוד קוניו, מתן צנגאוקר ואיתן הורן ועובד תאילנדי שיכולים להיות בחיים ויש עוד תשעה שלא בחיים.

הגעתי לפה מספר פעמים. אני לא מתגורר בארץ. אני שואל את עצמי למה באמת לבוא לפה? יש הרגשה אצלי, אצל בני משפחה שמגיעים לפה, שדברים נופלים על אוזניים ערלות, אז למה לבוא לפה? אם אנחנו לא משפיעים על מישהו או על משהו.

אבל גם אם סיכוי של 1 מ-100 שקרן אור תבוא פה ותפתח לבבות ואולי השפענו על מישהו במשהו, הרי אתם פה חורצים גורלות, אז היה באמת שווה לבוא לפה. גם אנחנו שמענו מחטופים רבים שמה שחיזק אותם ואולי החזיק אותם בשבי זה המאבק של העם, פחות של מנהיגי העם ושל הפוליטיקאים, אנשים שיושבים במשכן הזה. המאבק של העם עזר להם הרבה. 

גם אני מרגיש, שהדורות הבאים, הבנים, בנות שלנו, נכדים ויהודים לדורות מסתכלים עלינו, איך אנחנו מתנהגים בשעת אסון זאת, אסון לאומי בסדר גודל של חורבן בית. מה כל אחד מאתנו עשה בימים, שבועות, חודשים ושנים של אסון זה? האם באמת, כמו שרבים אמרו לי פה, אתם עושים, אני עושה, כל אחד שיושב פה ואחרים באמת כל מה שאפשר להציל נפשות, אחים ואחיות יהודים, אבות, סבות, ילדים, תינוקות? או שמסתכלים פה קצת לצד השני, מפנים עורף, ממשיכים הלאה? מה כל אחד מאתנו עשה? זו שאלה שאני חושב מאות שנים עוד ילמדו את זה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה. טל קופרשטיין.

 << אורח >> טל קופרשטיין: << אורח >>   

אני אבא של בר. בר בן 22 מחולון. לפני חמש שנים נפצעתי בתאונת דרכים, בזמן שהתנדבתי באיחוד הצלה, בדרך להציל חיים של ילדה בת 4. אחרי התאונה עברתי שבעה ניתוחים, ובניתוח האחרון קיבלתי אירוע מוחי. מאז לא דיברתי ולא הלכתי, ואני סיעודי.

מגיל 16 בר ניהל את העסק של הפלאפל, שפתחתי רק חודשיים לפני התאונה, ופרנס את המשפחה.  הוא עבר לגור אצל ההורים שלי, כדי שלמטפל שלי יהיה מקום לישון. ב-7.10 הוא עבד בנובה בתור סגן קב"ט. וכשהגיעו המחבלים, בר סייע לפצועים. הוא נסע לפטיש על ריינג'ר ארבע פעמים, יכל לברוח, אבל בחר לחזור לתופת. 

באחת הנסיעות לפטיש הוא שם חוסם עורקים לשני גבאי, ואמר בטלפון לאבא שלה, שלא יגיע לשם, כי יש הרבה בלגן. בר לקח את שני לאמבולנס הדמים. גילינו על החטיפה של בר ב-11 בבוקר, כשפורסם סרטון הזוועה, ובו הוא אזוק בידיים וברגליים, עם חבל מסביב לצוואר. גם ברגע הזה בר צועק למחבלים את שמו, ומבקש שיטפלו באלקנה בוחבוט הפצוע. זה בר, שתמיד דואג לאחרים לפני שדואג לעצמו.

בשנה האחרונה אני עובד עם קלינאית תקשורת, ולמדתי לדבר מחדש. היום אני נואם בכנסת כאן ומספר לכם על בר. זהו.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה לך. ברק עוז.

 << אורח >> ברק עוז: << אורח >>   

שלום לכולם. אני בן משפחה של בר. בר זה חבר הכי טוב שלי. אספר לכם קצת על בר מהצד שלי, ואז אספר על כל מה שעבר במסיבה הזאת. קודם כל, כמו שראיתם זה אבא של בר. הוא גיבור בפני עצמו. כמו ששמעתם את דבריו, בגיל 16 בר נאלץ לפרנסה את המשפחה ולחיות חיים שילד רגיל לא חי אותם. עם כל החיים הלא פשוטים שבר עובר ועבר, בר אף פעם לא הראה קושי או לא חייך או לא שמח. בר זה הילד הכי חייכן ושמח ומאושר שאני מכיר. הוא אדם שאני הכי אוהב בעולם. החבר הכי קרוב אליי והכי יקר לי. 

באותו יום במסיבה ההיא בר הלך להביא פרנסה הביתה. הוא לא הלך לחגוג ולא הלך ליהנות במסיבה. בר יכול היה להינצל מהתופת ההיא. הוא יצא ונכנס לאזור המסיבה מספר פעמים. הוא פתח נתיב מילוט לחוגגי המסיבה. הוא הציל כל כך הרבה אנשים. אבל מה שהכי עצוב זה שהוא נשאר שם. כי בר באמת גיבור אמיתי. 

כמו שטל אמר, בר אף פעם לא עניין אותו עצמו. הוא תמיד דואג לכולם. בסוף הוא ידאג לעצמו. לכן אנחנו כאן. עברו כל כך הרבה ימים שבר לא אתנו כבר. אנחנו מחכים לו שיחזור ולנו אין עוד משאלה ואין לנו בקשה. אותנו לא מעניין המלחמה. אנו רוצים שבר וכל החטופים ישובו הביתה. אחר כך כל השאר. תודה רבה.

אמיר השכל:

יש לי בקשה אליך: קח את כל הסיעה ותראה להם את העדות של אלי שרעבי. זה חשוב מאין כמוהו כדי להבין מה אנשים עוברים שם. יש לקחת בחשבון שחלקם היום נמצאים לבד כי אלה ששוחררו עזבו אותם. זה נורא. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מקבל את דבריך ובטוח שגם מי שלא ראה אתמול, אחרי הדברים שבכל החדשות דיברו, הלך וראה את זה. הדברים כואבים ומזעזעים. אורה.

 << אורח >> אורה רובינשטיין: << אורח >>   

אני דודה של בר, אחות של טל. לא אחזור על דבריהם. בר קיבלנו אות חיים עליו. כפי שאמרתם, אלי שרעבי, כל מה שסיפר, מה שכל החטופים היום עכשיו בשבי – הם לבד, נמצאים בתוך המנהרות וכשאני מדברת על כולם זה בר וכל החטופים. הם נמצאים במנהרות ללא אור יום מיום חטיפתם. הם מורעבים. רזים. כמו ניצולי שואה. ואני יכולה לומר שבר בצורה כזו, לא יודעת כמה זמן יוכל לחיות. אם כבר עברו מעל 500 יום ואם ראינו את כל ניצולי השבי שחזרו ואיך הם נראים, שהם 30 קילו פחות, כל אלה שעדיין נשארו שם, כשיחזרו, יהיו מעל 30 קילו פחות. מה זה אומר על בחורים צעירים ועל אחרים שהם במשקל כל כך ירוד? ללא אור, ישנים על מזרנים מלוכלכים, לא מתקלחים, לא מקבלים תרופות. מתעללים בהם. גם נפשית, גם פיזית. 

כשאני אומרת את הדברים הללו, אני רואה לנגד עיניי את אושוויץ, את ניצולי השואה, שחזרו משם. אני רואה את זה היום. וזה קשה ביותר. וכפי שנאמר פה, גם על ידי אלי שרעבי, שהם עזבו, הניצולים, השבים שבו הביתה, אבל אלה שנשארו מאחור עדיין בתוך התופת הזו, ואם עכשיו אנו מפסיקים את העסקה, מה יהיה איתם? מה יהיה עם החללים, שאחר כך לא נדע היכן הם קבורים ולא יחזרו? מה יהיה אם ניכנס למלחמה? מי אמר שנוכל להחזיר אותם אחרי זה? הרי אנחנו יודעים מתוך כל הסיפורים, מכל מה שהשבים סיפרו, שהם הרגישו את המלחמה, וגם סבלו מהפצצות, וחלקם איבדו חיים. גם המבצעים שלנו, שכביכול הצליחו, היו הרבה מבצעים שלא הצליחו, וכ-37 חטופים נהרגו או נרצחו, ולכן אני אומרת, שמלחמה לא תחזיר אותם. היום יש לי שלושה חיילים מילואימניקים בבית שהיו לאורך כל המלחמה, אחד הבנים שלי היה מעל 300 יום והציל חיים במלחמה כי הוא רופא. החתן שלי גם כן אותו דבר. והבן הנוסף שלי. ואני אומרת, בשביל מה מלחמה? אני לא רוצה שהם ילכו למלחמה הזאת. לא רוצה שישתתפו בה כי מה הסיבה? להחזיר את החטופים? לא החזרתם אותם במלחמה. רק בעסקה אפשר להחזיר אותם.

