פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



7
ועדת הפנים והגנת הסביבה
07/11/2018

הכנסת העשרים

הכנסת



24
ועדת הפנים והגנת הסביבה
07/11/2018


מושב חמישי



פרוטוקול מס' 733
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"ט בחשון התשע"ט (07 בנובמבר 2018), שעה 9:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 33) (חלקה תלת-ממדית), התשע"ח-2018 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יואב קיש – היו"ר
יעקב אשר
בצלאל סמוטריץ


חברי הכנסת:
מיכאל מלכיאלי


מוזמנים: 
	ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים 
	–
	נועה סרברו

	מנהל אגף רישום והסדר, משרד המשפטים 
	–
	שלמה הייזלר

	עוזר ראשי משרד המשפטים, משרד המשפטים 
	–
	ארז קמיניץ

	רשמת ומפקחת רישום מקרקעין, משרד המשפטים 
	–
	שולי אבני שוהם

	משפטנית-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים 
	–
	נועה סוניה עמירב

	עו"ד במחלקת חקיקה, משרד המשפטים 
	–
	כרמית יוליס

	עו"ד, לשכה משפטית-מינהל התכנון, משרד האוצר 
	–
	בנימין ארביב

	מנהלת אגף תכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 
	–
	אורנה להמן

	סמנכ"ל חטיבת קדסטר במרכז למיפוי ישראל, משרד הבינוי והשיכון 
	–
	שמעון ברזני

	אחראית פרויקט קדסטר תלת ממדי במפ"י, משרד הבינוי והשיכון 
	–
	רחל אדי

	מרכזת מתחמים מועדפים לדיור, אגף בכיר תכנון, משרד הבינוי והשיכון 
	–
	מירב גורדו

	מנהל תחום ארצי תכנון ובניה, משרד הבריאות 
	–
	נועם בצלאל הירש

	מנהלת תחום רישוי בניה, איכות הסביבה 
	–
	אילה גלדמן לסטר

	יועץ מנכ"לית, מינהל התכנון 
	–
	ארז בן אליעזר

	עו"ד לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל 
	–
	אסף  אהרונוביץ

	מנהלת אגף בכיר בעלות ורישום, רשות מקרקעי ישראל 
	–
	אטי בן עטר

	רכז מחקר ומידע, הכנסת 
	–
	מאיר אזנקוט

	יועמ"ש, מרכז שלטון מקומי 
	–
	מרים סלומון

	יועץ משפטי לתכנון ובניה, פורום ה-15 
	–
	שלום זינגר

	עוזר ליועץ המשפטי לעיריית ירושלים, עיריות 
	–
	אוהד דהאן

	משפטן, רשות הגנים הלאומיים 
	–
	משה בוך

	שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות
	–
	יהושע שלמה זוהר





ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
רוני טיסר

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
הילה מליחי


<< נושא >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 33) (חלקה תלת-ממדית), התשע"ח-2018 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

בוקר טוב. בוקר טוב לכל הנוכחים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 33) (חלקה תלת-ממדית), הכנה לקריאה שנייה ושלישית. שלום לתומר, היועץ המשפטי, ללאה המנהלת. שלום למוזמנים. קמיניץ, אני מודה שגם אם אני מתווכח אתך לפעמים, עדיין, אני לא חושב שאתה לא מייצג נאמנה את משרד המשפטים, לפחות לפי דעתי. יישר כוח לפי שעה. אני רוצה להתקדם. תומר, אתה תגיד כמה מילים.
 
תומר רוזנר:

קודם שיציגו.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

הם עוד לא הציגו אפילו. אז תציגו. ארז, תציגו ואחרי כן נקריא ונתקדם. שלום לשלטון המקומי.

<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אני אגיד מילים כלליות. אני אתחיל מהסוף, אני חושב שלהצעה הזאת יש תמיכה מקיר לקיר – גם של השלטון המקומי, אני מכיר את עמדתם, גם של התאחדות הקבלנים, שלצערי לא נמצאת פה, אבל אנחנו דיברנו. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זו אולי הסיבה שהם תומכים, כי הם לא נמצאים פה. 

<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא, לא, דיברנו אתם. אם הם היו מתנגדים, הם היו מוותרים על יום הגיבוש שיש להם. כמובן, יש תמיכה של הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים ושל הגורמים הפוליטיים במשרד המשפטים, כך שיש תמיכה מקיר לקיר על הרצון לתקן את חוק המקרקעין באופן שיתאים למאה ה-21. זה לצרכים המוגברים שלנו כמדינה, גם בשלטון המקומי, אבל גם של מדינת ישראל – לקדם, לחזק, לשפר, לייעל שימושים מעורבים. אדוני עוסק בזה בעניין אחר, קומה ציבורית. בכל מה שקשור לחוק המקרקעין, הדרך שלנו להגיע לייעול של שימושים מעורבים היא שחוק המקרקעין, דיני המקרקעין יצאו קצת מהמסגרות המסורתיות שלהם ויפנו לעולם החדש. המסגרת המסורתית של דיני המקרקעין בישראל היא שזכות המקרקעין חלה מרום שמיים ועד עומק כדור הארץ, בכפוף לדיני טייס וכיוצא בזה. הדבר הזה מייצר קשיים בעריכת עסקאות במקרקעין, מקום שבו אנחנו רוצים לבטא תכנון בשכבות – שיש בשכבה אחת מתחת לקרקע מנהרה או חניון ציבורי.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

איך עשו את זה בחיפה, במנהרה?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

בחיפה נתקלנו בבעיה. יש פסק דין שבמובן הקנייני שלו אין יכולת בית דין ליישם אותו. במובן הקנייני, אני לא נכנס לתכנון בכלל, בוודאי התכנון היה ארוך ומייגע וקשה, וכלל מרחקי הפרדה, או לא כלל בטעות מרחקי הפרדה, אין לי מושג, זה עניין תכנוני. בכל מה שקשור לקניין, הדרך לייצר חלוקה בשכבות היא באמצעות שימוש בזכות שהיא זכות מיוחדת, זכות השכירות או החכירה, שהיא שכירות לטווח ארוך, שזו זכות שהיא מיוחדת כי יחסית ליתר הזכויות במקרקעין אפשר לבטא אותה בחלק מחלקה. אפשר לבטא אותה בחלק מהזכות הקניינית השלמה. אני יכול להשכיר חדר בדירה בבית שלי וזה עדיין ייחשב כהעברה קניינית. אני לא יכול להעביר בעלות בחלק מהדירה שלי. את זה חוק המקרקעין לא מאפשר.  

תומר רוזנר:

רק חלק מסוים. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

ולכן המנגנון שנוצר במנהרות הכרמל הוא להחכיר למפעילים של מנהרות הכרמל את - - -

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

- - -

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

בסדר, אבל נוצרה בעיה. המנגנון הראשוני היה לייצר חכירה לתקופה ארוכה מאוד מאוד באמצעות הפקעה – לא משנה כרגע האופן, אבל הזכות היא זכות של חכירה לתקופה מאוד מאוד ארוכה, ל-99, יש גם חכירות ל-999. בית המשפט העליון ראה את זה ואמר מה אתם עושים פה? אתם מפקיעים בעלות. אתם לא מפקיעים חכירה לדורות, אתם לא נותנים שכירות. שכירות זו תקופה שנגמרת בשלב מסוים ויודעים שהיא מסתיימת. חכירה ל-999 שנה זה סוג של פיקציה. אני לא מוכן לפיקציה הזאת. הפקעתם בעלות בתת הקרקע, תכתבו שהפקעתם בעלות ולא חכירה לדורות. יש לנו בעיה בבואנו לרשום את ההפקעה הזאת במרשם. נוצרה בעיה כי אנחנו לא יודעים להפקיע בעלות בחלק מחלקה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

וזו הדרך לפתור את זה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

ולכן כל מה שאנחנו רוצים לעשות עכשיו זה לייצר חלוקה בשכבות של זכויות במקרקעין באופן שיאפשר רישום של המנהרה הזאת על שם הגורם המפקיע – אם זו חברת מנהרות הכרמל או מדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זה יהיה רישום מקביל בטאבו לא על כל חלקה, רק על מקומות שיעשו את זה, כדי לא להיכנס לעודף עבודה מיותר, שצריך להיות כתוב and. איפה שלא יהיה כתוב, זה בין, ואיפה שיהיה, אפשר יהיה להוסיף את זה.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

נכון. מי שצריך, ותכנונית זה אושר, לייצר מגרש שהוא מגרש בשכבות, אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

ואז מה, אתה יכול להפקיע לו?

תומר רוזנר:

כן.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא, תלוי במה שאתה עושה. יכול להיות גם אדם פרטי. ניקח דוגמה של מגדל מגורים. יש שני מגדלי מגורים, כמו שאתה מכיר, בבורסה למשל. שני מגדלי מגורים שיש בניהם גשר שמחבר בין שני מגדלי המגורים האלה. בתוך הגשר הזה או שגרים, או שיש שטחים לשני מגדלי המגורים – בריכה, או שטח לטובת צרכי רווחה. יש שטח שהוא לחלוטין מיועד לשימוש פרטי של שני מגדלי המגורים, ומתחת להם נמצא בניין מגורים יותר נמוך. ממש מתחת לגשר נמצא מגדל מגורים.


 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אם זה נשבר, הם נופלים לו על הראש. 
<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

בניין המגורים שנמצא מתחת לגשר, לכאורה, לפי הדין היום, הזכויות שלו עד רום שמיים כוללות גם את הגשר. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

האמת היא שיש פה משהו אפקטיבי – אם בעתיד הוא יוכל לבנות עוד קומות, הם חוסמים לו את המעבר. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

הכול בסדר. תמורת כסף אפשר להגיד קח סכום כזה וכזה, תמכור לנו את החלקה שלמעלה, של הגשר. אנחנו צריכים את הגשר הזה. קח את הכסף על ויתור על החלקה הזאת של הגשר בין הבניינים, ואנחנו נשלם לך על זה ונקנה ממך.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

ארז, אני רוצה להתקדם. תודה רבה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

בשורה התחתונה, אנחנו פועלים לטובת יעילות של המשק כי אנחנו רוצים לייצר דרך יעילה, ממשק קנייני יעיל שאפשר יהיה ללכת ללשכת רישום מקרקעין, או לשלומי, לטאבו, ולרשום בצורה יעילה ומהירה יחסית רישום בשכבות. זה ייעל שימושים ציבוריים, זה ייעל גם שימושים פרטיים. אנחנו חושבים שהגיעה העת לתקן את חוק המקרקעין. משפטנים בעולם הכללי, ובישראל בפרט, הם גורמים מאוד קונסרבטיביים ושמרניים, וחוק המקרקעין, על אחת כמה וכמה, דרך החתחתים שעברנו כדי לשכנע את כולם שזה תיקון נכון לא הייתה קלה, אבל הגענו לשלב שבו כל הגורמים הסובבים אותנו הבינו שחייבים להתקדם למאה ה-21. לשכת רישום המקרקעין נערכת לקראת השינוי המהותי הזה. ייקח לה קצת זמן.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

צריך לשלם עוד לעובדים שם כדי שיהיו מוכנים - - - 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אנחנו מאוד מקווים ששלומי יצליח לנהל את השיח הזה בנעימות, כהרגלו. אבל בסופו של דבר יש פה היערכות חדשה של הלשכה, תקנות שצריך להעביר. זה שיח חדש. זה שיח קנייני חדש, הוא דרמה מבחינת דיני מקרקעין, והוא דרמה מבורכת.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני חשבתי להקריא ואז לדבר על הדברים שאנחנו עדיין לא סגורים עליהם. אני מציע אחרת – תומר, תציג אתה איך אתה רואה את זה ואיפה הדברים שכרגע - - -

תומר רוזנר:

לצורך התחלה, כדי להקל במצב רוח, קוריוז על משילות. בשנת 1999 החליטה הממשלה שיש צורך דחוף לקדם רישום תלת ממדי כי זה חיוני למדינה, והנה, אנחנו נמצאים 19 שנה אחרי, והצורך הדחוף מגיע לידי מימוש. זה כמובן לא נוגע לאנשים שיושבים פה, ואת זה אני יכול להגיד לך מידיעה, שהאנשים שיושבים פה עשו כל מה שהם יכולים כדי לקדם את זה בצורה הטובה ביותר והמהירה ביותר, אבל לפני כן, כנראה שלא. 

