פרוטוקול של ישיבת ועדה כנסת העשרים הכנסת 2 ועדת הכספים 17/09/2018 מושב רביעי פרוטוקול מס' 1126 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ח' בתשרי התשע"ט (17 בספטמבר 2018), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2018 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר דוד אמסלם – מ"מ היו"ר רועי פולקמן עודד פורר מוסי רז חברי הכנסת: נורית קורן מוזמנים: רפרנט בריאות באג"ת, משרד האוצר – רועי קאהן רפרנט כח אדם ושכר, משרד האוצר – טל שחם תקציבאית חטיבת הנכסים בחשכ"ל, משרד האוצר – אורטל גבריאלי רפרנטית ביטחון באג"ת, משרד האוצר – ספיר איפרגן רפרנטית בצוות תמ"ס באג"ת, משרד האוצר – שירה דימניק רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר – איציק יצחק דניאל רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר – אליהו מורגנשטרן רפרנטית תעסוקה באג"ת, משרד האוצר – ביין ותד רפרנט אנרגיה באג"ת, משרד האוצר – דוד גרשביץ כלכלן, משרד הבריאות – מתן מור כלכלנית בכירה, משרד הבריאות – אדוה קליין מרכזת בכירה בחטיבת תקציבים, משרד החוץ – סימה נח ימין מנהל אג"ת, משרד הכלכלה – דוד שטינמץ מנהל תחום בקרה ותקצוב, משרד הפנים – ששון דקל מנהלת תחום תקציבים-הוצאות, משרד התחבורה – שירה מור מרכזת בכירה תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – אושרית קלפוס ממונה כספים וחשבונות, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים – אירה פאר ראש תחום תקציב, הרשות לחדשנות (המדען הראשי) – יאיר צימבליסטה ראש אגף בכיר מערכות מידע בנש"מ, משרד רה"מ – רוויטל ויצמן כלכלן, משרד המדע – חביב קטן רא"ג בכיר לתכנון ובקרה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל – דרור סורוקה מנהל אגף התקציבים, משרד המשפטים – לאוניד רובין עוזר מנכ״ל, רשות החשמל – נעם פרלסון ייעוץ משפטי: שגית אפיק שיר שפר מנהל/ת הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: לאה קיקיון << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2018 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. צר לי שאני צריך לקרוא לחברים בפגרה גם במציאות הזו שבין החגים, היה מיותר לגמרי אם האוצר היה מביא העברות שגרתיות בתקופה קודמת. צריך להכין את זה בזמן. אבל ככל הנראה לאגף התקציבים יש חשבונות אחרים. אני מבקש להשתתף בצערה של משפחת פולד על רציחתו של ארי פולד שהיה איש חינוך. לא הכרתי אותו אבל לפי מה שנמסר לי – אני אומר כאן את תנחומי למשפחה. אחיו, איתן, הוא דוברו של חבר הכנסת סמוטריץ, חבר הוועדה, הוא משתתף כאן הרבה בדיונים, נמצא כאן, ואנחנו בוועדה שולחים לו את התנחומים - - - << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> כולנו מצטרפים. קשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה קשה. כולנו מצטרפים לתנחומים. באמת, איש שנמצא כאן אתנו כשאחיו נרצח באופן הנורא הזה. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד. התנחומים הם מכל חברי הוועדה. אני עובר למספר פנייה 130 – משרד המשפטים. << דובר >> ספיר איפרגן: << דובר >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב של סך של אלף אלפי שח עבור חקר המשפט העברי במסגרת הסכמים קואליציוניים שאושרו במסגרת תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018, בסך של 8,500 אלפי שח בהוצאה מותנית בהכנסה. זאת לשם תגבור הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, וזאת בהתאם להחלטת מועצת החילוט אשר התקבלה לאחר אישור תקציב המדינה בכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי – כמה כסף? << דובר >> ספיר איפרגן: << דובר >> אלף אלפי שח בתקציב הוצאה, ועוד - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלף אלפי שח – את מתכוונת למיליון. << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> נכון, ועוד 8,500 אלפי שח בהוצאה מותנית בהכנסה. כלומר, זה לא תקציב הוצאה אלא תקציב הוצאה מותנית בהכנסה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסכם קואליציוני של מי? << דובר >> יוני רובין: << דובר >> הסכם קואליציוני של הבית היהודי לשנים 17-18. ב-2017 העברנו מיליון שקל בהתאם להסכם, וב-2018 זה עוד מיליון שקל בהתאם להסכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה כסף בהסכם הקואליציוני? למה הוא מיועד? << דובר >> יוני רובין: << דובר >> למחקר בתחום המשפט העברי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> והיועץ המשפטי אישר את זה? << דובר >> יוני רובין: << דובר >> היועץ המשפטי של משרד המשפטים אישר את זה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איזה עוד דברים חוקרים במשרד המשפטים? לאיזה עוד נושאים מעבירים כסף לחקירה? << דובר_המשך >> יוני רובין: << דובר_המשך >> יש מחקרים בכל מיני נושאים – בנושאים משפטיים, למיניהם. זה נושא של המשפט העברי, מה שאושר בהסכם הקואליציוני, בהחלטת הממשלה - - -לשנים 207 ו-2018. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> למה זה דווקא עכשיו? << דובר_המשך >> יוני רובין: << דובר_המשך >> כי זה אושר לשנים 2017 ו-2018 על שינוי - - - באופן חד פעמי ב-17 ובאופן חד פעמי ב-18. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> למה זה צריך להיות בהסכמים קואליציוניים? למה זה לא ברור למשרד המשפטים שהוא צריך להביא את הבקשה בעצמו? למה, המשפט העברי זה דבר שהוא תלוש מהמציאות? זה משפט סיני? << דובר_המשך >> יוני רובין: << דובר_המשך >> לא. יש בתקציב בסיס של משרד המשפטים – כ-370 אלף שקל בבסיס התקציב לצורך המחקר. שרת המשפטים העבירה בהסכם קואליציוני עוד מיליון שקל בכל אחת מהשנים 17 ו-18 כתוספת. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> טוב, לא ענית לי אבל בוא נתקדם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גילו את ההסכם הקואליציוני הזה עכשיו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ביקשת תשובה? << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> הבנתי שהוא לא הכתובת. אני מתפלא, במדינת ישראל היהודית צריך בכלל לשאול למה צריך להביא כסף? זה צריך להיות כסף קואליציוני כדי לעשות חקר של המשפט העברי? הוא צריך להיות חלק מאבני היסוד של המשפט הישראלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתם נותנים בבסיס 370, למה אתם צריכים מיליון נוסף בהסכם קואליציוני? למה לא מלכתחילה, שזה יהיה בבסיס? << דובר >> יוני רובין: << דובר >> אני אעביר את המסר לשרת המשפטים, אבל זה מה שהיה בבסיס התקציב, וב-17 ו-18 אושר עוד מיליון שקל בכל אחד מהשנים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי, אתם לא דנים בעניין? דווקא ראיתי שבמשרד המשפטים דנים כשעולה נושא כספי ובוודאי קואליציוני. למה לא עושים את זה יחד בתוך ה - - - ? הוא שואל שאלה נכונה. << דובר_המשך >> יוני רובין: << דובר_המשך >> זה מה שאושר בתקציב 18-17 - - - << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> הוא באמת לא הכתובת לזה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אתה לא הכתובת וגם השרה לא הכתובת. זו הפקידות, בעצם, שהיא חיה שם. השרה הבינה שהיא צריכה להבין את זה מכספים קואליציוניים, בגלל זה היא פעלה. אני מצפה שגם היועץ המשפטי, גם פרקליט המדינה, גם מערכת המחקר שלכם – אם יש דבר כזה, שהיא תפעל בכלים המקצועיים שלה והיא תיזום את זה. כמו שיש שם, אני מניח, שיש לכם כמה מאות סעיפים או אלפי סעיפים. ודאי שלא השר כותב כל סעיף. << דובר >> יוני רובין: << דובר >> אני אעביר את המסר הזה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מתי אפשר יהיה לקרוא את תוצאות המחקר? זה סודי? << דובר_המשך >> יוני רובין: << דובר_המשך >> לא, זה לא סודי. יש מכרז, יש גוף שזכה במכרז, ואנחנו עובדים. אפשר לבקש ולראות את התוצאות של העבודה. העבודה כבר התחילה ב- - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אפשר לשאול על מחקרים קודמים? כלומר, האם היה מחקר על משפט בינלאומי? << דובר_המשך >> יוני רובין: << דובר_המשך >> אני פחות מכיר את הנושא המשפטי. יש מחלקה מקצועית שמטפלת במשפט העברי. אני יכול לשאול ולהעביר לך, אם תרצה לדעת. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר שאלה אינפורמטיבית? השאלה היא: מתי התקבלה באגף התקציבים הפנייה ממשרד המשפטים? בוועדת הכספים זה התקבל ב-3.9. מתי התקבל במשרד האוצר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלה טובה. << דובר_המשך >> קריאות: << דובר_המשך >> פלוס-מינוס חודש ימים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא פלוס מינוס. הרי יש חותמת "התקבל". אתם יודעים מתי שלחתם את זה ואתם יודעים מתי קיבלתם. מה התאריך? אני יודע שוועדת הכספים קיבלה את זה ב-3.9. מתי קיבלו את זה במשרד האוצר? << דובר_המשך >> קריאות: << דובר_המשך >> אני יכול לבדוק תאריך מדויק. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני מבקש לבדוק, וכשאתה בודק – שהשאלה הזו תהיה לגבי כל הפניות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך לדעת – אנחנו חושדים באגף התקציבים שהם מעכבים פניות של משרדי הממשלה. אנחנו חושדים בהם. אנחנו לא רוצים להיות חושדים בכשרים ולכן הוא מבקש את התאריך. כמה זמן אתם מעכבים - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אמרתי "מעכבים". אולי הם מזרזים מדי? אולי הם העבירו את זה בלי לבדוק, תוך יומיים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא נותנים להם להעביר את זה בלי לבדוק. זה מתעכב הרבה זמן באגף התקציבים. יש להם איזו שיטה – אני לומד אותה עכשיו. אם הייתי לומד באוניברסיטה הייתי עושה מחקר, והייתי מקבל על זה גם כסף קואליציוני. << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> סגן השר ליצמן אמר לי הבוקר שלא צריך לעשות בוגר אוניברסיטה כדי לעשות הרבה פליק פלאק שאתה עושה והוא עושה, אז הכל בסדר, ואתם יכולים להיות שרים נפלאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מספר פנייה לוועדה 130. מי בעד אישור הפנייה? הצבעה בעד הפנייה – 9 נגד – 1 נמנעים – אין פנייה מספר 130 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפנייה אושרה. מספר פנייה לוועדה – 142 עד 143, משרד ראש הממשלה. << אורח >> טל שחם: << אורח >> הפנייה נועדה לתקצוב של סך - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי זה הגיע אליכם? << אורח >> טל שחם: << אורח >> בסוף מאי נחתם הסיכום התקציבי בין אגף התקציבים ובין נציבות שירות המדינה. חלק מהסיכום היה עמידה באבני דרך, ולכן הוחלט שיאחדו את הפנייה וברגע שאבני הדרך יושלמו - - - ולא יעבירו את הפנייה בחלקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי יושלמו אבני הדרך? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה היו אבני הדרך? הרי עשיתם איזשהו סיכום אז אם אפשר לדעת – מה היו אבני הדרך ואיך הם הושלמו. << אורח >> טל שחם: << אורח >> חלק מאבני הדרך היו, לדוגמה – פיתוח של מערכות בקרה, מערכות BI - - - << אורח >> רוויטל ויצמן: << אורח >> אני מנהלת אגף מערכות המידע ואחראית תקציב בנציבות שירות המדינה. אחד מאבני הדרך, למשל, היה פיתוח מערכת BI שנותנת מענה תמונה כוללת להון אנושי ותקציב. היא הושלמה ביולי ועלתה לאוויר. היה מותנה בזה כ-3 מיליון. חלק היה דוח של אגף הבקרה שהושלם גם, בסביבות אוגוסט – היו התניות כאלה, של 3-2 מיליון ולא רצינו לעשות שתי פניות, אחת אחרי השנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי זה נגמר אצלכם, אבני הדרך? << דובר_המשך >> רוויטל ויצמן: << דובר_המשך >> זה בא בהדרגה, כי יש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי זה היה מוכן, ופנייה לוועדה - - - << דובר_המשך >> רוויטל ויצמן: << דובר_המשך >> האחרון היה באוגוסט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה צריך להביא את זה בחגים, ככה בצורה כזו? את לא יודעת. מה זה מערך הגיוס והמיון? << דובר_המשך >> רוויטל ויצמן: << דובר_המשך >> יש היום, בשירות המדינה, במכרזים, כ-140 אלף מועמדויות למכרזי כוח אדם. אנחנו מעבירים את כולם בחינות כדי - - - << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> על כמה משרות? << דובר_המשך >> רוויטל ויצמן: << דובר_המשך >> אני לא זוכרת. אני מדברת על מועמדויות, לא מועמדים. חלקם מגישים למספר מכרזים. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> על כמה משרות? << דובר_המשך >> רוויטל ויצמן: << דובר_המשך >> בסביבות אולי 5,000, אני לא זוכרת, אני לא מנהלת אגף בחינות ומכרזים, אבל מועמדויות יש המון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מועמדויות למה? << דובר_המשך >> רוויטל ויצמן: << דובר_המשך >> למכרזים, מכרזי כוח אדם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כללית, לא רק משרד ראש הממשלה. << דובר_המשך >> רוויטל ויצמן: << דובר_המשך >> לכל הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין שם חרדים, נכון? << אורח >> רויטל ויצמן: << אורח >> למה לא? יש גם, אני חושבת, אבל אני לא מנהלת אגף בחינות ומכרזים. אבל אנחנו מטפלים בכל תהליך הגיוס מ - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הפניות? 142 עד 143. הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים –אין פניות 143-142 אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפניות אושרו. אנו עוברים לפניות 144 עד 150 – תמיכות בענפי משק. עמוד 20. << דובר >> שירה דימניק: << דובר >> הפנייה נועדה להגדלת תקציב משרד הכלכלה והתעשייה ורשות החשדנות הלאומית בסך של 154 מיליון שקלים בהוצאה, ובכ-300 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב, וכן תוספת של תקן אחד. מה שחשוב לי להדגיש שעיקר השינויים בפנייה הזו כמו שתוכלו לראות זה דברים שנועדו ליישם את תוכנית "נטו תעשייה" – שזו החלטת הממשלה, התוכנית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, החלטת ממשלה שהתקבלה בינואר השנה, לאחר אישור התקציב. היא כוללת דברים רבים, ביניהם – 50 מיליון שקלים לרשות החדשנות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מכירים את זה, זו דווקא פעולה מבורכת. מתי זה נגמר אצלכם? שואל חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> שירה דימניק: << דובר_המשך >> אני אסביר שהיה תהליך מאוד מקצועי של כל מה שקשור לפעילויות השונות. למשל, ברשות החדשנות היה שיח לאיזה מסלולים בדיוק התקציב יועבר, שיח שעוד התקיים במהלך חודש אוגוסט. הפנייה מגיעה עכשיו כי היא כוללת גם את הדברים שקשורים לתעשייה והיא גם כוללת מזומן לתפעול משרד הכלכלה, שניתן, בעצם, להעברת הפנייה שעברה, של סעיף 36, ואנחנו מעבירים את זה עכשיו לתפעול משרד הכלכלה שהוא אחד בתוך סעיף 38. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא הבאתם את זה קודם? זה היה מוכן כבר. << דובר >> שירה דימניק: << דובר >> הבאנו את זה לאחר שביצענו את הדיונים בנושא וסגרנו את הדברים, בדיוק את ההקצאה של - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי? מתי סגרתם את הדיונים? << דובר >> שירה דימניק: << דובר >> אני חושבת שזה היה בסביבות חודש אוגוסט. מה שניסינו לעשות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא הבאתם את זה מיד? אני אגיד לך למה אני מצטרף לשאלות של חבר הכנסת פורר - - - << דובר >> שירה דימניק: << דובר >> רגע, אני אסביר – בדיון האחרון שלנו בוועדת הכספים מבחינתנו הפנייה הזו יכלה לעלות. פשוט היה פה עניין טכני של ההשלמות שביקשתם. העברנו את ההשלמות. בגלל שהעברנו את ההשלמות בתקופה שהיו בה שבועיים של פגרה כאן, של הוועדה, אתם לא הסכמתם להעלות את זה לדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק נעשה סדר. עם כל הכבוד, אנחנו לא הופכים להיות נאשמם בשעה שאנחנו המאשימים. זה לא בדיוק במילים הדרמטיות האלה. אני רק רוצה שתבינו – שני אנשים או שני גופים צריכים לאשר העברה: הממשלה והכנסת. הכנסת, במקרה הזה זו ועדת הכספים. אתם באגף התקציבים מכירים את לוח השנה. יש שבועיים שבהם הכנסת סגורה. אנחנו עובדים בוועדת הכספים גם בפגרה. היה מן הראוי שתיקחו את זה בחשבון, ולהביא את זה בזמן. אמרו שההשלמות הן חלק מהפנייה. אנחנו, חברי הוועדה רוצים לדעת על מה מדובר ושלא פתאום יתברר שאישרנו דבר שלא חשבנו עליו. כנראה יש לזה סיבות אחרות למה לא מעבירים את זה בזמן, כי אתם אנשים חרוצים. כשרוצים לא לאשר העלאת גיל פרישה לנשים אתם עובדים במרץ, לא מאפשרים לנו לעסוק בזה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה – אני מבין שהניצולת צריכה להיות עד סוף 2018. זו הרשאה להתחייב של מה? << אורח >> דוד שטינמץ: << אורח >> הרשאה להתחייב של פרויקטים מתמשכים. לא צריך להוציא את כל הכסף. יש - - -מסוים שנמשך 4 שנים - - - << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> זה משהו אחר. אני שואל – רוב הכסף זה פרויקטים מתמשכים? << דובר_המשך >> דוד שטינמץ: << דובר_המשך >> כן. זה הרשאות. משרד הכלכלה, ממש 90-80% מהתקציב שלו זה לתעשייה, זה פרויקטים שמתמשכים, עיקר התקציב שלנו הוא הרשאה להתחייב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת אמסלם שואל ואני גם קצת חושד שאולי מעבירים את זה מאוחר יותר כדי שלא תספיקו להוציא את הכסף ב-2018, ואז זה יהפוך להיות עודף ל-2019 ואולי גם יושב-ראש ועדת הכספים יתחלף, אז יהיה לכם יותר קל. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אני יודע שבסופו של עניין התקציב הוא שנתי. << דובר_המשך >> דוד שטינמץ: << דובר_המשך >> אבל גם בהרשאה להתחייב, אם אני לא מתחייב – הכסף הולך לי לאיבוד, גם אם אני אעשה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. מספר פנייה לוועדה 144 עד 150. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים – אין פניות 150-144 אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפניות אושרו. הפנייה הבאה – הוצאות פיתוח, עמוד 45 – הוצאות פיתוח אחרות. גופים במשבר. מי מסביר? << דובר >> ספיר איפרגן: << דובר >> מדובר בפנייה לוועדה 168 עד 169. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב תוספת של 18,000 אלפי שח במומן ו-80,000 אלפי שח בהרשאה להתחייב מהרזרבה הכללית. יש פניית מקור ויש את פניית השימוש. בעצם מטרת השינוי זה ראשית – תקצוב סך של 18 אלף אלפי שח עבור חברת נצר השרון - - - << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אתם מתכוונים במיליונים. למה אתם כותבים את זה כך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ככה הם כותבים. << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> אנחנו עקביים עם הפורמט של תקציב המדינה. בכל מקרה מדובר בתקצוב סך של 18,000 אלפי שח עבור הלוואה לחברת נצר השרון וזאת לצורך פעילותה עד למועד ההפרטה. ההלוואה תוחזר למדינה לאחר ההפרטה. בנוסף, תקצוב סך של 20,000 אלפי שח עבור הרחבת תוכנית מגן רקיע בהתאם להחלטת קבינט ה/296 מיום 17 ביוני 2018, והתכלית השלישית זה תקצוב של 40,000 אלפי שח במזומן ו-80,000 אלפי שח בהרשאה להתחייב, זאת לצורך הון בעלים לחברת "תומר". חברת "תומר" היא חברה שתקלוט חלק מהפעילות של חברת תעש מערכות אחרי מכירתה - - - << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> זאת היחידה שנשארת במדינה. << דובר >> ספיר איפרגן: << דובר >> נכון. בעצם זו חברה שתעבור אליה הפעילות המסווגת של החברה. לצורך הקמתה נדרשים לחברה 80,000 אלפי שח. השקעה של הכספים הללו תאושר בוועדת הכספים באופן נפרד, חשוב לציין. עם הקמת החברה יועברו אליה 40,000 אלפי שח לצורך תשלומים לעובדים, לספקים ולטיפול השוטף, ויתרת הסכום תועבר בהתאם לביצוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יורד 18 מיליון משיפוי רשויות מקומיות. מה תעשו עם הרשויות המקומיות? << דובר >> ספיר איפרגן: << דובר >> מדובר בתוכנית אשראי לרשויות מקומיות. הביצוע שם נמוך, ולכן עושים איזושהי הסטה לטובת - - - << דובר >> ביין ותד: << דובר >> אני רפרנטית פנים. האשראי לרשויות – בהתאם לנתונים שאנחנו מכירים, גם אחרי שאנחנו לוקחים את המקור של ה-18 מיליון עדיין יש יתרה במקרה והרשויות יצטרכו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אנחנו הולכים לאשר תוספת. << דובר_המשך >> ביין ותד: << דובר_המשך >> מה זו תוספת? אפשר לחדד את השאלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתבקש על ידכם לאשר עודפים ותוספות לשיפוי רשויות מקומיות, אז למה אתם מורידים להם פה 18 מיליון? << דובר >> ביין ותד: << דובר >> מדובר באשראי לרשויות מקומיות, זה לא כסף לשוטף. זה מצבים שאם הרשויות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאתם מורידים פה - - - << דובר_המשך >> ביין ותד: << דובר_המשך >> זה אשראי לרשויות שאם הן לא מצליחות לגייס חוב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אשראי זה כסף. << דובר_המשך >> ביין ותד: << דובר_המשך >> עדיין זה מצבים שהם לא מצבים רגילים שרשויות באות ומבקשות את זה, זה בהתאם לדרישות של הרשויות. עד עכשיו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז יש כסף מיותר, 18 מיליון ששם - - - << דובר >> ביין ותד: << דובר >> יש יתרת אשראי שאם, במקרה ו, אז לרשויות כן תהיה יתרה להשתמש בה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הבקשות? ירים את ידו. מי נגד? הצבעה בעד – רוב נגד – מיעוט נמנעים – אין בקשות 169-168 אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשות אושרו. אנחנו עוברים לבקשה 170 עד 172. משרד ראש הממשלה. << דובר >> ביין ותד: << דובר >> הפנייה התקציבית נועדה לתקצב את משרד לפיתוח הפריפריה החברתית, הנגב והגליל, בסך של 2 מיליון ו-818 אלפי שח בהוצאה, וסך של 90 מיליון ו-400 אלפי שח בהרשאה להתחייב, ועוד 35 חודשי עבודה. הפנייה נועדה לתקצב את המשרד בעבור מוסדות ציבור ברשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות בהתאם להחלטת ממשלה 959, פיתוח ושיקום תשתיות בהתיישבות הכפרית בנגב מהחלטת ממשלה 9268, פעילות הפוגה ביישובי עוטף עזה בהתאם להחלטת ממשלה 3979 וגם עמידה בהסכמים פוליטיים ועוד החלטות ממשלה שאנחנו מתקצבים את המשרד מכוחן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> את יכולה לפרט על ההסכמים האלה? זו אמנם לא פעם ראשונה, אבל אני לא מבין – האם זה הסכם קואליציוני? האם זה הסכם אישי? פעם כתוב בית יהודי, עכשיו כתוב: אורן חזן ומיקי זוהר. זה גם סוג של הסכם קואליציוני? זה הסכם אישי? << דובר_המשך >> ביין ותד: << דובר_המשך >> מדובר בהסכמים שעברו אישור משפטי, מדובר בהסכמים שאנחנו מקבלים את הפירוט של הכסף לאיפה לייעד אותו, מקבלים אישור משפטי של המשרדים שצריכים לקבל את הכסף וכאן יש לך פירוט כמה כסף ועבור איזו מטרה ואיזה חבר כנסת. יש לך פירוט בעמוד 2 לפנייה. יש לך פירוט מלא. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אבל למה אתם עושים דווקא עם חברי הכנסת האלה ולא עם אחרים? איך הולך התהליך? << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> תבוא ביום אישורי התקציב. יש פה חדר מאחורה, אותה הולך לשם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> בתקציב 2019 אני החלטתי שאין הסכמים קואליציוניים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> "פיתוח מוסדות ציבור בפרפריה" – אם זה מוסדות טובים - - - יכול להיות שזה חשוב, אבל זה צריך להיות מדינה, זה לא צריך להיות חבר כנסת זה או אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיבר אתי ראש עירית קרית שמונה. את יכולה להסביר לי את זה? מה זה, כסף קואליציוני? << דובר >> ביין ותד: << דובר >> לא, זו החלטת ממשלה ויש גם - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולמה החלטת ממשלה מגיעה רק עכשיו? דיבר אתי ראש העיר. מדובר במוקד רפואי בקרית שמונה. למה זה מגיע רק עכשיו? << דובר >> דרור סורוקה: << דובר >> אני מנהל האגף במשרד לפיתוח הפריפריה. החלטת הממשלה הספציפית הזאת עברה רק בסוף מרץ 2018. כתנאי לקבלת הכסף העיריה היתה צריכה לפרסם מכרז לגוף מפעיל, להשלים את כל תהליכי המכרז, לקבל אישור של משרד הבריאות ורק אז לגלגל את ההעברה. תוצאות המכרז היו בערך לפני כחודש וקצת, כי עירית קרית שמונה סיימה את כל תהליכי המכרז וקיבלה את אישור משרד הבריאות להפעלה. זאת אומרת, אנחנו מדברים על חודש, בערך. אז עכשיו משרד האוצר מעביר את הכסף- - - << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> היה שם עיכוב במכרז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא היה בלחץ אימים, הוא התקשר אלי. מה שיפה זה שאומרים לראש העיר, לנסים מלכא, שגפני מעכב את זה. הוא מתחיל לחשוב פוליטיקה – מה אני מתכוון בקרית שמונה, למה אני מעכב. לך תסביר לו שבכלל לא הגיע לפה. ברגע שהגיע והיו דברי הסבר, אני שם את זה על סדר היום, אני רוצה את זה. << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> למה זה, להקמת המבנה עצמו? << דובר >> דרור סורוקה: << דובר >> לא, לא. להפעלה, על מנת שהמרכז יפעל 24/7. << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> כמה כסף הקצבתם? << דובר >> דרור סורוקה: << דובר >> יש תקציב, זה הרי מתחלק שליש-שליש - - - פה זה מיליון וחצי שאנחנו - - -ויש עוד מיליון של משרד הבריאות, כך שהמקום יפעל 24/7. << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> שסוף סוף יפעל. << דובר >> דרור סורוקה: << דובר >> שסוף סוף יפעל 24/7. כולל שישי – שבת. << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> כי בשנה הראשונה לכנסת ה-20 דאגתי לזה שיעבירו 400 אלף שקל וזה היה - - - << דובר >> דרור סורוקה: << דובר >> אבל עכשיו זה מעוגן בהחלטת ממשלה לחמש שנים. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אפשר לשאול מה מוסדות הציבור האלה - - - לאיזה מוסדות ציבור זה - - - << דובר >> דרור סורוקה: << דובר >> המשרד מפרסם פנייה לרשויות המקומיות להגיש בקשות. זה יכול להיות מתנ"סים, אולמות ספורט, אולמות תרבות, פרקים, גני שעשועים – מוסדות ציבור ברמה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בתי כנסת. << דובר_המשך >> דרור סורוקה: << דובר_המשך >> גם בתי כנסת. << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> על בתי כנסת כמעט ולא נותנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה סך הכל התקציב בסעיף הזה? << דובר >> דרור סורוקה: << דובר >> סך כל התקציב מאוד גבוה, גם כשזה מתווסף. יש משהו כ- 60-50 מיליון לנגב ולגליל, ועוד 60-50 מיליון לפריפריה החברתית. זה מתווסף כך שה - - - תהיה גדולה יותר. << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> אני מאוד מקווה שראש עירית קרית שמונה יבוא ויודה לך שהעברת ולא יגיד שזה חבר כנסת אחר עשה, או שר אחר. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> יש לי שאלה. כדי לא לחשוד באחרים, נגיד שחתמו אתי על הסכם כזה על מיליון שקל – רשות לפיתוח הגליל. מחר יש לי קשר כזה או אחר עם הרשות לפיתוח הגליל. ראה פרשת ישראל ביתנו, לדוגמה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה פרשת ישראל ביתנו? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> החשדות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה פרשת ישראל ביתנו? למה, כשזהבה גלאון נחקרה זה היה פרשת מרצ? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> בסדר, אתה צודק. אני מתנצל. פרשת הרשות לפיתוח הגליל. אני העברתי כסף, מיליון שקל לרשות, כמובן מבלי לחשוד בכשרים, ומחר אני מתקשר, תשאלו אם למישהו יש מישהו טוב להמליץ. איך הדבר הזה הולך? האם זה לא יכול ליצור כאן - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מעוניין שיהיה בדבר הזה סדר אבל היום המצב הוא - - -לפי דעתי מתחיל לעבור לצד הני. אתה יודע שכדי להעביר מיליון שקל למוסד בגליל שאתה מעוניין והחליטו שזה בסדר, זה דבר שבנוהל תקין והכל בסדר – אתה יודע כמה אתה צריך לעבור – את היועץ המשפטי לממשלה, את היועץ המשפטי למשרד, אם אתה חרדי אתה צריך לעבור עוד כמה תחקירים מהסוג הזה. היום זה לא מה שהיה פעם. היום, מה שהוא מביא לך לפה – זה רק אחרי אישור היועץ המשפטי, אם מדובר על כסף קואליציוני. ביין ותד הדגישה את העניין הזה שכשהיא מביאה את זה לפה זה אחרי האישור של היועץ המשפטי, שזה לא היה פעם. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> קודם כל אני לא חושד בכשרים, אני לא חושד באף אחד. אני רק שואל מה התהליך לאחר מכן. יועץ אישר, הכסף יצא לדרך. מי יכול ליהנות ממנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נדמה לי שמוציאים קול קורא. מה אתם עושים? << דובר >> דרור סורוקה: << דובר >> אני מוכן ספציפית להתייחס לשאלה. ראשית, ההעברה מגיעה לוועדת המכרזים של המשרד, שצריכה לאשר שהיא מוכנה לקבל את התקציב, את עצם הקבלה – אחרי שהיועץ המשפטי חותם מאושר. במקרה הספציפי הזה זה הולך לאישור ועדת הפטור בחשב הכללי והחשב הכללי בכבודו ובעצמו חותם על עצם ההעברה, שהוא מאשר אותה ומאשר את הפרויקט עצמו. לאחר מכן יש קול קורא, או מבחן תמיכה שיוצא בצורה שוויונית לכל הרשויות בצורה מסודרת. אם זה רשויות מקומיות – קול קורא, אם זה עמותות – זה מבחן תמיכה עם משרד המשפטים. הכל שוויוני, הכל שקוף, הכל גלוי. כל התהליך לפני וגם כל התוצאות לאחר מכן מפורסמות בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתה רוצה מישהו שראיינו אותו – מישהו ממרצ, אז תגיד לי, אני אדבר אתם. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה לגבי המוקד הרפואי בקרית שמונה. הוא סגור היום? << דובר >> דרור סורוקה: << דובר >> עד כמה שאני יודע הוא עובד חצי יום, עד השעה 19:00 בערב. הוא לא עובד בשעות הערב ולא עובד בסופי שבוע. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אני באופן אישי הייתי מעורב בזה לפני כשנתיים, בערך. קרית שמונה זה בעצם מוקד שנותן כמעט לחצי מיליון איש מהסביבה. בית החולים הכי קרוב לשם הוא בית החולים בצפת, כאשר הנסיעה אליו היא בערך כשעה ומשהו בפקקים. אז אני שואל – אם בסופו של דבר ההחלטה אושרה ב-15.4, ומדובר בחיי אדם, אז למה רק היום אנחנו צריכים לדון עליה? << דובר >> דרור סורוקה: << דובר >> מאחר ובהחלטה משרד הבריאות דרש מעירית קרית שמונה להשלים את כל הליכי המכרז לבחור את הגוף שיפעיל את חדר המיון, בין אם זה "ביקור רופא" או טר"ם. היה הליך מכרזי שהעיריה ניהלה שהסתיים לקראת סוף יולי – ונבחר גוף מפעיל. עד אז משרד הבריאות לא אישר למעשה את ההפעלה או לקדם העברת תקציב. עכשיו, אחרי שהליכי המכרז הושלמו ניתן לקדם את הליכי העברת התקציב, וזה יועבר להם בהקדם האפשרי. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, התשובה שלך היא בעצם – שאלתם את הכתובת הלא נכונה, תפנה לעיריה. << דובר >> דרור סורוקה: << דובר >> העיריה פרסמה מכרז עוד לפני מרץ. פשוט הליכי מכרז גם ברשויות מקומיות וגם במשרדי ממשלה לוקחים חודשים – זה יכול לקחת חצי שנה, שמונה חודשים - - - << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך מה מפריע לי בעניין הזה. איך אמר היושב-ראש? מפתיע אותנו שמחר זה יום כיפור. יש אנשים שתמיד מופתעים. זה כמו 1 בספטמבר בכמה רשויות. הרי המוקד הרפואי הזה – גם בשנה הבאה זה יהיה, זה רצף, זה חיים של אנשים, ואנחנו ניתקל באותו הדבר. אז למה זו לא התקשרות רב שנתית? למשל, התחייבות של 10 שנים, ואז להתחיל לדון לקראת השנתיים האחרונות, כדי שיהיה רצף. למה אנחנו הרי דנים בזה רק באפריל? בשנה הבאה, אני אומר לך, היות וזה עד סוף השנה אז עד שהעיריה תקבל את האישורים – נגיע לדצמבר, ובינואר יגידו להם: זו שנה חדשה. ועוד פעם ניכנס לויה דולורוזה הזאת ב-2019, והישראבלוף ימשיך להיות, וכאן מדובר על חיי אדם. הרי על מה מדובר כאן? על מוקד רפואי שיש בו שלושה גורמים, ואני לא נכנס כרגע לשאלה למה, למה העיריה היא בכלל צד בעניין? למה זה צריך בכלל להיות משולם בכלל מההון של התושבים? אז יש אחד – קופה, ואחד – ממשלה, ובזה זה צריך להיגמר. פה, ל "הדסה" או "שערי צדק", תושבי ירושלים לא משלמים מהארנונה. העיריה לא משלמת, ויש להם נגישות רפואית מיידית, אבל בקרית שמונה כשיש אירוע, זה כנראה לא מעניין הרבה אנשים. ויש שם הרבה אנשים שמקבלים את השירות – זה לא רק תושבי קרית שמונה. גם חיילי צה"ל וגם מטיילים שמטיילים שם. לכן אני חושב שאם אתם באמת רוצים לתת שירות אמיתי ולפעמים צריך להוביל את זה לשם – הפקיד צריך להוביל את זה, כאן, בממשלה, ולא להגיד – יש שם עיריה, תעזוב אותי. צריך להיכנס להתקשרות רב שנתית כאן, בדיוק כמו שאמר כאן קודם הבחור ממשרד התמ"ת, כדי שהשירות הזה לא ייעלם. לכן צריך לתת גם זמן למערכות לעשות מכרזים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש בתוך חודש תשובה מוסמכת בכתב על מה שהעלה פה חבר הכנסת אמסלם. הסיפור פה הוא לא סיפור שמעבירים פה תמיכות, עוד מיליון וחצי או פחות מיליון וחצי. אני רוצה לדעת האם יש תוכנית לממשלה, כדי להעלות את זה על דרך המלך - - - << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> נכון, לדאוג לזה שזה יהיה באופן קבוע ולא כל פעם חבר כנסת אחר צריך לדאוג לזה. << דובר >> דרור סורוקה: << דובר >> אנחנו כמשרד נעביר להם הרשאה מיד לאחר סוכות, אבל זו החלטה - - - ככל שנקבל את התקציב - - -לארבע שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת, קיבלנו. אנחנו נאשר, בעזרת ה'. אני מבקש בכתב מה קורה עם התוכנית הזו בקרית שמונה, מה הולך לקרות בהמשך, איך זה נכנס למסלול קבוע. << דובר >> נורית קורן (הליכוד): << דובר >> גם איזה שירותים מקבלים כי בסוף יגידו שיהיו שירותים שלא נותנים, וצריך לנסוע לבית חולים, וכל הכוונה היא שהם יקבלו את הכל במקום אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר? חודש. מספר פנייה לוועדה 170 עד 172. מי בעד אישור הפניות? ירים את ידו. הצבעה בעד – רוב נגד – מיעוט נמנעים – אין פניות 172-170 אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הפניות אושרו. 09-006 בחוברת השנייה. פניות של עודפים. << דובר >> ספיר איפרגן: << דובר >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2017 לשנת התקציב 2018 בסך של 18,696 אלפי שח במזומן לתוכניות התקציב הבאות: תוכנית 095105 – תפעול מטה בארץ, 965 אלפי שח, תוכנית 095102 – תפעול הנציגויות בחו"ל – 12,467 אלפי שח, ותוכנית 095103 – פעילות דיפלומטית בחו"ל, 5264 אלפי שח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה עודפים, ולא ניצלו אותם ב-2017. יש שאלות? מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – מיעוט נמנעים – אין בקשה מספר 09-006 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. בקשה מספר 18-014. << דובר >> ביין ותד: << דובר >> הפנייה התקציבית נועדה להעביר עודפים משנת 17 לשנת 18 בסך של 94,397 אלפי שח. עיקרי העודפים נוצרו בגין מענק איזון מותנה לרשויות המקומיות, תוכניות הבראה שהמשרד משלם לרשויות בהתאם לאבני דרך ועמידה בהן, ופרוייקטי פיתוח בהם הביצוע היה נמוך מהמתוכנן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> לאיזה רשויות מעבירים כמה? << דובר >> ביין ותד: << דובר >> באיזה הקשר? של איזה אחת מהן? יש את הנושא של מענקי איזון - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מי הרשויות שמקבלות וכמה? תמיד מביאים לנו דף שמפרט. << דובר >> ביין ותד: << דובר >> יש רשימה. יש 26 רשויות עם מענקי איזון מותנים, כמו, למשל: איכסאל, בועיינה נוג'ידאד, דלית אל כרמל, כפר יסיף, משהאד, פורדיס, שייעב, ג'אסר א זרקה, ריינה, כפר קאסם, ערערה, קלאנסווה, בסמת טבעון, תל שבע, שגב שלום, זמר, ג'דידת-מכר, מעלה עירון, עירית אום אל פאחם, טירה, טייבה, מג'דל אל שאמס, מסעדה, נווה מדבר ו- אל קאסום. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> כל אלה מקבלים מענקים? << דובר_המשך >> ביין ותד: << דובר_המשך >> אלה רשויות עם מענקים מותנים. מענקי איזון מותנה, שזה אומר שהרשויות צריכות לעמוד בשיעורי גבייה בשביל לקבל את - - - << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> ומה שיעורי הגבייה שהם עומדים בהם היום? << דובר >> ביין ותד: << דובר >> אין לי את הנתונים כאן. אפשר להעביר לכם. << אורח >> ששי דקל: << אורח >> שיעורי הגבייה שהם צריכים לעמוד בהם הם 81% לשנה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> והם עומדים בזה? << אורח >> ששי דקל: << אורח >> זה ייבדק. נכון לסוף השנה שעברה הם לא עמדו. זה ייבדק בדוח המבוקר של שנת 17 שמגיע במהלך 18. לגבי אלה ספציפית אני עוד לא יודע אם הם עמדו או לא, זה עוד לא נבדק. << מנהל >> (היו"ר דוד אמסלם, 12:49) << מנהל >> << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> התנאי הזה הוא לכל הרשויות או לחלק מהרשויות? << אורח >> ששי דקל: << אורח >> הוא לכל הרשויות במדינת ישראל. חלק ממענק האיזון השנתי מועמד כמענק מותנה כנגד עמידה ביעדי גבייה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> את תוכנית 2 לא הסברת. << דובר >> ביין ותד: << דובר >> תוכנית 2 - מדובר במענקים לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון. מדובר בהעברת עודפים בעבור מענקי פיתוח, בגלל שקצב הביצוע של הפרויקטים נמוך מהמתוכנן. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אם הוא נמוך מהמתוכנן למה צריך להעביר יותר כסף? << אורח >> ששי דקל: << אורח >> מענקי פיתוח – בעיקרון ניתן כל הסכום בהרשאה להתחייב כשהמזומן – פה מדובר במזומן, משוחרר בכפוף לביצוע בפועל. אז קודם כל, בשלב הראשון באמת יוצאת ההרשאה על כל הסכום והמזומן – לוקח לו כמה חודשים או כמה שלבים עד שמתבצע הפרויקט ב - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איך זה הולך, על בסיס חודשי? כל חודש אתם בודקים? << אורח >> ששי דקל: << אורח >> לא, לא. בכפוף להגשת ביצוע וחשבוניות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כמה פעמים כבר העברנו מהתחלת השנה בסעיף הזה? << דובר >> ביין ותד: << דובר >> אני אבדוק את זה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> למה יש לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון פחות ממקומיות רגילות? אולי הם מקבלים פחות? << דובר >> ביין ותד: << דובר >> מדובר בעודפים, זה לא התקציב. זה בבניית התקציב, כשבנינו את התקציב יש את התוכניות, אז יש בתוך התוכניות תקנות, אז לא היה לנו מקום לעוד תקנות, אז פתחנו תוכנית חדשה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אז כמה פעמים העברנו מתחילת השנה? << אורח >> ששי דקל: << אורח >> על עודפים היתה פנייה ראשונה במהלך מרץ, נדמה לי. לצורך העניין – 80% מהעודפים של השנה הקודמת, וזה ההפרש. << יור >> היו"ר דוד אמסלם: << יור >> הם יתנו לך את הנתון בסוף הישיבה. אבל יש לי שאלה – כשאתם מדברים על הנושא של העודפים, מאיזה עודפים אתם מדברים? איזה עודף, מהסעיף או מהתקציב? << דובר >> ביין ותד: << דובר >> לא, זה מהסעיף עצמו, שבסופו של יום יש לך תקציב, יש חלק שביצעת וחלק של התחייבויות, ואז, מההתחייבויות האלה, שנשארו מיתרת 2017 אנחנו מעבירים - - - << יור >> היו"ר דוד אמסלם: << יור >> מה שאת אומרת – אנחנו מדברם על התחייבויות 2017. היות ובעצם לא מומש באופן ממשי התקציב, לכן אנחנו מעבירים את היתרה ל-2018. << אורח >> ששי דקל: << אורח >> לא מומש – הכוונה - - - << יור >> היו"ר דוד אמסלם: << יור >> לא הצלחנו לבצע אותו. תסמוך עלי שהבנתי. אם לא הבנתי אתה תבין את השאלה שלי, הבאה: היות ואנחנו מדברים בעיקרון על פרויקטים תשתיתיים, והיות ופרויקטים תשתיתיים הם רב שנתיים, אז ברגע שאתה יצרת הרשאה להתחייבות אתה בעצם נעלת את התקציב, נעלת את הפרויקט. הוא לפעמים מתעכב – או בגלל תב"ע, או בגלל היתר – לא חשוב מה הסיבות, אז זה הרי פרויקט מתגלגל למספר שנים. אז איך יכול להיות שאתה מייתר עודף כאילו אתה מעביר אותו אחרי זה לאותו פרויקט בשנה אחרי? זאת אומרת, למה אתה צריך להעביר לנו אותו לפה עוד פעם? << אורח >> ששי דקל: << אורח >> אני אנסה להסביר. זה יותר התחום של אגף תקציבים. אם למשל בפרויקט של פיתוח – איך שמייצרים את ההתחייבות מייצרים אותה על כל הסכום. סביר להניח שהמזומן - - - עושים אומדן, לצורך העניין, לפריסה של המזומן במהלך תקופת הפרויקט. לצורך העניין, אם זה יהיה פרויקט לשלוש שנים – אז שליש כל שנה. לפעמים, קורה שמפספסים בתחזיות מכל מיני סיבות, הפרויקט התעכב וכן הלאה. אז יכול להיות שבשנה שהנחנו שישוחרר 305 או שליש מהפרויקט בסוף משלמים רק 20% מהפרויקט. אז ה-13% הנותרים הם למעשה העודף המתגלגל. בגלל שטעינו קצת באומדן - - - << יור >> היו"ר דוד אמסלם: << יור >> לכן אני חושב שהמינוח שלכם הוא לא כל כך נכון, במובן הזה שאולי אתם מבינים את עצמכם, אבל אין בעצם עודף, אלא מה? היות ובעצם מדובר על פרויקט רב שנתי שהוא תשתיתי, מטבע הדברים קשה מאוד לדייק בו גם בלוחות הזמנים וגם בתקציב. אבל אם, נניח, בתקציב – בוא נשים בצד – אם בסופו של דבר יש חוסר בתקציב, אז אתם צריכים לבוא ולבקש אותו באמת, אין שום ברירה אחרת, אבל בוודאי ובוודאי על ציר הזמן אתם כאילו מדלגים את המזומן. המזומן הוא פחות חשוב. זה לא הקטע של העודפים. בעצם, מה שקורה זה תת ביצוע שאתה מעביר אותו בגלל אופי הפרויקט, ובגלל שהוא התעכב מכל מיני סיבות. אז אין באמת עודף, אלא מה שנקרא – לפעמים אתם מתקדם בשנה אחת יותר מהר ויותר איטי יחסית לשנה הבאה. כשאתה מתכוון "עודף" במובן הזה שהח"כים מבינים זה שיש תת ניצולת של משהו ובעצם אנחנו מעבירים את זה למקום אחר. << דובר_המשך >> ששי דקל: << דובר_המשך >> בגלל זה זה נקרא "עודף מחויב", הוא מחויב למישהו. << דובר >> ביין ותד: << דובר >> למטרה. << יור >> היו"ר דוד אמסלם: << יור >> לכן אני אומר – אני עכשיו הבהרתי את זה קצת יותר כדי שנבין על מה מדובר, אבל בגדול אנחנו מדברים על תזרים מזומנים קצת שונה לאותו פרויקט, זה מה שאני מבין. זה נכון? << אורח >> ששי דקל: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר דוד אמסלם: << יור >> נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – 3 נגד – 1 נמנעים – אין פנייה 18-014 אושרה. << יור >> היו"ר דוד אמסלם: << יור >> הבקשה התקבלה. עמוד 11. פנייה 19-018. << אורח >> רועי קאהן: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2017 לשנת 2018, בסך 54,124 אלפי שח במזומן לתוכניות התקצוב הבאות, שעיקרן כמפורט: תוכנית מדע וקהילה ופעילות בינלאומית -12 מיליון שח, תוכנית מחקר תשתיתי – 2 מיליון שח, תוכנית המועצה הלאומית למחקר ופיתוח – 0.3 מיליון שח, תוכנית תפעול – 3.5 מיליון שח, מרכז הסברה – חצי מיליון שח, מנהל תרבות - 35 מיליון שח. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 12:56) << מנהל >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלות? מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים –אין בקשה 19-018 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. אנחנו עוברים לעמוד 39. בקשה מספר 68-010. << דובר >> אורי שיינין: << דובר >> מדובר בפנייה להעברת עודפים להעברת 14,373 אלפי שח לרשות האוכלוסין וההגירה על פני שלושת התוכניות העיקריות שלה – התוכנית הראשונה היא מטה ללשכות רשות אוכלוסין, פעילות שוטפות של לשכות רשות האוכלוסין. תוכנית שנייה היא המחשוב ותפעול של כל פעילות היציאה מרצון של המסתננים, בין היתר, סך גודל של כמעט 8 מיליון שקלים, ועוד 2 מיליון שקלים למנהל אכיפה שעוסק בכל פעילות האכיפה כנגד מעסיקי מסתננים ומעסיקי עובדים זרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלות? מי בעד|? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים –אין בקשה 68-010 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. חוזרים לעמוד 18. משרד הבריאות. << אורח >> רועי קאהן: << אורח >> פנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת תקציב 2017 לשנת התקציב 2018, בסך 64,597 אלפי שח במזומן לתוכניות התקציב הבאות כמפורט להלן - תוכנית תפעול מטה כ-32 מיליון שח, תוכנית רפואה מונעת - כ-6 מיליון שח - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף זה, בסך הכל, כ-64 מיליון? << אורח >> רועי קאהן: << אורח >> כן. תוכנית בריאות הנפש – כ-5 מיליון שח, תוכנית פעולות מרכזיות – כ-4 מיליון שח, תוכנית הכשרת רופאים – כמיליון שח, רפואה מונעת – כמיליון שח, תמיכות בבתי חולים ובתי חולים – כ-6 מיליון שח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מכירים את זה גם מהפעם הקודמת. אני רק רוצה להגיד לכם – אנחנו לא עושים את זה מרוע לב, שתדעו. אנחנו עושים את זה מכיוון שיש נוהל, ואי אפשר לבוא עם עודפים במצב כזה שאין את הנוהל המסודר ושאנחנו נאשר את זה שלא בהתאם לכך. האמת היא שלי היו הרבה נקיפות מצפון בגלל שהרב ליצמן הוא גם חבר שלי, חבר במפלגה שלי, והתוצאה היתה שאם היינו מדלגים על הנוהל או עושים דברים שהם אי שם ליד הנוהל היו אומרים שאני עושה את זה בגלל שזה ליצמן. אני מקווה שאתם גם מבינים אותנו – זה יתעכב קצת. מה לעשות? אנחנו לא יכולים לעשות דברים שהם קיצורי דרך כי בסופו של דבר כולם יעשו את זה, ואנחנו מכירים את הפרטנרים שלנו. לא יהיו קיצורי דרך, צריך לפעול על פי הנוהל וצריך לעשות את זה בזמן. זה לא דבר שקורה פתאום. עודפים זה דבר שהיה צריך להביא מזמן. << דובר >> אדוה קליין: << דובר >> בהחלט מובן. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הבקשה של משרד הבריאות? ירים את ידו. הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים –אין בקשה 24-007 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. אנו עוברים לבקשה 34-015. << דובר >> דוד גרשביץ: << דובר >> אני רפרנט אנרגיה מאגף תקציבים. הפנייה נועדה להעביר עודפים משנת 2017 לשנת 2018 בהיקף של 4,567 אלפי שח. העודפים יעברו למכון הגיאולוגי שנמצא תחת משרד האנרגיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלות? מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים –אין בקשה 34-015 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. אנחנו עוברים לעמוד 30. יש תשובה לגבי בתי הדין? << אורח >> אורטל גבריאלי חכם: << אורח >> בתי הדין מטופלים, עד כמה שאני - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היתה שאלה בישיבה הקודמת. יש פה את בינוי בתי המשפט – 54 מיליון שקל. שאלתי את השאלה הקבועה שאני שואל: מה הבינוי של בתי הדין הרבניים, שאנשים באים לשם על פי חוק ועל פי נוהל? אני לא רואה פה אף פעם "בינוי בתי דין". << דובר_המשך >> אורטל גבריאלי חכם: << דובר_המשך >> בתל אביב, למשל, אנחנו כרגע בתהליך חיפוש דיור חלופי. באשדוד כבר יש לנו - - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כבר יש לכם? למה אני מקבל תלונות מהאחראים שם, שהיה צריך לשפץ שם והחלטתם שלא משפצים, מעבירים אותם לאיזו דירה ישנה? << דובר_המשך >> אורטל גבריאלי חכם: << דובר_המשך >> ההחלטות האלה הן לא שלנו, הן של המשרד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם מבקשים ממני, שאני אאשר בינוי בתי משפט? << אורח >> אורטל גבריאלי חכם: << אורח >> אנחנו לא הגורם המממן, אנחנו הגורם המבצע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חשבתי שאתם תבואו עם תשובה. אנחנו עוברים לפנייה הבאה. << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> למה בדיור הממשלתי לתקציבים קוראים "קצין תקציבים" ובמקומות אחרים זה "רפרנט"? איך מקבלים דרגת "קצין תקציבים"? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> אורטל גבריאלי חכם: << אורח >> זה לא התעדכן שנים. << דובר >> קריאות: << דובר >> - - - << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> אתה דוחה את זה? אולי שיבררו ויחזרו עם תשובה? איזה תשובות אתה מבקש שהם יתנו כדי שאפשר יהיה לאשר את הבינוי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שיגידו מה קורה עם הבינוי של בתי הדין. למה זה לא מגיע אף פעם? << אורח >> אורטל גבריאלי חכם: << אורח >> הם לא מבקשים בינוי, הם מבקשים דיור ובזה אנחנו מטפלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יכול לחשוף אנשים, אבל אנשים מהמערכת, אנשים באשדוד מבקשים בינוי ואומרים להם – לא, תעברו דירה. זה לא יכול להיות – זו מערכת שהיא ישנה. בחיפה עבר נחל מתחת ל - - - << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> מי זה "הם"? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי שאחראי על הבינוי. << אורח >> אורטל גבריאלי חכם: << אורח >> יש להם תקציב לבינוי? בתי המשפט מביאים את התקציב, לא אנחנו מתקצבים אותם. הם מביאים את התקציב. הכל בהשתתפויות. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> מי אמור להביא את התקציב? << אורח >> אורטל גבריאלי חכם: << אורח >> בתי הדין אמורים לפעול מול אגף תקציבים ולהשיג תקציב. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי מי. << אורח >> אורטל גבריאלי חכם: << אורח >> הנהלת בתי הדין אמורים לפעול מול הרפרנט שלהם באגף התקציבים. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> דרך אגב, הייתי אצל הרבנים הראשיים לפני שתיים. ראיתי את המקום שהם נמצאים בו – בושה וחרפה. תסתכלו על המבנה. הרבנים הראשיים בישראל. זה ליד מד"א בכניסה לעיר. לא הייתי רואה את נשיא בית המשפט העליון יושב בבניין כזה. הם ישבו ב "היכל שלמה" והוציאו אותם משם, אין לי מושג למה. העבירו אותם למקום נידח. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איזה נידח? זה בכניסה לעיר. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> הרב הראשי הוא לא בן אדם פרטי. זה הכבוד של מדינת ישראל לנושא של היהדות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מביא את זה. אני מצטער מאוד. אני מבקש שהממשלה תגיד מה קורה עם הבינוי של בתי הדין. אני לא מקבל פה שום פנייה של בינוי בתי הדין. אני מדבר עם מנהל בתי הדין הרבניים והוא אומר- הכל עובר לבתי המשפט – אנחנו לא מקבלים, אפילו בית הדין הגדול. בית המשפט מקבל תוספת של 10,000 מ"ר בנייה, ובית הדין – לא. למה האפליה הזו? אמרו לי כל הזמן שאם בתי הדין יהיו כמו בתי המשפט - - - לא שהם לא כמו בתי המשפט, הם לא בכלל, אין שום תקציב שמגיע. אין לי טענות אליך, את עושה את עבודתך. אני בעד בינוי של בתי המשפט אבל לא יכולה להיות אפליה כזו. זה נותן שירות לציבור. << אורח >> אורטל גבריאלי חכם: << אורח >> אני יכולה להגיד לך שבירושלים אנחנו מתחילים לקדם פה איזשהו פרויקט בינוי. << מנהל >> (היו"ר דוד אמסלם, 13:09) << מנהל >> << יור >> היו"ר דוד אמסלם: << יור >> בקשה מספר 54-019. << דובר >> דוד גרשביץ: << דובר >> הפנייה התקציבית נועדה להעביר עודפים מ-22017 ל-2018 בהיקף של 835 אלפי שח עבור רשות החשמל. << יור >> היו"ר דוד אמסלם: << יור >> תסביר לנו קצת יותר. << דובר >> דוד גרשביץ: << דובר >> אלה כספים שעוברים כנגד כל מיני מכרזים שהרשות הוציאה בגלל המעבר שלה למבנה ג'נרי 2. המעבר התעכב, ולכן גם האספקה והתשלום על הרהיטים וכל מה שצריך במבנה החדש התעכבו. << יור >> היו"ר דוד אמסלם: << יור >> אז מדובר על הרשות עצמה? << דובר >> דוד גרשביץ: << דובר >> היא עברה פיזית ממשכן אחד למשכן חדש, והמעבר עצמו גרר איזשהן עלויות - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> איפה זה? זה קשור גם להוצאות של חנייה ותחבורה או שלא? << דובר_המשך >> דוד גרשביץ: << דובר_המשך >> לא, זה לא קשור. התחבורה והחנייה הם חלק מהמבנה ויש חוזה מול חניון הלאום. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> והם עובדים שם? << דובר_המשך >> דוד גרשביץ: << דובר_המשך >> הם כבר עובדים שם, יש פה גם נציג שלהם שיכול להעיד על המשרדים החדשים. << יור >> היו"ר דוד אמסלם: << יור >> מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – 3 נגד – אין נמנעים –אין בקשה 54-019 אושרה. << יור >> היו"ר דוד אמסלם: << יור >> הבקשה אושרה. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 13:11) << מנהל >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו חוזרים לתחבורה. דיברתי עם מנכ"לית המשרד לגבי הנושא. זה לא קשור לשתי ההעברות האלה אבל נוצרה בעיה, אתה יודע, אתמול אצל ראש הממשלה. הנושא הזה, שבתוך בני ברק הולכים לעבוד בשבת עם הרכבת הקלה. אז דיברתי עם מנכ"לית כדי למצוא לעניין הזה פתרון. היא טוענת שיש שם עניין של פיקוח נפש. התקשרתי לראש עירית בני ברק ואמרתי לו – תיכנס לעניין. לדבריה זה סינים וערבים, אבל זה לא רק. זו האמת. צריך למצוא פתרון כיוון שמדובר על כלים מאוד כבדים שיכולים ליצור בעיה. עם רצון טוב אפשר לפתור את הבעיה. לפי דעתי זה לא נעשה עד עכשיו. אתה יודע, לפעמים יש בעיות של שבת שזה יכול להתנפח לממדים של דת ומדינה, ויכול להיות סתם דברים טכניים פשוטים שאפשר לסדר אותם. נראה לי שזה הולך לכיוון הזה, אבל אני לא בטוח. אני מקווה שיהיה רצון טוב והבעיה תיפתר. ביקשתי עם ראש העיר שידבר עם מנכ"לית התחבורה. אני מקווה שהם יגיעו לפתרון. היא טוענת שסינים וערבים עובדים שם ושזה מכשיר מאוד מאוד כבד. שאלתי אותה מה עושים ביום כיפור, אז היא אומרת – אנחנו עכשיו נערכים לעצור את זה. << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> זו מכונה ענקית שבה עשרות עובדים שהיא מתחת לאדמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יכול להגיד בוודאות, אני מקווה שיהיה פתרון. לכן עשיתי הפסקות באמצע, לנסות להגיע לפתרון. תחבורה. עמוד 8. פנייה 141. אישור התחבורה לא נוגע בכלל לרכבת הקלה וזה לא שאני נותן לגיטימציה לעבודות שם. << דובר >> אלי מורגנשטרן: << דובר >> הפנייה נועדה להעביר 1.4 מיליארד שקל בהרשאה להתחייב בשביל פרויקטים של דיור ותחבורה ציבורית והעברה של מזומן, של 21 מיליון שקל לפיתוח אחר, פרויקטים שהמשרד עושה, שהם חד פעמיים, הם לא נמצאים בתקציב השוטף. נפרט קצת על הכבישים של תחבורה ציבורית. יש פה בעיקר את הנתיבים המהירים בכניסה לתל אביב, כמו הנתיב המהיר שיש היום בין שפירים לתל אביב, עם חניון של 2,000 כלי רכב. משרד התחבורה מקים עוד שני פרויקטים גדולים, הרבה יותר גדולים – יהיו 11 אלף מקומות חנייה. חניון אחד יהיה בשפיים של 7,000 מקומות חניה, חניון נוסף – בראשון לציון, של 3,500 מקומות חניה, עם שאטלים לתל אביב, שאנשים יוכלו להשאיר את הרכב מחוץ למטרופולין ולהקל על הגודש. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> מה עם שפירים? מרחיבים אותו? << דובר_המשך >> אלי מורגנשטרן: << דובר_המשך >> שפירים התחילו את התכנון המפורט של הקומה השנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הבקשה, 141? הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים –אין בקשה 141 אושרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. עמוד 36 – 163 עד 166, משרד התחבורה. << דובר >> אלי מורגנשטרן: << דובר >> הפנייה הזו היא של התקציב השוטף של משרד התחבורה, יש בה 31.5 מיליון שקל במזומן ועוד 9 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. התקציב מיועד בעיקר לרפורמה של בוחני הנהיגה. הרפורמה נכנסה לתוקף בפועל במהלך יולי. לא ידענו בזמן בניית התקציב, לפני כמעט שנתיים, מתי היא תצא לפועל. היא התחילה עכשיו. הרפורמה נועדה לקצר מאוד את הזמנים של קבלת שירות, לעדכן על מבחנים. חוץ מזה יש פה תקצוב של הרשות לבטיחות בדרכים, זה כולל תקציב של מיפוי של תוכניות תמרור ברשויות ומגזרי מיעוטים – של מיפוי, של בניית תוכניות כאלה וגם פרסום ופעילות באוכלוסיות עם רמת תאונות דרכים גבוהות מהממוצע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלות? << דובר >> רועי פולקמן (כולנו): << דובר >> ויש רשות תחבורה ציבורית, שלא ציינת? << דובר >> אלי מורגנשטרן: << דובר >> כן. זה תקצוב. זה פשוט סכום נמוך יותר ביחס לאחרים אבל זה בעיקר הוצאות שכר ברשות תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה? מה השכר? << דובר >> אלי מורגנשטרן: << דובר >> ברשות לתחבורה ציבורית – חלק מהפנייה כוללת הוצאות שכר ברשות בשביל תקנים שנקלטו במהלך 2018. היתה החלטה לפני כמה שנים, עקרונית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה עובדים יש שם? << דובר_המשך >> אלי מורגנשטרן: << דובר_המשך >> בסביבות 80. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כמה חרדים? אני עוזר לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יודע אם יש שם חרדים, ברשות לתחבורה ציבורית? << אורח >> שירה מור: << אורח >> אני לא כל כך יודעת, אני מאמינה שיש שם חרדיות. הייתי שם בביקור ואני זוכרת כמה כיסויי ראש. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> את יכולה לתת לנו קצת יותר פירוט מה עושה הרשות לתחבורה ציבורית? << דובר >> אלי מורגנשטרן: << דובר >> הרשות לתחבורה ציבורית עושה את כל התכנון של השירות של תחבורה ציבורית במדינה – מקווים, תכנון של קווים, תדירות שלהם, קביעה של מסלולים שלהם, תכנון אסטרטגי ארוך טווח של רכבות ודברים כאלה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך לאן אני חותר. הרי בסופו של דבר, לפני שהקימו את הרשות הזו זה ישב במשרד התחבורה בשוטף של המשרד, כיחידה. בדרך כלל כשאתה מוציא תכנון אתה מוציא אותו כ-outsourcing, אתה לוקח איזשהו מהנדס תחבורה, ואתה מבקש אותו. מה יום מיומיים? מה זה ה-80 תקנים? מה עושים אתם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאתה שואל – למה צריך רשות עם 80 עובדים? << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אני עבדתי מולם 20 שנה , אז אני מתפלא מה קרה שם. << דובר_המשך >> אלי מורגנשטרן: << דובר_המשך >> בזמנו, אחד השינויים הכי מרכזיים בתפיסה התחבורתית – זה לפני שהגעתי לתפקיד, אבל אני מתאר את המסורת שאני קיבלתי כשנכנסתי – היתה החלטה לעבור מהשקעה בתחבורה פרטית להשקעה בתחבורה הציבורית כי הבינו שלבנות עוד כבישים ועוד מחלפים לא יפתור את הבעיה של הגודש. נעשה עוד מחלף ועוד מחלף, ובסוף – אם אנשים לא יעברו לנסוע בתחבורה הציבורית אנחנו נצטרך לכסות את כל הארץ עם אספלט ועדיין נישאר עם פקקים. כחלק מהמהלך של חיזוק התחבורה הציבורית החליטו להקים רשות לתחבורה ציבורית, לתת לה מעמד יותר גבוה, יש סמנכ"ל של תחבורה ציבורית, כשכל הנושא של תכנון הקווים והקידום של תחבורה ציבורית ברמת התפעול – זה לא ברמת הפיתוח, יהיה ברמה יותר גבוהה, עם צוות יותר מורחב של מהנדסים, מתכננים. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> זו רשות סטטוטורית? זה חלק ממשרד התחבורה? << דובר_המשך >> אלי מורגנשטרן: << דובר_המשך >> זו יחידת סמך, הם עובדי מדינה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אני שואל – האם הם חלק ממשרד התחבורה? הם יושבים במשרד התחבורה? << אורח >> שירה מור: << אורח >> כן, כן. הם חלק מהמשרד. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> מי מנהל אותם, מנכ"לית משרד התחבורה? << אורח >> שירה מור: << אורח >> כן. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אז למה אתם קוראים לזה "רשות התחבורה"? זה סתם שם או שיש לזה משמעות? << אורח >> שירה מור: << אורח >> גם רשות התעופה היא תחת משרד התחבורה ונקראת "רשות התעופה", ורשות הספנות – אותו הדבר. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אבל יש להן מעמד אחר. << דובר >> אלי מורגנשטרן: << דובר >> יש שני סוגים – יש את הרשות לבטיחות בדרכים, שהעובדים שלהם לא רשומים כעובדי מדינה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> זה יחידות כמו כל יחידות משרד התחבורה הרגילות, שהחלטנו לקרוא להן "רשות"? << אורח >> שירה מור: << אורח >> הן יחידות כמו כל יחידות משרד התחבורה. << דובר >> דוד אמסלם (הליכוד): << דובר >> אז למה אתם עכשיו אמורים לתקצב אותם באופן ישיר? למה זה לא דרך התקצוב הרגיל של כוח האדם של המשרד? << דובר >> אלי מורגנשטרן: << דובר >> זה בתקצוב הרגיל. זו פשוט תוכנית נפרדת. אני לא רוצה להגיד בוודאות, אבל המטרה היתה לעשות תוכנית נפרדת באמת בשביל שהתקנים שם לא יזלגו למשימות אחרות. כך הם נמצאים בתוכנית נפרדת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לי בקשה. אם מה שאתם אומרים נכון – אז בסדר, סיימנו את הדיון בעניין הזה. אם יתברר שמאחורי המילה "רשות" עומד משהו משפטי שונה, אני מבקש שתגידו לנו, ולמה זה קורה. לכאורה, המציאות הזו שבה יחידה, כפי שאתם מסבירים את זה, ומעבירים כספים גם ליחידות נפרדות כדי שזה לא יזלוג למשהו אחר כשיש מצוקה תקציבית – מובן. אבל אם זה משהו שהוא שונה, אנחנו מבקשים לדעת. << דובר >> אלי מורגנשטרן: << דובר >> בסדר. אני אוודא ואם זה שונה, נשלח תשובה לוועדה . << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הבקשות? ירים את ידו. הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים –אין בקשות 136-133 אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשות אושרו. אני מאחל לכל החברים ולכל האורחים ולכל עם ישראל שנה טובה, גמר חתימה טובה. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שתהיה שנה טובה ומתוקה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:25 << סיום >>