פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 28 ועדת החוקה, חוק ומשפט 25/01/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 187 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, י"ב בשבט התשפ"א (25 בינואר 2021), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות)(תיקון מס' 3) התשפ"א–2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר איתן גינזבורג אוסנת הילה מארק אוסאמה סעדי תהלה פרידמן אריאל קלנר חברי הכנסת: יאיר גולן מיקי לוי בועז טופורובסקי הילה שי וזאן מוזמנים: ד"ר שרון אלרעי פרייס – ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות נינא כהן קרן – ייעוץ משפטי, משרד הבריאות שי סומך – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים איל זנדברג – ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים נוכחים באמצעים מקוונים: רז נזרי – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים יעל דקל שפריר – היעוץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי הילה צור – עו"ד ויועצת משפטית, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יואל פלדשו – מנכל, רשות התעופה האזרחית ישי פולק – עו"ד, נשיאות המגזר העסקי ייעוץ משפטי: גור בליי מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: רמי בן שמעון << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות)(תיקון מס' 3) התשפ"א–2021 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום. בוקר טוב לכולם. אני פותח את הישיבה של ועדת חוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות)(תיקון מס' 3) התשפ"א–2021. בפתח דבריי אני רוצה להתייחס לאירועים ולדברים שאנחנו חווים בימים האחרונים בעיר שבה אני גר, בעיר ששירתי בה הרבה מאוד שנים בעירייה, גם כראש עיר ובמגוון תפקידים נוספים. מה שאנחנו רואים בימים האחרונים זה לא בני ברק, זה לא אופי תושביה. יש פה קבוצות שוליים כאלה ואחרות שמכתימות את שמה של העיר הגדולה והחשובה הזאת, שרוב מוחלט של תושביה מעבר לכך – אנשים ערכיים מאוד, אנשים שומרי תורה וחוק ושומרי סדר. אני חושב שנוצר פה איזשהו סיר לחץ שמגיע גם בעקבות, לצערי הרב, לחץ תקשורתי כזה או אחר שכל היום אנחנו בכותרות בצורה כזו או אחרת ואלה כותרות שהן תמיד יפות לכל זמן, אבל עכשיו, לצערי הרב, עוד יותר. וכל קבוצה מסוימת שרואה את הסיר לחץ הזה, מנסה להטביע את חותמה מסיבותיה שלה, אם זה אנשים עם אידאולוגיות כאלה ואחרות שרוצים להתסיס את העיר ואם זה סתם בני נוער או אנשים משוליים או אפילו אנשים שלא גרים בעיר ובאים למקום האקשן. אני מבקש מהמשטרה וקורא למשטרה לא להפוך את כל בני ברק לשדה קרב. היא לא שדה קרב, היא לא הייתה כזאת. תסתכלו בהיסטוריה של העיר, בהיסטוריה הקרובה והרחוקה. חייבים לעבוד שם היגיון, חייבים לעבוד במתינות ועם שכל. כמובן, לטפל בהפרות נקודתיות אבל לטפל בהן נקודתית. המקום באמת הפך לשדה קרב של פיצוצים בלילות. זה דבר שאני לא זוכר אותו ואני כבר לא צעיר במיוחד. ברשותכם, חבריי, אני רוצה לציין עוד דבר אחד. במשך שנים רבות מערכת היחסים בין המשורה לבין העירייה ומנהיגי הציבור הייתה למופת, הייתה סמל ודוגמה. אני הייתי חלק מראשי עיר לדורותיהם שהנושא של שיתוף פעולה עם המשטרה היה חלק מהניהול של העיר. בתקופתי הקמתי תחנת משטרה בבני ברק, בלב העיר בני ברק. כל מפקדי המרחבים לדורותיהם, אחד לאחד – הייתי מזכיר את כולם – ידענו לשתף פעולה, ידענו להתווכח, ידענו ללמוד את הרגישויות, כל אחד של הצד האחר כי בסופו של דבר, משטרה יהא גוף שמתפעל ומתופעל בתוך ציבור חי ונושם עם כל הרגישויות. לכן אני קורא מכאן לחדש את התיאום בין העירייה לבין המשטרה. אני מציע שעוד היום תכונס ישיבה משותפת של המשטרה, של העירייה, של נציגי המנהיגות הרבנית בבני ברק כדי להשיב את השקט לעיר, להיכנס לפרופורציות הנכונות ולהחזיר את בני ברק לתפארתה האמיתית מזה שנים רבות. תודה רבה לכם. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ולישיבות שפתוחות בניגוד להנחיות – להיסגר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא זוכר אותך יושב ומחפש לי דברים מסוימים להפרות. אמרתי ואני לא צריך להתנצל בפני אף אחד, אסור להפר את התקנות ולא צריך להפר אותן. כל האירועים שהיו מיום חמישי עד עכשיו לא קשורים אפילו אחד מהם למה שהיה בבני ברק. אנחנו כבר 3 ימים בכותרות, אחד מהם לא קשור להפרות. הכול זה גלגול של משהו שקרה. בוא, תבדוק. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גם בחדשות - - מגיעים לישיבות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה קורא את החדשות, ואם אתה רוצה לעבור איתי על הפרות ניסע ביחד ולבדוק הפרות בכל מקום ובכל דבר. לא היה פה נושא אחד: אתמול הייתה הפגנה - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> יש פה אינטרס של כל הצדדים להרגיע. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הפוך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, יש כאלה שלא רוצים להרגיע עד הבחירות לפחות, אבל זה בסדר. דווקא פחות שמעתי התלהמויות מהמקום שאתה מגיע אליו. אני אומר לך, ידידי הנכבד, כל האירועים שהיו ב-3 הימים האחרונים, לא היה בהם אחד על רקע של הפרה. מה שהיה זה אותו סיפור של שוטרים שלא נכנסו למקום שהייתה בו ההפרה, רדפו אחרי נער שכנראה חבש את המסכה או לא. ואני לא ממעיט בזה. וכשהוא נכנס לתוך איזשהו מתחם, שם היא התחילה המהומה. עוד פעם, אני לא נותן לזה שום הצדקה וכלום, אני מודיע עוד פעם פה ואני עומד מאחורי מה שאני אומר, כל האירועים שהיו, כולל האירועים של אתמול – אתמול הייתה הפגנה של פלג מסוים, מסיבותיו שלו, על משהו שקרה באשדוד. את ההפגנה עשו בבני ברק, במרכז העיר. וכשיש הפגנה, אז מגיעים המפגינים, מגיעים סקרנים – ואתה יודע, יש הרבה סקרנים, ברוך השם, העיר צפופה, על כל מטר מרובע לפעמים יותר אנשים מאשר בכל עיר אחרת וככל שמגיעה יותר משטרה, אז הסקרנות רק גוברת. מפה והלאה הגענו לירייה באוויר. אני לא נכנס כרגע לסיטואציה של השוטר. אני אומר עוד פעם, אף אחד מהדברים שקרו ב-3 הימים האלה, ואני אומר את זה בידיעה, לא היה על רקע של הפרה ולא היה איזה עימות בתוך ישיבה או בתוך בית ספר. העיר סגורה מסוגרת. ואני אומר לך, אתם לא חיים בעיר הזאת ביום-יום. אתה יודע מה זה בוקר רגיל, לא בתקופת הקורונה, בבני ברק? קח מסוק זה בשעה 07:45 בבוקר, אתה רואה נחילים-נחילים של ילדים וילדות באלפים, בעשרות אלפים. הרי כל בניין בבני ברק, מי שיודע פחות או יותר או לא – אני תמיד הייתי משתמש בזה במשרד החינוך כשהייתי בא לדבר על הצורך בגנים. הייתי מסביר להם – כל בניין סטנדרטי בבני ברק זה 4 גני ילדים. אתה יודע, ביום רגיל, כמה ילדות וילדים ונערים הולכים ברחובות העיר? אתה לא רואה מדרכה בכלל. ועכשיו, אז רצה איזו ניידת שידור אחרי 20 ילדים או 30 ילדים, באיזשהו מקום – הפרה. אפשר להדליק את הכול, אפשר לשרוף את הכול. בסוף אנחנו נשארים פה ביחד כולם. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> האינטרס הציבורי והאינטרס הבריאותי של מדינת ישראל זה שהרוחות יירגעו. זה הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזה בדיוק מה שאני קורא מכאן ואני אומר, אפשר להגיע לתיאום, לחדש את התיאום, לחדש את השיח. אפשר גם להתווכח, אפשר גם לבוא בביקורת למשטרה. כן, גם לי יש ביקורת על המשטרה, אבל באותו לילה, כשהתחיל האירוע ההוא ביום חמישי בלילה, אני הוצאתי הודעת גינוי מיידית, לא בגלל שמישהו ביקש ממני, אני לא עובד לפי הזמנות. וכל העיר גינתה את הדבר הזה. אבל הייתי עוד מספיק חכם בהודעת הגינוי שלי שגם אמרתי שהמשטרה תיזהר לא להיסחף לעניין הזה. וזה בדיוק, לצערי, מה שקרה. לא יכול להיות שייכנסו 400 אנשי מג"ב לעיר בשביל לחפש 4 נערים. ככה מחפשים? יש דרכים קצת יותר מתוחכמות ונקודתיות לעשות את זה. וכשמגיע דבר כזה, מי סבל שם? אותם אלה שהייתה להם ביקורת חריפה על אותם נערים שעשו מה שעשו, הפכו בתוך 3 שעות. כל הביקורת הלכה למשטרה כי אנשים מבוגרים לא יכלו לישון בלילה עם פיצוצים של רימוני הלם. בבני ברק בבוקר היו עוד רימוני הלם שלא התפוצצו במדרכה. מה קרה? לכל דבר יש את הטיפול הכירורגי שלו. לכן אני באמת לא רוצה להתחשבן כרגע על העבר. אני באמת מסתכל קדימה, ואני באמת מבקש, ואני אומר לכם את זה מניסיון, לא רק שלי, אלא של ראשי העיר לדורותיהם, העירייה יודעת לעבוד עם המשטרה ואני בטוח שהיא גם רוצה. ואני מציע, באמת, גם מצד המשטרה, אני מבקש גם מהתקשורת לדעת, יש ביקורת על הפרות – זה בסדר, זו מדינה דמוקרטית, לא משנה שאני לא רואה את הביקורות הקטנות האלה בדברים אחרים, אבל בסדר, נשאיר את זה למשהו אחר. אבל מפה ולהגיד: עיר שלמה מפרה, הכול פתוח, כל מוסדות החינוך פתוחים, כולם שורפים אוטובוסים – אתה יודע מה פירוש לשרוף אוטובוס בבני ברק? מתי היה דבר כזה? אני לא זוכר את זה, אני משנת 1989 הייתי בעירייה בתפקידים שונים עד שהייתי ראש עיר, לא היה מקרה כזה. מה קרה לנו? הקורונה הזאת הולכת לשסע אותנו לגמרי. תודה רבה. אוקיי. בסדר-היום יש לנו תקנות סמכויות מיוחדות. אני מבקש ממשרד הבריאות להציג אותן, בבקשה. אני רוצה רק לומר שזה חלק. בשעה הקרובה תתכנס גם ועדת כלכלה שבעצם בדנה בנושאים של תקנות התעופה שהן די קשורות לחלק הקטן שיש לנו בתוך העניין. אני מבקש להסביר מה נמצא כרגע על שולחננו ולתת את זה גם במבט רחב של משרד הבריאות לתקנות האחרות כדי שנדע איך משתלבים הדברים זה בזה. תודה רבה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סבח אל ח'יר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סבח אל נור. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> בוקר טוב. אנחנו נמצאים במצב שהוא בעייתי מבחינת התחלואה. גם תחלואה שמאוד קשה לה לרדת. המספרים מתחילים לרדת, מקדם ההדבקה יורד, אבל אנחנו עדיין עם עומס מאוד גדול. הגענו למצב הזה למעשה, ככל הנראה, בגלל הרבה מאוד גורמים, אבל אחד הגורמים החזקים זה הווריאנט האנגלי שנכנס לפה. אני אנסה להסביר מה היה ולמה אנחנו חושבים שכרגע באמת הסגירה של השמיים חיונית. היו פרסומים ביום חמישי, במהלך חודש דצמבר, מאנגליה על איזשהו וריאנט שהם מכירים. ביום שבת, 3 ימים אחר כך, קיבלנו אזהרה מ-WHO שממש התקשרו אלינו די בדיסקרטיות ואמרו שיש איזה וריאנט שדי משתולל באנגליה, תשימו לב. ואנחנו מיד התנפלנו על זה, התחלנו לבדוק את כל הדגימות שלנו, התחלנו לאתר אנשים שחזרו מאנגליה, התחלנו לבדוק אותם. ועם כל המאמצים המאוד גדולים, הוא כבר היה בקהילה. הוא כבר היה מפושט, כבר הייתה הדבקה קהילתית. וזה בעצם הקושי פה. הקושי הוא שנכנסים מחו"ל וריאנטים. במקרה הזה, זה וריאנט שככל הנראה החיסון יעבוד עליו היטב, אבל מאוד מאוד מאוד מדבק. אנחנו רואים התפשטות מאוד מהירה - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> יש נתונים על כמה זה התפשט? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לפחות 50% מהדגימות הן ככל הנראה של הווריאנט האנגלי, בעיקר באוכלוסייה החרדית. זה התחיל במגזר החרדי, זה עבר למגזר הכללי. אני חייבת להגיד שאני מאוד מודאגת ממה שיהיה במגזר הערבי - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה אתם עושים באנגליה, תגיד? מה אתם עושים בבריטניה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מסכים למה שהיא אמרה. אני מסכים שזה הגיע גם למגזר החרדי. הרי אתם לא יודעים מי הביא את זה. אין את המידע שכל הנדבקים שהגיעו מחוץ לארץ - - - << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לא, לא. אני לא אומרת מי הביא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה היה משתמע. << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> לא צריך להשתמע. אני אומרת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה התחיל, אמרת - - - << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> הדגימות הראשונות שבהן נמצא הווריאנט האנגלי, היו במגזר החרדי. רובן באנשים שחזרו מאנגליה ומגעיהם. ובהמשך זה כבר נמצא במגזר הכללי בשכיחות של 50-40 אחוז, יש אפילו שטוענים שיותר. אני חייבת להגיד שכנראה במגזר הערבי זה עדיין לא נפוץ. ואם זה ככה, זה אומר שהעלייה בתחלואה במגזר הערבי עוד לפנינו וזה מאוד מדאיג. אבל הדוגמה שאני נותנת פה זו דוגמא לווריאנט שעד שמישהו הרים לנו את הדגל, בעצם זה כבר היה מפושט אצלנו ולא ניתן היה לעשות משהו, וזה משפיע בצורה ישירה על התחלואה במדינת ישראל. אנחנו 5 שבועות כבר בסגר, רק עכשיו מצליחים להוריד את המספרים של מקדם ההדבקה, את המספר של המאומתים. באמת יש תרומה ניכרת לווריאנט הזה שמדביק הרבה יותר מהיר. אנחנו לא ראינו הדבקות כאלה סוערות בתוך משפחות, לא ראינו היה הדבקות כאלה בתוך מוסדות חינוך שפתאום בבת אחת עשרות אנשים נדבקים. זו באמת הסתכלות אחרת וגם תחלואה יותר גדולה של אנשים צעירים שנמצאים במצבים קשים וקריטיים, של ילדים יותר ממה שאנחנו ראינו קודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל הכמות הגדולה יותר או לווריאנט עצמו יש משהו - - - << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> בגלל הכמות, אבל יכול להיות שזה גם בגלל הווריאנט עצמו. הוא מדביק יותר. הוא מדביק ב-50% יותר. ואצלנו, מה שלא ראו באנגליה, אבל אצלנו אנחנו לגמרי רואים שיש שינוי משמעותי בנשים ההרות עם תחלואה קשה וקריטית בנשים הרות שלא ראינו קודם, לא במספרים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה בגלל ההתפשטות של זה או בגלל שיש בווריאנט הזה משהו אלים יותר? << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> אנחנו לא יודעים, אנחנו בודקים. הוא כנראה לא אמור להיות אלים יותר, אבל אנחנו רואים עלייה בתחלואה של אנשים צעירים, של ילדים. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> הוא עמיד לחיסון, נכון? << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> החיסון יעבוד עליו. אבל הבעיה היא שאנחנו כרגע במבצע חיסונים אינטנסיבי, אני חייבת להגיד שאם מישהו היה אומר לי לפני 3 חודשים שנצליח מחסן 200,000 איש ביום, הייתי אומרת: אין מצב, איך מחסנים כמות כזאת? מבצע חיסונים מרשים ומדהים ומעורר גאווה, ועדיין הוא לוקח זמן, והווירוס מדביק הרבה יותר מהר מזה. לכן סגירת השמיים היא - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ד"ר פרייס, האם באנגליה נבדקה ההשפעה ומה התוצאה של החיסונים על הווריאנט האנגלי הזה? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> כן. גם שם בודקים את זה, גם אנחנו בארץ בודקים את זה. ככל הנראה, החיסון יעיל עבורו, יצליח להתמודד. אבל הקצב שבו אנחנו מחסנים, יחד עם זה שאנחנו המדינה שמחסנת הכי מהר בעולם, הוא עדיין יותר איטי מאשר הקצב שהווירוס מדביק, ולכן נדרש לנו לקנות זמן. אני חייבת להגיד שעל הווריאנט האנגלי כבר אין לנו שליטה, הוא כבר התפשט. אבל חשוב לנו מאוד לוודא שלא נכנסים עוד וריאנטים. עכשיו, הווריאנט הדרום אפריקאי, למשל, זה וריאנט שאנחנו במאמצים עילאיים מנסים להכיל אותו שהוא לא ידביק. הוא גם מדבק ב-50% יותר, יש מצב שהוא אלים יותר, והיכולת של החיסון להשפיע עליו עדיין לא ידועה. כל בן-אדם שמאומת אצלנו לווריאנט הדרום אפריקאי – כיום יש 27 כאלה– כולם נמצאים במעקב של כוח משימה מיוחד, בודקים את כל המגעים שלהם, מגיעים אליהם עד הבית. עושים מאמצים עילאיים כדי שהדבר הזה לא יתפשט. אז כרגע, את הווריאנט הדרום אפריקאי אנחנו מצליחים בהרבה מאוד מאמצים להכיל. אבל חייבים להבין שאי-אפשר ככה. אי-אפשר כל הזמן להכניס וריאנטים וכל הזמן לרדוף אחרי כל דבר. אנחנו חייבים לקנות מספיק זמן כדי שמבצע החיסונים הזה יתקדם וכמות גדולה של אוכלוסייה תחוסן, לא רק האוכלוסייה בסיכון, כי אנחנו רואים בווריאנט האנגלי שלא רק אוכלוסייה בסיכון מגיעה במצבים קשים וקריטיים. חייבים לתת זמן לאוכלוסייה להתחסן במדינת ישראל. עוד דבר זה שאם באמת הכול היה ידוע, אז אפשר היה לנהל את זה אולי קצת אחרת. אם כל המדינות היו מרצפות והיית יודע בכל מדינה בדיוק איזה וריאנטים, יש אז היית סוגר מדינות מסוימות. לא יודעים את זה. אנגליה ודנמרק הן המדינות היחידות שמרצפות ממש באופן סיסטמטי ולכן עלו על הווריאנט האנגלי. גם בזמנו, עם דנמרק, עם החורפנים, עלו מאוד מוקדם כי הן פשוט מדינות שמרצפות. ברוב המדינות לא מרצפים בצורה מסודרת. מאיחוד האמירויות, שלא ידענו שיש שם את הווריאנט הדרום אפריקאי, כי הם לא מרצפים, פתאום הגיעו לנו 5 חולים שהפתיעו אותנו. אנחנו כל הזמן עקבנו אחרי דרום אפריקה וכל המדינות בסביבה, פתאום הגיעו 5 אלה והבהירו לנו עד כמה מכל מקום יכול להגיע כל וריאנט, כי ברגע שלא מרצפים פשוט לא יודעים. לכן כרגע אנחנו נמצאים במצב שאנחנו חייבים לקנות זמן לתושבי ואזרחי מדינת ישראל להתחסן כמו שצריך כדי שלפחות וריאנטים שמגיעים והם יותר מדבקים אבל החיסון יעיל עבורם, לא ישפיעו עלינו כל כך. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> 6 ימים של סגירת השערים - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה לא 6 ימים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> כרגע זה עד ה-31. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> נכון. אני מסכימה איתך ש-6 ימים לא יספיקו. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני שואלת כהדיוט, אם הבדיקה עד 72 לפני ובדיקה בארץ ובידוד במקרה הצורך, זו שיטה שיכולה לפתור, אז למה בעצם לסגור את השמים? ואם זה לא – אז למה 6 ימים? זה מה שלא ברור לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם לסגור, אז למה לסגור החוצה? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> כי כל מי שיוצא החוצה גם חוזר פנימה. או רובם. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אבל יש סטודנטים שנוסעים לשנה או שיש כאלה שעובדים וחזרו - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בשביל זה יש את ועדת החריגים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> והם רוצים לצאת ולא לחזור, אז למה - - - למה צריך ועדת חריגים? אם מישהו יוצא והוא לא חוזר תוך שבוע-שבועיים-חודש, למה הוא צריך לפנות לוועדת חריגים - - - << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אלה דברים פרטניים. אני רוצה קודם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לנו על הקו גם את רז נזרי. אבל אני מציע ששרון תסיים כי אני מבין שהיא צריכה גם ללכת לוועדת כלכלה, לא? אני מנסה לנתב - - - << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אז היינו ממזגים את שתי הוועדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתי שמח לעשות את זה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דיון משלוב. למה לא עשית? שני ראשים. למה להפריד טיסות מאנשים? << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> גור, אפשר לעשות את זה? << דובר >> גור בליי: << דובר >> צריך שתי ועדות שיקבלו החלטות. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> יושבי הראש והחברים יושבים פה. אנחנו חברים גם בוועדת כלכלה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> שתי הוועדות צריכות לאשר, כל אחת את התקנות שלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוסאמה, דבר עם מרגי בשמי. אתה יכול להציע לו. אם הוא רוצה, בשמחה רבה. אגב, חלק גדול הוא מוביל. אנחנו הצ'ופצ'יק פה בעניין הזה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני אשלים על הבדיקות כי זו שאלה עקרונית. יש איזושהי תחושה שאם אנחנו רק נבדוק אנשים בכניסה לארץ, אז נמצא את הכול. כשאנחנו היום בודקים באמת 100% מהאנשים שנכנסים בנתב"ג, שקודם זה לא היה, אז כשבדקנו פחות זה היה 3%. עכשיו, כשאנחנו בודקים את כולם, זה מקסימום 10%. זאת אומרת, שרוב האנשים מאומתים במהלך השהות שלהם בבידוד במהלך השהות במדינת ישראל. כמובן ש-72 שעות לפני זה עוד נמצא פחות מאותם 10%, אבל כמובן שכל חולה שנמצא ונמנע את הכניסה שלו זה יהיה מבורך. אני לא ממעיטה בזה, אבל זה לא רוב החולים. עכשיו אנחנו מגיעים למצב שבעצם רוב החולים נמצאים במדינת ישראל - - - << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> את מגלה אותם אחרי 3 ימים בארץ? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> פיק ראשון אחרי יום אחד, אחרי שני ימים, אחרי שלושה ימים. ככה לאט לאט לאט זה מצטבר. הרוב זה בשלושה הימים הראשונים. שלושה, ארבע, חמישה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> את יכולה להחזיר בן-אדם להיבדק אחרי 3 ימים מרגע נחיתתו? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> את יכולה. אבל גם אם הוא שלילי, את עדיין תצטרכי שהוא יישאר בבידוד עד יום 14, אם הוא לא עושה בדיקות, ועד יום 20 כן. זאת אומרת, יש אנשים שביום התשיעי וגם ביום העשירי שממשיכים להיות - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> הנתון של 10% הוא כבר מעודכן גם אחרי שהוספתם בשבוע שעבר גם את הדרישה שתציג שלילי ש-72 שעות - - - << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לא. זה רק התחיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם יהיה צורך בכך. << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> אני לא יודעת. אבל זה רק - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> - - - אתה בודק לפני 72 שעות, הם צריכים להראות שלילי לפני העליה למטוס. אחרי זה, בארץ אתה בודק בכניסה. השאלה היא אם המעטפת השלמה – ומהמדינות החשודות אתה שולח למלונית, אז השאלה אם - - - << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני אסביר, קודם כל, על הבדיקות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם אנחנו לא יורים בכל הכלים בבת אחת. זאת השאלה. השאלה אם זה מוצדק. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> כמה שבועות אנחנו מנסים לירות בכל הכלים בבת אחת ועדיין יש וריאנטים שנכנסים ואנשים שמגיעים מחו"ל ומאומתים בארץ, ושרשראות הדבקה שלהם. זאת אומרת, אנחנו רואים שהדבר הזה לא עובד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אבל זה לפני שבעצם ראית את ההשפעה של מה שבעצם אישרתם בשבוע שעבר בוועדת כלכלה, שמי שעולה למטוס צריך להראות שלילי מ-72 שעות לפני. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אז אני מסבירה עוד פעם. בנחיתה בנתב"ג יהיו חיובים 10% מכל ה-100% שיהיו חיוביים בשבועיים אחרי חזרתם מחו"ל. אם אני מוסיפה עוד בדיקה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> נניח שיהיו 100 אנשים שיחזרו, ושבועיים אחרי חזרתם מחו"ל, במהלך הבידוד שלהם, הם יהפכו להיות חיוביים. רק 10 אנשים מתוכם אתה תגלה ביום אפס בנחיתה בנתב"ג. 90 יהפכו לאורך הזמן, בעיקר בימים הראשונים, אבל גם אחר כך. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> זה מה שקרה לנו עם דובאי. לכן אומרים שקורבנות השלום עם דובאי הרבה יותר – קורבנות המלחמה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> את החוזרים מדובאי לא בדקת בכלל, לא כשהם נחתו, לא יומיים אחרי ולא שבוע אחרי. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> עכשיו אנחנו בודקים את כולם, ועדיין רוב האנשים, 90% מהאנשים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, שהבדיקות של ה-72 שעות קודם שם והבדיקה - - - << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> ה-72 שעות קודם, מה הם יעשו? הם יגלו חלק מ-10% שמתגלים, חלק מהם גם יהיו חיוביים ב-72 שעות לפני זה, אבל לא כולם. יכול להיות שאתה תצליח להוריד ב-72 שעות משהו מהפרקציה של ה-10%. אבל לא מ-90%. 90% קוראים בארץ. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אז מה יעזרו לנו עכשיו 6 ימים או שבוע? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לא יעזור. 6 ימים זה איזשהו ניסיון ליישר קו עד למגבלות של הסגר, לעצור, לעשות בדיקה מחודשת. בעוד 6ימים לא יקרה משהו שונה. לא יפסיקו הווריאנטים. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> מבחינתכם, את אומרת, זה ברור שאם רוצים להשיג אפקט כלשהו מסגירת השמים, זה צריך להיות 14 יום. << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> זה צריך להיות יותר ארוך. נכון. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> הודיעו לפני כמה ימים שהסגר יהיה חייב להימשך ואני שומע עכשיו שמשרד הבריאות אומר שצריך להקל על הסגר. אז אני לא יודע מה - - - << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בסדר. אבל אם אנחנו נמצאים בסיטואציה כזו שגם משרד הבריאות אומר שאין מה לעשות מבחינת הנתונים, אם אנחנו לא מצליחים ליישר את העקומה, אז אין מה לעשות. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> יש מה לעשות – לאכוף. שישללו תקציב ממוסדות חינוך. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> עזבי. לא שמעת את מה שאמר פה כבוד יושב-ראש הוועדה. אני חושבת שאנחנו נמצאים בסיטואציה שרמת התחלואה כל-כך גבוהה, שאנחנו צריכים פה למתן את האווירה ולא - - - << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו צריכים להציל חיי אדם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה לא הדיון עכשיו. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני אנסה להבהיר את מה שאמרתי כדי שחלילה לא יהיה לא ברור. השאלה הייתה למה לסגור את השמים ל-6 ימים. התשובה לזה היא כדי לנסות ליישר קו עם מגבלות ההסגר. 6 ימים טכני. 6 ימים לא ישנו שום דבר, לא מבחינת הווריאנטים ולא מבחינת היכולת שלנו. לא ישנה כלום. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> אבל זו התחלה של משהו. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> נכון, נכון. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> כי הילה תכף תצא לתקשורת ותגיד שהכול טכני. כדי שהדברים יהיו ברורים, אז אולי משרד הבריאות יגיד - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> ואת זה אומרת אוסנת שאומרת שצריך להרגיע את הלהבות, נכון? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> ד"ר פרייס, כמה זמן אתם מעריכים שצריך על מנת שהאנשים יכלכלו את צעדיהם? זה לא 6 ימים, אבל זה חודש, שבועיים? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני מניחה שנצטרך כמה שבועות כדי אפשר למבצע החיסונים להתקדם בקצב מהיר כדי שלפחות הווריאנטים שהחיסון עובד עליהם, גם אם יכנסו לפה ויהיו מדבקים מאוד, רוב האוכלוסייה כבר תהיה מחוסנת. אנחנו צריכים לקנות זמן למבצע החיסונים שיתקדם. אני אגיד במקביל שאנחנו חייבים למצוא דרך במדינת ישראל לוודא בידוד. לוודא בידוד. כי למוטציות שעמידות לחיסון, גם מבצע החיסונים לא יעזור. ואם אנחנו לא נמצא דרך - - - << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> - - - << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אנחנו לא יודעים מי הם. זה תמיד דבר שלוקח זמן. קודם כל, מגיעות המוטציות ואז מתחילים לצמח את הווירוסים האלה בתרביות תאים, אנחנו עושים את זה עכשיו במעבדה המרכזית בתל השומר. מצמיחים אותם בתאים, רואים שהווירוס צומח ואז מתחילים להפעיל עליהם סרום של מחוסנים ומחלימים כדי לראות אם זה משפיע או לא משפיע. זה לוקח זמן. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> - - - כן אפקטיבי לבריטית ולדרום אפריקאית, אבל לא לברזילאית. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> כרגע אנחנו לא יודעים למה החיסון לא אפקטיבי. אנחנו מניחים שלרוב הווריאנטים הוא יעיל. זאת ההנחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם לא יודעים אחרת. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> כשתהיה לנו כבר מאסה יותר משמעותית מחוסנת, אנחנו צריכים לבנות את המנגנון – פשוט הסבו את תשומת לבי אנשי התיירות – כרגע אין לנו מנגנון טכני. אנחנו עושים את הדיונים האלה בלי משרד הפנים, בלי מי שבעצם יעמוד שם בשדה התעופה ויקבל את האנשים הנכנסים. אנחנו צריכים להסדיר מנגנון שבו אם אדם מחוסן, יש לו אישור - - - << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> יש מנגנון. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> בשבוע שעבר הגיע אליי אדם שאני מכירה מאנגליה שיש לו אישור שהוא היה חולה ולא ידעו בישראל – יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להגיד שאנחנו צריכים פה את משרד הפנים ואנחנו צריכים את רשות ההגירה ואנחנו צרים לקבל תשובות על מה הולך להיות המנגנון הטכני שעומד להסדיר את זה. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אני אסביר ואני אעשה הבדלה כי זה שונה בין אם אנשים חוסנו או החלימו בחו"ל ומגיעים עם איזשהו אישור חיסון או החלמה בחו"ל אלינו, ופה באמת במשרד הבריאות אין שום מידע עליהם. פה אנחנו נצטרך איכשהו לוודא. זה סוג אחד, שהוא יותר מורכב. אבל מי שחוסן או החלים במדינת ישראל, המידע על זה קיים. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אני מבינה. אמרת שכשנהיה מחוסנים חיסון עדר, יהיה לנו פוטנציאל תיירות משמעותי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תהלה, אני מציע לך, מחר אנחנו אומרים לעשות כאן דיון על הנושא של התו הירוק שהוא בעצם בדיוק התהליך שאת מדברת עליו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. הכתב אתה יכול להנפיק היום. אתה יכול להנפיק היום - - - בואו נמצא את השאלות עם שרון כי אני רוצה לעלות את רז. יש פה כיסאות מתחלפים. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> יש פה שאלה שהיא חשובה. כשאנחנו אומרים תו ירוק, הכוונה שלנו היא כניסה לאירועים עם תו ירוק שאומר או מחוסן או מחלים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נדבר על זה מחר. << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> כשיפתחו אירועים, זה יהיה רלוונטי. אבל בן-אדם שכרגע הוא שבוע אחרי מנת החיסון השנייה שלו מקבל תעודת מחוסן והוא לא צריך בידוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא פטור מבידוד וגם מחלים פטור מבידוד. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עוד שאלה. אמרת שבעצם גם 72 שעות לפני לא יתנו לנו יותר מאותם 10%, אבל השאלה אם זה רק בממד הזמן? אין פולס נגטיב? לא יכול להיות שזה יגדיל משמעותית, בעצם העובדה שאתה בודק פעמיים את זה, נגיד 72 שעות לפני וביום אחרי, זה יעשה שינוי משמעותי? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> יכול להיות. << דובר >> גור בליי: << דובר >> אתם עוד לא יודעים. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> לדעתי, עדיין המסה הקריטית תהיה בתוך מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל נוכל לחתוך שרשראות הדבקה. << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> אנחנו נצטרך כאן, באמת אני אומרת את זה בכנות, נצטרך לפצח את הדבר הזה של איך אנחנו מוודאים בידוד, כי הבידוד במלונית לא עובד, הבידוד בבית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבקשי מהתקשורת שיקצו כמה מצלמות גם לעניין הזה ואולי - - - צריכים לטפל בזה גם כן כי אנחנו בסך הכול מדינה שאף אחד לא מפר בה שום דבר, וכשמוצאים הפרה אחת, כולם עליה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה עמדתכם לגבי המשך הסגר החל מיום ראשון? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אנחנו צריכים לראות מה מדדי התחלואה. כרגע, מדדי התחלואה מאוד מאוד מאוד מדאיגים. מספר המאומתים אכן יורד, מקדם ההדבקה יורד, ואנחנו נשארים עדיין – היום בבוקר – עם 1,180 חולים קשים וקריטיים בבתי החולים; שיא בכמות המונשמים של 380; 33 אנשים על אקמו שלא היה לנו שיא אף פעם, ורובם בני 50-40. הקטע של בתי החולים הוא עדיין מאוד מאוד מאוד מדאיג. אנחנו נצטרך להתקדם ולראות - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בתחילתו של הסגר הנוכחי, לפני שהודק בשבוע שעבר, לא חיכיתם לראות את התוצאות אחרי שייגמרו מהסגר שקבעתם אותם, אלא הידקתם אותם כבר קודם. לכן אני שואל למה צריך לחכות עד יום ראשון אם את מבינה כבר עכשיו שהמדדים מדאיגים? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> ההבדל בין עכשיו ואז הוא מקדם ההדבקה. כשהיינו ב-4,000 חולים מאומתים עם מקדם הדבקה 1.3, אתה יודע לאן זה הולך - - - אין למה לחכות שזה ימשיך לעלות כדי להבין שזה עולה. אתה מבין שזה עולה. עכשיו אנחנו נמצאים עם מקדם הדבקה 0.9, מספר המאומתים הולך ויורד, ולכן יש סיכוי עדיין שאיכשהו נצליח להיחלץ מזה עד יום שני. קשה לי להאמין, כי מספר החולים הקשים והקריטיים, זה מספר שקשה לו לרדת. הם נמצאים שם, הם מאושפזים, הם עומס אדיר על בתי החולים. אתמול היה שיא של פטירות: 67 פטירות. לא היה שיא כזה אף פעם. אז אנחנו נמצאים בצד של החולים הקשים והקריטיים בצד לא פה וצריך לראות איך זה מתקדם כי מקדם ההדבקה אכן יורד. אנחנו מקווים שתתחיל השפעת החיסון, שאנשים שכבר קיבלו, עכשיו הם נמצאים שבוע אחרי מנת החיסון השנייה שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתוך קולגיאליות לחברי, יושב-ראש ועדת הכלכלה שצריך גם לנהל ישיבה, אני מציע עוד שאלה אחת ואז אני רוצה להעלות את רז נזרי ואת תלכי לשם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> בזמנו קבעתם את המדד שאם R מעל 1, מהדקים ואם מתחת ל-1, משחררים. מה המדד עכשיו שלפיו אתם קובעים האם אתם מהדקים את הסגר? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> אין ספק שגם R יהיה בתוך העניין הזה. גם מקדם ההדבקה יהיה בתוך העניין, אבל לא רק הוא. אנחנו חייבים להסתכל על מספר החולים הקשים והקריטיים ולראות שהוא יורד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אז מה יהיה המדד? << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> יהיה שילוב, אנחנו כרגע בדיוק בונים את זה: גם את החולים הקשים והקריטיים, גם את החולים הקשים והקריטיים החדשים וגם מקדם ההדבקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> נכון לעכשיו, אם אני מבין נכון, עוד אין מדד מדויק שלפיו תקבעו אם תשחררו את הסגר או תהדקו אותו עוד יותר. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> יש מדדים. אנחנו עוד לא החלטנו מה יהיה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> מה המדד של - - - << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> וזה מתוך באמת רצון לא להמשיך את הסגר. בוא נראה עד כמה אפשר להחיל את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. אוסנת, שאלה אחרונה וזהו. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, גם מבחינת רמת ההדבקה וגם המוטציות האלה שמשתוללות לנו פה, כמה אתם חושבים שמערכת החינוך משפיעה על העניינים האלה, לפתוח לא לפתוח? ילדים, כמה הם באמת נדבקים יותר? מהנתונים שאתם מבינים ושאתם מצליחים לאסוף בשבועות האחרונים. << אורח >> שרון אלרעי פרייס: << אורח >> שאלה מצוינת. קודם כל, אנחנו כל הזמן אומרים שמערכת החינוך היא לא הגורם היוזם של המגפה הזאת, אבל היא בהחלט גורם שתורם לה. ברגע שילדים מגיעים למקומות, גם עם קפסולות, אנחנו יודעים שיש לזה מגבלות, אי-אפשר תמיד לשמור על הכול. בכל זאת, אלה מקומות של מפגשים יותר גדולים של ילדים, גם עם מורים וגם עם קבוצות. לכן מערכת החינוך בהחלט תורמת. כרגע, עם הווריאנט האנגלי, זה יותר גרוע, אני חייבת לומר. גם באנגליה ראו את זה שהיו התפרצויות בבתי ספר והדבקה של ילדים, גם בארץ אנחנו רואים את זה. כיום, 40% מהתחלואה היא בילדים – זה יותר גבוה מחלקם באוכלוסייה. כשנכנסנו לסגר או כשיצאנו מהסגר השני, הם היו 29% מהתחלואה. זאת אומרת, זה משהו שעכשיו פשוט יותר גבוה וצריך לראות מה נעשה. אנחנו גם רואים עליה בתחלואה בילדים בגיל 9-6, זה בדיוק כיתות א'-ד' שבאופן טבעי אם היינו פותחים משהו, היינו פותחים אותן. רואים עליה בתחלואה אצלם, עלייה באחוז המאומתים בדיוק בגילאים האלה של א'-ד'. אנחנו מסתכלים על זה מאוד מקרוב ובדאגה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> שאלה אחרונה כדי שהיא תשלים. על-פי קצב ההתחסנות כיום שהוא באמת קצב גבוה, כמה שבועות את מעריכה שנצטרך לסגור את השמים? << דובר_המשך >> שרון אלרעי פרייס: << דובר_המשך >> אני מניחה שזה יהיה אני מניחה שזה יהיה כמה שבועות, לפחות חודש, לדעתי, שאנחנו נצטרך לסגור כדי להגיע למצב שאנחנו עם 3 מיליון מחוסנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך מה אני מבין מהעניין הזה. אני מבין דבר אחד. מטרת הסגירה לפי מה שאני מבין, תתקני אותי ד"ר אלרעי, מטרת הסגירה ההרמטית עכשיו, לתקופה שהיא אומרת כרגע, שיכול להיות שזה גם חודש, היא לא רק להיאבק בהתפשטות של מה שקיים אלא אולי לעשות מה שהיה צריך לעשות גם קודם: לא לקבל עולים חדשים של מוטציות חדשות לארץ. אם אני מבין נכון, זה בעצם - - - << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> היא מבינה שגם כאשר נחזיר את זה עוד חודש, יגיעו לפה עוד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל האוכלוסייה תהיה כבר יותר חזקה. ד"ר אלרעי, תודה רבה, תודה רבה. רז נזרי, משרד המשפטים, בבקשה. תאמר את מה שיש לך לומר. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ספר לנו מנקודת המבט שלכם על העניין. השאלות שנשאלו קודם הן גם לפתחכם. האם אין פה כפל של דברים, האם יש הצדקה לירות בכל הכלים, האם זה נכון לתלות את כל סוגי האנשים שיוצאים רק בוועדת חריגים ולא היה נכון יותר שבתקנות עצמן יהיו לפחות עוד כמה אלמנטים לפיהם אנחנו יודעים שאדם שיוצא, למשל, וחוזר לביתו בחוץ לארץ, אין שום סיבה שילך לוועדת חריגים ולהתחיל להסביר את זה ואולי יקבלו את זה או לא יקבלו את זה. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> בוקר טוב אדוני היושב-ראש, חבריי, רבותיי חברי הכנסת, אני אתייחס גם לשאלות שהיושב-ראש שאל עכשיו, אבל לפני זה אני רוצה להקדים ולומר מבחינתנו את הזווית המשפטית של הדברים בהמשך לדברים ששרון הציגה וגם בהמשך לשיח שהיה לנו בסוף השבוע עם גורמי הממשלה ואתמול בישיבת הממשלה. אמרנו כל הזמן שלהגביל כמו לסגור את השמיים, להגביל כניסה של אזרחים ארצה, זה דבר בעייתי מאוד ברמה המשפטית. - - - את סעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סעיף שקובע שכל אדם זכאי לצאת מהארץ וכל אזרח זכאי להיכנס לארץ. כל אזרח ישראלי זכאי להיכנס לארץ – זו זכות שנמצאת בחוק יסוד. אבל כמו כל זכות, היא לא זכות מוחלטת. גם זכות שנמצאת בחוק היסוד צריכים לאזן אותה לפעמים מול זכויות אחרות. בהקשר הזה, מול הזכות לבריאות, מול הזכות לחיים. וצריכים לאזן אותה. כמו שגם חוק היסוד עצמו אומר, כאשר אתה עושה את זה בהסמכה בחוק ולתכלית ראויה, במידה שאינה עולה על הנדרש – אז ניתן לעשות את הדבר הזה. זה בעצם מה שהוביל אותנו לאורך כל הדרך בהקשרים הללו של סגירת השמיים. בעבר, כשנושאים כאלה עלו באופן כזה או אחר, נתנו פתרונות משפטים שאכן אומצו על-ידי הממשלה וגם אושרו בוועדה הזאת בהקשרים של כפיית בידוד במלוניות, אלא אם כן עושים בדיקה לגבי חלק מהמדינות וכפיית בידוד טוטלית לגבי חלק אחר מהמדינות שגם עם בדיקה אי-אפשר לצאת משם. בשבוע שעבר, כשעלה לראשונה הנושא של בדיקות בחוץ לארץ, בדיקות לפני עליה למטוס, אז נעשה צעד נוסף שאושר והוכן בהקשר של בדיקות 72 שעות לפני הטיסה, שכל אדם יצטרך להציג אישור שהוא עשה בדיקה שיצאה שלילית או שהוא חוסן. אלו בעצם צעדים שננקטו לאורך כל הדרך מה מתוך הבנה, אגב, לא רק ברמה המשפטית, בממשלה זה גם עלה על-ידי חלק מהשרים, שלא נכון לפגוע בזכות להיכנס ארצה. כמו שאמרתי, זה לא דבר שהוא בלתי אפשרי, במקרים חריגים אפשר לעשות אותו כשזה עולה בדרישות חוק היסוד, אבל בעבר נמצאו פתרונות אחרים. בסוף השבוע קיבלנו לראשונה חוות דעת – שרון הציגה את זה בעל-פה, אנחנו קיבלנו את זה בכתב – חוות דעת אפידמיולוגית שלה, ואני אומר לכם כמי שראה לאורך השנה האחרונה לא מעט חוות דעת, גם של שרון ראש שירותי הבריאות הנוכחית וגם של קודמתה סיגל, חוות הדעת הזאת היא אכן משמעותית יותר – תמיד היו חוות דעת שהציגו סיכונים, אבל גם בינינו כמשפטנים וגם בשפה הבריאותית שלה, אני מניח שהיא התייחסה ותתייחס ככל שיהיה צורך, היא בהחלט הייתה שונה מבחינת הצבת הסיכון המשמעותי ביותר לגבי וריאנטים נוספים, מוטציות נוספות, שלא בהכרח יודעים עליהם. מדובר על הבריטי שיודעים, אבל הדרום אפריקאי ובעיקר החשש מהלא נודע. זאת אומרת, עוד מהלא נודע לווריאנטים ומוטציות אחרות שיכולים להתפתח. הסוגיה הוצגה בחוות הדעת בצד חשש משמעותי להחמרה - - - הנגיף, ובעצם שלילת האפשרות שהחיסון יעזור. כמו שנאמר בחוות הדעת, זה עלול גם מאיים על תועלת מבצעי החיסון וזה הוגדר שככל שייכנס וריאנט נוסף שכרגע לא בהכרח יודעים עליו, אז לא רק שזה יחמיר את ההתפשטות, זה גם עלול לשלול את הנשק העיקרי לבלימת המאבק במגפה, אותו מבצע חיסונים שמתנהל, כמו שנאמר קודם לכן, באופן מרשים ביותר בישראל. לכן לאור חוות הדעת הזאת בעצם החלו לא מעט דיונים שהיו בסוף השבוע שהיועץ ואני היינו שותפים בהם בשיחות ועידה לפני הממשלה ואחרי זה עם הממשלה. אמרנו שמבחינתנו אנחנו לא אומרים שיש מניעה משפטית בנקיטת הצעד המשמעותי והדרמטי הזה של פגיעה בזכות יסוד. עדיין הצפנו קשיים. הצפנו קשיים כי עדיין, כמו שאמרתי, זו פגיעה בחוק יסוד. הצפנו קשיים בממשלה לאור שאלות שונות שעלו, האם גם צריך לצמצם יותר את התנאים ליציאה ולא מספיק להסתפק במגבלת הכניסה בחזרה. הוצפו קשיים שונים בממשלה ונדונו. אני רוצה לומר שעמדנו על 3 נקודות שבהן, בסופו של דבר, נמצא פתרון כזה או אחר, לא מלא. עמדנו על-כך שהיו חריגים שיאפשרו גם לצרכים הומניטריים, לטיפול רפואי, להלוויה של בן משפחה קרוב, להליך משפטי בחו"ל. אני תכף אתייחס, אדוני היושב-ראש, לחריג נוסף שציינת. שלושת החריגים הללו נמצאים בתקנות שאושרו בסופו של דבר. עמדנו על-כך שתהיה אפשרות מעשית לשימוש בחריגים. דהיינו, ברגע שיש חריגים, אז אם אין טיסות, אז יפה מאוד שיש חריגים אבל הם לא יטוסו ברחפן לחוץ לארץ ולא ישוטו בסירה. ולכן כולל בשיחות הבוקר שהיו לי עם ראש המל"ל וגם עם הממשלה, הצגתי את זה. ראש הממשלה אכן סיכם שיימצא פתרון כזה. גם בשיחות הבוקר שהיו לי עם ראש המל"ל, עם - - - עם שרת התחבורה, הנושא הזה צריך להיפתר מבחינתנו עד מחר כשייכנסו לתוקף התקנות, שתמצא אפשרות לאנשים שיש להם את האישור החריג הזה לצאת. דובר על אפשרות שאולי מטוס של חיל האוויר ייקח ליעד קרוב ושם הם ייסעו ליעדים אחרים. יש אפשרויות נוספות של טיסות ישראליות של חברות ישראליות שלא יהיו מסחריות, שלגביהן ההחלטה של רת"א תקבע אולי אחרי השימוע שזה יימנע, אלא טיסות לפי דרישה. אלה כל הפרוצדורות המשפטיות שאני מניח שרת"א יידרשו אליהם, אבל מבחינתנו ברמה המשפטית צריך שעם כל הסגירה תהיה אפשרות להבאה והוצאה מהארץ של אזרחים במקרים הומניטריים שלפי התקנות נקבע שהן יתאפשרו. דבר נוסף שביקשנו ועמדנו על-כך זה שלא תהיה תחולה מיידית. היה רצון שזה יהיה אם יהיה הכי מהר שאפשר. עמדנו על-כך גם ברמה המשפטית שכמובן יהיה דיון לפני הוועדה 24 שעות לפי חוק הקורונה, וגם ברמה המעשית, שיהיה כמה שיותר זמן התארגנות. הצענו בממשלה שזה יהיה אפילו פרק זמן ארוך יותר של 72 שעות. בסופו של דבר מה שהתקבל זה פרק הזמן הזה. ההחלטה התקבלה אתמול אחרי הצוהריים, ועד הלילה בחצות, זאת אומרת למעלה מ-30 שעות. זה לא פרק זמן שבהכרח מספיק, אבל בנסיבות שבהן אחרי שגורמי הממשלה שמעו והשרים שמעו גם את התייחסות משרד הבריאות, ובעצם ההחלטה הייתה לא לקחת סיכונים כלשהם, אפילו חלק מהשרים דיברו על עלייה של יהודים ארצה, מבצעי עלייה שתוכננו ומקרים נוספים. בסופו של דבר, השיקול שהכריע את הכף מבחינתם היה לא לקחת את הסיכון הבריאותי ולו הקטן. ניתנה אותה יממה וחצי להתארגנות, וזה לפחות המינימום שנדרש מבחינתנו גם ברמה המשפטית. ודאי שאם היה יותר, היה יותר טוב גם ברמה המשפטית, אבל האיזון המדויק בין הצורך הזה לבין הסיכון הבריאותי, הממשלה מוסמכת לעשותו וזאת החלטה שהממשלה קיבלה אתמול. כמו שאמרתי, למרות הקשיים המשפטיים שיהיו אחרי שנתנו את אותם עקרונות, אז כמובן גם אנחנו נגן על זה גם בכנסת. אנחנו מסבירים את זה פה, וככל שיהיו הליכים משפטים, אנחנו נגן על זה היכן שנדרש בבג"ץ וכו'. לגבי הנושא ששאלת, אדוני היושב-ראש, הנושא