פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת הכספים
27/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 497
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ו בחשון התשפ"ה (27 בנובמבר 2024), שעה 9:38



סדר-היום:
 << נושא >> 1. הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית)(תיקון), התשפ"ה–2024 (החזר בגין אגרה שנתית) << נושא >>   
 << נושא >> 2. הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית) (תיקון), התשפ"ה–2024 (אגרה שנתית מופחתת לענפי משק שונים) << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
אלי דלל
יצחק פינדרוס


חברי הכנסת:
יונתן מישרקי


מוזמנים: 
	רום בר-אב
	–
	רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר

	לירון בנית ששון
	–
	משרד המשפטים

	לאה בן עזרא
	–
	מרכזת בכירה מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

	נטלי ויינשטיין
	–
	מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים

	לירן אביטן
	–
	מנהל רגולציה, איגוד לשכות המסחר

	אורי יצחקי
	–
	מרכז בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

	דניאל איטח
	–
	מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

	חני שר
	–
	מנהלת תחום בתי אבות, אגף אזרחים וותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	מירי פומרנץ
	–
	עוזרת ראשית בלשכה המשפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	אסף לוי
	–
	סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	מיכל וקסמן חילי
	–
	ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים בישראל

	סיון דטאוקר
	–
	מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל

	איציק גורביץ'
	–
	סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות בוני הארץ

	קרן גלבוע
	–
	עו"ד ברשות האוכלוסין וההגירה

	אייל הננברג
	–
	סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות בישראל

	משה נקש
	–
	מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	שרית דמרי דבוש
	–
	סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

	גאולה צמח
	–
	לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה זרוע העבודה

	מאיר דוד
	–
	מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד הכלכלה והתעשייה זרוע העבודה

	ליאור טל
	–
	עמותת "דף חדש" 

	תומר מור
	–
	מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד"

	אילן זגדון
	–
	מנהל פורום המסעדות




ייעוץ משפטי: 
אדווה מבורך
עופרי נודל 
מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
ריקי קמחי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית)(תיקון), התשפ"ה–2024 (החזר בגין אגרה שנתית) << נושא >>   
<< נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית) (תיקון), התשפ"ה–2024 (אגרה שנתית מופחתת לענפי משק שונים) << נושא >>   

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת הכספים. אנחנו ממשיכים את הדיון שהתחלנו בו על תקנות עובדים זרים, אגרת בקשה ואגרה שנתית. אני מבקש להקדים ולומר שבישיבה הקודמת ביקשתי להוריד את האגרות ולשנות דברים. והגעתי למסקנה שאנחנו לא יכולים לסחוב את זה עוד הרבה זמן. אנשים זקוקים לעובדים הזרים. בינתיים דיברתי עם חבר הכנסת רביבו, יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים, סיכמנו שגם אם נאשר את התקנות האלה כמו שהן, פחות או יותר – אני אבקש גם להקדים ולא ללכת עד מרץ או עד מאי כפי שאתם מבקשים. אנחנו נרצה שזה יהיה בתחילת ינואר – אנחנו נמשיך את הדיון בעניין הזה של להביא עובדים זרים בעוד ענפים שלא נמצאים כאן ואנחנו נבקש להוריד את האגרות. 

בכל אופן יש דברים שהם חסרי היגיון, שבהם גובים אגרות גבוהות מאלה שמביאים אותם. עושים פה את העבודה שהמדינה צריכה לעשות ולכן אנחנו נתקדם עכשיו עם התקנות הללו, ובהמשך נרצה לעשות את השינויים שדיברנו עליהם בישיבה הקודמת. מי מקריא את התקנות? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, יש פה עיוות גדול. אני חושב שצריך להשוות כי אני לא רואה הבדל בין התעשייה לבין המלונאות, לבין חקלאות, לבין סיעוד. מביאים את העובדים הזרים, נותנים להם דיור וזה עולה יותר. צריכים להשוות את אגרת הבקשה ואת האגרה השנתית לכולם, ולהוזיל את זה. אבל אני לא יודע מאיפה עיוותים האלה נבעו בכלל. יש פה ממש עיוות שהוא לא ברור, וזה מה שצריך לעשות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מסכים לחלוטין. מנכ"לית התאחדות המלונות, בבקשה. 

 << אורח >> סיון דטאוקר: << אורח >>   

תודה רבה. אנחנו פה קודם כול כדי לברך על עבודת הוועדה המאוד חשובה. אני חושבת שהפחתה באגרות שיאושרו היום הן חשובות מאוד. אני חייבת להודות שבתפיסתי לא ברור לי מה הרציונל שבגינו ענף המלונאות משלם אגרות יותר מכל ענף אחר. סדר גודל של מומחים על עובדי ניקיון וחדרנות שמגיעים. 

ב-7 באוקטובר החליטה ממשלת ישראל שלא להכניס פלסטינים לישראל ובעצם להקצות סרילנקים כחלף. החלף הזה עדיין לא פה וגם כשהוא יגיע, בהכרח המלונאים ישלמו הרבה יותר מכל ענף אחר וללא שום הצדקה. אני לא מצליחה להבין מה הרציונל לגבות מענף המלונאות 10,660 שקלים על אגרה שנתית ועוד 1,340 שקלים, שסתם כדי לסבר את האוזן בענפים האחרים העלויות יכולות להגיע ל-670 במקום 1,340 ול-1340 במינימום. הפערים לא הגיוניים ואין שום סיבה.  דווקא עכשיו בעת הזו להטיל ולהשית עלויות נוספות על ענף שממילא מתמודד עם לא מעט קשיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה עלויות נוספות? 

 << אורח >> סיון דטאוקר: << אורח >>   

לא היו אגרות על הפלסטינים. על הסרילנקים, 2,000 עובדים, שהוועדה החליטה להביא במקום הפלסטינים כחלף ישלמו אגרות מאוד מאוד יקרות. כלומר, הפער יהיה בלתי נסבל, בלתי נסבל. אני מדברת בשם התאחדות המלונות, אנחנו לא מבקשים פה שום דבר שהוא קיצוני. אנחנו מבקשים רציונל בתשלום, ואם עושים אסדרה שתהיה אסדרה רוחבית לכל הענפים. לא ייתכן שעושים פעימה, פעימה ובינתיים אנחנו נפגעים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי משיב לה? בבקשה. 
 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

אני אשמח להשיב. אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. כפי שתיארנו בוועדה גם בדיון הקודם, ועדת המנכ"לים החליטה על תהליך שבנוי על שני וקטורים. הווקטור הראשון הוא להוציא לדרך כמה שיותר מהר את הענפים החדשים שזה ענפים שפתחנו להם מכסה חדשה, שלא העסיקו עובדים זרים שאינם פלסטינים לפני המלחמה. הווקטור השני, שהוא וקטור קצת יותר מורכב, הוא לעשות בחינה של האגרות בעבור כלל הענפים הקיימים. ולראות באילו מקומות אנחנו חושבים או שנעשה ניתוח מקצועי שאולי מלמד איזשהו שינוי. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אבל איזה מקצועי יש פה? לא הבנתי? צריך לקחת אגרה שווה לכולם. 

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

אני אסביר, כשקובעים אגרה פרטנית לענף צריך לקחת בחשבון כל מיני משתנים. את מאפייני הענף, את העלויות שהמדינה משקיעה בהגעת העובדים, בסבירות להגירה בלתי חוקית שמשתנה בין הענפים, ועומס על תשתיות במשק שמשתנה כתלות בענף אם העובדים גרים לדוגמה בלב אזורי הביקוש או שהם גרים בערבה או בצפון הרחוק. שכר שמשלום בענף וכן הלאה. זאת בדיקה שהיא מורכבת, כפי שאמרנו, אנחנו מתכוונים לעשות אותה, ועדת המנכ"לים כבר התחילה בתהליך הזה. כמו שאתם אומרים, זה מורכב וצריך לעבור ענף, ענף ואנחנו מתכוונים לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דיברנו על זה כבר בישיבה הקודמת. 

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

בלי להיכנס לעניין הקונקרטי של ענף התיירות, האם זה נכון או לא נכון מבחינה מקצועית, אני צריך לבדוק את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני חושב שזה נכון. אני חושב שהטענה שלהם היא טענה נכונה. 

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

מאוד יכול להיות ואנחנו בוודאי נבדוק את זה.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הרי היה פה שינוי. מגיעים עובדים זרים והם מוכנים לכל דבר, כמו כל האחרים, למה הם צריכים לשלם יותר? 

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

אני מסכים שזה דורש בחינה, אין פה ספק, אנחנו נבחן את זה. חשוב לי להגיד, כשיש ענף שכבר יש בו עובדים זרים שנמצאים פה, בענף התיירות יש כ-2,000 עובדים, אם מפחיתים להם את האגרה זה בהכרח גורר פגיעה בהכנסות המדינה ולכן כנגד זה נדרש מקור תקציבי. לכן זה אירוע שהוא מורכב. 

 << אורח >> אייל הננברג: << אורח >>   

אבל הם באים חלף הפלסטינים. 

