פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 13 ועדת הכלכלה 25/01/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 182 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, י"ב בשבט התשפ"א (25 בינואר 2021), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 8), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 6) (תיקון), התשפ"א-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר עוזי דיין תמר זנדברג בועז טופורובסקי אימאן ח'טיב יאסין אוסנת הילה מארק יבגני סובה חוה אתי עטייה יצחק פינדרוס הילה שי וזאן חברי הכנסת: ולדימיר בליאק מאי גולן מיקי לוי אוסאמה סעדי אריאל קלנר מוזמנים: שרון אלרעי פרייס – ר' שירות בריאות הציבור, משרד הבריאות טל פוקס – לשכה משפטית, משרד הבריאות שי סומך – מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מוזמנים באמצעים מקוונים: רז נזרי – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים רננה שחר – יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית רון חלפון – היועץ המשפטי, רשות שדות התעופה אשר שלמון – מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט << נושא >> 1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 8), התשפ"א-2021 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 6) (תיקון), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום יום שני, י"ב שבט התשפ"א, 25 בינואר 2021. על סדר-היום: הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 8), התשפ"א-2021; הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 6) (תיקון), התשפ"א-2021. מי אמור לתת לנו הסבר לכותרת הבומבסטית הזאת? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הגיעו אליכם שני תיקונים. אציג את שני התיקונים. תיקון מס' 8 הוא החשוב יותר, הוא מדבר על איסור של כניסת כלי טיס זרים לישראל. הסיבה שזה רק כלי טיס זרים זה בגלל היבט של סמכות – אולי משרד המפשטים ירחיב עליו אחר כך. הרעיון הוא מניעה של כניסה של כלי טיס לישראל. אין מניעה של יציאה של כלי טיס זרים כי הם צריך לחזור שבו הם חונים. זה האיסור. יש לו היבט של חובה על מפעיל שדה לא לאשר נחיתה לאותו כלי טיס שאסור לו לנחות, ויש מעט מעט חריגים, ממש מצומצם – טיסת מטען, טיסה לכיבוי אש, כניסה לפינוי חירום רפואי, ובדברי ההסבר גם מובהר שזה לא מונע נחיתת חירום מכל סיבה שהיא שגם על זה משרד התחבורה אולי ירחיב. גם אציין שהתיקון נכנס לתוקף ב-26, כלומר בחצות. טיסה שתמריא במהלך היום תוכל לנחות בישראל גם אם התאריך ישתנה. תיקון מס' 6 הוא תיקון שהוא תמונת ראי לתיקון שנעשה בתקנות הגבלת פעילות. יחד עם התקנות האלה הגשנו תיקון לתקנות הידוק מקבלות שניתנות בוועדת חוקה ברגע זה. התיקון של ועדת חוקה מצמצם את החריגים, שמאפשרים יציאה מבית המגורים לצורך הגעה לשדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באישור האחרון אישרנו חמישה חריגים? << דובר_המשך >> טל פוקס: << דובר_המשך >> היו חמישה חריגים ועוד החריג הראשי, שהוא מי שקנה כרטיס לפני תחילת הסגר, וכל מי שרוצה לחזור לבית מגוריו. הצמצום העיקרי הוא החריג של מי שקנה כרטיס לפני תחילת הסגר. החריג הזה נמחק, כלומר מי שקנה כרטיס לפני תחילת הסגר, לא משנה מתי קנה אותו - לא יוכל לצאת. זו לא סיבה מספקת, זה שכבר קנית כרטיס. מה שכן, צומצמו עוד חריגים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> תוכלי לפרט מה אושר, לגבי החריגים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אוכל לומר מה נשאר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נלמד מזה מה צומצם. << דובר_המשך >> טל פוקס: << דובר_המשך >> נשאר יציאה ללוייה, לטיפול חירום רפואי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הווריאנט לא נכנס בלוויה? << דובר_המשך >> טל פוקס: << דובר_המשך >> הרעיון היה כמה שיותר לצמצם, ולהשאיר חריג כללי שמאפשר למשרד התחבורה, והוספנו לזה את מנכ"ל משרד הבריאות לאשר יציאה במקרה של צורך הומניטרי או צורך אישור מיוחד, והיו כמה צרכים הומניטריים או צורך אישור מיוחד שאמרנו: הם כל כך ברורים, שאושרו, כמו לוויה וטיפול חירום רפואי, שכל כך ברורים שיאושרו, שלא נבקש לפנות בשבילם לוועדה. אוסיף, שחוץ ממה שאמרתי, מטרת טיפול רפואי, לוויה של קרוב משפחה, הליך משפטי – אלה החריגים שכתובים. אלה דברים שהם כן אוטומטיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שלושה חריגים הם אוטומטיים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> לגבי סעיף מגורים קבועים, זה ירד? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כל הסעיף של מעבר מקום שהייה ירד, אבל בעצם – יותר של ועדת חוקה - הולכת להיות מדיניות של אזרח זר – אני לא יודעת איך הם יציגו את זה, אבל הולכת לצאת הבהרה, שאזרח שרוצה לחזור למקום מגוריו, זה יאושר בוועדת חריגים. מי שרוצה לחזור הביתה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל אזרח ישראלי שנתקע? << דובר_המשך >> טל פוקס: << דובר_המשך >> אם מקום המגורים הקבוע שלו הוא שם, והוא צריך לחזור למקום המגורים הקבוע שלו- - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש הרבה סטודנטים שעכשיו בחופשה בגלל חג המולד, והם צריכים לחזור עכשיו ללימודים שלהם. יש גם כאלה שקנו כרטיסים. מה עושים איתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה ועדת חוקה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> שאלך לשם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לעולם לא אומר לך ללכת לשם. בבקשה. << דובר >> אשר שלמון: << דובר >> אין טעם לחזור על הדברים של טל. מעבר לדברים האוטומטיים, הדברים יגיעו לוועדת חריגים שתהיה בפועל מורכבת בסמכות שני המנכ"לים, מצוותים משותפים. המטרה היא לא לאפשר לכל מי שרוצה לצאת אלא להפך – מאוד-מאוד לצמצם. אנחנו מבינים שזו הנחיית ראש הממשלה והקבינט. בסך הכול מדובר בזמן מוגבל – לא על תקופה ארוכה שבה המצב הזה יתרחש כך, לכן להתרכז בצרכים הומניטריים משמעותיים ולא לאפשר לכל אחד שיש לו בעיה או רצון או צורך לצאת השבוע. אני מניח שברוב המקרים, בהנחה שהתעופה תתחיל להתחדש בשבוע הבא, דברים יוכלו להמתין עד אז. וזה לשני הכיוונים. לצורך העניין, אם יש אירוע חירום כלכלי במפעל חיוני במדינה- - - , מחד. מאידך, אם ישראלים צריכים לצאת לחירום אחר, הם יוכלו לצאת גם מעילה שלא הוזכרה במפורש בעילות שהוזכרו פה. מה שכן, יש הרבה מאוד שאלות פתוחות בעיניי – מבדיוק מה היקף הספורט שיוכל להיכנס ולצאת, ודרך עניינים או צרכי עבודה, האם כל צורך עבודה ייחשב לטובת העניין. אני מניח שנתגבש בשעות הקרובות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טל, אנחנו נתחיל להקריא תיקון 6. למה את מעדיפה את 8? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה לא תיקון 6. זה תיקון לתיקון 6. הסיבה היא שנראה אם ועדת חוקה, אם הם יאשרו או לא יאשרו את התיקון- - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את אומרת שנחכה לראות אם זה יאושר בכלל. << דובר_המשך >> טל פוקס: << דובר_המשך >> כן, אחרת ניתן לרש"ת סמכות לאכוף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלה לאוויר - למה מזכירות הממשלה לא עושה סדר ואומרת: תגישו לנו תקנה אחת, שאני יכול לעבוד עליה, וכאשר תיקון 6 יאושר בוועדת חוקה, תנו לנו התראה? אנחנו עובדים בשליפות. ככה לא עובדים. נדון כבקשתך, בתיקון 8. בבקשה. << דובר_המשך >> טל פוקס: << דובר_המשך >> טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 8), התשפ"א–2021. בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, מתקינה הממשלה תקנות אלה: הוראת שעה - למעשה התיקון נקבע כהוראת שעה, נכון לעכשיו, עד 31 בינואר 2021. 1. בתקופה שעד י"ח בשבט התשפ"א (31 בינואר 2021), יראו כאילו בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020, אחרי פרק א' בא: " פרק א1': איסור כניסה לישראל של כלי טיס זר. איסור כניסה לישראל של כלי טיס זר. 1א. (א) לא ייכנס כלי טיס זר אל שטח ישראל, ומפעיל שדה תעופה לא יאשר נחיתתו בשדה תעופה בישראל; (ב) תקנת משנה (א) לא תחול על כלי טיס זר המופעל באחד מאלה: (1) טיסת מטען; (2) טיסה לפינוי חירום רפואי; (3) טיסת כיבוי אש; (4) טיסה החוצה את המרחב האווירי של ישראל מבלי לנחות בה." אי תחולה. 2. תקנות אלה לא יחולו על טיסה שהמריאה לפני תחילתן. תחילה.3. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ג בשבט התשפ"א (26 בינואר 2021). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש הסבר לגבי שתי נקודות. ראשית, לגבי מצב חירום שבו הטייס נאלץ להנחית את כלי הטיס שלו במצב חירום מיידי שדורש נחיתה עכשיו. איך נתתם מענה למצב הזה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני מציעה שעל זה רננה תשיב. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בוקר טוב, לשאלה הראשונה של איתי, לפי סעיף 76ב לחוק הטיס, טיס מפקד בכל מקרה מוסמך במקרה חירום שמצדיק זאת, בשביל להבטיח חיי אדם ואת בטיחות הטיסה, מוסמך לסטות מהוראות כל דין. זה חוק הטיס. כמובן, תקנות הקורונה הן כל דין, הטיס המפקד מוסמך לסטות מהן. נציע הבהרה לרש"ת בעניין הזה, שתאשר את הנחיתה שלו. אם במקרה חירום – אני מניחה שיש פה נציגי רש"ת – זה לא דברים שקורים הרבה, אבל זה עלול לקרות, וזה כמובן יישמר בכל מקרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא בא לבטל הוראות כלי טיס וסוגיות של חירום. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל שאלה שכן עולה מהטקסט, האיסור שחל על מפעיל שדה תעופה, איסור לאשר נחיתה בשדה תעופה בישראל, אין כאן החריג שקבוע בסעיף 76ב לחוק הטיס, כלומר לא מדובר פה על אפשרות לאשר נחיתה במקרה חירום שמצדיק פעולה מיידית לשם הגנה על חיי אדם, כלומר אותו מקרה חירום שקורה, הטייס מפקד יכול לסטות מהוראות כל דין. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה נכון מה שאתה אומר. לא נתנו לזה מענה מפורש בתקנות, אבל זה גם עניין של שכל ישר. כאמור אנו מוציאים מכתב הבהרה לרש"ת בעניין הזה. האיסור עצמו אינו פלילי, האיסור שחל על רש"ת, וגם לו היה איסור פלילי, מובן שהגנת הצורך והגנת הכורח היתה עומדת וכו'. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוא נשאל את פי הנערה. רש"ת אתנו? << אורח >> רון חלפון: << אורח >> הדברים שרננה אמרה, ברורים לנו. בסופו של דבר שיקול דעת של פקח במגדל במקרה של חירום הוא שיקול עליון. העברה של רת"א בכתב בהחלט תהיה במקומה. היה רצוי שזה יהיה כתוב קצת אחרת, אבל גם ככה נוכל לחיות עם זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו אומרים לפרוטוקול שתצא הבהרה של רת"א, ואנחנו מתכבדים גם בנוכחותה של ד"ר שרון אלרעי שעובדת קשה בימים אלה. תמיד היא צריכה לתת הסברים. אני מאוד מודה לך. יש לי שאלה. בטיסות המטען, הן לא מופעלות בשלט רחוק. יש שם אנשים, צוות. מה דינם? מה התהליך שיעברו? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כל הכללים הרגילים, שחלים על מי שנכנס לישראל – אם הם רק ינחתו ומייד ימריאו חזרה. אם הם נכנסים לישראל- - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפי הכללים שהנהגנו, להיכנס לבידוד, או בדיקה? << דובר_המשך >> טל פוקס: << דובר_המשך >> אני מניחה שהם נחשבים לאנשי צוות אוויר, אני מניחה שכן, ואם הם יגיעו לפחות מ-72 שעות, הם לא יצטרכו בדיקה לפני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חוזרים לרננה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> צוות האוויר הוא צוות ונושא מטען הם דיילים או לא נדרשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה שאישרנו לגבי צוות אוויר, חל גם על צוות אוויר של כל החריגים. << דובר_המשך >> רננה שחר: << דובר_המשך >> ודאי. אין שאלה. פרק ב' לתקנות חל על מפעיל אווירי שמפעיל טיסות להולכת נוסעים, אבל למשרד הבריאות יש נוהל לאנשי צוות שמגיעים לישראל, נוהלי בידוד מכוח פקודת בריאות העם. הם חלים על צוות המטען ויודעים, ד"ר אשר שלמון נמצא פה, מכיר את הדברים – מתנהלים לפי חוקי מדינת ישראל, הכניסה לישראל וכל מי ששוהה בישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאחר שהצטרפה אלינו ד"ר שרון אלרעי ואני לא רוצה לעכב אותך – יש לך עבודה – תני לנו סקירה קצרה, למה נדרשנו להחמרות האלה ולמהלך הזה. << דובר >> שרון אלרעי פרייס: << דובר >> בוקר טוב. אנחנו נדרשים לזה מפני שאנו מבינים את המשמעות של הווריאנטים שנמצאים בחו"ל וכבר חווים על בשרנו הכואב את אחד מהם ואת התוצאה שהוא נכנס אלינו, ומה קורה עכשיו. אסביר. באמצע חודש דצמבר קיבלנו הודעה מה-WHO, די דיסקרטית – יש וריאנט אנגלי, שימו לב. הוא מעלה הדבקות. יכול להיות שגורם לתחלואה יותר קשה – שימו לב. זה הגיע אחרי שיומיים אחרי זה פרסמו בעיתונו הבריטית שיש וריאנט. זה הכול, היה מאוד שקט. אנחנו נמצאים חודש אחר כך, עם כל המאמצים העילאיים שעשינו כדי לנסות להכיל את זה, לזהות את זה, לבודד - הוא מפושט בקהילה. ההערכות הן ש-50% מהדגימות שאנו לוקחים הן של הוויריאנט האנגלי, וזה מראה עד כמה כשוויריאנט נכנס לפה, עד שאנחנו מבינים את זה, זה כבר מאוחר מדי. יש לנו עכשיו ניסיון נוסף, עם הווריאנט הדרום אפריקאי. שם קיבלנו איתות קצת יותר מוקדם, ועם צוות מודיעין מיוחד שכולל לפחות 20 אנשים – עוקבים אחרי האנשים האלה, המגעים שלהם. מביאים להם דיגום עד הבית. יש אכיפת בידוד על ידי המשטרה בצורה נמרצת וכו', ואנחנו מצליחים מאוד בקושי להכיל את 27 החולים