פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים הכנסת 24 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 26/12/2018 מושב חמישי פרוטוקול מס' 929 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום רביעי, י"ח בטבת התשע"ט (26 בדצמבר 2018), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט-2018 << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ט-2018 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר נכחו: מוזמנים: שרית דמרי – עו"ד-לשכה משפטית, ביטוח לאומי נתנאלה ברקלי – מנהלת תחום בכירה מזונות, המוסד לביטוח לאומי חיים ניצן – מתמחה, המוסד לביטוח לאומי מלי דהרי – מנהל תחום אזרח ותיק , המוסד לביטוח לאומי גבריאלה הילברון – מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי אפרת פורת – מרכז בכיר ה"ה , המוסד לביטוח לאומי יגאל ימיני – מנהל תחום מנהל פרויקטים רשות המיסים, משרד האוצר נתנאל אשרי – רפרנט רווחה וביטוח לאומי באג"ת, משרד האוצר שי גלברג-סומך – עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ייעוץ משפטי: שימרית שקד גיטלין מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: לאה קיקיון << נושא >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ט-2018, מ/1286 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט-2018, פ/5833/20 כ/828, הצעת ח"כ מירב בן ארי << נושא >> << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שלום לכולם, אני פותחת את הישיבה. היום 26 לדצמבר 2018, י"ח בטבת התשע"ט, הנושא הוא: הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט-2018, שלי, והצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף), התשע"ט-2018, של הממשלה. דבר ראשון אצביע על המיזוג של שתי הצעות החוק. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> נאמר שלפי סעיף 84ג' לתקנון הכנסת ועדה רשאית באישור ועדת הכנסת למזג שתי הצעות חוק או יותר באותו נושא, שהועברו אליה אחרי הקריאה הראשונה, ולהביאן כהצעת חוק אחת לקריאה השנייה ולקריאה שלישית. אז כמו שנאמר – זה טעון אישור של ועת הכנסת, ואני מניחה שהוועדה במקביל - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אוקיי. מי בעד המיזוג? מי נגד? הצבעה בעד – 1 נגד – אין נמנעים –אין ההצעה למזג את הצעות החוק אושרה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> המיזוג אושר פה אחד. וכעת לענייננו. המצב הוא כזה: בגלל שהכנסת מתפזרת היום, אנחנו כמובן נאמץ את הצעת החוק הממשלתית ונעשה את זה בהוראת שעה לעוד שנתיים. זה כבר שתדעו, בכל מקרה. אם היינו במצב נורמלי של ועדה שממשיכה, לא היינו מאשרים את החוק היום – הנה, אני אומרת, עד שלא היינו בודקים איך אפשר לשנות את הנושא של מענק עבודה, עוד לפני שתבוא עם הנתונים, רק בגלל העובדה שבאמת קיבלנו את התלונות ממאות. גם אנחנו, גם הביטוח הלאומי, וגם אני אישית קיבלנו פניות על העניין של פגיעה במענק העבודה. אבל מפאת גודל השעה ומפאת עצם העובדה שהיתרון של החוק עולה על החיסרון שלו אנחנו נאשר את הורדת ה-60% ל-25%. שוב אני אומרת, ואמרתי את זה גם אתמול במליאה, שבעזרת ה' בכנסת הבאה, שאני מתכוונת לחזור אליה, אני מתכוונת לפתוח את כל הנושא הזה מחדש את כל הנושא הזה של קיזוז מזונות, של השינוי של מענק העבודה, אבל צריך גם להביא חוק כהצעת חוק פרטית, ועשיתי את זה כבר גם עם היועצת המשפטית של הביטוח הלאומי. אבל כרגע מפאת הלחץ – ומה זה לחץ? כדי שחלילה הכנסת הזו לא תתפזר ויחזרו אנשים ל-60%, שזה הרבה יותר גרוע בעיניי, אנחנו נתקדם עם הצעת החוק שלי ושל הממשלתית. זה היה לי חשוב לומר לפרוטוקול, תוך כדי ההבטחה שאנחנו בסיפור של מענק עבודה נטפל. בלי להוסיף הרבה, אנחנו נשמח לשמוע את אדוני מרשות המסים. תסביר לנו מה קרה עם מענק עבודה לנשים החד הוריות. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> אני אחראי על מערך מענק העבודה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז אתה יודע בדיוק על מה אנחנו מדברות, ובאת עם הנתונים. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> כן, גם ליוויתי את החקיקה לפני שנה וחצי-שנתיים. ב-2017 הוגשו תביעות על ידי חד הוריות – חד הוריים, היינו הך, בסדר גודל של 67 אלף בסך הכל, תביעות. 67 אלף תביעות שהוגשו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> רק של אימהות חד הוריות. << דובר_המשך >> יגאל ימיני: << דובר_המשך >> ב-2017. הנתונים שאני מדבר עליהם כרגע הם רק ל-2017, בלבד. מתוכם כ 54-53 אלף זכאים למענק עבודה וקיבלו מענק עבודה. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אתה יכול לומר אם מלא או מופחת? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> אתם רוצים שאני אבדוק? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> מספר השלילות מתוך הכמות שאמרתי לכם – כ-8,400 נשללה מהם הזכאות. שלילת הזכאות יכולה לבוא מכמה סיבות: מספר נכסים, הכנסה גבוהה, הכנסה נמוכה. הנתון הבא מתייחס לשלילה עקב הניכוי של ביטוח לאומי, בלבד, שאינו מדבר על 3,700 תביעות שנשללו עקב ניכוי ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עקב ניכוי של ביטוח לאומי – 3,700 - - - << דובר_המשך >> יגאל ימיני: << דובר_המשך >> מתוך ה-8,000 שנשללו, 3,760 נשללה הזכאות בעקבות ניכוי או קיזוז של קצבה מוגדלת של הביטוח הלאומי, מזונות והבטחת הכנסה. כ-1,340 הוקטנה הזכאות בעקבות הקיזוז של ניכוי ביטוח לאומי. אני אתן את הסכומים: השלילה מסתכמת ב-15 מיליון שקל והקטנת הזכאות מסתכמת ב-3 מיליון שקל. כלומר, בסך הכל 18 מיליון שקל קוזזו, הוקטנו עקב הניכוי של הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זה מעט, לא? אמרו ש-95 מיליון יעלה - - - << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> לא כולם הגישו תביעות, צריך להבין את זה. << אורח >> נתנאל אשרי: << אורח >> חשוב לציין שמדובר רק בנשים שהיו זכאיות קודם לכן - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, כן. כי בדיון הקודם באו ואמרו שהאוצר בעצם הרוויח 95 מיליון שקל מענק עבודה, והמספרים בכלל - - - << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> היה פה מהלך גדול, אבל - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, כי אמרתם שהשינוי מה-60% ל-25% עלה 100 מיליון שקל. גם על זה אתה צריך להגיד לי, איך הגעת למספר הזה. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> ברשותך, עוד כמה מילים. כמו שציינת בהתחלה הסבל של האוכלוסייה הזאת מהטרטור הזה – עזבי שמאשימים אותנו, את רשות המסים בגניבה, באים אלינו בטענות, הרי, כי אנחנו מקזזים את מענק העבודה. הסבל של האוכלוסייה הזו – אני לא יודעת אם הוא מצדיק 18 מיליון שקל. ציינת שקיבלת עשרות פניות, אנחנו מקבלים כל היום פניות במיילים, ממבקר המדינה, מכל העולם, פניות אין ספור. התשובות חוזרות על עצמן, ואם הם לא מסופקים אנחנו שולחים אותן לביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי זורק אותן גם כן עם אותה תשובה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מה אני אומרת? שאם העלות היא כזו לא גדולה, אז למה בכלל לקחנו להם את מענק העבודה? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> גם אני לא מבין למה מקזזים מחוק לחוק? אני לא מבין למה חוק מענק עבודה קשור לדבר הזה. ממתי מקזזים מחוק לחוק? תראי לי עוד דוגמה כזו במדינת ישראל. למה לא קיזזתם מהנחות לארנונה? למה ממענק עבודה בחרתם להוריד? אני לא מבין את הדבר הזה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> נכון. מה היה הרציונל? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> עוד משפט. אני אציין מה זה מענק עבודה, קודם כל. מענק עבודה, תוספת הכנסה המשולמת על ידי רשות המסים לאותה אוכלוסייה המשתכרת שכר נמוך. מה המטרה של החוק הזה? – לעודד תעסוקה. איך אני מעודד תעסוקה כשאני לוקח לו אחר כך מאחר והוא קיבל מהביטוח הלאומי? אולי פעם הוא קיבל כשהוא היה קטן קצבת ילדים, תיקחי לו גם ממענק עבודה? מה הקשר בין שני החוקים האלה? למה צריך לקזז ממענק עבודה את הדבר הזה? זה פשוט בלתי נסבל, אנחנו סובלים מזה. מענק עבודה – כבר 10 שנים, הגענו ל-70% מיצוי, זה פוגע באחוז המיסוי, פוגע בתדמית של רשות המסים, פוגע בתדמית של מענק עבודה. אנחנו משקיעים פה אין ספור כוחות למקסם את אחוז המיצוי ממענק עבודה. מה אתם עושים עכשיו? – פוגעים. סליחה שאני קצת כועס. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אתה צודק ב-100% והכעס שלך מוצדק לחלוטין, כל מי שהיה פה מעורב כועס. גם אני. בגלל זה פתחתי עם זה ובגלל זה גם אמרתי לכם שאם לא היה ככה המצב של הכנסת לא הייתי מקדמת את החוק הזה. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> שוחחנו גם בעבר, בטלפון, בנושא הזה אם את זוכרת. אבל בסדר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בעצם, ההשפעה של המחקר שעשה הביטוח הלאומי – לא נכנסו בעצם הנתונים של רשות המסים. מה שהיה כאן במחקר, וצריך לראות איך מתקנים, כי אתם כבר במחקר שלכם בביטוח הלאומי צריכים לבוא ולבחון - - - תקשיבי, זה היה כל כך חשוב אם בתוך המחקר היו הנתונים החשובים האלה. אל"ף, כי אנחנו רואים שדי עבדו עלינו, ובי"ת – אנחנו רואים שהנקודה הכל כך חשובה הזו של למה נעשה החיבור למענק העבודה לחוק הזה? זה קודם כל הערה לביטוח הלאומי: למחקר הבא חייבים לחבר - - -ודבר שני רציתי לדעת בנתונים שלך, אמרת שמתוך ה-8,000 ששללו זכאות, 3,7000 זה ספציפית חד הוריות בעקבות הניכוי, אבל אמרת שמתוך ה-3,700 – מתוכם זה ה-1,340 ש - - -? או בנוסף? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> זה בנוסף. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זאת אומרת ש-3,700 לקחו להם את כל מענק - - - << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> כ-5,000 תובעות נפגעו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נפגעו. קיבלו את הכסף ממקור אחר. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> צודק. לא נפגעו. קיבלו את הכסף, את מענק העבודה מהביטוח הלאומי ל - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז 3,7000 נלקח להם כל מענק העבודה - - << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> - - 1,340 הקטינו, ובעצם – פחות, בערך פחות או יותר 5,000 – בעצם, 3,000 חד הוריות קיבלו, פחות או יותר. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> מה, מענק עבודה? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> לא. בסך הכל, אמרתי בהתחלה – כ-63 אלף זכאיות. עוד פעם אחזור על הנתונים: כ-67 אלף הגישו תביעות למענק עבודה. מתוכם 53 אלף זכאיות וקיבלו מענק עבודה. קיבלו. מתוך ה-53 יש לך 1,300 שהוקטן להן המענק בעקבות הניכוי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא מתוך ה-53. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> מתוך ה-53. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מתוך ה-67. אמרת ש-67 אלף הגישו. 53 אלף קיבלו. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> נכון. מתוך ה-53 ל-1,300 הוקטן מענק. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> יפה. ו-3,700 לא קיבלו בכלל. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> 3,700 לא קיבלו בכלל. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> שהיא היתה מקבלת. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> היתה מקבלת לפני כן. הסכום המקסימלי שהיא יכולה לקבל זה 8,640 שקל לשנה. << אורח >> גבריאלה הילברון: << אורח >> גם לא כולן בהכרח מקבלות הבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא בהכרח. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> לא, לא בהכרח. לא קשור, אני לא יכול להגיד לך. << אורח >> גבריאלה הילברון: << אורח >> אתה לא יכול להגיד אבל שם כן יכולים להגיד כי יש להם את הטפסים. צריך לעשות את החיבור, כי בין ה- 67 אלף האלה וה-53 אלף נשים – לא כולן בכלל רלבנטיות לדיון כאן. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל את יודעת מה רלבנטי, בעיניי? רלבנטי בעיניי שהעניין הזה, אחד, של החיבור המיותר בין מענק עבודה להבטחת הכנסה, שני החוקים האלה, ורלבנטי בעיניי שלילת הזכאות. אבל את צודקת – אני עוברת אליכם, הביטוח הלאומי. בתוך ה-3,700, נדבר על ה -3,700 ששללו להן את הזכאות. לא כולן מקבלות הבטחת הכנסה. << אורח >> גבריאלה הילברון: << אורח >> הן כן,. הבטחת הכנסה או מזונות. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> יפה. זאת אומרת שהן מראש האוכלוסייה ששללו לה. זאת אומרת – זה חד הוריות רגילות, ללא הבטחת הכנסה, לא בעסק פה. אנחנו מתעסקות עם האוכלוסייה הכי מוחלשת, אותן 3,700 שיצאו לעבוד, קיבלו הבטחת הכנסה –מזונות, אוקיי. בואי תדברי אתי על ה-3,700. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> גבריאלה הילברון: << אורח >> שוב, אין לנו את הנתונים אז אנחנו לא יודעים אם זה נשים שיצאו לעבוד. זה יכול להיות נשים שעבדו ולא שינו דבר, אבל הן קיבלו יותר גמלה עקב השינוי ולכן זה קוזז. אין לנו מספיק מידע כאן בכדי - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כן, אבל יש לך פה מספיק מידע כדי להבין - - << אורח >> גבריאלה הילברון: << אורח >> - - לדעת שהיה קיזוז. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> - - שלקחנו מכמעט 5,000 נשים עובדות את מענק העבודה. תכלס', לקחנו להם את הכסף. יש לכם עוד משהו להוסיף? ההערה שלי לגבי המחקר עם הנתונים של רשות המסים, ראיתי שרצית להגיד שם משהו. אתם בקשר עם יגאל? << אורח >> גבריאלה הילברון: << אורח >> כן. מהתחלה ביקשנו את הנתונים. משרד המשפטים לא אישר את זה וכשניסינו שוב בטופס א' שוב לא אישרו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מה קשור משרד המשפטים? << אורח >> גבריאלה הילברון: << אורח >> אישרו לנו את סטטיסטיקות. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זה קשור לשי סומך? << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> לא, זה לא היה קשור לשי סומך, זה היה קשור לתקנות העברת המידע, ובסופו של יום קיבלנו אישור להעברת מידע מאוד מצומצמת בין הגופים, במסגרת התקנות. כן, אנחנו פעלנו היום במסגרת העברת המידע ולפי טופס א', ואני מבינה שרשות המסים כרגע אישרה לנו לקבל חלק מהמידע - - << אורח >> גבריאלה הילברון: << אורח >> סטטיסטיקות. לא מידע אישי. << דובר_המשך >> שרית דמרי - דבוש: << דובר_המשך >> - - לא מידע אישי, שכן נוכל לעשות לפחות איזושהי - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מה זה? איזה מין דבר זה? זה כל כך חשוב. שניכם על אותו חוק, כמו שיגאל אמר. אתם חייבים להעביר מידע אחד לשני. תחשבי, אם היינו יודעים שהעלות היא כזו, של 18 מיליון שקל, הייתי מביאה חןק מחר בבוקר. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> גם לגבי מה ששרית אמרה – יש לנו בחוק, בהוראת השעה, שאנחנו בעצם מאריכים אותו – הוראה שאומרת איזה נתונים המוסד לביטוח הלאומי צריך להגיש לכנסת וליישם. אז ייתכן שאם את רוצה צריך להוסיף גם את ה - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בטח, זה שני חוקים שונים. הוא מתעסק במענק עבודה, והיא מתעסקת ב - - - ודאי. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> ואז, שרית, אולי זה יאפשר לך כן לקבל את המידע יותר בקלות, כי תהיה לך הסמכה חוקית. << דובר_המשך >> שרית דמרי - דבוש: << דובר_המשך >> אני לא יודעת אם אנחנו נוכל לקבל, אבל אתם תוכלו לקבל - - - << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אנחנו רצינו שכשאתם בוחנים - - - ההוראה מטילה עליכם לבחון ולדווח לכנסת. << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> הבעיה שלנו, וזה מה שניסתה גבריאלה לומר, הוא שהמידע שאנחנו זקוקים לו הוא לא רק מידע סטטיסטי, אנחנו ממש רוצים לבדוק תעודות זהות, כדי לראות מי הם הנשים שהגישו - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> ברור, כי בסוף היא גם פונה אליכם. אני העברתי לכם שמות עם תעודות זהות שביקשו להבין למה לקחו להם את המענק. אפשר לפתור את זה, שי? << דובר >> שי סומך: << דובר >> אני מבקש אם אפשר הפסקה קטנה, כדי שאוכל לברר על מה מדובר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא צריך, אני רק רוצה לפעם הבאה. << דובר >> שי סומך: << דובר >> אם רוצים לעשות תיקון כמו שהציע שימרית שקד לגבי הנושא הספציפי, צריך לבדוק עם האנשים של הפרטיות. אני לא מכיר את הנושא. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני מציעה מתווה כזה – החוק הלאומי ידווח לוועדה ורשות המסים תדווח לוועדה. נביא את שניהם והם ידווחו. אם היינו יושבים פה לפני חצי שנה היינו מקדמים חוק אחר. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> אז באופן פרטי? תעודות זהות? מה? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> סטטיסטיקות. כמו שעשית עכשיו. בלי תעודות זהות. נתת מספיק נתונים. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> אם כבר עושים את זה, צריך לשלב תעודות זהות. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הדיווח צריך להיות של שני הגופים כי אין ביניהם תיאום. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> השאלה אם לא היינו רוצים - - - אני לא יודעת אם זה אפשרי - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> דרך אגב, שימרית, זה גם לא היה עוזר אם הוא היה מדווח לה, כי היא לא היתה יכולה לעשות שום דבר. היא צריכה להביא חוק. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אבל היא מגישה להם דוח, לפי החוק היא חייבת, והם עמדו בחובה הזו – והם מדווחים לנו רק על שני דברים: שינויים בהכנסה מהעבודה, והם מדווחים לנו על שינויים בסכומים של גמלת הבטחת הכנסה או תשלום מזונות. בסעיף הזה לא כתוב שהם צריכים לדווח לנו גם על שינויים במענק עבודהץ << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> היא לא יכולה לדווח. אני רוצה שרשות המסים תדווח. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אבל אז הבעיה היא שלא יהיה לנו שום תכלול. א' ידווח לנו מרשות המסים, ב' ידווח לנו על זה – אבל אנחנו לא נדע על הקשר - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל אני לא צריכה את זה, כי מספיק שהוא מדווח והיא מדווחת ואני יכולה לעשות את החיבור לבד. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> זה לא מדויק, כי אנחנו רוצים להסתכל על אותה אישה לאורך זמן. הנתונים האגרגטיביים, הסכומים, לא יודעים להגיד אם זו אותה אישה או שהנשים התחלפו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> תסביר לי מהתחלה: 1. מה הרציונל לחבר בין שני החוקים האלה? 2. מה עשינו בזה ששללנו מהאוכלוסייה הכי מוחלשת את הזכאות לקבל מענק עבודה? 