פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים הכנסת 21 ועדת הפנים והגנת הסביבה 26/11/2018 מושב חמישי פרוטוקול מס' 752 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, י"ח בכסלו התשע"ט (26 בנובמבר 2018), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> מוכנות שירותי החירום לפתיחת נמל התעופה רמון באילת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר נאוה בוקר – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: מאיר כהן רוברט אילטוב נכחו: מוזמנים: זאב ווה צוק רם – ראש רח"ל, משרד הביטחון מיכל קלה-בן חמו – מנהלת אגף א' חירום ומ"מ סייבר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יורי נוביצקי – רמ"ד אזורים כפריים, כב"ה, המשרד לביטחון פנים יהודה קסנטיני – מפקד תחנת אילת, הרשות הארצית לכבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים אדווה מובדלי – נציגת את"ב, המשרד לביטחון פנים ישראל גאלי – ראש ענף מבצעים ענף דרום, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים שלומי קבלה – ראש תחום נמלי תעופה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים בועז קמיניץ – ראש חוליית אג"מ ומחוזות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים עמיחי דוד – רפרנט ביטחון פנים ותעשיות צבאיות, אגף תקציבים, משרד האוצר ד"ר בנימין דוידזון – מנהל אגף בכיר לשעת חירום, משרד הבריאות מרים גראשי כהן – ע' משנה למנכ"ל, משרד הבריאות מאיר יצחק הלוי – ראש העירייה, עיריית אילת יוסף שפיצר – מנהל שדות תעופה ומנחתים, רשות התעופה האזרחית מאיר מלכה גרניט – רמ"ט מנכ"ל, רשות שדות התעופה שרון בן עזרא – ראש מינהלת מעבר שדה תעופה רמון, רשות שדות התעופה תמ"ג רונן בשארי – ראש אגף מבצעים, מד"א ד"ר יאיר בירנבאום – רופא ראשי, קופת חולים כללית יהושע שוקי זוהר – שדלן/ית, מייצג/ת את שירותי בריאות כללית יצחק שמואלי ניר מרציאנו שליו זקן הנהלת הוועדה: לאה קריכלי – מנהלת שוש אזולאי – ראש תחום פרלמנטרי רישום פרלמנטרי: גילית פודולק << נושא >> מוכנות שירותי החירום לפתיחת נמל התעופה רמון באילת << נושא >> << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> שלום, בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא מוכנות שירותי החירום לפתיחת נמל התעופה רמון באילת. שלום לחברת הכנסת נאוה בוקר, שבעצם גם יזמה וגם תנהל את הדיון. אני פותח את הדיון וחברת הכנסת נאוה בוקר תנהל את הדיון. שלום לחבר הכנסת מאיר כהן ושלום לראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי. שמעתי אתמול במקרה את ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי אומר שהאופטימיים מדברים על רבעון ראשון של שנת 2019, והוא מאמין שזה יקרה ברבעון השני של 2019. אני חושב שיש כאן שאלות כבדות, בוודאי ובוודאי בנושא המוכנות. המוכנות היא נושא שמתכלל גורמים רבים. חברת הכנסת נאוה בוקר מובילה גם את ועדת המשנה של כיבוי אש פה בוועדה, ועושה הרבה דברים בנושא כיבוי אש, אבל הנושא הזה ראוי למליאת הוועדה ומכליל בתוכו גם נושאים של ביטחון פנים, משטרה, מד"א, היערכות למצבי חירום. מל"ל גם הגיעו? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> מל"ל יגיעו. זאב ווה צוק רם כאן. הוא היה במל"ל. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> אקס. << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> אקס מל"ל. כמובן גם תחבורה ונושאים נוספים. << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> ראש רח"ל (רשות חירום לאומית). << יור >> היו"ר יואב קיש: << יור >> ראש רח"ל. אז קודם כול, נאוה בוקר, תודה רבה שהבאת את הנושא הזה לוועדה. אני מעביר לך את הדיון ואת מובילה את הדיון, תודה רבה. << מנהל >> (היו"ר נאוה בוקר) << מנהל >> << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה, תודה. בוקר טוב לכולם. תודה ליושב-ראש הוועדה, יואב קיש על הדיון החשוב הזה. הדיון הזה עוסק במוכנות לחירום של נמל התעופה הבין-לאומי החדש של אילת, שדה התעופה רמון. אני קיבלתי לאחרונה פניות ממספר גורמים שהתריעו בפניי. הם אומרים שלמרות שהשדה הזה עתיד לשמש מאות אלפי נוסעים בשנה, לצערנו הוא לא ערוך להתמודד עם מצבי חירום. זה שדה שמתעתד להיות השני בגודלו בישראל והוא לא ערוך; שירותי החירום לא ערוכים במקרה של אסון. אנחנו מדברים על כבאות והצלה, על אכיפת החוק, על מד"א ועל שירותים רפואיים. הנושא הזה עלה משום שהשירותים האלה, שאמורים להיות מסופקים גם לנמל התעופה על ידי העיר אילת לא תוגברו ולא הוכנו כדי לשרת שדה תעופה בסדר גודל כזה. יש מחסור בכוח אדם ובתקציבים למרות שהיו, נדמה לי, יותר מחמש שנים להיערך לפתיחת הנמל הזה. נכון? ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי? << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אני רוצה להקריא בקצרה את הפנייה שהגיעה אלי מחבר מועצת העיר, עיוש אלמליח. הוא מדבר על כך שלמרות הקמת השדה – השדה הזה היה אמור להיפתח לציבור כבר בחודש אוקטובר 2018, וזה לא קרה, ואני מבינה שיש צפי לעוד כמה חודשים. למרות שהשדה אמור להיפתח, אין שינוי משמעותי בגופים האלה: כבאות, משטרת ישראל, מד"א ובית חולים בעיר אילת – אם בגודלם הכללי ואם במצבת כוח האדם, בתקציבים – הם לא יוכלו לספק את המענה האופטימלי בזמן חירום. בנוסף, השדה הזה אמור לשמש, כפי שאמרתי, נמל תעופה בין-לאומי שמתוכנן להיות השני בגודלו בישראל, שמגדיל את הצורך בהתאמתם של הגופים האלה למציאות החדשה בשטח. אם חס ושלום יקרה אסון – זמן נסיעה של רכב מהעיר הגדולה הקרובה ביותר לאילת – זה משהו כמו ארבע שעות. או זמן טיסה מתל אביב הוא שעה, במקרה הטוב, אם יש טיסות, ובתקווה שבזמן חירום שדה התעופה גם לא יושבת באופן מלא ותהיה דרך אווירית להגיע. הבקשה של עיוש אלמליח הייתה לבדוק את הנושא הזה, כי כל דחייה בנושא מהווה סיכון לביטחון האזרחים ולחיי אדם בכלל. לפני שאני פונה לראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, אני רוצה לברך אותך על זכייתך בבחירות. אנחנו שמחים שאתה איתנו. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> נבחרת מחדש בפעם השלישית? << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> רביעית. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> רביעית, יפה. אז אני רוצה ל - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני ומאיר התחלנו לפני 15 שנה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> נכון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> נבחרנו ב-2003. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> מאיר ומאיר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני בדימונה והוא באילת. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> שני המאירים. אני רוצה לבקש ממך שתציג בפנינו איזושהי תמונת מצב של שירותי החירום בעיר אילת. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> אני רק רוצה להבהיר את הדברים – אני לא הזמנתי את הישיבה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> זה לא אתה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> לא אני הזמנתי, אבל ביקשתי להצטרף לישיבה משום נושא אחד שאני בקיא בו. אני פחות בקיא בנושאים החירומיים. אני יכול להניח שהחברים מכב"ה והמשטרה בקיאים ממני בנושא. מבחינת אינוונטר הדרישות שלהם, אני לא יודע להתייחס לזה בפרטים. אני רוצה להתייחס לנושא אחד שאני רואה בו נושא חשוב מאין כמותו והוא נושא הנגשת השדה לעיר אילת. נכון להיום אורך הכביש מהכניסה לעיר ועד לשדה התעופה הוא כ-16 קילומטר. היום, עוד בטרם השדה נפתח, אנחנו כבר יודעים להגיד שבמרב ימות השבוע הכניסה לעיר פקוקה, ומי שנכנס לעיר בסופי שבוע עם רכב, יודע על מה אני מדבר. אנחנו מוצאים את עצמנו פעמים מעל ל-50 דקות תקועים בכניסה לעיר. כשאני אומר הכניסה לעיר, זה יכול להיות באורכים של שלושה–ארבעה קילומטרים, וזאת עוד בטרם נפתח שדה התעופה. ברגע שייפתח שדה התעופה, אם לא תבוא חשיבה יצירתית לפתיחת הפקקים – אז נהיה, כמו שאני מתריע כבר הרבה מאוד זמן, בכאוס תחבורתי. נכון להיום ניתן מענה, שאני מגדיר אותו כמענה על גבול הקוסמטי. יש שלושה מעגלי תנועה שפותחים אותם – דרך אגב, מי שעושה את זה היא חברת נתיבי ישראל – ומחסום, שגם הוא נפתח. אני טוען שזה ייתן מענה חלקי מאוד לזרימת התחבורה בעיקר מצפון לדרום, וצריך לעשות מעשה אחר, שונה – נתיב סטרילי, קרונית חשמלית או כל רעיון אחר. אני אומר את זה בשני היבטים. ההיבט האחד הוא ההיבט השירותי. בן אדם שיעלה בשדה דב יגיע תוך 30 דקות, ואני מקווה שהוא יעלה תמיד משדה דב, ואחרי 30 דקות מהשדה הוא יכול למצוא עצמו תקוע - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> נכון. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> - - למשך יותר זמן מכל משך הטיסה – בכניסה לעיר. זה מצב שיקרה. אני אומר את זה בוודאות מלאה. יש לנו מחקרים שהעברנו אותם למי שצריך להעביר. הבעיה האחרת היא הבעיה החירומית, שאם חלילה יש איזושהי בעיה מכל סוג שהוא על כביש הערבה, ונכון להיום הכביש הזה, לצערי הרב, בחלקים הצפוניים שלו עדיין גובה דמים, או חלילה בשדה התעופה, בעצם זה הציר המסודר היחיד שיש לכניסה לעיר אילת, ואוי לנו ואבוי לנו. לכן אני אומר, שצריכה לבוא מפה פנייה מאוד ברורה. השקיעו בשדה הזה, אגיד את זה בזהירות, קרוב ל-2 מיליארד שקלים, נגיד 1.8 מיליארד. אני חושב שהשקעה של עוד 7%–8% להנגיש את השדה, כמו שאומרים שצריך להנגיש שדה תעופה בין-לאומי, מחויבת המציאות. אל לנו להסתפק במה שיש. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חשוב מאוד. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> מעבר לזה, אני מציע שהגורמים החירומיים יתנו את דעתם. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> יש כאן נציג ממשרד התחבורה? << דובר >> מיכל קלה-בן חמו: << דובר >> יש נציג ממשרד התחבורה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אני אשמח לשמוע בהקשר לדברים שהוא דיבר עליהם האם יש תוכניות עתידיות לפתוח איזשהו - - - << דובר >> מיכל קלה-בן חמו: << דובר >> שמי מיכל קלה-בן חמו, אני ראש אגף חירום במשרד התחבורה. בדיון הנוכחי לא הגיע נציג של אגף תכנון כדי לתת מענה לזה. אני כן יודעת שפיתחו שם מבחינה תחבורתית גם רמזורים ליד וגם טופל הנושא של תחבורה ציבורית – אוטובוסים וכולי – שיתנו מענה בעתיד. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוטובוסים? סליחה, מה אמרת? << דובר >> מיכל קלה-בן חמו: << דובר >> ניתן מענה של תחבורה ציבורית – ניתנה חשיבה לזה – ויינתן בעתיד מענה של תחבורה ציבורית כחלק מהגישה לעיר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> כן, אבל זה לא פותר את הבעיה. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> האוטובוסים התעכבו. היא יודעת את זה. << דובר >> מיכל קלה-בן חמו: << דובר >> לא, אתה מדבר על הפתיחה של עוד נתיב. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> הוא מדבר על הפקקים בכניסה לעיר. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> מהשדה ועד העיר. << דובר >> מיכל קלה-בן חמו: << דובר >> ביקשתי התייחסות מהנציג הרלוונטי. אתייחס לזה בהמשך כשאקבל את ההתייחסות. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. כן, חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תראי גברתי יושבת-הראש, אין יותר מתאים למדינה שלנו מאשר חוכמת חלם שקורית היום בשדה התעופה הטוב הזה. אגב, ביום חמישי במקרה נסעתי לאילת, וכאמרתו של ראש העיר, ביום שגרתי שהוא לא יולי–אוגוסט לקח בערך כ-25 דקות בפקק בכניסה לעיר, ואנחנו לא מדברים על חודש יולי–אוגוסט, כשהעיר מוצפת. נסעתי מדימונה, ואני חושב שהגעתי מהר מאשר העמידה הזאת בפקק, במיוחד עכשיו עם הכיכרות שפותחים שם. דבר אחד, צר לי מאוד שמפלגת - אנשי – מפלגת הליכוד – << דובר >> קריאה: << דובר >> כיאה לאיש פוליטי. << דובר >> מיכל קלה-בן חמו: << דובר >> מפלגה, כן. אנחנו לא חברי מפלגות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כן, מפלגת הליכוד ומשרד התחבורה לא הגיעו לכאן, אבל זה באמת שלומיאלי, חבריה. שיהיה ברור לכם, זה מביש שהשדה גמור כולו, אבל כל המעטפות הביטחוניות והבטיחותיות עדיין מדשדשות. לא קורה בשום מדינה בעולם דבר כזה. איזו ריצה מטורפת להקים את השדה ולאחר מכן יושבים כאן אנשי הכבאות ואומרים: אנחנו לא ערוכים לזה, וראש העיר יושב ואומר: אני לא ערוך לזה, וממה נפשנו? אני יודע שלפני כחודשיים הייתה תמונה של שר התחבורה ואי אלו מחבריו בטיסה הניסויית, נכון? בנחיתה הראשונה בשדה. השדה לא ייפתח – כמו שהוא נראה – הוא לא ייפתח בחודש הבא. אין שום סיכוי שבעולם שהוא ייפתח, אלא אם כולכם תהיו אנשי בשורה. אני רוצה לשאול את אנשי הכבאות: האם כל נתינת השירות היא עליכם או שיש שם נקודה עצמאית לגמרי? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תציג את עצמך כדי שיהיה בפרוטוקול. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> אני יהודה קסנטיני, מפקד תחנה אזורית באילת. אני מלווה את התהליך של השדה הזה עוד לפני שהתחילו אותו, מהתכנון שלו, ואני מלווה אותו עד היום. יש לי צוות שעובד עם השדה הזה, גם לאורך כל נושא בטיחות האש, מהתכנון ועד הטופס ארבע שאני אמון ואחראי עליו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש כבר טופס ארבע? << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> בחלק מהמבנים אנחנו עוברים, בחלק מהמבנים הם עשו את כל מה שצריך והעבירו, אבל יש לנו בעיה אחת. מאחר שהאזור שלנו הוא אזור ייחודי, והמענה האסטרטגי לנמל התעופה הזה מחייב כוח מסוים כדי שייתן שם מענה הולם ויחס לעיר, אי אפשר להחליט – דם כזה או דם כזה. כי כמות הכוח הקיימת באילת כרגע היא כמות כוח שמסוגלת לתת מענה למלונות שיש באילת ולמבנים שיש באילת ולכל מה שקורה באזור אילת. אי אפשר לפצל את הכוח. כאשר יש לי איזה אירוע אסטרטגי בעיר – אני יכול להגיד שאת הכוח הזה אני עוצר ואני מעביר אותו לשדה תעופה שאני יכול לתת שם מענה. זהו הדבר. הנושא הזה עלה בכמה דיונים שקיימנו גם עם זאב ווה צוק רם וגם עם כל גורמי החירום. לצערי, אנחנו לא ערוכים מבחינת כיבוי אש בשורה התחתונה. משרד האוצר לא מוכן לבוא ולתמוך בהקמה של תחנה קרובה לשם שמסוגלת לתת מענה בזמן הצורך גם לנמל התעופה וגם לפריפריה. המשמעות של תחנת כיבוי שם שתהיה ברמה בינונית היא משמעות אסטרטגית ממעלה ראשונה, כי אם אנחנו מדברים גם על מענה במעטפת – אירוע שיהיה אירוע דומה להחלטה על סגירת בן גוריון לכמה שעות – כל המטוסים שיגיעו לאזור הזה – התעבורה שתהיה לאזור וכל מה שיקרה שם – אנחנו לא נהיה מסוגלים לתת מענה עם כמות כוח האדם והכלים הנמצאים במצב הקיים. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חמור מאוד מה שאתה אומר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אל תתייחס רק לפיק שייבינג. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חמור מאוד מה שאנחנו שומעים כאן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תראה, אף אחד בפיק שייבינג כזה, אף אחד לא ייתן לך את כל כוח האדם במידה ויקרה דבר מה. אני שואל: היום, האם מתוכננת לשדה יחידת כיבוי עצמאית שיושבת בשדה 24 שעות, 7 ימים בשבוע עם כל מה שהם צריכים? האם מתוכנן דבר כזה? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> ומתי? << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> יש לנמל התעופה צוות מפעלי שנקרא: כיבוי מפעלי שמסוגל לתת מענה בפרק זמן מוגדר לכיבוי אווירי. הצוות הזה גם עשה - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> סליחה, לא הבנתי. הוא מסוגל לתת מענה? << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> מענה לכיבוי אווירי - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> טיסות חירום. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> - - וטיסות חירום וזה, הוא מסוגל לתת מענה בפרק זמן מסוים, עד שתיים וחצי דקות. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> כן, אבל לא במקרים של אסון. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> לא. אסון – בכל מקרה החוק אומר שמי שאחראי על הכול הוא אני. מי שנמצא שם: אני או מקבילי מפקד המחוז או נציב כבאות והצלה בסוף, על פי שרשרת הפיקוד. מה נכון לומר? שהחבר'ה האלה מחויבים במעטפת חירום. מעטפת חירום לא רק של כיבוי: גם של כיבוי, גם של מד"א - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> כל הגופים. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> כל הגופים האלה צריכים להגיע. ראו, היה לפני שבוע מטוס חירום של Embraer שלא היו לו בלמים – ביום שבת האחרון או לפני שבועיים, אם אני לא טועה – והוא נחת בבן גוריון. שימו לב לצי הכלים שהגיע לשם לסייע. ההבדל בין אילת לבין מרכז הארץ – שב-20 דקות אנחנו מגייסים את כל הכוח הדרוש כדי לתת שם מענה. באילת, רבותיי, לא נוכל לתת את זה. אין לנו מספיק, כי אנחנו גם צריכים לתת מענה לכל – יש לנו כ-50 פלוס בתי מלון בעיר; יש לנו כ-40 פלוס מחסניות בעיר; יש לנו בניינים גבוהים ובתי הארחה וכל מיני מתקנים שנידרש לתת להם מענה הולם כמתבקש לעיר תיירות ברמה הזאת. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בעצם, אתה אומר שאתם צריכים תחנה נוספת סמוכה לשדה. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> כן, אני מנסה לומר שכן, אנחנו צריכים לבנות. כרגע נמל התעופה הקצה לנו שטח, והתחלנו תהליך של טופס ארבע יחד עם העירייה. סיימנו אותו, והמתנו לאוצר. האוצר צריך להתחיל לתקצב אותנו כפי שנקבע. האוצר לא עושה את זה ומתעלם מהנושא הזה, וחבל, כי צריך להכשיר אנשים. לא ייתכן ש – למען אזרחות טובה ואכפתיות אני אשתדל להוציא מהכוח הקיים באילת – לבוא ולחלק כמפקד ולהחליט מה אני עושה בשלבי הפתיחה. מדובר פה בפתיחה בעוד שלושה חודשים – עד שלושה חודשים. השדה הזה – אנחנו מלווים אותו בתרגילים והכול – יצטרך להיפתח. מישהו יצטרך לתת את הדעת על כמות כוח האדם אם חלילה יקרה שם משהו, וכולנו מכירים את המקום – אני לפעמים מתאר אותו כשוויץ. אני אומר גם לכולם: היידי בת ההרים מסתובבת על ההרים שם, מחלקת פרחים. אני מתאר את זה בצורה הזאת בכוונה כדי שנוכל להבין מהן המשמעויות. המקום הזה נמצא במקום שאנחנו חייבים לתת את הדעת על כל ההיבטים הביטחוניים, ואני אומר את זה ברצינות כי אני נמצא שם ואני אצטרך להתמודד עם זה לא מעט, ואמרתי את זה בכל הישיבות ואני אומר. בישיבה האחרונה קמו נציגי האוצר, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים ועוד מי שהיה שם מבחינת המנכ"לים, ונתבקשו לתקצב את זה. אנחנו תקצבנו. תקצבנו והעברנו את התקציב הזה כדי לקבל תשובה, וחבל. אנחנו מפספסים את המומנט והמקום הזה צריך להיות. בגרמניה – במקום שלא הייתה לו בטיחות – הורידו את נמל התעופה הזה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אז - - - << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> עוד דבר אחד, ממה שבדקתי, אין נמל תעופה בעולם ברמה הזאת שלא תהיה לו פריפריה כלכלית שתעבוד שם בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. הכבישים האלה יהיו סואנים. נמל התעופה הזה, אם אני מתאר אותו לעתיד – נמל תעופה שחמש שנים לא גובה מיסים או נותן הטבות כאלה או אחרות – יתחילו לרוץ לשם לא מעט אנשים שיגיעו למבצעים כאלה ואחרים כדי לטוס ולצאת מהארץ לכל מיני יעדים. מי שיצטרך להתמודד עם זה – זה אנחנו – עם העומס ועם כמות התאונות. מה שאנחנו לא רוצים שיהיה ואיך שאנחנו רוצים שזה יתקיים. אני חושב שלעם ישראל מגיע ביטחון – גם אזרחי, שהוא יודע שיש מי שייתן לו מענה בזמן ריאלי. כאשר הוא לכוד בתוך הרכבים האלה, בחום של אילת לאורך זמן – הוא מצפה שנגיע כמה שיותר מהר כדי לתת לו את המענה ואת החילוץ המהיר ביותר. אני חושב שצריך לעשות בזה סדר, ולזרז את ההליך הזה, כי זה לא יכול להימשך בצורה הזאת. אני אומר את זה כדברים מהלב, באמת. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אתה מחזק כאן בעצם את דבריו של ראש העיר שהציג את זה בפשטות – הפקקים בכניסה לעיר הולכים ומתגברים. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> לגמרי. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> יהיה כאוס. זה ברור לי לגמרי. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אני מקווה שבהמשך נקבל את התשובה מהנציג. << דובר >> מיכל קלה-בן חמו: << דובר >> אני רק רוצה לציין שהדיון הזה נועד לדון בנושא החירום – מענה חירומי לשדה תעופה ולא לדברים מסביב. אני מבינה שעולים פה דברים נוספים לחירום. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אנחנו מדברים על כך שלא תהיה גישה. במצב של חירום – אנחנו בבעיה. אם הם יצטרכו לעמוד בפקק, אמבולנסים וכאלה, שלא נדע ושלא נצטרך, כן? << אורח >> יוסף שפיצר: << אורח >> אבל אני מבקש להוסיף - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> מי אתה, אדוני, רק תגיד את שמך ואת התפקיד. << אורח >> יוסף שפיצר: << אורח >> אני מנהל מחלקת שדות תעופה ומנחתים ברשות התעופה האזרחית. גם ראש העיר וגם משרד התחבורה – היה צוות שהוקם גם במסגרת סגירת שדה דב שבוחן את כל החלופות לנגישות לבן גוריון וגם את הנגישות לעיר אילת. חלק מהחלופות מיושמות כיום: גם רחבת הכיכרות – ולכן יש פקקים היום, כי יש עבודות – וגם הרחבת המחסום. לכן לכל הנושא אין משהו יותר יצירתי. יכול להיות שיש רכבת, אבל הצוות צריך להציג לך את הדברים כשהוא פה עכשיו. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> רק כדי שנדייק בנתונים – הוקם צוות בראשותו של צ'רלי סלומון, איש נפלא. הייתי חבר בצוות והודעתי שאני לא מקבל את המסקנות. אמרתי את זה בצורה ברורה. זה מופיע בפרוטוקולים, כי אמרתי שהמסקנות לא יתנו את המענים הראויים. אספר לכם מה היה ברעיונות, כדי שנדע, ולא אני דרך אגב אלא אחד הרעיונאים המצוינים שהיו היה שר התחבורה. למשל, ההחלטה שתהיה רכבת חשמלית מהשדה – הייתה הצעה כזאת של השר ואני חושב שזאת הייתה הצעה נכונה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> איפה זה עומד היום? << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> בזמנו ביקשו דווקא מחברת נמלי ישראל להכין תוואי אלטרנטיבי. הצעה שנייה אמרה לבנות מסלול - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> סליחה, אני קוטעת אותך כאן. זה בשלבי תכנון כרגע? << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> לא. לפחות לא ממה שאני יודע. << אורח >> יוסף שפיצר: << אורח >> אי אפשר הכול תכנון. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> דקה, דקה, רק נשלים את הדברים כדי שנדע מה היה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> זה שהיום נעשות פעולות – זה נכון. זה שהם לא יתנו את המענים הראויים – זה גם נכון, וכולם יודעים את זה. היו כמה החלטות שאני מגדיר אותן יצירתיות. הראשונה היצירתית באמת הייתה מצדו של השר ישראל כץ, שעשה עבודה נפלאה, יש לומר. << דובר >> מיכל קלה-בן חמו: << דובר >> נכון. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> ההצעה השנייה, לבנות מסלול סטרילי. סטרילי, הכוונה: שיוצא מהשדה, משום שבשדה יש גם מכס ויש גם תחנת משטרה, כך שאפשר לייצר מסלול סטרילי במתחם של חנה וסע בתעבורה של העיר. הכנו גם מתחם כזה. יש מתחם כזה, וזה גם היה על פי החלטות ועדת צ'רלי סלומון. החלטה נוספת, שיהיה מסלול רק לתחבורה ציבורית מהשדה. צריך לזכור שעל הכביש הזה, נכון להיום, נוסעות מעל ל-1,000 משאיות בכל יום. חברים, תחשבו מה קורה עכשיו. תחשבו מה יקרה במצב שמגיעים תיירים מתל אביב או משטוקהולם לעיר הנופש האילתית והם נמצאים תקועים – לא משנה אם באוטובוס או במונית או ברכב – בין משאית של עגלים למשאית של מכוניות מיפן או משאית עם חומרים כימיים שמגיעים מאזורים שונים. זה המצב. אין כאן High way שאתה אומר: אתה תלך במסלול החליפי. זה לא המצב. יש כרגע כביש אחד בלבד – כביש 90, שבמענים העכשוויים אני טוען ואני אומר ואני יודע גם מה יקרה. אגיד לכם מה יקרה – בעוד שנה ומשהו נשב פה ונגיד: וואלק, בואו נראה מה עושים, ואז נשקיע בזה פי כמה וכמה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> השאלה אם יפתחו או לא יפתחו עד אז. טוב, נתקענו בפקקים והדיון היה על שירותי החירום. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בזה באמת אנחנו נמתין לתשובה של משרד התחבורה. אני רוצה לשמוע גם את נציג משטרת ישראל, איך הם רואים את המצב. << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> בוקר טוב, אני ישראל גאלי, ראש ענף מבצעים של המחוז הדרומי במשטרה. אומר כמה דברים בעניין הפעולות של משטרת ישראל. המשטרה נערכה בעבודת מטה לפתיחת השדה. צריך לזכור שאנחנו התחלנו את ההיערכות בערך מפברואר 2018, כי בעצם השדה עצמו נמצא בתחום אחריות של בט"פ וצה"ל. במסגרת הבנות שבוצעו בין צה"ל למשטרה, סוכם כי משטרת ישראל תהיה אחראית באירוע חירום מהגדרות ופנימה וצה"ל מהגדרות והחוצה. הדבר הזה צריך עדיין לקבל אישור נוסף, הצעת מחליטים. זה צריך לעבור בהצעת מחליטים, כל סוגית העברת תחומי האחריות לבט"פ. למרות הדבר הזה, אנחנו בעצם התחלנו בעבודת מטה סדורה כדי שנהיה ברמת מוכנות מבחינתנו לשדה. ברמה של השגרה אנחנו מינינו - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> מצבת כוח אדם גדלה? << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> כן, הכול. ברמת השגרה, מינינו מפקד. בנינו יחידה של 18 שוטרים בפיקוד רפ"ק עם עוד תשעה סיירים, שכל ייעודם הוא להיות בשדה. הם יושבים בשדה ונותנים מענה לכל היבטי השיטור בשדה. זו יחידה עם קצין ועוד תשעה סיירים. נכתבו נהלים להפעלת השדה, מבחינתנו – בהיבט של המשטרה – בשגרה. לעניין החירום, גם כאן אנחנו נערכים עם פקודות לחירום. בהקשר הזה ביצענו גם תרגיל שממנו עלו לקחים. לגבי זמן ומרחב, שקודם ציינת, לגבי העיר אילת – זמן ומרחב רלוונטי לכל תרחיש חמור – זה דבר שהוא נכון בהיבט של זמן ומרחב. אומר בסוגריים – לא קשור לשדה בצורה ישירה – לפני כחודש וחצי משטרת ישראל חנכה את יחידת יס"מ אילת – כוח שיטור איכותי לטובת העיר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> יפה. << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> זה גם כחלק מהמענה המבצעי – לא רק לאירוע הזה אלא לאירועים נוספים. כדי להתגבר על הפערים של זמן ומרחב בעיר אילת, בימים האלה אנחנו יושבים מול צה"ל ומכינים תוכנית שתכלול שני היבטים: ההיבט האחד הוא בעקבות אירוע חריג – איך אני מקבל באופן מידי כוחות מצה"ל שיתגברו אותי כדי לתת מענה מתוך הבסיסים שמפעילים ומשאירים כוננים בכל זמן נתון. איך הכוחות האלה יודעים לתת מענה וסיוע בזמן נתון כדי לטפל באירוע הזה. לצד זה יש תוכנית להטסת כוחות לעיר אילת, ובהמשך אנחנו נתאם את זה גם מול מד"א. מד"א עדיין לא בתוך הלופ הזה כרגע, אבל הם יהיו איתנו כי זה חשוב לטובת הדבר, לפינוי של היבטי הרפואה אל מול צה"ל בנושא הזה. כמובן, יש לנו עוד מכלול שלם של פעולות שאנחנו נדרשים לעשות. אנחנו מתכננים יחד עם רש"ת לעשות תרגיל. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אתה אומר שמבחינת משטרת ישראל – אפשר לומר שאתם קצת יותר ערוכים. << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> מבחינתנו כמשטרת ישראל, אנחנו ברמת מוכנות טובה לפתוח את השדה. יש פעולות, כמו שאמרתי קודם, ברבעון הראשון של 2019 אנחנו מתכננים לעשות תרגיל גדול בשדה. יש כל מיני היבטים--- << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אגב, בדיוק, יש היבט נוסף שאני רוצה לשים עליו דגש. אני לא יודעת אם אתם זוכרים, בדוח מבקר המדינה לאחר אסון הכרמל נרשם שאחד הכשלים היה חוסר תיאום מוחלט בין שלושת הגופים: משטרת ישראל, כבאות והצלה ושב"ס. במקרה הזה אני מקווה מאוד שבאמת יש שיתוף פעולה ויש תיאום מסודר בין הכבאות למשטרה ולכלל הגורמים, ואני מניחה שגם תערכו תרגילים כשהשדה ייפתח, לא? << דובר >> ישראל גאלי: << דובר >> כמו שאמרתי, ברבעון הראשון של השנה אנחנו מתכננים לעשות תרגיל. נבנה מינהלת והיא תכלול את כל גופי החירום וההצלה, כולל צה"ל, כולל כב"ה, כולל מד"א וכמובן כולל רש"ת שיהיו שותפים לטובת הדבר הזה. כמו שאמרתי קודם, יש עוד עבודה לפנינו אבל אני יכול לומר שמשטרת ישראל ערוכה מבחינתנו ברמה טובה לפתיחת השדה. << אורח >> יוסף שפיצר: << אורח >> אני מבקש רק להוסיף. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> כן. << אורח >> יוסף שפיצר: << אורח >> מי שנותן רישיון להפעלת השדה הוא משרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית. לשדה – אנחנו מחויבים גם כמדינה להיות ערוכים וגם מבחינת הארגונים הבין-לאומיים. לכן כל התהליך הזה נעשה. זאת אומרת, יש נהלי חירום, יש היערכות, נעשו שלושה תרגילים עם כל הכוחות – כל מי שיושב פה, כולל הצבא – כי הגוף הרציני שנותן מענה שם זה הצבא, ולכן נעשו שלושה תרגילים מלאים: שניים ביום ואחד בלילה. לכן, מבחינתנו, יש לשדה רישיון. נכון שמבחינת האזור, בגלל המיקום של השדה, אולי צריך לעבות את כל גופי החירום, אבל מבחינתו כשדה, הוא מאושר לפעילות. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי. אני רוצה לשמוע בהקשר הזה את ראש רח"ל (רשות חירום לאומית), זאב ווה צוק רם. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> שלום לכולם. האמת היא שאני לא התעסקתי כראש רח"ל בשדה, כי ראש רח"ל אני רק מ-7 באוקטובר. אבל כסגן ראש המל"ל (המטה לביטחון לאומי), המל"ל ליווה את רשות שדות התעופה ובעצם את כל הגורמים. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אז אתה מכיר את הנושא על בוריו, וקרוב מאוד. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> אני מכיר את המָטֶרְיָה היטב. המשרד לבט"פ – ויש פה את נציג האוצר שנתן את התקנים ותקציב למשרד לבט"פ על מנת שהמשרד לבט"פ, מי ששייך כאן סביב השולחן למשטרת ישראל וכב"ה, יוכל להיערך לשדה. הם קיבלו 20 תקנים – 7.5 מיליון שקלים הוצאה חד-פעמית. יהודה קסנטיני: המשטרה קיבלה. << דובר >> עמיחי דוד: << דובר >> אנחנו הקצינו את התקציב של המשרד. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> רגע, רגע. אנחנו נגיע אליך בסוף. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> חבר'ה - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אתה יודע שאתה תמיד מסכם את העניינים. אני שומעת את כל התלונות ואתה צריך - - << אורח >> עמיחי דוד: << אורח >> להגיב על כולן. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> - - להשיב ולהגיב, ובסוף לרשום גם את השיק. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> אני מציג מה שהוא אמר. 7.5 מיליון שקלים שוטף ו-7.5 מיליון שקלים חד-פעמי להיערכות המשטרה וכיבוי אש בשדה. זאת אומרת, המשאבים ניתנו למשרד לבט"פ. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> משרד האוצר לא מעביר את זה ישירות למשטרה או מעביר את זה ישירות לכב"ה, אלא מעבירים את זה למשרד האחראי עליהם. פער אחד קיים שצריך לתת לו מענה, והוא נדרש – ואני כנציג המל"ל מטעם ראש הממשלה ליוויתי את כל העסק הזה, וראש הממשלה היה שם מספר פעמים וקבע ונתן שם הנחיות איך להיערך ומה לבצע – זה משרד הבריאות, מגן דוד אדום, שהם לא חוברו לצד התקציבי למרות פניות חוזרות ונשנות שלי. שנייה, אחר כך כולם יגיבו. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> גם כבאות והצלה, לפי מה שאני מבינה כאן, יש בעיה עם הכנתה של - - - << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> יושבת-הראש, מבחינתנו המשרד לבט"פ הוא המשרד האחראי על שני הגופים. הם קיבלו את הכסף ואת התקציבים. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> יש פה נציג של המשרד לבט"פ? << דובר >> אדווה מובדלי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> למה את לא יושבת איתנו? << דובר >> קריאה: << דובר >> צנועה. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> אני אסיים. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אני אשמח אם תשבי איתנו. אחרי כן אשאל אותך בנוגע להקמת התחנה. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> אמשיך. באמת מה שצריך לצאת מהדיון הזה בתמיכתך זה שייתנו את התקציב הנדרש למד"א. מד"א הוא גוף קצת – הוא לא מוזר, הוא אחראי על הפרה-הוספיטל של מדינת ישראל, הוא אחראי על לתת טיפול לאנשים לפני בתי החולים, אבל הוא מעין גוף עצמאי. הוא לא מחובר ב - - - << דובר >> מירי כהן: << דובר >> הוא גוף סטטוטורי, נכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> הוא גוף סטטוטורי-עצמאי. הוא לא מחובר למערכת התקציבים המדינתית. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בהחלט. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> ולטובת העניין הזה צריך לחבר אותו ולתת לו את מה שהוא צריך לקבל כדי להפעיל את היכולות שלו ואת כל מה שקשור בזה. יחד עם זאת, מבחינה ביטחונית והגנה על השדה כל הדברים נעשו. הייתי בביקור שם עם סגן הרמטכ"ל שהולך עוד מעט להיות רמטכ"ל. ישב שם אביב כוכבי, נתן את ההנחיות לצבא, נתן את ההנחיות למשטרה. מבחינה זו הכול סגור ומסודר עד כדי שהבאנו גם לחתימתו של שר הפנים, שבתוקף היותו שדה תעופה השדה יהיה מסונף לעיר אילת מבחינה מוניציפלית. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> זה לא הכול סגור ומסוגר. יושב פה מפקד בכיר בכב"ה שאומר לך: אנחנו לא ערוכים. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> שנייה, שנייה. אני מאיר – זה נכון, אבל השאלה מיועדת לא לאף אחד שיושב כאן סביב השולחן, אלא למשרד לבט"פ: מה הם המשאבים שהוא קיבל בעבור כב"ה? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אנחנו כבר נעלה את זה. בהחלט. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> זה עניין פנימי, לדעתי. נעשו תרגילים. רת"א (רשות התעופה האזרחית) שריינה את השדה. לצורך העניין, עשו גם תרגילים ונחיתות של מטוסים. אם מחר יצטרכו להפעיל את השדה הזה כדי להנחית מטוס כתוצאה מחירום – המטוס יכול לנחות. הצבא יודע, יש לו את הפקודות המרחביות להגן על השדה. השדה סונף לעיר אילת. זה אומר שמבחינת ביטחון הפנים – העיר אילת היא באחריות משטרת ישראל ואילו הצבא אחראי מסביב. סינפנו את השדה לעיר אילת ושר הפנים חתם על זה, וכתוצאה מכך הם קיבלו את האסמכתה – גם שהכביש באירוע ביטחוני יהיה לטובתם כדי לנסוע ולהגיע לשדה כמה שיותר מהר אם צריך תגבורת, וגם לשליטה מלאה בתוך השדה עצמו - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> מעולה. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> - - כי אנחנו לא רוצים שאנשים שיגיעו מחוץ לארץ יראו חיילים בתוך השדה, אלא שוטרים. בסך הכול יש גם פקודות נוספות – לא אפרט אותן, צה"ליות – לתגבור בזמן אמיתי באמצעות מסוקים וכל מה צריך; גם להביא לשם עזרה ראשונה בפרקי זמן מאוד קצרים. העסק הזה די סגור. להערתו של ראש העיר אילת, ובצדק, בכלל לאור מה שקורה אצלנו בכבישים, אאיר לשר התחבורה – בסופו של דבר, רשות שדות התעופה ובניית הכביש במדינת ישראל חונים באותו משרד. אני חושב שמן הראוי שיסדרו את המענה הזה. אפילו ציר מיוחד כדי להגיע כמה שיותר מהר למקום. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לשמוע את נציגת המשרד לבט"פ. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> יש פה גם את נציגי רשות שדות התעופה אם את רוצה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> איפה? << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> שרון, הוא הפרויקטור. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי, אז אתה יודע מה? בואי תסכמי את לפני משרד האוצר. נעבור לנציג משדה - - - << דובר >> יאיר בירנבאום: << דובר >> יש גם כללית, יוסף שפיצר, יש בריאות. הרי בסוף כל החירום צריך לטפל באנשים. גם זה קיים. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> זה לא ברור להם. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> נכון, נכון. אז אנחנו נגיע אליכם, אבל אני אשמח לשמוע מנציגי שדה התעופה, הנהלת שדה התעופה, תמונת מצב קצרה. << אורח >> שרון בן עזרא: << אורח >> אני שרון בן עזרא, ראש מינהלת המעבר לנמל תעופה רמון. פרויקט נמל תעופה רמון נמצא בשלבים האחרונים מאוד שלו. הפעלתו וההיערכות להפעלתו של נמל התעופה כרוכה בין השאר ברישיוּן על פי התקנים העולמיים, על פי הנחיה של הגורם המנחה שהוא רשות התעופה האזרחית. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> מה אתה מעריך – מתי ייפתח השדה על פי ההערכה שלכם? או שזה עדיין, כמו שמדברים, באוויר? קריאה: << דובר >> קריאה: << דובר >> עד סוף השנה. << אורח >> יוסף שפיצר: << אורח >> דיבר ראש העיר. טופס ארבע. << אורח >> שרון בן עזרא: << אורח >> אנחנו נמצאים בשלבים המתקדמים מאוד של ההרצות ושל השלמת הדברים הנדרשים לאכלוס נמל התעופה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> זאת אומרת שהיעד לפתיחה הוא לא ברור. << אורח >> מאיר מלכה גרניט: << אורח >> זה ברור. ברור. << אורח >> שרון בן עזרא: << אורח >> לא, זה לא שהוא לא ברור. << אורח >> מאיר מלכה גרניט: << אורח >> לנו הוא ברור מאוד. << אורח >> שרון בן עזרא: << אורח >> לא, הוא ברור לנו. עם השלמת מרכיב ההרצות בזמן הקרוב מאוד ונושא אישורי האכלוס יקבעו שר התחבורה, מנכ"ל הרשות והמוסדות את תאריך הפתיחה. לעניין היערכותנו, ההיערכות להפעלת נמל תעופה כוללת בין השאר את רישיוּן השדה. אגב, רישיוּן השדה כולל המון מרכיבים מיכולות המסלול, גופי התאורה, איך אנחנו מתחזקים אותו וחלק