פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 33 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 04/01/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 127 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שני, כ' בטבת התשפ"א (04 בינואר 2021), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון) (תגמולים לבני משפחה של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התשפ"א-2020, של ח"כ מיכאל מלכיאלי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – היו"ר חברי הכנסת: אוריאל בוסו מיכל וונש מיכאל מלכיאלי מוזמנים: נתנאל אושרי – רפרנט רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר גלעד גושר – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר מאיר שפיגלר – מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שלומי מור – סגן בכיר ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי שמעון מלכיאל – מתמחה, המוסד לביטוח לאומי חוה בן שבת – אימו של מוטי בן שבת ז"ל משתתפים באמצעים מקוונים: הדיל יונס – עורכת דין, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: נעה בן שבת יעל סלנט מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: רמי בן שמעון << נושא >> הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון) (תגמולים לבני משפחה של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התשפ"א–2020, פ/1861/23 כ/870 << נושא >> << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בוקר טוב, חברות וחברים. היום 4 בינואר 2021, השעה 10:03. אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו דנים בהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, יעקב מרגי, יוסף טייב, אוריאל בוסו, משה אבוטבול, ניר ברקת, אוסאמה סעדי, עופר כסיף, בועז טופורובסקי, יואב סגלוביץ', עוזי דיין, אופיר כץ, קרן ברק, חוה אתי עטיה, תהלה פרידמן, אוסנת הילה מארק, טלי פלוסקוב, יעקב אשר, הילה שי וזאן, אחמד טיבי, ניצן הורוביץ, יוראי להב הרצנו, איילת שקד, מאי גולן, סעיד אלחרומי ואליהו חסיד. רק הרשימה הארוכה של היוזמים אומרת עד כמה הנושא הוא חשוב ועד כמה הנושא קרוב ללבם של חברי הכנסת וכמה אנחנו בבית המחוקקים חושבים לנכון שצריך, איכשהו, להכניס את האנשים האלה לקבוצה ייחודית ולמסור את התחושה שלנו של ההערכה. לצערנו הרב, אנחנו מדברים על המקרה – חוה, אימא של הבחור מנהריה, ככה כולנו מדברים – לא ידענו איך קראו לו, רק ידענו שהיה איזה בחור שיצא להציל משפחה. הוא עשה את זה, אבל על חשבון החיים שלו. אימא יקרה, חוה היקרה, אנחנו קודם כל מחבקים אותך. אני רוצה להגיד לך שבטח כולנו יכולים היום להגיד שגידלת בן לתפארת ויש עוד הרבה כמוהו. אין מצב שאנחנו כמדינה לא נדע לתת ציון למקרים כאלה של גבורה. לכן אני רוצה לברך את חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי שהוביל את כל העבודה על החוק הזה. בעזרת השם נתקדם ונביא ואתו גם לקריאה שניה ושלישית במליאה ונהיה גאים להגיד שהוא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. יש שתי מטרות: כמובן לתת את ההערכה; הדבר השני, שאנשים יידעו שהמדינה יודעת להעריך את האנשים שעושים את הדברים האלה לא מתוקף תפקידם בעבודה שלהם אלא כי הם מרגישים מחויבות ברגע זה לצאת ולהציל חיים של בני אדם. זה לא קורה כל יום, לכן המקרים האלה, הבודדים, שאנחנו כולנו גאים בהם, ראויים להעלות אותם לכאן וכמובן ראויים גם לתמיכה של המשפחה. בטח שום דבר לא יחליף לחוה את הבן שלה, אבל קצת שאנחנו נוכל לתת לך בשמחה רבה, נעשה את הכול וניתן. אני מזמינה את היוזם של הצעת החוק, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, להציג לנו את הנושא ואחר כך נעבור לדיון. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, גברתי יושבת-ראש הוועדה, על קיום הדיון. זה דיון חשוב מאד, וכמו שפתחת, גם את חלק מהיוזמים של הצעת החוק הזאת. להצעת חוק כזאת יש הסכמה מימין ומשמאל, קואליציה ואופוזיציה כאחד. אני רוצה להודות ללשכה המשפטית, למנהלת הוועדה, שעשו לילות כימים כדי שנוכל לקדם את זה במהירות. נתחיל את ההקראה. אני חושב שאני, שהעברתי כבר כמה הצעות חוק, זאת הצעת החוק הראשונה שאני מזדהה ומתרגש להעביר אותה. לקחתי את זה באופן אישי – אימא של מוטי נמצאת כאת וגם מלווה את החוק הזה. זאת הצעת חוק, כמו שאמרת, כל-כך נכונה, שאנחנו ככנסת, כבית מחוקקים, בתקופה כל-כך מורכבת ושסועה אומרים: אנחנו מוקירים ומכירים את זכרם של אותם אנשים. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חד-משמעית. תודה רבה, מיכאל. יש משרדי ממשלה שרוצים להתייחס? << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> לא קיבלנו את הנוסח העדכני. אני לא יודע אם הוא הועבר פה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> הוא גם נשלח אליכם אתמול. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> הנוסח שנשלח אתמול לא היה הנוסח העדכני, למיטב ידיעתנו, וגם למיטב הבנתנו, הסיכומים שהושגו אחר כך עם חבר הכנסת מלכיאלי. להבנתנו, הצעת החוק בנוסח שנשלח אתמול היא לא הצעת החוק הסופית, גם לפי סיכומים שהגענו אליהם עם המציע. הייתה בינינו עוד הידברות מאז ולכן אנחנו מתקשים להבין על איזה נוסח מתבקשת הוועדה להצביע היום. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חושבת שאנחנו צריכים לדון בנוסח לדיון, והדיון צריך להתקיים פה. שלחתי אתמול אחרי הצוהריים נוסח בהמשך לשיחה שהבנתי שהייתה לחבר הכנסת מלכיאלי – אחרי שביררתי עם היועץ הפרלמנטרי שלו – עם עלי בינג. בהתאם לזה הכנו נוסח סופי. הבוקר אמרו לנו שהם רוצים גם את הסכמת שר האוצר בפנים. אבל אני לא חושבת שלא נשלח אליכם נוסח סופי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> איתך דיברנו - - - << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> לא. דיברת עם הבוס שלי, עלי. הגענו להסכמות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני חושבת שהסכמות, עם כל הכבוד, יש פה ועדה והיא צריכה לדון. הבאנו נוסח לדיון שהוא תואם את - - - << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> אנחנו מספרים לוועדה שאנחנו לא יודעים מה הנוסח ומולנו אין נוסח כרגע. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני אבקש, קודם כל, להעביר את הנוסח של ההצעה שכרגע על השולחן. גם לנציג של הביטוח הלאומי, שלומי מור. << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> אנחנו פשוט לא אמורים לחלק הארד קופי וההערות של הוועדה. בגלל שזו כנסת ירוקה, יש את הכול בטאבלט והנציגים אמורים להביא את הנוסח איתם. אבל בגלל שזה מקרה מיוחד - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> זה נכון. בגלל שזה מקרה מיוחד ובגלל שאנחנו רוצים מאוד - - - << דובר_המשך >> ענת כהן שמואל: << דובר_המשך >> שיבינו שלא סתם לא הנחנו את זה על השולחן, פשוט אסור לנו להניח. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לא משתמשים בניירות היום. כולנו עם טאבלטים. << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> נתנו למציע - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני מבינה שיש פה עוד דברים שאנחנו חושבים ככה ואתם חושבים אחרת – לכן יש דיון. לכן נפתח עכשיו את הדיון, נשמע את כולם ובסוף נקבל החלטה על מה ללכת. בבקשה, גברתי, אם אפשר, להתחיל בקריאה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יש לנו פה שני נוסחים. אנחנו מדברים פה על מענק שיינתן – אנחנו לא יודעים אם זה מענק, תגמולים או הטבות – "לבני משפחה של אדם שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שהיה נמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי". אלה אותן נסיבות שמחייבות היום בחוק לא תעמוד על דם רעך את אותו אדם לפעול כדי להציל את הזולת, כמובן אם לא נשקפת - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני מתנצלת שאני עוצרת אותך, אבל בתחילת הדיון לא הקראתי את השם של החוק, לפרוטוקול זה חשוב: הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון) (תגמולים לבני משפחה של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התשפ"א–2020. לא אמרתי את זה בהתחלה ואני חושבת שזה חשוב שייכתב בפרוטוקול. בבקשה, את יכולה להמשיך. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אותו חוק, כשהוא נחקק, הוא אמר שאנחנו רוצים לחייב אדם להציל את הזולת. ממש להציל את הזולת אם יש לו אפשרות, אם זה לא מסכן את חייו בנסיבות. דיברו על כך שהוא צריך באמת לקפוץ ולהציל את הזולת גם אם זה דורש ממנו לעשות ולא לעמוד מן הצד ואפילו קבעו בצד זה גם עבירה פלילית אם הוא לא עשה כן. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> זה לא קשור לכסף – זה חינוך ערכי. לא סתם אמרתי כמה מילים לאימא של מוטי. זה צריך להיות חלק מהחינוך שלנו. אדם זקוק לעזרתנו, לצאת ולעזור ואנחנו לא חושבים באותו רגע "אני הולך למות או לא". זה מה שליווה את מוטי, הוא לא חשב על זה שהוא הולך למות ואף אחד לא חשב, אבל הוא יצא להציל את המשפחה, להציל חיי אדם. מוטי בטח לא חשב "אם יקרה לי משהו, אימא שלי תקבל חצי מיליון או מאה אלף". אלה לא דברים שצריכים להיות בכלל על מדף אחד. להציל חיים של בן אדם וכסף, זה לא ביחד. אבל כשזה קרה ואנחנו יודעים שאדם יצא להציל חיים, אנחנו רוצים בצעד הזה לתת לאימא משהו. בחיים לא נחזיר לה את הבן, אבל לפחות משהו כדי להגיד לו תודה על מה שהוא עשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> למעשה, כשהחוק הזה חוקק בזמנו דובר על אותו ביטוח מתנדבים שניתן היום לפי חוק הביטוח הלאומי. הוא ניתן לשורה ארוכה של מתנדבים, אנשים שעשו פעולות גם במסגרת שליחותם בכל מיני גושים שלא בשכר וכל מיני פעילויות וגם לאדם שהציל את זולתו, חייו או רכושו של הזולת. בסעיף 287(5) לחוק הביטוח הלאומי. אבל התגמולים האלה ניתנים לקבוצה מצומצמת מאוד. התגמולים שניתנים הם אותן גמלאות שניתנות לנפגעי עבודה. זאת אומרת, ניתן תגמול לילדים הצעירים, לאלמנה – תלוי בגיל שלה, לפעמים זה מענק ולפעמים זה תגמול בשיעורים נמוכים – כמובן אם האדם עצמו נפצע, הוא מקבל זכאות שנגזרת מתוך שכרו של אותו אדם. אני מבינה שכאן אנחנו הולכים לכיוון אחר, אנחנו הולכים לרובד נוסף. יכול להיות שזה רובד נוסף לחלק מהאנשים, יכול להיות שיש אנשים שלא מקבלים את הרובד הזה של התגמולים. למשל, אם הילד הוא כבר בן 18 או מעל הגיל שנקבע בחוק או ההורים המבוגרים שלא זכאים היום לאותה גמלה של נפגעי עבודה, אלא אם הם היו תלויים לפרנסתם בנפגע. גם להם לתת אותו רובד של תשלום, או תגמולים או הטבות או מענק. רצינו שהדברים יהיו ברורים. בדרך כלל אנחנו מעדיפים שבחקיקה, בעיקר חקיקת זכויות, כבר החוק יראה לנו מה ניתן. כבר החוק יביע את הדברים האלה. נכון שיש מקרים, אבל הם החריג, שהדברים האלה נקבעים בתקנות, אבל בדרך כלל אנחנו מבקשים שכבר בחוק ייעשה הדבר. גם בנושא העלאת קצבאות הנכים דובר על כך בחקיקה עכשיו שיהיו תקנות, קבעו להם רף מינימום, קבעו להם סדר גודל של דברים. כרגע מדובר, אני מבינה, רק על קביעה בתקנות. זה אומר שיצטרכו לחכות לקביעה הזאת. זאת משימה שתהיה מוטלת על הממשלה בסופו של דבר. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> למה? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> היועצת המשפטית צודקת במאה אחוז. הרצוי והנכון היה כמו שהיא אומרת, בדיוק כמו חוק הנכים שהייתי שותף בחקיקתו, להביא את הכול בצורה מסודרת. אתמול משרד האוצר, שידוע באנשים מאוד נחמדים וטובים, אמרו: אנחנו רוצים גם לשלם, אבל לא עכשיו אלא בכנסת הבאה. נדון עוד מעט ונלמד. יש לנו שתי אפשרויות. או לחכות להם בכנסת הבאה. אנחנו מבינים את המשמעות של זה. או לחייב את שר הרווחה לתקן תקנות. אנחנו נלך לגור אצלו בבית עד שיהיו תקנות כאלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> על כמה מקרים אנחנו מדברים? אני יודעת שבקריאה הראשונה דיברתם על זה, אבל אני בכוונה רוצה להעלות את זה עוד פעם לפרוטוקול כאן. כמה מקרים כאלה אנחנו מכירים? לא כל יום אני שומעת בתקשורת על מקרה גבורה שאדם קפץ מחייו הרגילים בלי להיות באיזה תפקיד או בהתנדבות אלא משום מקום יצא להציל חיים. כמה מקרים כאלה יש לנו? מי יכול להגיד לנו? << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> הצעת החוק הזאת בקונסטלציה הנוכחית שלה נולדה משילוב הרצונות להעביר משהו במהלך חייה וקוצר ימיה של הכנסת הנוכחית. מצד שני, עבודת המטה עדיין לא הגיעה לשלב שהיא בשלה מספיק על מנת לשים את הכול בנוסח החוק עצמו. ככה הגענו עם המציעים וגם עם הוועדה בישיבה הקודמת שלה, לתובנה המשותפת שנשאיר את זה לקביעת תקנות. לגבי המספר. כחלק מהבעייתיות בתהליך המסודר, גם אנחנו לא קיבלנו מספר ונתונים מדויקים. אנחנו יודעים שבשנת 2019, בעולם ביטוח המתנדבים, היו כ-400 תביעות. מתוכן אושרו 50%. מאידך, אנחנו מבינים שהביטוח הלאומי העביר לוועדה איזשהו נתון שמדבר על מלאי של 20 אנשים שנהרגו כתוצאה מזה שהלכו להציל חיים. אנחנו לא יודעים אם - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מתוקף תפקידם. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> זו אחת מהסיבות שבגללה אנחנו נאלצים להשאיר את הקביעה של הפרטים לתקנות. אנחנו לא יודעים מספיק את הנתונים, זה עדיין לא ברור. אנחנו רוצים להתקדם עם החוק הזה בשיתוף פעולה עם המציעים, אבל כל עוד הנתונים לא ברורים לנו, רשה לנו מאוד לומר על מה אנחנו מדברים ולתת הערכות תקציביות. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> גברתי, באמת מדובר על כ-200 עד 300 תביעות של מתנדבים באופן כללי מדי שנה. ככל שהצלחנו לברר, וזה קשה כי אין לנו את האבחנה הזאת בתוך תת-התקנות, מדובר ב-20 מקרים היום בקובץ שלנו של אנשים שנפצעו או נהרגו אגב ניסיון להציל אחר. 20 זה באמת 20 משפחות או תלויים שאנחנו מכירים כיום. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני חוזרת על שאלתי – לא בתפקיד, לא כמתנדבים כי למי שמתנדב בארגון יש ביטוח חיים. האם בתוך 20 המקרים שאתה מציין, כולם מקרים של אנשים שאין להם שום יחס למה שקרה בחוץ, פתאום הם יצאו להציל. אני מכירה שני מקרים: אחד בחוף הים שיצאו להציל בן אדם והשני זה מוטי. מי עוד? אם אנחנו לא יודעים, אוי ואבוי לחברה שלנו. אנחנו צריכים את האנשים האלה. איפה יש מקרים כאלה? או שהם אנשים שהחיים שלהם גם חשובים לנו, אבל אם אדם מתנדב במד"א, מתנדב במשטרה, ומתוקף תפקידו במשטרה קרה מה שקרה, אז יש לו ביטוח חיים כמתנדב. אותו דבר בעירייה – הייתי ראש עיר אז אני מכירה את זה. פה מדובר על אדם שלא שייך לשום ארגון, לא היה לו ביטוח למקרה כזה. האם ה-20 שיש לנו הם מקרים כאלה? << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >> גברתי, קשה לנו לאבחן את האנשים האלה, הייתי אומר שיש לנו את כל המגוון של האנשים הלאה, גם מי שמתנדב במד"א ונכנס באחת החלופות, מבחינת הביטוח הלאומי זה לא משנה אם הוא נכנס בחלופה 5 או 4. אם הוא מתנדב, הוא מתנדב – הוא מוכר ומקבל את הזכויות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא לא מוכר. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> במקרה הזה, זה לא. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אבל אם הוא עובד, גברתי, אם הוא רופא שעשה את זה אגב עבודתו, אז הוא יוכר כנפגע עבודה ולא כמתנדב. זה לא אלה, גבירתי. זה לא מי שעובד, שה לא מי שאגב עבודתו נהרג כי האנשים הללו יוכרו כנפגעי עבודה ולא פרק מתנדבים. אותם 20 הם רק אנשים שממש כמתנדבים נפגעו. חלקם גם ממש בסיטואציה שאת מתארת, שמישהו הלך לחוף הים להציל מישהו ונהרג. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מתוך ה-20, כמה אתה משער שיש בקטגוריה הזאת? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> שאין להם ביטוח מתנדב. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא מד"א – אדם פרטי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אלמלא היה להם משהו אחר, הם היו מקבלים את המשהו האחר. זה שאלה 20 שנמצאים במתנדבים זה אומר שזה 20 שהייתה להם את הזכאות מכוח הסעיף הזה כמתנדבים. אבל אלה 20 שנמצאים היום במערכת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אלה 20 מקרים שאתה יודע שאין להם ביטוח. << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >> אולי יש להם ביטוח חיים או דברים אחרים, אבל זה לא קשור אלינו. אלה לא 20 מהשנה ולא מהשנתיים ולא מהחמש, זה יכול להיות גם מ-10 וגם מ-20 השנים האחרונות. זו קבוצה שהיא נאגרת לאורך שנים רבות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני אגיד לכם רק בין איפה ההתלבטות שלי כאן, ללכת לכיוון של תקנות, כמו שהבנתי שהיוזם גם הסכים כבר, אבל אני שוב חייבת לעלות פה בדיון את הנקודה הזאת. תקשיבו, לפני כמה ימים, בוועדה כאן, הביאו תקנות, תקנות להצעת חוק שחוקקנו לפני 5 שנים. לפני 5 שנים חוקקנו חוק ולא יישמנו אותו כי לא היו תקנות. אז איך אני יכולה להיות בטוחה שלאימא של מוטי במקרה הזה, אני אוכל מחר להסתכל בעיניים להגיד עשינו את הכול בשבילה, כשאנחנו לא יודעים מה קורה עם הכנסת, כשאנחנו לא יודעים מתי נחזור לעבודה, כשאנחנו לא יודעים מתי לשר יהיו סמכויות בכלל להביא תקנות ומתי הוועדה תביא את התקנות ומתי אתם האוצר והביטוח הלאומי וכל משרד רלוונטי יהיו מוכנים להביא לי את התקנות האלה? זה דבר שאני, אלון, לא מרגישה רגועה. ממש ככה. אנחנו יכולים לחייב אתכם בתקופת זמן לצורך העניין של תקנות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> גברתי, אני רוצה להזכיר לך שגם התקנות, אותן תקנות שדיברת עליהן, היה צריך להביא אותם כבר שנה אולי אחרי המועד. גם הן היו תקנות ראשונות, גם אז הייתה הוראה - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בבקשה, אז בבקשה. מי עובר על החוק כאן במקרה הזה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> - - - לשנות והמועד שהן מגיעות לכנסת, באיחור רב לפעמים, של - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן. אנחנו רואים בנושא של ההנגשה, כמה שנים אנחנו מחכים כבר לתקנות, כאשר החוק קיים? << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> אנחנו כמובן מסכימים לקציבה של העניין הזה כשאלטרנטיבה מבחינתנו היא התעכבות הרבה יותר משמעותית, בטח לאור המצב הפוליטי הנוכחי ולאור העובדה שגם, עינייך הראות, שאנחנו קצרים מאוד בנתונים בעבודת המטה שמכינה את זה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בסדר. הכנסת מתפזרת, מתי תהיה הממשלה הבאה? אף אחד מאיתנו לא יודע כי אנחנו לא יודעים אם אנחנו נצא לעוד בחירות ולעוד בחירות. אף אחד מאיתנו לא יודע. בינתיים, אימא של מוטי בוכה כל בוקר – מה אנחנו כחברה יכולים להגיד לה? אנחנו בינתיים פה מתווכחים, פוליטיקה. חשוב, בטח שחשוב, אבל יש דברים יותר חשובים מפוליטיקה. אנחנו מדברים פה על האנשים. איך אתם יכולים להתקיים בפניי כאן, בפני אימא, בפני כל מי ששומע אותנו, בפני חברי הכנסת שיזמו את החקיקה שאנחנו נביא אותה תוך שנה, אתה אומר, שאנחנו נביא אותה בסוף לסיום? איך? << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> שני דברים בהקשר הזה. אחד, בניגוד לתקנות אחרות, אני חושב שפה יש אינטרס משותף גם לשר הרווחה וגם לשר האוצר להביא את התקנות האלה. אני חושב שאין חולק על העניין הזה ולכן זה לא דומה לתקנות אחרות שהן שנויות במחלוקת. הדבר השני הוא, שכאמור עבודת המטה עדיין לא בשלה. אנחנו צריכים להיות שלמים עם הערכה תקציבית של הדבר הזה, כי אחרת הצעת החוק היא מבחינתנו תקציבית וזה דורש מקור. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אתם דיברתם על לשלם רטרו לכל מי שקרה כמה שנים אחורה? << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> תחולת החוק תהיה שנתיים, שלוש. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> שנתיים? אני פשוט חושבת האם ההצעה הזאת מגיעה בכלל לתקציבית, בינינו. על כמה כסף אתם דיברתם? << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> לכן אני רוצה להבהיר שזה לא רק הנושא אם ההצעה היא תקציבית או לא, שעד שלא נקבל את הנתונים לא נוכל לקבוע ולכן ברירת המחדל שהיא תקציבית, אלא יש כאן עוד הערות גם לביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> דקה, אדוני. הבנתי הכול, בסדר. אבל אני רוצה לנסות להוביל את הדיון ולהגיע לאיזושהי החלטה. אנחנו מדברים כאן, כפי שאני הבנתי משלמה מור, על 20 מקרים בשנת 2019, הערכה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> מכל השנים, לא ב-2019. הם קיימים במערכת היום. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> שקיימים במערכת היום. אז עוד פעם אני חוזרת ואומרת, איך אנחנו משלמים? לכל השנים אחורה? << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >> זו השאלה, גברתי וזו אחת הסיבות שבגללן אנחנו לא מספיק מגובשים כדי לקבוע עכשיו בדין הראשי הוראות מפורטות. אני אומר לך עוד דבר, גברתי, יכול להיות שיש אנשים שחירפו נפשם אבל לא היו נשואים ולא היו להם ילדים – אז הם מעולם לא הגישו תביעה. אני אפילו לא יודע עליהם. יש פה בעיה לכן צריך לתחום את זה בפרק זמן רטרואקטיבי כלשהו, שנה, שלוש, חמש, שאז אני יודע - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הבנתי שיש סיכום לגבי שנה אחורה, נכון? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> לא. שנתיים. שלוש אפילו היה. שלוש שנים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זה דבר אחד. אז אנחנו צריכים לבחון, אנחנו לא נדע, גברתי, מה תהיה העלות עד שלא נדע לקבוע מה יהיה הסדר. אם זה מענק, כמו שחשבנו עליו, כמו שמקבל יתום איבה עד הגיעו לגיל 30, מעין מענק נישואים, אז זו עלות אחת. אם זו קצבה שוטפת, זו עלות שנייה. אנחנו פשוט לא יודעים כיוון שאנחנו לא יודעים מה יהיה ההסדר. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> יותר מזה – אני מתחבר למה ששלומי מהביטוח הלאומי ציין – אנחנו צריכים להבין מה נכון לשלם ואיך זה עומד ביחס להסדרים אחרים שבהם אנחנו משלמים לתלויים, גם ברמה המשפטית של איפה זה עומד מבחינת השוויון. ולכן אלה דברים שאנחנו צריכים לדון עליהם ולא דנו עליהם. אני חושב שהביטוח הלאומי מסכים איתנו בעניין הזה, מה בדיוק משלמים. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לא. - - - בהתאם למקרה עצמו, אם זה אבא לילדים ,לצורך העניין, אז צריך לחשוב אחרת. אני מסכימה פה שצריך לקחת בחשבון הרבה דברים ואני מבינה שנכון לרגע אנחנו לא מוכנים כל הנתונים האלה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני רוצה, גברתי, להעיר עוד שתי הערות בהקשר הזה. קודם כל, ברור גם לביטוח הלאומי שחייבים לתת מענה לאנשים היקרים האלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> יופי. אני רוצה שזה יישמע. גם אתם, באוצר, אתם גם צריכים להגיד חד-משמעית. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> חד-משמעית - - - << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> חד-משמעית לפרוטוקול שגם האוצר שותף לתפיסה שיש לתת מענה למקרים האלה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> מדוע אני אומר שצריך לחשוב? אני אתן רק שני נושאים כדי שיובן למה יש פה בעיה בעיניי – לא בעיה אלא קשיים שצריך לחשוב עליהם. נאמר בהצעה שמה שיינתן זה רובד נוסף על מה שניתן מכוח החוק. היום מכוח החוק, אם בן-אדם שנפטר והייתה לו הכנסה מאוד מאוד גבוהה, יכול לקבל קצבה שוטפת מאוד מאוד גבוהה ועליה להוסיף סכום איקס, לעומת מישהו שיקבל קצבה מאוד מאוד נמוכה כי הוא השתכר מאוד מאוד נמוך או משפחתו או התלויים בו, ועל זה את אותו סכום איקס. יוצא שיש פה חוסר פרופורציה שצריך לחשוב עליה. האם צריך להיות יחס בין מה שהוא מקבל כמתנדב למה שאנחנו רוצים להוסיף? זו שאלה שלא באמת בחנו אותה לעומק. צריך לחשוב עליה. יש גם קושי בעיניי בין מי שנפצע למי שנהרג. יכול להיות שהוועדה תחשוב שזה לא אותו דבר – אם נהרגת זה לא אותו דבר. אבל נחשוב על מי שנפצע ונשאר 100% נכה, הוא יקבל כמתנדב. הוא יקבל את הקצבה שלו בהתבסס שכרו כמתנדב. אם חלילה היה נהרג, אז פתאום היינו הולכים לעולם הזה של התגמולים הללו והם היו יכולים להיות הרבה יותר גבוהים או להורים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתה מציע להוסיף לפה גם את - - - << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני לא מציע דבר. אני מעורר נקודה שמלמדת שצריך להקדיש מחשבה כי זה סוג חדש של גמלה של אוכלוסייה שאני לא יודע עדיין איך להתמודד איתה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני מסכימה איתך. חברת הכנסת מיכל וונש, בבקשה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> תודה, גברתי יושבת הראש. קודם כל, אני מברכת על החשיבות והחוק וגם על מה שאמרת, עצם ההצהרה שהחוק הזה חשוב ושזה יישמע מכאן. מאוד מאוד חשוב. אני רוצה לומר בהקשר למה שנאמר עכשיו שמשפחתו של מיכאל בן זיקרי אמרה לי שכל מבוקשם זה שכל ילדי ישראל ילמדו עזרה ראשונה כדי שלא יהיה מצב שבו – יכול מאוד להיות שהוא יכול היה להינצל לו האנשים שהיו שם היו יודעים להציל אותו. זאת אומרת, יש הרבה מאוד דברים שצריך לשקול אותם ולחשוב עליהם. אני חושבת שנכון וראוי באמת לתת על זה את הדעת. אבל החשיבות של החוק הזה, אין כמותה. אני חושבת שהחברה הישראלית מבחינת הערבות ההדדית שהולכת ומתפוררת, לצערנו, מול עינינו, יש במיוחד בעת הזאת חשיבות בחוק. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לצערי, כן. לצערי, מיכל, במקרה הזה את צודקת. טוב, הבנו, שמענו. בואו נתחיל להקריא את המסמך שיש לנו כרגע. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> נקודה אחרונה, ברשותך. שר האוצר, בגלל שהדבר נערך בשיפוי מלא של משרד האוצר, משרד האוצר מבקש להיות מעורב ומבקש ששר האוצר יהיה גם זה שיאשר את התקנות בנוסף לוועדה. אני חושב שזה גם סוכם. כמובן שלשר האוצר יש אינטרס בקידום התקנות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בסדר גמור. אני לא רואה בזה משהו לא טוב. להיפך, אני צריכה את שר האוצר כדי שיגדיל לי את הסכומים. בסדר גמור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם מדברים על התייעצות? מה סיכמתם, חבר הכנסת מלכיאלי? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> באישור. מה כתוב לנו כאן: התקנות יאושרו באישור הוועדה - - - << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> כרגע כתוב שר העבודה באישור הוועדה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> שר האוצר מבקש גם להיות שותף. באישור שר העבודה ושר האוצר והוועדה. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> וגם הוא מחויב לשנה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. אנחנו יודעים שככל שיהיה יותר - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תקשיבו לי חברים, אני רוצה להגיד לכם משפט אחד, ויושבים פה עוד שני חברי כנסת שבטח יסכימו איתי, כולנו תקווה שאנחנו נחזור לכנסת מאוד מהר ואני אומרת לכם אני אישית, לצורך העניין, לא מתקבלת להוריד רגל מהגז כאן בנושא הזה עד שאנחנו לא נביא את התקנות לכאן לשולחן הוועדה ונאשר את זה, ואז אני אבוא ואני אסתכל לחוה בעיניים ואני אוכל לחבק אותה ולהגיד: הנה, עשיתי את מה שאנחנו התחייבנו לפני שנה. בטח כל אחד מאתנו רוצה לעשות את זה. ולכן אני אומרת לכם, אני רואה בכם שותפים, אני בטוחה שגם אתם רוצים. אני גם מבינה כאן מהדברים שנאמרו כאן, שבאמת חסרים לנו הרבה נתונים ולכן ההחלטה היא לא יכולה להיות לא מקצועית. אם היו לי פה נתונים, אני אומרת לכם חד-משמעית, לא הייתי הולכת לכיוון התקנות. לא הייתי הולכת, הייתי נועלת את זה בחוק ותסיימו את זה. לא מעניין אותי מה שקורה אצלכם. אנחנו נותנים פה עכשיו מיליארדים – למשפחות האלה לא לתת? לכן אני אומרת שוב, רק בגלל שבאמת חסרים לנו נתונים, שלומי מור דיבר על כמה דברים שאנחנו חייבים לקחת בחשבון: כמה נותנים, איך נותנים, מה קורה עם הנפגעים. יש פה הרבה דברים שנשארים פתוחים. לכן אנחנו באמת נעביר את זה בנוסח שכרגע מונח לפנינו, אבל אני אומרת לכם כבר עכשיו, אני מאוד הרבה חברי כנסת נחזור לכאן ופשוט כל יום תקבלו פה דיון בוועדה ותיתנו לנו תשובות לגבי איך זה מתקדם. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> אנחנו נשמח - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בבקשה, גברתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני אתחיל לקרוא את נוסח א' שמציע לעשות את התיקון בחוק לא תעמוד על דם רעך. "הוספת סעיף 2א 1. בחוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח–1998‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 2 יבוא: "תגמולים לבני משפחה של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת". אני קצת התבלבלתי פה בדיון כי אני מבנה שרוצים להרחיב את זה עכשיו גם לאדם שנפגע בעת הצלת הזולת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אנחנו כרגע לא עוסקים בזה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> גברתי, אני אחדד. לא ביקשתי להרחיב. אני אמרתי שצריך לחשוב על השאלה הזאת במסגרת היקף הזה. כי אני חושש מעיוות שייווצר מאדם שנפצע לבן-אדם שמת, ואז אנחנו לא נדע איך להתמודד עם ההורים של מי שנפצע והוא 100% משותק בגלל שהוא הציל חיי אדם לעומת מי שלא עלינו, מת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל מה הצעה? אנחנו צריכים להגיד מה אנחנו רוצים לתת. האם רוצים לתת – לפחות את המסגרת אנחנו צריכים לתת. אז האם אנחנו מדברים - - - << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> מבחינתנו האמירה היא שצריך לדון בזה במסגרת התקנות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אולי ניתן - - - << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> - - - הגדרות שמופיעות בסוף הסעיף הזה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גם זה לסגור בה בתקנות. מה שכתוב פה בעצם בסעיף (א), שימו לב, כתוב פה: תגמולים לבני משפחה של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת. אז לפי דעתי - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> או נפצע. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נפטר או נפצע. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> תהיה לנו הקדמה שאומרת שהשר, בהסכמת שר האוצר – שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות. עכשיו, יש לנו שני עניינים: לעניין מענקים, תגמולים או הטבות יש כמה אפשרויות. חבר הכנסת מלכיאלי, בהתחלה חשבת אולי בכל זאת מענק לכלול בחוק. בסופו של דבר זה לא התאפשר, אני מבינה. מענקים תגמולים או הטבות שיינתנו לבני משפחה – באישור השר ובאישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין מענקים, תגמולים או הטבות שיינתנו. אחד, זה לבני המשפחה של אדם שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שהיה נמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי, בין אם בני המשפחה זכאים לגמלאות בשל פטירתו לפי כל דין אחר ובין אם לאו; לעניין זה, "בן משפחה" – הורה, בן זוג או ילדו של הנפטר, אף אם מלאו לו 18 שנים. האפשרות השנייה תהיה: יינתנו לאדם שנפגע עקב הושטת עזרה לאדם אחר שהיה נמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> שלומי, מקובל? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> יש פה יש לי שתי הערות. אחת, איך אנחנו מבחינים בין מי שעושה את זה אגב תפקידו לבין משלא עושה את זה אגב תפקידו? פה, לכאורה, אין התייחסות. כשזה בפרק מתנדבים של ביטוח לאומי, ברור שהוא מתנדב, שהוא לא עובד. אבל כיוון שזה פה בחוק אחר, אני לא יודע איך לומר שזה רק מתנדב, שזה רק מי שלא עושה את זה אגב תפקידו. אני חושב שצריך להשאיר מנעד של אפשרויות. כתוב מענק חד-פעמי ותגמולים או הטבות. מבחינתי זה צריך להישאר כחלופות כדי שנוכל - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תעשו את זה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אבל אנחנו לא מדברים על חד פעמי. חד פעמי נשאר מכוח זה שדובר בהתחלה על איזה מענק - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תגמול או הטבות. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> - - - שאולי אפילו ייקבע פה בחוק. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> התגמול יכול להיות גם חד פעמי וגם חודשי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> פשוט יש פה ו"ו. יש פה מענק ותגמול. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא. אז מענקים, תגמולים או הטבות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בסדר? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אוקיי. פשוט להשאיר את זה פתוח לכל האופציות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בסדר גמור. - - - שר העבודה, אנחנו מוסיפים את שר האוצר גם, נכון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. בהסכמת שר האוצר. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אז נעה, מה עושים עם מי שעושה את זה אגב מילוי תפקידו? איך זה יבוא לידי ביטוי? אני שואל האם, חלילה, שוטר אגב מילוי תפקידו - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> החוק הזה לא מדבר על שוטר. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> ברור לי שזו לא הכוונה. אבל פה כתוב שזה היה בנוסף לכל דין אחר, אז צריך לחדד. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לשוטר אין ביטוח 24/7? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> בוודאי שיש - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אז אני מדברת על אנשים שאין להם את זה. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> כרגע זה לא מה שמוטמע בנוסח כי כתוב כאן: בין אם בני המשפחה זכאים לגמלאות בשל פטירתו לפי כל דין אחר ובין אם לאו. כלומר ב-Disregard מוחלט. יש כאן גם עוד בעייתיות שעמדו עליה גם הביטוח הלאומי, שיש הסדרים שהם מאוד מאוד מיטיבים כבר היום וה- Disregardהזה לכל הסדר אחר בעצם יכול ליצור חוסר שוויון, למשל מול נפגעי איבה. שלומי, אתה רוצה להסביר בבקשה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> איזה אי-שוויון ייגרם מזה שאנשים יקבלו את הזכאות הזאת? לא הבנתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לא כולם ביחד, חברים. מה קרה פה? לא כולם ביחד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> משאירים פה לשר לקבוע הוראות לעניין המענק. זאת אומרת, הוא יכול לקבוע גם תנאים לזה וזכאויות. הוא יכול לעשות את האבחנות כיוון שהוא קובע את ההוראות. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> אז למה מופיע בנוסח החוק הנוכחי: בין אם בני המשפחה זכאים לגמלאות בשל פטירתו לפי כל דין אחר ובין אם לאו? איך השר יקבע בתקנות, יכבול את החקיקה הראשית בחקיקת משנה? אנחנו מדברים פה על הסיטואציה שהיא – שלומי בוודאי יסביר יותר טוב ממני - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני רוצה לשמוע את היועצת המשפטית. בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שאני רוצה להסביר למה אנחנו טרחנו להסביר את הדבר הזה. כפי שאמרתי קודם, יש לנו היום את המתנדבים שמקבלים את אותה גמלה שנפגעי עבודה מקבלים. אבל בני המשפחה שזכאים מכוחם הם מוגבלים. זאת אומרת, ההורים למשל, לא זכאים לאותה גמלה של נפגעי עבודה. זאת לעומת – אם אנחנו נזכור מאיפה הגיעה הצעת החוק הזאת, הצעת החוק הזאת בהתחלה ביקשה להעניקי לאותם בני משפחה זכאויות כמו נפגע האיבה, שם ההורים זכאים. גם ההורים, גם היתום יותר מבוגר עד גיל מסוים. אז אנחנו בעצם רוצים לבוא ולהגיד: תקשיבו, יש לנו פה את הקבוצה, אנחנו לא רוצים להצטמצם לקבוצה. כבר שמענו את ההערות האלה מחברינו בממשלה שביקשו לצמצם את זה רק לקבוצה הזכאית, ואנחנו רוצים להבהיר הבהר היטב שלא מדובר רק בקבוצה המצומצמת כי אחרת לא עשינו דבר. פשוט הגדלנו אולי את הגמלאות הקיימות, אבל לא נתנו לאנשים שלא זכאים היום לפי החוק הקיים את הזכאויות. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני רוצה להסביר. את שציינת את נפגעי פעולות איבה. נפגע פעולת איבה שנהרג אגב מילוי תפקידו כעובד, צריך לבחור: או שאתה מקבל את הגמלאות או שהמשפחה מקבלת גמלאות כנפגע עבודה או כנפגע איבה. כאן זה לא המצב. כאן לא נאמר: או כתגמולים של מישהו כמתנדב, או כתגמולים אחרים כנפגע העבודה או כשוטר – כל מה שדיברנו – ולכן זה מעורר קושי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אולי יש טעם להגדיר. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> לחדד את זה. לו היינו מתמקדים רק במי שלא מקבל מכוח חוק, זאת אומרת, הורים – למעשה, אנחנו בעיקר מדברים פה על ההורים, כי אישה וילדים מקבלים. יש להם מענה בדין, אולי לא מספק, אבל יש מענה בדין. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ילדים מבוגרים? מה עם ילד מבוגר? הילד לא היה בן 18, היה בן 25? << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >> גם יתום איבה לא מקבל מעל גיל 25. זו הסיטואציה. המקבילה שלי זה נפגעי פעולות איבה וחיילי צה"ל. יותר מזה אני לא רואה מקום - - - << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> לכן מבחינתנו גם לא נכון לגדר את - - - << אורח >> שלומי מור: << אורח >> יתום איבה מקבל עד גיל 21 או גיל 24. אם שני הוריו נהרגו ורק אחד בפיגוע איבה, הוא מקבל עד גיל 25. הגילים האלה של 18, 21, אלה הגילים שהדין במקומות הכי מרחיבים נותן. אני לא חושב שאנחנו רואים מצב שבו הסיטואציה הזאת תהיה רחבה יותר ממה שחיילי צה"ל ויתומי צה"ל מקבלים. אז צריך איכשהו למצוא את הפרופורציות למצב הקיים. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> איך אפשר לנסח את זה כך שזה באמת יהיה? << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> לכן לא בטוח להכניס את ההגדרה של בני משפחה בצורה - - - << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> - - - דיון הרבה, שאנחנו ניתקל בזה שבאמת יש פה הרבה נושאים מורכבים שפחות מתאימים לדיון מעל שולחן הוועדה אלא יש פה המון המון המון פרטים שאנחנו רוצים להגיע - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בסדר. אז מה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם אנחנו לא קובעים אם זה תגמול, אם זה מענק, אנחנו לא קובעים כלום, אבל לפחות ההסמכה חייבת להיות ברורה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נכון. אז על מה אנחנו מדברים - - - << דובר_המשך >> יעל סלנט: << דובר_המשך >> אי-אפשר לקבוע פה חוק שלא קובע שום דבר. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יעל סלנט: << דובר_המשך >> צריך לקבוע את גדרי הסמכות. אז לפחות תגידו מה אתם חושבים שצריכים להיות גדרי הסמכות. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> יש אופציה אחת שאנחנו נתמקד רק בהורים. אבל אני מבין שזה לא מוסכם על המציע, כי ההורים הם היחידים שלא מקבלים היום מענה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אתה יכול לעשות את זה או כמו בחוק הקודם שנתת לנו דוגמאות? << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >> לא. אה פה זה לא "או", כי אם אתה נפגע עבודה, אין להורים שלך בכלל. אבל פה אנחנו רוצים כמתנדבים, כן לתת להורים. אז זה לא "או", זה בנוסף. אבל אם אלה ילדים אז זו שאלה: האם מעבר לקצבה אני רוצה לתת להם מענק נישואים כמו שניתן ליתומים אחרים. זה מצריך חשיבה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> בישיבה בין משרד האוצר למשרד הרווחה, גם השאלה זאת הרי תהיה על השולחן, עד כמה אנחנו רוצים להרחיב את זה ובאיזה נושאים ובאיזה גילים, אני חושב שאנחנו צריכים לתת את המקסימום של המרווח, לא להגביל את השרים ביכולות שלהם, ואחרי זה, במבחן התבחינים, הנקודות, אם מספר ילדים מגדיל את הזכאות או שיש הורים שסמוכים על שולחנו – את כל זה צריכים להשאיר בסוף לשרים. אנחנו צריכים כאן בחוק הזה את המקסימום להשאיר פתוח. בסוף, בהסכמת השרים יידעו באיזה נושא לתת את מירב הנקודות ובאיזה פחות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לי יש הצעה לפתרון העניין הזה. אנחנו יכולים להעביר את המילים "בין אם בני המשפחה זכאים לגמלאות בשל פטירתו" להגדרה בן משפחה. אמרנו: אף אם מלאו לו 18, בין אם בני המשפחה זכאים לגמלאות בשל פטירתו לפי כל דין אחר ובין אל לאו. זה לא אומר רק פגיעה, אלא זה רק אומר מי בן המשפחה שבא בחשבון. אני חושבת שככה אנחנו נשיג את הבקשה של חבר הכנסת מלכיאלי להרחיב את האפשרויות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מה אתם חושבים? אני אשמח לשמוע. קודם כל, אני מסכימה. אבל בואו נשמע, שלומי מה אתה אומר על ההצעה? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> האמת, לא הבנתי מה ההבדל בין מה שנאמר כרגע לבין מה שכתוב עכשיו. את יכולה לחדד, נעה, בבקשה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם הבנתי נכון את ההערה, האמת היא שאני לא כל כך מבינה למה היא מוצדקת, אבל הבנתי שחושבים שאולי זה מונע לקבוע בהוראות איזושהי מגבלה על זכאות לפי – מי שזכאי לפי דין אחר, אמרת שאולי הוא זכאי לגמלה יותר גדולה או לגמלה יותר קטנה, אולי אני צריכה לעשות איזשהו מבחן הכנסה –צריך לבדוק אם זה מתאים . אני צריכה להזכיר, אנחנו לא מדברים פה על פיצוי, אנחנו לא מדברים על משהו שהוא מחליף את כל מערכת את ההתנדבות. אנחנו מדברים על משהו שנועד להכרה, להטבה עם המשפחות האלה שנפגעו, שילמו מחיר כזה כבד. אנחנו רוצים להסביר על איזה בני משפחה אנחנו מדברים. אני חושבת שמאוד חשוב - - - << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> את יכולה לכתוב משהו בסגנון: אף אם אינו זכאי מכוח סעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני מסכים שצריך להגדיר מי הם בני המשפחה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר הצטרף אלינו. בוקר טוב. מצוין שאתה גם איתנו. אני בטוחה שאתה תרצה גם לתרום לכך שאנחנו נסגור את הנושא. << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >> במסגרת הנוסח זה צריך לבוא לידי ביטוי כשיקולים שהשר יכול לשקול: האם הם מקבלים גמלאות אחרות, מה שיעור הגמלאות האחרות שמתקבלות. לא לכתוב את זה באופן הזה שהוא קטגורי, אלא לכתוב שזה "השיקולים שהשר ישקול כשהוא בא להתקין את התקנות". << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אם אנחנו לא יכולים עכשיו לתת אפילו את אותו מענק חד-פעמי שביקשו לתת, לקבוע אותו בחוק, אמרתם שאי-אפשר לקבוע עכשיו שום דבר, אני לא חושבת שאנחנו יכולים עכשיו להכתיב שיקולים לשר. הרי הוא לא מכיר, הוא לא ראה את המקרים ואת ההשפעות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אנחנו חושבים עכשיו איך אנחנו מכניסים את ההורים – זו בעצם המטרה שלנו היום – לזכאות למענק, לקבלת מענק, זכויות, הטבות, התגמולים, עוד לא החלטנו, נעשה את משהו הרבה יותר כללי. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> לדעתנו, אם אפשר, ההגדרה של בני משפחה מוסיפה את ההורים אני חושב שביחס למה ששלומי מהביטוח הלאומי אמר, לא בטוח שצריך לכתוב: אף אם מלאו לו 18 שנים" כי זה מייצר איזושהי אבחנה בעייתית אל מול נפגעי איבה. אבל מבחינת ההגדרה של בני משפחה, כתוב הורים. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> שלומי אמר שנפגעי איבה מקבלים את גיל 21 או גיל 24. יש לנו פה - - - << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> כן, אבל מה שכתוב פה "אף אם מלאו לו 18 שנים" זו הגדרה שמקבעת את שיקול הדעת מבחינת התקנות, אבל לא גודמת אותו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ככל שאומרים שהשר יקבע הוראות, הוא קובע במסגרת הזו גם תנאים לזכאות, אני מניחה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אני אתן לך דוגמה, נעה, כתוב: בין אם הוא זכאי לפי דין אחר ובין אם לאו. לכאורה, גם אותו שוטר יהיה זכאי מכוח זה. חייבים לקבוע שזה כשיקול דעת. זה לא יכול להיות קטגורית בין אם אתה זכאי או בין אתה לא זכאי. זה עלול ליצור קושי לשר בבואו להתקין. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לצורך העניין, פה אני מסכימה. רגע, רבותיי, יש לנו המשרד המשפטים נציגה שנמצאת אתנו בזום. בואו נשמע גם אותה כי היא שומעת את הדיון שלנו ורוצה להתייחס. אולי יש לה עוד איזה רעיון. נמצאת הדיל יונס, אפשר בבקשה להעלות את עורכת הדין? << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> שלום, צוהריים טובים. אני מסכימה עם נציגי האוצר והביטוח לאומי שנכון להשאיר את הנוסח פתוח בשל כל השאלות שיתעוררו ושצריך להמשיך וללבן אותם, ולכן אני חושבת שגם הנוסח צריך להיות מאפשר יותר ושייקבע שיהיו זכאים למענק בני משפחתו כפי שייקבע בהתאם לשיקולים של השר. זו הערה אחת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> איך אני נועלת את העניין של ההורים? איך אני נועלת בתוך האמירה שאמרת עכשיו את העניין של ההורים? אני רוצה שההורים יהיו בפנים, אני רוצה שזה יהיה רשום בחקיקה. << דובר_המשך >> הדיל יונס: << דובר_המשך >> בני משפחתו, לרבות הורים וכפי שיקבע השר. זה משאיר את זה פתוח להוסיף גם להורים עוד קטגוריות. אפשר להבטיח שההורים יהיו כבר - - - של בני משפחתו, אבל גם יאפשר להוסיף עוד קטגוריות של בני משפחה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מה שאת אומרת כרגע, עדיין את משאירה לשרים את האופציה לא להכניס את ההורים. את מדברת על בני משפחה, לרבות הורים. אני רוצה לחייב הורים. איך אני עושה משפט שמחייב מתן מענק להורים? נכון, מיכאל, זה מה שאתה רוצה? תעשו לי נוסח שיחייב את ההורים. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> לכתוב הורים ובני משפחה נוספים כפי שייקבע - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נכון. אני רוצה לנעול את העניין של ההורים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> משרד האוצר מסכים עם זה? << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> כן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> המשכנו הלאה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מסכימים. ממשיכים. תודה רבה. למשרד המשפטים יש עוד הערה? << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> אני מזכירה שחוק לא תעמוד על דם רעך הוא חוק ששר המשפטים אמון על ביצועו ולכן אנחנו מבקשים שהתקנות יהיו התייעצות, לא רק באישור הוועדה ובאישור שר - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> גם שר הדתות רוצה. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> בהתייעצות עם שר המשפטים, בבקשה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה. תודה, גברתי. אני עוד פעם אומרת, כמה שיותר משרדים אנחנו נכניס, זה אומר שאני דוחה את תחילת התקנות לאני לא יודעת מתי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה אומר שלא יהיה כלום. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני שמחה מאוד שכולם רוצים לקחת חלק, זה מצוין עבורנו, אבל בואו נהיה קצת יותר הגיוניים ואנחנו ננסה להתקדם. אני רוצה להגיד לכם משהו התחלנו את הדיון והכול טוב ויפה, ואני עכשיו עצרתי את עצמי ואמרתי: רגע, אני עשיתי טעות. אני לא נתתי לאימא של מוטי להגיד כמה מילים על היא מצפה מהמדינה, איך היא מרגישה. תוכלי לדבר, חוה? << אורח >> חוה בן שבת: << אורח >> בוקר טוב. קודם כל, אני רוצה לומר שאני מודה לחבר הכנסת מלכיאלי וליועץ שלו, עקיבא חופי, ובכלל לכל מי שתומך, ולך. לכל מי שתומך בזה. בשורה תחתונה, כולם יושבים כאן ודנים על סעיפים, על אות, על שורה – מדובר בבן שלי. לא במתנדב. את זה תפנימו. מוטי שלי לא היה מתנדב. מוטי שלי היה בסך הכול ילד שראה מהחלון. ביום החתונה של האחיינית שלו, במקום לקום ולהתארגן הוא יצא ופעם ראשונה הציל זוג קשישים. עלה עוד פעם הביתה, אבל עוד הפעם שהוא שמע את הצעקות. האדון הנכבד מהביטוח הלאומי בא וניחם אותי בבית. היית אצלי בבית בנהריה. מוטי שלי עשה עבודה של אף אחד – כולם ישבו והסתכלו. לדוגמה, אתמול "בידיעות אחרונות" הזדעזעתי, בחור שטבע, המצילים לא הלכו להציל אותו. אתם מקבלים משכורת, איפה אתם הייתם? אם מוטי שלי היה, מוטי היה קופץ עוד פעם. זה ההבדל בין המתנדבים – מתנדב זה מתנדב, והבן שלי זה הבן שלי. ואני אומרת, בשורה תחתונה אתם מסתכלים על 100 אלף, על 200 אלף. לא. אני לא רוצה כלום – תחזירו לי את הבן שלי. אני כל יום בבית העלמין. אני רוצה את הבן שלי, אני לא רוצה את הכסף שלכם. אבל אם בסוף אתם דנים, יש פה ילדה, יש לי נכדה בת 8 שהיא נשארה לי ממנו. צריך לדאוג לה. עם כל הכבוד, עשיתי תחקיר, לא היה במדינת ישראל דבר כזה. מוטי שלי זעזע את כל המדינה. את כל המדינה הוא זעזע. הוא לא חשב על עצמו, הוא לא חשב על כסף, הוא לא חשב על כלום. הוא חשב ללכת ולהציל אנשים. אני חושבת שמן הראוי באמת לעשות את הכול בשביל מוטי. לא בשבילי, לא בשבילי. בשביל מוטי. לתת את ההערכה למוטי, כי מוטי היום לא בין החיים. פה דנים לי על סעיף 288. סעיפים, אני לא יודעת מה. תחשבו על ילד, ילד בן 37 שהלך ועזב אותנו ככה. כל פעם אני באה לפה ואני נטחנת כאילו אני צריכה לבוא ולהציג את מוטי, כי מה? זה היה בשר ודם. בסך הכול הוא הלך והציל. אלוהים, אתם מסתכלים לי על מספרים. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> טוב, חברים, אחרי מה ששמענו מאימא ואני כאימא, אני רוצה להגיד לך, קודם כל, חוה, את יכולה להיות גאה, את גידלת ילד לתפארת. אני מבינה שבשבילך זה לא עניין של כסף. אני מבינה את זה ואני רוצה להבין שכל מי שנמצא כאן היום בדיון וכל מי ששומע אותנו מרגיש אותו דבר. אנחנו חייבים למוטי, אנחנו חייבים לך כאימא של מוטי, אנחנו חייבים לילדים של מוטי כי אני רוצה שהם יגדלו ויהיו גאים באבא שלהם שכל המדינה דיברה עליו ואני יודעת שכל המדינה דיברה עליו ועל מעשה הגבורה שלו. אני רוצה שתדעי, שוב פעם אני אומרת לך, אנחנו נעשה את הכול, לא רק כדי לתת לכם 100 אלף שקל או 150 אלף שקל. אני מבינה שזה כלום, זה כלום. אנחנו נעשה את הכול כדי באמת לחבק אתכם ולתת לכם תחושה, ואני אני אגיע לנהריה ואדבר עם ראש העיר, אני רוצה שנעשה משהו, לא רק בנהריה, לזכרו של מוטי. אני חושבת שכל אדם במדינה שלנו צריך להכיר מקרי גבורה כאלה. ופה אני מסכימה לגמרי איתך ולכן לא הבנתי איפה 20 מקרי הגבורה האלה. אני רוצה לראות מי עוד אנשים שאנחנו לא מכירים, שיצאו להציל בני-האדם בלי לעשות חשבון לחיים שלהם. איפה אנשים כאלה? אני רוצה לדעת את השמות שלהם, אני רוצה פה קיר של האנשים האלה כי הם באמת גיבורים, כי הם לא היו בעבודה, הם יכולים לשבת ככה בצד ולהסתכל על כל מה שקורה ולהגיד "אני ראיתי". אבל הם בחרו במשהו אחר. לכן אני אומרת לך, חוה, אנחנו כולנו איתך ואני פשוט לא יכולתי להישאר פה ולא לחבק אותך למרות שאסור. אבל אני יודעת כמה לחיבוק כזה יש ערך בימים האלה ומה שאת מרגישה כרגע. אני רוצה לתת למנכ"ל הביטוח הלאומי להגיד כמה מילים. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> קודם כל, תודה רבה כבוד היושבת-ראש, כשהאסון הזה פקד את חוה, אני הגעתי אליה. הייתה עוד איזושהי בעיה שעמדה על הפרק ואנחנו טיפלנו בה מיד מבלי לחשוב פעמיים. אנחנו חושבים שאכן צריך לתת ביטוי משמעותי ומעשי לכל אותם מקרים, כגון זה שחוה מתמודדת איתו כעת. אבל על מנת לך לעשות את זה בצורה נאותה צריך לבחון את המשמעות שלו גם ביחס לשאר המקרים שבהם ישנם אירועים מן הסוג הזה, שאנשים מקפחים את חייהם. אנחנו חושבים בוודאות מלאה שצריך לעזור ולסייע בזכות מלאה על המעשים האלה למשפחות שנותרות ללא יקיריהן ולכן גם סיכמנו עם אנשי משרד האוצר שהדבר הזה ייעשה כמה שיותר מהר. אין לנו שום כוונה למשוך ולדחות את זה לא ב-20 ועדות ולא ב-22, אלא לעשות את זה מיידית כמו שאנחנו, אני מקווה מאוד, נוהגים לעשות באלה הימים ולהביא את ההמלצות לאישור שר הרווחה ושר האוצר. ואני מקווה מאוד שזה יהיה הרבה יותר מהר ממה שבדרך כלל מקובל במחוזותינו. אנחנו נעשה את זה כי מאמינים בזה כי אנחנו שזה חשוב גם לפרט וגם לחברה כולה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני שמחה לשמוע. באמת מאיר, אני סומכת עליך. אני יודעת עד כמה הנושא כל-כך חשוב, אני יודעת את הרגישות שלך לאנשים ואני יודעת עד כמה חשוב לך לא להשאיר את האנשים האלה מאחור. לפני שהגעת אמרתי שאנחנו פה כולנו נעשה את הכול. אנחנו לא נניח לכם עד שאני אראה את התקנות האלה כאן בוועדה. אם נצליח לעשות את זה עוד לפני הבחירות ואם יו"ר הכנסת יאשר לנו, גם נעשה את זה עוד לפני הבחירות. יש סדרי דיון בפגרת הבחירות ואנחנו אנחנו נילחם כדי שזה יאושר. הלוואי והלוואי שתכינו לנו את החומר כמו שצריך, מקצועי הכוונה, כדי שנוכל פה לקדם את הנושא הזה. חבר הכנסת בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, לאחר שאנחנו שומעים כאן את הדברים ואת אימא של מוטי, אני מוכרח לומר, אתה מסתכל באמת, את אומרת קדנציה קצרה וחוקים, חוץ מחוקי הקורונה, לא נעשו כאן ואתה מנסה לראות מה באמת הספקנו. אני חושב שאם יש דברים שאתה יכול להגיד לו הקדנציה הזאת קמה בשביל לחוקק חוק כזה שחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי קידם, דיינו. העם היהודי, לדעתי, הוא העם היחידי שתיקן חוק שנקרא "לא תעמוד על דם רעך" כי ערך החיים אצלנו הוא ערך עליון מעבר לכל דבר. אנחנו העם היחידי שמסוגל לשחרר גם 100 ממחבלים בשביל להביא חייל אחד, נער צעיר. זאת אומרת, ערך החיים אכפת לנו. כשאנחנו רואים את מקרה הגבורה, גם של מוטי בן שבת וגם של מיכאל בן זיקרי שכשהוא הלך להציל הוא לא תסתכל אם זה יהודים או לא-יהודים. אנחנו צריכים להבין שאנחנו חייבים ליצוק תוכן לתוך החוק הזה, ואין חוק יותר מוצדק ממנו, לא רק להוקיר ולהכיר. וכמו שאמרו פה, גם מנכ"ל ביטוח לאומי, העולם הזדהה עם הדבר הזה והרגשנו גאווה, כל אחד במקומו, שיש לנו בתוך העם היהודי מישהו שהולך ומציל חיים ומקריב את עצמו למען הצלת אחרים. אבל יום לאחר מכן, כשנשארים גם עם הכאב וגם הצער ועם הקשיים, אז זה הדבר המינימלי שבאמת המדינה יכולה לעשות בשביל לתת. אני שומע כאן גם את הבירוקרטיה – גם בנושא הזה אנחנו העם המלומד ביותר בביורוקרטיות, אסור לנו שהביורוקרטיות האלה יתקעו ויעצרו ולא יתנו לנו באמת את המנוף להתקדם כמה שיותר מהר. אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת מלכיאלי, על הרגישות, על האכפתיות. ולא רק זה שאתה החלטת לקדם את זה, אלא לא הרפית ליום אחד ואנחנו שמחים שאנחנו הגענו כבר למצב הזה שאנחנו כבר בהכנת החוק לקראת הסיום שלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה, תודה. טוב, חברים, אנחנו נמשיך בקריאה. אני בכל אופן רוצה להגיע לאיזשהו נוסח שיהיה מקובל נכון לעכשיו כדי שנוכל להתקדם. בבקשה, גברתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כיוון שעלו פה שאלות לגבי הנושא של איך נדע אם המתנדב היה במסגרת תפקידו או לא במסגרת תפקידו, אני מבינה שאנחנו מכוונים פה לאדם שבאמת לא במסגרת תפקידו, לא במסגרת התנדבות שהוא הולך אליה ואז אולי יש לו ביטוח ואז יש לו איזושהי מסגרת, איזשהו גורם. יש פה נושא חלופי שמופיע בדף האחרון. הנוסח החלופי מציע לעשות את התיקון הזה במסגרת הביטוח הלאומי, במסגרת חוק הביטוח הלאומי עצמו, ולהגיד שמתנדב שהוא כאמור בסעיף 287(5), זה אותו סעיף – אני מצטערת אנחנו חייבים להפנות לסעיפים – אבל הסעיף הוא מאוד ברור, הוא אומר: מי שעשה בהתנדבות שלא בשכר פונה להצלת חייו או רכושו של הזולת לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה. זה אותו מתנדב, הוא לא מכוח ארגון ולא מכוח חובה על פי דין ולא מכוח זה שהוא היה חבר מתנדב במד"א אלא באמת מכוח המקרים האלה. אז אנחנו אומרים שהמתנדב כאמור "שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר", אותם תנאים, אותו מקרה פתאומי, אירוע פתאומי, לאדם באמת היו את כוחות הנפש המיוחדים האלה לצאת ולהציל את אותו אדם "שהיה נמצא לנגד עיניו סכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו, לבריאותו, עקב אירוע פתאומי, אז יהיו בני משפחתו זכאים למענק חד-פעמי ולתגמולים והטבות שיקבע השר". לא מענק חד-פעמי, אמרנו: :למענקים, לתגמולים ולהטבות שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה בין אם הם זכאים לגמלאות לפי סעיף 289 ובין אם לא". אז אנחנו יותר מצומצמים, אם כי אני חייבת להגיד שזה מצמצם אותנו לכל ההוראות שכבר קיימות בחוק הביטוח הלאומי שמדברות על מקרה של כפל גמלאות מחוקים אחרים. הנוסח הזה יותר מצומצם. מצד שני, הוא חוסך לנו הרבה שכתובות כאן בשני העמודים הראשונים, גם את אותו חשש שהעלתה הדיל יונס ממשרד המשפטים לגבי זה שהשר האחראי הוא שר המשפטים. כאן יש לנו כבר את שר הרווחה שהוא השר האחראי, יש לנו את המנגנון של הערעור לבית הדין לעבודה, לדון בתביעה בבית הדין לעבודה, הוראות מחוק הביטוח הלאומי שמוחלות. זאת אומרת, יכול להיות שזה יהיה יותר טוב. השאלה מה דעתכם על החלופה הזאת? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בבקשה התייחסות. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> כרגע, העבודה המנהלית שנעשתה הייתה על החלופה הראשונה בעיקר. נכון שנשלחו שתי החלופות, אבל אנחנו התמקדנו החלופה הראשונה << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא ברור למה. כי הרי לא היינו כותבים שתי חלופות אם לא היינו מצפים שתעשו לפחות את העבודה המינימלית הזאת. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> גם את התיקונים שביצעה הוועדה בנוסח, היא ביצעה רק על הנוסח הראשון כרגע. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אבל למה שלא תתייחס למה שכרגע נאמר? אתה כאילו נעול על הנוסח, אבל תסתכל מה עכשיו הוצע. למה להיות נעול? תבדקו. קחו דקה, אבל תבדקו כי יש פה הצעה נכונה מאוד. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> אז אולי נדבר על כך עם הביטוח הלאומי. אבל אנחנו מבקשים שגם בנוסח הזה תהיה הסכמת שר האוצר וגם תהיה התייחסות להגדרה של בן משפחה - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> זה ברור - - - אתם רוצים 5 דקות? אני רוצה לסגור את זה. אני רוצה לסגור ובמליאה היום, ביום רביעי, בעזרת השם, להעביר את זה. << דובר_המשך >> גלעד גושר: << דובר_המשך >> רק שנבין, נעה, אנחנו מדברים על בסיס הנוסח הזה, חלופה 2? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> חלופה 2, אנחנו לא מדברים על מענק חד-פעמי. אנחנו מדברים על הגדרת בן משפחה ואנחנו אומרים שלא חל עליו בסעיף 289. אני לא יודעת אם תרצו את הסכמת שר האוצר, אני חושבת שהסכמת שר האוצר, כשאנחנו במדברים בתוך חוק הביטוח הלאומי, היא באמת מיותרת. הרי כל התקנות תמיד מגיעות, המשרד לא מגיע לפה עם תקנות בלי שיש הסכמת שר האוצר. אז נראה לי שזה דבר שהוא רק יהפוך להיות משקולת על התקנות האלה. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> שככל שמכניסים בחוק שזה בשיפוי מלא של האוצר back to back, נראה לי את תמוה שלא תהיה הסכמת שר האוצר בעניין הזה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בסדר. אנחנו פה לא מתווכחים על זה, אז איך אנחנו מתקדמים? אתם רוצים לבדוק את הנוסח? << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> נשמח לכמה דקות לדבר עם הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> קחו בבקשה הפסקה של 5 דקות. חברים, בשעה 11:45 בוועדת הכנסת אני רוצה לקבל פטור מחובת הנחה כי אני לא יודעת מתי תהיה מליאה כדי שאנחנו נעלה את זה. אז תנו לי בבקשה כמה שיותר מהר פתרון אבל לפי דעתי זה פתרון נכון. הפסקה של 5 דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:03 ונתחדשה בשעה 11:16.