הנושא של רישום תלת ממדי הוא דבר שכל העולם הולך לקראתו. הצפיפות והצורך בעירוב שימושים מחייב גם את הגמישות הזו ברמה הקניינית שתאפשר עסקאות בעיקר בתחומים הציבוריים. יש לנו כמה הערות לגוף ההצעה, שמופיעות גם במסמך שלפניכם. אני מציע, אם אדוני מוכן, שנתחיל להקריא.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

בוא נדבר על מה שעדיין צריך ליבון ואחרי זה, אם צריך, נקריא את הכול, אחרי שנסתנכרן להצעה כזו או אחרת. 

תומר רוזנר:

הנושא הראשון הוא לאיזה שימושים אפשר יהיה להשתמש במנגנון הזה של רישום תלת ממדי. הממשלה מציעה לעשות את זה פתוח לחלוטין לכל שימוש, למעט מגבלות מסוימות. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זאת אומרת, גם עסקאות כמו שארז תיאר קודם - -

תומר רוזנר:

למשל, כן.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

- -  בין צדדים פרטיים לחלוטין ללא קשר לממשלה.

תומר רוזנר:

נכון. אנחנו סבורים שבשלב הנוכחי, מכיוון שמדובר בעניין חדשני גם ברמה העולמית – זאת אומרת, עדיין, המנגנונים האלה גם בעולם, איפה שקיים מנגנון דומה - - - 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

איפה קיים באמת?

תומר רוזנר:

נכון לדוח שפורסם בשנת 2004 - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

2004.

תומר רוזנר:

יכול להיות שקרו מאז דברים. אין לי ידיעה.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

מדינות סקנדינביה כבר נמצאות בעולם החדש.

תומר רוזנר:

בכל מקרה, מכיוון שמדובר במנגנון מאוד חדשני, כדי לאפשר לימוד של התהליכים והדברים, אנחנו סבורים שבשלב הזה צריך להגביל את האפשרויות האלה לשימושים ציבוריים.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מה אתה חושש שיכול לקרות? תן לי דוגמה למשהו שיכול.

תומר רוזנר:

אנחנו חושבים שיכולות להיות מניפולציות לא טובות, שאחר כך יהיה קשה מאוד להחזיר אותן בחזרה. יזמים שיצרו חלקות נפרדות בקרקעותיהם באופן שעלול לקפח את בעלי הזכויות בבנייני מגורים.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני יכול לחשוב על משהו אחר. אני יכול לחשוב על מידע מוקדם של יזם מסוים, שיודע שצריך לעבור משהו איפשהו, ואז הוא בא לאותו בעלים בלי שההוא יודע ואומר לו: תן לי לקנות את זה ממך. קח עכשיו 50,000 שקל. 


<< אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

לא, זה בלתי אפשרי. ההצעה אומרת שאפשר יהיה ליצור את אותו מגרש באופן תלת ממדי רק אם תכנית קבעה ייעוד שמתאים לרישום תלת ממדי. אין לנו עניין להגביר תחרות באלמנטים שאין בהם כלום, זה אוויר. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז את אומרת שכל עוד אין תכנית לא יכול להיות סחר. 

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

לא סתם תכנית, אלא תכנית שמתאימה לייעוד הזה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זאת אומרת, אין באוויר, זה לא עניין של סחר. 

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

אין באוויר. אין אדמה ואין אוויר.

תומר רוזנר:

מתכוונים להגיש תכנית, אין בעיה. 

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

לא, ואז כולם יודעים וכולם - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא יודעים. לא יודעים. זה לא שעכשיו מישהו יודע שאם מישהו מתכוון להגיש תכנית - - -

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

גם יש התנגדויות לתכנית. 

תומר רוזנר:

דווקא המקרה שלך פחות מטריד אותי, כי אני חושב - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז תן לי מקרה.

תומר רוזנר:

נתתי לך דוגמה שעלולים להפוך בניין שיש בו חלקות תלת ממדיות כאלה ואחרות שעלולות להפריע לניהול השוטף של הבניין. 

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

כמה מה?

תומר רוזנר:

חלק מהדברים האלה זכו למענה בשיח המוקדם שקיימנו עם משרד המשפטים בנושא הזה. אבל עדיין, אנחנו סבורים שכדי שהדברים ילמדו, אנחנו מציעים שבשלב הזה זה יוגבל לשימושים ציבוריים. 

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

אפשר להעיר?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

כן, כל אחד יירשם לזכות דיבור ויקבל. 
    
תומר רוזנר:

עם אפשרות, כמובן, להרחבה מאוחרת יותר ללא צורך בחקיקה ראשית נוספת, אלא באמצעות צו של השר המשפטים, שירחיב את השימושים או את הייעודים שאפשר לעשות.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

משפטים או אוצר?

תומר רוזנר:

או משפטים או אוצר. מה שתחליטו. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

משפטים קבענו. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אוצר זה תכנון, לא?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא, אבל זה לא בגלל תכנון. 

תומר רוזנר:

מכיוון שזה לא נכון – ואני מקבל את העמדה של ארז בעניין הזה – לעשות הגבלות כאלה בחוק המקרקעין. ההגבלות, אנחנו חושבים שצריכות להיות דווקא בחוק התכנון, שבשלב התכנוני תהיינה המגבלות הללו בשלב הזה, ובשלב המאוחר יותר, אם הם ירצו להרחיב אותן, אז אפשר יהיה להרחיב אותן, בין אם זה יהיה שר האוצר, שר המשפטים או שניהם, מה שתחליטו. זו נקודה אחת. נקודה שנייה היא פחות - - -


 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

אפשר להעיר על זה, או רק בסוף?
<< יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

רק אחרי שהוא יסיים. מה שמך?

 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

אטי בן עטר. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מאיפה?

 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

רשות מקרקעי ישראל.  

תומר רוזנר:

נקודה שנייה שאנחנו חושבים שכדאי לתת עליה את הדעת, שהיא בשלב התכנוני, לקבוע במפורש בחוק שהמוסד התכנוני יזדקק לחוות דעת מומחה בנושא טווחי ההרחקה. טווחי ההרחקה הם הדברים שקובעים את גבולות החלקה מבחינת בטיחות, מבחינת יציבות המבנה, מבחינת הפרעות לחלקות סמוכות.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אין פה התייחסות למרחקי הפרעה?

תומר רוזנר:

התשובה של הממשלה היא שצריך לסמוך על מוסד התכנון, שהוא לא יעשה את זה בלי שהוא ייוועץ במומחה, אבל אנחנו חושבים שעדיין - - -

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

הוא כבר עושה את זה היום.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

בחוק התכנון אתה רוצה לעשות את זה?
  
תומר רוזנר:

כן, כן, גם זה בחוק התכנון צריך להיות לדעתנו. דבר שלישי שהתעורר אתמול – ואני באמת מתנצל שהוא התעורר רק אתמול, כי אנחנו לא - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני אפילו לא ידעתי עליו. אני עד עכשיו לא יודע עליו. מה הדבר הזה?

תומר רוזנר:

כן, אפילו לא הספקתי לעדכן את יושב-ראש הוועדה. מסתבר שההצעה מחביאה בתוכה איזשהו רצון להחיל את ההסדר הזה רטרואקטיבית במובן הזה שהוא יחול גם על הפקעות - - -


 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

מחביאה בזדון.

תומר רוזנר:

לא, לא. חלילה. חלילה. נעלם מעיני. נעלם מעיני. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

מחביאה – אז כבר תגיד את ההמשך של הפועל: מחביאה בזדון את מה שאתה הולך להגיד.

תומר רוזנר:

אותי אתה בטח לא מוסמך לייצג. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז אתה אומר שלא ראינו שיש פה עניין של רטרואקטיביות.

תומר רוזנר:

נעלם מעינינו שיש פה עניין של רטרואקטיביות. רוצים להחיל את זה על הפקעות עבר שנעשו לפי פקודת - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אתה לא חושש מהתקדים שאתה עושה פה? כי בפעם הבאה אני ארצה לעשות רטרואקטיבי, אני אגיד לך עשית פה רטרואקטיבי. 

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >> 

זה לא רטרואקטיבי. זה לא רטרואקטיבי.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אז יש לנו ויכוח על המונח.

תומר רוזנר:

אנחנו סבורים שזה צריך לחול רק מפה והלאה. אלה שלושת הדברים. אני מתנצל שוב על הדבר הזה, שזה התגלה לנו רק אתמול.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אלה שלושת הדברים שאנחנו נצטרך להכריע בהם. אני אומר לכם שבכוונתי להכריע בהם כי אני רוצה לקדם את החקיקה הזו. לא בטוח שכולם יסכימו איתי – ההיפך אני אגיד, בטוח שלא כולם יסכימו איתי, אבל אני חושב שאנחנו כן נכריע כי אני רוצה להכין את החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית. אני חושב שבסך הכול הוא חשוב והוא כבר התעכב הרבה זמן. יש לו חיבור לא ישיר לנושא קומה ציבורית, אבל כרגע זו כוונתי. 

תומר רוזנר:

יש נקודה אחת נוספת, סליחה, שהיא פחות בחקיקה, אבל אני חושב שחובה שהוועדה תיתן את דעתה עליה, והיא נושא ההיערכות הטכנולוגית לעניין הזה. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

אנחנו נערכים.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

על זה הם אומרים שנה. בסדר. 

תומר רוזנר:

צריך לדבר על זה.  

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

רוני, גם שלום. אני אתחיל דווקא ממה שאמרת בסוף. לדעתי מבחינת ההיערכות כתבו פה שנה מתחילת החוק. יש פה מישהו מהטאבו שיכול להגיד?

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

כן, אנחנו, וגם נמצאים פה המרכז למיפוי ישראל. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז אני לא רוצה להתחיל דיון. אם אתם אומרים שזה מספיק, מבחינת האיכות אין בעיה, אז פתרנו את זה. זה בסדר. נשאר לנו לדבר על – אמרנו אם אנחנו עוסקים רק בציבורי או גם בפרטי מבחינת השימושים. 

תומר רוזנר:

אולי בציבורי יש כמה דברים נוספים שהם רצו. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

הנושא הנוסף היה טווחי הרחקה. טווחי הרחקה – בואו נתחיל עם הקל. קודם כל, אני מבין שכולם מסכימים שכשבאים לעשות תכנון, חייבים להתחשב בטווחי הרחקה. Goes without saying, נכון?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

ברור.   

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז עכשיו אנחנו עוסקים רק בשאלה אם הדבר הזה ראוי שיישב בחקיקה, כן או לא. אם הבנתי נכון, זו השאלה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

למה בחקיקה הזו דווקא עכשיו? אם רוצים לחוקק משהו על טווחי הרחקה, זה לא משהו שבהכרח קשור לרישום התלת ממדי.


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

גם ברוחב, זה אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא, זה בחוק התכנון הוא רוצה להכניס. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אבל חבל לקשור את זה לזה.     

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

כי כל תכנון הוא כזה. לא קשור לתת הקרקע. אין שום קשר בין תת הקרקע לבין זה. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

כן, כל תכנון הוא במרחקי - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

רמ"י, את רוצה לדבר על מרחקי – או רק על הנושא הראשון? אני עכשיו מדבר על טווחי הרחקה. זה הנושא כרגע. מי שרוצה לדבר על טווחי ההרחקה שירים את ידו. טווחי הרחקה, בואו נתחיל עם הסבב. 

 << אורח >> משה בוך: << אורח >> 

שמי משה בוך, רשות הטבע והגנים. אני בעל ניסיון בדבר. הנושא של טווחי הרחקה הוא נושא עקרוני. גם אם יש כאן מתנגדים לדבר, וזה מפריע לתהליך של רישום בלבד, טווחי ההרחקה – המשמעות של הדברים הן בשלב ההכנה, הן בשלב התכנון, הן בשלב הביצוע, גם בגבהים של 280 ו-300 מטר בתים מעל ופיצוצים שעושים בעומק הקרקע. הדברים משפיעים על המבנים. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אתה לא נוגע בשאלה. ברור לכולם – התחלתי מזה שטווחי ההרחקה חייבים להילקח בחשבון. יש פה שאלה אם זה צריך להיות בחקיקה של חוק התכנון, לא פה, או - - -

תומר רוזנר:

החוק הזה כולל תיקון מאוד מקיף לחוק התכנון. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זה לא חוק מקרקעין בלבד? 

