פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 21 ועדת הפנים והגנת הסביבה 31/10/2018 הכנסת העשרים הכנסת מושב חמישי פרוטוקול מס' 729 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, כ"ב בחשון התשע"ט (31 באוקטובר 2018), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> דיווח הממשלה בנוגע להיערכות להפעלתם של מכוני בקרה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר חברי הכנסת: איתן ברושי מוזמנים: רות חנוך-שורץ – סגנית מנהלת מנהל התכנון, משרד האוצר ענת אלבס – מנהלת תחום מדידת ביצועי מכוני בקרה, משרד האוצר אורי דביר – רפרנט רמ"י והגנת הסביבה באגף תקציבים, משרד האוצר איילה גלדמן לסטר – מנהלת תחום רישוי בנייה, המשרד להגנת הסביבה אבישי לדאני – מנהל תחום טיוב רגולציה, המשרד לביטחון פנים חיים תמם – רא"ג הגנה מאש, כיבוי והצלה, המשרד לביטחון פנים תומר חזות – עו"ד, יועמ"ש כיבוי והצלה, המשרד לביטחון פנים בר לוי – עו"ד, יועמש, המשרד לביטחון פנים אירית המאירי – מרכזת בכירה פרצלציה, אגף בכיר תכנון, משרד הבינוי והשיכון אילנה טלר – מנהלת תחום ארצי בכירה תכנון ובניה, משרד הבריאות נועה סוניה עמירב – עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים סטפן אבו חדרה – אדריכל ומהנדס, מנהל אגף תכן הבניה, מינהל התכנון אבנר אקרמן – מהנדס, יו"ר איגוד המהנדסים, מרכז השלטון המקומי יוסי אוחנה – יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי דניאל פינטו – כלכלן, התאחדות התעשיינים הלל הלמן – מנהל מחלקת רישוי בניה, עיריית ת"א, פורום ה-15 צחי כץ – מהנדס העיר, עיריית מודיעין-מכבים-רעות חמוטל בן יעקב – מהנדסת באגף הטכני, התאחדות ארצית של בוני ומפתחי ישראל ניב יונת – יו"ר התאחדות בקרי הבניה בישראל בע"מ שני עשור – מנכ"ל התאחדות בקרי הבניה בישראל בע"מ ניסים שוקר – מהנדס, בעל המכון, ניסים שוקר מכון בקרה בע"מ אבנר עציון – מנכ"ל, מכון ניסים שוקר מכון בקרה בע"מ צבי צור – יועץ, ניסים שוקר מכון בקרה בע"מ אסא זהר – עו"ד ואדריכל. ראש מכון אלפא סייד בקרה בע"מ הוגו שפנגנטל – אדריכל, מנכ"ל, מכון בקרת הבנייה הישראלי בע"מ סמדר פרידמן – מנהלת משרד, מכון בקרת הבנייה הישראלי בע"מ בני לחין – מנכ"ל,AIS מכון בקרה בע"מ נריה זיסברג – שכיר, מכוני בקרה עדן קנובסקי – שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התאחדות בוני הארץ יהושע שלמה זוהר – שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את מילגם כפיר כהן – שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את מילגם ייעוץ משפטי: רוני טיסר מנהל/ת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ << נושא >> דיווח הממשלה בנוגע להיערכות להפעלתם של מכוני בקרה << נושא >> << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שלום לכולם. נא לשבת. אני רוצה לפתוח את הישיבה. שלום, חברים. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: דיווח הממשלה לגבי ההיערכות להפעלת מכוני בקרה. אתמול קרו כמה דברים משמעותיים שאי-אפשר להתעלם מהם. קודם כול, אנחנו אחרי הבחירות לרשויות המקומיות, שבאופן כללי לפחות עברו כתקנן, וגם אחוז ההצבעה, מסתבר שעלה מ-2013, וזה הישג יפה. לצערי, אתמול היה גם אירוע נוראי וקשה של תאונה קשה בכביש 90 שנספתה בו משפחה שלמה. כולנו מזועזעים מהאסון הזה. אני חושב שצריך לבדוק – זה בתחום ועדת הכלכלה, נושא התעבורה, אבל אם חגורות הבטיחות ברכב הפכו להיות מלכודות מוות זה משהו שמאוד מדאיג לשמוע, ובאמת, כואב בכלל, כזה אירוע. אתמול גם נפטר השר דוד אזולאי אחרי מחלה ארוכה וקשה. אנחנו הכרנו אותו פה בכנסת – באמת, אחד האנשים היותר-צנועים, יקרים; איש עשייה. היה, דרך אגב, יושב-ראש ועדת הפנים פעמיים, שתי קדנציות. לא זוכר אם היה עוד מישהו שהיה שתי קדנציות. אני מבקש שנעמוד רגע לזכרו. (הנוכחים מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) תודה. נא לשבת. אנחנו קיבלנו מצגת בנושא מכוני הבקרה מרותי שורץ – שלום, רותי – סגנית מנהל במינהל התכנון בנושא רישוי ובנייה. את רוצה שנעבור על המצגת, פשוט? << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> כן. אני יכולה להציג אותה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז נעשה את זה בשמחה, ורק לראות מבחינת המדברים והמוזמנים: צחי כץ? שלום. עיריית מודיעין, מהנדס העיר? << אורח >> צחי כץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבנר עציון, מכון בקרה. מאיזה מכון? << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> ניסים שוקר מכון בקרה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יפה. איפה המכון נמצא? << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> פה, בירושלים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יפה מאוד. מי עוד ממכוני הבקרה יש פה? אני אשמח לשמוע אתכם, באמת לראות, אבל נתחיל רגע עם המצגת ומשם נמשיך. בבקשה. << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> (מקרינה מצגת.) אני ממתינה שהמצגת תעלה, אז בינתיים אתחיל בעל-פה. נתחיל עם המכונים. כרגע קיבלו רישיונות ארבעה מכונים; שלושה קיבלו רישיונות ביוני, אחד קיבל רישיון בספטמבר. יש לנו עוד שני מכונים שהם מוסמכים אך בתהליך רישוי אצלנו, והצפי לקבלת רישיון הוא במהלך חודש נובמבר. אני מזכירה את המתווה: לפי החקיקה, עד 1 באפריל 2019 – שש יחידות דיור של עד 29 מטר וולונטרי. מ-1 באפריל 2019 המנה הזו נכנסת כמנת חובה, והמחוקק קבע לנו בינואר 2020 להכניס את כל סוגי המבנים. עכשיו, מבחינת בקשות שמתאימות לטיפול במכוני בקרה כרגע, אז הערכנו שיש כ-580 בקשות. מכיוון שהנושא הוא וולונטרי, ומכיוון שיש חשש, שהוא חשש מובן, אז כרגע נכנסה לנו בקשה אחת, ויש לנו עוד ארבע בקשות בקנה, שאני מעריכה שזה שבוע-שבועיים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רק בקשה – מה? << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> פרויקט אחד נכנס. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לכל הארבעה הקיימים, אחד פתוח רק חודש וחצי ויש רק פרויקט אחד בפנים? << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מתוך 580? << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> נכון. יש עוד כמה בקשות, שערכן הוא 750 יחידות דיור, שזה משמעותי, שאמורות להיכנס בשבוע-שבועיים הקרובים. אנחנו מחכים להחלטת ועדה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה הקשר להחלטת ועדה? אם הוועדה תאשר אז - - - << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל אתם יודעים בוודאות שאותם פרויקטים אמורים להגיע למכון בקרה? << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> כן, כן. אנחנו מבצעים מעקבים מאוד אינטנסיביים כדי באמת לראות איפה יש פרויקטים שיכולים להיכנס. אני ממשיכה. אפרופו המעקבים שאנחנו מבצעים – אנחנו עשינו תמיכות; יש רשת תמיכות שהמחוקק קבע לנו. כל רשת התמיכות הזו מאורגנת. עברנו את כל התהליכים הביורוקרטיים בתוך המשרד. מדברים על פטור מאגרה, ומענק, ומענקי הקמה שכבר שולמו, ורשת ביטחון. אפרופו המעקבים שאנחנו עושים, אנחנו מנסים להטמיע ולהעלות ככל הניתן את המודעות לנושא של מכוני בקרה. אני יכולה לומר שהדרכנו כ-1,000 אדריכלים בנושא. אנחנו מבצעים השתלמויות גם למהנדסי עיר, גם ליזמים וגם לאדריכלים. עברנו את כל הוועדות המקומיות, כי כמובן שיש קשר בין תהליך הרישוי למכון הבקרה. אנחנו מתכננים עכשיו להיכנס למחוזות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> היום בבקשה הם צריכים לחתום שהם מוותרים על מכון בקרה? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז גם בסוף, אם זה מגיע למישהו שלא יודע, אם הוא לא חותם זה אמור לעבור למכון הבקרה? << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל הם חותמים. רובם המוחלט חותמים? << אורח >> צבי צור: << אורח >> שאלה טובה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני שואל. היא אומרת שכן. << אורח >> צבי צור: << אורח >> אנחנו לא יודעים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתם לא. היא אומרת שכן. אתה לא אמור לדעת. איך אתה - - - << אורח >> צבי צור: << אורח >> לא, זה מדהים שמ-580 הגיע אחד, רק לפני שבוע. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אבל 580 זה הפוטנציאל השנתי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> נכון. צבי צור: כן, אבל אף אחד לא הגיע. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> בסדר, אנחנו מדברים פה על תקופה – המכונים קיימים שלושה חודשים ומתוכם חודש חגים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב. בואו נמשיך. << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רגע, אנחנו בשקף "הטמעת התהליך"? << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> כן. אז אני עוברת על פעולות ההטמעה שעשינו. עשינו לא מעט - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> דרך אגב, באיזו עיר ובאיזה מכון הבקשה שנמצאת בהמתנה? << אורח >> בני לחין: << אורח >> במכון AIS ברחובות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כמה יחידות? << אורח >> בני לחין: << אורח >> 11. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בסדר. טוב מאוד. << אורח >> בני לחין: << אורח >> עדיף ככה. << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> אז התחלתי לספר על כל פעולות ההדרכה שעשינו. כבר עברתי על השקף הזה. אנחנו גם הגדרנו שיש ללוות בקשות חדשות שנכנסות עכשיו, כדי להבין את התהליך, לזהות צווארי בקבוק ולדעת איך לקדם אותם. בנינו מנגנון פיקוח. אנחנו נתחיל ליישם אותו ברבעון הרביעי של 2018. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רגע, עצרי. הרבעון הרביעי של 2018 זה עכשיו. << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז מה? << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> אנחנו מתחילים ליישם. מאחר שעד עכשיו לא נכנסו לנו בקשות, לא היה לנו מה ליישם. המחוקק קבע ששר האוצר צריך להפעיל מנגנון פיקוח על מכוני הבקרה. בנינו אותו. אנחנו נתחיל ליישם אותו ברבעון הצפוי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב. << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> אלו האתגרים שאנחנו מזהים בתהליך: 1. החשש וחוסר המודעות של השוק. אנחנו יכולים להבין זאת. בסופו של דבר זו חיה חדשה. אנחנו בתהליכי הידברות לגבי העברת סמכויות מהגורמים המאשרים גם בנושא של הרחבת סוגי המבנים: היום אנחנו מדברים על פלח מסוים, שש יחידות דיור, 29 מטר, הכול מגורים. והאתגר המשמעותי כרגע – כי זה וולונטרי – אז באמת יש - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בסדר, אבל ידענו שאנחנו הולכים לאירוע כזה. זה היה ברור. << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> טוב. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הבנתי. טוב, שאלות נשאל אחר כך. צחי, רצית להגיד משהו. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> אני מדבר כמהנדס העיר מודיעין, אבל אני גם חבר בוועד מהנדסי ערים. אני מקווה שיו"ר הוועד אבנר אקרמן יגיע. שלושה דברים – ואני ראיתי שרוצים להרחיב פה למבני ציבור: קודם כול, אני לפני כן רוצה לברך על התהליך. אני חושב שהוא חשוב. אני חושב שהוא היה צריך לקרות כבר מזמן, וחבל שיש רק מעט מאוד מכונים שהוסמכו, כי בסופו של דבר, בתנופת הבנייה היום בארץ – אנחנו מזהים את זה, מהנדסי הערים, כמשהו שעשוי להיות פקק בצנרת, כל הרשויות המקומיות קולטים שלושה מכונים. אני לא יודע איך פותרים את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בינתיים עם העומס הם מתמודדים. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> לא, עם העומס הם מתמודדים, אבל אני אומר שבסופו של יום 1 באפריל הוא מחר בבוקר. << אורח >> בני לחין: << אורח >> קודם כול – ארבעה. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> ארבעה, סליחה. 1 באפריל הוא מחר בבוקר. אני יכול להגיד לך שמתוך שיחות שלי עם היזמים הם לא מתים להגיע לשם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למה? << אורח >> צחי כץ: << אורח >> שאלה טובה. אני אגיד לך למה. הם, די נפל עליהם בהפתעה כל הסיפור של רישוי זמין. מה זה בהפתעה? פתאום זה הגיע, נעשה שינוי - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה כבר שנתיים, לא? << אורח >> צחי כץ: << אורח >> נכון, נעשה שינוי. אני חושב שמינהל התכנון פגש לאחרונה גם נציגים של האדריכלים והתחיל לשמוע גם את האדריכלים. אני חושב שהם לא הגיעו לזה מוכנים, ואני מקווה מאוד – ראיתי פה במצגת שמתכוונים להכין גם אותם – שיכינו אותם בזמן ולא אחרי שהמכונים האלה נפתחים, כי הם לא ממש יודעים לאיזה תהליך הם הולכים, והם בסופו של דבר הלקוחות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> האדריכלים הם הלקוחות? << אורח >> צחי כץ: << אורח >> האדריכלים והיזמים. בסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כשאתה מדבר עם אדריכל ויזם, ואתה אומר לו: יש מכון בקרה, אתה רוצה להיעזר בו? למה הם אומרים לך: לא, עזוב אותי? << אורח >> צחי כץ: << אורח >> כי קשה להם עם השינוי. הם לא מבינים עד הסוף את השינוי. הם רגילים היום שאנחנו שולחים אותם לגורמים והם חוזרים. אתה יודע, זה גם הכסף, בסופו של דבר זה עולה להם כסף. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> עכשיו לא עולה להם כסף. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> 1 באפריל. אנחנו עכשיו בתקופה שאנחנו רוצים להכניס - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה הרעיון. אני מודה שכשחוקקנו את החוק – מתי הוא עבר, דרך אגב? << אורח >> בני לחין: << אורח >> מרס 2018. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מרס 2018. כמה מכונים היו אז? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> שלושה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שהיו כשירים כבר? << אורח >> בני לחין: << אורח >> לא. << אורח >> צבי צור: << אורח >> באפריל. << אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >> באפריל היו שלושה. עד יוני הם קיבלו. << אורח >> בני לחין: << אורח >> בלי החיקוק אי-אפשר היה לקבל רישיון. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> תראה, הם בחשש שזה יעכב את התהליך. אתה מגיע לעוד גורם שהוא לא מוכר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז זו הבעיה. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> כן, זה החשש. << אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >> חמוטל בן יעקב, התאחדות בוני הארץ. אני חושבת שאני יכולה לענות על שאלה זו די טוב, כי בסך הכול הקבלנים פונים אליי. אני מודה, רק בשבוע שעבר קיבלתי סוף כל סוף טלפון מקבלן ששאל אם כדאי לו ללכת, ואני מדברת על זה כבר הרבה זמן. כמו שצחי אמר, הקבלנים מאוד חוששים. הם עם המון כוויות מהרישוי הזמין, והם פוחדים מעוד רגולציה שתעלה להם ושתעכב אותם. הם פוחדים גם כי הם עוד לא מבינים וכי הם עוד לא יודעים. זאת אומרת, באיזשהו מקום גם ההסברה פה של מה היתרונות של ללכת למכון בקרה, ולא רק ממני – מכוני הבקרה, אנחנו נותנים להם במות להציג בהן – לדעתי היא לא מספקת. יש עכשיו כבר קצת הבנה של - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למה היא לא מספקת? מה היית מציעה לעשות שלא עושים? << אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >> צריך לעשות, לדעתי, איזשהו קמפיין, או הדרכות לקבלנים. לא אצלי, אלא דווקא אצל הרגולטור. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> השאלה – למשל, יש לקבלנים כנסים מדי פעם; אני מכיר כי גם אותי מינהל התכנון מזמין. יש כנסים לקבלנים, וגם אותי מינהל התכנון מזמין לדבר שם. << אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רות שורץ, אתם שם? אתם שמים דוכן? << אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >> כן, יש לנו כנס - - - << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> ראשית, היינו בשיתוף פעולה, דיברנו - - - << אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >> יש כנס ב-7 בנובמבר שסטפן בא להרצות אצלנו. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא רק להרצות – לשים דוכן ולהסביר לאנשים. בואו, אתם צריכים לעזור לחבר'ה האלה, אחרת זה לא יקרה. אם אתם לא תעשו אז זה לא יהיה. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> לפני 15 שנה בערך הגיע אלינו המבא"ת. כולם נורא חששו ממנו. זה דווקא בהליך התכנון - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני לא יודע מה זה המבא"ת. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> המבא"ת זה רישוי זמין של התכנון – של התב"עות, לא של היתרי הבנייה. כולם נורא חששו, והיום כולם שואלים איך הסתדרנו בלי. אני זוכר אז, בתור מישהו בשוק הפרטי, לא הציבורי, את הקמפיינים, את הכנסים שארגן מינהל התכנון דווקא לשוק הפרטי וליזמים ולבוא ולשמוע על זה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אוקיי. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> זה מאוד חסר היום, בעיניי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בואו נשמע את - - - << אורח >> צחי כץ: << אורח >> רגע, לא סיימתי., שני דברים נוספים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כן. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> האחד זה בנושא מבני חינוך: מבני חינוך – ראשית, אני חושב שחשוב שהם יהיו בפנים, כי גם אותם צריך לבדוק. אבל מבני חינוך הם מבנים, ואני מדגיש מבני חינוך ולא מבני ציבור, משרד החינוך נוהג בדרך כלל לתת את התקציבים שלו לבית הספר – אנחנו יודעים את זה – ממש סמוך למועד פתיחת שנת הלימודים, שנה קודם, ואנחנו צריכים להטיס את זה. זה השלב שמגיע גם ההיתר, בדרך כלל במיוחד, אם זה הולך במסלול משכ"ל. חייבים לייצר מסלול ירוק במכוני הבקרה למבני החינוך – אני מדבר על מעונות, אני מדבר על בתי ספר ואני מדבר על גני ילדים – שהם לא יתקעו בצנרת. ואני מסתכל שנתיים-שלוש קדימה, כי בסוף הצינור הזה יתמלא. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אוקיי. אתה אופטימי, אבל בסדר. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> זה דבר אחד. הדבר השני, ואני אומר את זה בצער רב – בשבועיים-שלושה האחרונים אנחנו ראינו את מספר ההרוגים ואת מספר הנפגעים באתרי הבנייה. איפשהו, כל נושא בטיחות הבנייה נפל בין הכיסאות. אני יודע שבמהלך התהוות מכוני הבקרה היה רצון להכניס את משרד העבודה לתוך התהליך הזה, לפחות בקבלת אישורים. היום, משרד העבודה מגיע אל השלטון המקומי, אל מהנדסי הערים, ומחזר כמו קבצן: תכניסו אותי לתהליך. תשלחו אותם כתנאי להיתר בנייה. אני לא יודע מתי, אם יש במקרה מנוף, אז הם מגיעים אליי לקבל את אישור המנוף. הם לא יודעים, והם אחראים לנושא הבטיחות באתרי הבנייה בסופו של דבר. אי-אפשר להתעלם מזה. עכשיו, היה רצון להכניס אותם במהלך החקיקה פנימה. אין לי מושג למה זה נפל, אבל זה נפל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתה מדבר על הבקרה לאורך הבנייה? << אורח >> צחי כץ: << אורח >> לא, קודם כול - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא על הבקרה בתכנון? << אורח >> צחי כץ: << אורח >> מכון הבקרה שולח את היזמים לכיבוי אש, ופיקוד העורף – שישלח אותם גם לשם. שהמשרד יקבל את המידע שהוא רוצה על הבנייה שמתבצעת ויחליט אם נכון לו להגיע לשם או לא נכון לו להגיע לשם. הוא לא יודע מי אחראי הביקורת, הוא לא יודע מי הקבלן, הוא לא יודע כלום על הפרויקט. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב, מאה אחוז. אני רוצה רגע לשמוע את מכוני הבקרה עצמם. נתחיל עם אלפא סייד. << אורח >> בני לחין: << אורח >> הוא בפקקים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הוא מתכנן להגיע? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> ודאי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב, מכון הבקרה ניסים שוקר. מי זה ניסים שוקר? << אורח >> ניסים שוקר: << אורח >> אני. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז בוא, ניסים, תדבר. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> שמי אבנר, מכון הבקרה ניסים שוקר. אני אתחיל דווקא בנושא הפרסום. אני חושב שכל מי שקצת בדרכים ונוסע עם רדיו פתוח שומע את הקמפיינים המאוד-מאוד אינטנסיביים שמינהל התכנון עושה לקורסי הבקרים – פונה לאדריכלים, פונה למהנדסים ומזמין אותם להשתמש בקורסי הבקרים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> על זה לא שמעתי. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> לפני כל מהדורת חדשות - - - << אורח >> צבי צור: << אורח >> כמה פעמים כל יום. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> עכשיו זה הולך לקורס מס' 14. לקראת כל קורס ישנו קמפיין מאוד מאוד אינטנסיבי ומאוד מרשים. קשה לפספס. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני אגיד לך על מה אני שמעתי קמפיינים: על לעבור לשמונה ספרות ברכב – זה אני שמעתי – והיה עוד קמפיין ששמעתי – זה קשור אליי – זה רכבי דיזל, שאם אתה לא שם מסנן אנחנו נוריד לך את הרכב. מודה שעל בקרים - - - << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> אז על בקרה גם כן. << אורח >> חמוטל בן יעקב: << אורח >> יש, יש. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> אגיד יותר מזה: בעקבות הפרסום הזה, המכון שלי לפחות מקבל לא מעט פניות, ומתקשרים אלינו ושואלים: פתחתם קורס למהנדסים? אז אני אומר: זה לא אני, זה מינהל התכנון, ואני מחזיר אותם לקול הקורא. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז עובדים יהיו. עכשיו בואו נראה איפה העבודה. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> עכשיו, להזכיר את הדיון הקודם, כשהיינו פה במרס, התחייבה מירי, אני חושב, אמרה: אנחנו מכינים קמפיין פרסומי ליזמים וקבלנים לפנות. יזמים וקבלנים לא יודעים ולא מכירים את התהליך כמעט בכלל. מה שקורה עכשיו זה שאנחנו, המכונים שהוסמכו, וגם אלו שלא הוסמכו, עושים עבודת רגליים, ומנסים לכתת את רגלנו - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ברור. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> - - ולפגוש קבלנים ויזמים ולמכור להם - - - << אורח >> צבי צור: << אורח >> את השירות הזה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הם לא יודעים מה אתה רוצה מהם. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> הם לא יודעים מה אני רוצה מהם, ואת ההתנגדויות – במקום שהמדינה תתמודד איתן אנחנו מתמודדים איתן וחוטפים אותן לפנים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שאתם אינטרסנטים בהגדרה. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> ואז לפעמים אפילו, אני יכול להגיד שאני בועט בדלי שאותו אני ממלא, כי אני בא למכור את השירות - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הבנתי. הערה טובה מאוד. מאה אחוז. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> זה לא אנחנו צריכים לעשות. היינו צריכים לקבל, לכאורה, במירכאות – אולי לא נעים להגיד את זה – היינו אמורים לקבל קהל שבוי. הכנסת החליטה, הוועדה החליטה פה שהשנה הראשונה תהיה וולונטרית, והקהל הוא לא שבוי אבל הוא מאותגר. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> למי אתם מדווחים, בבקשה? << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> מדווחים מה? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מי שנותן להם את הרישוי זה הגורמים המרשיינים נותנים אישור ומינהל התכנון הוא גורם מתכלל. << יור >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << יור >> אבל – מותר לי שנייה? פה עוסקים כבר בביצוע, אז למה זה לא כפוף לוועדה המחוזית או המקומית? הרי אתם בודקים כבר את הביצוע, לא? << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> אנחנו עוד לא בודקים, אני מדבר - - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> לא אתם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הם גורמים פרטיים. הם לא - - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> כן, אבל התכנון כבר מאחורינו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> גם תכנון וגם ביצוע. הבקרה היא גם על התכנון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל היא מהתחלה. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אני שואל למי אתם מדווחים, למי מדווחים? << אורח >> צבי צור: << אורח >> אנחנו מאשרים לוועדה המקומית. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אז תסבירו רגע. מה אתם מאשרים לוועדה המקומית? לתת היתר בנייה? << אורח >> צבי צור: << אורח >> את התכן וממליצים להם לתת היתר בנייה. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> הוועדה המקומית שולחת את הבקשה להיתר, אחרי שהיא בדקה אותה סטטוטורית, למכון הבקרה לבדיקת תכן. עד שמכון הבקרה לא מחזיר לוועדה המקומית שהכול בסדר אנחנו לא משחררים את היתר הבניה, הם תנאי מרכזי, אבל הם מתכללים בתוכם הרבה גופים כמון פיקוד העורף, כיבוי אש, רוב הגופים שצריך. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא צריך לרוץ ספציפית אלא הם מרכזים את זה. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> הם מרכזים הכול. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> נמשיך, אני רוצה לשמוע את AIS. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> רגע, סליחה, אם אפשר להמשיך, יש לי עוד שני נושאים קצרים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כן. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> מוזר לנו מאוד שאנחנו לא מקבלים פניות. כי לא יכול להיות שכל מי שהגיש בקשה הגיש גם בקשה ואמר שהוא לא רוצה להגיע למכון בקרה בפועל, לכאורה זה הוגדר כמסלול ברירת מחדל. משהו פה לא קורה, והעובדה היא שהגיעה בקשה אחת בשבוע שעבר לידידנו ממכון AIS. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> זה מוזר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> הדבר השלישי: הייתה פה הגדרה ואפשר לפתוח את הפרוטוקול של אותה הישיבה, ודובר על זה זה שרשת הביטחון תשולם במשך כל השנה הוולונטרית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כל רבעון. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> מה? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כל רבעון. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> סליחה, ארבע פעמים במשך השנה הוולונטרית. שנה המכונים זכאים לפיצוי. שאלו פה מטעם משרד האוצר: "אבל לא תהיה עבודה, ועוד אין להם רשיונות" ובפרוטוקול כתוב שיושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יואב קיש אומר: "לא מעניין אותי, אתם תפצו אותם גם על זה.". בפועל, במבחני התמיכה, מה שקרה זה שאנחנו זכאים לפיצוי רק מאז שקיבלנו רישיון. הווי אומר: מרבעון שניים. זאת אומרת, על רבעון אחד התמוסס ואנחנו לא זכאים על פי החוק כרגע. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מתי החוק חוקק? << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> בסוף מרץ. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז הוא כבר התחיל אחרי רבעון אחד. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> לא, רבעון אחד של השנה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רבעון אחד 2108? << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> רבעון אחד של השנה הוולונטרית שהוגדר ה-1 באפריל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רגע, בוא נדבר ברבעונים קלנדרים. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> קלנדרים – 1 באפריל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> פה מדובר בסוף רבעון אחד 2018. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ועוד שניים 2018, עליו אתם לא מקבלים. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> נכון. << אורח >> בני לחין: << אורח >> לא במכונים. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> וזה נאמר לנו שהיה סיכום, אחרי הדיון בוועדה היה סיכום עם אדון יואב קיש - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, לי לא זכור שום סיכום, אבל תכף נשמע את ה - - - << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> מבחינתנו אנחנו בחסרון כיס על רבעון הזה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב, תודה. אני רוצה להמשיך עם AIS. << אורח >> בני לחין: << אורח >> שלום, שמי בני, אני מנכ"ל של AIS. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הרמתם כוסית לפני שבוע? << אורח >> בני לחין: << אורח >> אנחנו על אדי דלק אבל כן, שמחנו, וזה לא היה קל. באמת אנחנו במאמצי שיווק – חצי שנה אנחנו חורשים, כמו שאבנר הקולגה שלי אומר, אנחנו חורשים. אנחנו פונים לשלושה פלחים: יזמים קבלניים, רשויות רישוי, והקהילה המקצועית של האדריכלים והמהנדסים. אני רוצה לדבר על הפלח השני, שהוא רשויות הרישוי: שמה יש פער ידע ומידע עצום. אנחנו יושבים ביבנה ובאזור חיוג 08, אנחנו כבר מכסים לא מעט רשויות, ויש פער עצום. זה מתחיל ממנהל מחלקת רישוי ועד בודקות תוכניות. הם פשוט לא יודעים. אנחנו מצאנו את עצמנו - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הם יודעים אם הם מחתימים על הטופס הזה של לוותר על מכון הבקרה? << אורח >> בני לחין: << אורח >> אנחנו צריכים להאכיל אותם בכפית, אנחנו מסבירים להם מה לעשות, ויוצא מצב שאנחנו משקיעים יותר מאמצים דווקא ברשויות הרישוי. צריך לבוא להחלטת ועדה ולהסביר להם: זה למכון וזה נשאר לבקרה מרחבית. כי מערכת רישוי זמין לא יודעת כרגע לעשות את הפילוח הזה. זה מאמץ מאוד גדול. לא רוצה להגיד מתסכל, אבל זה מצטרף למאמצי שיווק שאבנר דיבר עליהם – יזמים וקבלנים – ששמה זה לא פחות מאתגר. מצאנו את עצמנו מסתובבים במסדרונות של עיריות ומסבירים להם מה ללחוץ, איפה ללחוץ, איזה טופס שלנו ואיזה טופס לא שלנו. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> כמה זמן זה יעכב את אישורי הבנייה בנוסף ללוח הזמנים הארוך - - - << אורח >> בני לחין: << אורח >> זה לא יעכב. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> איך זה לא יעכב? אתה אומר - - - << אורח >> בני לחין: << אורח >> אני אסביר. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אתה אומר שעד עכשיו בנו פה לא בסדר ועכשיו יבנו בסדר וזה לא יעכב? << אורח >> בני לחין: << אורח >> אני אסביר. אנחנו נכנסים אחרי אישור התוכנית בתנאים. אחד התנאים הוא בדיקה ואישור של מכון הבקרה, והיזם פועל במקביל. הוא פונה למכון, ובמקביל יש לו מספיק תנאים לאסוף ולהגיש לרשות הרישוי. אנחנו לא נעכב את זה. אנחנו מוגבלים בזמן של 30 יום. יש עלינו עיצומים כספיים, יש מנגנון שהמדינה הכינה - - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> 30 יום? << אורח >> בני לחין: << אורח >> 30 יום. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> מה היתרון שלכם על אדריכלים שהכינו את התוכניות? << אורח >> בני לחין: << אורח >> אנחנו בודקים את התכן - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יש עוד מי שבודק, זה ה - - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> מה תנאי הסף להתקבל כבודקים לעומת אלה שהכינו? מה רמת הבדיקה לעומת זאת שהייתה עד היום? הרי כל הזמן ישראל היא אלופת העולם בזה שבונים פה מעט מאוד וזה חלק מהטענות - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה אמור לפשט את זה. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אני לא יודע. << אורח >> אסא זהר: << אורח >> עד היום זה לא נבדק בכלל. << אורח >> בני לחין: << אורח >> את השאלה הזו אני מפנה למחוקק. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> - - - התחלנו לפני 23 שנה. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> לא, מקודם דיברו על בתי ספר. אני בניתי בתי ספר וגנים. לא בונים אותם ביום אחד. לצערנו בונים אותם באיטיות כזו גדולה, כי היא תלויה בקצב המימון ולא בקצב הבנייה בדרך כלל של פרוקטים אמתיים. << אורח >> בני לחין: << אורח >> אז זה רק מחזק שאנחנו לא נעכב. << אורח >> צבי צור: << אורח >> לכן צריך - - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אם זה וולונטרי אז ממילא לא חובה לעשות את זה. << אורח >> בני לחין: << אורח >> כן, אני רק רוצה להגיד שבאמת אנחנו מחכים לאפריל 2019. ואני מזכיר שלשר האוצר יש את הזכות לקצר את התקופה הוולונטרית, ויפה שעה אחת קודם, אם הוא באמת יקצר. תודה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מכון בקרת הבנייה הישראלי מפתח תקווה שעובד חודש? << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> חודש, נכון, אנחנו התחלנו בתאריך מאוד מיוחד: ה-11 בספטמבר, בו אנחנו קיבלנו רישיון. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> תתחילו שם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> במצגת כתבו לכם ה-12 לספטמבר. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> כן אבל - - - << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אל תשווקו את התאריך הזה. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> מספר נקודות: קודם כל, צריך לחדד יותר ברשויות המקומיות את הנושא, ואתה כיושב-ראש דייקת בניסוח של מי מופנה למכון בקרה. זה כל מי שמגיש בקשה להיתר ולא מודיע לרשות המקומית שהוא לא מעוניין ללכת למכון הבקרה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ממה שאתה מכיר זה לא קורה? << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> זה לא קורה. כי עובדה, גם החברים פה, אנחנו היינו אמורים לקבל כמות, והייתי ברשויות, הייתי במספר רשויות, והן אפילו לא לגמרי הבינו וידעו: "אה, ככה" כי קיבלתי פרויקט מיזם - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> משרד הפנים פה? << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בסדר, אבל עובדה שלא יודעים על זה ברשויות. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> אני חושב שחשוב מאוד - - - << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> הוועדות המקומיות - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שהן שלכם? << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> כן. אני רק אומר בסוגריים, לפני שאתה ממשיך, שעשינו תהליך הטמעה ואנחנו מתכוונים להמשיך עם זה. יש לנו רפרנטים שמסתובבים בכל הארץ ויש לנו מצגת על הסיפור הזה ועל זה שמהנדסי ועדה צריכים - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל עובדה שזה לא שם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני רק רוצה להבהיר שמבחינת הוראות החוק, במסגרת המידע להיתר, צריכה להיכלל הודעה. זה קורה? יש כאן איזה - - - << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> הודענו את זה, ההודעה הזו נכללת. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> ההודעה נכללת ברישוי הזמין, חייב. << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> לא, במידע להיתר הם מתכוונים. וגם במערכת רישוי זמין יש חלון שקופץ ואומר שבמידה ואתה לא אומר כלום אתה אוטומטית - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> וכשהם לא אז הם צריכים להגיב. אם הם לא מגיבים הם צריכים להגיע למכון הבקרה. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> ברירת המחדל היא שאם לא - - - << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> לדעתי זה עדיין לא עובד מספיק טוב, ולכן עדיין לא באים ופונים אלינו למכוני הבקרה. אני, למרות שאני הכי צעיר פה בין החברים, אנחנו קיבלנו פניות ועוסקים במספר פרויקטים גדולים. מעל 800 יחידות דיור, אני מקווה שאנחנו מתחילים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> איפה? << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> באור עקיבא בפרויקט "חלומות אור ים". יש שמה פרויקט של "שיכון ובינוי" ופרויקט של "אלקטרה בניין", פרויקטים שאנחנו עכשיו בהתקדמות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> אני חושב שצריך, גם העברתי שאילתה, לתת איזושהי גמישות אולי לאנשים במינהל התכנון לגבי סוג של פרוייקטים. אתן דוגמה: התקנות קובעות שבניינים, הסף התחתון הוא שש יחידות דיור והסף העליון הוא 29 מטר. זה מה שהיום קובעים בתקנות, אלו הפרויקטים שנכנסים במסגרת מכון הבקרה. יש לפעמים פרויקטים שכתוב למשל: יש היום פרויקט שכתוב בתב"ע שמותר 13 יחידות דיור אבל מחולקות לבניינים של 5, 5, ו-3. במסגרת, יכול להיות שזה לא נכנס לתוך המערכת. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב, זה - - - << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> היזם הוא, עכשיו, מה היה קורה אם היה לי בתוך המגרש בניין שהיה מותר לי לבנות 6,6, ו-2? ולכן שני בניינים נכנסים לתוך מערכת הרישוי הזמין. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> הוגו, השאלה שלך היא למה לא מחשבים את היחידות דיור במצטבר. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> כן. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> זה נובע מהגדרת החוק. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> אני מבין, אבל - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה הגדרת החוק? << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> הגדרת החוק אומר שבבניין אחד צריכות להיות לפחות שש יחידות דיור. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> אבל תראו איזה אבסורד יכול להיות, יכול להיות שיהיו שני בניינים שהם כן בתוך זה ובניין אחד שהוא מחוץ. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב, הבנו. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> אז זה נושא אחד. עכשיו, בנושא של לוחות הזמנים, יש עדיין בכל המערכת כמה באגים. אנחנו יכולים לעמוד, ואני משוכנע שאנחנו לא רק שנקצר את לוחות הזמנים אלא שאנחנו יכולים לבוא ולזרום בצורה די מהירה. אבל, פתאום בתוך המערכת יש גורמים, למשל, רשות מקרקעי ישראל ששמה יש להם את הצד שלהם. התקנות קובעות שמצד אחד אם הם לא עונים תוך שבועיים אז אוטומטית הבקשה מאושרת, כך אני מבין. ואם הם כן אומרים שהם כן צריכים לבדוק, אזי יש להם 90 יום לבוא ולהשיב אבל הבנתי שבתקופת הביניים, עד ה-1 בינואר 2019, גם זה לא קיים זאת אומרת שתוכנית שאני אישרתי כמכון בקרה, ובמסגרת האישורים הוא צריך לקבל אישור של רשות מקרקעי ישראל. התוכנית הזו תקועה במשך - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ואם לא היה מכון בקרה? אז זה עדיין היה תקוע אותו דבר. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> היה, אבל מה עשינו? אנחנו באנו וקידמנו ויש - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה אבל אישור, רמ"י אומרת שזה לא קשור לחוק. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה מחוץ למכון הבקרה. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> מחוץ למכון אבל אם אנחנו מדברים על - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ואז אתה צריך לדאוג שהפעולות שלך יהיו בזמן. אתה לא יכול להיות אחראי - - - << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> לכן הקדמתי ואמרתי, אנחנו מבחינתנו - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב, אני רוצה להתקדם, תודה. הגיע נציג מכון אלפא סייד? << אורח >> אסא זהר: << אורח >> אסא זהר, אדריכל, מנכ"ל אלפא סייד. אצלנו במכון התקבלו די הרבה פניות – קרוב ל-20 פניות, אבל יש בעיה, ההגדרות בחוק הן שבקשה צריכה להיות מוגשת לאחר ה-1 באפריל 2018 וצריכה להתקבל החלטת ועדה בכל הנושאים המרחביים. לצערי אף אחת מהפניות לא עמדה בשתי הדרישות האלה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למה? הן היו וותיקות יותר? << אורח >> אסא זהר: << אורח >> כן, היו כאלה שהוגשו, נגיד, במרץ ובינואר, או אפילו ב-2017. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> למה שמנו את ה-1 באפריל? << אורח >> אסא זהר: << אורח >> לדעתי זו הייתה טעות, צריך היה לקבוע - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה מפריע שהיו, מאיפה זה הגיע? << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> אני לא ידעתי מזה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני לא זוכר שבחוק שמנו את זה. << אורח >> אסא זהר: << אורח >> לדעתי היה צריך לקבוע שבקשות שמאושרות אחרי ה-1 באפריל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> החוק נכנס אבל מה הקשר בין תחילת החוק לפרויקטים - - - << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> החוק מדבר על הגשת בקשה להיתר. כל בקשה להיתר שמוגשת החל מה-1 באפריל - - - << אורח >> אסא זהר: << אורח >> אבל למה? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה מחויב, אבל אם הם רוצים למה אתם מונעים מהם? << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> לא, בקשה שלא נכנסה לפני, אחרי ה- 1 - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הוא שואל למה. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> ההיגיון אומר - - - << אורח >> אסא זהר: << אורח >> אתה חוזר על המצב שהוא לא טוב. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> אז אני אסביר. << אורח >> אסא זהר: << אורח >> אין לזה שום סיבה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תסביר לי, לא לו. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> החוק נכנס לתוקף ב-1 באפריל. ולפני זה לא היו מכוני בקרה מאושרים אבל עכשיו הגיע מישהו שהגיש בקשה להיתר חודש, חודשיים, שנה לפני, לא משנה מה. ועכשיו הוא רוצה להיעזר. למה לא לאפשר לו? << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> אוקיי, כי התכנון של מבנה הוא מתחיל בתכנון המרחבי. זאת אומרת, בנושאים שנבדקים על ידי הוועדה. יש רצף תכנוני, הנושאים האלה אינם מנותקים מהתכנון המרחבי. זאת אומרת, הנושאים ההנדסיים שמכון הבקרה בודק לא מנותקים מהתכנון הכולל של המבנה. לכן, יש עיקרון - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל תסביר לי , הרי הוא עובר באותו שלב, ושלב לפני אישור היתר ובדיקת הדרישות של הוועדה המקומית .אז מה זה משנה אם הוא הגיש את הטפסים חודש או חודשיים לפני? אני לא מצליח להבין? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו נעשה את הבדיקה. << דובר >> נועה סוניה עמירב: << דובר >> נועה עמירב, משרד המשפטים. אני אומר שההסתכלות בהתחלה הייתה שזה אמור להיות מסלול מחייב ולכן, על מנת למנוע תחולה רטרואקטיבית אנחנו לא נחיל - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה הגיוני. << דובר >> נועה סוניה עמירב: << דובר >> בסדר, ומתישהו - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל עכשיו אנחנו בוולונטרי. << דובר >> נועה סוניה עמירב: << דובר >> אתה צודק. אבל מתישהו במהלך התהליך הרי שינינו לוולונטרי, וכנראה לא לקחנו בחשבון שאנשים בכלל ירצו - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אם מישהו ירצה, למה לא? << דובר >> נועה סוניה עמירב: << דובר >> בסדר, אז צריך לבדוק - - - << אורח >> אורי דביר: << אורח >> צריך לבדוק את הנושא. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רגע, תן לי לסיים את הנושא הזה. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> לא, השאלה הבאה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כן בבקשה. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> יש לי שאלה, סליחה חברות, החלוקה של הגורמים הבודקים היא מול מחוזות ומול ועדות או שכל אחד פונה למי שהוא רוצה? << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> ארצי. << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> ארצי. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש היגיון שמול ועדה מחוזית יהיה גוף בודק. גם היכרות עם האנשים והאיזורים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה יקרה מעצמו. אבל - - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> רגע, אבל היום כל אחד פונה למי שהוא רוצה? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כן. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> זאת אומרת, יכול להיות מקום שיצטברו תיקים ובמקום אחר לא תהיה עבודה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כן. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> למה לא לחלק איזו חלוקה - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, תראה, יכול להיות שמקום שיהיו בו, יהיה טוב, ייקח עוד עובדים, יגדל - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אבל מי מווסת - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> - - יהיה יותר, אנחנו לא מנסים - - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אני מבין שהוספנו פה פרנסה חשובה לאנשים חשובים, אבל בסוף – רוצים לקדם בנייה. אני שואל למה לא ליצור איזו הידברות בין ועדה מחוזית, נגיד אני בא מהצפון, הייתי ראש מועצה, אני מכיר את העניין. אני שואל, בכל זאת, למה לא לעשות איזו חלוקה? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל איתן, זה יקרה מעצמו. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> איך מעצמו? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מעצמו. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> הרי כל אחד מהם ירצה כמה שיותר תיקים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בסדר, ואז באופן טבעי אתה תראה מישהו שמתקרב לוועדה, למחוז כזה - - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> קיש, אבל תשמע, הוסיפו פה דבר שלא היה 70 שנה. אני מקווה שזו תוספת נכונה. בסופו של דבר צריך גם שזה יהיה יעיל. ויש פה היכרות עם אנשים, ויש היכרות עם ועדה מקומית, עם ועדה מחוזית, יש פה הרבה - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתה רואה, אתה הלכת לנושא אחר. אני שאלתי כאן - - << אורח >> צבי צור: << אורח >> זה לא קשור. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> על הנושא הספציפי של ה - - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> זה כי אני יושב בוועדת כספים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל הטעית אותי. אמרת לי שאתה הולך לדבר על זה - - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> לא לדבר, אני שואל - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז תן לי רגע, הייתי באמצע נושא - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> סליחה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> - - שאני רציתי לפתור אותו ואתה הלכת למקום אחר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתה היושב-ראש. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> לא, אני זרמתי איתך כי אמרת שאתה רוצה לדבר על זה. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> לא הבנתי, סליחה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני מבקש עוד פעם להבין, אתם אומרים שיכול להיות שבגלל החובה והוולונטרי זה יתפספס, ואתם תעשו בדיקה ואם אפשר אז וולונטרית מי שרוצה תשחררו אותו. זה טוב לכולם. אני לא שומע שום נימוק אחר שלא. << אורח >> אסא זהר: << אורח >> לחלוטין, לחלוטין. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה נושא אחד, אני מבקש תשובה בכתב לוועדה בתוך שבוע מה החלטתם בנושא זה. << אורח >> אסא זהר: << אורח >> נושא שני - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רגע, חבר הכנסת ברושי בבקשה. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אני מתנצל, אני מודה שאיני מכיר את כל הפרטים אבל אני מסתכל מהזווית של קידום הבנייה בסופו של דבר. זו גם מטרת גורמי התכנון וארגז הכלים שקצת החליד בזמן האחרון. בסופו של דבר אם תהיה פה עוד בירוקרטיה, ותהיינה עוד ועדות, ועוד פקידים, ועוד כספים, אז יכול להיות שיהיה נזק מסוים. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> חבר הכנסת ברושי, המטרה של מכוני הבקרה זה לא ליצור עוד בירוקרטיה אלא לייעל את התהליך ולקצר אותה. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אתה מאמין שזה מה שיהיה? רגע - - - << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אלו גורמים פרטיים שהמטרה שלהם זה לייעל ולעזור לקבלנים, ובגלל זה הם - - - << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אם זה פרטי זה התייעלות, ואתם עובדי מדינה אז זה לא? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר > אני שאלתי שאלה פשוטה: אחרי שזה קיים אני לא מערער, האם זה לא נכון, כמה גופי בקרה כאלה יש היום? << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> יש ארבעה ועוד שניים בקנה. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> אז תחלקו אותם לפי חלוקה טרטוריאלית גיאוגרפית ותיצרו - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל אז זה ייצור מונופולים. << דובר >> איתן ברושי (המחנה הציוני): << דובר >> רגע, תן לי לסיים, בסוף תעשו מה שאתם מבינים. ממילא דוח מבקר המדינה יתקוף את זה עוד שנה. מה שאני מסתכל זה מה בסוף הגדרת המטרה. אחת הבעיות של המדינה, והייתי גם עובד מדינה – זו לא מילה גסה אצלי, אף פעם אתה לא מבין מה רוצים בסוף, לאן רוצים להגיע, תלמדו שהדבר הכי חשוב זה להגדיר לאן רוצים להגיע. אתה לא יודע לאן אתה רוצה להגיע לא תגיע לעולם. לאן אתם רוצים בדיוק להגיע? כאשר בין המטרות של משרד האוצר ומינהל התכנון שזה בלסקי עכשיו, שיקדמו גם את הבנייה. לכן, אני חושב שהגוף הזה, אם הוא אכן חיוני, אני לא בטוח אבל נגיד שכן, אז צריך לראות שתהיה כאן התאמה בין אזור מסוים, ועדה מקומית ומחוזית, ובין הגוף שעושה עליהם את הבקרה. בסוף התוצאה צריכה להיות גם קידום הבנייה וגם בנייה נכונה, תקראו לזה איל שאתם רוצים לקרוא לזה. אני לא מציע שיהיה על זה דיון. יש פה יושב-ראש, תחליטו אתם. אבל המטרה היא לא לפרנס עוד ועדות ולא לתת משכורות לעוד בודקים, המטרה היא לבנות יותר מהר ויותר נכון ויותר בטוח. אז בתוך הסיפור הזה השאלה מהו המודל הנכון לעבודה. תשקלו את זה, אני לא חלילה מבקש תשובה כרגע. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב, תודה. לדעתי כל המכונים דיברו. רצית עוד נקודה? << אורח >> אסא זהר: << אורח >> כן, עוד נקודה, היא מתקשרת לנקודה הראשונה: צריך את התאריך הקובע שיהיה תאריך אישור המטרה המרחבית בוועדה. זה צריך להיות התאריך הקובע שאליו מתייחסות גם התקופה הוולונטרית וגם תקופת החובה. למה? אני חושש שב-1 באפריל 2019 יהיה לנו אותו מצב של דילי. החוק יחייב רק בקשות שהוגשו מה-1 באפריל 2019, מינהל התכנון לקחו בחשבון 45 יום, אבל זה לא עובד על 45 יום. זה יותר כמו שישה ושבעה ושמונה חודשים. אני חושש שיהיה שמה דילי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה זה קשור? שמה זה ככבר לא וולונטרי ואז זה - - - << אורח >> אסא זהר: << אורח >> כי גם שמה יש את הניסוח: "בקשה שהוגשה" לאחר ה-1 באפריל. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כי זה כבר חובה, שם זה כבר חובה. << אורח >> אסא זהר: << אורח >> כן, אבל יהיה דילי עד שזה יגיע למכונים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בסדר - - - << אורח >> אסא זהר: << אורח >> בקשה שהוגשה, לא שאושרה אלא שהוגשה. לכן, צריך לפתור את זה במכה אחת את שתי התקופות האלה וככל שפותרים את זה גם לחשוב על - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה זה "אושרה"? היא הוגשה. << אורח >> אסא זהר: << אורח >> הוגשה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ועכשיו היא יוצאת לסבב אחרון, נכון? או משהו כזה. << אורח >> אסא זהר: << אורח >> לא, היא הוגשה לוועדה אחרי ה-1 באפריל 2019 ואז מתחיל כל תהליך הבקרה – מרחבית בוועדה, עם כל הדיונים, זה לא לוקח 45 יום זה לוקח הרבה יותר. לכן, כאשר - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רגע, שם אני צריך תאריך חד בשביל לקבוע - - - << אורח >> אסא זהר: << אורח >> אוקיי, אז גם לקבוע את זה, למעשה החוק היום מדבר על זה שלוועדה המקומית אסור לאשר בקשה אחרי ה-1 באפריל 2019. אסור לה לאשר בקשה שלא עברה בקרת תכן אצל מכון. לתת תוקף לניסוח הזה של החוק - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, לא. אני לא מסכים איתך, אני חושב שהקו שבו מישהו מגיש בקשה חדשה ברגע הזה הוא צריך שהוא חייב במכון בקרה. לא להגיד: גם אלה ב- paybillשהיו עכשיו צריכים, עזוב, הלאה, הלל הילמן - - - << אורח >> אסא זהר: << אורח >> אבל - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תודה, שמעתי. << אורח >> אסא זהר: << אורח >> אבל בעניין הזה, יהיה שוב דילי - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שמעתי, לא מסכים איתך, תודה. הלל הלמן מעיריית תל אביב, בבקשה. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> קודם כל, רציתי רק לדווח בנוגע לדיון שהיה – פה מה קורה בוועדות המקומיות – שבתל אביב, מאז החלת החוק, הנושא הזה קיים בתיקי מידע והוא קיים באופן מקוון. כל מי שפותח בקשה חייב – הוא לא יכול לפתוח בקשה אם הוא לא מסמן או שהוא מבקש לא ללכת - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל אז מה זה עושה? זה הופך להיות מעין צ'ק בוקס שאנשים מסמנים רק כדי להיפטר מזה בכלל. במקום ש - - - << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> לא בהכרח להיפטר, אנחנו לפחות מאוד תומכים בהליכה עם בקשות למכוני הבקרה. כולנו חושבים שזה - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל אם אני נגיד פותח ואני מקבל צ'ק בוקס, אם אני לא מסמן מה קורה אז? אם אני לא, אתה לא יכול להתקדם בבקשה אלא אם כן אתה מסמן X. ואז אני אסמן X ואני אתקדם בבקשה, אז איבדתי את האפשרות ללכת למכון בקרה. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> לא, אתה מסמן - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני לא יודע איך זה מנוסח שם. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> זה מנוסח באופן כזה שאני מצהיר שאני רוצה ללכת למכון בקרה, או שאני מצהיר שאני לא מעונין ללכת למכון בקרה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אוקיי, ואז מה קורה כשאתה לוחץ על: "אני מעוניין"? << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> אם אתה מעוניין, אז קודם כל במהלך הטיפול בתיק המידע נבדק אם אתה זכאי בכלל, אם אתה יכול ללכת למכון בקרה קרי: אם אתה מעל שש יחידות דיור ומתחת ל-29 מטרים. זה נבדק גם בעת פתיחת הבקשה. מתוך, כרגע אני נותן לך נתונים מהחודש שעבר ומלפני חודש וחצי, מתוך 60 בקשות שהיו זכאיות ללכת למכון בקרה, 13 הולכות למכון בקרה והשאר לא. יש עדיין באמת חששות, ואני רוצה רגע להתייחס לנקודה הזו. יש שתי נקודות שאני חושב שמנקודת מבט של פותחי בקשות שהן מדאיגות ומפחידות את פותחי הבקשות: אחת זה הנושא של מה קורה אחרי מכון בקרה. מכון בקרה יושבים שם הרבה אנשים מוכשרים, וחכמים, ובעלי דעה, ומן הסתם בעת בדיקת התכן יהיו הערות. מצד שני, לוועדה המקומית, אחרי מכון בקרה, המצב הוא כזה: יש 15 ימים לקלוט את הבקשה שחשרה ממכון הבקרה, חזרה מבדיקת התכן, ושמה אנחנו נצטרך לעשות דבר כזה: לקחת את הדוח של מכון הבקרה ולקבוע האם היו שינויים או לא היו שינויים. אני מעריך שבהרבה מהבקשות יהיו שינויים כיוון שכמו שאמרתי יש שמה 13 תחנות ואני מעריך שיהיו שמה שינויים. עכשיו, המצב הזה, נצטרך להחליט האם השינויים תואמים את החלטת הוועדה או לא תואמים את החלטת הוועדה. ואני מזכיר שאם הם אינם תואמים את החלטת הוועדה - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל את זה מכון הבקרה אמור לעשות. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> לא , אנחנו - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הוא לא אמור לאשר שינויים שלא מתאימים להחלטת הוועדה. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> הוא לא יודע לעשות את זה. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> אבל יכול להיות שכיבוי אש יבקשו משהו בהערות שלהם שיחייב שינוי בבקשה, ואז צריך לבחון האם הבקשה תואמת את מה שאישרה הוועדה, ואם היא לא תואמת מן הסתם זה יהיה חייב לחזור לוועדה. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> בהקשר הזה אם כבר פתחת את הנושא של כיבוי אש - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה עשינו בזה? << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> כיבוי אש כרגע משתפים פעולה רק לנושא של, הם הסכימו לעבוד בתוך המסגרת של שש יחידות דיור עד מבנה גבוה. מבנה רב קומות ומבנים מעורבים מבחינתם הם לא יישבו במכוני הבקרה. זו עוד בעיה שקיימת. אני חושב שמכירים אותה פה חבריי משמאל – סטפן וכולי - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> איפה הם לא יישבו? מה הם לא יעשו? << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> הם כרגע - - - << אורח >> אורי דביר: << אורח >> רבי-הקומות. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> עד 29 מטר יושבים וב-30 מטר הם לא יושבים. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> עכשיו, מה שאני מנסה להגיד הוא שאנחנו בוועדות נצטרך, אחרי שנקבל את הדוח של עורך הבקשה ושל מכון הבקרה, בתוך סד זמנים מאוד מאוד מצומצם – לבחון האם הבקשה הזו תואמת את החלטת הוועדה. וגם נצטרך, במידה והיא לא תואמת, אנחנו מאוד נרצה כמובן בשלב הזה לאשר את הבקשות. להחזיר שנתיים אחורה זה לא שפוי. במצב הזה, אם נניח שיש הפרש של כמה מטר, ונרצה מאוד לאשר את הבקשה הזו, אתה צריך גם בשלב הזה, אם נוסף שטח אתה צריך לחשב לו אגרות, ולחשב לו השבחה אם יש שם. בתוך עשרת הימים האלו, זה 15 יום אבל זה כולל גם חתימות. סד זמנים מאוד לחוץ באופן עקרוני לפי החוק הוא לא תואם את החלטת הוועדה אז הבקשה נשללת. חוזרת לנקודת ההתחלה. << אורח >> צבי צור: << אורח >> אלו מקרים מאוד נדירים - - - << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> אנחנו לא יודעים. << אורח >> צבי צור: << אורח >> מאוד נדיר. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> אני מקווה - - - << אורח >> צבי צור: << אורח >> כמעט ולא קיים. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> אני רוצה להסביר משהו אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הלל תודה. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> זה נושא אחד שהוא מפחיד - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רק שנייה, חכה, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> כן, אני רוצה להסביר: מה שבודק מכון הבקרה זה תחומי התכן. מה שנקרא הנושאים ההנדסיים. זה לא מה שבודקת הוועדה המקומית, אבל יש חפיפה. תחומי התכן משפיעים, אם הם ישתנו אז הם משפיעים מעט על הנושאים שבודקת הוועדה. אבל לא בהכרח, אלו נושאים שאינם משנים את התכנון לא חורגים, לא משנים פתאום את ה - - - של המבנה או חורגים מהוראות התוכנית. אז זה מקרים חריגים שבאמת - - - << אורח >> צחי כץ: << אורח >> אתה לא יכול להבטיח את זה. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> אתה לא תוכל להבטיח את זה. אם עכשיו כיבוי אש דורש הרחבה של חדר המדרגות או איזשהו שינוי בגג כתוצאה מיציאה בטוחה או עוד דברים כאלה אנחנו נהיה בבעיה. זו נקודה שמאוד חשוב לפתור. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> אתה מקבל רשימה ממכון הבקרה על השינויים האלה. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> אם במהלך מכון הבקרה פיקוד העורף או כיבוי האש יאלצו לשנות את התוכניות, כתוצאה מאיזושהי דרישה במבנים מורכבים, הדבר הזה יכול לשלול בקשה בסוף שלה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה לא קשור למכון הבקרה, זה היה קורה גם אם היית שולח את הבקשה לכיבוי אש והוא היה מבקש לשנות את זה. - - - תנאים. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה היה קורה בלי מכון בקרה? << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> היום, זה גם מתייחס להצעה שדובר פה עליה לקחת בקשות שאחרי, זו נקודה בעייתי בעיני ואני אסביר למה: היום הוועדות המקומיות עושות את כל הבדיקות הסופיות בסוף התהליך. זאת אומרת, אם אחרי - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ואם עכשיו כיבוי אש מחזיר לך רג'קט? << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> אז אני קולט את זה כשינוי לא מהותי בבקשה, עושה את חישוב האגרות, יש לי לנושא הזה - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> עושה את אותו דבר. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> אני לא מוגבל בזמן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה ההבדל? << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> כי עכשיו יש חוק, החוק עכשיו קובע שאם יש שינוי מרחבי, והוא לא נותן לי גמישות בנושא הזה, האם חמישה מטר האם 10 מטר - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> החוק מדבר על המכונים, הוא לא מדבר עליך, לא השתנה כלום. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> לא, הוא מדבר עלי. הוא אומר לי שאני צריך להשוות את השינויים שנעשו במכון הבקרה להחלטת הוועדה. ואם נעשו שם שינויים אני צריך, קודם כל אני חייב לחשב להם אגרות והשבחה. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> בסדר, זה גם עכשיו אתה עושה. << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> דבר שני, אני צריך להחליט האם השינויים האלה תואמים את ההחלטה או לא. היום הדבר הזה נתון לשיקולי, ואני פועל מתוך הגמישות הראויה. ברוב המקרים יש לנו מספיק זמן – אנחנו לא מוגבלים בזמן. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה משהו שאפשר להציג תקנות? להגדיר את זה? << אורח >> הלל הלמן: << אורח >> אני חושב שצריך ליצור שם גמישות, לאפשר לוועדות המקומיות קצת יותר - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> תבדקו את זה, זו נקודה מעניינת. מבחינתי, אתה מה שנקרא אמור להיות אותו דבר. מה כוונתי? אם השינוי הוא מהותי שהייתי עוצר את התכנון ואומר לו: סליחה, שלילי, כמו שאתה מתאר – זה במקרה הקיצון. אז במקום הזה צריכה להיות אחידות, אז זה: סליחה שלילי, לך בחזרה למקרה הקיצון כי זו בעיה אמיתית. אבל אם זה משהו שאתה אומר שהוא לא מהותי ואני רק עושה תיקון - - - , אז אתה צריך להיות מסוגל לעשות את זה גם לתוכניות מכון הבקרה. אם אתה אומר שהיום החוק מונע ממך לעשות את מה שאמרתי – שינוי לא מהותי לתוכניות הבקרה – זה משהו שצריך לבדוק ולתקן כי זו באמת לא הכוונה של החקיקה הזו. תודה אחרון הדוברים לפני שאנחנו מסכמים, אבנר אקרמן, יושב-ראש ארגון מהנדסי ערים. << אורח >> אבנר אקרמן: << אורח >> שלום לכם. ראשית, צריך לזכור, מכוני הבקרה נועדו לייצר תכנון יותר איכותי. קודם כל איכותי ובטוח. אין לנו את התהליך הזה, אין לנו את הבקרה הזו עד היום בשום שלב של הרישוי, וזו החשובות הגדולה של המכונים האלו. היו פה כמה וויכוחים לגבי קיצור לוחות זמנים או הארכת לוחות זמנים. אני חושב שלוחות הזמנים יתקצרו באופן משמעותי כשהמכונים יעבדו, משום שהחלופה למכוני הבקרה היא שהיזמים והקבלנים הולכים בעצמם לכל 13 התחנות האלו ומנסים לתאם ביניהם. לתאם בין שניים זה קשה, לתאם בין 13 זו משימה כמעט בלתי-אפשרית. לכן, הנושא של המכונים הוא חשוב. הטענה שלי היא שהם הוקמו מאוחר מידי ומעט מידי ואני מצטרף לכל האמירות שהיו כאן בנושא של הבדיקה הוולונטרית. צריך לשאוף להכניס כמה שיותר תיקים למכונים האלו, כדי שיהיה שמה ניסיון מצטבר. העלו פה נושאים מאוד-מאוד נכונים של מה קורה בסוף התהליך, אם צריך להגדיל חדר מדרגות בחמישה מטר. אין לנו את היכולת היום להבין כמה הערות תהיינה שנצטרך להתמודד איתן כך או אחרת. השיטה היא לתת להם הרבה עבודה, ולתת להם זמן להטמיע. לנו בוועדות המקומיות לקח בין שנתיים לשלוש, תלוי בסוג הוועדה, להטמיע את התיקון ה-101. הם נכנסו עכשיו ומיד מצפים מהם ליישר קו ולהיות, מה שנקרא, ברמה הגבוהה ביותר. גם הם צריכים, לא רק בשביל עצמם אלא גם בשבילנו, בשביל התהליך, להיות מסוגלים להעביר לנו הרבה מאוד פידבקים. ההגבלה של משש יחידות דיור ועד 29 מטר בחלק מהפעמים זה לחלוטין לא רלוונטי. אצלי בנתניה בונים רק בנייה של 20 קומות ומעלה, חלק גדול מהבקשות שלי, רוצים או לא רוצים, לא תגענה למכוני הבקרה. עכשיו, כשיכנסו המבנים הגבוהים אנחנו ניפגש עם בעיות אחרות לגמרי שלא פגשנו אותן עד היום. ואז מה יקרה? עוד פעם להיכנס לנושאים שכאלו, גילינו בקשה שמשנה את החזות של הבניין או את התנאים המרחביים וצריך להחזיר לוועדה. הכוונה לדעתי צריכה להיות שמכוני הבקרה נכנסים היום לסוג של תקופת הטמעה, וצריך "להפיל עליהם" כמה שיותר – לא מגבלה של סוגי בינוי, ולא מגבלה של פרויקטים, וכמה שיותר. וצריך להבין שתהיה לנו שנה וחצי בעייתית שנצטרך להתמודד, אבל עד שלא נקבל את הפידבקים האלה לא נוכל לעשות לדעתי, לא נוכל לקבל שום החלטה נבונה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב, תודה. את רוצה להתייחס למשהו או שנמשיך? << אורח >> רות חנוך-שורץ: << אורח >> אני רוצה רק לומר שבאמת מאמצי השיווק וההסברה, אני מקבלת את ההערות, אנחנו נמשיך גם לוועדות המקומיות וגם מול התאחדות בוני הארץ. << אורח >> אירית המאירי: << אורח >> אולי גם דרך המבא"ת כמו שהיה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> טוב, תודה. הצעה לפיתרון למה שאמרה תל אביב. << אורח >> צחי כץ: << אורח >> בתוך החוק יש בקשות שאתה יכול לאשר אותן בסמכות מהנדס עיר. זה סעיף בחוק. קח את כל מה שהיה בסעיף הזה ותגיד שאם בדיקת התכן משנה את מה שחל בתוך הסעיף הזה, זה לא חוזר לוועדה, ואפשר להשאיר את זה חלק, ולא עיכבת את זה. זה בחזות הבניין זה בחלקי הבניין כל עוד זה לא - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, לא זה אני צריך הנחיות ש - - - << אורח >> צחי כץ: << אורח >> בסדר אבל זה פשוט מאוד לעשות את זה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> יש לראות אם זה דורש שינוי חקיקה - - << אורח >> צחי כץ: << אורח >> לא יודע. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> - - אבל - - << אורח >> צחי כץ: << אורח >> זו רשימה שלימה. זו גמישות מדהימה שזה יכול לתת. << אורח >> אבנר אקרמן: << אורח >> גמישות קריטית. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז גם את זה אני מבקש שתתייחסו לזה. אני רוצה לסכם את הדיון ולומר ככה: ראשית, העברנו את החוק הזה פה לפני קצת יותר מחצי שנה, עם הרבה מאוד חששות, עם מתווה וולונטרי שכרך בחובו גם איזשהו פיצוי, רשת ביטחון, כי אחרת אי-אפשר היה ללכת לוולונטרי ואני מאוד חששתי ממצב שלא יהיו ב - - -שום דבר. עכשיו, בנקודת הזמן הנוכחית זה המצב, בסדר? אפשר להגיד: זה חגים זה מוקדם, הכול בסדר. עובדתית, הגענו לנקודת המצב שאנחנו כארבעה חודשים ששלושה שקיבלו את הרישיון, אחד עוד הצטרף ב-12 בספטמבר, ואנחנו בסיטואציה שיש לנו רק פרויקט אחד ב - - זה רע מאוד. עכשיו, אני מאוד מקווה שאם נהיה פה עוד חודשיים, עם הדברים שדיברנו עליהם, אז אולי יהיו 20–30 פרויקטים כמו שאמרתם, ואז אולי התמונה תהיה קצת יותר טובה. אבל עדיין, זה לא בקצבים שאנחנו נדרשים – אם אנחנו מדברים על לוחות זמנים של עוד כחצי שנה שכל מי שהיום הוא וולונטרי יהיה בחובה. אז הם לא יצברו את הניסיון ואנחנו נהיה במקום מאוד קשה. הדרך לטפל בזה, עכשיו אני מדבר רגע באופן כללי לפני ההערות הספציפיות שעלו, שני דברים מאוד מהותיים: גם הקבלנים והיזמים וגם הוועדות המקומיות. אלו שני הגורמים המרכזיים שצריכים שאתם, נציגי מינהל התיכנון, תגעו בהם, לא הם. הם מנסים, אבל זה תמיד לא נראה טוב שהם באים עם האינטרס והם יכולים, כמו שמישהו אמר פה, גם לעשות נזק. ולכן, התפקיד והאחריות שלכם זה לוודא שהעיריות מכירות, והוועדות המקומיות מכירות, ושיש גם אינטרס שלהם – מחלק אני שומע – יש רצון טוב, זה לא שזה באנט,י אבל בסוף זה נושא חדש שאף אחד לא ממש מכיר, ואם לא תדחפו זה לא יהיה. אז זה כולל לתקצב את זה יותר, וכולל אם יש כנס של קבלנים, אז לא רק לעשות הרצאה אלא לשים דוכן, ולדאוג שיהיו פלאיירים, ושיחולקו פלאיירים ולהגיד להם: חבר'ה, עוד חצי שנה אתם כולכם חייבים. את הדברים האלה אתם במנהל התכנון צריכים לעשות. בשני הערוצים האלה אתם צריכים לשבת על התוכנית, לראות למה זה לא מספיק טוב, ולעבוד על זה. זו משימה שלכם. ביקשנו תשובות לשני דברים: אחד זה על התאריך, שאמרנו שמכיוון שזה וולונטרי אין סיבה להתעקש עליו, אני לא חושב שהייתה כוונה כזו, אז אם יש פרויקטים שהגישו את הטפסים ואת הבקשה לפני התאריך ועדין רוצים אז כמובן להכניס. הנושא השני שדיברנו עליו הוא המגבלה, ללא שינוי מהותי שעכשיו יכול לעכב את ההליך בעיריות, יש פה איזושהי הצעה – תבחנו אותה לעומק. לגבי שני הדברים האלה תנו לנו מכתב תשובה תוך שבוע. אני חושב שזה מספיק זמן. אני רוצה לסיים בנושא האחרון שהוא הנושא שאתם תמיד אוהבים – נושא הכסף. אורי, אתה יכול להסביר לי מה קרה עם הרבעון הזה, למה הם לא קיבלו? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> כן, רגע, קודם כל בואו נזכיר מה אמרנו: אנחנו אמרנו שרשת הביטחון משולמת א. כל רבעון, בגלל הדרישה שלך שאמרת בסוף מהפער התזרימי, אז לא לשלם בסוף השנה אלא כול רבעון. ובגלל שאמרנו שהמכונים הרי לא קמים באותו יום, יהיו גם מכונים שיקומו עוד חצי שנה, רשת הביטחון תהיה לפי התקופה שהמכון קם. כלומר, מכון בקרה שפועל שלושה חודשים הרי לא יקבל רשת ביטחון לשנה. שני דברים: לעניין התשלום, בדקנו הבוקר שוב, הוא בעניינים סופיים בחשבות ותוך שבוע - - - << אורח >> צבי צור: << אורח >> לאיזה רבעון? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הוא עבר כבר את הוועדה נכון? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> כן, כן. << אורח >> צבי צור: << אורח >> לאיזה רבעון? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> עבר, עבר. אני מדבר על - - - << אורח >> צבי צור: << אורח >> לאיזה רבעון? << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> הוא עונה לך. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> השני והשלישי ביחד. זה אומר שתוך שבועיים אתם אמורים לקבל את רשת הביטחון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אתה מדבר קלנדרי שני ושלישי? רבעון שני 2018 ורבעון שלישי 2018? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> כן. כאילו, בין ארבע לחודש, בין אפריל ליולי ובין יולי לאוקטובר. << אורח >> צבי צור: << אורח >> רגע אבל מה עם - - - << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> זה לא נכון אפריל יולי לא משולם. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> רגע, שנייה, אני אסביר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בבקשה. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> נתחיל מהתחלה, אמרנו שרשת הביטחון צריכה להיות משולמת בסוף כל רבעון, נכון? עוד מעט, בעוד שבועיים אתם תקבלו תשלום עבור שני הרבעונים. גם על הרבעון בין חודש אפריל - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כן, אבל אתה קצת מטעה אותם באמירה הזו, תדייק רגע. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> שנייה רגע, אני מבין. עכשיו הייתה פה ביקורת שאמרו: חבר'ה אנחנו בסוף קמנו רק ביוני מה קורה עם הפער של אפריל ומאי? הם כאילו לא בתוך רשת ביטחון. היה לנו שיח גם פנימי אצלנו, וגם דיברנו עם מכוני הבקרה והוועדה. בעתם היה עיכוב, המכונים, הרשת ניתנה לפי זה שהמכונים קמים ב-1 באפריל. הם לא קמו ב-1 באפריל, הם קמו ביוני. בגלל העיכוב הזה אמרנו שהמכונים האלה שקמו ברבעון הראשון יקבלו עוד מענק, לא מענק, עוד תוספת לרשת הביטחון של 50,000 שקלים במין פיצוי על העיכוב הזה שהם באמת לא עבדו. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> זה אמרנו בוועדה או שאתם החלטתם? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אחרי זה. כי כאילו בוועדה אמרנו רשת ביטחון, יישמנו את רשת הביטחון, המכונים הרי לא פעלו בתקופה הזו. << אורח >> צבי צור: << אורח >> כן, אבל רישיון היה להם. לא היה להם רישיון בפועל כל החומר היה אצלכם להנפקת רישיון, ואתם הנפקתם אותו בתאריך כזה שלא תצטרכו לשלם את הרבעון הראשון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כמה אמור להיות רבעון? סליחה, לא להתפרץ בבקשה. כמה אמור היה להיות רבעון לתשלום מלא למכון? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> 300,000 לכל רבעון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ועכשיו במקום זה אתם אומרים שאתם נותנים להם 50,000. << אורח >> אירית המאירי: << אורח >> 350,000 << אורח >> אורי דביר: << אורח >> לא, אנחנו אומרים: הם הרי לא פעלו ברבעון הראשון אז אנחנו ניתן קודם כל את רשת הביטחון היחסית, הם התחילו לפעול באמצע יוני אז זה בעצם שמינית, פלוס 50,000 שמגלם איזשהו פיצוי על העיכוב. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לי כתוב פה שזה סוף יוני. 26 ביוני, 27 ביוני. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> כן, אז זה - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אין פה כלום, הם לצורך העניין אומרים שמה עיכב אותם שלושה חודשים? רק הטופסיאדה אצלכם? << אורח >> צבי צור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רק. ואם אותם עובדים היו - - - << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> זה חלק, זו בדיקה לצורך בקשת רישיון. << אורח >> צבי צור: << אורח >> הכול היה מוכן ורק - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז מה, וכמה זמן, וב-1 באפריל הטפסים כבר היו אצל משרד האוצר? << אורח >> בני לחין: << אורח >> זה היה התנאי. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז אתם החזקתם להם את הרישיון שלושה חודשים. << אורח >> צבי צור: << אורח >> נכון. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> לא החזקנו, בדקנו את הבקשות. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> רק שנייה. אתם בדקתם את הבקשות שלושה חודשים. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> יש תהליך מוסדר ב - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> בסדר, הם שלושה חודשים, למה זה לא מרגע הגשת הבקשה? במידה ואושרה? << אורח >> אורי דביר: << אורח >> לא, כי כל - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ואם לא אושרה – לא אושרה. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> ברור. אבל כל הרעיון של רשת הביטחון זה שהוא מתחיל לפעול, הרי בשלושה חודשים האלה זה לא שהוא משלם - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כן, אבל הוא כן משלם. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> - - - הבקשה. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> על מנת להעביר את המסמכים למינהל התכנון, לאוצר, היינו צריכים להיות מוסמכים על ידי הרשות להסמכת מעבדות. על מנת להיות מוסמכים על ידי הרשות להסמכת מעבדות, היינו צריכים לבנות את כל המכון. כולל להעסיק את כל הבקרים שעובדים במכון - - - << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> השאלה אבל כשאין עבודה אם הבקרים האלה מקבלים שכר? זה מה שאני שואל. << אורח >> הוגו שפנגנטל: << אורח >> חלקי. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> מכון בקרה שיקום ב-1 בנובמבר לא זכאי לרשת ביטחון על שנה שלימה. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> לא, אבל אני אמרתי על התאריך שהם שמו אצלכם את הטופס. אם הוא קם ב-1 בנובמבר והוא שם את הטופס. אני אשאל אותך: הוא שם ב-1 באפריל את הטפסים ואישרתם לו רק ב - - - << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אבל אם הוא שם ב-1 באפריל, והטפסים לא היו טובים, והחזירו לו, וביקשו השלמות, אז בגלל זה אנחנו קבענו את המועד כמועד קובע. בגלל באמת שהיה עיכוב שנבע גם מבעיות שלנו וגם מבעיות אצל המכונים בעיכוב הזה וברשות להסמכת מעבדות, נתנו עוד תוספת לרבעון הראשון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 50,000 שקלים במקום 300,000. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> כן, כן, 50,000 במקום 300,000. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> כן, בדיוק. << אורח >> אבנר עציון: << אורח >> אבל שוב, אני רוצה להסביר. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> כי זה לא שהם פעלו במשך שלושה חודשים. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, הגשת הבקשה והטפסים לא מבטיחה קבלת רישיון, זה בסדר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ברור. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> זה הליך שלוקח זמן. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אבל מה שסוכם בוועדה זה - - - רישיון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אני מבקש ככה: בסוף כולם צריכים לספוג ולהתחלק בעניין הזה. אתם במכוני הבקרה לא הייתם בהוצאות מלאות זה גם ברור, נכון שהוא רק ב - - -, גם העובדים יודעים שהם לא מקבלים – זה ברור לי. אבל 50,000 מול 300,000 נשמע לי נמוך עדיין בכל זאת. אני מבקש להתחשב בתאריך הגשת הטפסים ובמידה ולא היו רג'קטים, זאת אומרת, מכון שעמד וקיבל, ועדיין עיכבתם אותו כשלושה חודשים בתהליך בחינה, שאני לא עומד להיכנס למה יעיל או למה לא יעיל, שיקבל פיצוי של 100,000 שקלים ולא 50,000 שקלים. תעשו חשיבה ותראו, במקרים שבהם, עוד פעם - - - << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> אני אבדוק את העניין. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> וגם מול העלויות כי אם בסוף, אני לא יודע כמה עלויות, הכוונה שלנו הייתה בשנה הוולונטרית, אני מזכיר לכם, הבנו שאם נמשיך לגלגל את זה לא יהיו מכוני בקרה. והבנו שלחייב אי-אפשר. הפתרון היה לשים סכום מסוים לא זוכר כמה הוא היה 5 מיליון שקלים לא זוכר מה היה. << אורח >> סטפן אבו חדרה: << אורח >> 7.6 מיליון. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> מה שזה היה, אתה זוכר יותר טוב, כי אמרנו: אחרת העסק הזה לא יקרה. עכשיו, אני לא מחפש שהם ירוויחו בלי שהם עובדים, זו לא הכוונה שלי, מצד שני, גם לא נראה לי הגיוני להתעלל בהם שלושה חודשים ושהם יוציאו מהכיס עוד 50,000 באירוע הזה. אז אם תעשו בדיקה ותגלו שהגישו את הטפסים בזמן, ולקח שלושה חודשים, ובמהלך שלושה חודשים האלה להבנתכם העלויות שלהם עלו על 100,000 שקלים - - - << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אה, והם קיבלו גם מענק הקמה של 150,000 שקל. << אורח >> צבי צור: << אורח >> זה לא שייך בכלל. << אורח >> אורי דביר: << אורח >> בלי קשר. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אבל אני אמור שהעלויות שלהם, אנחנו מדברים על שלושה חודשים, יכול להיות שלעיתים זה לוקח ארבעה חודשים, או חודשיים או חמישה. בואו ותבחנו, אם במהלך השלושה חודשים למכון שעובד בצורה כזו, אני לא יודע, יכול להיות שכל מה שיש להם לשלם זה שכירות ושכר למנהל וזה בסך בכול 15,000 שקלים בחודש ואז אין בעיה אבל יכול להיות שיש להם עוד - - - << אורח >> אורי דביר: << אורח >> אין להם. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אז תעשו בדיקה, אני לא רוצה להיות במצב שהבעלים מזרימים עוד כסף מהכיס לתקופה הזו. זה נראה לי לא הוגן. ומצד שני אני לא מחפש שהם ירוויחו. תעשו בדיקה, אתם יכולים להביא להם אפילו הוצאות להראות להם אקטיבית למה בשלושת החודשים של אפריל מאי יוני עלה לכם יותר מ-50,000 שקלים ועל איזה סכומים מדובר. אני מניח שזה לא 300,000 שקלים. זה יכול להיות אולי לקראת ה-100,000 שקלים. אם אתם תראו להם את זה אני מניח שיהיה רצון טוב ליישר את העניין הזה. טוב, אז אני מסיים את הדיון, אני אומר קודם כל שהנושא המרכזי זה ההצלחה של מכוני הבקרה והחקיקה וכל הכוונה שהנושא הטכני ייבדק בצורה מקצועית ומהירה ללא עיכובים בבנייה. אנחנו ממש-ממש ביריית הפתיחה, אני רוצה לברך את ארבעת המכונים הפעילים ועוד שניים שאמורים לקבל רישיון. שיהיה בהצלחה. אני חושב שאנחנו חייבים לחזק את השיווק אצל הקבלנים ואצל הוועדות. זה יהיה המפתח לכך שזה יעבוד. מעבר לזה שיהיה בהצלחה לכולם. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00. << סיום >> D4) SEEBBBY,