פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
19/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 60
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום שלישי, י"ח בחשון התשפ"ה (19 בנובמבר 2024), שעה 13:45



סדר היום:
 << נושא >> צעדים למיצוי פוטנציאל גז טבעי במשק הישראלי - הולכה, חלוקה ומשתמשי קצה << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
לימור סון הר מלך – היו"ר


מוזמנים: 
	רז פרוגל
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	אלעד פנחס
	–
	מנהל אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה

	משה גראזי
	–
	מנהל רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה

	זינאידה פרפליצין
	–
	מנהלת תחום תשתיות, מנהל התכנון

	נתנאל קופראק
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	שלמה קרסנר
	–
	סמנכ"ל הנדסה, נתיבי הגז הטבעי לישראל

	סילבי רון
	–
	מנהלת לקוחות רגולציה ורישוי, נתיבי הגז הטבעי לישראל

	אמיר פוסטר
	–
	מנכ"ל, איגוד הגז הטבעי

	בן קבלק
	–
	מנהל מסחרי תחום גז טבעי, אלקטרה פאוור

	אריאל פז סוויצקי
	–
	מנהל המחקר, לובי 99

	זהר אלטמן רפאל
	–
	מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

	דפנה גרוסמן
	–
	פעילה חברתית

	אורי זלינגר
	–
	התאחדות התעשיינים

	

משתתפת באמצעים מקוונים:

	שירה גורלי
	–
	ס' מנהל אגף לתכנון סביבה וקיימות, עיריית חיפה





מנהלת הוועדה:
נטלי שלף

רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> צעדים למיצוי פוטנציאל גז טבעי במשק הישראלי - הולכה, חלוקה ומשתמשי קצה << נושא >>  


 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

יום שלישי, י"ח בחשוון תשפ"ה, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה של הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל בנושא צעדים למיצוי פוטנציאל גז טבעי במשק הישראלי – הולכה, חלוקה ומשתמשי קצה. ישיבות רבות הקדשתי לפיקוח ומעקב אחר הצעדים למיצוי פוטנציאל הגז הטבעי במשק, בישיבות האלה שמענו על חסמים משמעותיים ברגולציה ועל בירוקרטיה אשר מעכבת את פריסת התשתיות וחיבור הצרכנים לרשת החלוקה.

הוועדה שמעה מרשות הגז הטבעי על פעולות שונות שנעשו ביחד עם משרד האוצר, לרבות תיקוני חקיקה לפישוט הרגולציה וקיצור הזמנים, חיבור מוסדות ציבור, ובכלל זאת בתי חולים, תקצוב ממשלתי להאצת פריסת רשת חלוקה, מתן מענקים לעידוד מפעלים בגין המעבר לגז טבעי, ולבסוף, אכיפה שבאה לידי ביטוי בחילוט ערבויות אל מול חברות החלוקה שלא עומדות במועדי ויעדי החיבור. הוועדה עודכנה שבשנת 2023 חוברו 12 צרכנים חדשים לרשת, שזו בהחלט בשורה, אך התהליך איטי מדי וחייבים לחבר יותר צרכנים חדשים.

בישיבה זו אבקש לקבל עדכון ביחס לאפיון הצרכנים שרוצים לקבל גז טבעי, החסמים שעומדים בפניהם כדי להתחבר, ואיפה ניתן יהיה להקל עליהם עוד. בנוסף, הסוגיה ארוכת השנים של חיבור בית החולים רמב״ם חייבת להיפתר, וגם בעניין זה הוועדה מבקשת לקבל עדכונים ככל שישנם. בכל הנוגע לרשת ההולכה, נבקש לדעת מהם לוחות הזמנים לחיבור הקו למצרים דרך ניצנה.

המטרה שלנו בקיום הישיבות הללו היא כמובן מעקב, אך גם רצון לראות בשטח כמה שיותר צרכנים המחוברים לגז הטבעי. נתחיל עם משה גראזי, מנהל רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה, בבקשה, משה. תודה על הנוכחות שלך כאן, כל פעם אנחנו שמחים, באמת.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

צוהריים טובים, תודה רבה על ההזדמנות, תודה רבה לכם. נטלי, אתם רוצים שניצמד למצגת או בעל פה?

 << דובר >> נטלי שלף: << דובר >>  

מה שאתה רוצה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

יש מצגת, מה שתרצו, אפשר להיצמד למצגת או להציג בעל פה. אני אתן קצת נתונים, קצת סקירה. חלק מהנתונים מסוף שנה שעבר, מדו"ח שהוצאנו השנה. וכמובן, אם יש שאלות תוך כדי, אין בעיה, כלומר, מי שרוצה להעלות שאלות, אנחנו פה, ומה שלא נדע לענות, אנחנו נשלים בכתב.

(הצגת מצגת)

קצת לגבי נתוני הצריכה, נתוני הצריכה של כלל המשק, כולל הולכה, כולל ייצוא וכולל החלוקה. אנחנו רואים שיש עלייה עקבית בנתוני הצריכה של גז טבעי, גם כי צרכנים נוספים מתחברים, יש גידול מאוד גדול בייצוא, בעיקר למצרים, אחרי זה גם נתמקד על הפעולות שאנחנו עושים לטובת הייצוא. היו"רית, את ציינת את הקו לניצנה, אנחנו גם נתייחס לקו למצרים.

וכמובן החלוקה, שהרבה מהעניין שהוועדה מקדישה הוא לצרכנים, בעיקר צרכנים קטנים, שבאמת אני חושב ש-90% מהעבודה של הרשות היא שם, למרות שהחלק של החלוקה הוא סדר גודל של בין 1.5% ל-3%, 90% מהתשומות שלנו כרשות גז טבעי במקטע של החלוקה. אנחנו רואים שגם בהולכה יש גידול של סדר גודל של 12%, בחלוקה של 10% בכמויות של הצריכה, ובייצוא 25%, אנחנו רואים שהייצוא תופס נתח שהולך וגדל עם השנים.

סך הכול צריכה בסוף 2023 - 25 מיליארד מטר קוב, ביחס לשנה שעברה שהיה סדר גודל של 22, ורוב הגידול, קצת במשק המקומי, סדר גודל של 3% פלוס מינוס, ושאר הגידול מגיע מהייצוא למצרים וירדן.

כמה מהפעולות, קצת להמשיך עם תיאור של נתונים. חברת נתג"ז, נמצא פה סמנכ"ל ההנדסה וסמנכ"לית הרגולציה וצרכנים שנמצאים פה, יוכלו להשלים. נתג"ז פרסה עד כה כ-900 קילומטר של רשת ההולכה, אחרי זה אני אדבר על החלוקה, יש עוד כ-700 קילומטר בחלוקה. מחוברים 43 צרכנים להולכה, שאלה בעיקר תחנות הכוח הגדולות וצרכני התעשייה הגדולים דוגמת בזן, כימיקלים לישראל, כל הצרכנים. למעשה כל התעשייה הכבדה, צריך לדעת שהיא מחוברת לגז טבעי. וכל תחנות הכוח, כשיש שני אתרים, אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון שנמצאות בתהליך הסבה על ידי חברת חשמל, שאני אגיד פה ונרחיב בהמשך, לא תהיה בעיה מבחינת הספקת הגז הטבעי. הגז הטבעי יגיע לכשהתחנות תהיינה מוכנות, ואני מניח שגם לפני.

מבחינת תחנות הכוח, מחז"מ 70 באורות רבין מחובר, 80 גם מחובר אבל עוד לא צורך, 5 ו-6 זה תהליך הסבה, הם למעשה האחרונים בתור כי חברת החשמל יוצאת לתהליך הסבה בדירוג, כל פעם תחנה, לראות מה קורה איתה. כך שאורות רבין 5 ו-6 יבואו אחרי רוטנברג שתכף נרחיב.

למעשה תחנה 1 ברוטנברג חוברה באוגוסט 2023, תחנה 2, התחנה הפחמית השנייה תחובר בסוף החודש הזה, תחנה 3, מבחינת גז טבעי צפוי עד סוף השנה, סדר גודל של שלושה-ארבעה חודשים, ותחנה 4, רבעון ראשון בשנה הבאה. ואחרי זה יהיה התהליך שחח"י צריכה לבצע את ההסבות, ו-5 ו-6 גם יתחברו בדילוג, יש פרויקט ימי בחדרה שמבוצע על ידי נתג"ז, הוא מתוקצב. אנחנו די בטוחים שהתחנות לא יחכו לגז הטבעי. זה מבחינת תחנות הכוח. אני מזכיר, יש החלטת ממשלה ויש גם את מדיניות השר להסב את הפחמיות לגז טבעי, זה הוצג במספר פורומים, גם בוועדה אצלך, כבוד היו"רית, וזה מתקדם בקצב הנדרש.

יש פרויקט שהחל ביצוע, זו הנחה של קו ימי מאשדוד לאשקלון, פרויקט של נתג"ז, של חברת נתיבי הגז לישראל. סדר גודל של 43 קילומטר, חצי ממנו פלוס מינוס בוצע. בגלל המלחמה הקבלן עזב את האתר ואנחנו בעיקר, נתג"ז במשא ומתן איתו לראות איך מחזירים אותו, הצפי שב-2025 הוא יחזור. לא נותרה שם הרבה עבודה, לא נותרה הרבה עבודה על הקו הימי, סדר גודל של חודש וחצי עבודה ואז אפשר להשלים אותו. ולמעשה, הקו הזה, מה שהוא יאפשר, גם את יציבות הייצוא למצרים דרך הנקודה של אשקלון, וגם גיבוי יתירות והצרכים שנדרשים לתחנות הכוח וכל פיתוח צפוי.