של אדם שיוצא מהארץ ולא מתעתד לחזור. לכאורה על פניו, אכן אין סיבה למנוע את יציאתו בסיטואציה כזאת. זה הופיע בטיוטת התקנות. בדין ודברים בממשלה זה נמחק. היה לנו המשך שיח בנושא הזה עם משרד הבריאות לאחר מכן. בהקשר הזה הוסכם כבר על-ידי שר הבריאות שבתיקון התקנות – דובר קודם שיש אפשרות סבירה שזה יוארך מעבר ליום ראשון הקרוב, וככל שאכן כך יהיה, בתקנות החדשות אנחנו נכניס את הדבר הזה שיאפשר יציאה של אדם מעבר לכך. עד אז, גם ב-5 הימים שיש עד אז, הוסכם שבאופן גורף, כלומר ועדת החריגים שהוקמה על-ידי התקנות, באופן גורף כל בקשה שתענה לקריטריון הזה של יציאה, מה שנקרא one way ticket, יציאה כזאת תאושר על-ידי ועדת החריגים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רז, מה ההרכב ועדת החריגים ואיך היא עובדת וכמה זמן לוקח - - - << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> לא שמעתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הרכבה של ועדת החריגים, מי חבר בה, מי המכריע בה? והדבר הלא פחות חשוב, תוך כמה זמן היא נותנת תשובה לאנשים כאלה? מדובר באנשים עם כרטיסי טיסה או אנשים שמשפחה מחכה להם או טיפול רפואי כזה או אחר או דברים מהסוג הזה. איך זה עובד הדבר הזה, מי האחראי הסטטוטורי לעניין? זה דבר ראשון. דבר שני, האם יש מספיק כוח אדם לעניין הזה? כי אחרת זה יהפוך פקק, לעוד עינוי, לעוד רגולציה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> עוד שאלה, ברשותך. דיברת על one way ticket – יש לנו הרבה סטודנטים שחזרו לחופשת חג המולד או בגלל כל מיני נסיבות אחרות, והם חייבים לחזור ללימודים שלהם בחו"ל. יכול להיות שיש להם ticket לכיוון אחד ויכול להיות שיש להם ticket לשני כיוונים – ה- ticketפתוח עד סוף יולי. אז מה עם הסטודנטים האלה|? הם חייבים לחזור ללימודים שלהם, עוד מעט מתחיל הסמסטר השני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגיוני לחלוטין כי מדובר על כמה חודשים.[ << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו אלה סטודנטים שכבר התחילו את השנה. חלק מהם חזרו ארצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. והם רוצים לחזור לכמה חודשים ללימודים. זה מה שאמרתי. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, בדיוק. סליחה, לא הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, תושבות. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> לא שמעתי את הסוף. לא שמעתי מה שאמרה חברת הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא דיברה על סטודנטים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> דיברתי על סטודנטים שלומדים בחו"ל, לא משנה באיזו שנה הם. הם חזרו ארצה מכל מיני סיבות, אם זה בגלל חופשת חג המולד, אם זה בגלל נסיבות משפחתיות או בריאותיות – לא משנה מה – ועוד מעט הסמסטר השני מתחיל והם צריכים לחזור ללימודים שלהם ורובם קנו כרטיסים. השאלה היא מה עושים במצב כזה. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> הבנתי. הנוסח שהופיע בהתחלה בתקנות בהקשר הזה – אני אמרתי one way ticket כדוגמה, אבל אתם בהחלט צודקים, זה לא רק one way ticket כי מה שכתוב זה: יציאה ממקום שהיה קבוע אחד למשנהו. וזה בעצם אפשר לדבר על one way ticket, זאת אומרת שאדם שלכאורה עוזב את הארץ, אבל גם חזרה של אדם למקום מגוריו הקבוע שנמצא מחוץ לישראל. דהיינו, הדוגמה שאמרת, שסטודנטים שכרגע גרים באופן קבוע במדינה אחרת והם נמצאים פה בביקור, אז בהקשר הזה לכאורה הם גם נכנסים באותה הגדרה. כמו שהסברתי קודם, הסעיף הזה כרגע לא נמצא בתקנות. הוא ייכנס לתקנות שיוארכו, כפי שגם דיברנו כבר אתמול עם משרד הבריאות, וזה הוסכם על-ידי שר הבריאות. ייכנסו לתקנות גם האפשרות של one way ticket וגם האפשרות שציינה חברת הכנסת, שזה בעצם לאנשים שיוצאים מהארץ למקום מגורים אחר קבוע שם. עד אז הפתרון שיהיה הוא באמצעות ועדת החריגים שתיתן את הדבר הזה באופן גורף, כמובן אחרי שהיא תבדוק את זה. לשאלת היושב-ראש לגבי ועדת החריגים. היא מורכבת ממנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. למיטב זכרוני, היא כוללת נציגים שלהם שהם צריכים בהחלט לתת מענה מיידי בהקשרים הללו. חלק מהשיח היה כמה פניות יהיו אליהם, עד כמה אפשר לפתור את זה בתקנות כי רצו שלא להעמיס עליהם יותר מדי, לכן חלק מהדברים הכנסנו בתקנות. אבל הוועדה הזאת אמורה להידרש בהקדם. המגמה, אני אומר את זה בגלל השקיפות, המגמה היא לא לאפשר יותר מדי חריגים. זו הייתה הדירקטיבה בממשלה. אבל חלק מהמקרים, כמו הדוגמאות שציינתי קודם לכן, שלא נכנסו בתקנות, בהחלט יצטרכו לקבל מענה באמצעות ועדת החריגים. << דובר >> גור בליי: << דובר >> רז, מה שקצת חסר גם מבחינת הקונטקסט זה שאתה ככה צללת לנושא המשפטי, אבל אני לא חושב שהוצג המכלול של הצעדים שננקטים באופן מלא פה בהקשר הזה, שגם מקרין על השאלות המשפטיות. זאת אומרת, עד כמה שאני מבין, יתקנו אותי נציגי הממשלה אם אני לא ממצה את כל הדברים האלה, בעצם יש פה חבילה שלמה של צעדים. מדובר עד עכשיו בזה שחוזרים מכמה מדינות ממוקדות, הולכים למלוניות. החוזרים מדרום אפריקה, האמירויות, ברזיל וזמביה, הולכים למלונית. חוץ מזה, כל החוזרים מיתר המדינות מחויבים לעבור בדיקה בכניסה ועוד בדיקה ביום התשיעי. אלה שני צעדים שכבר קיימים. לזה הוספתם בשבוע שעבר שכדי לעלות למטוס לישראל אתה צריך להראות PCR שלילי 72 שעות שקדמו לזה. ועכשיו, בשלושת הצעדים האלה, בעצם מוסיפים את הסגירה של השמים למטוסים זרים, שאלה התקנות בוועדת כלכלה; החלטה מנהלית של רשות התעופה האזרחית שתגביל יציאה של חברות ישראליות, גם סגירת השמים מהצד של חברות ישראליות. ולכל הצעדים האלה מוסיפים את ההידוק התקנות שבפנינו. נכון? זאת אומרת, זה מכלול הצעדים שעומדים כרגע על הפרק. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> התשובה היא כן. התייחסתי לחלק מהדברים בתחילת הדברים שלי. אבל הדברים האחרים שהזכרת בסוף, גור, אלה בעצם הצעדים שאנחנו נדבר עליהם עוד מעט בוועדת הכלכלה. החלטתם לעשות דיונים נפרדים, אז זה המצב. מה שיש כרגע בפניכם לאישור זה בעצם מגבלות היציאה. זאת אומרת, מטרות מותרות ליציאה, וזה מה שהזכרתי קודם לכן לגבי הנושא של one way ticket וכו'. ההשלמה של הסגירה נדונה בתקנות בוועדת הכלכלה, שעוסקות גם בשינוי בסעיף 12 לחוק הסמכויות המיוחדות שבעצם מאפשר הגבלות על כניסת כלי טיס זרים. זו בעצם תקנה שנקבעה בממשלה אתמול, שזה בעצם סוגר את האפשרות לכלי טיס זרים. אני לא אכנס כרגע לחריגים. יש כמובן עניינים של - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> טיסות מטען וכל מיני דברים כאלה. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> ורפואיות וכיבוי אש וכו'. לגבי החברות הישראליות, הנושא הזה הסברנו בדיונים הפנימיים וגם לממשלה, שאין בחוק הקורונה סמכות להטיל מגבלות על טיסות נכנסות של חברות ישראליות. הצענו אפשרות לתקן את החוק, שזו דרך המלך, זה עדיף. בהעדר כרגע זמן והיתכנות תיקון החוק, הוחלט ללכת בדרך של - - - שימוש בסמכויות של מנהל רת"א – רשות תעופה אזרחית – לפי חוק הטיס, ואלה הליכים שהתחילו אתמול והיו אמורים להתבצע. שילוב המכלול הזה ביחד עם מה שציינת, גור, של בדיקות בחוץ לארץ לפני העליה למטוס וכו', זה המכלול שנותן את הצעדים האלה. אמרתי בתחילת דבריי שעד היום נקטנו בצעדים מידתיים יותר, שהרי בשפה משפטית זה בעצם חלופות מידתיות יותר למניעת הכניסה כשדובר על מלוניות ודובר בחלק מהמדינות על מלונית חובה בלי אפשרות יציאה, בחלק אחר מהמדינות זה היה עם אפשרות יציאה לפי בדיקות. היום, כמו שהסברתי, קיבלנו חוות דעת שגם נמצאת בפניכם. בעיניי היא חוות דעת שהיא חדה ומשמעותית יותר מחוות הדעת – וראיתי לא מעט חוות דעת בעבר, גם מסיגל סדצקי בתחילת הדרך וגם משרון פרייס בחודשים האחרונים – חוות הדעת הזאת היא הרבה יותר משמעותית מבחינת הסיכונים שמשרד הבריאות הציג בהקשר הזה. זה כמובן משליך על מידתיות ההסדר ברמה המשפטית. כאשר משרד הבריאות בא ואומר שהוא לא יודע כרגע לומר אם וריאנט כזה או אחר בכלל קיים ויאותר ואם אנחנו ניכשל במניעת כניסה של וריאנטים כאלה, עלול להגיע מצב גם של התפשטות חמורה של תחלואה, אבל גם ובעיקר צויין בחוות הדעת הנושא של שלילת היכולת החיסונית אם יתגלה שווריאנט כזה או אחר, החיסון לא יעיל כלפיו, אז ודאי שגם כשאתה בוחן מידתיות ואתה בוחן איזונים מול סיכון כזה, אז גם ברמה המשפטית אפשר לנקוט צעדים משמעותיים יותר. הם לא פשוטים הצעדים הללו. שיקפנו את זה לממשלה. אנחנו משקפים את זה פה, אנחנו לא מסתירים. אבל אנחנו עוסקים באיזונים, ובהקשר הזה, כמו שאמרתי בתחילת הדברים, הזכות להיכנס לארץ היא זכות יסוד שנמצאת בחוק יסוד, אבל כאשר מנגד עומדת הזכות לחיים והזכות לבריאות וכאשר ננקטים צעדים כמו שדיברתי, אז אפשר לעשות גם בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רז, אותי מדאיג הפקק הזה שנקרא ועדת חריגים והרכב שלה. לא בגלל מנכ"ל משרד התחבורה ומישהו מנציגיו, כנראה, ומנכ"ל משרד הבריאות – זה בסדר. השאלה היא אחת: האם לא צריך להיות בוועדה כזו משהו יותר רחב, מנעד טיפה יותר רחב. אמורים להגיע לשם גם בעיות רפואיות, במקרה נמצא מנכ"ל משרד הבריאות שהוא גם לא תמיד רופא. יכול להיות שמגיעות לשם בעיות סוציאליות, יכול להיות שמגיעות לשם בקשות של אנשים שיכולים לאבד את עבודתם או משהו שהוא באמת עסקי לחלוטין, נסיעה עסקית שחלילה יכולה למוטט את העסק שלהם. האם לא היה ראוי שבכזאת ועדה, במיוחד לאור זה שמחקתם חלק מאותן הגדרות שהיו בתקנות הקודמות - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> החריגים שהיו כבר רשומים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היו כל מיני חריגים שכתבתם, שאחד מהם היה עסקים, נסיעה לעסקים, הייתה שם נסיעה לחתונה, עזרה סוציאלית, הורים מבוגרים. נגיד, אבא הוא חי, לא רק ללוויה נוסעים, לפעמים נוסעים להורים שנמצאים מעבר לים כדי שלא תהיה לוויה. השאלה, זה מה שמטריד אותי מאוד מאוד מאוד: איך קובעים, מי קובע, מהם הקריטריונים של הוועדה הזאת, מי יישב שם? למה שלא יהיו שם נציגי ציבור, נציג ציבור אחד או שניים? שיהיה נציג של משרד הרווחה או משהו מסוג כזה. ממשרד הבריאות רוצים לענות. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אני רק אגיד לגבי לוחות הזמנים, שגם בדקתי את זה לפני הדיון מול משרד התחבורה. כרגע באתר gov.il, באתר שבו מגישים בקשות מקוונות, כתוב שהתשובה היא תוך שני ימי עסקים. בפועל, כל הבקשות נענו תוך כמה שעות עד 24 שעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לגבי הזמן. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זה לגבי הזמנים. גם באופן כללי – רז אולי גם ירצה להתייחס – אני אגיד שמה שהיה קודם, עדיין היה רחב יחסית. זאת אומרת, דובר על חתונה, בר מצווה וברית של כל קרובי המשפחה ממעגל שני. אפשר לצמצם את זה דרך ועדת חריגים. ועדת חריגים יכולה לבחון האם זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. ברגע שלא מופיע בכלל, לא חתונה ולא ברית ולא בר מצווה, אז הוא לא קיים. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אתה צודק. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> - - - לא יקבל אישור חריג. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> אתה צודק, זה אכן צומצם. חתונה ובר מצווה ירדו, צומצמו עילות נוספות. אני לא מטשטש. אכן צומצם ואני אומר לכם שזו הייתה בהחלט הדירקטיבה וזה היה השיח בממשלה, לצמצם עד כמה שאפשר. לגבי השאלה שלך, אנחנו עמדנו על-כך שיהיו חריגים מסוימים, כמו שהגדרתי: טיפול רפואי, לוויה, הליך שיפוטי וכו'. עדיין, אתה שואל בצדק מיהם הגורמים. אז יכול להיות שלא שאמרתי קודם. אמרתי רק מנכ"ל משרד התחבורה ומנכ"ל משרד הבריאות. גם ראש רשות האוכלוסין וההגירה או נציגו נמצאים הוועדה הזאת. בסיטואציה הזאת, אני מזכיר שראש רשות האוכלוסין וההגירה הוא גורם רלוונטי לסוגיות שהעלית. הו רלוונטי גם בשגרה של כניסה ויציאה מהארץ. הנציגים של שלוש הגורמים הבכירים הללו, ראש רשות האוכלוסין וההגירה, מנכ"ל הבריאות, מנכ"ל התחבורה, בהחלט צריכים לשקול את השיקולים הרלוונטיים הללו במקרים רגישים. אני לא יכול לומר עכשיו מראש מה תהיה ההחלטה, אבל לבסוף יש שם גורמים בכירים שאמורים לשקול את הדבר הזה. הדירקטיבה היא לצמצם, אבל בסוף יש חיים ויש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שהיה שעדיף, רז, שלא הייתם כותבים עילות בכלל כי הרי מכלל הן, אתה שומע לאו. כי בעצם מה שאמרה נציגת משרד הבריאות עומד בסתירה גמורה למה שאתה אמרת דקה ורבע אחריה. היא אמרה: זה לא שאנחנו לא הולכים לתת לבן-אדם שרוצה להתחתן או שצריך הוא להתחתן לנסוע לשם. ויכול מאוד להיות שכן יתנו לו. אבל רצינו לצמצם את מה שמסביב. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> אני אסביר. זו לא סטירה. אני לא שמעתי סטירה, ואחרי זה תוכל לשאול שוב. קודם כל, לשאלתך למה שבכלל לא יהיו תקנות, אם אתה בכלל לא כותב מה החריגים שקבועים בחוק, שלהם אין שיקול דעת וצריכים לאפשר, אז בעצם אתה מפיל מאות, אולי הרבה יותר בקשות על הוועדה, ואז מטבע הדברים, גם זמן העבודה שלה יהיה ארוך יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם זה אני מסכים. << דובר_המשך >> רז נזרי: << דובר_המשך >> הרעיון בקביעת המגבלות זה בעצם דברים שבהם אין שיקול דעת. בדבר כזה כמו טיפול רפואי, השתתפות בלוויה – את זה אתה חייב מיידית לאשר. זה לא אומר שמקרים אחרים לא יאושרו. אכן, בשונה מהסיטואציה הקודמת, אם בסיטואציה הקודמת היה כתוב שגם בר מצווה וברית וכו' אפשר לאשר, פה אמרו לא. פה אמרו: אנחנו רוצים לצמצם עוד יותר. לכן זה יצא מהאישור האוטומטי. זה לא אומר שאי-אפשר עדיין לאשר מקרים הומניטריים אחרים. זו התשובה לשאלה שלך. הקבוצה שבטוח יוצאת, בשונה מהתקנות עד עכשיו, צומצמה. עדיין, דרך רמת החריגים אפשר להחיל את זה במקרים שיוחלט עליהם. << דובר >> גור בליי: << דובר >> הנוהל של ועדת החריגים מופיע באתר משרד הבריאות? איך נעשית כל ההגשה של הבקשות? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זה לא בדיוק נוהל. יש אתר שבו מוסבר גם אופן הגשת הבקשה, גם דוגמאות למקרים שאושרו, מקרים שלא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר להגיש דרך האינטרנט? << דובר_המשך >> נינא כהן קרן: << דובר_המשך >> כן. יש הרגשה מקוונת דרך האתר אתר משרד התחבורה. יש שם הסברים לאזרחים איך מגישים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רציתי לשאול את רז ניזרי. רז איתנו? << אורח >> רז נזרי: << אורח >> אני איתכם. כן, אוסאמה, אני אעזוב אותך? אני איתך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כל הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכל אחד אתה אומר את זה בתורו. זה בסדר, רז. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה בסדר. אני כבר רגיל לזה. רז לא יכול לעבוד עלי, זה בסדר. היינו עכשיו במקביל - - - << אורח >> רז נזרי: << אורח >> אוסאמה יודע שזה משהו מיוחד. אוסאמה יודע שזה משהו אחר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היינו עכשיו בוועדת כלכלה, אדוני היושב-ראש, וחבל כי זה באמת דיון משולב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שאלתי שתי שאלות. שאלה ראשונה, לגבי אלה שרוצים לצאת, נגיד סטודנטים שלומדים בחו"ל או אזרחים שעובדים בחו"ל והם חייבים לחזור. למה את הקבוצה הזאת אי-אפשר להחריג מראש ולא להפנות כל אחד לוועדת חריגים. שאלה שנייה, שגם עלתה בוועדת כלכלה ויעקב מרגי שלח אותי לשאול אותה כאן: אזרחים שקנו כרטיסים ועכשיו והם לא יכולים לטוס, מה הפיצוי? מי יפצה אותם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החוק של טיבי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. החוק של טיבי זה אם מפעיל הטיסה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן אני אומר - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הממשלה הודיעה שהיא לא מפצה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא מפצה? אז מה, האזרחים - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה אכפת לו? הוא יכול לפזר כסף - - - מה אכפת לו? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מניח שלרז נזרי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה "לו"? לא הבנתי למי אתה מתכוון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לראש הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום, מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר אור. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בואו נשמע את רז. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> לשאלה הראשונה שלך, אוסאמה, אני חושב שהשבתי קודם לכן. יכול להיות שהיית בוועדת כלכלה. הנושא של היציאה, גם של סטודנטים וגם של אנשים שעוזבים את הארץ, היה בתקנות. הוא הוסר תוך כדי הדיון. אנחנו דיברנו מיד אחרי זה עם משרד הבריאות. בעינינו זה לא צריך להיות מוסר. שר בריאות הסכים והודיע שזה יובא מיד בתקנות הנוספות שתהיה הארכה כפי שצפוי שתהיה הארכה תוך כמה ימים. עד אז, הפתרון שנמצא בינתיים הוא פתרון שאמור לתת מענה. הוא לא אידיאלי, אבל בוודאי - - -יותר צריך שיהיה בתקנות, אבל בהיעדר זה שהוא נמצא בתקנות, אז בינתיים באופן גורף ועדת החריגים תאשר את זה. כלומר, תודיע אפילו באופן גורף שבקשות מהסוג הזה יאושרו על-ידה באופן גורף כך שיינתן מענה. השאלה השנייה לגבי התשלומים וכו', עדיין לא נדרשו לזה הגורמים הרלוונטיים. בעבר, בתקנות הקודמות שאושרו, אנחנו ביקשנו – וזה התקבל – שהמגבלה תהיה רק על כאלה שלא קנו עדיין כרטיסים. פה, בגלל מה שהסברתי קודם, חוות הדעת הרפואית והצורך לעשות את זה בצורה מיידית יותר, אי-אפשר היה לעשות את זה. מטבע הדברים, יצטרכו לתת לזה מענה בהמשך, כמו שהיה בהקשרים אחרים, כשסגרו עסקים וסגרו אולמות אירועים ואנשים ביטלו אירועים וכיוצא באלו, בהמשך הדרך יצטרכו לתת גם לזה מענה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. היועץ המשפטי - - - << אורח >> רז נזרי: << אורח >> ברשותכם, אני רוצה לעבור לוועדת כלכלה, אז אם יש שאלות, אני אדרש. אם לא - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> שאלה אחרונה. התייחסת לזה, רז. אנחנו חושבים כמוכם שבאמת בהקשר הזה כל מגבלה על מי שלא מתכנן לחזור בקרוב לארץ, מי שמרכז חייו מחוץ לישראל בין אם זה זר שחוזר הביתה או סטודנט או מי שעושה Relocation, באמת אין שום הצדקה וזה לא עומד במבחן חוקתי למנוע ממנו לצאת, אם הוא לא מתכנן לחזור לארץ, כי כמובן התכלית פה היא למנוע יבוא מוטציות, ולכן באמת חשוב מאוד לתקן את הדבר הזה כחריג אוטומטי בתיקון הקרוב. בינתיים, כמו שאמרת, אני חוזר על זה כי אני חושב שזה באמת חשוב, שבאופן גורף יינתנו לכולם היתרים בלי שיקול דעת, כי אחרת פשוט אי אפשר להצדיק את המגבלה הזאת מבחינת התכלית של הגבלת היציאה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל עם מה הם ייצאו? יחדשו טיסות? << אורח >> רז נזרי: << אורח >> אמרתי שבהחלט זה נכון. בגלל זה ביקשנו ממשרד הבריאות וההנחיה היא לעשות את זה בצורה גורפת. << דובר >> גור בליי: << דובר >> השאלה השנייה, באופן יותר רחב, גם עמדנו על זה בישיבות הקודמות, הרי בסוף התכלית פה היא למנוע את הכניסה של מוטציות. אתה פה מחמיר משמעותית את הכניסה. אתה בעצם עוצר את כל הטיסות, מחייב בדיקות. השאלה אם בסיטואציה הזאת אתם עדיין חושבים שצריך גם להדק את החריגים על היציאה מהארץ, שבסוף זה דבר שהוא יותר רחוק מהתכלית שאתה מנסה למנוע. השאלה האם בהקשר הזה, כשאנחנו יודעים שבמידתיות אתה לא יורה בבת-אחת בכל התותחים, אתה מנסה להגביל במידה המינימלית את הזכויות. כאשר אתה מגביל בצורה כל כך דרמטית את הכניסה לארץ, האם צריך במקביל גם להגביל את היציאה מהארץ והאם לא די בהגבלות המאוד מאוד חריפות על הכניסה בשביל להגשים את התכלית שאתה רוצה להגשים, של יבוא המוטציות? שוב, אני לא מדבר על ההגבלות מלפני שבוע-שבועיים. אני מדבר על המגבלות המעודכנות. << אורח >> רז נזרי: << אורח >> המענה שניתן – אני חושב שגם שרון דיברה על זה קודם – בסופו של דבר, כל מי שיוצא, הוא גם פוטנציאל כניסה. ברגע שאתה מאפשר יותר מנגנוני יציאה, אם לא היו מצמצמים והיו מאפשרים באופן גורף גם יציאה חתונות וכו', אז מטבע הדברים גם אחרי זה היו שאלות של כן חזרה או לא חזרה. לכן בהקשר הזה הוחלט – אני לא רוצה להגיד את הביטוי לירות בכל התותחים – ללכת בכל החזיתות. הוצג על-ידנו כקושי לאור עמדת משרד הבריאות בהקשר הזה, וגם שרון התייחסה לכך בתמצית קודם לכן, לא חשבנו שאנחנו צריכים פה לדבר על מניעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, תודה. היועץ המשפטי, להקריא בבקשה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> "תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות)(תיקון מס' 3), התשפ"א–2021 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 7, 8, 23, 24, 25 ו-27 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מתקינה הממשלה תקנות אלה: תיקון תקנה 5 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הידוק הגבלות), התשפ"א–2021 , בתקנה 5, בפסקה (2), בפסקה (17) המובאת בה - (1) בפסקת משנה (א) - (א) ברישה, במקום "ובלבד שהתקיים אחד מאלה" יבוא "ובלבד שהטיסה היא למטרה מהמטרות המפורטות להלן"; (ב) במקום פסקאות משנה (1) ו- (2) יבוא: "(1) קבלת טיפול רפואי; (2) השתתפות בהלוויה של קרוב משפחה, כהגדרתו בפסקה (13); (3) הגעה להליך משפטי שאותו אדם צד לו, בעל מעמד בו או שנדרש להשתתף בו; (2) בפסקת משנה (ב), במקום "המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשאי" יבוא "המנהל הכללי של משרד הבריאות יחד עם המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשאים" ובמקום "בפסקאות משנה (1) ו – (2)" יבוא "בפסקאות משנה (1) עד (3)"; (3) פסקת משנה (ג) - תימחק." תחילה 2. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ג בשבט התשפ"א (26 בינואר 2021).". נינא, המשמעות של הורדה של פסקת משנה (ג) - - - << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> זה מצמצם את הטיסות הפרטיות. המטרה הייתה לסגור באןפן הרמטי עד כמה שאפשר, חוץ מלמינימום החיוני, את השמים. זה בעצם סעיף שהתייחס לטיסות פרטיות שהן לא משדה תעופה. זה מצמצם גם את הטיסות האלה, למעט במקרים שקיבלו אישור או שהם עונים על אחד החריגים, לצורך רפואי וכו'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סיימנו להקריא? אני מצפה, מנציגת הממשלה וגם ממה שאמר פה רז נזרי, לפירוט יתר בתקנות הבאות. מאחר ואני רק חלק קטן בחלק היוצא, אבל יש לזה גם משמעות לחלק הנכנס. אני חושב שרמת הפירוט צריכה להיות יותר גדולה ויותר ברורה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> להכניס את החריגים במפורש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את החריגים. החריגים צריכים להיות פה. אם מישהו יוצא ללימודים, וגם הפוך – אפילו שהפוך יש לו משמעויות אחרות – אבל גם מישהו שנסע לכריסמס בארצות הברית אבל הוא לומד כאן בארץ באוניברסיטה כבר שנתיים, זה הורס לו את כל הלימודים, יש לו פה דירה. חייבים להיכנס לרזולוציות כאלה ולהשאיר לוועדת החריגים את השיקולים שבהן יש כמה שיקולים, כמו שאמת קודם, עד כמה להתרחב. הרי אף אחד לא יגיד לאדם: אל תתחתן עכשיו בשום פנים ואופן, למרות שאתה עושה את זה במדינה אחרת. לא יכול להיות שהכול יהיה בוועדת חריגים. גם זה לא נכון ולא חכם. לכן אני מבקש להבהיר את זה לממשלה. אני גם אתאם עם חבר הכנסת מרגי. אני חושב שאולי בפעמים הבאות אני אציע לו לעשות את הישיבות בנושאים האלה במשותף, כשאני תן לו, כמובן, להוביל, כי הוא באמת המוביל בעניין של תחבורה. זה נכון לראות את התמונה הכוללת, גם לא לשגע אתכם מוועדה לוועדה וגם לא את אנשי הזום שצריכים לעבוד פעמיים. לכן יכול להיות שאני מליץ לעשות את זה. << דובר >> גור בליי: << דובר >> יש דבר אחד שגם רז התייחס אליו, אבל גם חשוב לעמוד עליו. שיהיו בפועל גם מטוסים. אפילו בדברים שאתם בעצמכם אישרתם, כמו קבלת טיפול רפואי, אם בפועל השמים ייסגרו ולא יהיו טיסות מסחריות, ישראליות או זרות, אז אפילו מישהו עם היתר שאתם מסכימים לו, לא תהיה לו דרך פיזית לצאת מהארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזה שוב בתקנות של משרד הבריאות ובתקנות שנדונות בוועדת כלכלה שלא קשורות אלינו. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> יש אופציות, מאוד מצומצמות כמובן, אבל יש. רז באמת התייחס לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חייבים להביא לתשומת לב. תודה רבה. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> מטוסים זרים שנמצאים פה, כרגע יוכלו לצאת גם אחרי שהתקנות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, לא יהיה משהו הרמטי. << דובר >> גור בליי: << דובר >> עד כמה שאני מבין, בתקנות שבוועדת כלכלה אוסרים על טיסות זרות להיכנס. << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אם יש מטוס שנמצא כאן - - - << דובר >> גור בליי: << דובר >> היום הוא נמצא. אבל אם עוד שבוע מישהו צריך לצאת לטיפול רפואי? << אורח >> נינא כהן קרן: << אורח >> אם הוא לא נמצא כאן, הוא לא יוכל להיכנס ולחזור. אבל אם הוא נמצא כאן בעוד יומיים, אז הוא יוכל להמריא החוצה מכאן בעוד יומיים. רת"א יוכלו להתייחס יותר לאפשרויות. יש גם את האפשרויות שהממשלה בוחנת, שרז דיבר עליהן ויש גם את הטיסות שהן לא טיסות מסחריות רגילות. זו פחות המאטריה שאני מכירה, אבל טיסות לפי דרישה. יש אופציות נוספות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. אני מבקש תשובות לשאלות האלה בסיבוב הבא. אם כך, נעבור להצבעה. מי בעד אישור הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות)(תיקון מס' 3) התשפ"א–2021? מי שבעד, ירים את ידו? הצבעה בעד הצעת התקנות – פה אחד הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הידוק הגבלות)(תיקון מס' 3) התשפ"א–2021, נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה אחד. תודה רבה. סליחה, חברי שהגעת בסוף, הייתי נותן לך לדבר קצת בהתחלה. אתה נראה עייף. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני לא עייף בכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עובדים קשה לבחירות. מי שטורח בערב שבת, אוכל בשבת. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:25. << סיום >>