מהפרקים הם היערכות לתוכנית החירום הנמלית. תוכנית החירום הנמלית היא תוכנית חירום, שמחייבת אותנו לטפל באסון תעופתי בשטח השדה עד רמה ראשונית מאוד מסוימת. לשם כך, לשאלתך, יש באמת יחידת כיבוי תעופתית פנימית ברשות שדות התעופה, ואנחנו בעצם השלמנו את תוכנית החירום הנמלית הזאת. השלמנו אותה בתרגיל גדול מאוד, שכולל גם מטוס חי וגם מאות נפג"מים (נפגעים מדומים על ידי ניצבים). לתרגילים האלה קדמו שנתיים של עבודה משותפת תחת מעטפת מל"ל בין כל הגופים. אני חייב לציין לטובה את שיתוף הפעולה שהעלית. היה פה שיתוף פעולה מלא בקביעת שיטות העבודה והנהלים. היה פה שיתוף פעולה מלא בתרגילים המקדימים ובכל התרגילים הסופיים, כולל התרגיל שאפשר את רישיוּנו של השדה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי, אבל אתה מסכים איתי שאי אפשר להסתמך רק על הצוות שלכם, אלא צריך שתהיה נקודת כיבוי או תחנה קרובה לנמל. << אורח >> שרון בן עזרא: << אורח >> אלה עמדות גופי החירום הלאומיים. אנחנו יודעים להגיד לגבי מה שקורה בשטח גדרנו והנחיות התעופה העולמית באמצעות רת"א. לכך השלמנו - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> זה שיתוף פעולה מלא, אבל בלי מד"א, עד כמה שהבנתי. << אורח >> שרון בן עזרא: << אורח >> לא. << דובר >> מירי כהן: << דובר >> הוא שותף - - - << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> למד"א היה שיתוף בתרגילים. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> עוד מעט אנחנו נגיע אליך, רונן בשארי. משפט אחרון, כי יש לנו רבע שעה לסיום. << אורח >> שרון בן עזרא: << אורח >> סיימתי. אבל רק להערתך האחרונה, אין פה תרגיל או איזשהו שלב או איזשהו נוהל שלא היו שותפים בו כל אחד מהגורמים פה בשיתוף פעולה טוב. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> - - - אפשר לשאול אותו רק שאלה אחת – מה היא עמדתו לגבי הכביש? << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא מנוּע מלהגיד. << דובר >> קריאה: << דובר >> מעבר לגדר שלו. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> רונן בשארי, ראש אג"מ מד"א. << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> אני אתחבר לכל הגורמים ואני אשלים את מה שיש לי. קודם כול, אני רוצה להבהיר שזה לא רק תקציבית. יש פער שיעלה בחיי אדם – צריך שזה יהיה ברור ויהיה על השולחן. המצב הקיים היום שהמענה ניתן בעיר אילת – יש תחנה ראשית למד"א עם כלי רכב שם, כולל בשגרה, וכיבוי בחירום, ובעצם המענה לשדה התעופה באילת הוא תוך שתי דקות בלבד. בנו שדה תעופה שמרוחק כ-20 דקות מהעיר. תבינו, הפעלה של חירום אורכת עכשיו נסיעה של 20 דקות בלבד, עוד לפני שהגענו לנפגעים בכלל. אחרי שטיפלנו והחזרנו אותם לאילת – זאת אומרת שאנחנו בסבב של 40 דקות עד שעה לאמבולנס אחד, שבתוך העיר אילת הוא היה מסיים את זה בחמש דקות: העמסת הנפגע; העברתו ליוספטל וחזרה לשדה כדי להמשיך בפינוי של נפגעים. זה לעניין השדה. אבל לפני שאני מגיע בכלל לשדה, השדה הזה ייַצר גם מקרי שגרה. היום, אם ניקח את נתב"ג, אז לרש"ת יש מרפאה, יש אמבולנסים שנותנים את המענה הראשוני עד שאנחנו מגיעים. לנמל הזה אין מרפאה ואין כוחות רפואה בשגרה. זאת אומרת, שאם לדוגמה תייר או אזרח ישראלי הגיע לאילת וקיבל התקף לב – הוא יחכה 20 דקות, וזה במידה שתהיה בכלל ניידת פנויה בעיר אילת. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> חשוב ביותר. << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> לכן, תראי, מד"א מלווה את הפרויקט הזה יחד עם כל הגופים, בסדר? ותיכף אשלים את המענה של ה - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אז רק תגיד לי מה אתם צריכים. על מה אנחנו מדברים? << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> בסופו של יום, הייתה עבודת מטה שנמשכה כבר כמעט שלוש שנים. כולם יודעים את הפערים. זה נאמר מעל כל במה, בסדר? ישבנו עם משרד הבריאות ובנינו תוכנית סדורה למענה שכולל תחנת מד"א בנמל, כמו של כיבוי וכמו של משטרה, ששם יהיו ניידת טיפול נמרץ ואמבולנס בשעות שהנמל פתוח – לא צריך מעבר לזה – פעם אחת הם ייתנו את המענה לשגרה ובפעם השנייה הם יהיו עוגן ראשוני לאירוע חירום תעופתי. כמובן שיוצבו בנמל, כמו שיש בנתב"ג רכבי חירום של מד"א שדבר ראשון, האנשים שיגיעו מאילת – ככל שיהיה כוח אדם, הרי בסופו של דבר אילת היא פריפריה, ואין הרבה כוח אדם – אז הכוח אדם שנמצא יגיע לשדה ויוכל לתגבר את האמבולנסים ולעשות עיבוי של כוח הפינוי. הדבר השני הוא בהיטס שיגיע ממרכז הארץ, גם במענה לשדה – ינחתו כוחות, יעלו על הרכבים האלה ויוכלו להצטרף לפינוי. לחלופין, אם חס וחלילה יקרה משהו באילת ינחתו ברמון, יעלו על הכלים ויתגברו את אילת. זאת אומרת, לקחנו את כל התרחישים. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> זאת אומרת, הכול זה - - - רונן בשארי: הכול כרוך בכול בגלל מיקומה הגיאוגרפי של אילת והייחודיות שלה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אז איפה הבעיה? תקציבית? << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> הבעיה היא תקציבית. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> נמצאת כאן נציגת משרד הבריאות. << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> בא מד"א ואמר: אנחנו נציב את כל הכלים ומה שאנחנו יכולים מתקציבנו. כמובן, הכסף הגדול הוא התקנים. אני מדבר על סכומים לא בשמיים לפרויקט כזה. אשלים את התמונה: אנחנו שותפים יחד עם כלל הגורמים. יחד עם זאת, עם כל מה שאמרתי, מד"א לא שוקט על שמריו אלא משתתף בכל התרגילים: במש"מים, בתפיסת ההפעלה של רש"ת יחד עם המשטרה. ישבנו עם הצבא, עדכנו את – יש פקודה שנקראת "איילת השחר" – זה כל ההיטס הרפואי ממרכז הארץ לעיר אילת – ישבנו, תגברנו צוותים, הצבא קיבל – נכון שזה עדיין לא נחקק באגף המבצעים של צה"ל, אבל יש סיכומים גם לנושא של ההיטס, ואפילו תרגלנו את זה יחד עם משטרת ישראל בתרגיל האחרון. זאת אומרת, הפער היחיד, אם כבר הזכרת את אסון הכרמל, הוא הרדיו הלאומי. זאת אומרת, בחפ"קים אנחנו יודעים לדבר, ולצערנו הפער של הרדיו הלאומי עדיין שריר וקיים, וגם זאב ווה צוק רם ביושבו כסגן ראש המל"ל וגם עכשיו כראש רח"ל מכיר את הפער, והפער הוא גם פער תקציבי כבד מאוד. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בהחלט. << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> עד כאן. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אז בואו נאפשר לנציגת הבט"פ. אנחנו נחזור אליכם בדקות שיישארו. אני רוצה לשמוע איפה זה עומד מבחינתכם, התקציב להקמת תחנת כיבוי סמוכה לשדה. << דובר >> אדווה מובדלי: << דובר >> מבחינת המשרד ניתן מענה מלא לשנים 2018–2019 בעבור הגופים – הן כב"ה והן משטרת ישראל. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> יושב פה מפקד תחנה שאומר שחייבים להקים תחנה בסמוך לשדה. איפה זה עומד היום? << אורח >> עמיחי דוד: << אורח >> אני עמיחי דוד ממשרד האוצר ואני יכול לעזור לאדווה מובדלי במענה. המשרד לביטחון פנים מתכלל את הדרישות של המשטרה והכבאות מול משרד האוצר. הם מבצעים סדרי עדיפויות גם בתוך הגופים, זאת אומרת, בתוך המשטרה ובתוך הכבאות, ומציגים לנו את הדרישות האלה. מבחינת הגופים, מבחינת המשרד לביטחון הפנים ומבחינת משרד האוצר ניתן מענה לכלל הדרישות שלהם לשנים 2018–2019. זאת אומרת, מבחינת סדרי העדיפויות משטרת ישראל והכבאות קיבלו מענה והשדה ערוך לפעולה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> מה עם הקמת תחנה? אני מבינה שזה בתוכנית, אבל איפה זה עומד כרגע? הועברו תקציבים? << אורח >> עמיחי דוד: << אורח >> הועברו תקציבים בהתאם לדרישות של המשרד לביטחון פנים, הכבאות והמשטרה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> האם הדרישות שלכם כוללות הקמת תחנה, גברתי, אדווה מובדלי? << דובר >> אדווה מובדלי: << דובר >> הדרישות שהועברו על ידי כב"ה. המשרד נתן מענה לכלל הדרישות שהועברו על ידי כב"ה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> האם הדרישות על ידי כב"ה כללו הקמת תחנת כיבוי? כי נראה לי שאנשים פה לא מבינים על מה מדברים. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> אני רוצה לעשות סדר בדברים. הנושא הזה – ואני אומר עוד פעם באמת – כאילו אנחנו אוטמים את האוזניים ועוצמים את העיניים. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> אני חושב שכדאי, סליחה שאני מתפרץ, שיסדרו את זה בבית. << דובר >> מיכל קלה-בן חמו: << דובר >> נכון. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> המשרד לבט"פ - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אנחנו מעלים את זה לדיון בוועדה כדי באמת לגעת בכל הנקודות שמונעות את התקדמות. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> אבל, אנחנו שליווינו את העניין דיווחנו שהמשרד לבט"פ קיבל בעבור כיבוי אש והמשטרה את כל מה שהוא דרש - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי, אז בואו נסכם. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> - - קרי: התקנים והכסף. לא האוצר בונה את זה, כנראה, אלא המשרד לבט"פ. אני אומר לך שיש את הכסף ואת התקנים למימוש העסק הזה ואני ממליץ לחברי, מפקד הכבאות במרחב שישב עם המשרד לבט"פ ויראה לאן הלך הכסף, אם הוא לא הגיע אליו. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> זאב ווה צוק רם, אני לא - - - << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> זה משהו פנימי. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אז היות שזה לא תפקידו - - << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> לא, זה לא תפקידו להעביר את - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> - - אני הזמנתי אותו רק כדי שיסביר לי, ו - - - << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> אני בא גם בשם נציבות כבאות והצלה. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> אוקיי. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> באמת תמוה בעיניי שחילקו תקנים, כי לא יכול להיות שאנחנו רוצים לעבוד - - - << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> אבל אנחנו אומרים לך שניתנו 20 תקנים ו-14 מיליון שקלים. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> אז אולי הם ניתנו למקום אחר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אז תשמע, בואו נעשה דבר כזה. אני חושבת ש טוב שאנחנו עוסקים בכך היום, כי אחת הדרכים למנוע אסון היא להכין מראש. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> אנחנו מסכימים לגמרי. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות עם שדה התעופה. אני חושבת שלא יכול להיות ששדה תעופה שאמור לשרת מאות אלפי נוסעים לא יכול לתת מענה במצב חירום. שירותים בסיסיים כמו כבאות והצלה לא יכולים להגיב. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> אם לא היו תנאי היסוד – רת"א לא היה נותן את האישור להפעיל את השדה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בואו לא נסתפק בהסקת מסקנות בדיעבד, כי זה מה שיקרה - - - << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> אני לא רוצה לדבר על זה. אם אני אדבר על זה תהיה פה בעיה. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> מה זאת אומרת - - - ? << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> זה מה שקרה באסונות אחרים. אחרי שקורה אסון – אנחנו מתעוררים. מטרת הדיון הזה היא לוודא שהכול יפעל כמו שצריך בזמן חירום, חס ושלום, שלא יקרה. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> אני איתך לגמרי. אני מסכים רק - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> יהודה קסנטיני, מפקדנו, קיבלת תקנים נוספים? << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> לא קיבלתי שום תקן וגם על התחנה, אני כבר אומר לך, שהקדים ועשה נציב כבאות והצלה - - << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> ש? << דובר >> קריאה: << דובר >> שמה? << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> - - ואמר שהוא מתחיל את התהליך בבניית התחנה בלי התקנים מהתקציב השוטף שלו. אנחנו יודעים שזה ממשיך ככה אבל זה נעצר בעוד חודשיים–שלושה כי מישהו יעצור את זה. אז חברים - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> קודם כל, זה מצוין. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> אבל זה ייעצר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אבל צריך באמת לדאוג. – << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> - - ואנחנו לא רוצים שיהיה שם איזה פיל לבן או משהו, כי מחר כולנו נהיה על אותו מטוס, שיזדקק לנו. כולנו נהיה על אותו מטוס עם הפייפר – אנחנו נהיה עליו – וכל אחד יצטרך אותנו. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בהחלט. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> ואני לא רוצה להרחיב. אני אומר לכם. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> לפני סיום, יש פה שלא הגיב? משרד הבריאות, בבקשה. << דובר >> מירי כהן: << דובר >> בוקר טוב, אני מירי כהן, מנהלת שירותי הצלה במשרד הבריאות. כשאני שומעת את הדיון הזה, ושמענו גם את רונן בשארי, כל העבודה המקצועית נעשתה בכל הנוגע למענה הרפואי של חירום. גם בתוך מערכות הבריאות עצמן: מגן דוד אדום למול משרד הבריאות, האגף לשעת חירום, ועדת אר"ן (ועדה לאירוע רב נפגעים) שיושבים בה מיטב המומחים במדינת ישראל – גם רופאים, גם מהצבא, פיקוד העורף וכולי – כל התוכניות למענה הוכנו. אכן, רונן בשארי ציין כאן בעיה שאנחנו לא יכולים להתגבר עליה – אבל היא מצריכה התייחסות מיוחדת – המיקום הגיאוגרפי של שדה התעופה שהוא מצב נתון. זה בעייתי כי אנחנו יודעים שכשבנמל התעופה בן גוריון קורה אסון או איזשהו אירוע או אפילו סכנה לאירוע – מיד מוקפצים כוחות ותוך כמה דקות יש שם צי של עשרות אמבולנסים, ניידות וכולי – מה שצריך. שם יש בעיה מבנית, פיזית-גיאוגרפית בגלל המיקום, ולכן זה מצריך מאיתנו יותר תשומת לב ממדינת ישראל. כפי שאמרתי, התוכניות נעשו, ונעשו בשום שכל, כי ניסינו גם לעשות את התוכנית הצנועה ביותר. לא תוכנית בומבסטית של מיליוני שקלים. << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> מענה סביר. << דובר >> מירי כהן: << דובר >> לא, הרבה כסף. והתוכנית הוכנה. כל התוכנית שאנחנו מדברים עליה - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> הכול טוב ויפה, אבל יש כאן שני גופים שלא ערוכים – לפחות שני גופים – זה מד"א וכב"ה. << דובר >> מירי כהן: << דובר >> שנייה, שנייה, אני רוצה לדבר. אני מסכימה איתך ואני מסכימה גם איתם. התוכנית הוכנה. אנחנו מדברים על תקציב בהיקף שנתי שוטף – ואני מדגישה שזה חייב להיות שוטף – ותקציב חד-פעמי. יש אמנם תקציב חד-פעמי בסביבות 3 מיליון שקלים, אבל התקציב השוטף הוא 2.9–3 מיליון שקלים שחייבים להיות מוסדרים בבסיס התקציב למד"א, כי אי אפשר להתבסס על שירותים - - - << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> 4 מיליון שקלים. 