פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



8
ועדת הכספים הזמנית
09/06/2021


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום רביעי, כ"ט בסיון התשפ"א (09 ביוני 2021), שעה 10:21



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד ששימש בעסק שניזוק ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי בחודש מאי 2021)(הוראת שעה), התשפ"א–2021 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיכל וולדיגר
אופיר כץ
יוראי להב הרצנו
חוה אתי עטייה
יצחק פינדרוס
גלעד קריב


חברי הכנסת:
נירה שפק


מוזמנים: 
	מירי סביון
	–
	משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

	אמיר דהן
	–
	מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

	ישי פלרמן
	–
	עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

	תמיר כהן
	–
	ראש המטה הכלכלי של שר האוצר, משרד האוצר

	נתנאל אשרי
	–
	רכז מינהל ומיסוי באגף תקציבים, משרד האוצר

	אלעד סלומיאנסקי
	–
	מתמחה, משרד המשפטים

	הגר יהב
	–
	נשיאות, המגזר העסקי

	נתנאל היימן
	–
	ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

	פיטר סמיט
	–
	נציג, המשמר החברתי




ייעוץ משפטי: 
שגית אפיק
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
אסתר מימון


<< נושא >> הצעת תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד ששימש בעסק שניזוק ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי בחודש מאי 2021)(הוראת שעה), התשפ"א–2021 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש לעבור לפחת המואץ. מי מקריא ומסביר? התקנות זה תוצאת הדיונים שהיו כאן לגבי הנושא של הערים המעורבות, האלימות שנעשתה בעניין הזה. זה אומנם לא מה שרצינו, אבל בכל אופן זה מעלה את זה על סדר-היום הציבורי, וגם נותן לאותם עסקים את הפחת המואץ. בבקשה, אני מבקש להקריא ולהסביר.

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד ששימש בעסק שניזוק ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי בחודש מאי 2021)(הוראת שעה), התשפ"א–2021

	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 21, 31, 98 ו-243 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	
	
	

	הגדרות
	1. 
	בתקנות אלה - 

	
	
	"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ח באייר התשפ"א (10 במאי 2021) עד יום י' בסיוון התשפ"א (21 במאי 2021);

	
	
	"נישום שזכאי לפיצוי בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות" –נישום שהמנהל החליט שהוא זכאי לפיצוי בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות בתקופה הקובעת לפי תקנות מס רכוש, ובלבד שהנזק גרם להפסקת פעילות בעסק לתקופה של 7 ימים או יותר; 



אלה הנישומים שהתקנות רלוונטיות לגביהם. הם צריכים לקבל פיצוי לפי תקנות מס רכוש שרלוונטיות למקרי אלימות, וגם שהנזק גרם להפסקת פעילות בעסק לתקופה של שבעה ימים או יותר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה "שהמנהל החליט שהוא זכאי"?

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

כדי שתהיה קביעה פוזיטיבית שהמנהל החליט שהוא זכאי לפיצוי לפי התקנות שנותנות פיצוי לנזק ישיר על מעשה אלימות. המנהל נותן את ההחלטה הסופית לגבי מי שזכאי לפיצוי, זה לא שצריך להגיש תביעה. זה לא מי שמגיש תביעה, זה מי שיש החלטה של המנהל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה זה החלטה של המנהל? במה זה תלוי?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

זה פיצוי על נזק ישיר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מי שקיבל פיצוי על נזק ישיר, הוא יוכל להגיש גם על פחת מואץ?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

נכון.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

למה לא לכתוב "נישום שזכאי לפיצוי בעד נזק שנגרם"?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

זה ההסבר. זאת ההגדרה. בהמשך אנחנו משתמשים במונח "נישום שזכאי". הזכאות לתקנות מתבססת על זה שלפני כן נקבע - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל למה "המנהל"? אם הוא זכאי – זכאי. הוא לא זכאי – לא זכאי. זה גם יותר טוב לכם.

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

המשמעות היא אותה משמעות לדעתי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אז תמחקו את זה.

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

פה זה יותר ברור. בסוף הרי מה שיצטרכו לעשות האנשים שרוצים את הפחת המואץ זה להביא את האישור של המנהל. זה מסביר יותר טוב. אם אתם מתעקשים, אפשר להוריד את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תורידו את זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

"נישום שזכאי לפיצוי".

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

"נישום שזכאי". מה מכניסים את המנהל? מה, אנחנו ברוסיה? מורידים את זה.

