פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 31 ועדת הכלכלה 15/02/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 191 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, ג' באדר התשפ"א (15 בפברואר 2021), שעה 10:05 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון מס' 11), התשפ"א-2021. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר קרן ברק רות וסרמן לנדה אימאן ח'טיב יאסין יבגני סובה יצחק פינדרוס חברי הכנסת: מיכל וונש קוטלר מוזמנים: ד"ר אשר שלמון – מנהל המחלקה ליחסים בין-לאומיים, דוברות, משרד הבריאות רננה שחר – יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית משתתפים באמצעים מקוונים: ד"ר רועי סינגר – סגן מנהל האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות טל וינר שילה – לשכה משפטית, משרד הבריאות רון חלפון – יועמ"ש, רשות שדות התעופה דבורה גראו – יועצת תעופה שי גיל – קברניט, מנהל בעל אחריות כוללת, ק.א.ל קווי אוויר למטען, חברות תעופה ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: טלי רם << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות)(תיקון מס' 11), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. יום שני, 15 בפברואר 2021. על סדר-היום תקנות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה (הוראת שעה). מה קרה? למה נדרשנו לתיקון הזה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> קודם כול אני אסביר באופן כללי ואז אם אפשר, נציגי משרד הבריאות יסבירו. תיקון 11 עוסק פה, אדוני, בשני דברים. הדבר הראשון זה שגם לפי תקנה 17 וגם לפי תקנה 30 של תקנות התעופה, אסור לאדם או לאיש צוות – או לנוסע או לאיש צוות – לעלות לטיסה, בין השאר אם ב-14 ימים האחרונים הוא בא במגע הדוק עם חולה. יש תיקון אחד שאומר, אם באת במגע הדוק עם חולה אבל עברת עשרה ימי בידוד עם שתי בדיקות, אחת ביום התשיעי ואתה משתחרר, אז מותר יהיה לך גם לעלות לכלי הטיס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וזה בתיקון שעשינו לא נתן מענה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא. לא עקבנו אחרי החידושים בצו בידוד בית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואני חשבתי שהיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מפוקסים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> על הכול, על כל פרטי הפרטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תופסים אותנו פה בדקדוקי עניות לפעמים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> ומה זה מגע הדוק? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מגע הדוק, זה מוגדר בצו בידוד בית, נדמה לי מגע של רבע שעה או - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמו שקובעים בחקירה אפידמיולוגית – רבע שעה, צמוד. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> - - אם את נמצאת בכיתה, ברכב, בנסיעה. יש קריטריונים מה זה מגע הדוק בצו בידוד בית. יש פה את נציגי משרד הבריאות שיכולים להסביר. זה תיקון אחד והוא תיקון לתקנה 17 ולתקנה 30. התיקון השני, אם אתם זוכרים, לפני שעולים לכלי טיס בכניסה לישראל, שחוזר, צריך להציג תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שנערכה 72 שעות לפני, לכל היותר, אבל יש לזה חלופה. אפשר היה עד עכשיו להציג תעודת מתחסן, במקום. אני מניחה שכחלק מהמאבק במוטציות, לא סגורים עד הסוף האומנם החיסון הישראלי – כמובן, זה היה רק למי שיצא מישראל מחוסן, בכל מקרה זה לא לחיסונים זרים ולא למי שלא השלים את החיסון בישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על הדרך תאמרי לנו – או נשאל את משרד הבריאות – מי שבא עם חיסון מארצות הברית או מכל מדינה אחרת, עם שני חיסונים? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> למיטב ידיעתי, עד היום זה עוד לא הוכר. צריך בדיקת קורונה שלילית 72 שעות לפני, שלום ותודה רבה, ואז תעלה למטוס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא יבוא עם בדיקה 72 שעות שלילי וחיסון כפול, ועברו שבועיים מהחיסון השני, הוא ייכנס לבידוד אחרי שיבוא לארץ? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> על זה משרד הבריאות יענה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פשוט שתכין את התשובה כי התגובה שלי תהיה בהתאם. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יש את רועי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תסיימי ואנחנו נעבור אליו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> עד עכשיו, עד אתמול למעשה, 14 בחודש, ניתן היה עם תעודת מתחסן פשוט לעלות למטוס בכניסה לישראל בלי בדיקת קורונה שלילית ב-72 השעות האחרונות. בגלל חוסר ודאות אני מניחה לגבי אפקטיביות החיסונים מבחינת וריאנטים, מיום ראשון בעצם אין את הדבר הזה יותר. חייבים בדיקה 72 שעות, או אם אתם זוכרים, יש בתקנות מנגנון אישור חריג לא לבוא עם בדיקת קורונה. למשל, אם אתה נמצא ביעד שאין בו בדיקות קורונה או קרה חס וחלילה משהו מאוד דחוף ואתה חייב לעלות על הטיסה בלי, יש מנגנון לאשר את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש מנגנון. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אלה שני התיקונים, הבריאותיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נשאל את משרד הבריאות, יש לי כמה שאלות. מי איתנו ממשרד הבריאות? בבקשה. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> עורכת הדין טל וינר שילה. כמו שחברתי רננה הציגה בצורה מדויקת, הסיבה שאנחנו מבקשים את התיקונים של ה-72 שעות גם לגבי מחלימים ומחוסנים זה החשש מהווריאנטים, שאנחנו עדיין חוששים שייצרו הדבקה גם בקרב אנשים שחלו, התחסנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מהווריאנטים הידועים או מווריאנטים חדשים שלא ידועים? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> גם וגם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה גם וגם? אם אני פה במדינת ישראל הולך עכשיו לפתוח את המסחר ואת הקניונים ואת בתי הספר ואת גני הילדים כי יש לי ודאות שהחיסון הישראלי של פייזר יעיל למוטציה הבריטית, למה? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> יש כל מיני מוטציות אחרות אבל יש לנו את ד"ר רועי סינגר שנמצא איתנו, שיוכל להסביר יותר מה החשש האפידמיולוגי. << אורח >> ד"ר רועי סינגר: << אורח >> אני אתן לעורכת דין וינר לסיים את דבריה ואז אני אסביר. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> הדבר השני שאנחנו מבקשים בתקנות זה שלעניין ההצהרה שאותו אדם היה צריך להצהיר שהוא לא נחשף ב-14 יום לפני הטיסה מהארץ או לארץ, לחולה, אנחנו כן רוצים לאפשר גם את תנאי קיצור הבידוד כמו שניתן גם לעשות בארץ, כלומר אם אדם עשה שתי בדיקות שליליות בימים מסוימים, כנדרש בצו, כך הוא יוכל לעלות לטיסה גם אם הוא לא נחשף לחולה בעשרה ימים האחרונים, בהתאם לבדיקות. כמובן אם אנחנו מדברים על אדם שהגיע מחו"ל, אין זה בשביל לסתור את אותם חוקים שחלים באותה מדינה. נניח אם מדינה מסוימת מחייבת בבידוד ארוך יותר, זה לא אומר שהוא יוכל לצאת לטיסה כי לישראל אין אפשרות לסתור חקיקה של מדינה אחרת. מבחינתנו, הוא יוכל לעלות לטיסה גם אם הוא עשה שתי בדיקות שליליות במדינת המוצא שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני עדיין רוצה לוודא לגבי חוזרים, כאלה שעברו את כל הויה דולורוזה, שהוועדה האנונימית הזו – שאי אפשר לדבר איתה – תאשר אותו, בהמתנה ארוכה שם במדינת המוצא, בא עם שתי בדיקות שליליות, עושה בדיקה בשדה, הוא שלילי, התחסן פעמיים. למה הוא צריך להיכנס לבידוד? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> לא. זו שאלת הכניסה למטוס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבין, אני יודע על מה התקנות מדברות. אני כבר מדבר עם משרד הבריאות, אני רוצה לדעת כי יש שאלות שאנחנו נשאלים וטענות שאנחנו מקבלים מבוקר עד ערב, אז יש לי הזדמנות כיו"ר ועדה לשאול את משרד הבריאות. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> אם הבדיקה שלו יצאה חיובית לקורונה יש אפשרות שוועדת החריגים תאשר לו בכל מקרה לעלות לטיסה, מכל מיני טעמים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זאת לא השאלה שלי, אני אחדד את השאלה. אדם אושר בוועדת החריגים להיכנס לארץ באחת מטיסות החילוץ. עשה את הבדיקות 72 שעות לפני, הוא שלילי לקורונה. עלה למטוס, הגיע לארץ, עשה בדיקה בשדה, הוא גם מחוסן פעמיים. למה פה בארץ לא יכירו וישחררו אותו מבידוד? << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> הוא לא חייב בבידוד. אם הבדיקה שלו שלילית, הכול בסדר, הוא לא חייב בבידוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא חייב בבידוד. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> הוא רק חייב בכל מקרה לעשות בדיקה. בעבר, לפני תיקון התקנות, הוא לא היה צריך לעשות בדיקה כתנאי לעלייה למטוס. עכשיו, בגלל החשש מהווריאנטים, אנחנו כן דורשים בדיקה בעלייה למטוס כדי לוודא שעל אף שהוא מחוסן הוא בכל זאת לא נדבק, ואם הבדיקה שלילית הוא לא חייב בבידוד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא חייב בבידוד. אוקיי, תודה. ענית לי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אם הוא עשה בדיקה בעלייה למטוס, ממש לפני העלייה למטוס, למה הוא צריך כשהוא מגיע לעשות עוד בדיקה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אגיד לך. כי בקורונה, קראתי – יגאל גואטה, את יודעת מי זה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא היה חבר כנסת, עכשיו הוא שדרן. הבת שלו הזמינה את אימא שלה שתבוא אליה כי היא יצאה שלילית - בעלה והבת היו חיוביים והיא יצאה שלילית - אבל בואי תנוחי אצלי, תעשי weekend. ה-weekend הזה עלה בזה שאחר כך התברר, יום אחרי שהיא יצאה שלילית היא יצאה חיובית והדביקה את הבת שלה כי הקורונה מתעתעת. בדיקה אחת זה לא מספיק. את יכולה לצאת שלילית ועוד יומיים להיות חיובית. עזרתי לך בהסבר? אני עוד מעט אהיה אפידמיולוג מהתקנות האלה. נקרא את התקנות. לאחר מכן אם יהיו שאלות, הסברים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> "תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 11), התשפ"א–2021 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 (להלן – החוק), ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק, מתקינה הממשלה תקנות אלה: תיקון תקנה 17. 1." עכשיו צריך היה להיות: בתקנה 17 לתקנות סמכויות. יהיה תיקון טעות, אבל אני אקריא את הנוסח. "תיקון תקנה 17 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020 (להלן- התקנות העיקריות), בפסקת משנה (א)(2)(ב), בסופה יבוא "למעט אדם שמתקיים בו האמור בסעיף 2(ג3) לצו בידוד בית"." מה שהוועדה רואה פה זה היתר לאיש צוות לשמש איש צוות אם הוא נחשף לחולה, הדוק, אבל סיים עשרת ימי בידוד עם שתי בדיקות ולא היו לו תסמינים תוך כדי וכו', לפי כל התנאים של צו בידוד בית. "תיקון תקנה 30 1. בתקנה 30 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א)- 0. בפסקת משנה (2)(ב), בסופה יבוא: "למעט אדם שמתקיים בו האמור בסעיף 2(ג3) לצו בידוד בית.";" זה אותו הסדר אבל על נוסע, שלנוסע מותר לעלות לטיסה. 0. בפסקה (3)- 1. בתחילת פסקת משנה (א)(2), יבוא "אם הוא נוסע יוצא – " 0. במקום פסקת משנה (ב) יבוא: "(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), ועדת חריגים הכוללת את ראש רשות האוכלוסין וההגירה, המנהל הכללי של משרד הבריאות והמנהל הכללי של משרד החוץ או נציגיהם רשאית לאשר בקשה של נוסע ששהה מחוץ לישראל מעל 72 שעות, לעלות לטיסה לישראל, גם אם לא התקיים בו האמור בפסקת משנה (א)(1)," – כלומר גם אם אינו מציג בדיקת קורונה שלילית – "אם שוכנעה כי צורך הומניטרי או צורך אישי מיוחד מצדיק זאת, ובכלל זה אם קיים קושי ממשי של היעדר נגישות לבדיקות PCR כאמור בפסקת משנה (א)(1) במקום ההמראה; החלטה לעניין אישור כאמור תהיה בכתב ומנומקת."; תיקון תקנה 35 1. בתקנה 35 לתקנות העיקריות, בפסקה (13א), המילים ", אישור החלמה" – יימחקו." שתי הפסקאות האלה, בעצם מה שראיתם זה שלא ניתן יותר להציג אישור החלמה ותעודת מתחסן כתחליף לבדיקת קורונה שלילית בעלייה למטוס בטיסה נכנסת. "תחילה 1. תחילתן של תקנות אלה ביום ב' באדר התשפ"א, 14 בפברואר 2021." << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לי שאלה לגבי 2. במקרים ההומניטריים, כשאי אפשר לעשות בדיקת קורונה במדינת המוצא, יש תנאים או נוהל בתקנות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> איך פונים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. איך הוא מתנהל בתוך המטוס. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, אני לא חושבת. יש רק נוהל איך כשנוסע או איש צוות מגלה תסמינים אבל זה אדם כמוך, כמוני, שאין לו תסמינים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו יודעים שיש גם חולים בלי תסמינים. אני מעלה אותו למטוס עם 200 נוסעים, עם 100 נוסעים, ובלי בדיקות, בלי הגנות, כי הרי אם לא היה צריך, מספיק שנמדוד לו חום בכניסה למטוס, לא צריך 72 שעות ובדיקות. אני מכיר בצורך של ההומניטרי, במקרים דחופים, כשאי אפשר לעשות בדיקות, אבל אני חושב שצריך לאפשר מקום מיוחד במטוס, בתנאים מסוימים, להגביל אותו גם כן. אני חושב שצריך שזה ייעשה, אי אפשר לסמוך על הנס. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני ארשום לי, אדוני, ויכול להיות שיש פה התייחסות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבקש התייחסות, אם מישהו יודע לומר לי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני מזכירה, חלה חובת חבישת מסכה לאורך כל הטיסה, יש הגבלות על חלוקת מזון ושתייה לאורך הטיסה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכולם. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כמובן, מודדים חום בעלייה לטיסה, יש הצהרת בריאות שבן אדם חייב להיות בריא, וכו', אבל רשמתי את מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי. התייחסויות. בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלה אחת לגבי תיקון שאני חושב שהיה צריך לתקן ולא מופיע כאן תיקון משלים, בתוספת השנייה לתקנות, לעניין הצהרת הנוסע. יש הצהרה שהנוסע צריך למלא, יש את הפרטים שצריכים להופיע באותה הצהרה. בחלק ג' זה הפרטים שכלולים בהצהרת בריאות של הנוסע ושם הנוסע צריך להצהיר שב-14 הימים שקדמו למתן ההצהרה הוא לא היה במגע הדוק עם חולה. כאן צריך יהיה להוסיף גם את ההוראה שנוגעת לקיצור תקופת הבידוד. שתי שאלות שעולות בעקבות התקנות. תוך כמה זמן מקבלים תוצאת בדיקת קורונה בשדה תעופה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לפי הבנתי, הבדיקה הזאת לא נערכת בשדה התעופה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, תלוי במחיר. עד ארבע שעות – 140 ומשהו שקלים; עד 14 שעות – 45 שקלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאמר פה, הייתה הצהרה פה בדיון – או שאולי אני מבלבל – שרשות שדות התעופה עושה בדיקות, או משרד הבריאות עושה בדיקות בשדה, ויש אפשרות בתשלום מסוים לעשות בדיקה מהירה. זה נאמר לנו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה ידוע, אדוני היושב-ראש. עד ארבע שעות – 145 שקלים. נכון? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני לא מספיק מכירה. יש פה גם את רשות שדות התעופה וגם את משרד הבריאות, ואני אומר שאני הבנתי שהיום בדיקות הקורונה בשדה, התוצאה מתקבלת כעבור 12 שעות פחות או יותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 12 שעות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. זה מה שאני הבנתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק רוצה להסב את תשומת הלב שיש כרגע – אני לא יודע אם כבר אושרו או לא אושרו – תקנות מיוחדות שעניינן חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל, תקנות שאמורות להיות מאושרות בוועדת החוקה, שקובעות שאדם שנכנס לישראל יבצע עם כניסתו לישראל בדיקה במקום שהורה לו מפעיל תחנת גבול. תחנת גבול זה כולל שדה תעופה לעניין הזה. ברגע שאנחנו מדברים על בדיקות בכניסה לישראל, השאלה כמובן מתחדדת. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בן אדם עושה את הבדיקה, אני לא מבינה שהוא מצופה להישאר בתחנת הגבול עד התוצאה. היום יש תהליך של בידוד ביתי או בידוד במלוניות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אם הוא מחלים, הוא לא חייב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היה רציונל. אם הוא רוצה לצאת לבידוד ביתי, יש את הבדיקה המהירה הזאת. אם לא, הוא ילך לבידוד - - - << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מה שאני מבינה היום, ההכרזה היא שכולם בגדול הולכים למלונית. יש חריגים שמשרד הבריאות מכיר בהם באופן קבוע – אנשים מעל גיל 70, נעזרים עם נכויות שלא יכולים להתמודד, קטינים לא מלווים מתחת לגיל 17, וכו'. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בררת המחדל, כולם בידוד. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> פוטר אותם ממלונית אבל לא מבידוד. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בדיוק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אם בן אדם מחלים, אז למה שישב בבידוד, זו השאלה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הם הולכים לבידוד בית. אדם שאינו חייב בבידוד, לכאורה ההכרזה לא חלה עליו – תכף ידברו פה ממשרד הבריאות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אבל זה משתנה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אז אני מסבירה. קודם כול, זה לא עניין של נמצאת שלילי או נמצאת חיובי בבדיקת קורונה. אתה הולך לבידוד. גם אנשים חולים אגב, כל מה שהם צריכים לעשות זה להגיע הביתה שלהם ולהיות בבידוד או להגיע למלונית ולהיות בבידוד. הם לא מאושפזים באיזה מוסד כפייה כתוצאה מכך שהם חולים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> קודם כול, יש את המיון הראשוני הזה של חריגים סטטוטוריים ואחר כך מתחיל, סליחה, מצעד המסכנות של אנשים שהם לא יכולים כי יש להם בעיות כאלה ואחרות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> 24 שעות ראשונות, כולם שם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> המצעד הישראלי המצוי. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. תודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רננה, נקל עלייך. ד"ר רועי סינגר, אתה מורה נבוכים שלנו פה. שמעת את השאלות, תאמר לנו את התהליך כפי שהוא מתקיים. << אורח >> ד"ר רועי סינגר: << אורח >> אני בעצם בצד האפידמיולוגי של מה הצורך, זו בעצם הסיבה שאני כאן בדיון הזה. בתהליך, דווקא עורכי הדין אולי מומחים ממני בכל התהליך של מסכת מעברי הגבולות. אני אתחיל בתמונה אפידמיולוגית. כפי שאתם יודעים אנחנו נמצאים, אפשר להגיד בשיפולי גל שלישי של תחלואה, שהייתה עיקשת וארוכה מגלים קודמים, ואחת הסיבות שגילינו הייתה בגלל וריאנט אנגלי שהגיע לכאן, הגיע כנראה באמצע חודש דצמבר, התפשט פה כמו אש בשדה קוצים. הווריאנט הזה הוא גם מדבק בסדר גודל של 50% יותר, זאת אומרת כל חולה מדביק – במקום להדביק נגיד שני אנשים, מדביק שלושה אנשים, כדי לסבר את האוזן – אז מדבק יותר, וגם כנראה עכשיו לפי המידע בימים האחרונים הוא גם קטלני יותר, מי שחולה בזה הסיכוי שלו למות גבוה יותר. הווירוס הזה כבר כאן, רוב התחלואה בישראל היא כבר מהנגיף הזה ולכן אנחנו מתקשים להוריד את התחלואה – אפשר להגיד שהצלחנו עכשיו בימים האחרונים, רואים את הירידה, אבל מאוד מאוד מוטרדים מהעוצמה של התחלואה הזאת שהיא לא יורדת בקלות, ועכשיו אנחנו במגמת פתיחת המשק וזה בהחלט מטריד. הנגיף הזה, הווריאנט האנגלי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מכובדי, תודה על ההרצאה המלומדת אבל זה לא נושא הדיון. << אורח >> ד"ר רועי סינגר: << אורח >> סליחה, אבל אני עוד לא הגעתי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה למקד אותך בשאלות שעלו כאן, אם אתה יודע לענות לי. אנחנו לא ננקוט בהגינות, לא נשאל על היוצאים, אני אומר אלה שבאים לארץ. אחרי אישור הוועדה, אם הוא בא עם תעודת מתחסן ממדינת המוצא או שעשה בדיקה ונמצא שלילי, למה הוא צריך ללכת לבידוד? << אורח >> ד"ר רועי סינגר: << אורח >> אני שוב מתחיל את התהליך בחוץ-לארץ, כבודו. אנחנו אומרים, למה הוא בכלל צריך בדיקה בחו"ל, זה הדיון כרגע, למה הוא צריך את הבדיקה בחו"ל. אם אני הבנתי נכון, הדיון שאנחנו כרגע עסוקים בו זה למה הוא צריך את הבדיקה בחוץ-לארץ – בעצם הוא מחלים או הוא מחוסן - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נראה לי שאתה משתתף בדיון מקביל. << אורח >> רועי סינגר: << אורח >> - - הוא יגיד, אף אחד לא בדק אותי. והסיבה היא בשביל למנוע את הווריאנט הבא - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << אורח >> ד"ר רועי סינגר: << אורח >> - - בעולם מסתובבים וריאנטים, יש גם בארץ, דוגמה כזאת הגיעה כבר לכאן, וריאנט שהוא עמיד לחיסון, ואנחנו חושבים שזה אסון לאומי גדול מאוד אם יתפשט בארץ וריאנט שלא רק שהוא מדבק יותר וקטלני יותר אלא גם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. ד"ר רועי, תודה. << אורח >> ד"ר רועי סינגר: << אורח >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רון חלפון, איתי שאל שאלה. הבנתי שאתה רוצה להשיב לו. << אורח >> רון חלפון: << אורח >> מה השאלה הייתה? בנוגע לבדיקות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איתי, תשאל שוב את השאלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רציתי לשאול לעניין הבדיקות שאמורות להיערך בשדה התעופה בכניסה לארץ. מה משך הזמן לקבלת תוצאה? האם לא אמורות להיות בדיקות מהירות? << אורח >> רון חלפון: << אורח >> יש גם בדיקות מהירות. אם אתה תרצה אני אחזור אליכם עוד כמה דקות עם תשובה מדויקת מה טווח הזמן של בדיקה רגילה ומה טווח הזמן של בדיקה מהירה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תבדוק, תחזרו אלינו. מאיר מלכה, ראש מטה מנכ"ל. רוצים לדבר או לא רוצים לדבר? לא. שי גיל ביקש רשות דיבור. << אורח >> שי גיל: << אורח >> שלום, בוקר טוב לכולם. מנהל בעל אחריות כוללת, ק.א.