פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים הכנסת 33 ועדת הפנים והגנת הסביבה 12/11/2018 מושב חמישי פרוטוקול מס' 736 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, ד' בכסלו התשע"ט (12 בנובמבר 2018), שעה 9:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - שומה מוסכמת), התשע"ח-2017 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר יעל גרמן לאה פדידה חברי הכנסת: אמיר אוחנה מכלוף מיקי זוהר מיכאל מלכיאלי מוזמנים: רפרנט תכנון וסביבה באג"ת, משרד האוצר – אורי דביר עו"ד, לשכה משפטית, מינהל התכנון, משרד האוצר – בנימין ארביב יועץ לראש המטה לדיור לאומי, משרד האוצר – ניר מסיקה עוזר ליועמ"ש, משרד האוצר – עמית שטאובר סגן השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים – גיל בלולו עוזר ראשי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים – רוסלאן עותמאן מזכיר מועצת שמאי המקרקעין, משרד המשפטים – שלמה מרלה עו"ד במחלקת חקיקה, משרד המשפטים – כרמית יוליס מנהלת תחום מידע וסטטיסטיקה, אגף ניתוח כל, משרד הבינוי והשיכון – אריאלה מסבנד יושב-ראש לשכת שמאי מקרקעין – חיים מסילתי יו"ר ועדת חקיקה, לשכת שמאי מקרקעין – חזקיה יאיר העצני יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי – מרים סלומון יועץ משפטי לתכנון ובניה, פורום ה-15 – שלום זינגר מוזמן/ת – רון הוד שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את לשכת שמאי מקרקעין בישראל – יובל אלגד ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רוני טיסר מנהל/ת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: הילה לוי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - שומה מוסכמת), התשע"ח-2017 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בוקר טוב, שלום לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שומה מוסכמת), של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר שנמצא פה איתנו, ועוד חברי כנסת. הנושא עוסק בשומות ונמצא איתנו גם מלשכת שמאי המקרקעין, יושב-ראש לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי. שלום לך. המציע, מיקי זוהר, בבקשה תציג את החוק ורשות הדיבור שלך. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזו הגיעה לפתחי באמצעות לשכת השמאים. חיים מסילתי, חברי, פנה אליי בסוגיה מאוד מאוד מעניינת, העביר לפתחי את האינפורמציה החשובה וממנה נולדה הצעת החוק הזאת. מטרתה להקל עם הציבור, עם האזרח הפשוט שצריך להתמודד מול הרשויות המקומיות בסיטואציות של שומות, שהרשות דורשת ממנו לשלם. אגב, אני רואה שציינו סכום בהצעת החוק. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני לא יודע. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כבר בהתאם להסכמות, אני מבין. << קריאה >> רוני טיסר: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> תכף נשמע גם מה דעתו של יושב-ראש לשכת השמאים על העניין הזה. הוא בעצם הרבה יותר בקי מכולנו, הוא חי את השטח והוא עובד על בסיס יום-יומי עם הציבור בבית. הרעיון הוא שתהיה אפשרות לתושב או לאזרח להגיע להבנות עם העירייה באמצעות שומה שהוא ערך עם שמאי פרטי שלו, ולא רק על ידי השמאי של העירייה, שנחשב לשמאי מכריע. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> שמאי מכריע זה משהו אחר. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> שמאי ועדה מקומית. במקום להביא שמאי מכריע, השמאי של העירייה יחד עם השמאי של התושב יוכלו להגיע להסכמות ביניהם ולמנוע הוצאה מיותרת של האזרח. מסתבר שלפעמים כבר לא משתלם לאזרח וההוצאה שלו - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מרתיעה אותו. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> לפעמים כבר לא משתלם לו בכלל להיכנס להליך בגלל ההוצאה בגין אותן פעולות. זה הופך להיות פחות רלוונטי מבחינתו ולכן הוא פשוט משלם את הכסף כלקוח שבוי. נשמח אם תוכל לאפשר ליושב-ראש לשכת השמאים לדבר על העניין. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני מייד אתן. אני חייב לתת גילוי נאות לפני שאני פותח בדבריי. מי שלא מכיר את זוגתי, בת הזוג שלי, היא שמאית ואני חייב לומר את זה. שלא, חס וחלילה, יביאו לי את 433. יש פה אפילו אבסורד כי היא למעשה שמאית ועדה ואני מייצר לה פה עבודה. אני אראה אותה פחות בגלל העניין הזה ויש פה מלכוד. קודם כל, היא שמאית ועדה של עיריית כפר סבא ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה כדי שיהיה ברור. אני לא חושב שזה מפריע לי מלדון עניינית בנושא וגם התייעצתי בנושא עם הייעוץ המשפטי של הכנסת וקיבלתי לזה אישור. רק תראו כמה היום אנחנו צריכים להיזהר ולהקפיד של, חס וחלילה, משהו ידבק בנו, אבל את הגילוי הנאות הייתי חייב לומר. חברותיי חברות הכנסת, לפני שנשמע את דבריכן אני רוצה לשמוע את יושב-ראש לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי, בבקשה התייחסותך. << אורח >> חיים מסילתי: << אורח >> בוקר טוב ובאמת תודה רבה לאדוני ולחברי הכנסת על הדיון המהיר יחסית בסוגיה הזאת. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> זה הקרדיט שלי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בזה הוא צודק. << דובר_המשך >> חיים מסילתי: << דובר_המשך >> תודה על הדיון בסוגיה החשובה הזאת. אני גם רוצה להודות לחבר הכנסת מיקי זוהר על הגשת ההצעה. לחברי הכנסת אכרם חסון, רועי פולקמן ומיכאל מלכיאלי, שחתמו יחד איתך והגישו את ההצעה לפתחה של הוועדה. אני אתן קצת רקע על כל העניין של שומות ועדה ואיך זה עובד. כמו שהציג חבר הכנסת זוהר, הרבה פעמים נוצרת סיטואציה שבה ההליך כולו, בסופו של דבר, עולה לאזרח, גם אם הוא מרוויח ממנו - - - << דובר >> כרמית יולס: << דובר >> ההיטל שהוא משלם הוא 50%. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> האחוזים שהוא משלם קבועים, נכון? << אורח >> חיים מסילתי: << אורח >> האחוזים קבועים, הסכום לא. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> שאלתי אם האחוז קבוע. << אורח >> חיים מסילתי: << אורח >> האחוז קבוע והוא 50 מההשבחה. בסופו של דבר נולדת דרישת תשלום מאת הוועדה המקומית ולא פעם אנחנו נתקלים במצב שבו דרישת החיוב מהאזרח היא כזאת, שאם האזרח ייקח שמאי מטעמו, ילך לשמאי מכריע ובסופו של דבר סכום הדרישה יקטן, התשלומים שהוא ישלם לשמאי מטעמו, לשמאי המכריע והזמן שהוא מחכה יוצרים הליך כזה שמרתיע לא פעם את האזרח הקטן, במיוחד כשמדובר בסכומים ממש קטנים כגון פרגולה ב-15,000 שקל או תוספת של בנייה קטנה ב-20,000 שקל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה העלות של שמאי מכריע? << דובר_המשך >> חיים מסילתי: << דובר_המשך >> הצעת החוק המקורית הייתה שהאפשרות להגיע לשומה מוסכמת תהיה על גובה דרישה של עד 100,000 שקלים. בשיח עם משרד המשפטים הצלחנו להגיע לאיזושהי הסכמה שבה יש איזושהי מדרגה מסוימת של ערך שומה שהוא בין 60,000 שקלים ל-65,000 שקלים, שם דרישת התשלום של השמאי המכריע היא 2,000 שקלים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כשאתה מדבר על 60,000 שקלים, אתה מדבר על ההשבחה או על המס? << דובר_המשך >> חיים מסילתי: << דובר_המשך >> על דרישת התשלום. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זאת אומרת שההשבחה היא פי שתיים. << דובר_המשך >> חיים מסילתי: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על דרישת התשלום. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> דרישת התשלום היא הכסף שבו אפשר להשוות את עלות השמאי המכריע מול דרישת התשלום. << דובר_המשך >> חיים מסילתי: << דובר_המשך >> אני אסביר לאדוני. הרי הדרישה נולדת ממדרגות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני מכיר. המדרגה שמדברים עליה היא 2,000 שקלים ב-60,000 שקלים? << דובר_המשך >> חיים מסילתי: << דובר_המשך >> בין 60,000 ל-65,000 שקלים נוצרת המדרגה, שמתחתיה משלם הנישום 2,000 שקלים, שהם בעצם שכר טרחת השמאי אחרי המינימלי. משרד המשפטים הגיש הצעה ל-50,000 שקלים ואנחנו לא נלך לרב על זה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> נקבע את זה על הסכום של המדרגה. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> איך הוא חוסך את זה, אם בהצעת החוק כתוב שקבעו לו, נניח, סכום שומה של עד מאה אלף שקלים ואז הוא לוקח שמאי מטעמו על מנת לראות איפה זה עומד. הרי הוא כבר משלם על השמאי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל הוא לא משלם על שמאים אחרים. << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> את התשלום לשמאי מטעמו הוא כבר משלם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יש פה אמירה שאפשר גם בלי שמאי, לדעתי. עורך דין לא יכול לייצג? << דובר_המשך >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר_המשך >> הרי הצעת החוק באה להקל עם אנשים שלא רוצים ללכת לביורוקרטיה, אבל מהתחלה החוק מדבר על מישהו שכבר החליט שהוא רוצה את הביורוקרטיה. הוא לא הסתפק בשומה שהוא קיבל מהרשות המקומית, לקח בעצמו שמאי והגיש. מה שאנחנו חוסכים בעצם זה את השמאי המכריע, 2,000 שקלים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מיקי, בבקשה, תענה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> את כמוני, באת מהשלטון המוניציפלי, נכון? << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> 19 שנים. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אז אני לא כמוך, רק שבע שנים. גם חבר מועצה וגם סגן ראש עיר. לעירייה יש רצון בהרבה מאוד מקרים לבוא לקראת התושב במסגרת היכולת המשפטית, כלומר בהגדרות המשפטיות שלה. היא לא תעבור על ההחלטות המשפטיות, אבל היא כן תרצה לעזור לתושב כמידת האפשר. מרגע שיש אפשרות לדיון בין השמאי שלך, התושב, לבין השמאי של העירייה, אין ספק שהתושב יכול לחסוך מהעניין הזה הוצאות כספיות. כי אם לא תהיה אפשרות להתדיינות בין התושב לבין העירייה, או שהתושב ישלם את מה שהשמאי של הוועדה קבע באופן שרירותי, או שילך לשמאי מכריע והוא יכול גם לספוג את העלויות. השמאי המכריע לא בהכרח יכול לעזור לו. אנחנו צריכים לזכור ששמאים מכריעים יש להם reputation, סליחה על המינוח, שאם הם לא חותכים בבשר החי ונותנים את המכה כמו שצריך - - - << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> הייתי בטוחה שאתה הולך להגיד משהו אחר. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> שהם מכורים לעירייה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש לא. את השתמשת במונח הזה, אני לא השתמשתי במונח הזה. אבל הם צריכים לתת סכומים מכובדים כדי שיקראו להם שמאים מכריעים. אחרת יגידו להם: השומות הנמוכות שאתם נותנים בזמן האחרון - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מי יגיד להם? << אורח >> חיים מסילתי: << אורח >> אני רוצה להסב את תשומת לב הוועדה לעוד נקודה. שמאי מכריע גם יכול להעלות את דרישת השומה. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> כמה שמאים מכריעים יש בארץ? << דובר_המשך >> חיים מסילתי: << דובר_המשך >> 25 שמאים מכריעים. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> אז החוק הוא בשביל להעשיר 25 שמאים? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> להפך, את מקטינה להם את העבודה. אנחנו מורידים מהם את העבודה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> אני רוצה שלתושב תהיה אפשרות להתדיין עם העירייה באמצעות השמאי שלו ולנהל משא ומתן איתה. אני רוצה שתושב, שיש לו בעיות כלכליות משמעותיות, כשהכול ממוסמך, שיסתכלו עליו גם בעין אחרת. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לדעתי פה זה עניינית לגמרי ולא יעשו הנחה. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> זה לא ערר על ארנונה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> חברים, סליחה. חיים, תסיים את דבריך ונמשיך. << אורח >> חיים מסילתי: << אורח >> שתי נקודות צריך להביא בחשבון ואחת היא עניין הזמן. כשבא שמאי מטעמך אל שמאי הוועדה, ההתנהלות הרבה יותר שוטפת, הרבה יותר מהירה. היא לא מצריכה לתפוס תור אצל שמאי מכריע, דבר שלפעמים אורך חודשים. דבר שני, מאותו אזרח קטן נמנע החשש שמא כשתגיע השומה המכריעה, תעלה השומה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תודה. מי מייצג את משרד המשפטים? בבקשה. << דובר >> כרמית יולס: << דובר >> אני ראש תחום נדל"ן בייעוץ חקיקה אזרחי. אני רוצה לדבר על המהלך בכללותו. אכן, משרד המשפטים הוביל בעבר את מה שמכונה תיקון 84, שהוא התיקון שכונן את השמאים המכריעים. הרעיון בתיקון הזה נגע בדיוק להצעה שלנו כי מטרתו העיקרית הייתה לסגור את הדלת הפתוחה שהייתה בעבר בין נישום לבין נבחרי הציבור, שהם הוועדה המקומית. בעבר, לפני תיקון 84, הנישום היה מקבל שומה ואם רצה לחלוק עליה, היה יכול ללכת לנבחרי הציבור, לוועדה המקומית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא לשמאי של הוועדה? << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> באמצעות השמאי להגיע לאיזשהו מנגנון הסכמה שלא היה מעוגן בדין. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני לא מבין. ההחלטה אמורה להיות מקצועית של השמאים, היא לא אמורה להיות שהוועדה לוחצת על השמאי. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> זה מה שהיה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> נבחרי הציבור היו לוחצים על השמאים? << קריאה >> חיים מסילתי: << קריאה >> יש הגורסים שזה מה שהיה. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> תסבירי שזה היה במסגרת ערר. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> זה היה במסגרת הגעה להסכמה באמצעות שמאי מכריע, שלא היה מעוגן באופן הזה. על ההליך שקדם לתיקון 84 היו לא מעט ביקורות, שעוגנו, לדעתי, גם בדוח מבקר המדינה וגם בדוחות אחרים. הביקורות האלה בחנו לא מעט שומות מוסכמות לפי הוורסיה הקודמת. המסקנה שלהם הייתה שהגעה להסכמות עם נישומים מול ועדות מקומיות לוקה בחוסר שוויוניות אינהרנטי. דווקא הגיעו למסקנה שככל שגובה השומה גבוה יותר, אחוזי ההפחתה גבוהים יותר. זה הביא למסקנה שעל חלשים לא מגינים בהליך הזה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה גם הגבלנו את הסכום. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> נכון. מעבר לזה, השומות האלה לא היו מפורסמות ולא היה עליהן שום מנגנון בקרה. מפה נולד תיקון 84, שאמר שיש שמאים אחרים שהם אומנם לא עובדי מדינה במובן הקלאסי, אבל יש עליהם מגבלות שלמות של ניגודי עניינים – אסור להם לעסוק בשום עיסוק אחר וכולי – וכל דיון לגבי גובה השומה, אם חולקים על עצם החיוב ויש שאלות משפטיות, הולכים לוועדת ערר. אבל אם כל המחלוקת היא שמאית, כל צד צריך להביא שמאי מטעמו, אלא אם כן השמאי המכריע פוטר מהבאת שומה. וכל הדיון הזה מתברר אצל שמאי מכריע שהשומות שלו מתפרסמות וכולי. אנחנו שומעים מהשוק הצלחה מאוד גדולה להליך הזה. בסופו של דבר, זה הצעיד את מקצוע שמאות המקרקעין קדימה. אני לא יודעת איך ההליך הזה היה מתנהל בעבר ולא בטוח שהציגו שם שומות מלאות. כל זמן שיכולת להגיע להסכמה, הגעת להסכמה. היום אין יותר דבר כזה. גם הדיון בפני השמאי המכריע הוא מאוד מקצועי ובאופן יחסי להליכים אחרים יעיל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתה שותף לדעה הזאת? << קריאה >> חיים מסילתי: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> הוא אמר שזה עשה טוב לשוק. << קריאה >> חיים מסילתי: << קריאה >> תיקון 84 עשה טוב לשוק, אבל לומר שהופעלו לחצים על הציבור - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, לא. שאלתי על מה שהיא אמרה בסוף. אני מצטער, אולי הטעיתי אותך. השאלה מאוד ברורה: האם התיקון שהוביל להתנהלות עם שמאי מכריע עשה טוב לשוק או לא? << קריאה >> חיים מסילתי: << קריאה >> הוא עשה טוב. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב שהבהרנו. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> רק רציתי להגיד מה המצב, איך אנחנו רואים את זה היום כרגולטורים בתחום שמאות המקרקעין. אני חושבת שזה עשה מהפכה מאוד חיובית. על הרקע הזה היו כל מיני בקשות של הצעות חוק מסוגים שונים בשנים האחרונות, שביקשו לפתוח את הפרצה הזאת לגבי שומות מסוימות. אני מודה שאנחנו במשרד המשפטים עמדנו כחומה בצורה נגד ההליך הזה כי מאוד מאוד דאגנו להיבטים שהיוו את הרקע לתיקון 84, ולא רצינו לחזור אחורה. אמרנו שתיקון 84 הלך לקצה של מטוטלת, ואנחנו עוד רוצים לשמר את הקצה הזה פה ונראה מה קורה. אחרי תקופה די ארוכה שבה התיקון הזה חי וקיים והוא בספר החוקים של מדינת ישראל, מכיוון שאנחנו נוטים להניח שממלאים אחר ההוראות שלו ובאמת אין יותר התדיינויות ישירות בין ועדות מקומיות לבין נישומים, מצאנו לנכון להסכים להצעה הזאת עם כמה סייגים. חשבנו שנכון להקל על אנשים שהם משתמשי הקצה, הצרכנים הכי קטנים של ההליך הזה. אנחנו גם יכולים להבין שאנשים שגובה השומה שלהם וההיטל שהם צריכים לשלם ממילא נמוך, יחשבו פעמיים האם שווה להם ללכת על כל ההליך הזה, כשבסופו הם אולי יקבלו הפחתה מסוימת, אבל עלויות הדיון היו להם מאוד גבוהות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> באופן יחסי לרווח. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> להיטל שהם צריכים לשלם. נכון, לשיעור ההפחתה שהם יכולים לקבל. אני רוצה להסב את תשומת הלב לכך שהצעת החוק בנוסח המקורי שלה דיברה על כך שאפשר יהיה ללכת למנגנון הסכמה בכל פעם שהפער בין שומת הנישום לבין שומת הוועדה המקומית הוא 100,000 שקל. לזה אנחנו התנגדנו כמובן, כי אלה יכולות להיות שומות מאוד גבוהות. הסכמנו לזה רק כשהשומה היא עד 100,000 שקל וההיטל הוא עד 50,000 שקל. בהקשר הזה, עלות הדיון אצל השמאי המכריע עומדת על 2,000 שקלים, שככלל אמורים להתחלק שווה בשווה, אלא אם כן השמאי המכריע קובע אחרת. מנגנון בקרה שמאוד מאוד חשוב היה לנו להוסיף הוא ששומות מהסוג הזה יעברו סוג של בקרה אצל השמאי הממשלתי הראשי, שהוא פונקציה ממשלתית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מתי? אחרי החלטה? לפני החלטה? << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> ככל שיש איזושהי הסכמה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני מנסה להבין את התהליך. אישרנו את החוק באופן עקרוני ונניח שמישהו קיבל שומה של 80,000 שקלים ו-40,000 שקלים לתשלום. הוא לא רוצה שמאי מכריע, כמו שאמרנו, והצליחו להוריד לו את זה ל-35,000 שקלים. את רוצה שזה ילך לשמאי הממשלתי? << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים לייצר מנגנון שבו השמאי הממשלתי יוכל לשזוף את עינו בשומות המוסכמות האלה, ואני אומרת שהמנגנון הזה עוד לא בושל עד תומו, לרבות ההיבטים התקציביים שכרוכים בו. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> נראה לי מיותר. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> היא רוצה למנוע את המצב שהיה בעבר, שהיה דו-שיח בין הוועדה – לא הייתה ביקורת האם הדו-שיח נבע מקצרים או ממשהו אמיתי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז תעשי את במקרים קיצוניים, אם תהיה הפחתה של 50%. אל תתחילי לעשות את זה בשוטף כי את לא תגמרי עם זה. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר. במנגנון של הממשלתי, שהעתק שלו נמצא פה, בדיוק על זה אנחנו דנים עכשיו במשרד שלנו, איך יהיה הליך הבקרה. מנגנון הבקרה הזה הוא הכרחי וזאת החלטה של הממשלה ביחס להצעה הזאת, שצריך לגבש אותו וצריך לדאוג לכל ההיבטים שלו. בלי זה אנחנו מעדיפים שההצעה לא תתקדם. מאוד יכול להיות שבתוך המנגנון הזה יהיו שני מסלולים: אחד הוא סוג של מסלול ירוק, כלומר שומות שעל פניהן אין שום בעיה בהסכמה שלהן. ככל שהשמאי הממשלתי יזהה משהו בעייתי, יכול להיות שזה יעבור למסלול האדום ואז הוא יבחן את השומה המוסכמת בצורה יותר רצינית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה זה מסלול אדום? אחרי זה הוא יוכל להגיד: אני לא מקבל? << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> כן, יש לו את הפריבילגיה לומר שהוא לא מקבל אותה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הבנתי את עמדתכם. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> שמאי הוועדה? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> עוד מנגנון, תוסיף ביורוקרטיה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> עם כל הכבוד לממשלה, אנחנו שומעים את עמדת הממשלה וחברי הכנסת יש להם את עמדתם. הכנסת היא זאת שתקבע. אני שמח לשמוע את עמדת הממשלה ואני חייב להגיד לך שאני לא מסכים. בסופו של דבר יש גבול לביורוקרטיה, במיוחד בעסקאות קטנות כאלה. אין לי בעיה לתת עדכון לשמאי הממשלתי בעסקאות שבהן תהיה הנחה של למעלה מ-50% למשל, או למעלה מ-40% מהמספר הראשוני. אחרי כמה שנים, כשפתאום נראה שהשמאי הממשלתי מוצף באלפי ומאות אלפי שומות כאלה, אולי יש בעיה. כנראה נמצא את עצמנו סתם הולכים למקומות לא רלוונטיים, ובטח לא לעצור עכשיו עסקאות, לבטל שומות ולהחזיר. את עושה פה אירוע שאני לא רוצה להיכנס אליו בשומות קטנות. אנחנו הולכים איתכם לכיוון של הקטנת הסכום והקטנת ה"חשיפה" לאירועים שאנחנו לא רוצים להיות בהם, אבל בוודאי לא עכשיו אני אפיל על אותם אנשים חלשים וקטנים, שעוסקים בסכומים נמוכים, עוד הליך ביורוקרטי ארוך ומעיק ומייגע, שאולי בסוף עוד יבטלו להם אותו. << דובר >> כרמית יולס: << דובר >> הוא יכול להתחייב לזה שההליך יהיה מהיר, הוא יהיה יעיל, אבל עדיין תהיה איזושהי ביקורת. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> האם תוכלי לומר לוועדה מה הדרגה. אמרו: 60,000, 65,000. תגידו לי מה הסכום. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> אני אבדוק את זה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני סגן השמאי הממשלתי הראשי. ככל שהאישור של השומה המוסכמת מוטל לפתחנו, יש לנו הערות להצעת החוק. אם אדוני חושב שזה לא רלוונטי - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה אתם חושבים? מה אתם רוצים להגיד? << דובר_המשך >> גיל בלולו: << דובר_המשך >> נכון להיום קובעת הצעת החוק שתוך 14 יום, אם נשלחה שומה לשמאי הממשלתי, והשמאי הממשלתי לא הגיב לאותה שומה, ההחלטה מאושרת באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ברור לי. אתם הולכים לקבל מאות שומות שאתם צריכים לאשר או לא לאשר תוך 14 יום. בדיוק על זה אני מדבר. אולי בואו נגייס ונוסיף למנגנון הממשלתי – איפה האוצר? אני רוצה 50 תקנים בשביל העניין הזה לשמאי הממשלתי. אפשר? כי בלי זה אני לא יכול. אפשר? הוצאתי לכם את המילים מהפה? << דובר_המשך >> גיל בלולו: << דובר_המשך >> לא 50 תקנים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני רוצה 50 תקנים לשמאי הממשלתי. אפשר לקבל? נמכר. בבקשה, חברת הכנסת גרמן. << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להעלות אפשרות שלישית וגם לומר מדוע הם לא צריכים אפילו עוד תקן אחד. היום משתמשים בשומה המוסכמת כמעט בכל פעם ברגע שיש ויכוח, ובעתיד, אם זה יתקבל, לא יצטרכו להשתמש. במקרים שכן ישתמשו, זה יתקזז עם המקרים שעכשיו יוסיפו. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל עכשיו הם רוצים שכל הסכמה כזאת בין שמאי עירוני לאדם פרטי והשמאי שלו, תגיע לבחינה אצלם תוך 14 יום. חייבים הרבה תקנים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אנחנו לא נבדוק את השומות מחדש. הרי לכל שומה מוסכמת יהיה מסמך הנמקה על פי הצעת החוק. מסמך ההנמקה יכול להתייחס לסיבה שבגינה הם הפחיתו את השומה. יכול להיות שהם הגיעו למסקנה שערכי השווי, כמו שהשמאי המשיג הציג, יותר נמוכים בגלל שהיו עסקאות כאלה ואחרות וכרגע הוא הציג אותן. אם ישלחו לנו מסמך הנמקה ויגידו לנו שהסיבה להפחתה בשומה המוסכמת היא בעקבות אותן עסקאות השוואה, נבדוק רק את אותן עסקאות השוואה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתה נכנס לנושא שמלכתחילה בכותרת אני לא מסכים לו. אז בוא נעצור פה. תודה. אני רוצה לשמוע את חברי הכנסת עכשיו. חברת הכנסת גרמן, בבקשה. << דובר >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר >> יש הצעת פשרה בין שתי העמדות הקיצוניות. קודם כל, כן יקבלו את ההצעה ברגע שיגיעו לאיזושהי הסכמה בין הוועדה לבין הנישום, אבל לשמאי הממשלתי תהיה אפשרות לעבור על כל ההסכמות. אם הוא יראה שיש משהו חריג ורק אם זה באמת משהו חריג, הוא יכול - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז את לא עושה את סופיות הדיון. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אבל אתה נותן לזה לא 14 יום - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני חושב שזאת התעללות. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זאת לא התעללות. אני רוצה לומר שיש דבר דומה בכיוון ההפוך. כאשר יזם רוצה לבנות ונותנים לו היטל השבחה – נותנים לו בדרך כלל סכומים מאוד מאוד גבוהים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הוא משלם תחת מחאה, אולי זה ירד. אבל הוא משלם. << דובר_המשך >> יעל גרמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. הוא משלם והוא יכול לערער לאחר מכן. ברגע שהוא מערער, אם הצליח, מקבל את זה בחזה. משהו כזה רק הפוך. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שלום לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי שגם חתום על ההצעה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך את האמת, יואב. בתחילה, כשדיברו איתי על הצעת החוק הזאת – אני רוצה לברך את מיקי, שהוא מציע החוק – הייתי בטוח שצריך להרים את הסכום מעל 100,000 לכיוון 200,000. אתה שומע אנשים, איך הם נתקעים ואיך מתעללים בהם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הרי זה לא שזכות הערעור לא קיימת. צריך להסתכל האם העלויות של השמאי המכריע מהוות פקטור משמעותי. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש את עניין העלויות ויש את עניין הביורוקרטיה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה העלות של שמאי מכריע ב-200,000 שקלים? << דובר >> כרמית יולס: << דובר >> 3%. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 6,000 שקלים. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> עד 500,000 שקלים משלמים לו 3%. << דובר >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << דובר >> אתה יכול להסביר לי עם מי זה מיטיב? 2,000 שקל כשמדובר ב-100,000 שקל, זה לא נורא להגיש ערעור. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני אגיד לך מה זה עושה לפי הבנתי. נראה מה הצלחתי להבין. אני מבין שזה לא טוב לשמאי המכריע כי יורדת לו עבודה. אני צודק? << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> דווקא הם מאוד מרוצים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הם מרוצים? << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> כן, כי הם לא אוהבים את התיקים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הם לא אוהבים את התיקים האלה וזה לא מעניין אותם. סליחה, זה מוריד לו עבודה, אבל זאת עבודה שהוא לא רוצה לעשות, אז בסדר. אז השמאי המכריע מרוצה. לתושבים בסכומים הקטנים, זה עוזר כי הם לא צריכים להיכנס למנגנון ארוך שיש בו סכנה שיעלו להם את השומה – כי שמאי מכריע יכול להעלות להם – ושנית, הם חוסכים. בסכומים הקטנים, גם לאלף-אלפיים שקלים יש משמעות. החשש של הממשלה הוא שנחזור לשיטת הקומבינות שהייתה לפני השמאי המכריע. מה זה שיטת הקומבינות? מה שהיה קודם, כביכול. אני לא בטוח שהיה, אני לא מכיר ואני מאוד נזהר, אבל יש שמועות שאומרות שהיו סוגרים עם חברי מועצה. לצערי, אנשים שמתפתים בגלל כסף, כנראה יש בכל מקום. יש בפרקליטות, יש במשטרה, יש בכל מקום. בכל מקום שיש בו נבחרי ציבור, יש כאלה אנשים. תפקידנו לגלות ולמנוע את הפח שיכול ליצור את זה, ובמקומות שבהם זה קורה, גם להעניש. יכול להיות שהיה גם שמאי שהיה מושחת או מושפע או עשה עסקאות כאלה. אני לא יודע. אני אומר שוב ברמה כללית שאני לא רוצה להאשים אף אחד. אני אומר גם על חברי כנסת וגם על נבחרי ציבור, שכולם מאשימים אותם. בסדר. << קריאה >> חיים מסילתי: << קריאה >> נגד אף שמאי לא הוגש כתב אישום. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> לגבי ההערה של שחיתות של חברי מועצה - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ככה הממשלה טוענת. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נפשט את זה. נניח שאני אזרח ואני פונה לנבחר ציבור שבחרתי בו בבחירות האחרונות, ואומר לו: העירייה עושה לי את המוות ורוצה ממני הרבה כסף. חבר המועצה הזה מתקשר לשמאי של העירייה ואומר לו: אתם קורעים לאזרח הזה את הצורה, תבדקו איך אפשר לעזור לו. זאת עבירה פלילית? << דובר >> כרמית יולס: << דובר >> אני לא יודעת. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> תפסיקו להיות יפי נפש. לשם מה הוא נבחר? << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה שואל ואתה לא רוצה לשמוע? << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> נבחרי ציבור לא ישרתו את הציבור? לא ירימו טלפון ויבקשו לעזור לאזרח? << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא תפקידו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אז מה תפקידו? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> סליחה, מיקי, הדיון על החוק של חסינות חברי מועצה אצלך. הדיון נגמר. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> זה חמור מאוד. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> גלשנו לנושא אחר. חברת הכנסת גרמן, תודה. חברת הכנסת פדידה, מספיק. חבר הכנסת זוהר, מספיק. מיקי, אי אפשר לנהל ככה את הדיון, אנחנו רוצים להצביע על זה. אני רוצה להתייחס במילה אחת למה שאמרת. זה מאוד משתנה מה יגיד חבר המועצה. אם הוא יגיד: אנא תבדקו, יש לי הרגשה שעושים עוול לבחור, זה לגיטימי בעיניי. אם הוא יגיד: דיר באלק, אתם עושים את זה אני אדאג שיפטרו אתכם אם אתה לא מוריד לו 50%. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> ובאמצע יש מנעד שלם. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> נולדנו ברחוב? אנחנו לא יודעים איך להתנהג? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בדיוק, אני מסכים איתך במאה אחוזים. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל באמצע יש מנעד שלם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תודה, הדיון בנושא הזה הסתיים. חברת הכנסת גרמן, הדיון ימשיך אצלך בוועדה בחסינות חברי מועצה. אני לא דן בזה יותר. אנחנו מדברים עכשיו על הצעת החוק. כרגע אני מבקש להקריא ולפתחנו יש נושא אחד, שהוא באמת הסכום. אני חושב שבעיקרון כולם מסכימים שהוא בסך הכול בא לטובת כולם, ככל שאני מסתכל על זה. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להעלות גם את הנושא של הביקורת. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רגע, קודם תומר יתייחס. בבקשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוקר טוב, חברי הכנסת, אני אלך קצת אחורה. כפי שאמרה עורכת הדין יולס, המצב שקדם לתיקון 84 היה מצב של שומות מוסכמות שעורר בעיות קשות והוא לאו דווקא קשור לנבחרי ציבור. אגב, הביקורות שניתכו במצב הקודם גם בביקורת המדינה וגם בפסיקה לא כוונו דווקא לנבחרי הציבור. היו גם בעיות עם הדרג המקצועי. אני מבקש מרוני לצטט מהצעת החוק שתיקנה את תיקון 84, שמתארת את המצב שקדם לתיקון ואחר כך אתקדם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> "על פי המתכונת הקיימת בחוק היום, ומאחר שתיקון מס' 74 לחוק בעניין זה טרם נכנס לתוקף, בידי הוועדה המקומית ובעל הקרקע נתונה האפשרות להסכים על שומת ההשבחה. מנגנון זה פותח פתח לעריכת הסכמים בלתי ראויים ולהפעלת לחצים כבדים הן על הוועדה המקומית והן על בעל קרקע. לעיתים קרובות הסכמים אלה אינם משקפים את ההשבחה החלה במקרקעין וכוללים הטבות או החמרות כאלה ואחרות, אשר אינן ממין העניין". << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ציטוט קצר רק לתאר את המצב שהיה קיים קודם וכפי שנאמר, בגללו הלכו לקיצוניות הפוכה שהכול הולך לשמאי מכריע. בעניין הזה אני חייב לציין שזה לא מצב חריג לגבי דיני המס. אנחנו לא נרצה שכאשר פקיד שומה מוציא שומת מס הכנסה, יבוא אליו הנישום ויתחיל לנהל איתו משא ומתן. אם יש לנישום טענות, הוא הולך לערעורים ולא מתחיל לנהל משא ומתן עם פקיד השומה. כך שלא שזה מצב חריג. אומרים לנו כאן שיש מצב של שומות קטנות – אתם תחליטו, כמובן, באיזה סכום מדובר ואני לא אכנס לזה. זאת החלטה שאתם תקבלו לגבי הסכום. בסכום הזה אנחנו רוצים לייעל את התהליך ולאפשר שומה מוסכמת ממספר טעמים. הראשון, העלות לנישום. כפי שנאמר כאן, העלות שבה מדובר היא אלף שקלים, כי האגרה על השומה המכריע מתחלקת מחצית ומחצית. טענה שנייה היא לגבי משך הזמן שלוקח לשמאי המכריע להחליט. לפי הבדיקה והנתונים שקיבלנו, יש כ-30 שמאים מכריעים שמטפלים כיום ב-1,500 תיקים בשנה. כלומר, כל שמאי מטפל בשנה ב-50 תיקים והבעיה של הזמן היא לא בעיה. אין פה עומס שמוטל על השמאים המכריעים שמונע מהם לטפל בתיקים. בעיה שלישית שנטען כאן לגביה, שאין בכלל ספק שהיא קיימת, היא שכאשר אתה הולך לשמאי מכריעה יש סכנה מבחינת הנישום שהשמאי יעלה את השומה ויקבע שומה גבוהה יותר ממה שהשמאי של הוועדה אפילו קבע. זאת סכנה שקיימת ואני לא מכיר הרבה מקרים שזה קרה בהם, אבל נניח. בעיה נוספת שדובר בה היא ניהול ההליך שדורש תשומות מהנישום. כדי לפתור את הבעיה הזאת מציעים כאן שאפשר יהיה לקדם שומה מוסכמת או תיקון לשומה. בשומות קטנות, שומות שאתם תחליטו את הסכום בהן, יוכל הנישום לבוא בדין ודברים עם הוועדה המקומית ולהגיע איתה להסכמה על תיקון השומה המקורית או החיוב המקורי שניתן לו. בהנחה שאנחנו מקבלים את העיקרון הזה, נציע שתשקלו, חברי הכנסת, מספר כלים שיבטיחו במידה רבה, אנחנו מקווים, שלא נחזור למצב שתואר בציטוט שנשמע קודם. אם תרצו, אני אפרט את הדברים שאנחנו מציעים. דבר ראשון שאנחנו מציעים הוא שהתיקונים של השומות האלה יפורסמו. שקיפות. שקיפות במובן הזה שהציבור יידע איזה שומות הוסכמו, מה התיקונים שהוכנסו בהם ומה הנימוקים לתיקוני השומה. זה דבר ראשון שאנחנו מציעים, שתהיה שקיפות בתהליך. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> איפה זה יפורסם? << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> באתר האינטרנט של הוועדה. << קריאה >> כרמית יונס: << קריאה >> גם שומות של שמאים אחרים מתפרסמות באתר. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> דבר שני שאנחנו מציעים הוא שההכרעה לגבי תיקון השומה תהיה בידי ועדה מקצועית. אנחנו מציעים הרכב מסוים וכמובן אפשר לחשוב על הרכבים אחרים. במקום הוועדה המקומית עצמה, שזה גם עיכוב בפרוצדורה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה המשך הפגיעה בחברי מועצה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לגבי השקיפות אני בעד. איפה שמפורסמות השומות של השמאים האחרים, יפורסמו גם השומות המתוקנות. אני לא רוצה להקשות על התהליך. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> לא, זה להפך. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מי הגורם שחותם? זה לא שמאי מול שמאי? << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה כתוב בהצעת החוק? << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> הוועדה המקומית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הוועדה המקומית צריכה לאשר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כל שומה כזאת צריכה להגיע לוועדה המקומית? << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> זה מה שמוצע. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למה? מה ההיגיון? שני השמאים צריכים להגיע להסכמה. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> במקום ועדה מקומית, שתהיה ועדה כמו שיש - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני לא מבין למה צריך ועדה. לא מבין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הכוונה היא לתת את העניין בידי דרג מקצועי של הרשות המקומית, יחד עם יושב-ראש הוועדה המקומית שהוא דרג פוליטי, כמובן, כדי לייעל את התהליך. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> זה עוד כוח לראש רשות. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> מכיוון שוועדה מקומית מתכנסת בתדירויות מסוימות – פעם בשבועיים, פעם בחודש וכולי – ולא להעמיס עליהם, אנחנו מציעים את הוועדה המקצועית הזאת, שלושה אנשים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למה אי אפשר שהשמאים ביניהם בדוח המקצועי - - - << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> תכף אני אסביר את הדבר הבא שאנחנו מציעים. << קריאה >> חיים מסילתי: << קריאה >> אם זה ממילא הולך לשמאי הממשלתי - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, אני לא רוצה. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> זה משתלב בתיקון הבא שאנחנו מציעים והוא שהנישום לא יהיה חייב להצטייד בשמאי מטעמו כדי לחלוק על השומה. מדוע? במקרים רבים יש לנישום טענות שלא קשורות דווקא לשומה נוספת. למשל, יכול הנישום לומר: ראיתי בפרסומים שהיו שבדירה שלידי השומה הייתה כך וכך. הנסיבות שלי הן בדיוק אותן נסיבות ואני מבקש את אותה שומה. לא צריך בשביל זה שמאי נוסף. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> זה בוודאי מקצר את ההליך. וגם חוסך. << קריאה >> לאה פדידה (המחנה הציוני): << קריאה >> זה באמת מקל על האזרח. אני בעד זה. כל הכבוד. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> אם הטענה של אותו נישום היא טענה שדורשת שומה, כי יש בחוק שמאי מקרקעין הוראה מפורשת שלגבי טענות שיש בהן אלמנטים של שמאות, כמובן חייבים להצטייד בשמאי כי זה החוק. כלומר, אתה לא יכול לטעון טענות שמאיות בלי שמאי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ואתה אומר שזה לא יכול להיסגר בין שני השמאים כי אולי לא יהיה שמאי. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> אולי לא יהיה שמאי ואולי הטענות שלו הן לא שמאיות. הן טענות של אפליה או כל מיני טענות שלא קשורות דווקא לשמאות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם אלה טענות של אפליה, ממילא היום הוא לא צריך שמאי, לדעתי. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> הוא לא יכול, אבל הוא צריך ללכת לשמאי המכריע. << דובר >> כרמית יולס: << דובר >> אצל שמאי מכריע הכלל הוא שאתה צריך לבוא עם שומה שערך לך שמאי, אלא אם כן השמאי המכריע עצמו - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ואם יש לך טענה של אפליה? << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> הוא רשאי לפטור אותך מהגשת שומה. הלכה למעשה כמעט אין דברים כאלה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני לא מבין. אם לא צריך שמאי, כי לא מדובר בטענות שמאיות, את אומרת שאצל שמאי מכריע זה עובד. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> אצל שמאי מכריע זה עובד, אבל בינינו, זה ממש נדיר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> גם פה, אם השמאי של העירייה יחליט שלא צריך שמאי – אני רוצה לשכפל את המנגנון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לכן אני אומר שהמנגנון שאנחנו הצענו הוא מנגנון שלא קשור ליושב-ראש הוועדה המקומית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> במקרים האלה אולי אתה צודק, אבל במקרים אחרים שבהם יש שמאי. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> אתה חייב להביא שמאי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למה אי אפשר ששני השמאים יגיעו לשומה מוסכמת? << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> הם יכולים, אבל צריך לאשר אותה בדרג המקצועי הזה שהצענו. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה חשבתם שצריך לאשר בהצעת החוק הפרטית? << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> בוועדה המקומית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תעשה ועדה מצומצמת יותר. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו מציעים. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> ועדה מקומית מתכנסת בפרק זמן של פחות מפעם בחודש. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתה רוצה להעמיס עליהם את השומות הקטנות האלה? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> בדיון של חצי דקה הם מאשרים את זה אוטומטית מרגע שזה מגיע לשולחנם. ועדה מקומית שמקבלת הסכמה משמאי הוועדה ומהשמאי של האזרח - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז הם סתם חותמת גומי. עזוב אותם. מיקי, בשביל מה אתה מעיק עליהם? הם סתם חותמת גומי. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> אני אסביר למה אנחנו צריכים איזשהו מנגנון שהוא לא השמאי בעצמו. על פי החוק הקיים, מי שמוציא את השומה - - - << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> לא יהיה מנגנון אחר. << דובר_המשך >> תומר רוזנר: << דובר_המשך >> אתה רוצה את הוועדה המקומית? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר >> כרמית יולס: << דובר >> זה מאוד בעייתי. אני מסבירה שוב, כל הרעיון של 84 היה להרחיק את נבחרי הציבור מהדבר הזה. עם כל התרעומת של אדוני - - - << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לפעמים זה לא נכון. זה לא נכון. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> לא כולנו משוחתים. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> זה לא קשור למושחתים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אז למה להרחיק את זה מהם? << קריאה >> כרמית יונס: << קריאה >> זה משהו מקצועי. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> רובם, אומנם, כנראה עבריינים, אבל יש כאלה שהם שומרי חוק. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> בוא נשים את נושא השחיתות בצד. אנחנו מדברים פה על מס. מס צריך להיות שקוף, מס צריך להיות שוויוני. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> נכון. בשביל זה אסור שראש הרשות יהיה בעל הבית שם. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> אנשים בכלל וגם נבחרי ציבור לא יודעים לומר - - - << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הדרג המקצועי הם כולם אנשים של איש אחד, ראש רשות, שהוא איש פוליטי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יש לי בעיה עם האמירות האלה, עם ההתקפות כלפי נבחרי ציבור. לא מוכן לקבל אותן. זאת גישה שאני לא אחיה איתה. אני מוכן לקבל גישה עניינית שאומרת: הדבר הזה, חבל שיגזול את הזמן של הוועדה. אפשר לקחת נציג מהוועדה וגזבר ולאשר בהליך שוטף. זאת אמירה שאני יכול לחיות איתה. לבוא ולהגיד: אני חוששת עכשיו שבגלל זה נחזור לתקופה של אז? זה לא מקובל עליי. לא מקובל עליי. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס למה שאדוני אומר. גם אם אתה שם בצד את כל הטענות האחרות שאמרתי, שאני חושבת שאי אפשר להקל בהן ראש כי זאת לא אמירה שמשרד המשפטים הוריד מהשמיים, היא מגובה בלא מעט דוחות ונוכל לפתוח על זה דיון, אבל עכשיו נשים אותן בצד - - - << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> יש משטרה בשביל זה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> להוריד מהירח. מה זה להוריד מהשמיים? אתם חוזרים על זה כל פעם ואנחנו לא נשתכנע בזה. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר דקה ברצף. אני מכירה למעלה מעשר שנים את נושא היטל ההשבחה. אני קצת מכירה אותו. אני חושבת שזה נושא מאוד מאוד מורכב. לדעת מה קביעת היטל ההשבחה בדירה מסוימת, גם אם השומה היא בסוף זוטות, ההיבט המקצועי מאוד מאוד משמעותי פה. זה גם אינטרס של לשכת השמאים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כן, שיהיה שמאי שיקבע. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> אבל עם מי הוא סוגר את זה? הוא כותב מסמך שהולך לוועדה המקומית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> עצרי, מספיק. סליחה, שמעתי את הדברים ואני אגיד לכם מה הכיוון שאני רוצה ללכת אליו ולשם נתקדם. יש לנו עוד לסגור את נושא הסכום, שתכף נדבר עליו. אני אומר לכם בכנות שלתפיסתי מספיק היה ששני השמאים יגיעו לשומה מוסכמת. מבחינתי זה היה סוף דיון. הבנתי מהיועץ המשפטי שלא כך נהוג ולכן אני מוכן להוסיף ועדה מצומצמת. אני לא רוצה להטריד את הוועדה המקומית בגלל לוחות זמנים ועומס על שטויות. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> זה מקובל עלינו. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> אנחנו מציעים שזה יהיה יושב-ראש הוועדה או נציג אחר שהוועדה תבחר, גזבר ומהנדס. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> גזבר ויועץ משפטי לדעתי. << קריאה >> חיים מסילתי: << קריאה >> או מי מטעמם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בסדר, או מי מטעמם. אבל כמה אנשים? כמה אתה צריך? << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> מספיק שלושה. היושב-ראש, גזבר ויועץ משפטי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> וכל אחד מהם יכול להיות מי מטעמו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בכל ועדה חייב להיות נציג אופוזיציה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, זאת ועדה מקצועית. זה מקובל. אני לא רוצה לערב את מנגנון השמאי הממשלתי, בטח לא בבדיקות שוטפות ובטח לא בעוד משרות. פה אני עם האוצר – איפה האוצר? אני נלחם בשבילו. אני מחזק אותך. לא ניתן עוד משרות לשמאי הממשלתי. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> אני מציע, וזה כמובן לשיקול דעתכם, שהשומות האלה אומנם יעברו לשמאי הממשלתי, אבל הוא לא צריך לעבור על כל אחת ואחת מהן. הוא יכול לבחור באופן אקראי או באופן מדגמי. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אנחנו לא מסכימים לזה. אנחנו לא חותמת גומי. אם זה עובר אלינו, יש לנו אחריות כלפי אותן שומות. אנחנו יכולים להתחייב לתת תשובה תוך 14 יום או תוך 21 יום ובלבד שייתנו לנו תקנים של שלושה שמאים פלוס שלושה מתמחים. וזה על פי בדיקות שעשינו. << דובר >> כרמית יולס: << דובר >> הדבר הזה נמצא בבדיקה במשרד המשפטים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אלה התקנים שבהם מדובר כרגע. << דובר >> כרמית יולס: << דובר >> החלטת הממשלה בהקשר הזה אמרה שיש פה היבטים תקציביים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני רוצה להתקדם עם הדיון ואני מבין שיש עוד נושאים פתוחים. אנחנו נשאיר אותם לדיון בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. הנושא של השמאי הממשלתי יישאר לדיון אחרי הקריאה הראשונה. כרגע אני רוצה להתכנס כי אני רוצה להצביע עכשיו ולסיים את הקריאה הראשונה. << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> מה עם ההערה השלישית של תומר? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כל הדברים שעלו פה ועוד לא החלטנו עליהם, אני מבקש שתצטרפו אותם אולי בדברי ההסבר ונדון בהם אחרי הקריאה הראשונה. אני רוצה לייצר את ההסכמות שהגענו אליהן בדיון הזה. את הסכום אנחנו נסגור עכשיו, את הוועדה שאמרנו שהיא זאת שתאשר, סגרנו. שמאי ממשלתי – בדיון הבא. << דובר >> עמית שטאובר: << דובר >> אני מהלשכה המשפטית באוצר. אדוני היושב-ראש, שלוש התייחסויות קצרות. אני חושב שבגלל המורכבות שאנחנו רואים גם בהערות של משרדי הממשלה וגם בהערות של חברי הכנסת, צריך לראות איך המנגנון הזה באמת יעבוד בפועל ואם הוא יקל על הפרוצדורה או לא יקל. לכן צריך לחשוב על מנגנון של הוראת שעה לגבי העניין הזה. הדבר השני הוא תוך כמה זמן תינתן החלטה. הנוסח לא ברור וצריך לראות שזה יעיל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> איזו החלטה? על מה אתה מדבר? << קריאה >> יעל גרמן (יש עתיד): << קריאה >> של הוועדה המצומצמת. << דובר_המשך >> עמית שטאובר: << דובר_המשך >> לגבי הסכמה – אפשר להגיע תוך 45 יום להסכמה. הרי לא יוצא היתר לפני שיש תשלום היטל השבחה ולכן צריך להבטיח שזה יהיה מנגנון מהיר. את זה חייבים להבטיח. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ויותר מזה, שאם אין התייחסות, המנגנון אושר. זה מסלול ירוק אלא אם הוא נפסל. << דובר_המשך >> עמית שטאובר: << דובר_המשך >> לא דיברתי על השמאי אלא מיום הגשת הבקשה לאותה ועדה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הגיעו השמאים להסכמה ויש החלטה. זה צריך להגיע לאישור לוועדת המשנה הקטנה. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> הוא מדבר על שלב קודם. << דובר_המשך >> עמית שטאובר: << דובר_המשך >> דבר נוסף, צריך להבהיר שנכנסים למנגנון הזה רק אם אין מחלוקת על עצם החיוב, לא על גובה החיוב. זאת אומרת, הוא לא יכול לטעון לאפס. זאת הכוונה. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> הוא יכול לטעון שיש לו פטור, אבל זה לא שם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כן, שלום, שלטון מקומי. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אנחנו התנגדנו להצעת החוק. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> הפלא ופלא. << דובר_המשך >> שלום זינגר: << דובר_המשך >> היינו צריכים להיות הראשונים שיברכו על העניין הזה והתנגדנו כי תיקון 84 הכניס המון שקט בתוך המערכת. לא כי הרווחנו כסף, אנחנו מפסידים כסף. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> באופן טבעי אתם מפסידים כסף. << דובר_המשך >> שלום זינגר: << דובר_המשך >> שוב, אני לא תל אביב בהקשר הזה. אנחנו חושבים שהמנגנון המקצועי הזה יצר בעיקר הרבה שקט במערכת. אם רוצים לתקן שומה, היא צריכה להיות שומה מוסכמת ולא סכום מוסכם. כדי למנוע את המצב שבו השמאים יגידו שחבל לעשות את הסיפור הזה, אם רוצים להגיע להסכמה, צריך לתקן שומה ומה שיפורסם הוא שומה מוסכמת. לומר: קודם קבענו ככה, איפה הייתה הטעות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כתוב, והיא גם תתפרסם באתר. << דובר_המשך >> שלום זינגר: << דובר_המשך >> כן, אבל שומה מוסכמת. לא סכום מוסכם. צריך לתקן את השומה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> נתקן. שומה מוסכמת. << אורח >> חיים מסילתי: << אורח >> תיקון שומה זה לא שומה מוסכמת. אלה שני אלמנטים נפרדים לגמרי. יש בתוספת השלישית סעיף 14ו שבו שמאי מטעם נישום יכול לבוא ולבקש לתקן את שומת הוועדה על בסיס לקונות שנפלו בה. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> זה לא סכום. צריך להיות ברור שהייתה שומה א', שכנעו שצריך לתקן אותה והוא מפרסם מה הוא תיקן ולמה הוא תיקן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תודה. יש הסכמות על הסכום? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ההערה האחרונה שלנו מתייחסת לאמירה האחרונה של אדוני, שאם בתוך 45 ימים לא מגיעים להסכמה, או אז מקבלים את הערעור או הבקשה לטיפול של הנישום. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה מוסכם. זה אחרי שהשמאי הגיע להסכמות. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> כלומר, החלטת הוועדה אם לאשר או לא לאשר את השומה של השמאי היא זו - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תני לתומר להבהיר את הזמנים. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> לא, אתם צריכים להבהיר את הזמנים. יצאה שומה של הוועדה המקומית יחד עם הבקשה להיתר. תוך כמה זמן יכול הנישום להגיש בקשה לתיקון השומה? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כמה זה היום? << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> היום אין דבר כזה, אין תהליך כזה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא משנה. אתה לא צריך להגיד כמה זמן. נקודת הזמן מתחילה להיספר מרגע שהוא הגיש שומה נגדית. אם הוא לא שילם, מה זה משנה? << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> הוא לא יכול לא לשלם. לא ייתנו לו היתר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תוך כמה זמן הוא צריך לשלם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה שיותר מהר אם הוא רוצה את ההיתר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לכמה זמן תקפה השומה כשנותנים לך לשלם שומה על היטל השבחה? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> היא צוברת ריביות. יש לו היום זמן קצוב, אני לא זוכר בדיוק כמה. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> 45 יום. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז יש לו 45 יום, בדיוק כמו שהוא יכול לפנות לשמאי מכריע. במקום זאת הוא יכול להגיש לעירייה תוך 45 יום שומה נגדית. עכשיו מתחיל דיון בין השמאי של העירייה לשמאי שהגיש את השומה הנגדית. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> האם אתם רוצים להגביל את הזמן? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כמה זמן הליך של שמאי מכריע? << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> אין לו הגבלת זמן. << אורח >> חיים מסילתי: << אורח >> זה מגיע במצטבר לכמה חודשים. כן כדאי לצמצם את זה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יכול להיות גם מצב שבו אין הסכמה, זאת אומרת שזה לא ישכנע את זה ואין הסכמה. ניתן עוד 45 יום לשני השמאים להגיע להסכמה. אם לא הגיעו להסכמה, הדרך היחידה שפתוחה היא שמאי מכריע או ועדת ערר. הגיעו להסכמה בתוך אותם 80 מתחילת התהליך, זה מגיע לעוד 45 יום לוועדה. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> לא, לא צריך. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למה לא? הם צריכים לאשר. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> 45 הימים הנוספים צריכים להספיק לשני הדברים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, אי אפשר. כמה זמן צריך את אישור הוועדה הזאת שהקמנו? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> 14 יום. מייד. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> איך מייד? לקח 45 יום. יכול להיות ששני השמאים לא הסכימו ורק ביום ה-44 הם הסכימו ביניהם. מה לא ברור? אתה לא יכול לחבר את הזמנים. 14 ימים מספיקים? נקבע 14 ימי עסקים. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> זה שלושה שבועות. 21 יום. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בסדר, 21 יום. מה קורה אם לא החליטו? << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> אז אין הסכמה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אז אנחנו חותמת גומי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, אתם יכולים להגיד שלא תוך 21 יום. << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> מה שהיא תגיד לא סתם? אבל לא יכול להיות שתהיה ברירת מחדל של גוף מקצועי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למה לא? אני רוצה שאתם תתכנסו תוך 21 יום ותיתנו תשובה ואתם, מסיבות שלכם לא מתכנסים. למה שהוא יסבול? << דובר_המשך >> שלום זינגר: << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה יקרה, ברירת המחדל תהיה תמיד לא. חבל. זה מה שיקרה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הם לא יוכלו להגיד לא. הם יתכנסו ויגידו כן. << דובר_המשך >> שלום זינגר: << דובר_המשך >> אני לא רוצה שיעשו כן בברירת מחדל. גם את זה אני לא רוצה. << קריאה >> חיים מסילתי: << קריאה >> אז מה אתה מציע? << דובר_המשך >> שלום זינגר: << דובר_המשך >> שזה יהיה סירוב. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תקשיב מה קרה – הגשתם היטל השבחה, עברו 45 יום, ההוא ערער והביא שומה נגדית. הם דיברו במשך 45 יום והגיעו להסכמות. ב-21 הימים שנשארו אצלכם הוועדה לא התכנסה, לא נפגשה והכול בוטל. זה מה שאתה רוצה וזה לא מקובל עליי. לא מקובל עליי. << דובר_המשך >> שלום זינגר: << דובר_המשך >> אני אסביר. אתה עושה גוף מקצועי. אם היית אומר שאתה עושה גוף מקצועי שיעביר ביקורת – גזבר, מהנדס, שמאי או מי שיהיה בגוף. אתה אומר: אני רוצה את הגוף הזה, אבל אם הוא לא אישר את זה, זה יאושר אוטומטית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני אגיד לך יותר מזה, יכול להיות שהגוף המקצועי הזה יגיד: אני סומך על השמאי ומבחינתי זה מסלול ירוק. רק אם תהיה בעיה, מישהו יעיר לי או שאני אגלה שנתנו פה זיכוי גדול מדי, אני ארצה לדון בזה. << דובר_המשך >> שלום זינגר: << דובר_המשך >> אז זה יהיה אחר כך. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, אתה לא תפסול להם. אני לא מוכן שזה יהיה תנאי לעסקה. יש לכם יכולת ביטול, אם אתם רוצים, אבל אל תעצרו את התהליך. למה אני לא הולך עם השמאי הממשלתי? כי אני לא מוכן להיות במקומות האלה. אזרח שינסה ללכת להליך הזה, ימצא את עצמו נפגע, או בגללכם או בגללם או בגלל זה. יש שני שמאים שמגיעים להסכמה ויש לך את כל הסמכות תוך 21 יום לעצור את זה, אם אתה חושב שקרה משהו לא טוב. אם לא עשית את זה, למה שהאזרח ייפגע? תומר, מה אתה חושב? << דובר_המשך >> שלום זינגר: << דובר_המשך >> את חברתי שכנעת. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> השיקולים הם לכאן ולכאן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שכנעתי אותם, נגמר הדיון. עכשיו נשאר הסכום. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> החשש הוא, וזה קיים במקומות אחרים, שאותה ועדה מקצועית תהיה "זהירה" ותקבל החלטה שבכל מקרה זה לא. זה החשש הקיים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בסדר, אני מוכן לחיות עם זה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> סכום השומה הוא 70,000 שקל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מקובל? << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> עליהם לא מקובל. אני אסביר למה זה הסכום. יש מינימום של 3% או 2,000 שקל, הנמוך מביניהם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הגבוה מביניהם. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> הנמוך מביניהם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> העמלה היא הגבוה מביניהם. << קריאה >> כרמית יונס: << קריאה >> לא יפחת מ-2,000. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אם זה 50,000 שקל, זה 1,500 שקל כי זה 3%. << קריאה >> כרמית יונס: << קריאה >> אבל ההיטל הוא 100,000 שקל. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> בוא נקבע 70,000 שקל כדי ש-3% יהיו 2,000 שקל. זה עדיף. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שזאת שומה של 140,000 שקל ו-70,000 לתשלום? אתם הצעתם שומה של 100,000 שקל ולתשלום 50,000 שקל. הציע המציע 200,000 שומה, 100,000 לתשלום ועכשיו הוא אומר 140,000 עם 70,000 לתשלום. << דובר >> כרמית יולס: << דובר >> לא. מה שהוא הציע היה 100,000 שקל פער. זה מה שכתוב. עכשיו אנחנו מדברים על סכום אחר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בין 140,000 שומה ו-70,000 לתשלום, ואתם אומרים 100,000 שומה, לתשלום 50,000. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> נכון. אני רוצה להגיד משהו פרוצדורלי. ההצעה הזאת הייתה בוועדת שרים לחקיקה והממשלה גיבשה לגביה עמדה. העמדה אומרת, ראשית, שההיטל לא יעלה על 50,00, שנית, יהיה מנגנון בקרה של השמאי הממשלתי, שלישית, לא יצביעו לראשונה ויחזירו לוועדת שרים ורביעית - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, לא, לא. עכשיו אני אגיד לך. לא מעניינים אותי מנגנונים של ועדת שרים. אני אומר לך את זה, תגידי את זה גם לשרה שלך. הוועדה הזאת סוברנית, חברי הכנסת סוברניים. לא מעניין אותי שום דבר. שוועדת שרים לחקיקה תחליט שהממשלה לא תומכת. אין לי שום בעיה. אנחנו נעשה מה שאנחנו חושבים לנכון. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> ברור, רק רציתי להציע לאדוני הצעה, שאולי תהיה יותר יעילה. בדיון הזה התקדמנו ושינינו את ההצעה המקורית. יש דברים שאנחנו יכולים להסכים עליהם ואולי גם עם הסכום נוכל להגיע להסכמה. לכן ההצעה שלי היא שאדוני ייתן לנו עוד איזושהי שהות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, לא. אני מוכן לדון על זה שוב בין הקריאה הראשונה לשנייה. קודם כל, אני מעלה את זה לקריאה ראשונה ואנחנו נצביע על זה עכשיו. אני מוכן לדון על הסכום אחרי קריאה ראשונה, זאת אומרת שנשמע את נימוקי הממשלה וגם נדון בנושא השמאי. כרגע אני הולך עם המציע בסכום של 140,000 ו-70,000. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> לא, אנחנו לא מדברים על 140,000 כי יכול להיות שההשבחה תהיה גבוהה הרבה יותר, למשל בתמ"א 38, שם משלמים רק רבע מההשבחה. אנחנו מדברים על סכום ההיטל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בואו נפסיק לדבר על ההשבחה ונדבר על סכום ההיטל. סכום ההיטל יהיה 70,000 שקלים וזה מסתנכרן עם 3% שהם 2,000 שקלים. זה יוצא 2,100, אבל נעגל את זה. סכום ההיטל הוא 70,000. אני מזכיר שבדיון בין הקריאה הראשונה לשנייה נדון גם על הסכום, גם על השמאי הממשלתי, גם על התקנים שהשמאי הממשלתי צריך לקבל. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> ועדת השלושה נותרה? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כרגע כן, אבל גם על זה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כרגע אין על זה סיכום. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כרגע זה המתווה ולשם אנחנו הולכים. נקרא את הנוסח, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> חשוב שתאמר שגם על הוועדה הזאת צריך לדון. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> הכול פתוח בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> את מקריאה נוסח מתוקן בהתאם לסיכומים האלה? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני אקריא - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> את לא מקריאה, את רושמת. בבקשה. מיקי, תקשיב. << דובר_המשך >> רוני טיסר: << דובר_המשך >> תיקון התוספת השלישית 1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בתוספת השלישית – (1) בסעיף 6(ב), אחרי "על החיוב בהיטל" יבוא "או להגיש שומה מטעמו כאמור בסעיף 14(ב1)"; (2) בסעיף 13א, אחרי "כאמור בסעיף 5," יבוא "או בהתאם לשומה מתוקנת כאמור בסעיף 14(ב3)"; (3) בסעיף 14, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) או (ב), חלק החייב בהיטל השבחה על שומת השבחה שנערכה לו ואשר סכומו אינו עולה על 70,000 שקלים חדשים, רשאי הוא לפנות לוועדה המקומית בבקשה לשוב ולבחון את סכום החיוב בתוך המועדים הקבועים בסעיף קטן (א); לבקשה תצורף שומת מקרקעין שנערכה על ידי שמאי מקרקעין. << דובר_המשך >> רוני טיסר: << דובר_המשך >> את סעיף (ב2) אני לא אקרא מכיוון ששינינו את המנגנון. המנגנון שנקבע בוועדה הוא שניתנים 45 יום להתדיינות של השמאי מול השמאי, פלוס 21 יום שבהם דנה ועדה מקצועית, שמורכבת מיושב-ראש ועדה מקומית, גזבר הוועדה המקומית והיועץ המשפטי לוועדה המקומית, או מי מטעמם, והם תוך 21 יום צריכים להודיע למבקש על החלטתם. במידה ולא הודיעו, הבקשה מאושרת. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> דיברנו על פרסום הבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> השומה מאושרת, לא הבקשה מאושרת. הבקשה זה מה שהגיש הנישום, השומה המוסכמת זה מה שהגיעו אליו. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> השומה המוסכמת, כמובן. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> אם אין, הוא הולך לשמאי מכריע או לוועדת ערר. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> או אם לא הסכימו ועדת המשנה והחייב, זאת אומרת הודיעו להם שהם לא מסכימים, אז יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב1) והתקופות האמורות בסעיף קטן (א), שאלה התקופות מול ועדת ערר או פנייה לשמאי מכריע, יימנו מיום שתמה התקופה האמורה בסעיף קטן (ב). << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא הבנתי. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> אם הם לא מגיעים להסכמה, הוא יכול ללכת לשמאי מכריע. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> "(ב4) יושב ראש הוועדה המקומית רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב3) מטעמים מיוחדים שיירשמו." << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> איזו תקופה זאת? << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> מה שדיברנו עכשיו. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לתת לו סמכות להאריך את 21 הימים? << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> לא, את 45 ועוד 45 הימים. << דובר_המשך >> רוני טיסר: << דובר_המשך >> אם הם רואים שלוקח להם עוד זמן. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> או שאתם לא רוצים. מה שתחליטו. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למה לתת להם עוד? אני לא מבין את ההיגיון בזה. << קריאה >> תומר רוזנר: << קריאה >> מחקנו. << דובר_המשך >> רוני טיסר: << דובר_המשך >> "(ב5) הוועדה המקומית תפרסם את החלטות ועדת המשנה והשומות המתוקנות באתר האינטרנט של הוועדה המקומית." << דובר >> כרמית יולס: << דובר >> יש פה דבר שגילינו ואולי הייתה פה איזושהי טעות. עניין השכר של השמאי המכריע. אני מבינה שהרצון להעלות את ההיטל היה כל מה שנכנסנו עד 2,000 שקל. זאת טעות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתם אמרתם, אני לא יודע. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> שלנו, אני מתנצלת. השכר על השבחה של 140,000 שקל הוא 4,200 שקלים. זה 3% מההשבחה. הטבלה אומרת שעד 500,000 שקל השבחה, משלמים לשמאי המכריע 3% מההשבחה, ובלבד שהשכר שלו לא יפחת מ-2,000 שקל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני משאיר את זה ככה ואנחנו נדון על זה. יכול להיות שנעלה או נוריד. תבדקו את זה לעומק לדיון בין קריאה ראשונה לשנייה ואנחנו נבחן את זה. יכול להיות שהעלות היא אפילו יותר גבוהה, וזה רק מחזק את הצעת החוק, לתפיסתי. << דובר_המשך >> כרמית יולס: << דובר_המשך >> ככל שאתה מרחיב את ההסכמה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> סיימנו את הדיון כרגע לקריאה ראשונה. הקראנו את החוק. אני מודה לכל חברי הכנסת, ליוזמים, למסילתי כמובן, למשרדי הממשלה שזכותם לשמור על דעתם, אבל הכנסת הזאת תקבע. אנחנו מעלים להצבעה בקריאה ראשונה את הצעת החוק כפי שהוקראה. מי בעד, שירים את ידו. הצבעה בעד הצעת החוק – פה אחד נגד – אין נמנעים – אין הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס'...) (שומה מוסכמת) התקבלה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ההחלטה התקבלה פה אחד. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>