פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 106 ועדת הכספים 06/01/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 228 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"א (06 בינואר 2021), שעה 10:10 סדר היום: << נושא >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"א-2021 (מ/1386), הכנה לקריאה שנייה ושלישית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר רם בן ברק קרן ברק ניר ברקת אחמד טיבי אופיר כץ מיקי לוי אלכס קושניר שלמה קרעי קטי קטרין שטרית הילה שי וזאן עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: הילה וונש אוסנת הילה מארק עודד פורר מוזמנים: שר האוצר ישראל כץ ערן יעקב – מ"מ מנכ"ל משרד האוצר אסף וסרצוג – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר גל ברנס – רפרנט תעשייה ומסחר, משרד האוצר הראל שליסל – רכז תעשייה ומסחר, אגף תקציבים, משרד האוצר עידן פרץ – ראש המטה של שר האוצר תמיר כהן – ראש המטה הכלכלי של שר האוצר גיא גולדמן – ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר שירה עמיאל בן אבא – רכזת מקרו, אגף תקציבים, משרד האוצר ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר שרית פלבר – משפטנית, משרד המשפטים ליאת נויברט קריספין – לשכת רואי החשבון הישראל רוית גרוס – מנכ"לית התאחדות המלאכה והתעשייה ניר שפר – יו"ר התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים אייל אריאלי – יו"ר ארגון מכוני הכושר ירון סלע – ארגון מכוני הכושר סטלה ויינשטיין – רו"ח, יו"ר פורום ענף הכושר והספורט משתתפים (באמצעים מקוונים): אסי מסינג – משרד האוצר חנן ארליך – עו"ד, משרד המשפטים איריס שטרק – נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס שי ברמן – מנכ"ל איגוד המסעדות והברים ייעוץ משפטי: אייל לב ארי שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הילה לוי הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"א-2021 (מ/1386), הכנה לקריאה שנייה ושלישית << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בוקר טוב לכולם, כבוד שר האוצר, בוקר טוב, היום יום רביעי, כ"ב בטבת התשפ"א, 6 בינואר 2021, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים בנושא: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"א-2021 (מ/1386), הכנה לקריאה שנייה ושלישית. מיקי לוי, ביקשת הצעה לסדר, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מניח שהיית נוכח במליאה אתמול. עמדתי על הדוכן ונשאתי נאום בנושא ניצולי השואה, הרשות לניצולי השואה. זה היה לאחר שהמנכ"לית, שהיא פקידה וכל הכבוד לה שהיא מנכ"לית, כותבת לאנשים: "הצהרת ועדת הכספים מהיום משקפת את עמדת הוועדה לגבי החלטה שקיבלה הממשלה". כל מה שביקשנו הוא לא לעשות שימוש פוליטי בנושא הרשות לניצולי השואה. לא יכול להיות שהרשות לניצולי השואה תועבר למשרד מתפורר, משרד שאין לו ראש, משרד שאין לו רגליים, משרד שאין לו יכולת. ולכן, אדוני השר, שר האוצר, נאמרו כאן מילים קשות לגבי ההעברה של הרשות לניצולי השואה, למשרד של האזרחים הוותיקים, דבר שלא היה ראוי. אנחנו התקוממנו והצבענו נגד. אתמול נאמתי במליאה בעניין הזה. המשרד הזה הוא משרד מתפורר, והרשות לניצולי השואה היא לא מנוף פוליטי. היא מעל כולנו. אתמול סגנך עלה לדוכן ואמר שהעברתם את הנושא לנציב שירות המדינה. אני מבקש ממך, מתחנן אליך לעצור מייד את ההעברה. כשהייתי סגן שר האוצר ומזה עשור הרשות מטופלת במשרד האוצר ומטופלת היטב. היא נסמכת על כל המחשוב של משרד האוצר. אסור להעביר את זה. הצבענו פה בוועדה כאיש אחד ולא היה אחד שהתנגד. יושבת כאן המנכ"לית ואומרת: הוועדה הצביעה, אבל זה לא משנה לנו. אדוני, אני מבקש ממך להטיל את כל כובד משקלך לעצור את העברת הרשות. יהיו בחירות, ואחרי הבחירות אם ממשלה תרצה לעשות משהו, בבקשה. עכשיו זאת פגיעה ממשית, נא לעצור את זה. ועוד דבר קטן, ואני לא מצפה לקבל תשובה, אבל אני מצפה שתבדקו את זה, אדוני. אני נותן לך מודיעין – ביום ראשון הבא תתקיים הפגנה גדולה מאוד בסמוך למשרד ראש הממשלה לפני פתיחת ישיבת הממשלה. החיות מהספארי ברמת גן ומגן החיות התנ"כי מתכננות לבוא ולהפגין, כין אין אוכל, כי אין מבקרים. יש בעיה אמיתית. בגלל שלרשות המקומית יש 10% במניות של הספארי העירוני, הן לא רשאיות לקבל הנחות בארנונה. הם לפני פשיטת רגל, כי הם נסמכים אך ורק על ביקורים, ואין ביקורים, אדוני. המצב חמור ולפני שהחיות יבואו להפגין, בבקשה, תמצאו פתרון לעניין הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כשאתה מדבר על התאגידים, זה בעצם מה שגם העלינו בכל נושא הארנונה. אנחנו נבקש מהשר שיתייחס לנושא הארנונה ואיך אנחנו פותרים את הבעיה. בשביל לקבל הנחה בארנונה, אומרים במשרד הפנים שאתה צריך להביא אישור מרשות המסים, שאתה זכאי למענק או שקיבלת מענק. משום כך, נופלים עסקים שפתחו בשנה האחרונה. העליתי כמה פעמים את הנושא לגבי אולמות של עמותות, שנמצאים ברישוי עסקים, הם עשו את כל התהליכים ויש להם תיק גם ברשות המסים, אבל הם לא זכאים לפטור מארנונה או להנחה בארנונה, בשל התנאי שאומר שרק אם יש לך מענק מרשות המסים, תוכל לקבל. זה מה שקורה למרות שההנחה היא רק של 10% לתאגיד עירוני כמו הספארי או לגן החיות בירושלים. בפעם שעברה התקיים פה דיון, השר אמר שצריך למצוא לזה פתרון. לפני שאנחנו מתחילים לצלול לעומק החוק, נשמע את השר וגם התייחסות לעניין. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אנחנו מודעים לנקודה ונבחן אותה. לגבי החדשים, צריך להבין שהתמשכות המשבר היא כזאת, שבכל פעם היא מחייבת קבלת החלטות שלא היו הכרחיות מלכתחילה, כשחשבו שזה יהיה יותר קצר. אנחנו נבחן את הנקודה הזאת, ואני לא מכיר לגבי העירוני. זאת סוגיה אחרת. כל דבר ייבחן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו נסיים עם ההצעות לסדר. אחמד, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אני לא יודע כמה מכם יודעים, אבל אתמול נורו שני צעירים במרכז היישוב כפר קרע. אחד מהם הוא סלימאן מסארווה, שנרצח מטווח אפס כמעט. סלימאן הוא בנו של ראש המועצה לשעבר, בחור זהב שלא מסוכסך עם אף אחד. התופעה של נשק משתולל, של פשיעה, של רציחות, מכה בחברה הערבית, ודורשת הכרעה וטיפול. יש דברים שהם הכרעה חברתית פנימית, ויש חובה ממשלתית וממסדית. מי שאמור לאסוף את הנשק המשתולל הוא רשויות החוק והמשטרה; מי שאמור לעצור את ההברחות של הנשק ליישובים הערביים זה המשטרה והצבא, שמהם מוברח הנשק; מי שאמור לטפל בארגוני הפשיעה, זה אך ורק המדינה, כלומר המשטרה. אזרחים או מועצות או כנסת לא יכולים, אין להם משטרה פרטית. אגב, משטרת ישראל היא משטרה מקצועית וחזקה. בנתניה, בשעתו, היא הצליחה למגר את ארגוני הפשיעה. בבקעה אל גרביה או בכביש 6 לא צריך תקציב, צריך הכרעה, להיאבק בארגוני הפשיעה. אנחנו לא רוצים להמשיך להקיז דם. הזכות של אזרח ערבי לחיים בטוחים ושלווים היא זכות יסוד, והזכות הזאת לא קיימת בשנים האחרונות, ובמיוחד לא בשנה האחרונה שבה מספר הנרצחים הגיע לשיא או לשפל חסר תקדים. לכן, זה הנושא החשוב ביותר, ואני מנצל את העובדה ששר בכיר נמצא כאן. אני מפנה את הקריאה הזאת גם לממשלה וגם למפכ"ל החדש. פיראס בדחי, ראש המועצה, שלח פנייה גם לראש הממשלה, גם לשר לביטחון הפנים וגם למפכ"ל החדש בנושא זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו גם משתתפים בקריאה הזאת. חברת הכנסת עאידה תומא, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש, האמת היא שאני גם רוצה להצטרף לדברים של חבר הכנסת אחמד טיבי. מידי יום אנחנו קמים או הולכים לישון עם זעזוע עמוק על עוד רצח ועוד רצח. אפילו בתחילת השנה, ב-1 בינואר, היה מקרה רצח ועוד מקרה רצח לקראת אחרי הצוהריים. אנחנו במצב בלתי נסבל, ואני רוצה לקשור את זה למה שקורה בוועדת הכספים. אנחנו יודעים שחלק גדול מהעלייה הדרמטית במקרי הרצח ובהשתוללות של ארגוני הפשע, זה הרקע הכלכלי הקשה שנמצאת בו האוכלוסייה הערבית. העלינו כמה פעמים את נושא השוק האפור, ואת העניין של הלוואות שנותנים לאנשים שנקלעו למצוקות כלכליות. ידוע מראש שעסקים באוכלוסייה הערבית, 90% אם לא יותר, הם עסקים קטנים שנפגעו קשות בתקופת הקורונה. אנשים ירדו מתחת לקו העוני; אנשים לא מצליחים לקיים את משפחותיהם. יש צעירים בני 18 עד 21 שעזרו בפרנסת המשפחה, ומסרבים באוצר וגם בביטוח לאומי באופן גורף לתת להם דמי אבטלה. לאן אתם רוצים שהצעירים האלה יכוונו את מעשיהם, כאשר יש מצוקה כלכלית חזקה, כאשר יש זמן פנוי, וכאשר ארגוני הפשע משתוללים באוכלוסייה? האטימות שאנחנו חווים היא בלתי מתקבלת על הדעת. הצהרות כלפי הציבור – יש, בשפע, אבל מעשים – אפס. היום בבוקר בפעם הראשונה מתעורר השר לביטחון פנים, ויוצא מקשר השתיקה שהוא גזר על עצמו בחודשים האחרונים, ומדבר על הפשיעה באוכלוסייה הערבית. למה? כי שרפו ניידת משטרה. כנראה העלות של ניידת משטרה, וביטחונם של אנשי המשטרה הרבה יותר חשובים מביטחונם של האזרחים הערבים. אף אחד לא יוצא מגדרו ומצהיר כאשר נרצח אזרח ערבי, אבל כששורפים ניידת משטרה – ואני לא מצדיקה את הפעילות הזאת, אבל אנחנו הזהרנו כל הזמן שארגוני הפשיעה לא יסתפקו בפעולה רק בתוך האוכלוסייה הערבית. כשייגמר להם המאגר הכלכלי שהם רוצים להוציא מהאוכלוסייה הערבית, הם יפנו החוצה. אולי אז, כפי שראינו היום עם השר לביטחון הפנים, יתחילו להזדעזע. כאשר ייצאו מהבועה, מהחצר האחורית של המדינה, שנקראת האוכלוסייה הערבית והחברה הערבית, ויתחילו לחדור לציבור היהודי או ליישובים היהודיים, אולי אז מישהו בממשלה יתעורר. אני חושבת שהגיע הזמן לא להרגיש בוועדת הכספים שהנושא שייך לוועדת הפנים או לוועדה למיגור תופעת האלימות. אם רוצים באמת למגר את תופעת הפשיעה בחברה הערבית, זה חייב להיות על סדר-יומה גם של ועדת הכספים, לספק פתרונות כלכליים שימנעו וייבשו את הביצה הזאת, שנקראת ארגון פשע. אני מאוד מודה ליועץ המשפטי שקצת לקח את תשומת ליבך, וככה יכולתי לדבר יותר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את יודעת שבאופן אוטומטי אנחנו איתך. חברת הכנסת הילה שי וזאן, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> לפני שנצלול לעומק הצעת החוק, אני רוצה לדבר על מה שאני מדברת באופן עקבי בחודשים האחרונים, וזה התמיכות. קיבלתי עדכון שנכון להבוקר, אושרו לחלוקה ב-2020 תמיכות בסך 3.24 מיליארד. בפועל שולמו רק 2.57 מיליארד. אני יודעת ואמרתי את זה בצורה מפורשת גם בישיבות הקודמות, שרוב הבעיות מתרכזות במשרדי הממשלה, שלא כינסו ועדות תמיכה ולכן לא חולקו הכספים. אבל אני אומרת שוב, שהחברה שלנו נמדדת על פי החוליה החלשה שבה. הארגונים החברתיים, תנועות הנוער, העמותות – הם החוליה הכי חלשה. אנחנו עובדים כל כך קשה בוועדה, ואנחנו מצליחים להביא בסיוע של האוצר לאישור של 3.24 מיליארד, להפסיד ככה עשרות מיליוני שקלים ולא להעביר אותם? זה דבר שייגרר עכשיו קדימה ונצטרך, כמו שאמרנו, לדאוג שאותם עודפים גם לא יקוצצו וגם יועברו. אני חושבת שצריך לתת את הדעת על כך, ולוודא שמשרדי ממשלה אכן מכנסים את ועדות התמיכה, ודווקא החוליה החלשה הזאת לא נפגעת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בוקר טוב, תודה רבה. אני רוצה לדון בשלושה דברים שאני חושב שלא ניתנו להם פתרון, למרות שדיברנו בהם ארוכות. אחד הוא המענקים לחברות התיירות הגדולות. יש שמונה חברות תיירות, שהמחזור שלהן הוא מעל 400 מיליון שקלים. אני יודע שסידרו את עניין הארנונה, וצריך להבין ש-400 מיליון שקלים זה פיקציה. בפועל, הן מקבלות רק את העמלות, ומבחינת מחזור הן מעבירות את הכספים של חברות התעופה דרכן. לכן צריך לחול עליהן אותו דין שיש לדוכני מפעל הפיס – מחזור גדול, אבל המחזור האמיתי קטן, וצריך לפצות אותן. החברות האלה נפגעו בלמעלה מ-95%-99%, והן עדיין מחויבות להחזיק עובדים בשביל לשלם בחזרה את כל מה שאנשים שילמו מראש ולא קיבלו. לכן, לא רק שהן מחזיקות עובדים, הן גם לא קיבלו שום מענק, ואני מבקש שהאוצר יתייחס לעניין הזה. הדבר השני, הוא עניין התבלינים שחוזר ועולה כאן. יש להם נזק של 100 מיליון ופסקו להם איזשהו סכום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אופיר, זה לא נפתר בשבוע שעבר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> דיברתי עם - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> רק חלק ממנו הועבר, ואני מבקש שגם זה יבוא לידי פתרון לפני שאנחנו ממשיכים. מדרשת שדה בוקר – אני לא יודע מה המצב, אבל נדמה לי ששר האוצר התחייב לתת 6 מיליון שקלים – 3 מיליון לשנת 2020 ו-3 מיליון לשנת 2021. אני מקווה שהעניין הזה גם סודר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מאמין שמה שהתחייב השר, יעבור. הוא אמר את זה גם על מדרשת שדה בוקר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לגבי כל נושא המסעדנות, צריך לחשוב איך אנחנו מפצים את בעלי המסעדות, ש"אוכלים אותה" פעם אחר פעם. לפי המידע שבידי, 85% מהמסעדות לא פועלות בכלל, ורק 15% מהמסעדות מצליחות לשרוד בעזרת משלוחים. 85% מהמסעדות נסגרו לחלוטין, וצריך לתת על זה את הדעת. בסופו של דבר, כולנו רוצים שכאשר תיגמר המגפה, נוכל לחזור למסעדות האלה והאנשים האלה ימשיכו לתפקד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אוסנת מארק. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, שר האוצר נמצא פה, ואני יודעת שהוא עושה לילות כימים כדי לתת מענה לכל בעלי העסקים, גדולים וקטנים. צריך גם להגיד מילה טובה על כל העבודה הקשה בימים לא פשוטים אלה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני גם מצטרף לזה. << דובר_המשך >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר אחד אני רוצה, אדוני השר והיושב-ראש, להעלות, וזה הנושא של מכוני הכושר. אני חושבת שבכל המתווים שהוצגו, מכוני הכושר קצת נפגעו מכיוון שיש להם הוצאות קבועות של למעלה מ-30%-40%. לכן אני חושבת שהתיקון למענק שאנחנו מדברים עליו עכשיו, צריך להיות שעסק שהיה סגור ב-2020 למעלה מ-170 יום, יקבל מענק של 100,000 שקל במקום 50,000 שקל. התקרה של ההוצאות הקבועות של מכוני הכושר, עולה לכדי 40%-45%. אם תרצו, אני אשמח ששר האוצר יתייחס לזה. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה לאדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לארבעה נושאים. הדבר הראשון, אדוני השר, הוא התייחסות לעסקים חדשים. לא על ינואר-פברואר, שלהם נתנו מענה, אלא עסקים חדשים שנפתחו לאחר מכן, במהלך משבר הקורונה. האם בחוק שאנחנו מעבירים פה נוכל איכשהו להכניס אותם ולסייע להם? דבר שני, אני גם חושב שנהיה במקום יותר טוב במאי-יוני, אבל יש עסקים שאם ניקח להם את החזר ההוצאות של יוני, זה יהיה מכה מאוד מאוד קשה עבורם. לכן אולי צריך לעשות איזושהי מדרגה, של אלה שלא עבדו כל הקורונה, עסקים עם פגיעה של למעלה מ-80%-90%. אותם צריך להפריד ולדאוג שתהיה להם איזושהי רשת. אלה שנפגעו הכי קשה, לדאוג שהם ימשיכו לקבל גם במאי-יוני. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> מה זאת אומרת שימשיכו לקבל? כולם מקבלים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הרי דיברתם על החזר הוצאות של מאי-יוני, ויש הרבה שנפגעו בצורה אנושה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אחורה או לעתיד? << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> על העתיד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מגיע להם עכשיו 50%. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זאת טכניקה. הקדמנו את תרחיש הייחוס מסוף יוני לסוף מאי בגלל הקדמת החיסונים. זה לא כסף שאנשים כבר קיבלו. זה כסף שמיועד לעסקים, במידה והם עדיין יהיו במצב של סגירה-סגירה חלקית. מאחר וכרגע אנחנו פועלים להקדים את כל הפתיחה, אני קבעתי סוף יוני, ועכשיו שיניתי לסוף מאי. וכך יתאפשר לנו לקחת סכום מיועד, ולהקדים אותו עכשיו לאותם עסקים. אם נגיע למצב גם בתקופה ההיא, נקבל החלטות חדשות. אבל אני מקווה מאוד שאנחנו בישורת האחרונה, ולכן לא כדאי לקבל החלטות על חשבון העתיד. אנחנו קבענו תרחיש שיפוי, ולא לקחנו מאף אחד שקל. אני יודע שיש כאלה שנוח להם להגיד: כן, לקחו. זה לא שמישהו קיבל או שהובטח לו לקבל, ולקחנו. אנחנו פרסנו רשת ביטחון, בהסתמך על תרחיש. והתרחיש אומר שהחיסון יהיה אפקטיבי עד סוף יוני, וכל המשק ייפתח. מאחר והוקדמו החיסונים בצורה משמעותית, והמדינה מובילה בעולם – אתמול בלומברג טילפן – גם ביחס להיקף האוכלוסייה, ישראל היא המדינה המובילה בעולם עם כ-15% מחוסנים. לכן, התרחיש הוא שעד סוף מאי, לכל המאוחר, הכול כבר יעבוד ואז, אותו כסף לא יהיה מחולק. יש לנו מקור, וזה על דעת אנשי המשרד בצורה מקצועית מוסמכת, ואני רוצה שנוכל להקצות את הדבר הזה בלי לפתוח קופסת קורונה. זה מה שנעשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> צריך לעשות הבחנה בין מי שנפגע ב-80% למי שנפגע ב-25%. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אלה הדברים שאנחנו עושים, וזה הדבר שיביא סיוע אדיר לכל העסקים שאנחנו מדברים עליהם, לעצמאים ולכולם. אני אענה לכולם, אבל ההערות שקשורות לטיפול ולהתייחסות לכאלה, שכבר היום נמצאים באיזשהו מצב שאתם רוצים לנסות לכלול אותם, זה בסדר גמור ונדון בזה. אבל מה הם יקבלו בעתיד? אף אחד לא אומר שאחרים לא יקבלו, ואף אחד לא אומר שהם יצטרכו לקבל. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שני דברים שהם מתוך החוק. יש פה שני תנאים שמכבידים על מתן קבלת המענק לאזרחים. למשל, אם אדם קיבל בסך הכול ב-2019 יותר מהמענקים והמחזור שלו ב-2020, מציבים לו עוד תנאי, שאומר שהוא לא יקבל את המחיר שרשום פה, אלא את ההפרש. אנחנו סתם פוגעים בו ולדעתי זה תנאי מיותר, שצריך להסיר אותו. אם הוא נפגע ב-2020 אפילו בשקל, הוא יקבל לפי המדרגה 3,000, 5,000 או 9,000. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם אני מצטרף אליך בנושא הזה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> דבר אחרון, אחד התנאים הוא שאנשים שזכאים לקבל הם כאלה שקיבלו שלוש פעימות, אבל עסקים מעל 20 מיליון וחדשים, אין להם אפשרות של שלוש מתוך חמש, כי הם לא היו זכאים למענק הראשון. לאוכלוסייה הזאת צריך להוריד את זה לשתי פעימות, כך שזה יהיה הוגן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> התנאי לקבלת המענק הוא שאדם קיבל שלוש פעימות מתוך חמש, אבל עסקים חדשים ועסקים עם מחזור שמעל 20 מיליון, לא היו בתחנה הראשונה, ולכן צריך להוריד את זה לשתי פעימות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אלכס, בבקשה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> במרס-אפריל, אלה שמעל 20 מיליון לא קיבלו. אני באתי ושיניתי. ממאי-יוני הם כבר קיבלו. אם הם לא קיבלו בגלל שלא התאפשר להם לקבל באופן אבסולוטי, בלי קשר למצבם, ניקח את זה בחשבון עכשיו. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מבינים כולם שהסגר השלישי נפל עלינו בגלל שהממשלה איבדה שליטה, והיא לא מסוגלת לטפל בעליית התחלואה. החליטו על סגר, וכמובן, יש לי הרבה מה לומר על זה, אבל אני שם את זה לרגע בצד. אני שומע היום את הרב קנייבסקי אומר, שהוא לא מתכוון לסגור את תלמודי התורה. הדבר הזה מקומם כפליים, כי גם במהלך הסגר השני היינו בדיוק עם אותה תופעה. אז שמעתי את השר אדלשטיין אומר, שאם יש מוסד שלא מקיים - - - << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הוא יהיה סגור, הוא יהיה סגור. תנוח דעתך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקשיבי לרגע, קרן. אמר השר אדלשטיין, שמי שלא מקיים את הנחיות הממשלה, תישלל ממנו התמיכה הכספית. שמענו את זה, ואז זה נגמר. עכשיו שוב אני שומע את השרים אומרים: תהיה אכיפה, תהיה יד קשה. אני אומר לכם, לא תהיה אכיפה ולא תהיה יד קשה. למה? כי נתניהו נכנע שוב ושוב לדרעי, ליצמן וגפני בלי שום יכולת להשליט סדר וריבונות. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> יש 10,000 חולים ביום. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון, אוסנת. בגלל זה צריך לקיים את הנחיות הממשלה. וכשתלמודי תורה פתוחים, במגזר החרדי תהיה תחלואה עוד יותר גבוהה. אתם, במקום להחיל ריבונות על בני ברק ומאה שערים, לא מסוגלים לטפל בבעיות אצלכם במפלגה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלכס קושניר. קושניר, אני לא אוהב לעצבן אותך, אבל תיזכר מי קרא למרי אזרחי, מי קרא להפר את ההוראות. זה הבוס שלך בישראל ביתנו, אביגדור ליברמן; זה אלי אבידר. אותך לא מעניין חינוך, אותנו מעניין החינוך, אותנו מעניינת התחלואה. אתכם לא מעניינת התחלואה. אתם אלה שדואגים שתהיה יותר תחלואה. אתם אלה שהולכים להפגנות ורוצים את ההפגנות האלה, כי הן נגד נתניהו. אתם לא יכולים להטיף לנו מוסר, עם כל הכבוד לך. אין לך זכות לדבר על הרב קנייבסקי או על כל רב. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה רוצה להגיד לי שהרב קנייבסקי צודק? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - - של גדולי ישראל. זה מה שאני רוצה להגיד לך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אלכס קושניר, תודה רבה לך. תודה. חברת הכנסת קרן ברק. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אם לא היו חרדים במדינת ישראל, מה היו עושים בישראל ביתנו? מה היו עושים? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מדבר איתך על הרב קנייבסקי, שהחליט שיש לו מדינה משלו, ומתנהג כמדינה בתוך מדינה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אלכס קושניר, מי שמקיים מדינה בתוך מדינה בינתיים זה אתם. תודה רבה. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> קודם כול, אני רוצה להצטרף לברכות לשר. בל נשכח שאת התוכניות האלה הוא הגיש בימים הכי לא פשוטים, אחרי הפיזור וברוב גדול אחרי עבודה מאומצת, ואני שמחה מאוד שזה קרה. כל הכבוד לשר, וגם כל הכבוד לכל מי שנרתם מיתר המפלגות, כולל אלה שלא היו חייבים והבינו שזה הזמן, למרות המחלוקות, לא לפגוע בציבור, ולהעביר את הכסף הזה כמו שצריך. אחרי שאמרתי את כל זה, אני כן מבקשת שנתייחס אל הוועדה הזאת כאל גוף שרוצה לסייע ולטייב את המנגנון. בסך הכול, אנחנו רואים עין בעין, אבל תמיד צריך לעשות fine tuning ולהאיר את הזרקור על פינות שאולי שמו לב אליהן בתוכנית הגדולה, בגלל קוצר הזמן. אני מציעה שכל הדיון הזה יהיה כזה, שבו אנחנו באים כדי לסייע ולא כדי להפריע. אני אחזור על חלק מהדברים שנאמרו, גם בגלל שקצת איחרתי וגם בגלל שאלה דברים חשובים. מתחילת משבר הקורונה, חברינו באגף התקציבים – תסתכלו עליי, הדבר היחיד שבגללו אני מתקשרת אליכם וביקשתי זה את הסיוע לעסקים שנפתחו בינואר-פברואר 2020. אני חוזרת על זה שוב. מתווה המענקים לעסקים שנפתחו בחודשים ינואר-פברואר 2020, הוא 2,000 שקל לחודש. זה מצחיק. אני אחזור בקצרה כי אני אומרת את זה בכל פעם שוב ושוב. אדם פתח עסק בינואר או בפברואר, ושם בו את כל חסכונותיו. העסק נסגר בחודש מרס, והוא לא יכול היה לנחש או לנבא שבמרס תקרה מגפה עולמית. חודשיים קודם לכן הוא שם בעסק את כל כספו. מתווה הפיצויים שלו צריך להיות בדיוק כמו זה שפתח בדצמבר 2019. אין הבדל. היום אנחנו כבר בשנת מס חדשה, אז גם אי-אפשר להגיד שאי-אפשר לחשב את זה. לכן, צריך לסייע להם. הם בדיוק אותו הדבר כמו אלה שפתחו חודש לפניהם, בדצמבר 2019. לכן, אני מבקשת לתת את הדעת על העסקים החדשים האלה. בנוסף לכך, כמו שאמרה פה חברתי, חברת הכנסת מארק, יש שני ענפים: חדרי הכושר ואולמות האירועים. אלה שני ענפים שיש בהם הרבה מן המשותף. חשבתי לאורך כל הדרך שחדרי הכושר הם חלק מהתרופה ולא חלק מהבעיה. אני חושבת שהם צריכים להישאר פתוחים כל הזמן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כרגע, כשהם לא פתוחים, צריך לעזור להם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> אבא שלי, זה הדבר היחיד שהוא יוצא אליו מהבית. כבר שנה הוא לא יוצא מהבית, וככה גם נראה מצבו הבריאותי. זה ברמת בריאות ולא ברמה של הטבה לעסקים. זה בריאות הציבור בדיוק כמו קופת חולים. אולמות אירועים – אנחנו לא רואים אותם יוצאים מהבעיה. גם כשנפתח, כנראה הם יישארו סגורים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם יצטרכו להביא מזומן, ונראה מאיפה הם יביאו את זה. אין להם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק. צריך להתייחס אליהם אחרת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמו חדרי כושר. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> ביקשתי לעשות דיון על חדרי כושר ועל אולמות אירועים כמתווה שונה לחלוטין. חדרי הכושר ייפתחו, אבל אני לא רואה מתי אולמות אירועים ייפתחו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה גם שההשקעה שם יותר גדולה. אני מכיר אולם שנפתח ובעל האולם השקיע שם 8-7 מיליון, וזה סכום קטן לעומת אולמות אחרים. הוא משלם בכל חודש. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> זה עסק מטורף. אלה כספים גדולים שמושקעים, ואנחנו צריכים להתייחס אליהם כחבילה נפרדת. בדיוק כמו שהתייחסנו למלונאות. לבתי המלון שמנו קופה נפרדת וגם פה צריך לתת להם, לדעתי. לגבי הארנונה. חזרנו ואמרנו שהארנונה היא נגזרת של מי שקיבל מענק. מי שלא קיבל מענק, לא יקבל פטור מארנונה. כל יום אנחנו מגדילים את העוול של אלה שמשלמים ארנונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> העלינו את זה בהתחלה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> עסקים שנפתחו ב-2020, אין להם פטור מארנונה כי הם לא היו פתוחים לפני כן, אבל העסקים שלהם עומדים סגורים כמו פיל לבן, והם משלמים ארנונה על משהו שהוא סגור מראש. עוד דבר לגבי ארנונה. כבוד השר, עסקים מעל 400 מיליון שקל, אני חושבת שהייתה שם טעות כי ניתן פטור מארנונה. רצינו להשוות אותם לעסקים יותר קטנים, אבל הפטור מארנונה ניתן על ירידה במחזורים בנובמבר-דצמבר, כשהסגר בעצם היה בספטמבר-אוקטובר. שווה לשנות את התאריכים, כי הם היו סגורים בספטמבר-אוקטובר, ובדצמבר חלקם היו פתוחים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. לגבי ארנונה, דבר שנחשפתי אליו רק אתמול. אולמות משלמים ארנונה יותר גבוהה מאשר מלונות, שגם להם יש אולם אירועים וחדרי אוכל. זה לא קשור לקורונה. << קריאה >> אסף וסרצוג: << קריאה >> זה בגלל הסיווג שלהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. צריך לשקול אם הסיווג שלהם נכון או לא נכון, אבל זה לא נושא לדיון שלנו עכשיו. זה דבר שהוא באמת לא נורמלי. חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> אני בעיקר רוצה להבין מהשר ומהאוצר – התחזית לגבי סגירת עסקים בשנת 2021 היא דרמטית, בסדר גודל יותר מאשר בשנים רגילות. גם המוטיבציה לפתוח עסקים חדשים ירדה באופן ניכר, כי אנשים רואים שלפתוח היום עסק זה לא הדבר הכי כדאי. אנחנו צריכים לעודד יזמות, והשאלה היא האם יש לאוצר תחזיות. שמעתי תחזיות לא של האוצר, שמדברות על היקפים מאוד מאוד גדולים של סגירת עסקים, ואי-פתיחה של עסקים חדשים. בקונטקסט הזה, השאלה שלי, אחרי שנשמע את התחזיות של האוצר, מה ניתן עד היום ומה המנה שאנחנו נותנים עכשיו באחוזים? כמובן, אני בעד המנה הזאת, ואני בעד כל מנה שנותנים לעסקים. עד כמה זה מהווה פתרון לאתגר הגדול שיש לאנשי עסקים? אם אני מבין נכון, שמעתי שההיקפים של הסיוע כאן הוא בין 2 ל-3 מיליארד שקל, והשאלה היא האם זה יזיז את המחט. אני בעד, אבל השאלה היא האם זה יזיז את המחט ברמה הכי אסטרטגית, לעזור לשנות את המגמה של סגירת עסקים או פתיחת עסקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני יושב-הראש, אני מצטרף לדברים שנאמרו. דיברנו לאורך כל הדרך על אותם עסקים חדשים שנפתחו בשנת 2020. הם גם משלמים לביטוח לאומי, למרות שהם בסגר, כי הממשלה סוגרת אותם, כי המדינה החליטה לסגור, ובצדק, בגלל הבעיות של הקורונה. הם גם משלמים לביטוח לאומי, גם לא זכאים לשום מענק והם גם צריכים לשלם ארנונה על המקומות של אותם עסקים. אם אנחנו רוצים להניע את גלגלי הכלכלה ולתת לצעירים ולמי שרוצה להתחיל להזיז פה דברים, ולשקם את הכלכלה, איזשהו עתיד ואיזשהו בסיס להסתמכות שהמדינה לא תפקיר אותו, למצער אנחנו צריכים לא לגבות מהם תשלומים כאשר הם עומדים סגורים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> שלמה, לא שמעתי את סוף הדברים, אם אתה יכול לחזור עליהם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> דיברתי על עסקים חדשים שמשלמים לביטוח לאומי, ש לא מקבלים פטור מארנונה, בגלל שיש איזושהי תלות בקריטריונים. אנחנו רוצים להניע את הכלכלה – זאת הרי המטרה, חוץ מאשר פיצוי – כך שבעוד חודשיים, בעזרת ה', כשנצא מכל הסגר הזה אחרי שכולם יהיו מחוסנים, לאנשים תהיה הסתמכות, יהיה איזשהו בסיס. כשאנחנו לא נותנים להם אפשרות להסתמך על המדינה, שאומרת להם: תפתחו, תניעו את הכלכלה, תפתחו עסקים, לא רק שלא מפצים אותם אלא גם גובים מהם תשלומים, זה דבר שלא מתקבל. אני מקווה ומאמין – שוחחתי גם עם אנשי אגף התקציבים לפני הישיבה הזאת – שיש איזשהו כיוון. אני מקווה שנמצא את הפתרון. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אחמד, במשפט קצר, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כשדיברתי על הפשיעה והרצח של סלימאן מסארווה, לא רציתי לערב נושאים נוספים. זאת הפעם השישית או השביעית שאני וחבריי מעלים את נושא הסטודנטים והמצוקות שלהם – גם שכר לימוד, גם שכר דירה ומעונות. ביוני הוביל שר האוצר מענק של 100 מיליון שקל. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> הוספנו 800 מיליון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו נשמח לשמוע הערות ותשובות מהשר. יש 350,000 סטודנטים, וחלקם הגדול לא מצליח להתקיים גם בגלל שכר הלימוד, גם בגלל דמי השכירות והמעונות. חלקם הגדול עבד ואיבד את הפרנסה. תמכנו במליאה בכל מה שאתה ואתם הבאתם, וגם כאן בוועדת הכספים תמכנו בכל הצעה שקשורה במענקים ובסיוע לסטודנטים. זאת אוכלוסייה שחייבים חייבים לעזור לה עוד יותר ממה שהיה בעבר. נשמח אם כבוד שר האוצר יפרט מה היו התמיכות בסטודנטים בשני הנושאים האלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כבוד השר, במשך הדיון אני אעלה את שאר הנושאים שאני חושב שצריך להעלות. אני לא בטוח שזה חונה אצלך, אבל 100 מיליון שקל לעמותות של המגזר השלישי, שדיברנו עליהם, עברו את הערות הציבור והעמותות עדיין לא התחילו לקבל את זה. חשבנו שבדצמבר 2020 כבר נסיים עם החלוקה של זה, ולצערי זה עדיין לא התקיים. תמיר, דיברנו על זה כמה פעמים, ואני אשמח שתיתן לזה התייחסות, ברשות השר, כמובן. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> קודם כול, שלום ובוקר טוב לכולם, האמת היא שהדיונים האלה מאוד מרשימים. אני חייב לומר. אנחנו יושבים, בודקים, נפגשים ומתחילת תוכניות הסיוע שבתקופתי, פגשתי המון נציגי מחאה. תיקנו המון קריטריונים כדי להתאים את התוכנית למצב שהיא נגישה ויכולים לקבל את הכסף. שינינו הרבה מאוד דברים, ועובדה שדברים קורים. ההוכחה הכי גדולה היא שהרחובות ריקים. אין הוכחה יותר גדולה במצב כזה של המשבר הכי חמור ב-100 השנים האחרונות, ודאי מאז קום מדינת ישראל. המשבר הרפואי-כלכלי הכי חמור. אם במסגרת הזאת אנחנו מצליחים להוביל למצב של מתן סיוע נרחב ומותאם – גם ההערות שהושמעו כאן – בהחלט נראה מה אנחנו יכולים להטמיע מתוך הדברים האלה. מדינת ישראל כמדינה, זה לא מובן מאליו שחברות דירוג האשראי הגדולות ביותר, ברוך ה', עד עכשיו לא רק שהן לא הורידו את דירוג האשראי, הן השאירו אותו במקום גבוה עם תחזיות יציבות. הן גם בוחנות היטב את הסיוע, ומברכות עליו, כולל למובטלים, כולל לעצמאים, כולל לבעלי העסקים. הן גם בודקות האם אנחנו שומרים על הקיר המפריד בין מסגרות תקציב – למרות שלא עבר תקציב רשמי – לבין סיוע הקורונה. והתשובה היא כן. כשהיינו צריכים לעזור לעוטף עזה, למשל, עשינו פלט בממשלה. גם עכשיו. גם על ביטול היטלים לעובדים הזרים בחקלאות, גם עשינו אתמול פלט בממשלה. אנחנו מאוד מקפידים על שמירת המסגרת התקציבית. הודות לסיוע שלכם הצלחנו להעביר במאמץ אדיר חוק שחייב רוב של 61. זה חוק יסוד, שבתוכו היה תקציב המשכי לשנת 2021, בהיקף של 420 מיליארד שקלים, לאחר הדיון כאן בוועדה, מתוך 426 מיליארד שקלים. המשרדים יוכלו לעבוד והנושאים המרכזיים יוכלו להיות מטופלים במגבלות מסוימות. הצלחנו גם ב-411 מיליארד וגם ב-420 מיליארד ב-2021, ולכן העסק יכול לעבוד. העברנו 52.5 מיליארד תקציבי קורונה לשנה הזאת. לכן, המובטלים, העצמאים והעסקים יכולים לקבל את הסיוע. לפני מספר שבועות היה ברור לי שלפני שנראה את האור המלא, נעבור עוד קושי בדרך, ונתכנס לסגר. במרוץ שבין החיסונים לבין הסגרים, זאת הישורת האחרונה, אני מקווה. על סמך הנתונים, אני מאוד מקווה, ולכן כרגע צריך לסייע לעסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים, לעצמאים. כמובן, נמשיך לסייע למובטלים. אני שומע את כל ההתקפות על המובטלים – על 600,000 מובטלים, ועכשיו בסגר המספרים גדלים – כאילו הם לא רוצים לעבוד. זה ממש מקומם אותי. פשוט מקומם אותי. מי אלה המובטלים? זה אתם, זה אנחנו. אלה אנשים שפשוט לא מאפשרים להם לעבוד עקב התנאים שנוצרים. זה הולך ומשתנה. כאשר פותחים את הסגרים, מאות אלפים חוזרים לעבודה. כדאי שתדעו את זה. סתם מוציאים את דיבתם רעה. נכון, יש אחוזים מאוד מצומצמים שבתקופה מסוימת לא חזרו. אנחנו עושים תמריצים ואנחנו נעדכן את תוכנית התמריצים בימים הקרובים. לתת תמריץ למובטלים לזמן ארוך לחזור לעבודה, כולל אצל אותו המעסיק. אנחנו עושים תוכניות הכשרה. אנחנו עושים באופן אמיתי, לא מדברים. להגיד – 600,000, 700,000? בימים האחרונים שמעתי מישהו אומר: לא חוזרים מייד? להפסיק לשלם להם. מה הדיבור הזה? איפה הערבות ההדדית? איפה האחריות? איפה ידיעת הנתונים כמה יוצאים וכמה חוזרים? אנשים רוצים לעבוד. בסגר הזה אנחנו מקווים ליישר את עקומת התחלואה, ולאפשר למשק להיפתח. זה המרפא הכי נכון, והמשק הישראלי הוכיח יכולות, עוצמה ויכולת חזרה ברגע שהוא נפתח. לכן ישבתי ושקלתי. אני הבאתי את תרחיש הייחוס, שעד סוף חודש יוני – זה היה שנה קדימה – מדינת ישראל תתחייב לתת למי שיעמוד בקריטריונים לאבטלה, למי שיש לו עסק עצמאי, שיזדקק וירד ברמות מסוימות. הפחתנו את הרמות תוך כדי הימשכות המשבר ל-25%, וגם היום נעשה את זה. ניתן לו סיוע. זה היה תרחיש ייחוס, ובינתיים אני חייב לשבח שוב את פעילות ראש הממשלה, שר הבריאות ומערכת הבריאות. אנחנו אלה שחותמים על השיקים, ואנחנו עושים את זה בכבוד ובגאווה. אומרים שהחיסון יותר יקר – אז מה? משווים את זה בכלל להיקפי הסיוע שהחיסון הזה חוסך? להצלת חיים ופתיחת המשק יותר מוקדם? מאחר והחיסונים התחילו להגיע לישראל בשורה הראשונה ביחס לעולם, בחנתי את תרחיש הייחוס, ואמרתי שהסבירות היא שעד חודש מאי, המשק כבר יהיה פתוח. לכן, למה להשאיר דבר תיאורטי, שכנראה לא היינו משתמשים בו? אחרי ניתוח של כלכלני אגף התקציבים וכל הגורמים במשרד האוצר, גיבשנו ביחד סכום, שאפשר לקחת ולהעביר לסיוע עכשיו לאותם עסקים. לא היינו צריכים לבוא אליכם ולפתוח עוד קופסת קורונה, לא להגדיל את הגירעון. לקחנו מתוך דבר. אם יצטרכו סיוע בעתיד – אמרתי את זה למובטלים ואני אומר את זה לעצמאים – מדינת ישראל תבוא ותפתח עוד משאבים כדי לסייע להם. אנחנו לא נפקיר אף אחד. אנחנו מקווים שלא נגיע לזה. אנחנו מעריכים שלא נגיע לזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מדבר על ה-50% שלקחתם ממאי-יוני? << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> לא. 50% מאי-יוני זה טכניקה. זה בעצם חודש יוני. אבל מאחר ורשות המסים יודעת לשלם דו-חודשי, אמרנו שחצי מדו-חודשי זה יוני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא יהיה מצב שיגיעו לשם ויגידו לבעל עסק: אתה צריך להתחיל להחזיר לנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה יכול להיות. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אם נגיע לשם, ויהיו עסקים שלפי הקריטריונים עדיין יצטרכו לקבל, הם יקבלו, ואז נביא את ההתאמה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אתה נותן עכשיו כסף לעסק, במאי יגידו לו שהוא צריך להחזיר? << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אנחנו מעריכים בצורה ברורה, שאנחנו נמצא מהמשבר. אני מאמין שכבר בפברואר יתחילו להיפתח מחדש עסקים, ואני מקווה שמהר מאוד המשק יחזור לפעילות מלאה. אני מוסמך בחוק הזה בינואר-פברואר אוטומטית, ואחרי זה להאריך את ה-25% למתן הסיוע והארנונה. מדוע? יש כאלה שתוך כדי פעילות ירדו ב-25%, והם יקבלו את הסיוע, עד שהם בעצמם יחזרו לפעילות מלאה וכבר לא יידרשו לקבל את הסיוע הזה. שואלים: מה יהיה אחרי זה? אנחנו בונים את הכלים גם להחזרת המשק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני שואל שאלה פשוטה. האם יכול לקרות מצב שעכשיו אדם קיבל, וביוני יגידו לו שהוא צריך להחזיר כסף? << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> ברור שלא. שלא יהיה כאן דיבור שמתקרב אפילו – אתם יודעים, הרי יש כאלה שלא אוהבים שהדברים קורים נכון. יש כאלה, מה לעשות? יש כאלה שתוקפים את החיסונים על המחיר. אלוהים ישמור. הם מייצגים אולי 5% מהציבור, ואני לא מאמין שאפילו 5%. זה חוצה מפלגות ולא קשור. יש כאלה שאומרים: הוא לא נותן, הוא לוקח מהם. לא לקחנו כלום מאף אחד. אף אחד לא נדרש להחזיר. כל מה שהם מקבלים זה מענק, ואף אחד לא נדרש להחזיר כלום. אני קבעתי תרחיש ייחוס בוקר אחד – זה היה בין יוני ליולי – שהקורונה חוזרת, היא לא נגמרת. נתנו מענקי תעסוקה ומאות אלפים חזרו, אבל פתאום אמרנו שהקורונה חוזרת. יש עסקים שלא יוכלו להיפתח עד סוף המשבר; יש עסקים שייפגעו, שייסגרו וייפתחו, לכן ניתן רשת ביטחון לשנה. על סמך מה? על סמך ההערכה מתי החיסון יהיה אפקטיבי ויאפשר למשק לפעול. אני מקווה שבפברואר-מרס העסקים ייפתחו, נגמור את הסגר הזה, החיסון יהיה בהיקפים כאלה, שגם העסקים שסגורים היום, כמו אולמות תיאטרון, הופעות, מכוני כושר, פאבים וכולי ייפתחו. אני לא מדבר על אולמות אירועים. זה תרחיש ייחוס, וכל מי שיהיה זכאי לסיוע בחודש יוני, יקבל סיוע. אם יצטרכו לפתוח קופסת קורונה, יפתחו קופסת קורונה. אני רוצה לומר, שגם בדיון הזה וגם בדיון הקודם, יש בידול בין התחרות הפוליטית והבחירות, לבין ההחלטות. עובדה שבפעם שעברה זה היה פה-אחד, ואני מאמין שגם היום אפשר להתכנס להחלטות פה-אחד. באתי לכאן יחד עם הצוות לשמוע הערות, להפנים ולעשות את מה שניתן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כמו תמיד. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> כמו תמיד. אני חושב שזה הדדי. לא לוקחים כלום, וכל אחד מה שהוא מקבל, זה שלו. הוא מקבל את זה עכשיו מתוך תקווה, שתוך חודש הוא יחזור לפעילות מלאה ולא יידרש לאותו סיוע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השר, קודם נשמט עניין האולמות. אני חייב להגיד שגם האולמות שיחזרו במאי-יוני - - - << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם משהו על האולמות. התקיים דיון ממושך על האולמות, וכמו שאתה יודע, גם אני הולך להרבה אירועים. כשפתחנו את האולמות שקלנו להכניס סעיף שאומר, שאסור לאנשי ציבור ללכת לאירועים, קצת לפטור אותנו מההליכה. אבל בסוף הם נסגרו. התברר שחיברו כמה אולמות, כל אחד של 250, וכולם נוגעים בחתן ובכלה. מה זה חשוב איפה יושבים בהתחלה? גם מבוגרים באים לאירועים, וזה יצר שרשרת הדבקה קטלנית, יוצאת דופן. הם הודו בזה בעצמם. לגבי הסיוע, אין דמיון בין אולמות לחדרי כושר, משום שהסיוע, בחלקו, ניתן במענק הסוציאלי של עד 15,000 שקל לחודשיים. לא נגענו בזה. והוא גם ביוני. המובטלים – מי שעובד שם – גם ביוני. היקף ההוצאות הקבועות באולמות לא דומה לחדרי כושר. חדרי כושר, ואמרתם את זה כאן קודם, מוציאים המון על שכר דירה, שזה לא כלול. לא נכנסנו בין המשכיר לשוכר. יש להם המון ציוד, ולכן המענק שניתן להם ביחס להוצאות הקבועות, מצומצם. האולמות הרגילים, יש להם הרבה הוצאות קבועות, והם מקבלים. בהתחלה נתנו פטור מארנונה לכולם, אבל זה היה לחודש-חודשיים. אנחנו שנה קדימה, ואנחנו נותנים תשלומי החזר ארנונה לכל מי שעומד ברף. תשלום מלא. אמרתם שזה אלפי שקלים – כל האולמות מקבלים את כל הארנונה. העלינו את הרף מ-400,000 ל-500,000 שקל, והרבה מהם מקבלים את זה לחודשיים. אני אומר שוב, שאף אחד לא מתעשר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> יש כאלה שלא זכאים לפטור. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אופיר, דיברנו על זה. יש אולמות בעפולה ויש אולמות בכל המדינה. אתם, כמי שמעורים ומדברים, הם מטופלים בצורה משמעותית מאוד, בצורה משמעותית מאוד. אגב, בתקופה רגילה הם יכולים לעשות קייטרינג. היום הוא יורד ב-25%, והוא יכול לעבוד 75%, ולקבל את כל הארנונה. תבינו את המשמעויות. אנחנו נותנים סיוע, כמו שלא נותנים בכל העולם. אני אומר את זה באופן חד-משמעי. לא נותנים בעולם סיוע כזה. אם אני מותקף על עודף סיוע, אין לי בעיה. למי זה הולך? לאנשים, לעסקים ולכל הגורמים. הארנונה היא לא בדיוק, כי הייתה מספיקה החלטת ממשלה וזה עבר לשר הפנים, ויותקנו תקנות בתיאום כדי לתת. מיקי לוי ישב שם, ושאל מה עם אלה שמעל 200 מיליון ועד 400 מיליון? יש כאלה בתיירות וכולי. אמרנו בדיון, ניתן עד 400 מיליון. מעל 400 מיליון, לא קיבלו. אולי הלוואות. מאחר וזה מתמשך, החלטנו, וזאת פעם ראשונה – שימו לב – לתת להם גם ארנונה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> פטור. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> פטור או תשלום. לא פטור, הם מקבלים את הכסף. אגב, בפעם הראשונה הם יקבלו עם התניה של ירידה ב-60% באותן תקופות. תוך כדי דיון בממשלה, שרים שאלו: למה לא אחורה לנובמבר-דצמבר. אלה הדברים שנקבעו באותו רגע, תוך כדי כתיבת התקנות. למה אני אומר את זה? כי אומרים: נותנים לעשירים, נותנים לחזקים. ממש ההפך. רוב העצמאים הם עם מחזור של עד 300,000 שקל בשנה. רוב מוחלט. << קריאה >> אסף וסרצוג: << קריאה >> 75% מהם. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני לא יודע. אני אומר 60%, 70%. תבינו על מה אנחנו מדברים. כשהם מקבלים את הסיוע הזה, לפעמים כאלה שהיה להם מחזור מאוד נמוך, אנחנו נותנים להם את זה גם מעבר לקריטריון. אנחנו רוצים לעזור לאנשים האלה להתקיים, לעזור להם לעבור את התקופות. בעלי החנויות וכל אלה שהם מעל 300,000 – מחזור של מיליון וחצי ויותר, מקבלים עד 50,000 שקל מענק, בהתחשב במענקים שהם קיבלו עד 50%. הם מקבלים גם סיוע, פטור מארנונה וכל הדברים. ברור שהמצב קשה ולא קל. הוא קשה ולא קל, ואנחנו נערכים גם להמשך. נשאלו שאלות: מה עושים הלאה? אנחנו כל הזמן עושים הלאה. ראשית, התוכנית מותאמת למי שהפעילות שלו תרד ב-25%, והוא ימשיך לקבל בחודשים האלה. הוחלט על תמריץ חזרה לעבודה, כמו שאמרתי, ואנחנו נגדיל אותו. אני מוכן, על חשבון החל"ת – זה לא עולה לי בסוף – בצורה נכונה ולא בסיסמות, לתת מענק משמעותי למי שחוזר לעבודה. מענק לארבעה חודשים לעובד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> רעיון מצוין, רעיון מעולה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> כבר יש תוכנית ואנחנו עושים את זה. נשדרג אותה, וזה יחייב רק התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה. כל השאר אנחנו עושים מול הביטוח הלאומי, משרד האוצר. יש דיונים, יש ויכוחים ומלבנים את הדברים. זה בסדר גמור. אני מוביל קו שאומר, שחייבים לתת תמריץ לחזרה לעבודה בצורה מובהקת גם לאותו פלח, שכבר מובטל מעל 75 ימים או יותר. אני מדגיש שוב, שבניגוד למפיצי דיבת המובטלים, הרוב המוחלט שיוצא לחל"ת עם הסגר, חוזר לעבודה בסיום הסגר. אלה הנתונים, מה לעשות? אנחנו עובדים לפי נתונים. אם על כל משרה יש 10 דורשי עבודה, אפשר לתקוף אותם שהם לא עובדים? זאת אחריות של אנשי ציבור? לא. אני אמשיך עם זה חד-משמעית. אנחנו לא נפקיר אנשים, שהם אנשים שעבדו, אנשים שעובדים. הרי מי מקבל? אחד שעבד. הארכנו את זה, שדרגנו את דמי האבטלה. הממוצע של דמי האבטלה הוא 4,700 שקלים, אז את מי אתם תוקפים, האנשים שתוקפים את האנשים האלה? אלה אנשים שברובם עם שכר לא גבוה כל כך. צריך לעזור להם. מה היה קורה אם הם לא היו מקבלים את התשלום הזה בכל חודש? ממה הם היו חיים? יש כאן מערכת משולבת של סיוע, והסיוע הזה לא על חשבון שום דבר בעתיד. הוא לא דבר שיצטרכו להחזיר, וכדאי שגם אישי ציבור ישקלו את הדברים באמת, מה הם אומרים ואיך הם מציגים את הדברים. הציבור בלחץ, והציבור צריך לדעת שהמנהיגות כולה דואגת לו קודם כול לעבור את המשבר. זאת ההתלכדות הלאומית של המדינה הזאת, וזאת הדרך שאנחנו מביאים. בהערות שהושמעו עבר כחוט השני הנושא של העסקים החדשים. יש כאלה שפתחו בינואר-פברואר ונמצא להם בזמנו פתרון חלקי, ויש כאלה שנפתחו גם אחרי זה. ינון, אתה התחלת וגם הרבה אחרים הזכירו את זה – אני לא רוצה לדלג על מישהו. חייבים למצוא פתרון לעניין הזה. כבר הנחיתי לעבוד על הפתרון, ואני מקווה שנתכנס אליו גם תוך כדי הדיון. הכוונה לארנונה לאותם עסקים. למה? כי המשבר מתמשך. ביוני היה מצב אחד, ובספטמבר מצב אחר. היום, כשאנחנו יודעים שהולכים לעוד סגר משמעותי – אני מקווה שזה יהיה האחרון – ברור שאנחנו נדרשים לתת פתרונות. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו כל הזמן. מיקי, העלית את נושא גני החיות. אני מקווה שהחיות לא יפגינו, אבל יש שיח כבר עם רשות הטבע והגנים. אני מקווה שנמצא את הפתרון ונדווח. לגבי אלימות במגזר הערבי. הרי הבאנו תוכנית האצה, שגם אושרה כאן בוועדה, של 8.4 – זה כולל סיוע לאוכלוסיות, ו-5 מיליארד לפרויקטים, מיזמים. חלק מהם עוד לא מומש, ולכן הצעתי שייקחו 100 מיליון שקלים מסעיפים שטרם מומשו, ויעבירו אותם לסעיף שהיה ולא תוקצב בתוכנית – בניית תחנות משטרה חדשות ביישובים הערביים. זה הדבר שהולך להיות, והוא חלק ממכלול. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא הפתרון. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> הרי כולכם אמרתם שאתם רוצים לראות משטרה, משטרה פועלת, משטרה שבזמן אמת יכולה. זה לא כל הפתרון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רוצים הכרעה, הכרעה. אתה חבר בכיר בממשלה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> יש תוכנית שמונחת בממשלה, וראש הממשלה מקדם אותה. זה חלק ממנה, אבל זה החלק שניתן למימוש תקציבי מיידי. אנחנו צריכים לעבוד בהתאם לאפשרויות והכללים, וזאת החלטה שיש לה משמעות תקציבית. מיקי, בעבר היותר רחוק גם אתה אמרת שאתם רוצים נוכחות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם זה כל מה שיוצא ממקור תקציבי לטיפול בפשיעה, הפשיעה תמשיך, לצערי הרב. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי שזה כל מה שיוצא. אני מביא דוגמה לדבר אחד שיכולתי אני, ליזום. יש המון דברים אחרים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה התפקיד שלך כשר אוצר. בנתניה הממשלה החליטה בלי תקציב. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> יש תוכנית כוללת. המשטרה יכולה להחליט בתוך התחומים שלה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> והיא לא מחליטה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> המשטרה עושה מאמצים, וזה גם עניין של הדדיות. כמי שנמצא בבית הזה כבר כמה שנים, אני זוכר שכולם תמכו בהגברת האכיפה, אבל כשהיה צריך לעשות אותה בפועל, חלק הסתייגו וברחו, אחמד. גם הנציגים של - - - בפועל כבר לא רצו את השוטרים, אבל רצו להגיד שצריך. זה דורש, ואולי זה כבר התפתח והגיע לבשלות, שהמנהיגות על כל גווניה אומרת לאנשים שצריך אכיפה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הינה, אנחנו אומרים. אנחנו זועקים שצריך אכיפה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני מקווה שכאשר התחנות ייפתחו, תתמכו בהן ובפעילות המשטרה באכיפה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ישראל, אנחנו דורשים שיהיה איסוף נשק. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> סלח לי שאני אומר לכם, בזמן אמת לגבות את המשטרה ופעילותה ופעילות האכיפה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תלוי איזו פעילות. תלוי איזו פעילות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כשהיה צריך את אישור המועצה, אתם התנגדתם לזה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פעילות נגד הפשע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, אופיר כץ, אנחנו בנושא הכלכלי. השר רצה רק להתייחס לעניין הזה, וזה לא נושא הדיון. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני חושבת שהגיע הזמן - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> לגבי הנושא של תמיכות שאושרו – היו שלוש ובוצעו שתיים – לארגונים חברתיים, תנועות נוער ועמותות. כל אחד חייב לבצע את מה שהועבר אליו. האוצר מעביר כסף. עשינו, אישרנו, העברנו, כל שר וכל משרד חייב לבצע את הדברים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בשבוע שעבר היה פה נציג המשרד לשירותי דת, ואמר שהוא הגיש את השעות בשבוע שעבר, אחרי שזה עבר פה, בוועדת הכספים, וזה לא אושר לו אצל החשב הכללי. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> תביא כל דבר כזה, ואני מבטיח לך שהדברים האלה יהיו מטופלים. אין דבר כזה. לגבי הסיוע לחקלאות, אנחנו לא מרפים. ישבנו גם עם משרד החקלאות – אנחנו יושבים עם כל המשרדים – וסיכמנו דברים. גם המשך סיוע לאותם ענפים שצריכים. טיפלנו גם בענף החלב ודברים אחרים. אני חושב שבמסגרת עם משרד החקלאות הגענו למתווה של יכולת סיוע ופעילות. << קריאה >> תמיר כהן: << קריאה >> פרחים ותבלינים. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> פרחים, תבלינים וכרוביים. טיפלנו בפרחים ובתבלינים, ועברנו לכרוביים. צריך לסייע, בהחלט. העלית גם את נושא המסעדות, והתייחסתי אליו. לגבי מכוני כושר, ישבתי איתם. יש להם בעיה ייחודית ואנחנו מנסים לפתור אותה. לסייע כמידת האפשר. אנחנו לא יכולים לשנות כללים בסיסיים כי דבר משליך על דבר. אם אתה אומר מעל כך וכך ימים, מייד נכנסים גורמים אחרים. צריכים לעשות מאמץ ולסייע להם, ואנחנו עובדים על זה. קבעתי איתם עוד פגישה, ואני מקווה לראות שעד אז ייתנו להם פתרונות באופן מעשי. כמו שאמרתי, לגבי השאר, הקריטריונים מאפשרים סיוע. גם לגבי מלאים באופנה, רשות המסים יודעת לתקשר ולדבר על אפשרות סיוע בהיבט הזה בתוך הכללים הקיימים, וזה מה שעושים. זה מעבר למענקים ולדברים שהם יקבלו. בדרך הנכונה לוקחים בחשבון גם את הנושא של המלאים באופנה. לגבי העסקים החדשים, בלי שום ספק זה מחייב פתרון. בגלל התמשכות המשבר הם נקלעו למצוקה, ואנחנו צריכים לנסות לעזור להם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בנושא העסקים החדשים, יש בעיה גם של בעלי משפחתונים, שפתחו את העסק ולא מקבלים. גם לזה צריך לתת התייחסות. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> זאת בעיה טיפולית נקודתית ואנחנו נענה עליה. בדקנו את זה, ורשות המסים תענה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר גמור. אסף, במהלך הדיון אנחנו נעלה את זה ונבקש. תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> לגבי המדרגות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא יעלה את זה אחר כך בדיון. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> מספר התשלומים שמישהו קיבל כתנאי, צריך לראות ולפעול כדי שזה לא יהווה מכשול מלאכותי, להימנע מלתת למי שמגיע לו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כמו שיש 3 מ-5, לעשות 2 מ-4. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> ברור, כי הם לא קיבלו בפעם הראשונה. אלכס קושניר, קודם כול, כל הכבוד שהגעת מאשקלון להצבעה על החוק בשעתו. מילה זו מילה, יפה מאוד. ככה עובדים, לא? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ככה זה אצלנו לפחות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השר רוצה להתחיל להתייחס לסיכום של החוק? השר ייתן הסבר על החוק ומהותו, ואחר כך יהיה דיון על החוק עצמו. אני רוצה להתחיל להתכנס לחוק. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> לגבי הנושא של סגירות עסקים. ודאי שאנחנו נערכים לסייע ואנחנו נסייע. אנחנו פועלים תוך כדי. אסף, אתה רוצה להגיד איזו הערה בעניין הזה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השר, לפני שאנחנו נכנסים לזה, נשאלת על ה-100 מיליון של העמותות. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אלה נתונים שאנחנו אישרנו והעברנו, נכון? << דובר >> תמיר כהן: << דובר >> השר, שאני אענה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תמיר, בבקשה. << דובר_המשך >> תמיר כהן: << דובר_המשך >> השר אישר לצאת להערות ציבור, אחרי עבודת מקצוע בתוך האוצר והתייעצות עם חברי הוועדה, כפי שסיכמנו בדיון על רשת הביטחון. פרסמנו להערות הציבור, והיו לציבור כמה הערות טובות. ליבנו אותן ואתמול בערב זה הועבר למשרד המשפטים, למחלקה של חנן. עובדים איתו עכשיו בשיתוף פעולה כדי לתת לנו אישור על ההערות האלה. ברגע שזה יגיע לאוצר, אנחנו נשחרר את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם יודעים מה היעד שמשחררים את זה? << דובר_המשך >> תמיר כהן: << דובר_המשך >> זה נמצא כרגע במשרד המשפטים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חנן נמצא, ואני אבקש ממנו שייתן לנו לוח זמנים. << דובר_המשך >> תמיר כהן: << דובר_המשך >> צריך להגיד בכנות, שזה הועבר לחנן אתמול בלילה. הוא יעביר הערות בהקדם האפשרי ונוציא את זה. הוא כבר נתן לוועדת התמיכות במשרד, וערוכים לבצע את זה בהקדם האפשרי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה לשמוע את חנן, כי זה נושא שחשוב לכולם. אני רוצה שהוא ייתן לנו התייחסות לזה. חנן ארליך, בבקשה. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> למה זה עדיין במשרד המשפטים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בגלל שאחרי הערות הציבור זה הועבר למשרד המשפטים. חנן יגיד לנו מה אמרו ב-30 שניות. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> זה נשאר כבר הרבה מאוד זמן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בואו נשמע ממנו את לוח הזמנים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רוצה לשמוע לגבי הסטודנטים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> לגבי הסטודנטים, הקמנו קרן בסך 100 מיליון שקלים בזמנו, והיא הפכה ל-800 מיליון. אתה רוצה לומר על זה כמה מילים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש לשחרר את חנן. שיענה על ה-100 מיליון ואז ניכנס לדיון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, שיענה על הסטודנטים. << קריאה >> אסף וסרצוג: << קריאה >> מה שהשר אומר, הוא שבתחילת המשבר, למעשה בשנת הלימודים הקודמת, היה סיוע נוסף בסך 100 מיליון שקלים, שהלך ברובו לקרן סיוע וגם למענים נוספים, בתיאום עם אגודת הסטודנטים. לפני כחודשיים, אחרי משא ומתן ארוך עם התאחדות הסטודנטים, הגענו איתם למתווה של 800 מיליון שקלים, שנפרס על פני כל השנה הנוכחית. מרבית הכסף, למיטב זיכרוני – אל תתפוס אותי במילה, כדי שאני לא אגיד משהו לא נכון. אני אברר בדיוק את הסכומים, אם תרצה – סדר גודל של כ-350-300 מיליון שקלים הולכים רק למלגות קרן סיוע. זה היה הדבר המרכזי. עוד כ-350-300 מיליון שקל הולכים לעולם של תעסוקה, בין אם זה דרך תוכניות אקדמיות שלהם, עידוד תעסוקת צעירים ודברים מהסוג הזה. עוד כ-100-50 מיליון שקל, אם אני לא טועה, דרך הפחתה של תשלומי הביטחון שסטודנטים משלמים למוסדות. אם תרצה, חבר הכנסת טיבי, נעביר לכם במסודר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אשמח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נשמח שתעבירו לוועדה. חנן ארליך, לגבי ה-100 מיליון לעמותות, אני מבין שרק אתמול זה עבר אליכם. אגב, זה נמצא באוצר שלושה שבועות, מאז שנסגרו ההערות לציבור. אני חושב שזה נמצא באוצר הרבה זמן, ואני חושב שזה לא היה אמור להיות באוצר כל כך הרבה זמן. סוף סוף זה הגיע מהאוצר אתמול בלילה למשרד המשפטים, ואני מבקש מחנן, תן לנו את היעד מתי זה יחזור. חנן, לא שומעים אותך. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> הוא אומר שהוא יעשה כל מאמץ כדי שזה ייגמר מהר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חנן, תעביר למנהל הוועדה תוך כמה זמן זה יסתיים. אני רוצה להיכנס לחוק עצמו. כבוד השר, האם אתה רוצה לפרוס בפנינו את החוק? האם יש לך מה עוד להוסיף? << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> לא. תוך כדי הדיון נעיר הערות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש סקטור שלא נגעו בו. מעבר לבעייתיות שקיימת בנושא חדרי הכושר כעסקים שהם עתירי הוצאה קבועה מצד אחד, ומצד שני, הם סגורים כבר הרבה מאוד זמן. יש להם בעיה בכך שהם מתנהלים על מנויים, כלומר ביום שהם ייפתחו, יש להם חוב שירות שהם צריכים להחזיר ללקוחות שלהם. ברגע שהם נפתחים, הם נכנסים לתסריט אימה, כי ההוצאות שלהם חוזרות בחזרה, אבל ההכנסות שלהם נמוכות. חייבים לתת לזה איזשהו פתרון. דבר נוסף, יש היכלי תרבות. היכלי התרבות סגורים כבר מספיק זמן, קרוב לשנה. לעומת תיאטראות וכל מיני גופים יוצרי תרבות, שקיבלו סיוע ממשרד התרבות והספורט, הגופים האלה לא קיבלו כלום. רבים מהם נמצאים על סף סגירה, והמשמעות של זה היא, שברגע שהתרבות תחזור לחיינו - - - << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> הם מקבלים מענקים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא. הם לא מקבלים. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אתה מדבר על הפרטיים? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. היכלי התרבות מוגדרים כמוסדות מארחי תרבות ולא יוצרי תרבות, והם לא מקבלים אפילו שקל אחד. הם נופלים בין הכיסאות. אדוני השר, אם אנחנו רוצים שהתרבות תגיע לפריפריה, חשוב מאוד שנתמוך בהם היום, עכשיו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חברים, נתחיל בהקראה של החוק ותוך כדי זה תעלו את ההערות שלכם. את שואלת לגבי המשפחתונים? העלינו את הנושא הזה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא רק מה שהעלית. בזמנו העליתי את זה, וביקשתם שאני אחכה עד הצעת החוק הזאת. כבוד השר היה חיובי בעניין הזה. אנחנו מבקשים שמנהלות המשפחתונים, שלא הצליחו לקבל את המענקים שהגיעו להן, לפטור אותן מהחובה לפתוח תיק. ממילא הן לא עצמאיות ואנחנו מבקשים ללכת לפי הדיווחים של המשרדים שמעבירים להם את ההכנסות. גם בקבלת המענקים וגם בשיפוי על אובדן הכנסה בגלל הירידה במספר הילדים לאורך זמן. משרד העבודה והרווחה יכול לעשות פעולה פשוטה, ולשלוח את הדוחות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא שלח. אני מודע לזה שהוא שלח את הדוחות. יש בעיה עם אלה שפתחו משפחתונים ב-2020, והם כמו עסקים שלא מקבלים. אני לא יודע אם הם מקבלים מענק סוציאלי למשפחתונים, וגם להם מגיע המענק הסוציאלי הזה. אני לא רואה אותו פה, ואני מקווה שהוא יהיה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נאמר לנו שזה חייב להיכלל בהצעת החוק הזו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אסף אמר שהוא יתייחס לזה. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> אני חייבת להשלים את הדברים שאמרו אלכס וחברות הכנסת, לגבי מכוני הכושר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דיברנו על זה. השר אמר שהם יקבלו התייחסות מיוחדת. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> סליחה, עם כל הכבוד, זה לא מקובל. אנחנו העלינו את זה בפני גפני כבר לפני כמה שבועות. גפני אמר כל הזמן שזה לא פה, וזה יבוא בהצעת החוק לסיוע כלכלי. זאת הצעת החוק לסיוע כלכלי, ואנחנו לא יכולים לגלגל אותם יותר מזה. חוץ ממה שנאמר גם על ההוצאות הקבועות וגם על הכרטיסיות, רובם לא היו זכאים למענקים הקודמים בגלל שיטות חישוב ודברים אחרים. לכן, גם עכשיו, כשזה תנאי בסיס בתוכנית הזאת, הם לא יקבלו. שנית, בגלל שהם לא היו זכאים למענקים, הם לא היו זכאים לפטור מארנונה. כמו כן, בגלל שאין להם רצף תעסוקתי, רבים מהם לא זכאים גם למענק להחזרת עובדים. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> את אומרת שמכוני הכושר לא מקבלים פטור מארנונה. ערן, אתה כאן? עד כמה שאני יודע, זה לא נכון. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> מי שלא היה זכאי למענקים, לא זכאי גם לפטור מארנונה. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> שלום לכולם, כל מי שיש לו ירידה בהתאם לחוק, ויש לו הוצאות קבועות, זכאי לארנונה. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> לא משנה אם הוא היה זכאי למענקים בפעימות הראשונות? << דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >> לא, זה החוק. לגבי חדרי כושר, אכן יש בעיה שבתחילת הדרך, בגלל שהם עובדים כך שהם מתבססים על מנויים, הרבה פעמים לא היה נראה שיש להם ירידה במחזור, למרות שהייתה להם הפסקת פעילות כתוצאה מכך שהם קיבלו עדיין תזרים בגין אותם מנויים. זאת הבעיה שנוצרה בחדרי הכושר, ולבעיה הזאת אנחנו ניתן פתרון באמצעות החוק הקיים. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> זאת לא רק הבעיה הזאת. יש גם בעיה של ההוצאות הקבועות, שהן הרבה יותר גבוהות. לא נתתם לזה מענה. << דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >> בחוק הזה גם לא יהיה מענה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הנושא הזה עלה מספר פעמים בוועדה, והייתה התחייבות לפתור את זה עכשיו בחוק הזה. מאוד חשוב שתדעו את העובדות. היו פה נציגים ממכוני הכושר, דיברו, התפרצו ובכו. היה עניין לפתור את זה עכשיו. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> זה עלה בהסתייגויות, אני העברתי את זה בהסתייגויות כבר לפני כן. הייתה התחייבות של יושב-ראש הוועדה, שאנחנו נטפל בזה בהצעת החוק הנוכחית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לפני שאתה עונה, נמצאת פה איתנו מי שמייצגת את חדרי הכושר. אני רוצה שתשמעו אותה לשתי דקות. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> ינון, תן לי לתקן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, אבל שגם היא תשמע ותדע מה תיקנתם. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> הבעיה של חדרי הכושר היא, שדווקא ההוצאות הקבועות שלהם במובן ההגדרתי, הן נמוכות ביחס לגובה שכר הדירה, או ביחס לציוד שהם רכשו. אם היו להם הוצאות קבועות גבוהות, הם היו מקבלים את המענק והוא היה מכסה על ההוצאות. זה הדבר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, בנוסחת החישוב יש לך את המחזור. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> זה לא נכון, זה לא מתאים למודל שלהם. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אנחנו לא נפרוץ את הגדרת ההוצאות הקבועות. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> חבל מאוד. נגיש את זה בהסתייגויות. הייתה התחייבות שזה ייפתר בהצעת החוק הנוכחית, ואתם גם יודעים שיש בעיה. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אם הייתה לנו התחייבות להביא משהו, היינו מביאים. לא התחייבנו לתת פתרון ספציפי בחוק. השר אמר בצורה ברורה, והוא גם מטפל בזה באופן אישי. הייתה ישיבה אצלו ויהיו עוד ישיבות. אנחנו בודקים את זה בדיוק איך אנחנו עומדים לסייע ספציפית לחדרי הכושר, בגלל הבעיה הייחודית שיש להם. אתה לא יכול לתת בחוק ספציפית ייעודית לחדרי הכושר. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> לא לחדרי הכושר, אלא למי שההוצאות הקבועות שלו הן מעל ל-30%. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אחת הבעיות הגדולות שלהן, היא שבתחילת הדרך לא ראיתם את הירידה במחזורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נכון להרבה עסקים שעובדים - - - << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, זה לא - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק שנייה. נמצאת פה מי שמייצגת את חדרי הכושר. לפחות נביא את הדברים מכלי ראשון, ואחר כך השר יתייחס. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אם היינו רוצים להביא עכשיו כל נציג - - - אני מקבל המון פניות. היו פניות מנכים. בכל פנייה מנכה טיפלתי, וגם השנה נעשה את זה. אחרי זה אחרים. לא כל מי שמתאגד, הוא - - - אני מאוד לא הייתי רוצה לקיים דיון על רקע קבוצה אחת שבאה, גם אם יש לה טענות. למכוני הכושר יש הוצאות קבועות, אבל שכר הדירה שלהם קבוע באופן חריג. דבר שני, יש את נושא המנויים. הנחיתי את המשרד בלי לשנות את הכללים – אנחנו לא נשנה את נושא ההוצאות הקבועות לגבי אף מגזר ולגבי אף תחום. אתם זוכרים את סיפור האולמות. אני לא רוצה להגיד מה הם אומרים היום, כי זה לא טוב להתבדח בנושאים האלה. הם די שבעי רצון, ברובם הגדול, והמאבק שהם ניהלו לא היה נכון. אני פועל במסגרת הכללים. אנחנו לא יכולים לשנות את הכלל של ההשתתפות בגובה ההוצאות הקבועות. במסגרת הזאת, קיימתי איתם ישיבה, אני מתכוון לקיים איתם עוד ישיבה ובתווך ביקשתי מהמשרד להביא פתרונות מעשיים במסגרת הכללים. אנחנו לא נוכל לפתוח עכשיו את גובה ההשתתפות בהוצאות הקבועות למישהו, כי זה משליך מייד על הכול. הפגישה איתם תהיה בקרוב, ואני אשמח לעדכן אתכם בהמשך. תמיד אפשר גם לבוא לכאן ולדווח על הדברים. אני פונה אליכם, אי-אפשר לשנות את כללי הייצור, כי זה מפרק את כל השיטה שכבר הלכנו איתה, ואנחנו ממש בשלבים מתקדמים. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> - - - גם לעזור למסעדנים, גם לעזור לענף הכושר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא דיון בנוכחות הנציגה, אבל אני רק מבקש שתדברי. כשהיית פה, הרב גפני התחייב שזה יעלה. << דובר >> סטלה ויינשטיין: << דובר >> אני יושבת-ראש פורום חדרי הכושר וארגון הגג של ענף הספורט. קודם כול, תודה רבה ליושב-ראש על הזכות לייצג פה ענף שלם של חדרי כושר, ספורט ובריכות. אנחנו סגורים במשך שישה חודשים. אדוני השר, הצגת טוב מאוד את בעיית ההוצאות הקבועות שלנו, והבעיה הזאת הותירה אותנו בממוצע, במקרה האידאלי שקיבלנו מענקים – ואתם יודעים שבחלק מהתקופה לא קיבלנו מענקים. גם בפעימות במרס-אפריל וגם בפעימות במאי-יוני, לאור נושא המנויים, לא קיבלנו מענקים. גם כשהתחלנו לקבל מענקים, רק מספטמבר, המענק לא מכסה את ההוצאות שלנו. עם כל הכבוד לשיטה, אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו נכנסים למינוס של 120,000 שקל בממוצע בכל חודש, עבור כל מתחם של כושר. מדובר על מיליון שקלים על כל מתחם. הענף שלנו נמצא בחובות כבר היום, ולרשתות שיש להם יותר ממתחם אחד, זה מיליוני שקלים. עם כל הכבוד לשיטה, השיטה שלכם ממוטטת את הענף שלנו. בלי תיקון בנושא המענקים, אנחנו לא נשרוד. אנחנו חייבים תיקון של ההוצאות הקבועות, כי אצלנו ההוצאות הקבועות הן מעל ל-40%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, הנקודה מובנת. גם השר אמר שההוצאות הקבועות שלכן יותר גבוהות מכל אחד. << דובר_המשך >> סטלה ויינשטיין: << דובר_המשך >> אני חייבת לחדד. הוא דיבר על כך שזה בתוך הכללים. אי-אפשר לשנות את זה בתוך הכללים, אלא צריך לשנות את הכללים, כי הכללים לא טובים לאנשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סטלה, כיבדנו אותך. תודה, אנחנו ממשיכים בדיון. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ינון, זה לא רק חדרי הכושר. גם סטודיו לפילאטיס, גם קרוספיט וכל התחום שנקרא בריאות וכושר, מתרסק. זה גם בגלל שיטת המחזור וגם בגלל הפער בהוצאות הקבועות. חייבים לטפל בזה, אדוני השר. חייבים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השר אמר בנושא שהוא מודע לבעיה, והם עושים מאמץ גדול לפתור את זה. יודעים שדמי השכירות שם אסטרונומיות, יודעים שהם נפגעו. הוא אמר את הדברים הכי ברור שיש, ואמר את זה גם המנכ"ל, שנמצא פה. כולם מבינים את זה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אמרתי שבמסגרת הכללים אנחנו נפעל לפתור את הבעיה המיוחדת של הענף, לא רק עכשיו אלא גם לקראת פתיחתו ונלווה אותו. אי-אפשר לשנות עכשיו את הכללים, כשכל המערכת עובדת לפיהם, כולל כל האנשים וכל העסקים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לנו כמה חלופות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אמר: אני אנסה להביא פתרון ייחודי למכוני הכושר, על מנת שהם לא יצטרכו אפילו להגיע לפה. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> אם אכן הבעיה של ההוצאות הקבועות משותפת לעוד כמה ענפים, ואני מניחה שהם לא רבים, מה הבעיה בפתרון רוחבי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברת הכנסת הילה שי וזאן, הדבר מובן. השר התייחס ואני רוצה להתחיל בהקראה. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> לא, תן לשר לענות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש מהשר להתייחס ואנחנו מתחילים בהקראה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> כמי שממונה על כל המערכת, ורוצה לעזור לכל מי שאפשר, אבל גם לוודא שזה יבוצע, מה החוכמה שדברים לא יתבצעו? או על הנייר יהיו רשומים סכומים של עשרות מיליארדים, והם לא יקרו? עובדה, שהבעיה היא כרגע במקומות מאוד בודדים. לא נכנסנו לעולם שבין השוכר למשכיר, בצורה מודעת. לא נכנסנו בשום דרך לעולם שבין השוכר למשכיר. יש כאלה שפתרו, נתנו הנחות לחנויות שלהם ולאחרים. לכן, אנחנו לא יכולים בהיבט הפורמלי להיכנס לתוך העולם הזה, של שכר הדירה. אנחנו מחפשים את זה במקומות אחרים, במקומות שאנחנו יכולים להיות בהם, ולעזור להם עכשיו ובעתיד. הם לא היחידים, במובן זה שיש עוד. אולי הם פחות מאורגנים, כמו החנויות, חנויות הרחוב. אנחנו צריכים לדאוג להם ואנחנו דואגים להם. הבאתי דוגמה עם המלאי, שמוצאים דרך לטפל בו במסגרת הכללים. אנחנו יכולים לקבל הערות, יכולים לנסות להתניע דברים, ובגלל זה מתקיים דיון, אבל אין כאן אפשרות לשנות את הכללים, כי יהיו לזה השלכות רוחביות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה, אני רוצה להתחיל בהקראת החוק. מי קורא את החוק? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אפשר להעלות נושא שלא שייך? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עוד מעט, מיקי. אנחנו חייבים להתחיל בהקראה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תשמע מה קורה, נכנסו לרשות לניצולי השואה, והשתלטו על המחשבים. איזו מדינה זאת? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לי הצעה, אולי נכניס את זה בחוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא מבין את זה. על גבם של הניצולים עושים פוליטיקה במשרד? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תוך כדי ההחלטה שעברה פה. המנכ"לית שם עושה מה שהיא רוצה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מבקש משר האוצר ומנציב שירות המדינה לעצור את זה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> מיקי, אני אדבר בכנות. קודם כול, אני בן להורים ניצולי שואה, זכרם לברכה, וכל העם כאן מאוחד סביב העניין הזה. זה נושא רגיש, וקודם כול צריך לוודא שהם יקבלו את כל הסיוע שנדרש. היה הסכם קואליציוני, שבו נקבע שיעבירו את הרשות ממשרד האוצר למשרד לשוויון חברתי. היו כל מיני תהליכים שליוו את זה, ועוד לא הושלמו. הנושא הזה ייבחן עכשיו, איך הוא ייפתר בצורה הטובה ביותר במכלול הדברים, כולל ההתחייבות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזו התחייבות? << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> היה הסכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו נמצאים עכשיו בתקופת מעבר, והייתה בקשה שזה לא יקרה. הייתה החלטה של הוועדה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> סגן השר איציק כהן מלווה את הנושא הזה הרבה מאוד שנים, עם כל הלב והנשמה, וכל התבונה. בוודאי היה רצוי שהוא ימשיך ללוות את הנושא, ושיהיה עורף חזק לרשות הזאת. ברור. מנסים לחפש את הדרך איך לעשות את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בינתיים זה יהיה מאוחר מדי. יסגרו את זה עכשיו, המנכ"לית לא רואה אף אחד והיא ממשיכה לעשות מה שהיא רוצה, תוך רמיסת הוועדה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין בעיה. המנכ"לית הגיעה לכאן, לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חבל. הם כבר העבירו היום את המחשבים וזה אל-חזור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מקריא לך את מה שכתוב: נכנסו בכוח, ניתקו את המחשוב. מה זה? מה זה? << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> מי עשה את זה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> "היום קמנו בבוקר להשתלטות של חברת המחשוב במשרד לשוויון בחשבות בירושלים. הם נכנסו לחדר תקשורת שלנו וחיברו קווים. חשבתי שהסיפור הזה מאחורינו". די עם העניין הזה, עם ניצולי השואה. זה משרד מתפורר, אין בו שום דבר. כחול לבן, תסתכלו בראי. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> ערן, אני מבקש, לאור ההערה - - - << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אני מבטיח לבדוק את זה. אנחנו נבדוק את זה, השר. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> לעשות פעולה של מחשבים ופעולות פיזיות – אנחנו צריכים להחליט בעניינים האלה. תנחה שלא יקרה דבר כזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. גיא, בבקשה. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> החלק הראשון של החוק נועד להאריך תוקפן של הטבות מסוימות, שנתנו בהוצאות קבועות. נתנו אותם בנובמבר-דצמבר, ונאריך אותן עד ינואר-פברואר ולתקופות נוספות בצו של שר אוצר. בחלק השני, מדובר באותו מענק פגיעה נמשכת, שנציג בהמשך כשנגיע אליו. אני אתחיל בהקראה. "1. בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק העיקרי), בכותרת פרק ו', בסופה יבוא "ומענק סיוע בשל פגיעה ממושכת". 2. הוספת סימן א'. לפני סעיף 7 לחוק העיקרי, יבוא: "סימן א': מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות". זה בעצם סימן שמיוחד לפרק הזה, בגלל שאחר כך יבוא סימן חדש למענק פגיעה ממושכת. 3. בסעיף 7 לחוק העיקרי, בהגדרת תקופת הזכאות, ברישה, אחרי "בפסקאות (1) עד (3)" יבוא "ובפסקה (5)" ובמקום "בפסקאות (4) עד (7) " יבוא "בפסקאות (4), (6) ו-(7)". כאן אנחנו מוסיפים את חודשים ינואר ופברואר לתקופות הזכאות, במקום שזה יהיה בצו שר אוצר. אני כבר אגיד שאני אבקש תיקון בנוסח, כך שגם במענק הסוציאלי נאשר את תקופת הזכאות ינואר-פברואר בחוק, כדי שלא נצטרך להביא צו בעניין הזה. כל זאת אם אין התנגדות לחברי הוועדה. כרגע אנחנו מאשרים את תקופת ינואר ופברואר להוצאות קבועות, וזה בנוסח החוק שלפניכם. נבקש להוסיף להכניס גם את ינואר ופברואר למענק הסוציאלי, במקום להביא צו. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> זה תיקון בחוק נוסף, זה תיקון בחוק מענק עבודה. הרי עשינו את אותו מנגנון של תקופות הזכאות, גם במענק הסוציאלי וגם כאן במענק ההוצאות הקבועות. הולכים לעשות בעצם תיקון מקביל כדי לחסוך את הבאת הצו לינואר-פברואר לוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> 4. בסעיף 8(2)(ב) לחוק העיקרי – (א) ברישה, במקום "התקופה האמורה בפסקה (3)", יבוא "התקופות האמורות בפסקאות (3) ו-(5)", ובמקום "התקופה האמורה בפסקה (4)", יבוא "התקופות האמורות בפסקאות (4) ו-(6)"; זאת הוספת חודשים ינואר ופברואר. אני מזכיר שיש לנו הקלה, כי בחוק המקורי שעבר, תנאי הזכאות היה 40%, ובספטמבר-אוקטובר הורדנו ל-25% את תנאי הזכאות. זה נמשך גם בנובמבר-דצמבר ואנחנו מציעים להאריך את זה גם לינואר-פברואר. (ב) במקום פסקת משנה (ב) יבוא: "(ב) לעניין תקופת הזכאות האמורה בפסקה (4) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7 – הוא אינו זכאי למענק בעד תקופת הזכאות האמורה בפסקה (3) להגדרה האמורה;" זאת הבהרה להגבלה שרלוונטית רק למענקים הקודמים ולא לאלה. "(2) בפסקת משנה (2), בכל מקום, במקום "התקופה האמורה בפסקה (4)" יבוא "אחת או יותר מהתקופות האמורות בפסקאות (4), (6) ו(7)", ובמקום "התקופה האמורה בפסקה (5) לאותה הגדרה" יבוא "התקופות האמורות בפסקאות (5) ן-(7) לאותה הגדרה, לפי העניין." זאת סמכות שר האוצר בצו להאריך את ההקלה הזאת לתקופות נוספות, מעבר לינואר-פברואר. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> בכפוף לכך שיש ירידת מחזורים. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> כן, כן. אנחנו בהוצאות קבועות, ובתנאי הסף בהתחלה במקום 40%, 25%. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אומר לכם שאין לזה סוף, כי לחצו עליי לבקש 20%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גיא, בתזכיר שפורסמתם היה 20% לעוסק פטור, ואתם העליתם את זה עכשיו ל-25%? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אנחנו ב-25% כל השנה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> ירדנו מ-40%. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יודע. גם לי יש גבולות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בתזכיר פרסמתם 20% לעוסק פטור? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אני לא זוכר מה פרסמנו בתזכיר, אבל אני יודע מה אושר בוועדת שרים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם לי יש אחריות לקופת המדינה. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> הורדנו מ-40% ל-25%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בתזכיר זה היה 20% והעליתם ל-25% לעוסק פטור. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> 5. בסעיף 9 לחוק העיקרי – (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), סכומי המענק לתקופה האמורה בפסקה (7) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7, יהיו בגובה מחצית מהסכומים המפורטים בסעיף זה"; אסף דיבר קודם לכן על הקיצוץ ב - - - << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> - - - זאת טכניקה להוריד את יוני, כי הם יודעים לשלם דו-חודשי. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> (2) בסעיף קטן (ב) – (א) בפסקה (1), במקום "תקופת הזכאות הקובעת" יבוא "תקופת הזכאות האמורה בפסקה (3) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7, ולעוסק שהתקיים בו האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף 8(2)(ב)(1) – תקופת הזכאות האמורה בפסקה (4) לאותה הגדרה"; (ב) בפסקה (2), במקום הרישה עד המילים "המפורטות באותו סעיף" יבוא "לעניין תקופת זכאות קובעת, כהגדרתה בסעיף 8(2)(ב)(1), אשר לא התקיים לגביה האמור בפסקה (1)". זה בא לשמור על מתווה המענק, שהתקיים בחודשים נובמבר-דצמבר, שיחול גם בינואר-פברואר. ואם השר יאריך בצווים לתקופות נוספות, אז ממילא זה יחול לתקופות הנוספות, שהשר יקבע. 6. בסעיף 14 לחוק העיקרי, במקום "לפי פרק זה" יבוא "לפי סימן זה"; << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לגבי המענק, מה קורה אם אדם חייב? במה שמגיע לאדם במענקים הרגילים, השוטפים, עשינו שלא יהיה לו עיקול על הכסף הזה. מה קורה עם המענק החד-פעמי? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אין את זה. בהוצאות הקבועות עשינו לקטנים, לא לכולם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עד 300,000. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה קורה הפעם? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> התפיסה הייתה שאת הדברים האלה צריך לעשות במענקים הסוציאליים, שהם רשת ביטחון, הבסיס של הבסיס. פה זה סיוע נוסף, מעבר לרשת הביטחון הבסיסית, ולכן אין את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה שזה יהיה. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> טוב, זה תלוי בחברי הוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא יכול להיות שאדם יקבל את המענק במצב של כמעט שנה קורונה, ויוכלו לעקל לו את החשבון. עם כל הכבוד, אני חושב שגם המענק הזה צריך להיות אותו הדבר, עד 300,000. אני לא בא להתווכח על סכום שהוא מעל 300,000 כי אמר לי ערן, המנכ"ל, שמעל 300,000 זה כבר משהו גדול, ולא הסכמתם. לפחות להשאיר באותו המקום. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> בסופו של יום, בעניין העיקולים אנחנו לא מבצעים עיקולים כדי לעשות עיקולים. אנחנו מגלים רגישות בכל התקופה הזאת בצורה מאוד משמעותית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עד עכשיו לא עשית, אז אתה רוצה לעשות עכשיו על המענק של המסכן הזה? << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> זה לא רק עיקול שלכם. זה עיקול כלשהו שיבוא על המענק. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> ערן, המענקים אמורים להיות פטורים מעיקולים. << דובר >> שרית פלבר: << דובר >> המענקים הדו-חודשיים פטורים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם זה. אני רוצה שגם זה יהיה מוגן. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> הוא חייב להיות מוגן, למה לא? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> הוא צריך להיות מוגן גם מצד שלישי, כדי שלא יגידו שרשות המסים לא יכולה, ואז יבוא הבנק ויגיד שהוא לוקח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי, כולם. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> תדאגו שזה יהיה. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> הסעיף אומר עכשיו ש"הזכות למענק ולמקדמה לפי פרק זה, לעוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברת - - - ולעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי למענק מקדמה" וכולי. "הוראות סעיף זה יחולו גם על מקדמה ששולמו לחשבון העוסק במשך 90 ימים מיום ששולמו, כאמור". זה בעצם בצורה גורפת, גם צדדים שלישיים. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> כל נושה שיש לו חוב, לא יוכל להיפרע מהחוב הזה מהמענק הזה. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אם אתם רוצים שזה יישאר, סעיף 6 צריך לרדת כי זה נשאר עכשיו "לפי פרק זה", ופרק זה כולל גם את המענקים העיתיים, וגם את המענק החד-פעמי של הפגיעה הממושכת. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> צריך להגן עליהם. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> כן. זה בעצם אומר להוריד את סעיף 6 מהצעת החוק. << דובר >> שרית פלבר: << דובר >> נושה, שהוא לא רשות המסים, יכול להיות גם עסק קטן שזקוק - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לקחנו את זה בחשבון בפעם שעברה, ואמרנו, שזה איש את אחיו יעזורו. זה הדדי. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> בסדר, אז זה יורד. אייל, על הניסוח נדבר אחר כך, אבל במהות, אותו הסדר של עד 300,000 יחול גם על ה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו לא רוצים לשנות. היינו רוצים לשנות, אבל אנחנו משאירים את זה אותו הדבר. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אנחנו מורידים את סעיף 6. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> 7. אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא: "סימן ב': מענק סיוע בשל פגיעה ממושכת בעקבות השפעתו הכלכלית של נגיף הקורונה החדש. 14א. (א) בסימן זה – "עוסק מורשה" ו"עוסק פטור" – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף; "מענקי השתתפות בהוצאות קבועות" – מענקי סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות לפי החלטת הממשלה מס' 5015 מיום ל' בניסן התש"ף (24 באפריל 2020) וכן מענקים לפי סימן א' לפרק זה, ששולמו בעד התקופות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7; ההגדרה הזאת משמשת אותנו לשתי מטרות, בעיקר להגבלת הזכאות למענק, שנגיע אליה בהמשך, וגם ל-3 מ-5, שאופיר דיבר על כך קודם, וביקש הקלה לעוסקים שמעל 20 מיליון והעסקים החדשים. כשאנחנו מדברים על מענק הוצאות קבועות, זאת ההגדרה. אלה כל המענקים של הוצאות קבועות, בין אם הם מכוח החוק ובין אם הם מהחלטת הממשלה הראשונה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> מעל 20 מיליון לא קיבלו בכלל בפעם הראשונה, אז אי-אפשר לכלול להם את זה. גם העסקים החדשים לא קיבלו. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אנחנו עוד לא שם, וכשנגיע נדבר על זה. לדעתי, בודקים עכשיו במשרדים את המשמעות של הבקשה הזאת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, מה קורה עם עסק שעדיין לא קיבל את המענק שלו על נובמבר-דצמבר? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> המענק יינתן בסוף ינואר, וממילא כל מספר - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז צריך להאריך את התקופה, כך שלא יהיה מצב שאם הוא עדיין לא קיבל תשובה, שלא ייפגע מזה. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> יש כבר את האופציה להאריך, ואנחנו חושבים שלא תהיה בעיה מבחינת הטיפול בנושאים האלה. "תקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת" – התקופה שמיום כ"ד באדר א' התשע"ט (1 במרס 2019), עד יום ג' בטבת התש"ף, (31 בדצמבר 2019) – התקופה שתחילתה ביום הראשון של תקופת הדיווח המלאה הראשונה שלו, לפי סעיף 67 לחוק מס ערך מוסף וסופה ביום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019);" כלומר, מי שהתחיל לעבוד באמצע יולי 2019, יספרו לו מ-1 באוגוסט עד סוף דצמבר. זאת תהיה תקופת הבסיס שלו. "תקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת" – התקופה שתחילתה בתום 12 חודשים מהיום הראשון של תקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת, וסופה ביום ט"ז בטבת התשפ"א, 31 בדצמבר 2020. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד כמה שאני מבין, ואני מקווה שאני טועה, מי שלא היה זכאי למענק במשך התקופה הזאת, מכל מיני סיבות, גם לא יהיה זכאי למענק הזה. זאת אומרת, בסיס הזכאות שלכם הוא שעסק קיבל מענקים קודם. אני צודק? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> זה נכון מעל 300,000 שקל. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ומתחת ל-300,000? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> בודקים ירידת מחזור של 25% - - - << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל מה קורה עם אלה שהם מעל 300,000? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> מעל 300,000 בודקים אם קיבלת שלושה מענקי הוצאות קבועות. אם קיבלת, יש תנאים גנריים - - - << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואם לא קיבלתי? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אם קיבלת שניים, אתה לא זכאי. עזוב את המענק המינהלי בצד, בדיון שהיה לנו. אם לא הגעת לשלושה מענקים, אין לך את קריטריון הפגיעה הנמשכת. הסביר השר שהרציונל פה הוא לפגיעה נמשכת, מי שסבל פגיעה לאורך תקופת הקורונה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני חוזר לאותו תחום של חדרי הכושר. חלק מהם לא קיבלו שום מענק בגלל שהנוסחה לא עונה על הקריטריונים. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אז הנושא צריך להיות מוסדר במענק הליבה שלהם, בהוצאות הקבועות. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אני רוצה להבין לגבי חדרי כושר, למה הם לא קיבלו מענק. << דובר >> הראל שליסל: << דובר >> זה מה שאני מנסה להגיד. הם קיבלו מענק, הטענה של חדרי הכושר היא שההוצאות הקבועות גבוהות יותר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אבל בפועל, מי שהגיע לו מענק, קיבל. << דובר_המשך >> הראל שליסל: << דובר_המשך >> בוודאי. צריך לקבל, למה שלא יקבל? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, יש הרבה מאוד חדרי כושר, בעיקר קטנים, שנפלו בין הכיסאות. << דובר_המשך >> הראל שליסל: << דובר_המשך >> אצל הקטנים הבעיה קטנה, כי אצל הקטנים לא מסתכלים עכשיו אם הם קיבלו מענק כזה או אחר. אם ירד לך המחזור ב-25%, אתה מקבל אוטומטית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה שמתחת ל-300,000. << דובר_המשך >> הראל שליסל: << דובר_המשך >> ואם הוא ירד ב-25% ממוצע בין מרס לדצמבר, הוא מקבל. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, האם אפשר לחשוב להעלות את התקרה הזאת מ-300,000 לחצי מיליון? כי חדר כושר קטן, סטודיו לפילאטיס, כנראה שהמחזור שלו יותר גבוה מ-300,000. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זאת לא הנקודה של חדרי הכושר. הבעיה היא לא היקף המחזור - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה להמשיך בהקראה. חברים, דיברנו על חדרי הכושר והבהרנו את הנקודה. נמשיך בהקראה, תרשמו את הדברים ואחר כך יש התייחסויות גם למסעדנים שרוצים לדבר. יש עוד כמה אנשים בזום שמחכים לתורם לדבר, וצריך להתייחס לכולם. גיא, בבקשה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> רק שיהיה ברור, אם המחזור הוא עד 300,000 והוא ירד, הם יקבלו, ולא משנה כמה פעמים הם קיבלו מענקים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה 300,000? << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> כי זה המספר שנקבע מלכתחילה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> המחזור של רוב העסקים, 75% מהם, הוא עד 300,000. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> וכמה יש עד 500,000? << קריאה >> הראל שליסל: << קריאה >> אני לא יודע להגיד לך בדיוק כמה, אבל זה המבנה של כלי הסיוע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אלכס, אי-אפשר להחליף עכשיו את המבנה של כל מה שהיה עד עכשיו. אם אתה בא לשנות את המבנה, זה כבר - - - << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אתה לא משנה את המבנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה משנה. אתה רוצה לעשות עד 500,000, אבל הם הולכים על הבסיס ועל המבנה שהיה בתוכנית המענקים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> - - - הם מקבלים 9,000 שקל. זה המקסימום שמקבל ה-300,000. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה עושה פה הוראת שעה חדשה, ובהוראת שעה חדשה אתה יכול להגיד שמי שזכאי למענק אוטומטי בגלל ירידה במחזור, זה עסקים שעד 500,000 ולא עד 300,000. במקרה כזה אתה פותר בעיה להרבה מאוד עסקים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זאת לא הבעיה של חדרי הכושר. ללא מעט מהם יש היקף פעילות - - - << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכון שזה לא פותר את הבעיה של כל חדרי הכושר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> לזה התכוונתי. אי-אפשר בגלל דבר אחד - - - אתה יודע מה המשמעות, לשנות עכשיו עד 300,000, שנותנים להם על סמך הצהרה אוטומטית? שנותנים להם סכום פיקס? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ישראל, זה לא עניין רק של חדרי הכושר, ואני אתן לך דוגמה. נמצא פה בחוץ בחור, ממכון קרוספיט, שזה מקום קטן שלא היה זכאי לשום מענק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אלכס, תעשה לי טובה, אני אדבר על זה. אני אתן לך. כבוד השר, אני רוצה להמשיך בהקראה, ואחר כך נעלה את הנושא הזה. אנחנו מגיעים לאותו מקום בסופו של דבר. גיא, אני מבקש ממך להמשיך בהקראה. תודה. אחר כך נתייחס לחדרי הכושר ולכל מה שמסביב. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> "(ב) עוסק זכאי למענק בשל פגיעה ממושכת בעקבות ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש (בפרק זה – מענק פגיעה ממושכת), בסכום כאמור בסעיף 14ב, ובהתאם להוראות פרק זה, אם התקיימו לגביו התנאים כאמור בסעיף 8(1) ו(3), בשינויים המחויבים, וכן התנאים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) לגבי עוסק מורשה – מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת בתוספת סך כל סכומי מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו, אינו עולה על מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת, והוא הצהיר על כך בתביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת שהגיש לפי סעיף 14ג, ואם מחזור עסקאותיו בשנת המס 2019 אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – אם התקיימו לגביו גם כל אלה: אני אסביר. התנאי הראשון, ברישה, חל לגבי כל העוסקים המורשים, גם אלה שמתחת ל-300,000 וגם אלה שמעל 300,000, והפסקאות שמפורטות למעלה, הן רק עד 300,000. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> (א) ו-(ב) זה עד 300,000. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> נכון, בדיוק. זיהינו שיש עוסקים שמקבלים מענקים ביתר, ואומנם לא הצלחנו לתת מענה לבעיה במלואה, אבל לעניין של מענק הוצאות קבועות, קבענו כלל, ולפיו אם המענקים והמחזור בשנת 2020 עולים על מחזור העסקאות בשנת 2019, אז הוא לא יהיה זכאי. אם זה המצב, עוד לפני המענק החדש של פגיעה נמשכת, כלומר עוסק שבשנת 2020 מצבו טוב יותר ממה שהוא היה כאשר הוא עבד ב-2019, הוא לא עונה על הקריטריון של פגיעה נמשכת והוא מחוץ למענק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואז הוא לא יקבל את המענק הזה. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם אם הוא מעל 300,000 וגם אם הוא מתחת ל-300,000. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> נכון. זה בכל מחזור עסקאות. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> כי מבחינתכם הוא הגיע לאפס, לאיזון לעומת 2019. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> מי שהיה לו מחזור יותר גדול ב-2020, כלומר גם המחזור וגם המענקים, מאשר מחזור הפעילות שלו ב-2019, לא בפגיעה ולכן הוא לא צריך את המענק הזה. בנקודת הזמן הזאת הוא כבר נמצא במצב טוב יותר ממה שהיה מצבו לפני הקורונה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ואם זה עסק שנפתח ב-2020? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> יש לנו את ינואר-פברואר. אין את ההשוואה הזאת כי הוא לא עבד ב-2019. אין למה להשוות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אם פתח בינואר 2020 את העסק, מצבו יותר טוב מאשר ב-2019, כשלא היה לו עסק. שזה לא ייפול פה בחישובים, זה הכול. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> זה לא נופל. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אם הוא עבד בינואר-פברואר, ובמרס נפלה עליו הקורונה. הוא המשיך לקבל מענקים, את הכלום כסף, שאנחנו מנסים לתקן פה – 2,000 שקלים בחודש – ואז יחסית ל-2019 הוא קיבל יותר. אבל הוא עדיין זכאי למענקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אחדד, ותגידי לי אם אני איתך באותו עניין. היא אומרת שאדם פתח את העסק בינואר-פברואר 2020, ומגיע לו בין 3,000 ל-4,000 שקל לחודשיים. הבעיה היא שאתה אומר לו עכשיו: תגיש לי שיש לך ירידה במחזור של 1,500 שקל. בקיצור, אתה אומר לו שגם את המענק הזה הוא לא יקבל עכשיו. זה מה שיוצא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ביחס למה בודקים את הירידה במחזור? אם זה ביחס לינואר-פברואר, אז זה הגיוני. אם זה ביחס ל-2019 - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ב-2019 אין לו. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> מנוסח החוק זה לא ברור ונצטרך להבהיר את זה. נוסח החוק כרגע מדבר על 2019, כשאין, ולכן אי-אפשר ליישם את הכלל הזה בכלל על עוסק שפתח בינואר-פברואר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יפה. אז אנחנו צריכים לדעת מה אתם עושים עם עוסק שפתח בינואר-פברואר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מקבלים 3,000. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. ב-2020 הוא לא יקבל את זה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ממילא רצינו לטייב לו את המענקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא מובן שהוא יקבל ב-2020, כי אומרים לו: תגיש לנו על 2019. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אגב, אדוני היושב-ראש, אותו דבר גם לגבי העסקים החדשים שנפתחו. אפשר להשוות את המחזור של דצמבר כשיש סגר או של אוקטובר, כשהיה סגר, למחזורים של יולי-אוגוסט, כשהם פתחו את העסקים שלהם. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אם אני מבין נכון, לגבי החדשים אין נוסחה. יש בעצם כלל פיקס בפסקה 3, שנגיע אליה, שאומרת שאם הוא היה זכאי לשלושה או יותר ממענקי ההשתתפות בהוצאות הקבועות, הוא יקבל את המענק פיקס לפי סוג העוסק, שהוא בין 4,000 ל-3,000. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אני אסביר. כרגע, מנוסח החוק, המגבלה הזאת לא חלה על מי שפתח בינואר-פברואר 2020. צריך לחשוב האם לנסח את החוק ככה שהכללים יותאמו לאופי הפעילות המיוחד של מי שפתח בינואר 2020, או שלא יהיה בכלל, ואז הם יקבלו סכום קבוע של 3,000 או 4,000 – לעוסק פטור או לעוסק מורשה, בהתאמה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אייל אמר משהו אחר. אתה אומר שבפסקה 3, סעיף 10א, מתייחס אליהם? << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> נכון. 10א מתייחס לעסקים שנפתחו בינואר-פברואר. לכן, אין כאן עניין של נקודת ייחוס. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> רגע, רגע. עוסקים שפתחו בינואר-פברואר, יש להם סכום פלט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נכון. סעיף 3 אומר שאותם עוסקים, שנמצאים ב-10א בחוק, זכאים למענק הזה אם היו זכאים לשלושה מענקים לפחות. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> נכון, וזה כבר בהוצאות הקבועות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז הם יקבלו את ה-3,000 האלה. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> הם יקבלו 3,000 או 4,000, אם הם קיבלו שלושה מענקי הוצאות קבועות לפחות. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> צודק חבר הכנסת קרעי, שעם עסקים שהם מעל 300,000 אין בעיה, כי הולכים להסתכל על מה הם קיבלו ומה הם לא קיבלו. אבל עסקים שמתחת ל-300,000, אנחנו בוחנים ירידת מחזור של 25%, וכרגע ירידת מחזור של 25% מתייחסת ל-2019, אז נצטרך לעשות התאמה נוספת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז איך תסתכל עליהם בינואר-פברואר? בסעיף 10 כתוב משהו אחר. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אם אני מבין, זה הסדר ספציפי. אני לא אמור להיכנס אצל החדשים אם הם מעל ה-300,000 או מתחת להם. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> כי אין לי נקודת ייחוס ל-2019. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לפי מה קבענו 3,000 ו-4,000 בפעם שעברה? לא השווינו את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. נתנו להם את זה פיקס. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הם פשוט קיבלו. למה שעכשיו זה לא יהיה אותו הדבר? << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> גם עכשיו אנחנו לא יכולים להשוות. אם אני צריך להשוות עכשיו, לגבי ינואר ופברואר אני יכול להשוות, אבל אני משווה ביחס לאפס שהיה להם. אתה מבין מה הבעיה? שאני משווה את המצב שלהם עכשיו ב-2020, ביחס לתקופה שהם התחילו לעבוד, כי הם לא עבדו ב-2019. זה בדיוק מה שאמרה חברת הכנסת ברק. עכשיו אנחנו נמצאים בפלוס, ואיך אנחנו מסתכלים על הירידה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא צריך שיהיה התנאי הזה. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אין ירידה. לכן, פסקה 3, כפי שאני מבין אותה, אומרת שאני לא מסתכל על נקודת ייחוס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תעשה לו את זה אפס, ואז הוא יקבל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עכשיו הם מקבלים בלי קשר להשוואה? << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> בלי קשר למחזור שלהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שגם עכשיו יקבלו אותו הדבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא היה להם מחזור קודם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם עכשיו אני לא יודע מה יש להם. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> התנאי לגביהם, ואנחנו נוודא שזה מופיע בנוסח החוק, יהיה בלי קשר למחזור העסקאות שלהם, שהם קיבלו שלושה מענקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, אלה שפתחו בינואר-פברואר פתחו, מקבלים שלושה מענקים? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> בחוק בוודאי, ואני צריך להסתכל על החלטת הממשלה אם הם קיבלו את המענק הראשון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם סופרים שפתחו בינואר-פברואר מקבלים את המענק הזה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סופרמרקט זה משהו אחר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> העסקים שפתחו בתקופה הזאת עובדים בלי בעיה. הם כולם מקבלים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. מי שקיבל שלוש פעמים. אם הוא ירד משמעותית בהכנסות, הוא נכנס לזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל אין בחינה של הכנסות. מי שפתח סופרמרקט בינואר-פברואר, מקבל גם אם הוא עבד כל הזמן ועלה ב-200%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גיא, אדם שפתח סופרמרקט בינואר-פברואר, קיבל מענקים במשך השנה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה פתאום? העסק לא סבל. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> מה ההבדל בין סופר לכל עסק שפתח בינואר-פברואר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא לא נסגר, הוא המשיך לעבוד. האם אתם משלמים אוטומטית? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> תלוי אם יש לו ירידת מחזורים. אם אין לו ירידת מחזורים ואין לו נזק קורונה, לא מגיע לו בכלל מענק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לעסקים חדשים אתה נותן אוטומטית, בגלל שהם חדשים ואין לך איך להשוות. הוא שואל מה קורה עם עסק שעבד? הוא גם מקבל? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אתם מדברים על ההוצאות הקבועות או על המענק החדש בחוק? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> על המענק. מי שפתח בינואר-פברואר קיבל או 3,000 או 4,000, כי אי-אפשר היה להשוות. שלמה שואל אם זה עסק שעבד רצוף ולא נפגע, מה קורה איתו? הוא צריך להצהיר בשביל לקבל 3,000 או 4,000? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך הוא יראה ירידה במחזורים? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> מצבו יותר טוב מאחרים, כי הוא גם לא צריך לרדת 25% במחזור, והוא גם מקבל ארנונה, למרות שלא תמיד הם מודעים לזה. זה מיטיב איתם מאוד, וגם קבלת המענק הוא מוטבי ביחס לעסקים אחרים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל הוא פתוח, איך הוא יקבל ארנונה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש פעולה שהוא צריך לעשות כדי לקבל את המענק? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> בכל תהליך של מענק, בסוף צריך לעשות פנייה פוזיטיבית. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> להצהיר שנפגעת? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל הפנייה הפוזיטיבית לא מותנית בכלום, למעשה. מי שפתח בינואר-פברואר, מקבל פטור מארנונה, מקבל מענק של 3,000 או 4,000, וזה לא מותנה בשום דבר. זה לא מותנה בכך שיש ירידת מחזור - - - << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> מספיק שהוא ירד מעט. אתה צודק. הוא צריך לרדת, אבל לא 25%. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מול מה אתה בודק את זה? לא אכפת לי שקיבלו ככה, אבל רוצים להמשיך את העיוות הזה עכשיו שוב. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> מדובר על עסקים חדשים, שהייתה להם הכנסה של 1,500 שקל לפחות. זה השיח. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מול מה אתה בודק? אתה אומר שצריכה להיות לו ירידה קטנה. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אין מול מה לבדוק. אתה רק בודק שהייתה לו הכנסה של 1,500 שקל לפחות. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> יש בדיקה. יש שלושה תנאים בסעיף 10א לגבי עסק חדש. כל מי שפתח בינואר-פברואר, מחזור העסקאות שלו בשנת 2020 הוא בין 18,000 שקלים ל-100 מיליון; מחזור העסקאות שלו בחודשים ינואר-פברואר עולה על 1,500 שקלים; מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בחודשים ינואר ופברואר 2020. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז יש השוואה, יש נקודת ייחוס. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, למה לא עושים את אותו מנגנון לעסקים שפתחו ביולי-אוגוסט? << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> לגבי ארנונה, אנחנו רוצים לפתור את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השר אמר שאולי תוך כדי הדיון יהיו לנו תשובות בעניין. גיא, בבקשה. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> הסברתי את הרישה בפסקה (1) מתחת ל-(4), ואני בסעיף 14א, סעיף קטן (ב), פסקה (1), עמ' 183. "(א) מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום העולה על 25% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת; הכוונה לירידת מחזור של 25% מתקופת הקורונה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. "(ב) הוא הגיש דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א או 71 לחוק מס ערך מוסף, לתקופות הבסיס למענק פגיעה ממושכת ולתקופות הזכאות למענק פגיעה ממושכת; (2) לגבי עוסק פטור – אם התקיימו לגביו כל אלה: (א) הוא הגיש הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מע"מ לגבי שנת המס 2020 ושנת המס 2019; (ב) מחזור עסקאותיו בשנת המס 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019, בסכום העולה על 25% ממחזור עסקאותיו בשנת המס 2019. (ג) מחזור עסקאותיו בשנת 2020, בתוספת סך כל סכומי מענק השתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו, אינו עולה על סכום מחזור עסקאותיו בשנת 2019, והוא הצהיר על כך בתביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת שהגיש לפי סעיף 14ג; זאת בדיקה ברמה השנתית, ויש פה גם את ההגבלה שהייתה ברישה על עוסק מורשה, עם זה ש-2020 לא עולה על 2019. זה מופיע גם לעוסק פטור. (3) לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת המס 2019 עולה על 300,000 שקלים חדשים, וכן לעוסק שהתקיים לגביו האמור בסעיף 10(א) – אם העוסק היה זכאי לשלושה או יותר ממענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות. הכוונה לעוסקים שפתחו ב-2020. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים לעשות פה שינוי לגבי עסקים שמעל 20 מיליון ועסקים חדשים. כולם זכאים להגיש את זה אם הם עומדים בשלוש פעימות מתוך החמש. עסקים שמעל 20 מיליון ועסקים חדשים, נהנו רק מארבע פעימות, כי בפעימה הראשונה הם לא נכללו, ואחרי זה הכנסנו אותם. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> הם לא נפגעים גם מעל חמש פעימות. זה לא פוגע בהם מבחינת כמות המענקים שהם קיבלו כי זה כולל את המענק האחרון. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כולם מקבלים שלוש מחמש, והם שלוש מארבע פעימות. הם לא השתתפו בפעימה הראשונה. אני מבקש לתת להם 2 מ-4 ולא 3 מ-4. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אני אסביר את הנקודה. עסקים שהם אפס עד 300,000 עושים להם בדיקה ממרס עד דצמבר, של ירידה ב-25%. גם מטעמים תפעוליים, הרעיון היה לראות כמה מענקים הם קיבלו מתוך סך הפעימות שהיו, כדי להקל על התהליך. המטרה הייתה לייצר איזשהו פרוקסי לאותה פגיעה שנתנו בה לאחרים. ולכן הלכנו על ארבע מתוך חמש. כלומר, נפגע ארבע מתוך חמש, כי הרעיון היה להיטיב יותר עם עסקים קטנים, לעומת עסקים גדולים. אז עלתה אצלנו גם אותה בעיה שאתה מעלה – מה קורה עם אותם עסקים, שחסרה להם פעימה. הם צריכים לקבל ארבע מארבע, וזה לא אפשרי. לכן אמרנו שבמקום שנעשה ארבע מחמש לאלה ושלוש מארבע לאלה, עשינו באופן גורף שלוש מחמש לכולם. כלומר, היטבנו מראש עם העסקים היותר קטנים שהיו כבר במענק הראשון. לכן, על פניו זה נכלל בתוך הדבר הזה. מלכתחילה רצינו לעשות ארבע מחמש או שלוש מארבע. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> סוף לא היטבת איתם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה אתה עושה רק שלושה מענקים? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> כי אתה רוצה איזשהו פרוקסי לפגיעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל פרוקסי לפגיעה זה שני מענקים מתוך ארבעה, וזה בסדר. אתה אומר שהיטבת עם כולם, אבל עם האוכלוסייה הזאת לא היטבת. היטבת, אבל לא מספיק, וצריך גם איתם להיטיב. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> במקור, הרציונל היה לעשות ארבע מתוך חמש פעימות. הסיבה שהורדנו לשלוש מתוך חמש, היא מכיוון שאמרנו את מה שאתה אומר – יש עסקים שאין להם חמש פעימות אלא רק ארבע פעימות לאורך שנת 2020. אם נלך לפי הרציונל הזה, הם צריכים להיות ארבע מארבע, וזאת כבר פגיעה מלא על מלא. לכן, לא סביר שנעשה את זה בתנאי כזה. לכן אמרנו, שלהם נעשה שלוש מארבע, ולהם נעשה ארבע מחמש. ואז בא העניין התפעולי, שאתה לא יכול לעשות את כל ההפרדה הזאת, כי לא נצא מזה. רשות המסים צריכה בסוף לתפעל את הדבר הזה. לכן אמרנו שנלך לקראתם, ובמקום שיהיה שלוש מארבע לאלו וארבע מחמש לאלו, נעשה לכולם שלוש מחמש גורף. עכשיו אתה אומר: עזוב, תעשה לאלה 2 מ-4. ואז אנחנו חוזרים לאותו עניין תפעולי קשה, וגם בעצם אנחנו מאוד מיטיבים או מורידים את רף הפגיעה שקבענו, ונראה לנו נכון, כדי שעסק יהיה זכאי למענק נוסף. צריך לזכור, העסקים האלה מקבלים מענקים; זה לא שהם לא מקבלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל את המענק הזה הוא לא יקבל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אנחנו חושבים שמי שהיה זכאי לחצי מהפעימות, זה אדם שנפגע ב-50%. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> ב-2 מ-4 זה לא ממושך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה כן ממושך. בחצי מהזמן הוא היה צריך מענקים מהמדינה. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> זה לא חצי מהזמן. ינואר ופברואר הם לא חודשים שקיימים בעסק הזה, וממרס אתה אומר שעל פני השנה, יש שישה חודשים שבהם הוא נפגע. גם אם הוא נפגע, צריך לזכור שלא מדדנו איזו פגיעה הייתה לו. יכול להיות שהייתה לו - - - של 25% ויכול להיות שאתה נותן למישהו שיש לו פגיעה מאוד מאוד קטנה. מאוד מאוד קטנה, אבל אתה נותן לו. נניח שבשני המענקים האלה הוא נפגע ב-25%, ובשאר הדברים לא נפגע אפילו ב-25%, בעצם שיפרת את מצבו. את הקטנים אנחנו מודדים כך, שיהיה 25% ממרס עד דצמבר. מה עשית לאותו אחד? נתת לו, כשהוא נפגע אפילו בפחות מ-25%. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל יכול להיות אחד שנפגע הרבה יותר מ-25%, אז אני רוצה ללכת לקראת אותם עסקים כדי שיקבלו את המענק. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אלה שנפגעו בדרגים יותר גבוהים, הם עסקים שהיו סגורים לאורך יותר זמן, ולכן סביר שגם ייהנו משלושה מענקים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה הולך על מקרה קיצון, ואני רוצה לאפשר כניסה ליותר אנשים שנפגעו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא מוריד, הוא רק מוסיף עוד אנשים מעל 20 מיליון. הוא צודק. יש שם אוכלוסייה שנפגעה פעם אחת, כשהיא לא קיבלה את המענק הראשון, ועכשיו אנחנו פוגעים בה שוב. אין שום סיבה לפגוע בה עוד פעם. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> זה לא עניין של לפגוע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם זה מקבל וזה לא מקבל, זה לפגוע. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אני אסביר שוב. אנחנו לא בודקים לאותם עסקים את הפגיעה המצטברת שלהם ממרס עד דצמבר. אם היינו בודקים ממרס עד דצמבר, לא היינו צריכים את התנאי הזה, כי אתה לא בודק מספר פעימות. אתה בודק רק כמה יש לו, ואז אתה נותן בהתאם לפגיעה, כמו שעשינו באפס עד 300,000. מאחר ואתה לא עושה את זה, והלכנו לתנאי של פעימות, צריך גם לראות שזה באיזשהו פרוקסי באמת לפגיעה. עסק שנפגע פעמיים, זה אומר שהוא עבד שישה חודשים, וגם באותן פעמיים, אתה לא יודע בכמה הוא נפגע. יכול להיות שהוא נפגע מעט מאוד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות שהוא נפגע הרבה מאוד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא נפגע פעמיים, הוא נפגע שלוש פעמים ולא שילמו לו בפעם הראשונה. זה העניין. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא היה זכאי להגיש בכלל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מה שאני אומר, הוא נפגע ולא היה זכאי. לא שילמו לו. אנחנו לא חושבים כמוך. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> צריך להגיד שיש לזה עלות תקציבית, שאנחנו מבררים עכשיו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. בינתיים אנחנו רושמים את זה, ותחזרו אלינו עם העלות התקציבית, כמה זה עולה לכם. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> לא השתכנעתי אחרי שיחות בחוץ, שאכן יש דרך להיטיב, דרך משרד התרבות או לא דרך משרד התרבות, עם אותם עסקים שההוצאות הקבועות שלהם הן מעל 30%. אם אנחנו מכניסים את הקריטריון הזה, שעסק שהוצאותיו הקבועות הן מעל 30%, ייכלל גם הוא – ערן, אתם טוענים שזה מרחיב ומכניס עוד הרבה מאוד ענפים. עוד לא שמעתי דוגמה לענף אחד שזה יכניס, פרט לענף הכושר. אתם טוענים שזה ישנה לכם את כל המאזן. תסבירו מדוע אם אנחנו מוסיפים את זה בקריטריון, גם אם זה מכניס עוד מעט אנשים, זה משנה לכם. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> מה שנעשה פה זה גם יעילות, כדי שאנשים יקבלו את הכסף כמה שיותר מהר. לכן, חלק מהקריטריונים הותאמו לכך, ונכון להיום הם קריטריונים נורמטיביים. לכן, אנחנו עושים כל הזמן התאמות, ככל שאנחנו יכולים וככל שהחוק מאפשר לנו. לדוגמה, מכוני הכושר, שאחת מהבעיות המשמעותיות שלהן היא שהיו להם הרבה מנויים. זה מתחבר למה שנאמר פה גם קודם, ואז כמות המענקים שם הייתה פחות, וכך הם לא בהכרח זכאים למענק הנוכחי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ערן, תודה. רק לקצר כי יש עוד הרבה עבודה. תן לה להתייחס ואני רוצה להמשיך. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> גם לגבי מה שאמרת לגבי ה-20 מיליון, יש פה קושי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ערן, כבר דיברנו על ה-20 מיליון ואנחנו אחרי זה. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> לגבי ה-30%? אמרתי שזה יפתח פתח. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> תגיד לי מה זה פותח. כמה עסקים יש לך שההוצאות הקבועות הן 30% - - - << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אי-אפשר לבדוק. נעשתה פה נוסחה נורמטיבית שנותנת מענה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ערן, תודה. אנחנו חוזרים על זה עוד פעם ועוד פעם. חבר הכנסת עודד פורר, רצית לומר משהו, בבקשה. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> דיברת על 30%, ואני מסביר מה המשמעות של זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, תודה רבה. כבוד המנכ"ל, כבוד המנכ"ל. תראה, לא כדאי לנו אם נוציא אותך כי אנחנו רק נפסיד. עודד, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, אדוני השר, יש לי שלוש הערות קטנות, כל כך הרבה בקשות לתיקונים שאפשר לעשות בחוק הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בנוסף למה שאמר אלכס? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. האחת, אני פונה לרשות המסים לטיפול בבעיות של אנשים, שהספרים שלהם נפסלו ב-2018 או ב-2019, מכל מיני סיבות כלאה ואחרות. אולי במהלך עסקים רגיל רשות המסים הייתה מאפשרת להם לקבל את המענק, כי הפסילה הייתה טכנית על משהו, אבל לפי החוק הנוכחי הם לא יכולים. אני מציע להכניס הסתייגות כאן, בחוק הזה, ולתקן אותו. לדעתי, רשות המסים תסכים להסתייגות שאומרת, שיקימו ברשות המסים ועדת ערר. אני סומך על שיקול הדעת שלהם במקרים האלה, ואני לא רוצה אותם באפס או אחד. אני מוצא את עצמי מטפל בפניות של אנשים, שמגיעים לקצה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> עודד, תפרט, זה מעניין. למה אתה מתכוון בדיוק? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר שתהיה ועדת ערר ברשות המסים, במקרה של מישהו שפסלו לו את הספרים של 2018 או 2019 מכל סיבה שהיא, ועדיין, לפי קריטריונים אחרים, הוא זכאי למענק. הוא היה אמור לקבל מענק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עודד, לפעמים יש בעיות של פסילת ספרים - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן, אני לא עושה את זה באופן גורף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אומר שיהיה שיקול דעת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם זה טכני, ניחא, אבל אם זה לא טכני? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מיקי, הוא אומר לך שיהיה שיקול דעת לרשות המסים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שיקול דעת לרשות המסים, שהיום אין לה. היום אני פונה לערן ואומר לו: תראה את האומללה הזאת, שאי אפשר לעזור לה. הוא עונה לי: החוק לא מאפשר לי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא עשינו שינוי בחוק? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אני רוצה להגיד עוד משהו שלא נאמר פה, כבוד היושב-ראש, לגבי 2 מ-4. אני רוצה שתבינו את המשמעות, שאומרת שאנשים שירדו במחזור ארבעה חודשים – לקחנו את אפס עד 300,000, שזה מרבית ציבור העסקים, ואמרנו להם שהם צריכים להוכיח שהם ירדו תשעה חודשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, 2 עד 4 רק מ-20 מיליון ולא מתחת לזה. רק לאלה שלא קיבלו. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אני מסביר מה המשמעות של הדבר הזה. המשמעות היא שלרוב העסקים שירדו בסך הכול חודשיים, זה אומר ארבעה חודשים בתוך תקופה מאוד ארוכה. אתה משווה את זה לאותו עסק עד 200,000 שקל או 100,000 שקל, שלו אתה אומר שהוא צריך לרדת בתשעה חודשים. זאת המשמעות. הסיבה שעשינו את השלוש מחמש, היא בדיוק בגלל זה. הרי אנחנו לא רוצים לעשות שלוש מחמש. עשינו את זה בדיוק בגלל אלה, שהם מתחת ל-20 מיליון, ולקחנו את זה בחשבון. המחוקק קבע בזמנו עד 20 מיליון, וזאת הייתה ההוראה, והמשמעות היא שזה הופך את זה ללא מידתי. אותם עסקים שהם עד 300,000, הם מרבית העסקים במדינת ישראל. זה גם עניין של יכולת תפעולית מורכבת וגם בעיה אל מול אותם עסקים. אני חושב שברציונל של כל המענק הזה, צריך לזכור שהוא בא על כל המענקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. יש לך התייחסות לדברי עודד פורר? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אכן, קבענו בחוק שמי שיש לו ניהול ספרים בבעיה, לא זכאי. מי שיש לו ניהול ספרים לא תקין, אני לא רוצה לתת שום דבר. אני מודה ואומר את זה כתפיסה. אני חושב שהתקופה הזאת היא לא תקופה פשוטה, היא לא תקופה כמו כל תקופה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> היום הוא מקבל 60%? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא מקבל כלום. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> יש בזה רציונל, השר. אבל אני אומר שעל אף הרציונל שיש בזה, כשיש פסילת ספרים - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אגב, אנחנו מסכימים לרציונל הזה. יש הסכמה בוועדת הכספים לרציונל הזה. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אתה לא יכול להגיד רשע וטוב לו, במובן הזה. מה שנאמר פה, שאם אני אתן לכם שיקול דעת - - - << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> ערן, אני רוצה להבין. אם פסלו לו ספרים, לא צריך להעניש אותו בסיוע - - - << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אבל זה מישהו שפסלו לו ספרים - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם זה מישהו שגנב - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ערן, לפעמים יש פסילה טכנית. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מיקי, זאת ההצעה שלי, שתהיה לו ועדת ערר והוא יכריע. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> זאת אפשרות אחת. אפשרות אחרת היא שמי ששילם את חובתו, כלומר אחרי פסילת הספרים הוא קיים את השומה ושילם אותה, צריך לעשות את זה. גיא, אנחנו יכולים לעשות את זה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> ערן, אנחנו מגינים נגד עיקולים, והרבה מהם מוצדקים. לא יכול להיות שלא נגן מפני רשות המסים. בגלל שאתם הגוף המבצע ויש פסילת ספרים, אתם לא משלמים לו? צודק לחלוטין, עודד, בעניין הזה. אם אתה לא היית מחלק את הכסף, ומישהו אחר היה מחלק, היית יכול לבוא עם - - - << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> השר, אתה לא בהכרח יודע את מחזורו. זה מישהו שהעלים את המחזור שלו. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> תטפל בו - - - עודד מעלה כאן דבר נכון. אתה הגוף המחלק. זה היה יכול להיות גם מישהו אחר, ואז לא היה לך שום say. זה לא יכול להיות - - - << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> השר, אנחנו בעד. אגב, גם בארצות הברית, מי שלא שילם את המס, לא יכול לקבל מענק. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אנחנו לא ארצות הברית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו ישראל. גם בחיסונים אנחנו מס' 1 בעולם, אז גם בזה אנחנו רוצים להיות מס' 1. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> השר, אני בעד. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> ערן, הטיעון צודק. אתה הגוף המבצע ויש לך מספיק כלים למצות איתו את הדין, כן או לא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוא נכניס את זה לחוק. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אנחנו לא מתנגדים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> רובם מגובים על ידי צו של בית משפט, ואתה מגן עליו. אתה אפילו לא הגעת למצב של הוכחה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השר מסכים עם השינוי בחוק. ערן, תסכם מה אנחנו מכניסים בחוק, מבחינתכם. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אפשר לעשות את הדבר הזה באמצעות שיקול דעת, אפשר לבטל את הסעיף הזה לחלוטין, אם הוועדה רוצה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו רוצים לבטל את הסעיף לחלוטין. עודד, אנחנו מבטלים את הסעיף. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עודד, יפה, יפה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תשאיר לו את החריגים. תן לו אפשרות לשיקול דעת על חריגים, ישראל. מחר יגיע מקרה שלא חשבנו עליו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עודד, השר מבקש לבטל את הסעיף. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> בנושא הזה, נתאם עם אייל נוסח שהתנאי הזה יוסר מחוק - - - << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> זה בעצם להוריד את סעיף 8(4). התחילה שלו תהיה מינואר 2021? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אמר ינואר 2020. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> ינואר 2020? ינואר 2021. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה לשמוע את שי ברמן בזום. עודד, תסיים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דבר שני, שדנתי בו גם עם השר וגם עם אנשי אגף התקציבים. כבר מביאים את החוק הזה? תביאו חוק שייתן איזשהו אור בקצה המנהרה לעסקים בסגנון המתווה האמריקאי, שמאפשר להם לקבל את הכסף היום, ובלבד שהעסק יישאר פתוח, ויגייס בחזרה כעבור שנה. בעיניי, זה הדבר שיוכל להחזיר את המשק לפעילות כמה שיותר מהר. זה מתחבר להערה השלישית שלי, שגם היא אומרת: תנו את הכסף כמה שיותר מהר. גם אם אתם נותנים את המענקים, ותיתנו אותם בעוד חודשיים או שלושה, זה כבר לא יהיה רלוונטי. הסיפור של המקדמות שעשיתם אז – אתם צריכים לעשות אותו גם עכשיו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. מיקי, רצית להעיר, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני המנכ"ל, תקשיב, בבקשה, אני מבקש לבחון באמת בצורה חיובית לתת לעסקים מעל 300,000, השתתפות ב-60% ממה שהם קיבלו עד כה, מה-50,000. להסביר עוד פעם? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> לעסקים שמעל 300,000? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> כלומר, אתה לא בעד לשנות את התקרה של ה-50,000, אלא להעלות ל-60% במקום ל-50% את גובה המענק. בזה אתה מחזק את היותר נמוכים, שלא מגיעים ל-50,000, ויקבלו יותר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מיקי, הוא אמר שאין בעיה. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> לא אמרתי שאין בעיה. יש לזה משמעויות כספיות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נו, באמת, ערן, זה בקצה. אני מבקש מכם, בואו בידיים חיוביות. יאללה, קדימה. אדוני השר, אני מבקש לבחון את זה בצורה חיובית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ערן, אמרת שיש פה שר, נכון? בבקשה, השר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> קרן, יושבת-ראש הוועדה לעסקים קטנים, ושלמה דיברו על העסקים החדשים, לפתור את בעיית הארנונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אומר לך שאני העליתי את זה בהתחלה, אז תצרף אותי גם לבקשה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זה צריך להיות בחוק או בהבהרה בכתב. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> השר, לעסקים חדשים מ-2020. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לחדשים מ-2020. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> כולל מרס והלאה, כן? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת כבר דרישה ישנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה להבין – עסקים חדשים מ-2020 יהיו פטורים מארנונה? << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זה ייכנס לפרוטוקול, כן? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא יצטרכו לבוא ולהציג את הדוחות הכספיים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ישראל, ממתי אתה נותן להם את הפטור הזה? << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> ממתי? מעכשיו, לפרוטוקול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ממרס 2020. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה נותן להם את הפטור מספטמבר? << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> ינואר-פברואר אמורים להיות פטורים, אז ממרס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלמה, ממרס 2020, כמו שביקשנו. זה עדיין לא פותר את הבעיה שהעליתי בנושא הזה, השר. אמרתי ואני אומר שוב, שיש אולמות אירועים של - - - << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה, שנייה, אתה לא שומע. אתה לא יודע על מה אני מדבר. על מה אני מדבר? כבוד השר, על איזה אולמות אני מדבר? שנייה, כבוד השר, אני רוצה להגיד דבר אחד. אני לא מדבר על אולמות, אני מדבר על אולמות חסד שמפסידים. אני מדבר על משהו אחר, לא על אולמות האירועים האלה. אגב, כל הנושא של הארנונה עלה משם, כשבאתי לכאן והעליתי אותו. אז צפו כל הנושאים החדשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הייתה לכם השפעה גדולה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש אולמות אירועים שהם של עמותות, והם לא מרוויחים כסף. הם מוכרים מנה ב-35 שקלים, ויש להם תיק ברשות המסים. הם מפסידים, אבל הם לא מקבלים פיצויים. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> לא קיבלנו תשובה על ה-100 מיליון של העמותות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ערן, אתה מכיר את הסיפור הזה? יש שישה-שבעה, אולי עשרה אולמות חסד של עמותות שמשלמים ארנונה, אומנם בהנחה. הם מפסידים על המנה, ולא מרוויחים, ולכן הם לא מקבלים פיצויים מרשות המסים כי זה מלכ"ר. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> יש מסלול למלכ"רים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, עזוב את המסלול למלכ"ר. אני אומר לך שהם משלמים ארנונה, ממשיכים לשלם ארנונה. אתה בעצם אומר שאם אני לא תולה את ההנחה בארנונה בנושא של הפיצוי מרשות המסים, פתרתי את הבעיה גם להם. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> כן? למה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם לא מקבלים בגלל שלא מגיע להם, כי זה מלכ"ר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זאת אומרת, אתה לא נלחם על המענק, אתה רוצה שהם יקבלו ארנונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> כמה יש כאלה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש עשר עמותות כאלה. אמרתי את זה מראש. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> היית צריך לסגור את זה כבר מזמן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> העלינו את זה מזמן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה על פי רשימה. ינון, תעביר רשימה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אומר לך שהם מפסידים על המנה, זה לא שהם מרוויחים. עובדה שהם גם מגישים דוחות. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> יו"ר הוועדה, העמותות שדיברת עליהן, שהן גם עמותות וגם אולם אירועים, יש אולי עשר. יש עשרות אלפי עמותות במדינת ישראל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון, אבל אני דיברתי על אלה. היא מפעילה אולם, והשאר לא מפעילות אולם עם תיק ברשות המסים. גיא, יש לכם את הנתון הזה אצלכם? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> הסיפור של העמותות, דנו בו רבות לאורך רשת הביטחון ומצאנו פתרונות שונים ומגוונים, גם שיפרנו את התנאים של הכניסה לזכאות. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זה פתרון נקודתי, לא רוחבי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה יודע כמה פעמים אני פונה ולא מקבל תשובה על זה? זה לא יכול להיות. פתאום אף אחד לא מכיר את זה? העלינו את זה פה בוועדה. אני אומר לך, שהעליתי את זה מספר פעמים בוועדה, וזה עלה פה גם מול גיא. גיא יכול להעיד על זה. אם אין תשובה עדיין, אין שום סיבה שלא נקבל תשובה גם לגביהן. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> יש פה הגדרה מצמצמת. זה לא לרוחב על כל העמותות במדינה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא ביקשתי על כל העמותות. ממילא אנחנו לא דואגים לעמותות. גיא, אתה מכיר את הסיפור הזה, וזאת לא פעם ראשונה שאנחנו מעלים את זה. תנו תשובות. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אי-אפשר לתת לפלח מסוים. אם אנחנו נותנים עכשיו לעמותות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מסביר לך שיש אולי עשר כאלה, ואני חושב שאתם יכולים להוציא את זה בדקה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> מה הייחודיות שלהן? מה ההגדרה שלהן? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הייחודיות שלהן היא שאלה אולמות שמחה לכל דבר, הם לא מרוויחים, הם מלכ"ר, אבל יש להם רישוי עסקים והם משלמים ארנונה. יש להם תיק ברשות המסים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> והם לא מקבלים מענקים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם לא מקבלים מענקים, אבל הם משלמים ארנונה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אם אנחנו - - - זה עוול על עוול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אתה עושה את זה, אתה פוטר גם את העסקים החדשים. אם אתה תולה את זה בזה, גם הם בפנים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עסק חדש נפל באופן טכני, כי איתרע גורלו שהוא נפתח בזה. לכן, בגלל התמשכות הסגרים, צריך לסדר את הפגיעה הזאת וזה בסדר. אני בעד הדבר. עמותות, קבעו שהן לא מקבלות מענקים, אז אי-אפשר - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל זה משהו אחר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> הארנונה נובעת מהזכות למענק. כששר הפנים יושב עכשיו לכתוב תקנות, הוא קושר את זה למענקים. יש גופים שצריכים לקבל סיוע כזה או אחר, אז כנראה זה לא בחוק הזה. כאן הכול נובע מהסכום של המענקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה הוא לא פותח עכשיו את האולם? כי המדינה אסרה לפתוח. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> כי משרד הבריאות לא נותן לו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה. מקובל. כל עסק שנסגר בגלל הסגר של הממשלה - - - << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> למה עמותות לא מקבלות סיוע? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אין דבר כזה שעמותה לא מקבלת סיוע. חוק מענק הוצאות קבועות - - - << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> הוצאות קבועות זה גם לעמותות? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> כן. לעמותה שלפחות שליש מההכנסה שלה מקורה בהכנסה שמייצרת כסף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בדקנו את כל זה, היינו בדיון הזה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> ינון, זאת פשרה שכבר עשינו כאן. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> השר אומר נכון. היינו במקום אחר, זאת הייתה פשרה בעקבות דרישה של הוועדה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> כן, עם הרב גפני. גם איתך. אתה קבעת נורמה של שליש. אם הם מייצרים שליש של ההכנסה שלהם מפעילות, צריך לקבל פיצוי על זה. אם לא, למה לשנות? מענק וארנונה זה אותו הדבר. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> ינון, בחדר השני, יחד עם סמוטריץ', בסוף נסגרו ה-100 מיליון הנוספים לעמותות, מעבר לכסף שהיה עד אז במשרד הרווחה לתמיכה. זה הכסף שאמור לתת מענה לתמיכה בעמותות, על כל קשת ההוצאות שלהם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> האולמות האלה מקבלים תמיכה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, זה מה שאני אומר לך. גם שם הם לא יקבלו. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אם הם מייצרים שליש הכנסות מהפעילות שלהם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם לא מייצרים שליש הכנסות. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זאת הנורמה שנקבעה כאן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלמה, אתה זוכר את הטבלה שהראו לנו, כמה אחוזים מהעמותות קיבלו? זה היה אפס נקודה משהו. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אם הן יצרו בתקופות שנמנות, 2018, 2019, לפחות שליש מההכנסה מזה, והיום הן מושבתות, הן אמורות לקבל את הפיצוי על ההשבתה או על הירידה. הן מקבלות. אם הגופים האלה לא יצרו שליש מההכנסות, אז הם לא באופי עסקי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה זה שליש מהכנסתם? אני לא מבין. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אני אסביר. יש במדינת ישראל עשרות אלפי עמותות, אני לא זוכר את המספר המדויק. עמותה כזאת, כעיקרון, יכולה להיות זכאית להחזר מרשות המסים, אם לפחות שליש מהכנסותיה הם כתוצאה ממכירה, מהכנסות. בנוגע לאלו שאין להן אפילו את השליש הזה – זה יכול להיות אולם אירועים כזה, זה יכול להיות כל עמותה אחרת, שעוסקת בכל דבר שהוא. לצורך העניין, גם לקט ישראל היא עמותה כזאת, וגם להם יש ארנונה. יש להם הרי שטח לא קטן, ואני לא יודע. אין לי מושג. לגבי אלו, הן מקבלות תמיכות דרך משרד הרווחה, שם יש תמיכות ספציפיות לעמותות. בדרישה של ועדת הכספים נוספו 100 מיליון שקלים, וזה הקול הקורא שדיברו עליו קודם, ומטרתו תמיכה בעמותות על ההוצאות שיש להן. זה הרציונל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שם הם לא יקבלו. בדקנו את זה והם לא יקבלו. הם פנו אליי, דיברו איתי ואמרו שהם לא נכללים בזה. אני לא הולך לשנות את זה בשבילם, אבל לפחות במקום הזה, לא לפגוע בהם. אני לא רוצה לעשות כלום, אני רוצה דבר אחד – אני רוצה שלא תיתלו את הפטור מארנונה שמגיע להם, בזה שהם צריכים לקבל מרשות המסים. תתלה את זה בדבר אחד, שאם הממשלה החליטה על סגר או על איסור מכירה או פעילות של אותו מקום, הוא יהיה רשאי לקבל הנחה בארנונה. הוא סגר את המקום בגלל שהממשלה החליטה, וזה מה שצריך להיות. לא צריכה להיות שום פסיקה אחרת. שלמה, אתה - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מסכים. אמרנו את זה כל הזמן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מה שצריך להיות. ככה אתה פוטר את העסקים החדשים, אתה פוטר את כולם. 700 פעם אני מביא את זה, כל פעם מזלזלים, אז זה לא יעבור. אתם רוצים לצאת להפסקה להביא תשובות? בבקשה. זאת לא פעם ראשונה שביקשתי את זה. ביקשתי את זה כמה פעמים, ואתה מביא לי עכשיו את המודל של הארנונה. אני אשמח לשמוע אותו, הכול טוב ויפה, אבל זה לא יפתור לי את הבעיה. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אני שומע בפעם הראשונה על אולמות אירועים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כל אחד שבא לפה בפעם הראשונה, אומר לי: אני שומע בפעם הראשונה. יבואו לפה עשרה אנשים מהאוצר, ויגידו: עשר פעמים ראשונות אני שומע. אז מה נעשה? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אני לא נמצא פה בפעם הראשונה, אבל זאת פעם ראשונה שאני שומע על אולמות אירועים שלא מוכרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יושב לידך גיא, תשאל אותו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ינון, במה מדובר? מה המספרים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 12 אולמות, ומתוכם יש אחד שיש לו ארבעה-חמישה אולמות. הוא מפעיל אולם ב-35 שקלים למנה. אלה לא סיפורים. מקבלים שם יתומים ואלמנות בחינם. מה אתה רוצה, לפגוע באנשים האלה? בהכי חלשים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בוא ננסה להגיע לאיזושהי פשרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מיקי, אם אתה מביא את הסעיף כמו שאני אומר לך, שכל אחד שלא יכול לפעול בתקופה הזאת, כי המדינה, מגיע לו הנחה מארנונה, סגרת את הסיפור הזה. כי כולם כמעט נכנסים, במיוחד עכשיו, כשהוא רוצה להביא לך את החדש. גם זה ייכלל. זה הדבר הכי פשוט, ואין לך משהו אחר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הפחד של האוצר הוא שזה יהיה רוחבי, וזה יכלול - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה לא בדקו את זה עד עכשיו? כמה פעמים העלינו את זה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רק במקרה הזה? אפשר להכין את הרשימה שאתה מכיר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש להם אותה ברשות המסים. הרי יש להם תיק ברשות המסים, וזה מה שמצחיק. יש להם תיק ברשות המסים. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> כמעט לכל העמותות יש תיק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא. הם יודעים מה אולם ומה לא אולם. הם יודעים. יש לו רישוי עסקים ויש לו הכול. בקיצור, אין לך פתרון לזה. תודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לחזור לסיכום של המתווה שהגענו אליו בינתיים, לגבי העסקים החדשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, אסף, תגיד להם מה המתווה של העסקים החדשים לגבי ארנונה. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> גיבשנו את זה ביחד, ואנחנו צריכים עוד את הסכמתו של שר הפנים לדבר הזה. הרי עסקים שנפתחו בינואר-פברואר מקבלים; עסקים שנפתחו ממרס והלאה ב-2020, יהיו זכאים להחזר הוצאות של ארנונה. אנחנו נגביל את זה לאיזשהו החזר דו חודשי מסוים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איך אתה מרחיב את זה? מה אתה כותב בסעיף? הרי עד עכשיו המענק היה התנאי. אם אדם פתח במרס, מה אתה נותן לו? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> זה לא עניין של מה אתה נותן. אנחנו ניתן את החזר הארנונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה להבין על סמך מה. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אתה מדבר על תנאי הזכאות. קודם כול, עסק יצטרך להצהיר שהוא פתח בשנת 2020, צריך הצהרת רואה חשבון כנראה, ואיזשהו וידוא מול רשות המסים. צריך לראות את הפרט הטכני הזה. דבר שני, נצטרך להגדיר בקריטריונים, דרך מנגנון של שר הפנים, איזושהי תקופה. בהרבה דברים לאורך המשבר לנסות להגדיר שעסק סגור או לא סגור לפי התקנות, אבל אי-אפשר מהרבה מאוד סיבות, ולו בגלל שעסק יכול לבחור אם הוא סגור או לא סגור, כי המגבלות עליו - - - לכן, נגיד שעסק שהיה סגור תקופה מסוימת מתוך 60 יום - - - << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> למה סגור? אם הוא נפתח, מגיע לו. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אם הוא נפתח והוא יצהיר שהוא נפתח, הוא נכנס לתוך הזכאות. איך ניתן לו? אם מתוך 60 יום הוא היה סגור 30 יום נניח, משהו שנותן פרוקסי שהוא באמת נפגע, הוא יוכל לקבל החזר ארנונה, ונתחום את זה עד סכום מסוים, כדי לא לייצר abuse בדבר הזה. אני מניח שזה יהיה באזור 20-15, כי אלה הממוצעים, כפי שאנחנו רואים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אתם מסכימים לדבר הזה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לחודש? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> לחודשיים. ארנונה זה דו-חודשי. עד 15,000 שקל החזר לעסק. יש פה הרבה הצעות, נפתור את הפרטים הטכניים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> יפה מאוד, זה סכום נאה. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> כן, זה הרבה כסף. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה החל מחודש מרס? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> לעסקים מחודש מרס. אני אומר לשר וגם ליושב-ראש הוועדה, שזה דורש את הסכמתו של שר הפנים. משרד הכלכלה יודע לבצע את זה, משפטית נדע לקדם את זה, אבל זה דורש את הסכמתו של שר הפנים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, דיברנו על זה מחודש מרס, ואת התאריך הזה סגרנו. אתה אומר שזה תלוי במשרד הפנים, כי בעצם ארנונה יוצאת ממשרד הפנים. אז עכשיו אנחנו צריכים לחכות שיאשר את זה משרד המשפטים? שיאשר את זה משרד הכלכלה? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> לא, חברת הכנסת ברק. ראשית, אנחנו וידאנו משפטית ותפעולית שהדבר הזה יכול להתבצע. על פניו, אני לא רואה שתהיה בעיה ומשרד הפנים יתנגד לזה מאיזושהי סיבה. למען הפרוטוקול אני רק אומר שזה כנראה דורש תיקון תקנות, שהן בסמכות שר הפנים, ולכן נביא את זה בפניו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ונצטרך לחכות לחתימה של שר הפנים, שיהיה תלוי בשר המשפטים? << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> גם על הארנונה של ינואר-פברואר צריך את החתימה של שר הפנים. זה לא משנה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אסף, אנחנו נותנים את הכסף לעניין הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא אמורה להיות בעיה. ברגע שמשרד האוצר מעביר תקציב, לא תהיה בעיה עם משרד הפנים. אני מקווה שזה לא יהיה תלוי שוב במשרד הכלכלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רגע, אני לא קיבלתי תשובה. אדוני המנכ"ל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, חברים. יש אנשים שמחכים בזום כבר הרבה זמן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עוד מילה אחת לגבי המתווה. אסף, אתה דורש מהם הרבה יותר מכול השאר. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אתם צודקים, ואני לא יודע אם 30 זה המספר המדויק. אמרתי שנצטרך למצוא פרמטר. מה שמעלה פה חבר הכנסת קרעי, זה נקודה נכונה. הרי איך נבדוק את הזכאות שלו? נגיד, שאם הוא היה סגור 60 יום, נקבע לו תקופה. הוא אומר: 30 יום זה יותר מדי, כי אז זה אומר 50%. אנחנו נבדוק בדיוק, ואם נכון שיהיה נמוך יותר, יהיה נמוך יותר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אז תעשו שליש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 20 מתוך 60 נראה בסדר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלמה, תודה רבה. השר, תודה רבה על העניין הזה. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אנחנו נעדכן את הוועדה, כמובן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אומר לכם, אני לא יורד מהסיפור של העמותות. אתם תצטרכו להביא פתרון עוד היום על העניין הזה. גם כשתשאלו במשרד הפנים, הם מכירים את הבעיה הזאת ובפעם שעברה הם לא יכלו לעשות את זה, בגלל שזה כבר היה אחרי חתימה. לא יכול להיות שעשר פעמים אני אבקש, ועשר פעמים אתם לא מתייחסים. ובכל פעם בא מישהו ואומר לי משהו חדש. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אני לא חושב שאי פעם ביקשתם מאיתנו משהו ולא זה. עשינו דברים ביחד, אז אתה לא יכול לחשוד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא רוצה לפתוח את הדברים שהתבקשו, ועדיין לא נעשו. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> הבעיה היא רוחבית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שי ברמן, בבקשה. << דובר >> שי ברמן: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הבעיה של העסקים החדשים היא בעיה שאנחנו רואים בצורה רוחבית מתחילת המשבר. פשוט שכחו אותם. אני שמח לשמוע שהשר מנסה למצוא פתרון, וברשותכם אני רוצה להציע פתרון אחד כזה, ולבקש מכם שלא תאשרו הפעם תוכנית אם יישכחו עשרות אלפי עסקים, מאות עסקים בתחום המסעדות, בלי לפצות אותם. הפתרון מאוד פשוט, ותעזבו אתכם לשנים קודמות ולחודשים קודמים. קחו את ההוצאות הקבועות של העסק בתור אקסיומה, בתור נתון שאליו אתם צריכים להתייחס. לכל עסק, בתחום שלו, יש הוצאות קבועות, שאם הוא עובר אותן כאחוזים מהמחזור, הוא עסק הפסדי. קחו את זה, תפתחו על זה נוסחה, ותפצו את העסקים. לא ייתכן שכל העסקים האלה נשארים בחוץ בכל הסדר ותוכנית שאתם עושים. דבר נוסף, ברשותכם, זה העניין של הגמול על חשבון מאי-יוני. אני מאוד שמח שהשר אופטימי לגבי זה שהמשק הולך להיפתח, אבל אנחנו קצת פחות אופטימיים; אנחנו רואים את אחוזי התחלואה; אנחנו מבינים שיש בעיה ויכול להיווצר מחסור בחיסונים. לאור המציאות הפוליטית הקיימת והבחירות, אנחנו חוששים שאם אתם עכשיו תחליטו לקחת את הכסף הזה ממאי-יוני, אנחנו ניקלע במאי-יוני למצב שבו אנחנו מקבלים פיצויים מופחתים, כשהמשק עדיין לא פתוח ולא יהיה לנו עם מי לדבר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אני רוצה להשיב רק לגבי הסעיף הזה. דיברתי עליו, אבל כנראה לא היית. קודם כל, אני קבעתי עד סוף יוני כצפי להשפעת החיסונים על המשק. עכשיו אין שום ספק שהקדמת החיסונים בצורה דרמטית חייבה חשיבה. ההורדה היא רק של יוני, לא של מאי. בעצם תרחיש הייחוס שאני קבעתי, משתנה מסוף יוני לסוף מאי. העובדה שאומרים שנשלם 50% על מאי-יוני, היא טכניקה, כי רשות המסים יודעת לשלם דו-חודשי. בעצם, כל מי שיגיע למאי, אם הוא עדיין במצב, יקבל את מלוא התשלום. ההקדמה מסוף יוני לסוף מאי אפשרה לקחת כסף שאף אחד עוד לא קיבל, שלא הובטח לאף אחד במובן שכבר עבר האירוע. זאת רשת ביטחון. רשת הביטחון קיימת כרגע לפי תרחיש מסוים, והיא מתעדכנת. אם נגיע, חלילה, למקומות האלה, נקבל את ההחלטות המתאימות ונתקצב אותה, כמו שעשינו. כרגע הצלחנו לעשות דבר, שלא מלווה בפתיחת קופסת קורונה חדשה ושינוי חוק יסוד בתקצוב של קורונה. בתיאום עם אנשי האוצר ובתמיכה מקצועית מלאה, פשוט אני לקחתי חלק מהתסריט ושיניתי אותו. פיניתי מקורות של מעל 2 מיליארד שקלים לתת אותם עכשיו. איך נותנים? אתה העלית רעיון לגבי החדשים. כאן דיברו קודם על הארנונה לעסקים החדשים, לכלול אותם בתשלומי הארנונה. ברגע שהם נכללים, הם מקבלים את כל סכום הארנונה, לא מקבלים לפי אחוזים. נכון? שזה יהיה ברור. אם עסק חדש נכנס לזכאות לארנונה, הוא מקבל את כל הארנונה שהוא מקבל. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> עד 15,000 לחודשיים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> כן. עד מדרגה של 15,000 לחודשיים. כלומר, הוא יכול לקבל אלפי שקלים לחודש, בעצם עד מלוא הסכום, עד 15,000. זאת בעיית הארנונה שכבר פתרנו, ושר הפנים באופן פורמלי ירשום את זה בתוך התקנות. אלה הדברים שאנחנו עושים עכשיו במסגרת הדיון הזה. לגבי החודש הזה, אני אגיד לך, ברמן, יש אנשים שאתה לא נמנה עליהם, וקשה להם לפרגן לממשלה. אז הם אומרים: הבאתם חיסונים, אבל זה יקר. וואלה. נו, באמת, אני לא מאמין ש-5% מהציבור תומכים בטיעון הזה. מצילים חיים, מגדילים תקרת עסקים, חוסכים עשרות מיליארדים. אותו דבר עם החודש הזה. החודש הזה שמתי אותו בתרחיש ושיניתי את התרחיש. אף אחד לא מחזיר שום צ'קים בגלל שהוא מקבל. לכן אני משנה את הרף ל-25% - אתם פניתם לא מעט על הדברים האלה. אני הוסמכתי להמשיך את זה גם הלאה. לכן, גם כשהמסעדה תיפתח בחודש הבא, ועד שיביאו את הלקוחות, כל פגיעה ב-25% תזכה את המסעדה בארנונה, תזכה במענק היחסי. לכן, זה תהליך שהוא לא רק עד הפתיחה אלא גם מלווה את הפתיחה. כולנו מקווים ומעריכים שוודאי עוד לפני סוף מאי, ועוד קודם, המשק יחזור לפעילות מלאה. זאת הכוונה שלנו. לא לקחו שום דבר מאף אחד ונותנים עכשיו. זאת הכוונה שלנו. << דובר_המשך >> שי ברמן: << דובר_המשך >> אדוני השר, אני רוצה לברך אותך על הבאת החיסונים. המחיר של החיסונים בטל בשישים לעומת היתרונות למשק והתוצאות הטובות שהוא יכול להביא למשק. ברשותכם, עניין נוסף. הדיון על הפיצויים הוא דיון חשוב, אבל הרבה פעמים הוא הופך להיות אקדמי. אני שמח שערן נמצא שם, כי הוא יודע שיש מאות מסעדות שעדיין לא קיבלו את הפיצוי על מאי-יוני, , שלא לדבר על יולי-אוגוסט. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> שי, אני רוצה לחדד. << דובר_המשך >> שי ברמן: << דובר_המשך >> נאמרו שם נתונים שבהרבה מקרים הם לא נכונים. יש הרבה תיקים שרשות המסים סוגרת, אבל יש השגות לגביהם. סטטיסטית, זה נחשב תיק סגור, אבל יש השגות של בעלי העסקים, שנמשכות חודשים על גבי חודשים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> שי, אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת, וערן כאן. הטיעון הוא שיש מאות שלא מקבלים מענקים ממאי-יוני. ערן, מה הנוהל בעניין הזה? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> לגבי עסק, מ-21 יום ועד 28 יום הוא אמור לקבל 60% מהמקדמה. יש עסקים סגורים, לא פעילים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אתה מדבר על עסקים סגורים או על עסקים אחרים? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> הוא מדבר על הסגורים. << דובר_המשך >> שי ברמן: << דובר_המשך >> אני מדבר גם על סגורים וגם על פתוחים, ערן. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> מדובר על הפתוחים כרגע. << דובר_המשך >> שי ברמן: << דובר_המשך >> מה זה משנה אם עסק פתוח או סגור, אם הוא נכנס לקריטריון של המענק? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> יש הבדל עצום. << דובר_המשך >> שי ברמן: << דובר_המשך >> הוא הגיש לך דוח, מבקש מענק וקיבל חצי מהכסף או רבע מהכסף. או קיבל שלילה מוחלטת והגיש השגה. יש תיקים כאלה, ואצלי יש עשרות כאלה שמגיעים אלינו, ואנחנו לא רואי חשבון, אנחנו לא מטפלים. אנחנו מעבירים את זה הלאה לאמיר דהאן, ומקווים שהוא יגיע לזה איכשהו. חלילה, אין לי טענות לאמיר דהאן. יש המון מקרים של תיקים שפשוט לא מטופלים. או שמטופלים בצורה חלקית, או שמטופלים ויש בינינו אי הסכמות. ברגע שיש אי הסכמות, האירוע נמשך חודשים על גבי חודשים. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> שי, מה לעשות, כאשר יש כאלה שבוחרים לבקש את המענק שלא מגיע להם? בסוף אנחנו עובדים על פי דין, ואני חושב שגם אתה מצפה שאנחנו נעבוד על פי דין, וככה אנחנו עובדים. מרבית העסקים מקבלים, מקבלים מקדמות, ואתה מדבר על עסק שהוא סגור, לא עובד. אם הוא סגור, אין לו הוצאות קבועות, והחוק קבע שאם הוא סגור ואין לו הוצאות קבועות – הוא בחר לסגור – אין לו פגיעה. גם כאלה שיש להם השגות, מגישים ערעור ומטפלים בערעור. << דובר_המשך >> שי ברמן: << דובר_המשך >> הוא סגור עכשיו בהוראת הממשלה. ברגע שממשלת ישראל תחליט שהוא ייפתח, הוא ייפתח. הוא סגור בהוראת ממשלה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לחדד. הפטור מארנונה הוא ממרס, לא מעכשיו, לא מינואר 2021. מי שהיה סגור בגלל הקורונה ממרס, מקבל פטור מארנונה. זה מה שסגרנו פה. הוא היה סגור כל השנה, והוא מקבל את הכסף בחזרה. זה מה שסגרנו פה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> מי אמר שהוא היה סגור? אם הוא היה סגור וגם אם הוא לא היה סגור. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> לא, הפתרון הוא קדימה, הוא לא פה. היא מדברת על משהו אחר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אם רוצים אחורה - - - << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בטח אחורה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לפחות מספטמבר, אדוני השר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> היה אותו דיון על עסקים מעל 400 מיליון, ואז החליטו לכלול גם את נובמבר-דצמבר. אולי אפשר גם כאן לעשות ככה. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אני חושב שיש קושי להכליל פנימה את החודשים נובמבר-דצמבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גם ספטמבר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> קרן, יושבת-ראש ועדת המשנה לעסקים, ושלמה, אנחנו נלך אחורה לנובמבר-דצמבר, כמו עם העסקים הקטנים. אנחנו נחזור אחורה לנובמבר-דצמבר, ונמשיך הלאה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש, אדוני השר, גם ספטמבר-אוקטובר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> יכול להיות שהם עובדים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הם לא עובדים, הם סגורים. ויש להם הוצאות כשהם סגורים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> בין אם הם עובדים ובין אם לא עובדים. קרן, בכל עסקה צריך לדעת מתי פותחים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני רציתי מרס, - - - רוצה נובמבר ושלמה אומר ספטמבר. זאת פשרה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> קיבלתם הישג יפה וגם ראוי וצודק. בהזדמנות הזאת נמצאה הדרך לסייע להם. זה לא פותר להם את כל הבעיות. לא רק שקדימה זה חתום אלא גם חודשיים אחורה, כמו שעשינו עם עסקים מעל 400 מיליון. לכן, זה תקדים ואפשר להחיל אותו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בלי הוכחת ירידה? בלי כלום? פשוט פטור? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה שאמרנו, 20 מתוך 60. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל הסגר היה בספטמבר. << קריאה >> אסף וסרצוג: << קריאה >> אני מזכיר. רוב העסקים חזרו לעבוד לקראת סוף נובמבר, חלקם רק בדצמבר. אז גם בנובמבר-דצמבר יהיה להם 20 יום למי שהיה סגור. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אסף, דיברנו על מרס, ועכשיו אתה מדבר על נובמבר. << קריאה >> אסף וסרצוג: << קריאה >> לא. אמרנו שמינואר מקבלים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא. חידדנו את זה כל כך הרבה פעמים, ואמרנו מרס. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> לא, לא. עכשיו השר נתן אחורה גם את נובמבר-דצמבר, לאור התקדים שהיה עם העסקים מעל 400 מיליון. העסק היה סגור בזמן הזה, ותבינו, אין לנו איך לבדוק אותם. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> קרן, אנחנו נמצאים עכשיו בסגר. ברור שאם קבעתם שליש – 20 מתוך 60 – יקבלו כבר מינואר. בואו נראה מה נסגור לנובמבר-דצמבר לעסקים - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בכל הסגר הזה, השלישי, הם יקבלו, למרות שאין להם - - - << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה לטובתנו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לטובתכם. אני רוצה גם את הכול, אני יכול? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תראו על מה מדובר כאן, אדוני השר, על עסקים חדשים שרצו להניע את הכלכלה. ביוני-יולי נפתחו עסקים, בספטמבר נכנסו לסגר. המדינה הכניסה אותם לסגר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> בסדר. הטיעון הזה עלה גם עם אחרים. גם אחרים העלו את אותו טיעון. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> שלמה, הם פתחו בתוך עולם של קורונה. זה לא שהם פתחו ופתאום הופיע ברבור שחור. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מה ביקשנו? פטור מארנונה. אתה צודק לגבי שאר המענקים, אבל לגבי פטור מארנונה, עומד עסק ומשלם ארנונה על עסק סגור. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה סגרת אותו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אין לו שום הכנסות, ויש לו רק הוצאות. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> לכן הוא לא צריך להוכיח נזק. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> על זה אנחנו מדברים. לא דיברנו איתך עכשיו על מענקים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> קרן, לכן הוא לא צריך להוכיח נזק, וזה היתרון שלו על פני כל האחרים. הוא צריך להוכיח סגירה של שליש מכל פרק הזמן הזה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אנחנו אומרים שמספטמבר. תן עוד חודשיים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אם הוא היה סגור שליש בכל תקופה, הוא יקבל עד 15,000 שקלים לארנונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מספטמבר, השר. תבוא לקראתנו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תבוא. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> הטיעון על ספטמבר עלה גם בעסקים מעל 400 מיליון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הם קיבלו הלוואות, והמדינה שילמה להם ריבית לשנה שלמה. עזוב, זה לא אותו הדבר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> למי? למי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לכל אלה שלקחו הלוואות בערבות מדינה. אתה שילמת להם את הריבית לכל השנה. העסקים החדשים לא. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> נתתם הטבה משמעותית לתקופה העתידית, והלכנו אחורה כמידת היכולת, לאור התקדים שהיה עם עסקים גדולים מאוד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש אנשים בזום שמחכים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עסק סגור, יש לו עדיין הוצאות קבועות. אם הוא לא בעל הנכס, הוא צריך לשלם גם שכר דירה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רם בן ברק, תודה. ירון גינדי, בבקשה. << דובר >> ירון גינדי: << דובר >> שלום לכולם, תודה רבה לאוצר על התוכנית החדשה. בתוכנית החדשה יש רק בעיה אחת, בנוגע לעסקים חדשים משנת 2019. החוק הקיים אומר שלוקחים עסקים חדשים משנת 2019, ומשווים את המחזור שלהם מרגע שהם פתחו את העסק ב-2019 לעומת אותה תקופה מקבילה ב-2020, ולזה מוסיפים את המענקים. התוצאה של זה, ואני בטוח ששר האוצר שיושב פה לא התכוון לה, היא שעסקים חדשים שפתחו באוקטובר 2019, למשל, מה ייקחו? ייקחו את המחזור של אוקטובר-נובמבר-דצמבר 2019, וישוו את זה למחזור ב-2020, אבל יוסיפו לזה את כל המענקים שהוא קיבל ב-2019, כולל מרס-אפריל 2019. שר האוצר קבע בתוכנית הגדולה שלו, שגם עסק שנפתח באוקטובר 2019, זכאי לקבל את המענקים של מאי-יוני 2020, למרות שלא היה לו בכלל מחזור במאי-יוני 2019. הוא קיבל מענקים רגילים, אבל הוא לא יזכה לקבל את המענק של הפגיעה הממושכת. שר האוצר, שנמצא פה איתנו, ממש לא התכוון לזה. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. יש התייחסות? << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> אכן, יש מקום לתת מענה למה שהוא מעלה. אנחנו ניתן לזה מענה ונתקן. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> בהשוואת התקופות אין בעיה – תקופת הבסיס ותקופת הזכאות. אם יש שם עיוות, אני לא רואה בעיה להסדיר אותו בפרשנות, ואנחנו בודקים ברגעים אלה. אם צריך, אנחנו ניתן גם הסמכה למנהל בחוק לעשות את ההתאמה כך שלא יהיה עיוות. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זה חייב להיות מנוסח בחוק, לא? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> יכול להיות שאפשר בפרשנות, ואנחנו עושים דברים כאלה כשיש פינה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזוב פרשנויות, אנחנו רוצים בחוק. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> עומד פה מנהל רשות המסים, ולא יהיה עיוות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> את מה שהוא אומר אפשר בפרשנות או שחייבים לחוקק את זה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא מפרש שחייבים רק בחוק. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אז תכתוב שלא יהיה עיוות בחוק. קיבלנו את ההערה הזאת עכשיו, ואני אומר שזאת פינה שניתן לה פתרון. לשבת עכשיו חצי שעה ולחשוב מה לכתוב, בעיניי זה בזבוז זמן של הוועדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש פה יועצים משפטיים. תאמין לי, בחצי דקה הם יעשו את זה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> הפתרון מובטח ומסודר? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> כן, אנחנו אומרים שהפתרון מובטח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ינסחו משהו בהבנה תוך כדי הדיון. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> בעיניי, נכון להשאיר למנהל לעשות את ההתאמות הנדרשות, לעוסקים שלא פתחו ב-2019, ואז ברור שהוא צריך להשוות את המצב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, הם ינסחו את החוק ותעשו את הניסוחים ביניכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני חייב להגיד את זה בפעם הרביעית? אתם לא נותנים לי תשובות, בבקשה, אדוני השר, אדוני המנכ"ל. אני מבקש לבחון ולתת לי עכשיו תשובה. לתת לעסקים מעל 300,000 השתתפות ב-60% ממה שהם קיבלו עד כה, עד 50%. זה לא הרבה כסף. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אני אסביר. זה לא מעט כסף. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל זה אוויר. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אני אסביר. המענק הזה עולה בערך 1.8 מיליארד, והמשמעות של מה שאתה מבקש הוא בערך 10%. זה יכול להגיע גם עד 150 מיליון. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> למה 10%? זה לא בהכרח. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אני אומר שזה יכול להגיע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה הולך למקסימום. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זה לא 10%. מי שמגיע ל-50%, זה לא מוסיף לו כלום. מי שמקבל 50,000, זה לא מוסיף לו כלום, וזה כל הגדולים. דווקא אלה שבממוצע 20%, זה מוסיף לכל אחד עוד כמה אלפי שקלים. נניח, במקום לקבל 20,000, הם יקבלו 20,000 ומשהו. דבר דומה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לוקח את הכול במקום לקחת את הדלתא. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> השר, הוא חישב את זה פה, וזה מגיע ל-140 מיליון. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> מצוין, טוב מאוד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מצוין, כל הכבוד. נרשם. חבר'ה, השר אישר, חבל לכם על הזמן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה סוכם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גיא, תהיה איתי, בבקשה. סוכם לתת לעסקים מעל 300,000, השתתפות ב-60% ממה שקיבלו עד 50,000. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> במקום 50,000, להעלות ל-60. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> קבעו 50% מהמענקים שהם קיבלו, עד 50,000. מיקי אומר, 60% מהמענקים שהם קיבלו. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> כל זה כפוף לכך שנבדוק, שאין בעיה תפעולית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה תפעולי? ערן, אני יכול להיות עובד שלך ברשות המסים? << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> תפעולית, זה אמור לעבוד לטובתנו, לא נגדנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחלה הישג, תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברת הכנסת מיכל, בבקשה. << קריאה >> מיכל וונש (כחול לבן): << קריאה >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני צריכה את הקשב שלך, ואני ממתינה בסבלנות. כבוד השר, אני מגיעה לדיון הזה כיושבת-ראש הוועדה להתמודדות עם סמים ואלכוהול. אנחנו מנסים לקבל תשובה מכבודך, מדוע טרם חתמת על צו מיסוי על סיגריות אלקטרוניות דווקא בעת הזאת. אנחנו יודעים שיותר ויותר אזרחי מדינת ישראל, 8,000 מהם, מתים בשנה מעישון. אנחנו יודעים שבתקופת הקורונה יותר ויותר מעשנים, ואנחנו גם יודעים שהסיגריות האלקטרוניות נמצאות בצורה מתודית ברדיוס של קילומטר מבתי ספר תיכון. הלוואי וזה היה מאוד מצחיק, אבל זה לא מצחיק. ביקשתי, כבוד השר – אני אמתין. כבוד השר, הגשתי שאילתה, והסגן שלך הביע את תמיכתו. אני מבקשת ממשרדך וממך לחתום על צו מיסוי שטרם נחתם. סיגריות אלקטרוניות, כפי שאתה בטח יודע, אינן ממוסות, וזה אומר שעלותן היא כ-30% פחות מכל מוצר אחר. יש תרגום ישיר של בני ובנות הנוער ושל כלל אזרחי מדינת ישראל, דווקא בתקופה הזאת. זה ממש עניין של דחיפות גדולה. זה צו מיסוי שיושב על שולחנך, ומשרד הבריאות כבר תמך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. איריס שטרק, בבקשה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> כבוד השר, יש סיכוי לתשובה בנושא של צו המיסוי? << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אני לא מכיר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא נושא הדיון שעלה עכשיו. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני יודעת שזה לא נושא הדיון, אבל היות ולא יהיו לי עוד הזדמנויות להעלות את הנושא החשוב הזה, כבוד היושב-ראש, והיות ומשרד הבריאות כבר - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> העלית את הנושא, ואני אבקש מלשכת השר שתדברי איתם. איריס שטרק, בזום, בבקשה. << דובר >> איריס שטרק: << דובר >> שלום, ראשית, אדוני השר, תודה רבה לך על הקשב למגזר העסקי, על התוכניות שנעשות, ועל ההשתנות כתוצאה מהקשב למגזר העסקי. לטעמי, זה די מעיד על ההבנה. אני גם רוצה להודות בהזדמנות הזאת לרשות המסים, על הדו-שיח, וגם על הנכונות להקשיב, לשנות דברים תוך כדי תנועה. זה DNA שבדרך כלל לוקח, ועכשיו צריך להיות ב-DNA של אמפתיה ונתינה. אז ראשית, תודה. אני רוצה להזכיר כמה דברים, ולהתייחס אליהם. מנובמבר אין אף מענק לעידוד תעסוקה. אנחנו, המעסיקים, העצמאים והחברות שמניעים את המשק, אין לנו היום שום תמריץ לעודד ולהחזיק את העובדים, למרות כל הקושי שנאבקים. לשכת רואי החשבון באמת רואה ברוחב את המגזר העסקי כולו, מהקטנים ביותר לגדולים, ויש חשיבות אדירה לעודד את המעסיקים. זאת מלחמת קיום היום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איריס, אני חייב להפסיק אותך, כי אני לא רואה שמישהו מהאוצר עם קשב אלייך. אתה איתנו? בסדר, אפשר להמשיך. << דובר >> איריס שטרק: << דובר >> זה הנושא הראשון, עידוד תעסוקה. הדבר השני שעלה פה בוועדה, ניתן מענק שהיה מצוין לספטמבר-אוקטובר – מענק שימור עובדים – שעודד על כל עובד על כל עובד שנשאר מינואר-פברואר. בטעות, המענק הזה יש עליו מע"מ. כל המענקים היו ללא מע"מ, ואני מבקשת לגרוע עוד 15% ומשהו מכל המענקים האלה. זה בהחלט נזק, ואני בטוחה שזו לא הייתה כוונת המחוקק. אני חושבת שראוי שתהיה התייחסות, זה עלה בדיון הקודם של הוועדה. לגבי התוכנית עצמה, אני רוצה לומר כמה דברים. החלוקה של המענק בנושא של מספר התקופות, גם אם עסק היה זכאי לשלוש תקופות בלבד, מחלקים את זה בחמש או בארבע תקופות. אין בזה היגיון בממוצע. אם עסק היה זכאי במשך שלושה חודשים, הרי לא עושים ממוצע של הירידה במחזור. יכול להיות שהייתה ירידה גדולה, ובחודש אחד פחות. אין ראייה שנתית, ולכן צריך לחלק למספר תקופות, שלגביהן הייתה זכאות למענק, ולא לחלק לכל פער התקופות שבגינן ניתן מענק. זה יוצר עיוות מאוד גדול. הערה נוספת, עוסקים פטורים, הם עוסקים שאנחנו רוצים גם לעודד מאוד. אלה עוסקים מאוד קטנים. בהתחלה הייתה הצעה לגבי ירידה של 20%, וזה עלה ל-25%. אני בהחלט חושבת שצריך לעודד אותם. עסק קטן כזה, שהוא עד 100,000 שקל, ונפגע ב-20%, זה מאוד קריטי. הערה נוספת, המענק עד 300,000 הוא מענק מדורג. אני חושבת שכדי שרשות המסים תעבוד מהר – אדוני השר, אני קוראת לך לתמרץ בכוח אדם בנושא המענקים, כי שמענו כאן על הבעיה עם הטיפול. אנשים עושים שם עבודה יום ולילה, ולצערי הם לא מסוגלים להתמודד עם המסה ועם הדברים. לכן, אני קוראת לתגבר בחודשים האלה, כדי לתת מענה הרבה יותר מהיר ממה שנקבע בחוק. המענק עד 300,000 שקל, בגלל שהוא מדורג, הוא מסורבל הרבה יותר והוא קשה. אני מציעה להגיד לכל מי שהייתה לו ירידה מעל 25%, למצות את הסכום ולתת, כדי שרשות המסים תעבוד מהר. אני רוצה עוד לומר שיש לנו הרבה תלות גם בשימור עובדים וגם בארנונה, בקבלת החלטות לגבי המענקים. גם לוח הזמנים לגבי המענקים חייב להיות הרבה יותר מהיר, כי פשוט עסקים לא שורדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איריס, תודה. << דובר_המשך >> איריס שטרק: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> התייחסות של האוצר, בבקשה. << דובר >> הראל שליסל: << דובר >> קודם כול, לגבי המענק של עסקים עד 300,000. הרציונל היה להגיד שמי שנפגע יותר, יקבל יותר. מה שאת מציעה פה עכשיו, זה פשוט לתת לכולם הרבה. אנחנו מנסים לגעת במי שנפגע יותר, ולתת לו יותר, ומי שנפגע 40%, לתת לו סכום מסוים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למרות שזה מסרבל לכם. << דובר_המשך >> הראל שליסל: << דובר_המשך >> הלכנו לצעד מקל. בעצם השווינו בין מחזורים של 0 עד 100, 100 עד 200 ו-200 עד 300. דווקא כדי להקל, כולם מקבלים את אותו מענק, כתלות בהיקף הפגיעה. החשיבות של הקשר להיקף הפגיעה מהותית, ואי-אפשר לוותר עליה. דיברת על זה שאפשר להסתכל רק על פגיעה של חודש מסוים. זה גם לא נכון, כי יכול להיות עסק שנפגע רק בחודש אחד, וחודש אחריו התאושש. הרציונל במענק הזה הוא להסתכל על פגיעה ממושכת, על פגיעה במשך שנה שלמה או לתקופות ממושכות, ולא לחודש אחד. << קריאה >> איריס שטרק: << קריאה >> אבל אתה לא נותן לי מענקים על כל הירידה השנתית; אתה נותן מענקים בגין חודשים ספציפיים. ואם אתה לא ממצה את זה רק על אותם חודשים שנתת, יצרת פה עיוות. אתה לא נותן מענקים בכל חודשיים, לפי מצטבר. אתה נותן אותם לפי אותם חודשיים בפני עצמם. לכן, המיצוע צריך להיות רק על החודשים שבהם הייתה זכאות למענק. << דובר_המשך >> הראל שליסל: << דובר_המשך >> אבל אם אני אמצה רק על החודשים שנתתי, אני יכול באופן אבסורדי לתת דווקא לעסק שפתאום נפגע באופן חד-פעמי, נניח, ב-40%, ואחר כך חזר לסורו. הוא יקבל יותר מעסק שנפגע 30% באופן ממושך. זה לא הגיוני, וזה מה שעלול לקרות עם המודל שאת מציעה. << קריאה >> איריס שטרק: << קריאה >> לא, זה לא נכון. אם נתת 5,000 שקל, נניח, שלוש פעמים בחודשים שהיו, עכשיו תחלק את הסכום הזה על פני חמש תקופות או ארבע תקופות. זה מצב שבו אתה פשוט מוריד את הממוצע בלי התייחסות לתקופה שבה הוא היה זכאי למענק. << דובר_המשך >> הראל שליסל: << דובר_המשך >> במודל שאת מציעה, אם עסק נפגע חד-פעמית או לצורך המענק, נפגע ב-40%, הוא יקבל יותר מעסק שנפגע כל השנה ב-35%. זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה עם המע"מ ושימור עובדים? << קריאה >> איריס שטרק: << קריאה >> זה המענק היחיד שבטעות, לדעתי, לגביו לא פטרו ממע"מ. זה אותו מענק שימור עובדים, שהייתי רוצה שיימשך כדי לעודד עסקים בספטמבר-אוקטובר. המענק הזה חייב במע"מ, ואני רוצה להאמין שזאת טעות. זאת אומרת, מתוך הסכום יילקחו 15% למע"מ. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> זה עלה בדיון קודם. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אני אבדוק את זה, אני לא מכיר את הסוגיה. פעם ראשונה שאני שומע על זה. אני אבדוק. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> היא מסבירה. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אני אבדוק ואחזיר תשובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא בחקיקה, אבל זאת הסכמה שלכם. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> זה חייב להיות בחקיקה בכל מקרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא חושב שזה צריך להיות בחקיקה. << קריאה >> איריס שטרק: << קריאה >> זה היה בהחלטת ממשלה, לדעתי. אני חוזרת ואומרת שהתשובה שניתנה לי קודם, לפי כל חישוב ממוצע, רק פוגעת בעסקים. עסקים שקיבלו מענקים בחלק מהתקופות, הממוצע צריך להיות לגבי אותו חלק, כי גם המענק ניתן רק לגבי אותו חלק. תעשו ניסויים מספריים ותראו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא צודקת, החישוב נכון. היא צודקת במאה אחוזים. << דובר >> הראל שליסל: << דובר >> תחשוב על עסק שנפגע פעם אחת ב-40%, ובשאר הפעמים הוא חזר לתפקוד מלא. אם תחשב לו רק על הפעם ההיא, הוא יקבל עכשיו מענק - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא לא מדברת רק על פעם אחת. היא אומרת שאם זה שלוש, תחלק את זה בשלוש. איריס, נכון? << קריאה >> איריס שטרק: << קריאה >> כן. אני מדברת רק על תקופות הזכאות. הייתי זכאית לשתי תקופות, קיבלתי סכום אחד בכל תקופה ואני אומרת שאת הסכום הממוצע הזה לחלק על פני התקופה שאני זכאית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איריס, תודה. << דובר_המשך >> הראל שליסל: << דובר_המשך >> איזה עסק נפגע יותר, לדעתך? עסק שנפגע 35% על פני תשעה חודשים, או עסק שפעם אחת נפגע ב-50%, ואחר כך לפעילות מלאה? לשיטתה, העסק השני יקבל יותר, וזה לא הגיוני. זה יוצר עיוות. << קריאה >> איריס שטרק: << קריאה >> אתה לא נותן מענקים לפי ממוצע שנתי. לא פעלת ככה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא מסכים עם החישוב שלך. זה לא נכון. << דובר_המשך >> הראל שליסל: << דובר_המשך >> עסק אחד נפגע כמעט כל השנה ב-30%, אז הוא הפסיד 30% על המחזור על פני שנה שלמה. לעומתו, עסק שכל השנה היה בסדר, נניח, ופתאום ירד ב-60% פעם אחת וחזר בחזרה. לכאורה, הוא יקבל עכשיו מענק יותר גבוה מעסק שכספית נפגע הרבה יותר ממנו. זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא נכון. הלאה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, זה סביר שעסק יקבל לפי הממוצע של תשעה חודשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מה שאיריס אומרת. << דובר_המשך >> הראל שליסל: << דובר_המשך >> לא. היא אומרת שאם תהיה פעם אחת, תן לו את הכול. זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תקבע את הממוצע על פי החלוקה של המענקים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הרי פה זה מענק מיוחד לפגיעה מתמשכת. פגיעה מסוימת באה בחשבון בשקלול של המענק. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> לגבי המע"מ. התקנות קובעות היום בתקנה 3, שתמריץ שניתן למעסיק לפי החלטת ממשלה, שהינו בגדר השתתפות בהעסקת עובדים ובהכשרתם, פטור ממע"מ. נבחן את זה ביחד עם החטיבה המקצועית ונוציא הודעה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם מסכימים שזה צריך להיות פטור ממע"מ. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אם לא, נביא תיקון בתקנות, אבל יכול להיות שלא צריך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לפני שאנחנו ממשיכים, חנן ארליך איתנו בשביל לשמוע על ה-100 מיליון של העמותות. << דובר >> חנן ארליך: << דובר >> שלום, דובר קודם כאילו הועבר אלינו נוהל מתוקן שעוסק ב-100 מיליון למוסדות ציבור. אני רוצה לדייק, הוא לא הועבר אלינו עדיין. הוא נמצא עדיין במשרד האוצר, וקיבלתי הודעה שהוא עתיד להיות מועבר אלינו בזמן הקרוב. הועברו המבחנים, מתוקנים, לא הועבר הנוהל וגם לא הועברו כלל הערות הציבור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כנראה בגלל שבדואר עדיין לא עובדים. תודה רבה. משרד האוצר, תמיר, קודם נתת פה הצהרה. בסופו של דבר, העמותות עוזרות לאותם חלשים, והן נפגעות הכי הרבה. אנחנו עדיין נמצאים בסחבת הזאת. כשזה יגיע אליכם, להערכתך תוך כמה זמן תוציאו את זה? << דובר_המשך >> חנן ארליך: << דובר_המשך >> יומיים-שלושה, אם לא יהיו עיכובים מיוחדים. ברשותך, לגבי הסיוע לתיירות, שאושר בזמנו. יש גם גופי תיירות שהם לא גופים עסקיים רגילים, מלונאיים, אלא מוסדות ציבור ספורים. גם לגביהם צריך לעשות תיקון בנוהל, וחשוב מאוד שמשרד האוצר יגבש תיקון בנוהל, שמתייחס גם אליהם, אחרת יהיה להם קושי רב בהגשת בקשות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, אנשי האוצר רואים את זה. תודה רבה, חנן. אנחנו רוצים להמשיך. אני רוצה שתדעו שעצמאי שמקבל חל"ת, אם בסוף השנה יראו שהעצמאי שלו עלה יותר ממה שהוא אמור היה לקבל, הוא אמור להחזיר כסף. כלומר, לא יכול להיות שאדם יהיה גם עצמאי וגם בחל"ת, למרות שיכול להיות דבר כזה. אני חושב שזה דבר שצריך לתקן. לא יכול להיות שבסוף שנה תגידו לאדם שיצא לחל"ת בגלל הקורונה, שהוא הרוויח יותר כעצמאי, והוא יצטרך להחזיר. אתה מכיר את זה? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זאת פנייה שקיבלנו, ואם תרצה, אני אעביר לך אותה. לא יכול להיות שאדם שיצא לחל"ת בגלל מצב הקורונה, יצטרך להחזיר את הכסף הזה. בנושא המשפחתונים, ביקשנו שיהיה מענק סיוע לאותן בעלות משפחתונים. אני חושב שגם הן נפגעו ומגיע להן. יש משפחתונים חדשים שנפתחו ב-2020, וזה כמו עסק חדש. צריך לדעת מה אנחנו עושים איתם, כי בסופו של דבר לא באו אליהם ילדים. איך אנחנו מטפלים בנושא שלהם? בעלות משפחתונים שמגישות דוחות, מבקשים מהן דוחות של שנתיים. הרי הן לא צריכות בכלל דוחות, כי ברגע שהן מוכרות במשרד הרווחה, הן לא עוסק פטור ולא נותנים להן להיות עצמאיות. גיא, נראה לי שאתה יכול לענות לי על זה וצריך לפתור את הבעיה הזאת. הייתי רוצה לתת סיוע לבעלות משפחתונים, שזה מענק סוציאלי ולקבל תשובה בנושא של המשפחתונים שנפתחו ב-2020. דבר נוסף הוא לגבי חופשת לידה של עוסקת עצמאית. אם היא הייתה עצמאית ב-2020 וילדה, היא תקבל על פי הלידה שלה, ולא על פי מה שהיא הייתה ב-2019. התיקון שעשינו היה לגבי עובדות שכירות, אבל אלה שיש להן עוסק פטור, הייתי רוצה לדעת אם זה מתייחס גם להן, כשהן מביאות את הדוחות של 2019. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אפשר להמשיך בהקראה, ונחכה לתשובה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רק דבר אחד, ברשותך. אם אתה זוכר, הסעיף שכמעט אישרנו בחוק של הארכת מועדים, היה בנושא הבנק החברתי, שנותן הלוואות לאלה שהבנקים לא נותנים להם – משפחות ועסקים שנמצאים בקשיים. אדוני השר, הזכירו אותך כמי שמתלבט לגבי זה, ולכן לא הכנסנו את זה בחוק הקודם. הבנק החברתי הוא מלכ"ר, אבל היום החוק באופן טכני לא מאפשר לו להיות. בנושא של המע"מ, בבנק ישראל אמרו שאין להם התנגדות לתיקון הזה, ואמרו שאתם צריכים עוד לחשוב על זה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> היה לך הישג יפה עם הפריים, גיבינו ותמכנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אומר השר שאי אפשר לתת לך שני הישגים באותו עניין. עזוב. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, הפריים זה מאבק ארוך שנים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מעלה את זה, אבל זה לא ייכנס לחוק. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אתה לא מצפה שזה ייכנס לחוק, אתה מעלה באופן עקרוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מצפה שכן. זה תיקון קטן, טכני. אין בזה עלות תקציבית. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אי-אפשר להכניס לחוק דבר כזה. אני מוכן לקיים דיון בנושא בשבוע הבא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא נושא של מס רכישה, שאפשר להעלות ככה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אפשר לקיים דיון ולנסות לקדם את זה, אבל לא בחוק. נקיים דיון על זה בשבוע הבא, תביא את כל הנימוקים, ונראה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ביקשתי את זכות הדיבור, כי זה בדיוק הסעיף שדיברתי עליו בתחילת הדיון. סעיף 14ב, אם אני מבין נכון, מדובר בו על זכות המענק, על הפגיעה הממושכת, אבל יש פה עוד איזה סוג של תנאי. אומרים שאם הוא כלול, הוא זכאי, אבל הרווח בין 2019 ל-2020 קטן מסכום המענק, ילכו לפי המינימום, לפי ההפרש בין 2019 ל-2020, ולא לפי הסכום שאמור להגיע אליו. אני חושב שזה דבר מיותר, ואנחנו צריכים ללכת לקראת בעל עסק שזכאי. ללכת לפי המספרים שאתם קבעתם, ולא לפי ההפרש בין 2019 ל-2020, שאמור להיות קטן יותר. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> אני אגיד כבר שלרשות המסים ממילא יש בעיה להפעיל את הסעיף בנוסחו הקיים. יש בעיה תפעולית ליישם אותו. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> מצוין, אז הוא פותר גם את הבעיה - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זאת פעם ראשונה שאתה עונה לי ככה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אין בעיה, על חשבון הבית. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אני אגיד מה מטרת הסעיף, שמונח לפניכם. המטרה הייתה לצמצם פגיעה בשוויון. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אופיר, רגע, אתה מוותר על ה-2 מ-4, מ-5. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> יש בעיה ליישם אותו. המטרה הייתה לצמצם פגיעה בשוויון, וזה אותו רציונל בדיוק של 14א, של אותה מגבלה, לתת לעוסק את מה שהיה לו ב-2019 ולא יותר. במקרה שמחזור עסקאות של עוסק גדול ב-2019 בשקל אחד, על מה שהוא קיבל ב-2020 יחד עם המענקים, אז לא לתת לו יותר משקל. כלומר, להביא אותו למצב של עד 2019 ולא יותר. לרשות המסים יש בעיה ליישם את הסעיף בנוסח הקיים שלו, וזה אותו רציונל בדיוק כמו הסעיף הקודם. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אפשר להחליט שלוקחים את המענק הנוסף שנותנים, מוסיפים אותו ואומרים: 50% למי שעובר אותו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש את אלה שהם עד 300,000, ולהם יש לך סכום קבוע. << דובר >> שרית פלבר: << דובר >> נכון. אבל אם המענק הנוסף מוביל אותם מעבר למחזור שלהם ב-2019, הבשורה היא שניתן להם 50% מהמענק. ככה אתה גם נותן להם, אבל לא מביא אותם למצב שמצבם טוב יותר ב-2020 מאשר ב-2019. הרעיון הוא להביא את העסקים למצב שבו הם היו כשלא הייתה קורונה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל יש להם תנאי סף ראשון, שאם הם לא נפגעו, הם לא נכנסים לזה כי הם לא עומדים בשלוש. << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> נכון. אבל יכול להיות שמה שיביא את העוסק מעבר ל-2019, זה המענק הנוסף. אנחנו מציעים פתרון לא לשלול לו את זה. אנחנו לא אומרים שמי שיקבל את המענק הנוסף, מצבו יהיה יותר טוב ולכן נשלול לו את המענק. זה לא מה שאנחנו אומרים. אנחנו אומרים שאם המענק הנוסף מביא אותו לכך שמצבו ב-2020 הוא כמו ב-2019, הוא יקבל רק 50% מהמענק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מעל 300,0000 או מתחת לזה? << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> בכלל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל עד 300,000 זה לא לפי 50% אלא לפי החזר המחזור – 3,000, 5,000 ו-9,000. << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> מהסכום פיקס שהוא אמור לקבל, הוא יקבל 50% רק אם הסכום הנוסף מביא אותו מעבר למצבו ב-2019. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כשב-2019 מצבו היה יותר טוב? ערן, מה עשינו בזה? אם ב-2020 הוא קיבל שקל יותר מ-2019 - - - << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אנחנו נוריד את הסעיף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר נמצא בזום ורוצה להגיב. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני ארצה להתייחס לשאלת התמיכות שעלתה קודם לכן. בעניין מה שמוצע כרגע, אי-אפשר להגיע למצב שבסוף מצבו של מי שיש לו קצת פחות מהמחזור, יהיה מצבו טוב יותר מאשר מישהו שהוא מעל המחזור. לכן צריך לתת פה פתרון שמאזן גם בגלל הקושי התפעולי, וגם בגלל הצורך לא להוריד את הכול. הפתרון שמוצע כרגע הוא אותו אחוז של סכום מתוך המענק, למשל 50% מתוך המענק עצמו. זה מוביל למצב שבו, באופן נורמטיבי, בצורה כזאת או אחרת, יושווה המצב של סך כול מקבלי המענקים, בין אם אתה נמצא קצת מעל המחזור ובין אם אתה נמצא קצת מתחת למחזור. לכן, הפתרון שעלה עכשיו הוא פתרון אפשרי. פתרון שאומר: בוא נתעלם מכל מי שנמצא קצת מתחת, ויכול להיות שמצבו יהיה טוב יותר ממי שקצת מעל, הוא פתרון לא טוב גם בהיבט השוויון וגם בהשוואה ביחס לכל העסקים. הפתרון הזה יאזן בין שני הדברים. באשר לעניין התמיכות, אני אגיד במילה שקיבלנו לא מעט הערות שמתייחסות למבחנים ולנוהל שפרסמנו, ואנחנו בוחנים אותן. אנחנו עושים את זה במהירות הנדרשת, ואני מקווה מאוד שנשלים את המהלך בימים הקרובים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> להערכתך, עד סוף השבוע זה יהיה במשרד המשפטים? << דובר_המשך >> אסי מסינג: << דובר_המשך >> בסוף השבוע הזה או בתחילת השבוע הבא. בימים הקרובים, בכפוף לזה שהיו לא מעט הערות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, בנוגע ל-50%. מי שהוכח שיש לו פגיעה, יקבל את המענק לפי מה שהם רשמו, כמו כל בן אדם שנפגע ב-2020. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> הרציונל של מענק הפגיעה הממושכת, כמו כל הרציונל של המענקים, הוא לצמצם עד לאיין את הפגיעה של העסקים בעקבות משבר הקורונה. אם אנחנו מורידים את הסיפה, ועושים השוואה לעומת 2019, שהייתה שנה טובה – היא לא הייתה שנה עם מגפה – אנחנו רוצים להגיע להשוואה, ולא להגיע למצב שבו אנחנו מעשירים גם את ה- - - << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אבל אנחנו שמים הוצאות קבועות. הן נמצאות שם. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> מתחשבים בהוצאות הקבועות. ההשוואה היא לא מחזור פלוס מחזור, אלא מחזור פלוס ההוצאות הקבועות, פלוס מה שהוא קיבל ביחס ל-2019. ככל שהוא מגיע לשוויון ב-2019, לכאורה הוא לא נפגע בעקבות הסיוע שהמדינה נתנה. ככל שהוא פחות מ-2019, ייתנו לו השלמה עד ל-2019 או עד לגובה - - - << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> רגע, זה לא ניתן ליישום; זה לא ניתן ליישום. אי-אפשר ליישם את זה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בוא נדבר במספרים. עסק שמחזורו עד 300,000 שקל ונפגע ב-30%, זכאי ל-3,000 שקל. ב-2020 הוא נפגע ב-100 שקל פחות מ-2019. כמה הוא מקבל? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אם אתה משווה את 2019 ל-2020, ואתה לוקח את 2020 כולל המענקים שהוא קיבל לאורך השנה, אם הוא עובר, הוא לא מקבל כלום. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עשיתי כבר את כל השקלול. ברגע שהוא הגיע לפה וההפרש הוא 100 שקל בין 2019 ל-2020, מה קורה? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> הוא יקבל רק את ההפרש. << דובר >> שרית פלבר: << דובר >> חבר הכנסת כץ, במקרה כזה אתה מוביל אותו למצב שבו מצבו ב-2020 יהיה יותר טוב מ-2019. בחוק הזה אנחנו מוסיפים לו למחזור רק מענק הוצאות קבועות. יש לו גם מענק סוציאלי, שלא בא בחשבון, כך שיכול להיות שמצבו אפילו עוד יותר טוב. יש לנו הצעה אחרת, שזה לא יהיה רק ההפרש, כי לרשות המסים יש קושי לתפעל את זה. ההצעה היא שזה יהיה 50% מסכום המענק שלו הוא זכאי, אם המענק שמוצע כרגע בחוק הזה, מוביל אותו מעבר למחזור של 2019. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז אני חוזר ל-2 מ-4. אני מתעקש שבחוק יהיה 2 מ-4. << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> - - - אלה לא דברים שכרוכים מבחינתנו. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> מה שמופיע כרגע בחוק, רשות המסים לא יודעת לתפעל אותו. כדי שתהיה יכולת תפעולית, נצטרך להקצות כוח אדם וזה אומר שהאנשים האלה לא יראו את הכסף הזה בזמן הקרוב. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> למה אתה אומר את זה עכשיו? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני לא מבין. אתם הבאתם לנו נוסח, שבטח עברתם עליו, ואתם אומרים: הנוסח שהבאנו לכם, אנשים לא יראו את הכסף? אתה מנסה להפיל את זה עלינו? לא הבנתי. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אתה צודק שהובא נוסח, והדבר הזה הוכנס לתוך הנוסח, אבל היכולת התפעולית של זה - - - << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> של מה? של מה? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> של ההפרש. יש קושי רב לבצע את הדבר הזה ויש לו משמעויות. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אני מבין את ההערות הכלליות, אבל במאזן של ההסכמה בוועדה, ואתה גם אומר שאתה לא יכול לתפעל את זה, אז תורידו את זה. זה הכול. << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> אבל מצאנו פתרון אחר. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> שרית, הפתרון שמצאתם אפשרי? << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> להבנתנו כן. זה לא מה שכתוב כרגע. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להבין. הוא אומר שתפעולית אי-אפשר לעשות את זה? << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> את מה שכתוב כאן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, אי-אפשר לשמוע. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אדוני השר, אני מבין. הם מציעים משהו אחר, ועכשיו שואל חבר הכנסת כץ לגבי ההצעה שהוצעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם אתם אומרים שיש בעיה תפעולית לתת להם 100%, איך אין בעיה תפעולית לתת להם 50%? << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> מה שמוצג פה, גם לו יש קושי תפעולי רב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בשביל להגיע ל-50%, אתה גם צריך לדעת מה ה-100%. מה ההבדל? אנחנו נשאיר את הבקשה שלנו ל-2 מ-4. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ערן, אני חושב שהוויכוח הזה הוא ויכוח תיאורטי, הוא ויכוח על קבוצה ריקה. תנסה. תביאו סימולציה, תעשו דוגמה מספרית, ואני לא חושב שתמצאו מישהו שהייתה לו ירידה של 40% במחזור, והיה זכאי למענק - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. ערן, אנחנו הולכים עכשיו על 2 מ-4. אם תביאו פתרון אחר שיהיה טוב לוועדה, בסדר. תודה רבה. משרד המשפטים, שרית, רצית להתייחס? << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> נכון, יש פה הצעה שהביאה הממשלה, אנחנו, רק אני אומר שהמשמעות של תפעול התהליך הזה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איזה תהליך? << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> המשמעות של מה שכתוב כרגע בהצעה שהובאה, היכולת התפעולית של זה היא בעייתית עד בלתי מתאפשרת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כפי ש-14ב רשום? << דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לכן אמרתי שברגע שאתם לא מוכנים לתת 100%, תשנו את זה איך שנראה לכם, זה לא מפריע לי. אבל אנחנו כן נלך על 2 מ-4 בקריטריונים, מה שעכשיו 3 מ-4. גם בזה יש בעיה תפעולית? << דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סליחה, תודה רבה. גיא, תמשיך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלמה, אנחנו ממשיכים כמו שאופיר רצה ב-2 מ-4. אם רוצים, שייצאו ויסגרו. תודה. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> "14ב. מענק פגיעה ממושכת יהיה בסכומים המפורטים להלן, ובלבד שלעניין עוסק מורשה, סכום המענק האמור לא יהיה גבוה מהסכום שבו עולה מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת, על סכום מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת בתוספת סך כל מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו, ולעניין עוסק פטור – לא יהיה גבוה מהסכום שבו עולה מחזור עסקאותיו בשנת 2019 על סכום מחזור עסקאותיו בשנת 2020 בתוספת סך כל מענקי השתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו:" אנחנו נציג נוסח חלופי, כמו שאמר אופיר, שיודעים ליישם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ערן, הפנייה הועברה אליך ביחס למה שדיברתי. הייתי שמח שתסתכל עליה כי אני רוצה תשובות. תודה. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> הנוסח החלופי יהיה מאוזן גם מבחינת השוויון? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> הנוסח החלופי יהיה מאוזן מבחינת הגשמת העיקרון עם הרישה פה, שקשה ליישם. הוא לא יהיה זהה במאה אחוזים, אבל פחות או יותר. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אני מבין שהוא לא יהיה זהה במאה אחוזים, כי מאה אחוזים משמעותם שעוד פעם נכנסים ללופ של הבעיה התפעולית. העניין הוא שמצד שני, שלא תהיה העשרה מעבר ל-2019 בצורה אולי לא מידתית. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> בסדר גמור. "(1). לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, בסכומים המפורטים להלן, לפי העניין: (א) מענק פגיעה ממושכת בסכום של 3,000 שקלים חדשים – (1) אם הוא עוסק מורשה, שמחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממשוכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת, בסכום אשר אינו עולה על 40% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;" כלומר, ככל שהירידה במחזור העסקאות גדולה יותר לאוכלוסייה הזאת, כך גובה המענק גדול יותר. "(2) אם הוא עוסק פטור שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019, בסכום אשר אינו עולה על 40% ממחזור עסקאותיו בשנת 2019; (ב) מענק פגיעה ממושכת בסכום של 5,000 שקלים חדשים – (1) אם הוא עוסק מורשה, שמחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת, בסכום העולה על 40% ואינו עולה על 60% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת; (2) אם הוא עוסק פטור שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019, בסכום אשר עולה על 40% ממחזור עסקאותיו בשנת 2019 ואינו עולה על 60% מהמחזור האמור; (ג) מענק פגיעה ממושכת בסכום של 9,000 שקלים חדשים – (1) אם הוא עוסק מורשה, שמחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת, בסכום העולה על 60% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת; (2) אם הוא עוסק פטור שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019, בסכום אשר עולה על 60% ממחזור עסקאותיו בשנת 2019;" עד כאן עוסקים שמחזור עסקאותיהם מתחת ל-300,000. "(2) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 עולה על 300,000 שקלים חדשים – הגבוה מבין סכומים אלה: (א) 9,000 שקלים חדשים; (ב) מחצית מסך כל מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות שקיבל, מחולקים ב-5, ואם מחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 עולה על 20 מיליון שקלים חדשים, מחולקים ב-4, ובלבד שסכום כאמור לא יעלה על 50,000 שקלים חדשים." יש פה תקרה של 50,000 שקלים ורצפה של 9,000 שקלים. באמצע יש לנו את הסך הכול מחולק ל-5. "(3) לעוסק שהתקיים לגביו האמור בסעיף 10(א) –" אלה עוסקים שפתחו בינואר-פברואר 2020. "(א) אם הוא עוסק מורשה – 4,000 שקלים חדשים. (ב) אם הוא עוסק פטור – 3,000 שקלים חדשים." << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אנחנו רוצים ממנו כדי שהוא יקבל את המענק? מה צריך להיות לו? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> שיגיש בקשה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה הוא צריך להראות? איזה מחזור? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אם הוא מעל 300,000, מספיק שהוא קיבל שלושה מענקים. אם הוא מתחת ל-300,000, ירידה של 25%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה צריך את הירידה הזאת? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> כדי להראות שיש לו פגיעה נמשכת, ממרס עד דצמבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואם לא היה לו כלום? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אתה צריך להראות שנפגעת בקורונה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא פתח ונתנו לו 4,000 שקל. הוא הגיע לשנה הזאת עכשיו, כשאנחנו יודעים היו סגרים. לא הלך לו, ואין לו איך להוכיח לך שיש לו ירידה. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> כל הרציונל שעובר כחוט השני במענקים האלה, הוא פגיעה, קשר לקורונה וירידה במחזור עסקאות. צריכים לראות שבתקופת הקורונה הייתה לך פחות פעילות ממהלך העסקים הרגיל שלך לפני הקורונה. זה הבסיס לכל הדבר. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אם אני מבין נכון, אתם אומרים שלגבי הקיימים, מרגע שהם יראו ירידה של 25%, הם נחשבים כנפגעים בלי צורך בשלוש לפחות, כי ה-25% שריינו להם את הזכאות. לגבי החדשים, בגלל נקודת הייחוס החלקית שלהם, שהיא רק ביחס לינואר-פברואר, אתם רוצים לראות שהם היו זכאים, כרגע לפחות, לשניים או שלושה מענקים. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> נכון. בעיניים שלנו, 25% והשלושה מענקים הם פתרונות שיש ביניהם פחות או יותר סימטריה. תפעולית הם שונים לאוכלוסייה הזאת ולאוכלוסייה אחרת, ואנחנו לא רואים הרבה הבדל. נוח ופשוט להפעיל את שלושת המענקים לעוסקים שפתחו בינואר-פברואר 2020. אין טעם להתחיל להתעסק עם 25% לעוסקים האלה. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> כי אין כאן נקודת ייחוס אמיתית. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> נכון, נכון. אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, למה אתם לא מסתכלים על אנשים שפתחו בינואר-פברואר? אם אדם פתח עסק לבד, אני מבין, אבל אם הוא קנה זכיינות של קפה-קפה, למשל, מאדם שיש לו כבר מחזוריות והוא גם שילם על המותג הזה, למה אתה לא אומר לו: אני מסתכל עליך כעל עסק ממשיך בשביל הפיצוי? << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אני לא מכיר את הפינות האלה. יש לנו עסק שפתח בינואר-פברואר 2020 - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני שואל על עסק שפתח בינואר-פברואר, וקנה זכיינות של קפה-קפה. הוא ממשיך. הרי אותו אחד לא יתבע אתכם. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אין לזה סוף. יש אחד שלקח הלוואה, יש אחד שעשה תוכנית - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם טוענים תמיד שאין לכם איך לבדוק את זה. פה יש לכם איך לבדוק את זה. לכן, זה לא בא ממקום שאין לכם איך לבדוק את זה, אלא מפחות רצון לעזור. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> פחות רצון לעזור? לא. אין אחד שרוצה פחות לעזור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אני יכול לתת לו 2,000 שקל לעומת מה שהוא משלם - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אולי הכוונה, אם הוא יכול להביא את הדוחות - - - << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> את כל המקרים הנקודתיים נברר בשמחה עם האנשים שלנו, אבל פה יש הסדרים כלליים. כל הפתרונות הכלליים להוצאות קבועות. אם יש פינות, מישהו שהתחיל, נמשך – נשיב על זה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ינון, לגבי רשות המסים. יש כאלה ששילמו, או שהיה עיכוב בתשלום המע"מ שלהם, ואז יש ריביות שמצטברות. הריביות והעיכוב הם בגלל הקורונה והמצוקה. האם אפשר לבטל את הריביות על העיכוב בתשלומי המע"מ? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בסמכות רשות המסים לבטל את הקנס בלבד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לכן אני מעלה את זה בוועדת הכספים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מנהל רשות המסים רשאי, בתנאים כאלה ואחרים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ינון, אתה מקשיב למה שאני אומר? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני אמרתי לך לדבר במקומי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוקיי. הנושא השני שהעלינו כאן – מיקי, אתה זוכר? – זה פסילת ספרים לעסקים קטנים בשנת 2019. כל מי שהספרים שלו נפסלו, לא קיבל מענקי קורונה לאורך כל שנת 2020, והבטחתם פתרון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היה פתרון, אתה פשוט היית בחוץ. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> ביטלנו את התנאי הזה ממענקי ינואר ואילך; הוצאנו את התנאי של פסילת ספרים מהמענק. אני אגיד שזה ייבדק, כמובן, לגופו. אם לא יודעים להראות ירידת מחזורים בנזקי קורונה, הוא לא יהיה זכאי למענק, אבל את תנאי הסף הטכני של פסילת ספרים הוצאנו מינואר והלאה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחמד, דוח מנהלים. למנהל רשות המסים ניתנה הסמכות לבחון כל דבר לגופו של עניין, ובמידה שמישהו נפסלו לו הספרים ושילם את הקנס, כי מצאו עוד משהו, אוטומטית יוכל לקבל את המענק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השאלה האחרונה היא טכנית, ואני בטוח שיש לך תשובה. מי שעבד ביום הבחירות, האם הוא יקבל דמי אבטלה באותו חודש? הוא לא עובד, אבל ביום הבחירות הוא עבד. << דובר >> אסף וסרצוג: << דובר >> יש כבר היום מנגנון בחוק דמי אבטלה, שמאפשר לכולם לעבוד. מי שבאבטלה יכול לעבוד באופן יומי, ואז זה מקוזז לו מדמי האבטלה שהוא מקבל באותו יום, או שהוא יכול לדחות את אותו מועד - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אתה טועה. מכיוון שאני מנהל יום הבחירות, מי שמקבל את הכסף עבור עבודה בתוך הקלפי, מורידים לו 25% אוטומטית. אין לנו מה להגיד על העניין הזה. הכסף שהמדינה מעבירה למפלגה הוא בצ'ק אחד. המפלגה צריכה לשלם את זה. << דובר_המשך >> אסף וסרצוג: << דובר_המשך >> אני לא נכנס לפירוט הזה. אני רק אומר שאדם שרוצה לעבוד יום אחד, לא משנה אם זה בבחירות או בכל דבר אחר, יש היום מנגנון בחוק שמאפשר לו – או שזה מקוזז לו מדמי האבטלה, או שהוא יכול לדחות. הוא יכול לעבוד בכל יום, ולדחות לסוף התקופה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא עניתם בקשר לעיכוב בתשלומי מע"מ וריביות. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> בתקופת הקורונה, אנחנו נותנים מענה ואני חושב שהמענה הוא טוב. אי-אפשר להיכנס עכשיו לתוך החוק ולגעת בדבר הזה. תזכרו, שמה שמאפשר את תשלום המענקים האלה, הוא כי יש הכנסות ממסים. אנחנו נותנים מענה פרטני, וכשבא בעל עסק ואומר: יש לי פגיעה בגלל הקורונה – אגב, יכול להיות שבפגיעה שלו האישית, לא מתאים לו פתרון כזה או אחר, אלא מתאימה לו חליפה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ערן, לא הקשבת לחבר הכנסת טיבי. לי יש עסק והכול בסדר. ראיתי שצריך לשלם מע"מ, אבל הייתי לחוץ. לקחתי את הכסף ונתתי לספקים. קיבלתי קנס וריבית. עכשיו תענה. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> גם בעניין של הקנס וגם בעניין של הריבית, ככל שאותו אדם שנקלע לבעיה ובא לרשות המסים, רוצה פריסה וכולי, אנחנו מתנהלים מולו. גם בקנסות וגם בריבית יש שיקול דעת גם לפקיד השומה וגם לסמנכ"ל לגבייה. זה עובד, ועובד טוב. אני אומר שמשהו שעובד טוב, לא צריך לקלקל אותו. זה עובד, באים, מקבלים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הרושם הוא ששיקול הדעת לא מספיק. << דובר >> ערן יעקב: << דובר >> חבר הכנסת טיבי, דווקא בעניין הזה מגלים רגישות מאוד מאוד גדולה. ייאמר לזכותם. באמת, לפעמים בעל עסק אומר: אני רוצה 24 תשלומים ולא 2 תשלומים. רואים שיש לו בעיה - - - << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אתם מטילים עליהם קנסות. << דובר_המשך >> ערן יעקב: << דובר_המשך >> אנחנו מטילים קנסות בעיקר על אנשים שלא משלמים באופן רציף, אנשים שלא משלמים מסים. אם לא יהיו קנסות ולא כלום, למה שישלמו מסים? מי ישלם מסים? גם ככה אנחנו ביכולת ציות מוגבלת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, ערן. גיא, תמשיך. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> "14ג. (א) תביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת תוגש בתוך 90 ימים מיום י"ב בשבט התשפ"א, 25 בינואר 2021. המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת התביעה לתקופה אחת שלא תעלה על 30 שימים אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה בטופס מקוון החל ממועד זה." << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אתם ערוכים תפעולית רק מה-25 בינואר. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> נכון. ממילא, נתוני מע"מ לתקופה של נובמבר-דצמבר לא מגיעים עד הזמן הזה. מכיוון שאנחנו מסתכלים על נתוני נובמבר-דצמבר, הם מגיעים רק בסביבות 20-15 בינואר. "(ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; קביעת המנהל על הארכה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים." << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אלה התביעות של הזכאים. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> כן. "(ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש בטופס מקוון שקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת המענק ולשם תשלום המענק לפי הוראות סימן זה. 14ד. (א) המנהל יקבע את זכאותו של העוסק למענק בשל פגיעה ממושכת וכן את סכום המענק וישלם את סכום המענק בתוך 14 ימים ממועד הגשת התביעה כאמור בסעיף 14ג, או ביום ג' באדר התשפ"א (15 בפברואר 2021), לפי המאוחר." אני מקווה שהחוק יפורסם ללא עיכובים, כדי שהתאריך הזה יהיה רלוונטי. "(ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את תביעתו כאמור בסעיף קטן (א), אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. סימן ג': כללי. 8. תיקון סעיף 20. בסעיף 20(א)(1) לחוק העיקרי, אחרי "מענק" יבוא "הניתן לפי פרק זה"." << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> זה בעצם הסעיף של ההשגה והערעור. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> נכון. השגה וערעור יחולו בשינויים המחויבים גם על המענק החדש. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אם אדם הגיש בקשה למענק, גם למענק הזה וגם למענק אחר, ומענק שלישי נמצא בהליך של השגה וערעור, לא יהיה מצב של לפסוסים בזמנים, כך שהוא יאבד את הזכות של אחד מהם? כל עוד הוא הגיש בקשה, או כל עוד בקשה נמצאת בהשגה ובערעור, הוא נמצא בעצם על הגלגל. אם הוא לא קיבל והוא מבקש, זה יכול להיכנס גם מבחינת הזכות שלו או גובה הזכות שלו לגבי המענק החד פעמי. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אם אנחנו נחליט שהוא לא זכאי למענק הוצאות קבועות ובית משפט יחליט בעתיד שכן, אנחנו נתחשב בזה. "9. הוספת סעיף 24א. אחרי סעיף 24 לחוק העיקרי יבוא: 24א. תנאי לקביעת תקופת זכאות. השר לא יקבע בצו את התקופה המפורטת בפסקה (7) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7, כתקופה שיינתן לגביה מענק לפי פרק זה אלא אם כן ההוצאה הכרוכה בקביעת התקופה כאמור נכללת במסגרת מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, בשנת 2021, לפי פסקת משנה (ה)(1) של סעיף 3ב(א)(1) לחוק יסוד: משק המדינה, כנוסחה בסעיף 2 לחוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021), ואם התקבל חוק תקציב שנתי לשנת 2021 – ההוצאה האמורה נכללת במסגרת חוק התקציב השנתי האמור." << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> שרית, מה זה אומר? << דובר >> שרית פלבר: << דובר >> זה אומר שאת התקופה האחרונה שאותה מכניסים לתוקף באמצעות צו, יכניסו לתוקף כשיהיה לה מקור תקציבי; אם בתקציב, ואם דרך התוכנית, מה שנקרא קופסאות. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> איזה חשש זה בא לפתור לכם? זה סעיף חריג, יחסית. אתה יוצא מתוך הנחה שהתקופות מתוקצבות, ועדיין לגבי התקופה האחרונה יצרנו כאן איזשהו חריג, שמתגבר על הכלל של תקופות הזכאות. << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> הוא לא מתגבר. הוא פשוט מציג איזשהו תנאי סף, על מנת שניתן יהיה להתקין את הצו. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אם התנאי מתקיים, הוא מתגבר. איזה חשש זה בא - - - << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> אם התנאי מתקיים, לא תהיה בעיה של התקנת צו. אם יהיה תקציב מדינה - - - << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אין בעיה. תקציב מדינה זה המצב האידיאלי. << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> נמצאת פה שירה מאגף תקציבים, והיא תוכל אולי גם להתייחס. אם יהיה תקציב מדינה, הרי כל מה שעשינו כרגע בקופסאות, ישתלב שם. צריך לראות שיש מקור לתקופה השביעית, לתקופה האחרונה שניתן להכניס תוקף לצו. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> יש איזשהו חשש שבגללו נוצר התנאי הזה? << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> תוכל לחזור על השאלה? << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> הסעיף הזה הוא סעיף קצת חריג. הוא בעצם קובע שחייב להיות מקור תקציבי לגבי התקופה השביעית. עד עכשיו לא היה לנו סעיף כזה, ואני לא זוכר סעיף כזה, לפחות בחקיקות הקורונה. על איזה חשש זה בא לענות? << דובר >> שרית פלבר: << דובר >> היו לנו כאלה סעיפים, כשחוק היסוד עוד לא נכנס לתוקף. << דובר >> שירה עמיאל בן אבא: << דובר >> היו סעיפים מותנים, אבל במקרה הזה – כמו שכולכם זוכרים, ואנחנו מדברים על זה פה הרבה – תוכנית הקורונה, כמו שהיא בנויה כרגע, היא תוכנית שמבוססת על זכאויות. כלומר, אתם קובעים את הזכאות, ואתם קובעים את מסגרת התקציב, וככל שהאומדנים דומים למה שחשבנו מבחינת מי נפגע וכמה נפגע, המסגרת הזאת תספיק. ככל שזה יהיה יותר, היא לא תספיק. לכן, הרעיון פה אומר שהשר יוכל להפשיר את המענקים האלה, ככל שאכן תהיה מסגרת תקציבית. לפי הצפי כרגע, כן אמורה להיות כזאת. אם הסגר הנוסף או סגר אחר שיהיה, יביאו לעלייה מאוד גבוהה בכמות המובטלים, ולצד זה להרבה עסקים שייפגעו באופן משמעותי, ולכן יגישו לקבלת מענקים נוספים והדרישה למענקים תגדל, לא יהיה בתוכנית מקור לכל אלה, ואז יהיה צריך לבוא לכאן, כדי להגדיל את התוכנית כדי שהשר יוכל לעשות את זה. הרעיון הוא לשקף את נושא הזכאויות הזה, באופן שיאפשר הגדלה עתידית, אבל לא יצריך שינויים בגובה התוכנית. כרגע, לפי הצפי הנוכחי ולפי הנתונים שלנו, השר יוכל לממש את האופציה במסגרות הנוכחיות שאישרתם בחוק היסוד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> סיימנו את ההקראה, ואני אסכם שלושה נושאים ששונים מהנוסח. הראשון הוא מענק סוציאלי לינואר-פברואר, לאשר אותו במסגרת החוק. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> יש עוד עניין אחד, ואתמול דיברנו עליו. בחוק של דחיית מועדי מסים, הכניסה הוועדה תיקון לחוק מענק לעידוד תעסוקה, לגבי התחשבות בהגשת בקשה למענק של שימור עובדים. ניסינו לתאם נוסח, והנוסח שהגיע אלינו בסוף ממשרד האוצר, הגיע קצת באיחור. לכן, הכנסת הצביעה על נוסח קצת אחר, ואנחנו רוצים לתקן את הנוסח, שלא תיפול שגגה תחת ידינו. זה נוסח שתואם גם עם משרד האוצר, כך שיהיה ברור שאפשר לקזז בין המענקים. אני אקריא את הנוסח. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> זה מתואם גם עם האוצר? << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> כן, זה מתואם גם עם טלי. עדכנתי אותה. שרית גם יודעת על זה. זה מתקן את סעיף 4ג לחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020. מחליפים את סעיף קטן (ג), וזה יהיה הנוסח שלו: "שולם למעסיק מענק לפי חוק זה בעבור חודש ספטמבר 2020 ובעבור חודש אוקטובר 2020, או בעבור שניהם, ונקבע שמעסיק זכאי למענק אחר בגין עובדיו בעבור אחד מהחודשים האמורים, או שניהם, יהיה זכאי המעסיק למענק ובלבד שיקוזז סכום המענק לפי חוק זה, מסכום המענק האחר". גם שימור עובדים מקביל לאותם חודשים, ולכן מעניקים אפשרות לקזז בין המענקים ולא לשלול אפשרות להגיש את הבקשה למענק לשימור עובדים. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> אוקיי. אני אחזור לשלושת הנושאים שנשנה בנוסח. הראשון הוא מענק סוציאלי לינואר-פברואר, לאשר בחוק. הדבר השני הוא לעוסקים שפתחו בשנת 2019, אחרי 1 במרס. המנהל יוסמך לקבוע כי סכום המענקים שיובא בחשבון להגבלות בסעיף 14א ו-14ב, יהיה שונה, ללא עיוותים ביחס לעוסקים שפתחו לפני 1 במרס 2019. את הנוסח המדויק אני אתאם איתך. הנושא השלישי הוא סעיף 14ב, הפתרון שאנחנו יודעים ליישם והסתמן בהסכמה עם כל הגורמים, הוא שעוסק שהמענקים והמחזורים שלו בשנת 2020 לא עולים על 100% ממחזור 2019, אבל כן עולים על 90% כלומר הם בין 90% ל-100%, מקבל חצי מהמענק. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אני זוכר שהיו עוד דברים שהוועדה ביקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ברגע שזה המצב, והם לא מורידים את זה - - - ביקשנו שבתנאי הסף זה יהיה 2 מ-4 ולא 2 מ-5. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אני רוצה להתייחס. שמעתי את הדיון וחודדו כאן דברים. יש כאן בעצם שתי בקשות, האחת, לא לשים את הסעיף שמשווה בין 2019 ל-2020 וכולי עם המגבלה, ואני מבין גם את ההערות המשפטיות. כתוצאה מזה עשינו - - - יש גם בקשה להוריד את התנאי לשני מענקים במקום שלושה וכולי. מה שנראה לי כדבר נכון, לאור הדברים החדים של מנהל רשות המסים והעניין שלי שהתוכנית תצא לפועל, מאחר ויש חשש כבד שהסעיף הזה – לפי דברי מנהל רשות המסים – ימנע את ביצוע התוכנית, לא יאפשר אותה, זה גובר על כל דבר, כולל פרשנות משפטית. עמדתי היא להוריד את הסעיף הזה. פשוט להוריד אותו ולא להתחיל לשחק עם האחוזים. כשרשות המסים תתחיל לבדוק כל אחד, ולהשוות מה היה לו, מה יהיה וכולי, זה פשוט גומר את התוכנית ולא מאפשר לבצע מהר. הנושא של קושי – זה לא קושי, אלא ודאות באי-יכולת לבצע תפעולית, זה דבר שמוריד את הסעיף. מצד שני, אני פונה אליך, אופיר, להוריד את הנושא של 2 מ-4. נבנתה כאן איזושהי מסגרת שאנחנו מנסים ללכת איתה. נכון, יש שיקול דעת של הוועדה. צריך להוריד את הסעיף בגלל הקושי התפעולי – לא קושי, אלא אמירה מוחלטת שהוא לא יכול לבצע את זה. אנחנו לא מוכנים לעשות תוכנית - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם הוא לא יכול לבצע, מה הועילו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גיא, בין 90% ל-100% שאתה הצעת, זה דבר שניתן ליישום? << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> - - - לעשות תוכנית, ואני אחראי. היו כבר תוכניות כאלה בעבר, שהיו יפות על הנייר. לכן, הדברים ברורים. אני מבין את הרצון ליצור שוויון וכולי, ואני לא מקל ראש בדברים, אבל בסוף זה עומד במאזן – בין יכולת לעשות לבין אי יכולת. אנחנו חייבים לעצור. כל הוועדה מתכנסת, כולם מתעלמים מכל הדברים הפוליטיים ורוצים לעזור. אנחנו על סף סיכום כולל ולכן אני אומר, בואו נוריד את זה. אופיר, אני פונה אליך ואל אחרים להוריד את הנושא של 2, ולאפשר לסכם את הדברים ככה. היועץ ינסח את הדברים בהתאם - - - << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> היועץ לא מנסח לבד. אני בקשר עם אנשי רשות המסים. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אין בעיה. ביחד, בהתאם למדיניות שנקבעה. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אם אני מבין שאפשר לעשות משהו קצת אחר, בין 90% ל-100% לתת 50% - - - << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> את זה ניתן לעשות. זה יעכב הכול אולי בשבועיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנשים מחכים לכסף, אל תעכבו. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אנחנו מושכים את הסעיף הזה. מה הבעיה? זה הכול. אני לא מוכן לעשות דבר שהוא - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם מורידים, אין עיכוב, נכון? << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אופיר מוכן להוריד את הדבר. זה הכול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הממשלה מושכת את הסעיף הזה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אם זה יורד, אז כן. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אם אני, כשר אוצר, אדוני היושב-ראש, שומע את מנהל רשות המסים, שבכובע הזה הוא גורם ביצועי שכפוף אליי, אומר לי שהוא לא יודע לבצע את זה, אני מוריד את הסעיף הזה. זה הכול. זה לא היה חד כל כך בדיונים עד עכשיו. הדברים הם ברורים, זה הכול. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> ב-90% אתם לא יכולים לעשות אותו תפעולית? << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני לא רוצה לעשות אותו. זה אותו קושי תפעולי, זה קושי בבדיקה, ולא חשוב כמה אתה משלם אחרי זה. אי-אפשר לעשות בדיקה על כל אחד מהסוג הזה. המערכת לא בנויה לזה, היא בנויה לדברים אחרים. ככה אנחנו מפעילים אותה. מיפינו הרבה דברים על הרקע הזה, וזה הכול. לגבי חדרי כושר, אני אומר לחברת הכנסת הילה שי וזאן, אני אחראי לפתרון הזה. בשבוע הבא אני מתכוון לשבת איתם לישיבת המשך. אנחנו נביא להם פתרונות במידת היכולת, לפי התוכניות הקיימות. זה גם מה שקבענו. הייתה ישיבה, מכינים, נשב לעוד ישיבה ומקווים לפתור בצורה סבירה בעיה שהיא ייחודית, אין ספק. וזה בלי לשנות את הכללים הבסיסיים כי השינוי הוא דבר בלתי אפשרי, והוא מכניס המון שחקנים אחרים לתוך הדבר הזה. לכן, אני מתחייב, ואני אשמח גם לעדכן אותך. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> אני אשמח. תודה, השר. מכיוון שהבטחנו להם – כלומר הוועדה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> את לא יכולה להבטיח להם - - - << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> הבטחנו להם שאנחנו, כוועדה, נתכנס לפתרון בהצעת החוק הנוכחית, היום. הדבר לא קורה, אז מכיוון שזה לא קורה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אם צריך, נעשה להם מבחן תמיכה ייחודי או דברים אחרים. האמיני לי, שהחבורה הזאת - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מעולה, אם יעשו להם משהו ייחודי - - - << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> הכול בסדר, זה מה שאני רוצה לשמוע. אני רוצה שנצא אליהם עם איזושהי ודאות לגבי הפתרון המוצע. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אחרי שזה ייפתר, יובא ויהיה דיווח בוועדה על הדבר הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מספיקה מילה של השר בעניין. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מתנצלת, לא הייתי בדיון. אני רוצה להעלות שני נושאים: גם חדרי כושר - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמר השר שאת נושא חדרי הכושר סיימנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אם תיתן לי להשלים את המשפט, אני אגיד שעכשיו שמעתי לגבי חדרי הכושר. השאלה השנייה היא לגבי האולמות, כי הם לחלוטין סובלים, ואין לי אף קרוב משפחה שיש לו אולם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מסכים איתך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מספיק שתגיד לי שזה טופל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השר, אני מבקש דבר אחד לגבי האולמות, ואני חושב שאנחנו יכולים לסגור את זה ככה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני בטוחה שטיפלתם בזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רגע, אני רוצה להגיד משהו. לגבי האולמות שדיברנו עליהם בהתחלה, אולמות האירועים הרגילים - - - << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> סליחה, דיברתי, עניתי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ינון, הם דיברו איתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שמעת מה אני רוצה? תקשיבו. אני מקשיב לכל אחד, מכבד כל אחד. אין שום סיבה שלא יכבדו ולא ישמעו אותי. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אין שום ייחודיות לאולמות על פני צרות של אחרים. אני לא רוצה שאופיר יגיד עכשיו מה אמרו לו באולמות בעפולה. זה לא נשמע טוב, במובן של ה- - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השר, יש בקשה קטנה של הוועדה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אין לאולמות שום בעיות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז שהם ייתנו מענקים לעסקים אחרים, כי יש להם הרבה כסף. אנחנו מדברים פה על משהו, ומבקשים שייפגשו איתם. שהצוות שלך ייפגש איתם. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להיפגש איתם. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> נפגשנו איתם. השר, צריך להגיד שנפגשנו איתם הרבה מאוד פעמים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ערן, קיבלתי את התשובה והיא מקובלת עליי. השר אמר שהוא לא מעוניין להיפגש עם האולמות. זה בסדר, תשובה מקובלת. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> למה? כי נפגשתי עשרות פעמים. יש אולמות שמרוויחים הרבה יותר ממה שהיה להם קודם, ואומרים: רק שלא תיגמר הקורונה. עם כל הכבוד, אנחנו עוסקים בדברים האלה כל הזמן. אי-אפשר לבוא - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מאוד מכבד את השר, ולכן אני לא ממשיך את הדו-שיח בעניין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ינון, בואו נמשיך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סיימנו את ההקראה. לגבי המשפחתונים, ערן, יש לך תשובה? אני מדבר על מענק סוציאלי. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> לגבי מענק סוציאלי, עשינו מאמצים כדי לראות איך לתת מענה למשפחתונים. גם בסגר הקרוב, כמו בסגרים הקודמים, ניתן מענה. לפי בקשתך, אנחנו נבחן את האפשרות לתת להם מענה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה שימשיכו מאותו מקום, וכבר עשינו את זה פעמיים. אני אסביר לגבי המענקים שהיו בפעם שעברה. ייאמר לזכותו של ערן, דיברנו איתו ולא היינו צריכים להביא את זה בחקיקה. הוא עמד במילה, ואני חושב שבאותו יום הוא כבר העביר את ההוראה. העבירו וקיבלו. יש את הסיפור שדורשים מהם שנתיים אחורה, על זה את רוצה לדבר? אני אתן לך לדבר בנושא הזה, ואני רוצה להתקדם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> בנושא המשפחתונים, אני חושבת שכל פעם אנחנו נכנסים לאותו מצב, שבו צריכים לשבת עם האוצר ולהסדיר את העניינים, כדי שהם יקבלו את המענק. יש מנהלות משפחתונים שלא קיבלו שום מענק, בגלל שאין להן תיקים. הן לא פתחו תיקים. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> במדינת ישראל אנחנו עובדים לפי חוק, ומי שיש לו הכנסה צריך לפתוח תיק, כמו שמצפים ממך, ממני ומכל אזרח לשלם מסים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא, המנכ"ל. אתה טועה בעניין. הן לא מוגדרות בחוק כעצמאיות ולא כזה. עאידה, אם יש לה תיק – לא במס הכנסה, כי שם לא אמור להיות לה. יש כאלה שנתנו להן, ויש כאלה שלא נתנו להן – אם יש לה תיק במשרד העבודה והרווחה, והם העבירו את הדוחות אליהם, הם לא דורשים שיביאו להם תיק במס הכנסה. הם לא דורשים את זה, וזה בדוק. בדקתי את זה. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> בינתיים נתנו את המענה. מול עובדי המשפחתונים נתנו מענה, נמשיך לתת להם מענה גם בסגר הקרוב. אני חושב שנתנו להם מענה שהשביע את רצונם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עאידה, ערן אמר לי וגם עכשיו הוא אומר, שהוא ימשיך להיות איתנו בעניין הזה. אני מאמין לו, ויש לי איתו דרך טובה באמת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני חושבת שזה הזמן ללכת עם כולם לפי הדוחות של משרד העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם הולכים לפי זה. אני אומר לך שהם הולכים לפי זה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש שאיש מטעמך, אסף או מישהו אחר, יביא נתונים. אני חושב שזאת בעיה שניתן לפתור, כי אני מכיר כאלה שלא מבקשים את הדוחות, רק של משרד העבודה והרווחה. אני חושב שזה מה שצריך להיות. << קריאה >> ערן יעקב: << קריאה >> אנחנו נבחן את העניין. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני הגשתי הסתייגות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> ינון, אני צריכה לחזור לנהל דיון בוועדת הכלכלה. אני שמחה על דבריו של השר ואני מקבלת אותם. אני מסירה את שלוש ההסתייגויות שלי בעניין, ואני אשמח, כמו שאמר השר, להיות שותפה הן לפגישה, הן לתהליך. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> משרד האוצר ידווח לוועדת הכספים על תוצאות המפגש. << דובר >> שרית פלבר: << דובר >> אני רוצה לחזור לסעיף שדובר עליו כאן. כמובן, מה שלא ניתן לתפעל, לא ייעשה. מה שהוצג כאן לגבי ההשוואה בין המחזורים, זה פשוט כדי להביא למצב שוויוני יותר. שלא יהיו כאלה שיקבלו מעל למחזור 2019, וכאלה שיהיו מתחת. לכן אנחנו מציעים את הפתרון של ה-50%, שלהבנתנו הוא פתרון אפשרי תפעולית. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אני מבין את הדברים. במכלול השיקולים, החלטתי מה שהחלטתי. אני מודע לשיקולים ומעריך אותם, אבל בסוף יש מאזן. במאזן הזה, מכיוון שאני מכיר כבר את ערן ואת כולם, אני מבין את משמעות האמירות שאם הסעיף הזה יהיה, העסק לא יתבצע. והעסק חייב להתבצע. אי-אפשר לתת דברים, שאולי משפרים בערכים מסוימים, אבל הם מונעים את הביצוע של הדבר הזה. לכן, במאזן בין להוריד את זה לשני מענקים לבין הדבר הזה, ואי יכולת הביצוע, בסוף יש קונצנזוס בוועדה. עשינו את זה בלא מעט מקרים אחרים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שאלתי לגבי המסעדנים והמסעדות. לא הייתי ער לתשובה. האם שר האוצר ענה, ומה הפתרון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם היו בזום. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני יושב כאן כל הזמן, אתם נכנסים ויוצאים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא משתתף בכמה ועדות, וזאת הבעיה. הייתה ועדה לאיכות סביבה, שניהלה סונדוס סאלח. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> נכון. אני חושב שהדיון כאן מאוד חשוב, על הסיוע לכולם. בזמן אמת עניתי, ועניין האולמות כבר עלה בהתחלה. כיבדתי, אמרתי והסברתי שהאולמות, אין להם בעיה עם ההוצאות הקבועות. לחדרי הכושר יש בעיה עם היקף שכר הדירה החריג, ביחס לדברים אחרים. אנחנו נמצא להם פתרונות. המסעדות, אני מנסה לשחזר את הדיאלוג – הוא שאל על חודש יוני. אמרתי שלא לקחו כאן כלום. עוד לא קיבלתם ולא לקחו. עכשיו אנחנו רוצים לתת להם סיוע, ותרחיש הייחוס, שהוא לא רק לגבי המסעדות, שביוני העסקים יהיו פתוחים - - - המודל של 25%, טוב למסעדות והוא ילווה את הפתיחה. הוא ילווה את המשך הפעילות עד שהם - - - הם ימשיכו לקבל את המענקים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שי אמר לו תודה רבה. היה מאוד מרוצה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך תודה. ניהלת ביד רמה ויש לך מודל של הרב גפני. להיכנס לנעליו - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עוד לא, עוד לא. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני מודה גם לו, על שהוא אפשר את הדיון הזה. אני מודה ליושב-ראש הוועדה הקבוע, הרב גפני, שהוא אפשר את הדיון ונתן את ברכתו. אני רוצה לציין שבנושא שנת השמיטה, אנחנו מנהלים דיאלוג עם משרד החקלאות, והוא יהיה שותף מלא. אני רוצה להודות לכולם. אני חושב שהתכנסנו למסר של סיוע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה לך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש מאייל להכין נוסח לגבי מה שסוכם. אי-אפשר להצביע עדיין. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> אין לנו עדיין נוסחים, ויש כמה נושאים שנשארו פתוחים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לנו עוד שלושה סעיפים על סדר-היום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תספיקו? כדי שנוכל להצביע. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> יש גם הסתייגויות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא הוריד את הכול. נתן לעודד הישגים, איזה הסתייגויות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איזה הסתייגויות יש? אין הסתייגויות. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> לגבי התיקונים שהוועדה ביקשה, ראשית, גיא אמר שהנושא של התיקון המקביל במענק הסוציאלי. סעיף 6 בהצעת החוק – יורד. בסעיף 8(4), לגבי הדרישה של ספרים קבילים – יורד, והתחילה מ-1 בינואר 2021. נושא נוסף שנשאר פתוח, והוא מתקשר ל-14ב, מי שעם מחזור מעל 20 מיליון או חדשים, שני מענקים ולא שלושה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> על זה ויתרתי, כי 14ב יורד. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> הוא מוריד את זה, תמורת זה. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> העניין הוא שאם יש הצעה תפעולית - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. הם רוצים להוריד לגמרי את 14ב. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> ערן הסביר קודם, שההצעה החלופית שהיא אפשרית - - - << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> זה לא אפשרי. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> גם 10% ו-50% לא אפשרי? << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> ערן אמר שזה אפשרי, ויהיו שבועיים delay. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> הבנתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אי-אפשר. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> סליחה, אנחנו קבענו את קביעותינו בעניין. הוא ירד מהנושא של השניים. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> הבנתי. אמר שבעצם יהיה עיכוב של שבועיים. וההסמכה של המנהל לגבי התקופות של 2019, מבחינת תקופות הייחוס למי שפתח לא בתחילת 2019, גיא? וגם בנושא ההסמכה. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> כן, ההסמכה זה של 2019. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> כן. הנושא שביקש חבר הכנסת מיקי לוי, והשר הסכים, של הגדלת המקדמה מ-50% ל-60%, כאשר התקרה של ה-50 נשארת. גם זה היה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לגבי העיקולים, גם דיברנו. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> הורדנו את סעיף 6. גם התיקון לחוק מענק לעידוד תעסוקה. נראה לי שאלה כלל התיקונים והשינויים שהוועדה ביקשה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אפשר להצביע, אין הסתייגויות, ואז להסמיך אותך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> כן, אפשר. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> ההסמכה היא טכנית? היא לא טכנית. אני רוצה שכן ננסח, גיא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עשר דקות הפסקה. לפני כן, אלכס רוצה להגיד משהו. אלכס, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבוקר העליתי את הסוגיה של היכלי התרבות, שלא קיבלו סיוע במהלך משבר הקורונה בגלל שמשרד התרבות והספורט הסתמך בעצם על מבחני תמיכה קודמים. אני שמח לומר שהגעתי לסיכום גם עם שר האוצר ישראל כץ, וגם עם שר התרבות והספורט חילי טרופר, על הקצאת מסגרת של כ-20 מיליון שקלים, לתמיכה בהיכלים האלה. כנראה זה יהיה במסגרת מימון פעילויות תרבות להיכלי התרבות שנמצאים גם בפריפריה הגיאוגרפית וגם בפריפריה החברתית. אני רוצה להודות לשר האוצר ולשר התרבות, על הסיכום ועל הנכונות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נצא להפסקה של עשר דקות, ונחזור להצבעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:33 ונתחדשה בשעה 15:12.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מחדש את הדיון. השר, לגבי מה שעאידה תומא סלימאן דיברה עליו, ודיברנו בחדר גם עם אסף, בנושא המשפחתונים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אנחנו נמשיך את הליווי של העניין. אני אמשיך את הליווי של העניין והטיפול בנושא, וננסה לעזור בעניין הזה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תנסה למצוא פתרון לפיצוי. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> זה נושא חשוב, והטיעונים נכונים. אני אפעל ביחד כדי לקדם פתרון בנושא. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, אייל. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> הוועדה ביקשה בעצם שננסח את עניין הסמכת מנהל רשות המסים, לקבוע תיאומים ביחס למי שהחל את פעילותו העסקית לא בתחילת 2019, אלא לאחר פברואר 2019. את זה ניסחנו. האמור ברישה בפסקאות 1 ובפסקה 2(ג) יחול על עוסק שהחל לאחר 1 במרס 2019. לעניין התנאי הקבוע בסעיף קטן זה, בתיאומים שיקבע המנהל אם שוכנע כי הדבר נדרש בנסיבות העניין. האם יש הסתייגויות? חברת הכנסת תומא סלימאן? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בקשות רשות דיבור, בבקשה, לכולנו. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> גם לי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אייל, תרשום הסתייגות דיבור גם לי, בבקשה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> גם אני רוצה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שרית ממשרד המשפטים, התייחסות לנושא, בבקשה. << דובר >> שרית פלבר: << דובר >> לא שמעתי למה אני צריכה להתייחס, בבקשה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> האם יש לך התייחסויות לחוק? << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> את כל ההתייחסויות שלנו אמרנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לכם התייחסויות ל-14ב? אני מבין מאייל שהיו שם חילוקי דעות. בבקשה, תגידו לנו כי אנחנו מצביעים לפי מה שאופיר ביקש. << דובר_המשך >> שרית פלבר: << דובר_המשך >> אנחנו אמרנו את עמדתנו. לדעתנו, אם יש פתרון תפעולי שיכול למנוע מצב שבו אדם צריך לקבל ביחד עם המענק הנוסף יותר מהמחזור שלו ביחס ל-2019, צריך לאפשר את הפתרון הזה. זו הייתה עמדתנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אומר מנהל רשות המסים שהוא לא מסוגל לבצע. אז תגידו מה לעשות. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> לא. הוא אמר שהוא מסוגל לבצע עם עיכוב. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> קבענו מה לעשות, ואני רק רוצה להוסיף ולומר, כמי שאמור להוביל את הנושא הזה, שאני בהחלט מודע ומכבד גם את הנימוקים. אני מכיר איך הדברים מתבצעים, אולי כמעט יותר טוב מכל אחד אחר בחדר. זה לא עניין משפטי, אלא עניין של יכולת לבצע את הדברים דרך פעילות רשות המסים. נתקלנו כבר בעבר בבעיות כאלה. האמירות של מנהל רשות המסים, של אי-יכולת מוחלטת לבצע לבין קושי רב לבצע, מבחינתי מורידות את הסעיף הזה מעל הפרק. אין כאן דבר דרמטי. אגב, יש החלטות אחרות, בחוקים שמאושרים על ידי משרד המשפטים ועל ידי המערכת המשפטית באוצר. המענק לשימור עובדים, למשל, בא להמריץ מעסיקים שלא לשחרר את העובדים לחל"ת ולהציג את ספטמבר-אוקטובר לפי מינון מסוים, ולקבל 5,000 שקלים על עובד שהוא השאיר. אנחנו לא נדע מי באמת תכנן לשחרר, או לא תכנן לשחרר, אבל אנחנו יודעים שהמטרה ראויה. המטרה היא לסייע בכיוון של השארת עובדים. גם במענק המעסיקים, יש כאלה שאמרו בוועדה שממילא הם היו חוזרים. אבל אנחנו אומרים שאם מענק כזה מגביר את הסיכוי של חזרת עובדים, אז אנחנו נותנים אותו. אותו הדבר כאן – אנחנו נותנים סיוע ראוי לכלל האנשים. זה יינתן לפי קריטריונים, ולא פתחתי את הקריטריונים הבסיסיים. יכול להיות שחלק, אחוז נמוך מתוכם, זה ייתן לו מחזור יותר גבוה. זה לא אומר שהוא מרוויח. יכול להיות, אבל זה דין ההחלטות האלה ודין הסיוע והמענקים כשמסתכלים על המטרה הכוללת. הדבר הכי חשוב, מעבר לקריטריונים שנקבעים, הוא יכולת הביצוע. היו יותר מדי דברים בעבר, שהוחלט עליהם והם לא בוצעו. 100 מיליארד, 50 מיליארד – בסוף, רוב הדברים לא בוצעו. ואנחנו, ברוך ה', נמצאים עכשיו במצב שאנחנו כן מבצעים. אחרי שהחוק הזה יאושר באופן מלא, ביחד עם הגורמים בתוך משרד האוצר, תפקידי שלי לוודא את הביצוע. יש קונצנזוס בקרב חברי ועדת הכספים, ואני שמח שבכל פעם אנחנו מגיעים אליו, מעבר למחלוקות פוליטיות, במערכת פוליטית מפוררת, מפוצלת, בתקופת בחירות ועם רגישויות. עצם העובדה שבמכלול, גם בהשתתפותי ובזכות הניהול, החברים והאחריות, אנחנו מגיעים להסכמה רחבה, זה גם חלק מהשיקול. אופיר הסכים להוריד את הדבר, שיש לו משמעות כלכלית יותר גבוהה, כלומר לרדת לשני מענקים. הדבר הזה הוא בסך הכול חלק מההסכמות, ואני חושב שזאת החלטה טובה, ראויה, ואין בה שום מניעה. היא תאפשר להוביל את הסיוע. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לפני שאני אעבור להצבעה, קודם כול, תודה רבה לשר גם על הזמן. כמו שאמרת, לא יצאת בכלל מחדר הוועדה. תודה רבה על כל החשיבה והמענקים. גם אם יש ויכוחים פה בוועדה, הוויכוחים עניינים וכולנו רוצים לתת כמה שיותר למען האזרח והעסקים. זאת החשיבה של כולנו. אני גם צריך להודות לרב גפני, שקידם ועשה שהכול יקרה היום. הוא לא יכול היה להיות איתנו, אבל אנחנו מודים לו מכאן. כמובן, לכל החברים וליועצים המשפטיים – אייל, שלומית ושיר, תמיר וכל הצוות, כמובן. << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> רק לוודא, חבר הכנסת קושניר, הורדתם את ההסתייגויות שלכם? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה גם הסתייגות דיבור. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. השארנו רק הסתייגויות דיבור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ינון, אני לא רוצה הסתייגות. אני רק רוצה לומר שאני מתנצלת שהגעתי באיחור, ולא שמעתי. שאף אחד לא ינצל את הקטע של האולמות, עם כל הכבוד. רק רציתי לדעת מה הסיכום, כי לא קיבלתי אותו מאנשי המקצוע שמהם ביקשתי. אני גם רוצה לומר, שייאמר לזכותו של שר האוצר ישראל כץ. אמר את זה גפני לפני שבוע, שאין דבר, קטי שטרית, שאת מבקשת ולא מקבלת. זאת לא קטי, זה שר האוצר שנענה לכל הפניות, חד-משמעית, ולא רק שלי. גם מיקי לוי יכול להעיד על כך, וגם אחמד יכול להגיד וגם עאידה. מיקי, אתם מבקשים ומקבלים, וברוך ה', כנראה בגלל שאתם צודקים. גם אלכס. אני יכולה להגיד שזאת רוח חדשה לגמרי ממה שאני הייתי רגילה, לפחות בתחילת הקדנציה בכנסת העשרים ואחת, שלא היה למי לפנות במשרד האוצר. היום יש למי לפנות, הוא כן שומע והוא כן מבצע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כנראה לא היה לכם סגן שר שם. לנו יש סגן שר, תמיד אנחנו פונים אליו ומקבלים מענה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לסיפור האולמות פשוט לא הגעתי. ניסיתי לקבל תשובה, לא הצלחתי. לכן פניתי וחשבתי שאולי אפשר יהיה לחזור על זה. אני רוצה להתנצל בהזדמנות הזאת, ולומר שלא התכוונתי לתקוף ולא כלום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אף אחד לא מתכוון לתקוף. הכול היה ענייני, חס ושלום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אחר כך אתה המשכת את זה. השאלה שלי הייתה רק ברמת הידע, מה יצא בסוף. זהו, נקודה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הסיכום שהיה קודם הוא על 15 מיליון שקלים, וצריך לומר את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איפה נעלמו עוד 5 מיליון? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ניסיתי, לא הצלחתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תמיר, אתה רוצה להגיד משהו לפרוטוקול בנושא? << דובר >> תמיר כהן: << דובר >> לאור ההסכמה שנאמרה פה קודם על ידי השר ועל ידי חבר הכנסת קושניר, צריך להגיד לפרוטוקול שמשרד האוצר יפעל לתקצב את משרד התרבות בהיקף של 15 מיליון שקל מתקציב הקורונה, וזאת בכפוף לכל הכללים הנדרשים. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> זה מהסיכום הקודם, שיהיה ברור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה. אני אעשה כמו שעושה בדרך כלל הרב גפני. הייעוץ המשפטי שלנו לא מסכים עם 14ב. אנחנו נצביע על הכול, ואני אגיש רוויזיה רק על 14ב. במהלך היום הם יתייעצו עם שגית, ויסגרו את העניין הזה. זה דבר שאנחנו עושים בדרך כלל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה בסדר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> האם הנושא של העסקים החדשים נכנס לחוק? << קריאה >> תמיר כהן: << קריאה >> - - - משרד הפנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל צריך לזה תקציב. מה זה "משרד הפנים"? << קריאה >> אייל לב ארי: << קריאה >> רק להבהיר, לגבי התיקון של חבר הכנסת לוי, הכוונה היא למקדמה המיוחדת, שהיום היא על 50%. אתה רוצה להעלות אותה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ל-60% באישור השר. וזה מתחיל מינואר. << דובר >> גיא גולדמן: << דובר >> יש לי הבהרה לנוסח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזוב, עזוב. כל הבהרה שלנו מעכבת אותנו עוד 20 דקות. << דובר_המשך >> גיא גולדמן: << דובר_המשך >> אני לא רוצה שינוי בנוסח. אני רק מבהיר שעוסק שפתח בינואר-פברואר 2020, עליו לא חלה המגבלה של 2019 מול 2020. על יתר העוסקים מעל 300,000, כמובן שכן. זה יכול להתפרש אחרת מאחת הפסקאות, ואם צריך נתקן את זה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> כן, אבל ביטלנו את זה. מה שבוטל לא היה חל עליו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו נצביע על הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"א-2021, עם התיקונים כפי שהובאו בפני הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה הצעת החוק אושרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הצעת החוק התקבלה פה אחד. אני מגיש רוויזיה על סעיף 14ב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מצטרף לרוויזיה. << קריאה >> אחמד טיבי: << קריאה >> אני מגיש רוויזיה על כל החוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה שוב לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:25. << סיום >>