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

בעת הזאת אנחנו לא מתעסקים עם הדברים שדורשים מקור תקציבי אלא פותרים את הדברים שאפשר לפתור מהר. להוציא לדרך את מי שצריך לצאת לדרך. את הדברים המורכבים נפתור בלג הבא. 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

 << אורח >> אייל הננברג: << אורח >>   

אני סמנכ"ל משאבי אנוש של התאחדות המלונות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא, אני מבקש. המנכ"לית שאלה ודיברה והם ענו. אני צריך להחליט האם אנחנו לא מאשרים את זה גם היום או נחכה להם שהם יסיימו את הוועדה – אני לא מתכוון לעשות את זה. אנחנו נעמוד על כך בתוקף, שהמלונאות והתיירות וכל מה שנלווה לעניין הזה צריכים להיות במעמד שונה, אנחנו לא הולכים לשום מקום. העניין הוא שלא אישרנו את זה גם בפעם הקודמת ואם לא נאשר את זה עכשיו סתם אנחנו עושים את מלאכתנו רמייה. המציאות היא שיש פה ענפים שלא היה בהם שום דבר קודם. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>   

אני ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים, אני לא אחזור על מה שאמרתי בפעם הקודמת, הסברתי באריכות את המצב הלא שוויוני לגבי התעשייה. מה שחשוב במידה והתקנות עוברות היום, זה לעשות מעקב ברמה השבועית ולזמן לפה ישיבות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

סיכמתי עם חבר הכנסת רביבו, דיברתי איתו בטלפון עכשיו כי הוא לא יכול היה להגיע, הוא באירוע של המסעדנים. אנחנו נעקוב אחרי העניין הזה, אני חושב שזה לא שוויוני, אני חושב שזה לא בסדר. חשבתי את זה בישיבה הקודמת, אמר את זה גם חבר הכנסת אלי דלל ובצדק. אני צריך לקבל החלטה, האם בגלל שאנחנו אומרים שיש פה אי-צדק לא נאשר עכשיו כלום. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>   

כמובן שזה לא רק ברמה הערכית, זה משפיע על יוקר המחייה והסברנו והדגשנו את זה רבות בדיון הקודם. חשוב עוד להוסיף כשהאגרות תרדנה בהתאם להחלטות, שאני מאוד מקווה שיגיעו לפה כמה שיותר מהר, הן תרקדנה בדיעבד. כי בינתיים ייכנסו עובדים, ואם יחול על עובדים שנכנסו כנראה שלא עשינו כלום. לכן, חשוב שהדברים יקרו מהר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את צודקת, אני לא יודע לענות לך. אני יודע להגיד רק את עמדתי העקרונית. עמדתי העקרונית היא שאתם צודקים, אני רציתי את זה כבר בישיבה הקודמת. זה תהליך ולכן סיכמתי, יש כאן בכנסת ועדה לעובדים זרים, אנחנו נעבוד יחד ויהיה מעקב שבועי, אני לא מכיר את העבודה ואת הטכניקה. אבל כאן יצטרכו לאשר את זה. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>   

יכול להיות שמה שצריך לעשות במקביל זאת הצעת החוק כפי שהציע אדוני, בפעם הקודמת. ובאמת לקדם את זה במקביל ולגרום לכל מי שמטפל בנושא לפעול כמה שיותר מהר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

קחו את העניין הזה ברצינות, זה לא עובר ככה וזהו. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

מה לוח הזמנים שלכם? 

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

אנחנו עובדים על זה כבר בעת הנוכחית. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

הבנתי שעובדים, שאלתי מה לוח הזמנים? 
 
 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

אנחנו נעשה מאמץ מאוד מאוד גדול להביא את זה לפה ברבעון הראשון של 2024. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

לא הבנתי, תשובה. מה לוח הזמנים? זה שתעשו מאמץ זה בסדר, תן תאריך.  

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

הדברים תלויים לא רק בנו. ועדת המנכ"לים מורכבת מהרבה גורמים, אנחנו נעשה מאמץ להביא את זה ברבעון הראשון של 2024. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

זאת לא תשובה. זאת לא תשובה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ב-1 בינואר, הוא אומר. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

ב-1 בינואר? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

ברבעון הראשון. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אתה מבין? זה חמישה חודשים מעכשיו, ארבעה חודשים? זה לא הגיוני. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

עוד פעם, אני מרגיש שמסתבנים אותנו. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

אני מרשות האוכלוסין וההגירה, דווקא במקרה הזה, אדוני חבר הכנסת, אני משתתף בדיונים של ועדת מנכ"לים, יש כוונה גם של ועדת המנכ"לים, יושב פה מזכיר הוועדה, ושל כל המשרדים כולל משרד האוצר שבפנים, כן לעשות את הדברים האלה כמה שיותר מהר, כי את המצוקה כולנו מבינים. אין עניין למרוח. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אפשר לקבוע, שואל חבר הכנסת דלל, דד-ליין? להגיד שעד תאריך כזה או כזה ההחלטה תהיה מוכנה? 

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

אנחנו גורמי המקצוע במשרדי הממשלה לא יודעים להתחייב בשם שמונת המנכ"לים שמסכמים שנה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אתם יודעים לעשות את העבודה, זה לא עניין של להתחייב. 

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

יושב-הראש של ועדת המנכ"לים התחלף עכשיו, לאור החילוף של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. ואנחנו עובדים על הנושא הזה ונעשה מאמץ מאוד גדול להגיע בהקדם. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אתם יודעים שהעלויות של העובדים הזרים הן הרבה יותר גבוהות גם מהעובדים הישראלים וגם מהעובדים הפלסטינים, הן הרבה יותר גבוהות. זה מעלה את עלות הייצור, את יוקר המחייה. מצד אחד אנחנו רוצים להוריד את יוקר המחייה וממצד שני לוקחים עובדים זרים שעולים עוד יותר גבוה למשק. לא כולם רוצים את זה אבל זה בלית ברירה. אנא, תבינו מה קורה פה.

להגיד למלונאים וגם לתעשיינים, תחכו ארבעה חודשים ורק אחרי זה אם תהיה לנו תשובה וכן הלאה, להעביר חוק לוקח יותר מהר. 

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>   

אני רוצה להדגיש משהו לגבי האגרות של המלונאים והתעשיינים שכבודם במקומם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי הדובר? 

 << אורח >> ליאור טל: << אורח >>   

אני מעמותת דף חדש. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא קיבלת רשות. מי מזכיר הוועדה? 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >>   

בוקר טוב, אני ממשרד ראש הממשלה. תודה, אדוני היושב-ראש, אני אגיד כמה דברים, ברשותך, על עבודת הוועדה על הרקע שלה ועל התפיסה באופן כללי. למעשה החלטת הממשלה ממאי 2024 עשתה שינוי גדול בעולם העובדים הזרים בישראל, החליטה שבמקום שהחלטות שנוגעות לעובדים זרים יתקבלו במליאת הממשלה, הן יעברו לוועדת מנכ"לים שתחליט במקומה. 

הוועדה קיבלה סמכויות שונות כמו קביעת מכסות לענפים השונים ועוד סוגיות כאלה ואחרות. ואחת מהסמכויות שהוועדה קיבלה היא להמליץ לשרים הרלוונטיים, לשר הפנים, שר האוצר ושר העבודה על הפחתה בגובה האגרות להעסקת עובדים זרים, באישור ועדת הכספים כמובן. העבודה התחילה קודם כול בלשחרר את הלחץ במשק, קודם כול לתת מכסות לענפים שהיו תלויים בהעסקה של פלסטינים ולאפשר להם להתחיל להניע את התהליך הארוך שלוקח בלהביא את העובדים לארץ. השלב הבא היה להתחיל ולשחרר את הפקק שוב באגרות של הענפים שלא היו להם עובדים זרים מחו"ל.

אנחנו מבינים לגמרי את הצורך, זה ברור לנו שהאגרות לא צריכות להישאר כפי שהן, הממשלה קבעה את זה וכבר אמרה את זה בצורה מפורשת וחד ערכית. אבל התהליך לוקח זמן. אני אדגיש, אדוני היושב-ראש, שיש כאן שאלה של המסגרות הפיסקליות. אדוני, בוודאי מבין את האירוע הזה הרבה יותר טוב ממני, וזה קשור אחד בשני ביכולת של הוועדה לתת המלצה קוהרנטית. 

בסוף כל המנכ"לים שיושבים בוועדה הם הנציגים של השרים הרלוונטיים. יש נציג של שר האוצר, ונציג של שר העבודה, ונציג של הפנים וכו'. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מתי אתה מעריך שתהיה תשובה? 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >>   

שוב, יש פה קשר ישיר בין הסוגיות התקציביות ביכולת של הוועדה לתת המלצה. אין טעם לתת המלצה כשאנחנו מבינים שהיא לא מתכנסת לשום דבר, הדברים קשורים האחד לשני.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל יש כאן דברים שהם עוול, דבר שלא צודק. אם אתה אומר שבפרק זמן סביר זה יתוקן, על כל פנים זה ילך בטיפול נורמלי בעניין הזה, אני מבין. אבל אם אתה משאיר את זה ככה באוויר, מה זה? 

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

יושב-ראש הוועדה, אני חושב שהרבעון הראשון של 2025 הוא פרק זמן סביר. אנחנו נעשה עבודה מאוד מאוד מאומצת כדי לעמוד בסד הזמנים הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הרבעון הראשון של 2025 זה חמישה חודשים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

סוף הרבעון זה חמישה חודשים. 
 