פרויקט נוסף שנגעת בו הוא הפרויקט לניצנה. זה פרויקט של 65 קילומטר מרמת חובב לניצנה. הוא כולל קו ומדחס, פרויקט מאוד יקר, מאוד מורכב. נתג"ז סיימה את ההליך הסטטוטורי שלו כבר שנה שעברה, המועצה לענייני משק הגז הטבעי קבעה את אופן המימון, למעשה צרכנים של הגז הטבעי, המקומיים לא נושאים בעלות של הקו הזה, אלא היצואנים, זה בא מהמקורות התקציביים שלהם. נתג"ז נמצאת כבר, להערכתי, בשלבי סיום של המשא ומתן מולם, והתקווה שהפרויקט הזה יצא לדרך גם ב-2025, אני מעריך שהוא יצא ב-2025.

נתג"ז כבר סיימה את הליך המכרז, היא כבר פעלה לפני שנסגרו ההסכמים, היא פרסמה מכרז גם לצנרת וגם לקבלן הביצוע, יש קבלן מוכן. זאת אומרת שברגע שיחתמו ההסכמים, אפשר לצאת לביצוע של הקו, ובמקביל מנהלת משא ומתן לבדיקת אופן ההתקשרות לגבי המדחס, שזה פרויקט מאוד מורכב, וגם זה אנחנו צופים שיסתיים בקרוב. על זה אני חושב שנוכל לעדכן גם תוך חודש איפה הדברים עומדים. אם צריך, כמובן אפשר לעדכן, להגיע או בכתב, מה שנתבקש.

מבחינת תעריפי ההולכה, המועצה לענייני משק הגז הטבעי ב-2024 הפחיתה את התעריף ב-12%, שזו בשורה טובה לצרכני ההולכה, גם צרכני החלוקה נהנים מההפחתה הזאת, צריך לציין. ואנחנו, המועצה, הרשות, איפה שאפשר להדק כמובן את העלויות, מול נתג"ז בעיקר, אנחנו עושים את זה. גם נתג"ז חברה טובה ויעילה, לכן כולם נהנים מהפעילות הזאת.

בתחילת השנה אישר השר לנתג"ז לפי חוק היתר עיסוק נוסף בתחום של המימן, שעכשיו הוא מאוד מתפתח ונבחן בעולם. יש איזשהו פיילוט שטרם יצא לדרך בשיתוף של נתג"ז וחברת דוראל, יש עוד עניינים סטטוטוריים שצריך להשלים, אבל הפרויקט הזה הוא למעשן מעין פיילוט על הנחת תשתית בחבל אילות, ביטבתה, ואני מקווה שגם הפרויקט הזה, חסמי התכנון שלו יוסרו. זה לגבי המימן. קצת על המקטע של החלוקה. לגבי החלוקה, המדדים שאנחנו בוחנים אותם - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

מה שהיה פה הדיון, זה שאנחנו זכרנו בקשר לתחנת כוח, היה קושי ברוטנברג.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אחת, תחנה ראשונה, מה שדיברנו לפני הדיון, חוברה לפני שנה, והתחנה השנייה בסוף החודש.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

לא, בסדר, אבל זה אומר שזה נפתר, בסדר.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

לגבי מקטע החלוקה, המדדים שאנחנו בודקים את הפריסה הם בעיקר כמויות, אורך הרשת של הפריסה ומספר הצרכנים. נגיד שבשלושת הפרמטרים האלה, גם של אורך התשתית, גם מספר הצרכנים, וגם הכמויות, הם הוכפלו בחמש השנים האחרונות. וצריך לזכור שבדרך כלל, הפרויקטים הנוספים הם היותר מורכבים, כשהחברות שיש להן רישיון, הראשונות שבהן כבר לפני 15 שנה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

צרכנים, איך אתם בעצם, מי?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

איך זה נולד?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כן. כי הם פונים אליכם, אתם פונים אליהם?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

לא, לכל חברה, למעשה ברישיון שלה יש נספח של צרכנות, יש אזור, יש שישה אזורים.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

ושם איך זה עובד?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

ושם לכל רישיון יש נספח של צרכנות עם מועדים איפה שהצרכנים חתומים, או מועדים שהם צריכים להגיע לאזור, ועל פי זה כל חברה פורסת את התשתית. אלה הצעות שהחברות עצמן הציעו במכרז, כשאנחנו, שתכף נעמיק בנושא הזה, עושים אכיפה על לוחות הזמנים, על המועדים שהחברות היו צריכות לחבר את הצרכנים, או בהתאם אם יש פנייה של צרכן, כמובן שאנחנו מטפלים, אני אדבר על האכיפה ועל איך זה עובד.

במקביל, מתקציב שמשרד האוצר הקצה לנו לפני שנתיים, הוקצו הרבה מאוד תקציבים, בעיקר לצפון, הדרום יחסית מרושת. יש כמה פרויקטים שמגיעים לפריפריה הצפונית.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כמה צרכנים ב-2024?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

חוברו? נכון להיום חוברו תשעה צרכנים, כאשר - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

תשעה? אני רואה ש-2023 – 149.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

לא, זה כמה מחוברים היו. את שואלת כמה נוספו?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

לא, כמה מחוברים היו ב-2023, זה 149.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אין לי את הנתונים, אבל אפשר להשלים.

 << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>  

שלחתם אתמול, ממרכז המידע של הכנסת.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

לא, זהו, שאלת את קרינה, נכון? אז אתה יכול.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

הנה, אלה הצפויים, כמה חוברו ב-2024?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

ב-2024 חוברו תשעה, ב-2023 חוברו 11, אבל השנה עוד לא הסתיימה, יש לנו עוד כמה אישורים להוציא השנה, תכף אני אתייחס לזה. יש כמה פרויקטים מרכזיים שמקודמים, ואילולא המלחמה, הפרויקט של חיבור קריית שמונה לרשת, פרויקט מאוד ארוך, סדר גודל של 30 קילומטר היה מסתיים, 80% מתוכו הושלם. הצוותים לא יכלו להמשיך לעבוד, ההנחה שברגע שהמצב הסתיים, תוך שבועיים-שלושה יחוברו המפעלים בקריית שמונה ובאזור קיבוץ שמיר.

גם פרויקט לכיוון עמק המעיינות נמצא בביצוע מתקדם ואני מעריך שהוא יסתיים בתחילת שנה הבאה, רובו כבר הונח. קם הפרויקט לחיבור של בית החולים גליל מערבי בנהריה, אמור להסתיים כשהמצב יסתיים, גם חודשיים-שלושה עבודה. ובהמשך יש עוד שני צרכנים, קימברלי וזוגלובק, מחכים שהצרכן של זוגלובק יחתום ואז גם יהיה אפשר להנגיש את הגז הטבעי אליו. אז בעצם אלה הפרויקטים שהם מוכווני פריפריה שנמצאים בביצוע מתקדם.

פעולה נוספת שנעשתה והזכרת אותה בפתיח, בסוף שנה שעברה, זה היה תיקון חקיקה שמאפשר להכניס את נתג"ז, חברת נתיבי הגז לישראל למקטע החלוקה. אני לפחות ליוויתי את זה שנים, תיקון חקיקה שעבר. אנחנו כבר כתבנו טיוטת רישיון מתקדמת, אנחנו ערוכים לסיים את המהלך, אנחנו בדין ודברים עם החברים פה באוצר איך מיישמים את זה. והרעיון, שכמו שהצגנו אותו אז בחקיקה, שאיפה שחברה לא פורסת ולא מתקדמת, יש לממשלה כלי נוסף לתת מענה לצרכנות.

במקביל, לראשונה הרשות יצאה לפעולת אכיפה השנה. אחרי תהליך ארוך ולא משמח בהקשר הזה חולטו 5.3 מיליון שקל מחמש חברות חלוקה. היה דיון שהתארך עד שנקבע מועד בבג"צ, זה קרה ב-30 ביוני. ומהרגע שבג"צ דחה את היתירות, אנחנו מימשנו את החילוט, ולפני כשבועיים יצאנו עוד פעם עם התרעה לחברות על חילוט נוסף איפה שהן לא הגיעו בזמן לצרכנים.