תומר רוזנר:

לא, אתה תראה באמצע. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

באמצע, אז פספסתי. עוד לא הקראנו. אני שואל ברמה העקרונית. 
    
 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

כן, צריך להבטיח שזה יהיה משותף, זאת אומרת, שלא יתקדם בכלל. שלום זינגר, מרכז השלטון המקומי. מרחקי ההפרדה הם חלק ממרכיבי התכנון בכל תכנון כבר כיום. אין שום סיבה בעולם להכניס את זה בדיוק בתת הקרקע. אם תכניס את זה בתת הקרקע, אז אנחנו נגיד אחר כך אז מעל הקרקע לא צריך כי - - - בתת הקרקע. להכניס היום מרחקי הפרדה לעומת כל הדברים האחרים, דווקא את זה בחוק, כלומר, גם לגבי הקרקע, זה הזוי כי יש לך אלף דברים להשתמש בהם, ואתה לא כותב – אין שום אמירה בחוק התכנון מה אנחנו מוכנים - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אוקיי, שלום. תודה. כן, בבקשה.

 << אורח >> שמעון ברזני: << אורח >> 

שמי שמעון ברזני, סמנכ"ל קדסטר מהמרכז למיפוי ישראל. אם נתייחס בהקבלה, זה משול לקו בניין. קו בניין הוא הגבלה כלשהי שמתייחסת כמה מותר לבנות את המגרש מקצה דרך. אותו דבר טווח ההרחקה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה לא אותו דבר. לכל בניין יש - - -  

 << אורח >> שמעון ברזני: << אורח >> 

זו הגבלה הנדסית שהיא הגבלה תכנונית. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז אתה חושב שזה צריך להישאר כמו שזה. 

 << אורח >> שמעון ברזני: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מי עוד רוצה? בבקשה, רמ"י.
        
 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

גם אני חושבת שהנושא של טווחי הרחקה לא צריך להיכנס לחוק הזה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

למה?

 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

כי אני חושבת שהחוק הזה בא לתת כללים – בכלל, לעגן את הנושא של תלת ממדי, ואחר כך להיכנס לפרטים אם כן טווחי הרחקה, מהם טווחי ההרחקה, את זה צריך בחוק אחר, שיפרט את כל הכללים. או בתקנות.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

צריך את זה בחוק? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אין שום צורך.

 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

הרי אנחנו מתכוונים להתקין תקנות, אז בתקנות אפשר להכניס את זה. למה להכניס את זה פה בחוק הזה? גם ככה צריך להכניס עוד הרבה דברים אחרים.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

שאלה – אם נכתוב בחוק שעניין טווחי ההרחקה ייכנסו בתקנות לחוק הזה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה מה שצריך. 
  
 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

אפשר, אבל זה יעשה איזשהו - - - מה יקרה ברוחב שעורך דין זינגר אמר - - - 

 << אורח >> ארז בן אליעזר: << אורח >> 

ארז בן אליעזר, אדריכל, נציג מינהל התכנון. באופן כללי, לקבוע את זה בהליך הרישום זה כאילו נגמר הכול, כבר יש תכנית, יש היתר. זה הליך כל כך מאוחר שהוא לא כל כך - - -

תומר רוזנר:

אנחנו מדברים על תיקון לחוק התכנון, אדוני.

 << אורח >> ארז בן אליעזר: << אורח >> 

כן, אני מבין. 

תומר רוזנר:

מה לא רלוונטי? לא הבנתי. 

 << אורח >> ארז בן אליעזר: << אורח >> 

שכרגע איך שזה מנוסח, זה אומר שזה תנאי לרישום. אנחנו אומרים - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

למה זה תנאי לרישום? איך אתה מבין?

 << אורח >> ארז בן אליעזר: << אורח >> 

ככה כתוב בהצעה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

צריכים להקריא?

רוני טיסר: 

זו הערת הייעוץ המשפטי לוועדה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

תקריאי בבקשה את הקטע הרלוונטי. 

רוני טיסר: 

לא, אין נוסח עדיין. אנחנו חושבים שהתנאי - - - בשלב התכנון - - -

 << אורח >> ארז בן אליעזר: << אורח >> 

אין ספק שבשלב התכנון, גם אם נפתח את התב"ע של מנהרות הכרמל – התייחסו להיבטים הסביבתיים, התייחסו להיבטים האקוסטיים, התייחסו להיבטי רעש, התייחסו להיבטי רעידות אדמה. כי בשלב התכנון קובעים החלטה כל כך דרמטית, להעביר דרך מהירה מתחת – נכון ששם זה מאוד עמוק וכנראה שיהיו מצבים שזה יהיה שזה יהיה פחות עמוק. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אבל אתה לא עונה לי על הנושא המשפטי. אני חושב שהדיון הזה הוא יותר משפטי. שם לפרוטוקול. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> 

בני ארביב, מינהל התכנון. בהמשך למה שעורך הדין זינגר אמר, אנחנו מבקשים לא להכניס בחוק חובה לחוות דעת נוספת. מוסד התכנון הוא מוסד אינהרנטי - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

ואם זה בתקנות?

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> 

אין שום הבדל בין חקיקה לתקנות מבחינתנו. זה נבחן על ידי מוסד תכנון לפי שיקול דעתו בהתאם לנסיבות, כמו כל נושא תכנוני אחר. אין מקום להכניס את זה בחקיקה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אני רק אשלים, מבחינתנו, בסופו של דבר – כפי שנאמר פה כבר, אני רוצה להדגיש – אנחנו עוסקים בחוק קנייני רישומי. גם התיקון העקיף לחוק התכנון והבנייה הוא רק בהקשר שיאפשר אחר כך את הרישום בלשכת רישום מקרקעין. אין התייחסות להיבטים תכנוניים קונקרטיים. הבקשה של ההתייחסות שלכם, של הייעוץ המשפטי של הוועדה, להיבט תכנוני קונקרטי היא ים בתוך היבטים תכנוניים קונקרטיים רבים אחרים שלכאורה אפשר להתייחס אליהם. אני לא רואה סיבה מדוע לדלות מתוך מכלול הדברים שעוסק בהם מוסד תכנון אגב דיון בתשתיות שעוברות מתחת לבניין, או אגב דיון בחניון תת קרקעי – מכלול עצום של דברים שמשרד התכנון עוסק בהם, קובע מרחקי הפרדה, או מן הסתם, לעתים חוטא ולא קובע מרחקי הפרדה ואז מגישים ערר על התכנית וחוזרים הלוך וחזור. בסופו של דבר יש שיח תכנוני עמוק, תרתי משמע, כאשר מעבירים תשתית מתחת לבניין. התייחסות למרחקי הפרדה חוטאת להתנהלות במוסד התכנון כי היא אומרת רק במה שקשור במרחקי הפרדה המחוקק הראשי או מחוקק המשנה חושב שזה כל כך חשוב שהוא מייצר תקינה, ומזה יתחילו פרשנויות משפטיות, כפי שאולי יתייחס גם עורך דין זינגר, מה קורה כשלא מתייחסים לאיזשהו היבט תכנוני אחר, מה קורה מעל הקרקע, לרוחב. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

א', זו שאלה משפטית, אבל אני יכול להגיד לך לפחות איך אני רואה את זה ומה החשש שלי –  שאנחנו נכנסים לתחום חדש, אפילו חדשני ברמה גלובלית, אולי חוץ מהסקנדינביות שאמרתם קודם. 

 << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> 

בתכנון זה לא חדש, כבר היום מתכננים תשתיות מתחת לבניינים.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

בתכנון זה לא חדש. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז הרישום הוא חדש. כשאני עושה רישום – מי כמוכם יודע מה חשיבות הרישום, אני לא צריך להגיד לכם. לכן אני מאוד חושש לא לעשות טעויות. ברמה הזו, לא משום מקום אחר.  

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אבל הרישום לא יגרום לך שהטעות לא תיעשה. בסופו של דבר - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

הרישום – נכון. אבל פעם רשמתי, ועד היום לא רשמתי.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא, רשמת. רשמת בחכירה, רשמת בדרך אחרת, בהערות.     

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אבל אז זו לא בעלות בטאבו. זה שונה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אז מה? אבל עדיין הנכס עבר. אני יכול להעביר נכס בכמה דרכים. 


 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אתה אומר, פיזית, אם יש טעות, יעשו אותה גם היום. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

ודאי. 
    
 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

אנחנו אומרים שאין פה חידוש בהקשר של התכנון. התכנון הזה הוא כמו התכנון שמתכננים היום. החידוש של החוק הוא רק איך רושמים את זה. אז כמו שהיום התכנון - - -

תומר רוזנר:

אני אשיב שתי תשובות. אחת, הסיבה שאנחנו שמנו את הדגש על הנושא של חכירה כי הוועדה המקצועית שהגישה את ההמלצות בנושא הזה לממשלה בשנת 2005 – ולא ראיתי שנעשתה עבודת עדכון מאז – המליצה שהדבר הזה יעוגן בצורה מפורשת כי היא ראתה את החשיבות, כפי שנאמר פה על ידי אחד המשתתפים.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

בחקיקה?

תומר רוזנר:

כן. הסיבה השנייה, והיא המהותית יותר, היא הסיבה שאתה אמרת, שמדובר בנושא חדש. בתכניות מסוימות שנעשו עד היום בשלב התכנוני נמנעו – בשוגג כנראה – מלקבוע טווחי הרחקה, דבר שעורר בעיות לא פשוטות. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

היו טעויות בטווחי הרחקה בפרויקטים שאתם מכירים?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

האמת היא שאני לא מכיר. אני מניח שמינהל התכנון – אתם יודעים, יש הרבה טעויות בתכנון. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני שואל, אני רוצה לדעת אם אנחנו עוסקים במקרים נדירים. לא היו הרבה פרויקטים.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לי לא מוכר. 

 << אורח >> ארז בן אליעזר: << אורח >> 

יש המון פרויקטים לדוגמה שעושים גינה ציבורית ומתחת חניון פרטי. כנראה שבדקו שם וקבעו תנאים להיתר שהתייחסו לקונסטרוקציה, שהתייחסו לנזילת מים מלמעלה. זו לא דרמה גדולה שאתה עושה חניון וגינה מעל. יש תנאים מאוד מסוימים שקבועים בהיתרי בנייה. 

<< אורח >> משה בוך: << אורח >> 

בפרויקטים הקטנים זה קורה ככה, אבל במגה פרויקטים - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

איפה אתה מכיר בעיה? תן דוגמה. 

 << אורח >> משה בוך: << אורח >> 

מנהרות הכרמל. מעל בתים נסדקו.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

ננצל את הרישום כדי לעצור את התכנית?

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

לא. לא. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מה זה קשור למרחקי הפרדה אבל? מה זה קשור למרחקי הפרדה? 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

שלום, רצית עוד מילה?

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

אין שום חדש בתכנון תת קרקעי, הוא נעשה כל הזמן. בכל תכנית יש גם תכנון תת קרקעי. כל מה שעוסקים פה עכשיו זה רק לעבור לשיטת רישום נוחה יותר.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

ברור לי. אני רוצה לעבור לנושא השני, נושא של שימושים. אין ספק ששימושים ציבוריים זה במהות הליבה של העניין הזה. אני רוצה להבין אם אנחנו ניקח את הגישה השמרנית ונשאיר את זה רק על ציבורי ולא על פרטי, אם יש אנשים שחושבים שזה לא נכון. כן, בבקשה. נעשה סבב גם כן. מי רוצה, שירים את היד – נראה. שלום, תתחיל. 

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

אני מסכים לגמרי עם תומר שמדובר על משהו חדשני. אני לא רואה תקלות. זאת אומרת, יכול להיות שכל העסק ייכשל, יגיד שלומי: אנחנו לא יודעים איך זה עובד. אני לא חושב שהסיפור של ציבורי או פרטי הוא מהותי. אני רוצה לומר לכם, ההכבדה כיום שאי אפשר לתכנן גם בעלויות גם במישור הפרטי מאוד מכבידה - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

איפה בפרטי? תן לי דוגמה.