אני פונה לכל אחד מכם וגם לאלה שלא נמצאים פה ומבקשת שתעביר את המידע לכולם שרק על ידי עסקה אפשר להחזיר אותם ונכון לשלם מחירים מאוד כואבים אבל זה המחיר שהמדינה הזו צריכה לשלם על ההפקרה שהייתה ועל זו שקיימת. ואחרי זה, כל מה שרוצים לעשות, שתעשו. כי אין מחילה לאותם עוולות, לאותם אנשי חמאס, אבל קודם כל תחזירו את החטופים, וזו צריכה להיות המטרה הראשונה והיחידה של המדינה הזאת. ואני מבקשת ממך ומכל מי שנמצא פה, למרות שלא הרבה נמצאים פה, לקחת את זה בחשבון ולעשות מה שצריך כדי להחזיר את בר ואת כל החטופים הביתה. תראו את אחי. כמה הוא גיבור וכמה כוחות נפש הוא צריך וכוחות גוף הוא צריך כדי להילחם את המלחמה של הבן שלו. זה לא מובן מאליו, ממש לא. תודה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה. אלון שניר.

 << דובר >> אלון שניר: << דובר >>   

שלום, אני תאום של סרן לירון שניר הי"ד, קצין בסיירת גולני. יש מטרה קדושה, להחזיר את החטופים. עם זאת, חייבים להמשיך עד הניצחון, שלא יהיה יותר לעולם חטופים ואף אחד לא יצטרף למשפחות השכול שאי אפילו לא יכול להסביר במילים מה זה הכאב הזה. אחי התאום לא היה צריך להיכנס לעזה – הוא היה צריך להתקדם לתפקיד סמ"פ בגולני והתעקש במשך כמה שבועות כי רצה להחזיר את החטופים ולהגן על המדינה. ברשותך אשמח להשמיע הקלטה קצרה שכרמלה מנשה ראיינה אותו כמה ימים לפני שנכנס לעזה וזה מה שהוא ענה לה.

משמיע הקלטה.

 << דובר_המשך >> אלון שניר: << דובר_המשך >>   

אחי התאום, לפני שנכנס לעזה, לא עניין אותו שום דבר. כפי שאמרתי, לא היה אמור להיכנס. הוא כל יום אמר לי שהמטרה שלו היא להגן על המדינה ולהחזיר את החטופים, לא משנה מה יקרה לו. 

אני רוצה לדבר על העניין של האחדות. אנחנו בסוף פה במלחמה על הקיום שלנו. זה כבר לא ימין, שמאל, דתיים, חילוניים. כולם צריכים להיות מאוחדים פה כדי שבאמת ננצח ועד הסוף. אשמח להקריא – רבע שעה לפני שאחי התאום נכנס לעזה, רשם צוואה לכולנו אשמח להקריא אותה. כותב כך: 

זה סוף-סוף קורה. כבר התחלתי לאבד תקווה שניכנס וב"ה יש לי הזכות לקחת חלק במלחמה ולהיות בתוך עזה, להילחם, להחזיר את הכבוד של צה"ל ועם ישראל, ובעיקר לדאוג שלעולם לא עוד. מה שהיה זה לא מה שיהיה. אנחנו חזקים יותר, טובים יותר, מוסריים יותר, ולנו יש התביעה האמיתית על החיים ועל הקיום שלנו בארץ ישראל, וזה הזמן לומר זאת בבירור לעצמנו ולכל העולם: עם ישראל חזק, וכל מי שינסה או ירצה לפגוע בנו, יקרה לו מה שקרה לחמאס. יש עוצמות בעם, יש אחדות, וכואב שהקב"ה צריך להראות לנו את זה בדרך הקשה, אבל אני שמח שמתגלים ויוצאים לפועל כל העוצמות ואחדות העם, ועכשיו זה תורי להיות, להילחם, להעז ולפקד על הצוות בעת הזאת, במלחמה הזאת. בעוז וענווה אמלא את התפקיד ואוביל את הצוות בקרב. אנחנו חזקים ומלאים בעוצמות, שמח על הזכות לקחת חלק. אם חלילה יקרה לי משהו, אני אוהב את המשפחה שלי, ובזכותם אני מי שאני. צריך לזכור להיות בגדלות, לאהוב את החיים ותמיד להוסיף טוב בעולם, לשמח אנשים, לראות את החלש ולעזור לו. לחייך לאנשים, לזרוק מילה טובה. להיות טוב, זאת השאיפה. טוב לכול. וזה לא עולה לנו כלום, להיות טובים ולעשות טוב. שמח על החיים ועל מה שעשיתי והייתי עבור העם שלי, עבור מי שהיה סביבי לאורך השנים והצלחתי להשפיע עליו טוב. אנחנו צריכים להיות טובים ולעשות טוב.

בדיוק כמו שאחי התאום כתב, צריך להיות פה מאוחדים כי שנוכל לנצח את המלחמה הזאת ועד הסוף. תודה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה. רביד צנעני, גם אח שכול.

 << דובר >> רביד צנעני: << דובר >>   

שלום לכבוד היושב-ראש. אני אח של סמ"ר תובל יעקב צנעני ז"ל. תובל שירת בחטיבה 188 בגדוד 53 של שריון והיה בפלוגת גולן. ב-7.10 הם ירדו שם משקף לצאלים, והתחילו לעבוד על הטנקים. באותו חודש נהרג המג"ד סלמן חפקה. תובל היה ילד שמעריך הכול והיה לו מאוד קשה עם המלחמה. כל המהות שלו במלחמה הייתה לנצח את האויב, להחזיר את החטופים הביתה. זה מתגשם שהוא נכנס והגאווה הזאת שבערה לו בעיניים, של הינה אנו הולכים לעשות משהו טוב למען העם שלנו. לפני שנכנס החליט שהוא לא רושם צוואה וכותב יומן. ביומן מזכיר חלק קטן מאוד, שמאמין בקב"ה וביכולות שלהם, ושאם יקרה אירוע הם יתפעלו אותו כמו שצריך. הוא רושם שם, שהוא לא רוצה שיהיו עצובים, זה המסר שאני רוצה להעביר פה. להפך, הוא רוצה שישמחו כי זכה  להגן על עם ישראל. יחד עם זאת אסור לקחת את ההקרבה שלו לשווא ואת הדם שלו ושל חברים שלו. שניים מחבריו לטנק נהרגו גם הם, איתן פיש ויקיר שינקולובסקי, ואסור לקחת את ההקרבה שלהם לשווא כי על האדמה הזו שהם נלחמו עכשיו מתרוצצים שם מאות אם לא אלפי מחבלים. 

תובל אחי נכנס לזייתון למרות שלא היה חייב. היה יכול להישאר כחלק מכוח אחורי שמחכה לכניסה בהמשך, ונלחם שם. לקח חלק ככוח פינוי, תנין, פינוי של החבר'ה שלנו שנפצעו באופן קשה ודאג להחזיר אותם בחזרה הביתה לבית חולים כשהם מקבלים את הטיפול המתאים להם. חלקם אפילו שרדו. תובל סבל שם מבצקות ברגליים – תבין את הגדולה שלו – הרגליים שלו התנפחו ברמה לא נורמלית שלא התאימו בכלל. הרופא אמר לו: קח יומיים חופש, צא החוצה. סירב. אמר: לא עוזב את החבר'ה שלי. הפתרון היצירתי שמצא - הלך יחף על ההריסות בעזה. לא הלך לישון עד שלא עובר בכל הנמרים ולוחץ את הידיים של הגולנצ'יקים ואומר תודה על מה שיש. 