וזה חלק מהתהליך שאנחנו עושים מבחינה בקרה רגולטורית וגם להחזיר את האמון של הצרכנים, כי לטעמנו, האמון נפגע, גם שם וגם בממשלה מבחינת הפעולות שהממשלה הייתה צריכה לעשות. זו פעילות נוספת לצד כל מה שאנחנו עושים, כמובן לסייע לחברות החלוקה, תיקוני חקיקה וכולי, אנחנו נרחיב.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

זה קצת אופן החלוקה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

דרך אגב, אם אנחנו מדברים על הולכה, בדיון שדיברנו על הולכה של הגז הטבעי ליהודה ושומרון, הייתה התחייבות שאנחנו נקבל את אותו פרויקטור שאמור לייצר את הנוהל של - - -

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

נתייחס, הוספנו.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אוקיי. לא, פשוט הם לא הביאו לנו, הם התחייבו ללו"ז של - - -

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

משרד הביטחון גייס בתחילת נובמבר, את העובד אני יודע שהם גייסו.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כן, והם אמרו לנו שבשבוע הבא הם יתנו לנו את הצפי, את הלו"ז לכתיבת הנוהל ולא קיבלנו, ואנחנו מנסים לקבל. אנחנו נעשה איזו ישיבה ייעודית, מי שחשב שהוא יכול להתחמק מהדבר הזה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

זו הפריסה, איך פרוסים הצרכנים בחברות החלוקה השונות. לאחרונה הצטרפו צרכנים, גם מוסדות ציבור, הרבה פעמים הכנסת שאלה אותנו. אגב, אנחנו גם בדין ודברים עם הכנסת שגם מעוניינת להתחבר, אנחנו מעריכים שבתחילת השנה תתקבל החלטה. גם הכנסת משיקוליה - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

החיבור הכי קרוב זה באנג'ל, נכון?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אנג'ל סגר, אבל כן, גבעה שאול, ברמן. אבל צודקת, כי אנג'ל היה אמור להתחבר ובסוף הוא מכר את השטח למסחר לדעתי. אנחנו רואים שאיפה שהרשת לא מתקדמת בקצב הראוי זה בירושלים, לצערנו. כשהאזור של ירושלים כולל גם את מבואות ירושלים שזה אזור בית שמש, ששם באמת יש קבוצת צרכנים שמחכה הרבה מאוד זמן לגז טבעי.

גם פה עשינו הליך אכיפה, ופה אנחנו באמת בדיונים עם החברים מהאוצר לגבי הסיפור של נתג"ז בחלוקה, כשמבחינתם, גם צופה פני עתיד, גם את האפשרות להגיע לביתר עילית כי זה ההמשך של הצרכנות שיש בבית שמש, אחרי זה יש מחצבה שמחכה, מחצבת עציונה, ומשם להגיע לביתר עילית. אני מניח שבימים הקרובים תתקבל החלטה לגבי זה. מבחינת השקעות, לפי הספרים של חברות החלוקה - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

החיבורים. מפרץ חיפה, כן. אני רואה, גופים פרטיים, יש לנו בחיפה והגליל 40, גופים ציבוריים אחד, ובית חולים רמב"ם, מה?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

בית חולים רמב"ם, אני אעדכן, זה לא חונה אצלנו, אבל היה דיון, יש פה גם נציגת מנהל תכנון, אפשר לשאול, אבל היה דיון בוועדת הרישוי במוסד התכנוני, הושרה חלופה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

החלופה אושרה?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

החלופה, ככל שידוע לי, אושרה, אושרו שתיים. ואמרו איזו שתהיה יותר מהירה וזה, זאת החלופה שתרוץ.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

לפי חברת החלוקה, עיריית חיפה לא מאפשרת להם להתקדם. לצערי, אנחנו כסף אוצרי.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

מי שאישר זה - - -

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

כסף אוצרי שנמצא שם, אם אני לא טועה, תיקצבנו את זה באיזה 5 מיליון שקל והפרויקט הזה לא מתקדם בניגוד לבתי חולים אחרים. בזמנו, לדעתי, הוועדה גם הוציאה מכתב לעיריית חיפה. אני לא יודע אם הגיעה תשובה, אני לא מכיר, אבל - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אנחנו לא קיבלנו תשובה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

זה הסיפור בחיפה, של רמב"ם, לצערנו. מבחינת השקעות, על פי דיווחי החברות, הושקעו עד היום קרוב ל-1.4 מיליארד שקל בפריסת רשת החלוקה, יש פה את המספרים שהעבירו אלינו. אנחנו גם מדווחים במסגרת תיקון שבוצע לפני שנתיים, אנחנו מדווחים לכנסת, כך שגם העברנו את הנתונים האלה לכנסת. מבחינת סיוע של כסף של האוצר, רואים את הכספים, זה קדם מימון שניתן לחברות החלוקה שבסוף תקופת הרישיון מתבצעת התחשבנות איתם, כי בסוף תקופת הרישיון צריך לשלם להם על שווי הנכסים, ובסוף תקופת הרישיון, למעשה המדינה צריכה לזכות את הסכומים שהקדימה אותם כדי לסייע להם בפריסת הרשת.

מבחינת הגידול בצריכות ברשת החלוקה, אנחנו רואים עלייה העקבית בצריכות, סדר גודל של 10% בשנה, שזה יותר מהממוצע של מקטע ההולכה. זה סדר גוי של 3%, פה אנחנו רואים במקטע החלוקה שעוד ועוד לא בקצב המספק של חיבור צרכנים, אבל כן יש עלייה בצריכות. עשינו השוואה מכיוון שיש לנו את הנתונים עד אוקטובר, לכן עשינו השוואה עד אוקטובר שזה ביחס לשנה שעברה בין ינואר-אוקטובר. גם בסך הכול שראינו בין 2023 ל-2022, אז היה סדר גודל של עלייה של 10%.

מבחינת בתי חולים ומוסדות ציבור, יש מיקוד בעניין הזה. יש ארבעה בתי חולים שהיו מחוברים עד שנה, שאלה סורוקה, קפלן, העמק והדסה. בסוף יולי חובר בית החולים הכי גדול בארץ שזה שיבא תל השומר, בפרויקט מורכב התחיל לצרוך גז טבעי. זה גם פרויקט - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

בתוך השישה האלה, אלה שיבא, תל השומר ופוריה, כן?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

נכון. ופוריה חובר, אנחנו נתנו אישור לאפשר, זה נקרא אישור הגזה, נתנו אתמול, כך שגם פוריה יוכל להתחיל לצרוך. בביצוע מתקדם איכילוב, אם לא תהיינה תקלות, הוא יחובר עד סוף השנה. ברזילי, יש קו סמוך, גם בברזילי, להערכתי אפילו השנה אנחנו ניתן אישור הגזה. גליל מערבי, תלוי במצב, אני מניח שזה תחילת 2025. וגם אסף הרופא, יש קו קרוב שהשארנו את התכנון שלו, אני מעריך שגם הוא יחובר בקרוב מאוד.

פעולות נוספות, זה כסף שהאוצר נתן לנו שנה שעברה ודרך משרד הכלכלה הוצאנו קול קורא לעידוד התעשייה לעבור לגז טבעי, סדר גודל של 13 מיליון שקל ל-12 מפעלים שהיו צריכים להביא גם אישורים של חתימה עם חברת החלוקה, אני מניח שבשנתיים הקרובות גם המפעלים האלה יחוברו. 

תיקונים שעשינו בשנה שעברה, אחד, הוא היה תיקון שבעיניי הוא פורץ דרך בכל ההליך התכנוני יחד עם החברים פה ממנהל התכנון שבאמת גילו פה גמישות מקסימלית, וזה לאפשר חיבור של צרכנים, כי למעשה אם יש רשת חלוקה ויש צרכן ליד שהוא לא היה בתוכנית המקורית, היה צריך לעשות תוכנית שיכלה לקחת זמן. ובעצם ההליך הזה מאפשר, לפי סוגי שימושי קרקע מסוימים, לבצע הליך מהיר שהוא יכול להסתכם בסדר גודל של חודש וחצי לאשר את התוכנית בוועדה המקומית וזה חיבור של עד 10 קילומטר מהרשת. אנחנו התחלנו עם 200 מטר בלחץ של עד 4 בר, הגענו ל-10 קילומטרים אם אני לא טועה בלחץ של עד 7 בר. ואגב, איכילוב שעכשיו עומד להתחבר עושה את התהליך הזה, הוא עושה בהליך מהיר. ויש עוד מקום, ככל שזה יצלח, אנחנו גם נרחיב את זה ונראה את זה למועצות שזה עובד.

עוד תיקון של אמות מידה לשיווק במגזר הביתי, יש צרכנים ביתיים, זה כדי שנשמור על הצרכנים הביתיים. והארכת רישיון נתג"ז, הרישיון של נתג"ז אמור לפוג ב-2034. אנחנו, לפחות אני אומר את העמדה שלי, נראה לי שזו העמדה המקובלת בממשלה, לא יפריטו את נתג"ז. גם כדי לשטח את התעריף, למעשה קיימת האפשרות להאריך את הרישיון של נתג"ז ב-15 שנה נוספות של השר, של שר האנרגיה. גם זה אני מניח שיצא, אבל החקיקה קיימת, ואז יהיה אפשר להאריך את הרישיון של נתג"ז עד 2049, זה יאפשר לחתום על חוזים ארוכי טווח וכולי וזה יתן יציבות לחברה.

כמה דברים קטנים, הקלות רגולטוריות, כל הממשק מול חברות, מול בעלי הרישיונות דרך מערכת מקוונת, לפשט את הרגולציה. ועם אישור מס הפחמן לפני חודש וחצי האוצר יעמיד לטובת הפעילות של פריסת הרשת בין 200 ל-300 מיליון שקל. אנחנו עובדים על מודל משותף, אנחנו מקווים שנצליח ליישם אותו ב-2025.