 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

זה יכול להיות בין ינואר לבין מרץ, ואנחנו נעשה מאמץ להקדים את זה כמה שיותר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב, אנחנו נחליט מה עושים עם זה. מי מקריא את התקנות? 

 << אורח >> סיון דטאוקר: << אורח >>   

הרב גפני, אני יכולה עוד הערה, בבקשה? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה. 

 << אורח >> סיון דטאוקר: << אורח >>   

אני חושבת ששורש העניין זה בשתי ההתבטאויות שנאמרו פה. האחת מאגף התקציבים שאמר שהפחתת האגרות בהכרח תפגע בהכנסות המדינה ושם שורש הבעיה. מעבר לזה שמדברים על הרבעון הראשון של 2025 ואז הכנסת יוצאת לפגרה, ולאף אחד אין באמת סד זמנים. זאת אמירה שנשארת בחלל אוויר ואף אחד לא  יכול לשים עליה את האצבע פעם אחת. 
בפעם השנייה, אנחנו מכירים היטב את עמדת אגף התקציבים בעניין הזה, שבא ואומר: ככל שנדרש אנחנו לא נתכנס להפחתת אגרות כי הלכה למעשה כרגע זה יפגע בהכנסות המדינה. ואני אומרת: אם אף אחד לא יודע להגיד לי מה הרציונל או מה לכאורה עומד מאחורי ההחלטה שענף אחד משלם בהכרח יותר מענף אחר, החוסר צדק הזה גם אם לצורך העניין האמתלה שלו זה הכנסות המדינה וכרגע אנחנו לא רוצים לפגוע בה, בעיני לא עומד במבחן התוצאה. כל מה שנאמר נשאר באוויר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מאה אחוז. נטלי ויינשטיין, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים. 

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>   

שלום, תודה רבה. אני רוצה להודות כמובן לוועדה על ההתכנסות החשובה הזאת. אני רוצה לציין כמו שאמרתי בוועדה הקודמת, ענף השיפוצים מצוי בקריסה אמיתית. אנחנו כבר שנה וחודשיים ללא ידיים עובדות, והתקנות האלה והחשיבות של לאשר אותן היום, אני לא יכולה להסביר עד כמה יש לזה חשיבות כל כך גדולה עבור הענף. 

הקבלנים כבר קורסים ולא יכולים לקחת עבודות או לסיים עבודות. אנחנו מדברים פה על כל נושא שיקום הצפון ושיקום הדרום שיצטרכו פה הרבה מאוד קבלנים לטובת הדבר הזה. ענף השיפוצים כידוע העסיק עובדים פלסטינים לפני ה-7 באוקטובר, זה ענף שלא העסיק בכלל עובדים זרים, זה שינוי מאוד משמעותי שאנחנו עושים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמרת את זה בישיבה הקודמת, בגלל זה אנחנו מתכנסים עכשיו. 

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>   

נכון, לכן אני מדגישה את החשיבות. אנחנו אוטוטו בתחילת דצמבר יוצאים כבר לסבב מיונים של העובדים, אם אנחנו לא נאשר כאן את התקנות האלה, עוד היום, והתוקף שלהם ייכנס ב-1 בינואר 2025, אנחנו לא נראה את התאגידים מזמינים אותם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה היום? הם מציעים שזה ייכנס באפריל? מאי? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

הסכמנו להקדים ל-1 בינואר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הסכמתם להקדים? 

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>   

נכון, הייתה הסכמה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב, חשבתי שאני אשיג משהו היום, אלתה אומר שאני לא משיג כלום. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

אתה ביקשת את זה בדיון הקודם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה היה בהומור. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

אנחנו לא מסכימים, בוא נדבר תיכף. 

 << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >>   

לכן, אני מפצירה בכולם לאשר את זה. התקנות חשובות כדי שנוכל להתחיל להזרים עובדים לענף. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. כן, בבקשה. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

גפני, הייתי כאן בוועדה הקודמת. זוכר? אני מפורום המסעדות, באר שבע. בישיבה הקודמת אמרת שאתה תומך בכך שאגרות למסעדות תהיינה 1,350 שקלים ושזה לא הגיוני לגבות יותר. אתמול אושרה ההקצאה במשרד הכלכלה, יצאה ההקצאה וכל אחד בחר כמה עובדים הוא רוצה.

עדכנתי את המסעדנים בקבוצות שלי על אגרה של 8,000 שקלים ועם האגרות בערך זה 9,000 שקלים. ומה שיקרה בסופו של דבר זה אחד משני הדברים האלה, או שהעובדים הזרים האלה ילכו למסעדות היותר מוצלחות בארץ, וגם ככה אין הרבה כאלה אבל יש מסעדות מצליחות בארץ, להן אין שום בעיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא היית בהתחלה, אני הקדמתי ואמרתי זה לא סוף דיון. אנחנו רוצים שלאלה שאין עובדים זרים בכלל שיהיו להם ושזה יתחיל. אנחנו ממשיכים את הדיון ואני סיכמתי גם בוועדה לעובדים זרים וגם כאן, אנחנו לא נרפה מהעניין הזה כי ההחלטה הזאת היא החלטה לא צודקת. אנחנו יודעים ואנחנו אומרים את זה. זה צריך להשתנות. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

שלחתם את רום לחזור עם אגרות נמוכות. באתי להקשיב עם איזה אגרות הוא הגיע, האם הוא מוכן באמת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא אמר, הוא אמר שיש ועדת מנכ"לים ואת כל מה שהוא אמר בעניין הזה. הוא אמר ברבעון הראשון של 2025, הם יבואו עם שינוי בעניין. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

אז אנחנו מחכים ולא משלמים את האגרות בינתיים. אנחנו בוחרים את העובדים וממשיכים בכל התהליך וזה לא נעצר. אנחנו מחכים להפחתה באגרות, זה מה שאני שומע כאן? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה לא שמעת נכון, אבל מה שאתה מבין אתה מבין. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

אני צריך לדווח לאנשים מה הולך להיות. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >>   

הרב גפני, באותו נושא אני אגיד משפט וחצי, ברשותכם. הסיטואציה כמו שאמרת לא הוגנת. אני מנכ"ל "מסעדנים חזקים ביחד". הסיטואציה בסופו של דבר צריכה לתת פתרון. השימוש שהשתמשו בו הרשויות – חליף פלסטינים. עבור הפלסטינים לא הייתה אגרה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה נאמר, אנחנו כבר הרבה אחרי זה. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >>   

חשוב לי רק לחזור ולהדגיש את דבריו של אילן, אנחנו בסיטואציה שבה שככל שהאגרות יהיו האגרות המבוקשות כיום, התעשייה לא תזכה לקבל את העקרון הבסיסי שלשמו העובדים מגיעים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ולכן, מה ההצעה? שלא נאשר? 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >>   

שנאשר לפי החקלאות ולא נאשר במתווה הנוכחי. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

אני אישית לא אקח עובדים באגרות האלה. אין סיטואציה שאני אממן 100,000 שקל שעל 12 עובדים לפני ששילמתי להם חופשה, הבראה ופנסיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש לקרוא את התקנות, ולהסביר אותן. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

אני מרשות האוכלוסין. תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית) (תיקון), התשפ"ד–2024. 

	
	"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1י(ג) ו-8(ב) לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991 (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	תיקון תקנה 1
	1. 
	בתקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס"ד–2004 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, במקום ההגדרה "מוסד סיעודי"  יבוא:

	
	
	
	""מוסד סיעודי" – אחד מאלה:

	
	
	
	
	1. מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;"


 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

רגע, קרן, תסבירי מה זה אומר לוועדה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

אוקיי. בעקרון אנחנו מוסיפים. עד עכשיו היו מוסדות סיעוד שהיו באחריות משרד הבריאות, אנחנו מוסיפים עכשיו גם מוסדות סיעוד שהם באחריות משרד הרווחה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא גורעים ממשרד הבריאות, מוסיפים. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

מוסיפים גם את המוסדות שהם באחריות משרד הרווחה. הראשון היה באחריות משרד הבריאות, 

	
	
	
	
	1. מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, שהוא בית חולים שבתעודת הרישום שלו רשום שהוא רשאי להפעיל מחלקה סיעודית או מחלקה לתשושי נפש או מחלקה לגריאטריה פעילה;



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

רגע, קרן. הגדרה של מוסד רפואי הוא: בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים ומעבדה.  

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	
	
	1. מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על המעונות, תשפ"ה–1965. שמטפל בזקן תשוש כהגדרתו בתקנות הפיקוח על המעונות, תנאי המגורים ובטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים, במעונות לזקנים, תשס"א–2001.  



 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה דינם של המעונות האלה עד לתקנות? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

אגרה מרבית. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

אני אסביר את זה במילים, לא של משפטנים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא הסברים, קודם כול לענות לי על השאלה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

זאת התשובה לשאלה, אני עונה לך על השאלה. האגרות עד עכשיו למוסדות שבפיקוח משרד הבריאות, הינה הפרסום נמצא כאן, האגרה השנתית הייתה 8,070 שקל. והאגרות שבפיקוח משרד הרווחה היו 10,086 שקל. מה שאנחנו עושים עכשיו זה שאנחנו משווים את האגרות של מוסדות שהם בפיקוח של משרד הרווחה לאגרות שבפיקוח של משרד הבריאות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה זה היה יותר? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

שאלה היסטורית שצריך ללכת ולבדוק, למה זה עבר ככה כשעברו התקנות. 