תובל נכנס עם אותו רופא לטנק, והייתה לו הרגשה שהולך למות אז כבר ביומן רושם: מרגיש שמשהו רע הולך לקרות, מדבר על זה עם עצמו המון במחברת. הרופא נכנס ואומר לו: אם פוגע בך פה אתה מת. לא משנה מה – RPG, פצמ"ר. אתה מת. תובל מסתכל עליו ופשוט מחייך. הרופא אומר לו: מטומטם, למה אתה מחייך? הוא אומר לו: אני יודע. אומר: לא הבנת אותי. אם קורה לך משהו אף אחד לא יכול להציל אותך. אומר: יודע וממשיך לחייך. משם החבר'ה שלנו התארגנו להתקפה בסג'עייפה. תובל רואה במהלך הפסקת האש שחמאס מארגן שוב מטענים ועמדות RPG ומגייס מחבלים. מסתכל על האויב, מתארגן, וחושש ואומר לעצמו שצריך להיות מוכנים לכל תרחיש. לפני שנכנסו לסג'עייה חשוב לי לציין שהיה לו כל כך חשוב להחזיר אותם הביתה. תובל החזיר 136 במבצע. לקח חלק בו, הסתכל דרך הפריסקופ של הטנק, אבטח את הכוחות שלנו, את השיירות שלנו, את החטופים לנו. הסתכל עליהם והיה מוכן לכל מצב שלא יקרה. נכנס לסג'עייה. התנדב להיות טנק ראשון למרות שיודע שהולך למות. אומר לו: אל תיכנס טנק ראשון, ועונה: אכנס טנק ראשון, על הפרינציפ. למען עם ישראל. נכנס, חיסל 80 מחבלים לפני שנפל, כך שמעתי מחבריו שהיו שם, ובפנייה אחת ארורה הטנק חוטף RPG עם ראש נפץ כפול שמתפוצץ בפנים. 700 מעלות של חום ואחי נחנק למוות יחד עם הצוות שלו.

אנו לא רוצים שהמלחמה תתארך אבל יש פה גורל של 8 מיליון אזרחים שחייבים לחיות פה עם ביטחון, וחייבים לנצח את המלחמה הזאת בכל מחיר. אנו לא מתמודדים עם בני אדם שיכבדו הסכמים ואנו צריכים להבין את המשמעות של ערבות בין לאומית להסכמים האלה כי מה שנחתום לא נוכל להשיב אחר כך. לא נוכל לחזור להילחם ונצטרך לחכות שיקרה פה עוד אירוע גדול כדי שנוכל לתת מענה למה שפוגע בנו. 

אנו עשרות שנים בסכסוך הזה איתם, עשרות שנים הם פוגעים בנו, עשרות שנים חיילים נכנסים ונהרגים, והמשמעות של למה הם נהרגים לא ברורה מספיק. מה יוצא לנו מזה שחיילים נכנסים, נלחמים למען העם, מביאים את ההישגים הנדרשים, ובסופו של דבר פונים אליי חבר'ה, אומרים לי: אני רואה את המחבלים מתארגנים מחדש, אני רואה איך הם מניחים מטענים על הגדר ואני אמור להיות שם בקרוב. מה אני אמור לעשות? איך אפשר להילחם כך? איך אפשר להביא ביטחון לעם כך? 

חשוב לי לסגור עם המילים של תובל. בסוף הכול מסתדר. הוא אומר כך: בסוף הכול יהיה בסדר. אם שום דבר לא בסדר, סימן שזה לא הסוף. תובל היה ילד בן 20 שהקריב את חייו למען המדינה, שירת במד"א באחריי, הוביל נערים לגיוס משמעותי שהיום נמצאים בצבא. התגייסו לתפקיד קרבי לוחם. היה בשל"ח, היה במד"צים, קיבל כוכב אות, עשה כל כך הרבה. תמיד נתן מעצמו. אם חבר צריך לצאת והוא אמור לצאת בדיוק באותה שבת הוא היה רב עם המפקד שלו בכוונה תחילה כדי שהוא יסגור את השבת הזאת והחבר ייצא ולא יבין לעולם למה. תבין איזו גדולה הייתה לאדם הזה שנלחם בשבילנו, ואסור לנו לתת לדם שלו להיות לשווא. אסור לנו לוותר על זה. 800 חללים, 800 משפחות מפורקות ובשביל מה? בשביל שהם יסתובבו חופשי בסאלח אודין עכשיו, עציר שאחי היה ראשון בו? לא ניתן לזה לקרות. אנחנו ננצח עד הסוף, בלי ויתורים לחמאס. נחזיר את כולם הביתה בסופו של דבר. הכול יהיה בסדר. 

אני מבקש רק לנוכח הרוח של הוועדה להוסיף דבר אחרון. אנחנו אחים שכולים. אתה יושב-ראש ועדת הכספים. אני מבקש ממך, כולם מקבלים סיוע חוץ מאתנו. אנחנו קורסים בין ההנצחה לעבודה לכאב. ראינו לא מעט. יש אחים כמוני שזיהו ותחקרו ושמעו כל פרט ופרט. ראיתי יותר מפעם אחת, גם במחנה שורא הייתי חצי שנה אחרי. אנו רואים, אני לא מסוגל לחזור לשגרה כמו שצריך. אנחנו צריכים את הסיוע שלכם. זה חשוב מאוד ואני מבקש שתשימו על זה את הידיים שלכם ותלוו את זה. אנחנו צריכים אתכם. אף אחד לא מתייחס אלינו בהקשר הזה. זה המון. אני יודע שזה לבקש המון. אנחנו צריכים את עזרתכם. אנו קורסים. כמוני עוד הרבה. היה לי אתמול 24. יש כמוני בני 40 שלא מסוגלים להמשיך את חייהם כמו שצריך, אז תודה רבה לך היושב-ראש על הזמן, תודה רבה למשפחות, חבר'ה שלנו, מעריך את כולם מאוד. עם ישראל חי.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה. לגבי הפנייה האחרונה שאמרת, אפשר להיפגש, ולשמוע, ומה שניתן יהיה לעזור בעניין הזה, נעזור. הפסקה של שתי דקות.

 << אורח >> ישראל קלבו קופר: << אורח >>   

אם אפשר לראות את הסרטון – אני רואה שזה מוכן. שניזכר מול מה אנחנו עומדים.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

בטח, בבקשה.

מוקרן סרטון

 << דובר_המשך >> ישראל קלבו קופר: << דובר_המשך >>   

תודה רבה. תוציאו אותו.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה. הפסקה 2 דקות.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:21 ונתחדשה בשעה 10:23.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מחדש את הישיבה. על סדר-היום: צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 2 והוראת שעה מס' 2), התשפ"ה-2024 (מיסוי ירוק). רשות המיסים, מי מציג את מה שפרסמתם, רוצים לפרסם אחרי הדיון הקודם? מירי, בבקשה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אחזור על הצווים שנכנסו לתוקף ב-1.1. הצגנו אותם אבל כדאי להזכיר לכולנו. לאורך השנים האחרונות הייתה ירידה נמשכת במס קנייה על כלי רכב, גגם בסך הכול בשיעור מס קנייה מתוך הכנסות המדינה וגם במס קנייה מתוך השווי של כלי הרכב. הצווים האלה פיסקליים, יש להם תפקיד להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים. העדכון שנעשה בצווים הללו מתייחס למנגנון של המיסוי הירוק. במנגנון הזה יש מתווה שבו אנו נותנים הטבה במס קנייה לכלי רכב לפי רמת הזיהוי שלהם. הקטנו את ההטבה הזאת לכלי הרכב השונים בצורה שווה. כלומר הוספנו סכום קבוע למיסוי כלי הרכב או הפחתנו את ההטבה בסכום קבוע. זה נוגע ל-13 קבוצות רכב מתוך 15 ששם הפחתנו את ההטבה עד כדי כך שבקבוצה העליונה כבר אין הטבה כלל. יחד עם זאת בשתי קבוצות הרכב המזהמות ביותר, 14 ו-15, כדי לשמור על היתרון היחסי של כלי רכב שהם פחות מזהמים ביחס לכלי רכב מזהמים, ביחס לקבוצות הללו בעצם הגדלנו את מס הקנייה. גם בתוך הקבוצות האלה עשינו עוד דבר שונה, יש קבוצת כלי רכב שהיא 15 שהם כלי הרכב המזהמים ביותר. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תני לנו דוגמאות של רכב מזהם ביותר. עוד מעט תסבירי כמה היה בהטבה, הורדנו את ההטבה עד שהגענו לאפס והעלינו אותה במקום אחר. להסביר את זה יותר בפרוטרוט.

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

בלי להיכנס לדוגמאות ספציפיות אבל יש רכבים שהם עם מנועים מאוד גדולים שצורכים הרבה דלק. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אתה מדבר על משאיות?

 << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >>   

לא. כל מה שמירי דיברה מתייחס לרכב נוסעים, מכוניות פרטיות בלשוננו. ששוקלות עד 3.5 טון. אין פה משאיות או אוטובוסים או כלים כבדים מעל 4.5 טון – שהם פטורים בכלל ממס קנייה. אנו מדברים על כלי רכב.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

רכב פרטי, משפחתי, הוא אני יכול לנסוע עם רכב של חמישה מקומות, הרכב הזה יכול להיות שהוא מזהם ברמה 15?

 << דובר_המשך >> קובי בוזו: << דובר_המשך >>   

יכול להיות.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

יש לכם סוגי רכבים לתת לנו דוגמה. אני נוסע על שברולט טראוורס, איזה רמה הוא?