3.5 מיליון שקלים. << דובר >> מירי כהן: << דובר >> 3.5 מיליון שקלים, בסדר. אי אפשר להסתפק במענה שניתן לבן גוריון שנמצא במרכז הארץ. זה לא קורה לי הרבה, אבל אני קצת מקנאה בפעם הראשונה במשטרה ובכיבוי, שאולי מעלים את הבעיות, אבל הם לפחות קיבלו איזשהו מענה. אני מרגישה קצת כמו בסיפור של זהבה ושלושת הדובים: ניתן למשטרה, לכב"ה, אבל למד"א לא נשאר. אני מבקשת מהוועדה שתשנה את זה, כלומר, תקרא כאן לאוצר: למד"א יש תפקיד חשוב, ואי אפשר בלי המענה הזה. מי שייתן את המענה לפצועים ולנפגעים הוא מגן דוד אדום - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי, אז תני לו אפשרות להגיב. << דובר >> מירי כהן: << דובר >> - - וחייבים להסדיר את הנושא הזה. פנינו לאוצר בזמנו, כבר לפני שנה ומשהו, ולצערי הנושא הזה לא הוסדר. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> משרד האוצר, משרד הבריאות פנה אליכם. איפה זה עומד? << אורח >> עמיחי דוד: << אורח >> אציין שאני לא אחראי על מד"א - - - << דובר >> מירי כהן: << דובר >> צוות בריאות, כן. << אורח >> עמיחי דוד: << אורח >> נכון. עד כמה שאני יודע מד"א אינו גוף שמתוקצב ישירות מתקציב המדינה, והם פועלים - - - << דובר >> זאב ווה צוק רם: << דובר >> לא, הוא צודק. << אורח >> עמיחי דוד: << אורח >> הפעילות השוטפת שלהם ממומנת על ידי אגרות והכנסות אחרות שהן לא מתקציב המדינה. זאת אומרת שכל פעילות, לא רק במקרה של שדה התעופה רמון אלא בכל פעילות - - - << דובר >> מירי כהן: << דובר >> מעל 100 מיליון - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי, אבל במקרה הזה - - - << דובר >> מירי כהן: << דובר >> הם מקבלים מעל 100 מיליון שקלים מהמדינה למרות שהם לא מתוקצבים. כלומר, הם מוצאים את הדרך, שהיא דרך משרד הבריאות. << אורח >> עמיחי דוד: << אורח >> עד כמה שאני יודע זה לא בפעילות השוטפת שלהם. << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> אני רק - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> בנוגע לשדה התעופה, אני רוצה להבין - - - << דובר >> מירי כהן: << דובר >> אז צריך תקציב מיוחד, אין ספק. << אורח >> עמיחי דוד: << אורח >> מהיכרותי, מד"א לא - - - << דובר >> מירי כהן: << דובר >> צריך תקציב מיוחד. << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> אני רק רוצה לחדד את העניין לאור תשובת האוצר. לדאבוני, אני מכיר את זה, אבל מה לעשות שהפרויקט הזה הוא פרויקט חדש. << דובר >> מירי כהן: << דובר >> הוא פרויקט לאומי. << אורח >> רונן בשארי: << אורח >> הוא פרויקט לאומי והוא אמור להיות מתוקצב. בסוף יסתדר העניין הכספי. << דובר >> מירי כהן: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אוקיי, אנחנו חייבים לסיים, אני מצטערת. שני משפטים משירותי בריאות כללית, רק תציג את עצמך. << דובר >> יאיר בירנבאום: << דובר >> שמי ד"ר יאיר בירנבאום, הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית. אני רוצה להעיר שני דברים. דבר ראשון, אם זה יהיה המצב בשגרה – נהיה בצרה צרורה. אנחנו מטיסים לצפון 40,000 טיסות בשנה של מומחים ומטופלים, ואם הם ייתקעו - - - << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> 40 אלף כסאות, לא טיסות. << אורח >> יאיר בירנבאום: << אורח >> אנחנו מטיסים 40,000 אלף איש. כן. << אורח >> מאיר יצחק הלוי: << אורח >> לשדה דב אולי. - - - תדע את זה. << דובר >> יאיר בירנבאום: << דובר >> לשדה דב ואם זה יהיה בלוד, ואם זה יחזור, אז בלי לדבר על חירום בכלל – אנחנו נהיה בצרה וגם המטופלים יהיו בצרה. דבר שני, כל הדיונים האלה, כן גוף מתוקצב לא גוף מתוקצב – עם הכללית אף אחד לא דיבר על פתיחת שדה התעופה. ליוספטל יש יכולות מוגבלות. ד"ר בנימין דוידזון יודע שיש כל מיני פקודות שקובעות מה לעשות בעת צרה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> ביוספטל. << דובר >> מירי כהן: << דובר >> במשרד הבריאות. << אורח >> בנימין דוידזון: << אורח >> משרד הבריאות, האגף לשעת חירום. << דובר >> יאיר בירנבאום: << דובר >> אני חושב שצריך לחשוב מחוץ לקופסה, כי אם יתקיים הסצנריו של ראש העיר, אז לא צריך, אולי, להתבסס על יוספטל, אלא צריך לחשוב איך מטיסים את הפצועים, כי רבותיי, כולכם תטפלו בפצועים במשך שעה–שעתיים ובסוף זה עובר לרשות אחרת שתצטרך לדאוג להם לאורך הרבה זמן. אני לא יודע. אני יוצא בעצמי נבוך. אם זה המצב שיהיה, אז צריך בכלל תוכנית פינוי אחרת, שונה לחלוטין. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אז בואו נסכם. תודה רבה. << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> אם את רוצה שנתייחס ל - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> כן. קיבלת את התשובה? << דובר >> מיכל קלה-בן חמו: << דובר >> כן. אז כמו שאתה יודע ושותף לתוכניות וכולי, הכביש מהשדה לעיר הוא דו-מסלולי, דו-נתיבי, וחברת נתיבי ישראל במימון של משרד התחבורה מבצעת עכשיו את ההרחבה של מעגלי התנועה לדו-נתיבי. יש מערך תחבורה ציבורית מהעיר לשדה וההפך. מרחיבים גם את הכביש העוקף, את כביש הגישה לבתי המלון. לגבי הרכבת הקלה, הנושא הזה נבחן במשרד התחבורה יחד עם משרד האוצר ונמצא שאין כדאיות לבצע את זה, כי הרי התחבורה הציבורית מפזרת את האוכלוסייה עד למקומות התיירות ואין צורך בכך. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> אז הרכבת הקלה נגנזה. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> חבל. עצוב. << דובר >> מיכל קלה-בן חמו: << דובר >> - - - ההצעה נבדקה. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> לסיכום, אני חושבת שהוועדה צריכה לפנות למשרד התחבורה בנוגע לנושא הפקקים ועומסי התנועה שמכבידים מאוד, לא רק בזמן חירום אלא גם בשגרה. נכין מכתב רשמי ואולי נדון בזה בעתיד. כמובן, יושב-ראש הוועדה, יואב קיש, יצטרך להחליט. חשוב ביותר מבחינתי הם כב"ה ומד"א שאין להם מענה. אז אני באמת מבקשת מהוועדה שנפנה למשרד האוצר בנוגע לזה. אני חושבת שאם התקציב כבר קיים אצל המשרד לבט"פ – צריך לעשות בנוגע לכב"ה פנייה לבט"פ, פנייה רשמית; בנוגע למד"א – פנייה לאוצר. עמיחי דוד, אתה אומר שאתה לא עוסק במד"א, אבל אני חושבת שזה הדבר הכי חשוב. << אורח >> עמיחי דוד: << אורח >> אני יכול לתת רק את התשובה שאני מכיר. מהיכרותי, מד"א הם גוף שאינו מתוקצב ולכן אין - - - << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> כן, אבל התקציב הזה עובר למשרד הבריאות ומשרד הבריאות מעביר אותה למד"א כמו בנושאים אחרים. << דובר >> מירי כהן: << דובר >> נכון, כל שנה אנחנו עושים את זה. << דובר >> יהודה קסנטיני: << דובר >> אני רק אתעכב בנושא הזה. נדרשנו מהאוצר להביא תוך שבוע ימים תקציב בעלות חד-פעמית. העברנו לכם טיוטה שאני חתום עליה, עם כל התמחור של 41 מיליון שקל חד-פעמי. << אורח >> עמיחי דוד: << אורח >> לא מכיר מסמך כזה. אליי לא הגיע. אני אחראי על הכבאות שלוש שנים, ואליי לא הגיע. << יור >> היו"ר נאוה בוקר: << יור >> חברים, אני חושבת שסדר העדיפות צריך להיות הקמתה של תחנת כבאות ודאגה לשירותי חירום, כמו מד"א. אף חיים של בן אדם לא שווים גם מיליוני שקלים שהולכים לנו על הדברים החשובים האלה. קחו זה לתשומת לבכם, ואני מאמינה שיתקיים דיון המשך בקרוב. אפנה ליושב-ראש הוועדה בעניין עד שנקבל את כל התשובות המסודרות. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:34. << סיום >>