פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים הכנסת 6 ועדת החוקה, חוק ומשפט 20/11/2018 מושב חמישי פרוטוקול מס' 712 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, י"ב בכסלו התשע"ט (20 בנובמבר 2018), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק הבוררות (תיקון - בית המשפט המוסמך), התשע"ח-2018 << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 4) (סמכות השיפוט בעניין הליכי בוררות), התשע"ח-2018 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר חברי הכנסת: טלב אבו עראר מוזמנים: עו"ד, הנהלת בתי המשפט – שירי לנג עו"ד, הנהלת בתי המשפט – רחלי ברכה ראש אשכול, מחלקה ציבורית חוקתית, משרד המשפטים – אבינועם סגל אלעד עו"ד, ביטחון פנים – רויטל גור עו"ד בלשכה המשפטית, שוק ההון, משרד האוצר – ירון אבני ממונה חקיקה, לשכת עו"ד – פנחס מיכאלי מת"ל, הוועדה לזכויות הילד – ורד וינדמן ממונה על המשמעת בנש"מ, משרד רה"מ – גיא דוד רות קנאי אדם קרן צביאל גנץ אור אנה אן רייפלד-ביגמן ייעוץ משפטי: אלעזר שטרן מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: הילה מליחי << נושא >> הצעת חוק הבוררות (תיקון - בית המשפט המוסמך), התשע"ח-2018 << נושא >> << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> בוקר טוב, חברי חבר הכנסת, אנשי הממלכה, המצטרפים, הטוענים הרבניים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. יש לנו הצעת חוק שהיא מאוד ברורה, אבל היא לא קיימת, אז צריכים להעביר אותה כדי שהיא תהיה עוד יותר ברורה, בנושא של הבוררות. זו הצעת חוק פרטית? אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): יש גם פרטית וגם ממשלתית. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> פרטית וגם ממשלתית. אנחנו ניתן למציע הפרטי להציג את ההצעה שלו בקצרה. אחר כך הממשלתית תציג את הצעת החוק שלה בקצרה. אם נראה שזה מתלכד, אנחנו נמזג אותן בהסכמה, ואז נקיים דיון. אני מקווה שנוכל גם להצביע היום. אתה רוצה לפתוח? בבקשה. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, מכובדי היושב-ראש. כיום, אם יש מתדיינים, הם פונים לבוררות, בהתאם לחוק הבוררות. בית המשפט המוסמך לדון באותו עניין יהיה בית המחוזי, לו נתונה סמכות ייחודית בעניין. ואולם, אם בית המשפט העביר את העניין לבוררות, אז הוא יישאר בית המשפט המוסמך לעניין. מצב דברים זה יוצר הבחנה לא מוצדקת המובילה לכך שבתי המשפט המחוזיים מנהלים סכסוכים המצויים בסמכותם, עניינים של בתי משפט שלום. מוצע לקבוע כי עניין שלפי חוק הבוררות, יוגש בהתאם לכללי הסמכות העניינית הרגילים. כלומר, אם עניין מסוים הנדון בבוררות מצוי בסמכות העניינית של בתי משפט שלום, אז בית משפט השלום יהיה גם בית המשפט המוסמך לדון בעניינים הנוגעים לאותה בוררות. התיקון המוצע הולם את המלצת הוועדה לבדיקת מבני בתי המשפט הרגילים בישראל. תודה רבה. אין לי התנגדות למזג את ההצעה שלי. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> תשמע את ההצעה שלהם. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> קראתי את זה לפני. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> מאה אחוז. משרד המשפטים. << אורח >> אבינועם סגל אלעד: << אורח >> אבינועם, משרד המשפטים. אנחנו מסכימים להצעה. בתוכן, במהות, אין הבדל בין הצעת החוק הפרטית לממשלתית. הממשלתית מדויקת יותר, ואם יש את הסכמת חברנו, אנחנו חושבים שיש בזה כיוון להרמוניה חקיקתית, והצעד הוא ראוי. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אני רוצה להוסיף. שירי לנג, הנהלת בתי המשפט. מעבר לחלוקה נכונה יותר של משאבי השיפוט, כפי שחבר הכנסת אמר, אנחנו נביא למצב שבית משפט מחוזי לא ידון עוד בסכסוכים שבסמכות בית משפט שלום. יש כאן גם הפחתת עלויות לציבור, גם בהיבטי אגרות. היום הצדדים נדרשים להגיע לבית המשפט המחוזי, לשלם אגרות יותר גבוהות, ומטבע הדברים, גם לשלם שכר טרחה יותר גבוה לעורכי הדין שלהם. גם במובן הזה יש איזשהו שירות לציבור. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אנחנו כל הזמן חוסכים כסף להנהלת בתי המשפט. מה אתם עושים עם כל הכסף הזה? אני צוחק. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אשמח לדעת במה ההצעה שלי יותר מדויקת. במה היא יותר מדויקת? << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא, זה אותו דבר. זו אותה הצעה ביותר. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, לא, הוא אמר יותר מדויקת. אני רוצה - - - את עצמי. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> היא כתובה יותר - - - אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): בהצעת החוק שלך כתוב שהסמכות תהיה לפי חוק בתי המשפט, והם מפנים לבית המשפט המוסמך פי כל דין. הקביעה מה סמכות העניינית יכולה לפעמים להיעשות על ידי חוקים אחרים. << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אנחנו נמזג ואחר כך אתה תסביר את החוק, אבינועם. אתה רוצה עכשיו להסביר או אחרי שנמזג? << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> האמת היא שהחוק ברור, לא צריך הרבה הסבר. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> שנייה. שיהיה מכובד, טיפה שיסביר את החוק. אתה הסברת, עכשיו שיסביר טיפה. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> אני אסביר, אין בעיה. כפי שנאמר כאן, היום הסמכות העניינית לדון בהליכי בוררות נקבעת לפי זהות הגורם שפנה לבוררות. אם הצדדים פנו מיוזמתם לבוררות, אז בית המשפט המוסמך לדון באישור פסק הבורר, או בבקשה לביטול פסק הבורר למשל הוא בית המשפט המחוזי. לעומת זאת, אם הצדדים הגישו תובענה לבית המשפט, ובמהלך הדיונים בית המשפט הפנה אותם, או בהמלצת בית המשפט הם החליטו לפנות לבוררות, אז בית המשפט שיהיה מוסמך לדון אחר כך באישור פסק הבורר או בהליכים שמביאים לבוררות הוא בית המשפט שהפנה את הצדדים לבוררות. למעשה, התוצאה היא שכיום גם בתי משפט שלום דנים בהליכי בוררות, כמובן שגם בתי המשפט המחוזיים, וגם בהתאם לחיקוקים ספציפיים, סעיף 28 לחוק בית הדין לעבודה וצו של בית המשפט לענייני משפחה שעוסק בענייני בוררות. יש סמכות ייחודית לדון בהליכי בוררות לבית המשפט לענייני משפחה כשמדובר בתובענה שהיא בענייני משפחה, ולבית הדין לעבודה כשמדובר בסכסוך שעוסק בענייני עבודה. הצעת החוק הזו נועדה ליצור הרמוניה חקיקתית. לומר שהסמכות תיקבע בהתאם לנושא הסכסוך. ככל שהסכסוך הוא בסמכות בית משפט מחוזי, הליכי הבוררות יידונו שם, וככל שהסכסוך הוא בסמכות בית משפט שלום, הם יידונו בבית משפט שלום. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> הסמכות נקבעת לפי הסכום. << אורח >> שירי לנג: << אורח >> כן. לפעמים זה לפי השווי, ולפעמים זה לפי נושא הסכסוך. למשל מקרקעין, זה תמיד במחוזי. לפי כללי הסמכות העניינית הרגילים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אז אם אתה מסכים, אנחנו נמזג. מי בעד למזג? אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): לפי סעיף 84(ד) לתקנון. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> מי בעד למזג את הצעת החוק הפרטית עם הממשלתית – ירים את ידו. הצבעה בעד ההצעה למזג את הצעות החוק – פה אחד נגד – אין נמנעים – אין ההצעה למזג את הצעת החוק הפרטית והצעת החוק הממשלתית נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אושר פה אחד. עכשיו יש לנו הצעת חוק אחת. אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): בכפוף לאישור ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> כמובן, בכפוף. אנחנו נחתום על זה. עכשיו אם ככה אנחנו עושים הכנה לשנייה ושלישית. מאחר וכבר הוסבר החוק, יש מישהו שרוצה להוסיף, לדבר, להגיד משהו? << אורח >> אפרים גליקסברג: << אורח >> בתי הדין הרבניים גם כן. בתי הדין הדתיים. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> לא, בתי הדין הרבניים זה סיפור נפרד. זה סיפור נפרד, כי שם אין דרגות מבחינת בתי הדין הרבניים, ושם זה עובר לבית משפט, אז זה סיפור אחד. נשכח מזה כרגע, ומה שכתוב בנוסח החוק - - - אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): לבתי הדין הרבניים כיום אין סמכות לדון בבוררות. זו הרי הייתה הצעת חוק - - - << דובר >> טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת): << דובר >> היא עוברת למשפט, לא? << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> כן, זה חוזר לבית משפט לענייני משפחה. לכן עזבו, כרגע לא נכניס את זה. דיבר איתי מי שצריך והסברתי לו שלא טוב להכניס את זה ולא כדאי להכניס את זה. נתקדם ככה. אתה רוצה להגיד משהו? תקריא את החוק. אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): אני קורא את הנוסח של הצעת החוק הממשלתית. "הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 4) (סמכות השיפוט בעניין הליכי בוררות), התשע"ח-2018" – כמובן שזה יהיה התשע"ט. "תיקון סעיף 1. 1. בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 בסעיף 1, במקום ההגדרה "בית המשפט" יבוא: ""בית המשפט" - בית המשפט המוסמך לדון, לפי כל דין, בעניין שהוסכם למסרו לבוררות". 2. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בסעיף 79ב(ג), הסיפה החל במילים "אולם "בית המשפט"" – תימחק. 3. חוק זה יחול על תובענה שנפתחה ביום הפרסום או לאחריו". כמובן כי זה צופה פני עתיד. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> מי בעד לאשר את הצעת החוק? חוק הבוררות (תיקון מס' 4) (סמכות השיפוט בעניין הליכי בוררות), התשע"ט-2018. מי בעד לאשר את זה לקריאה שנייה ושלישית – ירים את ידו. הצבעה בעד אישור הצעת החוק – פה אחד נגד – אין נמנעים – אין הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 4) (סמכות השיפוט בעניין הליכי בוררות) נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אושר פה אחד. אלעזר שטרן (ייעוץ משפטי): זה כמובן יונח בכפוף להחלטת ועדת הכנסת על המיזוג. << יור >> היו"ר ניסן סלומינסקי: << יור >> אני כבר חותם. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:25. << סיום >>