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

סביר להניח ש-15. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הכי מזהם שיש.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

כנסת ירוקה ורכבים היברידיים אנחנו עדיין לא יכולים להביא פה.

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

יש.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

תעשה כמו אגד – תצבע את הרכב בירוק.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

להבין, כשאנחנו מדברים, רכב משפחה, אני נוסע עם משפחה שמונה מקומות כלומר אני עם הרכב הכי מזהם.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

רוב הכלים בקטגוריה הזו זה או רכב ספורטיבי עם מנוע מאוד גדול כמו מכוניות מרוץ. הכי מזהמים שיש כאלה שמתקרבים כבר לאלף. אנו רואים שם פורשה ומזרטי ומה שתרצה וג'יפים.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

דיזל או לאו דווקא?

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

לרוב הם בדיזל. כמו לנד רוברים כאלה. רכב משפחתי הוא בדרך כלל קצת פחות אבל יכול להגיע גם ל-15. בדרך כלל לא יהיה ב-15.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

יכול להיות הרכבים האלה שאנחנו רואים אותם ביום-יום על הכביש בכמויות. לא כמו שרצינו להגיד ג'יפ יקר. רכבים שהם משפחתיים של שמונה מקומות שמזהמים.

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

לרוב יהיו בקבוצות פחות מ-15, אבל אנו מסתכלים על כל הסיפור הזה מלמעלה, ירוק, דרגות זיהום. זה כמו מספרים תמימים בשבילנו. ציון ירוק יש לזכור - זה מזהמים כאלה בין היתר שפוגעים בבריאות הציבור. זה משוקלל לפי מקדם של נזק בריאותי, מחולק במשהו כדי שהמספר יהיה יותר נוח לתפיסה אבל זה מזהמים שאנו נושמים. זיהום כלי רכב הוא ברמה של הולך רגל או של משתתפי תנועה אחרים. זה נזק שהכי פוגע בבריאות הציבור. יש לזכור את זה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני בעד סביבה ירוקה, רוצה שלא יזהמו אבל חשוב שהציבור יידע, מה שאנחנו הולכים לאשר פה זה רכבים מזהמים – את אומרת שברמה 15. אני לא חשבתי שרכב משפחתי עם 8 מקומות, 7 מקומות או אפילו 5 מקומות.

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

זה נדיר. לרוב תמצא אותם במקומות של 10, 11, 12 אולי. גם אם זה מגיע ל-15, זה 15 לייט מה שעשינו עכשיו חלוקה. תזכרו שרכב שהוא ברמה של 15ג' שמתקרב לאלף נקודות בציון ירוק, מזהם כמו חמש מכוניות עם זיהום ירוק 200 כמו הרכב המשפחתי שציינת.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

כמה כסף זה אמור להכניס? רק המס הזה שאנחנו מדברים עליו מ-0 להעלות אותו לרמה של 13, 14, 15, אנחנו מעלים את זה?

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

לא. אנחנו מורידים את הפחתות המס בכולם. איפה שהיה סכומים נמוכים עובר למינוס. פה אוטומטית רציפה על כל הקבוצות.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

פה עובר לפלוס.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

14 ו-15 עובר לפלוס.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

לא מפרידים בין הדרגות.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

יש סכום כולל. לא מופרד לפי הדרגות.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

14, 15 זה בשניהם. תסיימי את ההצגה ואז נשאל.

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

הדבר הנוסף, אולי כדי לסגור את התיאור הכללי, לגבי קבוצה 15 שזה הקבוצה של המזהמים ביותר - בדרגות הזיהום עד 13 הפחתנו את ההטבה. בדרגות הזיהום 14 ו-15 יש תוספת מס קנייה. בקבוצה 15 שהפכה מאוד גדולה מבחינת שיעור הקבוצה ברכבים המיובאים בסדר גודל של כ-20%, ויש שונות מאוד גדולה. 15 זה 20%. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

14 כמה?

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

הקבוצות האלה הן ביחס סדר גודל של 35%.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אם אני מסתכל על קבוצה של 15 ושל 20?



<< אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

15 – מתוכם 20%. 14 זה אולי 8%, אולי 10%. 15 קבוצה שתפחה למימדים גדולים. ואז זה 3% לכל אחת מהקטגוריות היותר גבוהות. 15ג' ו-15ב', כל אחת מהקטגוריות בערך 3%. 15א' זה 13%, 14% מהייבוא. במונחים של ייבוא מסך כלי הרכב.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

המס זה 20%.

<< אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

במס זה לא בהכרח אותו סכום. הקטגוריות שעברו להיות בתוספת מס סדר גודל של 200 או 230 מיליון. לא עשינו חלוקה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מה שאמרנו קבוצה 15, כשאת מדברת על אחוזים, זה כמה אחוזים הם בשוק. מספר כלי רכב.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

בייבוא. כל שנה בשנתי. לא בכביש.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

את אומרת ששם אנחנו ניתן כמה?

 << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >>   

שם יש שלוש דרגות כי גם הקבוצה מאוד גדולה וגם מהבדיקה שנטליה עשתה יש פער מאוד גדול בין דרגות הזיהום. בתוך קבוצה 15 הגדולה יש רכבים מאוד מזהמים ויש רכבים שדרגת הזיהום שלהם יותר קרובה לרכבים שנמצאים כרגע בקבוצה 14. לכן היה נכון יותר לייצר שונות בקבוצה 15 שזה גם מה שעשינו בצו. עד 31.12.24 כל קבוצה 15 מוסתה בקבוצה זהה למרות שבאותה קבוצה היו רכבים מאוד-מאוד מזהמים ורכבים מאוד מזהמים עם פער מאוד גדול ביניהם. מתווה המיסוי החדש מייצר שונות בתוך הקבוצה הזו שנותנת יותר מקום לזיהום.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מה היה ומה עכשיו, מבחינת סכומים?

<< אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

אומר את הסכומים. קחו בחשבון, שיש עניין ההצמדה, שביצענו, כי הסכומים היו כתובים במונחים של שנה קודמת ואנחנו בצו חדש שיהיו סכומים קצת שונים.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אחר כך תסבירו גם מה זה הצמדה.

<< אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

מקבוצת זיהום 13.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מציע שתגידי החל מקבוצה 1 – מה היה ומה יהיה. זה כנראה כמה קבוצות יחד. בינתיים אנצל את הזמן הזה כדי לומר - אמרתי גם בפעם שעברה – מדינת ישראל לא ערוכה עדיין שיהיו רכבים חשמליים בכל מקום. 

 << אורח >> רן רייז: << אורח >>   

אני אשמח לענות. רוצה לענות ולהגיב שכשאנחנו מדברים, מדייקים את הדיון על דרגות זיהום הגבוהות ביותר יש חלופה ירוקה וטובה יותר לכל אחד מהרכים. גם אם זה לא חלופת האפס. בדרגות זיהום נמוכות בהרבה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תן לי חלופה לשברולט טראוורס דרגה 15. רכב משפחתי, 8 מקומות.

 << אורח >> נועם קום: << אורח >>   

יש לך היום מקסוס - רכב מיני ואן שהושק בסוף שנת 24', ויש לו כרגע בארץ שני יבואנים- -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

חשמלי? כמה ק"מ נוסע?

 << דובר_המשך >> נועם קום: << דובר_המשך >>   

כן, חשמלי. הטווח שלו בין 410 ל-470 ק"מ.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אם אני נוסע לצפון, עושה כ-6,000 ק"מ בחודש, נוסע כל שבוע לצפון. עושה בערך בפעם אחת סדר גודל של למעלה מ-400 ק"מ. אתה יודע ש-400 ק"מ הם לא בדיוק 400 ו-470 לא בדיוק 470 – יש לי בני משפחה שיש להם רכבים חשמליים ואז אתה צריך לעצור בתחנת דלק, ולפעמים אתה מחכה כי יש לך רק מעמד אחד או שניים, שתי עמדות בתחנה שאתה יכול להטעין את הרכב שלך. מה אתה עונה על זה? מדינת ישראל ערוכה מספיק?

 << דובר_המשך >> נועם קום: << דובר_המשך >>   

אענה בזווית שלנו כמנהלי תחבורה שמנהלים אלת ציי הרכב הגדולים בישראל. ראשית, אנו מאפיינים כל לקוח, כל רכב.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

עזוב. לקחת אותי כלקוח. אני נוסע לרמת הגולן וחוזר. אגב זה לא נסיעה אחת שלי פעם ב-. אני 6,000 ק"מ, בחודש, בערך שאני עושה. לא יכול לקחת לעצמי רכב עם טעינה חשמלית. אם אתה גר בבניין ציבורי לך תוריד את החשמל – אתה מכיר את הסיפורים האלה. אם אתה לא עם חניה פרטית זה עושה את זה עוד יותר יקר וגרוע ולפעמים אתה צריך להטעין את הרכב שלך 45 דקות באמצע דרך שאתה ממהר מדינת ישראל לא ערוכה לזה. אתה יודע את זה. יכול להיות שאנו ערוכים למכור את הרכבים, עדיין מדינת ישראל לא ערוכה, וההפך, היית צריך לומר: אתה צודק. צריך לעשות הכול למען זה.