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

אני אקח דוגמה. אני רוצה לתכנן חניון שיהיה פרטי מתחת לקרקע, ואני לא רוצה להפעיל אותו לבד. ועכשיו אני אייצג מה שקורה בתחום העיריות. העירייה אומרת לי צריך לעשות מקומות חנייה, מקומות החנייה האלה צריכים להיות פרטיים. אני לא יודע לעשות את העסק פרטי כבעל הקרקע ורוצה לבנות למעלה. אני רוצה לקחת את החניון למטה, למכור אותו למישהו שיפעיל כדי לספק את פתרונות החנייה - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

חניונים פרטיים אתה אומר. 

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

ודאי. המון פעמים לעירייה לא אכפת שהחניון יהיה פרטי ובלבד שיספק מקומות חנייה. במגדלים אלו דברים של יום-יום.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה נחשב חניון ציבורי. 

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

למה? אבל הבעלות היא פרטית.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

חניון ציבורי - - - 
  
<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

יש חניון פרטי. פרטי. העירייה לא לוחצת על חניון ציבורי כי לא צריך חניון ציבורי במקום, כי ליד יש חניון ציבורי אחר. עכשיו אומר היזם אני לא יודע להפעיל חניון פרטי. אני לא רוצה את החניון הפרטי. קיבלתי את שתי הקומות שלי לדיירים. כל שלוש הקומות למטה – אני לא יודע - - - 

תומר רוזנר:

זה ציבורי.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא, זה לא ציבורי.

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

פרטי. פרטי. תומר, פרטי. אני רוצה את הדוגמה המוחשית. 

תומר רוזנר:

הבעלות בשטחי החנייה הציבוריים לא מעלה ולא מורידה. חניון ציבורי יכול להיות בבעלות פרטית.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא. לא נכון.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

פתוח לציבור? רק לדיירים?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא, זה לא פתוח לכל.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

למי החניון מיועד?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 
      
לדיירים בבניין הסמוך, מה זה משנה?

תומר רוזנר:

אז זה ציבורי. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

זה לא ציבורי. מי אמר שזה שימוש ציבורי? אתה יודע מה? עוד משהו. עכשיו נתחיל להתווכח אם זה ציבורי או לא ציבורי. אם מישהו לא ירצה לעשות רישום תלת ממדי הוא יגיד מה פתאום? הנה, תומר אמר שזה ציבורי, ואני אגיד שזה לא ציבורי. אז כן אפשר או אי אפשר?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אבל יש שאלה כזאת. דווקא נושא החניונים – אם אתה במגרש שלך בונה חניון לתושבי המגדל, אין בעיה. זה שטח שלך. אם אתה בניין קטן, אין לך חניון תת קרקעי, אבל אתה יושב על קרקע גדולה. בא אליך יזם ואומר לך אני רוצה שתמכור לי את הזכויות, אני רוצה לעשות שם חניון שאני אפעיל אותו. אז הוא יהיה ברישום פרטי של בעל - - -

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

לא רישום פרטי. אני רוצה לקחת דוגמה מהחיים שאני אמרתי. אני לא יכול לומר יש איזו חברה גדולה שעושה פרויקט גדול – קניון. חייבו אותם לתת קרקע שתישאר בבעלותם, עם 600 מקומות חנייה לטובת האזור, אבל זה נשאר בבעלותם והם גובים על זה כסף. אותה חברה שעושה את זה לא יודעת להפעיל חניון. הדבר הטבעי ביותר שיש לה, למכור את הקרקע - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא, היא יכולה להישאר בעלים ולהביא מפעיל. זה לא רציני. 

<< אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אבל היא לא רוצה, היא רוצה למכור.

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

לא, אדוני. אני אסביר למה זה מטיל עליה אחריות. גם אם היא עושה חוזה בינה לבין המפעיל, היות והיא הכיס העמוק, הפחד שלה הוא שבכל תביעה יתבעו אותה. ככה היא נפטרת, היא לא בעלים, היא אומרת אני לוקחת – אני כיס עמוק. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא שכנעת אותי.

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

אדוני, הבעיה ביום-יום היא בעיה אמתית. זו אחת הבעיות שיש. 
  
 << אורח >> שמעון ברזני: << אורח >> 

אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. קדסטר תלת ממדי קיים בעולם.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

איפה?

 << אורח >> שמעון ברזני: << אורח >> 

שמעון ברזני סמנכ"ל קדסטר. בהולנד, בסינגפור, בשנג'ן בסין. הייתי בכנס לפני כחודש. יש פה תמונה שצילמתי מהאי דלפט בהולנד של מבנה מעל מבנה. אפשר להעביר את זה. הקדסטר התלת ממדי מתייחס גם למגזר הפרטי וגם לציבורי בלי כל הפרדה. אנחנו מדברים על עולם שהולך להשתנות, ואולי חוות שרתים יהיו חלק בלתי נפרד – כמו שיש מקרר בכל בית, אולי יהיו חוות שרתים תת קרקעיות. אנחנו רק 20 שנה בתוך עולם האינטרנט, אני לא יודע מה יהיה בעוד 100 שנים, אנחנו צריכים להסתכל לטווח הרחוק. בהחלט אני חושב שצריך להחיל קדסטר תלת ממדי גם על הפרטי. 

 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

רוב התכניות הן של מקרקעי ישראל. יש לנו כבר המון תכניות שהן כבר תלת ממדיות, זאת אומרת שיש תכנון שהוא גם מעל וגם מתחת. עצם זה שאנחנו נגביל את היחידות האלה רק ליחידות ציבוריות זה אומר שאת התכניות האלה - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

איפה? תני לי דוגמה איפה יש לך - - -

 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

יש לנו בתל אביב הרבה תכניות. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מעל. מעל. אמרת מעל. מה יש מעל? תני לי דוגמה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

קירוי איילון. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

כן, זו התכנית הגדולה הידועה. היא אמרה יש מאות תכניות. אני רוצה לשמוע.
    
 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

לא אמרתי מאות, אמרתי שיש הרבה תכניות. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז כמה? כמה הרבה? אמרת למעלה. חוץ מקירוי איילון, איזה עוד תכנית יש למעלה?
<< אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

לא הבאתי את הדוגמאות הקונקרטיות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בגין. קירוי בגין.

 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

יש גם את בגין, ויש גם את הנושא של מנהרות הכרמל שעלה, אולמות האבירים.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מה זה אולמות האבירים?

 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

אולמות האבירים בעכו, שיש לנו מתחת את האולמות עצמם ומעל שצ"פים, ובנייה מעל. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

שכונה שלמה.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

הכול ציבורי, לא?

 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

לא הכול ציבורי. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני שואל פרטי. איפה יש לך פרטי בתכנון גבוה? לא חניון. תכנון למעלה פרטי. 
    
 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

כל הבניינים יהיו פרטי בעוד כל העתיקות צריכות להיות ציבורי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

עתיקות זה ציבורי, בטח. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

נכון, אבל אתה לא יכול היום לרשום את הבניינים האלה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אתה תוכל. אתה תוכל. 
  
 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

עיר דוד. עיר דוד, אדוני. עיר דוד, זה התכנון. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אבל זה לא פרטי. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

ציבורי. ציבורי. 
  
 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

לא, למעלה זה יהיה פרטי ולמטה יהיה - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

למטה ציבורי. 

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

למעלה יהיה פרטי לגמרי.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זה לא ציבורי.
  
 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

זה לא ציבורי.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

רגע, רגע, שנייה. פרטי, פרטי, ציבורי – גם אני לא אוכל?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא הבנתי מה זה פרטי, פרטי, ציבורי.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

למשל מגורים, קניון, חניון. יש לנו הרבה כאלה.

 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

חניון, מחסנים. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

למה זה צריך להיות בנפרד?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

בכניסה לירושלים. תחנת אוטובוס, קניון, מסחר.

תומר רוזנר:

אם זה יירשם כבית משותף, אז אתה לא יכול לעשות את זה לפי ההצעה שלכם.

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

אבל את הקניון אתה לא צריך לרשום כבית פרטי משותף. 
  
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אתה לא חייב לרשום את הקניון כבית משותף.

 << אורח >> אטי בן עטר: << אורח >> 

בדרך כלל את הקניון לא רושמים כבית משותף.   

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

ארז, מי הבעלים הראשוני על הקרקע? בוא נתחיל מזה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

יש יזם, זה לא משנה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

יזם שהקרקע שלו. הוא רוצה לבנות ציבורי. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

הוא הולך למוסד תכנון. יכול להיות שהיזם הוא רמ"י.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

רוצה לבנות למטה - - - 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

למטה חניון ציבורי. העירייה דורשת.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מה הבעיה?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

שתי קומות ראשונות – מסחר, קניון. 20 קומות מעל, בהפרדה – בריכה, רווחה, מגורים. 20 קומות מעל.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מה בעיה? החוק הזה לא רלוונטי. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

את הקניון הוא רוצה למכור למישהו אחר. הוא לא רוצה להיות בעלים של הקניון יותר. לא רוצים יחסים של בית משותף. יש כניסות נפרדות.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז עזוב את התת קרקעי, היום יש לך בעיה בזה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

ברור - - -  

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז למה אתה מדבר איתי על תת קרקעי?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא, לא תת קרקעי.
  
 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

מבחינתנו זה לא חייב להיות רק בתת קרקע.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

כל הפרדה של בניין?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

בטח. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אבל יש לך היום בניין מגורים שכל דירה היא כן מחולקת. 
      
 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

אז יש לנו הוראה בחוק - - -

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

נכון, אבל היום יש לנו - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

תת חלקה. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

יש הוראה בחוק שאומרת שדירה בבית משותף לא יכולה לא יכולה להיות חלקה תלת ממדית בדיוק בשביל לשמור על צביון הבית המשותף. הרעיון הוא לאותם מקרים שאנחנו לא רואים בזה חלק מהבית המשותף, ואנחנו חושבים שצריכים לתת לזה חלקה נפרדת.

 << אורח >> ארז בן אליעזר: << אורח >> 

פרויקט השוק הסיטונאי הוא פרויקט קיים - - -

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

זה בהחלט לא חייב להיות דווקא בתת הקרקע. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

פרויקט רכב"ל.
    
 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

אני רוצה לתת דוגמה נוספת. שלומי הייזלר, הממונה על המרשם. אני רוצה לתת דוגמה נוספת שאנחנו נתקלים בה דבר יום ביומו, כשמדובר על חלקה תלת ממדית בבעלות פרטית. אנחנו מדברים על מתחמי דיור. יש לנו מתחם דיור גדול – רוצים לתת לו חנייה, צריכים לתת לו חנייה, חייבים לתת לו חנייה. בחלקת הבית המשותף הזו לא ניתן לתת לו חנייה. אנחנו הולכים לחלקה אחרת ונותנים לו חניות בחלקה השנייה. כיום אין שום יכולת – זו בעלות פרטית. הכול בעלות פרטית. החנייה החדשה היא בעלות פרטית. הבית המשותף הזה הוא בעלות פרטית. היום אין שום דרך לתת בבעלות את אותה חנייה שנמצאת בחלקה אחרת לבעל דירה בבית המשותף שנמצא בחלקה אחרת.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

הכניסה והיציאה מאותו - - -

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

לא, לא, אני מדבר על שתי חלקות. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

הכניסה והיציאה מאותו חניון שבו יש להם חניות.

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

אין כניסה ויציאה מאותו חניון. אלו שתי חלקות נפרדות, החניון נמצא בכלל בחלקה הסמוכה. תוואי המקום לא מאפשר לבנות את החניון תחת הבית המשותף.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אבל הבית ההוא שהחניון מתחתיו, יש לו בעלות מסוימת?

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

כל עוד אנחנו לא מסוגלים לעשות את החניון - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

גם אם תוכל, אתה רוצה לנתק אותו לגמרי מהבעלות?

תומר רוזנר:

זאת הבעיה. זאת בדיוק הבעיה.

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

אני אוכל להחליט שאני יכול לנתק אותו לגמרי מהבעלות.
  
 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זה לא אני אוכל להחליט, זה הם. ההוא ימכור לו. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

התכנון. לא, זה התכנון. צריך תכנון. 
<< אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

הוא לא יכול למכור לו.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

קודם כל תכנון. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

למה לא קיים? קיים היום. מחר מישהו מוכר את החניון שלו, מה הבעיה?

תומר רוזנר:

יעשו תשריט חלוקה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

תשריט חלוקה נשאר בוועדה המקומית. 