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >>   

אני ממשרד העבודה, אני אסביר. בהתחלה כשהממשלה הייתה מאשרת את המכסה אישרו מכסה למשרד הבריאות. המכסה של משרד הרווחה הייתה מותנית בכל מיני תנאים. בינתיים כשנכנסה המכסה של מוסדות הבריאות לתוקף, רשות האוכלוסין תיקנו את התקנות והפחיתו להם האגרה. ולכן הם נמצאים כבר. 

בחלוף הזמן, לדעתי שנה או שנה וחצי לאחר מכן, עשו תיקון החלטת ממשלה נוספת, ואז אישרו מכסה של 300 עובדים בערך. 

 << אורח >> חני שר: << אורח >>   

אני ממשרד הרווחה, 1,350 מכסות למוסדות של מינהל מוגבלויות, מוגבלות שכלית התפתחותית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שהם לא היו קודם. 

 << אורח >> חני שר: << אורח >>   

נכון. ועוד 250 למוסדות של אזרחים ותיקים שבפיקוח משרד הרווחה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

וזה יפגע במשרד הבריאות? 

 << אורח >> חני שר: << אורח >>   

לא, זה בנוסף, זה בתוספת על המכסות. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

אנחנו משווים את משרד הרווחה כמו במשרד הבריאות לאגרות יותר נמוכות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

סליחה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהמגמה צריכה להיות, וזאת הבקשה, פשוט להשוות את האגרות לכולם. זה שרוצים להוריד שיורידו, אני לא יודע כמה. הרי בסוך הם יעשו בדיקה, לא משנה איך. המגמה צריכה להיות ברורה וזה מה שצריך להיות לנגד עינינו. הכול צריך להיות אחיד לכל הענפים. דרך אגב, יש sifting בין הענפים, עובדים עוברים ממקום למקום, גם זה קורה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

בעיקרון אין מעבר עובדים בין ענף לענף. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

פה אנחנו יודעים שיש, אבל לא חשוב. צריכה להיות אחידות וברגע שתהיה אחידות יהיה אפשר להוריד את האגרות.
 
 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

עוד שאלה אחת, האם אתם יכולים להסביר מהותית איזה מוסדות היו ואיזה מוסדות הצטרפו, מעבר להבדלים עם משרד הרווחה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

משרד הרווחה יכול להסביר איזה מוסדות הצטרפו. 

 << אורח >> חני שר: << אורח >>   

בהתחלה מה שאושר זה למוסדות גריאטריים של משרד הבריאות, לאנשים סיעודיים, לתשושי נפש או לגריאטריה פעילה. מה שהצטרף זה מוסדות בפיקוח משרד הרווחה שנותנות מענה זהה ופועלות באותן העקרונות, אבל בפיקוח משרד הרווחה. אם מדובר במוסדות לאזרחים ותיקים תשושים, שזקוקים לאותו טיפול של מטפלים. וחלק גדול מהמוסדות האלה הם מוסדות משולבים שיש בהם גם מחלקות של משרד הבריאות וגם של הרווחה. 

בנוסף מוסדות בפיקוח מינהל מוגבלויות אצלנו שמיועדים לתת מענה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ונכויות שונות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אוקיי. עוד שאלות? כן, בבקשה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

לקרוא את תקנה 3? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בטח, אם אתם רוצים שנאשר. אם אתם לא רוצים, אז לא צריך לקרוא. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	"(3) מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על המעונות;"



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

להסביר  מה סעיף 2 לחוק הפיקוח על המעונות. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

משרד הרווחה?  

 << אורח >> חני שר: << אורח >>   

ברשותך, אני אפתח את התקנות כי אני לא זוכרת אותן בעל פה. 

 << אורח >> מירי פומרנץ: << אורח >>   

אני מהלשכה המשפטית במשרד הרווחה, ההפניה כאן היא לחוק הפיקוח על המעונות, אלה המוסדות שאחראים על אנשים עם מוגבלות שבפיקוח משרד הרווחה. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

רגע, בואו נעצור שנייה. בגלל שהנוסח של סעיף (2) לא הופיע במה שנשלח במקורי, תסבירו אותו ותקריאו שוב. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

היא מסבירה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא מבין, זה היה היסטורי כל התקנות האלה, כך אמרתם. 

 << אורח >> חני שר: << אורח >>   

זה מ-1965.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם יכולים להכין את זה יום לפני הוועדה? 

 << אורח >> חני שר: << אורח >>   

לא, בסדר זה היה, אני אקריא את מה שהיה. זה חוק משנת 1965. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן, בבקשה. היה צריך להכין את זה קודם. 

 << אורח >> חני שר: << אורח >>   

אני מנסה להגיע לחוק עצמו שמשומה לא נפתח לי. 

 << אורח >> מירי פומרנץ: << אורח >>   

חוק הפיקוח על המעונות מסביר בכלל את המסגרות בפיקוח המשרד. סעיף (2) מדבר על מוסד שמטפל בזקן תשוש כהגדרתו בתקנות הפיקוח על המעונות. הכוונה היא למוסדות הגריאטריים שבפיקוח משרד הרווחה. וסעיף (3) מדבר על מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, אבל כאן זה מוסד שמעניק שירותי דיור, טיפולי, שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלות. כלומר יש כאן שני סוגי מסגרות שמקבלים רישיון לפי חוק הפיקוח על המעונות. אחד, לאזרחים ותיקים והשני לאנשים עם מוגבלות. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אז בעצם נוסף אנשים עם מוגבלות? 

 << אורח >> חני שר: << אורח >>   

וגם אזרחים ותיקים תשושים שלא היה קודם. זה שני הסעיפים האלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הלאה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	
	
	שמעניק שירותי דיור טיפולי-שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלות."


 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

רצתם יותר מדיי, אנחנו חוזרים לתיקון תקנה 1. להקריא שוב את סעיף (2), ואז את (3) ואז נמשיך, למען הסדר הטוב. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

 
	
	
	
	
	(2) "מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, 
התשכ"ה–1965, שמטפל בזקן תשוש כהגדרתו בתקנות הפיקוח על מעונות (תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים), התשס"א–2001;

	
	
	
	
	(2)       (3)      מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–1965, שמעניק שירותי דיור טיפולי-שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלות."

	תיקון תקנה 2
	
	2.
	(3) בתקנה 2 לתקנות העיקריות –

	
	
	
	(4) (1)
	(5) אחרי תקנת משנה (א1) יבוא:

	
	
	
	(6) 
	(7) "(א2) המבקש להעסיק עובד זר בענף המפורט בתוספת לתקנות ישלם אגרת בקשה כאמור בתקנת משנה (א1)."



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

תסבירו, בבקשה, את הסעיף. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

תקנת משנה (א1) מגדירה וקובעת היום שמוסד סיעודי ישלם אגרת בקשה בסכום של 350. אנחנו משווים את אגרת הבקשה לכולם ל-350. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן, הלאה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	(2)      אחרי תקנת משנה (ב1) יבוא:

	
	
	
	"(ב2) המבקש להעסיק עובד זר בענף המפורט בתוספת לתקנות ישלם אגרה שנתית בסכום הקבוע בסעיף 1י(א1) לחוק, לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה."


 
הכוונה היא להשוות את זה לאגרה שהענפים האלה משלמים. האגרה השנתית שלהם קבועה בחוק וכל הענפים שאנחנו נוספים בתוספת ישלמו את אותה אגרה שנתית שמשלמים הבניין, התעשייה והמסעדות. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

בבקשה, לפרט מה תהיה האגרה? גם איזה ענפים? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

8,020 שקלים.  

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

וגם איזה ענפים נכללים בתוספת? לתאר אותם. צריך תיאור של הענפים שייכנסו וגם איך נקבעו הענפים האלה ספציפית כל ענף וענף. לפי איזה פרמטרים? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

הייתה המלצה של ועדת מנכ"לים שהמליצה ותכללה את כל הנושא של העסקת עובדים זרים, ובשלב הראשון קבעה ענפים שהועסקו בהם פלסטינים. לא הועסקו בהם עובדים זרים עד היום, שזה ענף המסחר והשירותים, ענף המסעדות, ענף השיפוצים, העתיקות ותשתיות תחבורה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הקריטריון זה ענפים שלא היו בהם עובדים זרים. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

ענפים שלא הועסקו בהם עובדים זרים. 

 << אורח >> דניאל איטח: << אורח >>   

צריך לדייק, היו בהם עובדים זרים פלסטינים, לא היו בהם עובדים זרים שאינם לא פלסטינים. החוק קובע מי הוא עובד זר, ופלסטיני הוא עובד זר. תודה. 

 << אורח >> לירן אביטן: << אורח >>   

אדוני, אני מאיגוד לשכות המסחר, אנחנו מייצגים את ענפי המסחר והשירותים. כמו שנאמר פה על ידי עמיתיי מהארגונים השונים, אני מסכים ומחזק, אגרה של 8,000 שקלים לעובד זר, שכרגע לא יהיה פלסטיני, לענפים שלנו שבין היתר מדובר ברשתות שיווק המזון, קמעונאים, ענפי הרכב, מוסכים, עסקים שצריכים בסך הכול הכולל אלפי עובדים זרים. 