 << דובר_המשך >> נועם קום: << דובר_המשך >>   

אני צרכן ולא מוכר לכם רכבים. להפך, אני מסתכל על ציי רכב בראייה של איכות סביבה ורוצה לקדם את תחום הרכב החשמלי ולא לכל אחד זה מתאים. אני באופן אישי חי עם רכב חשמלי מעל 3 שנים. יש לי – אנחנו בציים קובעים תנאי סף למי זה מתאים אבל אני נוסע עם הרכב שלי לצפון, ומתכנן את המסלול שלי, ועוצר בדרך ומוסיף לטעינה 20%. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

הלוואי שיכולתי לתכנן את הטעינה שלי. לפעמים אתה נוסע לפגישה, יש לך פקק ואתה צריך למהר. אם נסעת עם מיכל מלא, יש לך בדרך - יותר קל. לא אמרתי שהכול יהיה כך אבל להשית את כל המס לא בטוח שזה הפתרון האידיאלי כדי להביא לנו עוד רכבים חשמליים.

 << דובר_המשך >> נועם קום: << דובר_המשך >>   

אני מסכים שצריך לשפר משמעותית, וזה שמשרד האנרגיה ואיכות הסביבה- - 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

איכות הסביבה הייתי אומר להם וגם האנרגיה, לפני שהם מטפלים בזה, שיטפלו בכל הנושא של זיהום האוויר שהם רוצים להעביר את מפרץ חיפה לכיוון אשדוד ויבנה. שם שייכנסו לטיפול. אני גר באשדוד. כל איכות הסביבה, לפני שאתם מטפלים לנו ברכבים תטפלו בזה של כל זיהום האוויר שאתם עושים בכל המפעלים, ואל תיתנו להם עוד ועוד פליטות.

חבר הכנסת דלל, בבקשה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני חושב שזו ההזדמנות שלנו כחברי ועדת הכספים, ואני כחבר, צריכים לבקש מכל משרדי הממשלה להיערך לנושא הזה של רכבים חשמליים. לא יכול להיות שיבואו אלינו רק עם נושא המיסוי. למשל, לפני כחמש שנים בעיריית נתניה בתכנון ובנייה דרשנו שכל בניין חדש שנבנה, לפחות 30% יהיה עם מערכת של טעינה. היום הכול צריך להיות. למרות שאז חשבנו כי ראינו את כל הקווים שעוברים בחניות מאחד לשני ואז אמצנו: נעשה משהו. התחלנו עם זה. אבל היום צריך לעשות כמעט מאה אחוז כי אם מסתכלים על בניין שנבנה היום שיהיה לעוד 10, 20 שנה, זה חייב להיות הכול עם טעינה. צריך עם כל המשרדים להכין תוכנית אחת. כמו שאתה אומר, אם אני נוסע היום יותר ממאתיים ק"מ ליום ואני צריך לנסוע הלוך חזור לא אקנה רכב חשמלי.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

כאחד שיש לו רכב חשמלי אתם טועים.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

עדיין המדינה לא ערוכה ולכן צריך לבקש מכל משרדי הממשלה להבין תוכנית ממשלתית של כל המשרדים ולקדם את זה. לא יכול להיות רק בנושא של מיסוי.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

דיברתי גם עם אנשים, חברי כנסת שיש להם רכב חשמלי. אחד לקח, אומר לי: החזרתי אותו כי ראיתי שלא מסתדר עם זה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

בסוף אתה מסגל לעצמך הרגלים שונים. אבל העתיד האנרגטי מבחינת משרד האוצר.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

באיזה סעיף אתה רוצה לדבר? על ההשקעה? על השקעת כסף? 

 << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אחדד. העתיד התחבורתי אנרגטי במדינת ישראל הוא חשמל?

 << אורח >> רן רייז: << אורח >>   

כן. מימן יכול להיות שיהיה בחלק מהמשאיות הכבדות והאוטובוסים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

והמכוניות לא צפויות לעבור טרנספורמציה למימן?

 << אורח >> רן רייז: << אורח >>   

לא ממש.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יכול להיות שעוד שנתיים תחשוב אחרת?

 << אורח >> רן רייז: << אורח >>   

בטח שלא עוד שנתיים. אני מציג את תמונת המצב כפי שרואים את זה בעולם. אנו חושבים שהרכבים הפרטיים תמיד יישארו מחושמלים. זה הפתרון לרכבים הפרטיים. במשאיות הכבדות, בתחבורה הימית, אפילו אולי במטוסים יש פתרונות שמדברים על מימן ודלקים חלופיים אחרים בגלל הסוגיות של המשקלים וכו' אבל ברכבים הפרטיים אין בעיה לחשמל את כולם. הסוללות מתקדמות, הטווח שלהם גדל. גם ב-2050 אנחנו רואים את כל הרכבים הפרטיים חשמל בלבד.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

קראתי – אבל במסמכים של משרד האנרגיה הוא מדבר על עתיד תחבורתי בגז מימן. 

 << אורח >> רן רייז: << אורח >>   

לא יודע על איזה מסמך אתה מדבר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

המסמך שפורסם במאי 23'. זה לא המסמך היחיד.

 << אורח >> רן רייז: << אורח >>   

לא של משרד האנרגיה. ולא לרכבים הפרטיים. יש מימן.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

תחבורה פרטית זה רכבים פרטיים?

 << אורח >> רן רייז: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

כשדיברנו על צבירות ותחנות כוח בוועדות אחרות - ועדת הפנים, מתי קמים, איזה דופן, הרחבה, הטענה. דיברתי הרבה על אנרגיה גרעינית. אז בתחבורה אמרו לי שחשמל זה לא מה שאנו רוצים אלא אנרגיה שפועלת על מימן.

 << אורח >> רן רייז: << אורח >>   

הייתה תקופה מסוימת שראו בחשמל טכנולוגית מעבר. אנו בתחבורה הפרטית כיום משך כל העשור האחרון וביתר שאת היום אנו רואים את החשמל כפתרון ארוך הטווח לתחבורה הפרטית. שוב, המימן יש לו משקל חשוב ומשמעותי בכבדות ובעתיד האנרגטי של מדינת ישראל לא רק בתחבורה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מבחינת הכנסות המדינה, מה אתם מעדיפים? מבחינת הכנסות המדינה, הייתם אומרים שאתם מעודדים רכבים חשמליים או מעדיפים פוסילי? כי מזה אתם עושים המון כסף, המדינה. מעדיפים לעשות פחות כסף ממיסים ולעודד תחבורה חשמלית, צריכה חשמלית, או אתם אומרים: אנו אוהבים את הכסף שנכנס ונשלם את מס השפתיים לאנרגיה חשמלית ונוכל לומר שאנו מאוד מעודדים את זה? כי דה פקטו לא ממש מעודדים את זה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

מתווה המיסוי בשנים האחרונות מאוד מעודד כניסת רכבים חשמליים, וראינו בשנים האחרונות גידול בחדירת רכבים חשמליים. זה בהחלט נכון, שכשאנחנו בונים מתווה מס ולוקחים בחשבון את הנושא של הכנסות המדינה ממיסים גם מכלי רבב אנו בהחלט לוקחים בחשבון גם את המשמעות ואת ההשפעה שיש להפחתות או הטבות מס שאנו נותנים בכל מיני תחומים וגם בהיבט של הרכב החשמלי. לכן צריך למצוא איזון בין הנושא של שמירה של הכנסות המדינה לבין הנושא של עידוד כלי רכב פחות מזהמים באמצעות כלים של מיסוי. לכן אנו מדברים פה על מתווה מדורג שמאפשר את מתווה החדירה מצד אחד ועדיין משמר את היתרון, בהתייחס לזה – כשאנו מדברים על המיסוי של מס קנייה אנו מתייחסים למה שאנו קוראים לו עלויות חיצוניות שזה אומר ההשפעה הכלכלית הלא טובה שיש לכלי רכב פרטיים על הכלכלה מבחינת עלויות חיצוניות. יש לנו גם עלויות חיצוניות של גודש ותאונות דרכים של עלויות חיצוניות של כל כלי רכב, גם כאלה שאינם מזהמים ויש גם עלויות שייחודיות לכלי רכב מזהמים כמו עלויות של זיהום אוויר וגם עלויות של רעשים שבמקרה הזה יש לכלי רכב חשמליים או לכלי רכב פחות מזהמים עלויות יותר נמוכות. לכן מתווה המס לוקח בחשבון את המכלול של ההיבטים האלה, גם את ההיבטים הפיסקליים וגם את אלה של הפערים בין הרכבים השונים, ומנסה לתת מענה כולל גם לחדירת כלי רכב חשמליים וגם לעידוד שלהם וגם לעלויות החיצוניות שלהם וזה מה שאנו עושים כרגע.

