פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 2 ועדת הכלכלה 01/02/2021 הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת מושב שני פרוטוקול מס' 184 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, י"ט בשבט התשפ"א (01 בפברואר 2021), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"א-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר ינון אזולאי קרן ברק אימאן ח'טיב יאסין מטי יוגב אוסנת הילה מארק יצחק פינדרוס חברי הכנסת: אחמד טיבי מוזמנים: טל פוקס – לשכה משפטית, משרד הבריאות מוזמנים באמצעים מקוונים: יעל דקל – משרד המשפטים דודו מלכא – סגן ראש מינהל ספורט, משרד התרבות והספורט רננה שחר – יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית אורי סירקיס – מנכ"ל, ישראייר, חברות תעופה יעל קטן – מנהלת אזורית בריטיש איירווייס איבריה, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר ניר צדיקביץ – יו״ר מנהלי התחנות בנתב״ג ומנהל תחנת דלתא בישראל, מפעילי טיסות סדירות וטיסות שכר מידן בר – יו"ר, האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל טלי לאופר – מנכל, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל זהר אשכר – מוביל המטה, המטה להצלת תיירות חו"ל נדב דוידוביץ – יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל ייעוץ משפטי: נעמה דניאל איתי עצמון מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הילה מליחי << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. 1 בפברואר 2021, י"ט בשבט התשפ"א. הנושא על סדר-היום: הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"ט-2021. הגיע ה-1 בפברואר, אנחנו עוד מעט שנה. מי אתנו בזום? משרד התחבורה, רננה שחר, מה את רוצה לומר לנו שלא אמרת לנו עד היום? מה את רוצה בתקנות האלו? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> קודם כל, אני רוצה להגיד שעורכת הדין טל פוקס מהלשכה המשפטית נמצאת אתכם. באופן כללי, יש פה שני דברים, אדוני. אחד, זה הארכת תוקף של התקנות הקבועות, והשני זה ההמשך של עוצר הטיסות לכלי טיס זרים, עם קצת יותר חריגים ממה שהיה בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וגם זה עד תאריך ה-28? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, זה בינתיים רק עד ה-7 בפברואר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 7 בפברואר. טל, את רוצה להוסיף לנו, משרד הבריאות? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בכל זאת? אולי תגידי מה שעשינו בשבוע שעבר, למי שלא היה אתנו, כפי שעשתה על רגל אחת רננה. במיוחד כשיש קצת יותר חריגים. אני מקווה שזה ירגיע וירצה את יצחק פינדרוס, אם לא, לא יהיו לנו תקנות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני אדבר. אני רק רוצה לומר לך, מכיוון שבפעם הקודמת היינו טריים, ואנחנו נמצאים ארבעה ימים אחרי שהתקנות היו – אנחנו די מבולבלים. היינו פחות מבולבלים בישיבה הקודמת כי הכול היה נראה לנו מאוד נחמד. תצרכי להסביר לנו מה שעברנו בחמשת הימים האחרונים, שאנחנו מרגישים מאוד לא בנוח עם הדיון הזה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בסדר גמור. יש כמה הסברים שנוגעים לנושא של תעופה שנידונים במקביל. כמו בפעם הקודמת, יש דיון בחוקה במקביל לדיון עכשיו. בנוסף, יש עוד החלטת ממשלה שלא נידונה בכנסת, ואני אגיד על מה מדבר כל דבר. נתחיל עם נקודת המוצא, תקנות התעופה שלנו מדברות על איסור כניסה של כלי טיס זר לישראל, למעט חריגים שאחר כך אני אפרט אותם. לצד האיסור הזה יש טיסה יומית שאמורה להיות מתל אביב לפרנקפורט, ומפרנקפורט וחזרה. בנוגע למי יעלה על הטיסה הזאת – חשוב לציין קודם כל שאין איסור על כניסה של אנשים, לכן מרגע שאושרה טיסה, כשטיסה מתקיימת, אנחנו לא יכולים למנוע מישראלים לעלות עליה ולהיכנס לישראל אם הם עומדים בתנאים האחרים של התקנות, של בדיקות וכולי. מה שכן, הוקמה ועדת חריגים שמנהלת תעדופים ואומרת שיש אנשים שדחוף שהם יעלו. אם יש מקומות נוספים בטיסה, אחרי שכל החריגים עלו, יוכלו לעלות גם אנשים נוספים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת החריגים הזו ישבה בארבעת הימים האלו? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> רק אתמול בלילה, בשעה כמעט 24:00 אושרה ועדת החריגים הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז לא היה נוהל של ועדת חריגים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אין עדיין נוהל של ועדת חריגים. עם זאת, - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> על זה התנגדתי בישיבה הקודמת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> על איזו ועדת חריגים מדובר? בואי נבחין. יש שתי ועדות חריגים, נכון? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יש יותר משתיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תעשי לנו סדר על איזו ועדה אנחנו מדברים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בתקנות התעופה אין ועדת חריגים בהקשר הזה של כניסה של כלי טיס. יש לנו - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני קורא מהתקנות שעברו פה בשבוע שעבר: תאושר יציאה מהבית לשם טיסה מחוץ לישראל, סעיף שלם. מוצע לקבוע בתקנות להגבלת – כי מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל משרד התחבורה יהיו רשאים לתת אישור חריג לאדם ליציאה. זו הייתה ועדת החריגים שהייתה בחלל האוויר בדיון הקודם, כשהיינו פה לפני שבוע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ליציאה מישראל. ליציאה מישראל. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יש את ההסדר של כניסה, השאלה של כניסה לישראל של מטוסים. זה מוסדר כאן. לצד זאת, יש את החלטת הממשלה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה היעד עכשיו? אני רוצה להבין מה היה בחמשת הימים האחרונים. אני בכוונה מבקש להבין מה היה, בשביל להבין מה הולך להיות, כי מה שהיה לא יכול להמשיך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מה שהיה, שאין נכנסים. אנשים תקועים בחוץ. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה הרבה יותר גרוע. זה הרבה יותר גרוע ממה שאת חושבת. אני עוד מעט אתן לך דוגמאות, ותראי שזה הרבה יותר גרוע ממה שאת חושבת. לא נכנסים הרבה יותר גרוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בואו נשמע. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לגבי מה שאתה מדבר עליו, הוועדה שנידונה בפעם הקודמת, היא ועדה שעוסקת בנוסעים יוצאים מישראל. זה מה שנידון עכשיו בוועדת חוקה. יש הסדר, יש ועדת חריגים של משרד התחבורה ומשרד הבריאות, שנותנת אישורים לצאת מישראל. לצאת מבית המגורים לטיסה מחוץ לישראל. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה עבר לוועדת חוקה הפעם? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה היה תמיד בוועדת חוקה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה היה פה, החלטה פה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו רק דיברנו על זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דיברנו על נושאים שהם חריגים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא אושר כאן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני רוצה לשאול למה לא מונתה ועדה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> מה שחשוב להבין, שמוצע להאריך את האיסור על כניסת כלי טיס בשבוע נוסף, עם רשימת החריגים שאנחנו עוד מעט נדון בה. לצד זאת, תתקיים טיסה, שלמרות שהיא לא עונה על החריגים האלה, זאת טיסה של ישראל, של חברה ישראלית, שהאיסור לא חל עליה, וכל הנושא מוסדר בעזרת הסמכויות של רשות התעופה האזרחית. תתקיים טיסה כזאת, והטיסה הזאת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי נקבע שהיא תצא מפרנקפורט. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> היא תצא מתל אביב לפרנקפורט, ומפרנקפורט בחזרה. החלטת הממשלה שעברה אתמול מדברת על מי יקבל עדיפות לעלות על הטיסה הזאת. זו טיסה שתצא, ותהיה ועדת חריגים שתקבע שיש עדיפות ל-א', ב', ג' לעלות על הטיסה כי חשוב מאוד שהם יגיעו לישראל, מסיבה כזאת או אחרת, למשל לוויה. חלק מהחלטת הממשלה מדברת על זה שזה יהיה דומה מאוד לחריגים של יציאה מישראל, למשל לוויה או טיפול רפואי, ושאר המקומות שלא יאוישו על ידי החריגים האלה, יוכלו למכור את הכרטיסים האלה לישראלים אחרים. זה ההסדר כרגע. ועדת החריגים הזאת עדיין לא נתנה אישורים, ההחלטה התקבלה אתמול בלילה. אני יודעת שכבר הייתה ישיבה בראשות שר האנרגיה. שר האנרגיה הולך לעמוד בראש הוועדה הזאת, והולכים להיות שם נציגים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אכתוב לו שיקצר את הנימוקים. אני אכתוב לו שיקצר את הנימוקים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הולכים להיות שם נציגים מעוד הרבה מאוד משרדים – משרד הבריאות, משרד החוץ, משרד הפנים, משרד התפוצות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני שוב רוצה להבין משהו מהדיון הקודם. אנחנו אישרנו תקנות שאוסרות על כלי טיס זר להיכנס לישראל. גם בדיון הקודם עלו שיש חריגים – לצורך הומניטרי, לוויה, דברים כאלה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני מצטערת, אני אחדד. זה לא החריגים האלה. אלו החריגים ליציאה מישראל. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אז מה היה? אנחנו אסרנו כלי טיס בלי שום חריגים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא, אישרתם חריגים, אבל אלו לא חריגים לצורך הומניטרי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> איזה חריגים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יש שלושה סוגים של חריגים – סוג אחד הם חריגים שהם טיסות שלא מובילות בני אדם, כמו טיסת מטען, או החריג שנוסף עכשיו, טיסת בדק, שהם רק מביאים את המטוס לכאן וחוזרים עם מטוס אחר, להביא אותו למוסך של מטוסים. רננה תסביר על זה. יש חריגים שמדברים על צורך דחוף – פינוי חירום רפואי. זה לא צורך הומניטרי. יכול להיות שיש אדם שהוא עצמו בסדר גמור, אבל הוא רוצה לעזור למישהו אחר שצריך עזרה – זה לא נכנס כאן. חריג רפואי – אם האדם עצמו, צריך לפנות אותו עכשיו דחוף מבחינה רפואית לישראל או מישראל החוצה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> האמבולנס החליט. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> סוג של אמבולנס, כן. אמבולנס שהוא טיסה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה למקד את הדיון. אם אני הבנתי נכון, בתקנות הקודמות אנחנו אסרנו על כלי טיס זרים כניסה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חריגים כאלה ואחרים – לא אושרו אצלנו. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן אישרו אצלכם מעט חריגים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכניסת כלי טיס זרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכלי טיס, איזה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לזרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> טיסות מטען למשל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מטען – זה כן. אבל זה רק כלי טיס, לא בני אדם. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כלי טיס, לא בני אדם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אמקד את זה. כל סוגית ועדת החריגים לכניסת בני אדם, יציאת בני אדם, זה לא אצלנו, זו ועדת חוקה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> ועדת החריגים של כניסה לישראל שעושה את התעדופים מי עולה על כלי הטיס היא לא בוועדת חוקה והיא לא כאן, היא החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואת זוכרת את התהייה שלי על מטוס פרטי ישראלי שכן אפשר, ואמרנו שזה מכוח שזה לא מסחרי? רננה הסבירה לנו. אמרתי – אפשר להבין את זה. אבל נחשפנו למקרה באמצעות חבר הכנסת פינדרוס, רננה תשמעי אותנו. הוא התמודד עם פנייה, ניסיתי לעזור, לא הצלחתי. גופה של ילד – של ילד – שהוצא כבר, באוויר, מטוס פרטי זר. אני מבין שיש קריטריונים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה להוסיף משהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא הצלחנו. לא הצלחנו לאשר. ואם תראי איזה מסלול – אני לא רוצה להגיד ויה דולורוזה, אבל אמרתי – איזה מסלול חתחתים עברה הגופה הזאת כדי להגיע לקבורה בישראל. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה לחדד עוד משהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה הגמישות פה? איפה ההיגיון של מישהו שצריך להחליט? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני הרגשתי נאשם כי אני אישרתי את התקנות האלה. תסבירי לי את ההיגיון שאם כלי הטיס היה כלי טיס – וזה מה שאמרו לנו כל הזמן משרד התחבורה – שרשום בארץ, הוא יכול היה לנחות פה. אז ההצעה היא כדלקמן: להנחית אותו בעמאן ויגיע – כן, כן, אמיתי. ויגיע עם רכב מעמאן דרך המעבר לירדן. למה? כי הרישוי שלו הוא רישוי זר. זאת אומרת, אם היית מצליח באוויר לעשות העברה של הגופה למטוס רישום ישראלי – ואני גם פגשתי אנשי עסקים כאלה, שטסו לקפריסין, ויצא מטוס זעיר ישראלי לקחת אותם מקפריסין. תסבירי לי את ההיגיון, מה ההבדל בין כלי טיס אם הרישום שלו, הרישיון, הוא אמריקאי, או הרישום שלו הוא ישראלי, מבחינת העברת הנגיף הדרום אפריקאי? אני מנסה להבין את זה, אני לא מצליח להבין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא רק זה. אני חושבת שיש פה משהו יותר - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני עומד מול כולם, ואומרים לי: אין לנו פתרון, שייסע לעמאן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> - - מה יותר חריג מזה? גופה של ילד. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ואז בודקים עם משרד הפנים אם הוא יכול לעבור את הגבול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצגנו נקודה, יכולות להיות בעיות אחרות. איתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק רוצה להשלים, ולחזור על דברים שאמרתי ברוח הזו בדיון הקודם. הבעיה היא, להבנתי, שמשתמשים במנגנון משפטי שלא קשור למסגרת הזו של התמודדות עם נגיף הקורונה. משתמשים במנגנון שנשען על חוק רישוי שירותי התעופה ותקנותיו, שיש להם רציונליים אחרים. כתוב שם גם רציונל בריאותי, אבל ההחרגות מהסדר הרישוי שם לא קשורות בכלל להסדר של חוק המסגרת, ולכן זאת אחת הסיבות שנוצרים עיוותים כאלה, כפי שאנחנו שומעים כאן. להבנתי, המסגרת הייתה צריכה להיות בתקנות האלה, מכוח חוק המסגרת, אבל יש לנו מחלוקת לגבי פרשנות הסעיף המסמיך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רננה, תני לנו דוגמה. זו דוגמה למקרה שהיה צריך להפעיל – לפעמים צריך להפעיל שכל ישר, או ראש גדול. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני חושבת שבאופן כללי ההנחיה הממשלתית היא לצמצמם את התנועה האווירית הבין-לאומית מישראל ואליה למינימום האפשרי. קודם כל צריך להבין שזאת הדירקטיבה מבחינתנו. נכון שזה נובע מההבדלים בסמכויות בין חוק הסמכויות לחוק רישוי שירותי התעופה, אבל במקביל לאיסור שאתם אישרתם בחוק לעניין כלי טיס זרים, גם אנחנו הגבלנו ומגבילים את חברות התעופה הישראליות מלבצע טיסות מסחריות עבור לקוחות, בין אם זה במטוס קטן שמוביל אותך ייעודי ממקום למקום, ובין אם זה בטיסה ציבורית שפתוחה לציבור הרחב לקניית כרטיסים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד כאן הבנו את מה שהבנו בשבוע שעבר, ומבינים את הרציונל. אני שואל על מקרה כזה, שלא מלכתחילה, אלא בדיעבד, הוא כבר באוויר עם גופה. זה לא מישהו שהגיע, אז שיחזור. אם הוא בא בניגוד להנחיות, שיחזור. אין לי בעיה שיעשה פרסה ויחזור. מקרים כאלה שנכללים בחריגים של בני אדם, אבל לא בחריגים של כלי הטיס, למה פה אין איזו כתובת להפעלת שכל ישר? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני מניחה שהפתרון היה, אדוני, לקבוע חריג יותר כללי בתקנות שמובאות לאישורך. שיהיה גורם שיוכל להפעיל עוד שיקול דעת. כרגע זה לא הנוסח - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז למה לא מביאים את זה? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> למה אתם מביאים לנו את זה בלי זה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא מכניסים את זה לתקנות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אומרים לי: כלי טיס זר, אין לנו בכלל אפשרות לדבר על זה, אז שיעבור למטוס ישראלי. אני אומר: אם יש בעיה של נגיף, תגדירו מה אתם רוצים לעשות. כמו שאמר היועץ המשפטי, זה לא החוק הנכון. תתייחסו לחוק הקורונה, ותגידו משם אנחנו באים, ותעזבו את חוק התעופה, שאנחנו מגיעים לזוויות ופינות. נכון, הבאנו את הדוגמה של הילד, אבל אחרי הצוהריים נפגשתי עם שני אנשי עסקים שקיבלו אישור לנחות בארץ, אבל אמרו להם שכלי הטיס שלהם רשום בחו"ל, תנחתו בקפריסין, ויצא מטוס מישראל להביא אותם. אנחנו חיים באיזשהו – אנחנו אומרים לעצמנו: אנחנו רוצים לעזור נגיף או להתעסק בבירוקרטיה? ואני מרגיש לא בנוח, אני אומר את האמת. בבוקר היה לי את הסיפור הזה, אחרי הצוהריים את הסיפור הזה, אמרתי: מה אני מאשר פה כאלה תקנות אם אני יוצא מטומטם? כמדינה, לא כבן אדם פרטי, אני מרגיש לא בנוח עם זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שאם הוא בחריג של בני אדם, בסיבת היציאה והכניסה, ועדיין נשאר במסגרת טיסה פרטית ולא מסחרית, צריך למצוא את המנגנון. לא יודע, תחשבו, תייצרו את המנגנון הזה. תודה, להתחיל הקראה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> "טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"א-2021 בתקוף סמכותה לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, מתקינה הממשלה תקנות אלה" - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עוצר אותך כבר פה, בפתיח. התקנות שהובאו הפעם לוועדה נידונות בדיעבד בגלל נסיבות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התרגלנו כבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל כאן זה הליך - - - << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בדרך כלל לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם אחרונה, בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כאן יש הליך חריג. הממשלה נקטה בהליך לפי סעיף 4ד(3) שמאפשר לה בהתקיים דחיפות המחייבת כי תקנות ייכנסו לתוקף עוד לפני שהן מוגשות לכנסת, הממשלה רשאית להתקינן בלי אישור של הוועדה, אבל מגישים אותן זמן קצר לאחר מכן עם דברי ההסבר. נקודה אחת בדברי ההסבר, לדעתי, הממשלה צריכה להסביר לכנסת מה אותה דחיפות, מה הנימוק המהותי לנקיטה בהליך הזה. משהו יותר טכני, אנחנו חושבים שצריך לציין בפתיח לתקנות שבתוקף סמכותה לפי הסעיפים הרלוונטיים בחוק המסגרת ובהתקיים דחיפות כאמור בסעיף 4ד(3), כלומר, שהציבור ידע, שתהיה שקיפות בהליך הזה, שמביאים את התקנות בפרוצדורה קצת אחרת, שהן נכנסות לתוקף מידית, אין אפילו את פרק הזמן הזה של 24 שעות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה להגיד לי שבכל דברי ההסבר הארוכים האלה לא הכניסו את זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא כתוב. לא. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא, למה? נדמה לי שכן הסברתי. אם אני לא טועה, כן כתבתי, ואם לא, אני התכוונתי להסביר ואני אסביר. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני לא מצליח להבין, יש לנו שתי שאלות באוויר כשאתה מתחיל הקראה. חסר לנו, עיקר חסר מן הספר. חסר לנו פה לפני כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא נדלג. קודם כל נסיים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוך כדי הקראה אנחנו נכנסים גם לשאלות המהותיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נגיע בדיון. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני לא רוצה להתעכב על הגופה, אני רוצה להבין באמת – ישראלי שתקוע עכשיו בפרנקפורט? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא בפרנקפורט, במקום אחר. למה צריך רק פרנקפורט? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי רצו לעשות נקודה אחת באירופה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ישראלי שתקוע באיזשהו מקום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קבעו נקודה אחת באירופה. אם אין טיסות, אי אפשר למלא מטוס אחד, לעשות קו מאסף מבלגיה, לצרפת, מצרפת לספרד, לגרמניה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אוקיי, נקודה אחת, למרות שזה גם לא הגיוני, אבל לא טיסה אחת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם יש צורך, אבל אין צורך. לא יהיה צורך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש הרבה צורך. אתה יודע כמה אנשים פונים ומבקשים עזרה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להיכנס? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן. מלא אנשים תקועים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אנשים שולחים לי את האולטרסאונד של האישה, באיזה חודש היא. אני רוצה - - - משרד החוץ לא עונה לטלפון אפילו. לא עונים להם לטלפון. מישהו שיגיד לנו מה המנגנון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יצחק, לא שמת לב, בדיוק אמרתי לה את זה. הם יצטרכו לייצר את המנגנון הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ויגידו מה חריג, מה לא חריג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן קודם כל נקרא את הסעיפים, ולפי סעיף-סעיף, בבקשה. את אומרת שאת חושבת שיש התייחסות בדברי ההסבר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אם אני לא טועה, אבל יכול להיות - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא, אני יכול להפנות אותך עכשיו, אנחנו בדקנו את זה. בפסקה האחרונה אתם כתבתם שהתקנות תיכנסנה לתוקפן עם פרסומן ברשומות ויוגשו לאישור הוועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפרסום ברשומות. אתם מפרסמים אותן מידית, ואין כאן שום נימוק מהותי. אני מסתכל בסעיף 17. זה בכל זאת הליך חריג. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני מסכימה. ההסבר שניתן פה הוא בהתאם למועד פקיעת ההוראה לגבי איסור כלי טיס זרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה תמיד נכון. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא, זה לא תמיד נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לדברי ההסבר בחקיקה יש משמעות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לעומת זאת, הפנייה – לצחי ברוורמן קשה להוסיף מילים, כי הוא לא מכיר את השמות של ראשי הוועדות בכנסת, כי הוא מזכיר הממשלה. הוא מסתפק בשתי שורות תשובה. אבל דברי ההסבר צריכים – על הדרך אני הכנסתי מחאה כזו על מזכירות הממשלה. הם כבר רחבים, לנמק. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הנימוק נכתב, שהתקנות פקעו בחצות. הדחיפות נבעה מזה שהממשלה לא יכלה להתכנס לפני, מטעמים שונים, שאתם יודעים יותר טוב ממני, ובגלל שהממשלה התכנסה מאוחר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשאומרים בכנסת אתם מכירים את זה יותר טוב ממני, זאת אומרת באשמתכם לא באשמתנו. הבנו, בסדר, אמרתי את זה לפרוטוקול. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זהו, זאת התשובה. התשובה היא שלא הצלחנו לכנס את הממשלה לפני כן ולא רצינו שהתקנות יפקעו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבקש לשים לב בדברי ההסבר שיהיו נימוקים משכנעים – בגלל המגיפה, דחיפות, לפרט מעבר לזה. שלא יהיה מצב שבתפר - - - << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בסדר גמור. "תיקון תקנה 41 – בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020, בתקנה 41, במקום "כ"א בשבט התשפ"א (3 בפברואר 2021)", יבוא "ט"ז באדר התשפ"א (28 בפברואר 2021)"". התקנה הזאת מדברת על הארכת תוקף של התקנות הכלליות. לא של ההסדר של איסור כניסת כלי טיס זרים, אלא של התקנות הכלליות, שבהן מוסדר באופן כללי, הצהרות בריאות, מה עושים במקרה של חולה עם תסמינים בטיסה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקנות שדנו בהן ואישרנו אותן. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נכון. "הוראת שעה – בתקופה שמיום י"ט בשבט התשפ"א (1 בפברואר 2021) עד יום כ"ה בשבט התשפ"א (7 בפברואר 2021), יראו כאילו בתקנות העיקריות, אחרי פרק א' בא: "פרק א'1: איסור כניסה לישראל של כלי טיס זר איסור כניסה לישראל של כלי טיס זר – 1א. (א) לא ייכנס כלי טיס זר אל שטח ישראל, ומפעיל שדה תעופה לא יאשר את נחיתתו בשדה תעופה בישראל, למעט בנסיבות כאמור בסעיף 76(ב) לחוק הטיס"". התוספת הזאת היא בהתאם לבקשת הוועדה. להסביר מה אומרת התוספת הזאת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כדאי, כן. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> רננה יודעת להסביר טוב ממני, אבל הכוונה היא לטיסות חירום שבהן צריך לעשות נחיתת חירום. יש פה הבהרה על זה שאפשר יהיה לעשות נחיתת חירום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דיברנו על זה בדיון הקודם. שלא ישתמע מכך שאנחנו פה עוצרים הכול – נחיתות חירום או משהו כזה. התייחסנו לזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> את (5) ו-(7) הייתי מוריד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בוא נראה, חכה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> "(ב) תקנת משנה (א) לא תחול על כלי טיס זר המופעל באחד מאלה: (1) טיסת מטען; לעניין זה, "טיסת מטען" – טיסה הנכנסת לישראל ויוצאת ממנה כטיסה להובלת מטען בלבד". גם כאן, יש פה תוספת מהפעם הקודמת שמבהירה שטיסת מטען לא יכולה להגיע ואז לצאת כטיסת נוסעים, כי הבנו שבשטח הייתה פרקטיקה כזאת, של טיסות שהגיעו כטיסת מטען, כדי לצאת כטיסה - - -. אנחנו ממשיכים עם החריגים, בנוסף לטיסת מטען: "(2) טיסה לפינוי חירום רפואי; (3) טיסת כיבוי אש; (4) טיסה החוצה את המרחב האווירי של ישראל בלי לנחות בה" – עד פה החריגים שכבר היו, ועכשיו שלושה שנוספו בתיקון הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טיסות מטען יוצאות יכולות להוציא נוסעים שקיבלו אישור? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> טיסות מטען יוצאות של כלי טיס זר לא צריכות אישור. ההגבלה היא רק על כניסה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא, לא חידדתי את השאלה. לא שאלתי נכון. טיסות מטען שיוצאות מישראל יכולות להוציא איתן נוסעים ישראלים, או לא ישראלים, שקיבלו אישור לצאת? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> להבנתי, לא, אבל את זה אנחנו נבדוק עם רננה. אתה רוצה לעשות הפסקה, או להמשיך לקרוא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רננה אמרה כן עם הראש. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> המגמה היא לא לאשר את זה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המגמה היא לא לאשר? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן, זו המטרה של התיקון, להגיד: טיסת מטען נכנסת כמטען ויוצאת כמטען, שלום ותודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תבדקו שאין נוסעים סמויים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> שלושת החריגים שנוספו: "(5) טיסה הנדרשת לטובת הניהול התקין של יחסי החוץ של מדינת ישראל, לפי אישור המנהל הכללי של משרד החוץ; (6) טיסה לצורך תחזוקה על ידי בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי חוק הטיס, שאינה תחזוקת קו, ומנהל רשות התעופה האזרחית שוכנע כי מדובר בטיסה כאמור; לעניין זה, "תחזוקת קו" – כהגדרתה בתקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"ג-2013". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עוצר אותך. באילו מקרים כלי טיס זר חייב להיכנס לתחזוקה דווקא במכון בדק ישראלי? כלומר, להיכנס לפה לצורך ביצוע תיקונים, אני מניח, כי מכון בדק הוא מעין מוסך של כלי טיס. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> מי בדיוק יעשה את זה, אני מציעה שרננה תסביר. אני רק אגיד מבחינה בריאותית למה אנחנו חשבנו שזה בסדר להכניס חריג כזה. ראינו את זה כמו טיסת מטען, שאומנם אנשים מטיסים את המטוס כדי להביא לפה את המטען, אבל במקרה הזה המטען הוא המטוס שלהם, הם מגיעים עם המטוס, משאירים אותו כאן ויוצאים. לכן היה נראה לנו שבמקרה הזה זה כמו טיסת מטען. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרי אין בכל - - - אלו שיתופים בילטרליים אוויריים. רננה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני רוצה להסביר שלתעשייה האווירית יש רישיון מכון בדק ישראלי, אבל גם רישיון מכון בדק אירופאי ורישיון מכון בדק אמריקאי שניתנים על סמך הרישיון הישראלי, כולל בדיקות שהאירופאים והאמריקאים עושים, והם מתקנים. הם מכון בדק של כלים זרים שבאים לתקן פה את הכלים שלהם, ועל הפרק יש טיסה של שני מטוסים שצריכים להגיע. כמו שטל הסבירה, הם אמורים לנחות בנתב"ג, להיגרר לשטחי התעשייה האווירית. הטייסים אמורים לעלות על שני מטוסים של אותה חברה, אמורים לחזור לאירופה, כך שלא מעורב פה בכלל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. הלאה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יעקב, אני רוצה לשאול שאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אתן לך. אני אתן לך. שנייה. שנייה. תן לה לגמור. אחר כך אני מאבד את הכיוון, תן לה לגמור. אנחנו לא מדלגים לפני שאתה מקבל תשובות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, על התקנות האלה, על הסעיפים האלה. לא, על הסעיפים האלה, על נושא ספציפי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ודאי, ודאי. כמה יש לנו פה? כבר גמרו. בבקשה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> "(7) טיסה שמובילה ספורטאי מקצועי כהגדרתו בתקנות הגבלת הפעילות, לצורך השתתפות בתחרות או מפעל בין–לאומי, ובלבד שבטיסה יהיו רק ספורטאים מקצועיים או מלוויהם הנדרשים לשם השתתפות בתחרות או במפעל בין–לאומי כאמור, ושהמנהל הכללי של משרד התרבות והספורט אישר כי היא טיסה כאמור." << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תחילה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> "3. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ט בשבט התשפ"א (1 בפברואר 2021)". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לשאול שתי שאלות לגבי מה שהקראת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו שלב השאלות וההתייחסות של האורחים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו מדברים בחריג שקבוע בפסקה (7) על ספורטאים שמגיעים לכאן, לישראל. ואם הם אמורים לחזור למדינות שמהן הם הגיעו? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, אנחנו מדברים על יציאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אני שואל אם מגיע לפה כלי טיס זר שאמור לבוא לאסוף קבוצה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> נכון - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> על זה ידונו בוועדת חוקה. יציאה זו ועדת חוקה, לא פה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא, לא, אני שואל שאלה. אני רוצה לחדד את השאלה. כלי טיס זר שמגיע לישראל שאמור לאסוף קבוצה גדולה מאוד של אותם ספורטאים, פשוט לקחת אותם בחזרה, הוא כן נכנס לפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> או להכניס אותם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להכניס אותם, זה החריג. אבל בחריג הזה לא כתוב או לצורך חזרה בתוך החריג. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אין בעיה במקרה שהמטוס מגיע לישראל עם הספורטאים, מחכה כאן כדי שהם יסיימו את המשחק, ואז חוזר איתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו רואים את זה ב-(7). עברו שבועיים מהאולימפיאדה שהייתה פה, או 20 יום, ועכשיו הם רוצים לחזור. איזו תקנה מאפשרת להם לצאת? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני אציין שניסחנו את החריג הזה ביחד עם משרד התרבות והספורט, שנמצא כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם צעירים. בתקופת מסוימות הייתה מדינה שהספורטאים היו רק יוצאים ממנה ולא רוצים לחזור אליה. היו עריקים, מבקשים אחרי זה מקלט מדיני במדינות אחרות. אנחנו לא במצב הזה. אז מה עושים? זו הייתה ברית המועצות דאז. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> סליחה כבודו, אבל זה לא אותו סעיף שמדבר על מי שיוצא למקום מגורים קבוע, בתקנות הקודמות? אני הבנתי את מה שאתה אומר, אבל אני חושבת שזה יושב על הקריטריון הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא תענה לך אם כן. טל, מה את אומרת? הוא שאל קודם כל, ויש שאלה של אימאן גם. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני עונה. אנחנו לא חשבנו על מקרה שבו המטוס מוריד את האנשים, חוזר, ואז הוא צריך לבוא שוב. אני מודה שלא חשבנו על הסיטואציה הזאת. אני רק אדגיש שהחריג הזה נוסח ביחד עם משרד התרבות והספורט. יכול להיות שלא חשבנו על המקרה הזה, הם לא העלו את זה, כי יכול להיות שאין מקרה כזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקנות אחרות וסמכויות אחרות מאשרות. רננה, מה את אומרת על השאלה הזו? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> למה שהגברת אימאן ח'טיב הציעה, האנשים האלה אכן יכולים לצאת מהארץ ולעלות על הטיסה הציבורית לפרנקפורט, אבל זאת לא השאלה שאתם שואלים. אתם שואלים האם כלי הטיס הזר יוכל להיכנס כדי להחזיר אותם? זה משהו שלא חשבנו עליו. זה לא מוסדר בתקנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואין מענה בשום תקנה אחרת. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> הם יקבלו אזרחות ישראלית ויישארו כאן, מה הבעיה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני מציעה שמשרד התרבות והספורט - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם אתנו פה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן. ואולי הם יגידו אם בכלל יש מקרה כזה, אם זו בעיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הדס פרבר ממשרד התרבות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה עקרונית, על סעיפים (5), (6), (7). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיד, אחרי משרד התרבות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני מחכה כבר הרבה זמן לשאול על (5), (6), (7). << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחרי משרד התרבות. אתה תקבל מה שאתה רוצה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה לשאול על העיקרון הזה, (5), (6), (7). << אורח >> דודו מלכא: << אורח >> אני עונה בשם הספורט. כרגע אנחנו מתעסקים בשוטף בעיקר במכבי תל אביב ועוד כמה קבוצות כדורסל. קבוצה שמגיעה, לפעמים היא חוזרת באותו לילה, סביר להניח שהמטוס יחכה לה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לו יצויר שהמכבייה תתקיים ועדיין יש קורונה? << אורח >> דודו מלכא: << אורח >> עכשיו אני ממשיך הלאה. ב-14 בפברואר – זה אוטוטו – 600 ספורטאים ועוד 200 מלווים, 800 מגיעים מכל העולם לתחרות שהיא כמעט כמו אליפות עולם בג'ודו. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כמה מהם עם הנגיף הדרום אפריקאי? כמה מהם עם הנגיף הדרום אפריקאי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תנו לו, יכול להיות שהיא לא תתקיים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, אני רוצה לדעת לכמה מהם יש את הנגיף הדרום אפריקאי, להבין על מה אנחנו מדברים. << אורח >> דודו מלכא: << אורח >> עוד לא הגענו לרזולוציה של מאיפה. יש לנו רשימות מסודרות ואנחנו יודעים מאיפה - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, הנגיף, לא האנשים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תן לו. תן לו. דודו, תתייחס לשאלה. << אורח >> דודו מלכא: << אורח >> אמרתי, יש לנו רשימות מסודרות, ואם תהיה איזשהו בעיה כזו אחרת עם אפריקאים וכדומה, נודיע לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא על זה, לא על זה. פינדרוס, אתה תכשיט. הוא הכניס לך על הדרך על הדרום אפריקאי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני לא הבנתי, קראתי את דברי ההסבר של צחי בעיון. צחי ברוורמן הסביר - - - מהנגיף הדרום אפריקאי, אני מנסה להבין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו השאלה של היועץ המשפטי, תן לו כבוד. היועץ המשפטי שלנו זיהה בעיה בתקנות האלה, שהן לא מושלמות. יש לנו אישור כניסה למשלחות ספורטיביות עם מטוס זר, ואם יצטרכו לחזור אחרי יומיים-שלושה, המטוס שיצטרך להחזיר אותם לא יוכל להיכנס. איך הם יצאו? << אורח >> דודו מלכא: << אורח >> לכן אני אומר שצריך לפתור את הבעיה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך לפתור את הבעיה, אם לא, באמצע פברואר תמצאו את עצמכם במצוקה. << אורח >> דודו מלכא: << אורח >> 800 הספורטאים האלה יעזבו שבוע אחרי. הם יעזבו ב-21-20. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איך, ברגל? איך הם יעזבו? << אורח >> דודו מלכא: << אורח >> צריך לתקן את התקנות האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. דודו, מאחר ואני מכיר איך משרדי הממשלה עובדים ואיך הכנסת עובדת, אני אומר לך, אחרי שאתה חונה במשרד, דבר ראשון, אתה מוציא פנייה למשרד התחבורה ולמשרד התרבות, למרות שהם יושבים כאן ושומעים, אבל צריך פנייה שלכם להפנות את תשומת לבם שחסר סעיף בתקנות, וזה עלול לתקוע אתכם במהלך התחרות. אגב, איזו תחרות זאת? << אורח >> דודו מלכא: << אורח >> קוראים לתחרות הזאת גרנד-סלאם בג'ודו, זו מדרגה אחת פחות מאליפות עולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << אורח >> דודו מלכא: << אורח >> תודה לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רננה וטל, הפנינו את תשומת לבכן. אני לא יודע אם יהיו עוד תקנות, אני מקווה שלא, ואם יהיו, כבר התייחסות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> התחלנו את הדיון ואמרנו שיש לנו בעיה עם ההגדרה גם של החריגים וגם של ועדת החריגים שלא מופיעים פה. אמרת שזה מופיע בהחלטת ממשלה. לי קשה מאוד כחבר ועדה להצביע בעד תקנות כשאני לא יודע איך יתמודדו עם החריגים. אבל זה כשקראתי את סעיפים (1), (2), (3), (4), ואז הגעתי ל-(5), (6) ו-(7). (7) נתן לי פרופורציות על מה אנחנו מדברים. אם אתם מכניסים את החריגים בתוך התקנות, למה הנושא היחיד שמעניין אותנו – סליחה שאני אומר את זה, ואני לא נגד זה – הוא יחסי החוץ של מדינת ישראל, שאפשר לעשות בזום, אם רוצים. כמו שאמר לי מנכ"ל משרד התחבורה על איש עסקים שרצה לנסוע למקסיקו למכור להם חיסונים, היה לו מכתב מהדסה - - - שיש לו את כל החיסונים, אומר לי מנכ"ל משרד התחבורה שיעשה את זה בזום, אז גם יחסי החוץ של מדינת ישראל, אני לא רואה סיבה שלא יעשו בזום. טיסה לצורך תחזוקה יכול להיות חריג, אז שיחליטו עליו ועדת חריגים או ועדת שרים. ספורטאים – אני מבין ממשרד התרבות שזה קריטי כרגע. יש לי רשימה של עוד 11 סעיפים חריגים שייכנסו לתקנות. למה כל אלה שאין להם נציג שיושב סביב שולחן הממשלה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה אתה מבזבז את זמנך בוועדת הכלכלה במקום בוועדת החוקה? שם תתקע את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, עכשיו אני מדבר על הכניסה. אתה אומר לי: שתהיה ועדת חריגים, את זה החליטו אתמול. כל הנושאים החריגים שמעניינים את אזרחי ישראל – תשאירו את זה לגדולים, אבל נושאים שלא מעניינים את אזרחי ישראל, זה ייכנס בתקנות? לא הבנתי, כי מישהו יושב שם מסביב לשולחן הממשלה? אתה יכול להסביר לי את ההיגיון של זה? אם אתה משאיר את סעיפים (5), (6) ו-(7), תעשה עוד 11 סעיפים שמעניינים את האזרחים. יש דברים שמעניינים את אזרחי ישראל, חריגים. צריך להגדיר אותם, לא אמרתי שלא, אבל תגדירו אותם. זה נכון שלצערי הרב שר האזרחים לא יושב סביב שולחן הממשלה, אבל שר התרבות כן. שר החוץ יושב, והוא רוצה לנסוע עכשיו למרוקו גם כן, לא מתאים לו שרק ראש הממשלה נוסע – דרך אגב, זה לא עם כלי טיס זר על פי רוב, עם כלי טיס ישראלי, אבל לא משנה – שיבושם לו, אבל מה עם אזרחי ישראל? החריגים האלה צריכים להיכנס פה עם הגדרה ברורה כי הכנסתם חריגים. אני קורא – (5), (6) ו-(7) הם חריגים. תסבירו אותם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> צוהריים טובים לכולם. שוב פעם מזעיקים אותנו, ואני שוב פעם אשאל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באת במיוחד? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בטח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כל הכבוד לך ולוועדה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> א', אני מעריכה את הוועדה ואת העובדים בוועדה. ב', הטלפון וההודעות לא מפסיקות. אנשים תקועים בחו"ל. אי אפשר. מי שיצא וקבע שהוא שבוע-עשרה ימים שם, מאיפה יביא כסף כדי לשכור עוד מלון? דברים קורים פה, יש לו כל מיני מחויבויות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משרד הבריאות, תתייחסי לזה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני לא יכולה להבין את כל ההיגיון של ההתנהלות הזאת. מביאים תקנות, אז שיביאו תקנות שמקיפות את הכול, ואנחנו מדברים על צרכים בסיסיים, לא מדברים - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא על 600 ספורטאים ויותר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בדיוק. בדיוק. אלו סטודנטים ואלו אנשים שהשאירו פה משפחות, הורים לבד, ילדים קטנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> בן אדם נסע לשבוע ימים לטפל בחמותו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בדיוק. בדיוק. בל יאומן. המקרה שאתה מספר על גופה של ילד, ריבונו של עולם, מה יותר חריג מזה? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> 12 שעות הוא איתי על הקו, עם כל העולם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ולמה צריך להקים עוד ועדת חריגים ועוד ועדת חריגים? אותה ועדת חריגים שמדברת על היוצאים, היא תהיה המומחית גם על הנכנסים, ולתת מענה כולל, ולא מי שיש לו כוח בתוך הוועדה, הוא נדחף למקום שלו. מה זה יחסי חוץ? מה זה עכשיו יחסי חוץ? באמת. ומה זה ספורטאים? עם כל הכבוד לספורטאים, זה מה שחסר עכשיו לאזרחים בישראל, רק את התחרות? מילא, אנחנו בסגר ולא עושים כלום, תתעשתו קצת, אל תעשו מאתנו צחוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שני דברים. אחד, אני מבין לפי הדיבור על גופה של תינוק – נתנו התייחסות לנפטרים שמגיעים מחו"ל? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, אין. ראית, יש שלושה דברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז לגבי הנפטרים, התייחסות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למרות שזה הכעיס אותי, ומכעיס, צריך להבין, אנחנו דנים בכלי טיס, לא בבני אדם. אם הוא היה מגיע במטוס פרטי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ספורטאי זה כלי טיס? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. רגע. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יעקב, אתה צודק, בשבוע שעבר טעינו. עכשיו כתבת לי ארבעה חריגים, כולל 600 – לא דרום אפריקאים הפעם. אתה נורמלי? - - - דברים חריגים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע מה ההבדל ביני לבין ח"כ שיושב פה? אני מנהל את השיח כדי שיצוף, ולכוון את זה. הוא, הפסקתי אותו לפני מה שהוא רצה לענות לך. אנחנו דנים בכלי טיס זרים. כלי טיס זר לא יכול להיכנס. עולה הצורך מזה להחשיב מטוס פרטי, כפי שאמרתי, שבא רק עם גופה שעונה לחריג, היה צריך למצוא מנגנון שיאפשר את זה תוך חשיבה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא מספיק כל הכאב של המשפחה? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא הייתה להם שום ועדה. אתה מכניס חריגים בתקנות, אתה שומר עליו. זה לא נכון, אתה מעמיד אותו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראיתי פה גם צורך רפואי, טיסה לפינוי חירום רפואי. השאלה מה זה טיסה לפינוי רפואי, ואם דווקא אמבולנס ואם יש התייחסות לבני המשפחה שצריכים לבוא אתו. גם מה קורה בחריגים במקרה של אדם מקרבה ראשונה – ואתמול שמענו על כזה סיפור בגלי צה"ל, על אישה צעירה שיש לה אזרחות ישראלית. זה היה אצל רזי ברקאי, והוא המשיך לדון על זה גם היום. אישה רוצה לבוא, אבא שלה נמצא במצב סופני, היא צריכה לחכות לוועדת חריגים, שעדיין לא הוקמה בכלל. אגב, חייבים להגיד שוועדת החריגים עדיין לא הוקמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא הוקמה אתמול בחצות הלילה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא בינתיים ממתינה יומיים-שלושה, יכול להיות שהיא כבר לא תצליח להגיע לאבא שלה, אז מה המענה גם על הדבר הזה, גם של הצורך הרפואי, וגם של הנפטרים? אם כבר פתחת את זה לספורטאים, אז צריך לפתוח את זה גם לאותם חולים ונפטרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשובות בבקשה. מטי, את רוצה להתייחס? לא. זהר אשכר. << אורח >> זהר אשכר: << אורח >> קודם כל, תודה רבה על זכות הדיבור. כמה דברים, ראשית, ההאשמות של המדינה ושל הממונה על בריאות הציבור בכך שהאזרחים אחראיים על כך שהמחלה הגיעה לארץ – צריך להזכיר שכבר חצי שנה אנחנו רצים אחרי כל משרדי הממשלה, כולל הוועדה הזו. הצגנו את המתווה לפתיחת השמיים, שקול והגיוני. אף אחד לא מתייחס לזה עד היום, זה דבר ראשון. דבר שני, אמרו לאנשים: סעו לחו"ל, זה בסדר. עכשיו אף אחד לא נותן להם לחזור לארץ, כאילו שהם העבריינים, לא האנשים שנתנו להם לנסוע והחזירו אותם בלי בדיקות. כשהתחילו לעשות את הבדיקות, זה היה לסגור את האורווה אחרי שהסוסים ברחו. אז אפשר גם עכשיו לתת לאנשים האלה לחזור, 72 שעות לפני – בדיקת קורונה. לחזור לארץ, בדיקת קורונה בשדה התעופה, כי יש מעבדה ואפשר לפתוח אותה בכל שעה. חייבים לתת לאנשים האלה, הם לא עבריינים. הם לא עשו שום דבר רע לאף אחד, חייבים לתת להם לחזור, אי אפשר לספר להם סיפורים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. יעל קטן. << אורח >> יעל קטן: << אורח >> אני קצת כועסת על כל ההתנהלות. מצד אחד, ישראל השאירה מדינות אדומות כירוקות בלי בדיקות אפילו; ומצד שני אתם אוסרים על חברות התעופה הזרות להגיע לישראל. מה הקטע? אתם רוצים לעצור את המוטציה, או שאתם רוצים לעצור את החברות הזרות? מה שאני יכולה לומר לכם, שמשרדים ראשיים מסתכלים על ישראל לא יפה. אם זה טוב לכם ליחסי חוץ, שאתם אוסרים רק על זרות ולא על ישראליות, נפלא, אבל אני באמת לא מבינה מה קורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מבין אותך, אבל אני עונה לא לך, אני עונה לפרוטוקול. פעם המפקד שלי אמר לי – וחבר כנסת משלנו חיזק את זה – לפעמים עדיף פצוע מזוהם מאשר מת סטרילי. מה לעשות? אז לא יהיו לנו יחסי חוץ טובים, אבל לפחות לא נביא לפה נגיפים. << אורח >> יעל קטן: << אורח >> אבל אתם לא עוצרים את המוטציות, אתם עוצרים את - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברתי, אני לא עניתי לך, אני עניתי לעצמי. לעצמי אני אומר את זה. כמו שאמרתי על 60,000 ישראלים חזירים ובהולים להנאות, שיצאו והביאו אתם גם כמה נגיפים טובים. אני אומר, אני אומר, מה לעשות. אני לא מתמודד בפריימריז, אני יכול לדבר חופשי. טלי לאופר, בבקשה. << אורח >> יעל קטן: << אורח >> אני רק לא מבינה למה אתם מענישים את החברות הזרות. את זה אני לא מבינה. << אורח >> טלי לאופר: << אורח >> יו"ר הוועדה, תודה על זכות הדיבור. אני יודעת שזה לא המקום לדון במה שכל כך כואב לנו, סגירת השמיים בכלל. אני יודעת שזה לא המקום. אתה יודע, כבודו, כמה אני מעריכה אותך