אנחנו גם הגשנו דרך משרד הכלכלה בקשות לאלפי עובדים זרים. 8,000 שקלים לראש כפול אלפי עובדים זרים, לצורך העניין רק רשת קמעונאית של מזון אחת העסיקה מאות פלסטינים וכך גם רשתות אחרות. כפול 8,000 שקלים לכל עובד לשנה, העלויות לציבור ולצרכן הסופי ברורות. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם לא התקנות האלה, כמה תשלמו? 

 << אורח >> לירן אביטן: << אורח >>   

אנחנו חדשים בתחום, כמו שנאמר פה, ענפי המסחר והשירותים נכנסים. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

10,680 שקלים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב, הלאה.

 << אורח >> סיון דטאוקר: << אורח >>   

תתנחם, במלונות זה 12,800 שקלים. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

עוד שאלה, מה ההבדל בין מסעדות למסעדות אתניות. 
 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

מסעדות אתניות שמקבלות אישורים מקבלות אישורים לשפים מומחים, לא לעובדי מטבח כמו למסעדות האלה. הענף הזה מדבר על עובדי מטבח. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

עובדי ניקיון. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

עבודות מטבח  מוגדרות במס, והשפים הם שפים מומחים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הבנו, בבקשה. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

רגע, מסעדות זה שפים מומחים ומסעדות אתניות זה עובדי מטבח? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

לא, הפוך. מסעדות אתניות מעסיקות שפים מומחים ומסעדות מעסיקות עוזרי מטבח. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אבל כאן אתם מבקשים לתקן את המסעדות האתיות. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

לא. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

אנחנו מבקשים להשוות את האגרה השנתית של מסעדות. כמו מסעדות אתניות, בניין ותעשייה. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

עוד שאלה אחת, בנוגע לטענה של ענף המלונאות שגם שם היו עובדים פלסטינים. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

שוב, אנחנו מדברים על מי שלא העסיקו עובדים זרים שאינם פלסטינים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את זה הם אמרו בהתחלה, זה ברור, על זה אנחנו מדברים. כן, הלאה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	הוספת תוספת 
	3.
	בתקנות העיקריות, בסופן יבוא: 

	
	
	
	"תוספת

	
	
	
	(תקנה 2(א2)(ב2))

	
	
	
	
	1. ענף מסחר ושירותים 

	
	
	
	
	1. ענף המסעדות 

	
	
	
	
	1. ענף הבניין – בענפי משנה אלה:

	
	
	
	
	
	1. שיפוצים 

	
	
	
	
	
	1. עתיקות

	
	
	
	
	
	1. תשתיות תחבורה". 



 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תסבירי. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

זה בדיוק מה שהיא הסבירה עכשיו. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

על כל הענפים האלה אנחנו מבקשים לקבוע - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה מה שאמרת עכשיו. אוקיי, בסדר. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אנחנו נשנה את הניסוח של הרישה של תוספת 3. במקום "בתקנות העיקריות, בסופן יבוא:" ייכתב: אחרי תקנה 11 לקנות העיקריות יבוא. בסדר? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש לכם בעיה עם הניסוח הזה? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

לא.

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

וגם צריך להוסיף, מתחת לתוספת זה  – 2(א2)(ב2)). 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תעקבו בבקשה, אם יש בעיה תגידו, ואם אין בעיה זה בסדר. יותר בזריזות. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

תחילה – בעקבות הבקשה במקור זה היה אמור להיות תחילת של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

יושב-ראש הוועדה ביקש להקדים אז נחיל אותה מה-1 בינואר 2025. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	תחילה 
	4.
	תחילתן של תקנות אלה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025). 



 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, לא תהיה מריבה בינינו. אני התכוננתי לזה מהבוקר. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

ביקשת. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

נעבור לקובץ השני. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אפשר להקריא את הסט השני. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

 טיוטת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית) (תיקון), התשפ"ה–2024. החלק הראשון הסמכות היא אותה סמכות, אז אני אתחיל מתיקון תקנה. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

צריך להקריא הכול מחדש, תתנו הסבר כללי על מה עושים בתקנות האלה ואז מתחילים מההתחלה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

התקנות מגדירות עילות שבהן ניתנים החזרים למעסיקים עבור תשלום. בתקנות היום יש עילות שבהתקיים העילות האלו ניתן לאשר החזר של אגרות למעסיקים של עובדים זרים. בקובץ הזה אנחנו מבקשים להוסיף עילות חדשות שלא קבועות בתקנות. עד היום בעילות הן במקרה שהעובד יוצא מישראל לצמיתות, במקרה שהוא עובד למעסיק אחר ונפטר. פה אנחנו מבקשים להוסיף עוד מקרים: מקרה של פגיעה בעבודה, מקרה של פגיעה כללית, מקרה של מאסר ומעצר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

להקל על קבלת האגרה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

לאפשר החזר אגרה גם במקרים האלה. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אם אפשר בקצרה גם את הרקע לתיקון. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

הייתה עתירה בשנת 2016, שהגישו תאגידי הבניין ובמסגרת העתירה הוחלט שנוסיף עוד עילות, הם דרשו לעשות את זה על סמך התקנות הקיימות. בית המשפט קבע שלא ניתן לעשות את זה בפרשנות משפטית או בדרך אחרת. ואנחנו נדרשם לתקן את התקנות. זה התעכב קצת מ-2017 בגלל חילופי ממשלות.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תקריאי, בבקשה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   
טיוטת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית) (תיקון), התשפ"ה–2024
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1י(ג) ו-8(ב) לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	תיקון תקנה 1
	1. 
	בתקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס"ד–2004 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי ההגדרה "היתר" יבוא:

	
	
	""חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995;".

	תיקון תקנה 3
	
	בתקנה 3 לתקנות העיקריות במקום "מעבידו" יבוא "מעסיקו".



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

הסבר למה התקנה הזאת נוספה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

כי בהמשך אנחנו נאפשר החזרה של אגרה שנתית במקרים שבהם העובד נפגע בתאונת עבודה והוכר על ידי הביטוח הלאומי. 
 
	תיקון תקנה 5
	1. 
	בתקנה 5(א) לתקנות העיקריות- 

	
	
	1. ברישה, במקום "מעביד" יבוא "מעסיק";

	
	
	1. בפסקה (2), במקום "המעביד" יבוא "המעסיק".



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

בהקשר הזה אני אציין שגם בסעיף 3 עדיין מופיע מעסיק, אנחנו נבצע עוד בדיקה על מקומות שמופיע מעסיק ונחליף. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

בסדר גמור. 

	תיקון תקנה 6
	1. 
	בתקנה 6 לתקנות העיקריות - 

	
	
	1. בתקנת משנה (א) - 

	
	
	
	1. בכותרת השוליים, במקום "ממעביד למעביד" יבוא "ממעסיק למעסיק";

	
	
	
	1. ברישה -

	
	
	
	
	1. בכל מקום, במקום "מעביד" יבוא "מעסיק";

	
	
	
	
	1. במקום "המעביד" יבוא "המעסיק";

	
	
	
	1. בפסקאות (2) ו-(3), במקום "המעביד" יבוא "המעסיק";

	
	
	1. בתקנת משנה (ב), במקום "המעביד" יבוא "המעסיק" ובמקום "והמעביד" יבוא "והמעסיק".

	תיקון תקנה 7
	1. 
	בתקנה 7 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), במקום "מעבידו" יבוא "מעסיקו" ובמקום המעביד" יבוא "המעסיק".

	הוספת תקנות 7א עד 7ג
	1. 
	אחרי תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא:

	
	עובד זר שנפגע



זה מה שהסברתי. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

עובד זר שנפגע בעבודה, הכותרת. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	"עובד זר שנפגע בעבודה
	7א.
	1. מעסיק שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל פגיעה בעבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי;



<< דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

להקריא את ההגדרה. 

<< אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

סעיף 79 בחוק זה המבוטח: פגיעה בעבודה, תאונת עבודה או מחלת מקצוע. "תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; "מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	
	
	(בתקנה זו – פגיעה בעבודה),  זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמיום הפגיעה עד יום חזרתו של העובד לעבודה 



<< דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אם אפשר להסביר מה זה יום חזרתו? איך אתם מחשבים את היום הזה. 

<< אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

 המעסיק יבוא ויגיד שהוא חזר לעבוד. הוא מדווח שהוא חוזר לעבודה. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

הוא מדווח על החזרה לעבודה? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

הוא רוצה להמשיך להעסיק אותו. 

	
	
	
	
	או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, אם התקיימו שני אלה:

	
	
	
	
	(1)	הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;  

	
	
	
	
	(2)	המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות המרבית הקבועה בסעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי;



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אם אפשר להקריא את סעיף 92. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

"(א)  מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה; (ב)  לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות."

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

תודה רבה, אפשר להמשיך. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	
	
	1. או שהעובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כמשמעותה בסעיף 104 לחוק האמור ולא שב לעבודה במשך 90 ימים מיום הפגיעה, לפחות.