אנו במתווה המוצע, מה שהיה חשוב לנו לעשות זה לשמר את הדירוג של כלי הרכב כלומר לשמר את המצב שבו כלי רכב שפחות מזהמים, יקבלו הטבת מס גדולה יותר מכלי רכב מזהמים ולשמור בין הדירוג ועל הפער הזה בין הקבוצות השונות ובין רמות הזיהום השונות.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה. נטליה, בבקשה.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

אעשה קצת זום אאוט. לומר שאנו כרשות המיסים מתאהבים בכסף זה קצת לא נכון. הכסף נכנס לקופת האוצר. כשאנו מסתכלים על מכלול המיסים שיש לנו, יש לנו מע"מ שמייצר יוקר המחיה, יש לנו מס הכנסה שמייצר תמריץ שלילי לעבודה ויש לנו מס חברות שפוגע בהשקעות. המיסים האלה אתם מעדיפים שניקח את הכסף משם? מיסוי על הרכב הוא אופציה בהחלט מכובדת.

יש צרכים פיסקליים של המדינה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

צרכים פיסקליים אפשר לפתור גם בדרכים אחרות.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

מגוון הכלים שיש לנו הוא מוגבל ועדיף למסות מוצר- - , ואם אנו מדברים ככלל, עדיף לנו לתמרץ תחבורה ציבורית. 

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

איך אתם מתמרצים תחבורה ציבורית אם העליתם את המחיר?

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

- - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תני לנו את הטבלה. 

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

רכב חשמלי בהחלט מקבל הטבות גבוהות. אני חושבת הגבוהות ביותר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אם כי פחות מבעבר.

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

עוד ב-2004 – ב-2007 פורסם הדוח על מיסוי ירוק. התכנון היה שבטווח ארוך הרכב ימוסה לא לפי טכנולוגיה אלא לפי ביצועים סביבתיים ואחרי זה יתוסף גם ביצועים ברמת מערכות בטיחות. זה שני סוגי התמריצים שיישארו בטווח ארוך.

עכשיו לסכומים. בדרגת זיהום 1 שזה כלי רכב נטולי זיהום או קרובים לכך – עד 50 נקודות. הסכום של הפחתת מס היה 18,417. זה במונחים של מחירים- -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

את מדברת על דרגה 1?

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

כן. זה הפחתה שחלה בייבוא. זה מה שהיבואן משלם.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מה זה יבואן? הצרכן בסוף משלם את זה. היבואן לא משלם את זה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני שואל כמה הצרכן מקבל את ההנחה.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

זה מגולם בתוך המחיר.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

ההפחתות במס קנייה ניתנות בייבוא ליבואן. בסופו של דבר כל העלות של הרכב כולל המיסים- - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מושתת על הצרכן.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

והיבואן קובע את המחיר. לכן בכל מקרה הטבות המס שמדברים זה הטבות המס והייבוא והן ניתנות ליבואן שבהתאם לזה נקבע המחיר לצרכן.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אז הצרכן לא בטוח שרואה את ההנחה הזו – או יותר נכון, יש מצב שהוא לא רואה את ההנחה. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תני את הדרגות ברצף.

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

18,417 – זה לפני הצו. בנוגע לרכב חשמלי זה סכום שנשאר, לא נגענו בו. בנוגע לרגב פלאג אין שנכנס לאותה קטגוריה הסכום יהיה 14,171 – במונחי 24'.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

גם את הפלאג אין הכנסתם?

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

יכול להיכנס.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

פלאג אין אתם מעלים את המיסים עליו?

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

פלאג אין כרגע אין הטבת מס אבל הוא רכב שמבחינת הביצועים הסביבתיים שלו יכול להיות בדרגת זיהום 1. רכב היברידי רגיל לא ייכנס לדרגת זיהום 1 כי הוא פולט יחסית הרבה. פלאג אין יכול להיות. אבל לגביו הסכומים יורדים. לגבי החשמלי אותו סכום נשאר. פה עשינו פיצול. בדרגת פיצול 2 זה אותם סכומים, ירד ל-14,171. דרגת זיהום 3 – הסכום שהיה: 16,882. עכשיו זה 12,584. דרגת זיהום 4: 14,734 – היה. עכשיו 10,362.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

הסכומים שהיא מקריאה הם הסכומים שכרגע בתוקף.

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

היא מקריאה סכומים נכונים לשנת 25' לעומת המספרים שאריתם ומה שהוקרא פה שבוע שעבר - שבוע שעבר הקראתי פה סכומים שונים כי היו סכומים של שנת 2024. מה שנטליה מקריאה זה 25', מעודכן למדד. היא מקריאה את הסכום לפני כניסת כל הרפורמה הזו לתוקף ואת הסכום הנכון ל-25' כולל הרפורמה.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

הפער קצת יותר גבוה בגלל ההצמדה. דרגה 5: הסכום במחירי 24' היה 12,893. במונחים של מחירי 25' הפחתת מס של 8,458. 6: הסכום שהיה: 11,355. כרגע 6,868. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

גם לשלוח את זה אחר כך לוועדה.

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

7: 10,130. כרגע זה הפחתה של 5,600. הפחתת מס. אני לא מקריאה את ההפרש. 8: 8,901. זה הסכום שהיה. כרגע זה 4,329. 9: 7,980. זה הישן. כרגע זה 3,377. דרגה 10: 6,756. כרגע הפחתת מס 2,111. דרגת זיהום 11: 6,139 – זה הישן. כרגע 1,473 ש"ח. דרגה 12: הסכום הישן: 4,912. עכשיו הסכום הוא 204 ₪. דרגה 13: הסכום הישן: 3,990. פה אנחנו עוברים לתוספות מס. תוספת מס 750 שקל. זה הסכום החדש. 14: היינו ב-2,455. כרגע תוספת מס 2,338. ב-15 היה 0. עכשיו יש לנו 3 קטגוריות ב-15: 15א': מ-251 עד 300 בציון ירוק. תוספת מס 3,289. 15ב': מ-301 עד 350 בציון ירוק. תוספת מס של 5,921. 351 ומעלה – 15ג' – תוספת של מס של 8,507. 

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

כמה זה אמור להכניס?

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

כ-650 מיליון.

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

מה שנטליה הקריאה כרגע זה עם הוראת שעה לשנה עד סוף השנה של 750 שקלים הפחתה או תוספת לפי הקבוצה. בסוף השנה יהיה פחות 750, הסכומים שנטליה הקריאה. זה הפחתה של ההנחה. עוד תוספת.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

בסוף 25' המס יירד.

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

ההטבות מצומצמות ב-25' ב-750 שקלים נוספים כדי לממן את הצעד של רכב החשמלי. ב-2026 ה-750 שקלים האלה יחזרו. במשך שנה אחת הטבת מיסוי ירוק מצומצמת ב-750 שקלים. ככל שיש תוספת היא גדלה ב-750 ש"ח.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

כשאת אומרת שזה יהיה 650 מיליון, אמרנו שלרכבים הירוקים, ל-45% עכשיו דיברנו על כ-150 מיליון שצריך את זה ל-25'. אם אנחנו מאשרים רק את הרכבים החשמליים יש תוספת של 150 מיליון שנצטרך לדעת מאיפה להביא את זה. 

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

כי פער המימון שנוצר בין 45% של רכב חשמלי לבין 750 שקל שמימן אותו הוא כ-150 מיליון.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

כלומר יש לנו פה עוד כ-500 מיליון שהולכים לקופת האוצר בשביל מצב המלחמה וכו'. 

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה למצב המלחמה? 

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

לממן.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה הולך להוצאות הביטחון?

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

הכסף לא צבוע למטרה מסוימת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

ברור שלי.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

השאלה שלי גם לאיכות הסביבה והאנרגיה, שאני מאמין שעשיתם מלחמה קשה בעניין הזה ובטח קיבלתם, כמה מהכסף הזה הולך להסברה ולתחנות חדשות? איכות הסביבה, בבקשה. כמה קיבלתם מזה?

 << אורח >> רן רייז: << אורח >>   

המשרד להגנת הסביבה בתוך מנגנון מיסוי ירוק לא קיבל תקציב.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

כמה אתם קיבלתם, אנרגיה?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

קיצצו להם.

