פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 74 ועדת החינוך, התרבות והספורט 27/12/2020 מושב שני פרוטוקול מס' 133 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום ראשון, י"ב בטבת התשפ"א (27 בדצמבר 2020), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך)(תיקון מס' 15), התשפ"א–2020 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר תהלה פרידמן – מ"מ היו"ר מאיר כהן – מ"מ היו"ר יאיר גולן עופר כסיף מרב מיכאלי אורלי פרומן קטי קטרין שטרית חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: אינה זלצמן – מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך אריה מור – סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום, ביטחון ובטיחות, משרד החינוך ד"ר אפרת אפללו – מנהלת המחלקה לחינוך ולקידום הבריאות, משרד הבריאות טל פוקס – עו"ד, משרד הבריאות רותם ידלין – ראשת המועצה גזר ערן דורון – ראש המועצה האזורית רמת הנגב ציפי ברנד – סגנית ראש עיריית תל אביב יפה בן דוד – מזכ"לית הסתדרות המורים פרופ' רבקה כרמי – נציגה של מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה מירום שיף – יו״ר הנהגת ההורים הארצית צופית גולן – סגנית יו"ר הנהגת הורים הארצית יובל גודקר – יושבת-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית ד"ר קרני גיגי – פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית ד"ר עינת טסלר – אגד"ל – האגודה הישראלית של מומחים ללקויות למידה מאיר אסרף – שדלן, נציג הסתדרות המורים בכנסת ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: ירון קוונשטוק; תמר פוליבוי << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך)(תיקון מס' 15), התשפ"א–2020 << נושא >> << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בוקר טוב לכולם, חברי הכנסת, נציגי משרד הבריאות שמכבדים אותנו בנוכחותם, וכל מי שאיתנו בזום. כמו שכולכם יודעים, בסוף השבוע האחרון הממשלה קיבלה החלטה על סגר שלישי נוסף במדינת ישראל, ואחת המשמעויות שלו זה גם סגירה מסוימת של מערכת החינוך, למרות שבמשך תקופה מאוד ארוכה ועדת החינוך של הכנסת – אני, אבל ביחד עם כל החברים והחברות פה – הצגנו קו מאוד מאוד מאוד ברור, שאם נגיע חלילה לסגר שלישי, למרות שכבר היו מחשבות שאולי זה לא יקרה, אז לא סוגרים את מערכת החינוך גם בסגר. ובאמת אני שמח בהקשר הזה, שמשרד החינוך כן הבין, וגם הממשלה הבינה, שלפחות את הגנים, א'–ד', ואת י"א-י"ב צריך להשאיר בלימודים, אבל מבחינתי זה ממש לא מספק. ואין שום סיבה בעולם שילדי כיתות ה'–י' שוב יישארו בבית לתקופה של בערך חודש, לפי מה שאני מבין שמעריכים, הנתונים עוד לא רשמיים. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני רוצה לסייג אותך, אדוני היושב-ראש, זה נכון רק למי שלומד בממלכתי, בממלכתי-דתי, לא בחרדי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לצערנו, אני מתקשה להתווכח עם הנתון הזה, אבל זה נכון. ואנחנו התכנסנו פה היום, כי קיבלנו את התקנות, שבעצם מגדירות את מי סוגרים ואיך סוגרים, תיכף אני גם אעבור אתכם על הפרטים כדי שתבינו את ההליך, אבל השורה התחתונה ברורה: אנחנו התכנסנו פה כדי לקבל החלטה, שאנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים, אחרי שנשמע את גורמי המקצוע, כדי להחזיר ללימודים את ילדי ה'–י' ולקבל מענה חינוכי בשבילם. בנוסף לזה, יש בתוך התקנות כל מיני הקשרים של הרמזור – זה טוב ורלוונטי מאוד, כדי שאנחנו נצליח לייצר את הדיפרנציאליות הזאת, אבל יש לזה כל מיני השפעות שתיכף ניכנס אליהן בפרטים. אני רוצה שתדעו שקיבלתי הבוקר שיחות הפחדה הכי קשות שקיבלתי עד עכשיו, כמעט על גבול האיומים, מכל מיני גופים שרצו להפחיד אותי שאנחנו עושים טעות אם נעשה את זה. שתדעו. אני יכול לשלוח לכם את עשרות ההודעות שקיבלתי, ממש בדקות האחרונות, מגופים ששולחים אנשים להפחיד אותי. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> להפחיד שמה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אם נאשר את זה, מה יקרה לילדי ישראל בעקבות הקורונה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זה גם אנחנו קיבלנו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה גם אתם קיבלתם. לא, אבל חריג, חריג. לא, אני תמיד מקבל הודעות, אתם יודעים איך זה. אבל אני אומר לכם, הגופים שארגנו את זה היום, אני יודע להגיד למה זה חריג. בנוסף, כן חשוב להגיד, ראיתי אתמול ששר הבריאות התייחס לנושא החיסונים. אגב, מבצע החיסונים שמתנהל באמת בצורה מאוד מאוד מרשימה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למורים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> למורים, בדיוק. בכל מקרה קריטי לעשות כל מה שאפשר כדי שהמורים יהיו בשלב הקרוב. אז אני מאוד מאוד שמח שאתמול שר הבריאות התייחס לזה, אני מקווה גם שזה דבר שיקרה מהר. זה בכל מקרה מחזק את היכולת שלנו להשאיר את המערכת פתוחה. מילה אישית שלי על מצב, ואז אנחנו נפתח את זה לדיון. בסוף הקורונה בכל העולם היא שאלה של מחירים ואיזונים בין המצב הבריאותי למצב חינוכי, כלכלי וחברתי. ואני חושב שבסופו של דבר אותם ילדים שכבר חודשים נמצאים בבית בזום מול המסך, משלמים מחיר כבד מדי ביחס למה שהם אמורים לשלם. המחירים הנפשיים, החרדות, המקרים האובדניים שאנחנו שומעים עליהם שהם רק עולים ועולים, גם האלימות שיש בבית קשורה לזה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גם הירידה ברמת הלימודים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בהחלט. הכול ביחד מייצר מחיר כבד מדי. נכון שיש גם מחירים מהצד השני, מיד נשמע את משרד הבריאות אומר את זה – אני מסכים. אבל אנחנו צריכים לקבל החלטות מדיניות לפי מה שלדעתנו מייצר את המחיר הכבד יותר. וזו הסיבה שהתכנסנו פה. ואנחנו נשמע את כולם, גם את משרד הבריאות, גם את משרד החינוך, כמובן את נציגי הנהגת ההורים שהגיעו לפה ואת חברי הכנסת. ובסוף הדיון הזה, שאני לא בטוח שצריך להיות מאוד מאוד ארוך, אנחנו גם כמובן נצביע על התקנות, כמו שאמרתי, בשאיפה לתקן את העוול הזה. עד כאן מבחינתי. אם מישהו מחברי הכנסת רוצה להתחיל אז בשמחה, ואם לא אני אתן - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשמוע לפני. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הנהגת ההורים, אני יודע שהכנתם מצגת. אני מבקש רק להיות יחסית תמציתיים, כי אני מניח שיהיו הרבה גורמים שירצו לדבר היום, וחשוב לי שנהיה יעילים. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> נעשה מאמץ להיות תמציתיים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שלום, מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, תודה שהצטרפת. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> למרות שהכאב גדול, אז כאורך הכאב אני מקווה שלא תהיה אורך המצגת. אני חושב שאני רוצה להתחיל במשפט. ביום חמישי היה לי ראיון בטלוויזיה בערוץ 13, הייתה שם הקלטה של סגן שר הבריאות. הוא דיבר על כך שלסגור את מערכת החינוך זה מייצר אווירה של סגר במדינת ישראל. אז לי יש משהו לומר על הדבר הזה: הילדים שלנו זה לא אווירה, כל ילד וילד הוא בן אדם בפני עצמו, ותיכף תראו מה קרה לילדים שלנו. זה בטח לא אמצעי ולא כלי לייצר אווירה במדינת ישראל. שימצאו דרך אחרת לאווירה, אפשר לעשות פרסומות בטלוויזיה. יש קצת הבדל בין להשתמש בילדים לבין לייצר אווירה ללא צורך. (הצגת מצגת) כמו שאמרנו פה, בריאות היא לא רק קורונה. ילדי חטיבות הביניים חזרו ב-6 בדצמבר ללימודים. כמו שאתם רואים, הם מקסימום למדו ארבעה ימים, הם לא למדו יותר מזה. שאף אחד לא יחשוב שהם נמצאים יום-יום במערכת החינוך. יש כאלה ששואלים אותנו: למה אנחנו מסכימים לכל כך מעט ימים? עכשיו, אנחנו רוצים יותר, אבל משרד הבריאות אמר לנו: תהיה הדבקה המונית, אסור לעשות את זה, זו הדרך לשמור שלא תהיה יותר הדבקה במערכת החינוך. שתקנו וקיבלנו. ואני אחזור לדמעות של הבן שלי, הוא ילד בכיתה ח'. הילד הזה אחרי ארבעה ימים במערכת החינוך – בשלושה שבועות האחרונים, מ-15 בספטמבר, ארבעה ימים – מסתכל עליי ואומר לי: אבא, אבל למה? שבוע שעבר כל בית הספר שלו נבדק, ילדים ומורים, אין חולה מאומת. הוא אומר לי: אבל למה? אף אחד לא יודע לתת הסבר לדבר הזה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> מה המצב ביישוב שלך? << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אנחנו יישוב ירוק. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> יפה. אז למה צריך להשבית בו את הלימודים? << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אין לי תשובה. עכשיו, מצד שני, בחופשת חנוכה היו קניונים פתוחים. אני לא בא לפגוע באף איש עסקים, אני לא אומר מה נכון, אבל היו קניונים, היו טיסות מחו"ל, היו מלא דברים. בעיניי מערכת החינוך היא הדבר הכי חשוב בעולם. זה סולם הערכים שלי. אם אתם רואים, אספנו פה קצת נתונים שנבין אותם. לפי נתוני משרד החינוך, נתונים ל-24 לחודש הזה, 1,400 תלמידים מאומתים בשכבות ז'–ט'. בדוח על"ם, שנבדקים בו קצת יותר מ-10,000 ילדים, יש 1,609 ילדים שפנו לדיכאון וחרדה. זה נכון ל-30 בספטמבר, אני לא רוצה לדעת מה מספרים הנכונים היום. זה פי שלוש מ-2019. וזה שווה ל-16% בערך מהדוח. זה לא המספרים האלה. בשכבות ט' וי' יש 1,172 מאומתים. אבל בדוח על"ם יש 1,347 שימוש בסמים. פי שתיים לעומת 2019, פי שתיים מהרבעון הקודם. זה גם בעיה. יש 1,774 ילדים תלמידים מאומתים בשכבות ה'–ח'. ה'–ח' במדינת ישראל כולה. ל-30 בספטמבר באותו דוח מפורסם – 1,759 ילדים עם שימוש באלכוהול. פי שתיים לעומת 2019, פי 1.6 מהרבעון הקודם, והעולם שותק. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> כשאתה אומר 1,774 חולים מאומתים – מתוך כמה סך כל התלמידים בשכבות? << אורח >> מירום שיף: << אורח >> כל שכבה בגדול היא 130–140 אלף ילדים. זאת אומרת, אם אנחנו נדבר כרגע על 1,774, ארבע שכבות, אנחנו מדברים על 560,000 ילדים. כל אחד שיעשה את המתמטיקה שלו, זה כלום. דרך אגב, אם נשווה את מספר החולים המאומתים בשכבה ב', יש בשכבה ב' 431 ילדים מאומתים; בשכבה ח' 429. אז שמישהו פעם יסביר לי למה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני רק רוצה לומר פה לכולם: מדברים על 1.2, 3, 4 תחלואה, אנחנו מדברים פה על שלושה פרומיל. שלושה פרומיל. שלוש אלפיות מסך כל התלמידים חולים. שנבין מהו היקף הבעיה האמיתי. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> נכון למה שמשרד החינוך פרסם, המספרים זהים בין השכבות הנמוכות, פחות או יותר, גם לשכבות ה', ו', ז', ח'. בד' יש 474, ובז' יש 455. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איפה יש קפיצה? << אורח >> מירום שיף: << אורח >> הקפיצה עולה בכיתה ט' ל-556. השכבה הגדולה ביותר היא י' – 616. שכבה י"ב היא 580. עכשיו, זה הכול מספרים קטנים. אין שום שכבה, אם אנחנו מדברים על מתוך 130,000 בשכבה – לא נלך ל-140 – השכבה הגדולה ביותר היא 616 נכון ל-24 בחודש. זה לא רחוק. ותיכף נראה לכם איך הגרפים נראים – משרד החינוך, לא אנחנו. עם תעודות זהות הדוחות האלה יוצאים. זה הנתונים שהם אומרים לנו. הם שלחו לנו את זה מוצאי שבת, לא מישהו אחר. לא ישירות, דרך אגב, לנו – בתפוצה כללית. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> הילדים האלה התחילו ללמוד ב-29 בנובמבר, ב-6 בדצמבר. מה שהיה פה בעיקר זה חופשה, לא באמת היה פה הרבה מאוד פרקי למידה מרוכזת. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> לא היה פה למידה ולא דאגה לילדים. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> היו פה בעיקר, מה שאפרת תמיד מודאגת ממנו, המפגשים הספורדיים, שאף אחד לא משגיח ואף אחד לא רואה מה הם עושים, ומתקיימים כל יום כל היום, כי אין להם שום פתרון אחר של מפגש לא ספורדי, שמישהו משגיח בו שהם באמת יהיו עם מסכות ולא יאכלו ולא יישתו אחד מהשני. זה אין פה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טוב, היות שאנחנו מסכימים אתכם כולם, ככה אני חושב, אז - - - << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אני רוצה דווקא להתמקד בגרף הירוק, ולראות את האחוז של התחלואה מכלל האוכלוסייה בפני התלמידים. הוא בכלל יורד בימים האחרונים, תסתכלו עליו. אתם רואים את הגרף הירוק? יורד. לפני סיכום של שבועיים. הינה הנקודה. זה מה שקרה אחרי שבועיים לימודים. וזה עכשיו: הייתה תחלואה, קצת עלייה – ישר יורד. זה המצב. חבר'ה, זה המצב, צריכים לומר את האמת. זה הנתונים הנוראים שסוגרים לנו - - - << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני רק רוצה להוסיף על מה שאתה אומר, שבבתי הספר - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, משפט קצר, כי יוראי רוצה לדבר, ואני אמרתי לו שהוא הבא בתור. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> לא, בסדר, אני רק מדגיש, שבבתי הספר שבהם מתגלה חולה, התגובות הן, הייתי אומר, כמעט אלימות. זאת אומרת, תגובות מאוד חריפות של בתי הספר עצמם, של המנהלים, של לסגור כיתות, לסגור שכבות. ולכן זה הסיפור של הירידה פה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> יש קטיעה הרבה יותר טובה של שרשרת ההדבקה כשהילדים הם בתוך מוסדות חינוך. אנחנו ראינו את זה בעבר ואנחנו רואים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, תתכנסו לסיום. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> יש 40% עליה בקריאות מצוקת און-ליין. תזכרו שיש 2.5 מיליון תלמידים במערכת החינוך של מדינת ישראל, 30% עליה בנשירה הסמויה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> בשכבות האלה, שרוצים לשחרר אותם הביתה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> לאחד מכל 20 בני נוער יש חיכוך עם המשטרה, כי אין להם מה לעשות. אלה השכבות שרוצים להשאיר אותם בבית עכשיו. והנתון המדהים האחרון, שרק 4% מהנדבקים הם בתוך מערכת החינוך בתקופת הזמן הרלוונטית. רבותיי, אחוז הנדבקים מכל המגעים במערכת החינוך עומד על 1.5% בלבד. יש 41% פונים לעל"ם לסיוע של נוער, פי 4.4, עקב מצוקה ודיכאון. רבותיי, זה בריאות הציבור. בואו נשים ונדע, מערכת החינוך צריכה להישאר פתוחה ביישובים ירוקים וצהובים. צריך לדאוג שאנשי החינוך, צוותי החינוך כולם, יקבלו עדיפות במדינת ישראל במתן חיסונים, ולשים אותם בראש סדר העדיפויות, שחס וחלילה אף אחד מהם לא ייפגע, כי התחלואה בתוך ילדים – הם מאומתים, רובם בכלל לא חולים. הם לא מרגישים את הדברים האלה. ואני פונה לכל אחד ואחד מכם באופן אישי, בשם מיליון וחצי הורים, 840,000 תלמידים: זה הזמן לעצור את התקנות הנוראיות האלה, להפיל אותן, ולהחזיר ללמידה שהייתה עד עכשיו. ותזכרו, זה לא באמת למידה, זה יותר מפגשים חברתיים, לא הרבה מעבר לזה. תודה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה לך. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> רם, נראה לי שיש פה קונצנזוס. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, יוראי ביקש ראשון, אני רוצה לתת לו לדבר. וכל המתפרצים והמתפרצות, אתם תצטרכו לחכות רגע. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. אני אהיה תמציתי, כי אני מניח שאנחנו כולנו תמימי דעים. אני חותם על כל מילה של נציגי ההורים כאן. אני רוצה לשאול כמה דברים את ד"ר אפללו, כי אני באמת לא מצליח להבין את ההיגיון המסדר. היום בבוקר שמעתי את ד"ר אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אומרת שתכלית הסגר היא למנוע התקהלויות בלתי מבוקרות. עכשיו, ד"ר אפללו, אני לא יודע אם ביקרת במשל"ט של משרד החינוך – הוא מפואר. היכולת של משרד החינוך לקטוע שרשראות הדבקה ולהכניס לבידוד אנשים שחלו היא מפוארת, היא בלתי נתפסת ביעילות שלה. הלוואי ונשכפל את המשל"ט שקיים במשרד החינוך לכל הארץ. יש למשרד החינוך יכולת לבודד את סביבת החולים תוך שלוש עד שבע שעות. בלתי נתפס. עכשיו, במידה ומדובר במקום שאפשר לשלוט ולבקר את ההתקהלויות בו, וכמו שנציג ההורים אמר, ואני משוכנע שכולנו מסכימים, החינוך הוא בראש סדר העדיפויות, אז מה ההיגיון המסדר בלקטוע את הרצף החינוכי לכל כך הרבה תלמידים? הרי שיעור הנדבקים או החולים בכיתה ב' ובכיתה ח' הם זהים. למה להשאיר תלמידים בכיתות ה'–י' בבית? דיברתי הבוקר, ד"ר אפללו, עם יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, עם איתי, והוא אמר לי: יוראי, אתה לא מבין את רמת האובדנות שאתם, חברי הכנסת, יוצרים. חברים שלי מספרים לי על זה שהם לא יכולים יותר להתמודד עם זה. אתה לא מבין מה אחוזי הנשירה שהולכים להיות בשנה הבאה, כשזה בלתי נמנע. ולכן אני שואל אותך: מה ההיגיון המסדר? הרי אנחנו מרמים את עצמנו. אותם ילדים לא יישארו בבתים, הם ילכו וייפגשו בינם לבין עצמם בסביבה שהיא בלתי מבוקרת. ואז אנחנו נחטא למטרה שד"ר אלרעי פרייס הגדירה, ואני מניח שאת שותפה לה, של למנוע התקהלויות בלתי מבוקרות. בואו נאפשר לחינוך להימשך בסביבה מבוקרת, שאפשר גם לראות שהדברים מתקיימים. הנושא השני הוא תנועות הנוער והחינוך הבלתי פורמלי, שבתקופה הזאת הוא הרבה יותר חשוב בעיניי מהחינוך הפורמלי. הוא מתבצע בצורה, שוב, מפוקחת, בקבוצות קטנות, מתחת לכיפת השמיים. למה לעצור את המפעל הזה, שהוא כל כך חיוני, גם לתלמידים, גם לחוסנם הנפשי, אבל גם לרצף החינוכי שלהם? והדבר השלישי, התקנות האלה הן שחור או לבן. הממשלה גם הפכה את היוצרות – זאת אומרת, הכנסת לא מחוקקת ואז הממשלה מיישמת – הממשלה הביאה לנו תקנות ואומרת לנו: או שתיקחו אותן או שתפסלו אותן, אי-אפשר לבצע שום שינוי. ואני רוצה לשאול שאלה לגבי החינוך המיוחד, שנעדרת בו החרגה בתקנות האלה. ואני רוצה להתייחס למספר נקודות ספציפיות שאני לא מבין למה הן לא מופיעות. למשל ההחרגה של "מגמה לעתיד", שמאפשרת לתלמידים אוטיסטים להמשיך ללמוד מעבר לכיתה י"ב – אני לא רואה שזה מוחרג בתקנות האלה; אני לא רואה שהעובדים המשלבים, שאמורים להגיע לבתים של ההורים, נמצאים בתקנות האלה; אני לא רואה פה החרגה של פעילויות הפנאי והתרבות, כמו שהיה בסגר הראשון, ובעקבות הפניה שלנו הוכנס גם כהחרגה בסגר השני; אני לא רואה פה החרגה של הצהרונים, שאמורים להיות כרצף המשכי לגני העיכוב ההתפתחותי; אני לא רואה פה החרגה של החינוך המיוחד, שאמור להיות מוחרג בכל סגר, כי זה בבת עיננו. אני חושב שהתקנות האלה לא טובות, אבל אם הן חלילה יעברו, צריך לוודא שהחינוך המיוחד ימשיך לפעול במתכונת מלאה, כי אלו החיים של אותם אנשים. אז תודה רבה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה, יוראי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לגבי החינוך המיוחד, אני אשמח רק לענות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, בבקשה, טל, משרד הבריאות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא מופיעה פה המילה חינוך מיוחד, בגלל שהתקנות מפנות לחוק. ובחוק מוחרג כל החינוך המיוחד, כל מה שציינת: גם בתי הספר – זה עד גיל 21, חינוך מיוחד, כולל אחרי י"ב – גם פעילות הפנאי, גם צהרונים. כל מה שקשור לחינוך מיוחד מוחרג. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הכול מוחרג. מעולה. כי בסגר השני היה - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מופיע כסעיפים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תמי, בבקשה. ותודה שאת נוכחת איתנו היום, במקום מירב שלא יכלה להגיע. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> באמת זה מופיע בתקנה 2(ב)(1) בתקנות הקיימות, שמפנה לסעיף 10(ג) לחוק, ששם באמת יש התייחסות לדברים מתחום החינוך שצריכים להמשיך לפעול. אבל אם יש איזה תחום ספציפי שהתעורר קושי לגביו בהסדרים קודמים, אולי כן שווה לבדוק שהוא נכנס לתוך ההוראות ב-10(ג), אבל ככלל - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, עשינו די הרבה התאמות במהלך התקופה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> - - - ואתה פנית אלינו בנושא של פעילות פנאי, ואנחנו ענינו שלעמדתנו זה נכנס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ככל שאת מבהירה פה לפרוטוקול שהדברים האלה מוחרגים – נחה דעתי. תודה רבה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני, אנחנו, יש עתיד, נצביע נגד, ואני שמח שסביב השולחן מתגבש קונצנזוס. אנחנו נצביע נגד לא חלילה כי אנחנו לא אחראים או שמי שיושב כאן לצידי לא אחראי, אלא אנחנו בהחלט מקבלים את תחושת הפוליטיזציה שנכנסה לתוך קבלת ההחלטות האלה. ואם דיברו על כך שמישהו אמר שזאת האווירה, צריך לסגור תלמידים כי זה נותן אווירה של סגר, על אחת כמה וכמה. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, להיות מאוד מאוד ברור, בשם ועדת החינוך, כי אין שום סיבה שבעולם, אין שום הוכחה מצידם של אנשי משרד הבריאות, אנחנו לא רואים שום התפרצות שהיא מעבר למקובל כשיש עלינו מגפה, אפילו פחות. זה המקום שבו הכי פחות נדבקים. אנחנו רואים מורים שנותנים את נשמתם ומוכנים לא לצאת לסגר הזה. באמת המורים רוצים להמשיך ללמד את הילדים האלה, ולא רוצים את המשברים עוד פעם. אז האמירה צריכה להיות ברורה וחדה. וצר לי על כך שחלק מאיתנו היו שותפים לכך שהחוק הגדול הזה של הקורונה עבר, כי זה בדיוק המציאות הזאת, שבאים לגוף המבקר והמפקח ומחליטים מה שמחליטים, שמים את זה לפניו. אתה איתנו – איתנו; לא איתנו – זה יהיה בכל מקרה. אנחנו צריכים להיאבק הפעם שזה לא יהיה. ואני מציע לכם, הורים יקרים, אל תסתפקו בתחינה שאתם פורשים לפנינו, שאני מאוד מכבד אותה ומעריך אותה, והיא יוצאת מלב כל חברי הכנסת שנמצאים כאן, אלא תצאו למאבק. תצאו למאבק, חבריא. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אנחנו לא אמרנו את זה, אבל מבחינתנו, מאיר, אין זום, מחר יש השבתת זום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הילדים האלה – ההורים שלהם הם הפה שלהם. אתם יודעים, נגנים ואנשי העסקים, יש להם לובי שמוביל וצועק ורץ. הילדים האלה, קולם לא יישמע אם אתם לא תשמיעו אותו. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אנחנו הכרזנו: השבתת זום. מספיק, הילדים שלנו הם לא קוביות שחורות יותר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה. אני רוצה רגע, לפני שנחזור אליכם, חברי הכנסת, שנשמע את משרד החינוך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בכיף. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא קלים לי פה הפרצופים שאתם עושים לי, אבל בכל זאת אנחנו נשמע את משרד החינוך. אינה זלצמן או אריה מור, מי מכם שרוצה לפתוח. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אינה גרה פה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בבקשה, אינה. ככל שאני יודע, גם מגיעות לה ברכות. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> נכון, תודה רבה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז מגיעות לך ברכות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על מה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אינה מנהלת את המינהל הפדגוגי, אני צודק? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> ברכות ובהצלחה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יישר כוח, ברכות, בהצלחה. יש מספר אתגרים פדגוגיים לפנייך. אוקיי, בבקשה, נשמח מאוד לשמוע את משרד החינוך, אם יש לכם נתונים שלא הוצגו ו/או את העמדה שלכם. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אז אני מציעה שאריה יפתח, כי גם הזכרתם פה את המשל"ט. יש לו את הנתונים, וככל שיהיה צורך אני אוסיף. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי. אריה מור, בבקשה. << אורח >> אריה מור: << אורח >> בוקר טוב לכולם. הבוקר אנחנו עומדים על 8,200 חולים מאומתים, לאחר שבסוף השבוע או קצת לפני זרמו לא מעט נתונים שהיו תקועים בקופות החולים וממשק שלא עבד כמו שצריך, וזוהי התמונה. כמו שתיארו אותה, עיקר העלייה, כמו שאני יכול לראות אותה, היא בישיבות ובפנימיות ובמגזר החרדי. מתוך ה-8,200, 40% זה במגזר החרדי. היה פה היפוך מגמה של עלייה מאוד משמעותית במגזר החרדי בשבוע האחרון. לעומת זאת, יציבות במגזר הכללי, ואפילו ירידה והתייצבות במגזר הלא-יהודי בשבועיים האחרונים. זוהי תמונת המצב. אני מחדד פה שהמשל"ט שהקמנו פועל מיד עם קבלת הנתונים ממשרד הבריאות באון-ליין לחקירת מגעים מהירה, לסגירת שכבה או כיתה בתיאום עם מנהלי בתי הספר. כך שאנחנו רואים שכמות גני הילדים, כמו שראיתם במצגת, היא בסביבות ה-528 גנים שהם סגורים, כתוצאה מתחלואה נקודתית של ילד פה, ילד שם. אין לנו התפרצויות או תחלואה מעל ארבעה או מעל שלושה. מעט מאוד גנים עם שלושה חולים. רוב הגנים, בסביבות ה-300 גנים, עם חולה אחד, ועוד איזה 21 גנים ומעלה עד שלושה-ארבעה, לא יותר מזה. במוסדות חינוך, האירועים החריגים, כמו שאנחנו רואים, אנחנו מנטרים, יש לנו מכלול אירועים חריגים, אנחנו מטפלים בכל האירועים החריגים בהתפרצויות. יש לנו אצל אפרת נציג של משרד החינוך, לצורך סגירת מעגלים קצרים וקבלת האישורים מאפרת לדיגום במקרה של אירוע מתפרץ. יש לנו נציג במפקדת אלון, ואז אפרת מאשרת ושולחים ניידת דיגום לטיפול ודיגום. כמו שאמרתי, עיקר האירועים החריגים שאנחנו מנתחים אותם או שנמצאים אצלנו בתחקירים מסודרים כרגע הם בהתפרצויות שבמגזר החרדי, בישיבות, חלקם במוסדות חינוך מפוקחים, חלקם במוסדות חינוך לא מפוקחים. זוהי התמונה. שוב, אנחנו ממשיכים לתת ולטפל. אנחנו מאמינים, גם מבחינה מקצועית, שיש לנו את היכולת, את השליטה בתהליך בתחלואה, בטיפול בתחלואה כשהיא קורית. ואנחנו מאמינים, או זו עמדת המשרד ועמדת השר, שהמערכת כולה צריכה להיות פתוחה תחת אותם מגבלות. אנחנו גם מאמינים שאנחנו יכולים לתת את המענים, ויש מורים נהדרים ומנהלי בתי ספר טובים, וכל המערכת פועלת בשגרת חירום ונותנת את המענים. אנחנו מעדיפים שהילדים יהיו במסגרות מפוקחות ובתהליך סדור של עצירה שרשרת ההדבקה. בנושא הפדגוגי, שאינה תשלים את כל מה שקשור בנושאים הפדגוגיים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, אינה, בבקשה, בקצרה. אריה, תודה רבה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר לשאול את אריה שאלה? אריה, כשאתם רואים במגזר החרדי עלייה כזאת גדולה, מה אתם עושים? מה המשל"ט עושה? << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> שום דבר. כמו כולם. << אורח >> אריה מור: << אורח >> קודם כל, יש כל יום תהליך סדור, יחד עם דסק חרדי במשרד הבריאות בראשות רוני נומה. אנחנו פועלים מול אותן רשויות, אנחנו פועלים מול אותם מוסדות - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בתי הספר האלה נסגרים? << אורח >> אריה מור: << אורח >> גם מול בתי הספר, אנחנו סוגרים את הכיתות, השכבות, ואת בית הספר במידה והתחלואה שם מתגלית ועולה. רק לצערנו, חלקה מתגלית מעט מדי, מאוחר מדי, ולכן יש שם כבר - - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אבל רובם לא תחתיו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להקשות עליך שאלה פשוטה: אם בבאר שבע יש בית ספר שבו שלושה חולים, מז'–י"ב, ולידו יש בית ספר שנמצא בבני ברק או בעיר חרדית ויש שם שלושה חולים, האם אתה יכול להגיד בוודאות שזה נסגר וזה נסגר? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אריה, שמעת את השאלה? << אורח >> אריה מור: << אורח >> שמעתי את השאלה של חבר הכנסת מאיר כהן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מה התשובה? << אורח >> אריה מור: << אורח >> בהחלט כן. זה לא משנה אם זה באילת, בבני ברק או בירושלים, אנחנו עושים את אותה פעולה מיידית. גם המשל"ט מבצע את אותה חקירת מגעים ואת אותו תהליך, ואנחנו מנטרים, יחד עם מנהל המחוז, ומערבים את המפקחים שמפקחים במגזר החרדי, שפועלים מול אותם מנהלי בתי הספר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מטיל ספק, אבל אמרת: אנחנו יושבים עם הדסק החרדי. יש דסק חרדי בראשותו של האלוף נומה. האם בדסק הזה שיושב יש תהליך אחר של קבלת החלטות? << אורח >> אריה מור: << אורח >> לא. מבחינת ההחלטות של מערכת החינוך אלה החלטות שאנחנו מייצרים יחד, אותו תהליך כמו שמתבצע בגן ילדים ובמוסד חינוכי בכל מגזר אחר. יחד עם זאת, השותפות עם דסק חרדי ועם הרשויות המקומיות היא שותפות הכרחית, כמו שאנחנו עושים את זה גם עם משל"טים אחרים בערים האחרות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יש פה עוד שאלה אחת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני, אני רוצה לשאול אותך שאלה נוספת: ההחרגה של "מגמה לעתיד", מסגרת ההמשך לילדים אוטיסטים אחרי כיתה י"ב תוכל אכן להמשיך? נציגת משרד הבריאות אמרה לי שמבחינתם כן, אני רק רוצה לוודא שמבחינתכם נתתם אישור, כי הגיעו עדויות מהורים לתלמידים שאומרים שאנשי המגמה אומרים להם שהם לא יודעים מה קורה מחר בבוקר בהקשר הזה. << אורח >> אריה מור: << אורח >> כל הפעילות של החינוך המיוחד מוחרגת. אז אנחנו נבדוק את זה. אני לא יכול לתת לך תשובה חד משמעית נקודתית על הפעילות הזאת, אבל כל הפעילות של החינוך המיוחד מוחרגת ופועלת כמו בשגרה. אני מזכיר שיש לנו מוסדות שפועלים עד גיל 21 לאורך כל הדרך מ-day one ב-1 בספטמבר. אנחנו נבדוק את זה ונחזיר לכם תשובה. להערכתי כן - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, רוצה גם היועצת המשפטית לשאול שאלה. אבל אני לא רואה בעיה. תמי, בבקשה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש את (2א8), שבאמת זו פסקה שנמחקת בתיקון המוצע, והיא מתייחסת ללימודים בכיתות י"ג וי"ד במכללה טכנולוגית מוכרת, שפועלת בסמוך למוסד חינוך שהותרה פעילותו לפי סעיף 10(ג)(4) לחוק. זה לימודי המשך לנוער נושר ובסיכון, אני לא יודעת אם זה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, זה לא. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא קשור? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, י"ג, י"ד טכנולוגי זה לא קשור. והם גם רובם בכלל לא משרד החינוך. זה לא נופל תחת אותה קטגוריה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אריה, אם כל החינוך המיוחד מוחרג, למה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יוראי, לדעתי הטענה שלך נכונה שחשוב שהם יהיו, אבל לא צריכה להיות איתם שום בעיה. אם הם חלק מהחינוך המיוחד עד גיל 21, התוכנית הזאת - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מאוד אשמח אם זאת תהיה התשובה של משרד החינוך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, יכול להיות שהוא לא יודע. אריה, אם תוכלו לבדוק את זה גם תוך כדי, אבל אני לא רואה שום סיבה שהם לא יישארו פתוחים, כלומר הם חלק מהחינוך המיוחד. << אורח >> אריה מור: << אורח >> נבדוק את זה עם רחלי תוך כדי וניתן תשובה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר גמור. אפשר גם שאנחנו נפנה לרחלי תוך כדי, אגף חינוך מיוחד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אני אשמח. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אריה, תודה רבה. אינה זלצמן, בקצרה, יש פה הרבה מאוד אנשים שרוצים לדבר. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אין לי מה להוסיף מעבר לאריה. תודה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר גמור. חבר הכנסת יאיר גולן, ואחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> תראו, עברתי עכשיו כל הרשימה של היישובים האדומים. הם בלי יוצא מן הכלל ערים חרדיות, ערים שיש בהן שכונות חרדיות גדולות, ויישובים ערבים. יש פה דבר שהוא מטורף: דימונה עיר ירוקה, אילת עיר ירוקה, גבעתיים עיר ירוקה, למה להשבית את מערכת החינוך? זה גובל בטירוף. אין בזה שום היגיון. קחו, תטילו מגבלות אפילו יותר קשות על הערים האדומות, אבל רוב אזרחי ישראל חיים ביישובים לא אדומים. יש פה משהו שהוא פשוט לא נתפס. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> והם ימשיכו ללמוד, דרך אגב. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אתם מבינים? יש יישוב, דרך אגב, חרדי ברובו, שנקרא תקוע – לא, סליחה, זה מעלה עמוס, להיפך, תקוע מעורב, דתי וחילוני – למה להפסיק את הלימודים בתקוע? הוא ירוק לגמרי. למה? זה יישוב מבודד. כמה נכנסים לתוך תקוע ויוצאים מתוך תקוע? זה דבר מטורף לחלוטין, המגבלות האלה על כל המדינה, בגלל בסופו של דבר מיעוט, שאנחנו יודעים למקד אותו, אנחנו יודעים בדיוק איפה הבעיה. גם באוכלוסייה הערבית יש דברים שהם לא סבירים. כפר קאסם, ג'לג'וליה וכפר ברא הם צהובים או ירוקים. זה גוש. הם לא סובלים מזה שנכנסים אליהם מכל מיני מקומות אחרים. בגוש הזה למה להפסיק את הלימודים? אין בזה היגיון. ולכן אני אומר, שאם רוצים פה לאשר תקנות, צריך למקד את הבעיה ולטפל איפה שיש בעיה. איפה שאין בעיה, לתת להם להמשיך לעבוד. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יאיר גולן. בבקשה, חברת הכנסת מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> מעבר למופרכות בזה שמדינת ישראל מייחסת הידבקות יתר לילדות וילדים בכיתה ה'–י' מאשר לילדות וילדים בכל גיל אחר, או שמא אולי מוטציה או משהו כזה? אולי ילדות וילדים בגילאי ה'–י' הם מוטציה? אנחנו היינו שם, אנחנו יודעות ויודעים שזה חסר תוחלת; אנחנו יודעות ויודעים שלמעשה זה לא סתם חסר תוחלת, יש בזה הרבה הרבה יותר נזק. זה גורם נזק לילדות ולילדים, להורות ולהורים. זה נזק, זה פשוט באמת נזק לכל רוחב הסקאלה – זה נזק בריאותי, נפשי, חברתי וגם לימודי. באמת, אני אחזור ואספר שבזומים שלי עם ילדות וילדים בכיתה ו', כל מה שהם רצו לדעת זה האם הם יכולים להפגין נגד הזום. אבל הם לא צריכים להפגין נגד הזום, הן צריכות להפגין נגד מי שמחליטים לתקוע אותם בבית מול המסכים האלה, ולגרום להם את הטמטום הזה של פשוט להיות כלואים מול מסך. אדוני, ברשותך, הוועדה הזאת צריכה פשוט באופן חד משמעי להצביע נגד האיסור הגורף על תלמידות ותלמידי ה'–י' ללמוד. זה פשוט באמת לא יכול להיות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכאלי. כן, חברת הכנסת תהלה פרידמן, בבקשה. ואורלי, את תסיימי את הסבב. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני מצטרפת לנאומים חוצבי הלהבות של חבריי, המצב הוא כמובן בלתי אפשרי שנאשר איסור לימודים לה'–י'. זה לא כל כך שאלה למשרד החינוך, מאיר, שאתה שואל את משרד החינוך. בתי הספר עליהם מדובר, שפועלים באופן בלתי חוקי, הם לא תחת פיקוח משרד החינוך, הם ברובם חינוך אפילו לא מוכר שאינו רשמי אלא מוסדות פטור. ולכן זה שאלה למשרד לביטחון פנים: האם יש איזושהי תוכנית לאכוף ובאיזה צורה בערים אדומות וכתומות? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הדסק הזה הוא באגף החרדי, חבריא. יש אגף במשרד החינוך. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> הכול טוב, אבל הוא לא כולל את מוסדות הפטור. והשאלה היא לכן למשרד לביטחון הפנים. וכיוון שאנחנו יודעים את התשובה, זה דיון כמעט עקר. ונראה לי שבמובן הזה אין טעם להמשיך לקיים דיון, כי אנחנו הבהרנו כולנו, יש פה קונצנזוס, שאנחנו דורשים שכיתות ה' –י' ילמדו. אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, כיוון שיש לנו ניסיון מר עם הממשלה: האם יש להם דרך לומר, אם אתם לא מאשרים את הסגירה של ה'–י', אז גם א'–ד' לא ילמדו? כי אנחנו מכירים את הצעד הכוחני הזה, הוא כבר נעשה לנו. שאלה ראשונה. וזה דבר שאנחנו לא רוצים לאפשר. שאלה שנייה, פעילות בחוץ של 19 אנשים, מה קורה איתה? זה דבר מאוד מאוד משמעותי גם בחורף. שאלה שלישית, בקדימות שניתנת לאנשי חינוך בחיסונים, אני לא יודעת מי הגוף שמחליט על זה, האם אפשר להכניס לשם גם אנשים שעובדים במכינות קדם צבאיות, במדרשות? זה לא כל כך הרבה אנשים, זה 1,000 איש לפי דעתי, אבל זה גם סוג של מוסדות חינוך, וכיום הם לא מחוסנים. והדבר הרביעי זה עיבוי של הפסיכולוגיה החינוכית והציבורית, בהינתן כל הנזקים שאנחנו למדנו עליהם, ויש שם משבר. אז אני יודעת שזה לא בתקנות של עכשיו, אבל זה דבר שוועדת החינוך צריכה לעמוד עליו. אז בעיקר חשוב לי להבין, האם הממשלה יכולה לעשות לנו את האקט האלים של אם אתם מחייבים שה'–י' ילמדו, אז אף אחד לא ילמד? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני רק אגיד, ואז אני רוצה שתגידי. תראו, התייעצתי עם תמי, יש די הרבה התייחסויות בתקנות האלה, נתתי לשטף של הדיון להתנהל, אבל עוד לא הגענו אליהן, אז אולי אנחנו נעשה לרגע עצירה. יש משמעויות שחלקן חיוביות ביחס למה אנחנו יכולים לעשות הפעם. אז תמי תעבור על זה, כולם יבינו, ומשם נמשיך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש שני דברים: דבר אחד נוגע למה בסמכות הוועדה לעשות; והדבר השני הוא מה כוללות התקנות שבפנינו, שזה באמת כמה דברים שהם מעבר לעניין של כיתות ה'–י'. מה שיש בתקנות כרגע, בהקשר של כיתות ה'–י', זה בעצם תיקון של התקנה שאפשרה עד עכשיו לימודים מכיתות ה'–י"ב ביישובים שהם בתוספת, זאת אומרת צהובים וירוקים, לא כתומים ואדומים. ומתקנים אותה באופן שיאפשר רק לי"א-י"ב, אך תוך מחיקת התוספת, זאת אומרת י"א-י"ב זה יהיה בכל היישובים. אם לא מאשרים את התקנה הזו, בעצם מחזירים את זה למצב הקודם, שה'–"ב ביישובים הצהובים והירוקים הם אלה שפתוחה בפניהם שנת הלימודים. זה דבר אחד. וזה משהו שהוועדה יכולה לעשות. אני אולי אקדים ואומר לפני הנושאים, שהוועדה יכולה או לאשר את התקנות או לא לאשר או לשנות תוקף. אבל זה יכול להיות גם ביחס לחלק בתקנות, לאו דווקא כל קובץ התקנות כולו, לאשר אותו או לא לאשר. ובלבד שבאמת אותו חלק שהיא לא מאשרת הוא עומד בפני עצמו, שהוא לא חלק מתוך משפט. מה עוד יש בתקנות? יש את הנושא שלא מאפשרים את הפעילות בשטחים פתוחים של צוותים במוסדות בבתי הספר, וגם את הפעילות בשטחים פתוחים של תנועות הנוער והארגונים. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> רגע, ואז אנחנו יכולים להצביע על זה בנפרד? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לגבי מה ששאלת על א'–ד' – אין בתקנות כרגע שינוי שמתייחס לפסקה הזו, שהיא בעינה עומדת. לכן דרך ההצבעה על התקנות האלה לא ניתן לשנות את המצב לגבי כיתות א'–ד', הם לומדים. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זאת אומרת, הם לא יכולים לעשות? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני תיכף אתייחס. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה הממשלה יכולה לעשות בהמשך בכל מיני ההחלטות שהיא תקבל? ברור שאי-אפשר להתחייב או להגיד על זה. אין לי מה להוסיף בעניין זה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> מה שעוד יש בתקנות זה בהקשר של הכשרה מעשית במוסדות לימוד של בגירים, שזה יכול להיות כל מיני קורסים מקצועיים. לגבי השכלה גבוהה – יש פסקה ספציפית צרה יותר, ולא נוגעים בה, לא מחקו אותה, שהיא מאפשרת פעילות במעבדות ופעילות של סטאז', גם מחוץ לשטח המוסד להשכלה גבוהה, כמו רופאים או סוגים אחרים של סטאז'. זה נשאר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עם ההגבלות של מספר האנשים בטח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, ההגבלות קיימות ועומדות בעינן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כלומר, בהשכלה גבוהה אין שינוי מהמצב הנוהג היום? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אבל זה היה רחב יותר מכוח אותה תקנה, שאותה כן מוחקים, שהתייחסה בכלל להשכלה לבגירים בצורה הרבה יותר רחבה. אם תרצו, אחר כך נקרא אותה, זה (2א5) בתקנות הקיימות, והיא יותר רחבה ממה שהיה מלכתחילה לגבי השכלה גבוהה. מה שנותר בהקשר של השכלה גבוהה זה באמת המעבדות, כל הפעילות במעבדות, ופעילות של סטאז' שהיא גם מחוץ למוסד להשכלה גבוהה. והדברים האחרים כרגע מצטמצמים. תקנו אותי אם אני טועה כמובן, יכול להיות שיש משהו שאני לא מדייקת, אז תתקנו אותי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בהשכלה גבוהה נשארת האפשרות גם להגיע, מי שאין לו יכולת ללמוד מהמחשב או מאינטרנט בבית - - << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> לצורך לימוד מרחוק. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> - - אז השארנו את האפשרות להגיע למוסד, להשתמש במחשבים ובאינטרנט. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם אני מבינה נכון, גם מחקו, ובאמת לא הבנתי למה, את פעילות ההמשך של י"ג-י"ד של נוער נושר בסיכון, שזה ההמשך, הבגירים כבר, אבל את הפעילות הזו, שזה בעצם (2א8), מה שקראתי קודם. עכשיו, דברים אחרים שיש פה זה הרחבה של כל מיני כללים, שאני דווקא מוצאת בזה היגיון ותועלת בכל מיני הקשרים, של החובה של מנהל המוסד לגבי עטיית מסכה, החובה שלו לפעול בעניין הזה היא בכל הפעילויות שהוא אחראי עליהן, ולא רק בפעילויות מסוימות שהיום מנויות; ההסדר לגבי הסעות, איך זה בדיוק בתוך האוטובוסים, הפרדת שורות, יחול לגבי כל ההסעות; הכלל לגבי אכילה שעדיף בשטח פתוח, ורק אם לא אז בשטח סגור, ולפי כללים של הפרדת שולחנות, יחול בכל המצבים של אכילה בתוך הפעילות של מוסד החינוך. זה כל מיני הרחבות מסוימות, שהן כלליות, ויש גם התאמות לאותן פסקאות שהן מחקו. אבל בגדול מבחינת פעילויות החינוך שיורדות מסדר-היום - - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, יש עוד שתי פעילויות, אחת זה תנועות נוער והשנייה זה טיולים. תנועות נוער ירדו וטיולים - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כל הפעילות בחוץ, גם של צוותים בבתי ספר וגם של ארגונים ותנועות נוער, ירדו. ובנוסף, אותה פעילות הכשרה מעשית ופעילויות שהן מוסדות השכלה לבגירים, שהן לא מעבדות והן לא סטאז', זה גם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני רוצה לפשט לכם. תמי, תודה רבה. תהלה, לשאלה שלך, וגם למי שאיתנו בזום ומתקשה לעקוב – תיכף, אגב, אני אתן לכמה אנשים שהבטחתי להם לדבר בזום, אני יודע, ואחרי זה נשמע את משרד הבריאות, כמובן. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא יישאר לי זמן בסוף. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יישאר לך זמן כמה שאת צריכה. יש בתקנות כל מיני התייחסויות, גם לחינוך הבלתי-פורמלי, כאמור, ולהשכלה גבוהה. מה שצריך להבין, בשונה מהפעמים הקודמות, יש לנו פה אפשרות, באופן שבו התקנות האלה כתובות, לבטל את הסעיף שלא מאפשר לה'–י' ללמוד, דהיינו להחזיר אותם ללמוד. ה-barter של זה יהיה שגם בעצם לא נאפשר לי"א-י"ב, בשלב הזה, בערים האדומות ללמוד. אבל אנחנו סומכים על הממשלה, שאם זה מה שנעשה ואם אכן זו ההחלטה שתתקבל, הם יבינו שברור, שמכיוון שהם לא התכוונו, אז הם יעשו את התיקון הזה. תיכף נתגלגל בדיון ונבין. אז בשורה התחתונה, את המסה הגדולה של מה שאנחנו רוצים לעשות, ניתן לעשות היום, בלי המחיר של איום שאם לא נעשה את זה כולם לא ילמדו. זה לא על השולחן. אלא אם כן הממשלה תרצה להמשיך לריב, אבל - - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> תמי, וה-19 במרחב הפתוח? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, כל - - - אין בה היגיון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה יכול להגיד: את זה כן ואת זה לא. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> גם את זה אנחנו יכולים למחוק. אולי יבינו שיש היגיון במה שאנחנו מתכננים לעשות פה, מי יודע. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> לא, אל תגזים. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אתם גם יכולים למחוק את הביטול. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אנחנו גם יכולים למחוק את הביטול. בהחלט. בשונה מפעמים קודמות שבהן לא יכולנו. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> כי השטח הפתוח הוא בסעיף - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני יודע, אני יודע. נמצאת איתנו רותם ידלין, ראש מועצת גזר. תודה רבה על נוכחותך, בבקשה. << אורח >> רותם ידלין: << אורח >> תודה. בוקר טוב, אדוני, בוקר טוב, חברים. אנחנו כאן מהשלטון המקומי, להגיד לכם שמערכת החינוך חייבת להישאר פתוחה. חינוך זה חובה, זה לא פריבילגיה, זה מערכת חיונית. הילדים האלה, מה שכולם שוכחים, ה'–י', בסך הכול היו שישה ימים בבית ספר מאז הסגר הקודם. שישה ימים. הם מגיעים בסך הכול יומיים בשבוע, באמצע הייתה חופשת חנוכה. הפכנו את הילדים שלנו לקבוצות סיכון. יש עלייה דרמטית, אנחנו רואים אותה בשלטון המקומי, בשירותים הפסיכולוגיים, בשירותי הרווחה, במקרי האובדנות, השמנה, התמכרויות, דיכאון. יש עלייה בנשירה מבתי הספר. הילדים האלה חייבים את המורים שלהם, שיסתכלו להם בעיניים, שיאתרו את הבעיה לפני שהיא מתחילה. אנחנו רואים קשיים רגשיים, פיתוח חרדות, בדידות, התנהגויות סיכון, לאורך כל השלטון המקומי. שמעתי את הדיון שלכם לגבי מה יקרה אם תבטלו ויחזור למודל הרמזור – זה הדבר הנכון. מודל הרמזור הוא מודל נכון, הוא מתמרץ אותנו בשלטון המקומי להוריד את כמות התחלואה. ולכן זה הפתרון הנכון. ילדים בבית לבד נמצאים עם המחשב, נחשפים לדברים שהם לא צריכים להיחשף אליהם, אין שם מבוגר אחראי. ותזכרו, כשהם בבית ספר הם במסגרת ששומרת עליהם, ששומרת על ההנחיות. כשהם בבית, אגב, הם יושבים ביחד ולומדים ביחד. כשהם אחרי צוהריים, הם ללא מסכות. כשהם בבית ספר, יותר קל לנו לנהל חקירות אפידמיולוגיות ולהכניס אותם לבידוד, כשהם בחוץ אנחנו לא יודעים איפה הם מסתובבים. צריך לחסן את צוותי ההוראה, זה נכון, כאן ועכשיו, עוד השבוע, אבל בסופו של דבר אנחנו חייבים לזכור, המשבר הבריאותי זה לא רק הקורונה, זה המשבר הנפשי. הוא יישאר איתנו הרבה אחרי, הוא יישאר איתכם, הוא יישאר עם הילדים, הוא יישאר איתנו בשלטון המקומי. ואני אגיד עוד דבר, שנדמה לי שאתם מכולם צריכים להסתכל עליו: החינוך הערבי סגור. הם נמצאים עכשיו בחופשת החורף שלהם, חופשת החג, והם לא לומדים ממילא. החינוך החרדי, על חלקו, כמו שאנחנו יודעים, לא נאכפות ההנחיות, חלקו בפנימיות, פנימיות יכולות להישאר פתוחות. בסופו של יום מי שיסבול הכי הרבה זה החינוך הממלכתי, שרובו ככולו נמצא בערים ובמועצות ירוקות. אני קוראת לכם, גם מהצד של השלטון המקומי, להצביע נגד התקנות האלה היום. תודה. << מנהל >> (היו"ר תהלה פרידמן, 11:25) << מנהל >> << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> רותם, תודה רבה. חברת הכנסת אורלי פרומן, ואחריה ד"ר אפללו. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. חבר הכנסת יאיר גולן, התשובה לשאלות המאוד-מהותיות שהעלית, ואנחנו אומנם בדיון מקצועי, אבל זה סגר פוליטי. זה סגר פוליטי, שגורם נזק בכל אורחות החיים. ולכן רמזור, ערים ירוקות, אדומות – זה בכלל לא נכנס למערך השיקולים, וצר לי לומר את זה, כי כל הטעויות האפשריות נעשו במהלך השנה הזאת בהחלטות על מערכת החינוך. והציפייה הייתה שלפחות ילמדו את הלקח ממה שהיה, והפעם לקראת סגר שלישי, שכבר החליטו שהוא יהיה, ינהגו לפחות במערכת החינוך בדרך אחרת. הרי הנתונים האפידמיולוגיים לא הם שהובילו להחלטה ההזויה הזאת. להזכיר לכם עם מה התמודדנו בשבוע שעבר, שהקורונה ב-13:05 מתעוררת - - - << אורח >> צופית גולן: << אורח >> 13:01, אורלי. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> 13:01, כי עד 13:00 המערכת תפעל. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אומרים שהקורונה מגיעה בשעה 13:15. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ורק לחץ ציבורי וקריאות של כולנו פתאום החזירו את זה לאיזושהי שפיות לגבי מי שכן צריך ללמוד. חברים, זה לא אפשרי, כל המערכת צריכה להמשיך לנהוג – זו גם פשרה, שימו לב על מה אנחנו מתפשרים, על היומיים-שלושה בשבוע. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אורלי, הרגילו אותנו לכל כך מעט, שאנחנו כבר מוכנים להתפשר על כלום, רק שיהיה משהו. הרגילו אותנו לכלום. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון. המעט הפך להיות הנורמה, ואנחנו היום מוכנים גם על הנורמה הזאת להסכים. זה לא אנחנו מוכנים, המערכת חייבת להמשיך לעבוד כסדרה בתקופה האחרונה. חיסון לעובדי הוראה במיידי. לא בהקדם, במיידי. זה אומר השבוע, מיד, להכניס את כל מערך אנשי החינוך במובן הכי רחב, לרבות אלה שאת הזכרת, חברת הכנסת פרידמן, כולם צריכים להיות שם. יוראי כבר הזכיר את כל הנושא של החינוך המיוחד. המשלבים והפסיכולוגים וכל אנשי המערך הטיפולי חייבים להיות חלק מהמערך החיוני. הם עוד פעם לא צוינו כחלק מהמערך החיוני. הם אנשי מקצוע חיוניים. הפסיכולוגים, היועצות החינוכיות, אנשי הטיפול, המשלבים, כל אלו שעוסקים בהוראה מתקנת ואבחונים דידקטיים. מה, עוצרים את הילדים? זהו, לא צריך אבחונים דידקטיים, לא צריך הוראה מתקנת? כן להמשיך ולהגדיל את הפערים, שגם ככה נוצרו? אני מזכירה שוב את הגוף שלא הוכנס עד היום. ואנחנו מדברים על פגיעה רגשית, נפשית, קשה בילדים. אגב, הבוקר פרסם על"ם את הנתונים של 2020, שיש 41% יותר פניות של דיכאונות והתנהגויות סיכוניות מ-2019. אז במקום להכניס את הגוף שעוסק בפעילויות שעוסק בפעילויות – קוראים לזה סוג של חוגים, אבל זה פעילויות העשרה וחוויה שמרפאות, אפשר לעשות את זה בחצר, שמפיגות חרדות. לגופים האלה עד היום לא נתנו אישור להיכנס לא לגני הילדים ולא לבתי הספר. היו מוכנים להתאים את הכול, לא להחליף מדריכים, להיצמד לקפסולות. כאילו הקטע הרגשי והנפשי לא משחק. חברים, זה הרבה יותר, אמרה את זה כרגע רותם, זה הופך להיות הרבה יותר משמעותי לילדים ולבני הנוער מאשר הקטע הבריאותי הפיזי. לא צריך להגיע למצב שהורים מתחננים, שאנחנו מצביעים על כשלים בשיקולים. אני באמת לא מבינה מי יושב שמה בצומת קבלת ההחלטות, אטום לגמרי לצרכים האמיתיים. תקשיבו לאנשי החינוך, הם נמצאים שם. אתם רואים ילדים עצובים. ילדים עצובים. אני פוגשת אותם, מתחננים להיפגש עם החברים שלהם, מתחננים לראות את המורים שלהם. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אנחנו מתחננים שהם לא יבריזו, והשנה הם רוצים רק לבוא. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, אסור חיבוקים פיזיים, אבל רוצים לראות בעיניים. מי יושב שם בקבינט הזה ומקבל החלטות מנותקות ממה שקורה באמת בשטח? מה אנחנו רוצים, חברה חולה? חולה רגשית, נפשית? זה הרי הרבה יותר קשה לרפא מאשר בריאותית. אני אצביע נגד כל סט התקנות הזה – להחזיר את השטח הפתוח; להחזיר את ה-י"ג-י"ד, אין שום הבדל מההשכלה הגבוהה; להחזיר את תנועות הנוער ואת הטיולים; ואת כל הפעילות של כיתות ה’–י’. תודה. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פרומן. ד"ר אפרת אפללו. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אפשר לבקש גם שהיא תתייחס לנושא הבדיקות בבתי הספר, אם כבר מגיעים למשרד הבריאות? << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> כן, הצטבר לאפרת הרבה מאוד על מה לדבר. אני מציעה שכיוון שכולנו דיברנו, והיא באמת אחת מול 100, אז נהיה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לנו 120. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> 9 מיליון, אתה מתכוון. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> וגם אני רוצה להגיד לכל מי ששולח לנו הודעות – מנהלי בתי ספר וכו' – אנחנו ממש אתכם, אפשר להפסיק. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> חבל לי שרם לא פה. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> הוא יחזור. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> קודם כול, אני אפתח ואומר: יש לי ילד בכיתה ו', אתם יודעים את זה. אז צריך להסביר עוד פעם שאנחנו נדרשים לסגר. שוב, אנחנו מדברים על תקופה שאם אנחנו נרצה היא תהיה קצרה. אם כולנו נתגייס ברמה הלאומית להישמע להנחיות, אז היא תהיה קצרה; אם אנחנו נפתח עוד ונשחרר עוד פה וניתן עוד קצת, נשחרר טיפה את הרסן פה, אז זה יהיה ארוך. אני חושבת שאתם צריכים להבין את זה, שכל החלטה שתקבלו פה עשויה להשפיע על משך הסגר. << מנהל >> (היו"ר רם שפע, 11:32) << מנהל >> << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שמעתי ששאלת. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> יופי, טוב שבאת, עכשיו אני יכולה להיות רגועה. (הצגת מצגת) אני אומרת שאנחנו נדרשים לסגר. ואמרתי, ככל שנשחרר פה ושם יותר, אז אנחנו נאריך את הסגר. אתם צריכים שזה יהיה לכם ככה בראש בעת ההצבעה. אי-אפשר לנתק את החינוך מהדיון במסגרת מצב התחלואה במדינה, ובגלל זה קודם כול אני הבאתי פה את העקומה שמייצגת את מצב התחלואה במדינה באופן כללי. אפשר לראות את העלייה כמובן, כולם יודעים, אבל כשהדיון מאוד ממוקד על משהו, לפעמים צריך לצאת שנייה, לעשות איזה zoom out, להסתכל על מה שקורה באופן כללי באוכלוסייה, לראות את המספרים. מספר החולים הקשים, מספר הנפטרים, מספר המקרים הפעילים שהולך ועולה. בעצם אפשר לראות את הגל שהולך ועולה. בשבוע שעבר הממוצע הנע כבר מתקרב ל-4,000 חולים ביום, ואם אנחנו נמשיך ככה אנחנו נהיה בשבוע הבא כבר ב-8,000 ו-9,000 חולים. השאלה אם זה מה שאנחנו רוצים, או אם אנחנו רוצים שנייה לעצור, לעשות רגע פאוזה, להגיד: רגע, אנחנו סוגרים הכול, אנחנו מורידים - - - << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אפרת, הכול זה מערכת החינוך? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, בוא ניתן לה לדבר. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא, זה לא חינוך. זה כללי, אמרתי. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זה לא פייר, היא ישבה, הקשיבה יפה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אז אני אומרת, שאם אנחנו לא נעצור אנחנו נהיה – בלי קשר אנחנו נהיה כנראה בשבוע הקרוב בעד 8,000 חולים. ואנחנו נראה את ההשפעה של הסגר, במידה והוא יהיה סגר כמו שהממשלה רוצה וכמו שאנחנו חושבים במשרד הבריאות שצריך להיות, אז באמת אנחנו נתחיל לראות את ההשפעה שלו בעוד כשבוע, שבוע וחצי, ואפילו שבועיים. אני הכנתי לכם שקופיות שהן רלוונטיות יותר לגילאי חינוך, אבל נתבקשתי גם להציג רגע שקופיות כלליות, אז אני רוצה שתסתכלו: זה במגזר הכללי. השקף השמאלי מדבר על קבוצות הגיל הצעירות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקש שתמיד תכינו שקופיות גם לקשישים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שקופיות עד גיל 35 פה. עיניים של גיל 35. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אי-אפשר ככה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> רואים את המגמות. לא צריך זכוכית מגדלת, חבר הכנסת כהן. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> היסודיים לא מסתיימים בגיל 10. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני הקשבתי. זה לא רציני. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אבל למה עוד פעם זה מגיל 10? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> ממש לא רציני. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, אני רוצה לתת לאפרת לדבר. קיבלתי. מירום וצופית, בבקשה, משרד הבריאות גם המתין. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אתם רואים את המגמות. אני לא חושבת שצריך פה זכוכית מגדלת. אני רוצה להסביר. השקף השמאלי זה קבוצות הגיל היותר-צעירות, זאת אומרת 0–9, זה הגרף הירוק, 10–19 זה הגרף האדום, 20–29 זה הגרף החום, 30–39 זה הכחול, והגרף הימני זה הקבוצות היותר-מבוגרות באוכלוסייה. אותנו מעניין באופן כללי, תסתכלו על המגמה, המגמה היא מגמת עלייה, זה במגזר הכללי. זה מה-15 באוקטובר, כשאנחנו פתחנו את הגנים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא מה שהם הראו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, היא מראה כללי. הם הראו רק את התלמידים. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> מה זה הירוק הבהיר? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> הירוק הבהיר זה 0–9. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> בצד ימין. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> 80 פלוס. יש לכם את המקרא בצד שמאל למעלה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז הם הכי מוגנים. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> זה המגזר הכללי. אנחנו פתחנו את הגנים, להזכירכם, ב-18 באוקטובר. השקף הבא זה שקף שמשקף את המגזר החרדי, שפה אפשר לראות את קבוצת את קבוצת הגיל הבולטת שהיא 10–19. ואפשר להעביר למגזר הערבי. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> רגע, תסבירי את זה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, רגע, תהלה, תני לה להציג את הכול. תקשיבו, גם לי יש הרבה שאלות. היא תרוץ, ואחרי זה נחזור שאלה-שאלה על כל מה שלא היה ברור, כי אחרת לא יהיה רצף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא מצליח להבין, מה הגרפים האלה אומרים? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> הגרפים האלה מראים מגמה של עלייה בתחלואה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני אפרש לך את זה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אי-אפשר לנתק את החינוך מהעלייה בתחלואה באוכלוסייה. וכמו שאמרתי, אם אנחנו רוצים עכשיו להוריד את התחלואה הזאת, אין מנוס, צריך לעשות סגר. אם אנחנו לא נעצור, אז אנחנו נמשיך לראות את המגמות, נשב פה עוד שבוע-שבועיים, ואני אראה לכם את המשך הגרפים האלה הולכים ועולים. וזה שקפים של המגזר הערבי. אנחנו רואים שבכל המגזרים יש עלייה, ויותר עלייה בקבוצות הגיל היותר-צעירות. עכשיו, אני הכנתי לכם שקפים שהם יותר רלוונטיים לגילאי חינוך ממש. פילחנו את 0–18 לקבוצות גיל יותר צעירות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יוראי, צעירים לא אמורים לשבת כל כך קרוב לשקף. אה, אתה עם עדשות? בסדר. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה צעירים שלא אכלו גזר. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> יש פה אווירת סוף קורס. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, ממש לא. הוועדה תמיד שומרת לעצמה את הזכות גם לנהל דיונים ענייניים וגם קצת לדבר בהומור, זה חלק חשוב מהפרלמנט. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> זה עוד - - - יודעים לקרוא גרפים, כי הם היו בבית ספר. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא, זה נשמע כאילו - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא. אפרת, גם בדיונים הקודמים היה פה - - - << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> זה done deal, זה לא משנה מה תגידי עכשיו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, ממש לא. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> פה בעצם מה שאתם יכולים לראות זה מספר המאומתים במערכת החינוך ביחס למספר המאומתים באוכלוסייה. הגרף האדום התחתון זה התלמידים, הגרף הצהוב זה כלל האוכלוסייה, והירוק זה אנשי הצוות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יפה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> - - - << דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >> יש עלייה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> צופית, די, זה לא מתאים. לא, זה גם לא נעים, גם לי. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> ממש ממש לא נעים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, בבקשה, אפרת. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני אומרת שמערכת החינוך, אחוז התחלואה במערכת החינוך – ואני שמה רגע בצד נמצאים בבית ספר, לא נמצאים בבית ספר – בגילאי מערכת החינוך, כולל עובדי הוראה, עומד על 30%–35% מכלל התחלואה באוכלוסייה כבר חודשים. מאז שפתחנו זה המגמה, אתם יכולים לראות שהאחוזים לא משתנים. זאת אומרת, זה משהו שנכון שהוא בהלימה לגודלה באוכלוסייה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא. מה שאמרת עכשיו לא תואם את הגרף. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אתם לא רואים את האחוזים, אבל כן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל חשוב לציין שזה לאו דווקא הדבקה בתוך מערכת החינוך. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני יודעת. על זה אני גם אגיד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה גרף צבע - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, אבל אם הפער בין הכתום לאדום גדל, זה אומר שחלקם היחסי קטן. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> הוא לא גדל. ואין פה את האחוזים, אבל פשוט הגרף הזה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אין פה אחוזים, אבל אני רואה את הגרף. << דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >> לא. האחוזים הם בין 30% ל-35%, קבוע, גם היום בבוקר, תיכף אני אוציא אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא נראה ככה, אבל בסדר. בלי אחוזים זה - - - << דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד רגע לגבי מה שחברת הכנסת - - - וזה חשוב. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, חבר'ה, בוא ניתן לה לסיים. << דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >> אפשר להעביר בינתיים לשקף הבא, ואני אראה לכם עוד דברים, יותר בחלוקה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אפרת, רק לשאול שאלה. השקף הזה, אם אני מבין נכון, אומר: אין משמעות אם יש לימודים או אין לימודים, האחוז נשאר כל הזמן סטטי. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> בין 30% ל-35%, והיה לנו שגם 36% ו-37%, זה משתנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז זה לא משנה אם הלימודים נפתחים או נסגרים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, חבר'ה, עכשיו אנחנו בדיון על נתונים, לא בדיון על השלכות. אחרי זה נעשה השלכות. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> פשוט תסתכלו, זה אותו דבר. אני לקחתי את קבוצות הגיל 0–18, ואנחנו מחלקים אותם לקבוצות הגיל שאנחנו מכירים במערכת החינוך. הגרף השמאלי העליון זה מספר בדיקות שמבוצעות, ואתם רואים שהוא נמצא גם במגמת עליה, וחלק מזה בגלל שיש הרבה מאוד תחלואה בחינוך, כי הרי הורים לא לוקחים את הילדים שלהם להידגם שלא לצורך. אבל ברגע שיש בידודים, ברגע שיש תחלואה בגנים, ברגע שיש תחלואה בכיתות, בתי ספר, התפרצויות שיש לנו המון, אז הדיגומים עולים. ולכן אתם גם רואים פה עלייה במספר הבדיקות. עלייה במספר המאומתים החדשים – תסתכלו בגרף הימני העליון בכל קבוצות הגיל. כמובן שפה שבקבוצות הקטנות יותר העלייה היא פחות משמעותית, אבל תסתכלו בקבוצה הגיל 15–17, אחריה קבוצת הגיל 12–14, אחריה קבוצת הגיל 10–12, שזה כיתות ה'–י"ב – יש עלייה, והעלייה היא לא מבוטלת. אתם יכולים לראות גם את השטחים. אם אנחנו ניקח בגרף הימני התחתון, השטח הירוק זה 15–17, מתחתיו האפור זה 12–14, 10–11 ו-6–9. אז אפשר לראות שזה בהחלט נתח מאוד מכובד מכלל המאומתים במערכת החינוך. עכשיו, אנחנו הבנו את הצורך בפתיחה של י"א-י"ב, למרות שמבחינתנו היינו משאירים גם את קבוצת הגיל הזו בהמשך למידה מקוונת, בגלל שזו קבוצת גיל שבה יש הדבקה מאוד משמעותית, אפילו יותר ממבוגרים. אתם יכולים לראות מספר מאומתים חדשים גבוה מבמבוגרים, ואנחנו מבינים את הצורך. אם נסתכל על המגזר הכללי – המגזר הכללי זה בעצם ללא חרדי וערבי. ארצי זה כולם, כללי זה ללא חרדי וערבי. גם פה אנחנו רואים את המגמות, שזה עלייה. יש לי פשוט עוד הרבה שקפים, אז תעבירו, שאני אוכל להגיע לדברים שפחות התייחסנו אליהם. גם במגזר החרדי אנחנו רואים עלייה, יותר בקבוצת הגיל 17–23, אבל בכל קבוצות הגיל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפרת, אפשר שאלה קטנה? << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> 17–23 זה ישיבות. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> רגע, אני אסיים. תרשמו, כמו שאני רשמתי את כל ההערות שלכם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, אבל זה מאוד מרשים, האיפוק פה, כי יש פה המון נתונים שמייצרים המון סימני שאלה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אלה הנתונים של משרד הבריאות. אני לא מתווכחת עם הנתונים של משרד החינוך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אין סימן שאלה על הנתון אלא על המשמעויות. << דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >> בסדר. ואלה הנתונים של המגזר הערבי. עכשיו אני רוצה להראות לכם יחס הכפלה. מה זה יחס הכפלה? כמות הנדבקים בשבוע האחרון, לחלק לכמות הנדבקים בשבוע לפני. ואנחנו עשינו לכם פה חיצים מאוד ברורים עם מועדי הפתיחה של כל שלב. החץ הראשון זה גנים. ולכן חשוב על כל שקף, על כל קבוצת גיל שאנחנו מסתכלים, להסתכל על החץ הרלוונטי, האם באמת הפתיחה השפיעה. עכשיו, באופן כללי יש עלייה בתחלואה במדינה, ולכן צריך לקחת את זה בחשבון ולהבין שהכול משפיע על הכול. שוב, אני חוזרת למשפט הראשון שאמרתי: אי-אפשר לנתק את החינוך מהתחלואה במדינה. אם נסתכל על גילאי 0–2, וגם השקופית הבאה גילאי 3–5, אז אנחנו בעצם נסתכל על החץ הצהוב, הקו המקווקו השחור, ממנו והלאה, זה בעצם השפעה של פתיחת הגנים. הגנים נפתחו ב-18 באוקטובר, בערך עשרה ימים אחרי זה, 27, 28 באוקטובר אנחנו מתחילים לראות את ההשפעה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> איך זה יכול להיות? אתם הצגתם נתונים פה לפני שבועיים, שהגנים עלו ב-0.003 בערך. << דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >> שנייה, זה יחס הכפלה. זה אומר שהיחס עולה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אבל לא יכול להיות שהיה כזה יחס הכפלה. << דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >> איזה נתונים? מי הראה נתונים? אולי משרד החינוך הראה נתונים. אני לא הייתי פה לפני שבועיים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, אתם. הרי בגנים ראינו שלא הייתה תחלואה כמעט בכלל. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> יש. בגלל זה היחס הוא יותר קטן והעלייה יותר מתונה. גם בגילאי 3–5 המגמה היא מגמת עלייה, כי אין מה לעשות, יש עלייה, אבל היא קטנה, נכון. שקף הבא. גילאי 6–9 זה כיתות א'–ד', ואז בזה אנחנו בעצם רואים את מגמת העלייה מהחץ האדום, שזה עומד על יחס הכפלה של קרוב ל-1.5, זאת אומרת שכל ילד מדביק בממוצע 1.5 אנשים. שקף הבא. זה גילאי 10–11, זה כיתות ה'-ו', אנחנו נסתכל על החץ הכחול. 12–14 זה ז'–ט', שזה בעצם החץ הסגול, שהוא אחרי י'–י"ב, כי אם אתם זוכרים, פתחנו את ז'–ט' אחרי שפתחנו את י'–י"ב. ו-15–17 זה החץ הצהוב. עכשיו, אם נסתכל רגע על הרמזור, אז פה זה מאומתים ל-10,000 תושבים. זאת אומרת שלוקחים את קבוצת הגיל 0–2, את כל הילדים שהם בתוך הרשויות בקבוצת הגיל הזו, ואת מספר המאומתים ל-10,000 בקבוצת הזו. אז אפשר לראות פה שזה באמת נמוך, שיחסית המספרים הם יותר נמוכים, ולכן באמת בגנים אמרנו שזה בסדר, וגם ירדנו מהרבה מאוד דרישות שחשבנו שהיו יכולות יותר להתאים, כמו קפסולות וכאלה, אבל זה בסדר. גילאי 3–5 כבר מתחילים לראות טיפה יותר תחלואה, ואפשר לראות שיש מגמת עלייה בכל הרשויות. נכון שבצהובות ובירוקות יש פחות, אבל היום מספר הרשויות האדומות, הכתומות והצהובות הולך ועולה. אי-אפשר להגיד שרוב הרשויות הן ירוקות או צהובות. כל יום יש לך יותר רשויות שנכנסות לצבעים. ברגע שאתה פותח, אז רשות שהיום היא ירוקה יכולה להיות מחר צהובה, ואתה פתחת שם את החינוך, יש פה איזשהו סיכון מאוד משמעותי. גילאי 6–9, כבר אפשר לראות שהמספרים עולים. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> זה מטורף. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> מה את מצביעה? אני כל הזמן רואה את היד שלך בתוך הגרף שלי. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> הוא לא נתן לי להגיב. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> בסדר, אז תחכו. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אדומות וכתומות אנחנו מצדדים, אבל לא בערים כתומות וירוקות. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> יש מגמת עלייה בכל הרשויות. וכרגע אמרתי, כל יום נכנסות יותר ויותר רשויות. אם אנחנו לא נעשה סגר, עוד שנייה כל המדינה תהיה אדומה, אתם לא מבינים? << אורח >> מירום שיף: << אורח >> - - - בין כתום לצהוב. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> שנייה, אני אסיים. עוד פעם, זה לא שאנחנו לא מאפשרים לימודים, אבל ה'–י' צריכים לעשות משהו. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אמרו לי לשתוק אז אני שותקת, אבל תסתכלי צהוב וירוק. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני מכירה את השקפים האלה טוב מאוד. אני מציגה נתונים, אני לא מסתירה. אם הייתי רוצה להסתיר - - - << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אין בעיה. אבל אם אנחנו כבר מתייחסים - - - << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> ההסתכלות כרגע היא רוחבית. סגר זה סגר. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אבל ערים שלא מקפידות, שיהיו בסגר. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> מאה אחוז. מה זה קשור לחינוך אבל? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> נמשיך בבקשה. 12–14, אפשר גם כן לראות את התחלואה, שעולה גם בערים הצהובות והירוקות – כן, מה לא? אומנם יותר קטנה, אבל קיימת. צופית, אי-אפשר להתעלם, אי-אפשר להגיד: בחינוך אין תחלואה. אי-אפשר להגיד את זה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> לא אמרנו את זה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> תקשיבו, זה מה שאני אומרת, המדינה צריכה להבין שכרגע צריך לעצור. אם אתם רוצים שאנחנו נחזיר את החינוך, זה ייקח ארבעה, חמישה, שישה שבועות לצאת מהסגר. אם אנחנו נגיד: בואו נעצור רגע הכול - - - << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אנחנו מבינים, אבל היו חסרים לי שני חיצים בגרפים הקודמים שלך: מתי פתחו מסחר ומתי היה חנוכה? כי אם מסתכלים על עלייה צריך לשים את הכול - - - << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> בשקפים הראשונים היה כתוב. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> לא, בשקפים האלה. כשאת מציינת מתי פתחת את בתי הספר, תצייני מתי פתחת מסחר ומתי פתחת חנוכה, ואז נראה איך החיצים עולים. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> ההסתכלות של משרד הבריאות היא הסתכלות רוחבית על כלל מערכת החינוך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, אבל היא לא שואלת על מערכת החינוך, היא אומרת בצדק: מתי נפתחו דברים אחרים? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> בשקופיות הראשונות שהכנסתי היה כתוב שם: חנוכה, מסחר, הכול. בשקופיות הראשונות שהראיתי היה כתוב הכול. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אפרת, אין פה עלייה. סליחה, אין פה עלייה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> ההסתכלות שלנו היא רוחבית. אין באמת הרמטיות במדינת ישראל. אי-אפשר להגיד: אנחנו נפתח בירוקות, בצהובות. זה כמו שדיברו על המסחר, שסגרו מסחר ביישובים מסוימים, אבל תושבים מערים אחרות הגיעו למסחר במקומות שכביכול התחלואה שם נמוכה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אבל יש דברים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> משפט נורמטיבי, בלי התייחסות – לא, היית באמצע משפט. לא, קטעתי אותה כדי שלא תפריע לך. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אוקיי. אני אומרת שאין באמת הרמטיות במדינת ישראל. עוד פעם, אני אומרת: צריך לנהל פה סיכונים. י"א-י"ב זה באמת קריטי, אנחנו יודעים שבאמת צריך לתת מענה לנושא הבגרויות, אבל מכיתות ה' ומעלה, אנחנו רואים שיש עלייה מאוד משמעותית בתחלואה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> למה, החינוך שלהם לא חשוב? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא, אני לא אומרת שהיא לא חשוב, אבל אי-אפשר - - - בכל דבר עכשיו למה כן ולמה לא. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> היא לא אמרה את זה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אנחנו מבינים את הנושא של י"א-י"ב, ולכן זה מתאפשר, אבל צריך להפחית קישוריות, צריך להפחית מגעים, וזה נכון לכל ההחלטות. עכשיו, אני פה בתור ראש דסק חינוך, וזו ועדת חינוך, אבל ההחלטות האלה זה החלטות רוחביות לגבי הרבה מאוד דברים אחרים שהוחלט לסגור, וגם מערכת החינוך – ה'–י' לצערנו זה כרגע מה שאנחנו צריכים לסגור. אתם צריכים להבין שאתם לוקחים סיכון מאוד חמור, כי במערכת החינוך, אין מה לעשות, יש התקהלויות. חבר הכנסת יוראי להב דיבר על משל"ט חינוך – אנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם משל"ט חינוך של משרד הבריאות כדי לקטוע שרשראות הדבקה, לצערנו זה עדיין לא מספיק טוב. היינו רוצים שזה יהיה יותר טוב. ברגע שזה יהיה 100%, נוכל להגיד: נכון, אבל שלוש עד שבע שעות - - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אבל, אפרת, אין עלייה בהדבקה אצל המבוגרים, שבסוף כל המאמץ הוא להגן עליהם. ראינו, הגרף שלהם סטטי, גיל 80 סטטי. את הראית. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא סטטי, העלייה שלו הרבה יותר איטית, זה נכון. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> כי ה-80 פלוס בבית, כי הם יודעים - - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אבל גם ה-60 ומשהו מוגנים. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אבל תקשיבו, ילדים, גם אם הם לא נמצאים במערכת החינוך, הראינו גם תחלואה כביכול במקומות שילדים לא נמצאו במערכת החינוך, הם עדיין יכולים להיות חולים, להידבק מההורים שלהם או שהמורים נדבקים. וברגע שמערכת החינוך תהיה פתוחה הם ייכנסו ויביאו את התחלואה לחינוך. זה לא שהם יידבקו בתוך מערכת החינוך, אנחנו צריכים להבין שאם ילד חולה במערכת החינוך, זה מקום שיש שם התקהלות, לא משנה כמה שננסה, אנחנו נכנסים לחורף. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני מבינה, אבל זה לא כל כך מסוכן שהם נדבקים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הם מדביקים אחרים, זה מה שהיא אומרת. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אנחנו צריכים רגע לעצור. לעצור. אנחנו לא מדברים על נצח. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, רק משפט, בלי התייחסות לנתונים. אפרת, קודם כול אני רוצה להביע הערכה לזה שאת פה, וכולנו חושבים הפוך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> חד משמעית. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> וזה לא יעזור מה שתגידי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא נכון. אנחנו ננהל דיון ענייני על הנתונים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> ואני מבקש גם מכם, חברי הכנסת, אנחנו לא תוקפים אותך אישית. זה בסדר שיש בינינו פער בתפיסה על איך נכון לנהל את המדיניות, אבל אני באמת רוצה שנשאיר פה את הדיון בצורה עניינית והגונה, אפרת וטל הן שתיים ואנחנו הרבה. אז זה בסדר גמור שנשאל את השאלות על הנתונים, גם אם יש לנו, וגם לי יש, הרבה אי הסכמות לגבי הפילוחים או לגבי המשמעות וההשלכות, אבל רק היה לי חשוב להגיד את זה. חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אמרת, אפרת, שמשרד הבריאות מסתכל בצורה רוחבית. צריך להגיד על חלק מזה שזה מה שאנחנו מלינות עליו, שההסתכלות הרוחבית היא מוזרה. כמו למשל הדבר הזה שפתחו הרבה דברים, אבל לא פתחו נניח גני חיות, מקומות שמסתובבים בהם בחוץ, פתוח. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> זה סגר. עד היום זה פתוח. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אין חולקת על זה שאם כולם ישבו סגורות וסגורים בבית, נקודה, אז תהיה הרבה הרבה פחות הדבקה. אבל זה בכלל לא על הפרק. עכשיו, לעומת זאת, יש דברים שאת הנזק שלהם אפשר לתקן בכסף, יש דברים שאי-אפשר לתקן את הנזק שלהם בכסף. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> זה המשפט האחרון שלא אמרתי, שצריך למצוא את הדרך בסגר לתת מענה לילדים האלה שבכיתות ה'–י' – ביחד, משרד הבריאות, משרד החינוך, אתם, רשויות מקומיות << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אבל לא מצאו עד עכשיו. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לתת מענה, לעזור להם בתקופה הזו של הסגר, כדי - - - תוכל לחזור לפחות למה שהיה עד עכשיו. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אבל, אפרת, הדבר הכי דחוף שצריך להיות, שבתי ספר ימצאו דרך כמה שיותר ללמוד בחוץ. זה למשל צריכה להיות הנחיה גורפת, שכמה שיותר יצאו החוצה. אגב, אפילו בתוך בית הספר, בתוך שטח בית הספר, שישבו בחוץ. אבל באמת אני אומרת לך: הנזק שנגרם לילדות וילדים מזה שהם לא בבתי הספר והם מול הזום הוא בלתי סביר. עדיף לסגור הרבה הרבה יותר פעילויות למבוגרות ולמבוגרים, אלה הרבה יותר דברים שאפשר לתקן אותם בכסף, ולעומת זאת להשקיע הרבה יותר מאמץ בעניין הזה של מערכת החינוך. ברור שאיזשהו סיכון של הדבקה יש. צריך לעבוד גם ביד אחת בכמה שיותר מאמץ לצמצם את ההדבקה בתוך מערכת החינוך, וביד השנייה לסגור הרבה יותר דברים שהם לא קשורים למערכת החינוך, ושאת הנזק שלנו אפשר לבקר בצורה יותר אפקטיבית. אבל אני באמת אומרת לך: אנחנו רואות ורואים שהנזק מסגירת מערכת החינוך הוא דרמטי מאוד, והמחיר שלו הוא באמת בכייה לדורות. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו גם לא שומעים מכם שחינוך ייסגר אחרון. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כי הם פתחו שני שליש. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> כל חגיגת הטיסות האלה לדובאי והקניונים, ומערכות חינוך שלא סוגרים - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, תסגרו את נתב"ג. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני רוצה רגע לקטוע אתכם, כי יש פה אנשים שהבטחתי להם את זכות הדיבור והם יורדים מהקו. אני רוצה בבקשה לאפשר לפרופ' רבקה כרמי, לשעבר דיקנית בית ספר לרפואה וגם נשיאת בן גוריון וגם יושב-ראש ועדת ראשי האוניברסיטאות, בקיצור מבינה איזה דבר או שניים בעניין, וגם כרגע נציגה של מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה. בבקשה, פרופ' כרמי. << אורח >> רבקה כרמי: << אורח >> שלום, בוקר טוב, תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש וחברי הוועדה. כפי שאמרת, קודם כול אני נמנית על מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה. אני מקווה שהמסמך מהבוקר עומד בפניכם. אנחנו חושבים שהסגר הזה הוא רע, מזיק, לא מידתי, והבאנו נתונים נכונים לעומת אלה שמובאים במסמך שעומד בפני חברי הממשלה. אבל אני כאן בכובעי כרופאת ילדים. בכובע הזה קודם כול אני לא רוצה להעיר להצגה של משרד הבריאות, כי אני חושבת שהנתונים שהובאו בצורה מאוד מדעית וחכמה אינם רלוונטיים לענייננו בכלל. אני רוצה לומר לכם, שמתחילת המשבר אני עוקבת באופן כמעט אובססיבי אחרי הנתונים של תחלואה בילדים ברחבי העולם – בעיקר בארצות הברית אבל ברחבי העולם. והיום, אחרי שנה שלמה של מגפה, יש לנו הרבה מאוד נתונים, הרבה מאוד נתונים, וגם סקרים גדולים שאוספים את הנתונים, זה נקרא meta-analysis, שאוספים נתונים מרחבי העולם ל-databases מאוד מאוד גדולים. אין לי סיבה לחשוב שמדינת ישראל מתנהגת אחרת מרוב מדינות העולם בנושא הזה של מחלת ה-Covid והאופן שבו המחלה עוברת בין הילדים ומהילדים למבוגרים. כל המחקרים האלה מראים שילדים מדביקים, נדבקים ברוב המקרים אומרים קצת פחות אבל לא בהכרח, אבל אם הם מדביקים הם מדביקים בעיקר את שכבת הגיל שלהם ולא מחוץ לזה. וזה דבר ברור וידוע ומוכח מדעית לחלוטין. הראו גם שהמורים – אני מדברת על מחקרים בעולם – נדבקים בעיקר בקהילה, לא בבתי הספר, בהנחה כמובן שנשמרים כל אמצעי המיגון וההגנה. ה-CDC, ה-Center for Disease Control בארצות הברית, הודיע שבתי ספר בטוחים הרבה יותר מהחוץ, כי יש בהם יותר פיקוח ויש בהם יותר הכלה והחוץ מסוכן הרבה יותר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה הסיפור. << אורח >> רבקה כרמי: << אורח >> אני לא רוצה לחזור על דבריהן של מרב מיכאלי ורותם ידלין, הן צודקות לחלוטין. המחקרים מראים שהמחירים שילדים משלמים הם מחירים קשים ביותר. זה לא רק אצלנו – בכל רחבי העולם. גם המחיר החינוכי, גם המחיר הנפשי, כל המחירים האלה הם דברים לטווח רחוק. אין שום סיבה בעולם, באמת שאין סיבה בעולם לסגור את מערכת החינוך. אין שום הבנה מדוע ועל סמך מה התקבלה ההחלטה הזאת. זו החלטה רעה ולא נכונה. וברוב מדינות העולם, חברים וחברות, גם בכאלה שעשו סגרים מכל מיני סוגים, ברובם לא סגרו את מערכות החינוך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון מאוד. << אורח >> רבקה כרמי: << אורח >> אני חושבת שצריך להתייחס לנושא הזה ברצינות רבה מאוד. אמרתי קודם לכן: הסגר כולו הזוי, לא נכון ומזיק, אבל בוודאי ובוודאי הסגירה של מערכת החינוך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אדוני, באימא שלך, בוא נצביע. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני חייבת להגיב בשני משפטים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן. תודה רבה, פרופ' כרמי. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני מאוד מכבדת את פרופ' כרמי, היא הייתה נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בתקופה שבה למדתי, וזה לא קשור, אבל אנחנו ראינו, ויש לנו גם כן נתונים על שרשראות הדבקה אצלנו, שעדיין לא מובאים כי הם עדיין בעיבודים סופיים, אבל מראים שילדים לא מדביקים רק את שכבת גילם אלא מדביקים את ההורים שלהם באחוזים מאוד גבוהים וגם את הסבים שלהם. צריך לזכור את זה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נתונים שאין אותם פה כרגע? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> עוד לא הצגתי אותם, אבל אנחנו עובדים על עיבודים סופיים, ואם נקבל אישור אנחנו נוכל להציג אותם גם. אני אומרת שאל תשכחו שאם הילדים נדבקים במערכת החינוך, ואני אמרתי גם: היו לנו הרבה מקרים לצערי של התפרצויות של 10 ו-15 ילדים מאומתים וארבעה וחמישה מורים, כי מורים, אל תשכחו, עוברים בין קבוצות, הם חולים. יש הרבה ילדים שהם אסימפטומטיים, אתם זוכרים את הסקר הסרולוגי, הצגנו את הנתונים פה בספטמבר. הם הולכים הביתה, והם יכולים להדביק את ההורים שלהם ואת הסבים שלהם. וזה סיכון מאוד מאוד משמעותי שאתם לוקחים ברגע שאתם לא מאשרים את התקנות, כי ברגע שפחות ילדים יגיעו למערכת החינוך, אז הסיכוי שהתחלואה תגיע מהחינוך אל ההורים הוא יותר נמוך. << אורח >> רבקה כרמי: << אורח >> הסיכון הזה בטל ב-60 לעומת כל הסיכונים האחרים. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אפרת, לא התייחסת לכל נושא הבדיקות. אם הם כל כך מסוכנים, אז תבדקו אותם, פשוט תבדקו. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא, וגם יש דרך להתגונן, שהם יהיו רחוקים מסבא וסבתא שלהם, זה דבר שהציבור התרגלה לשמור עליו. ואת החיסון של המורות והמורים הוחלט כבר להעלות מדרגה. יש דרכים להתגונן נגד הדבר הזה. הפתרון לסכנות שאת מציגה לא יכול להיות סגירת המערכת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יש פה עוד שאלה של יוראי, בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני חושב שאנחנו מחמיצים פשוט עניין אחד עקרוני. העניין שאנחנו מחמיצים הוא שבשביל מה יש רמזור? הרי רמזור זה בדיוק בשביל זה, לקבוע איפה יש תקנות ואיפה אין תקנות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זכות הדיבור לחבר הכנסת להב הרצנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ד"ר אפללו, את אומרת הרבה מאוד פעמים בדיון שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים להצביע ואנחנו לא מקשיבים לדברייך. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא אמרתי שאתם לא מקשיבים, פשוט אני לא בטוחה שזה יצליח להשפיע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה משפיע. אני באמת באתי בנפש חפצה להקשיב לדברים שלך. את אשת המקצוע ואני מקשיב לאנשי מקצוע. יש לי שתי שאלות אגב המצגת שהצגת: ראשית כול, אני רוצה להבין, בהינתן מה שחברת הכנסת מיכאלי ופרופ' כרמי אמרו, לגבי הסיכון הפחות של הידבקות ועליית התחלואה בחוץ, למה אתם סוגרים את תנועות וארגוני הנוער? למה אתם לא מאפשרים דווקא להם להמשיך את הפעילות שלהם? זה מבוצע בקבוצות קטנות, מתחת לכיפת השמיים, ואפשר להמשיך אותה. בהקשר הזה גם הנושא של טיולים ופעילות בשטח הפתוח בשמורות טבע זו דרך נהדרת להמשיך את הרצף החינוכי בלי לקטוע אותו. זאת שאלה ראשונה. השאלה השנייה, הצגת פה בגרף שלך, ד"ר אפללו, גרף שמדבר על עליית התחלואה, והוספת משפט שבעיניי עושה שכל. בגרף שהצגת אמרת שעליית התחלואה לא קשורה לפתיחת או סגירת מערכת החינוך, זאת אומרת שהתחלואה נשארת זהה גם כשיש לימודים פתוחים. אם זה אם זו האמת ואלו הנתונים, למה לסגור את מערכת החינוך? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> החשש הוא שהיא תעלה. עוד פעם, אתה מייצר עוד התקהלויות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שנייה, אנחנו מקבלים החלטות לפי הנתונים, לא לפי חששות. פניקה לא מנהלת אותנו. ואם הנתונים שאת הצגת פה, שעל בסיסם אנחנו מקבלים את ההחלטות, עם הנתונים שאת הצגת, אם הפרשנות הרפואית שלך, המקצועית, אומרת שאין קשר בין עליית התחלואה לפתיחת מסגרות החינוך, אז למה לסגור? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא אמרתי שאין קשר, אמרתי שזה בהלימה לעלייה בתחלואה הכללית באוכלוסייה. ואם אנחנו רוצים לעצור את העלייה הזו, אנחנו צריכים גם בחינוך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לפי הנתונים שלך יש קשר? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> בטח שיש קשר. אמרתי גם כמה פעמים, שיש תחלואה ויש התפרצויות במוסדות במספרים מאוד גבוהים. ולכן גם הצגתי בהתחלה את זה שמספר הבדיקות עולה בצורה משמעותית, כי אנחנו כן דוגמים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל הגרף לא משקף את זה, את מה שאת אומרת, הגרף משקף עלייה שלא מושפעת מפתיחת מערכת החינוך. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> דווקא בגרפים של יחס הכפלה הראיתי שיש מגמת עלייה בכל קבוצות הגיל עם הפתיחות. הראינו גם בגרפים הראשונים, עם כל המועדים, הראינו את העלייה בתחלואה. זה הכול קשור. אי-אפשר לנתק את החינוך מהתחלואה במדינה. אי-אפשר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. לגבי החינוך הבלתי-פורמלי? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> עכשיו, לגבי השטח הפתוח – תקשיב, אני אומרת: אז זה כבר לא יהיה סגר. ואני גם אמרתי את זה בכמה ועדות קודמות. יש התקהלויות שאתם אומר: 20 איש או עשרה אנשים בבית, שזה משפחה שלי, משהו נקודתי שאני עושה, לבין איזושהי התקהלות מאורגנת שלא תמיד יש לך בקרה ופיקוח עליה. אנחנו כן הוצאנו מתווה מאוד מסודר. אבל גם בתוך מערכת החינוך, שהמתווים מאוד מסודרים ומוגדרים, ואמרנו: ילדים בכיתות א'-ב' צריכים לשבת עם מסכות, אני מקבלת תמונות על ילדים שלא יושבים עם מסכות. יושב אחד, שניים, אבל יש הרבה ילדים שלא. זאת אומרת, יש הרבה דברים שקורים בשטח, ואנחנו יודעים איך היינו רוצים שהם יקרו, ויש הרבה דברים שלצערנו לא קורים. אני לא אומרת שתנועות הנוער לא, אבל זה יכול להיות גם שם. ואנחנו צריכים רגע, עוד פעם, לשנס מותניים, לעצור רגע. אם אנחנו רוצים שזה יהיה קצר, לעצור הכול, להגיד: מה שחייב להישאר פתוח יישאר, כמו גנים–ד', י"א-י"ב. מה שלא חייב, בוא נעצור רגע לשבועיים, שלושה, ארבעה, חמישה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הפער הוא על הלא-חייב. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> עצרנו, אפרת, הם כבר תשעה וחצי חודשים בבית. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הלא-חייב הוא בדיוק שאלת המדיניות. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא נכון, כי אנחנו החזרנו אותם - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חבר'ה, בואו נשמור על הדיון מסודר. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל על זה הוויכוח, מה זה חייב או לא חייב. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> למה אתם לא מתייחסים לפגיעה הנפשית שלהם? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, אז בשביל זה אנחנו פה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> צריך למצוא פתרון ביחד לשבועיים, שלושה, ארבעה האלה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, אבל אין פתרון. ד"ר אפללו, אני מבין את דעתך, אבל אין פתרון. בבקשה, יוראי, משפט אחרון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רק משפט אחרון לד"ר אפללו. כשהיינו בוועדת הקורונה, ושאלתי למה אי-אפשר לשחק טניס, אז התשובה של נציג משרד הבריאות זה החשש שהמתאמנים יישתו מאותו בקבוק מים. זה דומה קצת לתשובה שלך עכשיו בנוגע ללמה לא לפתוח את מסגרות החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי, כי יש חשש שהם יפגשו את הסבים שלהם. אפשר בהסברה נכונה לוודא שהתלמידים לא פוגשים את הסבים והסבתות שלהם ולא פוגשים אוכלוסיות בסיכון. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> גם את ההורים שלהם הם יכולים להדביק. באחוזים גבוהים הם יכולים להדביק את ההורים. את הסבים ואת הסבתות – נכון, הם פחות מדביקים, אבל את ההורים הם מאוד מדביקים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אז אני אומר: אז הם לא יישתו מאותו בקבוק מים והם לא ייראו את הסבים והסבתות. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני לא יודעת מה זה בקבוק המים הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אומר, אם אין בעיה בלהיפגש בחוץ בקבוצות מבוקרות, הרי אנחנו מרמים את עצמנו, אותם תלמידים ייפגשו עם החברים שלהם, עם יותר חברים, בסביבה לא מבוקרת, הם לא יהיו עם מסכות. יש לנו אפשרות לעשות את זה במסגרת מבוקרת, שמורה או מדריכה בתנועה תגיד לחניך שלה: תשים את המסכה, כי זה מדבק, ואל תפגוש את סבא. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> בגלל שיש יכולת מבוקרת הסכמנו לפתוח את כל המסגרות האלה עד נקודת הזמן הזו. עכשיו זו נקודת זמן שצריך לעשות סגר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הסכמתם לשבועיים. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אבל רגע, חזרנו מסגר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא חזרנו מסגר, אנחנו במציאות של סגרים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הילדים האלה לא חזרו ללמוד. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> הילדים האלה לא חזרו מהסגר, אפרת. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> מי חזר? ארבעה ימים זה לחזור? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא, אני מדברת על הבלתי-פורמלי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חברים, למען המשך העניין בדיון, נמצאת איתנו יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים. נשמח לשמוע את דעתך, יפה, בבקשה. << דובר >> יפה בן דוד: << דובר >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שלום, שלום, צוהריים טובים. << דובר_המשך >> יפה בן דוד: << דובר_המשך >> צוהריים טובים. אני באמת רוצה להתייחס למה שנאמר פה, אבל אני רוצה להתייחס לדבריה של פרופ' כרמי, שאני מאוד מעריכה אותה גם כשהייתה נשיאת אוניברסיטת בן גוריון. נכון שבמדינות העולם לא סגרו את מערכת החינוך, אבל יש רק נקודה מאוד חשובה שלא ציינו אותה: במדינות העולם יש קבוצות קטנות. אנחנו בהסתדרות המורים טענו מתחילה פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר: לבצע קבוצות קטנות. אם היו מבצעים את הקבוצות הקטנות, תיכף נדבר על החיסונים, אפשר היה ללמד בשגרה את כל הכיתות מגנים עד י"ב, וגם אם היו סגרים המערכת הייתה פתוחה. אני כרגע סיימתי גם התייעצות עם המחלקה המשפטית שלנו. תראו, לא יעלה על הדעת שעובדי הוראה, שנמצאים היום בקו החזית בנושא של הקורונה, לא יחוסנו. והיום אנחנו שומעים וגם קוראים, שמנכ"ל משרד הבריאות אמר, שכרגע אין מספיק חיסונים לעובדי הוראה. אז ריבון העולמים, כולם רוצים להחזיר את עובדי ההוראה כולם לעבוד, כאשר אין מספיק חיסונים. אז בואו נתחיל לעשות מעשה, ולא רק לדבר, אלא לחסן ובמיידי. אז קודם תחסנו את מי שעובד. מי שעובד היום זה גנים עד כיתות ד', ויש את י"א-י"ב. קודם כול תחסנו במיידי את צוותי ההוראה הללו. כשיהיו חיסונים, כשיהיו כיתות קטנות, תפעילו את כל מערכת החינוך עד סוף השנה. זה מה שאנחנו דורשים, שני תנאים: הנושא של כיתות קטנות, של קבוצות קטנות הוא בעוכרינו. ולכן הנושא של החיסונים, בוודאי ובוודאי, חברים, אי-אפשר להפקיר ככה את ציבור עובדי ההוראה; לא את החינוך המיוחד, שנמצאים במגע אישי יום-יומי עם הילדים, גם במסגרת כל הטיפולים שהם עושים הם הראשונים, שעדיין גם אין להם את אמצעי המיגון. ואני רוצה להגיד לכם, שיש רשויות שעדיין לא נתנו את אמצעי המיגון. אז גם אין אמצעי מיגון, גם לא יהיו חיסונים, אבל המערכת תעבוד רגיל. זה לא הולך. זה לא מקובל עלינו, ואנחנו מתנגדים בכל תוקף. אנחנו חייבים להגן על בריאותם. כשם שאתם רוצים – וגם אנחנו רוצים, שיהיה ברור, גם אנחנו רוצים שכל המערכת תפעל, אבל לא יהיה על חשבון בריאותם ושלומם של המורים. חברים, היו מקרים כבר שאנשים נפטרו מזה. אז יש עכשיו, תודה לאל, חיסון. למה לא לתת אותו בעדיפות גבוהה, כמו צוותי הרפואה? אז מחסנים כל מיני כאלה שעם פרוטקציות, אפילו מתחת לגיל 40. גם לי הציעו להתחסן, וגם אני מסיירת בבתי הספר, ואני לא מתחסנת, כי אני אומרת שקודם כול יתחסנו עובדי הוראה. ברגע שיגידו שעובדי ההוראה התחסנו, אני הראשונה שאלך לבצע את החיסון. אבל לא יכול להיות שככה המדינה מתנערת. ואני גם מצפה מכם שזו תהיה ההתניה להחזיר את המערכת: קודם כול לחסן את ציבור עובדי ההוראה. זו צריכה להיות התניה, ולא להגיד: כולם תחזרו, ואחר כך אלוהים גדול. אני חוזרת ואומרת: המורים נמצאים בפחדים איומים, לא אגיד לכם, אלפים של ווטסאפים שאני מקבלת כל יום. ואני רוצה לומר לכם: עצם העובדה שאין סנכרון – זה לא הדבר היחיד שאין סנכרון במדינה הזאת, אבל אין סנכרון גם בין הנתונים און-ליין, מה שקורה בשטח, למשרד הבריאות, למשרד החינוך, והם מקבלים ב-delay אחרי, אז זה מה שקורה שאתם לא מקבלים את כל הנתונים. אנחנו מקבלים פה שבירושלים יש מצוקה קשה מאוד, 11 מורים כמעט נמצאים בכמה בתי ספר עם בידוד. אין מילויי מקום, והמנהלים צריכים לג'נגל את כל המערכת. אני שוב חוזרת ואומרת, למען הבריאות, גם של המורים וגם של התלמידים, וגם פרופ' כרמי אמרה את זה וגם משרד הבריאות אומר את זה בצורה חד משמעית: הילדים מדביקים, חברים, זו עובדה. ואם אנחנו לא נחסן את המורים שלנו, הם ידביקו את המורים, והמורים ידביקו את המשפחות, ואבוי לנו. אנחנו לא רוצים לחזור למצב שחלילה מורים ישלמו בחייהם. אז בואו כולנו נתגייס כאיש אחד למען עובדי הוראה שהיום נמצאים בקו האש. ולכן כן צריך לחסן אותם, ולא שיגידו: אנחנו שוקלים ואנחנו חושבים. חברים, מספיק עם המחשבות, מספיק עם השיקולים. כי אמרו: צריך להעביר את זה לוועדת התייעצות. גם אם יחליטו לחסן את עובדי ההוראה, אז צריכים להעביר את זה לוועדת התייעצות. עד שוועדת התייעצות תחליט אלוהים יודע מה יקרה. לכן לא צריך שום ועדות. אנחנו כולנו יודעים שצוותי הרפואה הם בקו האש. אנחנו יודעים שגם המורים נמצאים בחזית, עובדי ההוראה כולם. בואו בבקשה תחסנו אותם עכשיו ומיד. תעשו מבצע, כמו שעשו עם צוותי הרפואה, מבצע לחיסון עובדי הרפואה, ככה תעשו. תקדישו יומיים. שלא ישלחו אותם לקופות החולים, תורים מכאן ועד להודעה חדשה. אי-אפשר שמורה יעמוד בתור שש ושבע שעות אחרי שהוא מסיים את הלימודים. לכן חייבים להקצות חיסונים, חייבים להקצות מקומות ייעודיים שיהיו אך ורק לציבור עובדי ההוראה. ובואו נחסן קודם כול את עובדי ההוראה שנמצאים בשטח, ומסכנים את עצמם ואת חייהם יום-יום. זה מה שאנחנו מבקשים ומצפים גם מוועדת החינוך. כאשר היא דורשת להחזיר את המערכת כולה, אז, חברים, בואו תדרשו גם מיידית. לא רק לדרוש אלא לבצע. זו צריכה להיות התניה. תודה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קודם כול אני מקבל כל מילה, אני בהחלט חושב שאתם צריכים להיות בראש סדר העדיפויות. אבל אם כך, אם את אומרת שברגע שיתחילו חיסונים אצל המורים מיידית, ויקבלו את כל המיגון, אין לכם התנגדות שהמערכת תחזור, שלא יוטל סגר על המערכת? << דובר >> יפה בן דוד: << דובר >> אני חוזרת ואומרת, מאיר: א' כן, ב' אבל גם צריכים את הכיתות הקטנות. אני אומר לך: אחרי חיסון, צריך את הכיתות הקטנות - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן, אני מסכים איתך לגמרי. << דובר >> יפה בן דוד: << דובר >> את הכיתות הקטנות. אתה עובד כל השנה, גם אם יהיה סגר מערכת החינוך תפעל כרגיל. כיתות קטנות, חיסונים באופן מיידי – אנחנו רוצים ונמשיך לעבוד. אני רוצה להגיד לכם משהו, שיהיה ברור: גם צוותי ההוראה רוצים את הקשר היום-יומי, רוצים לעבוד עם הילדים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה מה שאמרתי בבוקר, את צודקת. << דובר >> יפה בן דוד: << דובר >> הרבה יותר קל להם לעבוד עם הילדים ולא בזום. אבל, חברים, תדאגו לשני הדברים הללו: קודם כול הנושא של החיסון הוא מיידי, חייב להיות. הרי כולנו יודעים שברגע שיחסנו אותם פעם ראשונה, צריך לחכות איזה עשרה ימים או שבועיים, כי זה עובד 50%, ואחר כך יעבוד עוד 50%, ואז הם יהיו 100% מחוסנים. אין לנו בעיה. אבל אני מבקשת, באמת, אני אומרת בשם ציבור עובדי הוראה, בשם הציבור היקר הזה שעושה עבודת קודש: תדאגו לבריאות שלהם. קודם כול להתחיל לחסן אותם. לא עם הסיסמאות: נדאג ויהיה. עכשיו אנחנו יודעים את האמת, האמת שידעתי אותה מלכתחילה, שאין מספיק חיסונים למורים. אי-אפשר להשאיר אותם ולהגיד: אין מספיק חיסונים, ולחסן לי כל מיני פרוטקציונרים כאלה ואחרים. אני חושבת שזה הדבר המינימלי שהמדינה מחויבת לעשות זאת. ולכם יש את הכוח גם לחייב את המדינה לעשות זאת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יפה, אני מאוד רוצה לחזק את הדברים שלך. אני חושב שזאת אחריות של משרד הבריאות לעשות כל מה שאפשר כדי לתעדף את ציבור צוותי ההוראה. בלי קשר להחלטה שאנחנו עתידים כנראה לקבל פה תיכף, הרי שני שליש מהמערכת, אתם, כלומר הממשלה, החליטה לפתוח גם ככה, ועדיין לא מצאו את האפשרות לחסן את צוותי ההוראה. אז אני מצטרף אלייך מאוד, זה צריך להיות כמה שיותר מהר. אתמול שמענו את שר הבריאות אומר – לפחות ראיתי, לפחות התפרסם – ועכשיו אני מבין ממנכ"ל משרד הבריאות שהוא לא בטוח. אז אני לא בטוח מה העמדה. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> מורים מעל גיל 60 כמובן זכאים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה כמו כולם. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> לא, זה נשמע כאילו - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, הם זכאים כמו כולם. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל הם זכאים כמו כל אזרח. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> חשוב. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר. ושאר ציבור ההוראה? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> כרגע לא, אבל זה כמו שהיא אמרה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה בעבודה. << דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >> כרגע יש אוכלוסיות שאנחנו רוצים לחסן קודם כול – 60 פלוס, צוותי מערכת הבריאות ואוכלוסיות בסיכון. והמורים – זה יגיע, אבל שנייה, יש - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כמה זמן ייקח להתארגן? << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אני לא יודעת. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה ששר הבריאות אמר אתמול: בהקדם, ואנחנו אומרים: במיידי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון, נכון. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אבל אנחנו לא יכולים שזה יבוא על חשבון קבוצות אחרות, שכרגע, עם כל הכבוד, זה קצת יותר חשוב. צריך גם לעשות את התעדוף. אז יש תעדוף, אני מאמינה שברגע שיגיעו עוד חיסונים, אז המורים יקבלו. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל יש תוכנית להאיץ ממילא את כל מערך החיסונים. אז אנשי החינוך צריכים להיות היום במיידי. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> אבל זה אומר שזה יבוא כרגע, במלאי הקיים, על חשבון אוכלוסיות בסיכון אחרות. צריך להבין את זה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כשרוצים גם מטאטא יורה, את יודעת. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> ברגע שיגיעו עוד חיסונים אז אפשר יהיה לדבר, אבל כרגע זה מה שיש. << דובר >> יפה בן דוד: << דובר >> רם, ברשותך, אני רוצה רק להעיר עוד הערה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, בבקשה, יפה, עוד משפט. << דובר >> יפה בן דוד: << דובר >> עוד משפט. אני רואה את השיח פה, ואני שומעת גם את השיח במקום אחר, גם במשרד הבריאות. אז למען הסר ספק, אני רוצה להודיע בצורה חד משמעית, שאני הנחיתי היום את היועצים המשפטיים שלנו להכריז סכסוך עבודה. לא תהיה לי ברירה. אני לא יכולה להפקיר את ציבור עובדי ההוראה. כשאני שומעת: יהיה תעדוף, נחכה שיגיעו חיסונים – חבר'ה, אני לא אחכה שעוד איזה מורה או חלילה גננת או איזה עובד הוראה ימות, ילך לעולמו, וזה יהיה בדמנו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז יש שבועיים לחסן אותם. << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >> זה מסתדר עם הסגר - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, להיפך, יש לכם - - - << אורח >> צופית גולן: << אורח >> לא, אם היא אומרת, זה שבועיים קדימה. << דובר >> יפה בן דוד: << דובר >> זה בנפשנו. אנחנו מחויבים לשמור על הבריאות של המורים ועל שלומם, ואנחנו נכריז היום סכסוך עבודה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, אם ככה, וככל שאני מבין בדיני עבודה, זה אומר שיש למשרד הבריאות שבועיים מעכשיו לדאוג שכולם יהיו מחוסנים, ואז אנחנו גם לא נצטרך להפעיל את הסכסוך וגם כולם ילמדו. זאת המסקנה שהגעתי אליה. אבל, יפה, אני יכול להבין אותך מאוד. באמת. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> השאלה אם נלחמים או לא נלחמים על העניין. על מערכת החינוך צריך להילחם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, בצבא נלחמים, לא במערכת החינוך. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> להיאבק. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי. אנחנו ניאבק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה זה נלחמים? איזה מושגים אלה? ממתי יש לנו מושגים כאלה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בואו נסכים על ניאבק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בוא נתחיל לקרוא. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אוה, בדיוק. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי, אנחנו מתקרבים להצבעה. רק מי שהבטחתי לו, ערן דורון ראש מועצת רמת נגב ויושב-ראש ועדת חינוך של המועצות האזוריות. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> הפכת לעדינת נפש פתאום? נלחמים על - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני תמיד אמרתי שאנשי צבא נלחמים. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רגע, קטי, היה פה יחסית - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אני פשוט מסבירה שאנשי צבא למדו להילחם, אנשי חינוך למדו לעשות את הדברים בצורה אחרת. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> להיאבק, להיאבק. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אוקיי. בבקשה, ערן דורון. << אורח >> ערן דורון: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. רם, רציתי להגיד לך תודה באופן אישי על זה שהאצת את החיבור בין המשרד להשכלה גבוהה ומשרד החינוך שוב. תראו, אני שמעתי את הנתונים של אפרת אפללו. אני אומר לכם שאם הדבר הזה היה מוצג בפניי כראש רשות ועם מערכת ניהול הסיכונים, הייתי בוחר בלהמשיך לנהל את מערכת החינוך כסדרה. אני ראיתי את הנתונים, אנחנו מקבלים את הנתונים, ואני אומר לכם שאנחנו יודעים להפעיל את המערכות גם של ה'–י' בצורה שלא תגדיל את הסיכונים, לא תגדיל את ההדבקות. עשינו את זה. עכשיו, בסוף זה חוזר לאותו כשל מובנה, שלא נותנים לנו, לרשויות, לנהל את האירוע הזה כמו שצריך. יש 1,000 מקרי פינצטה שהיו יכולים להקל בצורה כל כך משמעותית על עשרות רבות של אלפי הורים ותלמידים. ושוב, מכסחת הדשא הזאת מאילת למטולה וכל מה שיש ביניהם נשאר אותו דבר, זה חלק מהבעיה. אין שום סיבה, לאור הנתונים, עוד פעם, כשאני מקבל את הנתונים של משרד הבריאות כהווייתם, כמו שהם אמרו, לא להמשיך ביישובים ירוקים, שמרבית המועצות האזוריות בוודאי הם יישובים ירוקים, לא להמשיך את מה שאנחנו יודעים לעשות, ועשינו את זה טוב. ולכן אני מצפה מחברי הוועדה, אני מחזק את רוח חברי הוועדה כמובן להתנגד לתקנות האלה. עוד כמה דברים. יש אי בהירות בהנחיות לגבי מה קורה במתווה בידוד לתלמידים בהסעות. תלמידים בהסעות זה הוורידים והעורקים של המועצות האזוריות. ברגע שהתגלה חולה מאומת אנחנו יודעים איך לעשות את זה, המתווה הוא לא ברור. עכשיו, אני אומר לכם: כשאני אומר שאני רוצה שהמתווה יהיה ברור זה לא כדי להגביל, זה כדי לאפשר עוד פעם שיקול דעת. כפי שאנחנו יודעים היום לסגור אירועים תוך שעה עד שעתיים, לסגור אותם הרמטית, עם תשאול מהיר. ואגב, זה הזמן גם לציין לחיוב מאוד גדול את המשל"ט של משרד החינוך. משרד החינוך, אני חושב, עשה פה קפיצת מדרגה אדירה בין הסגר הראשון לסגר השני ועכשיו, והוא היום יודע לתת מענים מאוד מאוד מהירים, ועל ידי זה גם למנוע את שרשראות ההדבקה. מה גם שאנחנו רואים לפי הנתונים שמשרד הבריאות מפרסם, שרוב ההדבקות לא קורות בכלל במערכת החינוך. ולכן אין באמת סיבה בניהול סיכונים נכון – להמשיך להפעיל את מערכות חינוך, כמובן את הבלתי-פורמלי ובוודאי ביישובים. אגב, אני יודע שאפרת היא בעצמה תושבת אחד היישובים הכפריים, והיא מכירה את המציאות הזאת, שהילדים אחרי צוהריים נפגשים. ואם לא תהיה מסגרת אז רק יחמיר את הבעיה ולא יקטין אותה. ולכן חשוב כן לעשות את זה. אנחנו רואים בעיה מאוד מאוד קשה, שיש מחסור בגננות מחליפות, מתוקף זה שחלק בבידוד וחלק אומתו, ואין מספיק גיבוי לרשויות לסגור גני ילדים, שזה, אגב, חלק מהיכולת שלנו למנוע שרשרת הדבקה, היכולת שלנו לסגור גני ילדים זה משהו משמעותי וצריך את העזרה - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מרכז השלטון המקומי מתנגד לסגר הזה? אפשר לשמוע את זה ברור? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> הוא לא שלטון מקומי, הוא מועצות אזוריות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, הוא שייך לשלטון המקומי. הוא יושב-ראש ועדת החינוך של מה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> של המועצות האזוריות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שנשמע את זה ברור. << אורח >> ערן דורון: << אורח >> והדבר האחרון שאני רוצה להגיד: נוצרה סיטואציה שבחלק מהכיתות יש ילדים שיושבים בבית ויש חלק שיושבים בכיתה. צריכים לייצר, וזה עוד פעם אתגר לא פשוט בצד הפדגוגי, לאפשר מצב שיש פה איזושהי למידה היברידית. אבל אם אני חוזר לבסיס, לליבה, צריך לאפשר לכיתות ה'–י"ב לחזור לספסל הלימודים, ולתת לנו לנהל את זה. זה הפתרון. תודה רבה, רם. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה לך, ערן דורון. לפחות מהזום, אחרונת הדוברים, נמצאת איתנו גם ציפי ברנד, סגנית ראש עיריית תל אביב. שלום, ציפי, צוהריים טובים, בבקשה. << דובר >> ציפי ברנד: << דובר >> אני מצטרפת פה לכלל הדוברים, שבאמת אנחנו חושבים שאסור לסגור את מערכת החינוך, אסור לסגור את המסגרות. זה סגר רע, זה סגר מזיק, ואין שום סיבה לעשות את זה. תראו, אנחנו עובדים, אני חושבת שבאמת הדגש צריך להיות, במקביל להישארות המערכת פתוחה, חוץ מהתפקיד יש לי גם שתי בנות בכיתה ז' ובכיתה ט', ואני אומרת לכם בכנות שאני לא הולכת לחייב אותם להמשיך להישאר מול הזום. גם נתוני הדיכאון, גם נתוני החרדה, גם מה שהן מביאות הביתה, לי כאימא קשה להתמודד עם זה, בטח לא מול הנתונים שאנחנו רואים לגבי אחוזי מנותקי הקשר. אם אתם שוחחתם על זה קודם פה, אני רוצה להדגיש: מסגר לסגר עולה אחוז מנותקי הקשר שיש למערכת החינוך עם התלמידים בשטח. אנחנו רואים את זה בנתונים, וצריך להבין שאם אנחנו לא ניתן על זה הדעת עכשיו יהיה קשה מאוד להחזיר את התלמידים האלה בטווחים של שנה-שנתיים ואפילו יותר מזה. אנחנו רוצים לפתוח את המסגרות. יש מספיק פתרונות יצירתיים, ואתם צריכים לתמוך בנו על מנת לפתוח את המסגרות בזהירות. ואני מצטרפת פה לדברים של יפה. תראו, אני שוחחתי עם לא מעט בתי חולים במהלך סוף השבוע הזה, אנחנו מנסים לבדוק את האפשרות למתן חיסונים. אפילו בשיחה שקיימתי עם בית החולים וולפסון בסוף השבוע הזה ממש, עם הסמנכ"לית, ניתן לבצע חיסון של עובדי הוראה של 400 באחר הצוהריים אחד. זאת אומרת, זה בערך טווחי הזמן, אפשר להזמין אותם אחר צוהריים אחד ולבצע חיסון מיידי של עובדי הוראה. זה עניין של תעדוף וזה עניין של החלטה. ואני חושבת שהקריאה שצריכה לצאת מפה היום של הוועדה זה קודם כול חיסון מיידי של עובדי ההוראה, ממש של מאות עובדים שיגיעו לבתי החולים ברגע שהממשלה תיתן למעשה את האישור, ואפשר כבר, אני חושבת, מיום שלישי או רביעי הקרוב לתעדף את זה. אבל במקביל, יצטרכו פה ארגוני המורים, אני חושבת, ללכת איתנו ולהשאיר את המערכת פתוחה. אי-אפשר, אי-אפשר לשלוח את הילדים האלה עוד פעם הביתה. הם חזרו לפני שבועיים בסך הכול, שבועיים או שלושה, לתוך המערכות. הילדים האלה לא יחזרו אלינו שוב. ואני אומרת לכם, גם על ילדים נורמטיביים, גם על משפחות מסודרות, על אחת כמה וכמה על משפחות מוחלשות או ילדים בלי פיקוח. אנחנו חיים באשליה כאילו ילד בן 11, 12, 13 יכול להסתובב בלי פיקוח במהלך ימים שלמים כשההורים נמצאים בעבודה, שזה נשמע לכם בכלל סביר. זה לא משהו שבכלל אפשר להעלות על הדעת, והוא בלתי סביר. ואני חושבת שלעלות מול תועלת שלנו פה אנחנו צריכים להשאיר את הילדים האלה במערכת, ולהוציא מפה קריאה מאוד מאוד ברורה עכשיו לחיסון מיידי של עובדי ההוראה. זה המהלך שצריך לצאת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ציפי, האם זאת עמדתה של עיריית תל אביב, זאת אומרת זאת העמדה הרשמית? << דובר >> ציפי ברנד: << דובר >> כן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יופי. תודה. << דובר >> ציפי ברנד: << דובר >> לא שוחחתי עם ראש העיר, אבל בנושא של החיסונים המיידיים לצוותי ההוראה הוא בפירוש תומך בעמדה הזו, בוודאי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להצטרף גם לאחרונת הדוברים מעיריית תל אביב. << דובר >> ציפי ברנד: << דובר >> ציפי ברנד, סגנית ראש העיר, ממונה על הגיל הרך. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני צריך לצאת ולחזור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חבל. אתה יודע, יש חברת כנסת בוועדת קורונה שעשתה קריירה על הסיפור של הקורונה. אל תיעלם. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא, זה מילא, צריך להצביע. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תסמכו עליי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> קריירה שלמה היא עשתה, היא קיבלה מקום שני בגלל זה. << מנהל >> (היו"ר תהלה פרידמן, 12:23) << מנהל >> גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להצטרף לארגוני המורים, יש מה שנקרא בדיעבד. אני אצביע בעד התקנות אך ורק בגלל שלא נמצא פתרון לעובדי ההוראה. אני מצטרפת למה שאמרה יושבת-ראש הסתדרות המורים יפה בן דוד. יש לנו אחריות שמוטלת עלינו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל היא לא המליצה - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> היא אמרה: עד שיתחסנו עובדי ההוראה. מאיר, אני שמעתי אותה, נכנסתי בדיוק כשהיא דיברה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> היא תשבית את מערכת החינוך לחודשיים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, כשעובדי ההוראה כולם יתחסנו - - - << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אבל החוק אומר שאנחנו מחסנים בן אדם, אחרי שלושה שבועות חיסון שני, אחרי עוד שלושה שבועות עד שזה אפקטיבי. בוא נמתין חודשיים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז אנחנו יכולים לסכן את חיי עובדי ההוראה? << אורח >> מירום שיף: << אורח >> רגע, ואת הילדים לא נסכן? למה לדאוג? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני חושבת על הילדים לא פחות ממך. לא פחות ממך. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> רגע, רגע. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> למה לא דואגים לצד הנפשי של הילדים? לא אכפת לך מהם? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תאמין לי שאני חושבת. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> די, מספיק עם זה. קטי, את לא דואגת במילימטר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל יש לנו כבר עובדי הוראה שמתו מהמחלה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> גם יש ילדים שחוו אובדנות. זה לא מעניין אותך? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מעניין אותי יותר מכל אחד אחר, בסדר? אני גם הייתי מורה. אבל אוי ואבוי אם עובד הוראה אחד ימות בגלל הקורונה. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> רגע, תן לחברת הכנסת שטרית להשלים. רק מעניין אותי, את גם בעד שא'–ד' לא ילמדו? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, א'–ד' אמרו שההדבקה שם היא נמוכה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> למה? יש שם מורים. בוא נדאג להם, אולי הם יידבקו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ולכן הסיכויים שעובדי הוראה יידבקו הם נמוכים יותר. אני מקבלת את הטענה הזו. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> לא ראית את הנתונים, הנתונים זה אותו דבר. ב' וח' זה אותו דבר. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> לא היית פה. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> אוקיי. קטי, השלמת את דברייך? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אני הגעתי באיחור, כי הייתי עד עכשיו בוועדת החוקה, שדנה ותמשיך לדון עוד כמה שעות כנראה בכל הנושא של התקנות ההזויות האלה והסגר ההזוי עוד יותר. אני אגיד את הדברים שלי מאוד בקצרה. קודם כול יש פה בוודאי בעיה מערכתית שנוגעת לכל הגורמים – הורים, מורים, תלמידים. והנקודה היא איך מוצאים את דרך המלך, שתשרת בצורה הטובה ביותר, והיא לא תהיה הצורה האידיאלית כי אין, אלא בצורה הטובה ביותר את כולם. כאן אני חולק על חברתי חברת הכנסת שטרית. למה? קודם כול אני מסכים עם מה שאמרה יפה בן דוד, שאסור בשום פנים ואופן לסכן את המורים. הבעיה היא שאם לא מחזירים את התלמידים מה'–י' ללמוד כמו האחרים, הסכנה שהם יהיו בה יותר גדולה. כלומר, בגלל זה אני אומר שאין פה מצב שהוא אידיאלי. יש פה מצב של סכנה. אנחנו יודעים, ממה שאומרים מאנשי המקצוע, וגברתי היושבת-ראש, אני גם מאוד אשמח אם ייתנו לקרני גיגי לדבר מהפסיכולוגים, שתאיר גם את הנושא הזה. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> למי? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> קרני גיגי נמצאת גם כן. שיש לה גם להאיר זווית מאוד חשובה מהצד הפסיכולוגי. אני מציע שייתנו לה גם לדבר. אז אני לא אחליף אותה – אני גם לא יכול, קטונתי – אבל מה שאני יודע ממה שקראנו כולנו: הנזקים שהילדים סובלים מהם, נפשית, רגשית, פדגוגית, ועוד רשימה ארוכה, הם נזקים שבחלקם בלתי הפיכים. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> לא בחלקם, כולם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כולם בלתי הפיכים. עוד יותר גרוע. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> הם כולם בלתי הפיכים. אנחנו מאבדים את הילדים האלה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> לכן אסור בשום פנים ואופן לקבל את התקנות הפוגעניות האלה. מאידך, אני מסכים עם מה שיפה אמרה, אסור גם לסכן את המורים. לכן אני פונה פה לשר הבריאות ולממשלת ישראל ככלל: שימו את כל המורים בראש הרשימה של המחוסנים. זה דבר שייתן מענה גם למורים, גם לתלמידים, גם להורים. תהפכו את המורים להיות ראשונים, לצד הקשישים וקבוצות הסיכון, בחיסון. ובמקביל לא לסגור ולו לרגע נוסף את מערכת החינוך בשום כיתה ובשום סוג. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> תודה רבה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> אנחנו גם ראינו בנתונים שאין הבדל. פשוט אין. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> אוקיי. אני ממש מבקשת משניכם, נראה לי שדיברתם הרבה, אני רוצה לתת לאנשים שלא דיברו. יש לנו עוד שני דוברים לפני הצבעה, אני חושבת. יובל, מועצת התלמידים הארצית, דיברנו עליכם המון, אנחנו נשמח לדבר אתכם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תתני גם לד"ר גיגי. אני חושב שזה מאוד יעזור. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> בסדר, לד"ר גיגי. אז יהיה לנו שלושה, בסדר. יובל, קדימה. << אורח >> יובל גודקר: << אורח >> קודם כול, אני רוצה להודות על ההחלטה להשאיר את כיתות י"א-י"ב בלימודים הפיזיים. הלחץ שלנו לקראת הבגרויות הולך וגובר מיום ליום, וההחלטה הזאת באמת גורמת לנו להרגיש שיש מישהו שמבין אותנו. אבל חשוב לי להגיד, שבית ספר זה לא רק לימודים, וזה בטח לא בייביסיטר. בית ספר זה מקום מפלט לבני נוער, לבנות נוער, מקום מפגש עם חברים, מקום שבו אנחנו יכולים לאוורר את הרגשות שלנו. מעבר לפער הלימודי שנפתח בעקבות הלמידה המקוונת, בסגרים הקודמים כבר ראינו פגיעה משמעותית בבריאות הנפשית שלנו, התלמידים. הרגשות שלנו זה לא משחק, זה יהלום שצריך לשמור עליו. לכלוא את אותן כיתות שוב בבתים, ולהושיב אותם מול המחשבים שוב במשך שמונה שעות ביום ללא הפסקה, זה לא הפתרון. אנחנו קוראים לכם: אנחנו בני אדם, לא רובוטים. לא ניתן שישחקו בנו. תנו לנו להגיע למרחב הבטוח-רגשית שלנו. תעזרו לנו לשמור על השפיות שלנו והבריאות הנפשית שלנו. אני לא אדבר יותר מדי, אני רק רוצה שתבינו שבסופו של דבר מדובר בעתיד שלנו, ונזקים שעם השנים פשוט הופכים להיות בלתי הפיכים. תודה רבה. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> תודה, יובל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קצר ולעניין. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> כן, את אות ומופת לדיבור קצר. תודה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> וקולע. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> ד"ר גיגי מפורום הפסיכולוגים. << דובר >> קרני גיגי: << דובר >> תודה על רשות הדיבור קודם כול, ויובל שדיברה לפניי דיברה מדהים, אני חושבת. אני גם אהיה קצרה. אני אגיד כמה דברים: דבר ראשון, אני חושבת שהמוגנות של הצוותים החינוכיים היא קריטית בכלל להצלחה של כל מערכת החינוך. אנחנו רוצים צוותים חינוכיים לא חרדים, שפנויים לתלמידים, שפנויים להכיל את התלמידים שעוברים דברים לא פשוטים בימים האלה, ובמובן הזה אנחנו לגמרי תומכים בקריאה לחסן את המורים. הדבר השני, ואני רוצה להצטרף לכל מה שנאמר כאן לפניי ולהורים שדיברו, אכן בחוץ משתוללת מגפה נפשית בסדרי גודל גדולים, שאנחנו עדיין לא מודעים לכל ההיקף של המגפה הזאת. אנחנו מדברים על דיכאון, על אובדנות, על בדידות, על ילדים שנסוגים. ובית ספר הוא לא בייביסיטר, בית ספר הוא מרחב שגם אמור לענות על צרכים התפתחותיים של ילדים, בדיוק כמו שיובל דיברה כאן לפניי. עכשיו, אני חושבת שכל הדברים שעולים כאן הם פתירים, אנחנו כבר שנה בסיפור הזה. המערכת כבר יודעת להיות גמישה. יש כל מיני פתרונות לאיך אפשר להביא ילדים בקבוצות קטנות, עם לשמור על הבריאות שלהם מצד אחד מבחינת הקורונה, אבל גם עדיין להחזיק את הבריאות הנפשית שלהם כקריטית להתפתחות שלהם, כי באמת שיש ילדים שהסגר הזה הוא גזר דין נורא בשבילם – ילדים בסיכון, ילדים ממשפחות מורכבות, וגם ילדים אגב שלא היו קודם בסיכון ועכשיו נכנסו למעגלים האלה. הנקודה האחרונה שאני רוצה להגיד זה שבתוך כל הדבר הזה נדהמנו עוד פעם לגלות כי הפסיכולוגים החינוכיים עוד פעם לא הוחרגו בתקנות של השלטון המקומי, דבר שעוד פעם מאפשר לרשויות להוציא אותנו לחל"ת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה נושא חמור בעיניי. << דובר >> קרני גיגי: << דובר >> וגם הדבר הזה, המשמעות שלו היא הרת גורל, כי אם יהיו שפ"חים שייסגרו, המשמעות היא שלא נוכל להמשיך לתת טיפולים ומענים רגשיים לילדים שגם ככה נמצאים במצב מאוד קשה. תודה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תהלה, אני רוצה להגיד משהו חשוב: חלילה, אבל היה צריך שריפה בכרמל בכדי שנעריך את הכבאים. וכנראה שהתוצאות של המגפה הזאת, שאנחנו מגלים מחדש שבית הספר, מה שאנחנו אומרים כבר הרבה שנים, הוא לא רק בייביסיטר, ושהמורים הם אנשים שעושים עבודה נהדרת. אני שמח שמתוך כל הבלגן הזה והכאוס לפחות זה מתחיל להשתרש בציבור הישראלי, שהמורים נושאים על הגב שלהם את החברה הישראלית. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> שנאמר: always look on the bright side of life. זה היה לימוד זכות יפה על המגפה ועל 2020. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לגבי השירותים הפסיכולוגיים, אני רק רוצה להגיד לך שהשירותים הפסיכולוגיים בבתי הספר גם הם מוחרגים. איפה שמפנים לחוק לגבי החינוך המיוחד, באותה רשימה גם מתייחסים לשירותים הפסיכולוגיים, שהם גם יכולים לפעול כרגע. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאל יוראי, אנחנו רוצים שתבדקי את זה בבקשה, כי זה חשוב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את מי את מייצגת, את משרד הבריאות? אולי תבטלו את הגזירה הזאת? באמת, תבטלו את הגזירה הזו. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הם כבר מוחרגים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אבל עכשיו עם כל המתמחים. עשיתם טעות מאוד קשה עם הרפורמה – עכשיו, בעת הזו, בזמן הקורונה? תנו לעסק הזה לעבוד. תבטלו את הגזירה הזו. הגשתי על זה שאילתה לשר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יוראי שאל לגבי כיתות עם ילדים עם צרכים מיוחדים שנשארים אחרי י"ב. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> "מגמה לעתיד". << אורח >> טל פוקס: << אורח >> גם זה מוחרג. << יור >> היו"ר תהלה פרידמן: << יור >> ד"ר עינת טסלר. << מנהל >> (היו"ר מאיר כהן, 12:34) << מנהל >> << דובר >> עינת טסלר: << דובר >> צוהריים טובים. אז אני גם לא אגזול הרבה מזמנכם. אני בעצם מייצגת את אגד"ל – האגודה למומחים ללקויות למידה בישראל. ואני אדבר על שתי סוגיות: אחד, החרגה בעצם של האבחונים הדידקטיים וההוראה המתקנת בזמן הסגר. קחו ככה דקה לחשוב על כל הדברים שדיברנו עליהם היום, על כל ההשלכות הנפשיות, הרגשיות, הלימודיות, של כלל התלמידים בישראל. בואו נחשוב שנייה על תלמידים לקויי למידה, שיש להם פערים משמעותיים שלא מצליחים לגשר עוד על הפערים מהסגר הקודם. הם לא תמיד מקבלים כרגע את התמיכה שהם בעצם ראויים לה ובעצם בית ספר מחויב לתת להם בגלל כל ענייני הקפסולות וזה שמורות שילוב בעצם אחראיות על דברים נוספים. ומה שקורה בסופו של דבר, שהילדים האלה לא מקבלים הוראה מותאמת לא אחר הצוהריים ולא בזמן בית הספר. אני רק אגיד מה זה הוראה מותאמת. בניגוד לשיעורים פרטיים, שאנחנו משום מה משויכים אליהם ביחד וזה בסדר, הוראה מותאמת זו הוראה שמותאמת לילדים לקויי למידה שאובחנו כך, שיש להם איזושהי לקות מולדת נוירולוגית בתחום הכתיבה, קריאה, הבנת הנקרא, הבעה בכתב, שזה מיומנויות בסיסיות, זה לא באיזשהו מקצוע ספציפי, איזשהם תחומים שהם חוצים מיומנויות. והילדים האלה שבעצם נכנסים לזומים, שנכנסים לכיתה, ולא מקבלים את התמיכה הזאת בזמן הסגר, אני לא רוצה לדבר בכלל על ההשלכות הלימודיות אלא יותר על ההשלכות הרגשיות, הייאוש של ההורים על זה שבעצם הם פותחים עוד יותר פערים ומאוד מאוד קשה לצמצם אותם. ההשלכות של זה יכולות להיות ילדים שבסופו של דבר יגיעו לחינוך מיוחד, כי לא מצליחים לתת להם את התמיכה הראויה, ולא לומר נשירה מלימודים שזה במקרה היותר-חמור. הסוגיה השנייה שאני רוצה לדבר עליה זה אבחונים דידקטיים. אבחונים נעשים לילדים מתבגרים וסטודנטים, למפות את היכולות שלהם ואת תחומי הקושי שלהם, ובהתאם לזה ליצור איזושהי תוכנית התערבות מותאמת אליהם. כרגע אנחנו לא רשאים לעשות את זה, אנחנו מאוד מאוד רוצים לקבל החרגה בתחום הזה. ילדים שלא מאובחנים – קודם כול לא יכולים להתקבל לוועדות שילוב לשנה הבאה, לקבל סל שילוב. ילדים שלא יכולים לקבל התאמות בבגרויות, כי עוד פעם, המועדים לא השתנו בהתאם לסגרים. וזה אומר שעוד חודש-חודשיים בית הספר צריך להגיש בקשות לוועדות להתאמות בבגרויות לנבחנים בהשכלה גבוהה, כשתקופת המבחנים מתחילה עוד חודש, והילדים שלא יכולים לגשת לאבחון לא מממשים זכות בסיסית שלהם לשוויון, להיבחן כמו שאר הילדים, להביא את הפוטנציאל שלהם, כמו שאר התלמידים המתבגרים והסטודנטים, שזאת זכות בסיסית מאוד מאוד משמעותית. חשוב לציין, שהוראה מתקנת ואבחונים נעשים בבית התלמיד או בבית המאבחן, שומרים כל רגע על כל התו הסגול, מרחק וכו'. אנחנו לא שונים מפסיכולוגים, אנחנו לא שונים ממרפאות בעיסוק, אנחנו שומרים על הכללים, והנחיצות שלנו בשטח היא כמו כל שאר תחומי הטיפול האחרים. אנחנו ממש ממש מבקשים החרגה להוראה מותאמת ולאפשר אבחונים דידקטיים בתקופה הזאת. זה משמעותי, זה קריטי ויש לזה השלכות רבות לעתיד. תודה רבה. << מנהל >> (היו"ר רם שפע, 12:37) << מנהל >> << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, את צודקת לחלוטין. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> האם גם לגבי ההוראה המתקנת וגם לגבי האבחונים הדידקטיים – זה גם במצב הקיים לא אפשרי להבנתך, או שרק לפי תקנות הסגר תיווצר בעיה? << דובר >> עינת טסלר: << דובר >> קודם כל עכשיו לפי תקנות הסגר כתוב שהוראה מותאמת ואבחונים דידקטיים לא ניתנים כמו כל שאר המגבלות של הסגר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> איפה את רואה את זה שם? אני לא ראיתי שום סעיף כזה, אין סעיף ספציפי שמתייחס לזה, לכן חשוב לי להבין האם היום המצב מאפשר - - - << דובר >> עינת טסלר: << דובר >> יש, אנחנו קיבלנו איזשהו מסמך שכתוב שם שיעורים פרטיים והוראה מותאמת לא ניתנים החל מהיום בשעה חמש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה כנראה בנהלים ופרשנויות. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היא אומרת שהם קיבלו מסמך. טל פוקס: לגבי התקנות להגבלת פעילות - - - << דובר >> עינת טסלר: << דובר >> אז אנחנו נשמח לאיזשהו סעיף החרגה ממש ספציפי להוראה מותאמת, כי יש שם כל מיני דברים מהמינוחים – שיעורים פרטיים ודברים אחרים שהם בניגוד לפסיכולוג - - - < דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כדאי שתעבירי לוועדה כרגע את המסמך הזה שקיבלתם, כדי שנוכל להתייחס, כי בתקנות עצמן זה לא כתוב. << דובר >> עינת טסלר: << דובר >> אנחנו נתייחס למסמך, אבל בכל אופן אנחנו נשמח לאיזושהי הבהרה בניגוד לשיעורים פרטיים, משהו ספציפי בנפרד להוראה מותאמת ולאבחון דידקטי, משהו שהוא יותר מפורש, שהוא נתון לפרשנויות כי אנחנו נכנסים לכל מיני קטגוריות נוספות, שהן לא בהכרח אנחנו. נשמח לאיזושהי התייחסות ספציפית למונחים ללקויות למידה, להוראה מותאמת ולאבחון דידקטי, שהם משהו שאפשר לעשות במגבלות התו הסגול כרגע. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ככל שמדובר על תלמיד עם צרכים מיוחדים שזכאי להוראה מתקנת כחלק מסל שילוב שנחשב תחת הכותרת של חינוך מיוחד, הוא כן יכול לקבל את הדברים האלה להבנתי, בטח בתוך בית הספר. השאלה אם זה באמת המצב, יכול להיות שזה רחב יותר וזה גם לתלמידים שהם לא תחת הכותרת הזו, ואז אני מניחה שכאשר המערכת תעבוד כסדרה, זה מתקיים והבעיה היא כשהיא לא תפעל, אם היא לא תפעל כסדרה, איך נותנים את המענה הזה. זה עניין אחד. העניין של האבחונים, היום טיפול פסיכולוגי או מפגש אצל פסיכולוג, יש לו חריג דרך התקנות הכלליות הגבלת פעילות, זה לא כל כך קשור ישירות לחינוך. יכול להיות שהמאבחנים מהתחום הזה של אבחונים דידקטיים לא נכללים תחת הפרשנות של הטיפול הפסיכולוגי, ואז זה מצדיק – אבל לדעתי זה לא בוועדה הזו, אלא בוועדת החוקה, חוק ומשפט –זה מצדיק שם חריג ספציפי בנוסף לטיפול רפואי, שהוא רחב, והוא כולל טיפול פסיכולוגי וכל מיני אבחונים שנעשים אולי אצל פסיכולוג, את זה לא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את מדברת עכשיו על אבחונים, כשיש כרגע רפורמה במשרד הבריאות לביטול המתמחים הפסיכולוגים, שזה אומר 50% מהטיפולים, אם לא יותר, אינם – אינם. אני לא יודעת אם זה התפקיד שלך, אבל את צריכה כרגע לקרוא לביטול הרפורמה באמצע הקורונה. רפורמה באמצע קורונה? אני עוד לא הבנתי מה השיקולים להפעיל כרגע רפורמה בתקופת קורונה. נמצאת פה נציגת משרד הבריאות. אולי כדאי לשאול מדוע עושים דבר כזה. למרות שמדובר בשר ממפלגתי, אני מאוד כועסת שכרגע 50% מהפסיכולוגים הולכים הביתה במבחן התמיכה. זה פשוט לא יאומן, מי צריך את זה עכשיו? עכשיו בעידן הקורונה, במקום שנתבשר על תוספת תקנים, בעיקר בגלל שההורים שיושבים פה מדברים אתנו על מצב נפשי מאוד קשה של ילדים מסוימים, בעיקר בתיכון, צריכה קודם כל לצאת מכאן קריאה לבטל את הרפורמה הזאת, לפחות לדחות אותה עד אחרי הקורונה. מה פתאום עכשיו לבטל את כל הפסיכולוגים? זה לא יאומן. זאת הזעקה שצריכה לצאת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה לא התפקיד של תמי, היא יועצת משפטית, היא לא מנהלת מדיניות, אבל את צודקת. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני יודעת, תמי כרגע מדברת על אבחונים. חברים, אנחנו לא מדברים על הקצפת, אתם מדברים על האבחונים? לא יהיו אבחונים, לא בגלל הקורונה, לא בגלל הסגר. לא יהיו אבחונים כי אין פסיכולוגים. אין פסיכולוגים, תכניסו לראש, ביטלו את הנושא של המתמחים. מביאים רפורמה של מבחן לתמיכה? תגידו, איפה אתם חיים, על איזה ירח? << דובר >> עינת טסלר: << דובר >> אני רק רוצה להתייחס לדברים שנאמרו מקודם. קודם כל, הוראה מתקנת ואבחונים נעשים בדרך כלל מחוץ לבית הספר. אנחנו מדברים כרגע על ההגבלות שמחוץ לבית הספר לילדים, שככל הנראה גם לא מקבלים כרגע בתוך בית הספר איזושהי תמיכה – שוב, בגלל המגבלות של הקפסולות ומורות שילוב שנותנות מענה בתחומים אחרים. אמרו לנו שזה תחת ועדת החינוך, אז מאוד נשמח אם זה ייכנס איכשהו למסמך שלכם באופן מפורש – שוב, הוראה מותאמת ואבחונים דידקטיים, לתת מענה לילדים לקויי למידה, שלא יכולים לקבל דברים כאלה בזום. זה חייב להיעשות אחד על אחד בבית התלמיד או בבית המאבחן, שוב תוך שמירה על התו הסגול, כמו כל טיפול אחר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תודה רבה. חברים, אנחנו נאפשר לתמי היועצת המשפטית של הוועדה כרגע להסביר את המשמעויות, אחרי זה אני אגיד כמה דברים לסיכום ואז אנחנו נעבור להצבעה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כמו שאמרתי קודם, נקרא את התקנות, הוועדה יכולה לאשר את התקנות כמו שהן, לא לאשר את כל התקנות, היא יכולה לא לאשר חלקים בתקנות שעומדים בפני עצמם. אני אתן דוגמה, אם תסתכלו לא בנוסח המשולב, בנוסח המקורי, בפסקה 1(1) יש שורת פסקאות שמבקשים למחוק, חלקן עוסקות בפעילות בשטחים ציבוריים, חלקן עוסקות בהכשרה מעשית למבוגרים. אפשר גם להחליט שאת אחת מהפסקאות האלה לא מאשרים, מכיוון שהיא עומדת בפני עצמה, אפשר לשנות את התוקף של התקנות, אלה הדברים שהוועדה יכולה לעשות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אפשר להוסיף שהוועדה קוראת במכתב למשרד הבריאות לפתוח מידית, במסגרת המוגנות על אנשי ההוראה, אבל אתה צריך לנסח את זה ולהוציא את זה בכתב בשם הוועדה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל מאיר, אתה פונה ומה אז? אומרת לך פה נציגת משרד הבריאות שאין חיסונים לעובדי הוראה בשלב הזה מלבד בני 60. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קטי, לא בטוח, זה עניין של סדרי עדיפויות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני שמעתי את ד"ר אפללו אומרת שיש סדרי עדיפות. אנחנו מבקשים במסגרת סדרי העדיפות - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל מאיר, צריכה לצאת התחייבות. יושבת ראש ארגון אומרת, שאנחנו כחברי כנסת מסכנים חיי אדם. אנחנו מסכנים חיי אדם. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל יש פה סכנה לתלמידים - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, זה ברור שיש סכנה לתלמידים, אבל לפחות שתצא התחייבות – אין, אין את זה. הם אומרים לך שלא, הם אומרים חד-משמעית שלא. אז בוא נצא להתייעצות, נבדוק עם שר הבריאות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא לא לא התייעצות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני אצא להתייעצות, מותר לי מרב. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חברים וחברות, כרגע תמי מסבירה את המשמעויות של התקנות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עוד שתי נקודות. לגבי הנושא שעלה בצורה הכי חזקה, הלימודים בכיתות ה' עד י', כמו שכבר עלה קודם, מדובר על תקנה 1 – 2, שזה החלפה של פסקה (2א7) בתקנות הקיימות. המשמעות של לא לאשר את הפסקה הזו, היא לחזור לנוסח שקיים עד היום בתקנות, שאומר שהלימודים בכיתות ה' עד י"ב יתקיימו, אבל לפי הרמזור, זאת אומרת רק ביישובים שהם ירוקים וצהובים, לא כתומים ואדומים, מה שמפורט בתוספת החמישית, שיכול להיות שהוא לא לגמרי מעודכן להיום, גם את זה צריך לקחת בחשבון, אבל זאת המשמעות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מבקש שתחזרי על זה בבקשה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בנוסח המשולב אפשר לראות מה נמחק ומה ירד. כרגע תקנה (2א7) אומרת: לימודים של כיתות ה' עד י"ב בבית ספר הנמצא בשטחה של רשות או אזור המפורטים בתוספת החמישית, ואלה האזורים שלפי הרמזור נכון לאז, היו ירוקים וצהובים. התיקון היה להחליף את הפסקה הזו בפסקה שאומרת: לימודים של כיתות י"א ו-י"ב בבית ספר, כל בית ספר בלי רשימה ובלי תוספת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא יוצאים החוצה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אי קבלת התיקון, משמעו לחזור לנוסח הקיים או לא לשנות את הנוסח הקיים, וזה אומר ה' עד י"ב לפי מה שבתוספת, זה השינוי הזה. אם אתם תחליטו לא לאשר חלק מהמחיקה של פסקאות מסוימות, למשל פעילות בשטח ציבורי, פעילות של תנועות נוער בשטח פתוח וכו', יש גם תיקונים שמוחקים את התקנה הספציפית, שמתייחסת לכל אחת מהפעילויות האלה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אז אנחנו נעבור להצבעה. אגיד כמה דברים לפני זה. << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> אולי כדאי לקרוא כל תקנה בהצבעה ולסביר מה המשמעות שלה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אין בעיה, נתחיל בתקנה המשמעותית ונעבור לשאר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה? אפשר שתקראי את הכול. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אבל אנחנו צריכים להצביע בסעיפים נפרדים. קודם כל, אני שמח שאני רואה שיש פה כמעט קונצנזוס להבנה. << דובר >> אפרת אפללו: << דובר >> מה, לא הצלחתי? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא הצלחת, אבל הקשבנו קשב רב לנתוני משרד הבריאות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה לא את, זה אנחנו... << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני רוצה להזכיר לכולם, אין פה גחמה של רגע. במשך כמה חודשים אני וכל אחד כמעט מחברי הוועדה אמרנו פה באין ספור הזדמנויות ובתקשורת וברשתות שלנו, שאנחנו חושבים שאם יש סגר, אסור לסגור את מערכת החינוך. זאת הייתה העמדה שלנו מהרגע הראשון, ואנחנו נשארים עקביים. << דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >> אבל היא לא נסגרת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני חושב שהמדיניות הזאת שמאפשרת לגנים ולכיתות א' עד ד' ללמד, בגלל שהם צריכים בייביסיטר, ולכיתות י"א עד י"ב יש בגרות, נחזיר גם אותם, אבל אז נשכח ארבע שכבות, שזה שליש מהמערכת. בעיניי, המחיר כרגע כבד מדי ואמרנו את זה, אני בטוח שגם אתם. כמות ההודעות מהורים, מבתי חולים היא אין סופית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תגידו להם שבשעה 12 לא כדאי לשלוח, כי זה מעצבן, זה לא מסייע. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מה שאנחנו עושים פה זאת ההחלטה הכי אחראית לאור הסיטואציה. חשוב לי להגיד ששוחחתי לפני דקות אחדות עם שר הביטחון בני גנץ, שביקש ממני לעקוב אחרי נתוני משרד הבריאות אחרי שאנחנו מחליטים את ההחלטה הזאת, לאור החשש של המוטציה הבריטית. יש כל מיני השפעות על התחלואה. לצד ההבנה שהמערכת צריכה לחזור, אנחנו גם אחראים. אני מבקש ממשרד הבריאות לעדכן אותנו בשוטף בנתונים, ואם נראה שיש השפעות דרמטיות שלא ידענו לצפות לפני זה, אנחנו נחזור לפה ונקבל החלטות, אבל כרגע ההחלטה שלנו בעינה. << דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >> שכחתי להגיד. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה בסדר, היו מספיק אנשים שלא שכחו להגיד לי את מה שאת שכחת. << דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >> לא, על המוטציה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה לפי הסעיפים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש גם מחקר לגבי המוטציה, אמרתם את זה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אנחנו קוראים את הנוסחים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> "בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4 ו-10 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 מתקינה הממשלה תקנות אלה". ברישא צריך להופיע "ובאישור הוועדה". "תיקון תקנה 2 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך), התש"ף-2020, (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 2(ב) –" עכשיו זאת מחיקת פסקאות, אני אגיד על כל אחת מה היא. פסקה (2א3) היא הפסקה של פעילות בשטח פתוח של איש צוות העובד בבית ספר יסודי או על-יסודי. אגב, על חלק אתם יכולים להצביע שאתם לא מאשרים ועל חלק כן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> קודם נעבור על הסעיף של כיתות ה' עד י' ואחרי זה את שאר הסעיפים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז זה 1(2), זה שמיד אחריו, שכתוב בו: "(2) במקום פסקה (2א7), יבוא: "(2א7) לימודים של כיתות י"א ו-י"ב בבית ספר". << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כלומר, אם אנחנו מבטלים את הסעיף הזה עכשיו - - << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> אם אתם לא מאשרים אותו - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> - - אז כיתות ה' עד י' חוזרים ללימודים, נצביע על זה בנפרד, נכון? << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> וזה מחזיר גם את התוספת של רמזור. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מעלה להצבעה את הדבר המרכזי, אני מודה שאפילו בהתרגשות מסוימת, שאנחנו יכולים באמת להשפיע עכשיו על מאות אלפי תלמידים ותלמידים שיחזרו ללימודים. אני מעלה את זה להצבעה, מי בעד לבטל את הסעיף שמשאיר אותם בבית? הצבעה אושר. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> רם, אני רוצה התייעצות סיעתית בבקשה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני חייב עכשיו לאשר התייעצות סיעתית? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> באמצע ההצבעה? התחילה כבר ההצבעה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא לא, היא לא התחילה, למה אתם אומרים? << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> התחילה ההצבעה, הוא העלה להצבעה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, הוא רק הכריז, היא לא התחילה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני עם היד למעלה, התחילה ההצבעה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא נכון. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה נקרא התחילה ההצבעה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> רם, אני מבקש התייעצות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זאת גניבת דעת. רם, אתה עכשיו גנבת את הדעת. לא לא, הוא הכריז, הוא ביקש רשות לדבר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אבל כבר אמרתי תוך כדי שאני מצביע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה אמרת, לא הכרזת "אני עובר להצבעה". << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אמר. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> הכריז שמונה פעמים שהוא עובר להצבעה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא יאומן, לא יאומן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אומרת פה היועצת המשפטית שהיא חושבת שעברתי להצבעה - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> עברת להצבעה חד משמעית. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> - - אפשר לבדוק את זה אחרי בפרוטוקול, תהיו רגועים, יש לנו עוד הרבה סעיפים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש פרוטוקול. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז נבקש רביזיה, מה לעשות? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אתם יכולים גם לבקש רביזיה. היא בודקת, יש עוד סעיפים בכל מקרה, אז אנחנו ממשיכים לסעיפים הבאים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ספרתם את הידיים? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כן, ספרנו. ההצבעה עברה, ההחלטה של כיתות ה' עד י' התקבלה. עכשיו אנחנו ממשיכים לסעיפים הבאים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> המשמעות היא לא לאשר את תקנה 1(2). אני חוזרת לתקנה 1(1), שיש בה מספר פסקאות, שמוצע למחוק אותן. פסקה (2א3) שעניינה "פעילות בשטח פתוח של איש צוות העובד בבית ספר יסודי או על-יסודי, או של איש צוות העובד במוסד להשכלה או הכשרה מקצועית לבגירים, עם תשעה עשר תלמידים של בית הספר או המוסד" "לכל היותר, ולמעט טיול הכולל לינה" – זו פסקה אחת. (2א5) זו הפסקה שעניינה ב"הכשרה מעשית או לימודים מעשיים במוסד להשכלה או הכשרה מקצועית לבגירים, שבהתאם לאופיו ולטיבו של הלימוד, לא ניתן לקיים באופן מקוון, בשל צורך בציוד או בתשתיות החיוניים ללימודים". << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אלה המעבדות באוניברסיטאות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אלה לא המעבדות באוניברסיטאות, זה דווקא כל מיני קורסים מקצועיים, שהם לא אוניברסיטאות. (2א8) שעניינה "לימודים בכיתות י"ג ו-י"ג במכללה טכנולוגית מוכרת כהגדרתה בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים", "שפועלת בסמוך למוסד חינוך שהותרה פעילותו לפי סעיף 10(ג)(4) לחוק ומספקת לימודי המשך למוסד כאמור", שזה לימודי המשך, לימודים של נוער נושר ובסיכון בגילאים שהם בגיירם. (2ב1) זו "פעילות בשטח פתוח של תנועת נוער או ארגון נוער בשטחה של רשות או אזור המפורטים בתוספת החמישית", כלומר: גם זה הולך לפי הרמזור. פה מציעים למחוק את כולם. הדגשתי קודם, שאתם יכולים גם לאשר מחיקה של חלקן ולא של כולן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אנחנו לא רוצים למחוק, אנחנו רוצים שאלה אכן, כרגע בשלב הזה לצערנו, לא יתקיימו. אני מקווה שלא לאורך כל התקופה. אנחנו יכולים להחליט שאנחנו עושים סעיפים בנפרד, לצורך העניין, יכול להיות - - - << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני מתנגד לפסול פעילות בשטח פתוח. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בדיוק, רציתי להגיד. יכול להיות שספציפית את הפעילות בשטח פתוח - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אין סיבה לפסול. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני אשמח לפני זה רק לשמוע מה משרד הבריאות חושב, כי יש לזה עוד משמעויות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני רק אציין, שגם לגבי פעילות בשטח פתוח יש פה שתי פסקאות נפרדות, אחת מתייחסת לתנועות נוער בשטח פתוח, ואחד לפעילות של הצוותים בבתי הספר עד 19 תלמידים בשטח פתוח. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני חייב לומר, שאני בעד להשאיר את כל התקנות האלה - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אם כולם חוזרים, אין היגיון לא לאשר שטח פתוח. אם הם כבר בבית הספר, זה לא הגיוני שלא נאשר להם לצאת מבית ספר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון, זה היה שיפור של המצב. אפרת אפללו: << דובר_המשך >> לא, הפתח הפתוח היה אמור להיות במקום, אם אתם זוכרים במקרים - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מבין, אבל שאף אחד לא יחשוב שאם ילד בכיתה ז' או ד' נמצא בבית הספר, הוא לא יכול לצאת לשטח פתוח עד 19 תלמידים. << דובר_המשך >> אפרת אפללו: << דובר_המשך >> לא, מדובר על מפגשים עם המורים בשטח פתוח - - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, עדיין זה תקף. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אין משמעות לא לאשר את הלימודים בשטח פתוח, כי הם חזרו ללמוד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא קשור לחווה חקלאית. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, יש להם פעילויות של בית ספר בשטח פתוח. << דובר >> טל פוקס: << דובר >> המשמעות היא לגבי מקומות שלא מתקיימת בהם פעילות חינוך רגילה. אם מתקיימת פעילות חינוך רגילה, אנחנו לא אומרים להם אם להיות בכיתה או בחוץ. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אבל כרגע במקביל לזה שאת פותחת את בית הספר, את אוסרת עליהם להיות בחוץ, זה לא הגיוני. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את מדברת על בתי ספר שדה וכל הדברים האלה? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> קטי, אם כיתות ה' עד י' לא היו לומדים, הם גם לא היו יכולים לבוא לשטח פתוח. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני רוצה להסביר, לפחות את מה שאני מבין. אם מישהו מהייעוץ המשפטי חושב משהו אחר, בבקשה. הרי אנחנו בזמנו דרשנו ואז התווכחנו עם הממשלה וכו' וכו' כמה תלמידים יכולים ללמוד בשטח פתוח. לבסוף הוחלט, ומאז זה קיים, שעד 19 תלמידים יכולים ללמוד בשטח פתוח עם מישהו מצוות בית הספר, או בבית הספר או מחוצה לו. זה נכון שאומרת ד"ר אפללו, שזה היה כשלא היה בית ספר, ואז רצינו לאפשר להם להיות בחוץ. אבל אם עכשיו אנחנו מחזירים – גם ככה חוזרת הפעילות בבית הספר, אין טעם שלא נאשר להם להיות בחוץ, ולכן אנחנו נאשר את זה. אם יהיה שינוי, נעשה שינוי. ניתן להם ללמוד בחוץ. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> כל הסעיפים פה מתחלקים לשניים: אלה שנוגעים לתלמידי בית ספר, תלמידי מערכת החינוך חובה, ולכן לדעתי בהם לא צריך לאשר את השינויים, ויש פה שני סעיפים שנוגעים ללימודים של אחרי י"ב, של בגירים, ואת זה אפשר להשאיר בהתאם לתקנות משרד הבריאות החדשות. אני חושב שזה הדבר ההגיוני והמתבקש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם אתם רוצים לא לאשר רק את הפסקאות שמוחקות הפעילות בשטח פתוח, אלה פסקאות (2א3) ו-(2ב1). << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה לבטל אותן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא לאשר את המחיקה שלהן, של (2א3) ושל (2ב1), זאת אומרת שאתם תרצו לאשר רק את (2א5) ו-(2א8), שימחקו אותן. ממה שמסתמן פה, הכיוון הוא להמשיך לאפשר שטח פתוח, שזה אומר לאשר רק את המחיקה של (2א5) ו-(2א8). << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה אומר שכרגע לאור הסגר, אנחנו לא מאפשרים פעילות שהיא בלתי פורמלית בעיקרה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא רציתם בלתי פורמלית בשטח פתוח? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, אנחנו לא נאשר את זה – אני רוצה מאוד, אבל אני גם מבין את האחריות שלנו. אנחנו רוצים ספציפית לאפשר בבתי הספר את אותה פעילות בחוץ, שהיא גם ככה טריוויאלית, כי היא חלק מההחלטה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אתה לא רוצה לאפשר פעילות בחוץ, שלא במסגרת בית הספר? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני חושב שזה צעד אחד רחוק מדי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תנועות נוער. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני פעלתי פה יחד אתכם חודשים רבים למען התנועות וארגוני הנוער. אני חושב שהצעד הזה קצת הולך קצת רחוק מדי, ואנחנו צריכים גם לשמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> כי הם בבית הספר, הם חוזרים לבית הספר, אז לפחות יש להם את זה. אם ילד בכיתה ה' הולך עכשיו לבית הספר וניקח לו לשבועיים, שלושה – וכולם יודעים כמה קשה לי אפילו להגיד את זה – אני חושב שאנחנו עושים החלטה בשום שכל. אנחנו מאשרים את המחיקות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> את תקנה 1(1), למעט לעניין (2א3). << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> (2א3) זה השטח הפתוח - - << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> - - בבית ספר, של צוות בית ספר. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל כל הסיפור של הבגירים מעל י"ב, י"ג, י"ד – ולא קיבלנו תשובה עם המגמה לעתיד של החינוך המיוחד, שזה גם מעל י"ב. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> מבחינת התקנות חינוך, אני לא יודעת לגבי מורים בפועל במשרד החינוך, אבל אין מניעה בתקנות חינוך ל-21-18 לפי חוק חינוך מיוחד לעבוד. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מעלה את זה להצבעה, מי בעד לאפשר את הלימודים בשטח פתוח בבתי הספר? לא לאפשר את מה שלא מתאפשר בסגר ממילא, אנחנו לא עושים פה שום דבר דרמטי; להפך, אנחנו מחזקים עוד פתיחה – מי בעד? מי נגד? נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חבר הכנסת כסיף נמנע. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> לדעתי כן צריך להמשיך את הפעילות של תנועות הנוער, אני חושב שזה לא נכון לסגור אותן. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מבין אותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יאיר, בגלל זה נמנעתי, כי אני לא רוצה להצביע בעד. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אבל אפשר להצביע פה כן על הסעיפים השונים ולא על כל הארבעה כמכלול. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> איך שהציגו את זה... << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> רם, אני מציע כן להצביע על כל סעיף בנפרד, כי עמדותינו יכולות להיות שונות על חלק מהדברים, וזה לא מכלול אחד. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אני מוכן. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אז קדימה, בוא נעשה את זה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אתם יודעים מה? אני מקבל. אבל תמי, אנחנו כרגע הצבענו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה רוצה להצביע מחדש על פסקה (1) לפי הפסקאות השונות שאנחנו מציעים למחוק? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אבל אני יכול? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הצבעה חוזרת על פסקה (1). << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תמשיך. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני חושב שלא צריך לעבור על (2א3), מכיוון שכולנו בעד המשכת הפעילות בשטחים הפתוחים בבתי הספר, אז לא צריך להעלות זאת שוב. אחרי זה יש פעילות מבוגרים, (2א5) ו-(2א8), שגם עליהן לדעתי יש קונצנזוס, שאת זה יכולים ללמוד גם מרחוק, לא יקרה דבר. הסעיף היחיד השנוי במחלוקת הוא (2א9) סעיף (2ב1), שנוגע לגבי תנועות הנוער. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> נכון, זה הסעיף היחיד שאין עליו הסכמה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> רק רגע, אנחנו בהתייעצות. יאיר, אנחנו ממשיכים, נוכל להחזיר את זה. אנחנו עוברים לתקנה 2. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> "תיקון תקנה 9 2. בתקנה 9 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א) המילים "המקיים פעילות כאמור בתקנה 2(ב)(1) ו-(2)" – יימחקו". תקנה 9 מדברת על עטית מסיכה, והיא מטילה על מנהל מוסד חינוך לעשות ככל הניתן כדי להבטיח שהשוהים במוסד יעטו מסיכות. השינוי שם מרחיב את החובה שלו ביחס לכלל הפעילויות במוסד. זה לא קשור להיבטים שעלו פה. זה התיקון. אני יכולה גם לקרוא עוד סעיפים שתצביעו עליהם יחד: "תיקון תקנה 13 3. בתקנה 13 לתקנות העיקריות – (1) במקום תקנת משנה (א), יבוא: (א) מנהל המוסד המקיים פעילות כאמור בתקנה 2(ב)(1) עד (2ג) יבטיח ככל האפשר כי התלמידים יאכלו את ארוחותיהם בשטח פתוח, וכי תלמידים האוכלים בשטח סגור במקום הפעילות יאכלו את ארוחותיהם כשהם ישובים בכיתת הלימוד הקבועה שלה, בשולחנות נפרדים זה מזה. (2) תקנת משנה (א1) – בטלה. גם פה יש הרחבה של ההסדר, שלפיו אכילה במסגרת המוסדות צריכה להיעשות בעדיפות בשטח פתוח, ורק אם לא ניתן בשטח סגור בשולחנות נפרדים. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> הניסוח פה לדעתי לא מוצלח. צריכה להיות תקנה פשוטה, שאומרת שארוחות יינתנו בשטחים מאווררים היטב, רצוי בשטח פתוח או בכל אולם אחר שבו חלונות פתוחים – ככה זה צריך להיות מנוסח, לא על דרך השלילה, אלא על דרך החיוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל אנחנו לא יכולים לשנות את הניסוח, אלא רק לאשר או לא לאשר אותו, זאת פנייה למשרד הבריאות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה חוק הקורונה הגדול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> "תיקון תקנה 18 4. בתקנה 18(א) לתקנות העיקריות, בפסקה (8) המילים "לפעילות כאמור בסעיף 2(ב)(2א2) עד (2א4) ו-(2א7) עד (2א9) וממנה –" – יימחקו". זו תקנה שעוסקת בהסדר של ההסעות ומכילה את ההסדר שם, שהוא שורה נפרדת בין כל שורה שיושבים בה. זה חל על כל ההסעות, ולא רק על אלה שהיו מנויות שם, תקני אותי כל פעם אם אני טועה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זאת רק שורה אחת באמצע האוטובוס, זה לא בין כל שורה – זה ההסדר שהגיעה אליו הממשלה כאיזון של כל האינטרסים השונים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> זה נראה לי סביר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> התקנה בנוסח המתוקן אומרת: לעניין הפעלת רכב הסעה שהוא אוטובוס, תתבצע הפרדה באמצעות השארת שורת מושבים ריקה בין החלק הקדמי של ההסעה לבין חלקה האחורי. קודם זה היה קיים רק לגבי מצבים מסוימים ועכשיו זה יהיה הכלל הרגיל בהסעה באוטובוס. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בגל"צ אומרים עכשיו, שבמשרד הבריאות בוחנים אפשרות להביא את התקנות לאישור מחודש. בכירים במשרד לכתבתנו: אם רוצים לשחק אתנו, אז נשחק, מבחינתנו להביא את התקנות לאישור מחודש בכל יום. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אנחנו לא מקבלים החלטות על פי פרסומים בתקשורת. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> ואני גם מבינה, שיפה בן דוד הכריזה על סכסוך עבודה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> היא אמרה את זה פה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> טל, להערה שלך לגבי הנושא של מגמה לעתיד, זה לא חינוך מיוחד שלומד עד 21; אלו ילדים שהיו משולבים במערכת, סיימו י"ב, עכשיו הם במסגרת תכנית מיוחדת של בגירים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר, הם נשארים. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה לא חינוך מיוחד של עד 21. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> האמת שאני לא מכירה את זה, אבל זה לא לפי חוק חינוך מיוחד? אני מציעה שמשרד החינוך - - - << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רם, אני חושבת שצריך לקבל תשובה ממשרד החינוך על הנושא הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כי יש בתקנה 25 הוראה ספציפית על חינוך מיוחד. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל זה לא חינוך מיוחד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זהו, השאלה אם זה נכנס או לא. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אלה ילדים שהיו משולבים במערכת, סיימו את כיתה י"ב, המשיכו לתכנית המיוחדת שנקראת "מגמה לעתיד". << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז יכול להיות שהמחיקה של (2א5) כן תשפיע על זה, ואת זה צריך לברר. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נכון, יכול להיות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אלה באמת תכניות הכשרה לבגירים, וזה מנוסח מאוד רחב. לא קיבלנו תשובה ברורה לגבי המגמה לעתיד. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> צריך לחזור למשרד החינוך, שייתן תשובה למגמה לעתיד. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> למעשה עד תיקון סעיף 22 כולל, אני מציע לאשר את הכול, כי אני לא רואה פה שום דבר שהוא מהותי, ולאחר מכן יש שורת תיקונים שנוגעת לפעילות בשטח פתוח. מכיוון שאנחנו מראש אמרנו שתימשך הפעילות בשטח פתוח, זה דוחה את כל סעיף 28 והלאה. לכן אחרי שקבענו את הדבר הדרמטי ביותר, לימודים בשש השכבות שכביכול היו אמורות להפסיק את הלימודים ושטח פתוח שימשיך כסדרו, ברגע שהצבענו על שני הדברים האלה והם ירדו מהנוסח שמוצע פה לוועדה – נקבל את כל הסעיפים ואני לא רואה כאן שום בעיה, פשוט נקצר את התהליך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לפחות תוסיף את הבקשה שיחסנו את עובדי ההוראה, תגידו את זה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אמרנו בהתחלה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קטי, אמרנו שייצא מכתב מהוועדה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מאיר, אתה קיבלת תשובה? יושב מולך משרד הבריאות, שאומר לך שזה לא יקרה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אי אפשר להכניס את זה לתקנות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני יודעת, אבל אתה לא מקבל שום תשובה ממשרד הבריאות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> קטי, אף אחד פה בוועדה לא דואג למורות ולמורים פחות ממך, כולנו פה מאוחדות ומאוחדים לחלוטין. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מרב, כולנו וכולנו וכולם, בבקשה לפחות תדגישי את זה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני באמצע משפט. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את התפרצת לדברים שלי, לא סיימתי אותם. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> לא, ממש לא התפרצתי לדברים שלך. אני אומרת שאין פה אף אחד ואף אחת שלא חרדה – א. לשלומם של המורות והמורים; ו-ב. זאת אחת הדרכים, שבהן אנחנו נצמצם גם את סכנת ההדבקה שיש בפתיחת הלימודים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני לא מתנגדת לפתיחת הלימודים, אני רוצה לדעת מה תהיה התשובה לגבי עובדי ההוראה, כי אחרת זה יהיה על המצפון של מישהו מאתנו. << דובר >> מירום שיף: << דובר >> קטי, הנהגת ההורים הארצית מצטרפת לקריאה לחסן את ציבור המורים ועובדי ההוראה, אבל לא צריך לקשור את הדברים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תאמין לי, כמורה, הם יגיעו חרדתיים, הם יהיו מאוד חרדים. אני מרחמת על הכיתה, שמורה חרדתית מלמדת אותה – מרחמת, עדיף שלא תלמד אותם מאשר תהיה חרדתית. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> שנייה אני לא מקשיב אז כולם צועקים? מה קורה? חבר'ה, הכול בסדר, אנחנו גם מקבלים החלטות קשות וגם נשארים רגועים. << דובר >> צופית גולן: << דובר >> אנחנו בעד ואמרנו את זה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> האינטרס הראשון זה של ההורים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נכון, שההורים יידעו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חברים, אנחנו יכולים להצביע, אין טעם להמשיך להתווכח. בבקשה, תמי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> החלפת תקנה 22א מדברת על טיול – "במוסד המקיים פעילות כאמור בתקנה 2(ב)(1) עד (2ג) לא יתקיימו טיולים", שמחליף את התקנה הנוכחית. בתקנה 24 - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לפני שאת ממשיכה, יש בשורה טובה. כנראה שבמשרד הבריאות שמעו את הפנייה שלי, השר - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - מיד קיבלו את זה... << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתם לא יודעים מה. אני אפנה להורים, כי ההורים ישמחו לשמוע את זה. אם חברי הכנסת מלגלגים, הם אפילו לא יודעים על מה. השר אדלשטיין החליט לדחות את הרפורמה של הפסיכולוגים ולאפשר לפסיכולוגים המתמחים להמשיך לפעול - יפה, על זה מגיע כל הכבוד לשר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> יפה, יישר כוח. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> האמת היא שהגשתי שאילתה בנושא, וזה היה מאוד דחוף לי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת ההשפעה של הבחירות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אוסאמה, זה ההבדל בין מי שבפריימריז לבין מי שאין לו פריימריז. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תמי רוצה שניתן לה להשלים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> - - - כל התקנות שאין בהן שום קשר לדברים שעליהם הצבעתם קודם לא לאשר, ואחר כך נחזור, כי יש כמה התאמות שכן. 22 זה לגבי הטיול, אלא אם כן יש לכם איזה טענה לגבי זה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> אין לנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני קצת מדלגת כדי לחזור לבעייתיות: "תיקון תקנה 27 7. בתקנה 27 לתקנות העיקריות, המילים "ופעילות כאמור בתקנה 2(ב)(2א8)" – יימחקו". זאת התאמה לדברים שהצבעתם עליהם קודם. "תיקון תקנה 34 9. בתקנה 34 לתקנות העיקריות, במקום "פעילות פנימיות" יבוא "בחינות". גם פה אין משהו מהותי. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> לא הבנתי את עניין הפנימיות, הפנימיות ממשיכות לפעול כרגיל? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן כן, זה לא משנה, זה רק אומר שההוראות של התקנות לא גורעות מהוראות המנהל, ובכלל זה הוראות המנהל לעניינים מסוימים. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> עיקר הקפיצה בתחלואה הוא בפנימיות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה לא משנה לעניין פעילות הפנימיות, אלא רק לעניין הוראות המנהל שחלות בכל מיני עניינים, ויש הוראות שלו לגבי בחינות, וכנראה אין הוראות שלו לגבי פנימיות. אני לא יודעת למה הורדתם את הפנימיות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הפנימיות מפורטות בתקנות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה מוסדר בתקנות עצמן, אז אין פה שינוי מהותי. כל מה שקראתי עד עכשיו 7, 9 ומה שקראנו קודם – 2 עד 5, מהדיון שהיה פה לא הבנתי שיש סיבה לא לאשר את כל הדברים האלה, אתם יכולים להצביע על האישור שלהם, ואז נחזור לכמה שנוגעות לעניין של כיתות ה' עד י' וצריך לאשר אותן בצורה יותר מדויקת. אני יכולה להסביר עכשיו, ואז תערכו את כל ההצבעות - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> - - בדיוק, ביחד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני חוזרת לתקנה 24. תקנה 24 לתקנות העיקריות, אם אני מבינה נכון, את פסקה (2) צריך לא לאשר לאור זה שלא אישרתם את ההוראה שקובעת שכיתות ה' עד י' לא ילמדו. זאת התקנה שמסבירה איך הם ילמדו בכמה קבוצות. הם רצו לאפשר ל-י"א-י"ב לפעול בשלוש קבוצות, אבל מה שהתייחס קודם לכן לכיתות ז' עד י"ב היה שתי קבוצות. אני חושבת שאין מנוס אלא לחזור להסדר שהיה קודם, אם מחזירים את ה' עד י'. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון, נכון מאוד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ולכן צריך לא לאשר את 6(2), את השינוי הזה שאומר שרק בי"א-י"ב יהיו שלוש קבוצות וכל השאר בקבוצה אחת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> זה שלוש ושתיים. << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> אפשר לאשר את 6, למעט פסקה (2). בתקנה 8 מבטלים שלוש תקנות: את 28ג, 28ה ו-28ה1, שהן תקנות שמסדירות את הפעילות של התחומים המותרים. 28ג עוסקת באופן בו מתנהלת פעילות בשטח פתוח מטעם בית ספר, ואותה צריך לא לבטל. את תקנה 8 אפשר לאשר, למעט ביטול 28ג. תקנה 10 היא התקנה שמבטלת את התוספת החמישית, אבל מכיוון שחזרנו למתכונת שכל השכבות ה' עד י"ב פועלות על פי אלה שמפורטים בתוספת החמישית, צריך לא לבטל את התוספת החמישית, ולכן לא לאשר את תקנה 10. לגבי התוקף, כתוב פה שזה מתחיל מיום ראשון, היום, בחמש, אבל לא כתוב עד מתי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> טל, תשימי לב שאני לא טועה. קיבלנו בשבוע שעבר תקנות מס' 14. בתקנות הללו יש גם תוקף. אנחנו לא אישרנו אותן. מחר אנחנו מקיימים גם ככה דיון על תקנות מס' 14, שמעט מתייתר, למעט הצורך שלנו – אני מזכיר את זה מלפני חודש – לאשר או לדחות כל תקנות בעניין הקנסות הפליליים, ולכן אנחנו מחר נתכנס פה, ואז גם נקבע את התוקף. תוקף אישור תקנות מס' 14 מחר יחול גם על כל מה שאישרנו פה היום. כרגע ההחלטה הזאת היא ללא תוקף. << דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >> לא, תמיד יש תוקף, כי כל התקנות לפי החוק מוגבלות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> התוקף שלו מקסימום 28 – אני לא מפרט את כל הפלפולים המשפטיים, אבל אם את רוצה, אני יכול... תאמרי במשפט על מה ההצבעה, כולם מבינים, אנחנו מצביעים ומסיימים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אין לזה אח ורע, שאתה אומר להצביע ולוקח 20 דקות. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מאיר, אני חושב שכדאי שכולם יבינו על מה הם מצביעים. אתה רואה ששתי החברות מימינך לא מבינות. היא הסבירה והן עדיין לא הבינו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתם מצביעים על אישור כל התקנות שאין להן שום נגיעה לנושא של ה' עד י"ב ולשטח הפתוח, ולגבי כל העניינים שכן מתחייבים ממה שעשיתם קודם לגבי ה' עד י"ב בשטח פתוח, לא לאשר את התיקון, כמו שהסברתי. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בסדר, אבל אנחנו עושים את זה בהצבעה אחת וזה משליך על כל מה שאמרת? << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל יש פה איזה פספוס אחד בהתחלה, (2א5) ו-(2א8), הלימודים של הבגירים ופגיעה בסטודנטים ובמעבדות. לא התכוונו לפגוע בהשכלה הגבוהה. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מעבדות אנחנו משאירים את האפשרות לפעול, ואת השאר אנחנו לא מאפשרים. אנחנו עושים משהו מידתי. אנחנו מעלים את זה להצבעה אחת והכול נכלל בזה, מי בעד לאשר את כלל - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> מה החלטנו לגבי תנועות נוער? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> השארנו את זה בחוץ. מחר אנחנו מקבלים את התוקף, אז גם נוכל עם זה - - - << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> בסדר. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> האם מחר נוכל לעשות דיון על תנועות נוער וטיולים? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא, אנחנו יכולים להחליט מחר, החלטה יחידה ומשמעותית, לכמה זמן אישרנו את מה שקורה פה. אם נחשוב שיש לנו עניין בתנועת נוער, נוכל לעשות בזה שינוי. הילדים האלה חוזרים ללמוד. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני מציע שמחר נקבע שהמגבלות על תנועות הנוער והטיולים יחולו לשבועיים בלבד. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> בדיוק, את זה נוכל לעשות מחר, אין בעיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז עכשיו מצביעים על תקנות 5-2 כלשונן; תקנה 6 למעט פסקה (2) שאותה מבקשים לא לאשר; תקנה 7; תקנה 8 למעט הביטול של 28ג; תקנה 9 ותקנה 11; ותקנה 10 מצביעים לא לאשר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מעולה, אני מבין הכול. מי בעד? מישהו נגד? מישהו נמנע? הצבעה אושרו. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> חברים, ההצבעה עברה פה אחד. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש בסוף רביזיה או לא? << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> לא הייתה רביזיה. << אורח >> צופית גולן: << אורח >> רם, לפני שאתם סוגרים את הישיבה, אפרת פה, אנחנו נעשה את זה גם פה, ילדים במשפחות בסיכון בריאותי – אין פתרון, הילדים האלה בבית הספר - - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מרב מיכאלי ביקשה רביזיה. << קריאה >> אפרת אפללו: << קריאה >> - - - << דובר >> צופית גולן: << דובר >> זה לא יעזור, אני אגיד את זה בכל דיון, אפרת. רם, ילדים במשפחות בסיכון בריאותי עדיין לא - - << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון, עוד לא נפתר? << דובר_המשך >> צופית גולן: << דובר_המשך >> זה לא נפתר. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> מחר אנחנו פותרים את זה. מחר אנחנו פה באותו דיון. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רם, אני מבקשת תשובה ממשרד החינוך, גם אם זה יהיה מחר, לגבי מגמה לעתיד. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> נכון. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני רוצה להבין על הוראה מתקנת. << יור >> היו"ר רם שפע: << יור >> תקשיבו מה אני מציע חברי הכנסת והנהגת ההורים, כל סעיף שיש לכם לגביו אי-הבנה, מחר אנחנו מתכנסים פה שוב. אני נועל את הישיבה, תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:20. << סיום >>