קצת על מה שדיברנו עליו ביו"ש, אני אחזור בקצרה, כי היו"רית, את מכירה את זה מצוין. כמה פרויקטים שהחברים פה בנתג"ז, אנחנו ביקשנו מהם לקדם. זה החיבור של אזור התעשייה ברקן אריאל, הפרויקט הזה נמצא כבר על המסילה וכבר יש דיונים מתקדמים מאוד עם הוועדה המחוזית. אני אומר, הכל בסוף כפוף להסדרה, כן? שזה כבר מוכר. זה פרויקט של 30 קילומטר, עד ברקן ואוניברסיטת אריאל, אזור התעשייה של מישור אדומים שרוצים לצאת אליו מאזור התעשייה של עטרות שגם הוא סובל מזה שהגז לא מגיע, גם שם חברת נתג"ז מקדמת את התכנון.

מועצה אזורית מגילות, אנחנו היינו שם ונתג"ז והמועצה מאפיינים את הצרכים. המועצה עדיין לא יודעת בדיוק מה מתוכנן, אבל היא כן דיברה על פארק אקולוגי שרוצים להקים שם. עיריית מודיעין עילית ובנימין, חברת נתג"ז תסיים התקשורת עם מתכנן ובתחילת 2025 תצא לתכנון, מגבעת כ"ח לכיוון, לא רק לראות את מודיעין עילית, גם את בנימין, אזור התעשייה שיש שם סמוך לרנתיס, בית אריה, אפשרות להגיע לאזור התעשייה של מתתיהו אם אני לא טועה, ומכבים, זה גם מתקדם. ובדיון הקודם היה גם המנכ״ל של ביתר עילית, הוא גם יצר קשר עם חברת נתג"ז לראות מה הצרכים של ביתר עילית, אנחנו קושרים את זה גם עם הקו לבית שמש.

פעולות נוספות שמקדם המשרד, זה כמובן הרחבה של המאגרים כדי לאפשר גם אספקה ויציבות של האספקה במשק המקומי. אנחנו מדברים בינתיים על שלושת המאגרים והליך רביעי ואולי חמישי לחיפוש מאגרים נוספים שיאפשרו גם לתת יציבות למשק, גם לייצא וגם לעודד תחרות. יש ועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, ועדה מאוד רחבה, מאוד מקצועית, מאוד רצינית, עם נציגים מהאוצר, הגנת הסביבה, משרד המשפטים, בנק ישראל, נציגות מהמשרד, רשות החשמל, לא יודע אם פספסתי מישהו, שיושבת בעצם על המדוחה, על דו"ח חדש, איך להתייחס לתגליות חדשות עם כל ההיבטים הנוספים של יציבות, תחרות וכולי.

אנחנו תקצבנו את נתג"ז לראשונה לקדם תוכנית אב לגז טבעי, לראות קדימה איפה הצרכים, תרחישים, חלופות. בימים הקרובים אנחנו נוציא להם נוהל כטיוטה להתייחסות. הסבת הפחמיות דיברנו, הרחבת רשת החלוקה דיברנו, והנחת תשתיות לייצוא, זה הקו, גם הקו הימי שצריך לסיים אותו, גם הקו לניצנה וגם הסדרה שאנחנו מתכננים לעשות אותה דרך ירדן צפון, יש שם מערכת שמאפשרת להגדיל את הייצוא מירדן לכיוון מצרים. כלומר שיהיו כמה נתיבים של ייצוא, זו עבודה שאנחנו ממש יושבים עליה בימים האלה. אני חושב שזהו, שבזה ניסיתי לתת איזו סקירה מהירה כזאת על כל המקטעים.

 << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>  

כבר היום יש ייצוא למצרים דרך ירדן.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

נכון, יש ייצוא, זו הסדרה שעשינו לפני שנה, אבל אנחנו רוצים להגדיל כי יש אפשרות. מתוכנן מדחס בצד הירדני, וככל שהוא יוקם, יהיה אפשר בעצם להגדיל את הייצוא, סדר גודל, מבחינה תשתיתית, מ-3.5 BCM, BCM אחד זה מיליארד קוב, עד לסדר גודל של 10 BCM. הקו לניצנה אמור לאפשר עוד 6 BCM, והקו הימי, פלוס מינוס 6 BCM נותן עכשיו, ועם השלמת הקו הימי יוכל לתת יציבות של 7-6 BCM. זו פחות או יותר האפשרות של התשתית. אחרי זה הייצואנים צריכים לבוא לממונה על הנפט, לקבל היתרי ייצוא והמסלול.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

זינה, מנהלת תחום תשתיות, מנהל התכנון.

 << אורח >> זינאידה פרפליצין: << אורח >>  

משה די הציג הכול, מקיף. אני מהאגף לתכנון ארצי, אנחנו עוסקים ברשת ההולכה ואנחנו בעצם משלימים בימים האלה את ההרחבה של הקווים הראשיים שאושרו בתמ"אות 37, כ-360 קילומטר של רשת הולכה, אנחנו מרחיבים אותה מ-10 מטר רוחב ל-30 מטר רוחב. לא אישרנו, לקראת אישור, אנחנו לקראת העברה לממשלה של תמ"א 37/ 3/ ד' למקטע מתחנת כוח חגית עד למפרץ חיפה. יש לנו מקטע במרכז שנמצא בהשלמה לתסקיר, גם כן היא צפויה להיות מאושרת ב-2025.

יש לנו תוכנית משמעותית, הכי משמעותית שמקודמת עכשיו, זו רצועה תשתיות משולבת על בסיס גז טבעי מדרום ים המלח עד לאילת, עד לתמנע, 165 קילומטר עם שבעה מתחמים לתחנות. כלומר, זה לא רק גז טבעי. משריניים קרקע עבור חמישה קווי תשתית מקבילים כולל גז טבעי. זה יאפשר לחבר את העיר אילת, יש שם תוכנית לחלוקת גז טבעי בעיר אילת ואנחנו נוכל לממש את התוכנית הזאת סטטוטורית. אישרנו בשנה שעברה את התוכנית לניצנה, הייתה תוכנית גם כן מאוד חשובה, גם היא דרך אגב רצועה תשתיות משולבת ולא רק לגז טבעי. המדיניות של מנהל התכנון היא לאשר תוכניות שמאפשרות להעביר מגוון תשתיות, לא רק גז טבעי.

לגבי חלוקה, רשת חלוקה מאושרת במספר מסלולים. יש את המסלול הראשי, שאלה תוכניות עבודה לרשת חלוקה בלחץ נמוך. אלה תוכניות שמקודמות ברשויות רישוי למתקני גז טבעי בוועדות מחוזיות. לא ועדות מחוזיות, זה על יד ועדות מחוזיות. יש לנו היתרים לרשת חלוקה בלחץ נמוך מאוד, ויש לנו גם את המסלול המהיר, מסלול שלישי, שזה עוד יותר, אפילו פחות מהיתר, זה באישור של מהנדס ועדה מקומית.

אני לקראת הישיבה הזאת התעדכנתי אצל רפרנטים במחוזות לגבי תוכניות עבודה לרשת חלוקה. ב-2024 אושרו לא מעט תוכניות, משה כבר סקר אותן. במחוז צפון אושרו תוכניות לאזור התעשייה הצפוני בנהריה, לאזור התעשייה הדרומי והצפוני בקריית שמונה ולחיבור קיבוץ שניר. קשה לממש אותן, אבל אלה תוכניות שקודמו השנה ואושרו. אזור תעשייה צפוני ומזרחי של בית שאן ועין הנציב, חיבור בית החולים פוריה.

ובמרכז אושרו חיבורים לבית החולים שיבא, לאיכילוב, תוכניות משמעותיות אושרו. נכון שיש בעיה עם רמב"ם, אני הבנתי שכן סוכם איזשהו תוואי, יש עוד תהליך לסיים. התוכנית נמצאת לקראת הפקדה ואני מקווה שזה סוף התהליך. אני לא יודעת, לא הזמנתם את מהנדס העיר חיפה? אם התוכנית הזאת תתקל בבעיות, יש מסלולים שעוד אפשר לעשות. יש את הוועדה לתיאום תשתיות לפי חוק משק הגז הטבעי, ויש את המסלול לוועדת משנה לתוכניות עבודה של המועצה הארצית שגם היא יכולה אולי. לא יודעת אם יש תועלת בזה, כי מדובר פה בבעיה אמיתית, כי פשוט התוואי עובר בשטח בנוי, רווי בינוי ותשתיות ונמל חיפה, זה מה שיש לי להגיד.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אני הבנתי שהיו שתי תוכניות, תוכנית אחת באמת הייתה בעייתית בגלל שהיא עברה בשטח, אבל הייתה עוד תוכנית שבעצם פגעה במשהו עתידי שצריך להיות שם ולא במשהו שנמצא שם כרגע.

 << אורח >> שירה גורלי: << אורח >>  

אתם רוצים שאני אגיב? שירה גורלי מעיריית חיפה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כן, שירה גורלי, בבקשה. חבל שאת לא פה.

 << אורח >> שירה גורלי: << אורח >>  

קודם כול שלום לכולם. באמת היו שתי חלופות לתוואים ושתי החלופות נבדקו. חלופה אחת בסופו של דבר נפסלה והוחלט לקדם את החלופה בחזית הים.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

שירה, תציגי את עצמך לפרוטוקול.

 << אורח >> שירה גורלי: << אורח >>  

שירה גורלי, עיריית חיפה. התוואי שסוכם עליו זה התוואי שמתקדם, זה תוואי בחזית הים חיפה, בשטח של רציפי נמל שמתפנים. הסוגיה שעלתה בעבר שאני חושבת שגם עלתה מולכם היא שהשטח היום נמצא בתכנון מחדש. מאז שנפגשנו כבר נכנס מפעיל חדש לנמל, נמל מופרט, והחברה החדשה שנכנסה תכננה את הבינוי שהם מתכננים בחזית הים. במקביל, יש תכנון של רמ"י שמקדמים בינוי של מגורים בעורף של חזית הים.