תומר רוזנר:

מה אם הם יגידו לו למה לא?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

תומר, זה בדיוק כמו מעל הקרקע. גם כאן זה בדיוק אותו דבר. מוסד תכנון יאשר בתשריט חלוקה שיש דרך גישה לחניון התת קרקעי, והוא יבין איך יש ניתוק בין החניון התת קרקעי לעל הקרקע. בדיוק אותו דבר כמו שעושים – כשעושים תשריט חלוקה, מוסד התכנון בודק שלשני המגרשים החדשים יש גישה.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני רוצה להתקדם. אני אגיד לכם מה הכיוון.

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

חברים, אני רוצה לומר עוד משהו אחד. תומר, רק דבר אחד. היום עושים את הדברים האלה, רק עושים אותם בצורה עקומה. מה שעושים היום – לוקחים את הדברים האלו, עושים חכירות ועושים הערות, ואדם לא יודע מה יש לו, מה אין לו, מה ניתן לו ומה הוא נותן. העולם כבר שם. השאלה רק איך אנחנו - - -

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אני יכול להציע הצעה.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני גם יכול להציע הצעה. אני רוצה לעבור לנושא השלישי.

 << אורח >> ארז בן אליעזר: << אורח >> 

אני יכול להביא שתי דוגמאות קיימות – אחד, נתתי, שוק הסיטונאי זו דוגמה קלאסית למה שתואר פה: הרבה מאוד שימושים מעורבבים באותה חטיבת קרקע, שיש גם חניון פרטי וגם חניון ציבורי וגם קניון וגם מגדל מגורים מעל.

תומר רוזנר:

מה זה מלמד אותנו?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

שזה עובד היום, זה מה שאתה מלמד אותנו. 

 << אורח >> ארז בן אליעזר: << אורח >> 

זה קיים היום.

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

זה קיים, אבל זה לא נרשם, זאת הבעיה. 
    
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

בתכנון זה עובד. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

את הדיון הזה סיימנו. אני רוצה לעבור לנושא השלישי, האם זה מוגדר רטרואקטיבי – כן או לא. אני מבין שיש הסכמה שרטרואקטיבי לא עושים, רק אתם אומרים שזה לא רטרואקטיבי. אז בואו נשמע. נכון? אני צודק? אמרת שזה לא רטרואקטיבי. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

בוא נשמע את ההערה. אני רוצה להבין.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

הוא אמר. אתה רוצה לחזור?
   
תומר רוזנר:

כפי שאמרתי, ההצעה כוללת אפשרות להחיל את הסדרי - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

איזה סעיף זה? 

רוני טיסר: 

14ה, זה נמצא בעמ' 2. פסקה (3). 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מבלי לגרוע מהוראות – לא תירשם אלא על פי אחד מאלו: (3) הפקעה או רכישה לפי פקודת הקרקעות. מה זה?

תומר רוזנר:

מדובר כאן על הפקעות שנעשו לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור). זו הפקודה המרכזית של המפקיעים, וכן מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל. איך למדנו שרוצים רטרואקטיבית? כי פקודת הדרכים ומסילות הברזל בוטלה בשנת 2010. היא לא קיימת יותר.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז לא צריך לכתוב את זה. 

תומר רוזנר:

נכון. אנחנו חשבנו לתומנו שברור - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זאת אומרת שגם אם בעבר נעשתה הפקעה או רכישה - - -

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

היא לא נעשתה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

היא נתפסה חזקה, אבל היא לא נרשמה. 

תומר רוזנר:

בדיוק. 
   
 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מי רוצה לייצג?

תומר רוזנר:

שאני אסביר מה הבעייתיות?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא, אני הבנתי מה. יכול להיות שאני דווקא אשמח, ואז אולי אני גם אעשה כל מיני דברים רטרואקטיביים על חוקים שכבר לא רלוונטיים. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

ההפקעה כבר קיימת. זה לא רטרואקטיבי. ההפקעה כבר קיימת, הבעלות כבר הופקעה. 

תומר רוזנר:

לא. אי אפשר להפקיע את הבעלות. אי אפשר היה להפקיע את הבעלות. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

קודם כל, יש שורה של מצבים שאליהם הסעיף הזה מתייחס. הוא מתייחס להפקעות חדשות. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זה בסדר, אין לנו בעיה עם זה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

הוא מתייחס להפקעות קיימות בפקודת הקרקעות והפקעות ישנות לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל. ההפקעות הישנות לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל התחלקו – אני מניח שתומר מתייחס לשני מצבים: למצב שבו ההפקעה שלמה וגמורה ועדיין לא נרשמה, יש מצב כזה. אני לא יודע כמה, אבל יכול להיות שיש מצב כזה. ומצב שבו יש פרסום של צו הפקעה, אבל ההפקעה עדיין לא התממשה. הדרך שבה פקודת הדרכים ומסילות הדרכים עובדת היא שיש צו, אבל הוא לא יוצא לפועל עד שלא מפעילים את סעיף 3 או את סעיף 4, שהוא משול לסעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות. זאת אומרת, מאוד יכול להיות שיש צו ישן, אבל כשבאים לממש אותו – יש הרבה מסילות ברזל כאלה כי בעבר הצו יצא לאורך כל המסילה, אבל לא בהכרח מימשו את כל המסילה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אבל המסילה היא לא תת קרקעית. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

יש כאלה שהן כן.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז מדובר רק על מקומות שזה מתחת? כי אם זה מעל, אתה - - -

תומר רוזנר:

בקו הגשר נגיד. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

או גשר, כן. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אם זה מעל, אז לא לנו בעיה להפקיע בעלות.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

בדיוק, הפקעתם את הבעלות.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא תהיה לנו בעיה להפקיע בעלות.

תומר רוזנר:

- - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא, אם זה מעל, הייתה הפקעה. 

<< אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

אם זה על פני הקרקע - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אם הרכבת עוברת למעלה, על הקרקע, אז היה צריך להיות קטע קרקע. 

תומר רוזנר:

על הקרקע – אז הפקיעו את הקרקע, לא הייתה בעיה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זה מה שאני אומר. 
  
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

רק שנייה. אני מסביר. יש צווים, מה שקרוי צווים באוויר. הצווים קיימים. יש את הסמכות להפקיע. כאשר אתה מממש את הצו, אתה הולך לבעל המקרקעין ואומר: אדוני, אני עומד להיכנס לקרקע, הא לך הפיצויים שמגיעים לך להבנתי. אתה רוצה לריב את ריבך לעניין גובה הפיצויים? בבקשה. ואז נכנסים לקרקע. ביחס להפקעות מהסוג הזה אני באמת לא רואה בעיה. אלו הפקעות שבסוף יבואו לאדם ויגידו לו: אדוני, עד היום אמרנו לך - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אתה אומר שפיזית הן עוד לא קרו. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

פיזית עוד לא שולם הפיצוי כי הן עוד לא קרו. הפקעות כאלו - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

היה רק צו, עוד לא הייתה הפעלה שלו.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

נכון. הפקעות כאלה בוודאי. בשיח עם הנפקע יגידו לו מה הולכים בדיוק לעשות, ירשמו מה שצריך לרשום והוא יקבל את הפיצוי שהוא צריך לקבל. אני לא יודע אם תומר התייחס לדבר הזה - - - הפקעות שכבר הסתיימו – שלומי, אתה צריך להגיד בהקשר הזה. הפקעות שהסתיימו ויש חיווי של זה במרשם - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

והופעלו.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

- - בצורה כזאת או אחרת, אבל עדיין לא נרשמו על שם – אולי נרשמו בהערה – פה אנחנו נצטרך אולי להיות יותר מדויקים ולהגיד כל מה שהסתיים כבר, אנחנו רואים בהפקעת חזקה ושימוש – אני לא יודע איך הם התייחסו לזה – אנחנו רואים בזה הפקעת בעלות, כי אחרת לא עשינו שום דבר. ואם צריך לעשות איזשהו תיקון בעניין הזה, אז יהיה תיקון של תוספת פיצוי.

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

ממילא הם צריכים לרשום את זה באמצעות הצו, שצריך להיות מאושר בסופו של דבר על ידי איזשהו גורם. ולכן אתה לא סתם פתאום רואה איזושהי הערה על הפקעה ורושם אותה. זה לא יקרה, זה לא יכול לקרות.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

השאלה אם יש לך הפקעות רשומות כבר לפי פקודת הדרכים למסילות הברזל. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

אם יש הפקעות כאלה, זה סעיף 19, זו הערה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

יש לך הערה. 
 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

בסדר. אבל אם אני רוצה לרשום את החלקה, אני צריך לקחת - - -

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

חבל, אפשר לעשות את זה יותר מדויק. הדבר היחיד שמטריד אותי הן לא ההפקעות שעדיין לא מומשו, אלא הפקעות שכבר מומשו – האדם קיבל את הכסף.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

בדיוק. נעשה הליך רישומי כזה או אחר.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

נעשה הליך רישומי לא מלא. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מה זה לא מלא? מלא לטובת העניין כפי שהיה עד היום. ועכשיו אתה אומר לו בוא נעשה את זה – זה לא נראה לי.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

זה משפר את ההליך הרישומי. אנחנו רוצים לשפר את ההליך הרישומי, אבל אני מסכים שיכול להיות ששיפור ההליך הרישומי יוביל למצב שבו אנחנו נצטרך לקיים שיח נוסף עם הנפקע. לטובת ההפקעות האלה נגיד שלא תירשם בעלות בתלת ממד אלא לפי דרכים שייקבעו בתקנות וזה יחייב פנייה לנפקע. משהו כזה, שנוכל לדבר אתו.

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

במקרים הספציפיים האלה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

הרי המשמעות היחידה היא עוד כסף.

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

ארז, במקרים הספציפיים האלה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

רק במקרה הזה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

הבנתי. תומר. 

תומר רוזנר:

אני רואה את הדברים אחרת, אני אסביר. לפי הדין שקיים היום לא ניתן היה להפקיע בעלות. לא ניתן היה להפקיע בעלות.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

נכון. בתלת ממד.

תומר רוזנר:

בתלת ממד. לא ניתן.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

נכון, אחרת לא היינו עושים את החוק הזה. 

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

לכן הוא הציע תהליך נוסף.

תומר רוזנר:

לכן צווי ההפקעה – גם צווי ההפקעה שעורך דין קמיניץ מכנה אותם "באוויר" לא הפקיעו בעלות. עכשיו אנחנו רוצים להפקיע - - -

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

תומר, זה לא נכון. אקוניס אומר הפוך. 
  
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

זה לא נכון. לפי פסק הדין של אקוניס, הוא הפקיע בעלות.

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

אקוניס אומר הפוך. בית המשפט אומר בדיוק הפוך. הוא אומר אפשר להפקיע בעלות, זו לא עסקה רצונית, ולכן לא חל עליה סעיפים 13 ו-11. הוא אומר בדיוק הפוך. הוא אומר הבעלות הופקעה, והבעיה שלנו – ואולי את זה חשוב לומר: פסק הדיון של בית המשפט העליון אומר שאפשר להפקיע את הבעלות בחלק מסוים במקרקעין בשכבה מסוימת. והבעיה שלשמה התכנסנו היא בגלל שאי אפשר לרשום את זה. אנחנו פה לא בגלל שאנחנו מנסים לעשות הפקעה חדשה, וחשוב לומר את זה – אין פה שום הפקעה חדשה, להיפך. אנחנו בסך הכול רוצים להביא לידי ביטוי את ההפקעה שכבר בוצעה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

הבנתי. אני אגיד לכם מה הכיוון שאני הולך אליו. אני משלב בין הדברים – אני מקבל את ההערה לא להכניס את טווחי ההרחקה לחקיקה מכל השיקולים שנאמרו פה. מצד שני, לגבי הציבורי-פרטי, בחוק אנחנו נתחיל רק עם ציבורי, ניתן סמכות לשר המשפטים באישור ועדת הפנים להכניס גם שימושים פרטיים. הסיבה לכך שאם 19 שנה חיכיתם פה בלחץ בוער להכניס את זה, בואו נכניס את הציבורי, ואם שנתיים-שלוש נראה שזה עובד, יבוא שר המשפטים לוועדה ויגיד גם פרטי שייכנס. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אפשר הפוך? באמת אני אומר. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מה הפוך?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

שאם תהיה בעיה, אנחנו נוציא את השימושים. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא, אבל אז לא עשינו כלום. חשבתי הפוך, שאתה אומר בוא נכניס את הפרטי, ושאת הציבורי - - -

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אני עדיין מנסה לייצג את האינטרס הציבורי, אז את זה אני בטח לא אגיד. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

תוך כדי הדיון בנקודה הקודמת עלתה לי שאלה שתראה כמה זה יהיה בעייתי. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא, סליחה, ידידי, הוחלט. אתם חיכיתם 19 שנה עד שהגעתם לנקודה הזו, נכון? אתה רוצה שהדיונים יתקיימו עכשיו שנה גם כן? אין בעיה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אם זה המצב - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

כן, זה המצב.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

- - בואו נעשה הוראת שעה לשנתיים, שבה אין שימושים פרטיים, ובתום שנתיים - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

ארז, אל "תתחמן" אותי. אני לא רוצה. אני רוצה ששר המשפטים יבוא פיזית לוועדה פה, הוא ומינהל התכנון, ולא שרף, ויגיד זה עובד, זה נכון, רוצה אני, ואז יחליטו בוועדה. זה מה שאני רוצה. זה הכול. שלום חבר הכנסת יעקב אשר. לגבי הנושא של ההפקעה הרטרואקטיבית – ארז, מכיוון שאני רואה את זה נושא משפטי פר אקסלנס, וחס וחלילה, אני לא רוצה לגרום למשרד המשפטים לאשר משהו רטרואקטיבית – אני מנסה לחשוב כמה תקדימים זה יכול לעשות פה באירועי חקיקה. אנחנו נצא לעשר דקות הפסקה, אתם תשבו עם תומר על העניין הזה ותנסו לפתור. אני מתנצל, יעקב אשר, זה דיון מאוד ענייני, על תלת ממדי.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

על נושא שימושים עוד לא דיברתם, נכון?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

שימושים – אמרנו ציבורי ולא פרטי בשלב הראשון. ואז שר המשפטים יבוא לוועדה ויבקש להוסיף.     