ל קווי אוויר למטען. למרות שהנושא לא עוסק בטיסות מטען, שאלה לגבי מחלימים. ידוע שמחלימים עלולים לצאת חיוביים בבדיקות PCR מדי פעם, עוד חודשים רבים אחרי שהחלימו, ובנוסף, יש נוהל מקביל של משרד הבריאות שקובע לא לבדוק מחלימים. האם לא ניתן לפטור מחלימים מבדיקות ה-PCR בכניסה כדי לא לייצר גל של בדיקות חיוביות שאחר כך צריך להסדיר אותן בוועדת חריגים? למה לא לעשות כמו האמריקאים, שפטרו מחלימים מבדיקות PCR לפני כניסה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא רוצה למות כמו האמריקאים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה לא התקנות הנכונות. זה התקנות בוועדת חוקה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברתי, אני חושב שעניתי. יש מושג "קים ליה בדרבה מיניה", לוקחים טיעון יותר חזק. אני לא רוצה למות כמו האמריקאים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זו שאלה לגיטימית, רק לא לוועדה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלה לגיטימית אבל לא כאן. אתה יודע מה, אם הוא חיובי, שיעבור ועדת חריגים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לנו עוד שאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. הבעיה שאין מי שנותן תשובות. אנחנו שואלים שאלות - אנחנו בפגרת בחירות באים מפוקסים, ונציגי משרדי הממשלה לא יודעים את מי לשלוח לנו כדי שייתנו תשובות - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא רק מפוקסים. עוזבים הכול ובאים לכאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - ואלה שעולים לא נותנים תשובות למה שהם נשאלים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל הם יודעים לפתוח בחגיגיות בנתב"ג, זה מה שהם יודעים. נכון? אחרי תשעה חודשים של דיונים, בין היתר בוועדת הכלכלה, זה הם יודעים לפתוח בחגיגות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בבקשה, שאלה, נעמה. הכעס לא אלייך. השאלות לגיטימיות, במקום. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בתקנות סמכויות מיוחדות לגבי חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל, שלעניין הזה נכנסו לתוקף אתמול, בעצם מי שנכנס לישראל שלא דרך שדה התעופה הבין-לאומי, מחויב, אם הוא שהה מעל 72 בחו"ל, להציג בדיקה לקורונה שהיא שלילית אבל כאן הוא יכול להציג או בדיקת PCR או בדיקה אחרת שהמנהל אישר. השאלה שלנו היא למה בתקנות של התעופה, כלומר מי שנכנס דרך שדה התעופה, חייב להציג רק בדיקה של PCR והוא לא יכול להשתמש בבדיקות האחרות שמתאפשרות לפי התקנות האחרות - כמו שגם אגב ציינו, בדיקת PCR, ביקשנו להגדיר אותה והיא גם לא מוגדרת בתקנות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אם עורכת דין טל וינר עוד פה, היא ממשרד הבריאות, אולי היא תוכל לענות על זה. אין לי תשובה, מתנצלת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עורכת דין טל. << אורח >> טל וינר שילה: << אורח >> באמת מדובר כאן בשאלה מקצועית. הנושאים האלה נבחנים. מדוע אנחנו דורשים בדיקה כזו או אחרת, אני לא יודעת לענות לך על זה. רועי, נצטרך שתתייחס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש חוסר הלימה בין שני ההסדרים האלה. יש הסדר אחד בנושא התעופה שמחייב רק בדיקת PCR, והסדר אחר כללי שמונה עוד סוגים של בדיקות. זאת שאלה שצריך לתת עליה תשובה. << אורח >> ד"ר רועי סינגר: << אורח >> אתם שואלים למה בחו"ל צריך את הבדיקה. אנחנו דורשים להביא PCR, לוקח בסביבות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. לא, זאת לא השאלה. תודה. תקשיבו. יש לי חשק לנעול את הישיבה. אני אומר לך בכנות, יש לי חשק לנעול את הישיבה. לא ייתכן מצב כזה. ד"ר שלמון נמצא איתנו? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הוא בוועדת חוקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אשי שלמון איתנו? לא. עורכת דין טל פוקס, שכל הזמן ליוותה אותנו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הם עכשיו שניהם בוועדת חוקה, בדיון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לפני שאתה נועל, תן לי להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אתן לך. אין לי בעיה לנעול, לעשות הפסקה, לחזור בעוד חצי שעה, שעה, תבואו עם תשובות. לא תבואו עם תשובות, לא יהיו תקנות. << אורח >> רון חלפון: << אורח >> אדוני, מרשות שדות התעופה רוצים להשיב לשאלת היועץ המשפטי של הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << אורח >> רון חלפון: << אורח >> בדיקה מהירה זה ארבע שעות, בבדיקה רגילה – 14 שעות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> במהירה ארבע שעות, וברגילה 14 שעות? << אורח >> רון חלפון: << אורח >> כן, אדוני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש גם הבדל במחיר. נכון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה לשמוע סיפור? יש לי בן חייל שעשה בדיקה ביום חמישי, עד עכשיו עוד לא קיבל תשובה. << אורח >> רון חלפון: << אורח >> בנתב"ג? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אל תדאג, לא הייתי נותן לו. << אורח >> רון חלפון: << אורח >> אם נתייחס למחירים, בדיקה מהירה זה 135 שקלים; ברגילה – 44 שקלים, 45 שקלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי. << אורח >> רון חלפון: << אורח >> אם יש עוד שאלות, אני אשמח להשיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש הרבה שאלות, השאלה מי אמור לתת תשובות. רננה, אנחנו נכריז, אני אתן לך להתייחס לפני כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה עושה הפסקה, אחר כך אני אתייחס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מכריז על הפסקה של חצי שעה. אני רוצה לדיון הבא, אני אומר לך, אם את רוצה את התקנות תדאגי שד"ר שלמון יהיה פה בדיון, עורכת דין טל תהיה בדיון ושייתנו תשובות לשאלות שלא מקבלים פה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כמובן, אדוני, ואתה צודק במאה אחוז. אני רק רוצה להיות בטוחה. אנחנו רוצים להבין למה יש אופציה לבדיקה אחרת במעברים היבשתיים ולא במעבר התעופתי. זאת הייתה שאלה אחת שאנחנו צריכים לתת לכם תשובה. הייתה עוד שאלה, נכון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וכל שאלה שתעלה. עם כל הכבוד, יש פה נבחרי ציבור שעולים להם מבוקר עד הערב, אי הוודאות הזאת אוכלת את האנשים. אנשים תקועים שם בלי תנאים, בלי כסף, יש שאלות ואין מענים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ברור. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי הצעה. אפשר, אדוני היושב-ראש, לפני שאתה נועל להפסקה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בימים האחרונים – אני אומר את זה וגם יצרתי איתך קשר, בלי קשר לדיוני הכלכלה, וגם איתך דיברתי – אנחנו נתקלנו בתופעה שהיא חריגה במיוחד, אנשים שרוצים לחזור לישראל בטיסות חילוץ פשוט מחכים ימים עד שמקבלים אישור מוועדת חריגים. עכשיו זה לא אלייך קשור, אני מדבר עכשיו על הוועדה, שאנשים פונים לוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> של אקוניס? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. היום הבנתי שזה השר הנגבי, נכון? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אקוניס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הייתה טובה עם יובל שטייניץ. לא יודע, דברים טובים במדינה, תוקעים אותם. היה טוב, עבד כמו שצריך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה להגיד פה נקודה. אנשים, גם שרוצים לצאת מפה, כמו שהיה הסיפור עם הטיסה לקייב, עד שנתנו אישור למטוס להביא את האנשים שקיבלו אישור חריג, עברו פה גיהנום. בסופו של דבר, גם אנשים שקיוו לחזור באותה טיסה ואפילו רכשו כרטיסים, הגיעו לשדה ונאמר להם שבלי האישור של ועדת חריגים אי אפשר לעלות, זה היה 2:30 בלילה. הייתה לי צמרמורת מהסיפורים שקיבלתי כי אנשים נשארו שם שבועות עם קור מינוס 15 מעלות. ואתם יודעים מה, זה הסוף לסיפור הציוני. כשישראלי, יהודי, מבין שמטוס ישראלי נוסע מקייב, הדלת ננעלת והוא נשאר שם, זה פשוט סוף לחלום הציונות. מה ההצעה שלי, אדוני היושב-ראש? ואני אומר פה ככה. בכל טיסת חילוץ אני חושב שצריך, אפילו על חשבון הטיסה, שיהיה נציג שם בתוך הטיסה שיפעל מיידית, על המקום. יש אנשים שיודעים על הטיסה הזאת שמונה שעות לפני הטיסה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רננה. סליחה. מאחר ויש לנו נציג משרד הבריאות שלא קורא אותנו נכון, מישהו אמר למשרד הבריאות שאנחנו רוצים אותם בדיון? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בוודאי, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כתבת להם? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. כתבתי לטל שד"ר אשי יעבור לפה, אבל בינתיים אני לא רואה שאני מקבלת תשובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הצעה שלי. אני לא יודע אם אפשר לעשות את זה כי אנחנו מצביעים בעד או נגד, אי אפשר לשנות, אבל ההצעה שלי היא הצעה מאוד פרקטית. אין לנו פה מאות של טיסות, יש לנו טיסות בודדות, נכון? אז בכל טיסה שכזאת, שלא ייווצר מצב שמטוס חוזר ריק או חצי ריק בגלל שוועדת חריגים לא שלחה תשובה לאותו מסכן שמחכה שם כבר כמה שבועות. תעלו את הנציג, שיהיה הנציג אפילו בטיסה הזאת, או שיהיה מוסמך לדון בבקשות במקום ושהאנשים האלה יבינו שיש להם תקווה. כי מה קורה? בן אדם בשעות הבוקר – אם זה בקישינב, אם זה בקייב, אם זה במוסקבה, אם זה בפרנקפורט, אם זה בניו יורק – מקבל הודעה בבהילות שיש טיסת חילוץ בלילה, הוא לא יודע מה לעשות. עד שהוא ממלא את הטופס, עד שהוא שולח את הטופס, עד שהוא מקבל, הוא כבר לא יודע אם הוא יכול לרכוש כרטיס. אז אדוני היושב-ראש, אני קורא לך ביחד אולי אפילו לקרוא למי שמטפל בנושא הזה, לצאת פה באיזושהי חריגה לאותם אנשים שנתקעו. הייתי שולח אפילו נציג לשם עם המטוס הזה, שחוזר ומטפל במקום בפניות האלה כי זה לא הגיוני שמטוסים חוזרים 30% ריקים בגלל שאנשים לא יכולים לעלות לטיסה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מסכים או לא מסכים עם ההצעה הזאת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה לשמוע תשובות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מקווה מאוד. זאת הצעה מאוד פרקטית, בוא נשמע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אימאן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בוקר טוב, כבוד היושב-ראש, חברים, חברות, אין ספק שהמציאות כאובה יותר מדי. הסיפורים המצמררים על האנשים, על האזרחים אני רוצה להגיד, לדבר על האזרחים התקועים כבר שבועות בכל מיני מקומות בעולם, ואין מי שיעזור להם, ואנחנו יומם ולילה עובדים על זה, ממש 24 שעות, לפעמים אנחנו כן מצליחים ולפעמים אנחנו לא מצליחים. ואני כאן באמת רוצה להודות לכבודך על העזרה ועל ההתגייסות שלך למען לעזור לאותם אנשים. אני רוצה להזכיר עוד משהו. כאשר אנחנו מדברים, אנחנו צריכים גם לדבר על הדברים הטובים ואחר כך להגיע למצבים הקשים. אני רוצה גם לצדד במה שעושה עמותת אלראזי בחברה הערבית, שפניתי אליה והם לקחו שמות של אנשים שתקועים באיסטנבול ובכל מיני מקומות, שאין להם כבר גרוש אחד לקנות אוכל, הם מדברים איתם ונותנים להם אפשרות לסידורים עד שהם ייצאו. הדבר הנוסף, אני חושבת שכל פעם אנחנו נופלים בין הבירוקרטיה לסידורים בין הוועדות. אני כן יודעת שיש ועדה אחת שאחראית על הדבר הזה, ודבר אחר בוועדה אחרת, אבל מצד שני כשמביאים משהו לוועדה מסוימת צריך לתת פתרון הוליסטי שנותן את כל המעטפת של הפתרון, לא להשאיר חלק שם, אפילו שהוא זעיר, הבן אדם בסוף נתקע. וכן, מה הבעיה שיצא באותה טיסה נציג של ועדת החריגים, שיהיה מוסמך לטפל עם המחשב שלו במיידי לאנשים? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. במקום. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לא יכול להיות – הנה, אנשים תקועים בירדן, עכשיו הם מחכים בצד השני כדי שיעברו במעבר היבשתי שנפתח סוף סוף יומיים בשבוע לשעתיים. מקרים מצמררים. בן אדם בן 80 שיש לו תרופה, שבועות הם תקועים שם, שבועות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אי הוודאות. אין מגע אנושי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש רשימה של 200 סטודנטים שאין להם מענה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אימאן, אנחנו חוזרים בעוד חצי שעה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תשוו את זה, כמו סדרן בתחנת מוניות שיודע שהמונית מתמלאת והוא צריך עוד מספר מוניות שירות. זה אותו דבר, אותו סיפור. אותו סיפור. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> למה שלא יחזירו אנשים באותה טיסה? לא יכול להיות להפקיר אזרחים בעולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי. תודה. אנחנו יוצאים להפסקה. ב-11:30 אנחנו פה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, המליאה ב-12:00. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:50 ונתחדשה בשעה 11:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לכולם. אני מחדש את הישיבה שבה דנו על טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות). הקראנו את התקנות והתעוררו מספר שאלות. למצער, משרדי הממשלה שלחו נציגים אבל לא את הנציגים הנכונים. ד"ר שלמון, כנראה משרד הבריאות חשב שאנחנו עכשיו בוועדת הכלכלה נחתנו מיקום מקביל שאין בו קורונה, וקיבלנו הרצאה מאלפת אפידמיולוגית על הקורונה, במנותק מהתקנות. בהתחלה הייתי מנומס אבל אחרי כמה דקות איבדתי סבלנות. התעוררו מספר שאלות. ליועץ המשפטי יש שאלה, וחברי הכנסת, אם ירצו לשאול שאלות, בבקשה. איתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו שאלנו לעניין היחס למעשה בין התקנות שנדונות עכשיו, שמתייחסות לבדיקת PCR – שאיננה מוגדרת אבל נשמע הסבר בדיון הקודם – לבין תקנות שנדונו בוועדת החוקה לעניין חובת ביצוע בדיקה בכניסה לישראל שבהן מוגדרת בדיקה: בדיקת קורונה שבוצעה בשיטת PCR או בדיקה מסוג נוסף שיקבע המנהל בהוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם. השאלה שלנו לגבי ההלימה בין שני ההסדרים האלה, ובפרט, מדוע לא לאפשר בדיקות נוספות ככל שיהיו, שאפשר יהיה להציג אותן גם לפי תקנות התעופה. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> אני אנסה להסביר. הבדיקה היא ה-Goal Standard, הבדיקה המקובלת כאמינה והנכונה ביותר והמתוקפת ביותר היא PCR. ובכל זאת, גם בתקופה האחרונה אנחנו בוחנים טכנולוגיות, בעיקר של בדיקות אנטיגן. בהתחלה התוצאות לא היו טובות במערכות הראשונות שבדקנו, הן הולכות ומשתפרות, ויכול להיות מאוד שכבר בתקופה הקרובה נוכל לאפשר בדיקות אנטיגן, שיתרונן מלבד העלות הנמוכה יותר, גם שהתוצאה היא מהירה מאוד וזה מאוד יקל עלינו. זה לא יחליף בהכרח את בדיקות ה-PCR, כנראה שלא, אבל למשל כדוגמה, אנחנו נוכל להציע למתחסנים ומחלימים שפטורים מבידוד לעשות את הבדיקה הזו ואז אני יודע שבן אדם שהולך, הוא עכשיו הולך להסתובב בקניון, הוא לא בטעות – במירכאות – הביא איתו מחו"ל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה הרציונל שצריך להיות. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> לכן נשארנו לפחות בנוסח המאוחר, PCR או בדיקה אחרת, כי אנחנו בהחלט בודקים אפשרות לשלב את בדיקות האנטיגן במערך הבדיקות לנכנסים ארצה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שוקלים. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> שוקלים. כרגע זה עוד לא עבר אישור סופי אבל אתמול קיימנו דיון אינטגרציה בסוגיה הזאת עם ד"ר שרון אלרעי ואחרים, ואנחנו בהחלט מתקדמים בכיוון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלנו שאלה, אומנם לא קשורה ספציפית לתיקון. מחלים מחוץ לארץ או מתחסן – בפייזר, בר מינן לא בסוג אחר; פייזר יש אחת – אחרי שעבר את כל – לא רוצה לחזור, אני אדם דתי ואמרתי את זה פעם אחת – עבר את כל המסלול עם הוועדה האנונימית הזו של השר אקוניס – אני מלין כי אני נהניתי מהוועדה הראשונה, כנראה הייתה מוצלחת עד שהחליפו אותה – דווקא יש משהו טוב - - - << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> חזרנו אליה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> חוזרים אליה, אדוני היושב-ראש, אל תדאג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח. אם היא תעבוד כפי שהיא עבדה בתחילה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כל אחד והפינה שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ובסוף בסוף בסוף, הוא קיבל אישור והוא עולה לטיסה. הוא מתחסן פייזר ועשה בדיקה, 72 שעות, הוא יגיע לארץ, במה הוא יהיה מחויב? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> אדם שחוסן בחו"ל או החלים ממחלה בחו"ל, כל עוד אין לנו הסכמים בין-לאומיים לאימות תעודות, יעבור לאחר הגעתו בישראל בדיקת סרולוגיה, ואם אכן תימצא רמת נוגדנים הולמת בדמו, הוא יוגדר כמחלים על פי כללי הסרולוגיה. תשאל אותי מדוע לא להכיר – לצערי, בתוך עמנו אנחנו יושבים, אנחנו כבר נתקלים בזיופים של תשובות ועד שלא יהיה לנו כלי מוחלט, לא נוכל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קיבלתי בפקס את תעודת המתחסן שלי. אני לא מקנא באיש ביטחון בכניסה לקניון שהוא צריך לבדוק אותה. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> יצטרכו לסרוק אותה ואז יהיה הברקוד לכאורה, וגם פה כבר אמרו לי אנשים – אל תדאג, גם את זה כבר יודעים לזייף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה לסייע לכם. מאחר והתקנות האלה, יש להן משמעות – ולא הייתם מתחילת הדיון – רננה, תאמרי לנו מה התקנות. לא להקריא אותן, רק לומר לנו מה השינוי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יעקב, אם אפשר משפט אחד על מה שהוא אמר. כמו שדיברו על בדיקות בשדה תעופה, אני חושב שצריך למצוא אפשרות שיעשו את הבדיקות האלה בשדה תעופה כי אחת הבעיות שאנחנו נתקלים בהן – ואשי באמת מנסה לעזור – זה אנשים שמגיעים מחוץ לארץ עם בדיקה אמיתית, ואני מסכים שיש גם זייפנים – אני מודע לזה ופגשתי אותם גם – שתהיה אפשרות לעשות את זה כי אם צריכים לחכות למלונית, מתחיל עם פיקוד העורף משחק מי בודק, איך בודק, איך מגיעים לפיקוד העורף. אם הייתה אפשרות להעמיד עמדה בשדה, שיוכלו לבדוק – וילכו למלונית, לא שיחכו בשדה, ילכו למלונית – אבל התוצאה, התיאום של האנשים האלה להביא למלונית הוא נורא. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> ברשותך, הבעיה היא טכנית. זאת בדיקה שדורשת דם ורידי ולכן היא הרבה יותר מורכבת. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אי אפשר דם ורידי לעשות בשדה תעופה? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> אנחנו בודקים את זה, בודקים אפילו אפשרות לקחת דם מהאצבע כי כך יהיה הרבה יותר פשוט. הדברים כרגע ממש נבדקים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אולי אפשר אבל שתהיה עמדה בשדה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם זה יהיה אפשרי. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> בדיוק למטרה הזו אנחנו בוחנים את האופציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יפה. אני שמח. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> רשות שדות התעופה עד עכשיו התנגדה אבל אנחנו בהחלט פותחים את זה כאפשרות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> בסדר גמור. אני חושב שזה יועיל מאוד לכל ההתכתבויות. גם יוריד לך את ההתכתבויות שלך איתי על הבדיקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה התנגדה? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> עמדות דם ורידי כולנו עברנו. לא תמיד מוצאים את הווריד וזה מתחיל להיות עסק ארוך ומורכב, ולהתחיל בתוך שדה התעופה לעשות עמדה לנטילת דמים – לא פשוט. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> שדה התעופה שומם, יש אולמות ענקיים. תן להם שני אולמות נוסעים נכנסים. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> זה לא מטוש שמכניסים רגע לחלל האף. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יש שם מבנה ענק שומם, אתה יכול לעשות שם בית חולים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ד"ר אשי שלמון, אני מאוד מעריך את הרצון שלך ללמד זכות על רשות שדות התעופה, אבל כולנו במשבר, כולנו צריכים להתגייס, ועם כל הכבוד, גם רש"ת – גם רש"ת הגדולה, עם כל השטחים שהעמדנו לטובתה, אנחנו המדינה, וכל מה שיש לה, היא יכולה להעמיד עמדה, שתחשוב שזו עוד תחנה למכירת אלכוהול בג'יימס ריצ'רדסון בשרוול, ליד השירותים, בחנות הגדולה, הכול כדי שנקנה אלכוהול. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> זה אחרי השבים ארצה. זה צריך להיות - - - << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני פשוט צריכה להגיע לחוץ וביטחון. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> את אומרת שחוץ וביטחון יותר חשוב? << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לא, חס וחלילה, אפילו לא לרגע. מה שחשוב לי לומר, אדוני היושב-ראש, שאנחנו מדברים על מה שיקרה הלאה ועוד לא פתרנו את מה שקורה עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם היית ממתינה לשמוע מה מהות התיקון שלי, שהולך לעבור כאן בוועדה עכשיו, אולי הייתי פותר לך חלק מהטענות. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אבל הבעיה היא בביצוע, אדוני היושב-ראש, היא לא בתקנות. נמצאים עכשיו ברשימות מאות אנשים שמנסים לחזור מארצות הברית – חלקם אזרחים ישראלים, לחלקם יש משפחות שהם אזרחים ישראלים, רובם עלו למדינת ישראל – ואנחנו לא מצליחים להחזיר אותם. גם יש להם שתי בדיקות מוכחות, שני חיסונים, וכו' וכו'. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גברתי הנכבדה, תאמיני לי, התנדבתי לשאול את הנושאים האלה בתחילת הדיון הראשון, אבל השאלה במקום. ד"ר שלמון, אני בדיונים – גם בשיחות שניסינו לפתור להרבה אזרחים שהיו תלויים ככה באי ודאות גדולה, ובשיחות שלי גם עם משרד התחבורה, גם עם המנכ"ל, כל ה-600 זה היה שלא נראה את המראות האלה שהמונים צובאים על הפתחים. יחד עם זאת, לא יכולתי להשלים עם האמירה הזאת – תאמר אם היא נכונה או תוקנה לפחות – אני מקווה, אם אתם עכשיו מגדילים את זה ל-2,000, סימן שאולי טיפלתם, אבל שמשרד הבריאות מלכתחילה העמיד שני בעלי תפקידים כדי לעשות את הבדיקות בשדה, זה נכון? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> לא. אתה לא מדבר על בדיקות, אתה מדבר על ועדת החריגים. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> זו ועדת חריגים, אדוני היושב-ראש. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> ועדת החריגים, יש בה את המספרים שישנם. הבעיה היא לא מספר האנשים. אני אזכיר, בשיא של אירוע המלונות הקודם היו לי עשר עמדות פתוחות בשדה והעסק הזה נתקע עם מראות קשים ביותר כי אנשים פשוט הגיעו לשולחן וסירבו לקבל לא כתשובה, התיישבו, כשלא עזר לשבת נשכבו על הרצפה, וכשזה לא עזר, התחילו לקלל ולאיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הישראלי המצוי, דיברנו על הישראלי המצוי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה. סליחה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה להגן עליו. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> לא, לא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אני מדבר עכשיו. סיכמנו את הכללים. כל מה שבא לעשות סדר הוא נכון וטוב. הבנתי שהולכים להגדיל את הכמות ל-2,000. זה נכון? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> נכון. אני חזרתי, אמרתי גם בוועדת חוקה, אני אומר גם עכשיו. באמת, אנחנו בשיח ושיג עם הגורמים המשלחים. אני לא רואה מצב ריאלי ש-2,000 איש - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין יכולת? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> אין יכולת, זה לא נגמר רק בשדה התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> אין יכולת לנהל אירוע ענק כל כך מבחינת פיקוד העורף, עם כל כך הרבה בתי מלון, עם כל כך הרבה אנשים שלא רוצים להיות ומרגישים "פראיירים" – במירכאות – כי רבים אחרים הולכים הביתה, מסיבות מוצדקות. כל ההתנהלות הזאת היא התנהלות בלתי אפשרית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה המספר הסביר שאפשר להתמודד עם זה? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> אנחנו חשבנו 600. אנחנו נדון ונראה. כזכור, ההחלטה אתמול הייתה עד 2,000. עד 2,000 פירושה עד, לא מחר בבוקר 2,000. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ה-600 זה לא פועל יוצא של יכולת הטיפול בשדה אלא אתה אומר, גם מה שמסביב, מחוץ לשדה. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> זה כל מכלול הטיפול בשבים שחייבים במלונית. גם היום, כשאנחנו נאמר על 600, אנחנו מאוד מאוד מתקשים לנהל את האירוע, זה לא בעיית כוח אדם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר לך איפה עוד בעיה שצצה - אני חושב שכל סוגיית ההסברה, ההסברה בסוגיה הזאת. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וזה גורם לכם עוול, גורם למשרדי הממשלה שעובדים קשה, עוול. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> ההסברה, זו הלקונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הציבור, א', חייב לדעת. אני אומר לכם, אנחנו מתמודדים, אנחנו רואים פניות שמגיעות אלינו. הטלפון שלנו הוא זמין יותר מאשר של מנכ"ל משרד הבריאות או של מנכ"ל משרד התחבורה, והשאלות הן שאלות שלכאורה – לנו, לאדם הסביר – נראות הגיוניות, וכשאין מענה ענייני אז מתחיל מרמור, ולמה אני הפראייר – הוא יצא, זה לא יצא, זה מקורבים, ואהוד ברק יוצא להרצאה, לך תדע כמה עשרות אלפי דולרים הוא יקבל, כל הדברים האלה מערערים את האמון. ואני אומר, כשדבר כזה יוצא ויש תקנות מאושרות, אנא, שמישהו יצא ויסביר את זה. תאמין לי, זה יותר חשוב לי. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> ותנגישו את זה גם בשפות, אדוני היושב-ראש, זה חייב להופיע גם בשפות, לא רק בשפה העברית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מבחינתי, שזה יפתח את מהדורות החדשות. יהיה להם עוד הרבה זמן להמשיך להנדס לנו את התודעה בדברים אחרים. שייתנו קצת לקהילה בפתיחת מהדורות החדשות הסברים לאזרחים, שעיניהם צופות וכלות ולא יודעים מה יהיה איתם – כן יעלו על טיסה במוצאי שבת, לא יעלו על טיסה במוצאי שבת, כן יחזרו לאוניברסיטה, לא יחזרו לאוניברסיטה – מישהו צריך להסביר. יכול להיות שכל ההחלטות שאתם מקבלים נכונות, הגיוניות וכך צריך להיות, אבל אנא, תוציאו את זה, תסבירו. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> כן. זה מאוד יעזור. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> אין ספק שהסברה מאוד חשובה בכל דבר שאנחנו עושים, גם בסוגיה הזו - בעבר הייתי קצת יותר בתקשורת, היום פחות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא נעים, אבל אין מה להסביר איך זה נראה עכשיו. לא נעים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עוד שאלות? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אין מה להסביר. בוא, אני שמעתי קודם גם בוועדת חוקה כל מיני משרדי ממשלה. הייתי שם, זה לא עובד כך. מה לעשות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם זה לא עובד - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה לא עובד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם זה לא עובד, נישאר ב-600. אני אגיד לך את האמת, אתה יודע את התפיסה שלי. האם יש עוד שאלות לאורחים שלנו בזום? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה לשאול לעצם העניין פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מייד. הם היו איתנו מ-10:00. אם אין, חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה להתייחס למה שרשמתם פה, תיקון תקנה 35, אני חושב שזה אחד מליבות העניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 30 או 35? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> 35. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> העונשין? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא. "המילים "אישור החלמה" יימחקו". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה תמונת ראי בעצם להוראה האופרטיבית. זו בעצם הענישה על הפרת ההוראה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני שואל. בן אדם עם אישור מחלים לא יוכל לעלות על טיסה לישראל בעצם, זה מה שאתם כותבים? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יוכל, הוא פשוט יצטרך בדיקת קורונה שלילית 72 שעות לפני ההמראה. הוא כמו כולם. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה הפלוס שלו? איך אתם משכנעים אנשים להתחסן? הרי מה שמכרו לאנשים כדי להתחסן זה דרך הדבר הזה. מופעי תרבות? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> הרב פינדרוס, הפלוס האמיתי הוא שהוא לא חייב בבידוד ברגע שהבדיקה היא שלילית, בניגוד לאדם לא מחוסן, שהולך לבידוד. << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> נכון. זה הגיוני גם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש עולם של אי ודאות בסוגיית ייבוא המוטציות, אז אני מבין את הצורך לעשות בדיקה למתחסן או מחלים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אז למה צריך את זה? תעשו לו בדיקה כשהוא נכנס לארץ. למה הוא צריך 72 שעות קודם? הרי בין כה וכה יש לך עמדת בדיקה לזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וכל ה-100 במטוס, תסכן אותם? << דובר >> רות וסרמן לנדה (כחול לבן): << דובר >> נכון. הוא לא יכול להדביק - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע מה, אני יכול להבין, אם אומר לי משרד הבריאות שברגע שהוא שלילי הוא לא נכנס לבידוד, סביר, אבל אם הייתי שומע, בגלל שאנחנו לא יודעים לוודא – מדינות אחרות, הסכמים – להכניס אותו לבידוד? להתעלל בו עוד עשרה, 14 יום, זה מיותר. ברגע שיש את המנגנון הזה תעשה בדיקה, יצאת שלילי, לך הביתה, זה סביר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לשאול עוד שאלה לעניין ועדת החריגים כאן בתקנות, שבעצם רשאית לאפשר לאדם לעלות לטיסה לישראל גם אם לא התקיים בו האמור בפסקת משנה (א)(1). בעצם המשמעות היא שגם אם הוא לא נבדק, או אם הוא נבדק ויצא חיובי לקורונה, הוא יוכל לעלות לטיסה? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> לא. אדם שנבדק ונמצא חיובי לקורונה, ככלל לא עולה לטיסה. יש תת קבוצה מסוימת של מחלימים מובהקים, שגם תוצאה חיובית לא מלמדת על כך שהם מדביקים אחרים, אבל זאת לא מטרת הוועדה. הוועדה באמת אמורה במקרי חירום – חלילה, יש פטירה של בן משפחה והלוויה – ועכשיו אתה במקום שאי אפשר לעשות בדיקה, לאפשר לך פטור מאותה בדיקה בנסיבות האלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פשוט יכול להשתמע מנוסח התקנה שגם אדם שנבדק ויצא חיובי, יכול לעלות לטיסה. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> לא. זאת לא הוועדה. אני כן התמודדתי בימים האחרונים, כפי שאחרים התמודדו, עם סוגיה של מחלימים מובהקים שעדיין ב-PCR יש שרידי נגיף, להם אנחנו נותנים פתרון ייחודי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שאלתי שאלה. פועל יוצא מהחריג הזה שמאפשר העלאה במקום שאין בדיקה או מקרים הומניטריים - וזה לא לך - אבל אני רוצה לדעת אם קבעתם כללי התנהלות בתוך המטוס. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> אדם שכזה צריך להתנהג כמו כולם. אנחנו מצפים מאנשים שנמצאים במטוס - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני גם מצפה שלא יריבו על שוקולד במטוס. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> לא, ברור, אבל הדרישה היא לשבת, לא להסתובב, לעטות מסכה לאורך כל הטיסה. אנחנו גם בטיסות קצרות לא מאפשרים הגשת מזון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ד"ר אשי שלמון, אתה יודע, תשאל במשרד הבריאות – לא יודע אם יש לך קשרים, אני אחבר אותך עם מי שצריך – כמה חסרי אחריות באו. הם היו מאומתים ובאו לבית כנסת או שבאו לאירוע כזה או לרכישות במקום כזה ואחר. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> את חלקם הכרתי, כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הכרת, אז אני לא יכול לסמוך על זה. אני מאפשר – מקרים הומניטריים, הלוויה, יאללה, גם על זה אפשר להתווכח, אבל לפחות שתהיה איזו הגדרה על צורת התנהלות בתוך המטוס. למה לחשוף את כל ה-100, 200, 300? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> אתה רומז לכך שהם יישבו באזור מסוים במטוס, אני מניח. אני לא יודע לתת תשובות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וגם לא יוכל להסתובב בלי אישור. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> אדם לא אמור להסתובב בכלל. אלו שאלות שהן מעבר לסקופ שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור, ברור. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> עוד פעם, זה דורש היערכות מאוד מורכבת לטעמי מול רת"א וחברות התעופה. לא שולל על הסף, אבל על פניו זה לא עניין פשוט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור שלא עניין פשוט. אתה יודע שבבית כנסת עם עשרה מתפללים, ממונה קורונה, אתה יודע שיש את זה? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> כן. בעיניי, כל דייל הוא ממונה קורונה במטוס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רננה, את יכולה להגיד? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יש להם תפקידים של קורונה, כמובן. זה גם בתקנות, אדוני, והם גם אמורים לקבל הדרכה לעניין הזה מחברות התעופה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק שלא תגידו שלא שאלתי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> עוד שאלה אחת שמגיעה הרבה, אשי. אני מבין שכרגע בחוק יש הבדל בין בדיקה סרולוגית למחוסן ולמחלים? פשוט לפי הווטסאפים שאני מקבל כל הזמן. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> לכל אחד מהדברים יש הגדרה. מחלים הוא מחלים, כלומר אדם - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא. בהגדרה בחוק, דרכון ירוק הוא מחלים. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> נכון. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> בדיקה סרולוגית, הוא גם מחלים או לא? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> בדיקה סרולוגית, כרגע למעשה אין נפקא מינה ליום-יום בין מחלים לבדיקה סרולוגית חיובית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אין? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אין נפקא מינה? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> סליחה שאני מדבר אולי בלשון של בית מדרש. אין הבדל מהותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה יוצא מזה? << אורח >> אשר שלמון: << אורח >> אני אסביר, ברשותכם. אדם מחוסן, אדם מחלים ואדם עם סרולוגיה חיובית – כולם, נוקטים אותם כללים לגביהם, כלומר פטור מבידוד במגע או פטור מבידוד בחזרה מחו"ל. אין הבדל. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אתה יודע להגיד מבחינה סרולוגית כמה נוגדנים זה נחשב באמת? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> תלוי בקיט. יש קיטים מעל 20, תלוי איזה קיט. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> בין מה למה? שנבין מספרים. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> כל קיט מכויל אחרת, אבל נניח מעל 20, בהרבה קיטים זה נקרא מחלים. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> מעל 20? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> סרולוגיה זה ספקטרום. גובה נוגדנים מסוג מסוים שיש בדם, זה יכול להיות 20, 30, 40, 50, 100. זו שאלה מצוינת כי אצל אימא שלי פתאום מצאו 5,000 ושאלנו מה זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יש הבדלים בין מעבדות בנושא הזה? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל מה המקסימום? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> המקסימום לא רלוונטי, המינימום רלוונטי. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל הוא במאות או בעשרות? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> במאות, אבל זה לא בהכרח אומר שיש יותר חסינות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אבל זה יכול להיות גם 500. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ד"ר אשי, חברי הכנסת לא יודעים שבשעה 12:00 יש לי מליאה. אתה יודע. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> אתה אמרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תאריך, יש לי מליאה. אני רוצה לתת רשות דיבור אחת. יועצת תעופה, דבורה גראו. << אורח >> דבורה גראו: << אורח >> שלום, אדוני, שלום לכולכם. אני דבורה, יועצת תעופה במקצועי, אני כרגע נמצאת בחו"ל ועוזרת לשדה תעופה להתאושש מהמצב ולהבטיח בו זמנית בריאות לכולם. רציתי באמת לשאול כאן שאלה שחוזרת הרבה. קודם כול, אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת מרגי שדיבר על ההסברה. היום אנחנו בתקופה כל כך קשה, אנחנו חייבים להחזיר אמון לנוסע, והנוסע צריך לקבל הוראות מאוד ברורות מה לעשות, מה לא לעשות, לאן הוא צריך להגיע, כמה זמן, וכו'. רואים גם שמספר ימי הבידוד בכל העולם מצטמצמים בגלל המחקרים האחרונים, רואים שאחרי שבעה ימי בידוד אין יותר צורך כי הסיכוי מאוד קלוש. הייתי רוצה לדעת כי מדברים הרבה על מתחסנים, מחלימים, אבל באירופה המצב אחר מהארץ. אנחנו מדברים גם המון על מה שקורה בארץ, זה בתקשורת האירופאית והאמריקאית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה השאלה? גברתי, אני חייב לסיים. << אורח >> דבורה גראו: << אורח >> אני רוצה לדעת לגבי נוסע שחוזר מחו"ל, עשה שתי בדיקות, זה אומר לפני הכניסה לארץ וגם בכניסה לארץ בנתב"ג, עם האמצעים שיש בנתב"ג, אך טרם התחסן וגם אף פעם לא חלה בעברו. מה הוא צריך לעשות? זאת השאלה שהיום הרבה ישראלים שנמצאים בחו"ל גם רוצים לדעת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עשה את הבדיקות, שלילי, לא התחסן ולא חלה. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> הולך למלונית כרגע, אלא אם הוא יכול לקבל פטור לבידוד ביתי בנסיבות הקבועות, אבל אחרת הוא מבודד לעשרה ימים במלונית, עם שתי בדיקות או 14 יום אם הוא מעדיף לא להיבדק. << אורח >> דבורה גראו: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אנחנו מצביעים על התקנות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> לגבי אנשים עם מקרים הומניטריים, וזקנים, אותו דבר חל על כולם? << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> אנשים מעל גיל 70 - עוד מעט גם אני שם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כולנו נהיה שם, אל תדאג. << אורח >> ד"ר אשר שלמון: << אורח >> מעל גיל 70 פטורים מחובת מלונית והם הולכים לבידוד ביתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מי בעד אישור התקנות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 3 נגד – אין נמנעים – 2 אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחד נמנע. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני גם נמנעת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התקנות אושרו. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>