ומכבדת, ואני שואלת: לדוגמה, מענה לישראלים שתקועים בחו"ל ולא מאריכים להם ביטוחי נסיעות. לא מאריכים להם ביטוחי נסיעות, ואני חוזרת על מה שנאמר כאן, אלה לא אנשים שהם פושעים. מה שאני רוצה זה לחזק ולחזור מילה במילה אחרי דברי חברת הכנסת ח'טיב, שדייקה את זה. אני לא רוצה סתם להתלהם, אני יודעת שזה לא המקום, אבל לתת מענה בפרוטוקול איך להתקדם בנושא הזה, ביטוחי נסיעות, ההוצאות של הישראלים שתקועים בחו"ל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, את צודקת מאה אחוז, אבל נציגי האוצר לא שומעים אותך, אבל חובת המחאה שלך לפרוטוקול נאמרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זאת אומרת ביטוחי הנסיעות? החברות לא מסכימות להאריך להם את זה, אפילו בתשלום? << אורח >> טלי לאופר: << אורח >> חברות הביטוח לא מוכנות להאריך להם את זה. אנחנו מקבלים עשרות פניות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה ניהול הסיכונים שלהם. << אורח >> טלי לאופר: << אורח >> לפחות - - - ליו"ר הוועדה, כי אני חושבת שזה המקום של ועדת הכלכלה לדוגמה לתת הנחיה לחברות הביטוחים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חייב להכריח את החברות בזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפי ימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לתקופות. היא אומרת שלא נותנים להם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברות הביטוח לא מאריכות את זה אוטומטית? << אורח >> טלי לאופר: << אורח >> אבל הן לא מוכנות להאריך כשפונים אליהן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אם פונים אליהן הן לא מוכנות, אתה מבין את האבסורד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא מוכנות להאריך, למה? מה הסיכון? << אורח >> טלי לאופר: << אורח >> לא יודעת. הן לא מוכנות להאריך. זאת עובדה, אני מדברת אתך על עשרות מקרים, אני כבר לא מדברת על - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, זה לא הדיון. אנחנו מכירים את הסוגיה של ניהול סיכונים של חברות הביטוח. בתקופה מסוימת בבאר שבע לא יכולת לבטח רכב. סוכנים וחברות ביטוח לא אפשרו, שגעו אותך. היו שולחים אותך למרכז. טלי, זה לא הדיון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אל תשווה ביטוח רכב לחיים של אנשים שנמצאים שם. << אורח >> טלי לאופר: << אורח >> יש מקום - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, אני ממשיך. טלי. חברת הביטוח יודעת שהבחור תקוע בחו"ל, עלול להידבק בקורונה. עבור 32 השקלים שלו – עוד מעט הוא צריך טיסה רפואית שתעלה לי עשרות אלפי דולרים. הם אומרים שהמדינה תשפה אותי. כמו שהסוכנים רוצים שיפוי, כמו שההוא רוצה שיפוי. אבל חברות הביטוח – עכשיו תנסה להיות בהסתכלות עסקית. יש מקום להבין אותן. מישהו צריך לשפות אותן על הסיכון הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. קודם כל, שאחר כך יבואו לריב על השיפוי. שיעלו להם את המחיר, במקום 32, 52. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אבל זה לא הדיון. נגענו בזה, אני חושב שנכון לדון בזה. נכון לדון בזה. ניר צדיקביץ, יו"ר התחנות בנתב"ג, ומנהל תחנת דלתא בישראל. << אורח >> ניר צדיקביץ: << אורח >> שלום אדוני. אנחנו גוף שכל מנהלי התחנות של החברות הזרות יושבות תחתיו, ואני מייצג את כולן. יש לי שאלה בנוגע לתקנה שתוקנה אתמול בלילה. עד אתמול בערב חברות תעופה שנחתו בישראל רק עם מטען הורשו לצאת מכאן עם נוסעים, כמובן נוסעים שיש להם אישור חריג, או נוסעים שהם אזרחים של מדינות זרות. זאת אומרת, אזרחים של מדינות זרות שרוצים לחזור למקום מגוריהם. אנחנו לא מביאים לפה נוסעים, רק מוציאים מפה נוסעים. רציתי להבין מה עומד מאחורי זה. הנוסעים האלה לא נוסעים לנופש, לא נוסעים לדובאי, לא נוסעים לכל מיני עיירות נופש בעולם, אלא חוזרים לביתם, בין אם זה לארצות הברית, אירופה או מקומות אחרים. למה אתמול בלילה תוקנה התקנה בכך שאנחנו יותר לא יכולים להוציא מפה את הנוסעים האלה לביתם? והם יודעים שהם לא יכולים לחזור לפה, הם יודעים. הם רוצים לחזור חזרה לביתם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו שאלה. תקבל תשובה אחר כך ממשרד הבריאות או משרד התחבורה. אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר. התגעגענו אליך, אורי. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> שלום, צוהריים טובים. תודה רבה על רשות הדיבור. ישראייר זכתה במכרז שערכה רשות התעופה האזרחית לביצוע אותן טיסות שהן גשר אוויר, טיסה יומית מישראל לפרנקפורט. אגב, ישראייר זכתה בשל העובדה שהיא לא ביקשה מהממשלה שום תוספת תשלום ולקחה על עצמה את כל העלויות סביב העניין הזה. אני מאזין בקשב רב לדיון, ויש דברים שהם לא מתיישבים ברמה הלוגית. אני מבין שיש הנחייה מלמעלה ברמת הממשלה לצמצם למינימום האפשרי את תנועת הנכנסים לארץ כדי להימנע מכניסה נוספת של מוטציות ומרעין בישין, כמו שנאמר. השאלה הראשונה שאני רוצה לשאול, למה זה צריך להפריע ליציאת ישראלים? הרי אם אתה מוציא ישראלים, אתה אמור להקטין את רמת התחלואה. אגב, אני מדבר ללא משוא פנים, גם יציאה של ישראלים בחברות זרות. מה זה משנה? אנשים רוצים לצאת מפה. אני אישית מקבל 50 פניות ביום מסטודנטים שסיימו פה את חופשת הסמסטר ורוצים לטוס לבודפשט להמשך הלימודים. הם רוצים לנסוע לבודפשט לסוף שבוע, הם רוצים לנסוע לבודפשט ולהמשיך את לימודי הרפואה שלהם שם. למה לא מאפשרים להם לצאת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת חריגים. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> שנייה, אני מבקש. אנחנו מקבלים פניות מאוד מאוד קשות, ברמה האישית אני אומר את זה, לקבל את הפניות הללו, של אנשים שיקיריהם עברו תאונת דרכים, ושאח שלהם נפטר, ושהם רוצים להגיע ללוויה של אביהם, ושאביהם גוסס. למה ישנה מגבלה על היציאה מישראל? אנחנו בישראייר אמרנו שאנחנו מוכנים לבצע שתיים-שלוש טיסות ביום ולהגביל את תנועת הנכנסים. תן לנו להוציא את האנשים האלה ברמה ההומניטרית. דבר שני - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אורי, שאלה, רגע. הטיסה לפרנפוקט היא שבועית או יומית? << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> יומית. יומית. אנחנו ביקשנו לבצע שתי טיסות ביום. אני התחייבתי בכתב לרשות התעופה האזרחית שאנחנו לא נחזיר נוסעים, אם צריך, כדי לא להימנע ממוטציות, אבל אל תגרום לאנשים שיקיריהם עברו תאונת דרכים, שמישהו חייב לעבור טיפול רפואי, סטודנט שרוצה לחזור ללמוד בחו"ל – אתם עוסקים פה במשלחות ספורט, בג'ודו, בכל הדברים האלה, ואתם לא מסתכלים על הנשמה של הבן אדם. הדבר השני, מי שמגיע לפה, אפשר להגביל את זה. הוא חותם בהמראה שהוא נכנס למלונית, שהוא מוגבל, שאם לא, הוא ייקנס. לא יודע מה, ייקנס בקנס כספי כבד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא עובד. זה לא עובד. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> אבל אני לא מצליח להבין למה לא לתת לישראלים שנמצאים בחו"ל – שוב, אני לא מדבר על אנשים שרוצים לצאת לחופשות, אני מדבר על אנשים שיש להם פה קרובים שהם גוססים, אנשים שעברו פה תאונות, וכל הדברים האלה מגיעים אליי באופן אישי בוואטסאפ. אני לא מבין את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אורי, תודה. יש שאלה אליך מחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> קודם כל, יישר כוח. אני תוהה מה הבעיה לאשר יותר מטיסה אחת וליותר מנקודה אחת. למה אזרחים פשוטים כמו סטודנטים צריכים לשלם עוד כרטיס טיסה למקום אחר כדי להגיע למקום היעד שלהם? והדבר השני, אם כבר הטיסה נמצאת בפרנקפורט, למה שלא תחזיר את התקועים בחו"ל? אין שום היגיון בדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא הוא, נשמע את משרד התחבורה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני יודעת, אבל צריך ללחוץ גם בכיוון הזה, כבודו. אי אפשר להשאיר. אם כבר הטיסה שם, אז להחזיר את האזרחים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אורי. מידן בר. זה במקום הדיון שרצית. << אורח >> מידן בר: << אורח >> לא, לא, שום דבר לא במקום. מידן בר, יושב-ראש איגוד הטייסים. תודה רבה על רשות הדיבור. אני רוצה להגיד שלוש נקודות קצרות מאוד. הדיון הזה הוא דיון חירום. הוא לא דיון מדיניות, כי אנחנו לא שם, הוא דיון על מה עושים עכשיו כשסגרו את השמיים. אני מסכים עם ידידי אורי סירקיס, אני חושב שדין נוסע נכנס ודין נוסע יוצא הם שני דברים שונים, והתקנה לא מבדילה, וזה חבל, כי זה מעקר את היכולת שלנו כוועדה לתת מזור לאנשים שבאמת זקוקים לצאת מפה. דבר שני, לגבי המטוסים עצמם, אנחנו מטיסים בשנה האחרונה מטענים גם במטוסי נוסעים, על הכיסאות, עם רצועות. לכן מטוס שהטיס מטען לפה יכול להגיע, אבל כשהוא צריך לחזור, הוא יכול להוציא גם נוסעים זרים. הנקודה האחרונה, והיא חשובה – ואמרה את זה עכשיו חברת הכנסת, היא אמרה דבר מאוד מאוד נכון. היא אמרה: אל לנו להגביל את התדירות, וגם לא את המקומות. אין סיבה שנוסע שתקוע עכשיו בארצות הברית יטוס לפרנקפורט, יקבל קורונה בדרך, ישלם פעמיים. אפשר לפתוח את זה – שוב, בהתאם לחברות שיכולות לבצע – גם לארצות הברית, אפריקה, דרום אפריקה, כמו שישראייר עשתה, ועשתה נכון. אבל אל לנו להגביל את זה בתדירות, כמו שאמר אורי, וגם לא במיקום, כמו שאמרה חברת הכנסת. אנחנו צריכים לתת בשעה הקשה הזאת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. פעם אחת הבנו, תודה. פרופ' נדב דוידוביץ. אין לנו? ד"ר רועי סינגר, אתה רוצה להוסיף משהו, משרד הבריאות? אחר כך תשובות ממך. אחמד טיבי, אם הגעת, בוודאי יש לך הרבה מה לומר. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> אני רוצה להגיד למה אני מקפץ מוועדה לוועדה. אני בטוח שכל חברי הכנסת מקבלים את הפניות האלה מאזרחים שתקועים באירופה, איסטנבול, דובאי, עשרות סטודנטים ערבים שתקועים עכשיו במעבר הירדן. הם סיימו לימודים, ההורים שלהם מחכים להם ברכב, הם רחוקים 40 דקות מהבית. 40 דקות מהבית. השר דרעי התלה את המעבר, הוא סגור, מעבר הירדן. יש החרגה של אלנבי לפלסטינים. החרגה. אני מקבל עכשיו למשל פנייה של אישה שקרובת משפחה שלה נמצאת אצלה, אורחת, ממזרח ירושלים. בעלה נפטר בירדן, היא מירדן. היא צריכה לחזור. מאיפה לחזור? מעבר הירדן סגור. אלנבי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ידידי חבר ועדת חוקה? << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> לא, אני חבר בכל הוועדות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל היית בדיון. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> הייתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו דנים פה רק בכלי טיס, לא באנשים. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> חכה. שאלת, אני עונה. עכשיו לגבי טיס. חלק הציעו שאלה שנמצאים בקרקע יטוסו לפרנקפורט ויגישו בקשה. נראה לך סביר? אלה שנמצאים באיסטנבול, שיטוסו לפרנקפורט בטיסת חילוץ. יש ארבעה אברכים שנמצאים עכשיו בסיני, הם צריכים לחזור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הם הלכו לשם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, הם מנסים להיכנס דרך סיני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אה, הם לא נסעו לסיני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הם נסעו לחושות, שיישארו שם, אין לי בעיה. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> יש חוק טיסות במדינת ישראל, שאסור למנוע – חוק יסוד אומר, וזה גם מה שאמר היועץ המשפטי של ועדת החוקה, שאסור למנוע מאזרח להיכנס למדינת ישראל. אסור בתכלית האיסור. מה הם אומרים? זה לא איסור, זה תעדוף של כניסה. תעדוף. כלומר, אישה חולה, אישה מדממת, מישהו שיש לו צורך רפואי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טיסות. טיסות. אנחנו דנים בברזלים. בני אדם זה חוקה. אנחנו בברזלים. דרך אגב, שולחים לי במייל – זה לא שאין אישור להכניס, לגבי הטיעון של פינדרוס, שאי אפשר להכניס את הגופה הזאת במטוס זר. הרי בדרך כלל ארונות נכנסים בתא מטען. בטיסת מטען זה היה נכנס. אלא בגלל שזה מטוס פרטי זר. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> אנחנו מדברים עליך, פינדרוס. והוא גם בא לחוקה כדי לתמוך בי, עכשיו אני פה כדי לתמוך בו. פינדרוס, אני אמרתי על מה התווכחנו שם, לגבי בני אדם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו בתקנות של המטוסים. רננה, שמעת את הטענות. מה ההתייחסות? מה את הולכת לייצר לנו? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה יודע מה האבסורד בכל זה? שעושים הפרדה בין המטוסים לבני האדם, אי אפשר לעשות את זה. כשמביאים משהו, צריך להביא את זה שלם, כי מה הקטע של המטוסים בלי בני אדם? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, אבל הם סותרים את עצמם, ועל זה אני לא מוכן לוותר. או שמוציאים את שלושת החריגים האלה, או שמכניסים 11 סעיפים. אין דבר כזה, את לא תשימי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עורכת דין רננה שחר, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מי מרכז הקואליציה? אני מצביע נגד כל זמן ששלושת הסעיפים האלה נמצאים. אם (5), (6) ו-(7) לא יורדים מהתקנות, אני מצביע נגד. (5), (6) ו-(7), שיצאו מפה. כי פה זה בני אדם, אתם לא יכולים לקפוץ - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, תן לה לענות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אדוני, אני עונה על השאלה למה לא להגדיל את כמות הטיסות, ולא רק טיסה יומית אחת. אני מבינה שבראיית הממשלה הטיסה הזאת נועדה לתת מענה לאנשים שיש להם צורך חיוני דחוף לצאת מישראל ולהיכנס לישראל. היא לא נועדה לתת מענה - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לחזור לבית שלהם, לילדים שלהם, למשפחות שלהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תני לה לסיים. תני לה לסיים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> מקומם מה שאנחנו שומעים פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רננה, אין ספק שצריך לייצר מנגנון שאותם אזרחים ישראלים שצריכים לחזור ועונים על כל אמצעי הזהירות, והם לא הלכו לבלות – אני חושב שסטודנט שסיים את הסמסטר שלו, צריך להתייחס אליו לפחות כמו איש עסקים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אתה יודע מה, הם יצאו לבלות, הם צריכים לחזור, מה הבעיה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שצריך לבדוק את זה. זה יותר משרד הבריאות, אבל תתייחסי לשאלות שקשורות לרת"א, ואחר כך טל תענה לנו מה שצריך ממשרד הבריאות. בבקשה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה לא המון דברים אלינו. אני רק אגיד למה לא לתת לאנשים לצאת מישראל. עכשיו יש עילות מסוימות שמותר לצאת מישראל, ותקנות הידוק המגבלות, למה מותר ולמה לא. הסיכון של מוטציות וכולי, בסוף הוא אנשים שיוצאים לחו"ל, וחוזרים. זה הרי כל העניין, בגלל זה מגבילים את היוצאים מישראל. זו לא רק התחלואה שכרגע, זה גם מה הם יביאו אתם בעוד חודש. אלה תשובותיי. אם יש עוד שאלה שפספסתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טל, את שמעת פה את השאלה מה עונה לחריגים, מה לא עונה, מה אי אפשר, מה אפשר. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> אימאן תצביע במקומי, למרות שאנחנו בסיעות נפרדות עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טל, תשובות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> קודם כל, התשובה מתחלקת לשתיים. לגבי כלי טיס זר, כרגע אין חריג שמאפשר שיקול דעת רחב להכניס במקרה של חריג הומניטרי, אלא יש חריגים שהם מאוד ספציפיים ומתוחמים. הרעיון היה ליצור בקרה וכמה שיותר לצמצם את הטיסות, מתוך ההסברים הברורים של חוות הדעת האפידמיולוגית שניתנה. אנחנו חשבנו – ולהבנתי, זאת הייתה גם המחשבה של משרד התחבורה ושל משרד המשפטים – שאפשר לענות על המקרים ההומניטריים האלה על ידי הטיסות הישראליות. יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות חשיבה מחדש ולראות אם יש מקרים שלא נכנסים. אני מבינה שלעניין הגופה כן יש פתרון, כי רואים את זה כטיסת מטען. אני לא יודעת מה הייתה הבעיה במקרה הנקודתי. אבל יכול להיות שיש עוד מקרים שלא חשבנו עליהם, ואנחנו נשמח שתציפו, ויכול להיות שצריך להוסיף. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> המנכ"ל היה איתי שש שעות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז הוא לא – יכול להיות שהוא לא היה ער לזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה זה לא היה ער? אז אני רוצה לראות את זה פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא פה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> טיפש חוזר על אותה טעות פעמיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא מקווה שהוא ימות פעמיים, מספיק, הוא מת פעם אחת. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אבל מחר בבוקר אני אעמוד בפני טלפון כזה. לא מוכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מקווה שלא. מה עוד? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בכל זאת, איך חוזרים לישראל במקרים האחרים, הנתיב שכן מוצע, הטיסות הישראליות. הטיסה שישראייר דיברה עליה, שהיא זכתה במכרז. כמו שנאמר, הוועדה הזאת מאשרת בקשות של אנשים להיות בעדיפות יותר גבוהה לעלות לטיסה כי יש להם צורך דחוף להגיע לישראל. אין איסור על שאר האנשים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואם יהיה צורך להגדיל את זה לשתי טיסות יומיות? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני לא יודעת מה העמדה הרשמית, אבל בהחלט הדבר יכול להישקל. הרעיון הוא למנן - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבקש לבחון את זה, לפי הצורך, כמובן. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לגבי אנשים שלא צריכים להגיע באופן דחוף, ושכרגע כניסתם לא אסורה, עדיין הרעיון הוא למנן את הכניסה, ושלא תהיה פה כניסה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שברגע שעשו חברה אחת, טיסה או שתי טיסות יומיות, מכלל העולם, שהכול מתנקז לפרנקפורט, אנחנו ממעטים ומצמצמים את זה. לכן אני קורא לכם לשקול את זה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לשקול טיסה נוספת בחזרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק רוצה להוסיף כאן - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> וגם שלושת הדברים האלה שנמצאים כאן - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמעתי, חכה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלו חריגים להסדר שמובא כרגע לאישור הוועדה. מה שהצגת כרגע זו דוגמה לכך שכל ההסדר של מי שרוצים להתיר לו לחזור לכאן – אתם אומרים שזה באמצעות חברות התעופה הישראליות, כל זה בכלל לא בשליטת הוועדה. כלומר, זה הסדר שהוא לא מעוגן בתקנות בכלל, הוא כנראה במסגרת הרישיונות שנותן מנהל רת"א לחברות התעופה הישראליות, אין לנו שום שליטה עליו, אנחנו רק במעמד של מבקשים, וזו בעיני אחת התוצאות המעוותות לפרשנות של הסעיף המסמיך. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני חושבת שרז היה פה בדיון הקודם, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז אני אומר עמדה אחרת. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יעל אולי יכולה להתייחס לזה גם. בנוסף, אני יכולה להגיד שיש לנו דיונים על הצעת החוק, אבל אני לא יודעת מה יהיה עם הצעת החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הרפואי, את יכולה לענות לי? אדם שהגיע במצב חירום רפואי. קודם כל, מה זה מצב חירום רפואי? האם הוא מגיע עם עוד מלווים? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה לא מופיע פה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> טיסה שהמטרה שלה היא פינוי חירום רפואי יכולה להיכנס לכאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? מה המטרה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל רק ישראלית, עובדה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא, לא, גם של כלי טיס זר. אלה דיני חירום רפואי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה ההגדרה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לגבי ההגדרה, הרעיון הוא מי שצריך עכשיו פינוי חירום רפואי, ולא שבא כדי לקבל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה חירום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הוא לא יכול להיות שם? הוא לא יכול להיות מטופל שם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. כנראה שהרופא שלו פה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז כל אחד יכול. אז חולה קורונה שעם חמצן, גם הוא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם הוא במצב חירום, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו ההגדרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מצב חירום רפואי. מה זה חירום? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני מציעה שלעניין ההגדרה של טיסה לפינוי חירום רפואי, רננה תתייחס, כי אלה מושגים שהם שגורים בעולם התעופה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> פינוי חירום רפואי קורה כשיש צורך חירום שמחייב פינוי מידי. זה קורה מתאונות, זה קורה מכל מיני סיבות בעולם שצריך לפנות פצועים בדחיפות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אזרח ישראלי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אלה לא טיסות אמבולנס רגילות שמתואמות שבועיים מראש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עם כמה מלווים הוא יכול להגיע משם? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה לא קורה בדרך כלל, אדוני. בפינוי חירום רפואי אין מלווים בדרך כלל. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בטח שיש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. משרד המשפטים. << דובר >> יעל דקל: << דובר >> אני אשמח להתייחס לשתי נקודות שעלו פה במהלך הדיון. יעל דקל, משרד המשפטים. בנוגע להערת הייעוץ המשפטי ביחס להבחנה בין כלי טיס ישראליים וכלי טיס זרים, אנחנו חושבים שיש מקור סמכות בחוק רישוי שירותי תעופה. יחד עם זאת, אנחנו עובדים על הצעת חוק שאמורה להגיע בהקשר הזה בהקדם לכנסת, ושתטפל גם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה שתנוח דעתו של איתי. << דובר >> יעל דקל: << דובר >> אנחנו שוקלים בכובד ראש את הערות הוועדה. שתטפל באופן דומה בהסדרה, בעניין הזה. כך גם ביחס לוועדת החריגים. זאת אומרת, אנחנו רוצים לספק מענה יחסית מהיר לסיטואציה שבה אנחנו מבינים שיש אנשים שתקועים בחו"ל, אבל גם לגבי זה אנחנו חושבים שנכון - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. אני מביא את התקנות להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 3 נגד – 2 נמנעים – אין התקנות אושרו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אי אפשר חלקית. תקנות – או מאמצים, או דוחים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי חברות הביטוח, אני בדקתי את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה רביזיה. << דובר >> אחמד טיבי (תע"ל – התנועה הערבית להתחדשות): << דובר >> רביזיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בשעה שלוש דיון ברביזיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי חברות הביטוח, אני בדקתי את זה תוך כדי. חברות הביטוח מאפשרות למי שיש לו להאריך באותו מחיר. הם שלחו לי את התקנה שהם לא יכולים לגבות יותר. ומי שתמה לו התקופה, שאלו מקרים חריגים של חריגים, הוא יכול לבקש מהם גם הארכה בתנאים מסוימים, אבל זה משהו אחר. מי שיש לו יכול להאריך בלי שום בעיה עד סוף התקופה שלו בלי תוספת של מחיר מעבר למה שהם גובים עד עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תקשרי אותי לאף אחד, יש לכם לשכה לפניות הציבור אצלכם, טפלו בזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מודה לכם. נתכנס בשעה 15:00 בדיוק. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >> << נושא >>דיון ברביזיה להצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף קורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 9), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני פותח את הישיבה. מצביעים על הרביזיה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תן לי לפתוח את הישיבה קודם. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה התייעצות. אמרת שמצביעים על הרביזיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוד מעט מתכנסים ופותחים את הישיבה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני אומר לך, חבורת הליכודניקים האלה הם חבורת שקרנים שמרמים את כל עם ישראל. נמאס לי מזה << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> למה אתה אומר את זה? למה אתה אומר את זה? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> נמאס לי מהדבר הזה, תפסיקו לרמות. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> כשפתחו את שדה התעופה, אמרתם למה. כשסוגרים אותו עכשיו, גם למה? מה אתה מבלבל את השכל? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> את לא היית פה אפילו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חמש דקות התייעצות סיעתית. חידשנו את הישיבה. טל, ממש בקצרה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בקצרה, יש פה את מישור כלי הטיס ומישור האנשים ומי עולה על הטיסה. כמו שאמרתי, ועדת החריגים הובאה בהחלטת ממשלה ולא נכנסה לתקנות האלה בגלל שהיא ועדה שרק עושה תעדופים לגבי מקומות במטוס. אני מבינה שיש בנפרד בקשה של הוועדה להכניס סעיף שמאפשר כניסת כלי טיס זרים לפי אישור של ועדה מטעמים הומניטריים כאלה ואחרים. אנחנו נבחן את הבקשה הזאת בממשלה, זה מה שאני יכולה להגיד כרגע. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה לנמק את הרביזיה. אדוני יושב-ראש הוועדה, זה אחד המקרים – שאלו אותי אנשים בשביל מה הגעתי לכנסת. אני אמרתי שמה שקורה פה – אני מכיר את זה מפקידים, הייתי יושבים בעיריות. אנשים מתקנים תקנות שאין להן שום קשר למציאות. יושבים אנשים נכבדים, מקצועיים, תקרא להם איך שאתה רוצה, אני לא רוצה לזלזל בהם, ובסוף מי שסובל הם אזרחי ישראל. פה זה אחד המקרים הקלאסיים, שאישרנו תקנות בסוף השבוע שעבר, אם אני לא טועה, ביום רביעי שעבר, ובתוך 48 שעות כולנו היינו מוצפים עם לקונות שכל אדם הגיוני, כולל אתה, אדוני יושב-ראש הוועדה, מבין שזאת לקונה. ככלב השב אל קיאו אנחנו חוזרים לכאן ביום שני לאחר מכן, דנים על אותם דברים, כשהיועץ המשפטי של הוועדה, עורך הדין איתי עצמון, העיר שזו לא התקנה הנכונה, ובגלל זה - - - התקנות. אנחנו מחליטים משהו שהוא גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה. מה אתה אומר? אתה אומר כלי טיס ישראלי לא טס, חוץ מישראייר. כלי טיס זר, שאלו רוב המטוסים הפרטיים, לא יכול מכוח תקנות הטיסה שאתה הולך לתקן פה. ואז אתה עושה ועדת חריגים על כמה סטודנטים, שאני מאוד מכבד אותם, או כמה אנשים שייתקעו בפרנקפורט, שיוכלו לחזור משם. זאת אומרת, אין קשר בין התקנות למציאות. כאן בדיוק המקום של המחוקק להתערב ולומר לממשלה: רבותיי, טעיתם. טעיתם, כמו שאומר עורך הדין איתי עצמון. טעיתם, כמו שאומרים כל חברי הוועדה על המקרה שהבאתי לפה, שקרה במקרה 24 שעות אחרי שאישרנו אותן פה, ואני לא רוצה לדבר על עוד מקרים שהיו לאחר מכן. זה לא הגיוני. אנשים צריכים לנחות בקפריסין או בעמאן, ונכנסים בסוף לישראל, זה לא שהם לא נכנסים. לא מנעת חולה אחד. אם היית מונע חולה אחד, אני אתך. המציל נפש אחת בישראל, כאילו קיים עולם מלא. לא הצלת שום דבר. הצלת כבוד אבוד של אנשים הזויים שעשו תקנות שאין להן שום קשר למציאות, ולכן אני מבקש לפתוח את הדיון מחדש. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מאחר ולא נצליח לשכנע את חבר הכנסת פינדרוס, אני מביא את הרביזיה להצבעה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> תשכנע את עצמך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי בעד הרביזיה? מי נגד? הצבעה בעד – 2 נגד – 3 הרביזיה לא אושרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. הרביזיה לא אושרה. אי לכך, התקנות אושרו. תודה רבה לכולם. ההערות שלך במקום, אם לא הייתה חומרה של הקורונה, לא הייתי מאשר את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> חבל על הדיבור שלך, אתה מדבר לקירות. אני בז לפקידים האלה, אתה מדבר לקירות, וזו לא פעם ראשונה שאני נתקל בזה בוועדה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:16. << סיום >>