פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 2 הוועדה הזמנית לענייני כספים 07/06/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 26 מישיבת הוועדה הזמנית לענייני כספים יום שני, כ"ז בסיון התשפ"א (07 ביוני 2021), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר קרן ברק מיכל וולדיגר אחמד טיבי אופיר כץ גלעד קריב שלמה קרעי יעל רון בן משה מוסי רז קטי קטרין שטרית חברי הכנסת: ולדימיר בליאק ווליד טאהא יעקב מרגי אלכס קושניר נירה שפק מוזמנים: שר האוצר ישראל כץ מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים, רשות המסים, המשרד האוצר ישי פרלמן – עו"ד, עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר רמי יצקן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים, משרד האוצר אלישיב ממן – עוזר מקצועי למשנה למנהל רשות המסים, רשות המסים, משרד האוצר תמיר כהן – ראש המטה הכלכלי של שר האוצר, משרד האוצר יובל צפריר – רפרנט מינהל, אגף התקציבים, משרד האוצר נתנאל אשרי – רכז מינהל ומיסוי, אגף התקציבים, משרד האוצר עדי חסון – ראש ענף, רשות שוק ההון, משרד האוצר שמואל זקן – רו"ח, צוות ביטוחי רכוש, רשות שוק ההון, משרד האוצר אמיר גטהון – ממונה חשבונות ודיווח, אגף החשב הכללי, משרד האוצר אלעד סולומינסקי – עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נעמי היימין רייש – המשנה למנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה צביקה כהן – סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר תמר מתתיהו – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רבקה ורבנר – הממונה הראשית על יחסי עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עמי צדיק – מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת נעם בוטוש – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ד"ר רון תומר – נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל מי-טל פרי – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים בישראל חגי אדרי – עו"ד, סמנכ"ל תעשייה קטנה ובינונית וקשרי ממשל, התאחדות התעשיינים בישראל אבשלום (אבו) וילן – חכ"ל, מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות הארגונים העסקיים שי חג'ג' – יו"ר מרכז השלטון האזורי תמיר עידאן – ראש המועצה האזורית שדות הנגב, מרכז השלטון האזורי קרן אוחנה איוס – יו"ר, חיב"ה – איגוד הגנים הפרטיים הארצי פיטר סמיט – משקיף, המשמר החברתי איתן אלון – שדלן (גלעד), מייצג את פורום הגנים הפרטיים משתתפים (באמצעים מקוונים): אסי מסינג – עו"ד, יועמ"ש, משרד האוצר יואב מורג – מנהל מחוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ישראלה מני – סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר פנינה בן דוד – מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות בתי המלון נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל אביב חצבני – סגן ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל דודי ברזילי – מנכל חברת מ. ברזילי, התאחדות התעשיינים בישראל ניר שור – מנהל מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל יוסי אלקובי – נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל רוית גרוס – מנכ"לית, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל רויטל סיטון בן ארי – ראש מחלקת מיסוי, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל רועי כהן – עו"ד, נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל רחל כהן – שדלנית, מייצגת את לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יעל גויסקי – שדלנית, יועצת רגולציה, לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל דובי אמיתי – יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים יצחק גורביץ – מנהל אגף כוח אדם, כלכלה ומיסוי, התאחדות בוני הארץ רועי יעקב – מ"מ יו"ר ההסתדרות, ההסתדרות החדשה ורד וייץ – עו"ד באגף לאיגוד משפטי, ההסתדרות החדשה אדם בלומברג – סמנכ"ל אגף הכלכלה ויועץ כלכלי ליו"ר ההסתדרות, ההסתדרות החדשה גדי ירקוני – ראש המועצה האזורית אשכול, מרכז השלטון האזורי אופיר ליבשטיין – ראש הרשות, המועצה האזורית שער הנגב, מרכז השלטון האזורי ירון סולומון – מנהל המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים שני בן חמו – מנהלת תחום מועצות אזוריות ומחוז דרום, מרכז השלטון המקומי אופיר מילר – חבר הנהלה, התאחדות אטרקציות תיירותיות בישראל סופית סהר – סוכנת נסיעות אשת טורס חנן דגן – מנכ"ל, איחוד גני הילדים יניב בר אור – מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל לוסי חדידה – מנכ"לית גנים ברמה אחרת ייעוץ משפטי: שגית אפיק שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אירית שלהבת << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את האורח הקבוע, שאנחנו שמחים בבואו, שר האוצר ישראל כץ, שמשתתף איתנו בדיון החשוב הזה. אני מבקש לומר כמה דברים. האחד, אמרתי אותו בישיבה הקודמת אבל נוצרה בעיה. אנחנו ביקשנו להשלים את ההסכם על חברת אל-על, על העובדים והטיסות וכל מה שנלווה לכך. העניין הזה התגלגל והייתי צריך לדבר גם עם כחול לבן, ודיברתי איתם, ולאחר מכן עם מזכיר הממשלה, וזה אושר בממשלה. לאחר מכן הודעתי שגם הדיון שהיה כאן, כששר האוצר אמר שיסודר הנושא של המפעלים החדשים של אחרי אפריל והמפעלים מעל 400 מיליון שקל, הסיכום היה פה ששר האוצר הודיע. הנושא הזה לא הסתדר וככל שנקפו הימים התברר לנו שיש בעיה עם שר הביטחון. על כל פנים, דיברתי עם בצר ועם מזכיר הממשלה וזה אושר השבוע במשאל טלפוני בין השרים, הנושא הזה סודר. מה שלא סודר זה שאני ביקשתי שיביאו את הקריטריונים, את התקנות לנושא המעונות. היה פה דבר שאני עד לרגע זה לא מבין אותו, לפי דעתי אף אחד מאיתנו לא מבין אותו. הם אומרים לנו שהיועצים המשפטיים של משרד האוצר ושל משרד המשפטים לא נותנים לפרסם את הדבר שקיים. השרים בעניין. ובינתיים אמרנו שיש הורים שלא יודעים כמה הם צריכים לשלם, והם צריכים לשלם מחיר גבוה. הם לא יודעים בגלל שכנראה תתחלף ממשלה, כנראה, את זה אומרים הפקידים, היועצים המשפטיים. כך נאמר כאן בוועדה. מכיוון שכנראה תתחלף ממשלה אז יכול להיות שהם יבקשו שהקריטריונים יהיו שונים. לכן כבר חודשים ארוכים הנושא הזה לא מתבצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למרות שהשר – ייאמר לזכותו – היה פה והורה להם, והם אמרו שהם מצפצפים על הוראת השר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם לא אמרו שהם מצפצפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלתי, אז נאמר לי: אנחנו מחכים לשר הבא. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> זה בשיחות רכילות במסדרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שהם אמרו פה בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, הם לא אמרו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך הם אמרו את זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם אמרו: היות ויכול להיות שתבוא ממשלה חדשה ושרים חדשים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא "יכול להיות". הוא אמר: אנחנו מחכים לשר הבא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מחכים לשר החדש. לא אמרו שמצפצפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין מה הוא אומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, ברור לגמרי. זה דבר נורא שאי אפשר לתאר אותו. בינתיים אמרנו: האימא באופקים או האימא באום אל-פחם תחכה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> בסוגיית המעונות? זה יובא בפניו. מה, אם יקימו ממשלה חדשה היא תהיה נגד המעונות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע מה היא הממשלה החדשה. הממשלה החדשה – אפשר לחשוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה לא מפורסם עכשיו אז יבואו רק במרץ–אפריל, שההורים ישלמו עד אז 2,700 שקלים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הממשלה החדשה צריכה המון מעונות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדבר האחרון שביקשתי, הוא עלה גם כאן בדיון בוועדה, ביקשתי שיתחילו לדון בעניין הפיצויים לנפגעי מירון. הייתה החלטה, ואני שלחתי מכתב לקארין אלהרר, יושבת-ראש הוועדה המסדרת. אני מבקש לשחרר מחובת הנחה הצעת חוק בעניין הזה כדי שנתחיל לדון, להניע את הגלגלים בנושא. גם דיברתי איתה בשיחה בינינו. ביקשתי ממנה להביא את זה לדיון אך לצערי הרב היא לא הביאה את זה לדיון. אני פונה אליה מכאן ומבקש פעם נוספת. אני פונה גם לראש הממשלה. אני רוצה שראש הממשלה גם ייכנס לעניין, אני גם אמור לשבת איתו. אני חושב שצריך להביא, כפי שהביאו בוועדה המסדרת סדרה של הצעות חוק כדי להביא אותן לדיון במליאה ולשחרר אותן מחובת הנחה, גם את זה היה צריך לעשות. אני לא אומר שאת מה שכתוב בהצעת החוק צריך לבצע אבל צריך להתחיל להניע את הגלגלים. בסוף זה לא מתבצע, לא מתקיים. אני פונה אל קארין אלהרר פעם נוספת, אני מבקש ממנה גם פומבית, וגם אדבר איתה פעם נוספת, שהיא תשחרר את זה מחובת הנחה. יש כמה הצעות לסדר. אבקש שזה יהיה בקצרה. מיכל וולדיגר, בבקשה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. בוקר טוב. אני מבקשת להעלות לסדר את נושא הפסיכולוגים החינוכיים. השר נמצא פה. שמעתי שהם הגיעו להבנות, שמשמעותן להמשיך משא ומתן. מאחר והדיון המשפטי הסתיים אני חושבת שנכון שהוועדה הזאת תיקח חלק בנושא ותעלה את זה לדיון. זה יהיה לטובת כלל ילדי ישראל, שנוכל לטפל כפי שצריך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדיון המשפטי הסתיים? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נבדוק עם משרד החינוך, בסדר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושבת שאנחנו חלק מזה והתפקיד שלנו להמשיך ולדאוג שיהיה כאן הסכם רציני וטיפול שורש בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין בעיה, אני בעד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כול, אני רוצה להשתתף בצער של עם ישראל ושל משפחת הר-אבן בלכתו מאיתנו אבי הר-אבן שנרצח בלינץ' בעכו. אני שולח מפה תנחומים למשפחה. אנחנו נהיה להם לפה ולכל עם ישראל. אני חושב שצריכים לחזור לשפיות. לא יכול להיות שבעיר כמו עכו, שגדלתי בה – אמרתי את זה אז ואני אומר את זה היום – יהיה לנו חשש להסתובב. אנחנו צריכים לחזור מהר מאוד לשגרה. כשאנחנו מדברים על השגרה זה גם יביא אותי למקום, שדווקא בעכו, כשאנחנו רואים פה את התקנות, לא ראינו שאנשי הערים המעורבות מקבלים פה את הפיצוי הראוי להם. ארצה שנדבר גם על כך. עוד מספר דברים שנדבר עליהם בהמשך, גם על השכר היומי של 370 שקל, שצריך להעלות אותו ל-430 שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נמצא בתקנות. אל תביא את זה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל אופן, הערים המעורבות לא נמצאות. ננסה לדבר על הנושא הזה תוך כדי הדיון. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. שלחתי לך אתמול מכתב, בקשה להעלות לדיון להכנה לקריאה הראשונה את הצעת החוק בעניין יישוב תחת איום מיידי, שמדבר על הטבות מס לתושבי אשקלון, שעברה בשבוע שעבר בקריאה הטרומית. אני מקווה מאוד שתוכל לעשות את זה בהקדם. תודה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ממש בקצרה, אדוני היושב-ראש. פנינו אליך מספר חברים בבקשה לקיים דיון בוועדה לרגל יום הסביבה העולמי. אני מקווה מאוד שזה יתקיים, חבל שלא מחר. הוועדה הזאת רק לפני שלושה שבועות גרמה נזק גדול מאוד לסביבה במה שאישרה. דיברנו על זה אז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד פעם אתה חוזר על זה? << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> זה משהו קטן כזה של 100 מיליארד שקל, לא משהו שצריך לחזור עליו הרבה פעמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, הוא חוזר על דבריו. אנחנו חלקנו עליו. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> נדמה לי שההחלטה עברה פה אחד. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> ההחלטה עברה פה אחד מאחר שאני ביקשתי להזמין אותי להצבעה ולא הזמינו אותי להצבעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מוסי, למה אתה אומר את זה? תגיד שלא היית בגלל שניהלת משהו אחר. אמרנו לך, הודענו. היה נציג אחר שהצביע במקומך. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נכון. אני כבר מודיע שאני נגד הסיכום שהיה אז. לא מקובל עליי הסיכום שהיה אז. אבל לא זה מה שאני מבקש להביא. הנזק הזה כבר נעשה. בואו ננסה לגרום - - -. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז, מקובל עליי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מוסי הוא אדם מעניין. למה? הוא נציג הממשלה החדשה וגם נגד כיבוש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא יכול להיות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה מצב נדיר שאני מברך עליו. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אם אתה מברך אין לי מה להוסיף. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מברך רק עליך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לא פעם ולא פעמיים דנו כאן בוועדה הזו על איגום המשאבים להנגשת מערת המכפלה. עברנו את כל השלבים, כולל גם את בית המשפט, שזרק מכל המדרגות את כל ארגוני השמאל ואת ראש עיריית חברון, כי מדובר בצעד אנושי, להקים מעלית ודרך גישה למערת המכפלה, המקום השני בקדושתו לעם היהודי. לצערנו הרב משרד הביטחון והעומד בראשו, גנץ, הטיל וטו על ההחלטה. יש מכרז, יש קבלן, יש הכול, אבל גנץ ברוב חוצפתו מסרב לאשר את כל מה שעבר את כל ההליכים המשפטיים. אם גם בוועדת החוץ והביטחון הוא לא מעוניין שיתקיים דיון בנושא ויש סתימת פיות, אולי נקיים את הדיון הזה כאן בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יכול להיות. תודה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. יותר מאשר פעם אחת העליתי כאן את נושא 13,000 המורים והמורות הערבים המובטלים, שסיימו את הסמינרים ואמורים להיקלט כמורים ומורות וזה לא נעשה. זה יוצר לא רק בעיה כלכלית למורה ולמשפחתו אלא גם בעיה חברתית לרוחב החברה הערבית. נפגשנו עם כל שרי החינוך ועם אגף התקציבים. הנושא עדיין לא נפתר. חייבים למצוא פתרון. זה לא בעיה של מורה אחד או שניים אלא של אלפי מורים ומורות. דבר נוסף הוא ההעברה של המורים האלה. מורה מעראבה שיוצאת ב-5 בבוקר מעראבה ונוסעת לנגב – זה לא אנושי. הנקודה השנייה היא הסטז' למורים. למה יש בעיה? המועצה אמורה לשלם למורה שעושה סטז' בבתי ספר אבל משרד החינוך לא משלם למועצות. לכן המועצות לא משלמות למורים שעושים סטז' ולכן הם לא יכולים להיקלט. הבעיה הקרדינלית הגדולה היסודית היא אי הקליטה וגם הנושא הזה של הסטז'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אין קליטה? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הם אומרים שאין תקנים, אז צריך להקצות כסף כדי שיהיו תקנים ולהקים בתי ספר. יש בתי ספר שמוקמים אבל לא יעלה על הדעת ש-13,000 מורים ומורות הם ללא קליטה במערכת החינוך, מובטלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יכול להיות שנקיים על זה דיון, נראה אם אהיה בקואליציה או באופוזיציה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חשוב מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2021. מי מציג את התקנות? << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אפתח אולי בכמה מילים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, בבקשה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> בוקר טוב, יושב-ראש הוועדה, החברות והחברים. באתי לכאן היום תוך כדי הגשת התקנות, כי אני חושב שחשוב מאוד לפצות את כל מי שנפגעו בסבב הלוחמה האחרון במבצע שומר החומות. יש את הפיצוי הישיר – אנשי מס רכוש, רשות המסים, עשו עבודה יוצאת מן הכלל מהרגע הראשון, תוך כדי ליווי בזמן אמת וגם לאחר מכן ומטפלים. אני עצמי סיירתי כמעט בכל הערים שנפגעו וראיתי שאכן הדברים מתקדמים. גם ישבנו לראות באילו נושאים אחרים אנחנו יכולים לסייע שם. התחלנו כבר ומסייעים בכל מה שנדרש. בנושא הפיצוי העקיף – יש חוק לגבי עד 7 קילומטרים; יש נורמה שנקבעה בצוק איתן וקודם לכן, עד 40 קילומטר. לכן בעניין הזה הדברים היו ברורים וגובשו התקנות שאותן הבאתי לפני הוועדה, לפצות בכיסוי עקיף עד 40 קילומטר. הייתה כאן סוגיה אחת חריגה ביחס לפעם הקודמת, וזו הנחיית פיקוד העורף שלא לקיים לימודים ככלל עד 80 קילומטרים ולכן נדרשה כאן התייחסות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני השר, לא רק לימודים אלא גם אירועים. זה קשור לאיזה סוג פיצוי לתת. זה ממש לא היה רק על לימודים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני מדבר כרגע על הדבר המשמעותי, שניתנה הנחיה ברורה מאוד. הפסקת אירועים – זה דבר שהיה גם בעבר. לכן שקלתי, גם בעקבות הערות של הציבור בנושא הזה ושל גורמים שונים, והחלטתי להוסיף את הנושא של 40 עד 80 קילומטר, את מסלול השכר, שמי שנעדר מעבודתו עקב אותה הוראה בתחום החינוך, המעסיקים אמורים לשלם לו שכר ואם שילמו את השכר אז יוכלו להיכנס לאותו מסלול שכר. זה לא השוואה במאה אחוז ל-40 קילומטר אבל זו נקודה חשובה מאוד שיכולה לאפשר את מתן הפיצויים במסלול הזה. אני באופן אישי, אחרי דיונים, חשבתי שצריך לקבוע כללים מיוחדים לערים המעורבות, ששם הייתה פגיעה, שלגבי נושא הפיצוי הישיר הוגדרה כפעולות איבה והופעל החוק הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קודם כול אני רוצה לשבח אותך לגבי הנושא הזה, שבעקבות הדיון שקיימנו פה, כשביקשנו להגדיל את הקילומטרים מ-40 ל-80 קילומטר, נעתרת לבקשה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני מביא את זה כהצעה כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו משבחים אותך על העניין הזה. ראיתי ביתד נאמן שאולי אתה תעזוב את משרד האוצר. אני חושב שזה לא דבר נכון. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אם ביתד נאמן זה כתוב אני מתחיל להתייחס אל זה ברצינות... << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> נראה לי שיתד נאמן ממש רוצים את שר האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בטח שהם רוצים, מה השאלה. אני מברך אותך על זה וחושב שזה חשוב מאוד, כמו דברים רבים נוספים שעשית כאן. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני פועל ומשתדל לפעול לצד הפוליטיקה. הופעתי בוועדה הזאת כמדומני פעמיים, בכל פעם היה מצב פוליטי שונה, לפי הבעת הפנים: פעם אלה היו שמחים ופעם אלה היו שמחים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הופעת יותר מפעמיים והיה בסדר גמור. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גפני, אבל לא עדכנת מה מצב הרוח שלך היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יכול בכל יום, במיוחד לא ביום שני... << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אנחנו חייבים לקבל החלטות שגם קשורות למועדים ולתהליכים. למשל המודל שבנינו לגבי הפסקת חל"ת והמשכת חל"ת בתחומים מסוימים מחייב החלטות מהירות בחקיקה, כי בסוף יוני הכול כבר מסתיים ואנשים צריכים להיערך – העובדים, המעסיקים. יש עוד דברים כאלה, וזה לא קשור לממשלה כזאת או אחרת, שכולם חייבים לפעול, מה גם שזה נעשה באופן מקצועי – הוועדה צריכה אחרי זה להתייחס, הכנסת וכולם. לגבי ערים מעורבות, חשבתי שהפעם נדרש, מלבד הפיצוי הישיר, גם פיצוי עקיף. יש את עכו, לוד ומקומות אחרים, שבהם נגרמו נזקים כבדים. אז הפיצוי הישיר הוא ישיר. הפיצוי העקיף – הקריטריון שגיבשנו: אם עסק נפגע והוכרז כזכאי לפיצוי ישיר, הוא היה סגור יותר משבעה ימים, ויכול להיות שהוא עוד סגור, בהחלט הוא זכאי לפיצוי עקיף. אלא שכאן המשפטנים סברו שאין די בסמכות האוצר כדי להחליט על כך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי הם המשפטנים שסברו? << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> דווקא משרד האוצר היה בעד אבל נציגי היועץ המשפטי לממשלה סברו אחרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אנחנו נעביר את זה. לא הבנתי. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> לא אישרו את זה בסופו של דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "לא אישרו"? למה? אתה צודק במאה אחוז: לאדם יש חנות בלוד או בעכו. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> או ברמת גן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> או ברמת גן. בלוד ובעכו כולנו ראינו את זה. בא השר ואומר שצריך לפצות אותם. מה הבעיה? איזו בעיה משפטית יש? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אלה שנפגעו באופן ישיר, אבל לא הפורעים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברמת גן ברור למה רק אם העסק נפגע בנזק ישיר רוצים גם להוסיף לו נזק עקיף. אבל בלוד בעל עסק שבוע לא פתח את העסק שלו, אז לא שרפו את החנות שלו אלא שרפו את החנות הסמוכה. בגלל זה הוא לא יקבל פיצוי? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, כי אולי הוא הפורע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גבירותי ורבותי, השר מדבר. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני רוצה להשלים ולומר מה הייתה ההצעה. עסק שנפגע תוך כדי ימי המבצע והיה סגור שבעה ימים ויותר זכאי גם לפיצוי העקיף. על מנת לאפשר את זה בערים המעורבות קבעתי כלל, שזה יהיה בכל מקום שהעסק נפגע. ברור שרוב הפגיעה מן הסוג הזה היא בערים המעורבות, אבל גם אם עסק נפגע בישוב אחר. אבל אותה הסמכה שיש לשר לעשות את זה באופן כללי, כמו לגבי 40 ו-80 קילומטר, נציג היועץ המשפטי לממשלה סבר, אחרי שהוא בדק, שאין כאן הסמכה. אני יכול להגיד לכם: אם יתברר שאפשר באופן חוקי – הייתי ממליץ לעשות את זה. אם צריך לחוקק – שהכנסת תחוקק במהירות, אולי הוועדה, תיקון לעניין הזה לגבי הערים המעורבות. אז זה יכול להיות גם ברוח ההרחבה שחבר הכנסת קריב דיבר עליה. אני יכולתי לעשות את מה שיכולתי. לצערי בחלק הזה לא הובא הדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני שר האוצר, אני למדתי בישיבה ליטאית. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני למדתי בישיבה תיכונית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בישיבה תיכונית זה פחות, בישיבה ליטאית יותר. בישיבה ליטאית אין דבר כזה שמקבלים דברים כמובן מאליו. אני רוצה להבין למה. אתה אומר שנציג היועץ המשפטי לממשלה אמר שזה לא מתאים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> מאיר לוין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חונכתי שאני רוצה לדעת למה. למה בעל החנות בעכו שהחנות שלו הייתה סגורה, בין אם הוא יהודי ובין אם הוא ערבי, למה אי אפשר לפצות אותו בפיצוי הזה שהשר דיבר עליו? מה קרה? היועץ המשפטי לממשלה אמר ואנחנו נעבור לדום? אני רוצה להעביר את זה. באחד הדיונים שהיה כאן בישיבה המקדימה עסקנו בנושא היישובים המעורבים, שלא היה את זה קודם. זה לא היה באף מבצע קודם וזה לא היה בשום מקרה שאנחנו היינו עדים לו. לכן אני שמח שהשר מביא את זה ואני חושב שצריך לאשר את זה. אלא אם כן יבואו המשפטנים במשרד המשפטים ויגידו לנו סיבה ממשית למה לא לעשות את זה. אנחנו לא נעשה דבר לא חוקי, אבל אם הוא חוקי צריך לאשר אותו. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני בעד זה, אם אפשר יהיה בתיאום לאשר. בכל מקרה, לגבי הדבר הבסיסי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבקש גם מן היועצת המשפטית לוועדה להתייחס. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אנחנו לא מכירים את המחלוקת. כששוחחנו עם המשפטנים קודם לכן הם לא אמרו לנו שיש פתרון ושיש בעיה משפטית. נשמח לשמוע מהם גם את השאלות וגם את התשובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז הם גם הסתירו את זה? זה גם לא שקוף? << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> זאת הצעתנו וצריך להסביר אותה מי שאמון על הדברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כרגע נתייחס לכל התקנות, כולל לגבי הערים המעורבות, וגם לגבי הסכומים שעליהם מדובר בתקנת השכר. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני מבין שלגבי תקנת השכר יש פער מסוים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פער בין 370 שקל ל-420 שקל. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> זה נכון לגבי כל הדברים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לגבי התקנות שהוגשו לוועדה, כפי שהשר ציין, יש לנו תקנות קבועות, שמאפשרות פיצוי נזק עקיף ליישובי ספר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא העברתם נתונים שביקשנו? למה אתם מסתירים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> איזה נתונים לא העברנו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ביקשנו הערכה, מה המשמעות של נזק עקיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> העברנו בלילה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ב-12 בלילה. למה לא קודם? למה לא להעביר? שנלמד, נקרא. יש אנשים שמבינים בזה אצלנו. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כפי שנאמר פה, יש תקנות קבועות לגבי יישובי ספר שנמצאים במרחק 7 קילומטרים מרצועת עזה. אלה עסקים שזכאים באופן קבוע לפיצוי נזק עקיף, גם במסלול אדום, וכמובן שההוראות האלה נשארות. מה שהשתנה לגבי היישובים האלה, שבדרך כלל נדרשת הפסקת פעילות, בהתאם לענף, של 24 שעות, ושל יותר מזה בענפי המסחר. כרגע לא נדרשת הפסקה והם זכאים מן היום הראשון של הנזקים במסלול הקבוע, המסלול האדום, וגם במסלולים הנוספים כמובן. בנוסף נוספו בתקנות הוראות שעה בגין תקופת המבצע, פיצויי נזק עקיף ליישובים שנמצאים במרחק עד 40 קילומטר, ויש גם הרחבה, כפי שהשר אמר, במסלול שכר עבודה, גם ליישובים שנמצאים במרחק עד 80 קילומטר. אגיד כמה מילים לגבי המסלולים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> עכו זה לא 80 קילומטר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אפשר, תסבירי לנו על המחזוריות, למה בין 40 ל-80 אין. נשמח לשמוע. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני מציעה שקודם נציג את הדברים ואז נתייחס לשאלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, תסבירי ברצף. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לגבי המסלולים: מסלול מחזורים מיועד לעסקים שממוקמים באזור עד 40 קילומטר מן הגבול. אובדן הרווחים נמדד בהתאם לירידת המחזורים של העסקים, לפי תקופת הדיווח שלהם במע"מ, דו-חודשי או חד-חודשי, כאשר במקרה שלנו המסלול דומה למסלולים שהיו לנו באירועים קודמים. אחד השינויים שעשינו כאן הוא שההשוואה של ירידת המחזורים תהיה בהתייחס לשנת 2019, לאור העובדה ששנת 2020, שנת הקורונה, הייתה שנה קשה מאוד וחלק גדול מן העסקים ירדו במחזור, אז כדי לתת להם את התקופה הטובה יותר ההשוואה תהיה לשנת 2019. בנוסף נקבעו בתקנות הוראות מיוחדות לגבי עסקים חדשים שנפתחו במועדים מאוחרים יותר ולכן צריך לעשות התאמות. במסלול הזה יש מגבלה של הפיצוי עד מיליון שקל לכל עסק. מסלול המחזורים, כפי שאמרתי, מיועד רק לעסקים שהם במרחק עד 40 קילומטר מן הגבול. יש את מסלול שכר עבודה, מסלול שהיה קיים. כפי שהשר אמר, הפעם בשונה מאשר בעבר הרחבנו עד 80 קילומטר. הפיצוי עבור אובדן שכר עבודה שמשולם לעובדים הוא בסכום קצוב של 370 שקלים ליום עבודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? זה היה פעם. למה אתם לא מגדילים אותו? צריך להגדיל אותו. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כרגע זה מה שמוצג בתקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו דורשים שזה יהיה על פי הערך הריאלי, שזה לפי דעתי 430 שקל. 370 שקל היה פעם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על פי מה חושב ה-370 שקל? שכר ממוצע? שכר חציוני? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם משאירים את זה כפי שהיה אז. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> 370 שקל זה הסכום שנקבע בתקנות הקודמות בשנת 2019 עם הוועדה, על בסיס שכר ממוצע. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הפיצוי בגין שכר עבודה יינתן בגין היעדרות של עובדים או עובדות שמועסקים במוסדות חינוך שנסגרו בהתאם להנחיות פיקוד העורף או עובדים שנשארו בבית כדי להשגיח על ילדיהם מתחת לגיל 14, אחד ההורים, שוב מכיוון שמוסדות החינוך היו סגורים. אלה המקרים שבהם יש זכאות למעסיק עבור שכר עבודה. כמובן שזה מותנה בכך שהמעסיק ישלם את שכר העבודה לעובדים האלה. בנוסף יש מסלולים מיוחדים לחקלאים, שנקבעים בהתאם לייחודיות של האזורים – עד 7 קילומטרים, בין 7–20 קילומטר, בין 20–40 קילומטר – מסלול שמבוסס על המשכורות בענף הזה, עם איזשהם מקדמים בהתאם למרחק מן הגבול. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> במסלול חקלאות זה רק שכר עבודה? מה עם הנזק של החקלאים? הרי אלה מסלולים חלופיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא שכר עבודה. זה גם עובדים שהגיעו לעבודה. זה אובדן תפוקות של העובדים. העובדים כן הגיעו לעבודה אבל לא הצליחו לעבוד במשך רוב היום, למרות שהם הגיעו לעבודה. הם לא עומדים בכללים של ילדים מתחת לגיל 14 או אדם עם מוגבלויות. עדיין מקבלים עליהם את השכר. זה אובדן תפוקה של העובדים. זה נעשה בתיאום עם משרד החקלאות, הנושא הזה תואם מולם. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני יכול לשאול שאלת המשך? אני לא מצליח להבין. ראיתי שמדובר בפיצוי על כל התקופה, משהו כמו 4,000 שקל לעובד או 3,400 שקל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני יכול להסביר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> כשחקלאי לא עיבד את האדמה שלו שבועיים או לא ריסס את הפרדס שלו או לא הדלה את שתילי העגבניות או לא עשה את מה שצריך שבועיים שלמים והפקיר את השטח שלו, הנזק יכול להיות משמעותי הרבה יותר. אני לא חושב שאפשר לתת כלל אצבע כזה של שכר עבודה. צריך משהו הרבה יותר משמעותי לחקלאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. בבקשה תשובה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אסביר. אני מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים. ב-0–7 קילומטרים יש את המסלול האדום, שזה בלי תקרה. הם יכולים להגיש על כל נזק שנגרם להם. זה האזור שספג וחקלאים בקושי יכלו להיכנס אליו. אז הם זכאים גם למסלול אדום או למסלול של אובדן תפוקה. התפוקה ב-0–7 קילומטרים מחושבת לפי 125% על כל עובד, שכר העבודה של העובד מוכפל ב-1.25 ומוכפל בימי הלחימה שהיו, שבעה וחצי ימים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> מתי יינתן הפיצוי הזה במסלול הרגיל? זה ייקח חודשים ארוכים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תן לו להשלים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> יש כאלה שנפגעו בצוק איתן ועדיין לא קיבלו את הפיצוי באופן מלא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אסביר שוב. ב-0–7 קילומטרים יש אפשרות לבחור במסלול האדום. הנזקים היו מורכבים יותר ב-0–7 קילומטרים השנה מאשר בצוק איתן. צוק איתן היה במעבר בין עונות, זה היה ביולי–אוגוסט. השנה זה בדיוק בקטיף ולכן הנזקים הרבה יותר משמעותיים. לגבי השאלה שלך, בכוונה יצרנו עם משרד החקלאות מסלול, שהחקלאי יוכל ללכת במסלול מהיר יותר ללא בדיקה פרטנית. זה היה הרעיון לבדוק אובדן תפוקות. למרות שהעובדים הגיעו לעבודה, למרות שהעובדים יצאו לשטח הם לא הצליחו לעבוד באותו יום בצורה מלאה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> לא נחשב שהם היו בכלל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגלל זה אנחנו מפצים אותם למרות שהעובד היה, גם אם הוא עשה 20% מן העבודה אז הוא מקבל 125% מהשכר שלו. זה ב-0–7 קילומטרים. ב-7 עד 20 קילומטר זה 85% מן השכר שלו. זה עובד שכן הגיע לעבודה, בשונה מעובדים אחרים, זה אובדן תפוקה בחקלאות. לעסקים שבין 20 ל-40 קילומטר זה 0.5% מן השכר של אותו עובד שהגיע לעבודה. זה מוכפל בערך השעה, כרגע זה ב-370 שקלים, כך רשום בתקנות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אמיר, אתם תהיו מוכנים לאיזשהו בורר של משרד החקלאות במקומות שאין הסכמה, כשזה לא אדום בוהק או ירוק בוהק? הרי מדובר באנשים שלא יצאו לשטח. אתה צובע את זה כאילו אנשים באו לעבודה. היינו בממ"ד. אני גר שם. אנשים במשך שבועיים לא יצאו למרחק של יותר מ-15 שניות מן הממ"ד. אז זה לא נחשב שאנשים באמת היו בעבודה. צריך לתת להם, לא לגרור רגליים. אני זוכר בצוק איתן, הייתי מעורב גם בזה לפני שהייתי בכנסת. צריך לתת להם אפשרות, לאלה שרוצים אולי מקדמות, אולי על ידי מישהו שמבין יותר, בעין יותר מקצועית, מישהו ממשרד החקלאות שיוכל להיות בורר בעניין הזה ולא להסתפק בהחלטה של פקיד שומה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צביקה כהן ממשרד החקלאות, מה אתה אומר על מה שהוא מציע? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> בוקר טוב לכולם. המסלול הירוק מוגדר. לכאורה אין איתו בעיה. המסלול האדום גם מוגדר. יש דברים באמצע ב-0–7 קילומטרים. אם אדם לא ריסס או אם אדם לא הלך לפתוח מים לא ממש רואים את הנזק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה אומר על ההצעה שלו לגבי בורר? << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> הייתי קורא לזה מגשר ולא בורר. גם בצוק איתן הייתה אפשרות לבצע את זה. מס רכוש פחות הלכו על זה אבל זה היה רשום איפשהו. אני חושב שזה נכון. אני בעד ההצעה הזאת, בעיקר למקרים שהם לא אדום בוהק ב-0–7 קילומטרים. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> חשוב לי להגיד שככל שיש מחלוקות או דיונים בנושא הנזק העקיף אז הנושא הזה מוסדר ונערכים דיונים. בסך הכול הובעה שביעות רצון רבה מן הדרך שבה הנושאים מטופלים. לא נכון להיכנס פה להליכים נוספים. אין מניעה שהחקלאים יתייעצו בכל הגופים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אני חי בהרגשה שאתם כל הזמן עושים את כל מה שצריך ואם אנחנו מתערבים במשהו אז זה לא בסדר? אמר צביקה כהן, ואני חושב שזה הגיוני, כאשר יש מצב אי-שם באמצע, שיהיה עוד הליך, שיהיה מגשר, שיהיה מישהו ממשרד החקלאות או ממשרד האוצר. למה כל מה שאתם עושים הוא בסדר? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> יש הליך מסודר שנעשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יכול להיות שההרגשה שלי לא נכונה, אבל יש כל כך הרבה טענות, ויש כל כך הרבה שבחים גם. אני משבח גם את התקנות ששר האוצר הביא. יש בעיות וצריך שיהיה בהן מגשר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לגבי מסלול שכר העבודה, כתבתם כאן: עד 80 קילומטר. לא ברור לי איפה תושבי יפו בסיפור הזה. ב-80 קילומטר עכו לא נכנסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה שהיא תשלים את הדברים שלה ולאחר מכן יש לי רשימה של דוברים שאנחנו נלך על פיה, אבל קודם כול שהיא תשלים. מירי סביון, בבקשה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> מבחינת הסקירה – אלה עיקרי הדברים, אין לי מה להוסיף. הפירוט הוא כבר בהקראה עצמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לדעת לגבי הערים המעורבות. מה הבעיה? למה זה לא בפנים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני מציעה שהייעוץ המשפטי יסביר את הדברים כי זה עניין של סמכויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה לרשות המסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד רגע. אני רוצה שהם יסיימו את העניין הזה. אמרנו: יש לנו הערה לגבי התשלום, לגבי השכר – מה שהיה פעם, לא היום, אנחנו נבקש לשנות אותו. יש לנו שאלה לגבי הערים המעורבות. אנחנו חושבים שזה חלק מן העניין. למה אי אפשר להכניס את מה שהשר הציע? << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כולל יפו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בטח. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אבל לא שהפורעים יקבלו פיצוי. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק, כדי שלא ייצא החוטא נשכר. אפשר להצמיד את זה לפגיעה ישירה ואז מי שנפגע יכול לקבל פיצוי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בואו נשמע מה דעתו של קרעי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא רוצה את דעתו של קרעי. אני רוצה להתחיל לעשות אימונים, מה יהיה כשבקואליציה יגידו "הפורעים" ויתברר שהם סתם אומרים את זה בגלל שהם אנשי ימין. אני אשמור על העניין הזה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תגדיר "ימין". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתכוון למקרה שאנשים נפגעו, ולא משנה בני איזו דת הם ולא משנה באיזו עיר הם גרים. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> העיקרון פשוט: מי שמקבל פיצוי ישיר זכאי לפיצוי עקיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לכן אנחנו רוצים להבין. העלינו את זה גם בישיבה הקודמת. אנחנו שמחים שהשר קיבל את העמדה הזאת. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> שלמה קרעי, אם מישהו מוליך שולל הוא לא זכאי גם לפיצוי הישיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה ברור לגמרי ולא עומד לדיון. אנחנו מדברים על אזרח רגיל שגר באיזו עיר והמקום שלו נסגר בגלל מה שהיה. בבקשה, נציג משרד המשפטים. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> דבר ראשון, עברה אלינו שאלה פרשנית מן הייעוץ המשפטי של רשות המסים ושל משרד האוצר. אני רוצה להדגיש, מדובר בשאלה פרשנית לגבי הסמכות של שר האוצר לתקן בתקנות לפי סעיף 36(ב1). לא מדובר פה כמובן על השאלה האם ראוי לשלם פיצויים עקיפים לתושבי הערים המעורבות, כמובן אין לנו שום התנגדות לעניין. השאלה היא על ההסמכה של השר. לפי סעיף 36(ב1) לחוק נאמר שניתנת הסמכה לשר לקבוע פיצויים לענייני אלימות רק לנזק שנגרם לגופו של נכס. נזק שנגרם לגופו של נכס זה ביטוי מצמצם, שבאותו חוק עצמו, כמה סעיפים לפני כן, התייחס בפירוש רק לנזקים ישירים. אם תסתכלו על ההגדרות, יש הגדרה של שני נזקים: "נזק מלחמה" ו"נזק עקיף". "נזק עקיף" הוא בדיוק מה שרוצים לקבוע פה: הפסד או מניעת רווח. לעומת זה, "נזק מלחמה" הוא נזק ישיר והוא מוגדר כנזק שנגרם לגופו של נכס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נזק עקיף היה עד 7 קילומטרים. מי שנמצא עד 40 קילומטר – איך יהיה לנו אותו? << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> זה נזק מלחמה, לא נזק אלימות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קבעתם גם את זה לפי תקנות. לפי אילו תקנות? << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> סעיף 36(ב1) – זה לא נכנס להגדרה "נזק מלחמה". יש סעיף מיוחד ל"נזק אלימות". << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרי לא רק אנחנו אומרים את זה, כל גורמי המקצוע אמרו, גם אנשי המשטרה, שהכול היה בגלל ההסלמה והכול כתוצאה מן המלחמה. זה שאף טיל לא נפל שם אלא אדם בא לשם ועשה מעשה אלימות – זה תוצאה של מלחמה. אם הגדרת ואמרת שגם אם יבוא אליך מישהו שבין 7–40 קילומטר אתה תיתן לו פיצוי אם קרה שם משהו, כמו שלשר הייתה אחריות בין 7–40 קילומטר, גם בין 40–80 קילומטר או בערים המעורבות אתה יכול לתת את זה, על אותו משקל של 7–40 ו-40–80 וגם ערים מעורבות. אין שום סיבה להפריד ביניהם, כשהכול כתוצאה של מלחמה, כי לולא המלחמה זה לא היה קורה. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> ב-2006 נקבע תיקון ספציפי לגבי נזקים מן הסוג של אלימות על רקע לאומני, כלומר בתוך המדינה, פעולות איבה. לכן אנחנו אומרים שההסמכה שנמצאת כרגע בחוק לשר לתקן מוגבלת לנזק ישיר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני מצטערת, אני לא בטוחה שהבנתי את הטענה. סעיף 36(ב1) מתייחס לנזק ישיר. לא? השר מבקש לפצות על נזק עקיף. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> סעיף 36(ב1) מסמיך את השר לקבוע פיצויים לעניין מסוים, וזה פיצויים רק לנזקים ישירים לפעולות אלימות. נזק עקיף זה לא בהסמכה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> המסלולים הירוקים שאתם מביאים עכשיו, מכוח איזה סעיף אתם מביאים אותם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מהגדרת "נזק עקיף". << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בסוף השר מבקש לפצות, אם אני מבינה נכון, על נזק עקיף. לא? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> "נזק עקיף" על פי ההגדרה נובע רק מנזקים בעקבות פעולות מלחמה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> או פעולות איבה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> זו הפרשנות המתבקשת, אבל היא לא ניתנה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> ההגדרה "נזק מלחמה" היא: "נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב, או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא ההגנה לישראל." זה לא נכנס ל"פעולות איבה"? << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> זה אומר בעצם שצריך להוכיח שהחמאס מימן את הפעולות האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא כתוב את זה. רבותי, אני לא מקבל את הפרשנות הזאת שלכם בשום מקרה ובשום צורה. יש חוק שקובע על מה אנחנו מדברים. בין היתר אנחנו מדברים גם על זה. אין שום סיבה שבעולם להגיד: אני בעד זה שישלמו להם את הפיצוי – כולם מסכימים שצריך לשלם להם את הפיצוי – אבל אי אפשר בגלל איזו פרשנות לא נכונה של החוק. הפרשנות של החוק היא חד-משמעית, היא ברורה. אני מציע שאתם תשנו את הפרשנות שלכם, עם כל הכבוד. מה שאומר משרד המשפטים או מה שאומר היועץ המשפטי לממשלה זה לא הלכה למשה מסיני. אני יודע גם לקרוא את החוק הזה. כתוב בחוק חד-משמעית, גם לגבי נזקים עקיפים: אם זה פעולות איבה. אלה הן פעולות איבה, מבלי להביע עמדה איזה צד אשם. זה פעולות איבה. הרי ברור שזה נובע מתוך אותו מערך מלחמתי שהיה באותה תקופה, ואנחנו מקווים שזה לא יחזור. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תביא את הפרשנות להצבעה בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אביא להצבעה את התקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם מה שהם אומרים ב"נזק עקיף", אני לא רואה הבדל אם אתם מבחינים מבחינת מלחמה בין 40 קילומטר ל-80 קילומטר. אין שום הבדל, כי זה מלחמה, וגם בנתניה סגרו מוסדות וגם שם צריך לשלם את שכר העובדים וגם בלוד ובכל מקום, צריך לשלם עד היכן שאמר פיקוד העורף. בגני ילדים למשל לא נותנים. בנתניה לא משלמים. אנשי רשות המסים, מעבר לכך, בשבוע שעבר העלינו פה את נושא העמותות שיש להן מעונות יום. אני תמיד אומר גילוי נאות, אשתי מנהלת מעון יום ולכן אני מכיר, אבל לא בגלל זה אני פועל. שם למשל עמותה שמנהלת מפסידה פעמיים, היא לא מקבלת וגם ההורים מפסיקים לשלם לה. אין פה פתרון לאנשים האלה, לא לעובדים שלהם ולא לפיצוי שלהם. הייתה להם בעיה בתקופת הקורונה ויש להם בעיה גם עכשיו. ביקשנו לפתור את הבעיה הזאת. אני מדבר על עמותות שיש להן מעונות יום או גני ילדים, שלא מקבלות פיצוי על העובדים שלהן כי אין להן שום דבר מול רשות המסים. בפעם שעברה העלינו את זה, אמרתם שתבדקו ותחזרו אלינו עם תשובה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> היא עמותה מתוקצבת או לא מתוקצבת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא לא מתוקצבת. תבדקו. ההכנסות שלהן נטו מתשלום הורים או מסבסוד העמותה. המדינה אומרת: אנחנו לא מסבסדים אתכם, אנחנו מסבסדים את ההורים, אז הם לא יכולים לקבל. תבדקו תוך כדי הישיבה ותענו לי תשובה. אם זה בהגדרה – תגידו לי ואודה לכם. תבדקו את זה, כי בפעם שעברה גם היה אותו ויכוח. דבר נוסף, קבעתם תקרה עד מיליון שקל בפיצוי. משיחה עם כל הגורמים, מיליון שקל זה לא התקרה הנכונה. תעלו את זה ל-1.5 מיליון שקל, זו התקרה הנכונה. תעשו את החישובים שלכם. נפגשתי עם התעשיינים ועם גורמים נוספים. אני חושב שאתם צריכים לבדוק את העניין הזה, שזה יעלה ל-1.5 מיליון שקל. דיברנו על שכר העובדים. אמרתם שמי שמקבל בעקבות הקורונה לא יוכל לקבל פה. אני בעד שלא יקבל פעמיים אבל יש מקומות שזה פוגע בהם. אולי תעשו ועדת חריגים שתחליט איפה חסר להם ולהשלים להם, שכן יוכלו לקבל או לא יוכלו לקבל, אבל צריכה לקום איזו ועדת חריגים. לא לעשות משהו רוחבי, לא להגיד: זהו, אמרנו, ונגמר. אתם צריכים לשמוע בסופו של דבר מה הציבור צריך, מה אותם בעלי העסקים צריכים. הדבר האחרון, נתתם על פי מאי 2019. מבדיקה שערכתי, במאי 2019 הייתה ספירת העומר. אולמות האירועים באותו זמן לא קיבלו, והפעם זה פגע בהם. צריכים להיות רגישים גם בנושא הזה. כאשר עושים משהו צריך לעשות לכולם. והחשוב מכול, כפי שדיברנו, תעשו עד 80 קילומטר. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> להשוות לחודש יוני 2019, להשוות לתאריך העברי ולא לתאריך הלועזי. כשיש עונתיות צריך להשוות לתאריך העברי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. לגבי 370 שקל – אני מבין שזה מה שהיה, ומדברים פה על 420 שקל, 430 שקל. יכול להיות שזה צריך להיות על פי השכר הממוצע במשק בתוספת עלויות מעביד, ואז אנחנו מגיעים ל-570 שקל. בואו נדבר על זה. יכול להיות שצריך להחזיר לפי השכר בפועל בכפוף לתקרה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 370 שקל הוא שכר ממוצע למשק, כולל הוצאות סוציאליות, בשנת 2019, בתיאום עם התאחדות התעשיינים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הפעם ה-370 שקל זה בתיאום איתם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> את ה-370 שקל לקחנו מ-2019. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא בתיאום איתם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ולדימיר מדבר בשם כולנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, אני בעד שאנחנו נלך לפי 500 שקל, שזה בערך השכר הממוצע במשק לפי מה שאתה אומר. אני מכיר את המצב. על זה נאמר: תפסת מרובה – לא תפסת. נכון שצריך ללכת לפי מה שאתה אומר אבל אז זה לא יהיה. לכן אני מציע שאנחנו נתמקד בעניין הזה, שזה היה 370 שקל ויהיה 430 שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 370 שקל זה לא מספיק. לגבי עסקים שספגו פגיעה ישירה בטווח 40–80 קילומטר, ראיתי כאלה ברמת גן למשל. מי שפתח קריאה למס רכוש צריך לקבל גם פיצוי לפי מסלול מחזורים. עוד נקודה חשובה, עוסקים מורשים – מי שמדווח חודשית זה עסק עם מחזור הכנסות מעל 1.5 מיליון שקל. הרוב מדווחים דו-חודשית. מה יקרה? הם ידווחו לפי מאי-יוני 2021. מה קרה ב-1 ביוני? הסירו את המגבלות. ההכנסות שלהם יגדלו, הפיצוי שלהם יישחק. אני מציע שכל עוסק מורשה, גם אלה שמדווחים ברמה דו-חודשית, יקבל אפשרות להגיש בקשה לפי מחזור של מאי 2021. אם אין לכם פתרון טכני אז אני יכול להציע לכם. אתם זוכרים שכאשר הורדתם את המע"מ מ-18% ל-17% עסקים דיווחו לפי שתי רובריקות, על פי 18% ו-17%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא מחפשים פתרונות. למה אתה מביך אותם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז באותו אופן. עוד דבר קטן, אני לא יודע מתי הפיצוי הזה יגיע. יכול להיות שצריך להכניס פה גם מקדמות. ודבר אחרון, העובדה ששבועיים וחצי אחרי סיום המבצע אנחנו מדברים על פיצויים, זה רק מחדד את הצורך במתווה פיצויים קבוע לכל סבב שיבוא. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בדיון קודם כול אנחנו צריכים לזכור את הנפגעים. יש אנשים מאחורי הדברים האלה. כמובן יש את הנפגעים בנפש, על זה אנחנו לא מדברים כי זה לא קשור לדיון הזה. קודם כול אלה שבתי המגורים שלהם נפגעו. יצא לי לבקר לפני עשרה ימים באשקלון במלונית שפונו אליה ומשוכנות בה משפחות בצפיפות. למרות שאני בטוח שפקידי מס רכוש עושים הכול על מנת לפתור את הבעיה, לא תמיד הם מרגישים שמטפלים בהם כיאות. בסוף ההרגשה היא גם דבר חשוב בכל העניין הזה. רבים מהם מתלוננים שהם לא מצליחים לקבל את הפיצוי המתאים ולכן הם לא מצליחים לחזור לבית שלהם, כי הקבלן מציע הצעה שנראית גבוהה מדי למס רכוש, אלף אחד ודברים שאני לא רוצה להיכנס אליהם. גם ביקשתי שאחת מהן תשתתף בדיון ואני מקווה שיעלו אותה בזום על מנת לקבל דוגמה כזו. אני לא צריך לדבר לא בשמה ולא בשם אחרים. צריך לפתור את הבעיות האלה. אני בטוח שיש הרבה רצון טוב, אבל יש כאן בעיה. כמובן יש כאן דברים שהייתי רוצה להבהיר. בדיון הקודם ישב כאן גדי ירקוני ועכשיו התקדמנו מאוד בנושא החקלאות. אני רוצה להיות בטוח – יושב פה אבו וילן וגם חקלאים אחרים – שחקלאים על קו הגדר וגם ב-8 קילומטר מן הגדר לא נפגעים וקיבלו את הפיצוי המתאים. דבר אחרון זה נושא מוסדות החינוך. אני לא מבין מן הנוסח האם זה כולל גם את כל המוסדות של גילאי לידה עד שלוש. הרי הפגיעה זהה, כמו במוסדות חינוך אחרים. למען הסר ספק, אני מציע שבכל מקום זה יובהר בנוסח על מנת שלא יהיו תקלות לאחר מכן. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לחדד את הנקודות. דיברנו על החקלאים, בעיקר בטווח 0–7 קילומטרים, וגם האחרים. מה שהסכים ואמר נציג משרד החקלאות – הדברים מדברים בעד עצמם. צריך לתת כאן אפשרות לאלה שהם לא במסלול אדום בוהק או במסלול ירוק בוהק, אפשרות לבוררות. בצוק איתן היו הרבה בעיות, היו הרבה ויכוחים, לפי מה שאני זוכר. יש כאלה שעד היום לא קיבלו את מה שהם חושבים שמגיע להם. לאפשר בוררות, מגשר במשרד החקלאות. נושא נוסף שהזכיר חבר הכנסת אזולאי, לגבי העונתיות. אדוני היושב-ראש, חשוב שתהיה איתי. זה לא נוגע רק לבעלי אולמות שהיו בספירת העומר. בחודש מאי 2019 היו יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. זה היה חודש עם מחזור נמוך ביחס לחודשים רגילים. הייתי מנסה למצוא פתרון, אולי במקום להשוות לחודש מאי יש להשוות לחודש יוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לוקחים בחשבון, למשל לגבי אולמות אירועים, שבאותו זמן הייתה ספירת העומר ולא היו אירועים, או היו יום העצמאות ויום הזיכרון ויום השואה? אתם לוקחים בחשבון שאז המחזור נמוך יותר? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כרגע יש קושי. מבחינתנו התקנות כתובות בהתאם לתקופות שאפשר להשוות אליהן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אם באולם אירועים תשוו לתקופה שבה אין אירועים אז ההשוואה לא נכונה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תשוו לתאריך עברי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כרגע כל ההשוואה מתבססת על הדיווחים ועל היכולת שלנו לבחון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כרגע לא חשוב. פנינו לעתיד. אנחנו כל הזמן מסתכלים מה הולך להיות. בעל אולם אומר: על פי התקנות האלה משווים את זה לתאריך שבו לא עבדתי כי היו חגים, כי הייתה ספירת העומר, סוג העבודה שלי הוא כזה שפשוט אתם תראו שהמחזור נמוך מאוד ואז תשלמו לי פחות. איך מתגברים על זה עכשיו? אם לא הולכים לפי התאריך העברי אז אנחנו בבעיה גדולה באותה תקופה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> התקנות מתבססות על הדיווח למע"מ, על פי החודשים הלועזיים. כדי שאנחנו נוכל לשלם את הפיצויים האלה במהירות לאלפי אנשים אנחנו צריכים להתבסס על נתונים שקיימים במערכות שלנו. לכן נקבעו מסלולים ירוקים שמאפשרים לנו לשלם את הפיצויים האלה במהירות רבה יותר. כרגע אין לנו אפשרות לתת מענה נקודתי לענף מסוים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תקבעו או מאי או יוני, כפי שעשיתם בקורונה. הרי בקורונה נתנו אפשרות לבחור חודשיים מתוך ארבעה חודשים. תנו גם פה לבחור איזה חודש להשוות, שתהיה אפשרות לבחור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שתהיה אפשרות לפי סוג העבודה לבחור חודש אחר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> עדיין ההשוואה הייתה לאותם חודשיים מקבילים בשנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נוסיף שהוא יוכל לבחור חודש אחר, שהוא יוכל לעשות את זה ביוני ולא במאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> או במאי או ביוני. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תזכרו שאנחנו צריכים לפתח את המערכת, שהיא תתאים, שהיא תדע לקרוא מה שהיא רוצה תפעולית כדי לעמוד בזמנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, איך נצא מן ההחלטה פה, כשאנחנו נאשר תקנות, שתהיה קבוצה שתיפגע באופן אנוש? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> וגם כך היא נפגעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם נלך לפי אותו חודש שעליו אתם מדברים הם יפסידו ממש, הם כמעט לא יקבלו פיצוי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הם עוד יצטרכו לשלם להם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתייחס. בדיון הקודם העלינו נושאים שביקשת עליהם תשובות ולא קיבלנו תשובות גם היום, התייחסנו אליהם פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה את אומרת את זה? אני דווקא אוהב את מה שאת אומרת, יכול להיות שבחודשים הבאים אשתמש בזה. אחד הדברים המרכזיים שהיו בעניין היה כשאמרנו שהפעם זה לא 40 קילומטר, לצערנו הרב זה 80 קילומטר, זה יותר מ-40 קילומטר. בא עכשיו השר עם תקנות ומשנה במהות, מה שלא היה בפעם הקודמת, לאור מה שדיברנו כאן ולאור היציאה מהקופסה, לא להביא את מה שהיה פעם. דווקא לקחו בחשבון את מה שאמרנו. יתרה מכך, השר אפילו אומר: במקומות שהיו בהם פעולות איבה, אם זה היה שבוע, הצעתי לפצות. יש לנו פתאום בעיה פתאום עם המשפטנים, אני לא כל כך מבין את זה, תיכף נברר את זה, אבל אי אפשר להגיד שהכול שחור. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי שהכול שחור, אנסח זאת אחרת בשיטת הסנדוויץ'. כל הכבוד על מה שנעשה עד עכשיו. יש לנו עדיין דברים שדיברנו עליהם, גם אם לא היו במהות. בשבילנו זה אולי לא העיקר אבל בשביל האדם שזה נוגע בו זה עיקר העיקרים, זה היכולת שלו להמשיך להתפרנס. אמרת שיושלמו דברים. ראשית, ארצה לדעת מתי זה יושלם, אבל תיכף אפרט את הנקודות. אני בחרתי לא לעסוק בעיקר, במה שכאן על השולחן, אלא ללכת לבדוק בשטח מה קרה. כשאני מסתכלת על העולם הוורוד אני מסתכלת על מה שקרה ב-12–14 בנובמבר 2019 שהיו ימי לחימה, שיצאו אז תקנות. יש לי כאן את תקנות הפיצויים על נזק עקיף. לצערי עד היום לא מוצה הדבר הזה ולא הוכר ואנשים שנפגעו ב-12–14 בנובמבר 2019 עד היום לא קיבלו פיצוי. השאלה שלי איך אנחנו דואגים לראות שהפערים שהיו בעבר ייסגרו. זה הדבר הראשון. דבר שני, בעוד יומיים מעסיקים ישלמו משכורות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מירי סביון, יש כאלה שלא שולם להם? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני לא יודעת על איזה אירוע היא מדברת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> תבדקו. זו לא הפעם הראשונה שהנושא עולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם בדקו בפעם הקודמת. הם אומרים שלא. על איזה אירוע מדובר? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> היו אירועים בעוטף עזה, שלא כולם היו צוק איתן או עמוד ענן. שמעתם על הד חוזר? שמעתם על חגורה שחורה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל הותקנו תקנות לחגורה שחורה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הותקנו תקנות ל-2018–2019. זה בדיוק אחת הבעיות, שלא לכל תאריך הותקנו תקנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה תעבירי להם את זה. מעניין לדעת, מפני שהם לא יודעים לענות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כאשר המנגנון, כפי שאמר כאן קרעי, לא אוטומטית קופץ זה מה שקורה. הדבר השני, בעוד יומיים צריך לשלם משכורות וקרן הפיצויים עוד לא נתנה הנחיות ברורות. מעבר לזה, עסק שלא ישלם לא יכול לתבוע. העלינו את זה בפעם שעברה, שאנחנו אחרי שנת קורונה. אמרנו שיש לבחון אולי לתת מקדמות. לאנשים אין מאיפה לשלם. אנחנו מכריחים אנשים להיות עבריינים כי אין להם. לכן שאלתי גם בפעם שעברה את השאלה הזאת, האם ניתן להקים מנגנון שאנשים יקבלו לפני כדי שיוכלו לשלם, כי הם לא יכולים לגנוב. הדבר השלישי, אני רוצה לצייר תמונת מצב. אני מתחברת למה שאמר כאן מוסי רז. אני מסתובבת אצל אנשים שנפגעו בפגיעה ישירה, לא בפגיעה עקיפה. ב-18 במאי נפגע בית של אם חד-הורית בנחל עוז פגיעה ישירה. אני מלווה אותה מאז. עד לעצם היום זה לא נעשה שום טיפול בבית. אני כבר מגיעה למנהל המחוז, בני, במס רכוש, אני חברת הכנסת נירה שפק רודפת אחרי השמאי. הוא לא עונה לי, לא דובר איתו. בשורה התחתונה, מ-18 במאי הגברת טריטל מנחל עוז, עם שני ילדים, נמצאת מחוץ לבית. אני חייבת להבהיר את זה עד הסוף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה עד הסוף? אמיר, אתה יכול לבדוק את הדבר הזה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> נבדוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתעבירי את המקרה לאמיר דהן. יש לי ניסיון עם אמיר, וגם כשעוסקים בעניין הזה בכלל ברשות המסים, שברגע שעולה נושא מטפלים בו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מלווה את זה כבר עשרה ימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל את לא מלווה את זה כשאני יושב מולך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אתה רואה למה אני צריכה אותך באופוזיציה שתעזור לי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתעבירי את המקרה הזה לאמיר דהן. הוא יטפל בעניין הזה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ויש כאלה עוד הרבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נראה במה מדובר. תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ראשית, לגבי הסכום של 370 שקל, אם אני מבין, הסכום הזה לא קשור לשכר הממוצע אלא לשכר החציוני. כרגע הסכום הזה רחוק מלשקף את העלויות של השכר החציוני הנוכחי. מצב שבו מפצים את המעבידים על בערך שליש לפעמים מעלות השכר הוא מצב לא הגיוני. אם התקנות בפעם שעברה התבססו על השכר החציוני אז תמשיכו באופן ריאלי, כולל עלויות המעבידים. הסכום הזה של 370 שקל לחלוטין לא קביל. שנית, אני לא מצליח להבין עד הסוף את האמירה או את הקביעה בתקנות, שברגע שבוחרים במסלול של שכר העובדים אז אי אפשר לקבל גם את מענק פיצוי קורונה, ולהיפך. מענק הפיצוי על הקורונה ניתן על אובדן רווחים. צריך להחריג את המסלול של שכר העובדים. במסלול שכר העובדים המעסיק הוא בסך הכול צינור לפיצוי – הוא ממשיך לשלם לעובדים והוא מקבל פחות מן המדינה בהרבה מאוד מן המקרים. מי שבוחר במסלול הירוק של שכר עובדים חייב להיות במצב שבו הוא יכול לקבל גם את פיצוי הקורונה. אחרת אין בזה שום היגיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבקש על זה תשובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דבר אחרון, אני רק רוצה לוודא, כי דיברנו על זה בפעם שעברה ולא קיבלנו תשובה. לעצמאים למשל הפיצוי הרלוונטי היחיד כאן הוא הפיצוי מכוח הקורונה, בין 40 ל-80 קילומטר. אם אני עצמאי ואני עובד לבד, אין לי עובדים, אני לא מעסיק עובדים, אז אין כאן שום מסלול שמתאים לי. אמרתם בדיון הקודם: בסדר, אבל אנחנו ממשיכים את פיצוי הקורונה אז אם הייתה ירידה במחזורים הוא יקבל פיצוי מכוח הקורונה. אבל אז נאמר שהפיצוי בעבור הקורונה בתקופה הזאת, מכיוון שהמשק מתחיל לחזור, הוא נמוך יותר מאשר היה בחודשים האחרונים. נכון? הוא היה 50%. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> לא בגלל שהמשק חוזר. אנחנו קבענו שעל החודשיים האלה ישולמו 50%. זה מונח כאן לאישור ועדיין לא אושר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. טוב יותר שזה לא אושר. דיברנו שלאור המבצע, על התקופה הזאת של ימי המבצע הפיצוי בעבור הקורונה לא יהיה של 50% אלא יהיה 100%. אתם לא יכולים לומר, מצד אחד: אנחנו לא נותנים מענה לעצמאים כי יש להם את מסלול הקורונה, אבל מצד אחר אתם מתעלמים מזה - - - << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> בפועל הוא 100% על מאי, כי זה הירידה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם זה 100% אז הוא לא מקבל על - - - << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> בגלל שיטת התשלום של רשות המסים, במקום להגיד שזה ייפסק בסוף מאי אמרנו שזה יהיה מאי–יוני 50%, זו הייתה הכוונה, והיא הייתה נכונה. תראו עד כמה היא הייתה נכונה ומדויקת, שהאפקט של החיסונים יצליח להביא את המשק למצב של פתיחה – תכננו את זה שנה קודם – שבסוף יוני כבר לא תהיה הזדקקות. הקדמנו את זה ושילמנו 2 מיליארד שקלים, לפחות זו הייתה התקרה, לעסקים קודם, בזמן שהם נזקקו, על חשבון חודש יוני. ברגע שיאושר כאן, ואני מקווה שזה יאושר, אז אוריד ל-25% את הסף גם כאן. צריך דחוף לאשר את זה כדי שיקבלו את זה על חודש מאי באופן מלא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להצטרף גם לגלעד קריב וגם לכל מי שדיבר על השכר. צריך להעלות את זה מ-370 שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ל-430 שקל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חד-משמעית. דבר נוסף שאני רוצה לחדד לגבי האולמות, ינון אזולאי ציין את זה אבל אני רוצה לחדד. אנחנו לא יכולים להשוות את הפגיעה באולמות למאי–יוני. אני רוצה לחזק את זה. יש שתי אלטרנטיבות. אפשר לבחור או לפי המחזור שהיה ב-2018 או אם יש אולמות חדשים – למשל באירוע שהייתי אמורה להיות בו, באותו יום ביטלו אותו. אתם צריכים להבין שאולמות מכינים אוכל יום או יומיים לפני האירוע, אז הכול נזרק כמובן לפח והכסף שיצא לספקים לא הוחזר לבעלי האולמות בשום פנים ואופן. צריך להתחשב בנושא הזה בכל הטווחים. זה לא היה רק באזור הדרום, אפילו בנתניה. האירוע שבו הייתי אמורה להיות הוא בקריית עקרון. באותו יום הודיעו לנו שהאירוע מבוטל כי ירו לכיוון רחובות וביטלו את האירוע. אז כן צריך להתחשב בהם ולסייע להם. תודה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רציתי לעבור למשהו אחר, שזה נזק ישיר, כי פנו אליי כמה עמותות, לגבי ספרי תורה שנפגעו ובתי כנסת שנשרפו ועושים להם קצת קשיים. אני רוצה להבין האם הם מפוצים דרך הרשויות או דרך העמותות על ספרי התורה שנשרפו במהלך פעולות האיבה. ספרי תורה אמורים לספק גם לעמותות וגם לרשויות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה נזק ישיר. מטפלים בכל הדברים, בכל בתי הכנסת בלוד. כל הנזקים שהיו בבתי הכנסת, ביקרנו בהם ואנחנו מטפלים בזה מול בתי הכנסת. נפצה אותם בגין נזקים ישירים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התשובה היא כן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אוהבים להזכיר את בתי הכנסת, את ספרי התורה וכולי, אבל סיירתי בלוד וראיתי נדנדות וגני שעשועים שרופים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם זה בטיפול. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מנסה להסביר לכם את המשמעות. זה לא רק עניין דתי, זה גם פגיעה בילדים. ילדים התנדנדו בזה. אתה מבין: זה האויב העצום, ילדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קטי, מה שאת מתארת על פגיעה בנדנדות או במשחקים לילדים, אותו דבר, הרשות צריכה לקבל את זה, והיא מקבלת, זה ברור לחלוטין. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> פשוט רציתי להעיר הערה לגבי פעולות האיבה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> חשוב שהדברים ייאמרו לפרוטוקול. מדובר כאן על נזק ישיר ונזק עקיף, ודובר גם על 40 קילומטר, ואחר כך יש הבנה שאולי זה יהיה 80 קילומטר. אז אם יהיה 80 קילומטר למה שזה לא יהיה בכל הארץ? זה דבר ראשון. דבר שני, לגבי נזק עקיף וההגדרה של היועצת המשפטית, שהיא שונה מן הפירוש שסלומינסקי נתן – חשוב שהוועדה תאשר, גם אם היועצים המשפטיים מתנגדים, שהפיצוי יהיה בכל מקום, גם על נזקים עקיפים שמוגדרים כפעולות איבה, יהודים וערבים כאחד, לגבי כולם, וגם לגבי אלה שלא עבדו באותה תקופה כי אי אפשר היה לצאת או כי היה חשש להיפגע או כי נפגעו. הדברים חייבים להיאמר לפרוטוקול. תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמיר, קודם אמרת שיש פיצוי לגבי ספרי תורה או ספסלים. הגעתם למשל למסעדה או לבית מלון בעכו העתיקה. איך אתם נותנים לו הערכה על המזגנים שהלכו לו שם, על הריהוט שהלך לו ועל המקררים שהלכו לו? הרי הוא מביא לך חשבוניות. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> יש הערכת שמאי מוקדמת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מעסיקים שמאים. גם אצלנו ברשות יש שמאים וגם מעסיקים שמאים חיצוניים. בנכס עסקי זה שווי מוכר מרצון לקונה מרצון ביום קרות הנזק, כי תזכרו שהנכס הזה שימש אותו בייצור הכנסה והוא מקבל עליו פחת. בנכסי בית, לדוגמה אם הטלוויזיה בבית נפגעה ואי אפשר לתקן אותה אז זה טלוויזיה חדשה. יש הבדל בין חפץ ביתי לבין חפץ עסקי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת השאלה שלי. במלון היו טלוויזיות שנהרסו, נשרפו או נשברו, לא משנה מה. אתה לא מחשיב לו את זה כחדש, אתה אומר: הוא נהנה מזה אבל אולי הוא רצה להחליף את זה. המוצר עבד. זה משהו שהיה בעל כורחו. אם היית אומר שזה משהו שהוא החליט לבנות ופתאום נהרס לו או גנבו, גם לא. אבל יש פה משהו שהוא לא היה מחליף אותו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אציג לך דוגמה כדי שתבין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב אני הבנתי, לא שלא הבנתי. אני רוצה שתבינו אותו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מבינים. אנחנו מנסים ללכת על הצד הכי מקל שאפשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל נגרם לו נזק, הוא מתמוטט. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל בסופו של דבר אי אפשר לתת חדש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל בן אדם מתמוטט בגלל פעולות האיבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתם כן נותנים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כמה שזה שווה שנייה לפני שזה נשרף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומורידים לו את כל הפחת, זה העניין. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא מורידים את כל הפחת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טלוויזיה שעלתה לו 3,000 שקל לפני חמש שנים, כמה פיצוי אתה נותן לו היום? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא יודע. אני צריך לראות את המצב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע. הוא מקבל כמה גרושים. תבדוק. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להצטרף לכל מה שנאמר פה ומצטרפת לאמירה שצריך להעלות את הפיצוי ל-430 שקל, כפי שהוצע פה לפניי. צריך לחשוב על אולמות האירועים, שכולנו היינו עדים לכך. היה צריך להיות במיקום מאוד מאוד מדויק, אם במקרה היה לנו איזה אירוע בקריות אז לא הייתה פגיעה לא מהצפון ולא מהדרום אבל כל שאר האירועים התבטלו. אישית אני חושבת שאנחנו צריכים לתת פיצוי חד-משמעית. לא יכול להיות שמתוך השיקולים של האויבים שלנו שעושים טרור נגדנו הם גם יחטיאו אותנו ברמה הכלכלית. לפחות ברמה הכלכלית אנחנו ממשיכים את העסקים שלנו, עסקים חזקים ונושמים. שחס וחלילה לא תהיה להם גם תמונת ניצחון בהקשרים האלה, שהם הצליחו לסגור לנו עסקים. זה לא בא בחשבון מבחינתי בשום פנים ואופן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רשות המסים תצטרך להשיב, אבל לפני זה אני מבקש בקצרה: תמיר עידאן. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> בנושא החקלאות, אדוני היושב-ראש, אתה מכיר את האזור ואתה יודע כמה מאמצים אנחנו עושים כדי לגדל עד התלם האחרון. יש המון חקלאים שאחרי צוק איתן עזבו ועברו למקומות אחרים בגלל הקשיים. מן הצד השני, מס רכוש עושה עבודה נהדרת היום. מה שנמצא באמצע בין הירוק לאדום חייב לבוא לידי פתרון. צריך לגשת בגמישות כלפי החקלאים כדי להחזיק אותם במקום הזה. סבלנו מספיק בשבועות האחרונים. דבר שני שצריך לקחת בחשבון, הישובים בעוטף עזה לא חזרו לשגרה, אי אפשר להחזיר את זה מאפס למאה. אתן לך דוגמה: חדרי אירוח בעלומים או בקיבוצים אחרים לא מצליחים לקבל היום אורחים, אורחים לא רוצים להגיע בתקופה כזאת. אין מצב שמאפס למאה יוכלו להגיד: הכול נגמר, נפלו כמה טילים וחוזרים לשגרה מחר בבוקר, כמו בתל אביב. הם לא מצליחים להחזיק את עצמם בשום אופן. צריך לראות איך עוזרים לאנשים האלה, במיוחד במקומות שלא ממוגנים, גם במיגון של חדרי אירוח וגם בפיצוי כזה או אחר אחרי השבועיים האלה שנגמרים פתאום. דבר שלישי, אנחנו מרגישים בלחץ גדול מאוד במרכזי החוסן ובטיפולים הפסיכולוגיים בבתי הספר. יש צורך מיידי להכניס כסף נוסף לדברים האלה. הילדים, המבוגרים, הצעירים, כולם חוו משבר גדול מאוד ואינטנסיבי ואנחנו חייבים לתת את הטיפול המיטבי כדי לאפשר לאנשים האלה לחזור לחיות. אנחנו מרגישים בקושי שמתחיל כבר עכשיו. אנחנו צריכים לראות איזו תוכנית ממשלתית נוספת או תיקון להחלטת ממשלה שהייתה, כדי לתת מענה לדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. דובי אמיתי, בבקשה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה על זכות הדיבור. אני רוצה להודות לך על הפעולה הזריזה בנושא 400 מיליון שקל והעסקים החדשים. באמת עשית פה מהלך זריז. תודה לכל מי שנתן את ידו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שר האוצר הביא את זה לכאן. הממשלה לא הביאה את זה לאישור בגלל סיבות פוליטיות ואני ביקשתי שיאשרו את זה, ואישרו. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני רוצה להודות לך בשם כל המגזר העסקי. דבר שני, אני רוצה להזכיר לכולנו, הלחימה הייתה אמנם לפני כמה שבועות אבל אחד התנאים הבסיסיים לצה"ל להמשיך בלחימה זה החוסן האזרחי והחוסן העסקי. אנחנו עומדים היום באישור התקנות. אני רוצה להבטיח שבאמת גם בפעם הבאה, אם חלילה יקרה, אותם עסקים ואותם תושבים באמת יהיו חזקים ויידעו בוודאות שיקבלו את הפיצוי. אני רוצה לברך את שר האוצר שעשה דבר גדול מאוד והרחיב את זה ל-80 קילומטר, אבל רק את מסלול השכר. אני חושב שחלק גדול מן העסקים שלנו נמצאים ללא מיגון, היו סגורים, בין 40 ל-80 קילומטר. אני חושב שדרוש פה עוד צעד אחד קטן על מנת להשלים. לא מדובר על מיליארדים, מדובר על סכומים שיכולים להציל עסקים רבים, ואני מזכיר לכולם שעברנו את הקורונה. אני רוצה לומר מילה טובה למס רכוש. היו לנו שיחות איתם, בין המגזר העסקי למס רכוש. אני מתפלא שהביאו בתקנות את הסכום הנמוך. אנחנו דיברנו על 430 שקל ליום עבודה. אני חושב שזה מה שצריך להיות מאושר היום בוועדה. לגבי ערים מעורבות – אדוני היושב-ראש, אמרת שלא למדת לימודי ליבה. אני למדתי מעט אבל קיבלתי את הייעוץ המשפטי של המגזר העסקי, וזה בדיוק עניין של פרשנות. אני חושב שזה הזמן ללכת לפרשנות המקלה ובערים מעורבות צריך לתת את הפיצוי. עוד מילה אחת על החקלאות. אנחנו מתואמים עם משרד החקלאות ומס רכוש. אני מבקש להקים ועדת גישור עם נציג משרד החקלאות, נציג משרד האוצר, נציג החקלאים. יש לנו חקלאים שייפלו בין הכיסאות ואני לא רוצה לראות אותם נופלים וגם לא רוצה להיות במקומם. לכן צריכה לקום ועדת גישור. לא מדובר פה על המון חקלאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רון תומר. << אורח >> רון תומר: << אורח >> תודה, אדוני. קודם כול, באופן מצמרר הדיון הזה נקבע ואני רוצה להנמיך את ראשי ולהשתתף בצער של משפחת הר-אבן על מותו של אבי הר-אבן, חתן פרס ביטחון ישראל, אבי תעשיות החלל והטילים. בנו הוא יואב הר-אבן, מנכ"ל רפא"ל, ואנחנו יודעים, בהקשר של הדיון הזה, את החשיבות גם של רפא"ל וגם של התעשיות הביטחוניות ותעשיות הטילים. אני בטוח שכל חברי הכנסת מצטרפים אליי בתנחומים למשפחה על האירוע הטרגי והבלתי נתפס הזה. נעבור לדיומא: אני מודה לאדוני, לוועדה, לחברי הכנסת על היענותם, אחרי שבדיון הקודם הובאו תקנות מצומצמות, לבקשה להרחיבן. גם לשר האוצר ולמשרד האוצר, ובמיוחד לרשות המסים: למירי סביון, לאמיר דהן. היה לנו פה דיאלוג פורה מאוד. ההרחבה ל-80 קילומטר היא חשובה. אני מודה שאמרו לי פה בכניסה לדיון שאיזה נו"ן קטן חסר, כי נתניה היא במרחק 83–84 קילומטר מהגבול ואולי יש מקום לשקול איך להכניס את נתניה, שהייתה בתוך העניין הזה. זה לא יהיה פגיעה רחבה מדי. עם זאת, כפי שאמרו חברי הוועדה, חייבים להעלות את השכר ל-430 שקל. אני מבין שיש היענות. וגם את סכום המקסימום ל-1.5 מיליון שקל. יש שתי נקודות חשובות. האחת היא תקופת הייחוס. צריך לתת לעסקים שיבחרו להתייחס לחודש מאי 2019, כי כפי שאנחנו יודעים מאי 2020 היה תחת הקורונה והוא יכול להיות חודש לא מייצג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה קיים. << אורח >> רון תומר: << אורח >> אז הנה, עוד תודה. דבר אחרון, ועדת חריגים – אלה שנפגעו מן הקורונה ויש להם נסיבות מיוחדות, אני סומך על שיקול דעתו של אמיר דהן שאפשר יהיה להביא את זה אליו ולתת את הפיצוי. לסיכום, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, שר האוצר, צריך לעשות את זה כהוראה קבועה, כי לצערנו זה לא יהיה העימות הצבאי האחרון. זה חייב להיות קבוע, שעסקים לא יגיעו יומיים לפני תשלום השכר, שיידעו מה יקרה קדימה. אני קורא בישיבה הבאה או באחת האחרות להביא את זה כהוראות קבועות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני רוצה להודות לך ולהודות לשר האוצר, שעשינו פה פעולה מהירה, כי אנשים באמת צריכים את המענה המהיר. לגבי עניין הערים המעורבות – אני רוצה לחזק ולתמוך בהצעה להעביר את זה. העניין הזה של סמנטיקה, אם כן נכלל בחוק או לא נכלל בחוק, זה פשוט לא רלוונטי. זה מאותה סיבה. כמו אדם שאומרים לו לסגור את העסק בגלל שטיל יכול להגיע לעסק שלו, אותו דבר אדם שמפחד כי יש פרעות בעיר שלו ובקבוקי תבערה עפים לו מעל הראש, אז יש צדק ומובן למה הוא סוגר את העסק. גם האדם הזה צריך לקבל פיצוי אם הוא סגר את העסק שלו. ראינו מה בקבוק תבערה עושה, לצערנו ראינו אתמול בלילה את ההשלכות של בקבוק תבערה, זה בהחלט כלי שהורג. אני תומך בעמדה שלך להעביר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו העמדה של שר האוצר. אני הצטרפתי לעמדה הזאת. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לעמדה של שר האוצר ושלך, להעביר את זה למרות ההתנגדות שנשמעה פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין התנגדות. הם עושים פרשנות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> למרות הפרשנות, אנחנו נלך עם הפרשנות לטובת העסקים בערים המעורבות וניתן להם את הפיצוי שמגיע להם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו פרשנות לא מובנת. הפרשנות שלנו היא אחרת. תודה רבה. גברת וייץ מן ההסתדרות. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> קודם כול, כמובן טוב שטווח הפיצוי הורחב ויחול על כל האזור שטווח. יחד עם זאת, מספר הערות. כיום בהגדרה של ימי היעדרות בשל המצב הביטחוני מה שמוסדר זה בעצם היעדרות בשל סגירת מוסדות החינוך ואיסור התקהלות. אבל היעדרויות לפי הוראות פיקוד העורף היו גם בגלל היעדר מורחב מוגן במקום העבודה שניתן להגיע אליו בזמן התגוננות. אני חושבת שצריך להוסיף את זה להגדרה, בין אם בפסקה (1) או להוסיף את פסקה (4), כעילה להיעדרות שבגינה מגיע שכר ופיצוי למעסיק. ההערה השנייה שלנו מתייחסת – והקדים אותי כבר חבר הכנסת קריב בעניין הזה – לסעיף 2(א)(8), ההחרגה של ניזוק שהגיש תביעה בשל משבר הקורונה. לא ברור לנו איזה קשר יש ביניהם. לדעתנו אין שום קשר בין שני הפיצויים האלה. התכלית של התקנות האלה היא להסדיר תשלום שכר לכל העובדים שנעדרו בגלל המצב הביטחוני והמעסיקים יפוצו על זה, וזאת בלי קשר לשאלה האם המעסיק קיבל מענק בשל הקורונה או לא קיבל. אנחנו סבורים שההחרגה הזאת מסכלת את המטרה של התקנות. אנחנו מבקשים לבטל את ההחרגה, לפחות במסלול של שכר עבודה. עוד כמה משפטים, ברשותך, אדוני. לחילופין, אם בכל זאת ההחרגה תישאר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נגיע לסעיף הזה, אולי נוציא אותו. << אורח >> ורד וייץ: << אורח >> לדעתנו צריך לנסח את זה כ"ניזוק שהגיש תביעה וזכאי למענק" או "קיבל מענק"", ולא רק "ניזוק שהגיש תביעה", היה וההחרגה בכל זאת תישאר, ואני מקווה שלא. כי יכול להיות מצב שניזוק הגיש תביעה אבל היא נדחתה, הוא לא קיבל מענק ולא נמצא זכאי למענק, אז למה שהוא יהיה מוחרג? דבר נוסף, בכל מקרה אם ההחרגה הזאת נשארת צריך להבהיר שעדיין מעסיק צריך לשלם שכר לעובד גם אם הוא לא זכאי לפיצוי כי הוא מוחרג על פי התקנות. אותו עניין של הבטחת תשלום השכר עולה בעצם גם בהחרגות מכוח סעיף 2(א)(1)–(5), שעוסק בהחרגה של המדינה, של גוף מתוקצב, של תאגיד בריאות, של קופת חולים וכן הלאה. גם בהקשר הזה היינו מבקשים להבהיר כיצד בכוונת המעסיקים האלה להסדיר תשלום שכר לעובדים שנעדרו בגלל המצב הביטחוני. והערה אחרונה, שהיא בעצם שאלה לייעוץ המשפטי או לנציג משרד האוצר, מי שיוכל לענות לנו, מתייחסת לסעיף 2(א) בכללו. בתקנות 2019 ההחרגה לגבי מי שלא שילם שכר עבודה לעובד בעד ימי היעדרות בשל המצב הביטחוני הייתה במסגרת ההחרגה הכללית של סעיף 2 כולו, ואילו היום ההחרגה נמצאת בהקשר של מסלול המחזורים, אם אני מבינה נכון, כלומר במסגרת פסקה 9(2)(ג) לתקנות. נשמח להבין למה השוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אבו וילן, בבקשה. << אורח >> אבשלום (אבו) וילן: << אורח >> אני מצטרף להצעה של משרד החקלאות. זה גם מה שאמר תמיר עידאן בשם המועצות. אני רוצה להזכיר דבר אחד, משך הזמנים. שימו לב למה שתמיר סיפר על מה שקרה אחרי צוק איתן. לכן יש חשיבות גדולה מאוד לשלם מהר ושלא יהיה לנו מצב שחקלאים פשוט מתייאשים ובורחים. זה שם המשחק. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רשות המסים, להשיב בבקשה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אני רוצה להגיד את עמדתי לאור מה ששמעתי בדיון. עלו כאן מספר נקודות על ידי חברות וחברי כנסת וגם על ידי יושב-ראש הוועדה כמובן. אתחיל מן הסוף: אני חושב שאפשר לקבוע תקרה, במקום עד מיליון שקל לאפשר עד 1.5 מיליון שקל, לתת את הפיצוי במידה וזה נוגע לעסקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הנקודה שהועלתה כאן, שבמקום 370 שקל יהיה 430 שקל, מנימוקים שונים – גם אני חושב שאפשר לאשר, להחיל את הדבר הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא מבין איך הגיעו ל-430 שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרתי לך שאתה חדש פה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> גפני אומר לך: תפסת מרובה – לא תפסת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הייתי בהרבה ישיבות, שיושב השר ואומר: כן, אני מקבל את העמדה שלכם. אמרתם שמיליון לא מספיק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא למדנו בישיבה ליטאית אבל אנחנו רוצים לדעת למה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם יכולים עוד לחזור בתשובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כשהיושב-ראש יהיה באופוזיציה יהיה לו זמן לחקור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אדוני השר, אני מודה לך על זה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אנחנו מוכנים ל-430 שקל, זה דבר משמעותי. לגבי הערים המעורבות – אם תימצא כאן דרך - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא תימצא. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> - - לאמץ את עמדתנו, את עמדת משרד האוצר. אני לא יודע אם צריך להביא עכשיו השלמה של תקנה או לקבל החלטה איך עושים את הדבר הזה. מבחינתי ככל שאתם מסוגלים ויכולים אני בעד. גם דיברו כאן חברים רבים על הדבר הזה – אם תימצא הדרך. לגבי החקלאים ומה שמעלים כאן – אני אומר את זה לאנשי מס הרכוש, בהמשך לעבודה הטובה – כל דבר שצריך להבטיח שהפיצוי יהיה מהיר והתשלום יהיה מקיף ומהיר, דיברו כאן גם בתוך 7 קילומטרים וגם על דברים אחרים, בוודאי צריך לעשות את זה. אנחנו באים לסייע ולמצוא פתרונות. אם תוך כדי ההקראה תדעו להגיע לוודאות בתחומים האלה בוודאי שאנחנו נשמח. בסך הכול יש כאן מענה. לגבי השאלה מה היה בחודש הזה מבחינת הפער בין התאריך העברי והלועזי, שהאולמות היו סגורים וכולי, אם תמצאו כאן פתרון שלא נוגד את יכולת התפעול של מס רכוש - - - << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> פשוט להשוות את התאריך העברי שנתיים קודם. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> הם עובדים לפי תאריך לועזי. אם תמצאו תוך כדי הדיון בפרטים פתרון שלא נוגד, בוודאי אין רצון להכביד. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> להשוות לפי התאריך העברי זה הגיוני. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אדוני השר, יש לך עמדה לגבי המקדמות? קיימת הנחיה שרק אחרי תשלום - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשות המסים אכן מקבלת את העיקרון, לפעול גם על פי עיקרון של מקדמות. גם הדבר הזה יהיה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו צריכים להגיד להם. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> הערה אחרונה, בטרם אותיר אתכם להמשיך בדיון החשוב, כפי שאמרתי, דבר אחרון כדי לסגור מעגל, מונחת כאן בוועדה הצעתי לאשר את בקשתי למענקים לחודשים מאי–יוני. זה בעצם על מאי מלא כאשר זה נפרש על מאי–יוני ב-50%. ברגע שתאשרו את זה, ואני חושב שצריך לאשר את זה דחוף, אחתום על כך שמורידים את הרף גם בחודשים האלה ל-25% פגיעה בלבד ואז עוד יוכלו לקבל, בהקשר של הדיון. מעבר להקשר של הדיון, תראו כמה דייקנו כשקבענו שנה קדימה שעד סוף חודש יוני יינתנו מענקים, וניתנו מענקים. אחרי כן צמצמנו את זה עד סוף חודש מאי מלא דרך הטכניקה של מאי–יוני. ברוך השם, כמדינה דייקנו וסייענו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ידעתם שהקורונה תסתיים? << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> הערכתי שהחיסונים יביאו את הפתרון. שנה קודם ישבתי במספר ישיבות והבאתי את התיזה ולפי זה קבענו את תוכניות הסיוע למובטלים, לעסקים, לעצמאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 50% שולם ביוני. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> נכון, הם קיבלו את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי אפשרות להגיש בקשה על פי מחזור מאי בלבד, גם לאלה שמדווחים דיווח דו-חודשי? << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> תבדקו את זה מבחינה תפעולית עם רשות המסים. אני רוצה להודות לכם ולאחל לכם הצלחה בהמשך הדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, אני מודה לך. בבקשה, רשות המסים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> דברים קטנים שעלו וחשוב להבהיר. מוסדות חינוך לגילאי לידה עד שלוש כמובן נכללים בהגדרה. לגבי יישובי העוטף והחקלאות בעוטף, ב-0–7 קילומטרים, הם ממילא זכאים לפי תקנות הקבע, בלי קשר למבצע. יש להם את תקנות המסלול האדום אז הם בכל מקרה זכאים, גם אם עדיין יש אירועים והם נמשכים, הם זכאים כל הזמן לפיצוי נזק עקיף בלי קשר למבצע הספציפי הזה. לגבי כל הנושאים שעלו על ועדות חריגים - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל תמשיכי לגבי החקלאות. יש מעבר ל-0–7 קילומטרים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> מעבר ל-7 קילומטרים זה המסלולים שדיברנו עליהם, שציינו שכתובים בתקנות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ביקשנו שתיקחו את זה לתשומת לבכם. אנשים לא יצאו לעבוד. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אמיר דהן פירט. אם יהיה צריך, נפרט שוב כשנקרא את הסעיפים האלה. יש שם חיתוך לגבי המרחק מן הגבול ונתנו פיצוי בהתאם לנזקים שנקבעו באותם אזורים. נוכל להסביר את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל זה היה בתיאום עם משרד החקלאות. לא עשינו את זה לבד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עם הרשויות המקומיות. משרד החקלאות זה עדיין לא המועצות האזוריות. היו פה שני ראשי המועצות, שעזבו את כל העיסוקים שלהם והגיעו לכאן כי החקלאים שלהם לא עבדו וצריך לשפות אותם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גדי ירקוני הוציא מכתב בנושא, שמקובל עליו ההסדר של 0–7 אדום. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש את תמיר עידאן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תמיד עידאן דיבר על החקלאות ב-0–7 קילומטרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> נמצא פה יושב-ראש המועצות האזוריות. << דובר >> שי חג'ג': << דובר >> יש חקלאות שנפגעה גם מעבר ל-7 קילומטרים. צריך לקחת את זה בחשבון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה נלקח בחשבון באובדן תפוקות של עובדים. << דובר >> שי חג'ג': << דובר >> לא רק. היו משקים שלא עבדו למשך תקופה של שבועיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, צריך להתחשב בזה ביחד עם משרד החקלאות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הפתרון ניתן עם משרד החקלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז צריך להתחשב במה שאומר שי חג'ג' גם באזור שבמרחק של יותר מ-7 קילומטרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אמרנו את זה בפעם הקודמת ולא יישמו את זה. אי אפשר לחזור על זה פעם אחר פעם, זה לא משתנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יישמו. משרד החקלאות יהיה בעניין ונצטרך לעקוב שזה אכן מתבצע. אנחנו מודעים לעניין הזה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לגבי נושאים אחרים שעלו, ועדות חריגים וענפים מיוחדים וכולי, אני אומרת שוב, כרגע המסלולים הנוספים שנמצאים בתקנות, כדי שנוכל ליישם אותם בקצב שרוצים ובמהירות אנחנו צריכים שיהיו מסלולים אחידים שבנויים על תאריכים מסוימים, על הדיווחים שיש לרשות המסים, על דיווחי מע"מ. אין לנו אפשרות לתפעל עכשיו ולתפור חליפה מיוחדת לכל עסק ולכל ענף עם תאריכים כאלה ואחרים. לכן כדי שנוכל לעבוד כפי שאנחנו עובדים, לשלם את הכסף הזה ולטפל בתביעות בצורה אוטומטית, אנחנו נסמכים על מסלולים ירוקים. טבעם של מסלולים ירוקים שהם לא מאוד מדויקים אלא הם עושים איזו הערכה בהתאם לנתונים שהם בסך הכול טובים ונותנים מענה לרוב העסקים, אבל אין לנו אפשרות לתפעל עכשיו מערכות שנותנות לכל עסק חליפה ייחודית לפי איזשהו מנגנון ותאריכים ייחודיים שלו. לכן המסלולים כפי שכתובים – זה מה שאנחנו נוכל להפעיל ולהעביר את הכסף הכי מהר שאפשר לעסקים בצורה נכונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה ההחרגה מן הקורונה ב-40 עד 80 קילומטר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד נגיע לסעיף הזה. אני מבקש להתחיל לקרוא את הסעיפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה קורה עם נזק עקיף ב-40 עד 80 קילומטר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תיכף נגיע לזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה לגבי מה שהעליתי על הדיווח? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נתחיל לקרוא ולדבר על הסעיפים. אחרת לא נגיע לשום מקום. מי קורא את הסעיפים? הסכום שעליו מדובר הוא לא 370 שקל אלא 430 שקל, ומדובר על תקרה של 1.5 מיליון שקל. בבקשה, כל מה שנאמר פה. נביא לאישור גם את עניין הערים המעורבות. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> גפני, אפשר לאפשר גם לתושבת שנפגעה לדבר בזום? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קודם נתחיל לקרוא. אם יהיה זמן אני אאפשר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2021 "בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: הוראת שעה 1. לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום כ"ח באייר התשפ"א (10 במאי 2021) עד יום י' בסיוון התשפ"א (21 במאי 2021) (להלן – תקופת ההכרזה) יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) – (1) בתקנה 1 – (1) במקום ההגדרה "שווי של נזק עקיף" נאמר: ""אזור מיוחד" – האזור אשר מסומן במפה אשר צורפה להכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום כ"ח באייר התשפ"א (10 במאי 2021), והכולל את האזורים המפורטים בתוספת להכרזה האמורה, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופת ההכרזה;"" זה בעצם האזור של 0–80 קילומטר, האזור שהוכרז עליו בהכרזה של פיקוד העורף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לכן השינוי מן הנוסחים הקודמים שהיו. נכון? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה שינוי מן הנוסחים הקודמים בגלל שעכשיו אנחנו נותנים ישירות על פי ההכרזה של פיקוד העורף, שזה 0–80 קילומטר, שזה בעצם אומר שכל התקנות האלה באופן כללי חלות על נזקים שאירעו בתוך האזור של 0–80 קילומטר. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> יש לי שאלה. בחקלאות יש הגדרה בין 0–7, 7–20 ו-20–40, ויש שם רשימת יישובים. יש יישובים שמופיעים ב-7–20 והם יישובי ספר. הם צריכים לקבל יחס של 0–7. יש שלושה יישובי ספר שמופיעים ב-7–20: אוהד, תלמי אליהו ושדה ניצן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אולי תדבר תוך כדי הדיון עם אמיר דהן. זה לא רלוונטי לכאן, זה רלוונטי לסעיף של החקלאות. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> פה זה ההגדרות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה יהיה רלוונטי שם. אולי תדבר תוך כדי הדיון עם אלישיב ותראה אם תיסגרו על משהו << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> יצקן יודע בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוהד, תלמי אליהו ושדה ניצן – תבדקו את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ""הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופת ההכרזה;" << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה אומר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אזור מיוחד זה 0–80 קילומטר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומה קורה בנתניה? אתם לא מתייחסים לזה, שיש שם מוסדות חינוך שנסגרו בהוראה של פיקוד העורף. למה שם אתם מחריגים אותם? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> כל מוסד שנסגר על ידי פיקוד העורף צריך להיות מפוצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בעמק חפר. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> גם בנתניה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה יותר מ-80 קילומטר. אתם צריכים לעשות את ההחרגה לגבי כל מוסד שנסגר בשל הוראות של פיקוד העורף. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> רק לעניין חינוך, שקיבלו הוראה חד-חד ערכית לסגירה. צריך להרחיב מעל 80 קילומטר. כל מוסד חינוך שנסגר בהוראת פיקוד העורף צריך להיות תחת הפיצוי, גם מעבר ל-80 קילומטר. הם נסגרו ל-11 ימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מסכים עם ההגדרה הזאת אבל לא עם הפרמטר. מה קורה, אתה לא נותן לאותם אלה שלא היו בעבודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מירי, מה אתם אומרים על זה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נשמח לקבוע על פי הקביעה של פיקוד העורף. אנחנו צריכים לבדוק את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ""חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963; " חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; "מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה: (1) שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2019, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא הייתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות); (2) עיקר הכנסתו בשנת המס 2019 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות הייתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;" מוסד ציבורי שזכאי לפיצוי הוא מוסד שמסתמך על הכנסות עסקיות לצורך פעולתו, שהוא נפגע בגלל שההכנסות העסקיות שלו נפגעו בגלל המלחמה וזה בעצם בא לעדכן אותן. אנחנו מדברים על מוסד ציבורי ששליש לפחות מן ההכנסות שלו הן הכנסות עסקיות ושמפעיל עסק לאורך כל השנה. התקופה שלקחנו היא התקופה של 2019, כדי לבחון את הדברים, כי זאת התקופה שלא הייתה קורונה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה הורדתם את 2020? בגלל הקורונה? זה הופיע במקור והורדתם את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן, בגלל הקורונה. ""מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט כל אחד מאלה: (1) עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן; (2) מכר טובין או מתן שירות מאת בעל מניות בחברה או שותף בשותפות לחברה שהוא בעל מניות בה או לשותפות שהוא שותף בה, לפי העניין; (3) פיצוי ששולם לפי החוק;" "עסקאות" זה דברים שלא נכללים במחזורים לצורך חישוב ירידת המחזורים. אנחנו מדברים או במע"מ שצריך לשלם האדם שהוא לא זה שהרוויח את הכסף; או בעסקאות שבין בעל מניות לבין חברה בבעלותו, שהן עסקאות בין צדדים קשורים; או פיצוי ששולם לפי חוק – אנחנו אומרים שאם קיבלת פיצוי לפי חוק אז זה לא ייפגע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עניין הפיצוי ששולם לפי החוק, בנוסחים הקודמים בשנים קודמות זה הופיע תחת פסקה אחת, זה היה "עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן ולמעט פיצוי ששולם לפי החוק", כלומר ברירת המחדל הייתה אחרת. למה פה זה השתנה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו חושבים שזה אותו דבר. פיצוי ששולם לפי החוק לא ייכנס לתוך ההגדרה של "מחזור עסקאות". זה בעצם להגיד שאם קיבלת פיצוי בגלל המלחמה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם הרישה קובעת "למעט כל אחד מאלה", ואז נכתב ב-(1): "עסקאות שסעיפים ... למעט פיצוי ששולם לפי החוק", אז "למעט למעט"? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה לא נחשב במחזור עסקאות. אם מישהו ב-2019 קיבל פיצוי לפי חוק אז זה לא צריך להגדיל לו את מחזור העסקאות. אם מישהו ב-2021 קיבל פיצוי ששולם לו על פי חוק אז זה גם לא יגדיל לו את מחזור העסקאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה "פיצוי על פי חוק"? אתם מתכוונים לקורונה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה בעצם לא הכנסה עסקית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ב-2019 היו תקנות. אנחנו לא רוצים לפגוע בו כאשר נותנים את הפיצויים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, מי שבסבב הקודם לא קיבל פיצוי, אמנם על יומיים-שלושה, הוא לא קיבל על העובדים, מה שאחרים קיבלו, זה אומר שגם הפעם הוא לא יקבל? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני לא יודעת על מי מדובר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר על עמותות, על מעונות יום. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> תלוי איך הן מתוקצבות, אם הן מתוקצבות מתשלומי הורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הן מתוקצבות מתשלומי הורים והמדינה נותנת - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הן פתחו תיק במס הכנסה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זו עמותה שהיא מלכ"ר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא נוכל לתת פה תשובה טובה בלי לדעת את פרטי המקרה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תן לי את הפרטים ואני אבדוק את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לי בעיה להעביר את הפרטים אחר כך, אבל אני רוצה שאחר כך נוכל לעזור להם. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני לא יכולה להתייחס למקרים כי אני לא יודעת במה מדובר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבל שבפעם שעברה לא שמעתם את השאלות שלנו. העלינו את שני הדברים האלה גם בפעם שעברה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אבל עדיין אנחנו לא יודעים על מה מדובר ולכן אין לנו על זה תשובה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ""מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "שווי של נזק עקיף" – אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק, ובלבד שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים כתוצאה ממלחמה או מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה:" פה אנחנו מבהירים שצריך להיות קשר סיבתי בין המלחמה והנזקים בעורף לבין הנזקים שאדם יכול לתבוע בשלהם פיצוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה פה ירד "לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה"? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה פשוט נכנס בתוך מסלול שכר עבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה הורדתם פה "פעולות איבה"? אם הייתם מכניסים פה את פעולות האיבה אולי הסיפור של הערים המעורבות היה נפתר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש שני סוגים של פעולות איבה. יש פעולות איבה שהן חלק מנזק המלחמה, נזקים שאירעו על ידי סוג של צבאות אויב אבל שהם לא צבאות מבחינה פורמלית, הם לא מדינות אויב, זה פעולת איבה. פעולת איבה כזאת נכנסת לתוך "נזק מלחמה" והיא תפוצה. יש דברים אחרים שבחוק לא קוראים להם "פעולות איבה", קוראים להם "נזקי אלימות". "נזקי אלימות" זה דברים שלא קרו בגלל צבא אויב או ארגון עוין אלא בגלל מעשה אזרחי, אלימות אזרחית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מדובר ביהודים. איזה מין דבר זה? המצאתם עכשיו משהו אחר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך אתם מגדירים את המקרים בערים המעורבות? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הם נפגעו בפירוש בגלל שהם יהודים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה לא נחשב פעולות איבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה מדובר עכשיו? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> על הערים המעורבות, על נזק עקיף. שרפו לאדם את האוטו בגלל שהוא יהודי. זה לא פעולות איבה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד, אני רוצה לגמור את הנושא הזה. אני אביא להצבעה את נושא הערים המעורבות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה פתרון בתוך הטקסט. הוא מדבר על "נזקי עימות". נזקי עימות כולל פרעות. נכון? אם מכניסים את זה פה כשורה אחת זה פותר את הבעיה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "נזקי אלימות." הבעיה היא סמכות. לפי עמדת משרד המשפטים אנחנו לא יכולים להכניס את זה כי אין לשר סמכות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרנו שהפתרון זה לא "אלימות" אלא זה "איבה". << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה חד-משמעית איבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היועצת המשפטית אומרת שזה איבה. אתה מביא עכשיו פירוש ל"איבה". אתה אומר: יש לי איבה חדשה. איבה חדשה זה איבה אזרחית ובתוך האיבה האזרחית אתה מביא את זה. לא יכולים לצחוק עלינו כך, באמת זה לא מתאים. אל תפגעו בנו עד כדי כך. זה לא נעים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא לעניין מה שאתם עושים עכשיו. את נוסח עניין האיבה אביא להצבעה. אם הם רוצים למשוך את כל התקנות שימשכו את כל התקנות. עם כל הכבוד, אני לא נעמד דום בגלל שמשרד המשפטים אמר משהו לא הגיוני. אתן לו להבהיר, נגיע לזה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הרב גפני, זה מופיע בסעיף הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, אדוני ממשרד המשפטים, עו"ד סלומינסקי, אם אפשר בבקשה, לא באריכות, להסביר בדיוק את עמדתכם ואולי אני אשתכנע. אם אני לא אשתכנע אז אני אגיד את עמדתי ואביא את זה להצבעה. בבקשה. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> סעיף 36(ב1) הוא סעיף ההסמכה לשר האוצר. הוא מפנה למקום שבו מדובר על "פגיעה ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי אתני, ובלבד שהוא נובע מן הסכסוך הישראלי–ערבי". לעמדתנו זה בדיוק ההסמכה שמסמיכה את השר לתקן רק לגבי נזק ישיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תסביר את מה שהיועצת המשפטית אמרה לנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אני רוצה להבין את מה שהוא אומר. צריך לאפשר לו לומר. נשמע. << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> אנחנו לא מדברים פה כמובן על השאלה האם לתת פיצויים. כמובן שבדרך המלך המחוקק יכול לחוק ולקבוע לתת פיצויים. אנחנו מדברים על ההסמכה של שר האוצר לקבוע בתקנות. לפי ההסמכה הזאת, זה לנזק ישיר בלבד. לגבי מה שהיועצת המשפטית הציעה לגבי הסעיף הכללי של הגדרת נזק מלחמה, דבר ראשון, יש סעיף ספציפי, שהקראתי אותו הרגע, שרלוונטי לענייננו. להגיד שמדובר פה על פעולות איבה אחרות נגד ישראל, פעולות אזרחיות, זה בעייתי. מדובר על נזק מלחמה, על נזקים מצבאות אויב, ובתוכם יש גם פעולות איבה נגד ישראל. "נגד ישראל" פה זה תיבה חשובה. לא מדובר על נזקים אזרחיים בין אזרחי מדינת ישראל. מדובר על משהו אחר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. מה זה המשהו האחר? איך אתם קוראים "פעולות איבה נגד ישראל"? למה זה שונה ממה שהיה בערים המעורבות? << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> הסעיף פה מדבר על מלחמה, למשל פיגועים על ידי גורמים זרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יהודי שהלך ברחוב וערבי דקר אותו, זה פעולת איבה? << אורח >> אלעד סלומינסקי: << אורח >> ההגדרה פה "נגד ישראל" היא לא הגדרה נגד יהודים. יש סעיף ספציפי שמדבר על נזקים בין יהודים וערבים והסעיף הספציפי הזה לא נותן סמכות לשר האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מר סלומינסקי, יש לי שאלה אליך. קבענו פה בחקיקה לא מזמן, אני רוצה לדעת האם יש מקרה שהשתמשתם בזה, בסעיף (ב)(1): "שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות כאמור בפסקה (4) או (5) להגדרת 'פגיעת איבה' שבסעיף 1 לחוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה, והכול לפי הכללים." אני שואל: האם היה מקרה שהשתמשתם בסעיף הזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בשנת 2019 היו כמעט 500 נזקים, למשל מקרי תג מחיר בערים מעורבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ושילמתם לפי פעולות איבה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, לפי מהומות, לפי הסעיף הזה. ב-2014 - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שואל בגלל שגם פה מגדירים נפגעי פעולות איבה. הבנתי. יש לך עוד משהו להגיד? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא נפגעי פעולות איבה אלא מהומות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. אגיד מה הבנתי. הבנתי שכאשר אנחנו לא מדברים על נזק ישיר שהוא לגופו של נכס או שספג פגיעה ישירה, כאשר יש פעולות איבה שיכולות להיות לא נגד ישראל אלא בתוך ישראל, לפי הסעיפים האלה אפשר אם רוצים להסמיך את שר האוצר לשלם כאשר יש נזק כזה. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> הוא אומר שהם משלמים ויש פה עוד פער. אנחנו רוצים לראות את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פער שהוא משמעותי מאוד. << דובר >> מוסי רז (מרצ): << דובר >> כאשר נקבל את הרשימה נוכל לדעת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני יכול להסביר את זה, להבהיר מה כתוב בחוק. נזק מלחמה היה בחוק עוד משנת 1973, יש הגדרה ל"נזק מלחמה". ב-2006 נכנס הסעיף שהקראת עכשיו, של חוק התגמולים, שבו "נזק מלחמה" לא נותן פתרון לכל המהומות שקרו, לכל מיני מקרים כאלה. ב-2006 נכנס סעיף בחוק. קצת לפני 2014 כאשר היה הפיגוע במרכז הרב בירושלים, למחרת נכנסו יהודים לכפרים ערביים בתוך מדינת ישראל וגרמו נזקים. הנזקים האלה לא היו ברי פיצוי כי זה לא נזק מלחמה כהגדרתו בחוק. בשנת 2014, במהלך צוק איתן, היו מהומות נוספות, נרצח ילד והיו כל מיני מהומות בתוך ירושלים. הגענו לוועדה הזאת ועדכנו את התקנות של שנת 2014 בעקבות נזקי המהומות. אם לא היה צריך להתקין את הסעיף הזה ב-2006 ואת התקנות אז כל מהומות בתוך מדינת ישראל היו משולמות לפי נזק מלחמה. בגלל שזה לא בר פיצוי לפי נזק מלחמה היה צריך להגדיר את הסעיף הזה. הסעיף הזה לא הרחיב את ההגדרה "נזק מלחמה". הוא קרא לזה: "נזק אחר". הסמכות של שר האוצר היא להתקין תקנות לנזקים עקיפים רק בעקבות נזק מלחמה. אם היום היה צריך לעשות שינוי, זה לא בתקנות, זה בחקיקה הראשית, היה צריך לשנות את החוק הראשי, שנזק עקיף יהיה לא רק בעקבות נזק מלחמה אלא גם בעקבות נזקי מהומות, ואז לשר יש כן סמכות להתקין תקנות. זה המצב היום. נזק עקיף הוא רק בעקבות נזק מלחמה והוא לא בעקבות נזק מהומות, הוא נזק אחר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שקרה בלוד זה לא בעקבות נזק מלחמה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. זה בגלל סעיף 36(ב1). אחרת, לא היינו יכולים לפצות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא נזק מלחמה? מעניין שכאשר הייתה מלחמה זה קרה וכאשר אין מלחמה זה הפסיק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה התחיל עוד לפני, בירושלים זה התחיל לפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה "התחיל לפני"? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם לא היה הסעיף הזה לא היינו יכולים לשלם בעקבות הנזקים בירושלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גברתי היועצת המשפטית, פשוט לא להאמין איך אפשר לברוח מאחריות שיש למדינה על המצב הזה, פשוט לברוח. מה שהיה בלוד, מה שהיה בעכו, מה שהיה בכל המקומות האלה – זה היה בעקבות המלחמה. לפני זה לא היה ואחרי זה לא היה. זה בדיוק הסעיף הזה. איפה אסי מסינג? היועץ המשפטי של משרד האוצר, בבקשה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> שלום לכולם. לא שמעתי את רוב הדיון, רק הבנתי איזו סוגיה עלתה כרגע. יכול להיות שאני מוסיף לדברים שנאמרו קודם לכן. בחוק יש התייחסות בצורה מפורשת להפרדה בין פעולות פגיעה בסכסוך היהודי–ערבי והתייחסות נפרדת לנזק מלחמה. החיבור ביניהם כרגע לא נשען על תשתית עובדתית קיימת. לצורך כך המחוקק בחר במפורש ב-2006 לעשות תיקון חקיקה על מנת לתת מענה מפורש לפגיעות ישירות שנעשות אגב מה שמכונה פעולות איבה. לעומת זה, בכל הקשור לנזק ישיר אגב מלחמה, הפיצוי שנעשה בהקשרים שונים, עם הקביעה של התוספת הקבועה ועכשיו התיקונים שעושים, הוא עניין אחר לגמרי, שעוסק בפעילות שמוגדרת כפעילות מלחמה. לעשות עכשיו ערבוב בין שני הדברים זה פשוט ערבוב מין בשאינו מינו. הוא לא מבוסס על שום תשתית עובדתית אלא ניסיון כרגע לפתור טענות ומענות שהובעו אגב חוסר בהסדר הזה, אבל הדרך היא כמובן לא לשנות את המינוחים ולהתייחס אליהם בצורה שהיא פשוט עיוות אחד גדול. המשמעות של הדבר, הטענה למשל שיש חלקים בישראל שבהם פעילויות כאלה נעשו בעבר לפני אירועים ואחרי אירועים, שהפגיעה נכנסת גם כן להגדרה "נזק מלחמה" – זה בוודאי דבר שאין לו תשתית עובדתית מבוססת. שמעתי את מה שאמרת עכשיו בסיפה של הדברים, שיש קשר בין הפעילות בעזה ובין הפעילות בישראל. זה כמובן דבר לא מבוסס וכמובן יש לו השלכה דרמטית על אופן ההתייחסות לחוק מס רכוש, ולא עושים אותו אגב אורחה בדרך של פרשנות או הצעה של פרשנות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לפי מה אתה קובע שזה לא מבוסס עובדתית אם זה קרה באותו הזמן בדיוק? אני חושב שהעובדה הכי טובה שיש היא שזה קרה בדיוק ביחד, מה שקרה בעזה ומה שקרה בערים המעורבות. זה במקרה היה ביחד? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מכיוון שפעולה של נזק מלחמה מוגדרת כפעולה של צבא אויב או ארגון טרור, וכאן אנחנו עוסקים בפעילויות שעוסקות לא בפעילות הזו ולא בפעילות הזו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אז איך אתה מגדיר אותה? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> מעשה אלימות שנעשה בתוך ישראל, שיש לו גם איזו תשתית בסיסית שמוגדרת עכשיו בחוק. זה לא דבר נוסף. בשביל זה הוסיפו את סעיף 36(ב1) לחוק מס רכוש, עשו תיקון מפורש שהתייחס לסיטואציות הללו. הפרשנות של הממשלה כרגע לסעיף 36(ב1) אומרת שלמעשה הוא מתייחס רק לאפשרות לתת פיצוי כנגד נזק ישיר. עכשיו השאלה אם לפתור את הנזק העקיף באמצעות הגדרה של כל הפעילות הזאת כפעילות מלחמה – זה פשוט לא קשור בכלל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתה מגדיר את זה כפעילות אלימות כאילו זה שני אנשים שרבו ברחוב. אתה לא יכול להגדיר את זה כפעילות אלימות רגילה. היו פה ערבים שרצו לעשות פרעות ביהודים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בסעיף 1(4) לחוק, כוונתו של המחוקק הייתה להגיד: ובלבד שהוא נובע מן הסכסוך הישראלי–ערבי, כדי שלא יבוא סתם מישהו מן הרחוב ויגיד: אני רוצה להיכנס אל תוך החוק הזה. אבל הוא לא נובע מתוך רצון לקרוא למהומות פעולות איבה. השאלה מה הייתה כוונת המחוקק כשהוא קבע את הסעיף הזה. היא הייתה לא כדי להוציא את זה מפה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> נדמה לי שאמיר דהן סקר קצת את ההיסטוריה של תיקון החקיקה. בסופו של דברים, אין שאלה – אני לא כל כך מבין איך זה עלה לדיון כרגע – שהמונח "נזק מלחמה" הוא מונח מאוד מאוד מוגדר, הוא נדון שנים. הוא כולל אך ורק פעילויות של צבאות סדירים או פעילויות טרור של ארגוני טרור. לא נכלל אף פעם במסגרת המונח "נזק מלחמה" דבר נוסף אחר. בגלל הקושי שקיים והרצון לתת מענה נוסף גם לנזקים שנגרמים אגב פעילויות שאינן מוגדרות ב"נזק מלחמה" נעשה תיקון מפורש בחוק שמתייחס להסדר נוסף, שחל באופן אחר, לא אגב יישובי ספר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אסי, אגיד לך מה אתם הולכים לגרום בהחלטה שלכם. אתם הולכים לגרום לגירוש אתני של יהודים מן הערים המעורבות. הם יודעים שאין להם הגנה וגם לא פיצוי על מה שנלקח מהם. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני לא מתייחס כרגע לשאלת החלטה או לא. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בעניין הגדרת הטרור, בטרור הסכינים של 2015 לא עשו שינוי בזה, בעניין טרור יחידים? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אני מתאר כרגע את המצב המשפטי הקיים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרת שזה צריך להיות על ידי ארגון טרור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הם באו עם פרחים ביד כשהם עשו לינץ'. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אנחנו אומרים שיש כרגע בהסדר החקיקה הקיים התייחסות לשני סוגים של נזקים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שים לב, גם נתנו את הנגב, ועכשיו גם את הערים המעורבות. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> יש נזק מלחמה ויש נזק שנגרם לגופו של נכס עקב מעשה אלימות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף (ב1), על מה הוא חל? על איזה מקרה? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> הוא חל על משהו שהוא אינו אגב נזק מלחמה אלא מה שנכנס בהגדרה של פעילות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שנעשה בו תיקון. הוא קובע את ההוראה המפורשת לגבי מי שנכנס בגדר פסקאות (4) או (5) להגדרה "פגיעת איבה", שהיא "פגיעה ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל ההשתייכות למוצא לאומי אתני, ובלבד שנובע מן הסכסוך הישראלי–ערבי". << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז למה לוד לא כלולה בסעיף הזה? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה כלול, אבל הוא מדבר רק על נזק ישיר. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> זה בדיוק מה שנכנס בעניין הזה. החוק נתן הסמכה לקבוע - - - << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הוא אומר שמי שפגעו לו בחנות באופן ישיר, הרסו לו את החנות, הוא מקבל, אבל זה שסגר את החנות לא מקבל. הבנתי נכון? << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן. זה גם כתוב. כתוב שזה "בעד נזק שנגרם לגופו של הנכס". הוא אומר שהסעיף מסמיך את השר לקבוע רק בעניין נזקים ישירים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> "לגופו של הנכס" זה נזק ישיר. אנחנו מדברים על נזקים עקיפים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני גם לא מבין מאיפה הוא הביא את ההגדרה שזה רק ארגון טרור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני כנראה הולך לסיים את תפקידי פה. אני הולך להצביע על זה, וזהו. לא מעניין אותי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גפני, אתה לא מצביע על זה משום מקום, כי אנחנו חושבים שכן יש קשר בין המלחמה לבין מה שהיה בערים המעורבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה השאלה. על מה הדיון בכלל? עו"ד אסי מסינג, עוד מעט לא יהיה לכם בלגן ממני, הולכים להשתנות פה דברים כנראה. אני רוצה להגיד לך, כולנו אזרחים במדינה הזאת וכולנו יודעים שבעקבות מה שהיה, אחד התחיל קודם ואחד התחיל אחר כך, הכול היה יחד תחת אותו מערך מלחמתי שהיה גם בעזה, גם בערים מעורבות וגם בעוד מקומות, היה גם בירושלים. הכול נעשה באותו פרק זמן. יש אנשים – הם יכולים להיות יהודים והם יכולים להיות ערבים – שניזוקו כתוצאה מן העניין הזה שהייתה מלחמה, שהיה מבצע שומר החומות. ברגע שזה הפסיק – ברוך השם, אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שזה יירגע לגמרי – אנחנו רואים שזה כבר לא נמצא. אני משוכנע במיליון אחוזים שבסעיף שעליו הוא מדבר מדובר על מצב שהוא לא המצב הרגיל, שמישהו הולך ברחוב והזיקו לחנות שלו או שלא אפשרו לו להיכנס לחנות שלו במשך שבוע ימים. אנחנו מדברים על מקרה שבו העסק שלו היה סגור במשך שבוע בגלל המצב המלחמתי, בגלל שהוא יהודי או בגלל שהוא ערבי, ואותם צריך לפצות. שר האוצר אומר: אני מסכים שצריך לפצות אותם, אבל יש בעיה משפטית. אני מעל המשפטנים. אני נבחרתי על ידי הציבור ואני עושה את מה שההיגיון אומר. אני הולך להביא את זה להצבעה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך גם חוות דעת משפטית של הוועדה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הרב גפני, אני רוצה להוסיף עוד משפט. אתה אומר שאין תשתית עובדתית לחבר ביניהם. גם המדינה, הרמטכ"ל, כולם קוראים לזה מבצע שומר החומות. גם כשהמפכ"ל מתייחס לאירועים בתוך הערים המעורבות הוא קורא לזה מבצע שומר החומות. זאת אומרת שגם המדינה, המשטרה והצבא מגדירים את זה כמבצע אחד, כולל מה שהיה בעזה ומה שהיה בערים המעורבות, קוראים לזה באותו שם, אותו מבצע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אפשר להמשיך הלאה ולקרוא את ההגדרות? << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי להתייחס אל מה שאמרת, אני לא בשאלה האם נכון לפצות או לא נכון לפצות. זו שאלה בראש ובראשונה על מה ההסדר שחוק מס רכוש קובע. הסדר חוק מס רכוש קובע שתי התייחסויות אגב תיקוני חקיקה ארוכים שהייתה בהם כוונה ידועה מאוד והתייחס לשני מצבי עולם. מצב עולם ראשון של נזקי מלחמה, שזה רוב העיסוק של חוק מס רכוש, שבמסגרתו נקבעו בעבר תקנות קבועות ביחס לנזק ישיר; ועליו נזק עקיף ברצועה של יישובי הספר; ועליו ההרחבה שמוצעת כרגע. זה החלק הראשון. החלק השני הוא נזקים שמועלים כאן, ושהיו בתקופה האחרונה, שנגרמו בכל רחבי המדינה, לא בעוטף עזה, לא רק ברצועה של עד 80 קילומטר אלא במקומות שונים בישראל. במסגרתם לצורך טיפול היה תיקון לחוק בצורה מפורשת שקבע שאפשר לתת פיצוי בעד נזק ישיר שנגרם אגב מאורעות מסוג אלה. כרגע אתם דנים בשאלה האם ניתן לתת פיצוי בגין נזק עקיף אגב הדבר הזה. הנזק העקיף לא יכול להיכנס לדבר הזה אגב הסיטואציה הזאת במסגרת נזק מלחמה אלא במסגרת תיקון לחוק מס רכוש שמאפשר לתת פיצוי בגין הנזק העקיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. עו"ד מסינג, אני מודה לך על דבריך המלומדים. הרגשתי כאילו אני בשיעור היסטוריה. עם כל הכבוד, אני שונה ממך. אתה יותר חכם ממני ויותר משפטן ממני ואתה הכול יותר ממני, חוץ מדבר אחד. אני רואה את הדברים אחרת. על זה אבקש שחברי הוועדה ילכו איתי. לצערנו הרב הייתה מלחמה או היה מבצע, שבאותה העת, זה קרה בכמה מקומות, זה קרה בעוטף עזה וקרה שירו רקטות גם על אזור המרכז וקרה גם שהיו מאבקים בתוך ערים מעורבות, בעיקר ערים מעורבות, ונגרם נזק בגלל המלחמה הזאת, בגלל פעולות האיבה, שהיו אנשים, יהודים וערבים, שלא יכלו לפתוח את העסק שלהם במשך שבוע בגלל הסיבה הזאת. אם זה היה רק ליום אחד לא היינו מדברים. זה ברור, זה חד-משמעי, זה לא עומד לדיון מבחינת המציאות, מבחינת הוכחת הנזק. לכן אני סבור שמדינת ישראל, בהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית, איננה יכולה להרשות לעצמה שבעקבות הנזק הזה, שהיא יודעת לפצות כאשר יש נזק ישיר, והיא יודעת לפצות כאשר יש נזק עקיף, היא אפילו הגדילה את הטווח ל-80 קילומטר, היא לא יכולה לעמוד מן הצד ולתת לאנשים שגרים בעכו ליפול פתאום מן הנכסים שלהם רק בגלל שנהייתה מלחמה, רק בגלל שהיה מאבק, שכל אחד יכול למשוך את זה לכיוון אחר. לכן העמדה שלנו היא שאנחנו צריכים לפצות אותם במסגרת אותו סעיף ולתת סמכות לשר האוצר, כפי שאנחנו נותנים לו סמכות על נזק עקיף. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> זו שאלה של מצב חוקי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלה שלא מעניינת עכשיו. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בוודאי הוועדה לא יכולה לחרוג מן החוק כרגע ולקבוע משהו אחר. מה ההצעה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הוויכוח הזה? אני לא מבין. השאלה אם ועדה יכולה לחרוג או לא יכולה לחרוג, את זה אנחנו נוכיח בסוף, האם היא יכולה. << דובר >> אסי מסינג: << דובר >> בוודאי שלא, בוודאי היא לא יכולה לחרוג את החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז, אני לא מתווכח יותר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא חורגים מן החוק. אנחנו מפרשים אחרת את מה שאתה טוען שבגינו הם נפגעו. אנחנו אומרים שיש קשר ישיר בין המלחמה לבין מה שהיה בערים המעורבות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יכול להיות שנוכל לפתור את זה. הרי במסגרת ההרחבה ל-80 קילומטר, זה אומר שגם הערים המעורבות כולן, חוץ מעכו, נכנסות פנימה. אם הבעיה היא רק עכו אז בואו נרחיב את זה עד לעכו ובזה נגמור את הסיפור. זה לא פתרון? << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> זה במסלול השכר. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> וגם עדיין לא עזרת לעצמאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה להגיד לך מה הוויכוח. קודם כול העיקרון, האם מה שהיה בין יהודים וערבים או בין אזרחים, בלי להיכנס למוצא העדתי שלהם, זה חלק מן המלחמה. אם זה נעשה באותו זמן שהיו הרקטות מעזה וכל מה שהיה מסביב, כל המערכת הזאת, האם המערכת הזאת היא מערכת מלחמתית? למה זה משנה? כי אנחנו כמדינה לא יכולים להפקיר אנשים, ולא חשוב מאיזה מוצא הם, לא חשוב מאיזו דת הם, להשאיר אותם שבוע כשאין להם עבודה והעסק שלהם סגור. האם אפשר להסמיך את שר האוצר בעניין הזה? טוען אסי מסינג, טוענים המשפטנים ממשרד המשפטים שאי אפשר. אני חושב שכן אפשר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אמרתי שנבדוק את זה. לא אמרתי שאפשר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ""שווי של נזק עקיף" – אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק, ובלבד שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים כתוצאה ממלחמה או מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה:" זה אומר שיש פה שלושה מסלולים, כאשר המסלול הראשון הוא מסלול שכר עבודה. " (1) מסלול שכר עבודה; לעניין זה – "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק בכל מקום שהוא בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, שהייה בבידוד כהגדרתו בפרק ו'1 ל לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר באזור שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:" << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ""יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו לא עבד" – בעבר זה היה "יום שבו נעדר". אתם שיניתם את המינוח. תסביר את הסעיף. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה תיקון מבהיר. זה רק להבהיר שגם אם עובד עבד מן הבית זה נחשב שהוא היה בעבודה ולא נעדר מן העבודה. הוספנו שהייה בבידוד בגלל שזה אמור לכלול עובדים שנעדרו מן העבודה בגלל המלחמה. אם היו נעדרים בכל מקרה בלי קשר למלחמה זה לא נחשב יום היעדרות בשל המצב הביטחוני. מה שקראתי עד עכשיו אומר שאם העובד נמצא באזור שבין 0-7 קילומטרים, כל פעם שהעובד נעדר זה ייחשב יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; ומי שמחוץ לאזור שבין 0–7 קילומטרים – "ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה", ועכשיו יש פה רשימה של דברים. " (1) הוא נעדר מעבודתו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות;" << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה לגבי הוראת פיקוד העורף? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא היו הוראות של פיקוד העורף שדיברו על סגירה מוחלטת. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> רק בחינוך היו הוראות קונקרטיות לסגירה. אני רוצה לוודא שזה מכסה אותנו מעבר ל-80 הקילומטר. גנים שהיו סגורים בנתניה, האם הם חוסים תחת הוראה זו? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> היה מצב מיוחד בעורף, שגם העיר נתניה היא בתוך המצב המיוחד בעורף. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל היא לא נכללת ב-80 קילומטר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התקנות מתייחסות לכל המצב המיוחד בעורף. במידה ובעיר נתניה היה יום מסוים - - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> 11 ימים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם בהנחיות של פיקוד העורף רשום לא לפתוח בנתניה בתי ספר, הם זכאים גם לשכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפילו שזה מעבר ל-80 קילומטר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ההגדרה לא מדברת על 80 קילומטר. על פי ההגדרה "אזור מיוחד" נקבע: "האזור אשר מסומן במפה אשר צורפה להכרזה על מצב מיוחד בעורף". זו ההכרזה של השר על מצב מיוחד. נתניה בפנים. ואז הוא בעצם מעביר את הסמכויות לשר הביטחון להחליט איפה מתקיימים לימודים, פעולות אזרחיות. אם הוא החליט במקום מסוים שאין לימודים והוא הוציא החלטה של פיקוד העורף, הוא זכאי. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לא קיבלנו תשובה לגבי האולמות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> " (2) הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה:" << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה שיניתם את המינוחים. זה "מעסיק" במקום "מעביד". זה סמנטיקה בהתאם להוראות החוק? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה סמנטיקה. זה בהתאם לדרך שבה כותבים חקיקה היום. " (1) מוגבלותו ידועה למעסיק, או שהוא, או ההורה, לפי העניין, המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה; (2) הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שמוגבלותו, או מוגבלות ילדו עליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופת ההכרזה; והכל בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (3)(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים; (3) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה: (1) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד; (2) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד; הוראות פסקה זו יחולו, לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה – "אומן" – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה; "הורה עצמאי", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006;" פה מדובר על העובדים שנעדרים באזור שמחוץ ל-7 קילומטרים מן הרצועה, שזה בדיוק אותו דבר כמו במבצעים קודמים. ב"מסלול שכר עבודה" – זה 430 שקלים ולא 370 שקלים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> קיבלתם את הטענה ואתם משנים בהתאם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ""מסלול שכר עבודה" – (1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) ו-(3) – 430 שקלים חדשים לכל יום עבודה ששולם על ידי המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני (להלן בהגדרה זו – שווי הנזק); (2) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;" << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו הוראה חדשה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, זה היה ב-2019. " (3) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, כשהוא מוכפל בשווי הנזק ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני; לעניין זה, "שנת הבסיס" – כהגדרתה בפסקה (2) להגדרה "שווי של נזק עקיף"; לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק, שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת;" << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה נכלל בתוך (1). לא עשינו פה הפרדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא עשיתם הפעם הבחנה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עקרונית היה צריך לעשות את ההפרדה ולהשאיר עובדי כוח אדם וחברת כוח אדם ב-370 שקל. ה-430 שקל הוא בעצם מרכיב שכולל בתוכו רווח. כך זה היה ב-2019, זה לא היה כולל רווח. פה זה כולל רווח. צריך לעשות את ההפרדה הזאת כדי שהם לא יקבלו מעבר. זה הדבר הנכון לעשות מקצועית. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם הוועדה מציעה לתת לחברת כוח אדם רק 370 שקל, אנחנו יכולים להוסיף פסקה שאומרת שמי שעובד בחברת כוח אדם יקבל רק 370 שקל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בצוק איתן זה היה מחולק בין 117% ל-15%. חברת כוח האדם מקבלת רק 117%. זה היה על פי שכר ממוצע של העובד בשלושה חודשים. 117% זה עלות ישירה בהוצאות סוציאליות. כרגע כשמגדירים את זה כולל רווח אז צריך להשאיר את חברות כוח האדם ב-370 שקל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 430 שקל זה התאמה למצב הקיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ה-370 שקל הוא השכר הממוצע, בתיאום עם הארגונים העסקיים, בשנת 2019, שנבדק על כל אזור הדרום. זה היה הקבוע כולל הוצאות סוציאליות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עובדי כוח אדם יקבלו 370 שקל? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, זה לא קבוע כרגע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא כתוב, אבל עקרונית, אם אנחנו רוצים להשוות לצוק איתן, כך זה היה. ה-430 שקל כולל מרכיב של 15%, כך הגיעו ל-430 שקל. 370 שקל בתוספת 15% זה בדיוק 426 או 427 שקלים. עיגלנו את זה ל-430 שקלים. זה כולל מרכיב רווח. חברת כוח האדם לא אמורה להרוויח על זה. זה אמור להיות כפי שהיה בצוק איתן לכולם. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בצוק איתן זה היה 370 שקל. ומה היה הסכום השני? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בצוק איתן זה היה שכר ממוצע, שהוא מורכב מאוד. זה היה 55 ימים. לקחו את תלוש השכר של אותו עובד, חילקו אותו ב-62 ימים. זה עבודה מורכבת מאוד. עשינו את זה ב-2019, שינינו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה מה עובד בחברת כוח אדם קיבל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עובד כוח אדם קיבל רק את העלות, עם ההוצאות הסוציאליות, בלי רווח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר היה 370 שקל פחות 15%. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תמיר כהן, אני רוצה מחר נוסח. << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> אני אגיד את העקרונות. לגבי נוסח אנחנו צריכים לדבר עם רשות המסים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אבל אנחנו צריכים נוסח שנוכל להתייחס אליו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה;" מה שהקראתי עכשיו זה פשוט להגיד שאם הוא עובד במשרה חלקית אז הוא יקבל באופן חלקי את הפיצויים. " (2) מסלול מחזורים, ובלבד שהנזק אירע באזור המסומן במפה והכולל את היישובים ברשימה, הכול כמפורט בתוספת השנייה," ההרחבה פה "ובלבד שהנזק אירע באזור המסומן במפה" בעצם אומרת שמסלול המחזורים יינתן רק בטווח של עד 40 קילומטר, שזה היישובים בטווח שמפורטים בהמשך בתוספת. "לעניין זה – "הכנסה בחודש מאי 2021" – (1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בחודש מאי 2021 שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון או יועץ מס, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בחודש מאי 2021; (2) לגבי ניזוק שבשנת 2021 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בחודש מאי 2021 שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון או יועץ מס, בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין;" ההגדרה הזאת מנסה לאפיין בצורה כלשהי את ההכנסה של מוסד ציבורי של חודש מאי 2021. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לעניין משפחתונים שהם עצמאיים ללא עובדים, כי הפיצוי הוא רק שכר עובדים עד 80 קילומטר ואילך למוסדות חינוך, בעלות משפחתונים שהם בבתים, שקיבלו את אותה הנחיה, 11 ימים להיות סגורים ללא עובדים, הן כרגע עומדות על שליש החזר שכר לימוד להורים. מי מפצה אותן? << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי) << מנהל >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב, בקורונה ברשות המסים מצאו פתרון למשפחתונים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> רק למי שהיה חבר בכוח לעובד. הם בבעיה, אין להם עובדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא רק משפחתונים. זה כל עסק שאין בו עובדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. דרך רשות המיסים ערן יעקב פתר את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אתה מדבר על עניין מסלול המחזורים. אני חושב שהשאלה פה היא לעניין מסלול שכר עבודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין לה שכר עבודה. היא בעצמה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> היא עובדת עצמאית לגמרי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כפי שאני מבין את השאלה, עצמאית שאין לה עובדים, איך היא מקבלת מסלול שכר עבודה? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> היא דו-חודשית והיא עוסק מורשה ואין לה ירידה במחזורים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם היא מחזירה כסף להורים אז תהיה לה ירידה במחזורים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל היא דו-חודשית, לא יהיה לה את גובה ההפרש שאתם מבקשים. היא עפה מתחת לרדאר, היא לא מקבלת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי אף אחד לא. באזור שבין 40–80 קילומטר לא מקבלים מסלול מחזורים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל הם קיבלו צו סגירה בהנחיית פיקוד העורף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה כמו מוסד חינוך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל מעבר ל-40 קילומטרים כן מקבלים עסקים מסלול שכר. לה זה לא רלוונטי. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תתייחסו אל מוסדות חינוך כאל סקטור נפרד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם רוצים התייעצות סיעתית כדי שתוכלו להשיב? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מחפשים פתרון לזה. << מנהל >> (היו"ר משה גפני) << מנהל >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותי, נושא המוסד הציבורי, עם כל הבעיות שיש, אני מבקש שתמצאו דרך לפתור את זה. תמיר כהן, אני מבקש לעצור פה ולהמשיך את הדיון מחר, ואולי גם ביום רביעי. אני רוצה לגמור את זה השבוע. אני מבקש שתגידו את עמדתכם מחר. << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> אנחנו רוצים לגמור היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לי עוד בעיות פרט לנושא הזה, יש לי כמה בעיות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אולי נצביע על מה שאין לגביו ויכוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין טעם. נצביע על הכול יחד. אני רוצה להצביע כמה שיותר מהר. אני מבקש שתגידו מה עמדתכם הציבורית בעניין הזה, ואני מבקש נוסח שבו אפשר לפתור את הבעיה של הערים המעורבות. היועצת המשפטית של הוועדה רוצה לראות את זה. יכול להיות שלא יהיה מנוס מתיקון חקיקה קטן ונצטרך לעשות את זה כמה שיותר מהר. זה מה שיש לי לומר. אני לא יכול להמשיך את הישיבה אחרי שקבענו שב-12:30 היא תסתיים. אני צריך לעבור לתקנות משרד הבריאות בעניין בדיקות הקורונה ויש לנו עוד כמה נושאים בתוכנית היום. << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, אגיד שני דברים. דבר ראשון, יש חשיבות אדירה לאשר את מה שהבאנו לפה היום, מהסיבה, כפי ששר האוצר אמר בהתחלה על רשת הביטחון, שאין ודאות. מסלול השכר – אמיר דהן יוכל לפרט את זה יותר – בסוף אנשים מקבלים כנגד זה שהמעסיקים משלמים שכר לעובדים שלהם. עוד מעט מגיע המועד שמתחילים לשלם שכר. אנחנו רוצים שהשוק לא ילין את השכר, שישלמו שכר לעובדים. לכן יש חשיבות. לפי דעתנו הדבר הנכון לעשות – אני אציג את המודל, כפי שביקשת, מה שחשבנו לעשות קודם בערים המעורבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מעכב את זה. << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> אבל אנחנו חייבים להעביר את כל יתר התקנות כי השוק צריך לדעת ואנשים מחכים לזה. אנחנו צריכים לתת לזה ודאות. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> וגם את האולמות. << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> את התקנות שהבאנו לכאן עכשיו עם התיקונים שנעתרנו לבקשת הוועדה, עם ה-370 ו-430 שקל ועם התקרה של מיליון ו-1.5 מיליון שקל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וגם הדברים שעכשיו העלינו. << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> נשמע אם יש. לפי דעתנו יש חשיבות אדירה לאשר כבר היום את הנוסח שהבאנו. זאת עמדת שר האוצר. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אי אפשר, כי יש נוסח שלא עברנו על כולו, כי יש לנו הערות ואנחנו מבקשים שהם יחזרו עם תשובות. זה לא עובד כך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אשים שום דבר על סדר היום לפני שנאשר את הדבר הזה, אני אגמור את העניין הזה. אבל אני רוצה שיהיו יותר גמישים, לא שיביאו נוסחים ב-12 בלילה אלא שיביאו בזמן ושנוכל להתמודד עם זה ולעשות את זה כמה שיותר מהר. ואני צריך את העמדה שלכם. חשובה לי עמדת השר לגבי נושא הערים המעורבות. אני מרגיש שאנחנו כאילו אנשים חסרי אחריות. << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> היו דיונים במשרד האוצר, עם רשות המסים ועם אגף התקציבים והלשכה המשפטית, עם כל הגורמים הרלוונטיים. המודל שהשר החליט עליו הוא כדלקמן: ללכת באזור 0–40 קילומטר כפי שהוצג פה; באזור 40–80 קילומטר להכניס את מסלול השכר. המסלול האדום כמובן קיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מסלול השכר משתנה מ-370 שקל ל-430 שקל. << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> כולל כל ההתאמות. אנחנו חשבנו, זה גם מה שהשר החליט טרם ניגשנו לסוגיה המשפטית, להוסיף רובד נוסף אגב הסיפור הזה, והוא דיבר על כמה תנאים מצטברים: שעסק ספג פגיעה ישירה בזמן תקופת המבצע ושבגין פגיעה זו הוא היה סגור יותר משבעה ימים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> פגיעה ישירה שיכולה להיות פגיעת איבה למעשה. << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> היא יכולה להיות פגיעת איבה והיא יכולה להיות דברים שקרו מן הזירה בדרום, היא יכולה להיות הכול. היא לא מוגבלת רק לערים המעורבות אלא היא לכל הארץ. ברור שהיא תיתן מענה יותר לערים המעורבות, כפי שציין פה חבר הכנסת קושניר, בין 40–80 קילומטר. אם יש עסק שנפגע במהומות הוא מקבל לכל הפחות את מסלול השכר. בין 0–40 קילומטר הוא בין כה וכה מקבל את שני המסלולים. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> רציתם לתת את זה בנוסף. << אורח >> תמיר כהן: << אורח >> לכן סברנו שיש לתת רובד שלישי, מעבר ל-0–40 קילומטר ו-40–80 קילומטר, לתת בכל הארץ אם עומדים בשני התנאים המצטברים האלה, זכאות גם לבחור או מסלול שכר או מסלול מחזורים. זה היה הרציונל. מכיוון שרוב הפגיעות במהומות הן לא פגיעות שגרמו לנזק ישיר בעסקים אז לא מדובר על כמות גדולה של עסקים אבל זה כן נותן מענה. אני חוזר לבקשת היושב-ראש, מכיוון שגם לפי הנתונים שרשות המסים הביאה מרבית הפגיעות במהומות לאו דווקא היו בעסקים, היו יותר בנזק ברכב ובנזק במבנים, בבתים פרטיים, לכן סברנו שנכון לעשות את זה לא רק בערים המעורבות אלא בכל הארץ, כי אם היה אירוע נקודתי למשל בערד או בחיפה או ברמלה, בלי להיכנס להגדרה של ערים מעורבות, סברנו גם ברמה המשפטית שמבחינת שוויון נכון יותר לפתוח את זה. חשבנו שהרובד האחרון הזה ישלים את כל המקרים האלה שהיו נופלים בשוליים. זה היה המודל ברמה של מדיניות השר. הסוגיה המשפטית נידונה פה רבות וכולנו מבינים איפה זה עומד. כן היינו רוצים לאשר, עם ההתאמות שהוועדה עשתה, את המסלולים ל-0–40 קילומטר ול-40–80 קילומטר ומסלול החקלאות. ברמת המדיניות, אמרתי: זאת העמדה של השר לגבי הרובד השלישי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה שיהיה רשום בפרוטוקול לגבי החקלאות, שיהיה מגשר, שמשרד החקלאות יהיה בתוך העניין, כאשר יש משהו שהוא אי-שם באמצע. אני לא מכניס את זה בתקנות. אני רק מודיע לפרוטוקול. << אורח >> צביקה כהן: << אורח >> אמיר, מגשר ברוח הסיכום עם גדי ירקוני, שהיה נציג של כל המועצות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה לא רק גדי ירקוני. ישב פה שי חג'ג'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם שי חג'ג' יסכים שיהיה מגשר בדמות משרד החקלאות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אין שום בעיה, מאה אחוז. אבל תזכירו את זה. בכל אופן, הוא ישב פה במשך כל הדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר גמור. זה גם רוח הדברים. זה ברור לחלוטין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק שאלה קטנה ליועצת המשפטית. בין 40 ל-80 קילומטר סביר שלא יהיה להם נזק עקיף? הרי הם אומרים שעד 40 קילומטר יש לשר סמכות בתקנות. גם לפי מה שהם אמרו, נזק מלחמה או לא נזק מלחמה, הרי בין 40–80 קילומטר אתה יכול להכניס אותו דבר שהכנסת בין 7–40 קילומטר. האם אנחנו יכולים להכניס את זה מבחינת התקנות עצמן? << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אני לא יודעת מה ההסבר שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במקום 40 קילומטר להגיד 80 קילומטר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרי הנזק העקיף, עו"ד סלומינסקי אמר לנו שבין 7–40 קילומטר זה היה בסמכות השר, נזק של מלחמה, זה דבר שכבר עשינו, אולם בין 40–80 קילומטר הוא יכול לקבוע רק לגבי נזק ישיר. אני שואל למה הוא לא יכול לקבוע גם לגבי נזק עקיף. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הסמכות של השר הייתה רק לגבי נזק מלחמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה, לגבי נזק מלחמה עשיתם בין 7–40 קילומטר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> נזק מלחמה זה גם בין 40–80 קילומטר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לגבי הנזק העקיף. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הוא שואל למה לא תעשו מחזורים גם באזור בין 40–80 קילומטר. זאת לא שאלה משפטית, זאת שאלה של מדיניות. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זאת העמדה של השר, מעבר ל-40 קילומטר אפשר גם להסתדר במסלול שכר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל למה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כל האירוע במרחק הזה היה שונה ממה שחוו הישובים הקרובים לגדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שונה? היה שולי? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה לא עניין של שולי. זה עניין של נזקים שנגרמו שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שם זה לא נזקים? שם זה לא מגיע להם? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא שעכשיו אתם הולכים לשלם לכולם. אתם בודקים כל מקרה לגופו. אם היה נזק אז היה נזק. מי שפתח קריאה למס רכוש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתה יודע מה זה לבדוק כל מקרה לגופו עד 80 קילומטר? << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שפתח קריאה למס רכוש, מי שהיה סגור מקבל. הוא ספג פגיעה, היה סגור, פתח פנייה למס רכוש. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> להצליב ביניהם. מי שיש לו נזק ישיר יקבל גם נזק עקיף. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> אבל מה קורה בעקבות הנזק הישיר? אתם צריכים להבין. הם נותנים פה מסלול ירוק, שהוא מסלול בלי הוכחת נזק כתוצאה מהנזק הישיר. מספיק שפיקוד העורף אמר לו להישאר סגור, מספר שהוא מראה ירידת מחזורים והוא מקבל. זה תמיד בגלל הנזק הישיר אבל הם הרחיבו את האזורים. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא כן צריך להוכיח נזק, את הפער במחזור. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> הפער במחזור או שהעובדים שלו לא היו בשכר, אבל הוא לא צריך להוכיח את הנזק שלו כמו במסלול אדום. זה עדיין חישוב נוסחתי שאמור לעבוד בצורה יעילה יותר. עד היום בכל התקנות שהגיעו לכאן בכל המבצעים זה היה עד 40 קילומטר. הם באמת – אני לא רוצה להגיד יצאו מגדרם – אבל הם עושים פה משהו שהרחיב בהרבה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לפחות לא מכיר עסק אחד במרכז שחטף פגיעה ישירה והיה מושבת יותר משלושה ימים. גם מה שהיה ברמת גן. אני גר שם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תפתח את זה. אז מה הבעיה שלך? תפתח ותראה. << דובר >> מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בעכו המלון נשרף, זהו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה מהומות, זה לא נזק מלחמה. << דובר >> שגית אפיק: << דובר >> בעכו זה סיפור אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בעכו זה ערים מעורבות, זה משהו אחר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> התקנות נותנות יותר אפילו, באזור של 0–40 קילומטר הן נותנות יותר ממה שמבקשים. בעצם יכול להיות שעסק בכלל לא נפגע בפגיעה ישירה אבל בגלל אירועי המלחמה הייתה לו פגיעה במחזור והוא מקבל גם אם לא התנפצה לו שום זכוכית ולא היה לו שום נזק ישיר. לכן יש פה הפרדה בין תקנות נזק ישיר לתקנות נזק עקיף. תקנות נזק עקיף מפצות על האובדן ברווחים. זה כל מה שהכללנו בהתחלה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לגבי האולמות, אני מבקשת שייקחו בחשבון את ספירת העומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו אחראים לזה. רבותי, אמשיך מחר את הדיון. בין היתר אני מבקש את הדיון לגבי הערים המעורבות, לראות מה הפתרון לעניין הזה. אני רוצה לסיים את התקנות. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:55. << סיום >>