ולנטר את המגעים שלהם כל הזמן. זה המון אינטנסיביות, והווריאנטים האלה המשמעות שלהם היא שהם מידבקים יותר, אלה שאנחנו יודעים, ואנחנו עוד לא יודעים מה ההשפעה שלהם מבחינת אלימות מוגברת, ואנחנו לא יודעים על אף אחד מהם לגבי יעילות החיסון. כנראה שהחיסון יעיל, לפחות עבור הווריאנט האנגלי. אנחנו עוד לא יודעים לגבי אחרים, אם יש השפעה על יעילות החיסון. לגבי הווריאנט האנגלי, שאנחנו כבר רואים אותו בארץ, והוא מאוד משמעותי, אנחנו רואים עלייה בתחלואה בילדים, רואים עלייה בתחלואה בצעירים שמגיעים למצבים קשים. האם זה בגלל שיש יותר חולים – כי הוא יותר מידבק או יש יותר אלימות? אנחנו כרגע בודקים את זה. אין ספק שמה שאנו רואים בנשים ההרות שמגיעות למצבים של תחלואה קשה וקריטית לא ראינו עד עכשיו, גם כשהיו מספרים גבוהים של תחלואה במדינה, כלומר יש פה מאפיין אחר במגפה הזאת. כשלנו הרימו את הדגל שיש הווריאנט הזה והתחלנו במאמצים מאוד גדולים לנסות להכיל את זה - זה כבר היה מפושט, מאוחר מדי. אנחנו לא יכולים לאפשר את זה שוב, ובטח לא עם פוטנציאל לווריאנט שהוא יותר מידבק, יותר אלים, וחלילה גם משהו שהחיסון עמיד לו. נקודה שנייה שאפשר היה לשאול – אם יודעים על האנגלי, למה לא לחסום את אנגליה לצורך העניין? אחת הבעיות היא שאנו לא יודעים היכן הווריאנטים נמצאים. יש רק שתי מדינות שמרצפות באופן קבוע, אנגליה ודנמרק, ולכן בשתיהן גילו די מוקדם כשהופיעו וריאנטים – אם אתם זוכרים את המוטציה מדנמרק של החורפנים? זיהו אותם מוקדם כי זו מדינה שזו מרצפת. האנגלים גם זיהו כרגע כי הם מרצפים. ברוב המדינות לא עושים ריצופים מתועדים. זו טכניקה מאוד יקרה שדורשת מקצוענות ולא עושים את זה בצורה מסודרת. לכן אנו לא יודעים, ועם הווריאנט הדרום אפריקאי פשוט גילינו את זה. ידענו שהוא קיים בדרום אפריקה ובמדינות השכנות. פתאום הגיעו אלינו אנשים מאיחוד האמירויות. אף אחד לא ידע שבמדינות האמירויות יש וריאנט דרום אפריקאי. חמישה אנשים מאיחוד האמירויות, שלא היו בשום מקום אחר, הביאו את הווריאנט הדרום אפריקאי, כשבעולם כלל לא היה ידוע שבאיחוד האמירויות יש הווריאנט הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו יודעים לומר כמה יש לנו בארץ? << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> 26 חולים של הוויראנט הדרום האפריקאי. הם במעקב צמוד, ואי אפשר לתאר את מידת האינטנסיביות של המעקב הזה. זה אנשים – מגיעים אליהם עם טוסטוסים עד הבית, לדגום אותם, לדגום את המגעים שלהם, לשמור אותם בבידוד. זו עבודה אין סופית. אבל התובנה ממה שראינו עם איחוד האמירויות שפתאום צץ וריאנט שאף אחד לא יודע שבכלל קיים שם, מדגים עד כמה אנחנו לא יודעים. אי אפשר לומר: נעצור את הנסיעות לשם, לא משנה שאם עוצרים רק קו אחד, אפשר להגיע אליו בקונקשן. אני לא מדברת על זה, אבל גם לו ידעתי, וגם לו יכולתי לעצור את הקונקשן, אני לא יודעת מה קורה במקומות אחרים, וכרגע המטרה בסגירת השמיים היא להרוויח כמה שבועות של לאפשר למדינת ישראל להתחסן. לפחות לווריאנטים שהם יותר מידבקים אבל החיסון עובד עבורם, כמה שיהיו יותר אנשים מחוסנים, נגיע לזה במצב יותר טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאלה היא לא אליך, אבל למה הוראת השעה היא לשבוע? זה חמישה ימים. << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> זאת ההתחלה, שישה ימים, במטרה ליישר קו גם עם הסגר. זה יידרש להיות יותר ארוך משישה ימים. אבל שישה ימים זה התחלה, כדי ליישר קו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מברך על זה. רק חבל שלא חסמנו את ה-60,000 המתלהבים האלה. רבותיי חברי הכנסת, אני לא רוצה להחזיק אותה כל הדיון, אז שאלות מספר, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הבנתי שכנראה נצטרך, לדעת משרד הבריאות, להאריך את הסגירה של נתב"ג יותר מ-31 בינואר. השאלה היא לאורך זמן ובכלל, האם בדיקה 72 אחרי הנחיתה ובידוד לא תשיג תוצאה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם כבר, נשאלת שאלה, האם בדיקות ה-PCR לא מזהות את המוטציות? << דובר >> שרון אלרעי פרייס: << דובר >> עכשיו כשאנחנו בודקים את כל האנשים בנתב"ג, אנחנו רואים שאנחנו מזהים, מתוך האנשים שיהיו מאומתים בשבועיים אחרי חזרתם מחו"ל, כלומר המחלה שלהם מיוחסת לנסיעה, אנחנו מזהים רק 10% מתוכם, כלומר רוב האנשים, אחרי שהם חוזרים מחו"ל, לא נצליח לאבחן אותם ביום הנחיתה אלא ביום, יומיים, שלושה אחר כך. ככל שעוברים הימים המספרים עולים עד 100%. עכשיו, כשאנחנו מפעילים בדיקות ב-72 שעות לפני זה, אנחנו נראה מה זה ייתן – עוד לא ראינו את זה, אבל אני מניחה שזה ינגוס מהחלק של ה-10%. יכול להיות שחלק מה-10% נוכל לזהות אותם עוד לפני שעלו למטוס, אבל סביר להניח שלא תוכל לזהות הרבה מה-90% שבכלל מתפתחים אחר כך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לכמה זמן נצטרך לסגור את נתב"ג לדעתך? << דובר >> שרון אלרעי פרייס: << דובר >> לכמה שבועות, כדי לראות שאנחנו מתחסנים עם קצב ההתחסנות הגבוה, ומגיעים למצב של יותר אוכלוסייה מחוסנת. אבל נצטרך גם אחר כך לפצח את הנושא של הבידוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אנחנו לא יודעים דבר על הווריאנט הזה, ויש סיכויים שהוא יותר קשה, אם זה מספר קטן - הבידוד זה פעולה שצריך שני צדדים – המבודד ואנחנו הגורם המדינתי שצריך לאכוף. השאלה, אם זה מספר מצומצם, למה לא לאשפז אותם? << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> כיום בבתי החולים יש 1,800 חולים מאושפזים. ביניהם 1,180 חולים קשים וקריטיים. לאשפז אנשים רק בגלל שהם לא יכולים לשמור על הבידוד בעיניי זה עומס על בתי החולים שמיותר. סיכון לאנשים האלה שיכולים להידבק בקורונה, אם לא נדבקו. איפה תאשפז אותם? במחלקה רגילה – אתה עלול לסכן אנשים שלא חולים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתקן את השאלה - למה לא בידוד יותר מפוקח? << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> זה הבידוד במלונית. הוא יותר מפוקח. ה-27 לא במלונית. חלקם היו במלונית לאורך הדרך, כי היתה תקנה שמי שחוזר מדרום אפריקה צריך להיות במלונית, אבל תלוי מתי חזרו. הפתרון של בידוד במלונית גם מאוד מוגבל. יש הרבה אנשים שמחריגים, ואומרים שיש להם מחלות, וראינו את התמונות של ההתפרעויות במלונית. זה לא פתרון. איך נצליח לגבי בידוד נצטרך כמדינה לפצח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (כחול לבן): << דובר >> האם יש לכם מידע חדש לגבי יעילות החיסונים על הווריאנטים? << דובר >> שרון אלרעי פרייס: << דובר >> ככל שידוע לנו, חיסונים יעילים לווריאנטים. אנחנו עוד לא יודעים לגמרי הכול. אנחנו עובדים נמרצות על הווריאנטים שנמצאים במדינת ישראל, שזה האנגלי והדרום אפריקאי, לגדל אותם ממש בתרביות תאים במעבדה ולעשות את הניסויים האלה בעצמנו. כרגע התשובות שאנו מקבלים מפייזר הן מאוד חיוביות שהם רואים שזה כן עובד. אנחנו ממש בתהליכים לבדוק את זה בעצמנו. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> מה שונה במוטציה הברזילאית, שכולם מדברים עליה כעל משהו יותר אלים, יותר שונה במרכיבים שלו? << דובר >> שרון אלרעי פרייס: << דובר >> רואים שיש עלייה מאוד גדולה של הדבקה בברזיל. יש אזור מסוים שבו יש הדבקה מטורפת, למרות שבגל הקודם שהיה להם 75% מהאנשים היו מחוסנים. יש על זה מאמר ב"סיינס", שלמרות מה שהיית חושב חסינות עדר, 75% כבר חלו מקודם והיו עם חסינות - עדיין יש שם הדבקה מאוד משמעותית עם הוויראנט שמסתובב שם. כלומר הוא אלים ויכול להיות שהוא יכול להדביק גם מחלימים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ד"ר פרייס, שאלתי אותך גם בדיון בוועדת חוקה על סוגית מי שרוצה לצאת, למה לאסור עליו? יש סטודנטים שרוצים לחזור ללימודים שלהם, ולא לחזור בתקופה הקרובה, ויש כאלה שעובדים תקופות ארוכות. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, את אלה אפשר להחריג ולא צריך וועדת חריגים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי חבר ועדת חוקה. פה אנחנו דנים בכלי הטיס. אם הייתי בא ברגל, התקנות האלה שאני הולך לאשר, לא חלות עלי. אני חוסם כלי טיס. לא בני אדם. בוועדת חוקה זה משהו אחר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לעניין כלי הטיס, כיוון שמדובר בתקנות ובהוראה כמעט מהיום למחר, מה גורל אלה שרכשו- - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה בוטל. בתקנות הקודמות היה חריג של מי שרכש כרטיס לפני הסגר. זה בוטל - גם אם רכשת כרטיס, אתה לא חריג. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא שילם. הוא לא יוצא. מי יפצה אותו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יהיה פה תיקון. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> למה? מה שהעברנו כבר לא תקף? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקף עד מרס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חוק שירותי תעופה חל על מקרים שבהם מפעיל הטיסה ביטל או דחה את הטיסה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> פה המדינה ביטלה, אז מי יפצה אותם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלות דומות התעוררו מתחילת משבר הקורונה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> ומה ענינו אז? המפעיל נקרה מבטל הטיסה או זה המדינה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא יודע מה קורה בכל מקרה ספציפי. יכול להיות שהמפעיל יבטל ויכול להיות שלא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עו"ד רננה שחר, בבקשה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני חוזרת על מה שאמר איתי. אם המפעיל האווירי ביטל את הטיסה, הנוסע יהיה זכאי להשבת התמורה. אם המפעיל האווירי לא ביטל את הטיסה - נניח שיהיו עדיין טיסות יוצאות של חברות זרות, בימים הקרובים, כי מותר להם לצאת מישראל, אני כולי תקווה שבימינו אלה נוסעים קונים כרטיסי טיסה עם ביטוח לביטול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש התיקון לחוק טיבי, שהוא הוראת שעה עד סוף מרס. אם יש טיסה, וחברת התעופה הוציאה טיסות, אני לא רוצה שנמנע מאזרח ישראלי לצאת. אם הוא עונה לכל התקנות שאישרנו פה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> ודאי שכן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש איסור כולל. רק ועדת חריגים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו עכשיו מאשרים את זה למטה, אבל זה בדיוק העניין הצרכני פה, שהצרכן לא יוכל לעלות על הטיסה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טרם גירשתי מהועדה של ח"כים שילכו לוועדה אחרת. זה נדון שם. לכו תתעסקו בזה, אבל זה שם. כל עוד זה לא אושר, אין הבעיה. כשתהיה הבעיה, נתכנס פה. אולי אתם דוחים את התיקון? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש בעיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם מאשרים את התיקון? << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשזה יגיע, נדבר. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> גם אם לא יאשרו, זה נכנס אוטומטית, לא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם הוועדה מחליטה לא לאשר את התקנות, הן לא ייכנסו לתוקף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני דן בתיקון לתיקון 8. לא דנתי בתיקון 6 שמופיע פה כי אני ממתין, מה שיקרה אצלכם בוועדת חוקה. לא נקדים את הדיון. אני כרגע מדבר על מתכות, כלי טיס. שהמתכות לא יכולים להיכנס. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל דיברו על חריגים. נניח, מי שיש לו לוויה חלילה. הוא יכול לטוס. אבל כלי הטיס לא יכול להיכנס. אז איך יטוס? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש אנשים שיש להם כסף. גם טיפול רפואי יכול בטיסה פרטית רפואית. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואנשים שאין להם כסף? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה שאל על תפעיל מטוס בשבילו, בשביל לוויה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לשאול את רננה, האיסור שמונח על שולחן הוועדה הוא איסור כניסה לישראל של כלי טיס זר, שזה עולה בקנה אחד גם עם החוק המסמיך שמדבר על הגבלות על כניסת כלי טיס זרים לשטח ישראל. מה דינם של כלי טיס ישראליים? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הכוונה היא לצמצם את התעבורה האווירית כדי להקטין את כמות הנכנסים לישראל בימינו בגלל הווריאנטים וזה הוסבר קודם על ידי משרד הבריאות. כפי שאיתי אמר, סעיף ההסמכה בחוק הוא רק למנוע כניסת כלי טיס זרים. לגבי חברות תעופה ישראליות, נעשה שימוש בסמכות של רת"א לפי חוק רישוי שירותי התעופה להתלות היתרי הפעלה מטעמים – אסביר: חברת תעופה כדי להוליך נוסעים ליעדים בין לאומיים, צריכה מרת"א היתר הפעלה. לכל יעד יש לה היתר הפעלה, לעונה הזאת, כמה טיסות וכו'. כתוב שם כל העניינים שחלים על ההפעלה הזאת. לנו יש סמכות להתלות את היתרי ההפעלה האלה מטעמי בריאות הציבור. לכן, כאקט משלים לתקנות האלה, אתמול יצאה הודעה על כוונה, של שלוש חברות התעופה הישראליות, אל על, ארקיע וישראייר, על הכוונה להתלות את היתרי ההפעלה שלהם להולכת נוסעים בין-לאומית מטעמי בריאות הציבור. יש להם עד היום ב-12:00 להגיש את טענותיהם. אחר כך תהיה התייעצות בוועדה המקצועית, הכול לפי חוק רישוי שירותי התעופה. מה שהחוק לא אוסר, ולא תקנות הקורונה ולא החקיקה יאסרו, גם טיסות של מטוסים קטנים - מתחת לתשעה מושבי נוסעים לא צריך היתר הפעלה, לכן המכשיר של מניעת