פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



5
ועדת הכנסת
11/01/2021


מושב שני



פרוטוקול מס' 108
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ז בטבת התשפ"א (11 בינואר 2021), שעה 12:30



סדר היום:
 << נושא >> בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצ"ח הבאות בכל הקריאות: 
1. הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021(מ/1388). 
2. הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי), התשפ"א-2021 (מ/1389). 
3. הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א-2021 (מ/1390). 
4. הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א-2021 (מ/1391). << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
איתן גינזבורג – היו"ר
עוזי דיין
עמית הלוי
אופיר כץ
אוסנת הילה מארק
יצחק פינדרוס
תהלה פרידמן
הילה שי וזאן



מוזמנים: 
	לירון מאוטנר 
	–
	ייעוץ וחקיקה - משפט אזרחי, משרד המשפטים

	מיכל אלבז
	–
	ייעוץ וחקיקה - משפט כלכלי, משרד המשפטים

	יובל טלר
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	מיכאל בן-דהן
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	תמיר כהן
	–
	משרד האוצר





מנהלת הוועדה:
נועה בירן - דדון

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם



 << נושא >> בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצ"ח הבאות בכל הקריאות: 1. הצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (מ/1388) << נושא >>   


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, היום יום שני, כ"ז בטבת התשפ"א – 11 בינואר 2021. בפנינו בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק שונות בכל הקריאות. נתחיל בהצעת חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה) (מ/1388). 

 << אורח >> לירון מאוטנר: << אורח >>   

הצעת החוק היא הצעה משלימה לחוק ההסדרים שעבר במרץ 2018 ויצר את הפרויקט הזה שנקרא "ניידות בקליק" - פרויקט שמאפשר ללקוחות, כדי להסיר חסמים תחרותיים, לעבור בקלות, בפשטות ובבטחה מבנק ישן לבנק חדש. הניידות הזאת הייתה חסרה בכל מה שקשור לעולם של שיקים,  ביחס לפעילות הפיננסית של לקוח בשיקים בחשבון. תיקוני החקיקה שאנחנו מציעים עכשיו הם בדיוק תיקוני החקיקה שמאפשרים את הניידות הזאת גם ביחס לשיקים. אנחנו מבקשים לתקן את חוק סליקה אלקטרונית של שיקים ואת חוק שיקים ללא כיסוי - שני דברי חקיקה שמסדירים את עולמות התוכן של השיקים. החקיקה הזאת מאוד דחופה וחשובה לנו, כיוון שהפרויקט עצמו כולו אמור לעלות לאוויר בספטמבר 2021. כדי שכל הפרויקט יוכל לעבור בבת אחת יחד עם השיקים שהם כידוע אמצעי תשלום מאוד נפוץ בישראל, וכדי שלקוח יוכל להרגיש ביטחון במעבר הזה ויוכל להיות בטוח שלא ייגרם לו שום נזק מהמעבר, חשוב לנו להשלים את החקיקה בעניין השיקים כמה שיותר מוקדם. אחרי הוודאות המשפטית שניצור באמצעות תיקון החקיקה, יש עוד הרבה היערכויות תפעוליות שצריכות להיעשות במערכת הבנקאית עצמה ביחס לניידות של שיקים.   

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד הקדמת הדיון, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.
 
 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

הקדמת הדיון אושרה. 




















 << נושא >> הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 28) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי), התשפ"א-2021 (מ/1389) << נושא >>   


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי) (מ/1389).

 << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >>   

  אנחנו מדברים על הצעת חוק הבנקאות (רישוי) שנוגעת להרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים. שוק האשראי הוא שוק ריכוזי מאוד שנשלט כמעט לחלוטין בידי מערכת הבנקאית. חלק מהסיבות הן סיבות שנוגעות לעלות מקורות האשראי. הצעת החוק הזאת מאפשרת לגופי האשראי החוץ בנקאיים שמייצרים את התחרות בעולם האשראי, להתחרות באמצעות גיוס מקורות הון זולים. עד היום המגבלה שחלה בחוק עמדה על חמישה מיליארד שקל. הצעת החוק קובעת שהמגבלה עבור גופים שהם גופים בעלי הוראות הון ונזילות תוכל לעמוד על 15 מיליארד שקל. בנוסף, הצעת החוק מציעה להסיר עוד כל מיני מגבלות שנוגעות לגיוס אשראי. הצעת החוק הזאת מבוססת על עבודת מטה מקצועית שנעשתה על ידי משרד האוצר ובנק ישראל במשך תקופה מאוד ארוכה. החשיבות לקדם בעת הזאת נובעת הרבה בגלל שהאשראי יכול להיות גורם מחולל צמיחה במשק דווקא ביציאה מהמשבר. 

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >>   

מה הקשר לקורונה? למה זה עכשיו? אני רוצה להבין מה הדחיפות בעת הזאת.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

זה לא קשור לקורונה. זאת הצעת חוק ממשלתית.

 << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >>   

למה הם מבקשים להקדים את הדיון?

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

הממשלה אישרה את הצעת החוק אתמול. היא מנצלת את היום שיש מליאה להביא את הדיון, לא בעוד 48 כשאין מליאה.
 
 << אורח >> תמיר כהן: << אורח >>   

החוק הזה דחוף. אחרי עבודת מטה של שנים ארוכות יש הזדמנות להעביר את החוק הזה. החוק הזה מכניס תחרות למערכת פיננסית ובנקאית מאוד מאוד ריכוזית. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד הקדמת הדיון בשלוש הקריאות, ירים את ידו?  

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

הדיון בהצעת החוק יוקדם.




 << נושא >> הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א-2021 (מ/1390) << נושא >>   


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל (מ/1390). 

 << אורח >> יובל טלר חסון: << אורח >>   

אנחנו מדברים על הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל. מדובר בהצעת חוק שמבוססת על החלטת ממשלה שהתקבלה כבר ב-2018, ועל עבודת ועדת מטה בין משרדית שנעשתה בתקופה הזאת בהובלת משרד המשפטים ומשרד האוצר, שהמטרה שלה הייתה לעודד חברות פינטק להשתלב בעבודה בישראל. היום בישראל יש כ-500 חברות פינטק שגייסו ב-4 השנים האחרונות כ-1.8 מיליארד דולר. מהנתונים אנחנו יודעים להגיד שפחות מ-25% מהן פועלות בישראל. גם דוח של רשות התחרות שפורסם בתחילת השנה העלה שיש הרבה מאוד חסמים שנוגעים להשתלבות של חברות פינטק בישראל. הצעת החוק מבקשת לייצר שולחן אחד של כל הרגולטורים. היא מאפשרת מתן הקלות לאותן חברות פינטק, והיא מאפשרת לרגולטורים ללמוד את העבודה המקצועית שעושות אותן חברות פינטק ולהתאים את הרגולציה בצורה יותר יעילה. אנחנו מאמינים שהצעת החוק הזאת תהווה כלי מאוד משמעותי בהשתלבות של חברות פינטק בישראל ותצליח לייצר צמיחה ולעודד את השיפור ואת היעילות של המערכת ביחס לצרכן הישראלי. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד הקדמת הדיון, ירים את ידו?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

הקדמת הדיון אושרה. 




 << נושא >> הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 - הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א-2021 (מ/1391) << נושא >>   


 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב). 

 << אורח >> מיכל אלבז: << אורח >>   

ההצעה היא להוסיף לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסלול נוסף למשך שנה שנועד לתת מענה לחייבים שנקלעו לקושי כלכלי בתקופה האחרונה בעקבות משבר הקורונה. היא מיועדת לאנשים ולחברות שנמצאים במצב כלכלי קשה ולא חייבים להגיע להליך חדלות פירעון ממש, על כל מה שכרוך בו, אלא יכולים לחזור לפעילות עסקית תקינה על ידי ארגון מחדש של החובות שלהם, מה שנקרא "הסדר חוב". המטרה היא למנוע הליכי חדלות פירעון על ידי עידוד הסדרי חוב. זאת הצעה שהיא חלק נוסף לטיפול של הממשלה במצב הכלכלי שנגרם בעקבות משבר הקורונה, לכן חשוב לנו שהדיונים יתקיימו גם בתקופת הקורונה. אנחנו חושבים שקידום ההצעה בתקופה הזאת משמעותי במיוחד, בהתחשב בהגבלות הנוספות שהוטלו על הפעילות העסקית במשק כדי למנוע את העלייה בתחלואה. לצערנו, ההגבלות גורמות לפגיעה כלכלית ועלולות בחלק מהמקרים להוביל אנשים לסף של חדלות פירעון. אנחנו מבקשים לתקן את החוק ולהתאים אותו למשבר כמה שיותר מהר, כדי לאפשר לאנשים להשתמש במסלול הייעודי ולהימנע מפתיחה בהליכי חדלות פירעון, וגם כדי לשפר את הוודאות בסביבה העסקית. אנחנו מציעים כלי שלדעתנו יכול לעזור לאנשים, כשהעזרה הזאת נחוצה עכשיו. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

האם ההסדר הזה חל גם על יחידים?

 << אורח >> מיכל אלבז: << אורח >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

מי בעד הקדמת הדיון בהצעת החוק הזאת, ירים את ידו?

הצבעה
אושר. 

 << יור >> היו"ר איתן גינזבורג: << יור >>   

הקדמת הדיון אושרה. חברי הכנסת, אני מודה לכם על ההשתתפות הערה, אני מודה לכל המוזמנים. תודה רבה למשרד האוצר ולמשרד המשפטים על עבודה טובה. ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>