נעשה תיאום בין שתי התוכניות האלה ותוואי הגז התאים את עצמו לתוואי בין שתי התוכניות. הוא מתוכנן לעבור בכביש בין שני החלקים האלה. התיאום הוכיח את עצמו כחשוב כי באמת בהתחלה התכנון היה פוגע במבנים של חזית הים, אחר כך הוא עבר לבעיה לפגוע במבנים, מבני המגורים שמתוכננים. היום כאמור יש תיאום של התוואי. היינו בדיון בראשות רישוי גז של לשכת התכנון, ועדה מחוזית לפני סוכות והוחלט להפקיד את התוכנית. אנחנו עוד לא קיבלנו את התוכנית המופקדת, אבל יש החלטה להפקדה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אוקיי. רגע, רק אני רוצה לראות שהבנתי נכון. את אומרת, היום יש תוואי שהוא מוסכם, שהוא לפני הפקדה?

 << אורח >> שירה גורלי: << אורח >>  

כן, תוואי מוסכם ותוכנית מקודמת בהתאם לתוואי הזה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אוקיי, בסדר. יש צפי? יש לו"ז? את יכולה?

 << אורח >> שירה גורלי: << אורח >>  

זה פחות תלוי בי, צריך לשאול את חברת מרימון. יש הפקדה של נדמה לי חודשיים ורק אחרי אישור תוכנית ואז צריכה ביצוע, אבל זה חברת מרימון, זה לא - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

הבנתי, טוב. קודם כול, אנחנו שמחים לשמוע שיש תוואי מוסכם כי כל הזמן זה היה החסם שלפחות הוצג בפנינו, המרכזי. תודה לך, ואנחנו מקווים באמת שהדבר הזה כבר יבוא לפתרונו. לצערי הרב אנחנו כבר עוקבים אחרי זה, אני שמחה לשמוע שיש התקדמות, אבל נקווה שבאמת זהו, עכשיו אחרי שזה יופקד אנחנו נראה כבר את התהליך רץ ובאמת שבית החולים רמב"ם, שבאמת הציגו פה את הצורך שלו בחיבור הזה, גדול מאוד, באמת הוא יקבל את המענה הזה. תודה רבה, תודה לך. 

נתג"ז, סמנכ"ל הנדסה, שלמה קרסנר. שלום, גם אתה, תמיד אנחנו שמחים שאתה פה. בבקשה.

 << אורח >> שלמה קרסנר: << אורח >>  

היי, תודה. האמת שמשה די סקר את כל הנושאים שאנחנו מטפלים בהם, אבל בשביל לדייק טיפה את הנושאים שאנחנו מטפלים בהם כרגע, שנמצאים על השולחן של התכנון. בראש ובראשונה, הקו לניצנה. הפרויקט הזה, אומנם ברמה של חתימה על הסכמים מתעכב, אבל אמורים להיחתם ההסכמים עד סוף השנה, אבל אנחנו לא עצרנו לרגע. התכנון מתקדם, התכנון המפורט מתקדם, אנחנו גם מגישים פה היתרי בנייה.

זה קו שהוא מעל 80 בר, לכן גם יש היתרי בנייה לא רק לתחנות, אלא גם לקווים, והיתרי הבנייה מוגשים למחוז דרום, נמצאים כרגע על השולחן של רשות רישוי דרום, והיעד שלנו לסיים את כל נושא היתרי הבנייה עד רבעון ראשון שנה הבאה ככה שברבעון שני שנה הבאה בעזרת השם יחתמו כל ההסכמים, אנחנו נתחיל את הביצוע של הפרויקט, נרכוש צנרת בסוף שנה זו ונתחיל לבצע ברבעון השני של 2025. והיעד שלנו הוא להשלים את המוכנות להגזה של הפרויקט הזה תוך כ-36 חודשים.

מעבר לזה, אנחנו מקדמים עוד מספר גדול של פרויקטים. יש הכפלה במקטע של נשר שורק, הכפלה של 16 קילומטר פלוס 4 קילומטר של העתקה של קו עקב פרויקט הרכבת, שזה גם איזה 20 קילומטר של קו שמקודם על ידי נתג"ז, גם עתידה להתחיל ההקמה שלו ברבעון ראשון-שני שנה הבאה.

יש לנו פרויקטים באיו"ש, כמו שדיבר עליהם משה הרגע, אנחנו מקדמים אותם כמה שיותר מהר במקביל לנושא של הסדרת חוק הגז באיו"ש, אבל זה הולך במקביל. אנחנו מקדמים שם כרגע מעל 120 קילומטר של קווים שמורים לחבר את אזור תעשייה ברקן אריאל ואזור תעשייה מישור אדומים ואזור תעשייה עטרות, ובהמשך לכיוון מודיעין עילית, רנתיס, אזור תעשייה מתתיהו. יש הרבה פרויקטים לקדם ואנחנו באמת עושים את המקסימום כדי להסדיר ברמה הסטטוטורית את הפרויקטים האלה.

כמובן אחרי שהפרויקטים יוסדרו סטטוטורית, הן מבחינת החוק, ברגע שרשות הגז תנחה אותנו להתקדם להקמה, כמובן שנעשה את זה. היעד שלנו להתחיל הקמה של פרויקט מיד כשאתה מסיים את ההליך הסטטוטורי שלו, ואז בדרך כלל פרויקטים כאלה לוקחים בין שנה וחצי לשנתיים להשלמה של הקמה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

תודה רבה. נתנאל, אתה רוצה לשאול משהו?

 << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>  

נתנאל קופראק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. רק לגבי הכניסה של נתג"ז לחלוקה. אמרו שיש פה דיונים עם האוצר, איפה הדיונים מול האוצר עומדים?

 << אורח >> רז פרוגל: << אורח >>  

רז פרוגל, אגף תקציבים. אנחנו מנהלים כרגע משא ומתן מול חברה שפועלת באזור החלוקה ולא נרצה לפרט יותר מדי על דברים פרטיים שיזיקו למשא ומתן, זה כרגע המצב. הייתה פגישה חיובית עם מנכ״ל משרד האנרגיה על מתווה מוסכם ומשותף בין המשרדים בשבוע שעבר, הוגדר לוח זמנים. שוב, אני לא רוצה לפרט את הנושאים כי בסוף אנחנו במשא ומתן וכל פרט יכול לפגוע בו, אבל הוגדר איזשהו לוח זמנים ואנחנו כרגע פועלים לקידום הנושא.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

רז, אתה רוצה להוסיף לנו עוד ביחס לדברים שנאמרו פה כנציג משרד האוצר?

 << אורח >> רז פרוגל: << אורח >>  

אם יש דברים ספציפיים, אין לי בעיה לענות, אבל - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אוקיי. אריאל פז סוויצקי, לובי 99. בבקשה, אריאל.

 << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >>  

שלום, תודה רבה. אני אריאל פז סוויצקי, מנהל המחקר בלובי 99. אני לא אפתיע אתכם עם הנושא שאני מעלה היום. אנחנו עכשיו בדיון שהכותרת שלו היא מיצוי פוטנציאל הגז הטבעי במשק הישראלי. אני בדקתי, זה הדיון החמישי שהיה בנושא הזה בוועדה הזאת על גלגוליה. זה התחיל ב-2021, אלא שמאז 2021 דברים השתנו. יש מלחמה באוקראינה, פתאום מחשש שלא נדע מה לעשות עם הגז, היום החשש שהולך וגובר הוא שאין מספיק גז, יש חשש ממשי.

התשתיות הן כמו רכבת שיצאה לדרך ומתקדמת לאט ומקימה עוד צינורות ועוד צינורות הולכה ועוד צינורות חלוקה ועוד תחנות גז. וזה לוקח שנים ואלה שנים של תהליכים והשקעה כספית מאוד גדולה. ובינתיים מאשרים לתמר ייצוא מוגבר, מאשרים ללוויתן ייצוא מוגבר, והחשש שאנחנו רוצים להציף הוא שמאשרים את התשתיות האלה ולא ברור אם עוד 20-15 שנה יהיה בכלל מספיק גז כדי לספק את הצרכים שלהם.

ולצערנו, התהליכים האלה לא מתקיימים עם מספיק שקיפות. לפני מעל לארבעה חודשים נשלח מכתב לשותפות לוויתן שאישר לה לייצא 118 BCM נוספים, אם אתם זוכרים. אנחנו מייד הוצאנו בקשת חופש מידע וביקשנו לקבל את העבודה המקצועית של הצוות שהתעסק בנושא ואישר את ההיקף הזה. שבוע שעבר קיבלנו תשובה שהם לא הולכים לחשוף את העבודה המקצועית שעל בסיסה אושר אותו ייצוא.

ועדת דיין, הוועדה שמגבשת את מדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי ובנושא הייצוא, היא לפני חודשים כבר אמרה שבין אם זה יהיה לפני החגים או מייד אחרי החגים, היא כבר תציג את העבודה הפנימית שלה ואת התחזית שלה לעד מתי יש לישראל מספיק גז. זה עדיין לא קרה, אני יודע שאת ביקשת את זה ממשרד האנרגיה, גם יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן ביקש את זה ועדיין לא ניתנו תשובות. גם כאן כמובן יש בקשות חופש מידע שהגשנו ולא קיבלנו מהם תשובות.

