פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים הכנסת 2 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 27/11/2018 מושב חמישי פרוטוקול מס' 899 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שלישי, י"ט בכסלו התשע"ט (27 בנובמבר 2018), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הקדמת מועד תשלום גמלה), התשע"ה-2015 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר חברי הכנסת: אחמד טיבי מוזמנים: נכחו: מוזמנים: יוסף פולסקי – לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי דורון סגל – מנהל אגף בנקים, הביטוח הלאומי נתי ביאליסטוק כהן – מנכ"ל המרכז לעיוור בקי כהן קשת – רבנים לזכויות אדם עמיחי תמיר – יו״ר, ארגון הנכים ייעוץ משפטי: שימרית שקד גיטלין מנהל/ת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: לאה קיקיון << נושא >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הקדמת מועד תשלום גמלה), התשע"ה-2015, פ/1061/20, הצעת ח"כ אחמד טיבי << נושא >> << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום יש חוק סימפטי ומהיר, ביוזמתו של חבר הכנסת אחמד טיבי עוד לפני שהגעתי לכנסת, ואחר כך עזרנו לו, נעזרו יחד. היום 27.11.2018, י"ט בכסלו, התשע"ט. העיכוב הוא בגלל הדיון הקודם בנושא הפגים. פגים זה דבר קדוש, אז אפשרנו את האיחור הזה. אנו דנים בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הקדמת מועד תשלום גמלה), התשע"ה-2015. אחמד, תפתח בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. נושא הקדמת מועד תשלום הגמלה הוא נושא שמלווה אותנו שנים רבות. בכל פעם שיש חג – אצלנו וגם אצל שאר הדתות, אנחנו פונים לביטוח הלאומי ולשר כדי להקדים את הקצבאות. אנשים זקוקים לקצבאות האלה במיוחד בערב החג כדי להיערך לחג. לאחר מגעים קדחתניים – ואני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, שעזרת מספר פעמים במגעים האלה – הגענו לסיכום המוסכם על כולם שמטרתו לקבוע נוהג זה בחקיקה כדי למנוע מצבים בהם לא יוקדם מועד תשלום הקצבאות לפני החגים, דבר העלול ליצור מצב חמור שבו הזכאים לקצבאות, חלקם מעוטי יכולת – לא יוכלו לחגוג עם שאר האנשים בגלל אי הקדמת תשלום הקצבאות. מקרים אלה יכולים להביא לפגיעה בדימוי האישי, החברתי של הזכאים, עגמת נפש, פגיעה באווירת החג, בעיקר בקטינים שהנזק הנפשי שנגרם להם הוא קשה מנשוא, במיוחד באוכלוסיות האלה שזקוקות לקצבאות. אני חושב שזו הצעת חוק חברתית ממדרגה ראשונה, וכדרכך בקודש כך אתה גם תמיד פועל בנושאים חברתיים, אדוני היושב-ראש, ואני מבקש להצביע על הנוסח המוסכם שהיה לאחר דיונים רבים וכולו עם ואינתו בח'יר. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> באמת, בהסכמה הגיענו לנוסח מוסכם. בעצם, הצעת החוק מעגנת מצב קיים שבמסגרתו המוסד לביטוח לאומי כל שנה בהחלטת מנהלת המוסד לוקח שנה קדימה את כל המועדים הקבועים בחוק - - -כל מועדי החגים של כל הדתות. עוד פעם – לגבי החגים של מוסלמים, נוצרים, יהודים שבהם יש צורך משמעותי בהקדמת הקצבה והוא בוחן, בין היתר, את מועד תשלום הקצבה המקורי, את מועד החג ואת האפשרות להקדמת הקצבה בין היתר לאור הפער שיווצר בין תשלום הקצבה בחודש השוטף לבין תשלום הקצבה בחודש הבא. צריך לזכור שבין היתר יש אוכלוסיות לא מעטות שזו הכנסתם העיקרית או היחידה והם צריכים אותה מדי חודש בחודשו. לכן, מובן מצד אחד הצורך להקדים את הקצבה לפני החג ומצד שני בהינתן שבחודש הבא זה יהיה מקור מחייתם, צריך לקחת בחשבון גם את החודש הבא. בהערת אגב, התור שחיכינו בחוץ היתה מישהי מהמחלקה לשירותים חברתיים בעיריית טבעון. הם אמרו – תעשו טובה, אל תקדימו את הקצבאות כי ברגע שאתם מקדימים את הקצבאות אחר כך מיד נוצר לאנשים מחסור. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אתה יודע מה המעמד של היישוב. לא במקרה זה מגיע משם. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> הם מקבלים את הריקושטים, מה שנקרא. לכן, בעצם, מבחינת הסמכות החוקית – סעיף 317 לחוק מורה על זה שהשר רשאי לקבוע לגבי כל הזכאים או חלק מהזכאים את ההוראות בדבר אופן תשלומם של הגמלאות ומועדי תשלומן. בעצם, מכוח הסמכות הזאת שבחוק יש סמכות שבתקנות שניתנה למוסד לקבוע את המועד של התשלום, ומכוח הסמכות הזו מנהלת המוסד כל שנה לוקחת בחשבון ועושה תחשיב קדימה. ראוי גם לציין שכבר היום אנחנו מפרסמים באתר האינטרנט שלנו – מי שייכנס לאתר או יראה, מדי חודש בחודשו את תשלום הקצבה, ואם תשלום הקצבה מוקדם. בעצם, הצעת החוק מעגנת ומביאה לכדי חקיקה את המצב הקיים. << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> קודם כל – תודה רבה. אני מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל. אני רוצה לציין שאנשים עם עיוורון בישראל מקבלים גם קצבה שנקראת "דמי ליווי" – אותה לא משלם הביטוח הלאומי אלא משרד הרווחה. אנחנו מדי שנה פועלים - - - הקצבה הזו, אגב, משולמת ב-20 בכל חודש. אנחנו פועלים באמת כל פעם לפני חגים, הן חגי ישראל והן החגים המוסלמיים המשמעותיים והחגים הנוצרים – להקדים, אם נדרש הדבר. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> והם נענים לבקשות? << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> הם נענים, כן, למרות שלעתים עשוי להיות די מורכב עבורם, המערכות שלהם לא כאלה משוכללות כמו של הביטוח הלאומי. הם בהחלט נענים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> הלוא המלצנו – תעבירו את כל קצבאות הביטוח הלאומי. למה צריך שני מנגנונים? << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> כי יש לזה השלכות רוחב. אנחנו מדברים על זה כרגע ועד שלא יוסדרו עוד כל מיני דברים - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אני אומר לך – תעביר את הכל לביטוח הלאומי. << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> אדוני, אני אסביר לך אחר כך, חבל להלאות את הציבור. אנשים מסוימים עלולים להיפגע ממהלך כזה אם לא יהיו הסדרים נוספים, אבל לא זה המקום כרגע לדבר על זה. אין לנו שום בעיה עקרונית, אבל הבעיה היא בעיה שצריך לפתור אותה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אני מציע שבאמת תהיה פנייה ישירה למשרד הרווחה בנושא הזה. גם אם ירצו עוד תקנה או עוד תיקון לחוק - - - << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> זה תיקון חקיקה, אבל אדוני – אני לא רוצה - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> זה לא קשור לנושא של היום. << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> כן. זה לא קשור, וחבל. מה שכן – עורך הדין פולסקי בדיוק העלה את הנקודה שאני רוצה להסב אליה את שימת הלב כי אנחנו מקבלים גם את הפניות בעניינים האלה. אכן, כאשר יש מרחק רב מדי בין מועד התשלום בפועל ובין מועד התשלום המקווה אנשים מוצאים את עצמם עם בעיה שיהיה להם למעלה מחודש וחצי, לעתים, לחכות לקצבה הבאה, לרבות הוצאות החגים וההוצאות השוטפות שלהם – הדבר מאוד מאוד מקשה עליהם. לא ראיתי את זה משתקף בהצעת החוק אלא אם הגיע תיקון שאני לא מכיר – לנסות ולקצוב את זה אחורה למועד מסוים בחודש מכיוון שמצד אחד זה יכול להיות מספיק קרוב לתשלום האחרון ושלא יהיה רחוק מדי מהתשלום הבא. הרי אם חג מתקיים ב-10 בחודש אתה לא רוצה להקדים את התשלום ל-8 או ל-7 בחודש, ולתת לאדם לחכות את התקופה הארוכה הזאת עד התשלום הבא. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אבל נשאר שיקול דעת בהצעת החוק, למערכת, אז ייקחו בחשבון את זה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כמובן שמדובר בחגים של יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים על פי נוסח החוק, והחוק הוא - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> למרות שהוא לא מציין את הדת. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. היוזמים הם אחמד טיבי, ומלבדי גם עמיתי, אוסאמה סעדי. תודה רבה. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> רק הערה אחת, ברשות אדוני, לפני שאנחנו קוראים. בנוסח המוסכם כתוב "המוסד יפרסם". אני רק רוצה להבהיר, ואם יש צורך בתיקונים אז להסמיך את הייעוץ המשפטי לכתוב את זה: אין הכוונה לפרסם ברשומות, או משהו כזה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> באתר. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> באתר האינטרנט או משהו כזה, כמו שנעשה היום. מה שחשוב להדגיש וזו הערה – שגם אם לפעמים יש החלטת מנהלה בתחילת כל שנה לגבי השנה השוטפת, אם חלילה פתאום ההחלטה לא היתה מספיק מחודדת אז עדיין יש סמכות למוסד, כמובן, לשנות את דעתו. אם אנחנו נידרש לפרסום ברשומות זה רק יסבך את העניין, ולא זו הכוונה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אבל הכוונה היתה לשני החגים המרכזיים בכל הדתות, לא לכל אורך השנה על כל החגים אלא רק פעמיים בשנה. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אם תרצה, אדוני, אני אגיד את המועדים שבהם אנחנו מקדימים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אם תגיד לפרוטוקול שזה פעמיים בשנה - - - << דובר >> שימרית שקד גיטלין: << דובר >> זה לא פעמיים בשנה. << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> זה פעמיים בשנה אולי לכל עדה. << דובר >> שימרית שקד גיטלין: << דובר >> נניח השנה – זה השנה, הם הקדימו בחגים האלה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אבל זה יוצא פעמיים בשנה לכל דת. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> לא מדויק. ברוב העדות חוץ מהנצרות שזה חג המולד. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> מה עם פסחא? יש להם פסחא. תן להם פעמיים בשנה, גם. << קריאה >> יוסף פולסקי: << קריאה >> עוד חשוב להדגיש – אין למוסד לביטוח לאומי זיהוי מאיזו עדה או מאיזה דת האדם מגיע. יכול להיות – תקנות אותי אם אני טועה, אבל למיטב ידיעתי לנצרות אין חלק משמעותי במדינת ישראל. אם נקדים בחג אחר שהוא לא חג המולד, שהוא לא חג מאוד משמעותי, המשמעות היא הקדמת הקצבה לכלל ישראל. צריך גם לזכור שיש סמכות לביטוח הלאומי - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אם תסבך את זה זה יהיה מסובך. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אז אל תסבך. << דובר >> שימרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו לא אומרים, בעצם. הנוסח שלפנינו לא קובע שיש חובה להקדים בכל החגים והוא גם לא קובע באיזה חגים. הוא בעצם מאפשר למוסד להפעיל את שיקול הדעת שלו כפי שנעשה מדי שנה גם כך, אלא הוא רק מחייב אותו פשוט לפרסם את זה באתר האינטרנט של המוסד בתחילת כל שנה – את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה ואת התאריך שבו משולמת הגמלה לפני החג והוא רשאי לשנותה. כמו שעורך דין יוסף פולסקי הסביר, יש שם כל מיני שיקולים שהם פועלים על פיהם, כללים ונהלים שהם פועלים על פיהם, כמו לדוגמה, הוא נתן את השיקול שלא רוצים להקדים כשייווצר פער גדול מדי בין תשלום הגמלה הראשונה לתשלום הגמלה השנייה. אז יכול להיות מאוד שבשנים מסוימות – אני לא יודעת, אני מניחה שגם השנה חגים שנכללו בתוכנית אולי תגיעו למסקנה שבשנה הבאה שהפער שייווצר אם תקדימו יהיה גדול מדי ואתם לא תקדימו, זאת אומרת, זה נבחן פר לוח שנה, פר - - - << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> פר לוח שנה ופר מועד מקורי לתשלום הקצבה. האדם שבדרך כלל מקור מחייתו או עיקר הכנסתו זו הקצבה הוא גם צופה, מחכה ליום שהוא יודע שנכנס לחשבון הבנק שלו או שהוא הולך לבנק הדואר לקחת את הקצבה. גם זה חלק מהשיקולים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> הבעיה היחידה שתהיה לכם זה באמת איזה מועדים, ואיך אתם מזהים את האזרחים לפי דתם. << דובר >> שימרית שקד גיטלין: << דובר >> לא. אם הם מקדימים השנה בגלל חג מוסלמי, אז הם מקדימים לכל הזכאים. זאת אומרת, כולם מקבלים את הגמלה מוקדם יותר בגלל אותו חג. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אז זה שש פעמים בשנה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> שבע. << דובר >> שימרית שקד גיטלין: << דובר >> אגב, זה גם לא כל הגמלאות. לא כל פעם שמקדימים - - - << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> זה לא כל פעם. אם המועד המקורי, לצורך העניין, הוא ב-28 לחודש, והחג ייצא ב-1 אז הקצבה תישאר במועדה המקורי. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> גם לאוניברסאליות גם לדיפרנציאליות? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> זה גם ארוכות הטווח, כן. << אורח >> דורון סגל: << אורח >> דיברו פה על החודשיות, על הארוכות הטווח. לא ה - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אני שואל שאלה פשוטה. לדעתי, תנסו לקבוע פעמיים בשנה, בכלל, ותעשו, כי אחרת אתם נכנסים להתחשבנויות והנהלת חשבונות מאוד מסובכת. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> זה מצב, כמו שארגון רבנים לזכויות אדם אומר פה – זה מצב קיים מזה כמה שנים טובות. זה מצב נהוג וקיים במוסד, כשאנחנו חושבים שזה המצב הרצוי. יכול להיות ש- - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אם אתם יודעים להתמודד אין לי בעיה. אני מחפש טכניקה פשוטה. אני חושב שפעמיים בשנה זה מאפשר לי, אבל אם אתה אומר לכל דת זה לא - - - << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> למוסלמים יש שני חגים משמעותיים שהם בכל שנה, ולחגים היהודים מקדישים שני ימים, החגים הדרוזים, והחגים הנוצרים. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אבל לוח השנה המוסלמי הוא אחר, הוא משתנה בגלל שהוא מבוסס על הירח בלבד. << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> בגלל זה נוצרת הבעיה, הרי התשלום הוא על פי הלוח הנוצרי – ב-28 בכל חודש גריגוריאני. גם החגים היהודים וגם החגים המוסלמים הם על פי לוח שנה אחר, והם כל פעם נופלים על מועד אחר. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> פה מתחיל הסיבוך. אם אתם משאירים את שיקול הדעת אצלכם והעיקר זה לאפשר לכם לפי חוק הקדמת התשלום של הקצבה, אז השאר זה עליכם, בכל שנה תעשו חשבון. << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> אפשר גם לנקוב את החגים בשמם - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> לדעתי אתם יכולים לעשות חישוב רב שנתי לפחות חמש שנים קדימה. בלוח העברי ברור שאפשר. בלוח המוסלמי זה עניין של יום כזה או אחר – אבל אפשר לחשב מראש. << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >> אני מארגון רבנים לזכויות אדם. אני מברכת, כמובן. שתי הערות קצרות. אחת טכנית, זה העניין כפי שאמר חברי – בנושא של הפרסום. ברור שלא צריך ברשומות, רק צריך לזכור שהלקוחות שלנו באבטחת הכנסה לא כולם צופים באינטרנט אז רציתי לשאול איך עוד אתם מביאים לידיעת הציבור, האם אתם בעצם גם - - - << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> היום יש פרסום בעיתונות, גם. << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >> וזה ימשיך? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> אמור להמשיך. אין סיבה שזה לא ימשיך. << דובר >> בקי כהן קשת: << דובר >> מה שחשוב זה שזה לא יהיה רק באינטרנט כי לא כולם מהאוכלוסייה הזו מגיעים לאינטרנט. הערה נוספת, על אף שהיא לא בדל"ת אמותיו של החוק, משפט אחד ברשותך. ברור שלא מספיק הכסף הזה כי כשהם קונים אוכל לחג כבר לא נשאר ליתר החודש, אבל הפתרון הוא לא זה שלא מקדימים, אלא בזה – במיוחד בנושא של מזון צריך להיות תקצוב נוסף, ייעודי, לפחות לנושא של קניית מזון לחג. אני פונה ליושב-ראש הוועדה למרות שזה לא בדיוק בחוק, בתיקונים הללו. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אני לא אנצל את החוק הזה לעשות תיקון מהותי. << דובר_המשך >> בקי כהן קשת: << דובר_המשך >> לא ניצול, אני רק פונה לחשוב שוב על הנושא כי זה מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> הדיון הוא במקום אחר, ומתקיימים דיונים, כפי שאת בוודאי יודעת. << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> אני מארגון הנכים. לאור הרבה מאוד פניות ברשת, כל השנים האחרונות פניתי למנכ"ל הביטוח הלאומי בבקשה להקדים דווקא בחגים מהותיים כמו ראש השנה, חג ראשון של פסח, והמנכ"ל הקודם לא נענה, אך מר מאיר שפיגלר, אני חייב לציין זאת – משתף פעולה ומקדים את הקצבאות ואני חושב שזה הכל עניין לא של חוק אלא של רצון טוב וכשיש רצון טוב אפשר לפתור את הבעיה הזו. לפעמים זה יום יומיים – מה-28 ל-26, כדי שאנשים יוכלו ללכת לשוק ולקנות את המוצרים ולבשל, וזו כמובן הקדמה מאוד חשובה וחיונית לציבור שלנו. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אז ברשותכם, נעבור לקריאה. << דובר >> שימרית שקד גיטלין: << דובר >> רק הערה, ברשותך. כיוון שמדובר בהכנת הצעת חוק לקריאה ראשונה, אנחנו חייבים לקבוע אם ההצעה היא הצעה תקציבית. קיבלנו ממש עכשיו הודעה מרפרנט רווחה ביטוח לאומי שמוסר כי גם לנוסח החדש שהכנו אין עלות תקציבית, ולכן הוועדה יכולה לקבוע - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> הוא טועה, יש עלות תקציבית, אבל נאמין לו. << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> הוא צודק, ברשות אדוני, במובן הזה שהצעת החוק לא משנה את המצב הקיים ולכן היא לא משנה את ה- - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> לא, לא. תגידו אמת. הקדמת תשלום במערכת בסדר גודל הזה – יש לזה עלות תקציבית שמתבטאת בעלות ריבית על הסכומים שמשולמים. אבל אם הוא לא לוקח את זה בחשבון, מי אני שאגיד לו? אז הוא מעריך את זה, כי הוא מסתכל נומינלית, ולא מסתכל על התוספות שיש בזכות הריבית המוקדמת או המאוחרת על התשלום, אז אני מקבל בשמחה את ההערה שלו. אבל האמת – יש עלות. אולי זה פחו מ-6 מיליון שקל אז בעיניו זו לא עלות. << דובר >> שימרית שקד גיטלין: << דובר >> אם כך, אדוני, הוועדה קובעת שלהצעה איננה הצעת חוק תקציבית. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> מאשרת את ההודעה של משרד האוצר שההצעה איננה תקציבית. << דובר >> שימרית שקד גיטלין: << דובר >> אז אני אתחיל בהקראה: בהצעת המוסד לביטוח לאומי: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1993, בסעיף 317, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) המוסד יפרסם...." הציע עורך הדין פולסקי – באתר האינטרנט של המוסד – "...בתחילת כל שנה את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים..." - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> בתחילת כל שנה קלנדרית? << אורח >> יוסף פולסקי: << אורח >> כן. הכוונה מינואר. << דובר >> שימרית שקד גיטלין: << דובר >> פה אני מציעה להוסיף: "את הגמלאות שיוקדמו", כי לא כל הגמלאות, כך אני מבינה, יוקדמו – "... ואת התאריך שבו תשולם הגמלה לפני החג, והוא רשאי לשנותם". << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> האם הציבור יודע באיזה חגים מדובר? << דובר >> שימרית שקד גיטלין: << דובר >> זה מה שאמרנו – שיכול להיות שהרשימה לא תהיה זהה משנה לשנה כי זה תלוי באיזה תאריך יוצא החג, באיזה תאריך אמור להיות המועד המקורי של תשלום הגמלה. לפעמים יוצא שאין צורך להקדים, כי ממילא זה יוצא - - - << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> מה שאני אומר – שאם מדובר בחגים מסוימים - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> יש פה, אני מבין - - -משרד המשפטים לא פה, אז הוא לא ירצה לעשות את זה. << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> אני אסביר ותקבלו החלטה, אתם המחוקקים. אם מדובר בחגים מסוימים, זאת אומרת – לא בעובדה שכל שנה שני חגים, זאת אומרת, שבשנה אחת זה יהיה, לצורך העניין – פסח או - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> לא כתוב כאן שני חגים. כתוב – כל החגים. << דובר >> שימרית שקד גיטלין: << דובר >> לא כל החגים. הם מחליטים איזה חגים. << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> אבל אם – שוב, אני שואל את הביטוח הלאומי לצורך העניין, כי יש להם גם את הפרקטיקה: אם כשמדברים על חגי ישראל מדובר אך ורק על ראש השנה או אזור חגי תשרי ופסח ולא שבועות, אז - - - << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> נתי, לא נציין את זה. << אורח >> נתי ביאליסטוק כהן: << אורח >> ואם בחגים מוסלמים מדובר רק בעיד אל פיטר ועיד אל אדחא – אז צריך שהציבור יידע את זה, כי גם הציבור צריך להיערך לזה. << דובר >> שימרית שקד גיטלין: << דובר >> אז הוא יידע בתחילת כל שנה לפי הרשימה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> אנחנו ניגש להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – 2 נגד – אין נמנעים –אין הצעת החוק אושרה. << יור >> היו"ר אלי אלאלוף: << יור >> תודה, החוק אושר לקריאה ראשונה. חבר הכנסת אחמד טיבי החליף בהצבעה את חבר הכנסת חאג' יחיא. החוק יעלה למליאה לקריאה ראשונה ויחזור לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מאוד מברך את הביטוח הלאומי על הגמישות הזו. תודה לכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:45