 << אורח >> נחום יהושע: << אורח >>   

שאלת אותנו. לא קיבלנו.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

רשות המיסים, אני מבין את הצורך. אז נאור שירי שאל, האם אתם רוצים רק את הכסף או אכפת לכם רק מהבריאות? אני לא רוצה לשאול את משרד הבריאות – יכול להיות שהם לקחו את כל הכסף אז אני זז רגע הצידה אבל ככל הנראה גם הם לא קיבלו מהכסף הזה כלום. מביאים עוד נגיד 150 מיליון. ההערכות שלכם כאלה טובות אז נרוץ – 150 מיליון הולך לרכבים החשמליים. מה קורה עם שאר הכסף, עם ה-500 מיליון? נגיד 250 מיליון צריך ללכת להוצאות המלחמה, 300 מיליון. צריך להיות עוד כמה עשרות מיליונים כדי שאותם אלה שמשלמים את הקנס, שהרכב שלי הטראוורס כשאני אצטרך לשלם קנס יהיה לי חשק להחליף אותו וגם יהיה לי על מה להחליף אותו, שאני יודע שיש לי מספיק תחנות בארץ, שיש לי מספיק תחנות מתחת לבית וגם מי שגר בשכירות צריך שתהיה לו תחנה מתחת לבית. חשבתם על זה כשלקחתם מיסים? לא סתם אגף תקציבים לא נמצא פה.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

הדברים האלה מתפתחים. זה לא בבת אחת.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אבל את המיסים לוקחים בבת אחת. 

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

לא בבת אחת.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני בעד מיסוי ירוק, שתהיה איכות סביבה ונגן על הסביבה ואנרגיה מתחדשת. אבל לא ייתכן שלוקחים 500 מיליון ואנו לא רואים שקל אחד להסברה, שקל אחד להקמות תחנות להטענה, מרכזי טעינה שיהיה, שאלה שגרים בשכירות לא יהיה להם.

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

לכם כמחוקקים יש השפעה על התקציב. לנו אין.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני מוחה על זה. לכנסת אין השפעה על התקציב.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

את מאתגרת אותי לבקש שחלק מהכף הזה יופנה למשרדים האלה וצריך לראות כמה משרד הבריאות צריך לקחת. עשיתם בדיקה כמה למשל בריאות נחסוך בכסף בהוצאות בריאות ברגע שאנו נפסיק לזהם את האוויר?

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

קיימים מחקרים. ודאי. המשרד להגנת הסביבה ביצעו מחקרים.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

יש לכם מחקר בעניין הזה?

 << אורח >> רן רייז: << אורח >>   

יש לנו מחקר גם על העלויות החיצוניות בתחבורה כבישית שמגיעה לסדר גודל של 12 מיליארד ₪.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אתה צודק. אני שואל ספציפית, הרי כל צעד שעושים בממשלה – ברגע שאנו מביאים מיסוי הוא צריך להיות עם מחקר שעשינו. לא ישר לזרוק מס על האזרח.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

כמו מס על השתייה המתוקה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני מסכים איתך - אתה מכיר את הדעה שלי. אני מדבר איתך איך המחקר היה נראה. מעלים לי פה מס, נותנים קנס. נגיד שלפי הצפי של רשות המיסים יש ה-150 מיליון, ייכנסו כך וכך רכבים. נוריד מה-20 ומה-8%, מהרכים של המזהמים הכי הרבה. כמה זה יעזור לנו במערכת הבריאות? מבחינה בריאותית. עשיתם בטח חשיבה רק על המס הזה.

 << אורח >> רן רייז: << אורח >>   

המחקר האחרון שהמשרד להגנת הסביבה עם משרד הבריאות שהתפרסם לפני חודשיים מציין את זה שכמות מקרי המוות המוקדם כתוצאה מזיהום אוויר עומד על סדר גודל של 5,000 מתוך סך- -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני שואל אותך האם יש לך נתונים ספציפית על המס הזה, אם אנחנו לפי הצפי, נגיד נכנסים לארץ עוד 100,000 רכבים חשמליים במקום רכבים מזהמים, כמה זה מועיל לנו לבריאות? כמה פחות חולים ימותו? יש לכם הנתון הזה? יש לך אינדיקציה? עשית מחקר? יכול להיות שלא. יש ספציפית על המס הזה?

 << אורח >> רן רייז: << אורח >>   

אנו יכולים לעשות בדיקה. אבל הגדלת הפערים בין כלי הרכב החשמליים ובדרגות הזיהום הנמוכות לבין כלי הרכב המזהמים הם חשובים כדי לדייק את מנגנון המיסוי הירוק ולהבטיח את התנועה על כלי רכב ירוקים יותר.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

לא אמרתי שלא, רק אמרתי - אני לא רואה נתון שמביא לי את הירידה בתחלואה. אני מאמין בזה אבל אני תמיד אוהב לראות נתונים כדי לעזור. אני נלחם ואלחם בשביל איכות הסביבה. יושב פה הרב גפני, אחד מהלוחמים הגדולים על איכות הסביבה. אתה רוצה להוסיף משהו?

 << אורח >> נחום יהושע: << אורח >>   

אנו צריכים לבדוק את השפעת המס על שינוי תמהיל הרכבים ואת זה לשקלל עם העלויות החיצונית.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

חד וחלק.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה כאילו מופתע שרשות המיסים מעניין אותם רק כסף. ממתי מעניין אותם הבריאות?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מה שאנחנו רואים פה – עוד מס. שום דבר מעבר לזה. לא בריאות, לא כלום. עוד מס שמביאה לנו הממשלה הזאת. עובדה שבסוף שנה מורידים 750 שקל כי עכשיו הם זקוקים לכסף הזה ואני לא יודע האם הוראת השעה תימשך וגם בשנה שעברה ישלמו את ה-750 שקל ויוסיפו. זה לא יוריד מאף אחד, דרגה 15, אם הוא רוצה, 8,000 שקל שאתם מוסיפים עכשיו או שאתם מורידים לרכב חשמלי ובעצם מעלים לרכב חשמלי את המס. כל מה שאני רואה כאן מכל הדיונים ששמעתי, אפילו משרד הבריאות לא הגיע לכאן ולא הסביר לנו בדיוק מה קורה בנושא. משרד האנרגיה פה נותן נתונים שזה עוד דבר שמביאים אותו לפה לתת עוד הסבר שלא מספק אותנו בכלל עם כל התוספות של תחנות טעינה לרכבים חשמליים. איכות הסביבה לא בעניין. הם באים לפה, אין להם שום עניין בנושא. אנחנו בסך הכול באים לפה להוסיף עוד מס, 650 מיליון שקל יהיה בתקציב 25'. זה מה שאנו עושים עכשיו. לא מצליח להבין את חברי הקואליציה. כל מה שמביאים לפה מכוח התקציב הזה רק מיסים. מעבר למיסים לא מביאים דבר. לא ראיתי רפורמה אחת. אפילו הפתיעו אותי, כשאמרו עכשיו הרפורמה הזאת – רפורמה לא מעלים מיסים. מיסים זה לא רפורמה. מיסים זה מיסים, לא רפורמה. יש הבדל בין רפורמה למיסים. כשאתה עושה רפורמה, אתה רוצה להכניס כסף ואתה רוצה להקל. פה אנו לא מקלים שום דבר. אנו מוסיפים מיסים. לכן כל הצו הזה, עוד 650 לקופת האוצר, עוד 650 שילכו לכספים הקואליציוניים, לא לטובת החיילים לא כלום. 5.4 מיליארד שקל יש בתקציב 25' וכספים קואליציוניים. אם היו רוצים באמת לייעל היינו מורידים את הכספים הקואליציוניים, את המשרדים המיותרים. הרבה מיסים לא היינו מוסיפים על גב האזרחים.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

אני מבקשת להזכיר שבלי הצו הזה המס על רכב חשמלי הוא 83%. הצו הזה מוריד מיסים על רכב חשמלי.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא מוריד מיסים. מצמצם את המס שתכננתם- -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

הוא מצמצם את ההטבה מ-35% ל-45%.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

בלי הצו הזה המס על רכב חשמלי 83%.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

ולדימיר, בבקשה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בסוף התחלנו את השנה מ-35% ועכשיו מעלים את זה ל-45%. אני מבין שפרוצדורלית אנו כאילו מורידים את זה אבל בפועל אנו מעלים את זה. אגב אני מסכים איתך שצריך לעשות רפורמה ואני גם מסכים שיש צרכים פיסקליים למדינת ישראל. אגב גם בעקבות ההתנהלות הפיסקלית המופרכת של שר האוצר בשנתיים האחרונות אבל אם אנחנו מדברים רק על הצרכים הפיסקליים, יש לי הצעה מצוינת – 650 מיליון שקל זה 8% מהכספים הקואליציוניים. בואו נקצץ בהם. יתרה מזה, אתם לא רוצים לקצץ בכספים קואליציוניים – בואו נסגור משרדים מיותרים. זה אפילו יותר מ-650 מיליון שקל. נפתור את הבעיה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מירי, לגבי ההטבה של ה-35% רכבים מסחריים שמשאירים אותם?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