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני שואלת שאלה יותר כללית, לא שהנכס נפגע, אלא הבן אדם עצמו נפגע, ובגלל זה הוא לא מפעיל את העסק שלו.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

פגיעות גוף זה לא קשור.

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כתוצאה מזה הוא לא מפעיל את העסק שלו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה לא קשור לזה.

 << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

למה? זה הפחת? העסק שלו זכאי לפחת. העסק סגור.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

הפחת זה הנכס עצמו, המכונה תיפגע ותישרף. זה שהוא לא פתח את העסק זה משהו אחר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הלאה.

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

	
	
	"ציוד" – ציוד כהגדרתו בסעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, ובלבד שהתקיימו בו שלושת אלה:



 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

נגיד מה כולל סעיף 35. סעיף 35 לחוק כולל: "מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה, כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחיה ומבנים ארעיים".

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

זו הגדרה מאוד מאוד רחבה, הרבה יותר רחבה ממה שבדרך כלל. בתקנות האחרונות לדוגמה רכב לא נכנס, ופה רכב כן נכנס.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בתקנות האחרונות את קרוב המשפחה ביטלנו ופה אנחנו לא מבטלים. נכון?

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

הנוסח הוא בדיוק אותו נוסח.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הלאה. תקרא.

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

ובלבד שהתקיימו בו שלושת אלה:

	
	
	
	1. יום רכישתו הוא בתקופה המתחילה ביום כ"ח באייר התשפ"א (10 במאי 2021) וסיומה ביום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021);

	
	
	
	1. הוא החל לשמש בישראל בייצור הכנסה בתוך שישה חודשים מיום רכישתו;

	
	
	
	1. הוא מופעל בישראל;

	
	
	"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;



 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תסביר. נתתם פה עוד תקופה של - - -

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

צריך לרכוש את הנכס בחצי השנה הקרובה, עד סוף השנה, בתוך 2021. וצריך להתחיל להשתמש בנכס בתוך שישה חודשים. הרעיון הוא שאנשים לא ירכשו המון נכסים וישמרו אותם בבוידעם ואז יתחילו להשתמש בהם - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם הוא רכש לצורך העניין באוגוסט, עד סוף דצמבר זה 50%, אתה לא מחשיב לו את זה כחודשי.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

זה חודשי תמיד. שיעור הפחת הוא שנתי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אז איך את מגדירה מעכשיו 50%? הרי אנחנו כבר בסוף יוני.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

שיעור הפחת הוא שיעור שנתי, ככל שהנכס מופעל בחלק מהשנה, הפחת שניתן לאותה שנה זה מספר החודשים שבהם הנכס היה מופעל לחלק ל-12.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם הוא עכשיו ב-1 ביולי לצורך העניין - - -

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אז מגיע לו חצי משיעור הפחת השנתי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא חצי, כי לא נשארה לו חצי שנה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

אם הנכס יעבוד מ-1 ביולי - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

סליחה, מ-1 באוגוסט, כי זה חצי שנה.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

מ-1 באוגוסט זה חמישה חודשים, אז תחלק את זה - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

את מחלקת לו על פי החודשים.

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

5 חלקי 12 כפול שיעור הפחת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא יוכל להגיע ל-100% בסופו של דבר בשנה הבאה?

 << אורח >> מירי סביון: << אורח >>   

בשנה הבאה כן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ינון, זה מה שהם אמרו אתמול. הלאה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתמול לא הבנתי. אני מנסה להבין היום.

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

	
	
	"תקנות מס רכוש" – תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי), התשע"ה–2014.



אלה התקנות שמתייחסות למעשה אלימות מכוח סעיף 36(ב1) בחוק מס רכוש.

	פחת מואץ בתקופה הקובעת
	1. 
	1. נישום שזכאי לפיצוי בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות, שרכש ציוד חלף הנכס שנגרם לו הנזק, והוא זכאי בשלו לניכוי בעד פחת, רשאי לבקש בעד אותו ציוד פחת, במקום הפחת שהוא זכאי לו לפי כל דין, בשיעור של 100% ממחירו המקורי של הציוד, ובלבד שסך כל הפחת שיינתן לציוד, לפי הוראות כל דין, לא יעלה על מחירו המקורי.



מירי הסבירה את זה עכשיו.

	
	
	1. הסכום הכולל המתקבל מחיבור המחיר המקורי של כל הציוד שהנישום תבע בעדו פחת לפי תקנת משנה (א) לא יעלה על 1,000,000 שקלים חדשים. 



זה אישור סכום גג.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

של כל הציוד.

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

(3)(4) זה מועתק באופן מדויק ממה שעשינו לפני מספר חודשים.