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה אומר שלא יירשמו תכניות.

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

- - - בישיבה הקודמת. 
  
 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אנחנו לא שם, זה רק תלת ממד. רישום של חלקות תלת ממד. עשר דקות הפסקה. תודה. 

  
 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 08:56 ונתחדשה בשעה 10:05.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

נא לשבת, אנחנו פותחים את הדיון. תומר, בנושא אם זה רטרואקטיבי או לא רטרואקטיבי, יש הבנות?

תומר רוזנר:

האמת היא שלא הספקנו לדבר על זה, הספקנו לדבר על הנושא השני. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא, את השני אני לא משנה. אני שואל על זה, אם יש הבנות. 

תומר רוזנר:

לא דיברנו על זה.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

חבל שלא דיברתם. רציתי שתפתרו את הנושא המשפטי ולא דנתם בזה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אנחנו נצליח לפתור אותו. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז בוא נפתור. תגיד לי איך אתם פותרים את הנושא המשפטים, כאשר אני מבין שיש הסכמה בין כולם שאין כוונה לעשות פה משהו עם החלה רטרואקטיבית. על זה אנחנו מסכימים. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לגמרי. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אנחנו בפרשנות של מה זה רטרואקטיבי או לא. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

שוב, אני מחלק את זה לשני מצבים של הפקעה שנעשתה לפני החוק הזה. מצב אחד, שההפקעה הסתיימה, ובדרך כלל אלה המצבים שאנחנו מדברים עליהם. ההפקעה הסתיימה. היום אנחנו רוצים – לזה מתייחס תומר, אני חושב שזה מה שמציק לו – ההפקעה הסתיימה, שילמנו לנפקע את הפיצוי ועוד לא רשמנו את הכול במרשם. אנחנו רוצים לאפשר לעצמנו את האפשרות - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אבל אי אפשר, תשאיר את זה ככה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אז אני אומר, אני חושב – אפשר להשאיר את זה ככה. חבל. אפשר - - - 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אבל לא עושים תיקונים ככה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

שנייה. באמצעות - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אם תציע מנגנון שיהיה מקובל גם על היועץ המשפטי בעניין הזה, אז בבקשה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אני רוצה לעשות הסמכה לתקנון לדבר עם הנפקע עוד פעם. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

לא, אפשר לכתוב: בלבד שההפקעה תואמת תכנית, ואז אנחנו - - -

תומר רוזנר:

מה זה קשור? 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

זה תואם תכנית. 

תומר רוזנר:

זה לא קשור. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

התכנית פורסמה?

תומר רוזנר:

מה זה קשור?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

רגע, שנייה. תומר, אני יודע בדיוק מה מציק לך. בהפקעה כתוב חזקה ושימוש, נכון? 

תומר רוזנר:

אז אי אפשר לעשות אותה עכשיו בבעלות.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

צריך להבין שזו פיקציה שכותבים חזקה ושימוש משום שאמר בית משפט מבחינתי זו הפקעה של בעלות. אם אתה מוטרד מזה שהנפקע לא קיבל את הפיצוי שמגיע לו, אז בוא נעשה בתקנות שבכל מקום שבו בהפקעה כתוב חזקה ושימוש, והבן אדם כבר קיבל את הכסף, אנחנו לא נרשום שם בעלות לפני שנפנה אליו עוד פעם ונקיים אתו שיח שוב על הכסף שמגיע לו. בוא נעשה את ההסמכה בתקנות לזה. זה נראה לי הדבר הכי הוגן לעשות אותו. אם אני עוד לא נתתי לו את הכסף, ואני עוד לא נכנסתי למקרקעין שלו, אז אני אעשה אתו את השיח ממילא. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

או שההפקעה היא בעלות. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא, זה ברור. 
  
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אם ההפקעה מראש היא בעלות, אז אין בעיה, בסדר. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

רוב ההפקעות הן בעלות. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

זה מה שמציק – ההפקעה שבה כתוב עליה חזקה ושימוש, ולא הפקעה של בעלות. זה מה שמציק. 

תומר רוזנר:

נכון. נכון. עוד פעם, תחזור על ההצעה. אם יש הפקעה וחזקה בשימוש?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אז אני אומר, הרי אם אני מפקיע לו חזקה ושימוש, שזו הפיקציה שהתייחסו אליה נאור ואקוניס, אם אני מפקיע חזקה ושימוש, אני מסכים לקיים אתו שוב את השיח כדי להגיד לו השופטת נאור אמרה ממילא שזאת בעלות, אז אני אומר לך אני עכשיו מצליח ליישם את הפקעת הבעלות. אתה רוצה לקיים איתי שיח על פיצויים? בוא נעשה אותו. זה מה שנראה לי. מקום שעוד לא לקחתי - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז אתה אומר שהתהליך - - -
  
תומר רוזנר:

מתחיל מההתחלה.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מתחיל מההתחלה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

זה לא בדיוק התחלה מההתחלה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

ברור, אבל לכולם ברור מה יהיה השיח באותו רגע. בסדר, זה ברור, זה לגיטימי. אם יש שיח במקום הזה, זה בסדר. אי אפשר לעשות את זה ללא שיח. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אז אני אומר, במקום שבו כבר לקחנו - - -
  
תומר רוזנר:

לא, לא קשור. גם אם זה צו שעוד לא מימשת, מה זה קשור?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אבל אני הולך לדבר אתו ממילא, תומר. מה אתה רוצה?

תומר רוזנר:

אתה צריך לשנות את הצו, מה לעשות?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אבל השופטת שינתה. פסק דין אקוניס כפסק דין כהלכה של בית משפט עליון אמר: חזקה ושימוש במקרים האלה שאתה מדבר עליהם היא הפקעה של בעלות. בית משפט אמר את זה. אתה שולח אחורה. אתה אומר השופטת טעתה בפסק דינה כהלכה של בית משפט עליון. אני לא רוצה להיות שם. למה להיות שם? זה לרעת הנפקע, זה לא לטובתו. עכשיו אני אלך ואעשה את כל צווי ההפקעה מחדש?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

בסדר, זה נראה לי הגיוני.

תומר רוזנר:

לא, לא צריך לעשות את כל צווי ההפקעה מחדש, אבל כל ההסדר שאתה מדבר עליו - - -

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אנחנו יכולים לעשות הסמכה להסדרה בתקנות באישור – אפשר לעשות את זה באישור ועדת הפנים. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אוקיי, את זה פתרנו. אנחנו לא מדברים על חקיקה רטרואקטיבית, אנחנו מדברים על הסדרה בתקנות - - -

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

למעשה היא פרשנות של מעשים מינהליים.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

תיעשה בתקנות. אז אני מציע: אני שומע את הקולות הגועשים שיש פה בעיה קשה שזה לא פרטי. אני אומר לכם, זה לא יהיה פרטי, ואני אסביר עוד פעם למה. במקרים שאתם נתתם לי כדוגמה, כל ההתחדשות העירונית תיתקע. יש לנו קרקע, אנחנו רוצים לעשות חניון וכולי. אז אין בעיה, הקרקע היא פרטית כי יש שם בניינים, והיא שייכת למישהו. אז הפרטיים האלה ילכו אתכם לתכנית שיעשו בניין, מסחר, ארבע קומות חנייה שלהם, וארבע קומות תפקיעו את הציבורי לטובתכם כי את זה החוק מאפשר לכם. אבל כל השאר יישאר בבעלות פרטית אחת, וימשיך להתנהל כמו שהוא מתנהל היום. חיכיתם 19 שנה, תחכו עוד שנתיים. תבואו בעוד שנתיים ותגידו עשינו X פרויקטים, ראינו ככה, החלטנו שזה בעיה, בבקשה. אני לא רוצה בנושא חדש עם הרבה משמעויות להיכנס למקום שאנחנו נמצא את עצמנו מצטערים עליו. אנחנו הולכים לכיוון הזה, וזה הסיכום של ההחלטות. תקריאי בבקשה, ובהתאם לזה אנחנו ננסח. שלום לחבר הכנסת מלכיאלי. 

רוני טיסר: 

"הצעת חוק המקרקעין (חלקה תלת ממדית)(תיקון מס'...), התשע"ט-2018 –
הוספת סימן א'1 לפרק ג' –
1.	בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן - החוק העיקרי), בפרק ג', אחרי סימן א' יבוא:
"סימן א'1: בעלות בחלקה תלת ממדית
הגדרות –
14א. בסימן זה –
			"חוק התכנון והבנייה" - חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965;
"חלקה תלת ממדית" - יחידה נפחית שגבולותיה רשומים באופן תלת ממדי, המצויה בעומק שמתחת למקרקעין רשומים או בחלל הרום שמעליהם.
תחום הבעלות בחלקה תלת ממדית –
	14ב.	(א)	על אף על אף הוראת סעיף 11, הבעלות בחלקה תלת ממדית מוגבלת לגבולותיה הרשומים, ואינה מתפשטת מעבר לכך.
(ב)	הבעלות בחלקה תלת ממדית כאמור בסעיף קטן (א), כפופה לדינים בדבר מים, נפט, מכרות, מחצבים וכיוצא באלה ואין בה כדי למנוע מעבר בחלל הרום בכפוף לכל דין".

"תחום הבעלות במקרקעין רשומים שבגבולותיהם רשומה חלקה תלת ממדית – 
14ג.	הבעלות במקרקעין רשומים אשר בגבולותיהם רשומה חלקה תלת ממדית מתפשטת בהתאם להוראות סעיף 11, למעט בתחום הבעלות של החלקה התלת ממדית כאמור בסעיף 14ב. 
בעלות נפרדת בחלקה תלת ממדית –
14ד.	מבלי לגרוע מהוראת סעיף 13 סיפה, חלקה תלת ממדית תהווה נושא נפרד לבעלות, לזכויות במקרקעין ולעסקאות.
תנאים לרישום חלקה תלת ממדית –
14ה.	מבלי לגרוע מהוראות סעיף 143 לחוק התכנון והבנייה, לא תירשם בפנקסי המקרקעין חלוקת קרקע הכוללת חלקה תלת ממדית, ולא יינתן פסק דין לחלוקת קרקע כאמור בין בעליה המשותפים, אלא על פי אחד מאלה:
(1)	תכנית שאושרה לפי הוראות סימן ז' לפרק ג' לחוק התכנון והבנייה;
(2)	תשריט שאושר לפי הוראות פרק ד' לחוק התכנון והבנייה;
(3)	הפקעה או רכישה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)" - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

רגע, פספסתי. זה הסעיף שדיברנו עליו. אז איך אנחנו - - -

תומר רוזנר:

אנחנו נצטרך לתקן אותו לפי הסיכומים.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

ארז, אנחנו בסעיף של ההפקעה או הרכישה לפי פקודת - - - 

תומר רוזנר:

לאו דווקא, זה גם התכנון. 
<< יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני רוצה שיהיה ברור. 

