פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 43 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 03/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 71 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שני, ה' בשבט התשפ"ה (03 בפברואר 2025), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – הקמת מבני ציבור לעידוד התיישבות אוכלוסייה צעירה בקו העימות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר יסמין פרידמן חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו נעמה לזימי אלון שוסטר מוזמנים: שירה גרשון – רפרנטית פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר ישי גרין – מנהל תחום מנהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך עפרה כרמון אבן – מנהלת תחום בכיר היבטים חברתיים בתכנון ובנייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי אביב נדיב – סטודנט, מנהל אסטרטגיה, משרד הרווחה והביטחון החברתי טל בר און – אגף לאיגוד שיתופי, צוות תקנונים, משרד הכלכלה והתעשייה נסי אנג'ל כץ – ראש מנהל קו העימות בצפון ומשימות מיוחדות, משרד הבינוי והשיכון אופיר כהני – רמ"ט מנכ"ל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי איתי גדות – מנהל אגף פרויקטים בנגב, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אלישבע סבתו – מנהלת, רשות הצעירים דימה אפרצב – מנהל אגף קשרי ממשל, מטה תנופה לצפון רן קניגסברג – מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני, מרכז השלטון המקומי אילת סלע יונגרמן – התנועה הקיבוצית יהונתן שגב – מנכ"ל, פורום ישראל עצמאית יזהר ליפשיץ – בנו של עודד ליפשיץ שנרצח בשבי גילת פיש – דודה של שגיא דקל חן שחטוף בעזה ענבר גולדשטיין – אחות של נדב גולדשטיין שנרצח בכפר עזה משתתפים באמצעים מקוונים: בועז ברזילי – מנהל פרויקטים בכיר, מערך בינוי, דיור ותשתיות, מנהלת תקומה לדרום מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל – הקמת מבני ציבור לעידוד התיישבות אוכלוסייה צעירה בקו העימות << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נפתח את הישיבה בנושא הקמת מבני ציבור לעידוד התיישבות אוכלוסייה צעירה בקו העימות, אני חושב שהנושא הזה מאוד חשוב לכולנו. מישהו רוצה לדבר, או שנתחיל עם הסרטון? << אורח >> גילת פיש: << אורח >> שלום, אני גילת, אני דודה של שגיא דקל חן שחי וחטוף בעזה. וכן, שגיא בשלב הראשון של העסקה שנחתמה, ודיברתי קודם שאנחנו לא אוהבים את העסקה הזאת, אבל זאת העסקה שנחתמה. אנחנו מרגישים שנותנים לעם ישראל שבוע עבודה, שבוע שגרה, ואז מגיע סוף שבוע ואז יוצאות הרשימות וכולם בדריכות וקמים מוקדם בבוקר ומתחילים לצפות בטלוויזיה, והנה הם חוזרים, והנה החיבוקים, ומגיע מוצאי שבת ומתחיל שבוע נוסף שחוזרים לשגרה. אנחנו המשפחות לא בשגרה, אנחנו המשפחות בחרדה מתמדת, חרדה מתמדת יום-יום, מי יהיה ברשימות הבאות, מי בחיים ומי לא. ואנחנו לא יודעים כלום, חיים במתח הזה כמו כל עם ישראל. שואלים אותנו שוב ושוב, אני אומרת לכם באמת, מכל קצוות העולם, אני מקבלת הודעות, ראינו ששגיא ברשימה. לא, שגיא לא הולך להשתחרר בשבת, אני לא יודעת מה אתם אומרים. השמועות האלה רצות בכל העולם, מי ישתחרר בשבוע הזה, מי ישתחרר בשבוע הבא. כולם חושבים שהם יודעים מה קורה; אף אחד לא יודע מה קורה. היום זה היום ה-16, היום חוזרים למשא ומתן על שלב ב'. יום חשוב, מיילסטון, מיילסטון בכל הזוועה הזאת שאנחנו חווים כבר כמעט 500 יום. השלב הבא זה השלב שבו נקבל את כולם, וזה שלב חשוב מאין כמותו, ממש. אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד, הנה, חיבוקים, תצפיתניות, חזרו, שמחה וששון. לא, אנחנו נגיע עד הסוף, חייבים להגיע עד הסוף. והמיילסטון הזה היום, אנחנו שמחים לבשר שיצאה אכן משלחת, לא היו עיכובים, יושבים ומדברים, משא ומתן החל על השלב הבא. לא להפסיק, אנחנו פה להביע את תמיכתנו במהלך הזה של הממשלה להמשיך הלאה, עם כל הקושי, עם כל החרדה שככה העסקה מתנהלת, חייבים להמשיך. בלי זה עם ישראל לא יעבור לשיקום. עם ישראל לא יעבור לשיקום, זה לא החטופים לא יעברו לשיקום. חייבים להמשיך עד הסוף למען כולנו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. (מוקרן סרטון) << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> על זה אנחנו חיים. וכל החיבוקים האלה והמשפחות מקבלות, אבל כולם מכירים את הסיפורים, מי שחזר אל הריק הגדול ומי שחזר אל משפחתו, ואנחנו בתוך זה כבר מתערבלים. אני רוצה להגיד קודם כול טוב שהקרנו את הסרט הזה, הייתה איזו ועדה שלא נתנו לנו להקרין אותו. כן, תתפלא. תודה לך, ואטורי, שאפשרת לראות את זה. אני לא חושב שזה סרט של חטופים, זה סרט של המדינה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה הסיפור של עם ישראל. << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >> ואני אומר עוד הפעם, החטופים הם של כל עם ישראל, הכאב הוא של כל עם ישראל, האנשים שנתנו את מה שיש, בין אם אלה הפצועים, משפחות החללים, החללים עצמם, המשפחות שרואות מחבלים, מרצחים משתחררים והבטן שלהן מתהפכת, הכאב שלהן הוא איתנו. כולכם מוזמנים לכיכר החטופים לראות בלייב איך משחררים חטופים, לשמוח איתנו, לבכות איתנו, לפחד. היו פה טענות על הפעימה הזאת, איך היא בנויה. היו לנו ימים לפני פגרות, ימים שכמעט לא היו אנשים בכנסת ולא בכיכרות והתפללנו שישחררו רק אחד כדי שנוכל להרגיש את ההרגשה. היום יש לנו משהו, הוא משהו טוב, הוא מדבר על חזרת כולם. אנחנו מברכים עליו, אנחנו ננשוך את עצמנו בתוך הריאליטי האכזר הזה, נהנה מהפיקים המשמחים, נסבול בבשורות האיוב שיגיעו, במשחקים הסדיסטיים של החמאס. רק לא להפסיק, אנחנו נהיה חזקים בשביל הריאליטי הזה ונמצה אותו, רק לא להפסיק, וזו הסיבה שאנחנו פה. יותר מזה, היום צלצל אליי אבא של מישהי שחטופה ואמר לי שהיא מאוד אהבה לראות אותי בוועדות הכנסת מדבר בשבי. אני אומר עוד הפעם, מי שלא מבין את זה, את הקצת שהם רואים, גם עזר להם, עוזר לנו לדעת שאנחנו במקום הנכון ואנחנו נהיה פה עד אחרון החטופים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו? << אורח >> ענבר גולדשטיין: << אורח >> אני ענבר גולדשטיין. אני בדרך כלל אישה של מילים, אבל קצת מספרים להיום. 255 חטופים היו לנו, ארבעה היו חטופים בעשור שקדם לאסון, אליהם הצטרפו 251 חטופים ב-7 באוקטובר. 105 שוחררו בנובמבר 2023, 18 עד כה בינואר-פברואר 2025. סך הכול 123 חטופים וחטופות שחזרו בעסקאות. ארבע חטופות שוחררו ללא מבצע וללא עסקה, שמונה בלבד חולצו במבצעים צבאיים, 41 גופות של חללים חולצו והושבו לקבורה, 29 חטופים נחטפו חיים ונרצחו או נהרגו בשבי חמאס. היום, היום ה-486, עדיין מוחזקים שם 79 חטופות וחטופים, אחינו ואחיותינו, והיום זה גם היום ה-16. שמעתי מישהו אומר שהיום זה צומת טי, אבל בעיניי זה לא צומת טי כי אין פה פנייה ימינה או שמאלה, צריך להמשיך ישר, בכל הכוח, להבטיח את השלמת שלב א' ולהביא למימוש גם את שלב ב' עד אחרון החטופים. אנחנו לא שוכחים לרגע ואנחנו אסירי תודה על הנופלים, על הפצועים, משפחות הנופלים, המשפחות השכולות. זו התמורה לכאב, השיר הזה, הסרט הזה, התמונות האלה. אני גם משפחה שכולה, אני תמיד אחכה לאח שלי ואחיינית שלי והם לא יבואו, תמיד אחכה להם. אבל יש לנו את מי להחזיר. ואני אומרת עם יד על הלב, אם הרוצח של אח שלי ואחיינית שלי חי ומוחזק פה, תטיסו אותו מהכלא לקיבינימט ותחזירו את שאר האחים והאחיות שלי, שחררו אותו. האדם, האנשים שלנו, הרבה יותר חשובים לי מתתי האדם שלהם, והאדם שלנו הרבה יותר חשוב לי גם מהאדמה שלנו, אני בוחרת אדם על אדמה בכל רגע נתון פה. אבל אני יודעת מה זה שכול ואני יודעת מה זה משפחות של נופלים. בבית שבו גדלתי, הבית שלא קיים יותר, גם נפלו וגם נפצעו מספיק אנשים, מספיק נפשות. המחיר הוא כבד והוא לא פשוט, אבל נקמה אינה תקומה. אני מבקשת מכם, מהממשלה, להמשיך לעשות את הדבר הנכון ולקבל החלטות אמיצות ולסמוך על עצמנו שגם אם אנחנו משחררים מחבלים ורבי מרצחים, נדע לבוא איתם בחשבון והמדינה שלנו תדע להבטיח את ביטחוננו. כי אם לא, לא למדנו כלום. החיבוקים האלה מראים שהכאב הזה הוא לא לחינם, אבל אם לא למדנו כלום, הכאב הזה ילך ויחמיר. עד החטוף האחרון, בבקשה, עד החטוף האחרון. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו? תודה רבה לכם קודם כול. אני הסברתי שחשוב לי להביע את דעתי בגלל שיש כל מיני ספקולציות מה ואטורי אומר ומה זה. יזהר, קודם כול תודה רבה על התקופה הארוכה ויש לנו עוד הרבה עבודה קדימה. אני חושב שהיית יועץ כשאמרת לי, שמע, למה זה ככה, ובאמת התכווננו קצת אחד לשני. דרך אגב, אני ביקרתי הרבה משפחות בבתים, חלקם חזרו כבר ברוך השם, חלקם עוד לא. אני מקווה שכולם יחזרו. אמרתי תמיד, אני בעד זה שיחזירו, לא חתמתי על שום מסמך לא לכאן ולא לכאן כי אני חושב שהעמידה שלנו מול חמאס בצורה קשוחה, זה מה שאמרתי כל הדרך, חשובה מאוד כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים. החזרנו את מי שהחזרנו עד היום, נמשיך להחזיר. אני תומך בראש הממשלה בהחלטות שלו, אני חושב שהוא עושה החלטה אמיצה כמנהיג ולא מסתכל עכשיו מה יגידו לי. והמטרה היא להחזיר את כולם, אני אסביר לכם למה. להחזיר את כולם כי המלחמה עם חמאס לא תיגמר לא בעוד שנה, שנתיים ולא בעוד חמש שנים, ואין כאן לוחמים מול חטופים, להפך. הלוחמים, בזכותם אנחנו מחזירים חטופים, אם לא, חמאס לא היה מסתכל בכלל לכיוון. וריסקנו את עזה, נמשיך לרדוף את החמאס עד האחרון שבהם, לא שזה יגמר. אבל אנחנו חייבים להמשיך להדוף אותם. בזכות הלוחמים הגיבורים, בזכות החללים. חלק מהעניין, להחזיר את עצמנו ל-6 באוקטובר מבחינת להחזיר את החטופים הביתה, בלי הלוחמים שלנו זה לא היה קורה. ולהשאיר חטופים בשבי זה פשוט לתת ניצחון לחמאס, אנחנו צריכים להמשיך הלאה, לנצח אותו בהחזרת החטופים הביתה ולהמשיך במלחמה. המלחמה תימשך, מי שיש לו ספק, סמוטריץ', שמעתי כל מיני דעות, המלחמה תימשך, היא לא תיגמר גם לא בעוד 10 שנים. כל דקה נולד שם מחבל חדש שחונך לחטוף יהודים, לרצוח יהודים, ולכן אנחנו צריכים לעשות מה שטוב לישראל. ולהיות יהודים טובים זה לפעמים גם בתחבולות לעשות לך מלחמה, זה גם במשא ומתן. להגיד אנחנו מפסיקים את הלחימה, בסדר, המלחמה לא תיפסק עם המחבלים הארורים. << קריאה >> נציג משפחות החטופים: << קריאה >> בנקודת הזמן הזאת צריך קודם כול להחזיר את החטופים ואחר כך להמשיך לעשות מה שצריך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה שאמרתי, אמרתי. אמרתי, אל תחשבו אחרת. אתה יודע, רואים את ניסים ואטורי, אומרים רגע, הוא אמר ככה. לא, אמרתי עכשיו בצורה ברורה כאן מול מצלמות, אני לא חושש לגבי שחרור מחבלים. דרך אגב, עד היום גידלנו אותם, אני לא בעד להחזיק אותם בכלא כי אז הם נשמרים, אתם יודעים, שימרנו את הכוח הזה. זביידי וכאלה כבר מזמן היו תחת האדמה. עצם זה שהם מוחזקים בכלא ישראלי, אנחנו מונעים את החיסול שלהם, אנחנו שומרים עליהם. תואר ראשון, אוכל, ארבעה צבעים של פירות, דברים שלא יכולים להמשיך להתקיים במדינת ישראל. אל תביאו אותם לכלא. אתם רואים מחבל, לחסל אותו בשטח. הבאתם אותו לכלא? לא צריך להחזיק אותו ולשמור אותו לדור הבא, הם מחנכים את הדור הבא של המחבלים. תודה רבה, שמח שהגעתם. אני קצת נפגעתי עד עכשיו, כי מאז שפתחנו את הישיבה, כמה ישיבות עשינו? לא הייתם. הייתם פעם אחת ככה, נציגות קטנה ועכשיו ברוך השם. תודה רבה. << אורח >> ענבר גולדשטיין: << אורח >> תיזהר, אנחנו כמו חות'ים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מקווה שבנסיבות טובות הם לא יצטרכו יותר לבוא לכאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו הפכתי להיות ועדה אמיתית בכנסת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מרענן לשמוע יושב ראש ועדה אומר בואו, תשמיעו, תדברו. << אורח >> ענבר גולדשטיין: << אורח >> נכון, אנחנו מאוד מעריכים את זה ובאמת תודה, אדוני היושב ראש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ותמשיכו לבוא ולהשמיע ככל שזה יידרש, זה חשוב. ואטורי, יפה מאוד, כל הכבוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נפתח את הישיבה. בניית מבני ציבור, הקמת מבנים בהתיישבות, בפריפריה, בנגב גליל, לחיזוק ההתיישבות באזורים הללו, נגב גליל. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> (מוקרנת מצגת) שלום, אופיר כהני, ראש מטה מנכ"ל נגב גליל. נמצאים איתי אלישבע סבתו, ראש רשות הצעירים, ואיתי גדות, מנהל אגף נגב באגף בכיר נגב. ההצעה שלנו שאנחנו באים להציג אותה והיא מאוד תותאם לצורך הרשויות, ואני אתייחס שנייה, ואגף תקציבים יעזור לי ויתקן אותי, יש טעות באיך שזה בדיוק נוסח, כי החלטת הממשלה כתבה מבני ציבור לעידוד אוכלוסייה צעירה במרחבים שנפגעו בנגב גליל, ובחוק שבדיוק הועבר לוועדה רשום אוכלוסייה צעירה בקו העימות. זה פשוט מגביל את האזורים שאליהם בסוף יגיעו מבני הציבור, אבל הניסוח - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יגדיל או יגביל? << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> יגביל. זאת אומרת, אם יהיה כתוב קו עימות, אני יכול לעשות רק בקו עימות, אם יהיה כתוב במרחבים שנפגעו בנגב גליל, זה יותר פתוח לכל המרחבים שנפגעו. הייעוץ המשפטים יסביר את זה גם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אולי אפשר לשים עם איזה דגש בתיעדוף ליישובי קו העימות. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אפשר, חד משמעית. בסוף הממשלה עובדת בקולות קוראים ובניקוד אני יכול לתת דגש ואנחנו עושים את זה תמיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה שאמרתי גם בפתיחת הוועדה וכולנו פה עומדים על זה מבחינת חברי הוועדה זה, עוד פעם, היית בישיבה הראשונה גם. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> הייתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ולכן החשיבות שלנו היא באמת נגב גליל, קו העימות, אזורים שנפגעו, חבר'ה צעירים, אנחנו מדברים פה על אוכלוסייה צעירה, נכון? קדימה, תציג. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> ההצעה שלנו היא לבנות, להקים או לשפץ או להשמיש מבני ציבור שקיימים ברשויות. בסוף אנחנו יודעים שבמרחבים בנגב גליל נפגעו הרבה מאוד מבני ציבור, חטפו פגיעות, כאלה שכבר לא פעילים. מה שמס רכוש נותן הוא נותן, אבל יש עוד חוסר במבני ציבור אחרים ברשויות. בסוף, אם נסתכל על כמות המבנים שיש במרכז הארץ, תל אביב, רעננה, הרצליה, הרשויות הן חזקות יותר ולכן יש להן יותר מבנים ולכן יש יותר פעילות, כי יש מקום לעשות פעילות, ולצעירים יש מקום להיות בו ולעשות פעילות לצעירים, לבוא אחר הצוהריים ללמוד לאוניברסיטה, לעשות תעסוקה, יש מקומות לגרעינים, יש מקומות למכינות. זאת אומרת, רף האופציות למבנים הוא מאוד מאוד רחב. מבני הציבור ישמשו למקום מפגש, תעסוקה, פעילות, תרבות, פנאי. האפשרויות למבני ציבור, בסוף צריך להגיד, הממשלה כשהממשלה פועלת ואנחנו כשאנחנו פועלים, אנחנו מוציאים קול קורא לרשויות, הקול הקורא הוא מאוד מאוד מותאם לצרכים של הרשויות, יש בו מדידה לפי כמה אוכלוסייה יש ברשות, פריפריאליות של הרשות, סוציו של הרשויות, דברים כאלה שמצביעים על חוזק של רשות או על החוסן הכלכלי שלה להעמיד בעצמה מבנים כאלה, כמה צעירים יש ברשות. לדוגמה, אפילו הקול הקורא של צעירים אנחנו בודקים כמה צעירים מ-18 עד 35 יש ברשות ולפי זה אנחנו נותנים לרשות ציון ואת התקציב בסוף. וגם לגבי האפשרויות, רשמנו פה אפשרויות ממש ספציפיות, אבל בסוף כל רשות שתבוא ותוכיח שהמבנה שהיא מבקשת הוא מבנה שמיועד לעידוד אוכלוסיית צעירים ועידוד זה שהצעירים שיש לה ברשות ישארו, או הצעירים שהיא רוצה להביא יבואו. לדוגמה, בין אם אלה מרכזי צעירים, ששם אפשר לעשות הרבה מאוד פעילות לצעירים בתעסוקה, בסדנאות, בפעילות לגיל הרך. זאת אומרת, בסוף אנחנו רוצים לייצר מבנה שהרשות בוחרת, שהוא יכול להיות מבנה רב תכליתי שבו בבוקר יש סדנאות להורים בחופשת לידה, ובצוהריים יש