בשורה התחתונה, לדעתנו, לא צריך לעשות עוד ועוד דיונים על איך למצות את הפוטנציאל, אלא צריך לשאול עד מתי יהיה מספיק גז, האם ישראל נערכת ליום שאחרי הגז מבחינת אנרגיות מתחדשות וחלופות. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אתה רוצה להתייחס, משה?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

זה לא חונה אצלי, אבל אני אתייחס, בסדר? כי אנחנו יושבים בוועדה ואנחנו מכירים את הטענות. אני חושב שהשר גם אמר את זה בוועדה כאן, שכשהוקמה הוועדה בראשות מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות, יש לה מנדט רחב. אבל בין היתר, במנדט שמתייחס בעיקר לייצוא, הנושא הוא ייצוא, אבל יש אמירה ברורה לדאוג לצרכים של המשק המקומי.

אנחנו ברשות מכינים תרחישים, מגוון של תרחישים עם הרצות שונות, בין היתר כניסת מתחדשות מתי יכנסו, הקצב שיכנסו, רכבים חשמליים, צפי של צריכות, וההסתכלות, היא תמיד צריכה להיות מאוזנת. גם לאפשר את הייצוא בהתאם למתווה שנקבע, גם לעודד חיפוש של מאגרים נוספים, כי חיפוש של מאגרים נוספים, אנחנו מכירים כי גם ישבנו ביחד, מאגרים נוספים יאפשרו גם יציבות של המשק המקומי וגם תחרות כתוצאה מהגדלת ההיצע. ולפחות לתפיסתנו, ללא מתן אפשרות לייצא, לא יהיו חיפושים חדשים וכן הרחבות.

ולכן, גם כשניתנים היתרי ייצוא על ידי הממונה על ענייני הנפט בתהליך של היוועצות איתנו ובאישור השר, עושים הרצות לראות מה הצרכים של המשק המקומי, גם ברמה היומית וגם ברמה השנתית, וגם בהיתרים עצמם נקבעים מנגנונים שיאפשרו לשמור על הצרכים של המשק המקומי. ובסוף, כמו כל דבר, הוא צריך להיות מאוזן. גם לאפשר את הייצוא כמובן, וגם לדאוג למשק המקומי כשברור שהמשק המקומי הוא בעדיפות ראשונה. מבחינתנו, אין ספק, גם זה נאמר על ידי השר, זה לא משהו שאני מגלה פה כחדש.

 << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >>  

שאלה. קודם כול, בוועדת אדירי הראשונה ב-2018 כבר ניתנו הטבות למי שמגלה גז מבחינת הקלות לייצוא, ונראה לנו שזה הגיוני לתת הטבות למי שמגלה מאגר חדש, אבל למה לתת את ההטבות למי שכבר יש לו מאגר?

ושאלה שנייה, פורסמו כבר הערכות, גם של פורום יצרני החשמל הפרטיים, גם אגף תקציבים התבטא בנושא, למתי ישראל עוברת למחסור. רציתי לשאול, האם למשרד האנרגיה יש עמדה רשמית על מתי ישראל עוברת למחסור בגז?

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אני אנסה לענות על שתי השאלות. לגבי ההטבות, לא יודע אם אלה הטבות או לא הטבות. יש מתווה, יש החלטות ממשלה בעניין של כמה אפשר לייצא. כמובן שהחברות מסתכלות על האופק שלהן והצורך בהרחבה. אני מזכיר שהרחבה של המאגרים, גם של תמר וגם של לוויתן וגם של כריש, אמורות לשרת שתי תכליות מרכזיות.

אחת, להמשיך לספק את הצרכים של המשק המקומי, וההרחבות האלה יאפשרו אותם, אבל ההרחבות האלה יקרו, לטעמנו, גם כדי לתת את היציבות למשק המקומי וגם כדי שיתאפשר הייצוא בהתאם למה שנקבע במתווה. נכון שיש אבולוציה ודברים משתנים, אבל גם אנחנו בתרחישים מסתכלים על המשק 20 שנה קדימה לפחות ולראות מה הצרכים, רואים גם את החדירה של המתחדשות, אפילו אנחנו ברשות שנחשבים שמרנים, גם בהנחות הבסיס אנחנו שמרנים.

לגבי המחסור, זה תלוי בהרבה מאוד פרמטרים, זה לא תחום התמחות שלי, אבל בין היתר באמת למה ההיצע אמיתי. גם פה המדינה היא שמרנית, יגידו לך, יש פה את אמיר או יבואו לפה המאגרים עצמם, יטענו שלטעמם יש יותר כמות ממה שהמדינה חושבת בחוות דעת. אנחנו בסוף מנסים לייצר את האיזון, ולפחות אנחנו ברשות ובמשרד, לטעמי, כן שמרנים בעניין הזה לגבי שמירה על הצרכים.

 << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >>  

כבוד היושב ראש, אני ארחיב אחר כך, אבל אם אפשר רק משהו קטן. אין פה הטבות.

אמיר פוסטר, איגוד הגז הטבעי. אין פה עניין של הטבות לחברות הגז, כי הכמויות שמדברים עליהן שיאושרו הן בסך הכול יותר נמוכות אפילו ממה שכבר נקבע שאפשר. כך שאם כבר זו הרעה, זו לא הטבה ביחס לוועדות שהיו בעבר.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כן? זה צומצם?

 << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >>  

תראי, הכמות שרצו, ממה שאני מבין, נגיד מלוויתן, והכמות שמדברים עליה היא יותר קטנה אפילו מהכמות שהייתה יכולה להיות לפי וועדת הסמך, ועדת אדירי הראשונה. זאת אומרת, אין פה הטבה. זה לא שעכשיו כשאומרים ייצוא מוגבר, חלק מהטרמינולוגיה הזאת - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

הבעיה שגם הייצוא המוגבר הוא ביחס לוועדת אדירי.

 << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >>  

חלק מהטרמינולוגיה הזאת זה כדי להראות כאילו מנסים פה, לא. היקפי הייצוא הם בתוך מכסה שכבר דובר עליה וכבר אושרה פעם שנייה בוועדה נוספת אפילו.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

הבנתי, אוקיי. תודה, אמיר. מנהל מסחרי, תחום גז טבעי, אלקטרה פאוור, בן קבלק, בבקשה.

 << אורח >> בן קבלק: << אורח >>  

אני בן קבלק מאלקטרה פאוור ואני רוצה להתייחס לנושא אחר דווקא ממה שדיברו בו קודם, אבל כן קשור למיצוי יכולות הגז הטבעי של ישראל. אנחנו עוסקים בשיווק ואספקה של גז טבעי לצרכני קצה. בין היתר אנחנו עושים את זה באמצעות גז טבעי דחוס שעובר במכליות כביש לצרכנים שאו אין להם עדיין חיבור לחברת החלוקה, או - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כמו במישור אדומים למשל.

 << אורח >> בן קבלק: << אורח >>  

יפה, בדיוק כמו מישור אדומים שעכשיו אנחנו פועלים שם לחבר, או לצרכנים שצריכים גז טבעי בלחץ גבוה מאוד, בעיקר התחבורה הציבורית, תחבורה ציבורית ומפעילים פרטיים. נכון להיום פועלים בערך 1,000 אוטובוסים מונעי גז טבעי בישראל, זה לפי הבדיקה האחרונה שלי.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

מודיעין עילית, ביתר עילית, יש שם גם, נכון?

 << אורח >> בן קבלק: << אורח >>  

יש במודיעין, יש בביתר עילית, יש בכל הארץ, מהצפון עד הדרום, עד באר שבע, שבעצם עובדים בהם אוטובוסים מונעי גז טבעי. והצרכנים, צרכני הקצה, מפעילי התחבורה הציבורית מאוד מאוד מרוצים, אתם יכולים גם לשאול אותם והם יגידו את זה בעצמם. גם מבחינת התפעול של העסק הזה, וגם המדינה רואה בזה הרבה יתרון, גם מבחינה סביבתית, יש להם יתרון רב, וגם מבחינת ההכנסות של המדינה שבעצם לא הולכות לדיזל או סולר שמיובא מחו"ל.

לצד זה, אנחנו לא רואים איזושהי פעילות שתומכת בהגברת השימוש בגז טבעי בתחבורה הציבורית, בטח לא בשנים האחרונות. אנחנו חושבים שאפשר לעשות יותר ממה שעשו עד עכשיו, כאשר מה שאנחנו מרגישים ורואים זה שהתמיכה הולכת בעיקר לאוטובוסים חשמליים. אוטובוסים חשמליים, בהחלט יש להם יתרונות גדולים וצריך להגביר את השימוש בהם, אבל לא על חשבון הגז הטבעי, לדעתנו, אלא במקביל לשימוש בגז הטבעי.

לאוטובוסים מונעי חשמל יש את הבעיות שלהם, שזה נדל"ן, הם צריכים נדל"ן קבוע, מה שלא תמיד בנמצא. הם צריכים חיבורי חשמל מאוד גדולים שחברת החשמל לא תמיד יודעת לתת, וזמני הטעינה שלהם מאוד ארוכים, בניגוד לגז הטבעי שמגיב בצורה יותר מהירה והוא גם גמיש וזז ממקום למקום, לפחות באפליקציות שלנו. והייתי שמח אם המדינה תיתן לזה קשב.

 << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>  

אילו סוגי אוטובוסים מתאימים? גם בין-עירוני מתאים לגז?

 << אורח >> בן קבלק: << אורח >>  

נכון להיום, רוב האוטובוסים הם אוטובוסים עירוניים, נמוכים מה שנקרא, אבל בשנה וחצי האחרונות נכנסו לעבודה גם אוטובוסים גבוהים, פרווריים ובין עירוניים, והמפעילים מאוד מרוצים מהם ומגבירים את השימוש בהם.

 << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>  

לא, כי בתחום הזה דווקא החשמלי פחות - - -

 << אורח >> בן קבלק: << אורח >>  

נכון. הייתה קפיצה מאוד מאוד גדולה באוטובוסים מונעי גז טבעי בשלוש-ארבע השנים האחרונות, וגם הגבירו את היכולת שלהם לקחת יותר גז, ככה שהעניין של הטווח כבר לא רלוונטי ואין סיבה לא להעדיף אותם על דיזל.

 << אורח >> נתנאל קופראק: << אורח >>  

ומשאיות יש גם?

 << אורח >> בן קבלק: << אורח >>  

משאיות יש גם בגז טבעי, גם הן נהנות מאותם יתרונות. היום הרוב המוחלט שאנחנו רואים של מפעילים של משאיות בגז טבעי אלה כל מפעילי איסוף האשפה למיניהם, בגלל שהמסלול שלהם מתאים לזה, אבל זה נובע בעיקר משמרנות. בעולם רואים משאיות מונעות גז טבעי שמשרתות את כלל מערך החלוקה, הכבדה והקלה, ובמידה והמדינה באמת תרצה, אפשר להמשיך גם לשם.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

תודה רבה. התאחדות התעשיינים, אורי זלינגר.

 << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >>  

שלום, תודה רבה, כבוד יושבת הראש. הציגו פה באמת דברים והציגו כאילו המצב נפלא, בפועל מגיעים אלינו עדיין מפעלים שרוצים להתחבר לגז הטבעי ולמרות שהם רוצים להתחבר, לא מחברים אותם, והרבה פעמים חברות החלוקה אומרות להם שלא כלכלי יחבר אותם ולכן לא יגיעו אליהם. בהמשך לתיקון - - -

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

כמה חברות כאלה יש לכם?

 << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >>  

זהו, המספר כרגע, יש לי רשימה של שמונה חברות, אבל זה מדגם לא מייצג. כי הרבה חברות לא רוצות להיות בפרונט, הרבה לא רוצים שיגידו את השם שלהם, הרבה אומרים קודם שיבנו את הרשת ואז אני אחליט אם אני רוצה, הרבה ראו מסביב.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

שזה משהו בעייתי, שאתה אומר קודם - - -

 << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >>  

איזשהו אובדן אמון. משרד האנרגיה דיברו על זה, זה לגמרי, זה אובדן אמון.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אתה לא יכול לרקוד על כל החתונות, כן.

 << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >>  

גם עברתי על הפרוטוקולים, ראיתי שבדיון הקודם גם הזכירו את העניין הזה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

נכון, נכון.

 << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >>  

יש פה ביצה ותרנגולת, ולכן צריך גם את הרשת ולא פשוט לגרום למפעל להגיד, אני רוצה ולא מחברים אותי ולשים את השם שלו על הדבר הזה. מעבר לזה, ב-2023 עבר תיקון 13 לחוק משק הגז הטבעי, ולפי התיקון הזה, התיקון בעצם מאפשר לתת לנתג"ז לפעול לפריסת רשת החלוקה במקומות שחברות החלוקה לא פורסות את הרשת. יש לי שאלה למשרד האנרגיה, קודם כול, למה משרד האנרגיה לא מעביר קווי חלוקה שחברות החלוקה הפרטיות לא משתמשות בהם, לא מממשות אותם ולא מעבירות אותם לחיבור באמצעות נתג"ז?

ודבר שני, מה קורה באזור ירושלים, האם שם אנחנו הולכים לראות את נתג"ז או שוב את חברות החלוקה הפרטיות שלא מגיעות לכל המפעלים? אפשר גם לראות את זה בנתונים שעברו אלינו אתמול ממרכז המחקר של הכנסת, בערך כ-150 צרכנים פרטיים מחוברים מתוך 450 שהיו בהחלטה המקורית.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >>  

זה לא רציני וכבר עברו הרבה שנים מאז שההחלטה המקורית הייתה אמורה להסתיים. תודה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אני אתייחס לשתי הנקודות. אני אתחיל בסעיף השני של הכנסת נתג"ז למקטע החלוקה, אני חושב שהתייחסנו לזה, התיקון בוצע, רישיון קיים, לפחות נוסח שמאפשר, וזה בדיוק מה שרז, נציג אגף תקציבים דיבר, שיש דין ודברים בין משרד האוצר לבין משרד האנרגיה. אני רק אזכיר את התיקון, התיקון מאפשר לשר האנרגיה והתשתיות לתת רישיון חלוקה, אבל זה צריך להיות בהסכמת שר האוצר. אנחנו פנינו לשר האוצר וזה מה שרז עדכן שמתנהל.

גם בהקשר הזה, אנחנו לא קלים על ההדק, אתה יודע, המפעל לא חובר, ישר רצים. באמת התחלנו בתהליך של אכיפה ועשינו סבב אחד של חילוט ועכשיו אנחנו בסבב השני של התרעה. זה לא לרוץ מהר, בסדר? זה אירוע. לקחת רישיון, אני לא יודע כמה פעמים במדינת ישראל נלקח רישיון בתחום של התשתיות והועבר למישהו אחר. זה אירוע מאוד מורכב, אני יכול לדבר עליו, אבל יש פה הרבה צדדים. כלומר, האירוע הזה הוא אירוע כספי, מימוני, אירוע הנדסי, תכנוני, אירוע תפעולי, יש צרכנים, יש פריסת רשת. גם העברת מקל, זה לא עובר מהיום למחר. בירושלים אולי זה סיפור יותר פשוט, כי יש שני צרכנים. בסדר? אז בעניין הזה, רז אני חושב שהתייחס לדבר הזה, אבל הכלי הזה קיים.

לגבי המפעלים, אנחנו קיבלנו מכם רשימה, אתמול דיברתי גם עם אלעד נצר מאצלכם והיום בבוקר עם רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. רוב הקבוצה, אם אני זוכר נכון, היו באזור של בית שמש, של מפעלים שמחכים, וזה בעצם המהלך שאנחנו מנסים לראות איך לצאת מהסיפור בירושלים, מה שרז התייחס.

היה גם עוד מקרה, מה שאני זוכר, שלמפעל יש בעיה שלא קשורה נכון לעכשיו לחברת החלוקה, עם היתרים שהוא מתקשה לקבל אותם. לגבי שאר המפעלים, אמרתי לכם שאפשר לעשות בדיקה פרטנית. ועדיין אני חוזר שאנחנו רוצים את כל הרשימות שאתם מכירים, אין מחויבות כמובן להתאחדות התעשיינים לצרכנים שרוצים לקבל, לנו זה מאוד יעזור מול חברות החלוקה, אבל אנחנו רוצים לקבל את המסה של הצרכנים. בינתיים באמת קיבלנו סדר גודל של שמונה צרכנים, לא נראה לי שזה מה שהוועדה דיברה עליו בפתיח.

 << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >>  

כן, כמו שאמרתי, זה לא כזה פשוט שמפעל יבוא וישים את השם שלו ויגיד, אותי לא מחברים ואמרו לי ככה וככה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

אני רק לא יודע לטפל, אני אגיד לך במה אני יודע לטפל. אני יודע לטפל במפעלים שנמצאים ברישיון, בפניות, אין חשש שיבולע להם, בטח לא מבחינתנו. ובסוף ראיתם, עשינו הליך מורכב, לראשונה של חילוט ערבויות. אני לא יודע לעשות יותר מזה. כלומר, אם אני לא מקבל את המידע, אני לא - - -

 << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >>  

ברור.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

פניתם, פתרנו, פלציב פתרנו, יש הרבה מאוד צרכנים שנפתרו דרך זה שפניתם. וגם לא הכל נפתר, איפה שלא נפתר, אנחנו עושים חילוט ערבות.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אני חושבת שחלק ממה שהוועדה הזאת מנסה לייצר פה זה בדיוק את החיבורים האלה ואת הכתובות האלה. מה שאפשר, ואני יכולה לומר לך שזו כתובת מצוינת.

 << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >>  

אנחנו מסכימים, זה מצוין גם שמשרד האנרגיה עושה את המאמצים האלה, אני גם מסכים עם הדברים שנאמרו פה. יש פה עניין באמת, כמו שאמרתי, של מדגם שהוא מוטה, ולכן אני לא אוכל להביא לך רשימות של כולם כולל כולם, זה ברור.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

מי שירצה לפנות.

 << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >>  

אבל מעבר לזה, בסוף, כשמסתכלים על התוצאה, יש פה החלטת ממשלה לחבר 450 צרכנים, בפועל חוברו בערך 150, פחות או יותר. המספרים לא משקרים פה.

 << אורח >> משה גראזי: << אורח >>  

מאה אחוז. נשמח לקבל באמת מה שאתם יודעים. מי שנמצא בנספחים, במחויבות לחבר, אנחנו פועלים באכיפה על כל מפעל כזה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

דפנה גרוסמן, פעילה חברתית. בבקשה, דפנה.