כפי שנטליה ציינה, חלק מהצו הזה זה לקבוע מס קנייה בשיעור 45% על רכבים חשמליים. בנוסף בהמשך לדיון שהתקיים בפעם הקודמת, עלה הנושא של רכבים מסחריים חשמליים שהם רכבים ששיעור החדירה שלהם לשוק יותר נמוך. גם לגבי הרכבים האלה אנו מציעים פה לתקן את הצו שנמצא כרגע בתוקף כך שלגבי הרכבים החשמליים האלה שיעור מס הקנייה יישאר 35%, עם תקרת הטבה של עד 50,000 שקלים, כאשר לגבי התיקון הזה כיוון שיש פה היערכות תפעולית אנו מציעים שהחלק הזה של התיקון ייכנס לתוקף ב-13.5.25 כדי שנוכל להיערך ולהכניסו לתוקף.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

פעם שעברה כשהיו פה אמרו לנו תוך שבועיים גומרים את הסיפור.

 << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >>   

13.5 זה כל מספר זוכה? היה סיכום אתנו?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אחרי מאמצים שעשינו ברשות, זה התאריך הכי מוקדם שאפשר להיערך אליו.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

יש שני דברים שאומר לפרוטוקול. הצו, אני רוצה שתתארגנו ש-45% ייכנסו כשה-35% ייכנסו לתוקף. בנוסף, יש לכם אריה שהוא תותח, יודע איך להקים מערכות, אנחנו מכירים אותו. כל פעם באים אלינו ונותנים לנו הרצאה שלמה איך שאתם מקימים את המערכות ברגע. לגבי המיסוי שקודם, הקנס, הפחתת המס, איך שתראו את זה, אתם תמיד מדברים אתנו על ודאות, צריכים פיסקלי. אז תתכוננו שזה יהיה להוראת שעה. נחליט האם יהיה שנה, שנתיים עד שלוש שנים. תבואו מוכנים.

<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

רק תוספת - אתמול דיברנו על המוזיאון.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

בדקתי אחרי זה. אתה צודק. לא התקדם. מה שנתנו זה של ינואר 24'. 650 זה גם הרבה כסף.

 << דובר >> מני הסה: << דובר >>   

הצו יובא עוד שבועיים אבל מבחינת היערכות המס, הצו ייכנס לתוקף ב-13.5 בגלל הצורך בהיערכות המערכות של המכס.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה לא מה שדובר.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אפשר אולי עוד קצת להביא אותו.

<< דובר >> מני הסה: << דובר >>   

אנסה להסביר את זה למרות שאיני איש מחשוב. יש סבבים מסוימים של תיקונים שנעשים במערכות של המכס. זה לא אינטרס שלנו לא להכניס את זה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מה הבעיה להשאיר את זה ב-35%? אתה לא צריך לעשות. ה-45% לוק יותר זמן כי אתה צריך לעשות שינוי. בזה אתה לא עושה שינוי.

 << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >>   

ברכב החשמלי נוצרות קבוצות חדשות שלא קיימות היום בתעריף המכס. צריך לשנות שם אפיונים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

איך הגעתם דווקא לקבוצה הזאת? עשיתם בדיקה לגבי כלי הרכב המסחריים האלה? איך אפיינתם דווקא את הקבוצה הזאת?

 << דובר >> מני הסה: << דובר >>   

הכוונה היא לרכבים שמשמשים להובלת טובין. הובלת סחורות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הם לא היו מבודדים לכתחילה מבחינת קבוצה?

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

מבחינה תכנותית אנחנו מחזיקים 45- -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

ידעתם לבודד רכב שהוא בדרגה 15א', ב', ג'.

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

לקח לנו כמה חודשים להיערך לזה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אני חושב שהייתם עסוקים במיסים אחרים בחודשים האלה.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

אנחנו לא יכולים להפעיל מערכת מס שאינה בדוקה, שלא עובדת פיקס ונעשות טעויות וכולם צועקים על זה. זה לא הדרך. לוקח זמן.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אז ניקח את הזמן שלנו בעניין הזה. בינתיים תדאגו שיהיה 45% רכב חשמלי רגיל. 35% רכב מסחרי. הוראת שעה למס קנס שאתם רוצים לתת. תחזרו עם משהו קצת יותר מעניין. בינתיים שהמס ימשיך, לא יעלה ל-83%. תעשו שיעורי בית בעניין הזה. בינתיים יישאר המס 35%. 

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

נציין שהצו הזה, כיוון שזה צו אחד, ברגע שהצו פוקע, מס קנייה על רכב חשמלי יעלה ל-83%.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הוועדה מבקשת להחזיר את זה ל-35%.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

אבל זה כבר פקע.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

הצו הזה יש לו תוקף עד 13 בחודש. שבוע שעבר הצבענו על זה.

 << דובר_המשך >> נטליה מירנצ'וב: << דובר_המשך >>   

ברגע שזה פוקע קופץ ל-83%. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אלא אם כן מחזירים את זה. בכל מקרה צריך להגיע צו חדש. הצו הזה יפקע.

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

הסכומים שנטליה הקריאה מינואר הם בתוקף.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

כשאנחנו באים לפה ופתאום מוסיפים לנו שרק במאי יהיה 35%, אנחנו מדברים על המס שאיני רואה שום תועלת והסברה ששמתם כסף בהשקעה לא בבריאות ולא באנרגיה ולא בהגנת הסביבה ואתם אומרים לנו: יבואו עוד רכבים. ממה? מקנסות? לא מהסברה? אני רוצה שגם תהיה הסברה לקחת כמה עשרות מילונים מהמקום הזה למקום זה. תגיד: החלטנו שמתוך זה אנו נותנים כך וכך, אנו רוצים לראות את זה. אני רוצה הוראת שעה, לדעת שאתם לא סתם זורקים מחירים באוויר. אם נכשלנו וזה לא עזר, עוד שנתיים באים פה ורואים שהתחנות לא תחנות טעינה, ולא ערוכים עדיין ורק קורס כל החלום של רכבים חשמליים. בינתיים נשית עוד ועוד קנס בלי שנהיה ערוכים? לכן רוצה את זה כהוראת שעה.

 << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >>   

אם אפשר לתת לנו סמכות לקבוע בצו שלנו של רשות המיסים שהכסף ילך להסברה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

כן יש סכמות. כשהביאו את מס הסיגריות אמרנו שמפה ילך כסף, אם אני לא טועה זה היה על החד פעמי, שמפה ילך כסף למערכת הבריאות, ההסברה וגם אפשרויות למשל לרכוש ולהחליף מדיחי כלים בבתי חולים למשל. אז יש אפשרות.

 << דובר >> מני הסה: << דובר >>   

לא הבנו מה הוועדה מבקשת.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

הוועדה מבקשת שמס הקנס יהיה להוראת שעה.

 << דובר_המשך >> מני הסה: << דובר_המשך >>   

לאיזה תקופה?

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מבקש שזה יהיה עד 27'. עד סוף 26'. שנית, הוועדה מבקשת שתבדקו כן להקדים את הסיפור של המס. אריה - אחד המוכשרים במחשוב, חשבונית ישראל.

 << דובר_המשך >> מני הסה: << דובר_המשך >>   

אנו יודעים לבצע את זה. בדקנו, ישבנו עם אנשי המחשוב שלנו. אין לנו במקרה הזה התנגדות. מבחינתנו יכול להיכנס כמה שיותר מוקדם. מבחינת היישום של זה, מבחינת יצירת המאפיינים החדשים של הרכבים זה הולך בסבבים.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אם הוא רוכש רכב, כמה משלם? 45%?

 << דובר_המשך >> מני הסה: << דובר_המשך >>   

אנו לא יכולים לעשות את השינוי לפני 13.5. ב-12.5 יש סבב של כל התיקונים של המערכת.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אבל אם קנה ב-11.5 ישלם את ה-45%, לא את 35%.

 << דובר_המשך >> מני הסה: << דובר_המשך >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תבדקו את זה שוב. אני רוצה שתקדימו את זה כדי שנוכל להסתדר על זה. לפעמים בודקים יותר חזק, יש אפשרות להתאמץ ולהגיע. 

 << דובר_המשך >> מני הסה: << דובר_המשך >>   

נבדוק.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה. מחכים לכם.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:37. << סיום >>