הכשרות, ובמהלך היום לומדים שם סטודנטים צעירים ואחר הצוהריים יש מפגשים לגיל הרך ובערב יש הרצאות, או שבמהלך כל היום אפשר לעשות שם תעסוקה וחברות יכולות לקנות שם שטח. זה מאוד מאוד רחב פר הצורך של הרשות ומה שהרשות תגיד שהכי יגרום לה להביא צעירים והיא תוכיח לנו את זה במשרד ועל פי זה היא תנוקד. מעבר לזה, אפשר גם מאוד לדבר על גרעיני התיישבות ומכינות וש"שים. שנות שירות, אנחנו יודעים שאלה מבנים שחסרים היום ברשויות. דוגמה, מבנה פעילות למכינה, אלה מקומות שחסרים. אנחנו רוצים לעודד את הצעירים להגיע צפונה ואחרי זה גם להשתקע. אל תחשבו רק על מכינות לפני צבא, יש גם מכינות אחרי צבא, וזה בסוף מה שמשאיר את האנשים במרחב. או גרעין התיישבות כלשהו או קבוצת שנת שירות, אני באמת מאוד רחב פה. כי בשקף הבא אני אסביר את התקציב ואז נראה כמה אנחנו רחבים. כרגע, התקציב שהוחלט בממשלה הוא 30 מיליון, אבל זה מאוד בהתאם למיפוי הצרכים. זאת אומרת, אפשר לעשות בסוף 30 מיליון כשעלות המבנה היא 5 מיליון, אנחנו יכולים להגדיר שאנחנו נותנים את הכסף של המשרד בלי מאצ'ינג לדוגמה ואז אנחנו נדבר על כמות מבנים מסוימת, שישה מבנים, אבל אפשר גם להגיד שאנחנו עושים, וזאת הקמה, עלות מבנה, חמישה מיליון, זה מבנה רחב, כלומר, מבנה עם הרבה עיסוק. אבל אפשר גם להגדיר שאנחנו עושים יותר שיפוצי מבנים ושיפוצי מבנים, זה יכול גם להיות ב-200,000 למבנה כדי להשמיש אותו, יכול להיות גם ב-500,000 למבנה כדי לעשות בו גם הצטיידות, ויכול להיות גם במיליון וחצי. זאת אומרת, ככל שאני אשנה פה את המשחקים בהתאם לאיך שננקד את הרשויות ולצורך של הרשויות, אנחנו נביא פה יותר מבנים ויותר תעסוקה. זאת אומרת, יכול להיות שאנחנו נוכל להגדיר בקול קורא עדיפויות. נוכל להגדיר התיישבות, נוכל להגדיר מבנים לתעסוקה לדוגמה, כשהרשויות יצטרכו להוכיח לנו שהמבנה קשור לתעסוקת צעירים וזה מה שיביא צעירים, והיא תקבל על זה חמש נקודות. ומבנה אחר שקשור לצעירים קשור לשלוש נקודות, ואז בתוך זה היא תנוקד והיא תקבל את התקציב שמתאים לזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לכם מיפוי של הצרכים? מה הצפון דרוש לו ומה הדרום דרוש לו? << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אין לי מיפוי כתוב להגיד לך, אבל אם אני אוציא עכשיו מייל לכל ראשי הרשויות, כל ראשי הרשויות דורשים. במועצות האזוריות חסרים מבנים בצורה דרסטית ביישובים, או להשמיש מבנים. לדוגמה, לפני שבועיים היינו באיזה יישוב בצפון, כמות מבנים אדירה יש שם, אבל אין להם כסף להשמיש אותם ולהביא לשם אנשים חדשים. מבנה עצום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עדיין לא עשיתם מיפוי? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין להם מיפוי. אני אגיד לך את האמת, היה מאוד עוזר. אם היה לנו עכשיו מיפוי, תקשיבו, עשינו מיפוי בצפון, חסר, לא יודעת, עשרה מבנים לש"שים, חסרים עשרה מבנים לגיל הרך, חסר ככה וככה, בדרום צריך לשפץ עשרה מבנים בעלות כזו וכזו, חסר ככה וככה. זאת אומרת, איזשהו מיפוי כדי שנבין מול מה אנחנו מתמודדים, כי כרגע אני לא מצליחה להבין מה הצרכים האמיתיים. האם בדרום כן צריך נגיד מבנים שיעזרו לעידוד תעסוקה, באיזה אופן. אני חושבת שצריך איזשהו מיפוי, לא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם תכינו איזה מיפוי מסוים שאני אדע גם כמה כסף אתם רוצים. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אין בעיה. קשה להגיד, כל מספר זוכה. כי בסוף ברשויות יש ביקוש אדיר לדברים האלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה להעליב, כי אתם עוסקים בדברים חשובים, אבל אני לא מבין איך זה קשור לקרן, אני לא מבין איך זה קשור לקרן פעמיים. פעם אחת, כי המטרה של הקרן היא עידוד התעסוקה בנגב. אני לא מבין איך שיפוץ, למעט דוגמה אחת, מבנים לתעסוקה, אני לא מבין איך שיפוץ מתנ"ס עוזר לעידוד תעסוקה בנגב. ופעם שנייה אני לא מבין כי המטרה של החלטת הממשלה היא לעודד התיישבות אוכלוסייה צעירה. ואני, בתור מי שאמור לעבור לגליל, לא חשבתי פעם אחת האם יש מגורי סטודנטים וזה יהיה התנאי של האם לעבור לגליל או לא לעבור לגליל, האם לעבור לנגב או לא לעבור לנגב. איך מגורי סטודנטים, שמדובר במגורים שאמורים לאכלס אנשים שמגיעים לשלוש-ארבע שנים ולחזור לאן שהם הגיעו, אמור לעודד את ההתיישבות במקום הזה או לבצר את הקהילות? אני אומר לך שאני לא רוצה להעליב, אבל זה קופי-פייסט של מה שהיה פעם בהצעה הקודמת, ולכן ברור לי שלא בוצעה פה מחשבה של איך לעמוד בהוראות החוק ואיך לעמוד במטרות שאתם הצבתם לעצמכם. מאחר ואתם מאוד ורסטיליים בתכולת העבודה שלכם במשרד נגב וגליל, אולי שווה שתעשו חשיבה של מה יכול באמת לעודד, ודאי תעסוקה בנגב, ומה יכול לעודד התיישבות בגליל ובנגב. למשל, אפשרויות תעסוקה, אפשרויות חינוך, תחבורה ציבורית יעילה ונגישה, ביטחון אישי., המון שיקולים שאם אני כצעיר שגר כרגע בתל אביב ושוקל האם לעבור לנגב או לגליל שואל את עצמו ולא האם יש לי מתנ"ס משופץ או לא משופץ. זאת אומרת, ההיצמדות שלכם לשיפוץ מבנים מסוגים שונים, ודאי כשאין לכם מיפוי כמו שעלה פה, וכל הקודם זוכה או כל המגיש זוכה בהתאם לניקודים כאלה ואחרים, זה בעיניי לא רציני ולא עומד, לא בהוראות החוק ולא במטרות שאתם הצבתם לעצמכם. ושוב, זאת מבלי להוריד ולו בגרם מהחשיבות של מה שאתם עושים. חשוב שיהיו ש"שים, חשוב שיהיו מבנים חדשים למכינות, חשוב שיהיו מרכזי צעירים ענפים. האם כל מה שמניתי עכשיו אלה שיקולים בהאם צעירים יעברו לנגב ולגליל? לא בטוח. ולשיטתי, התשובה היא לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם מדובר במרכזי תעסוקה שהוא אמר, או מכינות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אמרנו, הוא אמר, מרכזי תעסוקה עוד כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, מרכזי תעסוקה - - - ברשימה כן מתקשר, אבל אני משוכנע שלמשרד הזה שחולש על כל כך הרבה תחומים יש אפשרות להביא לשולחן הזה תוכנית הרבה יותר רלוונטית גם למטרות החוק וגם למטרות שהם עצמם הציבו לעצמם, לעודד אנשים לעבור לגליל ולנגב ולא לשפץ מתנ"סים, מרכזי צעירים ועוד משהו. זה נראה לי לא מדויק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קודם כול, לפני שאלון מדבר, רק מילה אחת, אני מציע לא להתרגש ממשרדי ממשלה. תשמע, אני אמרתי שאנחנו יכולים קודם כול, מעבר להצעה שלכם, יש לנו הרבה דברים שקשורים לנגב גליל שאנחנו פה בוועדה חושבים להשקיע בהם ואנחנו נבוא איתכם בדין ודברים ונגיד לכם. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> נשמח. חבר הכנסת אלון שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני בבעיה רצינית. כי מצד אחד, הדברים של חבר הכנסת להב הרצנו נכוחים. זאת אומרת, אם זה החוק וכך מדובר ואני חסיד של עבודה סדורה וקוהרנטית, אין לי מה. אבל מה אני אומר? אני אומר שאם כבר מביאים את הרשימה הזו למשימות החיוניות הללו של תנועות נוער, מכינות אופק, שנות שירות, כפרי נוער, אני שואל את עצמי מה נפקד מקומם של המכינות הקדם צבאיות, 105 המכינות, 6,000 האנשים? כל אחד פה שיש לו ילדים בגיל יכול להגיד את הקשר האישי שלו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> סופר חשוב. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> נדמה לי ששתי שורדות שבי חזרו והן היו במכינות ואפילו נאמר כמה זה חיזק אותן. אבל לא צריך את כל זה, אנחנו יודעים את החשיבות. למה לא להכניס אותן פנימה? אנחנו צריכים אותם גם לבינוי, גם למיגון ותחומים כאלה. לא ברור לי, אם אתה יכול להסביר אם אפשר אולי כן להכניס אותן כל עוד לא תתקבל האמירה, נקרא לזה המתודולוגית של חברנו של יוראי. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אפשר להגיב? שירה גרשון ממשרד האוצר. משרד האוצר קיבל הרבה מאוד הצעות ממשרדים, גם מנגב גליל, ואנחנו מבינים את הצורך ואנחנו רוצים כמובן לעודד תעסוקה בדרום וגם בצפון. חלק מלהגדיל תעסוקה גם מצריך הון אנושי. הון אנושי גם מבחינת איכות, אבל גם מבחינת כמות. וכרגע אנחנו נמצאים באיזשהו צעד אחד לפני, שאנחנו אומרים בואו גם נגדיל את הכמויות, תוך כדי מדובר במבנים שיהוו גם אזורים קהילתיים וגם אזורים שיעודדו תעסוקה כמו שאופיר הזכיר, מבחינת הכשרות, מבחינת קהילות שיכולות לקדם את עצמן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בואי נצלול. באילו יישובים חסרים מבנים לסכם את הפעילות הזאת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא חסרים יישובים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תן לי דוגמה אחת. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך, המיפוי לא נמצא בידי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם כך, על בסיס מה ההצעה הזאת? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> רגע. יש לנו מחסור, מבחינת - - - << אורח >> אילת סלע יונגרמן: << אורח >> אני יכולה לתרום נתון. נעים מאוד, אני אילת סלע מהתנועה הקיבוצית. אני יכולה לתרום נתון אחד למשל, שיש 17 קיבוצים מפונים עכשיו ויש קרוב ל-10,000 איש מפונים, נתון. מבנים, הרס גדול, כולכם מכירים ויודעים, אבל זה בהחלט דיון חשוב ומשמעותי שגם חשוב לדייק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הקשר בין מה ששאלתי למה שענית? << אורח >> אילת סלע יונגרמן: << אורח >> לא, אני רק אומרת ברמת הנתונים של כמה יישובים מפונים או - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה ששאלתי, אילת, מתנצל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי, אני אענה לך. לא חסרים מקומות, הרבה מבנים חסרים באזורים האלה, צפון, דרום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חסר כוח אדם להפעיל את המקומות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כוח אדם, זה צריך לבוא מהרשות או מישהו אחר שישקיע, אנחנו בוועדה הזאת קובעים השקעות כרגע, עכשיו, אנחנו רוצים לראות איך אנחנו עוזרים בזה. יש כאן את דימה מהשיקום של הצפון, נכון? מטה תנופה לצפון. אני רוצה להגיד דבר אחד, אנחנו לא מחליפים, לא את המנהלת ולא את הרשויות, כן, המאצ'ינג הזה נראה בסדר, ולגבי המבנים, אנחנו פשוט צריכים להחליט אילו מבנים. הוא ציין פה מבנים לתעסוקה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני באופן קטגורי לא מתחבר להצעה הזאת, אני חושב שהיא חשובה מאוד, אבל אין לה שום קשר לקרן לאזרחי ישראל, שום קשר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בהנחה שאני מתחבר, אני רוצה לקבל תשובה על השאלה שלי, לא קיבלתי. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אני אשמח רגע שאלישבע תתייחס. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> אני אשמח לנסות להגיב לדברים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שמח יותר. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> דבר ראשון, אם הולכים ממש למהות ולרקע ולא נתעכב על זה, אתם מכירים את זה טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, תציגי את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> אלישבע סבתו, מנהלת רשות הצעירים במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. כשאנחנו מדברים על הקרן, אחת מהמטרות הליבתיות שלה הוא הסיפור של חלוקה בין-דורית, לא נתעכב על זה עכשיו כי זו איזושהי תשתית, אבל להגיד שבסיפור המהותי יש פה קשר לדור הזה, לאוכלוסייה הצעירה שחווה כל כך הרבה אתגרים של המדינה ופערים שהצטברו לאורך השנים, נושאת אותם על כתפיה. נראה לי שבעולמות של העברה בין דורית, של בין דוריות, הצעירים הם בהחלט קהל יעד מאוד מאוד רלוונטי. עכשיו השאלה היא למה זו התשומה או זו ההשקעה הנכונה של תקציבי הקרן. שירה נגעה בזה קצת, אבל כשאנחנו מדברים על תעסוקה, תעסוקה היא חלק אחד מתוך פאזל. קודם כול, כשאתה או אני, נגיד מה אני צריכה בשביל לעבור עכשיו לצפון, אני צריכה אולי את הבית הנוח ואת החינוך לילדה המתבגרת שלי. טוב, אני כבר לא צעירה, אבל כשצעירים, בשנים הראשונות לחיים הצעירים שלהם, שאלה השנים המכריעות במעבר, כי לא סתם אני לא גרה בצפון ולמיטב ידיעתי לא הרבה אנשים פה שלא התחילו בצפון גם לא עוברים עכשיו לצפון, כי אנחנו ממוקמים כבר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני עובר לגליל. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> כן? באמת? מדהים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ושוב, בתהליך קבלת ההחלטות של בן זוגי ושלי לא עלו אף אחד מהדברים שמושקעים פה. עלו דברים אחרים שאין להם מענה כרגע. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> אבל אתה באמת בשלב חיים אחר עם אתגרים אחרים. אתה גם לא מחפש עבודה עכשיו, נכון? אנחנו יושבים פה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בן זוגי כן מחפש עבודה. אבל אני אומר, יש סדרה ארוכה של שאלות שבן זוגי ואני שאלנו את עצמנו על האם לעבור לגליל ואף אחת מהן לא עלתה כאן. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> כשמדברים על צעירים מדברים על טווח רחב של גילאים. אם רוצים על הפורמליסטיקה, 18 עד 35, אלה די הרבה שנתונים. השנתונים הניידים, אלה שמקבלים את ההחלטות איפה להתמקם בחיים הבוגרים שלהם אלה לרוב לא גילאי 40-30, אלה יותר גילאי 18 עד 30 או 20 עד 30. לגילאים האלה יש כמה פרמטרים שהם מאוד מאוד חשובים. יותר מהבית הגדול עם הגינה הגדולה והחינוך לילדים חשובה להם קהילה. בעיקר במגזר הכפרי, באזורים שהם מאוד מאוד מרווחים, מרחק בין בתים, המקום הזה שמייצר התכנסות קהילתית, המקום הזה של מי שרוצה לעבוד באיזשהו תחום שמאפשר לא מעט עבודה מהבית, אבל הוא לא רוצה לשבת לבד בבית כל היום ולפגוש רק את עצמו ולא לפגוש אף אחד אחר, מרחבי עבודה משותפים. הסיפור הזה של מוקד פיזי שמייצר מפגש ומייצר קהילה יכול גם לתת מענה ישיר לענייני תעסוקה, כמו סדנאות הכוון, היוועצות, אבל גם בעצם זה שהוא מייצר קהילה הוא מקור משיכה לצעירים ואז על זה באה הקומה של התעסוקה. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אני חייב גם להגיד שכשאנחנו בשיח עם רשויות מקומיות, מהנדסים, מנכ"לים, ראשי רשויות, על הגידול העתידי שלהם, הם אומרים, אל תמדדו אותנו רק בכמה, אני לא אפתח עוד, אני לא אשווק עוד דירות ואני לא אמכור עוד נכסים אם לא יהיה לי גם את המענים הקהילתיים לתת להם. << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >> אני אשמח להתייחס מאוד בקצרה. דימה אפרצב, מנהל אגף בכיר קשרי ממשל, מטה שיקום הצפון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> דימה, מה שהקודמים לא התייחסו לשאלה שלי, אתה תוכל להתייחס? << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >> אני בהחלט אתייחס לזה. אבל ברשותכם, אני אגיד את זה גם על בסיס דוגמה בתור מי שעסק לפני 15 שנים בהקמת מרכזי צעירים בזמנו ואחר כך גם ראש רשות 11 שנים. אני חייב להגיד שבמקומות הכי נידחים באזור הגליל, אני מכיר יותר את אזור הגליל, גליל מזרחי וגליל עליון ורמת הגולן, המחסור במבני ציבור באופן כללי הוא אדיר ובהחלט אפשר לעשות. זאת אומרת, מבחינת סדרי עבודה נכונים, צריך לעשות איזשהו סקר והכול, אבל אפשר גם בלי הסקר לבוא ולהגיד שחסרים מבני ציבור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נגיד בקצרין חסרים? << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >> לא, בקצרין לא חסרים מבני ציבור, כי רק לתת לכם דוגמה שהמבנה של בית ספר ישן שאפילו קשה היה להרוס אותו כי הוא נבנה בשנות ה-70 עם בטון מזוין שהיה אמור לעמוד בהפגזות הסוריות, הושקעו בו 12 מיליון שקל והתעקשתי בדבר הזה בזמנו, תוך גיוס של רן וולף מתוך הבנה, רן וולף, מי שלא יודע, זה היזם שאחראי על בית הנסון ונמל תל אביב, נמל יפו. והאספקט שדיברה כאן נציגת נגב גליל הקהילתי הוא פי 1,000 יותר חשוב מכל אספקט אחר, מסיבה מאוד פשוטה. להגיע למצב שהמוני צעירים פתאום יקבלו החלטה לעזוב את תל אביב, את מרכז העניינים של המדינה ואיפה שמדינת ישראל באה