	הוראה לעניין המחיר המקורי
	1. 
	נמכר ציוד לקרוב לאחר שנתבע בעדו פחת לפי תקנה 2 בתוך ארבע שנים מיום רכישתו, יקראו את המחיר המקורי של הציוד בידי הרוכש הקרוב כאפס.



 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה שעשיתם ביחס לקורונה, אתה מתכוון. מה השינוי ב-2?

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

זה חל על אנשים אחרים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה ההבחנות שעשיתם?

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

זה מתייחס לאוכלוסייה אחרת, ופה זה הרבה יותר גבוה. פה זה 100%, ושם זה - - -

	סייגים לתחולה
	1. 
	תקנות אלה לא יחולו על ציוד שרכש הנישום באחת מאלה:

	
	
	
	1. רכישה מקרוב;

	
	
	
	1. רכישה בלא תמורה;

	
	
	
	1. רכישה לפי סעיף 85 לפקודה;

	
	
	
	1. רכישה שחלו עליה הוראות חלק ה2 לפקודה.



ינון אזולאי (ש"ס): 

מה זה סעיף 85 לפקודה?

 << אורח >> ישי פלרמן: << אורח >>   

זה - - - העברה מציוד קבוע למלאי ודברים כאלה. זה בתוך העסק.

היו"ר משה גפני:

רצינו פיצוי הרבה יותר גדול והרבה יותר ממוקד, אבל אני חייב לומר בפעם ראשונה, שאם אנחנו מאשרים את זה, אנחנו מכירים בעובדה הזאת של נזקי האלימות בערים מעורבות או בערים שהיו נזקים כאלה. אנחנו נותנים להם לא מה שביקשנו, אנחנו נותנים להם פחות, נותנים את הפחת המואץ, אבל יש הכרה בעובדה הזאת שמדינת ישראל לא עומדת מהצד. למשל במקום כמו לוד או כמו עכו, היא לא עומדת מהצד. יש מישהו שנפגע שם, שהוא מוכיח את הנזק, הוא יכול לקבל את הפחת המואץ. הוא יכול לקבל פחות ממה שביקשנו, אבל הוא מקבל ומכירים בו. זאת אומרת, העובדה שאם אזרח, העסק שלו נפגע כתוצאה ממעשי האלימות האלה, שנבעו לפי דעתנו כתוצאה מהמלחמה, הוא זכאי לקבל הטבה, וההטבה היא פחת מואץ.

מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): 

וזה לא סותר את הפיצוי שהוא מקבל במסגרת התקנות הקודמות. הוא יכול לקבל גם את זה וגם את זה.

גלעד קריב (העבודה): 

האם ניתן לבקש מרשות המיסים – ברור לנו שאנחנו במצב חדש שלא חשבו עליו ונערכו, וגם הפתרון כרגע הוא חלקי – אני מציע שהוועדה תבקש מרשות המיסים להקים צוות עבודה. לצערי אנחנו עוד יכולים להיתקל במקרים כאלה בעתיד.

היו"ר משה גפני:

תעצור. אני מבקש להקים צוות עבודה.

ינון אזולאי (ש"ס):

בזמן האחרון אתה עובד איתו בשיתוף פעולה...

היו"ר משה גפני:

אני מבקש להקים צוות עבודה, אנחנו נמצאים במצב חדש במדינת ישראל שכולנו מכירים בו. אנחנו מכירים בזה גם באישור התקנות האלה וגם במה שהצעתם. אנחנו מכירים בעובדה הזאת. צריך להקים צוות שיטפל בבעיה הזאת. שמדינה דמוקרטית לא יכולה לעמוד מהצד באופן כזה שאנשים נפגעו שלא באשמתם. הם נקיי כפיים, הם חפים מפשע, העסק שלהם, כל החיים שלהם, כל הפרנסה שלהם נפגעה כתוצאה מזה. צריך להקים צוות שיחשוב איך אפשר מבחינה משפטית לעשות את זה. נתקלנו בבעיה המשפטית שעצרה את התהליך הזה. הוועדה מבקשת להקים צוות שיבדוק את העניין הזה גם משפטית וגם תקציבית לגבי מה עושים עם האנשים האלה.

הגר יהב: 

אדוני היושב-ראש, רק להוסיף משהו. האם אפשר לכלול גם את נציגי המגזר העסקי בצוות כזה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני בעד.

הגר יהב: 

תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי בעד אישור התקנות על הפחת המואץ, כפי שהוקראו כאן, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

התקנות אושרו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

התקנות אושרו. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:32. << סיום >>