3. למה אמרתם פה בוועדה – ויש פרוטוקול, שזה יעלה 100 מיליון שקל? << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> נתחיל מההתחלה. מענק עבודה זה מענק שניתן על מנת לעודד עבודה על פי מודל שבבסיסו הגה אותו מילטון פרידמן, זוכה פרס נובל, כלכלן שגם היה פה בשנות ה-80 במסגרת תוכנית ההבראה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> נתנאל, תתקדם. אין לנו זמן. אתה מדבר אתי על מילטון פרידמן? עזוב, למדתי לתואר ראשון, בוא. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> הרעיון של מענק עבודה זה לתמרץ את העבודה באמצעות מבנה מענק שהוא טרפזי ביחס להכנסה. ברגע שמקבלים עוד מענקים מעבר לדבר הזה שיש להם נקודות פיצול מהטרפז המקורי, למשל – הבטחת הכנסה - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הנה, הנה הטרפז. כולם באו עם טרפזים היום. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> אלה הטרפזים של מענק עבודה בלבד. ברגע שיש פה עוד גורם הכנסה, למשל – הכנסה מהבטחת הכנסה, מה שקורה הוא ששיעורי המס השולי נראים בצורה מדורגת, ומענק העבודה לא ממלא את התכלית המקורית שלו. התכלית של מענק העבודה הוא באמצעות השקועים בטרפז – לעודד עבודה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> תגיד לי, אתה מאמין למה שאתה אומר? << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> בטח שכן, ואני יכול לגבות את זה באין ספור מחקרים כלכליים. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> תגיד לי – קודם כל, דבר אתי על החיבור בין שני החוקים. יגאל אמר דבר מאוד נכון: למה לא לקחתם לה מהנחה בארנונה או הנחה בחשמל? למה לקחתם את מענק העבודה? << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> היה מהלך של הארכת מענק העבודה עבור חד הוריות. כדי שמענק העבודה יהיה אפקטיבי בצורה הטובה ביותר ושהכסף הזה לא ילך סתם, היינו צריכים לאחד את זה יחד עם גורם הכנסה נוסף ועיקרי שמתפקד כמעט באותו אופן: הבטחת הכנסה, וזה בכדי ששני המענקים האלה יחד יעודדו עבודה ולא יתנו סתם כסף. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מה זה סתם כסף? בעולם מתוקן היה פה - - - אתה יודע, זה מזונות ילדים אז היה אבא והוא היה משלם לה, והיא לא היתה צריכה לקבל את הכסף מהביטוח הלאומי. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים כרגע על הבטחת הכנסה, לא על מזונות ילדים, אבל בסדר. בכל אופן, העניין הוא שאנחנו מעוניינים לתת את הקצבה בצורה שמעודדת את הנשים האלה לצאת לעבודה, להיות עצמאיות, לדאוג גם לעתידן - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל אם לקחת לה את מענק העבודה ראתה לא מעודד אותה, יגאל אמר לך. זו הנקודה שהכי מעודדת. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> לא נכון. זו סמנטיקה. עם כל הכבוד לתדמית של רשות המסים, אין אישה אחת שנפגעה מהמהלך הזה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אין אישה? מאות נשים כתבו לי. מאות נשים כתבו. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> כל שקל שזז ממענק העבודה הוא שקל שניתן ממענק ההבטחה. כך זה מקוזז – שקל לשקל. הסכום שניתן ממדינת ישראל לאישה, בסופו של מעשה, הוא אותו סכום או סכום גבוה יותר. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> אני אחזק אותו. אני אתו, אנחנו ביחד תמיד. מענק העבודה בא בעצם ב delay של שנה. הביטוח הלאומי משלם בשנה שוטפת. נניח ב-2018, כל חודש היא קיבלה סכום מסוים. במענק העבודה, הקיזוז נעשה רק שנה לאחר מכן, כ אתה משלם אותו על בסיס ההכנסות של השנה. מה שהוא אומר – היא קיבלה מהביטוח הלאומי 1000 שקל, נניח. מה-1000 שקל האלה קיזזנו מענק עבודה. במקום שתקבל את זה - - - היא קיבלה את זה במזומן בשוטף. זה מה שהוא אומר. צדקתי? << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> נכון. כשמסתכלים על מענק העבודה נטו, אז כאילו רואים פגיעה, אבל הכסף זה זה לא - - - בשוטף. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> איך הגעתם לעלות של הסכום של החוק הזה. מה שהיה פעם שעברה, שחיברנו את כמות הנשים לפי הדלתא שעלה ועל פי זה הכפלנו. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> נכון, נסמכנו על החישובים של הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> וזה היה חישוב הגיוני? << אורח >> גבריאלה הילברון: << אורח >> כן. אני ערכתי את החישוב. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> את ערכת את החישוב והגעת לכך שהחוק עולה 125 מיליון שקל? << דובר_המשך >> גבריאלה הילברון: << דובר_המשך >> לפי המצב בדצמבר 2017, העלות תהיה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בגלל הדלתא שראינו בגידול בהכנסות של הנשים, הכפלת במספר הנשים, ולפי זה הגעת לסכום של 125 מיליון. << אורח >> גבריאלה הילברון: << אורח >> זו העלות מביטוח לאומי. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> הסיבה שפתחתי בהרצאה שפחות אהבתם על מילטון פרידמן היתה בין היתר כדי להגיד את הדבר הבא, שייתכן שחלק מהקיזוז שהיה במענק העבודה נובע משינויים בהרגלי העבודה של הנשים האלה, שדיברנו עליהן גם בפעם הקודמת. דיברנו על עלייה בהכנסה מעבודה של 290 שח לאישה. זה מה שהמהלך הזה יצר – ה-290 שח האלה עם השלכות פנסיוניות, הם על כל המתלווה לכך. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל לא כולם עלה להם, גם על זה דיברנו. אני זוכרת את הדיון מצוין. דיברנו על נשים שבאמת עלה להן. אבל עדיין יש נשים שנשארו בדיוק באותו מצב, בלי מענק עבודה. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> בלי מענק עבודה אבל מקבלות את אותו כסף בהבטחת הכנסה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, הן לא מקבלות את אותו כסף. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> תקנו אותי אם אני טועה. האם יש קיזוז ממענק עבודה ללא שהיתה הכנסה נוספת בגינו מהבטחת הכנסה? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הוא אומר: האם מענק העבודה בעצם שולם לה בגידול? << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> הוראת החוק היא מפורשת, שהקיזוז יהיה רק בגין הגידול הנובע - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עכשיו הבנתי אותך. אתה יודע, אבל, מה הבעיה שלי עם זה? כי אני רציתי לתת לה גם את הגזר של להוריד וגם להשאיר לה את מענק העבודה. אני מסכימה אתך, היא קיבלה את הדלתא בגידול בהכנסות אבל אני רציתי שגם יגדל לה וגם תישמר לה הזכות למענק עבודה כי זו זכות כל כך בסיסית לכאלה שמקבלות את השכר הכי נמוך במשק. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> לכן אמרתי – הסיפור של לקרוא לזה "מענק עבודה" או "הבטחת הכנסה" הוא עניין סמנטי. אם אנחנו מעוניינים לקיים את התכלית של מענק העבודה והיא לתת לנשים עידוד, תמריץ להיכנס לשוק התעסוקה, המשך של מתן מענק העבודה ללא הקיזוז פוגע בתכלית של מענק העבודה - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אתה מסכים שהסכום של מענק העבודה הגיע ל-13 מיליון שקל? יש לך איזשהו ויכוח עם רשות המסים על זה? << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> אני קיבלתי את הנתונים בדיוק כמוכם בשנייה שיגאל - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עד היום לא ראית כמה עלה לנו המהלך הזה - - - << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> גם אנחנו לא ידענו. רק הבוקר אספנו את הנתונים, בלחץ. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני שמחה שבאת היום, עשית לנו כאן סדר. תשמע, אני מבינה אותך. אני מסכימה שגדלה ההכנסה. אני גם מסכימה שהחוק עולה עשרות מיליונים. אבל במה אני לא מסכימה אתך? שאם העלות של להשאיר לה את המענק עבודה הוא בסך הכל - - - ואני כבר כמה שנים בקשר טוב עם האוצר, מה שנקרא, אם זה, ה-18 מיליון שקל היה מאפשר לכמע 5,000 נשים מוחלשות שמקבלות את השכר הכי נמוך, לקבל גם מענק עבודה וגם עוד 100,200, 400 שקל לחודש – במי פגענו? << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> עמדת האוצר ועמדת כל המחקר הכלכלי בנושא הזה היא שלמעשה פגעת בנשים האלה עצמן כי למעשה פגעת בתמריצים שלהן לצאת לעבודה, על כל המשתמע מכך. אם את נותנת להן גם וגם, את יוצרת להן מפת מיסוי שולי כזאת שדוחפת אותן לעבוד פחות. סך ההכנסה שלהן לא בהכרח יהיה גבוה יותר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מאיפה הבאת את זה? << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> זה היה הרציונל שעמד מאחורי השילוב של הבטחת - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אתה רציני? אתה חושב שאם היא תקבל מענק עבודה ואת הבטחת ההכנסה שלה זה יפגע בעבודה שלה? << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> חד משמעית כן, ואני גם אסביר למה, ואני עומד מאחורי זה, וכל מחקר כלכלי בעולם עומד מאחורי זה. זו עמדה מקצועית של משרד האוצר וגם כל כלכלן יגיד לך את זה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אתה יודע מה? גם אם הייתי ממשיכה – הייתי בודקת את מה שאתה אומר. הייתי עושה חוק של מענק עבודה של שנה שנותן את שניהם, והייתי בודקת מחקרית את הדברים שלך כי אם כל הכבוד למה שאתה אומר – רוב השולחן פה לא מסכים אתך. אתה די לבד באירוע הזה. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> אני אשמח להיפגש אתך ולהראות לך את מיטב המחקר בנושא הזה בעולם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זו אוכלוסייה שעובדת יום יום עם האנשים האלה. אני כבר הגשתי את החוק, אבל אני לא אוותר על זה. האירוע הזה הוא אירוע - - - << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> אני חושב שזה חבל כי זה ירע את מצבן. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אז בוא נבדוק. אנחנו לא מסכימים אתך, לא אני ולא גורמי המקצוע פה. עזוב אותי, אני פוליטיקאית, אבל גורמי המקצוע כאן, אנשים שעובדים שנים עם הנשים האלה. עזוב, גם אין לך פה את הארגונים החברתיים. אם הם היו יושבים לך פה רקמן, "אם הבנים" וקואליציית הנשים הן היו צוחקות עכשיו. אבל אני עכשיו אדבר בשמן. אם אתה אומר לי – מירב, זה פוגע, הייתי הולכת אתך והייתי בודקת את זה, ויכול להיות שהיית צודק, אבל גם יכול להיות שהיית טועה. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> אין צורך, זה נבדק עשרות פעמים בכל העולם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> איפה? תראה לי מחקר אחד, של מדינת ישראל. עזוב אותי מכל העולם. גם בכל העולם יש רשות – אתה יודע שבאירופה יש רשות שמשלמת רק מזונות? אתה יודע שבשבדיה – אני בדקתי עם מחקר של המ.מ.מ על כל ההתייחסות לדמי מזונות במקרה שיש אנשים שלא משלמים, ויש לך רשויות שמשלמות. אתה יודע שברוב המדינות אין בכלל אירוע של קיזוז הבטחת הכנסה, שמי שמקבל הבטחת הכנסה מקבל הבטחת הכנסה, ואם הוא יוצא לעבוד הוא מקבל את השכר שלו מעבודה, בגלל שהוא במשכורת מינימום? << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> זה עדיין לא אומר שזה לא משפיע באופן שלילי - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> תראה לי מחקר, תשלח לי מחקר שיסביר לי - - - << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> רק אני אומר שמלכתחילה זה הרציונל שעומד בבסיס הרעיון של מענק עבודה. אז כאילו להגיד – אני לא מאמין לרציונל הזה, זה כאילו להגיד שמענק העבודה כולו לא מתמרץ עבודה. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> להפך. בנק ישראל עשה מחקר בנושא הזה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> מענק עבודה מתמרץ עבודה לא בגלל הסכומים שניתנים במסגרתו אלא בגלל המבנה שלו ביחס להכנסה. פגעת במבנה הזה – פגעת בתמריץ. לכן כל הרציונל שעומד מאחורי מענק העבודה בעצם נשלל אם אנחנו משנים את המבנה של הכספים שניתנים לנשים האלה מלכתחילה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא מאמינה. אני אגיד לך את האמת, אני מאוד סקפטית בסיפור הזה. יש לכם עוד הערות? אני מאשרת את החוק הזה לא בלב שלם. אני מאשרת בגלל כמו שאמרתי בתחילת הדברים שלי – בגלל גודל השעה, וזה שאני לא אחזיר אותם, בטח לא לקיזוז של 60% שהוא קיזוז פסיכי אני אאשר את החוק הזה בגלל שאין לי ברירה, אבל אנחנו נחזור לשולחן הזה ואנחנו נבדוק מה עשינו עם מענק העבודה של הנשים האלה ואיך הגענו למצב של חוק שבסך הכל בסוף, העלות שלו היא 18 מיליון שקל או מענק העבודה ששללנו אבל פגענו ביותר מ-5,000 נשים. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> זה נתונים נכון להיום. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> לא פגענו. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> פגעת. חבל, הייתי עושה לך פה כנס של 200 נשים שקיבלו מענק עבודה ואז, לך תסביר להם שלא פגעת בהם. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> אבל אי אפשר להסתכל על מענק עבודה לבד. זה פשוט הסתכלות לא נכונה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אתה יודע למה צריך להסתכל על מענק עבודה? כי בסוף - - - אני רוצה להגיד לך משהו, ככה אוף דה רקורד. מזל שאני מנהלת את הדיון הזה. אם היו פה חברי כנסת אחרים, מהאופוזיציה, אתה יודע שזה היה הרבה יותר קטסטרופלי. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> ברור לי, אבל אני אומר – עמדה מקצועית - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אתה מבין שאתה מדבר פה על מענק עבודה לכמעט ל-5,000 נשים חד הוריות, מקבלות הבטחת הכנסה - - - << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> אני מבין שבעיקר הסמנטיקה פה היא בעוכריי ולא המצב כפי שהוא באמת. זה שלדבר אחד קוראים "מענק עבודה" ולדבר אחר קוראים "הבטחת הכנסה", זה לא אומר שהם משרתים תכליות שונות ונפרדות ושאפשר להתייחס אליהם בנפרד לחלוטין. יגאל דיבר פה קודם על הפגיעה בתדמית של מענק עבודה ושל רשות המסים, עם כל הכבוד לתדמית אני דואג לזה שאנחנו נצליח לתמרץ את הנשים החד הוריות לצאת לעבודה, עם הכסף שאנחנו נותנים להם, מעבר לזה שנסייע להן בסל בסיסי. אני לא חושב שיש כלכלן שהיה יושב פה ואומר לך שהוא לא מכיר את המבנה של מענק העבודה, את מבנה התמריצים ואת ההשפעות שלהם על הרגלי התעסוקה. אז באמת, אני מאחורי הדבר הזה הייתי עומד גם אם היו יושבים פה רקמן ושאר חברי הכנסת. זו עמדה מקצועית לחלוטין. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> יש נקודות שבהן צריך ללכת אחורה. הבנתי את העניין. אתה בגישתך הניאו כלכלית של מילטון פרידמן בא ונותן לי כאן - - - אני לא מזלזלת - - - << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> הגישה שעמדה ביסוד הייסוד של מענק העבודה, בכלל. אז בואי נבטל את מענק העבודה מלכתחילה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אני לא מאמינה בזה. לא באוכלוסייה הכי מוחלשת. טוב, אני רוצה לסכם את הדיון ולגשת להצבעה. בואי, תצלמי את זה, כדי שזה יהיה לי מתועד. אני בחיים לא קוראת לה לצלם אבל בגלל שאני בסוף המושב, אני רוצה, את יודעת לוודא את זה, כי זה מטריף אותי. הלכנו, עשינו חוק מעולה, הורדנו את שיעור הקיזוז, ועל הדרך כמעט 5,000 נשים פגענו להן במענק העבודה, ואתה יכול לשבת ולומר לי - - - << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> לא פגענו להם בהכנסה בשום צורה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אז אתה טועה. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> לא, אני לא טועה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אתה טועה, כי אני קיבלתי תגובות של מאות נשים. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> הן מסתכלות רק על מענק העבודה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אבל ברור שהם יסתכלו, כי זו אוכלוסייה הכי מוחלשת שמקבל 5,000-4,000 - - - << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> עם זה אני מסכים, אבל - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> כי היא כל כך מצפה שהיא תלך לבנק הדואר, ותגיש את הבקשה, ותקבל את הכמה כסף? 400? 500? - - - << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> גם אם מדינת ישראל היתה מחלקת לנשים האלה עכשיו מיליון שקל, לכל אישה בכל שנה, הן לא היו מקבלות יותר מענק עבודה. אז מה, פגענו בהן? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני רוצה להגיד לך – אני באתי מוכנה. אני ישבתי עם הביטוח הלאומי כבר בקיץ. כבר בקיץ ישבנו והבנו שיש בעיה, וכל גורמי המקצוע שאני סומכת עליהם בביטוח הלאומי, באמת, ואל תתבלבל, אני גם סומכת על האוצר, יש לי עבודה מעולה אתכם, אבל בהרבה פעמים אני הולכת אתכם ומסכימה אתכם, אבל פה אני לא מסכימה. אתה רוצה לשבת אתי, לשכנע אותי? בבקשה. אבל כרגע אני מרגישה שפגענו בכבשת רש, תכלס. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> אפשר לא להסכים, אבל להציג את החוק הזה כאילו הוא פגע בנשים, זה פשוט הצגה לא נכונה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אם לא היה הסעיף הזה שהכנסתם לחוק, הן היו מקבלות הרבה יותר כסף. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> נכון, אבל אף אישה לא נפגעה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> נכון. נקודה. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> תמיד אפשר לתת יותר, אבל הסיטואציה היא שהחוק הזה - - - לא פגע באף אישה. אף אישה לא קיבלה פחות ממה שקיבלה קודם. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אפשר היה. אתה יודע למה אפשר היה לתת יותר? אפשר היה לתת יותר כי כמו שאמרתי לאורך כל הדיון, מדובר באחת האוכלוסיות הכי מוחלשות שדוח העוני – ואתה מכיר את דוח העוני, דוח העוני שלנו של המדינה הצביע במפורש שיותר מ-28% מהן הולכות לעבוד ונשארות עניות, לכן זה מטריד אותי. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> ולכן חשוב לשמור על המבנה שמעודד אותן להמשיך לעבוד, להגדיל את ההכנסה שלהן ב-290 שקלים - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אתה טועה פה כי האוכלוסייה הזו שמוצגת באופן קבוע כאוכלוסייה ענייה למרות שהיא עובדת, אז אם היית בא ואומר לי על אוכלוסייה אחרת, אולי הייתי חושבת פעמיים, אבל האוכלוסייה הזו ענייה, עובדת קשה ומגדלת את הילדים שלה בלי שום אחריות שלנו לבוא ולהגיד לה – את עובדת? את מקבלת? אנחנו לא ניקח ממך את מענק העבודה. מכל האוכלוסיות, כשאתה בא וקורא את דוח העוני, אתה רואה שיש לך בעיה עם אוכלוסייה כזאת? תתגבר אותה. אל תיקח ממנה. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאנחנו באים לעשות. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, לא עשית את זה. << דובר_המשך >> נתנאל אושרי: << דובר_המשך >> עשיתי את זה. תספר לך גבי שהן הגדילו את הכנסתן מעבודה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני רוצה להגיד לך שאני הגרסה המרוככת. אם היה יושב פה אלאלוף – היה נגמר האירוע, שלא תתבלבל. ואני בכלל לא מדברת על חברי כנסת אחרים. די, זה מביך בכלל להמשיך ולהתווכח – על מי אנחנו מתווכחים? קודם כל אני רוצה לסכם – אני רוצה לומר לכם תודה על הדיון ותודה לרשות המסים שהגיעה לכאן ונתנה לנו את הנתונים החשובים האלה שאקח אותם אתי. אני כן רוצה לחשוב איך אנחנו מקבלים בתוך החוק דיווח כאן של רשות המסים ולא רק ביטוח לאומי, כי זה כל כך קריטי כדי להבין את התהליך. והנה, אני אומרת שוב, ולא אחזור על עצמי: אנחנו, אם לא היה הזמן הקצוב שלי, לא הייתי מאשרת את החוק הזה. אני מאשרת את החוק הזה כי יש לו יתרון גדול מאוד כרגע, אבל על הדרך הוא חיבר כאן חוק של מענק עבודה, ובסוף פגענו באוכלוסייה של קרוב ל-5,000 נשים. אני אפעל ואני אעשה כל מה שאפשר כשאחזור לכאן בכנסת הבאה כדי להביא את החוק שכבר הגשתי – הנה, אני כבר אומרת לך – לגבי מענק עבודה, וכבר הגשתי אותו בתיאום עם הביטוח הלאומי. החוק הזה שבסוף מסתבר שגם עולה 18 מיליון שקל – בדיוק באת בזמן, העוזרת הקודמת שלי שעשתה את כל החוק הקודם – החוק הזה שהעלות שלו 18 מיליון שקל יחזור לפה ויחזור לוועדה הזאת. אני מאוד מצטערת, לא יעזור. לא השתכנעתי, ואני מאוד מתנצלת, הפגיעה נעשתה באוכלוסייה הכי מוחלשת במדינת ישראל, וחבל שכך. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> הערה קטנה – 18 מיליון זה נכון להיום. אם יגישו תביעות עד סוף 2019 זה יגדל, אבל המסה הגדולה כבר הגישה את התביעות. הגישו עד היום כ-284 אלף זכאים, הממוצע השנתי הוא כ-310 אלף זכאים. אז עוד כמה מיליונים בודדים בלבד, זה לא יהיה משמעותי. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> וכמובן שאנחנו לא רואים את מי שלא הגיש. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עזוב, זה מספיק ש-5,000 נשים שללנו להם את הזכאות למענק עבודה, ועוד 1,340 שהקטנו להם. נעבור להקראה של החוק. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אני רק אומר שיש הבדל אחד בין הצעת החוק הפרטית להצעת החוק הממשלתית. אני לא חושבת שבממשלה יש התנגדות לנוסח של הצעת החוק הפרטית. אז נקרא לפי הצעת החוק הפרטית ואגיד כשיהיה הבדל. הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט–2018‏ תיקון סעיף 1 1. בחוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ו–2016‏ )להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, במקום "כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018)" יבוא "ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020)". הסעיף הזה מתקן את סעיף 1 לחוק המקורי, חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה)(תיקון). כיום קבוע בו שהוראת השעה תסתיים ב-31 בדצמבר 2018. אנחנו מתקנים ואומרים שהוראת השעה תסתיים ב-31 בדצמבר, 2020. זה התיקון הראשון. אני ממשיכה בקריאה: תיקון סעיף 5 2. בסעיף 5 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ועד ליום י"ד בחשוון התשפ"א (1 בנובמבר 2020)." סעיף 5 לחוק העיקרי קבע חובה למוסד לביטוח לאומי לבחון את יישומו של סעיף 1 לחוק, בכלל זה – שינויים בהכנסה מעבודה, בסכומים של גמלת הבטחת הכנסה או תשלום מזונות של הורים עצמאיים. כמו שאמרתי קודם, לא דרשנו מהם לבחון את השינויים במענק עבודה. המוסד לביטוח לאומי דיווח על נתונים בזמן שהוא היה צריך או קצת אחרי, אבל בהצעת החוק הזו אנחנו מציעים לקבוע עליהם חובת דיווח נוספת – ב-1 נובמבר 2020, כפי שנקבע בהכנה לקריאה ראשונה. << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> השאלה אם אתם רוצים לתקן ולהוסיף גם חובת דיווח - - - << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> כן, את זה עכשיו נקרא. אז עכשיו דובר גם על לקבל נתונים מרשות המסים. אין כאן נציג של הלשכה המשפטית של רשות המסים, אז אני אקרא נוסח: "בתקופה שבין יום 1 בינואר 2019 עד תום תקופת הוראת השעה תבחן רשות המסים עד 1 בנובמבר...." או שניתן להם עד 1 באוקטובר לבחון? ולדווח לנו ב-1 לנובמבר? שיהיה להם חודש - - - << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> זה עניין מוקדם. הנתונים, עד שהם מתגבשים אצלנו – סוף נובמבר. << יור >> קריאה: << יור >> אתם אמורים לדווח על 2019. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> לוקח זמן. אנשים מגישים את התביעות מינואר. רק ביולי, אחרי שהוגשו כל דוחות 126 אני מתחיל לגבש את הזכאויות של האנשים. אוקטובר עוד מוקדם. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אני מדברת על אוקטובר 2019, אז כל הנתונים של 2018 כבר יהיו לך, נכון? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> התביעות של 18 מוגשות ב-19. עבור 18 אני מגיש ב-2019. יש לי נתונים אבל מעט, זה ממש לא ייתן לך הרבה. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אנחנו מדברים על השנה שאחרי. הוראת השעה מסתיימת ב-31 בדצמבר 2020. אז הוועדה רוצה שיהיה לה דיווח לפני כי היא רוצה להחליט אם להאריך את הוראת השעה או לא, ובאיזו מתכונת. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> עבור איזה שנה את רוצה את הנתונים? << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אני מבינה שאני לא יכולה לבקש את הנתונים מ-2019, כי לא יהיה לך. אז אני מניחה שהנתונים יהיו על 2018. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> על 18 אני יכול לתת לך אבל לקראת סוף השנה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הוא עכשיו דיווח לנו בסוף 18 על 17. אני אוכל את 18 לקבל בסוף 19. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> נכון. לקראת סוף 19. << אורח >> גבריאלה הילברון: << אורח >> אם יחייבו אתכם בנובמבר 20 תוכלו לתת נתונים על 18, לפחות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גבריאלה הילברון: << דובר_המשך >> היום אנחנו בסוף 18 ואתה נותן על 17 אז למה ב-20 אתה לא יכול לתת על 19? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> בסוף השנה אני יכול לתת. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> אני הבנתי אותו. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> לפני 1 בדצמבר אי אפשר לתת נתונים על השנה השוטפת. << דובר >> שי סומך: << דובר >> רק הנוסח של הסעיף – למשל, איזה שימושים נוספים, אם בכלל, הם יוכלו לעשות בנתונים האלה – צריך להדק. אני מבין שאתם צריכים את זה רק לצורך מחקר, נכון? ולא לצרכים אחרים. צריך להבהיר שזה רק לצורך מחקר. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, זה כתוב שזה לצורך מחקר. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> ולא לצרכים אחרים. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> אני לא מדבר עם התעודות זהות. נתונים סטטיסטיים. << דובר_המשך >> שי סומך: << דובר_המשך >> אז אין בעיה. אין עם זה בעיה. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אז הם ידווחו לנו על 2018 - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> בסוף 19. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> כל הדיווחים יהיו ב-1 לנובמבר 2020. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא כולל 19. תעשי את 18 ובסוף – 19. מספיק שנה אחת ומבינים את האירוע. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אז: "רשות המסים תבחן את יישומו של סעיף 6ג לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות ובכלל זה שינויים בזכאות למענק עבודה של הורים עצמאים המקבלים גמלה או תשלום להורה עצמאי כהגדרתם באותו סעיף בשנת המס 2018". << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עבור שנת המס 2018. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> בכל מקרה אנחנו נשנה את הנוסח, הכוונה היא להגיד מה המהות – "... ותדווח על הנתונים האמורים והמסקנות עליהם לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת...." עד איזה יום? עד איזה יום נראה לכם ריאלי לדווח על הנתונים של 2018? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> כמה שיותר רחוק – יותר נכון, יותר מדויק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> 1 בנובמבר 2020? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> למה? את יכולה עכשיו לקבל ב-1 בדצמבר 2019 נתונים על 18. אני רוצה בסוף 19 לקבל נתונים על 18, מביטוח לאומי ורשות המסים. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> עד איזה תאריך? << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> עד 1 בדצמבר. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> אפשר אפילו 15 בדצמבר, כי 1 בדצמבר - -- << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 15 בדצמבר 2019 נתונים על 18. אתם תביאו את הנתונים שלכם, הוא יביא את הנתונים שלו ועוד פעם נבין שיש בעיה. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אני רק מסבירה – הנתונים של הביטוח הלאומי יגיעו אלינו ל-1 בנובמבר 2020. << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> אם אתם רוצים תיאום זה אומר שב-15 לדצמבר 2019, עוד שנה, אנחנו ניתן נתונים על 2018. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> ב-15 לדצמבר 2019 את מקבלת נתונים על 2018 משני הגופים. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אז אותו הדבר – הביטוח הלאומי ידווח גם עד 15 בדצמבר 2019 גם על הנתונים – אותם נתונים שביקשנו בהוראת השעה אבל עבור 2018. אתם לא דיווחתם לנו כבר על 2018? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> 2018 עוד לא הסתיימה, בכלל. אני בכלל מתכוונת לטפל בזה עוד לפני. אני אשב עם האוצר. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) 3. בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007‏, בסעיף 6ג(א), במקום "ו־2018" יבוא "עד 2020". אני אסביר. 6ג לחוק מענק העבודה זה בעצם הסעיף שעליו דובר פה רבות. הוא בעצם קובע שעובד שקיבל גמלה או תשלום להורה עצמאי – אנחנו מנכים מסכום המענק שהוא זכאי לו את הגמלה המוגדלת או את המענק המוגדל או את - - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> זה החיבור בין חוק הבטחת הכנסה למענק עבודה. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> בדיוק. ולכן החוק הזה כרגע חל בשנות המס 2018 ו-2018 בלבד. כרגע התיקון אומר שהוא יחול גם בשנות המס 2019 ו-2020. זה התיקון כרגע, בסעיף 3. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> יש לכם התנגדות לעשות את זה לשנה ולא לשנתיים? << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> ההתנגדות שלי נשארת כמו שהיא היתה. אני חושב שהחוק בפורמט הזה זאת הדרך היחידה שבה הוא מקיים את מטרתו - - << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> לא, אין בעיה. החוק ימשיך, רק שהוא ימשיך שנה ולא שנתיים. << דובר >> נתנאל אושרי: << דובר >> - - ולכן אני רוצה שהוא יימשך שנתיים, וגם בעוד שנתיים כשיהיו לנו את הנתונים על שנתיים של פעילות - - - << אורח >> שרית דמרי - דבוש: << אורח >> אני חושבת שזה יהיה גם סמוך מדי. אם אנחנו ניתן את הנתונים רק ב-15 לדצמבר 2019 זה יהיה קרוב מדי. אני כן חושבת שעדיף שזה יהיה שנתיים ואז נוכל לבחון מחדש. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> או לעשות תיקון. טוב, נקבע שנתיים ואולי נביא תיקון. << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> אנחנו נגיד שרשות המסים תדווח לשר האוצר והוא ידווח לוועדת העבודה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מה קשור שר האוצר? מה הכנסתם את שר האוצר? << דובר >> שימרית שקד דיטלין: << דובר >> טוב, אז נשאיר דיווח ישיר לוועדה. אני ממשיכה בקריאה: תחילה 4. תחילתו של חוק זה ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019). << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> מי בעד הצעת החוק? הצבעה בעד החוק – 1 נגד – אין נמנעים –אין הצעת חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה) (תיקון), התשע"ט-2018 אושרה. << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >> הצעת החוק אושרה פה אחד. אני מודה לכם, הישיבה הנעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:20