תומר רוזנר:

אנחנו נצטרך לכתוב הוראה שמתייחסת לכל האפשרויות כאן, שאם הן נעשו בעבר אז, כפי שהציע עורך הדין קמיניץ, תהיה פה הוראה שתחייב. 

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

רק על הפקעות. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

רק על (3).
    
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

(3), ואולם אלה הפקעות שנעשו בעבר. ככל שההפקעות האלה לא מומשו - - -

תומר רוזנר:

זה לא קשור. לא, כל הפקעה שנעשתה בעבר.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

הפקעות שלא מומשו.  

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא, אבל אמרנו גם הפקעה שמומשה, אתה רוצה לעשות לה איזשהו דין ודברים, לפתוח. אתה רוצה להתייחס לכל מה שהיה. גם שם רצית. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

סליחה, זה נוסח הפוך. ככל שההפקעה מומשה לא תירשם בעלות, אלא אם כן יעבור תהליך שייקבע בתקנות. 

תומר רוזנר:

לא, אני חושב גם הפקעות שלא מומשו. זה צריך להיות על כל הפקעות עבר.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

תומר, מה הבעיה בהפקעה שלא מומשה? אני חייב להבין. אני עוד לא נכנסתי לקרקע ועוד לא שילמתי כסף.

תומר רוזנר:

אז מה?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז אמרנו שבכל מקרה לא ניכנס לזה עכשיו ותעשו על זה תקנות. יכול להיות שאין בעיה. 
  
 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

הוא אומר ששם לא צריך את התקנות כי השיח עם הנפקע עוד לא התקיים. ברור שכבר הוא התקיים לפי - - -

תומר רוזנר:

אבל אתה צריך להודיע לו שאתה משנה, שאתה רוצה לרשום בעלות. אתה צריך להודיע לו דברים. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אני מודיע לו בהודעות הפורמליות שאני - - -

תומר רוזנר:

לא. כבר הודעת לו הודעת הפקעה, אתה רק מודיע לו שאתה תופס - - -

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא הודעתי לו הודעת הפקעה.

תומר רוזנר:

אתה רוצה לתפוס חזקה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא הודעתי לו כי לא מימשתי את ההפקעה. 

תומר רוזנר:

מה זאת אומרת לא מימשת? פרסמת הודעה לפי סעיף 5?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא. לא. 

תומר רוזנר:

מה לא?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

קודם כל, בפקודת הדרכים ומסילות הברזל - - -

תומר רוזנר:

אני מדבר על הסעיף המקביל.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

יש רק סעיף אחד, לא 5 ו-7. לא הודעתי לו עדיין כי עוד לא נכנסתי לקרקע. 

תומר רוזנר:

אז יש הפקעה? מה ההפקעה? 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אתה לא מכיר את זה, סליחה. לפי השאלות שלך, אתה לא מכיר איך עושים הפקעות בפקודת הדרכים ומסילות הברזל. 

תומר רוזנר:

מכיר. מכיר. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

יש צו שהוא צו הפקעתי שלקח רצועה ארוכה, והסתכל קדימה ואמר את כל הרצועה הזאת אני צריך. באה רכבת ישראל – היעילה עד מאוד – ולקחה רק חלק מהצו הזה - - 

תומר רוזנר:

במקרה הטוב.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

- - ומימשה אותו. עכשיו סוף סוף הגיעו הקרונות מגרמניה, רוצים לממש את החלק הנוסף. עושים תהליך שהוא המקביל של 5 ו-7 בפקודת הקרקעות. מודיעים לנפקע: אדוני, שלום, אתה זוכר שהיה לנו צו הפקעה לפני 20 שנה? עכשיו אנחנו צריכים את הקרקע. עכשיו אנחנו צריכים את הקרקע, הא לך כספך.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אבל מה סיכמנו פה? אמרנו בצורה הכי ברורה שבמקרים האלה שהתחלנו הליך מסוים, יהיו תקנות באישור – זה הכול. הלאה. 14ו. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אני אתייחס, אין בעיה. הסמכה לכול. הפקעת הבעלות תיעשה בדרך שתיקבע בתקנות באישור ועדת הפנים. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

בדיוק. הלאה. 
  
רוני טיסר: 

"רישום או ניהול בית משותף בחלקה תלת ממדית –
14ו.	אין ברישום חלקה תלת ממדית כדי לגרוע מהאפשרות לנהל או לרשום באותה חלקה בית משותף בהתאם להוראות לפי חוק זה".

14ז. – אני אקריא את הסעיף ואנחנו נתקן בהתאם לצורכי ציבור. 

"מקרים שבהם לא תירשם חלקה תלת ממדית – 
14ז. (א)	דירה בבית משותף וכן כל חלק אחר בבית המיועד לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם לא יירשמו כחלקה תלת ממדית; בסעיף זה, "בית משותף" - לרבות בית שחלות עליו הוראות פרק ו'1. 
(ב)	שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקרים נוספים שבהם לא תירשם חלקה תלת ממדית".

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני הייתי אומר ההיפך. 

תומר רוזנר:

לא, את התיקון נעשה בחוק התכנון, לא פה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

בחוק התכנון, אוקיי. 

תומר רוזנר:

בסעיף הקודם דיברנו רק לפי תכנית או בהפקעות. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

טוב, אז תמשיכי. 
  
רוני טיסר: 

"תחולת דיני מקרקעין על חלקה תלת ממדית –
14ח.	כל הוראה בחוק זה וכל דין החל על מקרקעין, יחולו גם על חלקה תלת ממדית, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת".

"תיקון חוק התכנון והבנייה – 
2.	בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 –
(1)	בסעיף 1-
(א)	בהגדרת "מגרש", בסופה יבוא "לרבות מגרש תלת ממדי";
(ב)	אחרי ההגדרה "מגרש" יבוא:
""מגרש תלת ממדי" - יחידה נפחית המצויה בעומק שמתחת למקרקעין או בחלל הרום שמעליהם, שגבולותיה נקבעו באופן תלת ממדי בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בנייה ובין אם לאו;";
(2)	בסעיף 121, אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3)	בדבר איחוד או חלוקה כאמור בפסקאות (1) ו-(2), הכוללים מגרש תלת ממדי, ובלבד שמתקיימים שני אלה:
(א)	אין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת ממדית על פי הוראות סעיף 14ז לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
(ב)	גבולות המגרש התלת ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות". 

תומר רוזנר:

כאן צריך להוסיף את (ג). צריך להוסיף (ג), שאלו שימושים ציבוריים. כאן נוסיף את הסעיף – אנחנו נוסיף את זה גם בתשריט חלוקה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

התיקון על השימושים בתיקון לחוק התכנון והבנייה.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

איפה אתם? באיזה סעיף?

רוני טיסר: 

אנחנו בעמ' 3, סעיף 2 פסקה (2). 
  
 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

אבל צריך להגיד מה זה שימושים ציבוריים. לאיזה סעיף אנחנו מפנים.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

מה זה שימושים ציבוריים?

תומר רוזנר:

ל-188. 

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

זה מספיק טוב?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא יודע. אנחנו נתחיל לריב מה זה שימושים ציבוריים.

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

כניסה לחניון ציבורי בבעלות פרטית.

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

188 וכל הצווים של השר מכוח 188. 

תומר רוזנר:

שימושים ציבוריים. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

או השימוש הנלווה אליו, לפחות זה. בסוף אתה תעשה חניון ציבורי ולא תוכל להיכנס אליו כי הכניסה אליו - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני אגיד לך מה זה שימושים ציבוריים – זה בבעלות המדינה או בבעלות רשות מקומית.
  
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא, אבל לפעמים אתה מפעיל - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני מסתכל על הבעלות. אתם רוצים לתקן את זה בחוק - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

תאגיד ממשלתי או חברה ממשלתית?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

גם. גם תאגיד ממשלתי. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יש כל כך הרבה אופציות. 
  
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

יש שימושים ציבוריים שמופעלים על ידי רט"ג, יש שימושים ציבוריים שמופעלים על ידי תאגידים עירוניים.

תומר רוזנר:

אין שום בעיה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

קופות חולים. קופות חולים. 

תומר רוזנר:

יש פרשנות בחוק, זה לא חייב להיות מה שאנחנו ממציאים. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אתה לא הולך לבעלויות בשימושים ציבוריים. אתה מסתכל על שימושים לפי חוק תכנון ובנייה. אתה עושה פיקוח עליהם.

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

העולם מערב את השימושים - - -  

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

למה לא ללכת לבעלויות לפי – אז בואו נתקן את זה רק בבעלות שכרגע אנחנו מאפשרים רישום תלת ממד רק לבעלות ציבורית.

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

אבל מה זה בעלות ציבורית?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

כמו שלעיריית תל אביב יש, כמו שלמדינה יש. כן. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אז אתה מגביל עכשיו את העירייה לפעול באמצעות - - -
 << קריאה >> לאה קריכלי: << קריאה >> 

קופת חולים, חברת חשמל. 


<< יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני מגביל את החוק הזה. כן. התשובה היא כן. אני מגביל את החוק הזה. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

לא, אין בעיה, תגביל את זה, אבל תגביל את השימושים - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא, את השימושים אני לא רוצה להגביל. אני רוצה להגביל את הבעלות. אני לא רוצה שנתחיל בעסקאות של בעלות פרטית על זה, זה מה שאני מנסה להסביר. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

עכשיו לעיריית תל אביב יש קרקע פרטית. היא כן יכולה לעשות אחד על השני?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

כן. כן. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

למה? אבל היא משתמשת בזה לצרכים פרטיים. יש לה דירות שהיא קיבלה בירושה. הסיפור הזה שהראה לנו פה – זה כן בסדר? זה לא עובד. 

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

הוא סומך על גופים ציבוריים.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא סומך. לא, אתה עוד פעם בסומך. אנחנו נכנסים לעולם חדש, ובעולם חדש אני לא נכנס ב-180 בכל הכוח קדימה. אני עושה צעד ראשון, ואני רוצה לראות שאף אחד לא דוחף אותי, שאני לא לפני תהום.

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

אבל אם אנחנו מדברים על בעלות, אתה צריך לקבוע – כי הרבה פעמים - - - שימוש ציבורי זה עוד לא הופקע. אתה רוצה לעשות - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז מה הנוסח?

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

זה לא מספיק שתהיה בעלות ציבורית, צריך ליישם אותה. 
    
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

רגע, רגע, יש לי - - - אם החשש כזה גדול - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זה החשש.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

החשש הגדול הוא מהמניפולציות? בסדר. תומר, תהיה איתי. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

החשש שלי לפחות.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

גם שלו. יש לו חשש, אבל החשש שלו קצת הופג אחרי שדיברנו. אני מבין את החשש. אם אנחנו מחליטים, והחוק מחליט שכל חלקה תלת ממדית עוברת דרך מוסד תכנון, עוברת דרך הליך תכנון - - -

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זה חייב להיות בלי קשר. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

מאה אחוז. אז בוא נגיד שכדי למנוע את המניפולציות ניקח את ההחלטה התכנונית אם לייצר חלקה תלת ממדית למקום שאנחנו סומכים עליו, וזו הוועדה המחוזית. כי שם אין מקום למניפולציות שאולי רוצה רשות מקומית לעשות, כן או לא. אין מקום. זה ייבחן לא לפי הצרכים הקנייניים של הרשות המקומית, אלא לפי צרכי התכנון. אפשר להגיד שמקום שבו רוצים שימוש שאינו ציבורי, מי שיחליט על החלקה התלת ממדית תהיה רק הוועדה המחוזית. רוצים גורם אחר? גורם אחר.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זה יכול להיות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זו נשמעת לי הצעה מצוינת.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

הוא הציע. תומר, אתה הצעת את זה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אוקיי, עם זה אני מוכן לחיות. בסדר.
  
 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

המחלוקת היחידה בינינו לבין תומר בנושא הזה היא שאנחנו רוצים - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

של השלטון המקומי. 

