פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-ושלוש הכנסת 54 ועדת הכלכלה 07/03/2021 מושב שני פרוטוקול מס' 197 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, כ"ג באדר התשפ"א (07 במרץ 2021), שעה 12:37 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס'... ), התשפ"א-2021 בדבר התקנת מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב << נושא >> << נושא >> 2. הצעת צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א-2021 בדבר התקנת מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר בועז טופורובסקי – מ"מ היו"ר אימאן ח'טיב יאסין מטי יוגב יצחק פינדרוס מוזמנים: דוד טמיר – עו"ד, היועץ המשפטי בפועל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אבנר פלור – סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אריאל הבר – רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר עמיחי פישר – ראש אגף מדיניות ורגולציה, משרד ראש הממשלה שי עג'מי – מנהל תחום מדיניות ורגולציה, משרד ראש הממשלה משתתפים (באמצעים מקוונים): סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב עופר מלכה – מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים תמרה לב – עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רפ"ק סימונה זילבר – ר' תחום ייעוץ וחקיקה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים מיטל בק – עו"ד ועו"ס, המועצה הלאומית לשלום הילד ליאור אביטל – יזם ומפתח, תינוק באוטו, נציגי חברות ויזמים איסמעיל דבור – ממציא ויזם, מנכ״ל חברת אמפיטק פור יו, נציגי חברות ויזמים פרופ' צחי בירק – הפקולטה להנדסת חשמל, הטכניון נילי אבן-חן – מנכ"לית, רווח נקי ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אירית שלהבת << נושא >> הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס'... ), התשפ"א-2021 בדבר התקנת מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום 7 במרץ 2021, כ"ג באדר התשפ"א. הנושא על סדר היום הוא הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס'... ), התשפ"א-2021 בדבר התקנת מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב וכן הצעת צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א-2021 בדבר התקנת מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב. אתחיל באנקדוטה: בשבוע שעבר נחשפתי לסיפור. גם הבן שלי וגם האחיין שלי מתנדבים בקרב אגודת "ידידים". האחיין שלי משוגע לדבר. מספרים לי שהוא היה באמצע תספורת, קיבל התרעה על השארת ילד במכונית וקם באמצע התספורת, איך שהוא. הסיפור הוא שמי שישב במספרה לעג לו, אמר: משוגע הבחור הזה, לאן הוא הולך? אז סיפרו לו. בדיעבד התברר שזה הילד שלו, של אותו אדם שהסתפר. הם עושים עבודת קודש. זו הזדמנות לפרגן לאגודת "ידידים". שירבו גופים טובים, גופים אזרחיים כאלה שעושים הכול בהתנדבות מלאה לטובת הכלל. מי ייתן לי תזכורת איפה היינו? היינו רק עם הסיפור של המודל האיטלקי והתאמות נוסח בנושא. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> היו עוד שני נושאים שהעלינו אז. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אגיד איפה אנחנו אוחזים. אנחנו כרגע בדיון השלישי של הוועדה בתקנות ובצו התעבורה, שהוא תיקון משלים לעניין הקנסות. בישיבה הקודמת של הוועדה הבנו במסגרת התיאום הפנים-ממשלתי שיש הסכמה שהסטנדרט יהיה סטנדרט שמעוגן בחקיקה באיטליה. ההחלטה הזאת הצריכה שינוי משמעותי למדי בנוסח של התקנות. משרד התחבורה, גם בתיאום איתנו ועם שאר גורמי הממשלה, הביא נוסח לדיון בפני הוועדה, הנוסח שמונח כרגע על שולחן הוועדה. הנוסח פורסם מבעוד מועד והוא כרגע מונח לעיני חברי הכנסת והמוזמנים. אני מציע שנציגי משרד התחבורה יסבירו את העיקרים של המודל המוצע. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אני מהנדס אבנר פלור, סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה במשרד התחבורה. בהמשך לדיון הקודם, התאמנו ככל שניתן את תיקון התקנה בעניין מערכת למניעת שכחת ילדים לחקיקה האיטלקית. בדקנו את זה גם מול מה שקורה באיטליה. בישיבות הפנימיות בתוך הממשלה ערכנו מספר דיונים בנושא הזה. התקנות המוצגות היום לא מהוות שום חסם לייבוא מערכות העומדות בחקיקה האיטלקית. הסרנו את הדרישה שלנו לתקן ישראלי והתאמנו לחקיקה איטלקית כפי שהיא, בלי המצאות ישראליות ייחודיות. כפי שאדוני היושב-ראש ביקש, נבצע את הפיקוח והאכיפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גילוי נאות: בחרנו מודל איטלקי לא כי יש לנו קשר איתם, אלא רצינו לחסוך רגולציה, לחסוך צורך בהמצאה מחדש שתייקר את זה, להפוך את זה ליותר ידידותי. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כפי שאדוני היושב-ראש ביקש, בדקנו ונבצע את הפיקוח והאכיפה אחרי הליך הייבוא. זה גם בהתבסס על החקיקה של חוק רישוי שירותים לרכב, ששם יש עיצומים וסנקציות. שם יש עבירה פלילית עד שנה וחצי מאסר על דיווח כוזב וגם עיצומים, שתיכף נפרט אותם. גם מבחינת לוחות הזמנים שבדקנו – יש לי פה מצגת שהכנתי עם מספר מערכות שלקחנו מאיטליה, עם העלויות שלהן. העלויות הן בין 30 ל-100 ומשהו אירו. אם תרצו אני יכול להציג את המצגת, או לומר בעל-פה. אני לא רוצה להיכנס לתוצרים ודגמים. יש מערכת שמחוברת לרצועת כתף בכיסא הבטיחות של הילד, שהמחיר שלה באמזון איטליה הוא 40 אירו; יש מערכת כרית חישה המונחת על כיסא הבטיחות של הילד, שהמחיר שלה באמזון איטליה הוא גם 40 אירו; יש מערכת כרית חישה המונחת על הכיסא, שמחירה מעל 65 אירו; יש מערכת ישראלית, Baby Flag, שהעלות שלה 450 שקלים. אלה מספר מערכות שלקחתי כדוגמה, להראות שזה קיים וניתן לייבא. עוד דבר שבדקתי, ראיתי שמכיוון שבאיטליה ייצרו כמויות גדולות אז יש עדיין - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פשוט יש אנשים עם טראומות, וגם כשאין טראומות הם מייצרים אותן. בעידן הקורונה חווינו ברשתות כל מיני דברים. יש כאלה שנתקעו עם הטראומה של האפוד הצהוב, ולא היה כלום. אני יכול לומר לך שזה הביא רק ברכה. יורד אדם מן הרכב – אומרים שהציבור הישראלי לא מחונך – רואים נהגים בצד הדרך ישר שמים אפוד. אז אם זה לא הועיל – אני לא יודע. אמרתי את זה כמעט בציניות. בחרנו במודל האיטלקי כי הוא מודל קיים. אם היה מודל גרמני היינו בוחרים בו כדי לא לייצר תקינה ישראלית, בירוקרטיה ומעבדות ובדיקות ועלויות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הדברים האלה מובילים אותי לשאלה: האם לשיטתכם או לפי בדיקתכם יש סיכוי טוב שיהיו מספיק יבואנים שאכן ייבאו את המוצר שעומד בדרישות האלה לכאן? האם תהיה נגישות סבירה וטובה לציבור לרכוש את המוצרים האלה? כי כפי שאני מניח שנגיע לכך בהמשך הקראת התקנות והדיון בהן, למעשה כל מי שיש לו רכב פרטי ורוצה להסיע ילד עד גיל חמש יצטרך להתקין או שתהיה מערכת מובנית כזאת ברכב שלו. אני מדבר כרגע על המערכות שמתקינים, שלא מובנות ברכב. וכמובן צריך לוודא שיש תחרות ושלציבור יש נגישות לרכישת המערכות האלה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> באיטליה מסבסדים את המערכות האלה. השאלה אם גם בארץ יעשו כך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה שהתקנות יעברו? אם אתה רוצה סבסוד זה אומר שאתה לא רוצה את התקנות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא. למה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תראה, מסכן נציג האוצר, הוא כבר כוסס אצבעות, הוא לא יודע מאיפה באת אליו... זה נאמר בהומור. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לשאלה של היועץ המשפטי לוועדה, היות ויש הקלה יחסית לתיקון הקודם ועיקר המערכות שמשווקות באיטליה הן מערכות מקושרות, גם פה המערכות יהיו יותר מקושרות, פחות מחוברות לרכב. זה מערכת שאתה לא חייב להתקין אלא אתה מניח אותה על הכיסא או עושה כל מיני פעולות. << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> ואז אתה שוכח את ההתקן ואת הילד... << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אני עכשיו רוצה להסיע את הנכדים שלי כבייבי סיטר, אני אומר: לא רק שאתה מביא לי את כיסא התינוק אלא תביא לי גם את הכרית הזאת או כל התקן שלא מחובר לרכב. יפה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לא הרכב מחויב אלא הנהג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל אלה מערכות ניידות. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> המערכות המקושרות הן ניידות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זה אמזון? כלומר המוצרים האלה הם מוצרי מדף זמינים שניתן להזמין? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אמזון זה רשת של מכירה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אני יודע. זאת אומרת שהמוצרים האלה זמינים? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> האם מוצר המדף באמזון מגיע ביחד עם האישור שזה עומד בתקן? כי זה מה שכתבתם בתקנות, שצריך שיהיה אישור שזה עומד בתקן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה ירד. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא ישראלי, אישור, הצהרת יצרן שזה עומד בתקן. האם אמזון מוכרים עם הצהרות יצרן? ניסיתי להיכנס לאמזון שלוש פעמים ולא מצאתי. כך כתוב בתקנה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כפי שאתה יודע, חבר הכנסת פינדרוס, אמזון הוא אתר גדול. יש שם המון דברים ואין זמן לעבור על הכול, אבל לפחות בחלקים עיקריים שעברתי שם, בחלק מן המקרים נכתב שזה עומד בחקיקה האיטלקית. לא הצהרת יצרן. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הצהרה מן היצרן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם אומרים אותו דבר, רק בלהט. הצגת פה דוגמאות. אלה עומדים בחקיקה האיטלקית? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לפי מיטב הבנתי מהקריאה שלי, כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> בתקנות נכתב שצריך לקבל הצהרת יצרן. איך אדם מקבל את ההצהרה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני שוב מדגיש, בכל מקרה אנחנו לא אומרים AS IS. ממילא מי שמייבא יצטרך להצהיר ואנחנו במשרד התחבורה נבדוק את הדברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היבואן יצהיר. ואם אני קונה את זה בייבוא אישי באמזון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רבותי, אתם מסתכלים בקנקן ולא במה שיש בו. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הוא יקנה באמזון. יגידו לו שאין הצהרת יצרן. אז הוא עובר על החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני נכנסתי באינטרנט לאמזון, גיהצתי את הכרטיס ורכשתי מערכת כזו. איך אדע אם היא עומדת בדרישות התקן? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> במוצרים שמשווקים באיטליה יש סימון של CE. זה סימון שמעיד שזה עומד בחקיקה האיטלקית. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אז תכתוב בתקנות "CE" ולא "הצהרת יצרן". << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אם נקרא את התקנות אז תהיה הבהרה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כתוב בתקנות שצריך הצהרת יצרן. אתה אומר שצריך לכתוב שיש סימון של CE. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה של היושב-ראש הייתה חשובה. בעקבות השאלות של יושב-ראש הוועדה אני מבקש שתחדדו ותגידו בצורה מדויקת מאוד מבחינת החובות, גם לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמסדיר בין היתר ייבוא מוצרי תעבורה. תסבירו לנו איך זה משתלב עם ההסדר כאן. מה החובות של יבואן? האם יש חובות על מי שמייבא את זה לצורך אישי? זה מוצר תעבורה למעשה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> מבחינת החובות של מי שיבקש לייבא את המוצרים בייבוא אישי, סמנכ"ל בכיר תנועה אמר כאן שלמעשה יש לנו דרישות פונקציונליות שנגזרו מן החוק האיטלקי ויש דרישות של עמידה בדרישות תקינה אירופאיות. עמידה בדרישות תקינה אירופאיות – זה משהו שאמור להיות מסומן על המוצר ב-CE. יחד עם זאת, מעבר לדרישות התקינה יש את הדרישות של החוק האיטלקי ולהן לא אמור להיות סימון. לכן אנחנו נדרוש במסגרת הוראות פקודת הייבוא והייצוא (צו ייבוא חופשי) שמי שמייבא את המערכות האלה לישראל יצטרך לקבל את אישור משרד התחבורה, ואישור משרד התחבורה יינתן על בסיס הצהרת היצרן שהוא מקיים את דרישות החוק האיטלקי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אמזון יצטרך את אישור משרד התחבורה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא מכוח התקנות האלה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> לא מכוח התקנות האלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הסמנכ"ל הצהיר יפה שיקנו באמזון. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לא כך אמרתי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> תכתוב בתקנות: אפשר לקנות באמזון. << מנהל >> (היו"ר בועז טופורובסקי) << מנהל >> << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלתי לגבי מערכות הדינים האחרות. יש את תקנות התעבורה. מעבר לכך יש חובות על ייבוא מוצרי תעבורה בחוק רישוי שירותים ומקצועות הרכב וכן בצווים מכוח פקודת הייבוא והייצוא. לכן ביקשתי שמשרד התחבורה יציג את כל המסגרת של מערכת הדינים שתחול על המוצר הזה, גם מבחינת ההתקנה וגם מבחינת החובות של המייבא – מי שמייבא לשימוש מסחרי, מי שמייבא לשימוש אישי. זה מה שהצגתם כרגע. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אמת. אם מבוקש שאציג גם את המערכת של מכלול הרגולציה שתחול על התקנות, צריך להבין שתיקון התקנות שאנחנו מעבירים היום הוא מכוח פקודת התעבורה. מכוח פקודת התעבורה שר התחבורה מוסמך לקבוע דרישות ביחס לרכבים שנעים בכבישי ישראל. לכן גדר הסמכות שלנו מוגבל לעצם הקביעה של החובה להתקין את המערכות מן הסוג הזה, שמטרתן היא שמירה על בטיחות המשתמשים ברכב. עד כאן גדר הסמכות לפי פקודת התעבורה. כאשר אנחנו מגיעים לנקיטת סנקציות ולהסדרת הייבוא של המוצרים האלה לישראל, אנחנו שואבים את מקורות הסמכות לא מפקודת התעבורה אלא מחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שהוא החוק שמסדיר ייבוא מוצרי תעבורה. לפי הבדיקה שערכנו הוראות החוק חלות על המוצרים האלה מאחר שהם נכנסים בגדר הגדרה של מוצר תעבורה שקבועה בחוק. לכן אנחנו נסדיר, במסגרת החוק יחולו הסנקציות על יבואן שיביא לארץ מערכות שלא מקיימות את מה שהוא הצהיר שהן מקיימות, מצד אחד, ומערכת הדינים הנוספת, חוק רישוי שירותים ומקצועות מפנה לפקודת הייבוא והייצוא בכל הקשור לייבוא מערכות. מבחינת הייבוא המסחרי של מערכות, אנחנו נדרוש את אישור משרד התחבורה לייבוא של מערכות מן הסוג הזה, כאשר אישור משרד התחבורה יינתן בהינתן שני תנאים: 1) הצהרת היבואן שהמערכת מקיימת את הדרישות שנקבעו בתקנות התעבורה, קרי: דרישות החוק האיטלקי; 2) שליבואן יש רישיון סחר מוצרי תעבורה, כי זה אחת הדרישות שקבועות בחוק רישוי שירותים ומקצועות. אלה הדרישות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני מדבר עכשיו לא על חוק הייבוא והייצוא אלא על משלוח בדואר. בתקנות פה נכתב שאני יכול לשים מערכת כזו ברכב שלי אם יש לי הצהרת יצרן שהיא עומדת בתקן. הציג סמנכ"ל משרד התחבורה שבדקו ויש לאמזון מוצר מדף שאני יכול לרכוש. האם אתה יכול להגיד לי מבחינה משפטית – לא שעכשיו יעלה מנכ"ל משרד התחבורה ויגיד שאני רצחתי שלושה ילדים, אני מכיר את הנוסחה הזאת, אני מראש מכין אתכם למה שהוא יגיד, ואני לא דן על הקנקן אלא על מה שיש בו. אני שואל מבחינה פרקטית: אני עכשיו הזמנתי באמזון ושלחו לי מוצר. לפי התקנות זה טוב או לא טוב? << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> הוא לא טוב, זה מה שאתם אומרים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אם אני קורא בעברית, זה לא טוב. למה? כי אין לי הצהרת יצרן ואני צריך הצהרת יצרן. אמזון לא עוסק בהצהרות יצרן. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> או אישור של משרד התחבורה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אמרתי שנכנסנו לאתר אמזון בכדי לתת לכם דוגמאות של מוצרים שמשווקים. לא אמרתי שאפשר לקנות בלי הצהרה. זה לא מה שנאמר. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> איך אני מקבל את ההצהרה? יש לי נכד שאני רוצה לקחת באוטו. אני ב-15 ביולי, ה-1 באוגוסט הולך לחול, אז אשלח את אמזון לכתובת בחוץ לארץ בשביל לא להסתבך עם הדואר. אני רוצה לקנות את המוצר. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> בקיצור, הוא שואל: אם אני עכשיו מזמין את זה באמזון – אני לא יכול, אני כאדם פרטי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> באיטליה יש מיליון מערכות מיותרות בחצי השנה הקרובה. נצא מנקודת הנחה כזאת. על זה נדבר עוד מעט. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> פינדרוס, הם הבינו את השאלה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רכשתי. האם זה עומד בתקנות? למיטב הבנתי, לא. האם יש לנו פתרון לזה? זה הכול. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> ההסדרה של ייבוא אישי נעשית מכוח צו ייבוא אישי, שהוא צו חדש יחסית. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני מדבר לא על צו ייבוא אישי, לא הבנת אותי. בתקנות שאני רוצה לאשר היום. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אני אדם פרטי ושמעתי שיש תקנות. אני סבא או אבא. אני נכנס לאמזון, רואה מוצר ומזמין אותו. זה לא נחשב מוצר שעומד בתקן כי אני לא יודע לבקש הצהרת יצרן או אישור של משרד התחבורה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> הצהרת יבואן. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אני מזמין מערכת ב-39 אירו באמזון וזה נשלח אליי. זה לא ייחשב משהו שעומד בדרישות התקן? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> במסגרת התקנות אנחנו מתייחסים לייבוא המסחרי ולשיווק המסחרי. אין פה התייחסות לנושא של ייבוא אישי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה יידרש מאדם שרוצה לקנות לצורך עצמי, לשימוש שלו בדרך של ייבוא אישי? מה יידרש ממנו? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אנחנו עדיין לא קבענו את הדרישות לייבוא אישי אבל מבחינתנו, ברגע שתהיה מערכת - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני לא מדבר על ייבוא אישי. אני סומך עליכם בתקנות שאנחנו מאשרים כרגע. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אתה כן מדבר על ייבוא אישי, זו הכוונה, פינדרוס. זה אותו מונח. אין לזה תשובה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, זה לא אותו מונח. בכוונה אני לא רוצה ללכת לייבוא אישי. אני מדבר על משהו אחר. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אני נכנס לאינטרנט ומזמין לי מערכת. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הדרך שלו היא על ידי אמזון, זה מה שמשרד התחבורה מציג לנו. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> לא, הם הציגו דוגמה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה לדעת אם אני עומד בתקנות. התשובה היא לא. לא לגבי תקנות ייבוא אישי. עשיתי כל דבר כפי שצריך ועכשיו השוטר עצר אותי ובודק אם יש לי הצהרת יצרן או אין לי. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> הבנתם את השאלה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> הבנו את השאלה. ברשותכם אני מציע שנקרא את התקנות ואז נבהיר ונחדד יותר. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> בואו נקרא ואחרי כן נשאל את כל השאלות. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> רק להוסיף שמי שמבקש לקנות את המערכות האלה בייבוא אישי מאמזון או מכל אתר אינטרנט שהוא מוצא לנכון, צריך למצוא באותו אתר שהמערכת מקיימת את דרישות החוק האיטלקי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה לא מה שכתוב כאן בתקנות. תקרא. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> התקנות מצטטות את הדרישות של החוק האיטלקי ולכן זו הדרישה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> בואו נקרא את התקנות ואז ניכנס לזה. אזרח מן השורה לא יבין את זה, או שהוא יקנה או שהוא לא יקנה. אף אחד לא קונה בשום אתר ומתחיל לחפש עמידה בתקנות איטלקיות ופה ושם, זה לא יקרה. כבר נגיע לזה. בואו נקרא הכול ונגיע לזה. עד אז מי שמקשיב לנו בזום יעשה בירורים. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אתחיל בקריאת התקנות. רק אומר שהנוסח שהתפרסם באתר – מאז שהוא התפרסם יש לנו מספר מצומצם של תיקונים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש שתקרא את הנוסח שפורסם מבעוד מועד ומונח על שולחן הוועדה. ככל שיש הערות אנחנו כמובן נשמע, ואם יש לכם תיקונים שנוספו לאחר שהנוסח פורסם תסבו את תשומת ליבנו. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשפ"א-2021 "בתוקף סמכותי לפי סעיפים 69א ו-70(17ד) ו-(17ה) לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), לעניין תקנה 3 – בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ולעניין תקנות 1, 2 ו-4 באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: הוספת תקנה 83ד 1. בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי תקנה 83ג, יבוא: "מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב 83ד. (א) לא יסיע אדם ברכב מסוג 1M, 2M ו-1N - - -" M1 הוא רכב הנוסעים הרגיל שכולנו נוסעים בו, N1 זה רכב עד 3.5 טון, רכב מסחרי, טנדרים מן הסוג הזה, M2 זה טרנספורטר שיכול להסיע עד שמונה אנשים. אלה רוב הרכבים שמסיעים ילדים. "מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב 83ד. (א) לא יסיע אדם ברכב מסוג 1M, 2M ו-1N למעט רכב להסעת תלמידים, מונית, רכב אספנות שמועד ייצורו עד שנת 1983, או רכב בעל סיווג משנה אמבולנס או כיבוי אש, ילד עד גיל 5, אלא אם כן מותקנת ברכב מערכת עזר לנהג להתרעה על השארתו של ילד כאמור ברכב כמפורט בתקנה זו." לעניין זה אבקש לתקן שלאור השיחות שהיו לנו בתוך הממשלה, אנחנו מבקשים לתקן "ילד עד גיל 4", שזה תואם לדרישת החוק האיטלקי, במקום "עד גיל 5". << מנהל >> (היו"ר יעקב מרגי, 12:30) << מנהל >> << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> למה זה גיל ולא משקל או גובה? כי זה הכי פשוט? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> ההתייחסות שלנו הייתה לנתוני הנפגעים. הניסיון היה לתפוס את מרב הנפגעים וזה עובד לפי הגילאים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אז משנים את זה מגיל חמש לגיל ארבע. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אתן הסבר כללי לסעיף שקראתי. הסעיף הזה הוא סעיף האיסור. זה הסעיף שקובע את החובה של מי שנוסע ברכב מן הסוגים שנמנו בתקנה לא להסיע ילד עד גיל ארבע שנים אלא אם כן הותקנה ברכב מערכת עזר לנהג להתרעה על השארתו של ילד כאמור ברכב. סעיף קטן (ב) מפרט אלו סוגי מערכות מקיימות את הדרישות בתקנות אלה. "(ב) מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב (להלן – מערכת התרעה) תהיה אחת מאלה: 1. מערכת התרעה שהתקין יצרן הרכב בפס הייצור של הרכב אשר היבואן המסחרי רשם אותה במרשם רשות הרישוי כחלק מהמערכות המותקנות ברכב בהתאם לתקנה 271(א);" << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עוצר אותך כאן. אם תוכל להסביר: איך בעל הרכב אמור לדעת שהיבואן רשם אותה במרשם רשות הרישוי? כלומר איך אני יודע כשאני קונה רכב שאכן ברכב הזה מובנית המערכת הזאת? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זה בדומה למערכות הבטיחות האחרות, כשהיבואן מנפיק ללקוח את הרכב עם כל הדוקומנטים, וגם בתוך מערכת הרכב שלנו במשרד הוא מציין את כל מערכות הבטיחות שהרכב מצויד בהן, כולל המערכת הזאת. היא נחשבת כאחת מתוך עשר המערכות שנמצאות בתוך הרכב כמערכות בטיחות שמקבלים עליהן הטבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איפה זה כתוב? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זה כתוב במערכת הרכב. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> זה יצוין ברישיון הרכב. ברגע שאדם קונה, זה יצוין ברישיון הרכב ומי שקונה את הרכב יראה את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> באופן ברור? כלומר האזרח הרגיל יוכל לראות ברישיון הרכב שלו שקיימת מערכת מובנית. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> נכון. פסקה (1) מתייחסת למערכות שיצרן רכב התקין בפס הייצור של הרכב. סמנכ"ל בכיר תנועה שלנו אמר שבמקביל למהלך שאנחנו עושים כאן אנחנו עושים מהלך שאמור לתמרץ יבואני רכב להביא רכבים שכוללים כבר את המערכות האלה שהותקנו בפס הייצור, כאשר התמריץ ניתן באמצעות תוספת של ניקוד לרמת האבזור הבטיחותי ברכב. זה מקנה ליבואני הרכב הטבת מס בשיעור מסוים כאשר הם מביאים מערכות מן הסוג הזה. זה תקף ביחס לרכבים חדשים מכאן ואילך. " 1. מערכת התרעה שמיועדת להתקנה שלא בפס הייצור של הרכב אשר יצרן או יבואן המערכת, לפי העניין, סימן אותה בסימון בר קיימא כמפורט בפסקה (2) שבפרט 4ב לחלק ג' לתוספת השנייה." כאן אבקש, בהתאם לשיחות שהיו לנו בתוך הממשלה, למחוק את המילים "בר קיימא". זה רלוונטי גם להערותיו של חבר הכנסת פינדרוס קודם. ההצהרה של היבואן – נראה את זה בהמשך – עברה מן המערכות עצמן לאריזת המערכות ולכן כל הנושא של סימון בר קיימא שנדרש כאשר הסימון הוא על גבי מערכת שנמצאת בתוך הרכב ויכולה להתלכלך ולסבול משחיקה במהלך שנות חייה כבר לא רלוונטי. לכן אנחנו מבקשים למחוק את המילים "בר קיימא". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתם מבקשים עכשיו לעבור מחובת סימון של המערכת עצמה לסימון שיהיה קבוע על האריזה? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> עוד לא הגענו לזה מבחינת הנוסח אבל אגיע לזה בהמשך ביחס לדרישת ההצהרה. אמת, חובת הסימון, שבמקור ביקשנו שתהיה על גבי המערכות עצמן, אנחנו מבקשים כעת שתהיה על גבי האריזה של המערכת, באופן שמי שמבקש לרכוש את המערכות האלה יוכל לראות שהמערכת עומדת בדרישות שקבענו כאן והוא יידע שהמערכת מקיימת את מה שנדרש, אבל זה יהיה על גבי האריזה בלבד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם כך צריך לתקן גם כאן. מה שהקראת עכשיו בפסקה (2): "אשר יצרן או יבואן המערכת, לפי העניין, סימן אותה בסימון כמפורט ...". << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אם נעבור למערכת אולי נבין יותר על מה מדברים. יכול להיות שלא צריך כלום. כפי שהבנתי כאן, לא משנה איפה זה יהיה אבל לא ברור למה צריך את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם אנחנו עוברים עכשיו לסימון על גבי האריזה אז מה שהוקרא עכשיו לא רלוונטי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יהיה כתוב "פרט 4ב(2)". בואו נראה מה הוא רוצה שיהיה כתוב שם ואז נבין איפה כותבים את זה. אולי צריך את זה באותיות של קידוש לבנה על הרכב. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> להערת היועץ המשפטי לוועדה, מקובל שנכון יותר שייכתב "סימן על גבי אריזתה". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר אם אני כאדם פרטי נכנס לאמזון וקונה מערכת כזאת, עליי לוודא שעל האריזה יש סימון כפי שאתם קובעים עכשיו בתקנות? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> התשובה לזה היא לא. הסימון, מי שמייצר אותו הוא יצרן או יבואן המערכת. לכן הסימון על גבי אריזת המערכת הוא סימון שיהיה תקף ביחס לייבוא מסחרי של מוצרים כאלה לישראל. לגבי מי שמבקש לקנות את זה בייבוא אישי, כפי שדיברנו קודם, שם לא יהיה סימון כיצרן, הרי היצרן לא מייצר את המערכת לצורך שיווק בישראל בהכרח, ולכן מה שיידרש ממי שרוכש את המערכת בייבוא אישי בעצמו באינטרנט, הוא יצטרך לראות שהמערכת עומדת בדרישות החוק האיטלקי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מקווה שזה עולה מן הנוסח של התקנות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה לא נמצא בנוסח. אנחנו מסתובבים סביב עצמנו. נראה בנוסח. אני רוצה לחדד. הבסיס הפילוסופי, מה שעומד מאחורי כל התקנות האלה, להביא את זה עד 1 באוגוסט, כאשר יושב-ראש הוועדה ביחד עם עוד אנשים נכבדים דוחפים, ואני בעד, בשביל להציל ילדים, אבל הבסיס הטכני, שאומר איך אני תוך שלושה, ארבעה, חמישה חודשים עומד פה עם מיליון מוצרים, הוא ההצהרה שלך, ומנכ"ל משרד התחבורה גם אמר לי את זה בשיחה המקדימה, שיש אמזון. אני לא יודע איפה בדיוק מוכרים שם מוצרים. אם כל התקינה לא מתאימה לאמזון אז יש לנו פה בעיה עקרונית, לא איזו בעיה טכנית. הוא כל הזמן מדבר על יצרן או יבואן. אין לי יבואן כרגע עם אנייה עם מיליון מוצרים, הוא לא קיים כרגע, הוא תיאורטי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה ההבדל אם אני כאדם פרטי שמייבא כיסא לתינוק לא תקני ולא מאושר? מה ההבדל? כאשר אנחנו אמרנו, כדי לחסוך את הבירוקרטיה, שתהיה הצהרת יבואן, אנחנו מבינים שגם האזרח הישראלי כשנכנס החוק לתוקף צריך לבדוק שהוא קונה מוצר תקני שמאושר. אנחנו בונים על כך שהרוב יבוא מייבוא. קודם כול מוצרים שמגיעים לארץ צריכים לבוא עם הצהרת יבואן, ואכן הפיקוח והבקרה הם שלכם. גם אם תתפלפל עכשיו לכתוב איך, מה, מו, מי, תמיד תהיה אפשרות להזמין מוצר שלא עונה להגדרה של ה-CE ושל החקיקה האיטלקית. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, על זה השבנו לדעתי כבר במקרים קודמים. בסופו של דבר אדם שמביא את המוצר הזה בעצמו, האחריות גם עליו שהמוצר שהוא מייבא עונה על הדרישות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אבל הוא לא עומד בתקנות האלה. אם אני מאשר היום את התקנות האלה זה חד-משמעי. אני מתייעץ עם היועץ המשפטי לוועדה. אני אומר לך, לפי העברית שאני קורא, ואולי אני לא קורא מספיק טוב עברית, בכל מצב אדם שמייבא לעצמו לא עומד בתקן על פי התקנות האלה. יכול להיות שבתקנות מן העבר הוא עומד ובתקנות העתידיות. אם אני קורא בעברית את פסקה (2), הוא לא עומד בתקנות. אם הוא לא עומד בתקנות אז על מה אנחנו מדברים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מוסיף ומחדד. אדם שמייבא באופן עצמאי לא נקרא יבואן בהגדרה של התקנות האלה, אני מקווה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא ברור. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אנחנו צריכים לתקן את המינוח. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני מאשר שב-1 באוגוסט הוא מייבא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה קבעת 1 באוגוסט. אתה יכול להגיד את זה 200 פעמים. אתה לא שם לב מה אתה עושה לדיון. עוד לא הצבענו. אז הדיון הזה מיותר? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> או שתהיו החלטיים או שעוד פעם נשלח אתכם להכין שיעורי בית. אנחנו מתקנים עכשיו: אדם שרכש בייבוא אישי, קנה לעצמו מוצר, האחריות היא עליו בלבד והוא לא מוגדר יבואן. הוא לא חייב בהצהרת יבואן. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אמת, ולכן אולי מה שיידרש מבחינת הנוסח הוא שההתייחסות תהיה ליבואן מסחרי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תתקנו, בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להסב את תשומת לבכם, בסעיף 112 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב כתוב שמי שמבקש לייבא מוצרי תעבורה לשימוש אישי זכאי לייבא מוצרי תעבורה או לקבל רישיון ליבואם, לפי העניין, לייבוא עד ארבעה מוצרי תעבורה בשנה מאותו סוג לכל היותר, ובין היתר אם זה מיועד לשימוש אישי המוצרים האלה צריכים להיות מסוג שקבע שר התחבורה בצו והם צריכים לעמוד בדרישות תקינה, בין היתר דרישות תקינה אירופיות, והמבקש יצהיר בכתב כי המוצרים יותקנו ברכב במוסך שקיבל רישיון, וכולי תנאים נוספים. השאלה מה הרלוונטיות של הסעיף הזה לתקנות האלה והאם כשאני רוצה לקנות מוצר אחד או שניים כאלה, שמוגדרים כמוצרי תעבורה, לפי חוק הרישוי המערכת הזאת היא מוצר תעבורה, השאלה אם לא מטילים כאן בעקיפין דרישות שיכבידו מאוד עליי ואני גם אצטרך, כי אני איחשב כיבואן המערכת, אדרש עכשיו לוודא גם שיש סימון על גבי האריזה. אני חושב שלא לכך הייתה הכוונה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> כפי שאמרנו, מה שיידרש, בדיוק כפי שאנחנו מכוונים שיבואן מסחרי יידרש להצהיר, אנחנו לא נדרוש דרישה מחמירה יותר ממי שמייבא בייבוא אישי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מותר עד ארבעה מוצרים. כלומר אדם שיש לו יותר מארבעה ילדים עובר כבר לייבוא מסחרי? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> לא, מה פתאום. אז הוא יקנה ארבעה מוצרים ואשתו תקנה את ארבעת המוצרים הנוספים. אני חושב שאין עם זה קושי. אנחנו נדרוש תצהיר של המייבא האישי, שלפי הבדיקה שלו זה מקיים את הדרישות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מייבא אישי? אני הבאתי מכשיר אחד ואתה רוצה ממני הצהרה? << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> השאלה שלך הייתה לגבי ארבעה ילדים. עד איזה גיל צריך להתקין את המערכת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד גיל ארבע שנים. אני עכשיו מייבא מוצר אחד ואתה רוצה ממני הצהרה? לאן אנחנו מגיעים? באוויר ובים אתה יודע כמה דברים שקשורים לאופנועים ולמכוניות מגיעים ולא נדרשת שום הצהרה ושום נעליים. זה מוצר בטיחות כמו כל מוצר בטיחות אחר. האחריות עליי. אני כאזרח מסיע ילדים קטנים, שמחייבים מתקן התרעה. אני צריך לדעת אם מתקן ההתרעה שאני שם הוא תקני או לא תקני. שייכנס לגוגל ויבדוק, כפי שהוא בודק כל מוצר אחר. אבל אתה תחייב אדם פרטי להגיש הצהרה? מי אמור לקבל את ההצהרות האלה? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האחריות היא על היבואן האישי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע איזו רגולציה אתה מפעיל? מי יקבל את זה? למי מצהירים? מי בודק את זה? מי משחרר בדואר? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו גם בייבוא האישי, גם של מוצרי תעבורה ובכלל, מתבססים על מוצרים שמיובאים על ידי היבואן המסחרי. לכן גם במקרה הזה, התקנה שמוצגת בפניכם מתייחסת לייבוא מסחרי. אנחנו נפרסם גם את אותם מוצרים שאישרנו, כך שכל מי שירצה לייבא יראה מה אישרנו ולפי זה יוכל לייבא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן אני אומר: תוציאו מפה את ההזמנה האישית, תוציאו מפה ייבוא אישי. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> בגלל זה אנחנו מתייחסים ליבואן מסחרי פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, זה חוזר לזה שאתם הססנים. אני רוצה לשמוע מכם הצהרה חד-משמעית שזה חל רק על יבואן מסחרי, נקודה. << דובר_המשך >> אבנר פלור: << דובר_המשך >> התיקון שמוצג בפניכם מתייחס ליבואן מסחרי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפה זה מופיע? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אנחנו נתקן בהתאם. אדוני היושב-ראש, אבל אתה מסכים איתי רק למשפט אחד, שאותו יבואן מסחרי שמייבא על פי החקיקה האיטלקית, מבחינת התקן עצמו – גם הייבוא האישי חייב את אותו תקן. אתה לא יכול לזה לעשות תקן אחד ולזה תקן אחר. מבחינת המהות זאת הכוונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל השאלה – צריך להציג את כל התמונה לוועדה – גם מבחינת חוק הרישוי מה יידרש מאדם שמייבא באופן אישי את המערכות הללו? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אז הנה, בבקשה, היושב-ראש הציג דוגמה של מושב לתינוקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תן לי רגע. יש מוצרים מסוימים שקשורים לרכב שנתקעים במכס בגלל שהם לא מוצרים מאושרים. יש דבר כזה? << דובר_המשך >> אבנר פלור: << דובר_המשך >> כן, יש מקרים כאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תפעילו את המנגנון הזה כאן. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אבל אני רוצה להביא לך את הדוגמה שנתת על מושב לתינוק. מושב לתינוק צריך לעמוד בתקן 44EC לאותו יבואן מסחרי שמייבא. אדם שרוצה להביא אותו בייבוא אישי בודקים לו רק שיש את הסימון על המוצר. זה מה שאנחנו בודקים. אנחנו ניקח את אותו מודל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לי קושי לנהל דיון כשאני חש שאני לא מובן, או שאתם לא רוצים להבין. אם שוטר עוצר רכב, אחרי התקנות, לצורך אכיפה, ובודק את המתקן, בוודאי הוא צריך להוכיח שיש סימון על הייבוא האישי. אם אין סימון שהוא מאושר אז הוא לא פועל לפי התקנות, בוודאי. אבל אני לא רוצה שתיצור עכשיו מסלול בירוקרטי, שאדם בייבוא אישי יתחיל להצהיר שזה עונה לתקן. זה לא שייך. באכיפה תבדוק שזה עונה לתקן. ירדת לסוף דעתי? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אני מבין, ירדתי לסוף דעתך. אולי אחדד את מה שאני אומר. אני עושה הקבלה למושב לתינוקות. מושב לתינוקות צריך לעמוד בתקן 44EC. כשאתה מייבא כייבוא אישי – אתה יכול לייבא כייבוא אישי את המושב לתינוקות אבל אתה צריך להציג שהמושב הוא בתקן 44EC, זה מה שאני אומר. גם פה זה יהיה אותו דבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מתי מצהיר? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כשהוא משחרר את זה מן המכס. הוא מצהיר את זה למכס, לא לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מוצר שיהיה חייב אישור מכס? 39 אירו. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כמו כל הדברים שדובר עליהם. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יעקב, אני לא רוצה להכביד. חבר'ה, אנחנו סתם מסתובבים סביב עצמנו. יש את סעיף 2 בתוספת השנייה. בוא תקרא את סעיף 2 ותסביר לי בעברית את מה שאומר לך סמנכ"ל משרד התחבורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עוד לא הגעתי לסעיף 2. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הוא שלח אותך לשם. כל השאלות שלך מופנות לשם. הוא אמר לך עכשיו: במערכת יותקן סימון שזה עומד בדרישות לפי סעיף 2(ד) בתוספת השנייה. הוא אומר לך: יצהיר במכס, יצהיר בזה, יצהיר בזה. שם כתוב איך מצהירים. אם שם כתוב כל מה שהוא אומר, אני מוכן לכתוב את המילים האלה: "יצהיר האדם שזה עומד בתקן האיטלקי". אם כך יכתבו אז אין בעיה, כל הדיון מיותר. יהיו עוד דיונים, אבל על הנושא הזה שיהיה כתוב. כתוב שם שצריך ח"פ, תעודת זהות. אני לא יודע לכמה איטלקים יש תעודות זהות, אולי כולם עשו כבר עלייה במסגרת חוק השבות. אני לא יודע כמה יש ח"פ באיטליה, אני לא יודע אם כולם נרשמו בחברות ישראליות לצורך המיסים. אני רוצה לדעת, זה הכול. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, העיר קודם היועץ המשפטי לוועדה שיהיה צריך להסדיר את זה בנוסח. אנחנו נתקן את זה בנוסח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה חייב לתקן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תעשו את זה עכשיו. אני 20 דקות מכלה על כך שצריך לתקן בנוסח. אני מבקש מכם שתעשו את זה. << דובר_המשך >> דוד טמיר: << דובר_המשך >> אני הצעתי שנרשום "אשר יצרן או יבואן מסחרי של המערכת, לפי העניין". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> "סימן את האריזה", אני מניח. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> "סימן על גבי אריזת המערכת", במקום "סימן אותה", לצורך הלימה עם פרט 4ב לחלק ג' לתוספת השנייה. כאשר נגיע לפרט 4ב נתקן את ההמשך גם שם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי, בסדר. הכול מותנה בתיקון שנעשה כאשר נגיע לפרט 4ב. תקרא את תקנת משנה (ג) בתקנה 1 ואז אפתח את זה לדיון. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> "(ג) לא יתקין אדם מערכת התרעה כמפורט בתקנת משנה (ב)(2) שאינה נושאת סימון כאמור באותה תקנת משנה." כאן למעשה ביקשנו להבטיח שמי שמתקין את המערכות האלה, בעצם יש שתי אפשרויות: או שאדם מתקין ברכב שלו בעצמו או שהוא הולך למתקין מורשה שמתקין מערכת ברכב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, תעצור. מאחר ועוד לא איבדנו את השמיעה, הצגת לי פה מערכות לא מקושרות. איזו התקנה צריך? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> יש מערכת מחוברת ויש מערכת מקושרת. המערכת שמדובר עליה פה היא מחוברת, כלומר צריך להתקין אותה ברכב עצמו, וזה על ידי מתקין, אבל חלק גדול מן המערכות הן מקושרות, כמו אותה כרית או אותו מתקן. << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> יש לי כמה שאלות. ראשית, אתם מדברים פה על שני סוגים של מערכות. האם בעתיד כשייצרו רכבים שהמערכת תהיה מותקנת בתוכם, האם גם כאן יצטרכו לרכוש את המערכת הניידת הזאת הסבא והסבתא או השכנים? אנחנו מדברים פה על ילדים שלפעמים ההורים נעזרים בבני משפחה או בשכנים כדי להוציא את הילד מן הגן או כדי להסיע אותו לחוג, לכל מיני דברים, ואנחנו בעצם מחייבים אותם לרכוש מערכת נוספת. אם היא לא ניידת אז מה קורה? אני נהיית עבריינית אם אני עוזרת להסיע ילד? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לא, סליחה, היא לא נוספת. אם המערכת מחוברת לרכב אז הוא לא חייב גם מערכת מקושרת, מספיק מערכת אחת. << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת שאנחנו צריכים להגדיר במיוחד שמי שמחויב לרכוש את המערכת זה ההורים. זה שאני מניידת את זה לסבא או לסבתא או למי שעוזר לי, זה לא חובה, רק ההורים מחויבים. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לא, לא כך אמרתי. כל אדם שמסיע ילד עד גיל ארבע מחויב במערכת. << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> אם אני עוזרת פעם אחת לשכנה שלי, אני רוצה להוציא את הילד שלה מן הגן - - - << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כן, כמו עם כיסא תינוק. << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> השכנה תקועה בעבודה וביקשה ממני להוציא את הילד מן הגן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, ביקשת ממנה כיסא תינוק? << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> יש לי כיסא תינוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תבקשי ממנה את המערכת הזאת. << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> אבל היא הסיעה את הילד בבוקר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגידי לה: אסור לי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יעקב, מה שהיא אומרת לך זה שאם עד עכשיו דיברנו על מיליון מוצרים אז אנחנו מדברים על 2.4 מיליון מוצרים שיירכשו עד כניסת התקנות לתוקף. << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> אתם מבינים מה המשמעות של הדבר הזה? לפי הדוח שלהם מי ש- - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אענה לך. אפשר לצבוע הכול בשחור. העניין הוא זה: כפי שאני לא רכשתי כיסא לתינוק וכשהבן שלי רוצה שאני אסיע את הנכדים הוא מעביר לי את הכיסאות שלו לרכב שלי. הוא יהיה חכם ויידע שהוא צריך את ההורים שלו או את חמותו, אז הוא יקנה מערכת שלא מקושרת לרכב והיא תהיה ניידת והוא יעביר אותה. אם יצטרכו 4 מיליון ערכות כאלה אז יהיו 4 מיליון ערכות כאלה, ואם צריך מיליון ערכות כאלה יהיו מיליון ערכות כאלה, ונציל תינוק אחד ממוות. << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> אדון מרגי, אתה יודע שאני מאוד מכבדת את הדעות שלך ואני מעריכה מאוד את הראייה הכוללת שלך, אבל בנקודות האלה אני מדבר גם כסבתא, גם כאימא, גם כשכנה ואיך שלא נסתכל על זה. כשהפכתי להיות סבתא, ברכב שלי באופן קבוע יש כיסא לתינוק ולילד בהתאם לצורך. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ותצטרכי לקנות באמזון עוד מערכת. << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> זה מה שאני אומרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקני ב-40 אירו. << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> אבל אם השכנה נתקעה ומבקשת ממני סיוע ואני צריכה להוציא את הילד שלה, אני רוצה לשאול אותך מה לעשות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלת ואני עונה לך. השכנה נתקעה ופנתה אליך: את נמצאת בכנסת, יש מעון ליד משרד החוץ, לכי לקחת את הילד. תגידי לה: גברתי, אין לי מתקן ואין לי כיסא תינוק, אני לא יכולה לעזור לך. אני לא מבין מה קשה בזה, מה לא ברור. מה, אני עובר על החוק אם אני לא עובר על החוק? << דובר >> מטי יוגב (הליכוד): << דובר >> זה נשמע לי מוזר. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> גם לי זה נשמע מוזר. בסוף אני אקבל צעקות מאורי מקלב שאני מסבך אותו עם השרה שלו, למה אני רב איתו, ואת תקבלי צעקות ממיקי זוהר, למה את מסבכת אותו עם מירי רגב. בואו נאמר את זה בעברית כדי שייכנס לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם לא קיבלת צעקות על שושן פורים לא תקבל הפעם צעקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> תאמין לי שקיבלתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מתנצל שאני מחזיר אותנו שוב לעניין הייבוא האישי. אני לא בטוח שהתיקון שהצעתם נותן מענה לקושי. אם אני עכשיו רוצה לקנות מוצר, אני נכנס עכשיו לאינטרנט ומזמין מוצר מחו"ל. המוצר הזה אמור להיות מסומן או על ידי היצרן או על ידי היבואן המסחרי, מוצר שעומד בסימון שקבענו פה בתקנות התעבורה. אני קניתי בכלל מוצר סיני. היצרן בסין אמור לסמן את המוצר הזה כמוצר שעומד בתקנות התעבורה? אני חושב שצריך להוסיף כאן שלגבי ייבוא אישי המערכת תידרש לעמוד בדרישות לפי סעיף 112 לחוק הרישוי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באופן כללי יותר, שיקיף את כל האפשרויות. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> מבחינה מהותית אני לא רואה עם זה בעיה כי זה תואם את מה שדיברנו כאן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנוסח לא תואם, זה מה שאני אומר. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> מבחינת מהות התיקון אין לנו בעיה. נצטרך לבחון איך זה עומד ביחס ליכולת להכניס את זה במסגרת התקנות כאן. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> עו"ד עצמון, אם נתקן את חוק השבות יהיה לכולם ח"פ ותעודת זהות ואז לא תהיה בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה בכל מקרה דורש כאן דרישות ממי שמתקין את המערכת, ממי שמסיע ילדים עד גיל ארבע, והמערכת צריכה לעמוד בכל מיני קריטריונים. או שהיא מערכת מובנית או שהיא מערכת שמתקינים אותה שלא בפס הייצור, שהיצרן או היבואן המסחרי סימן אותה. אני שואל: אני עכשיו יבואן אישי לצורך העניין, אני רוצה לרכוש ארבע מערכות כאלה מאתר סיני. מכיוון שחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב בכל מקרה חל תקנות התעבורה כמובן לא גוברות עליו, זאת לא הכוונה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> חשוב לנו כאן שיהיה לפחות סימון שמראה שהוא עומד בתקן האיטלקי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני משתגע ממך. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקשיב. אתה מחוקק עכשיו חוק. אתה דורש שהמוצרים יהיו לפי תקינה אירופאית או לפי החקיקה האיטלקית. נכון? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> רק לפי החקיקה האיטלקית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה בחוקים אחרים אתה לא נכנס לחששות האלה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> גם נכנסים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אומר לך היועץ המשפטי לוועדה, במקום להתחיל לחפש איפה דוגמה כזו או דוגמה כזו, יש לך חוק שעונה על ייבוא כל מוצרי התעבורה. נכון? הרי כל התיקון הזה נכנס בכלל לחוק הזה. תאמר שזה יהיה על פי החוק. מה אתה עכשיו נכנס לי לחרדה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאתם דורשים ממוצרי תעבורה שם יחול גם כאן אני מניח. נכון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, אבל הוא נכנס לחרדה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זה לא חרדה. אני רק עונה על שאלות וצריך להבין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם אתם לא מתכוונים להחמיר עוד בדרישות - - - << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לא מתכוונים להחמיר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מעבר למה שנקבע כבר בחוק הרישוי, שזה תיקון מ-2018, אני מזכיר לכם, התיקון שם חדש למדי לגבי מוצרי תעבורה, התיקון שנעשה לגבי ייבוא אישי, אז בעצם מה הבעיה להפנות לסעיף 112? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> בסדר. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> לדעתי נוכל להוסיף פסקה בתקנת משנה (ב), שתתייחס למערכת התרעה שמיועדת להתקנה שלא בפס הייצור של הרכב ואשר מיובאת בייבוא אישי כהגדרתו בסעיף 112 לחוק רישוי, ואז בעצם נקבע את ההסדר שחל שם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה לא תקבע. אתה תפנה אל ההסדר שחל שם. או שזה ישולב בפסקה (2). כלומר פסקה (2) תהיה: "מערכת התרעה שמיועדת להתקנה שלא בפס הייצור של הרכב אשר יצרן או יבואן מסחרי של המערכת, לפי העניין, סימן על גבי אריזתה סימון כמפורט בתוספת; ולעניין מערכת המיובאת בייבוא אישי – המערכת תידרש לעמוד בדרישות לפי סעיף 112 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב." זה נוסח עקרוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה יהיה הנוסח. << דובר >> איסמעיל דבור: << דובר >> אני ממציא ויזם מנצרת. הוצאתי את הבייבי-ביפ כבר לפני ארבע שנים. זה עונה בדיוק לכל מה שאתם מבקשים לפי החוק האיטלקי. זה כבר קיים בארץ, בשנה שעברה התחלנו לשווק אותו על הרבה מדפים בארץ. זו מערכת ניידת המורכבת משני חלקים וטובה לכל הרכבים החדשים והישנים, חלק אחד נמצא באוטו וחלק שני צמוד למחזיק המפתחות, ואנשים כל הזמן נמצאים עם מפתחות. הוא עובד לפי מרחק בכל מצב. אם הנהג מתרחק מן האוטו למרחק חמישה מטרים אז המכשיר שלו מצפצף, רוטט ומהבהב, והוא יישאר מהבהב ורוטט ויתריע בפניו עד שהוא יחזור לאוטו ולתינוק או עד שהוא ינטרל אותו. זה פשוט וחכם. כשהוא הולך ורואה שהוא לקח איתו את הילד אז הוא מנטרל את המכשיר, אבל כשהוא חוזר למחרת או בפעם אחרת המכשיר מתאפס ועובד לבד, לא צריך לזכור להפעיל אותו. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יש לך אישור שהוא עומד בתקן האיטלקי? << דובר >> איסמעיל דבור: << דובר >> ראיתי את התקן האיטלקי. הוא עונה עליו בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אדוני, שמענו אותך. אתה יצרן וממציא, תוודא שההמצאה שלך עונה לחקיקה האיטלקית. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ושיש לנו מיליון מכשירים בארץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר מראש, אני לא בא לייצג פה יצרנים או ממציאים. יש חוק ושכל אחד יתאים את עצמו לחוק. תודה. אם הייתי יודע שהכוונה היא להציג מוצר לא הייתי נותן לך לדבר. כנ"ל ליאור אביטל לא ידבר על המוצר שהוא יוזם ומפתח. שלא יחשדו שאנחנו משווקים אפודים צהובים. פרופ' צחי בירק, בבקשה. << דובר >> צחי בירק: << דובר >> שלום לכולם. אני רוצה קצת לקלקל לכם את החגיגה. הסיפור הזה התחיל, הגלגול האחרון שלו, בקול קורא של משרד התחבורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צחי, תודה, אנחנו יכולים להקים מפלגה רק מאנשים שמקלקלים חגיגות. << דובר >> צחי בירק: << דובר >> אני גם יכול בקלות לתקן. אני מרצה בטכניון. את הקשר שלי עם משרד התחבורה התחלתי בגיל 16 כשהצעתי להם איך לעשות את קיי-צ'יי, זה מטענים ברומטריים שמתפוצצים במטוסים, וזה יושם, אז יש לי רקורד לא רע איתם. משרד התחבורה יצא בקול קורא ביולי 2020 שבו הוא ביקש מענה לשני תרחישים. תרחיש אחד היה תרחיש של שכחה מלכתחילה, אדם עזב את האוטו והשאיר בו תינוק ישן, והתרחיש השני היה תרחיש של הסח דעת בדיעבד, כלומר השאיר את הילד בכוונה, אולי בצדק, ודעתו הוסחה בהמשך ושכח וזהו. אגב, הדוגמה שהוצגה כרגע לא עונה לתרחיש השני. עד כאן בסדר גמור. יש גם את התקן הישראלי, 6400, שבינתיים ננטש, אבל היה בו משפט אחד נכון, שהאחריות בסוף מוטלת על הנהג. כלומר אנחנו באים לסייע לו ולא להפוך אותו לאיזה מין אני-לא-יודע-מה. נאמר פה כל הזמן שבשביל להציל ילד אחד אין גבולות. זה לא מדויק, כי אפילו אם רוצים לבדוק בתחום התחבורה, יותר ילדים מתים בתאונות מזה שהם לא חגורים או מזה שהם בכלל לא בכיסא או מזה שביישוב בדואי נסעו רברס ודרסו אותם. אז אם רוצים להוציא מאות מיליוני שקלים כדי להציל ילדים בתחבורה יש סדרי עדיפויות ואני מציע לבדוק. בתקנה המוצעת, אני מציע לא להתבלבל מכל ה"עיין ערך זה וזה". לגבי דברים שמותקנים בפס הייצור על ידי היצרן, בנוסח הנוכחי אין שום דרישה, אין כלום. תקראו את זה שוב, תראו שאין שום דרישה. אולי זה סימון אבל אין שום דרישה במהות. לגבי המערכות שמותקנות בצורה אחרת, יש אוסף דרישות אבל ברור שהמנסחים לא עשו את האל"ף-בי"ת, שזה ליצור 20 תרחישי ייחוס ולשאול מה יקרה בהם. למשל, כפי שנאמר פה: הורה וילד נוסעים למקום כלשהו והסבא בא לקחת אותו. מה קורה? או נהג יצא ואשתו נשארה עם הילדים בכלל, או כל מיני דברים כאלה, או יצא לפרוק את האוטו ולהכין את העגלה ולשים את התינוק, או לאדם יש שני ילדים קטנים בגנים שונים, הוא מפזר אותם בין הגנים ביום גשם. מה בדיוק הוא אמור לעשות? שהאוטו יתחיל לצפצף? לכן אני מציע לחזור לבסיס, לא לבזבז כספי ציבור סתם. פתרונות יש. לי יש אחד. ביקשת לא לפרסם. אני רק אראה אותו, הוא לא עולה כלום, תליון שנהג עונד ברגע שהוא מוציא את הילד, כל מי שרואה אותו יזכיר לו שיש לו שיש לו ילד באוטו אם הוא לא יזכור בעצמו. זה פותר את הבעיה בצורה דומה. זה לא עולה כלום, אפשר לעשות את זה היום עד פסח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עוד פרסומת. מספיק. << דובר >> צחי בירק: << דובר >> זה חינם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. עו"ד נילי אבן-חן, מנכ"לית עמותת רווח נקי. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> שלום. קודם כול, אני שמחה שעברנו למודל האיטלקי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קודם כול תציגי את עצמך, למה את משתתפת בדיון. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אני מנכ"לית ומייסדת עמותת רווח נקי. אני בדיון מכיוון שיש לנו פרויקט שבודק את כל הרגולציות שנעשות במדינת ישראל, כל רגולציה שיש לה דוח רי"א. אנחנו בודקים את תהליך הערכת הרגולציה והאם התהליך עומד במה שממשלת ישראל החליטה במדריך הממשלתי ובמתודולוגיה שאנחנו פיתחנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו דעתך על התקנות. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> קודם כול, אני רוצה לברך שעברנו למודל האיטלקי והתקדמנו לרגולציה טובה יותר. יש כמה תיקונים שאני חושבת שישפרו מאוד את הרגולציה ואני רוצה להתרכז בהם. ראשית, בכל הנוגע להצהרת יצרן או לא הצהרת יצרן, אם נוסיף סעיף שאומר שמערכת למניעת שכחת ילדים שאושרה ככזאת על ידי הרשויות הרלוונטיות במדינה החברה בארגון ה-OECD תוכר כמערכת שעומדת בדרישות סעיף זה, אני חושבת שבכך פתרנו חלק גדול מאוד מן הבעיה. זה נושא אחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו בקשה לגיטימית. אם מחר או מוחרתיים בעקבות זה שאישרנו תקנות איזו מדינה, איזה ממציא אחר ימציא מתקן ויהיה קיים תקן אירופאי אחר, מה אכפת לנו? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אין לנו בעיה, רק כנראה נצטרך לעדכן את התיקון מכיוון שיש כאן תקנות שהן ספציפיות לחקיקה האיטלקית. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> לא צריך יהיה לעדכן, פשוט להוסיף. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אין בעיה. הכוונה היא שאם לעוד מדינה באיחוד האירופאי תהיה חקיקה אז אפשר להוסיף גם את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בנוסף. מה עוד? << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> זו הערה אחת. ההערה השנייה, אני מזכירה שאנחנו נמצאים על רגולציה שהיא לא מבוססת מחקר אלא מבוססת על קטעי עיתונות שאסף ארגון לא ממשלתי, ושגם על פי התקשורת שהוא אסף אלה נתונים שהם הרבה יותר גבוהים ממה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אמרה. בקיצור, אנחנו רגולציה ללא נתונים. מכיוון שאנחנו יודעים כבר שהרכבת עזבה את התחנה, ולצערי אנחנו לא עצרנו בשלב הזה, לכן אנחנו מנסים שהרגולציה תהיה כמה שיותר טובה בנסיבות הקיימות. אני מציעה שתהיה נקודה של עוד שנתיים: או שהרגולציה פוקעת מאליה אלא אם כן מאריכים אותה אקטיבית, או לחילופין לפחות שיוצג דוח מטעם משרד התחבורה שיציג את הנתונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה דעתכם להפוך את זה להוראת שעה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אנחנו גם מבקשים את התיקון הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הנה, גם את זה קיבלת. קדימה. אם תרצו להאריך אותה תבואו לוועדה. תודה. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> תיקון שלישי, לפי הנתונים האמפיריים שאתם משתמשים בהם של דוח בטרם, האירוע של שכחת ילדים קורה להורים, הוא לא קורה לסביבה התומכת. אני מקריאה מן הדוח שאתם מסתמכים עליו, לא אני: "תסמונת תינוק נשכח ברכב מתרחשת לרוב כאשר ההורה חש מתח נפשי, חוסר בשינה וגם שינוי שגרת ההסעה של הילד שלו ביום-יום. במצב כזה משתלטת על הנהג התנהגות של 'טייס אוטומטי' ", והם מפרטים. אבל זה נוגע להורים. זה לא נוגע לסבים ולסבתות, זה לא נוגע לשכנים. לכן אין סיבה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, עד עכשיו כשהפסקת לדבר זה עזר. תחכי. מה העמדה שלכם לגבי לחייב רק את ההורים? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אנחנו סבורים שיש לחייב את כולם ולא רק את ההורים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> קודם כול, גם בהיבט של האכיפה וגם מבחינת התהליך עצמו: האימא כן, האבא לא, הסבא כן, הסבתא לא. יהיו לנו כל מיני דברים שלא ניתן לאכוף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק הורים. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> איך אתה יכול לאכוף את זה? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אתה שואל אותו: זה הילד שלך? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> המקרים שהיו הם לא רק עם האבא והאימא, היו עוד גורמים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אתה כופר בהנחת העבודה. בסדר. תתחיל בזה, אתה אומר שיש שכחת ילדים לא רק על ידי ההורים. << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> יש על זה נתונים, זה לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נילי, את לא יכולה לצאת וכל תאוותך בידך. מה עוד? יש הערות נוספות? << אורח >> נילי אבן-חן: << אורח >> אלה ההערות המרכזיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה להגיד לך שיצאת ברכוש רב יחסית בדיון הזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> היא התייחסה לדוח של בטרם. למה הם לא מתייחסים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא הריבון, הוא הדורש. תצביע בעד או תצביע נגד. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני כבר מבולבל. בג"ץ הוא הריבון, הכנסת היא הריבון או משרד התחבורה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא הריבון, הממשלה מבקשת שזה יחול על כולם. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> תלמד אותי. לא למדתי אזרחות בישיבת קמניץ. תלמד אותי מי הריבון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מיטל בק מן המועצה לשלום הילד. << אורח >> מיטל בק: << אורח >> שלום. תודה רבה, חבר הכנסת מרגי. אנחנו במועצה לשלום הילד פנינו בשנים האחרונות למשרד התחבורה בשורה ארוכה של מכתבים בשביל להגיע ליום המיוחל שאנחנו נמצאים בו כעת. אנחנו מברכים על קידום התקנות ואנחנו חושבים שהן צריכות להיות מקודמות בהקדם לקראת הקיץ, העונה החמה. במיוחד בתקופת הפגרה כשהדיון הזה מתקיים, זה צעד חשוב מאוד. אנחנו מברכים עליו. לגבי הנתונים – לא ניכנס למספרים למרות שיש לנו אותם, לא אלאה את הוועדה בשעה הזו. מבחינתנו אם יש דרך למנוע מוות בייסורים אפילו של ילד אחד בישראל אפשר וצריך לעשות הכול בשביל למנוע את המוות הנוראי הזה. אנחנו במרכז הליווי שלנו במועצה מלווים ילדה בת חמש שנשכחה ברכב. מאז האירוע ועד היום היא חווה פוסט טראומה קשה מאוד ונאלצת לעבור טיפול מתמשך. מדובר בדיני נפשות, בין אם זה ילד שלא עלינו הלך לעולמו ובין אם זה טראומה שיכולה להימשך לאורך כל החיים. בהיבט של הסבסוד – חשוב לי לומר שאנחנו רוצים לוודא שהעלות של המערכת הזאת לא תושת באופן ישיר על ההורים. צריך למצוא דרך לסבסד את זה ככל הניתן. כבר דובר על זה בדיון הקודם וגם היום ממש בקצרה. שמענו שמשרד התחבורה התחיל ביישום של תהליכי תמרוץ לבעלי רכבים חדשים אבל אנחנו יודעים שרוב הרכבים על הכביש אינם חדשים. אנחנו רוצים לשמוע על יותר תמריצים שיינתנו להורים, לא רק בהפחתה של מס קנייה על רכבים חדשים אלא גם למשל ברישוי, בתעריפי הביטוח, מהלכים שאנחנו מכירים למשל ממוביליי וממערכות נוספות. המדינה צריכה למצוא דרך לסבסד את הדבר הזה. אנחנו רוצים שהתקנות יהיו ישימות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הנה, משרד האוצר קופץ על זה... משרד האוצר שמע אותך. נשאל אותם אם הם רוצים לסבסד את זה. תודה. << אורח >> מיטל בק: << אורח >> עוד דבר אחרון, ברשותך. על אף חשיבות התקנות, אין חולק שיש גבולות לתקינה. אנחנו יודעים שתקינה לבדה לא מספיקה, זה צריך להיות בנוסף להסברה. אנחנו רוצים לשמוע ממשרד התחבורה מה המאמצים שהם עושים בשביל להביא להעלאת המודעות במסע הסברה רחב-היקף לכל המגזרים ולכל הציבור. זה קריטי למניעת הטרגדיה הבאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. לצורך זה אני מעלה את מנכ"ל משרד התחבורה שיענה גם על השאלה שלך. << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> מה שאתם רואים מאחוריי – זה חידוש שעוד מעט נחשוף במשרד התחבורה. בעוד כמה דקות תשמעו על זה. זה אחד הדברים המיוחדים והחדשניים שאנחנו עוסקים בהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה הקשר לתקנות שאנחנו עוסקים בהן עכשיו? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> בקשר לתקנות, רציתי להגיד כמה דברים. דבר ראשון, אין הבדל בין הורה ששוכח ילד לבין אדם אחר ששוכח ילד. יש מקרים גם בשנה האחרונה וגם לפני שנתיים של סבתא בערד ששכחה תינוק שנפטר. המועצה לשלום הילד ציינה לא רק את הנפטרים אלא את מה שאני דיברתי עליו בישיבות הקודמות, את הנזקים החמורים לאלה שנפצעים. בין 120–150 ילדים בממוצע שנתי נפצעים ונשארים עם נזקים, בין אם פוסט טראומה, בין אם נזקים מוחיים, בין אם כוויות קשות. לכן החשיבות שאנחנו רואים במשרד התחבורה לתקנות האלה. את בדיקת התקנות אחרי שלוש שנים צריך לעשות בצורה שזה לא יתבטל אלא שזה ידובר, יתוקן, יהיה פיין-טיונינג, אבל לא ביטול אוטומטי. הלכנו כברת דרך עצומה בהנחיית ועדת הכלכלה בנושא הרגולציה והורדת המחירים. זה מה שהיה לי כרגע להגיד. אם יש לכם שאלות אז אני אענה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אתה רוצה את התקנות תפתח את זה לשאלות הקהל. יש הרבה שאלות. עזוב, לשם מה? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> אני רוצה שהתקנות יעברו ושנביא בשורה ונעשה את כל שביכולתנו למנוע את הפגיעות הבאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם כבר עלית ושרפת לנו כמה דקות, גילוי נאות: אין לכם במשרד התחבורה שום קשר לשום יבואן כמו בפייק שהיה באפודים הצהובים? << דובר >> עופר מלכה: << דובר >> ראיתי שהבוקר הוועדה קיבלה מכתב מאדם כלשהו. אני לא רוצה לומר את שמו. אני חושב שזה בגדר הוצאת דיבה. גם בדיון הקודם ביקשתי להעיר על משפט שאמרה חברת הכנסת זנדברג. זה פשוט הוצאת דיבה. מעבר לזה אין לי מה לומר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי שתי ההערות של גברת נילי אבן-חן, שאני מבין שמקובלות על הוועדה, ההערה לגבי ההכרה במערכות שאושרו לשימוש במדינות ה-OECD, המקום שלה הוא בתוספת לתקנות, ככל שההערה מקובלת על משרד התחבורה. ההוראה לגבי תוקף התקנות – אני מבין שמדובר על קביעת התקנות האלה כהוראת שעה. אין מנגנון משפטי שמאפשר להחיות את ההוראה הזאת ללא פעולה אקטיבית של שר התחבורה שיהיה בעוד שנתיים או שלוש שנים בתום הוראת השעה, שיביא תיקון לתקנות התעבורה שיאריך את הוראת השעה או יקבע אותה כהוראה קבועה, כלומר יבטל את הארעיות של ההוראה הזאת, אבל אין מנגנון משפטי אחר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור. בכל דרך שלא תהיה, זה בהוראת שעה לשנתיים. תמרה לב ממשרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> תמרה לב: << אורח >> בדקתי עם משרד התחבורה. צריך לשים לב שכאשר מדברים על יבואן אישי אז בעצם מדברים על מערכות שמוגדרות כמערכות שנמצאות בתוך צו לפי סעיף 112 לחוק רישוי וצריך לוודא שזה נמצא שם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמח שכיוונו לדעתך. << אורח >> תמרה לב: << אורח >> אני מקווה שמשרד התחבורה וידא את זה וזה אכן נמצא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין לו ברירה, זה מה שהיועץ המשפטי לוועדה העיר וזה מה שייכנס לנוסח. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אם אפשר לגבי השנתיים – 31 בדצמבר 2023. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נגיע לזה בסוף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עצרנו בהקראת תקנת משנה (ג): "לא יתקין אדם מערכת התרעה ...". כתוב "שאינה נושאת סימון" – גם כאן יהיה צריך לתקן לגבי האריזה. הסימון הוא על גבי האריזה. לא המערכת נושאת את הסימון אלא האריזה שלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קצת בהומור, לפעמים בבתי כנסת מחלקים סוכריות. אני שואל אותם: איפה הכשרות? אומרים לי: באריזה. רק שזה לא יקרה לכם גם באכיפה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> "שאינה נושאת סימון כאמור באותה תקנת משנה" – איזה סימון ואיזו תקנת משנה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקנת משנה (ב)(2). דובר על סימון על גבי האריזה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> זה גם שולח אותי ל-4ב לחלק ג' לתוספת השנייה. זה אותו סימון, שאני עוד לא יודע מה הוא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסימון עצמו, הנוסח שלו קבוע בתוספת. פה כתוב שזה סימון על גבי האריזה. מה יהיה המלל של הסימון – זה קבוע בתוספת. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אני מבקש להמשיך בהקראה ורק אסביר את התקנה שאני הולך להקריא. במסגרת הדיונים שלנו מול משרד המשפטים הועלה חשש שמאחר והעברנו את הסימון לאריזתה של המערכת, מה יקרה למישהו שרכש את המערכת מיבואן כזה או אחר, הלך למתקין מורשה, התקין את המערכת אבל הוא לא רואה את האריזה כי הוא רכש את המערכת מבלי לראות את האריזה? לכן נבקש להוסיף את הסעיף הבא שמגן על אותו אדם, כדלקמן: "(ד) יראו אדם שרכש מערכת התרעה כמפורט בתקנת משנה (ב)(2) אשר הותקנה ברכבו בידי מתקין מורשה מטעם יצרן או יבואן המערכת, כמי שהתקין ברכבו מערכת התרעה המקיימת את דרישות תקנה זו." באופן הזה למעשה מי שהלך ליבואן או יצרן שהתקין את המערכת ברכב שלו באמצעות מתקין מורשה ייראה כמי שקיים את חובותיו בהתאם לדרישות התקנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הכוונה למערכת שהיא לא בפס הייצור. זה לא מערכת כמפורט בתקנת משנה (ב)(2). כלומר יראו אדם שרכש מערכת התרעה שמיועדת להתקנה שלא בפס הייצור של הרכב, אשר הותקנה בידי מתקין מורשה, כמי שהתקין מערכת שמקיימת את דרישות התקנה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> ב-(ב)(2) זו מערכת התרעה שמיועדת להתקנה שלא בפס הייצור. על זה אנחנו מדברים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פה כתוב "שמסומנת" וכולי. אי אפשר יהיה להפנות לכל התקנה. בסדר, אלה כבר הפרטים של הנוסח. פשוט רציתי להבין את המהות. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> "תיקון התוספת השנייה 2. בתוספת השנייה לתקנות העיקריות, בחלק ג', אחרי פרט 4א יבוא: "4ב. מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב שמיועדת להתקנה שלא בפס הייצור של הרכב (תקנה 83ד (ב)(2) ו-(ג))" כאן עברנו לתוספת השנייה. בדרך כלל בתקנות התעבורה התוספת השנייה היא המקום שבו מפורטות כל הדרישות המקצועיות ביחס לחובה שנקבעה בתקנות עצמן. " 1. במערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב כאמור בתקנה 83ד(א) שמיועדת להתקנה שלא בפס הייצור של הרכב (בפרט זה – מערכת התרעה), יתקיימו הדרישות הבאות:" מכאן ואילך אנחנו חוזרים על הדרישות שנקבעו בחקיקה האיטלקית. " 1. המערכת פועלת באופן אוטומטי ללא צורך בהפעלתה על ידי הנהג; 1. המערכת מסוגלת לזהות הימצאות ילד עד גיל 5 אשר נשכח ברכב;" פה אני מבקש לתקן בהתאמה, במקום "עד גיל 5" יבוא "עד גיל 4". << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מבחינת המחקרים שלכם, מה המשמעות של הגילאים? מתי הילדים נהרגים או לא נהרגים? אנחנו הרי מדברים על הצלת ילדים. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> ביקשנו מלכתחילה עד גיל חמש מאחר וראינו ש-8% מכלל הנפגעים בעשור האחרון היו בין גיל ארבע לחמש. בשיח בינינו לבין יתר משרדי הממשלה החלטנו שכחלק מצמצום הנטל הרגולטורי ועל מנת להתאים את הדרישות שלנו לדרישות של החקיקה האיטלקית, שמדברת על עד גיל ארבע, נעצור גם אנחנו בגיל ארבע. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה המשמעות למשל בין שלוש לארבע, כמה אחוזים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה המשמעות על הרגולציה אם זה ארבע או חמש? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> המשמעות היא צמצום של לפחות 20% במספר האנשים שעליהם תחול החובה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> שאלתי על מספר הנפגעים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> חשובה לנו הצלת הילדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם היו מקרים בגילאים בין ארבע לחמש שנים, למה לא להשאיר את זה עד גיל חמש? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כי אין תקן בעולם עד גיל חמש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא דורש תקן. זה לא מה שהוא אומר. הוא אומר שבאכיפה זה מוסיף עוד 20%. זה לא מעניין אותי. השאלה היא זו: המערכת יודעת לזהות ילד בגיל ארבע ובגיל חמש באותו אופן. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא, אין לך תקן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה משגע אותי, אתה לא מקשיב לי ואתה גם עונה. אני שואל: המערכת מזהה ולא משנה אם הילד בגיל ארבע, חמש או שש, היא מזהה. גיל חמש זה סביר, וקרו אסונות. למה אתה מוריד את זה? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> הצגתי את שני הנימוקים שלנו. האחד הוא שהחוק האיטלקי מדבר על גילאי לידה עד ארבע שנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו מנסים להריץ פה דיון על שטויות ואנחנו מתעכבים. אני רוצה שתרד לסוף דעתי. רצינו לאמץ את המודל האיטלקי כדי לא להוסיף בירוקרטיה ורגולציה, כדי לא לחפש תקן חדש שמכון התקנים ידרוש על זה עשרות אלפי שקלים. בסדר? זוכר שהוא ביקש כסף עבור התקן? אנחנו לא רוצים. פישטנו את זה. המודל האיטלקי הוא לא המודל האופטימלי מבחינתי אבל הוא קיים. מותר לי ואני רוצה שזה יהיה עד גיל חמש. אני חושב שאם זה מונע פגיעות, והיו אסונות שנפגעו בהם ילדים בגילאים בין ארבע לחמש – שיהיה עד גיל חמש. מה קרה? כאב ראש להורים להתקין את המתקן עד גיל חמש? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זו הייתה דרישה גם של משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, מה הסיפור? << אורח >> עמיחי פישר: << אורח >> להתקין את זה גם על השנתון של בני ארבע עד חמש שנים אומר שעוד הורים יידרשו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את זה הבנו כבר בכיתה א'. תסביר לי למה זה מפריע לך. << אורח >> עמיחי פישר: << אורח >> אסביר. הנתונים שהעביר לנו משרד התחבורה הם אלה: בעשור האחרון נהרגו 25 ילדים בסך הכול. בגילאים בין ארבע לחמש נהרגו שני ילדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הייתי מציע לך לקחת בחזרה את ה"בסך הכול" הזה. << אורח >> עמיחי פישר: << אורח >> ילדים בכל הגילאים. חס וחלילה אין הכוונה להקטין. אני מבין, אתה צודק, אני חוזר בי מן הביטוי. נהרגו, לא בסך הכול, 25 ילדים. בין הגילאים ארבע וחמש – זה שני ילדים, בין הגילאים שלוש וארבע – זה ילד אחד, ו-22 ילדים הם מגיל לידה עד שלוש. לאור זה, ולאור זה שהתקן האיטלקי הוא עד גיל ארבע ומדיניות הממשלה היא להתאים את התקנות לתקינה בין-לאומית, ביקשנו לכל הפחות להתאים את זה עד גיל ארבע, כי כפי שראינו שם עיקר הנפגעים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קדימה, תמשיכו לקרוא ואחר כך נקבל החלטה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אפשר להגיד משהו בעניין הזה? אני חושבת שגם שני הילדים זה חיים של משפחות, של אימהות, של ילדים שנגדעו החיים שלהם, גם זה שווה. אני לא מבינה: מה זה מפריע? ממה זה גורע? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כרגע אנחנו בתקינה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני מדברת על ההגנה על חייהם של אותם ילדים, לא על התקינה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני איתך, אני רק אומר לך שכרגע אנחנו מדברים על תקינה. אם אתה כותב "גיל חמש" אתה בעצם מעקר את התקנה וגורם לכך שאין לך אפילו מכשיר אחד שעומד באף תקינה. כרגע אנחנו בתקינה, טכנית. אם אתה משנה את המילה "ארבע" ל"חמש" אין לך תקינה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין כאן אימוץ של התקינה כפי שהיא. יש כאן אימוץ של דרישות נורמטיביות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אבל הדרישות האיטלקיות הן עד גיל ארבע, אז המכשיר הזה לא עומד בדרישות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל אנחנו מפרטים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו לא מאמצים את התקן כפי שהוא. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אנחנו כבר ב-(ד) בתוספת. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> רק להבהיר שכרגע אנחנו נמצאים בשלב של הדרישות הפונקציונליות מן המערכת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתקדם. עד סוף הדיון נקבל החלטה אם זה גיל ארבע או גיל חמש. נשאיר את זה לעיון. או אפשרות שלישית, שתצטרכו לבוא עם תובנה יותר מבוססת לקראת הארכת הוראת השעה. אני לא יודע, בואו נראה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בכל זאת, לגבי פסקת משנה (ב): "המערכת מסוגלת לזהות הימצאות ילד" – עד גיל ארבע או חמש, על פי ההחלטה שתתקבל – "אשר נשכח ברכב". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואם השארתי אותו בכוונה ברכב ולא שכחתי אותו? אל תיבהל, זה רק ניסוח. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אני מסכים עם ההערה. לאורך כל התיקון דיברנו על השארת ילדים ברכב. נכון להתאים את הנוסח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> "הושאר ברכב". << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> "(ג) המערכת מספקת התרעה קולית וחזותית או חזותית ורטט, הניתנת לזיהוי בתוך או מחוץ לרכב על ידי נהג הרכב או אנשים אחרים בסביבת הרכב;" בהסכמה עם הערות הממשלה בנושא הזה אנחנו מבקשים לתקן את הניסוח כך שיתאם יותר לאמור בחקיקה האיטלקית. אבקש לקרוא את הנוסח המתוקן. "(ג) במקרה שבו המערכת מזהה צורך ביצירת התרעה, על ההתרעה להיות מסוגלת למשוך את תשומת ליבו של הנהג באמצעות התרעה קולית וחזותית או התרעה חזותית ורטט, הניתנת לזיהוי בתוך או מחוץ לרכב; (ד) המערכת מספקת חיווי לנהג בדבר הפעלתה; (ה) אם המערכת מופעלת על ידי סוללה, קיימת התרעה חזותית לנהג במקרה של רמת טעינה נמוכה של הסוללה;" אנחנו מבקשים למחוק את המילה "חזותית" כדי לאפשר גם התרעות מסוגים אחרים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כפי שהיה לנו ב-(ג). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני שואל לגבי ההתרעות – אנשים שיש להם מוגבלות כלשהי, יש מערכות שמותאמות להם? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> יש או ברטט או בחיווי קולי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> נהג יש לו יכולת חזותית תמיד, אחרת הוא לא יכול לנהוג. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> גם פה יש גם התרעה ברטט וגם התרעה קולית וחזותית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לחירש יש התרעה ויזואלית. אוקיי, זה עונה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> "(ו) התקנת המערכת ברכב אינה משפיעה או פוגעת בשום צורה במערכות הרכב האחרות או בבטיחותו; (ז) לעניין מערכת התרעה הכוללת רכיב אלחוטי – המערכת או הרכיב האלחוטי יהיו מאושרים על ידי משרד התקשורת לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972;" << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על זה ישבתם בשקט? כל פקודת הטלגרף שאתם "ישנים" עליה – אנחנו הולכים לשנות את כל זה. זה ארכאי משנת תרפפ"ו ואתם עוד תקועים עם זה. למה צריך להכניס את הדבר הזה? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> תמחק את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם לא הייתה עכשיו תקופת בחירות – יש לי תקנות שהולכות לשנות את כל זה, הייתי מעביר אותן. מספיק. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לא רק זה אלא זה גם מסבך את כל מה שאמרת. אתה עומד בתקן איטלקי ותבדוק אם היצרן עמד בתקן האלחוטי? עזוב אותך, תוציא את זה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אבקש לקרוא את התיקון שסיכמנו עליו ביחד עם משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד שהתפרצנו לפני הזמן. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> התפרצתם לדלת פתוחה. במקום "יהיו מאושרים על ידי" נבקש לתקן: "שיעמדו בהוראות", ולהוסיף בסיפה של פסקת משנה (ז): "ככל הנדרש". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא מבין מה המשמעות של "ככל הנדרש". אם יש הוראות מחייבות אז הן יחייבו. אם אין הוראות אז הן לא מחייבות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הייתי ממליץ לכם להוריד את (ז), הוא לא רלוונטי. אל תיכנסו לזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רוצה לשריין שלא תותקן שם איזו מערכת אלחוטית שמשבשת תקשורת לוויינים ותקשורת הליקופטרים? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יש חוקים אחרים שיטפלו בזה. למה פה? מי שמשבש לוויינים, שיעצרו אותו על שיבוש לוויינים. מה הוא קשור לתקנה הזאת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אפשר להוריד את זה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> חלק מן המערכות האלה למעשה מחייבות שידור בין הרכיב שנמצא בתוך הרכב ובין הרכיב שנמצא בידי הנהג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הנכד שלי משחק במכונית עם שלט רחוק. זה אלחוטי. גם שם קבעת את זה? (ז) יורד. << אורח >> עמיחי פישר: << אורח >> החובות חלות כך או אחרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם כך זה חל. זה מיותר. (ז) יורד. תעדכן את הסדר הכרונולוגי בהתאם. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> "(ח) המערכת ממלאת אחר דרישות התקנים הבאים:" אלה דרישות תקנים שמופיעות בחקיקה האיטלקית. החקיקה האיטלקית מפרטת תקנים כלליים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הלכת לחקיקה האיטלקית. למה אתה מכניס את זה פה? כל המוסיף גורע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשהוא מתחיל לפרט אז צריך לפרט. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אתם רוצים להרחיב. אם היינו משאירים רק את מה שכתוב באיטליה אז לא היינו מאפשרים תקן ישראלי, לא היינו מאפשרים עוד תקנים, וחבל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר. הלאה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> "(1) ת"י 961 חלק 10 – "תאימות אלקטרומגנטית: הנחיות אחידות הנוגעות לאישור כלי רכב מהיבטים של תאימות אלקטרומגנטית, מפברואר 2018" כתוקפו מזמן לזמן, אשר ניתן לצפייה ללא תשלום באתר האינטרנט של מכון התקנים או תקנת E.C.E 10 כתוקפה מזמן לזמן;" << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איך נילי אבן-חן לא עלתה על זה? הנה אני אומר לך: ת"י – תקן ישראלי. יהיה גורלם כגורל סעיף (ז) שהורדנו. אני חושב שזה מיותר. << אורח >> עמיחי פישר: << אורח >> זה סעיף מרחיב. אלמלא זה הוא חייב לעמוד בדרישות התקן הישראלי מעצם זה שהוא נכנס לארץ ואז הוא יכול לעמוד רק בתקן 961. הם הוסיפו פה שהוא יכול לעמוד או בתקן 961 או בתקנה E.C.E 10. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם זה מרחיב אז בסדר. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אני מבקש להוסיף גם את החלופה הנוספת שמופיעה בחקיקה האיטלקית: "או הנחיית E.E.C 2014-30-EU כתוקפה מזמן לזמן". זה מאפשר את כל המערכות שעומדות בדרישות האיטלקיות להיכלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם זה מרחיב, אין לי בעיה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> "(2) ת"י 1107 – "התקני ריסון לילדים ברכב מנועי, מפברואר 2006" כתוקפו מזמן לזמן, אשר ניתן לצפייה ללא תשלום באתר האינטרנט של מכון התקנים או תקנת E.C.E 44 כתוקפה מזמן לזמן או תקנת E.C.E 129 כתוקפה מזמן לזמן;" << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אם מלכיאלי היה פה הוא היה שואל מה יעשה חרדי שאין לו אינטרנט. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> ב-(3) הנוסח מפרט את תקן E.E.C (E.C) 2018/858. אנחנו דייקנו את זה בהתאם לחקיקה האיטלקית להנחיית E.E.C (E.C) 2007/46. "(3) תקן E.E.C (E.C) 2007/46 הנוגע לאישור ופיקוח השוק על כלי רכב ונגררים, ועל מערכות, רכיבים ויחידות טכניות נפרדות המיועדות לרכבים אלו, כתוקפו מזמן לזמן; (4) הנחיית (E.C) E.E.C EC/95/2001 בדבר בטיחות כללית למוצרים, כתוקפם מזמן לזמן;" << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה כאן להפנות את תשומת הלב להערה שאמרה גברת נילי אבן-חן. היא גם שלחה את ההערה לחברי הוועדה, לגבי מערכות שאושרו כמותרות לשימוש על ידי רשויות שהוסמכו כדין במדינות ה-OECD. קודם כול, האם משרד התחבורה מקבל את ההערה הזו? והאם הדרישות האלה אמורות להחליף את כל הדרישות שעכשיו הוקראו? זה חלופה נוספת? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זו אמורה להיות חלופה נוספת. הדרישות כאן הן על פי החקיקה האיטלקית. נילי אבן-חן הציעה שנרחיב, אם תהיה מדינה נוספת שמאשרת, גם על פי אותן דרישות באותה מדינה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המשמעות היא שזה עוד חלופה. ברגע שמדינה ממדינות ה-OECD, רשות מוסמכת כדין אישרה מערכת לשימוש, אז רואים את המערכת הזאת כמערכת שעומדת בכל רשימת הדרישות שעכשיו הוקראו. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה לגבי חובת הסימון? תהיה חובת סימון גם לגבי מערכות כאלה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> גם, אותו דבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעצם החלופה היא רק לגבי הדרישות המהותיות. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כן. << אורח >> עמיחי פישר: << אורח >> יש לזה מענה בחקיקה האיטלקית, יש שם פסיקה שאומרת: מכשירים נגד שכחה המשווקים באופן חוקי, אפילו לא שמאושרים באופן פוזיטיבי אלא משווקים באופן חוקי, כך זה כתוב שם, במדינות אחרות השייכות לאיחוד האירופאי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> באיחוד האירופאי או ב-OECD? צריך להחליט. << אורח >> עמיחי פישר: << אורח >> שם כתוב: האיחוד האירופאי או טורקיה או מדינות שבהסכמי התקשרות עם האיחוד האירופאי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקבלו החלטה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> האיחוד האירופאי. << אורח >> עמיחי פישר: << אורח >> יש שם הבחנה: המשווקים כדין. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> בארצות הברית לא. אם יהיה לך מכשיר מארצות הברית הוא לא עומד בתקן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בזמנו כאשר דנו בהקלות ברגולציה אמרנו: הצהרת יבואן על מדינות האיחוד האירופאי. נכון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לגבי מקורות אנרגיה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> או ה-OECD או האיחוד האירופאי. בואו נרחיב את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הכוונה להוסיף את זה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אנחנו מאשרים היום רכב או מוצרי תעבורה בשלושה סוגי תקינה: תקינה אירופאית, של האיחוד האירופאי, תקינה אמריקאית או תקינה קנדית. אלה השלוש שאנחנו מאשרים. אם רוצים לתת מענה אז אפשר לכתוב או תקינה אירופית או אמריקאית או קנדית. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מעולה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> עמיחי פישר: << אורח >> יש שם שני הבדלים בנוסח. דבר אחד הוא המדינות, והדבר השני הוא איך נעשה האישור. בנוסח שאתם הקראתם זה "מאושרים כדין", כלומר שניתן אקט של אישור. בנוסח האיטלקי זה "משווקים כדין", שלא צריך אקט של אישור באופן פוזיטיבי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אבל אישרנו את הנוסח האיטלקי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בהצהרת יבואן אם הוא מייבא מוצר מקנדה או מארצות הברית שאושר על ידי השלטונות שם, זה עונה לנוסח. << אורח >> עמיחי פישר: << אורח >> נכון, אבל אם שם הם לא מחייבים אישור? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא שווק כדין. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אם אושר על ידי האיטלקים אין לי בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז בנוסח נכתוב "שווק כדין"? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> בכל מקרה זה תהליך כפי שאנחנו עושים עם התקן האיטלקי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא בדקתי מה התהליך שקיים היום. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לא מבחינת התקינה עצמה ומספר התקנים אלא מבחינת האישור של תצהיר. כל זה יהיה אותו דבר. זו הכוונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בתקנות כאן נכתוב: "מערכות שמשווקות כדין במדינות האיחוד האירופאי, בקנדה ובארצות הברית". << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אבקש לוודא שב-(4), במקום "תקן" נתקן את זה ל"הנחיית E.E.C". בפסקה (2) יש לנו תיקון קטן: במקום שהסימון יהיה על מערכת ההתרעה הוא יהיה על אריזת מערכת ההתרעה. " 1. אריזת מערכת התרעה תישא סימון בנוסח הבא: "מערכת התרעה זו מקיימת את הדרישות המפורטות בפרט 4ב' לחלק ג' לתוספת השנייה לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. _____________ (שם מלא של יצרן המערכת או יבואן המערכת, לפי העניין) ת.ז/ח.פ ___________ (לפי העניין)." " << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד: חוק השבות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני חוזר לשאלת התם שלי: אני קניתי באמזון באיטליה וכתוב שזה עומד בתקן האירופאי. איפה כתוב שם "מערכת התרעה זו מקיימת את הדרישות המפורטות"? איפה זה כתוב כשאני קניתי באמזון? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> את זה החרגנו בייבוא אישי. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> זה לא מקיים את הדרישות, ולכן אמרנו שעל מערכות שאתה קונה בעצמך יחול ההסדר של הייבוא האישי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דיברנו על זה, אנחנו מפנים לשם, חכה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> איפה? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> חבר הכנסת פינדרוס, את כל ההסדר שאנחנו מדברים עליו עכשיו ייחדנו ליבואן מסחרי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר זה לא יחול בייבוא אישי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ייבוא אישי מפנה לסעיף 112. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> היועץ המשפטי של הוועדה הוסיף בסיפה של סעיף (ב)(2) את המילים "ולעניין מערכת התרעה שמיועדת להתקנה שלא בפס הייצור של הרכב אשר מיובאת בייבוא אישי, כהגדרתו בסעיף 112 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב" – "תעמוד המערכת בדרישות הקבועות בסעיף 112 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב". << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה זה סעיף 112? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה הסעיף שמסדיר את כל הייבוא האישי של מוצרי תעבורה, והמערכת הזו היא מוצר תעבורה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה הוא אומר בפועל? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש שם דרישות שונות לגבי מי שמייבא בייבוא אישי מוצר תעבורה, בין היתר שמותר לו לייבא רק ארבעה מוצרים מאותו סוג בשנה, שצריך לעמוד בדרישות תקינה, שהוא צריך להצהיר שהמוצר יותקן במוסך מורשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה כתוב שם בדרישות תקינה ישראליות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש שם הפניה לכל מיני דרישות תקינה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> השאלה אם זה עומד גם בדרישות - - - << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> כן, דרישות התקינה הן אותן דרישות תקינה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כתוב "עומד בדרישות המפורטות בצו זה". אולי הייתי מוסיף "ועל פי הדרישות המופיעות ...". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיותר, אם זה מפנה לסעיף 112 בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> השאלה אם ההפניה לסעיף 112 מספיקה לדרישות שנקבעו כאן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 112 זה רק ייבוא אישי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני עכשיו מזמין באינטרנט את המוצר. אני לא צריך לשלוח תצהיר. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> בדיוק אותו דבר כפי שקיים לגבי מושב לתינוק. בייבוא המסחרי אני מבקש את התקן. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אם אתה רואה את הסימון אתה לא צריך לשלוח תצהיר. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אז למה לא לכתוב "על פי צו זה"? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רצינו להוציא אותו. אתה רוצה להחזיר אותו? למה להחזיר? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> איפה כתוב בסעיף 112: "המערכת פועלת באופן אוטומטי ללא צורך בהפעלתה על ידי הנהג"? האם זה כתוב בסעיף 112 או לא כתוב? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא צריך. סעיף 112 מסדיר את כל מוצרי התעבורה, כל הייבוא של מוצרי תעבורה. לא צריך לכתוב את זה פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קונה מכשיר אחד בייבוא אישי. מאין לי לדעת מה עליי לעשות בכדי שזה יענה על התקנות האלה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> כמו מושב לתינוק או קסדה לרוכב אופנוע, הוא מפנה אותך לרשימת תקנים ודרישות שמשרד התחבורה מבקש. אנחנו בודקים האם הסימון של הקסדה הוא - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אז צריך לכתוב "על פי תקנה זו". << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> מבחינת נוסח אני לא יודע אבל אני אומר מבחינת המהות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התקן מסמיך אותו לבדוק אם זה עונה לתקנות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> נראה לי שמשהו פה משונה. איתי, הבנת על מה שאלתי? אני לא מצליח להבין. אני פניתי לסעיף 112. מאיפה אני יודע על פי סעיף 112 שהמערכת עובדת באופן אוטומטי ללא צורך בהפעלתה על ידי הנהג? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 112 מתייחס למוצר תעבורה. המערכת הזו היא מוצר תעבורה. דרישות ההתקנה הן כאן, בתקנות האלה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ואז זה מפנה לצו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להתייחס למלל של הסימון. לשם מה צריך לחייב יבואנים ויצרנים לכתוב "הדרישות המפורטות בפרט 4ב לחלק ג' לתוספת השנייה"? תכתבו: "מערכת התרעה זו מקיימת את דרישות תקנה 83ד לתקנות התעבורה", נקודה. בשביל מה צריך את כל המלל הזה? מה הוא תורם? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> המלל הזה נדרש כדי להפנות את מי שמבקש לסעיף הספציפי. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אתה מדבר על יצרן, אתה מדבר על יבואן רשמי. שילמד את תקנה 83. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו עכשיו מוסיפים את תקנה 83ד רבא, שעניינה מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב. זה שאלה לא כל כך כבדת משקל אבל לדעתי צריך לכתוב משהו הרבה יותר קצר: "מערכת התרעה זו מקיימת את דרישות תקנה 83ד לתקנות התעבורה". אין צורך באזכור ובכל הפרטים והחלקים בתוספת. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> בסדר גמור, אם כך אנחנו מתקנים: "מקיימת את הדרישות המפורטות בתקנות התעבורה". בסעיף 3 אנחנו מבקשים שמי שלא מקיים את החובה שאנחנו קובעים בתיקון זה, ייקבעו נקודות חובה. אנחנו מדברים על ארבע נקודות חובה לנהג הרכב. "תיקון התוספת השישית 3. בתוספת השישית לתקנות העיקריות, תחת הכותרת "4 נקודות", אחרי מס"ד 10א יבוא: מס' סעיף מס"ד פקודה תקנה תיאור מקוצר של העבירה "10 ב 83ד הסעת ילד עד גיל 5 ברכב מהסוגים המנויים בתקנה 83ד(א) ללא שהותקנה ברכב מערכת התרעה על השארתו של הילד כאמור בתקנה 83ד(ב) " תחילה 4. תחילתן של תקנות אלה, ביום ג' באב התשפ"א (1 באוגוסט 2021)." << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה זמן זה מעכשיו? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חמישה חודשים. אבל למה באוגוסט? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> כמעט ארבעה וחצי חודשים. חשוב להסביר, וזה גם עלה בדיון פה, שלמעשה המערכות האלה נמצאות כבר היום בשוק, כלומר מרגע שהתקנות יפורסמו נותר לכל אדם לרכוש את המערכות או באתר האינטרנט או מיבואן או יצרן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמנם דיברנו כאן בשבח של הצלת נפשות אבל אנחנו עושים גם כבוד לחקיקה. אנחנו מכניסים פה חקיקה, משהו חדש לכלל המשק הישראלי. אני מבין שבועז מייד יקפוץ. אני לא רוצה להצטייר כמי שעושה דברים שאני כמעט לא מאמין שההיערכות להם תספיק בארבעה חודשים. זה קמפיין, זה הסברה. הייתי מבקש לקבוע כאן את 1 בינואר בשנה הבאה, אבל אני מוכן להתפשר על חצי שנה מהיום. ארבעה חודשים זה לא רציני, זה חיפזון. חיינו עם זה כל כך הרבה שנים – זאת תקנה שבאה להועיל אבל, עם כל הכבוד, תוך ארבעה חודשים להטיל כאן חובה שגוררת אכיפה וארבע נקודות? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל הקלנו מאוד. יש מערכות קיימות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עדיין בארבעה חודשים להטמיע את זה בתוך החברה הישראלית, בתוך התרבות של הנהג הישראלי – תסתכלו על שני הצדדים של המטבע – זה לא רציני. אני לא חי עם זה טוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מסכים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> העליתי את זה בפני מנכ"ל משרד התחבורה, העליתי את זה גם בישיבה הראשונה שהייתה פה והעליתי את זה גם בפני הייעוץ המשפטי. יעקב, אני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל אני מסכים גם עם בועז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם אני. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לכן אני חושב, בשביל להיות מעשיים, צריך להיות משהו אחר. התקנה צריכה להיכנס לתוקף בכל 60 ימים, אני אפילו לא אומר ארבעה חודשים. בכל 60 ימים שר התחבורה ידווח לוועדה על התקדמות הרכישה. ברגע שנגיע ל-800,000 מוצרים שנרכשו בארץ בייבוא אישי, בייבוא ציבורי, בייבוא כללי, באמזון, כשמשרד התחבורה ישתכנע ש-800,000 נמכרו, התקנות ייכנסו לתוקף 14 ימים מאותו יום. כלומר תהיה איזו מידתיות. אסביר לך למה, יעקב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני איתך אבל רגע. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> גם ינואר לא טוב לי וגם מאי לא טוב לי, ואסביר למה אני מתכוון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה אומר: ובלבד. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אנחנו הרי לא יודעים אם תהיה שביתת דואר בגלל הקורונה או אם האתר של אמזון יעבור למשהו אחר או אם יהיו שלושה יבואנים שיפשלו ויתברר שהמוצר שלהם לא רלוונטי. לכן אני חושב שצריכה להיות תחנה, ששר התחבורה יגיע לפה, מצידי בעוד 60 ימים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא רוצה 60 ימים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כל 60 ימים תחנה, השר מדווח לוועדה: נרכשו 800,000 מכשירים, 900,000 מכשירים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמענו, תודה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בסוגיה הזאת, מצד אחד, מצידי כמה שיותר מהר כדי להציל חיים. אני בטוחה שכולנו שואפים לזה. מצד שני, בגלל הקורונה יש קושי לייבא את הדברים ושהם יגיעו. מצד שלישי, אנחנו יודעים שיש כאן יצרנים בארץ שיש להם אישור של תקן אירופאי וגם תקן ישראלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כמה זמן ייקח להם לייצר? את יודעת איפה הם מייצרים את זה? בסין. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> בואו נשאל אותם. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> וכמה זמן ייקח לאנייה להגיע? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפני שנקבל החלטה, רצתה לדבר רפ"ק סימונה זילבר – היא לא עונה. נשאיר את זה ארבע שנים. אבקש שייקבע שבהארכה של הוראת השעה תצטרכו לבוא לכאן עם מחקר מקיף, לא חוץ-פרלמנטרי, לא של עמותה, שמשרד התחבורה יבוא לפה וייתן לנו פירוט על המצב לפני כניסת החוק והמצב לאחר כניסת החוק, מה קרה עד גיל ארבע ועד גיל חמש. יהיה לנו שכר לימוד יקר כנראה. אין לי בעיה לקבוע עד גיל חמש שנים. לגבי מה שאומר חבר הכנסת פינדרוס, התקנות ייכנסו לתוקף חצי שנה מהיום, ובלבד שמשרד התחבורה יודיע לוועדה – וזה ייכנס לתוקף רק בהודעת שר התחבורה לוועדת הכלכלה – על היערכות, על כך שהמוצר קיים ונגיש. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> ונרכש על ידי אחוז מסוים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין אפשרות להגיד "נרכש על ידי אנשים"? אין אפשרות לדעת. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אבל אתה יודע כמה מכשירים הוזמנו וכמה נרכשו בארץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יכול להריץ עכשיו קבוצת אנרכיסטים ברשתות: "אל תרכשו כי זה תוקע את הרכב". בחברה הישראלית הכול יכול לקרות. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אפשר לומר משהו לפני קבלת ההחלטה? אני כבר למעלה מחודשיים בקשר עם המון יצרנים ויבואנים, עם המון אנשים שמתעסקים בזה. הדרישה של התיקון הזה שאנחנו עושים, כפי שאמרתי, זה ירחיב את מגוון הדגמים והמוצרים. עיקר הבעיה – הנה אני אומר את זה לפרוטוקול – שעד עכשיו לא נכנסו לזה ולא קידמו את זה כי לא הייתה חקיקה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה ליצור ודאות אצל היצרנים והיבואנים. אני אומר: 1 באוגוסט, ואנחנו נבוא לוועדה חודשיים לפני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא יהיה רק ארבעה חודשים. חצי שנה. אני עכשיו נועל את הישיבה. זה לא יהיה ארבעה חודשים. אל תתאמץ. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אבל אז אנחנו מאבדים את הקיץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש כבוד קצת למוסד החקיקה בכנסת. להשית דבר כזה על החברה הישראלית בארבעה חודשים, עד כמה שזה חשוב, אי אפשר, זה לא ישים, זה לא רציני. אלא אם כן תגיד לי שתאפשר שנה הכשרה בלי הורדה של ארבע נקודות ומי שיימצא בלי מכשיר כזה יקבל התרעה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אפשר שזה יהיה מאוגוסט אבל חודשיים ללא אכיפה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קח ארבעה חודשים, אבל בשנה הראשונה בלי אכיפה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> לא שנה אלא חודשיים בלי אכיפה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> חצי שנה ראשונה בלי אכיפה. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זה אפשרי, כלומר ארבעה חודשים, אבל חודשיים בלי אכיפה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> חצי שנה בלי אכיפה. או שאתה מוכיח שקנו את המכשיר אנשים רבים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> חצי שנה עם התרעה, בלי ענישה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להגיד שני דברים. קודם כול, כדאי לקבוע תאריך ברור, מתי התקנות האלה נכנסות לתוקף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברור שיהיה תאריך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבין שמדובר על 7 בספטמבר, כלומר חצי שנה מהיום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נקבע את 1 בספטמבר, לא נדקדק בימים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי המנגנונים שמתנים את מועד התחילה בהודעות של שר התחבורה, אני חושב שזה דבר לא נכון. ככלל זאת ההשקפה שלי. כאשר ועדה דנה בחקיקה וחקיקת משנה היא צריכה להחליט על מועד הכניסה לתוקף ולא להתנות, ולא לתת לגורם חיצוני לקבוע את המועד בהסתמך על נתונים שלא ברור לי האם זה אחד או אפס. אם יש כאן איזו הכרעה מהותית, ההכרעה המהותית צריכה להיות כאן. הוועדה עכשיו יושבת ובוחנת את ההסדר ורואה מה המועד הנכון לכניסה לתוקף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן חצי שנה נותן לי מענה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בנוסף לתקנות האלה יש גם את צו התעבורה. הוא נוגע לאמצעי האכיפה שיוטלו על מי שמפר את התקנות. את הצו הזה אפשר להכניס לתוקף במועד מאוחר יותר, זה לא חייב להיות ביחד עם התקנות. הצו הזה, הוועדה צריכה לדון בו ולאשר אותו, אבל הצו יכול להיכנס לתוקף בזמן שונה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> כשהוועדה תשתכנע שהמוצר נגיש ואזרחי ישראל יוכלו לרכוש אותו. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> יש פה חוסר ודאות ללקוחות, ליצרנים וליבואנים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני מתנצל, מכיוון שאני נמצא במערכת הציבורית מספיק שנים, יש לי חוסר ודאות תוך כמה זמן יגיע לביתי מוצר של אמזון אם צריך 2.4 מיליון מוצרים, עם רשות הדואר ועם הנמלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפי הפרקטיקה של אשתי זה 10 ימים, היא מזמינה וזה מגיע. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> יש לי חוסר ודאות בעניין. כמה מכרו עד עכשיו באיטליה בשנה האחרונה? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> במותג אחד מסוים מכרו יותר מ-600,000, ויש יותר מעשרה מותגים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אבל היצרן הזה צריך למכור בישראל 2.4 מיליון מוצרים. 600,000 מוצרים – תוך כמה זמן? שנה, שנתיים? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני מבקשת לשאול. אתה אומר שאתה בקשר עם כל היצרנים בארץ ואתה תוכל להגיד כמה מכשירים יש כבר בתוך הארץ. אם אתה יודע, זה יחסוך לנו עוד בעיה, כי אנחנו לא יודעים כמה זמן ייקח לייבא את זה. אם זה נמצא בתוך הארץ זה יזרז את העניין. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> עדיין אין מכשירים כאלה בארץ. יש רק שניים שהביאו על פי תקינה איטלקית. היות ואנחנו מאשרים את החקיקה הזאת אז עכשיו תתחיל התנועה. אני לא יכול לדעת עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז מאיפה הלהט שלך לאשר בארבעה חודשים? אבנר, אמרתי לך שאתה רק מפריע לי היום. בואו נשמע, אולי עמדת המשרד היא למשוך את התקנות. סגן השר אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אני עוקב אחרי הדיון. אמנם לא יכולתי להתערב בגלל שהייתה השתקה (מיוט), רק עכשיו מתאפשר לי. אני חושב שגם בלעדיי הסתדרתם וקיבלתם את התשובות על השאלות שהתעוררו בוועדה, כגון למה צריך לחייב גם את הסבתא להחזיק מכשיר. אנחנו גם נתקלנו במקרים שמישהו שמלמד בתלמוד תורה לקח את הילד בטרמפ, ילד בן חמש שנרדם, והוא נשכח ונפטר, והסבא של הילד הופיע בוועדה. בסופו של דבר, יושב-ראש הוועדה והחברים, אני מלווה את ההתקן הזה נגד שכחת ילדים ברכב כבר שמונה–תשע שנים. ביתר שאת כאשר הייתי יושב-ראש ועדת המדע. שם הבאנו יצרנים רבים, מפתחים רבים אך לא הצלחנו להגיע לכדי הבנה והתאמה עם משרד התחבורה. הדבר הראשון שבו טיפלתי כאשר נכנסתי לתפקידי כסגן שרת התחבורה, ביום הראשון כבר נפגשתי עם אבנר פלור, שאני שכן שלו, וכבר דיברנו על זה. אני חושב שמה שהבאנו היום יש בו שוני גדול מאוד, זה התגמשות גדולה מאוד כדי להביא תקנות שממש יצילו חיים, אין ספק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תעזור לי: 1 באפריל, 1 במאי, 1 ביוני, 1 באוגוסט, 1 בספטמבר – מה אתה אומר? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אנחנו רוצים ארבעה חודשים, אבל אתם החלטתם על חצי שנה. זה בסדר. אולי תהיה פשרה, ששר התחבורה יודיע לוועדה שההתקנים האלה קיימים, זמינים ונגישים לציבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נדבר על זה בצו. תודה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אם אפשר עוד הערה. אם כבר יוצרים תחילה נדחית של ההוראות, של הסנקציות שנקבעות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה כבר יודע מה יהיה? למה לדבר פעמיים, תדבר פעם אחת. תודה. כרגע אנחנו צריכים לקבל החלטה אם זה גיל ארבע או חמש. מה העמדה הסופית שלכם? לא שכנעתי אתכם? גיל ארבע או חמש? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> במקור הבאנו את זה עם גיל חמש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה אתם רוצים עכשיו? << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> אנחנו נשארים עם החקיקה האיטלקית, גיל ארבע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני מחכה לכם בסיבוב, בהארכה, אם אני אהיה יושב-ראש ועדת הכלכלה בכנסת הבאה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> לפי הקצב בש"ס אתה תהיה שר, הרב מרגי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תבנה על זה. אני אוהב את הכנסת. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אולי נדבקת בדגל התורה, אתה לא רוצה להיות שר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> אני רוצה לבקש דווקא בסוגיה הזאת שאחרי תקופה מסוימת שמתקינים את המכשירים, שיהיה מחקר אמיתי שיביא עובדות לגבי מה שקורה בשטח גם מבחינת הצלת חיים, גם מבחינת איך זה עוזר. כל הדבר הזה צריך להיות מלווה במחקר כדי שלא סתם נתחיל למכור לאנשים. אם זה אכן מועיל ותופס אז צריך להעלות אותו עד לגיל שהילדים חייבים לשבת בכיסא בטיחות בתוך הרכב, זו הדרישה שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לגבי הוראת שעה – שנתיים מיום התחילה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אנחנו דוחים את המועד. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> בחודש. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אנחנו מבקשים שהוראת השעה תהיה לפחות לארבע שנים, כדי שנוכל להפיק לקחים מן האירוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שנתיים לא מספיק לך כדי להפיק לקחים? תהיה רציני. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> ואם חס וחלילה הקורונה תימשך, ודברים בלתי צפויים קורים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תבוא אליי, האמן לי שאני אהיה נדיב. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> 2.5 מיליון מכשירים יגיעו לפה באופן אוטומטי, אבל כאן אתם אומרים שאולי יקרה משהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוראת שעה למשך שנתיים מיום התחילה. התחילה נשארת ב-1 באוגוסט, אבל לגבי אמצעי האכיפה – אנחנו נדחה את זה, לגבי מה שמופיע בתיקון התוספת השישית, שיטת הניקוד. נקבע את זה לשמונה חודשים מהיום, כלומר 1 בינואר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר תקנה 3 תיכנס לתוקפה ב-1 בינואר 2022. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר? לא שיש לכם הרבה ברירות. אני אומר "בסדר" רק מן הנימוס. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני רוצה שצו האכיפה יבוא אחרי שמשרד התחבורה ישכנע שהמוצר נגיש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחרי ההצבעה על התקנות האלה נדון בצו האכיפה. << אורח >> עמיחי פישר: << אורח >> רק הבהרה, בשביל שהייבוא האישי יחול שר התחבורה צריך להכניס את המוצר בצו ברשימת המוצרים, כך זה בסעיף 112. כלומר צריך עוד פעולה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא בטוח. אני מציע שהיועץ המשפטי של משרד התחבורה יתייחס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שמעת את השאלה שלו? הוא טוען שכדי שהייבוא האישי יחולו עליו ההוראות של סעיף 112 השר צריך לתקן, לפרסם צו ולהכניס את זה לצו. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אני חושב שלא. אני מפנה אתכם לצו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, לסעיף 4 של הצו, שמדבר על "מוצרי התעבורה המותרים בייבוא לשימוש אישי או משפחתי, כאמור בסעיף 112(א)(2) לחוק, יהיו מסוג מוצרי התעבורה המפורטים בתוספת השלישית". בתוספת השלישית, אחד מסוגי המערכות או מוצרי התעבורה שמנויים בה זה "מכונות ומכשירים חשמליים בעלי פונקציות עצמאיות מהסוג המשמש ברכב". לדעתנו המערכות מן הסוג שיש בפנינו נכנסות בתוך המערכות מן הסוג הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אנחנו מצביעים על התקנות האלה, עם כל השינויים וכל עדכוני התאריכים שאמרנו. לאחר מכן נדון בצו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 4 נגד – אין נמנעים – אין תקנות התעבורה (תיקון מס'... ), התשפ"א-2021, עם התיקונים שהוכנסו בהן, אושרו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 4 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. התקנות אושרו. << נושא >> הצעת צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א-2021 בדבר התקנת מערכת עזר לנהג להתרעה על השארת ילדים ברכב << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו עוברים לדיון על צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א-2021. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א-2021 מטרת התיקון של הצו הזה היא להבטיח שאדם שעובר את העבירה של הסעת ילד ללא מערכת יוכל להינתן לו דוח וקנס בשיעור של 250 ש"ח. "בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-30 לפקודת התעבורה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 30(א) לפקודה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מצווה לאמור: תיקון התוספת 1. בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002, בתוספת בפרט 2 אחרי מס' סידורי 121א יבוא: מספר סידורי מספר התקנה פירוט נוסף לעבירה דדרגת קנס "121ב 83ד בב" תחילה 2. תחילתו של צו זה ביום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס..), התשפ"א-2021." את סעיף 2 אנחנו נתקן, ובמקומו יבוא: "1 בינואר 2022". << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> הייתי הולך עוד צעד. יעקב, אני אומר שוב, התקנו תקנות. לגבי הקנס תיתן עוד זמן. לדעתי תחילת הקיץ זה הזמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה 1 בינואר 2022. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אני מציע שתלך עד תחילת הקיץ. אני אומר לך בכנות, יעקב, להביא 2 מיליון מוצרים – זה יכול לעבוד ויכול גם לא לעבוד. עם כל זה שבגוגל קונים פה סופר-טנקר וכך המדינה מתנהלת, כל הכבוד, אני גאה להיות ישראלי, אבל בסוף לא תמיד זה עובד. לפעמים אתה יכול בגוגל לקנות סופר-טנקר לא נכון, זה יכול לקרות. אין לי פה איזה באפר של ביקורת ואני מרגיש קצת לא בנוח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מבין אותך. אני רוצה בלי שום קשר לקבוע. השאלה אם אני יכול לקבוע שיהיה דיווח לוועדה לפני שהם נכנסים. אני לא מתנה אבל אני מחייב את השר לדווח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בתקנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בתקנות נכניס חובת דיווח של משרד התחבורה לוועדת הכלכלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פעם אחת, חודש לפני הכניסה לתוקף? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, לפני הכניסה לתוקף של הקנס ושל הנקודות. כלומר ב-1 בדצמבר 2021 לדווח לוועדה על אופן יישום התקנות, שהשר מוכן וערוך ליישום התקנות ככתבן וכלשונן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ב-1 בדצמבר התקנות למעשה יהיו כבר בתוקף, אבל לא האכיפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא מדבר רק על האכיפה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אמרתי שמבחינתי שהתקנות ייכנסו לתוקף בעוד חודשיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק נבדוק ש-1 בדצמבר לא חל איזה תאריך חשוב, שלא יאשימו אותי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכתוב "או בסמוך לתאריך זה". << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני מבקש להפנות את תשומת הלב לעוד נקודה אחת מבחינת משך הוראת השעה. כבוד היושב-ראש קבע לשנתיים ואני מבקש לציין שאנחנו חושבים ששנתיים זה מעט מדי זמן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה כבר אושר. כדי לפתוח את הדיון בנושא הזה צריך בקשה לדיון מחדש. << אורח >> אבנר פלור: << אורח >> זה עד 31 בדצמבר 2023? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אנחנו צריכים שיהיו לנו לפחות שני קיצים מלאים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שנתיים מיום התחילה זה 1 באוגוסט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כפי שביקשת. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אבל זה יוצא אמצע הקיץ. הרעיון הוא שיהיו לנו לפחות שני קיצים מלאים. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> תן לו לאוקטובר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אני לא עושה שינוי. זה מחייב רביזיה ויש לנו דיון אחר על נושא התעופה. משרד התחבורה מוותר עליו? << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אז מה סיכמנו, שהמשרד מדווח לוועדה ב-1 בדצמבר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יהיה סעיף דיווח, ששר התחבורה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת ב-1 בדצמבר 2022 על היערכות ליישום התקנות והיערכות לאכיפתן. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> על זמינות, מחיר, תחרות, הכול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התייחסנו לתחילתו של הצו. אני מביא אותו להצבעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הצו צריך להיות בתוקף כתוקפן של התקנות. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> למרות שהוא לא כתוקפן של התקנות כי הוא החל מ-1 בינואר 2022, כי נקבעה תחילה נדחית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הצו עצמו הוא גם הוראת שעה ותוקפו כתוקפן של התקנות. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> אם מגיעים ל-1 בדצמבר ואין היערכות, מה קורה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שואל פינדרוס שאלה חכמה: השר יבוא לדווח ומתברר שאין זמינות ואין היערכות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חקיקת המשנה מאושרת בוועדה ונכנסת לתוקף. לאחר מכן כדי לשנות צריך דיון בחקיקת המשנה עצמה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> נניח שיהיה דיון ב-1 בדצמבר ויתברר שבגלל שביתת הנמלים של ניסנקורן שחזר להסתדרות אין אפשרות ליישם את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם זו הייתה חקיקה ראשית אפשר היה לכתוב שהשר יביא צו לדחיית התחילה. אנחנו בחקיקת משנה. אין פה התניה. << דובר >> יצחק פינדרוס (דגל התורה): << דובר >> מה יקרה בפועל? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יהיה פיקוח פרלמנטרי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר יפנה את תשומת ליבנו שזה לא נכנס, אנחנו נבקש לדחות את היישום והשר יביא תקנות ליישום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לוועדה יש כל מיני כלים פרלמנטרים להפעיל בנוסף לתיקון חקיקה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> למרות שלא הייתי כאן ממש מתחילת הדיון אבל אם אנחנו באמת רוצים שהדבר הזה יקרה ושנציל חיים, מה בקשר לאפשרות לסבסוד מסוים? זה ייתן עוד דחיפה לדבר הזה, כדי שזה יקרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם את רוצה שזה ייכנס לתוקף אל תבקשי סבסוד. אם את רוצה סבסוד זה לא ייכנס לתוקף. אנחנו לא פורשים מן הכנסת. אחר כך נפיל את זה בחקיקה על המדינה אבל לא עכשיו. רבותי, מי בעד הצו, עם כל התיקונים וחובת הדיווח? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – 4 נגד – אין נמנעים – אין צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"א-2021, עם התיקונים שהוכנסו בו, אושר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> 4 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצו אושר עם כל התיקונים. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:50. << סיום >>