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני מחדשת את חשיבת ועדת העבודה והרווחה ואנחנו ממשיכים לדון בהצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון)(תגמולים לבני משפחה של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התשפ"א-2020. אני מבינה שהצדדים הגיעו פחות או יותר להבנה בהגדרות של מי יהיה זכאי לתגמול, מענק, הטבות. אני מיד מעביר את זכות הדיבור ליועצת המשפטית. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו עוברים לחלופה ב', מופיעה בעמוד 3 בנוסח, ואנחנו אומרים ככה: "הוספת סעיף 290א 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 , אחרי סעיף 290 יבוא: "גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת 290א. בלי לגרוע מהוראות סעיף 289, מתנדב כאמור בסעיף 287(5)" – אותו מתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת – "שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שהיה נמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי, יהיו בני משפחתו זכאים למענקים, לתגמולים והטבות שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, אף אם אינם זכאים לגמלאות אחרות לפי פרק זה". << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> היה סיכום באישור שר אוצר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מבינה שאם אנחנו חוזרים לחוק הביטוח הלאומי, יש לנו פה פרק שלם שהוא נושא של מתנדבים, ולא כתובה בהסכמה של שר האוצר. למה אנחנו צריכים פה את הסכמת שר האוצר? כל הסכמה של שר זו משקולת על רגלי התקנות. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> בדומה לדיון סביב תיקון לחוק של לא תעמוד על דם רעך, מאחר וזה שיפוי מלא של שר האוצר, זה מה שסוכם גם עם חברי הכנסת. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אתה סיכמת שזה יהיה בתיאום עם שר האוצר? אז בבקשה להוסיף "בתיאום עם שר האוצר". << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> אמרת: מענקים, תגמולים והטבות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כן. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> צריך להיות מענקים, תגמולים או הטבות. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מענקים, תגמולים והטבות - - - << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> לא. מענקים, תגמולים או הטבות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השאלה אם אתם לא רוצים לבוא ולהגיד שאתם - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אז אפשר לעשות ו/או, ו/או, ו/או, חברים. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> לא. זה מה שהוא אמר: או הטבות. השאלה אם אתם רוצים ויכולים להסתפק במתן הטבות או שמבחינתכם הכול פתוח? אני שואלת את חבר הכנסת מלכיאלי. מה שמבקש האוצר זה להגיד מענקים, תגמולים או הטבות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מהי האופציה השנייה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> מענקים, תגמולים והטבות שיקבע השר. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מה ההבדל? << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> באופציה שכרגע מנוסחת, זה כולם ביחד. וכאן זה "או, או, או" או אפילו שניים ביחד. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> למה לכבול אותו? << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> אנחנו לא יודעים עדיין אם נכון לקבוע מענקים והטבות ותגמולים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אם יהיו עוד תוספות, למה לכבול? בכל מקרה זה בהסכמתו. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אס אתה רוצה "או הטבות"? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> למה לא לעשות ו/או? אז אנחנו משאירים את זה פתוח. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ו/או, זה אותו "או" שהוא דיבר עליו. זה ו/או. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> גברתי, "ו" זה אומר שאני יכולה לתת גם מענקים וגם הטבות. "או" זה אומר או מענקים או הטבות. לכן אני רוצה להשאיר פה לשרים ולנו, כמובן, בעתיד, את האופציה לקבל החלטות. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> ברגע שאנחנו אומרים: מענקים, תגמולים או הטבות – זה יכול להיות גם כולם יחד וזה יכול להיות - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן? זה יכול להיות גם כולם ביחד? אוקיי, בסדר. אם בהגדרות זה יכול להיות גם ביחד, מבחינתי זה מקובל. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נוסיף: "ורשאי הוא לקבוע תנאים לזכאות". עכשיו: "לעניין זה – בן משפחה: הורה, בן זוג, או ילד של הנפטר אף אם מלאו לו 18 שנים.". אני מבינה שיש פה מחלוקת על העניין הזה אם אנחנו אומרים "הורה או בן משפחה אחר" בן משפחה, אנחנו צריכים כבר בתוך הנוסח להגיד את אותו בן משפחה אחר. מה אתם רוצים? אני מנסה להבין מה חברי הכנסת - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מבחינתי, ודיברנו על זה ואני חוזרת על מה שאני ביקשתי, מבחינתי אני דורשת שתהיה המילה "הורים". שאר אחר תגדירו איך שאתם רוצים. על פי החלטתו של השר – אבל אני רוצה שכבר פה יהיה ברור שאני רוצה להכניס את ההורים פנימה. בסדר? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> יהיו: "הוריו ובני משפחה נוספים הזכאים למענק חד פעמי.". << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> למרות שלגבי בין זוג והילד עד גיל 18 אין חילוקי דעות שהם אמורים לקבל. אם היו חילוקי דעות כפי שהשתקף בוועדה, זה רק לגבי הילדים שמלאו להם 18. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> נכון, אבל הם כבר היו מקבלים, אז אין צורך לכתוב אותם. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אז למה להיכנס לזה אם כבר היום מקבלים? אני אומרת הורים ובני משפחה - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - לבוא ולהגיד שכיוון שאנחנו לא מדברים על מנגנון פיצוי – שוב, אנחנו לא מדברים על מנגנון, זה לא המנגנון של נפגעי עבודה, לא מנגנון שמחליף את מנגנון התשלום הקיים. לכן אנחנו אומרים שזה פשוט רובד נוסף של הכרה, איזושהי הכרת כבוד, איזשהו סיוע. ולכן זה רובד שיכול שיינתן גם לאדם – יכול להיות שהאלמנה מקבלת היום מענק בגלל גילה ויוצאת מהמשחק. יכול להיות שהתקנות האלה יחליטו לתת מענק נוסף או תגמולים. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> נכון, נכון. זה מה שאנחנו רוצים להשאיר פתוח. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נכון. לכן אנחנו עומדים על זה שיהיה כתוב "הורה וכל בן משפחה אחר כפי שיקבע השר". << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> יופי. זוהי ההגדרה שאנחנו מבקשים. מקובל על האוצר, נכון? << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> כן, כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> כמו שאמר שלומי, עכשיו יהיה לנו סעיף קטן (ב) שאומר כמו באותה ההקדמה: "בלי לגרוע מהוראות סעיף 289, מתנדב כאמור בסעיף 287(5) שנפגע עקב הושטת עזרה לאדם אחר שהיה נמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית, יהיה זכאי למענקים, תגמולים או הטבות שיקבע השר - - -" << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> פה אנחנו באירוע שאני פחות יודע איך להתייחס אליו כי אין לנו אפילו קצה חוט של מספרים בעניין הזה. לכן הייתי מעדיף שאם רוצים להשאיר את האופציה פתוחה, שיכנס איכשהו בסעיף הראשי ולא בסעיף נפרד שמחייב את השר להתקין תקנות לעניין הזה, אלא יפתח את שיקול הדעת שלו לעניין הזה. שוב, בעקבות העובדה שלא דובר על זה עד היום בבוקר ואין לנו שום נתונים ושום מידע בנושא הזה, אז גם כאן אני חושב שאנחנו צריכים ללכת על הנוסח הפתוח לכל היותר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> זה אותו אדם שנפגע בהצלת הזולת. המוסד לביטוח לאומי אומר: מדוע אנחנו לא נכיר אותו? באותן סיטואציות באמת הוא יצא ובאמת הסתכן ויכול להיות שנפגע - - - << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> - - - גם בהסכמתך. << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> שוב, אין לי בעיה שנדון בזה במסגרת התקנות, אבל כרגע אין לנו שום מידע לגבי הדבר הזה. זה נושא שעלה היום בבוקר. עד כה דובר רק על מי שנהרג - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אז תחזרו לזה בתקנות. בתקנות נעלה את זה. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> בדיוק. הסיפור של להוסיף סעיף נפרד לעניין הזה, כבר כובל אותנו לתוך האירוע שאני לא יודע להגיד עליו עכשיו שום דבר אינטליגנטי. זאת האמת. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אתם רוצים שיהיה כתוב: רשאי השר לקבוע תקנות כאמור גם לעניין אדם שנפגע - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> גם לעניין מענקים הטבות התגמולים שיינתנו? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> שנפגע. את כרגע מדברת על נפגעים. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> - - - רשאי השר לקבוע כללים ותנאים למתן הטבות למי שנפגע בכללים שיקבע? << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> כן. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> לא שמעתי מה שאמרת, שלומי. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> נתנאל מסכים שייכתב למעשה שהשר יהיה רשאי לקבוע גם כללים למתן הטבות למי שנפגע ולא נפטר בכללים שיקבע. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> - - - תקנות, אני מבינה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני מציעה שבכל זאת זה יהיה בסעיף קטן (ב). אנחנו נגיד שהשר רשאי לקבוע באופן האמור, כמו שאמרנו, בהסכמת השר - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> את מה שאתם אומרים, אבל כסעיף נפרד. בסדר גמור. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> - - - אבל זה רשות. זה לא חובה. אלה תקנות רשות וזה יהיה גם כן מענקים, תגמולים או הטבות למי שנפגע, לפי כללים שהוא ייקבע. עכשיו אנחנו רוצים פה, כמובן, להשאיר את הנושא של התקנות. תקנות ראשונות לפי אותו סעיף, זה יהיה סעיף קטן (ג): תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א) יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך שנה". ממתי? אנחנו יכולים להגיד עד 31 בדצמבר 2021? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן. עד 31 בדצמבר 2021. אני מקווה מאוד שזה יהיה עד 31 בינואר 2021. בינינו, אני מאוד מקווה, אבל נרשום בחוק ככה. בסדר? << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> הסעיף של השיפוי הצר. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> השיפוי הצר נמצא לנו כבר בתוך החוק בסעיף – אני רוצה לוודא עם המוסד לביטוח לאומי האם כך – כיוון שאנחנו נמצאים בתוך פרק ביטוח לאומי - - - << אורח >> שלומי מור: << אורח >> סעיף 291: אוצר המדינה ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי פרק זה. אז מבחינתי יש שיפוי מלא. נכון? << אורח >> נתנאל אושרי: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> - - - גמלאות, מענקים או הטבות? כי משתמע מ-291 שזה רק גמלאות לפי פרק זה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> גמלה זה כל טובת הנאה מכוח חוק. זה כולל הכול. << אורח >> גלעד גושר: << אורח >> אני בטוח שהביטוח הלאומי יוודא - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> - - - שם החוק? לא תעמוד - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> החוק המקורי הוא באמת בא על רקע אותו פסוק, אותו ציווי של לא תעמוד על דם רעך, וניסה להגיד שהציווי הזה הוא נכון גם לימינו, רלוונטי לימינו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מצוין. אוקיי, יש עוד דברים שנשארו לנו? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> תחילה, תחולה? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> על מי זה יחול? אמרנו שזה על המתנדב - - - << אורח >> שלומי מור: << אורח >> תחילה בזמן. אמרנו 3 שנים. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> 3 שנים, זה מה שסוכם. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> על מי שנפטר או נפצע - - - << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא, מיום ועד. זה לא - - - << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אמרנו שהוראות התקנות הראשונות יכנסו כבר לתוך הסעיף בחוק הביטוח הלאומי ואנחנו נגיד שתחילתו של חוק זה ביום – מתי אתם רוצים להפעיל את זה? << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני רוצה מיום החקיקה. מהיום שהכנסת מעבירה אותו. איך את מגדירה את זה? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז אנחנו לא צריכים להגיד כלום. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לא. שלא יהיה 30 יום עד רישום ברשומות. אני רוצה אותו מיידי. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> בסדר. תחילתו של חוק זה מיום פרסומו, והוא יחול גם על אדם שבתקופה שמיום – מאיזה תאריך? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מ-1 בינואר 2019. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> 2018. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 2018 ועד ערב יום התחילה, נפטר בנסיבות - - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> לא. מ-1 בינואר 2018, 2019, 2020. אנחנו ב-2021 כבר. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> "נפטר או נפגע", נכון? זה גם הנפגע. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> "או נפגע בנסיבות האמורות בסעיף 290א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה והוכר כמתנדב לפי סעיף 287(5) ואולם לא - - -". השאלה אם אנחנו צריכים להשאיר עכשיו את "הוכר כמתנדב" אם אנחנו תחמנו את הזמן, הוכר כמתנדב - - - << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זה לא משנה אם הוא הוכר - - - הוא ייבחן לצורך זה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אז נוריד את הוכר כמתנדב. "ואולם לא יהיה אדם זכאי לתגמולים והטבות מכוחו בעד תקופה שקדמה ליום התחילה.". << אורח >> שלומי מור: << אורח >> כן. נכון. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אוקיי. בסדר? מקובל על כולם? << דובר_המשך >> שלומי מור: << דובר_המשך >> יום התחילה זה היום או בהתקנת התקנות? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו רוצים מיום פרסומו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> מיום פרסומו. אם תביאו לי תקנות תוך שבועיים, אני כבר לוקחת אותן כיישום של החוק. בסדר? << אורח >> שלומי מור: << אורח >> אבל גם אם ייקח שנה וחצי, עדיין הם לא ייפגעו כי הזכאות תהיה מיום פרסומו של החוק. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בדיוק. אנחנו סגורים בחינת הנוסח? אוקיי חברים, אני חושבת שלפי תווי הפנים שאני רואה אצל כולם, אפשר להגיד שהגענו לנוסח מוסכם ולכן כרגע אני אצביע בקריאה השנייה על הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון) (תגמולים לבני משפחה של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התשפ"א–2020. בגלל שאני רגילה בכנסת כסגני יושב-ראש להצביע על שנייה ושלישית, אני עושה את זה בנפרד. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אני רוצה להבהיר, אנחנו אומרים כבר עכשיו שתחילתו של החוק מיד עם פרסומו, אבל כמובן נצטרך להמתין לתקנות. כלומר, לא תהיה שום זכאות אמיתית כל עוד לא יבואו התקנות לאישור הוועדה וייקבע משהו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אני חושבת שבנוסח יש את ההסבר לזה. << אורח >> שלומי מור: << אורח >> זה נכון מה שאת אומרת, אבל כיוון שהתשלום יהיה החל מעכשיו, מ-3 בינואר 2021, אז לא תהיה פגיעה באנשים. גם אם יתמהמה, בוא יבוא. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> חברים, מי בעד? מי נגד? נמנעים – אין. הצבעה בעד הצעת החוק – פה אחד הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון) (תגמולים לבני משפחה של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התשפ"א–2020 נתקבלה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> פה אחד. הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית והיא עוברת לאישור במליאת הכנסת, בעזרת השם. פניתי בהפסקה גם ליושב-ראש ועדת הכנסת בבקשה להכניס את הצעת החוק הזו בפטור מחובת ההנחה כדי שכבר היום נעביר את זה במליאה. לצערי הרב, עד רגע זה לא נעניתי בחיוב, אמנם גם לא בשלילה. אבל אני תקווה באמת שיושב-ראש הוועדה, איתן גינזבורג, מבין ויבין עד כמה הנושא בעיניי קריטי כחובה שלנו כחברה גם לחוה וגם לאנשים שלא נמצאים איתנו היום בדיון, להעביר את זה כמה שיותר מהר. חוה, שוב פעם, החיבוק שלי, אני חושבת שזה חיבוק של כל אחד שנמצא פה. הם פשוט לא יכולים לבוא ולחבק אותך. אבל אני מבקשת ממך להיות חזקה בשבילו, בשביל הנכדים שלך, בשביל כולנו, כי את דוגמא של אימא שגידלה ילד לתפארת, ואנחנו צריכים לדאוג שכל הילדים, כל הדור החדש שגדל לנו, יבין שלהציל חיים של בן-אדם זה בעיניי הדבר הכי גדול בחיים, גם אם זה לפעמים עולה חיים. << אורח >> חוה בן שבת: << אורח >> רציתי רק להגיד משהו. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> כן, בבקשה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> תודה רבה לכולם. זה לא מובן מאליו. אתם בטח הורים לילדים, תדעו שב-9 בינואר, ביום ההולדת שלי, אני קברתי את מוטי. ואני לא מאחלת לאף הורה להיות במצב הזה. אני אומרת, אם אתם רוצים באמת להציל אחרים, תחשבו עלינו, על ההורים. באמת, תחשבו עלינו, על הסבל היום-יומי שלנו. באמת תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> אנחנו חושבים. אנחנו חושבים ככה. ואנחנו רוצים לעזור. אנחנו נעשה הכול כדי שנעזור לך ולהורים אחרים שלא איתנו היום. שוב פעם, חיבוק חם ואוהב ומעריך עם המון המון המון הערכה אלייך כאימא. חברים, תודה רבה לכולם. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להודות לך, טלי, על ניהול הוועדה בשום שכל ובחוכמה, למנהלת הוועדה, לענת, לנועה, ליעל, לשמרית שהייתה גם בעניין הזה. למנכ"ל ביטוח לאומי - - << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> הוא הלך לוועדת קורונה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> - - שאמר שהוא יודע להביא את התקנות עוד לפני הבחירות. זה דבר שבאמת לא מובן מאליו. למשרד האוצר שהיו נחמדים אלינו מהרגע הראשון כדרכם. לחיים כץ, כמובן, לנציגים של משרד הרווחה. לגב' חוה בן שבת, שכמו שאמרת טלי, גידלה ילד לתפארת. וגם לליאת רון שמלווה את הצעת החוק הזאת מהרגע הראשון. השם יעזור שנעשה השתדלות להביא את זה עוד היום למליאה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> יחד עם טלי אנחנו נעבוד על ועדת הכנסת. אתם תעזרו לנו בנוסח ובעזרת השם נביא את זה למליאה עוד היום. באמת תודה רבה. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> בעזרת השם. אני גם מברכת, כמובן, את היוזם מיכאל מלכיאלי, כל הכבוד. אני יודעת עד כמה קשה בתקופת פגרת הבחירות להעלות את החוק לדיון וזו עבודה שלך. לא מובן מאליו. ככה צריך לעבוד – ביחד. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בהחלט. << יור >> היו"ר טלי פלוסקוב: << יור >> ביחד זה מפתח להצלחה בכול ותמיד. הישיבה נעולה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:35. << סיום >>