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אם אפשר את 104 ולהסביר את מנגנון החישוב, בבקשה. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>   

חישוב של זכאות לגמלה? 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

כן, מה צירוף שני הסעיפים. אבל קודם נקריא את 104 ואז. וגם אם אפשר התייחסות ל-90 ימים כחלק מההסדר. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

104. (א)  נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי סימן ד' והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי סימן זה ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי סימן זה.


 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>   

אני עורכת דין מהלשכה המשפטית בביטוח הלאומי. אני אסביר בקצרה, מנגנון של פגיעה בעבודה מבוסס על זה שהוכרה פגיעה בעבודה. זה יכול להיות במנגנון של תאונה, מחלת מקצוע ומיקרו טראומה שזה מתוך הוראות החוק. פגיעה בעבודה מחושבת לפי ממוצע השכר שלך, בדרך כלל זה ממוצע של שלושה חודשים של שכר שקדמו למועד הפגיעה, כפול 75% מהשכר חלקי 90. זה חישוב של יום אחד של דמי פגיעה. 

מחשבים בהתאם לזכאות, הזכאות לדמי הפגיעה המקסימלית על פי חוק היא 13 שבועות. לאחר מכן, ככל שיש למישהו עדיין נכות מהעבודה הוא רשאי להגיש תביעה לנכות מהעבודה ולהתייצב בפני ועדה רפואית שקובעת את דרגת הנכות. נקבעה דרגת נכות 10% היא מחושבת 10% מהסכום שחישבנו לצורך דמי הפגיעה. נקבעה דרגת נכות של 100% – זה 100% מהסכום שחישבנו לדמי הפגיעה. 

הזכאות זהה למי שתושב וגם למי שאינו תושב. עצם הגבייה של 100% נכות, אני חייבת להגיד, לא כוללת בתוכה את שאלת האי-כושר לעבוד. יכול להיות אדם עם 100% נכות מהעבודה וכן יהיה לו כושר חזרה לעבודה. זה נקבע על פי בסיס רפואי בלבד של הפגיעה של הליקוי הרפואי.  

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

עוד שאלה, עובדים זרים מגיעים באמת לתבוע? יש לכם סדר גודל של היקפים? 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>   

אני יכולה לבקש את הנתונים, יש לנו את ההיקפים. זאת גמלה שמשולמת גם למי שאינו תושב. דיברתי אתמול עם מנהל התחום, זמן הטיפול במי שאינו תושב זהה למי שהוא תושב. יש היקפים מאוד נרחבים והם ממצים את זכויותיהם בתחום. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

זאת תעשייה שלמה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

להמשיך. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	
	
	או שהעובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כמשמעותה בסעיף 104 לחוק האמור ולא שב לעבודה במשך 90 ימים מיום הפגיעה, לפחות.


	
	
	
	(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל פגיעה בעבודה ומתקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד יום הפגיעה, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה:



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

רגע, רגע. השנתית ששילם ארבע שורות מהסוף, נוריד את השילם הכפול. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

 
	
	
	
	
	
	
	
	1. המוסד לביטוח לאומי שילם לעובד הזר דמי פגיעה בעד תקופת זכאות כאמור בתקנת משנה (א)(2);

	
	
	
	
	
	
	
	1. העובד הזר נמצא זכאי לקצבה לנכה עבודה כאמור בתקנת משנה (א)(2), ולא שב לעבודה בתקופה כאמור בה.



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אם אפשר להסביר את שני הסעיפים האלה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

זה אותו דבר כמו הסעיף הראשון, רק שלגבי קבלני כוח אדם יש החזרים שונים שקבועים כבר היום בתקנות. אופן ההחזר שונה ולכן התאמנו את אופן ההחזר השונה גם לקבלני בניין. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

הבנתי, זה ההבדל בין שני הקבוצות. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	עובד זר שאיבד את כושר עבודתו  כתוצאה ממחלה או מתאונה שאינן פגיעה בעבודה
	7ב.
	 



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אם אפשר רקע כללי על מי הקבוצה הזאת, על איזה עובדים אנחנו מדברים? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

זה אמור להיות אותו הדבר כמו הסעיף הקודם, הסעיף הקודם הוא במקרה שמדובר בתאונת עבודה וביטוח לאומי הכיר בה. פה אנחנו נאפשר את זה גם אם לא מדובר בתאונת עבודה, אבל הוא חלה ויש אישור של רופא תעסוקתי שקבע שהוא לא מסוגל לעבוד במשך 90 יום. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אם אפשר להסביר את האופן שבו הם מגיעים לרופא התעסוקתי. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

פה נבקש לעשות תיקון קטן, כתבנו רופא קופת חולים. אנחנו נבקש למחוק את המילים: קופת חולים, ונאפשר את זה – כל רופא תעסוקתי. בעיקרון יש ביטוח רפואי שמשולם כשמבקשים להעסיק עובד זר, הביטוח הרפואי אמור לממן גם את הדברים האלה. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אם אפשר להסביר על הפרוצדורה. איך עובד זר מגיע לרופא תעסוקתי, איך זה קורה בפועל? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

דרך הביטוח הרפואי שלו, כמו כל אחד אחר. הוא פונה לביטוח הרפואי שלו ומסדר את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן, הלאה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	עובד זר שאיבד את כושר עבודתו  כתוצאה ממחלה או מתאונה שאינן פגיעה בעבודה
	7ב.
	(1) מעסיק שעובדו הזר נעדר מהעבודה ומתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמהמועד הקובע עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8:



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

שתי שאלות. האם חמשת התנאים מצטברים? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

שאלה שנייה, מה זה המועד הקובע? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

זה מוגדר בהמשך בסוף התקנות. להגיד את זה כבר עכשיו או בסוף? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסוף. תגידי בסוף. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

אוקיי. 
	
	
	
	
	
	
	
	1. הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים;

	
	
	
	
	
	
	
	1. היעדרותו של העובד הזר מהעבודה אינה נובעת מפגיעה בעבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי;



(3), רופא, אנחנו מורידים את המילים קופת חולים. 

	
	
	
	
	
	
	
	1. רופא המתמחה ברפואה תעסוקתית בדק את העובד וחיווה דעתו כי העובד אינו - - - 



 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה זה היה כתוב מלכתחילה רופא קופת חולים? אם הוא לא רופא קופת חולים אז מה? מה חשבו בהתחלה? למה דווקא רופא קופת חולים? אתם מורידים את זה עכשיו אבל למה זה היה בהתחלה בכלל. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

באופן כללי עובדים עם קופות החולים. הם פונים דרך הביטוחים, הביטוחים עובדים עם קופות החולים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, הורדתם את זה. יפה. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

האם אפשר לקבל את עמדת משרד הבריאות על ההחלפה הזאת, כי אנחנו לא יודעים מה המשמעות של זה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

כן, דיברנו עם משרד הבריאות והוא הסכים לנוסח. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

משרד הבריאות הסכים לנוסח. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

כן, משרד הבריאות הסכים לנוסח בהנחה שאנחנו מורידים את המילים קופת חולים. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

הבנתי. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אבל הוא יכול ללכת לקופת חולים. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

הוא יכול ללכת לקופת חולים.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

שיהיה ברור. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

הוא לא חייב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עמדת משרד הבריאות היא להוריד את קופת חולים. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

כן, להוריד את קופת חולים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הינה, משרד הבריאות עושה משהו טוב. זה באמת מיותר לגמרי. הלאה, הלאה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	
	
	(3)      רופא המתמחה ברפואה תעסוקתית בדק את העובד וחיווה דעתו כי העובד אינו - - - כשיר לבצע את העבודה שלשמה נתקבל לעבודה אצל מעסיקו, וכי לא יהיה כשיר לבצעה בתוך פרק זמן של תשעים ימים ממועד הבדיקה, אף אם יינתן לו הטיפול הרפואי שהוא נזקק לו;

	
	
	
	
	
	
	
	1. העובד נעדר מעבודתו אצל המעסיק במשך 90 ימים לפחות מהמועד הקובע;



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

להסביר את ה-90 ימים. לחזור על זה בהקשר הזה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

אותו הדבר כמו בתקנה הקודמת. זאת תקופה משמעותית שבה העובד לא מועסק ואינו יכול לעבוד. ההחזרים ניתנים בהנחה שמדובר בפגיעה משמעותית ולא בימי מחלה. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>   

אני יכולה לציין, שגם בנכות כללית הבחינה היא אחרי 90 ימים של מחלה ממושכת, שגרמה לאי-כושר או לאי-תפקוד. אז זה כן מתיישב עם החקיקה שבביטוח הלאומי שנוגעת לנכות כללית, שלא חלה על מי שאינו תושב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יפה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	
	
	1. הרופא לא קיבל תמורה בעד חוות דעתו ישירות מהעובד או מהמעסיק.

	
	
	
	
	
	
	1. על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין, שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל אובדן כושר עבודה כאמור באותה תקנת משנה ולמשך התקופה כאמור בפסקה (4) שלה, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד המועד הקובע, ומחולק במספר הימים שבתקופה שבעדה ניתנה האשרה.



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

רגע. אנחנו נכניס שני תיקונים, במקום בשורה השנייה שעובד זר שהועסק אצלו, אנחנו נתקן את זה ל"שעובדו הזר". בשורה חמש של האגרה השנתית ששילם, אותו תיקון כמו במקודם, אנחנו נמחק את "ששילם". זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה בסדר? אתם מסכימים? הלאה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	
	1. בתקנה זו, "המועד הקובע" – מועד הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(3).