 << אורח >> שלום זינגר: << אורח >> 

- - אני מתכוון בינינו. גם ועדות עצמאיות.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >>  

בעוד שנתיים.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

בדיוק. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא רק ועדות מחוזיות, אלא גם ועדות מקומיות עצמאיות.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

לא, לא, זה בדיוק מה שאני לא רוצה. לא, לא. תוכלו להוסיף את זה בעוד שנתיים. בסדר, אני מקבל את התיקון. אבל צריך להיות ברור גם - - -

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

מוסדות תכנון ארציים ומחוזיים. אמרו לי עכשיו בוותמ"ל – הם גם עושים עכשיו. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

בסדר. אין בעיה. זה ברמת התכנון. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

וכאשר אתה מוסיף שימוש פרטי. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

בשימוש הציבורי אין בעיות. שימוש ציבורי – קיבלתם. בשימוש הפרטי – יוגבל רק למחוזי או הממשלתי. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

מה זה שימוש ציבורי מה זה - - -

 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

הוותמ"ל. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

שימוש ציבורי – 188. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

כמשמעותו ב-188.

תומר רוזנר:

188, כן.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אני חושב שבנינו משהו, בסופו של דבר, בדקה האחרונה. נא לסיים להקריא. 
  
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

יש לנו פה – אתם הערתם לנו אתמול על איחוד וחלוקה, נכון? ההערה שלכם, תודה שהערתם. מינהל התכנון מצא איזושהי בעיה בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

רגע, בוא נסיים את ההקראה ואחרי זה. תסיימי את ההקראה בבקשה. פתרנו את זה, נא להביא את זה לידי ביטוי בניסוח כפי שהגדרנו. אתה רוצה לחזור על הסיכום הזה, תומר?

תומר רוזנר:

הסיכום יהיה שבכל הנוגע לרישום חלקות תלת ממדיות על פי תכניות או תשריטי חלוקה, כאשר הרישום המתבקש הוא של יעודים שאינם יעודים ציבוריים לפי סעיף 188, הסמכות לאשר תכנית הכוללת את אותם מגרשים תלת ממדיים תהא בידי הוועדה המחוזית או הארצית. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

זה סגור. הלאה. 
  
 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

אדוני, אמרת שבעוד שנתיים נדבר. האם משמעות הדבר שאפשר יהיה להבין ששר המשפטים יוכל להביא - - -

תומר רוזנר:

יתקנו את החוק. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אפשר לכתוב. תוסיף סעיף – שר המשפטים - - -

תומר רוזנר:

שר האוצר. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

שר האוצר?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> 

שר המשפטים, שר האוצר.
      
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

משפטים ואוצר, בסדר.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

משפטים ואוצר באישור ועדת הפנים תוכל להסמיך ועדות מקומיות לעניין הזה. 

תומר רוזנר:

בסדר. 

רוני טיסר: 

"(3)	אחרי סעיף 138 יבוא:
"תשריט הכולל מגרש תלת ממדי –
138א.	ועדה מקומית לא תאשר תשריט הכולל מגרש תלת ממדי, אלא אם נקבעו גבולותיו בתכנית לפי סעיף 121(3) או סומנו בהתאם להליך שיקבע השר בתקנות". 

כאן אני אעיר שצריך להוסיף גם את ההגבלה שמופיעה לעניין תכניות איחוד וחלוקה, שאין מניעה לרשום את המגרש כחלקה תלת ממדית על פי הוראות סעיף 14ז. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

של הדירה. כן. 

רוני טיסר: 

אתם רוצים להעיר?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

סיימנו להקריא? 

רוני טיסר: 

לא. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז נא לסיים. לא לדבר עכשיו. בואו נקריא. 

רוני טיסר: 

"(4)	בסעיף 265 –
(א)	בפסקה (18), אחרי "שיש להמציא עם תכנית", יבוא "ובכלל זה תכנית הכוללת מגרש תלת ממדי.";
(ב)	אחרי פסקה (35) יבוא:
"(36)	הוראות בדבר הכנסת מסמכי תכנית, לרבות תשריט, הכוללים מגרש תלת ממדי והגשתם למוסד התכנון."  
תחילה –
3.	תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו". 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

להקריא סיימנו, עכשיו יש לכם הערות. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> 

הערה טכנית. סעיף (2), בתיקון לסעיף 121 הוסיפו את פסקה (ב) שגבולות המגרש התלת ממדי ייקבעו בתכנית בהתאם להוראות שיקבע השר בתקנות. מבקשים להזיז את זה לסעיף 265. אני אסביר. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מה להזיז ל-265?

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> 

את הפסקה הזו. את הפסקה הזו.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

רק את (ב)?

תומר רוזנר:

זה תנאי. אני לא מבין.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

זה נשאר תנאי. זה נשאר תנאי.

תומר רוזנר:

אז למה הוא רוצה להזיז?

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> 

אני אסביר. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

הוא לא רוצה - - -איחוד וחלוקה. הוא אומר - - -

תומר רוזנר:

אבל זה תנאי לאיחוד וחלוקה. זה מופיע גם בתשריט חלוקה. 

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> 

שנייה, תנו לי להסביר. אנחנו מדברים על תכניות חדשות שיאושרו אחרי יום התחילה של החוק הזה. הוועדה המחוזית, לפי מה שסיכמתם קודם, תוכל לקבוע בתכנית את גבולות החלקה התלת ממדית, בין אם זו תכנית איחוד וחלוקה, וגם אם זו לא תכנית איחוד וחלוקה. זאת אומרת, האפשרות לקבוע בתכנית מגרש תלת ממדי לא מתייחסת אך ורק לתכנית איחוד וחלוקה. אם זו תכנית איחוד וחלוקה, אחרי זה המרשם יהיה בהתאם להוראות החוק בהתאם לסעיף 125, 126. אם התכנית היא לא תכנית איחוד וחלוקה, יצטרכו גם תשריט חלוקה בהתאם להוראות סימן ד'. אבל התכנית עצמה שתקבע את החלוקה היא לא בהכרח תכנית איחוד וחלוקה. 

תומר רוזנר:

אי אפשר. זה קנייני, איך אפשר לעשות דבר כזה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא, זה יבוא ביחד עם תשריט החלוקה. 

תומר רוזנר:

אני לא מבין, זה קנייני.   

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

תומר, יש שני שלבים. יש חלוקה תכנונית. תהיה חלוקה תכנונית במגרשים. יש חלוקה תכנונית במגרשים, ואחר כך אתה הולך לתשריט חלוקה שהוא החלוקה הקניינית. אלו שני שלבים. באיחוד וחלוקה אתה יכול לעשות את זה בשלב אחד. זה מה שהוא אומר.

 << אורח >> בנימין ארביב: << אורח >> 

כן. הרי כל תכנית בהתאם להוראות סעיף 69 ו-63 - - -
  
 << אורח >> כרמית יוליס: << אורח >> 

ולא משנה את הקניין.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

באיחוד וחלוקה אתה משנה את הקניין גם. 

תומר רוזנר:

נכון. 

 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

אם הבעלות היא אותה בעלות. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

פה, אם אתה לא עושה איחוד וחלוקה, אתה תצטרך לעבור לפרק ד'. פרק ד' יעשה חלוקה של הקניין אחר כך. 

תומר רוזנר:

אנחנו עכשיו עוסקים ברישום. הרישום יכול להיעשות רק על פי תכנית איחוד וחלוקה או תשריט חלוקה.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

ואם זה אותם בעלים?
  
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

מאה אחוז, אתה צודק. אין בעיה. אבל חלקה תלת ממדית, אי אפשר לרשום אותה עדיין, רק יצירה שלה בתכנון. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אבל למה אתה צריך את הסעיף הזה בשלב של התשריט? אתה צריך את הסעיף הזה רק באיחוד וחלוקה. בתשריט אתה גם צריך את הסעיף הזה?

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

בתשריט לא צריך.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

אז גמרנו. 
  
 << אורח >> שלמה הייזלר: << אורח >> 

תומר, את 114 לא שינינו. את 114 לא שינינו, זה עדיין לרשום אצלי במרשם. שם זה לא משתנה. אנחנו מדברים על ההליך התכנוני שהם צריכים אותו. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

בתכנון מגישים תכנית שעושה חלוקה למגרשים, בין היתר. אתם צודקים בהערה שהערתם קודם, אבל מכיוון אחר. בסוף יש תכניות בעולם שעושות רק חלוקה למגרשים ולא חלוקה קניינית. 

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

חמש דקות הפסקה, תפתרו את זה ואני חוזר. תפתרו את זה בחמש דקות.   


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:31 ונתחדשה בשעה 10:36.) << הפסקה >> 


 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

נא לשבת, אני מחדש את הדיון. חברים יקרים שהצטרפו – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, אנחנו מיד מסיימים הצבעה לקריאה שנייה ושלישית על נושא מאוד טכני, חלקות תלת ממד. בבקשה, הסיכום של האירוע.  

תומר רוזנר:

אנחנו נסכם כך: בסעיף 69 לחוק התכנון והבנייה יתווסף סעיף קטן שיגדיר את התנאים ליצירת חלקה תלת ממדית, שהם יהיו התנאים שמופיעים כיום בסעיף 121, שזו התאמה לסעיף 114א ו-ב. התנאים שמופיעים כיום בסעיף 121 בפסקה (3), שני תנאים מצטברים, יעברו להוראה כללית לגבי כל תכנית. אנחנו נצטרך לבדוק אם אנחנו צריכים לחזור עליהם גם בנושא של איחוד וחלוקה וגם בנושא של תשריט חלוקה, או שמספיקה הוראה כללית. אם נצטרך לחזור עליהם, נחזור עליהם בדרך של הפניה או בדרך מפורשת.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

מקובל? תודה. סיימנו להקריא. אתם לא הייתם נוכחים פה, אם תחליטו שאתם רוצים להצביע, אם אתם סומכים על היושב-ראש. אם לא, לא, זה גם בסדר. חלקות תלת ממד, חופרים מנהרות, בונים, רישום. אנחנו בסיום הדיון. אני מעלה להצבעה את הצעת חוק המקרקעין (חלקה תלת ממדית)(תיקון מס' 33). מי בעד – שירים את ידו. יש תמיכה רחבה בקואליציה. 


הצבעה
בעד אישור הצעת החוק – 4
נגד – אין 
נמנעים – אין
הצעת החוק נתקבלה.
                        
 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

ההצעה עברה. בבקשה, כמה דברי ברכה. 

 << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 

כמה שנים אתם מגלגלים את זה?

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

19 שנים. 
    
 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

בדיוק על זה רציתי לדבר. אני מודה מאוד לאדוני שעשה היום צעד משמעותי מאוד ביצירת פלטפורמה חדשה ליעילות ביצירה של שימושים מעורבים בפרויקטים מורכבים במדינת ישראל, במיוחד במרכזי הערים. זה יעזור לנו מאוד, למדינה, גם בהתחדשות עירונית וגם בפרויקטים אחרים. אנחנו נמצאים היום בשינוי מהותי של דיני המקרקעין, שצועדים יחד עם הדינים האחרים לעבר הזריחה ואל המאה ה-21. אנחנו רואים בתיקון הזה תיקון משמעותי מאוד. אני רוצה להודות מאוד לאדוני שאפשר את התיקון הזה. אני רוצה להודות גם לשותפים שלנו לדרך – כמובן, החברות שיושבות פה מימני ומשמאלי, אשכול נדל"ן במחלוקת ייעוץ וחקיקה שעמלו קשה על התיקון הזה. תודות גם למרכז למיפוי ישראל, למרשם, לאגף רישום והסדר מקרקעין, לרמ"י, למינהל התכנון. כולם מודעים לצורך וכולם התגייסו. כמובן, תודה לאדוני.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

תודה רבה. בבקשה, תומר. לא צריך מחיאות כפיים. 

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

הם מתרגשים כי זה חשוב להם. 
  
תומר רוזנר:

הערה קצרה. אני חושב שמדובר בצעד משמעותי, כפי שאמר ארז קמיניץ, אי אפשר להפריז בחשיבותו. האתגר הבא שאני מציב לפתחו של משרד המשפטים בהקשר הזה הוא הרפורמה בדיני הבתים המשותפים, שהיא מחויבת המציאות וחייבים לקדם אותה במהירות האפשרית.

 << אורח >> ארז קמיניץ: << אורח >> 

אז אנחנו מגיעים להסכמות, אנחנו רואים עין בעין, אכן יש צורך.

 << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> 

תודה רבה, הישיבה נעולה. 
   
 
 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>