היתרי הפעלה או התליית היתרי הפעלה הוא לא מכשיר ש- - - , וגם טיסות לפי דרישה שבהן מועד ההמראה ביעד הטיסה מסוכם במשא ומתן פרטני בין הלקוח לבין המפעיל האוויר בלי שהטיסות מפורסמות במערכות והנוסעים לא יכולים לקנות כרטיס טיסה במרשתת או באופן ציבורי. הטיסות האלה עדיין יתאפשרו. אם אסכם, בימים הקרובים עדיין תתאפשר יציאה מישראל בכלי טיס זרים שיעזבו פה, תתאפשר יציאה עם כלים ישראליים במתכונת מצומצמת, לא טיסות פאבליק טרנספורטס שאנחנו מכירים אותן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מחייב הבהרה. מצד אחד, כל הטיסות המסחריות, אתם תתלו אותן ולא יהיה להן רשיון. נאמר שיש לי מטוס פרטי, ואני רוצה לטוס. עומדת לי הזכות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא יכול לייבא וריאנט? << דובר_המשך >> רננה שחר: << דובר_המשך >> עומדת לך זכות כי זה ההסדר. לגבי הרציונל, בסופו של דבר אדוני מבין שמה שמדאיג זה החוזרים מישראל. מי שחוזר לישראל, לו היינו מצליחים שכל אחד שחוזר לישראל יהיה בבידוד כמה ימים שצריך והכול יהיה בסדר, לא היינו צריכים את ההסדר הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחדד. נאמר שאני בא ממיאמי עם המטוס שלי לכאן. אני אכנס לארץ? << דובר_המשך >> רננה שחר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? מטוס ישראלי, אזרח ישראלי. << דובר_המשך >> רננה שחר: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה אזרח ישראלי לא יכול לחזור בטיסה מסחרית? לעומת זאת, אדם שיש לו מטוס פרטי, יוכל להיכנס לכאן? מה, הוא לא יכול להיות פוטנציאל – ראינו שנוסע אחד מדובאי הדביק 180 איש. ד"ר שרון. << דובר >> שרון אלרעי פרייס: << דובר >> לא יכולה להסביר את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את מתקוממת על זה. ודאי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> במצב החוקי הקיים - מתוך אחריות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אדם עם אחריות. יש לי אחריות. אתם מכירים לי. שלום הציבור חשוב לי מעל כל שיקול. במקרים רגילים של חקיקה הייתי נועל את הדיון ואומר: לכו תביאו נוסח מתוקן – בלי זה לא מאשר לכם. אבל אני לא יכול לעשות את זה. אני לא יכול להתנהל בהפקרות. אני רוצה הצהרה בדיון, לפני ההצבעה על התקנות, עכשיו, שגם מטוס פרטי לא יוכל להיכנס עם נוסעים לארץ. אלא אם כן הוא עונה לחריגים. אחרת יש פה עיוות שמצריך הסבר. בבקשה. << אורח >> שי סומך: << אורח >> הבעיה היא הסמכות המשפטית. אני מציע שרננה תמשיך את ההסבר שלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא רוצה להיות בסרט הזה – משרד הבריאות, משרד התחבורה. קושי משפטי? פותרים אותו. אני רוצה לדעת שיש הצהרה פה לפרוטוקול שהקושי המשפטי הזה יטופל וייפתר. אם לא, אתם בבעיה. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> לפי חוק סמכויות מיוחדות, אי אפשר בכלל להסדיר את הכניסה של מטוסים ישראליים. הסמכות היא מכוח החוק שתיינה רננה, חוק רישוי כלי תעופה – מקווה שאני מדייק בשם. רננה תסביר למה ההסבר שנמצא באותו חוק, שכרגע לא לפנינו, למה ההסדר יכול לחול רק על טיסות נוסעים ולא על מטוסים פרטיים. אני מציע שרנה תמשיך את ההסבר שלה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אדוני, באופן כללי, ייתכן שאכן כדי למנוע טיסת כלים ישראליים פרטיים לישראל, כלים בהפעלה כללית, צריך תיקון חקיקה ראשי, וגם אם אתחייב לך, זה לא משהו שיעזור, שההתחייבות של רננה. זה דבר אחד. דבר שני, סליחה שאני אומרת, בכל מקרה הסיכון לבריאות הציבור וההתמודדות של האכיפה והמשטרה ופיקוד העורף עם מאות אנשים שבאים, לעומת שני אנשים שבאים, שונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למרות התקיפות של הדברים שלנו, יש פה קושי. אני מקווה שאתם לפחות מבינים את התהייה שלנו. אני יכול לקבל את הטענה להתמודד עם נוסע אחד במטוס פרטי לעומת טיסה מסחרית. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> איפה ערך השוויון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשיש מתים ברחובות, אני מאבד את ערך השוויון. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אז על אחת כמה וכמה. לאדם אחד אתה אומר: אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה? ואני רוצה להבין: עוד עשרה ימים ראש הממשלה אמור לצאת לאמירויות. כלומר עוד כמה ימים יש צות מקדים שיוצא מפה. צוות שלם שיוצא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא ייצא. רננה תאמר לך שהיא תתלה את הטיסה. עוד הבהרה. ואם המטוס הפרטי הזה שיש לו מקום לתשעה נוסעים, הוא יהיה מלא, הוא ייכנס? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אין מניעה על כלי טיס ישראלי כרגע להיכנס. יש פתרונות מסוימים. יש אזרחים ישראליים, שלא נמצאים בישראל, וצריכים לחזור. יש אזרחים שצריכים לצאת מפה. זה לא עד כדי כך נורא שהעוצר אין בו שום יכולת- - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יכול לקבל את הטענה - וששרון אלרעי אמרה את זה – קשה לנו להתמודד. הסוגיה של הבידוד לא הצליחה. לכן כשיש וריאנט דרום אפריקאי ואנחנו חוששים ממנו ולא יודעים עליו הרבה, אנחנו סוגרים את השמיים. הקושי הזה לא עומד כשמדובר בטיסה של מטוס זעיר, פרטי, לא מסחרי שאפשר להחיל עליהם את כל התקנות שאישרנו פה בוועדה – בדיקה של 72 שעות לפני כן בידוד מוצהר, וכנראה שהרשויות יצטרכו להדק את הפיקוח על הבידודים האלה של אותם נכנסים. עם כל התקיפות שלי, אני יכול לקבל את התקנה הזאת. מאשר עכשיו – אני אומר לך: יכול להיות שהמגפה הזאת, הלוואי שתיעלם עם החיסונים, והאופטימיות תהיה מוצדקת, אבל אם לא, תצטרכו לתקן את החוק בחקיקה ראשית. זה ייקח את הזמן שלו. שתהיה לכם הסמכות גם להתלות טיסות של מטוסים פרטיים. אלא אם כן בחריגים. שלפחות יהיה ערך שוויון. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> זה מזכיר לי כשהיו האיים הירוקים, כשאמרו שחברי הכנסת לא צריכים בדיקה בכניסה לאילת וים המלח. אני במקרה נסעתי אתם ושאלתי – איך ייתכן? קצת היגיןו. אדם שטס במטוס פרטי, ואם המטוס הפרטי יכול להכיל גם 50 ו-100 איש, לפי התקנות שמובאות בפנינו, אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש קושי משפטי אבל זה עדיין מצומצם לעומת טיסות מסחריות ואני יכול לקבל. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> בהמשך לדברים של חברת הכנסת הילה שי וזאן, גם אם זה יהיה, כבודה, זה לא חל על כל חברי הכנסת. אני רוצה לומר מה קרה לי אתמול במעבר פה במחסום, שעצרו אותי וביקשו תעודה מזהה ונתתי את כרטיס חברת הכנסת כי אין לי תעודת זהות בתוך התיק – אני משאירה בבית, אם צריכים משהו מהתעודה שלי - והחיילת התעקשה, שמה אותי בצד רבע שעה, צעקה עליי והשפילה אותי בצורה נוראית, ואחר כך טענה שאני מאיימת עליה. אז בואו לא נשלה את עצמנו באיזו מדינה ואיפה אנחנו חיים. זה לעניין הזה. הייתי חייבת לומר את זה. שנית, יצאתי לוועדת החוקה כדי לברר לגבי חזרת הסטודנטים. אכן נושא הסטודנטים ומי שצריך לחזור, יהיה אישור – משרד הבריאות עובד על התקנה הזאת ויהיה אישור לסטודנטים, כי יש להם כתובת קבועה בחו"ל. לגבי כל התקנות, אני חושבת שיש צורך להבהיר הרבה דברים בקשר לוועדת חריגים. לא רק לומר מה מותר ומה אסור אלא מי יושב בוועדה הזאת, כמה זמן ייקח לוועדה הזאת עד שתאשר את הדברים, ויש סעיף אחד שהוא בעיניי מאוד מדאיג, זה הנושא של יציאה להלוויה. השאלה, אם אנחנו צריכים לחכות עד שהאדם מת כדי שבן משפחה יוכל לראות – אני חושבת שלפחות צריך לתת את האישור הזה, להיפרד במצבים קשים, וצריך לקחת את הנושא ההומניטרי בלב ליבו של הדברים, ואין ספק שלא צריך לעשות איפה ואיפה – לזה מותר ולזה אסור. מי שיש לו כסף נכנס או יוצא, ומי שאין לו, נשאר במקום שלו עם הצרות שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה, אדוני. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> שלום, אדוני היושב-ראש. סליחה – הייתי קודם לכן בוועדת חוקה ולא שמעתי מה עלה קודם לכן, אז ברשותכם אסביר. אציג את הרקע לעמדה שלנו והתקנות, וככל שיהיו שאלות, אשמח להתייחס. קודם כל, יש לומר מה שאמרנו לאורך כל הדרך וגם בישיבת הממשלה בדיונים שהיו בסוף השבוע – היועץ המשפטי לממשלה ואנוכי, שהשתתפנו בהם - הפגיעה בזכות של אנשים להיכנס ארצה היא בעייתית ביותר, גם ברמה המשפטית – לא רק ברמה הציבורית. סעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אומר שכל אדם רשאי לצאת מהארץ, וכל אזרח רשאי להיכנס ארצה. זו זכות שמופיעה בחוק יסוד, לכן יש לתת לה את המשקל המתאים. מנגד, כמובן, כמו כל זכות אחרת, היא לא מוחלטת, וגם בזכות יסוד אפשר לפגוע כאשר יש זכויות אחרות, משמעותיות יותר, כשזה נעשה בחוק, כשזה נעשה לתכלית ראויה, באופן מידתי וכו'. בהקשר שלנו מנגד עומדת הזכות לבריאות, הזכות לחיים, כפי שאסביר וכפי שאני מניח שד"ר שרון פרייס הציגה בפניכם. בעבר כשעלה הרעיון הזה בישיבות ממשלה שונות, הסברנו את הקושי הזה. אמרנו שזה אפשרי במקרים חריגים והסברנו את הקושי, ולא רק משפטית – היו גם הסתייגויות של שרים בהקשר הזה בגלל ה- - - הצפויות של מניעת עולים ארצה, של מניעת כניסת אזרחים ברמה הציבורית. ובאמת נמצאו לדבר פתרונות אחרים, שיהיו במלונית מטעם המדינה, כלומר אנשים שנוחתים- - - בידוד בית. בהמשך לכך ניתן פתרון ש- - - מלונית, אבל יהיה אפשר לצאת מזה רק בכפוף לבדיקות. בשבוע שעבר הותקנה תקנה לראשונה, העלינו לפני כן הנושא של אפשרות בדיקה בחו"ל אז הכנו את התקנות הללו יחד עם משרד הבריאות של בדיקה תוך 72 שעות לפני העלייה למטוס. אלה פתרונות שנתנו מעטפת הגנה, ובמשרד הבריאות זה מה שעלה אז, ונדרש אז, וככה הכנו את הדברים ברמה המשפטית. בסוף השבוע קיבלנו חוות דעת אפידמיולוגית של ד"ר שרון אלרעי פרייס. כמי שראה חוות דעת, צעדים שנקטנו – גם סיגל סדצקי בעבר וגם של שרון בחודשים האחרונים, חוות הדעת הזאת היא משמעותית יותר. היא מציגה סיכונים משמעותיים יותר מבחינת משרד הבריאות. הם מדברים על כך שבעיקר בגלל החשש מהלא נודע, הווריאנטים – מוטציה שחלקן מוכרות, בין אם זה המוטציה הבריטית, הדרום אפריקאית וכו', כרגע יש חשש מכל מיני וריאנטים אחרים שעלולים להיכנס. סיטואציה כזו עלולה לגרום לכך, לא רק לגרום לחשש משמעותי להחמרה בהתפשטות הנגיף אלא חוות הדעת הבריאותית מדברת על כך שזה עלול לשלול את הנשק העיקרי לבלימת הנגיף, שזה מבצע החיסונים שנערך בישראל כידוע באופן מרשים בשבועות האחרונים, ולכן משרד הבריאות ביקש צעד משמעותי ודרמטי יותר של שלילת אפשרות הכניסה. לאור חוות הדעת המקצועית הזאת, שהיתה משמעותית יותר מבעבר מבחינת הסיכונים והדרישה, סברנו שברמה המשפטית אי אפשר לומר שיש פה מניעה משפטית לנקוט בצעד הדרמטי הזה של סגירת השמיים למרות שכאמור זה צעד לא פשוט של פגיעה בזכות יסוד. עדיין עמדנו על כך – עם כל הקשיים – עמדנו על כך שיהיו מספר עקרונות שברמה המשפטית, כדי שנוכל לעגן את זה גן פה בדיונים בכנסת וגם בבג"ץ – קודם כל, שיהיו חריגים שיאפשרו יציאה. תכף אתייחס לשאלה שעלתה לגבי החריג של אנשים, סטודנטים וכו' – שיהיו חריגים שיאפשרו יציאה דוגמת טיפול רפואי, השתתפות בלוויה וכו'. שנית, לא רק שיהיו חריגים אלא שתהיה אפשרות מעשית של אותם חריגים לצאת ולהיכנס. גם אתמול העלינו את זה בממשלה וגם הבוקר הייתי בקשר גם עם ראש המל"ל, גם עם שרת התחבורה וגם עם - - - ראש הממשלה וגם עם פתרון מעשי בהקשר הזה, בוחנים כל מיני אפשרויות, ובין אם זה חברה ישראלית שלפי דרישה תטוס, בין אם זה מטוס של חיל האוויר שייקח אנשים שקיבלו אישור דרך הוועדה לצאת מהארץ ולהיכנס, מטוס שייקח אותם ליעד קרוב ומשם ייסעו הלאה או יחזיר מיעד קרוב. אלה פתרונות שמבחינתנו ברמה המשפטית צריכים להיות ברמה המיידית, כשהתקנות יחולו. נושא נוסף שעמדנו עליו ברמה המשפטית, שזו לא תהיה תחולה מיידית למרות הסיכונים והחששות שעלו בישיבת הממשלה. דיברנו על כך גם ברמה המשפטית וגם ברמה המעשית. העניין הזה, הצענו שיהיה יותר זמן. בסופו של דבר סוכם לפחות על מאתמול אחר הצהריים עד היום בחצות, כלומר יממה וחצי שבהם יתאפשר הדבר הזה. זה בהחלט היה מינימום כדי שנוכל להגן על הצעד הלא פשוט הזה. לסיכום, מבחינתנו ברמה המשפטית זה צעד לא פשוט משפטית, אבל כאמור, בהינתן הסיכון הרפואי, בהינתן חוות הדעת הרפואית שהוצגה ובהינתן הסייגים שקבענו אפשר בהחלט להגן על כך ואנו חושבים שהוא בר הגנה לאור הזכויות מנגד שנפגעות, עלולות להיפגע הזכות לבריאות- - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפני ההצבעה יש חבר כנסת שרוצה להתייחס? בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה. כל הדיון הזה בימים האחרונים הוא קצת היכה אותנו בתדהמה. אני הייתי תחת הרושם ששנה שלמה ככלל אין טיסות לישראל למעט חריגים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו בוועדת הכלכלה צריכים להכות על חטא. אנחנו בין הסגר הראשון לשני האצנו במשד התחבורה, ברת"א לפתוח את השמיים. חברי הכנסת, פתחנו בנאומים חוצבי להבות, להחיות קצת. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> עשינו מאבקים על קרובי משפחה של ישראלים, משפחות עם ילדים שאחד הילדים לא הורשה להיכנס לישראל, כדי שיעברו כמה חודשים ונגלה שיש פה הפקרות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא ידעת? 60,000 איש היו בדובאי. אני לא ביניהם. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> גם אני לא ביניהם. באמת, כלומר, איפה היינו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המחאה במקום. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> עכשיו, כשאנחנו עוצרים, בכל מדינה אחרת – יש לי קרובי משפחה ישראלים שחיים במדינות אחרות והגיעו לכאן בחודשים האחרונים. בהרבה ממדינות העולם על צעד כזה מודיעים שלושה חודשים מראש כדי שלא נראה טיסות חילוץ וכל מיני דברים שחיל האוויר צריך להעביר ישראלים שעולים או לא יודעת מה. אני לא מציעה שנתחיל את זה מעכשיו שלושה שבועות קדימה, אבל איפה היינו? ואחרי כל זה – אני כן חושבת שגם אני, כמי שהשתתפה, שלפחות משפחות ודברם כאלה, והיו לנו כל מני דברים בחודשים האחרונים, היתה פה באמת הפקרות והירדמות בשמירה יוצאת דופן. אני לא מדברת רק על דובאיי. פתאום הסתבר שלכל מקום טסים באופן חופשי, ונתב"ג פועל, ובאמת אני שואלת, איפה היינו? הייתי תחת הרושם שנתב"ג בחודשים האלה היה סגור למעט חריגים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו אישרנו את זה. היינו כאן. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> היינו תחת הרושם שצריך לחיות עם הנגיף הזה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> ולגבי המטוסים הפרטיים – הנגיף נכנס על ידי בני אדם, אז אנחנו לא רוצים שייכנסו 200 בני אדם וגם 20 בני אדם וגם אדם אחד. אם אנחנו חושבים שללוויה או לחריג כזה או אחר אין בעיה בגלל מי שיש לו כסף ומי שיכול להרשות לעצמו טיסה פרטי או מטוס פרטי – אנחנו התבלבלנו, וגם לא התרשמתי מתנועות הגוף של היועץ המשפטי לוועדה, שזה בלתי אפשרי. אני בהחלט חושבת שאפשר וצריך לסתום את הפרצה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא אומרת שמבחינת החוק, אין לה הכלים. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> בואו נשמע את היועץ המשפטי של הוועדה. אולי כן יש הכלי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התקנות האלה נשענות כידוע על חוק הסמכויות המיוחדות, שקובע בסעיף 12 פסקה (8) שניתן לקבוע הגבלות על הפעלת כלי טיס, שדות תעופה ומנחתים לעניין השוהים בהם לרבות נוסעים, מלווים ואנשי צוות, וכן לעניין כניסת כלי טיס זרים לשטח ישראל. אני חושב שזו שאלה פרשנית. בסוף-בסוף מה שאנחנו שומעים כאן, שהממשלה כן נוקטת באופן מעשי בצעד של מניעת כניסה או הפעלה של כלי טיס ישראליים, פשוט לפי מנגנון משפטי אחר; לפי חוק רישוי שירותי התעופה ולפי תקנות מכוחו, שאינן טעונות אישור ועדה, שעוסקות בפטור מהיתר הפעלה, דהיינו מתלים את היתרי ההפעלה של חברות התעופה הישראליות, וכיוון שיש מקרים או כלי טיס שאין להם היתר הפעלה כי הם פטורים, ההגבלות לא חלות עליהם. אני חושב שבסוף-בסוף התוצאה היא בעייתית. לא נשענת על חוק הסמכויות המיוחדות אלא נשענת על חוק אחר. התוצאה זהה. אני חושב שמן הראוי היה בכל זאת לשקול פרשנות אחרת לחוק הסמכויות המיוחדות בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אשמח אם תהיה פרשנות – רז, בבקשה. אבל בקצרה, אדוני. לא הרצאה מלומדת. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> גם אנחנו היינו מעדיפים שזה לא יהיה באמצעות חוק אחר. הצפנו את הצורך בתיקון חקיקה בהקשר הזה לגבי החברות הישראליות. לא ברור לאיזו פרשנות מכוונים פה. אם היה אפשר על דרך פרשנות כלשהי בחוק הקורונה, חוק המסגרת, ודאי זה היה עדיף. לא מצאנו אפשרות, פרשנות כזו. ככל שיש, נשמח לשמוע. הצענו תיקון חקיקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלה: אני מנסה להבין - איך מונעים מחברות התעופה הישראליות לטוס? אנחנו כאן מדברים על כלי טיס זרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא הקשבת לרננה. יש לה סמכות להתלות את רשיונות התעופה של חברות התעופה הישראליות. תשיבי לו בקצרה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יצאו אתמול הודעות על כוונה להתלות את היתרי ההפעלה לשלוש החברות. יש להן עד היום ב-12 בצהריים להגיש את טענותיהן. לפי חוק רישוי שירותי התעופה, יש ועדה מקצועית שחברים בה מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד התיירות, הממונה על התקציבים באוצר, אנחנו ומשרד התחבורה. משרד הבריאות יהיה היום גם נוכח בוועדה כמשקיף. נקבל את ההתייחסויות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ותיתנו גם את הפרשנות שלכם. תודה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שאלה שנייה: ואם מישהו עומד במסגרת החריגים, מה הנפקות של זה? אם אין כלי טיס – אלא אם כן יש לו הרבה כסף - שמסיע אותו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אמרתי קודם – יש כלים זרים בישראל שעדיין נמצאים שיוכלו לצאת מפה. הם יכולים לקחת נוסעים – זה אחד; הדבר השני, דיבר על זה מר נזרי - גם טיסות לפי דרישה של כלים ישראליים שייתכן שייצא לפועל; והדבר השלישי, בוחנים מול חיל האוויר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שני דברים. זה שאתה לוקח על עצמך אחריות ואתה אומר שדחפנו לפתיחת השניים, אל תיקח על עצמך אחריות כי אמרנו שפתיחת השמיים צריכה להיות במסגרת הנהלים שהוצעו במסגרת הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הייתי יודע שתהיה הפקרות כזו, לא הייתי לוחץ. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא עניין של לדחוף. אנחנו ידענו שבזמן הטיסות אין הדבקות. האחוז מינורי בזמן הטיסות. ההדבקות הן כשאתה נוחת או כשאתה עולה. זו שאלה שלא קשורה לטיסות. אני רוצה לשאול ולנצל את ההזדמנות שד"ר שרון נמצאת פה - מה זה חריגים? אם אדם רוצה לטוס בכל זאת, אין מטוס. ופה אני מחדד את השאלה של חבר הכנסת טופורובסקי – אם יש אדם שצריך להגיע, אם אין טיסה, מה יעשה? לא יכול להרשות לעצמו מטוס פרטי. סוגיה מאוד חשובה: פה כתוב: טיסות לפינוי חירום רפואי. יש מלא פניות, גם למשרד הבריאות וגם לרשות האוכלוסין וההגירה לעניין טיפול רפואי – לאו דווקא לאזרחים ישראליים. ישראל ידועה כמדינה שמטפלת באזרחים זרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין תיירות בכלל. לא רגילה ולא מרפא. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עשרות אם לא מאות אלפי דולרים נכנסים לקופת המדינה וזה גם מתחזק בתי חולים שנותנים תיירות מרפא. אדם שמגיע אפילו במטוס הפרטי, ויש מקרים כאלה, שמשרד הבריאות או לא שוקל ולא בודק, או מעביר את זה לרשות האוכלוסין וההגירה. אין שום סכנה לתחלואה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם מערכת הבריאות הישראלית תפעיל תיירות מרפא בעת הזו, היא חסרת אחריות. אין כושר שליטה בכלל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לך שיש פה פגיעה גם בשם של המדינה. בכל זאת יש אנשים שמוכנים לקבל חולים. אני לא מדבר על המוסר אלא אני מדבר על הטכניקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המפקד שלי אמר לי: עדיף פצוע מזוהם ממת סטרילי. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> טכנית אין אישור תיירות מרפא. הוא צודק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל טכנית שאלה. עזוב אותי מהמוסר הזה. אדם רוצה לקבל אישור ויש לו כסף. כתוב פה: פינוי חירום רפואי. ייתנו לו? טכנית שואל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנשים מתים פה. בבקשה. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אני מתרשמת מהדיון הזה ומהדחיפות שלו, אבל חברת הכנסת שי וזאן קופצת מוועדת חוקה לוועדת כלכלה רק על מנת אחר כך לצייץ לנו איזה ציוץ. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> את יכולה לדבר לעניין לשם שינוי ולא עליי? תנסי בלי שמות. רק עניינית. יש לך קצת עניינית? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> עניינית, מה שאת צריכה לעשות עכשיו זה לגבות את החלטות הממשלה. אנחנו מבינים שאת מחפשת אלטרנטיבה ותקווה חדשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא הדיון. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> את השכונה הזאת תשאירי אצלך בבית. לא שכונה פה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה הדיון הזה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אסנת, הדיון הפוליטי היה מיותר כרגע. זה דיון אחראי. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שהביא את זה לדיון הפוליטי זה היא, שמצייצת בטוויטר שראש הממשלה רוצה לנסוע לדובאי, אז מי הביא את זה לדיון פוליטי – אנחנו או גברת הילה שי וזאן? << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> תוציאי אותי מהפה שלך. בקשה פשוטה, עניינית. תלמדי לדבר לג של עניין. יש פה אנשים מכובדים שהגיעו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לומר הערה אחת. לגבי ועדת החריגים, יש לקחת בחשבון אנשים שגרים בארץ, גם אם לא אזרחים ישראליים, שנתקעו באותו. כרגע אנחנו עוצרים לכולם, אבל כשדנים בוועדת חריגים יש לקחת בחשבון שיש פה המון אזרחים שגרים בארץ על אף שאין להם אזרחות ישראלית. זכויות אדם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. טל ורננה, מי שיכולה לעלות על השאלות של יבגני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ועוד חצי שאלה לגבי טיסות חילוץ – למה זה לא תעופה אזרחית, אם כבר? אם אתם מחליטים על טיסת חילוץ, תנו לחברות ישראליות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא רוצה לעשות טיסות חילוץ מאבו דאבי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם אני לא. כל הכבוד. שיישארו שם. הם נהנו עד עכשיו. שייהנו עוד חודש, עם המוטציה. בבקשה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לשאלות של חבר הכנסת יבגני סובה, מה שהוא תיאר תיירות מרפא אינו פינוי חירום רפואי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חד משמעית. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אסביר שיבגני דיבר על תיירות נכנסת, ואנחנו בוועדת החריגים מדברים על יוצאת. אז לא נערבב. זה אינו פינוי חירום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. התייחסות למה שאמר חבר הכנסת פינדרוס? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אין איסור על כניסה של אדם ישראלי לישראל, אזרח ישראל, תושב ישראל. זה לא כתוב לא כאן ולא בתקנות- - - האיסור הוא של כלי טיס זרים. אנו מבינים את הבעיה שיכול להיות שיש מצב של מישהו שיש מצב חירום והוא צריך להגיע לישראל, ונכון שצריך לחשוב על מענה כי לא אסור לו להגיע לכאן, רק יכול להיות שיהיה לו קשה למצוא את הדרך. לכן דובר על זה שכן ינסו למצוא פתרונות. אני הבנתי שדובר על זה שמשרד התחבורה והמל"ל ידברו על זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם יתייחסו לזה בהמשך – אין עדיין התייחסות. חבר הכנסת קלנר מצביע במקום קרן ברק, וחבר הכנסת ולדימר בליאק במקום עידן רול. אנחנו מצביעים רק על תיקון לתיקון 8. לא תיקון 6 - דנו בו כי מחכים לוועדת החוקה. אישרו אותו? אז נקריא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 6 נגד – 2 נמנעים – אין אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 6 בעד, 2 נגד. אנחנו מקריאים תיקון לתיקון 6. הדיון היה דיון משותף, אלא אם כן יצוצו דברים. בבקשה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 6)(תיקון), התשפ"א–2021. בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת מתקינה הממשלה תקנות אלה: תיקון תקנה 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון 6), התש"ף-2021 , בתקנה 1 - בפסקה (1) בתקנה 6(א)(2) בפסקת משנה (א)(1) המובאת בה- (א) פסקת משנה (א) תימחק; (ב) בפסקת משנה (ב) במקום "המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים" יבוא "המנהל הכללי של משרד הבריאות יחד עם המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים"; (ג) בפסקת משנה (ג) במקום "בתקנה 2(17)(א)(1)" יבוא "בתקנה 2(17)(א)". (2) בפסקה (2), בתוספת הרביעית המובאת בה, בכל מקום, במקום "בתקנה 2(17)(א)(1)" יבוא "בתקנה 2(17)(א)". תחילתן של תקנות אלה ביום י"ג בשבט התשפ"א (26 בינואר 2021). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עו"ד טל ממשרד הבריאות הסבירה לנו מה התיקון הזה מבקש לעשות. לטובת אלה שלא היו, תסבירי בקצרה. הדיון היה כבר. << דובר_המשך >> טל פוקס: << דובר_המשך >> התיקון הזה מקביל לתיקון בוועדת חוקה. התיקון בוועדת חוקה קבע מתי מותר לצאת מבית המגורים לטיסה, באילו מקרים. האיסור יתרחב, ככה שיש עוד מקרים שבהם אסור לצאת מהבית לטיסה. בין המקרים שנמחקו, המרכזי זה מישהו שכבר קנה כרטיס טיסה לפני הסגר. כעת הוא לא יוכל לצאת לטיסה מהסיבה הזו בלבד. עדיין תהיה ועדת חריגים שניתן יהיה לפנות אליה. התיקון הזה בא להתאים את האפשרות של מפעיל שדה תעופה לדרוש בכניסה לשדה התעופה מסמך כזה או אחר רלוונטי בהתאם לתיקון בוועדת חוקה, שיהיה תואם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מי בעד אישור תיקון תיקון 6? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – פה אחד אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אושר פה אחד. תודה רבה. ד"ר שרון אלרעי פרייס, אני רוצה באמצעותך בבמה הזו לחזק את ידי כל הצוותים הרפואיים שעושים מלאכתם נאמנה, מתמודדים בצורה מעוררת השראה לעומת כל ההתנהגות שלנו, כולנו בתקופה הזו, ואני חושב שעם כל הקושי, ומערכת הבריאות צריכה להתייחסות מיוחדת. ראינו שהם התגייסו ללא תנאים, ללא שאלות וללא תהיות, והם מגויסים למערכה. תמסרי את זה בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> רק הערה - היא אמרה קודם שאין החלטה. אני כן מבקש שימת לב לנושא של תושב ישראל ולא רק אזרח ישראל. מאיזושהי סיבה - להתייחס באותו יחס כמו אזרח ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:50. << סיום >>