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

בגלל שנעשו כאן שינויי ונציגי משרד הבריאות לא נמצאים אנחנו צריכים שתסבירו קצת יותר בפירוט על השינוי שנעשה. מה ההבדלים בין מה שמוצע בנוסח לבין מה שמבוקש להיות מתוקן. מה הפרוצדורה המהותית ואיך זה קורה בפועל .

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

שוב, היה כתוב שזה רופא של קופת חולים, כי ההנחה היא שרוב הביטוחים של העובדים הזרים הם ביטוחים שעובדים ונותנים את הטיפולים דרך קופות החולים. לכן הדרישה הייתה קופת חולים. משרד הבריאות אומר שזה לא מחייב שזה המצב, ולכן אנחנו מאפשרים גם לא דרך קופת החולים. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

מה זה אומר? איך זה קורה בפועל? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

לך רופא פרטי תעסוקתי, נניח. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

לא. הוא הולך דרך הביטוח. הוא צריך לפנות לביטוח והביטוח יפנה אותו לאו-דווקא לרופא ופת חולים אלא לרופאים אחרים. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

עובדים זרים יודעים להפעיל את הביטוח? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

הם יודעים להפעיל את הביטוח. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

באופן כזה שיידע להפנות אותם? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

היום אנחנו גם מקבלים אישורים.  כבר היום אנחנו מקבלים את זה מרופאי קופת חולים, או רופא תעסוקתי של קופת חולים שממנו העובד הזר מביא אישורים. אין בעיה לעשות את זה. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אפשר להמשיך. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   
 
	
	
	עובד זר שהוחזק במשמורת, נעצר או נאסר
	7ג.
	1. מעסיק שעובדו הזר הוחזק במשמורת מכוח צו משמורת לפי חוק הכניסה לישראל לתקופה העולה על 30 ימים, או נעצר או נידון למאסר לתקופה כאמור, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, מיום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו כאמור עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8, והכל אם המעסיק שילם בשל העובד אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים.



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

גם כאן, בבקשה, להסביר את העיקרון של הסעיף הזה. על איזה מקרים אנחנו מדברים. וגם את התנאי של האגרה שעולה על שישה חודשים. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

התנאי של האגרה שעולה על שישה חודשים זה משהו שקבוע היום בתקנות לגבי כל ההחזרים לכל הענפים מלבד קבלני כוח אדם. לכן ההחזר שלהם הוא שונה בכל אחד מהסעיפים. בסעיף (ב) מוגדר החזר שונה. פה אנחנו מבקשים עובד שמוחזק במשמורת, נעצר או נאסר לתקופה של מעל 30 יום. כלורמ לתקופה משמעותית שבה יודעים שהעובד בוודאות לא עבד. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

איזה אירועים של משמורת לדוגמה? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

לפי חוק הכניסה לישראל, אם לפני שהוא מורחק מישראל, או כשהוא נעצר ובאיזשהן נסיבות מחליטים שלא להרחיק ולשחרר. אם הוא מורחק מישראל, מן הסתם, תינתן החזר אגרה כי הוא יוצא מישראל לצמיתות. זאת גם אחת העילות שכבר קבועות בתקנות. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אוקיי. אפשר להמשיך. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	
	1. על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין שעובד זר שהועסק אצלו הפסיק לעבוד בשל העברה למשמורת, מעצר או מאסר, לתקופה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום - - - 



 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בלי התקנה הזאת הוא משלם אפילו שהעובד נמצא במאסר? הוא לא מקבל החזר? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

לא, אין עילה שמאפשרת את זה בתקנות. אתה שם לב, אלי? אתה מחזיק עובד זר, עצרו אותו, לא משנה מה הסיבות, אתה המעסיק ואתה לא מקבל החזר. שילמת אגרה שנתית וזה הולך למדינה, הם מתקנים את זה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

טוב מאוד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הלאה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	
	
	
	
	לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה ועד יום העברתו למשמורת, מעצרו או מאסרו, ומחולק במספר הימים בתקופה שבעדה ניתנה האשרה."


 
 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אם אפשר לחדד את ההבדלים בין קבלן כוח אדם לבין הסעיף הראשון, סעיף (א). 
 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

שוב, בתקנות שקיימות היום ההחזרים ניתנים עבור כל הענפים חוץ מהבניין. במקרה שהאגרה משולמת עבור תקופה של מעל חצי שנה, וההחזר שעל פי תקנה 8, שנקרא אותה תכף, הוא חלקי 200. במקרה של קבלני כוח אדם ההחזרים ניתנים גם אם האגרה לא משולמת לתקופה של חצי שנה אלא משולמת לתקופה קצרה יותר, וההחזרים הם חלקי 360. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

בתוך כמה זמן הוא מקבל את ההחזר? זה כתוב בתקנה? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

אני יכול לבדוק את זה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני חושב שכדאי. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

זאת לא תקופה ארוכה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

זאת לא תקופה ארוכה, זה הליכים שקובעים בשוטף. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

כן, זה משהו של שהערכת קובעת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רגע, אתה יכול לבדוק כמה זמן זה? זה נראה משונה כל הדבר הזה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

למה? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

כי אם לא כתוב אתה יכול לשלם עוד חצי שנה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה משנה, אתה מחזיק את הכסף שלו, הוא שילם את הכסף בזמן ואתה צריך להחזיר לו. אתה לא מחזיר מייד, מה זה? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני לא מדבר על מייד, גם 30 יום זה בסדר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן, 30 יום זה כמו שזה מייד. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

ואם זה לא כתוב. 

 << אורח >> ארנון וולוסקי: << אורח >>   

אני יכול להעיר משהו. זה שינוי במערכות המחשוב של רשות האוכלוסין. אני מנהל מארגן את ארגון המסעדות האסייתיות, אנחנו משלמים אגרות גבוהות הרבה שנים בשמחה ובאהבה, אין שום מסמך שהוא חוקי לזה, זה נוהל פנימי של רשות האוכלוסין, שבשביל לתקן אותו הם צריכים לאפס או לשנות את מערוכת המחשוב שלהם. החזר של 200 ולא של 360. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תמשיכי הלאה ואחר כך נחזור לזה. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>  

	תיקון תקנה 8
	1. 
	בתקנה 8 לתקנות העיקריות - 

	
	
	1. בכותרת השוליים, במקום "עד 7" יבוא "עד 7ג";

	
	
	1. במקום "ו-7(א)" יבוא "7(א), 7א(א), 7ב(א) ו-7ג(א)" ובמקום "או 7(א)" יבוא "7(א), 7א(א), 7ב(א) או 7ג(א)".

	תחילה ותחולה
	1. 
	1. תחילתן של תקנות אלה ב-1 לחודש שלאחר 180 ימים מיום פרסומן (בסעיף זה – יום התחילה).



<< דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

למה? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

זה המערכות מחשוב. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

יש לנו פה תיקון הרבה יותר משמעותי לעשות במערכות המחשוב שלנו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא הבנתי, תחילתן של התקנות זה ב-1 לחודש שלאחר 180 יום? אני אסכים לזה? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

אנחנו צריכים לעשות היערכות מחשובית לדבר הזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תעשו, עד ה-1 בינואר. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

לא נצליח, לא נספיק לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אז למה הסכמתם ל-1 בינואר? 
 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

השני זה מנגנונים קיימים שאנחנו רק מוסיפים להם את הענפים החדשים, כבר התחלנו לעבוד על זה, אגב. זה ענפים חדשים וסכומים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

וזה מה? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

פה יש סיבות נוספות ומנגנונים נוספים שאנחנו צריכים להכניס למערכת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על מה? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

זאת התשובה שקיבלתי מאנשי המחשוב שלנו. אני אבדוק את הדברים.  

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

מסתבר שאם אנחנו לא קובעים לוח זמנים הכול מתמסמס. אני חושב שהוועדה צריכה לומר, חבר'ה, אני מבקש: תוך כך וכך זמן נסיים את זה, יעבדו בזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב. אני רוצה להבין על מה אנחנו מדברים. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

זה נכון גם לסעיף הקודם, אדוני היושב-ראש. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הסעיף הקודם הוא עד ה-1 בינואר. 

 << דובר >> טמיר כהן: << דובר >>  

זה נכון לכל המתווה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

כשדיברנו קודם, על כל המתווה. לא קיבלנו תשובה, אני חושב שאנחנו צריכים לקבל תשובה. מקסימום סוף ינואר, זאת התשובה. לא מסוגלים שיחזרו לפה ויגידו לנו. אני רוצה שנקבל את זה בהחלטה, אני מבקש ממך. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

מצוין. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני קודם כול רוצה להבין את זה, מה זה 180 יום?  

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

זה מערכות המחשוב. זה הזמן שלוקח לסנכרן את מערכות המחשוב בהחזרים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מדובר בחברת ניקיון, הם באים אליכם ומבקשים עובדים זרים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, זה ב-1 בינואר. זה הענפים החדשים שיכולים להכניס את ה-1 בינואר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ממתי התקנות האלה? מה-1 בינואר. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

ההוספה של הענפים החדשים היא מה-1 בינואר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עליהם אני מדבר. זה מה-1 בינואר? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

כן, מה-1 בינואר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה ה-180 יום?