 << אורח >> דפנה גרוסמן: << אורח >>  

שלום, תודה. אני רציתי להעלות את הנושא של ההקצאה, דיברתי על זה גם בדיון הקודם שהייתי בו, בחודש יולי. לפי לוח השנה ולפי שר האוצר, עובדים על התקציב.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אבל זה לא הנושא. ולכן אם את תדברי, את תדברי ממש דקה.

 << אורח >> דפנה גרוסמן: << אורח >>  

אני אדבר ממש דקה, אני רק שואלת מתי כן יתקיים דיון בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

לא, יתקיים, יתקיים, ואז אני אשמח לשמוע אותך.

 << אורח >> דפנה גרוסמן: << אורח >>  

אני רק רוצה להגיד שהוועדה הזאת, זה בהחלטה היחידה שלה שהתקבלה עד היו מאז שהיא קמה, כתוב שהוועדה החליטה שתהליכי עבודתה כפי שעוצבו בעת הכנת הצעת ההקצאה בפעם הראשונה יקבעו בנוהל עבודה שיסדיר את הליך קבלת ההחלטות ושקיפותו בפני הוועדה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

שבוע שעבר היה נוהל ונקבע נוהל ואושר.

 << אורח >> דפנה גרוסמן: << אורח >>  

והוא פורסם?

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

והוא פורסם.

 << אורח >> דפנה גרוסמן: << אורח >>  

באתר? אוקיי, מצוין, אני שמחה מאוד לשמוע. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

בבקשה. ואני ממש אשמח שבזמן ההקצאה תשבי פה ולשמוע את קולך. מצוין, תודה. אמיר פוסטר, בבקשה.

 << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >>  

תודה, כבודה. אמיר פוסטר, איגוד הגז הטבעי. דבר ראשון, אני רוצה לומר, ואני חושב שאני אומר את זה בכל דיון פה, בעוד מספר חודשים היינו אמורים לסיים את עידן הפחם בישראל, ולאור כל מיני עיכובים אנחנו נמשיך עד סוף 2026. אני רק אומר, אנחנו צריכים להמשיך להיות עם היד על הדופק על זה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אנחנו לא מפסיקים, אתה יודע.

 << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >>  

אני יודע, ואני רק אומר את זה ככה פה. זה דבר אחד. דבר שני, תראו, באמת בעבור המשק הישראלי ובעבור חברות שצורכות גז, גם בעבור הצרכנים, אחד היתרונות הגדולים של הגז זה באמת המחיר שלו והיתרון הכלכלי, החיסכון הכלכלי העצום שהוא מביא. אני חייב להגיד לך שאני לא חוסך ביקורת שיש לי פה, באמת, אני עד לכך שבמשך שנים רבות מנסים לפתור את העניין הזה של החלוקה, אני לא חושב שזה עניין של גורם כזה או גורם אחר, זה אוסף של גורמים. בוא נגיד, אם צריך לשאול, חוץ מהצרכנים כמובן, מי אשם, כולם אשמים. כל אחד יש לו איזה חלק קטן, אבל בסוף התכלול של הדבר הזה הוא מאוד מורכב. ובאמת כרגע אין לי איזה פתרון מעכשיו ולעכשיו להגיד, אבל אני בטוח שאפשר למצוא פתרונות כאלה, גם אם הם פתרונות לא פשוטים.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

רק אני אומר משהו על המספר הזה, 450. אני לא יודעת מי קבע את המספר הזה, אבל אתה יודע - - -

 << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >>  

זו החלטת ממשלה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אני יודעת, אבל אני כבר למדתי שהרבה פעמים זורקים כל מיני מספרים כאלה שהקשר שלהם בינם לבין המציאות או לצורך, הוא לא עולה בקנה אחד. עכשיו, ברור שיש פער גדול. זאת אומרת, 450 זה בקצה האחד ו-149 זה בקצה השני. צריך לראות איך אנחנו באמת מייצרים איזה משהו שהוא באמת מתחבר למציאות. ולכן אני אומרת, זה נשמע נורא בומבסטי כשאומרים 450, אבל אז אתה שומע, אוקיי, יש כאלה שאו שהם לא עומדים בזה, או שהם לא בטוחים שהם רוצים. בקצור, זה שאומרים מספרים, למרות שאני מסכימה איתך שבוודאי ש-450, אני לא רואה עדיין איפה נמצאים 450 הרוצים האלה, אוקיי?

 << אורח >> אורי זלינגר: << אורח >>  

בסוף חברות ראו שבמשך כמה וכמה שנים טובות שום דבר לא התקדם, מי שעשה הסבה ולא הגיעו אליו בעצם בזבז כסף. יש פה גם עניין, ומשרד האנרגיה דיברו על זה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

אני חושבת שלפחות בשנתיים האחרונות אנחנו רואים מגמות אחרות וצריך לברך עליהן, אבל אנחנו רוצים באמת, כמו שאמרת, לוודא שמי שיכול ומי שעומד בקריטריונים, יהיה לו את המענה הזה, וזה מה שהוועדה הזאת מבקשת לעשות. תודה רבה.

 << אורח >> אמיר פוסטר: << אורח >>  

אני מצטרף לקריאה הזאת. יכול להיות שבאמת הנושא הזה של התאמת ציפיות, אולי שווה מחדש לדבר אותו. כי כרגע אנחנו על ציפיות, גם כן שניתנו לפני יותר מעשור, ועם כמות צרכנים, נכון. אבל אני אומר, גם אם אפילו מדובר בעוד 50 מפעלים, הלוואי שכל אחד יוכל לקבל. אם הולכים היום לצרכני גז, שואלים אותם: "תגידו, מה היתרון התחרותי שלכם?", מחיר האנרגיה שלנו, הגז הטבעי. וזה מדהים, זה יתרון תחרותי ברמה בין-לאומית.

ופה אני אגיד שחלק מהעניין של היתרון התחרותי הזה, זה יפתיע, אבל זה בעצם הייצוא, למה? הייצוא מאפשר מימון של חלק נרחב מהתשתיות האלה. וכדי לשמור על ביטחון אנרגטי, לשמור על העתיד הקרוב, הבינוני, והארוך אפילו ולשמור על האפשרות לספק כל כך הרבה אנרגיה במחיר זול, צריך ייצוא. עכשיו, את הטענות האלה של חששות לגבי נושא ייצוא, ויגמר וכאלה, קודם כול, אני חושב שהעבודה של הממשלה פה היא שמרנית, אולי אפילו שמרנית מדי, אבל בואי נקרא לזה שמרנית.

אבל את הטענות האלה אני מכיר כבר מ-2013, מ-2014, את הטענות שיש לנו מספיק, למה צריך עוד וכאלה. אם היינו שומעים בעבר לטענות האלה, היינו נמצאים היום במצב מאוד מאוד לא פשוט. גם בגלל המלחמה, גם בגלל משבר האנרגיה שהיה, כך שאנחנו צריכים להמשיך ולפתח תשתיות, אין לנו ברירה.

 << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >>  

מילת המפתח – איזון. כן, אני מסכימה. תודה רבה, אמיר. אני מברכת את משרד האנרגיה על העבודה הרצינית שניכרת מכל הפרויקטים, השינויים הרגולטוריים, תיקוני החקיקה ושאר הפעולות שהם עושים כדי לחבר כמה שיותר צרכנים לרשת החלוקה. יחד עם זאת, עדיין אנחנו שומעים, בדומה לישיבות הקודמות בנושא, על בירוקרטיה שמעכבת את פריסת התשתיות וחיבור הצרכנים הפרטיים והחברות לרשת החלוקה.

כפי ששמענו, בירושלים וסביבתה הרשת לא מתקדמת בקצב הראוי, ולכן אני מברכת על האכיפה והסנקציות שמוטלות על חברות החלוקה כאשר הדבר נדרש. לפי הנתונים ששמענו, נכון לסוף שנת 2023 נתג"ז הקימה במצטבר כ-900 קילומטר של רשת הולכה, אליה מחוברים 43 צרכני הולכה ובכללם לקוחות ייצוא. עודכנו שנכון להיום יש 156 צרכנים מחוברים, מתוכם שני בתי חולים שהצטרפו השנה, שיבא תל השומר ופוריה, עד סוף 2025 צפויים להתחבר עוד ארבעה בתי חולים. לצערי, נכון עכשיו לא כולל בית החולים רמב"ם. אנחנו נקווה שהתוואי שמקודם בתיאום עם נמל חיפה אכן יביא לסופה של הסאגה הזו. 

אני מברכת על הפעולות להגדלת מיצוי הגז הטבעי, ועל פעילותה של הוועדה בראשות מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות לעידוד תגליות חדשות. ללא כל ספק, ככל שהמאגרים יתרחבו, כך יגדל התקציב לקרן לאזרחי ישראל לטובת הדורות הבאים.

הוועדה רשמה בפניה את הצורך בעידוד תפעול אוטובוסים על ידי גז, כמו כן, את התחייבותה של חברת נתג"ז לחיבור הקו למצרים דרך ניצנה תוך 36 חודשים מחתימתה על הסכמים עם הייצואנים. 

נמשיך לקיים ישיבות מעקב נוספות בהמשך. תודה רבה לכולם.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:58. << סיום >>