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

החזרים על אגרה שנתית שתשולם. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אתה מבין חצי שנה, מישהו שילם היום. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רגע שנייה, אנחנו מערבבים פה כל מיני דברים. אני לא מסכים ל-180 יום. תגידו כמה אתם יכולים, אני לא מסכים עם 180 יום. 180 יום זה המון זמן ויכולות שתי ממשלות להתחלף. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

לא בתקופה הזאת. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

אין לי תשובה עכשיו, אני אבדוק עם אנשי המחשוב כמה זמן. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אנחנו מאשרים את התקנות עכשיו, אנחנו צריכים תשובה עכשיו, אני מצטערת. 

<< אורח >> משה נקש: << אורח >>   

אני אצא, ממילא אני נוסע. אני אעדכן אותך בהודעה. אני אבדוק עם אנשי המחשוב כמה זמן אפשר לעשות את זה.  

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

לשלם מייד, להחזיר זה 180 יום. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

אתם ביקשתם שזה יהיה מייד, בשביל האנשים לא בשבילנו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם יכולים לתת לי תשובה? 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

אני הולך לבדוק. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אדוני, תקבע 45 ימים החזר. נקודה. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >>   

אפשר לקבוע מה שרוצים, אבל אם אין לנו היערכות וכסף לא נוכל לעשות את זה. אתה יכול לקבוע אבל זה לא יקרה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

עד, מה זה עד? 

<< דובר >> טמיר כהן: << דובר >>   

כרגע זה לא עד, זה 180 יום. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

רק כדי לוודא, אני מחזירה אותנו שוב לקופות החולים שזה נוסף על קופות החולים, כלומר שאפשר רופא תעסוקתי פרטי. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

נכון. הוא יכול לפנות גם לקופות החולים וגם לא לקופות החולים. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

בסדר גמור. 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

לקרוא את הסעיף האחרון? 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

כן, בואי תקראי את הסעיף האחרון.

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

	
	
	1. תקנות 7א עד 8 לתקנות העיקריות, כנוסחן בתקנות 5 ו-6 לתקנות אלה, יחולו על עובד שהפסקת עבודתו, בנסיבות כאמור באותן תקנות, התחילה ביום התחילה או לאחריו.



 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

רק להסביר את זה. 

<< אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

התחולה של התקנות. זה על מועד התחולה, ברגע שנחליט מתי יהיה מועד התחולה. כרגע ביקשנו 180 יום וננסה לבדוק האם אפשר להפחית. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

מבחינת העובד הזר, איך עושים את הספירה? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

הספירה תהיה 180 יום אחרי הפרסום. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

אם לצורך העניין, נפצע עובד היום, איך אתם משלמים את זה? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

זה משהו שנצטרך לבדוק במערכות איך נעשה את זה. אבל בעיקרון 180 יום אחרי זה ניתן ההחזר. 

 << דובר >> אדווה מבורך: << דובר >>   

כלומר בשום אופן לא רטרואקטיבי אלא מיום תחילת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו דורשים שזה יהיה עד סוף ינואר, שאתם תביאו לפה את השינויים של ועדת המנכ"לים. 

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

אנחנו ננסה לעשות מאמץ. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אל תעשו מאמץ. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את זה אנחנו דורשים. אם יש בעיה ופתאום יתברר לך שזה לא יכול להיות עד סוף ינואר, אני מבקש שתבואו לכאן ותגידו את זה עם הנימוקים למה. 

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

אנחנו נשמח לבוא ולעדכן בכל זמן שנדרש כמובן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא בכל זמן, אני מבקש שזה יהיה עד סוף ינואר. לא אני מבקש, הוועדה מבקשת.  

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

אנחנו נבוא ונעדכן בכל זמן שבו נדרש כמובן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר, אנחנו דורשים שזה יהיה עד סוף ינואר. 

 << דובר >> רום בר-אב: << דובר >>   

אנחנו נעשה מאמץ לעמוד בזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר. ואם זה לא מסתדר עד סוף ינואר, אני מבקש שתבואו לכאן להסביר. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>   

עדכון או הפחתה עד סוף ינואר, אדוני?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

לא, לא, נבוא אעם המתווה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עם כל התוכנית של ועדת המנכ"לים. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>   

אם ככה, צריך לעדכן הרבה לפני כן כדי לבדוק אם עומדים בזמנים ושינואר עומד לקרות. אם הכוונה היא שבאמת תהיה הפחתה רוחבית עד סוף ינואר, כאן צריכה להיות ישיבה בדצמבר, כדי לראות שהדברים באמת מתקדמים. אם נחכה לסוף ינואר כנראה שאדוני יקבל עדכון – אני מקווה מאוד שיקבל עדכון חיובי – אבל אנחנו יכולים לקבל עדכון שזה לא בדיוק הדברים ואז זה יכול להיגרר לעוד זמן ארוך בהרבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >>   

העובדים מכוונים להגיע באזור ינואר-פברואר. אם אנחנו כבר נקבל את ההפחתה.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא יכול לשנות את המדינה. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >>   

לא את המדינה, רק להפחית את האגרה. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

גפני, אתה יכול לשנות את המדינה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

התחלת עכשיו? בסדר, אני לא יכול. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

כן, אני חושב שאתה יכול. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אתה יכול להתחיל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

קחו את זה ברצינות, בגלל מילא אני ודלל, זה לא נורא אבל יהיה לכם את רביבו. וסיכמתי איתו, אנחנו עובדים יחד עם הוועדה לעובדים זרים. זה גם כלפינו, אני מבקש שהעניין הזה יסודר, אנחנו נצביע בעד זה, אבל אנחנו מצביעים במצב שאנחנו לא שלמים עם הדבר הזה, אנחנו עושים פה דבר של אי-צדק, גורמים עוול, זה מה שאמרתי בישיבה הקודמת. אני לא רוצה לעכב את זה, אני רוצה להתקדם ואני מבקש שגם אתם תישאו בנטל ובמאמץ הזה. 

 << אורח >> תומר מור: << אורח >>   

על זה נאמר: "המתחיל במצווה אומרים לו גמור". ובמצווה שלכם לעזור להביא את העובדים הזרים ולעזור למשק ולאלפי ענפים, שהמצווה תהיה מלאה, לא חצי מצווה אין דבר כזה. אי-אפשר להביא את העובדים אבל לגבות עליהם מחירים שבעלי העסקים לא יוכלו לעמוד בהם. אין בזה שום היגיון.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לאיפה הוא הלך? כמה זמן אני צריך לסגור את הישיבה? 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

גפני, אפשר שאלה חשובה ואחרונה לפני שנצא? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

אנחנו עכשיו בתהליך של הקצאות, קיבלנו הקצאות, אנחנו צריכים לשלם את האגרות. לא לשלם בינתיים עד סוף ינואר? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תגיד לי, אתה בסדר? מה אתה שואל אותי? אני איש חוק. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

לא יודע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה לא יודע, אז תדע. 
 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

אני צריך את עזרתך. האם אנחנו משלמים את האגרות? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

צריך לפעול לפי חוק. 

<< אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

אז לשלם אותם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא אמרתי כלום, מה אתה רוצה? 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

את מי אני אשאל? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

פינדרוס אל תלך, יש הצבעה עכשיו על התקנות. נו, מה קורה? 

 << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >>   

אין אפשרות. מיחשובית אין אפשרות לעשות את זה לפני. 

 << אורח >> לירון בנית ששון: << אורח >>   

אדוני, אני ממשרד המשפטים. אני רק אציין שזה תיקון מיטיב בסופו של דבר, כי היום העובדים לא מקבלים החזר עבור העילות האלה. גם אם זה יהיה בעוד 180 ימים בסופו של דבר זה נועד לטובת המעסיקים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר. אני לא קובע על זה. אני קובע לפי מה שאמרת, אני קובע שעד סוף ינואר אתם באים לכאן עם כל מה שצריך לעשות לגבי הנושא הזה של ועדת המנכ"לים.  

<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

בסוף דצמבר. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

הפחתה.
 
 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

בסוף דצמבר ישיבת עדכון, ובסוף ינואר אנחנו מצריכים לקבל את הכול. 

 << אורח >> אילן זגדון: << אורח >>   

כולל סכומי האגרות. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש עד סוף ינואר. נכנס ישיבה בסוף דצמבר. 
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

תודה ליושב-ראש.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו מצביעים על התקנות לא בלב שלם. אני חושב שזה לא בסדר, אני חושב שצריך להשוות את האגרות. אני חושב שצריך להכניס את אלה שלא הכנסתם. אתם אמרתם שאתם עושים עבודה, ואת העבודה הזאת אני מבקש לסיים ולהודיע לנו. בסוף דצמבר נעשה ישיבה. אני מבקש שעד סוף ינואר יהיה פתרון לעניין הזה. מה השניים שאנחנו צריכים להצביע? 

תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית) (תיקון), התשפ"ה–2024. החזר בגין אגרה שנתית עם התיקונים שנעשו כאן בוועדה. מי בעד אישור התקנות עם התוספות שאמרנו? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? התקנות אושרו. 

הצעת תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית) (תיקון), התשפ"ה–2024, אגרה שנתית מופחתת לענפי משק שונים. מי בעד אישור התקנות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? התקנות אושרו. 

תודה רבה, אני מודה לכם. ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>