לידי ביטוי באופן הכי מובהק והכי משמעותי ומייד יעברו לאזורים מרוחקים זה חזון מאוד משמעותי, אבל בראש ובראשונה הצעירים שמתחברים רגשית לאזורים בהם הם גדלו, אגב, ברוב המקומות כאלה החינוך הוא ברמה מאוד גבוהה וההווי הקהילתי הוא משמעותי וכל עוד ההורים שלהם עוד לא עזבו מקום, יש סיכוי מאוד גבוה שהם יחזרו. ותתפלאו לדעת שגם ללא יצירת מקומות תעסוקה, שזו סוגיה בפני עצמה, צעירים שחוזרים מייצרים מאות ואלפי מקומות תעסוקה. כי הם מביאים איתם גם את הניסיון שהם צברו במרכז עם אופציות שפתאום נפתחות בפניהם, ואז מרכז כזה פתאום מייצר גם מרכז תעסוקה, גם מרכז חינוך, גם מרכז קהילתי, נולדים פאבים וכל שאר הדברים שלרוב אזורי הפריפריה כמעט ולא מכירים. מה שאני בא להגיד, ובזה אני מסיים, יש באזורי פריפריה, אני מדבר איתכם על קריית שמונה, אני מדבר איתכם על מטולה, אני מדבר איתכם על שלומי, אני מדבר איתכם על קיבוצים ופחות מושבים, כי לצערי המושבים פחות זכו לאורך ההיסטוריה של 70 שנה במוסדות ציבור, אנחנו רואים את זה היום במענקים שמשוחררים. הצורך הוא אדיר, זה פשוט לא קיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הצורך במה? << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >> הצורך במבנים שאפשר להשמיש אותם בצעירים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה חשוב, אתה לא צריך לשכנע אותנו. זה סופר חשוב, זה ברור לנו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> דימה, אל תסיים לפני שתענה לי בבקשה. שמעת את השאלה שלי? תתייחס אליה בבקשה. << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >> בהחלט, אני כבר מתייחס לזה. האירוע שאני תיארתי, נתתי דוגמה בקצרין, כתוצאה רק מיצירת פעילות והחייאה של אווירה קהילתית סביב מרכז צעירים הביאה לקצרין 400 משפחות צעירות שגם בנו בתים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סופר חשוב. << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >> סוגיה נוספת היא גרעיני התיישבות, הסוגיה הנוספת היא מכינות קדם צבאיות, שזה כוח אדיר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מופיע ברשימות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אגיד לכם, לחברי כנסת שנכנסו עכשיו לוועדה, אני אמרתי את זה, אנחנו דנים, פורסים את הכול כרגע, בוחנים את התוכניות, גם חדשות. אנחנו לא נקבל את זה כראה וקדש, את מה שהאוצר שלח לנו, כי זה ממוקד למשהו מסוים שזה גם נוגד קצת את החוק, ולכן אנחנו בונים הכול בראש פתוח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אוקיי. כלומר, זה לא אומר שזה קבוע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא בטוח שזה קבוע, אבל ההצגה כרגע של נגב גליל - - - << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אמרתי, אפשר להוסיף מבנים למכינות קדם צבאיות וזה מאוד גמיש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש את הדברים דווקא אצלם, יש משהו שקצת יותר נוגע. רק שאלה אחת לפני שאני נותן לך לדבר, שאלה אחת לדימי בנושא מטה תנופה לצפון. השאלה היא איפה אתם נוגעים בדברים האלה. כי אנחנו, אין לנו תקציב אינסופי, אנחנו רואים את הערך המוסף. השאלה אם אנחנו נותנים לדוגמה סכום מסוים לפרויקט מסוים, איפה אתם עושים את הדבר הזה אצלכם במטה תנופה? אם יש איזה משהו שאתם נוגעים בו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אולי במנהלת לשיקום הצפון אפשר להכניס את זה. << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >> א', הנושא הזה נמצא בתוכניות עבודה, אני לא יכול כרגע לספק פרטים מדויקים כי אנחנו עובדים בשיתופי הפעולה הנדרשים ומטבע הדברים כרגע מטה הצפון עוסק ב - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל הממשלה טרם הציגה את התוכנית שלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השאלה, נגב גליל, אתם מתכוונים להשקיע מול תנופה, אתה מבין? אם יש לכם תוכניות כאלה להקים מבנים או שאתם באים אלינו למבנים ואתם רוצים משהו אחר. שלא יקרה לנו מקרה כמו תנועות הנוער, שנתנו תנועות נוער ונגמרה הוועדה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב ראש הוועדה, מעבר לזה, אני אוסיף על כל מה שאמרת שלפחות לנו טרם הוצגו תוכניות לשיקום הצפון. הרי כמו שיש את תקומה לדרום וזה, לצפון עדיין לא הוגשה תוכנית. יכול להיות שבתוכנית לתקומת הצפון אפשר להכניס את הדברים האלה, יכול להיות שלקחו בחשבון אותם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התקציב שעבר בממשלה הוא תקציב שעדיין לא תיקצב את שיקום הצפון ושיקום - - - אני לא הייתי רוצה שישתמשו בקרן על מנת לעקוף את ההסדרה התקציבית שחייב להסדיר בתקציב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו מחפשים את הערך המוסף. כמו ששמעת בישיבה הראשונה, אנחנו מחפשים את הערך המוסף. איפה אנחנו נותנים? אתה יודע, מישהו בחממה טכנולוגית קרא לזה פופקורן. מה זאת אומרת? אתה משקיע באיזה פרויקט שהוא לקראת סיכום, אתה יודע, לפעמים זה מיליון-שניים ואתה מרים פה איזה פרויקט שהולך להיות מפעל שנותן לנו הזנק לאזורים האלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו רוצים בנשמה, לא רוצים בטון. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> מה שאמרתם חברי הוועדה, זה מאוד מאוד חשוב, ההפרדה. ולכן כשהתחלתי ואמרתי, בנוסח שכתוב אליכם זה קו עימות ובנוסח של החלטת הממשלה זה במרחבים שנפגעו בנגב גליל כי בסוף תנופה לצפון, עוד לא הוחלט שם הקו הגיאוגרפי של ההחלטה הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זהו, אנחנו בלי קשר - - - << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אבל זה יהיה באזורים האלה וטבריה לדוגמה, היא לא תקבל מהתקציב של תנופה לצפון תקציב למבני ציבור, ועל כן לא תהיה חפיפה בין אם החלטת הממשלה של תנופה לצפון יהיה מבני ציבור לעומת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש מקומות שהם בחפיפה. קח דוגמה קריית שמונה, קח דוגמה אזור הדרום בעוטף שנפגעו, אנחנו רוצים להרים את המקומות האלה, אבל אנחנו לא נשקיע שם עכשיו, נבנה את בארי מחדש, אין לנו כסף לזה. הם מקבילים בסוף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם אזורים מושכים לתעסוקה, הם מקבילים בסוף. וקריית שמונה, מן הסתם האזור נהנה מהשקעה בקריית שמונה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, אבל אנחנו לא נביא את הסכום הגדול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אני מסכימה עם מה שאתה אומר פה, כן. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אפשר להתייחס? משרד הרווחה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, בוודאי, את ברשימה שלי, פשוט דימי התחיל והוא מאוד עניין אותנו. עפרה כרמון אבן, בבקשה. תציגי לפרוטוקול את התפקיד והכול. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אני מתכננת משרד הרווחה, אני עוסקת בתכנון פיזי בראייה חברתית. אני רוצה לומר כמה דברים בהתייחס לשאלות שהעליתם. א', אחרי האסון של 7 באוקטובר נעשה ניתוח מעמיק יחד עם מנהלת תקומה, עם רשויות תקומה. בתהליך הזה לקחו חלק גם מחלקות הרווחה יחד עם גורמי התכנון וההנדסה ברשויות כדי לנסות ולאגם שימוש במבנים שאינם בשימוש אופטימלי, והגענו לניתוח סדור, מדוקדק ברמת המטרז' וברמת העלויות ואנחנו יודעים לומר שאנחנו צריכים ואושרו לנו עקרונית 128 מיליון ש"ח, רק שעכשיו אין לנו את המקורות התקציביים. אני יכולה לשלוח לוועדה את הניתוח אם תרצו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אושר אבל אין את המקור התקציבי? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התקציב שעבר ב-2025 בממשלה עדיין לא הגיע לכנסת, לא תיקצב שקל לשיקום הצפון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> את מדברת על הצפון ועל הדרום? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היא מדברת על הדרום. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> הצפון עדיין בתהליך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדרום קיצצו בחבל תקומה מיליארד וחצי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, למעשה התחייבו בפניכם על 128 מיליון אבל לא קיבלתם את זה? אין מקור תקציבי לזה? << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> להבנתי. שוב, אני מתכננת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, כרגע, מה שאת יודעת. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> כן, אבל מה שאני רוצה לומר, שבראיית הדרום יש לנו מיפוי של מכלול הצרכים הנדרש, ולמה זה משמעותי? כי אם אנחנו רוצים למשוך אוכלוסייה חזרה לדרום, אנחנו צריכים לייצר מענים טיפוליים, שיקומיים, מעצימים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, אני חייבת להגיד, אני חושבת שזה בדיוק מה שנעשה כאן, יש כאן איזשהו בלבול. אין אף חולק פה על כל מה שנאמר ועל החשיבות, אני חושבת שאנחנו להפך, ואפילו די מזלזל שזה מגיע לכאן, ואני רוצה להסביר לך למה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי יש תוכניות לאומיות. מנהלת לשיקום אזרחי לצפון, מנהלת חבל תקומה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תקציב המדינה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היינו רוצים שהסיפור הזה של חזרת תושבים, של שיקום, של הכול, יכנס לפי האינטרס הלאומי למה שהגדירו. כשאת מביאה את זה לכאן, בעיניי זה דווקא מקטין, זה לא נכון. ואני מבינה את הצורך של משרדי הממשלה ושל הדרג המקצועי להישאר עם החור בגרוש כשאין. ולכן קרן העושר, בנק הכסף הזה שניקח ממנו רגע זה לא לעניין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה בניגוד לחוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא רק בניגוד לחוק. אתה צודק שבניגוד לחוק, אבל היא גם הוגדרה כמהות, לפני החוק שדייק. הרי בסוף משאב טבע הוא דבר שאנחנו לוקחים אותו, הוא מתכלה, הוא נגמר לנו, וההשקעה חייבת להיות לדורות הבאים. עם כל הכבוד למה שנאמר כאן, ואת מגיעה עם משהו שלא קשור לדבר הזה בכלל. את יכולה לחלוק, אפשר לעשות לכל הדבר הזה איזושהי מניפולציה ולהסביר למה אני טועה, זה לא הסיפור. השקעה לדורות הבאים היא מנועי הצמיחה וזה כל מה שנותן, אמרת בעצמך, יו"ר הוועדה, את האימפקט מעבר. האם מענים פסיכוסוציאליים והכול, זה הכאן ועכשיו שברור שזה משפיע על אובדן כושר עבודה, על צמיחה, על הכול, אין לי ספק, אבל אני קובלת בתפיסה שבאה להגיד זה עכשיו לקרן העושר. קרן העושר, הסיפור הוא באמת השקעה שהיא במנוע צמיחה ארוך טווח של אותה ניעות, אותה צמיחה שהיינו רוצים לראות באותם אזורים שאינם, לא התשתיות של מה שרוסק בגלל המלחמה, בגלל ההזנחה ובגלל האסון, זה לא הסיפור. ואני מבינה את הצורך, הנה, יש כאן בנק כסף, מה שהממשלה לא עושה, בואו נבקש כאן ונעשה. זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה בדיוק מה שאמרנו, כל ועדה חוזרת על הדברים האלה. מה שהיא אומרת, היא צודקת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא לדורות הבאים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> וכל דיון אני חוזר על זה, אנחנו לא מחליפים את המשרד או את האוצר או את בסיס התקציב שלכם שהוא הגדול והשמן והנפוח ולא קשור אלינו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בואי נילחם איתך על חבל תקומה, בואי נילחם איתך על זה, נילחם על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו צריכים לדעת איפה הערך המוסף של הוועדה בהשקעה בדור העתיד. דור העתיד שלנו, מהנוער, צעירים, השקעה לעתיד, אם זה חינוך או תעסוקה או כל הדברים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וגם משרד הבינוי פה, שיתן מענה למה הוא לא מתקצב את זה. << אורח >> עפרה כרמון אבן: << אורח >> אני רוצה להזכיר גם שמסגרות רווחה יכולות להיות מחולל תעסוקה רציני. אני רוצה להזכיר את תלי נגב לדוגמה במועצה אזורית מרחבים שהפך להיות למחולל תעסוקה אזורי במובן שבעקבות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא מה שהצעת, את לא דיברת על זה, את דיברת על דברים אחרים. אם משרד הרווחה רוצה להגיד, אני מסתכלת על החוק של קרן העושר ואני הולכת להציע תפיסה מותאמת לראי הדורות הבאים והשקעה, בבקשה, אין פה יותר ח"כים פרו-רווחה ממי שיושבים כאן. בבקשה, עופרה, אבל זה לא מה שאמרת. אנא תעשו זאת בראי החוק, תכבדו. הדבר הזה תולדה של מאבק ציבורי עיקש מאוד. וגם אני רוצה להגיד, מה שנכנס פה, קצרה היריעה מלהגיד עד כמה גזלו מהציבור את המענים של משאבי הטבע שלו. אנא בואו לא נגזול את כבשת הרש הזו למענים מתכלים, לא נכונים, נקודתיים שהמדינה, היא צריכה לסבסד בתקציב המדינה ולא דרך הכסף של משאב הטבע שלנו, של הציבור, שאמור ללכת לדורות הבאים. אם משרד הרווחה רוצה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הגשתם לנו תוכנית או שאתם חלק מנגב גליל? לא. אני מבקש שתגישו תוכנית, מקסימום תהיה ישיבת המשך ואז נמשיך לדון בזה, בסדר? בלי תוכנית שלכם אנחנו לא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה שאמרת, אני חושבת, יו"ר הוועדה, בהקשר של ההזנק, הרי מה קרה בצפון? תעשיית הפודטק נגיד, שהיא רוסקה לחלוטין בזמן המלחמה, אנחנו גם מבינים מה קרה. זה למשל מחולל צמיחה שמשנה פני אזור, מעלה את קרנה של ישראל בתעשייה העולמית הזאת, זה נכון מכל כיוון. הנה, נגיד, סתם אני אומרת, השקעה שהיא השקעה מניבה, אם משקיעים עכשיו במערכות החינוך במטולה, בקריית שמונה, בשלומי, כדי באמת להכווין את תעשיית הפודטק שהיא תעשייה משגשגת, אני אומרת לך, הנה מנוע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרתי על המפעל, נכון, נתתי דוגמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בדיוק. טוב שאתה עד לדברים, יחשבו שתיאמנו את הדברים בינינו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אני דווקא הגבתי למה שאתה אמרת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, בישיבות קודמות דיברתי על הפודטק בצפון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה נכון בהחלט כי באזור קריית שמונה הייתה אמורה לקום בירת הפודטק של ישראל, ועכשיו המפעלים כבר לא יכולים מוקמים שם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, רוסק הדבר הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה שקרן העושר לא תשקיע בזה? חברת כנסת לזימי צודקת במאה אחוז. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה גם לאנרגיות מתחדשות, זה גם לביטחון המזון שלנו. גם ביטחון מזון, גם סיוע לפיתוחי חקלאות מפוארים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> במקום לשפץ מתנ"סים, חשוב מאוד, אבל מה הקשר? << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> חברי הוועדה, אני קודם התייחסתי לזה שאתם רוצים הפרדה בין התקציב של מנהלת תנופה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו רוצים את החוק, חוק קרן העושר הוא ברור. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אני מתייחס למשהו אחר שאמרתם מקודם. אמרתם שאתם רוצים הפרדה בין התקציבים של קרן העושר לתקציבים של תקומה ותנופה, כי למה שקריית שמונה לא תקבל מהתקציבים של תנופה, ואז מצד שני אתם אומרים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אין מצד שני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אל תבחן אותנו. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> לא, אני שואל, חס וחלילה לא בוחן את חברי הוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אגיד לך משהו, אני אסביר את העניין. אנחנו לא תמיד ששים ושמחים לבוא ולבנות מבנים, אוקיי? זה אחת. שתיים, מחשפים את התוכן יותר, אם אנחנו נבנה את הבטון, מי יעשה את התוכן? ודבר שלישי, כשאנחנו אומרים שאנחנו משקיעים כרגע במשהו מסוים, זה השנה, אי אפשר להשקיע משהו לאורך זמן. זאת אומרת, כל דבר כזה אתה צריך להראות לנו את ההיתכנות ובה תוכניות שלכם להמשך ההשקעה באחזקה של המקום, במשרות במקום. מי מנהל את המקום הזה? אתה מבין? כשקצרין עשו את מרכז הצעירים, דאגו למבנה, דאגו לזה, אבל יש לו גם תקציב שקובע שיש שם אנשים שיפעילו את מרכז הצעירים. זה לא עכשיו בנינו מבנה, יופי, ועדת הגז עשתה את העבודה שלה, לא, אנחנו רוצים לראות את הפירות מהדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה שולם באופן מלא מנגב גליל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, וגם לא יכול להיות שכל הקיצוצים שנעשו בשנה הזאת או הקיצוצים שאמורים להיות בתקציב 2025 בגלל הקיצוץ הרוחבי ודברים אחרים, אל תבואו להגיד, פתרון הקיצוצים עכשיו, הוועדה הזאת. << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >> רק אם אפשר הבהרה מאוד קצרה, שוב, לטובת העניין. ברמה האישית, כאזרח, אני נורא מתחבר לחשש, את צודקת, שאם יש תוכניות שלא עבדו 70 שנה ועכשיו יש קיצוצי רוחב ופתאום בגלל זה פונים נציגים כאלה ואחרים לכל מיני מקומות בשביל להשלים את החסר, אין ספק ואין ויכוח על זה. אגב, גם מנהלת שיקום הצפון בדיוק באותה צורה מתייחסת לכל מיני הצעות שמגיעות, מחפשים גיים צ'יינג'רים. אבל לצד דברים שלא עבדו יש דברים שעשו מהפכות גם לפני המלחמה, ויש כרגע תקופת מצוקה וגם הזדמנות. וההזדמנות היא בעיקר כדי לייצר סביבה מאוד חמה שמושכת צעירים, היא לא מחליפה את תל אביב, אבל היא מייצרת, סליחה שאני אומר ככה, תראו לאן הגענו, איים של תל אביב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צעירים זה חשוב. << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >> בחצור, בצפת, בקריית שמונה, בכל מקום כזה, ואלה פרויקטים שעובדים. נכון שבעיניי, סליחה, אני מקווה שאני לא מקלקל פה לאף אחד, הקרן לא אמורה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מחליף את מיכאל ביטון שהוא גם ראש רשות לשעבר ואז יש תמיד את הניסיון. << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >> הקרן לא אמורה לממן באופן מלא בשום פנים ואופן דבר כזה, אבל כן להיות - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תפרידו רגע בין התפקיד של החבל לשיקום הצפון. << אורח >> דימה אפרצב: << אורח >> איפה שיש תקציב, ואז אותם כמה מיליונים או לא יודע, כמה עשרות מיליונים, לא זוכר מה ההיקפים, יכולים להשלים ולהוציא לפועל את הדברים. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> אני אנסה להמשיך את הדברים ולהדגים את זה כי אני חושבת שזה יהיה קצת יותר קל. תקצוב של משרות של מנהלי מרכזי צעירים, היום אלה יחידות צעירים, בתוך הרשויות, תקציבי פעילות כאלה ואחרים וגם רכזים בהתאם לצורכי השעה, עכשיו אנחנו מדברים על רכזי משפחות מילואים בתוכנית העבודה ל-2025, אלה דברים שרשות הצעירים, משרד נגב גליל עושים במשך שנים ולא מתכוונים לקצץ בהם השנה עם כל הקיצוץ המשרדי שגם הושת לכאורה על רשות הצעירים, יש פה אמירה משרדית שהדבר הזה מתחלק ולא תהיה פגיעה מהותית בתחום. בלי קשר לתוספת הזו, בנוסף, כבר בהחלטה של מענים מידיים לצפון, ובטח בתוכניות המתקדמות יותר ביחד עם תנופה יש מענים, אנחנו מכוונים ומקווים להכניס, חלק כבר קיים וחלק אנחנו בהחלטה הממושכת רוצים להכניס, מעני ליווי לצעירים ותכנים. העולמות של המבנים לצעירים הם עולמות שכמעט אף פעם הממשלה לא הייתה בהם בצורה משמעותית וזה תמיד היה מבוסס במידה דרמטית על היכולת של הרשות, או באופן עצמאי או בגיוס פילנתרופיה, ובאמת יש פערים מאוד גדולים. חבר כנסת הרצנו, לא הספקתי לענות לך על השאלה של האיפה, אבל אנחנו יכולים להגיד, אם רוצים להרחיב את זה לכל מיני סוגים של מבנים כבר צריך מיפוי יותר מדוקדק, אבל בעולם של מרכזי צעירים אני יודעת להגיד איפה אין, איפה חסר. ושוב, אנחנו נעים פה בין הנגב והגליל וקו העימות, אבל אם מדברים על קו העימות, במטולה אין לנו בכלל, במבואות חרמון, בגוש חלב, אלה מקומות שהתחלנו להיכנס אליהם עם תקציב לפעילות, הרשויות נכנסו לעניין עכשיו סביב המלחמה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את יודעת מה דעתי על מרכזי צעירים ועל החשיבות שלהם, אני פשוט חושש מההצגה שהוצגה פה לפני שדיברת, שזה נגיש קול קורא ומי שיגיש, נראה למה אנחנו נותנים. וזה משהו שבעיניי הוא לא - - - << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> אפשר למקד יחד את המטרות היותר מוגדרות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגב, אני חושבת שהדבר הנכון אולי לעשות זה שעם כל הכבוד לזה שהיו חילופי פרויקטורים והכול, שתבוא המנהלת לשיקום הצפון ותגיד מה התוכניות שלה, מה היא מתכוונת לעשות, שנבין איפה הפערים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שהם לא יבקשו גם בטעות כסף. כל אחד בא לפה, מבקש כסף. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> להפך, ניסים, אני אומרת דווקא ההפך, מתוך מחשבה איפה פה זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא הציגו לנו תוכניות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא הציגו לנו גם אגב, זה נכון, וגם מנהלת תקומה, אני אומרת דווקא להפך, להציג מה הם עושים. נבין מה האזורים שהם החליטו להשקיע בהם שחשובים ונבין איפה מנועי הצמיחה ארוכי הטווח שאתה מסתכל עליהם עכשיו. אתה אומר, אני עכשיו מתחיל תהליך לבסס פה השקעה ארוכת טווח שתחולל שינוי אזורי, ויש פה פער. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תראי, אנחנו לא צריכים את המנהלות, אני אגיד לך למה. כי אנחנו עשינו פה הרבה עבודה ויש לנו הרבה פגישות כאן בהמשך, ישיבות של הוועדה, שאנחנו בוחנים את הפרויקטים כבר בשטח. ולפעמים אמרתי, כמו שאמרתי לנגב גליל, יש כמה הצעות לפרויקטים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, ניסים, בהמשך לדבריה של חברת הכנסת לזימי, השקף של תקצוב מבני ציבור בהצעה שדיברנו עליה עכשיו, אפשרויות תקצוב בהתאם למיפוי הצרכים מול הרשויות, זה לא תפקידה של קרן העושר, זה התפקיד של המנהלת של שיקום הצפון. אנחנו לא בוחנים צרכים ולמול הצרכים שיעלו ברטרואקטיבית ניתן את התקציבים. אם רשות הצעירים הייתה מגיעה, להציג לנו תוכנית מודולרית של מה אומרת עכשיו השקעה של מיליון שקל במרכז צעירים, מה אומרת השקעה של 2 מיליון שקל, מה אומרת השקעה של 3 מיליון שקל, אלו הדברים שכרגע חסרים, או רשויות שכרגע חסרות. מה אנחנו יכולים לעשות למול מילואימניקים, למול סטודנטים, למול חיילים משוחררים, זה משהו שאני יכול להגיד, או. אבל לומר אולי למטולה חסר עכשיו שיפוץ. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> זה אפשרי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה חשוב מאוד. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> הייתה פה תפיסת עבודה משרדית של הדיאלוג עם השטח. אבל אם הוועדה תמקד את המטרות למטרות יותר קונקרטיות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם צריכים להציע. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> אבל על פי הדגשים שעלו פה אנחנו נבוא עם מיפוי. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> בסוף אנחנו ממקדים את הקול הקורא שיצא לעבודה כשהמטרה שלו היא עידוד אוכלוסייה צעירה, עידוד תעסוקת אוכלוסייה צעירה, והרשות המקומית, אנחנו בסוף משרד, ואני מאמין שאנחנו כולנו קשובים לשטח ולרשויות המקומיות ולצרכים שעולים מהן ובסוף, רשות, אני לא יכול להגדיר לה עכשיו מה היא תרצה עד שאני אקבל את הכסף ועד שהתקציב יעבור ועד שנוציא את - - - יקח איזה חצי שנה, סדר הגודל הממשלתי הבירוקרטי של המדינה. אם אני אתקשר עכשיו לרשותו היא תגיד לי, עכשיו אני צריכה את המבנה הזה ועוד חצי שנה יכול להיות שהיא כבר תשיג פילנתרופיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם לא היינו נותנים לכם כסף, לא הייתם בונים מרכזי צעירים? << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אנחנו לא משקיעים בבנייה של מרכזי צעירים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הנה, השר גולדקנופף, שר הבינוי נמצא כרגע בצפון והוא רושם שזו משימה לאומית, ומשרד הבינוי והשיכון מקדם תוכנית מקיפה הכוללת סבסוד פיתוח של עד 90% ליישובי קו העימות והקמת זה. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> הודעתו של השר, וגם ההתייחסות מקודם, היא על קו העימות. אנחנו גם דיברנו על שאר המרחבים שנפגעו בגליל, וכרגע להם אין מענה ואין להם תנופה לצפון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לפני שעה הייתה פה ישיבת ועדה בנושא חקר ימי. הוצגו פה פרויקטים לרמת השורה העשרונית עם תקצוב של כמה מאות אלפי שקלים או מיליונים דרושים כדי לממש, מחר בבוקר אתה נותן, למה פה אין את זה? למה פה זה בעלא באב אללה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ולמה אחרי שנה אין את זה? גם שאלה, עם כל הכבוד. מה המשרדים עשו שנה? מה קרה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. אני פונה לאוצר כי אתם מרכזים את האירוע. אין צרכים, ניתן צ'ק פתוח שאתם תוכלו לנהל את הכסף למול הרשויות בקולות קוראים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וזה עוד צ'ק פתוח למשאב טבע מתכלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אופיר, תוכל להכין תוכנית לאיפה דרוש כרגע ממש, יש מחסור בנגב גליל, מועדונים כאלה והשימושים. לגבי מרכזי תעסוקה, זה יהיה באותו מבנה שאתה אומר? זה מבנה רב תכליתי? << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אנחנו נציג כמה אפשרויות. תראו, יש שתי אופציות לממשלה בגדול, למשרד. להגיד לרשות ספציפית לעשות איקס, בדיוק לדייק את זה, בדרך כלל כשאנחנו הולכים לרשות ואומרים לה בדיוק איקס את הדבר הזה, או שאנחנו לא מצליחים לבצע את זה כי הייעוץ המשפטי חוסם אותנו לבצע בדיוק פעולה כזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, זה לא נכון, אני מצטערת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לך דוגמה. רכזי הלהט"ב ברשויות המקומיות, אם עכשיו המטרה של הקרן, כל קרן, היא להרחיב את השוויון ואת הקבלה ויצירת מרחב בטוח, הייתם יכולים לבוא לפה ולהציע קול קורא לרשויות המקומיות בדמות הצבת רכז להט"ב או כל דבר אחר. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אני מציב קול קורא לעידוד אוכלוסייה צעירה על ידי הקמת מבנים שמיועדים לאוכלוסייה צעירה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אילו מבנים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, זה גם לא זה, זה לא הסיפור. מרכזים רב תחומיים למשל שאולי חסרים שיכולים להיות מבנים רב שימושיים לטווח ארוך, לשימוש משתנה שיכול להיות גם שימוש לחינוך לא פורמלי, להעצמה טכנולוגית, לכל מיני סוגיות, אני יכולה עוד להבין, נגיד אתה אומר מרכז רב תחומי אזורי שיהיה כך וכך, יש היגיון באמת, זה מנוע צמיחה שאפשר להסתכל עליו. אבל גם באמת לדייק אותו ולהגיד מה השימוש, מה הצפי, מה הקיבולת, מי קהל היעד, מי מגיעים. אני חושבת שזה יכול לייצר פה ואני אגיד, משאב הטבע הזה שמתכלה שהכספים ממנו, חלקם, ממש מעט נכנס פה לוועדת קרן העושר לחלוקה, אני יכולה להגיד, אוקיי, הנה הילדים האלה שיסתכלו רחוק ויתקדמו ונעשה איתם מעשה. אבל אתה אומר לי, ראש הרשות צריך ככה, זאת לא עבודה משרדית ראויה, בעיניי, זאת צריכה להיות עבודה מדינתית, ממשלתית בשיתוף רשויות, אבל עם ראייה כוללת של איפה הצרכים של האזור. כל כך הרבה מחקרים יש על הצפון ספציפית, הרי כל כך הרבה תוכניות ממשלה היו, תוכניות המיליארדים השונות ב-15 שנה האחרונות שכלום לא מומש מהן, כל כך הרבה ניירות עמדה. איפה אתם? שנה. זה לא מקצועי וזה לא יכול להיות שעל זה ילך הכסף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נחדד את הפרויקטים קצת. אם תרצה, יש לנו רעיונות שקיבלנו פה בוועדה ונמשיך אותם. יש הרבה דברים שנוכל לעשות איתכם, אבל ההצעה שלכם גם היא לא מפורטת מספיק, אתה מבין? אנחנו רוצים יותר לראות. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אני שוב פעם אציין, אני חושב שהחשיבות הגדולה שלנו כמשרד, אני לא אתייחסלמטרות הקרן, היא להקשיב לצרכים של הרשויות ולתת להן את המענים בכפוף לתנאים שאנחנו נשים ביחד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה תוכל להציג לנו דו"ח צרכים של הרשויות? << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל לא עכשיו פרויקטים ממשלתיים. לך יש 600 מיליון נראה לי. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> הלוואי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לנו יש רק 189 לכולם. תודה רבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אגב, אני מזכיר, אדוני יושב הראש, מטרות הקרן הן עידוד תעסוקה בנגב ואנרגיות מתחדשות ומו"פ. יכול להיות שבכלל לא צריך לתקצב את הדבר הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמו שאמרתי בהתחלה, תעסוקה, נגב גליל, דור העתיד, השקעה באוצרות שלנו, מאוצרות טבע לאוצרות שהם הילדים שלנו, העתיד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא רואה פה השקעה בילדים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנרגיה מתחדשות ועוד, כן, כל מה שדיברנו, כל מה שמופיע. משרד הבינוי והשיקום, נסי אנג'ל. << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> אפשר רק לציין משהו? << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> אני רק אגיד כמה מילים. אנחנו באמת לא בפרויקטים פה, אבל עלו עניינים שקשורים אלינו. אני כן אגיד שמעבר לשיקום המיידי כן יש תוכנית שעוסקת גם בצמיחה הדמוגרפית ועוסקת בהחלטה הגדולה שאמורה לעסוק בשיקום הצפון. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ובאופן צמוד גם עם ראשי הרשויות, גם איתם באופן פרטני, גם עם משה דוידוביץ'. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש תוכנית שהצגתם אותה? << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> הצגנו אותה כבר כמה פעמים, גם לראשי הרשויות, גם לדוידוביץ' בתור מי שמרכז, גם לשר אלקין, גם לצ'ייני כשהוא היה בזמנו בתפקיד, גם לוועדת הכספים. הצגנו אותה בהרבה פורומים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד השיכון. למה כסף הולכים להשקיע בצפון? << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> אנחנו עוד לא יודעים כי כמו שאנחנו יודעים, עוד אין החלטה לגבי היקף התקציב של ההחלטה הגדולה. אנחנו כן הצגנו תוכנית שעוסקת בכמה וכמה מיליארדים של שקלים שמדברת לא רק על השיקום המיידי, אלא גם על תפיסה שאומרת הכפלת מספר תושבי הצפון. יש לנו תוכניות שעוסקות רק בקו העימות, תוכניות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תוכנית שהגשת לאוצר, לקרן לאזרחי ישראל? << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> לא, אני לא מדבר על זה, אבל פשוט עלו פה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הגשתם תוכנית לאוצר בקשר לקרן? << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> הגשנו תוכניות ומחר יש עוד דיון ומחר אנחנו נציג תוכניות שלנו, הן עוסקות יותר בתחום של דיור ציבורי. כן הצגנו תוכנית אחת שעוסקת ספציפית בבינוי במקומות שבהם מכרזים נכשלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד הבינוי רוצה להגיש לקרן העושר בקשה עבור הדיור הציבורי? << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> משרד הבינוי הגיש הצעות על הדיור הציבורי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מחכה לזה בכיליון עיניים. שמעת, נעמה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אבל זה דווקא - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם רוצים שאנחנו נתמוך בדיור ציבורי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא נתפס. כלומר, משרד השיכון הסיר אחריות מהדיור הציבורי. ואין מי שבאמת עוסקות בדיור ציבורי פה, עשיתי יום שלם לדיור הציבורי לפני שבועיים בכנסת. זו באמת הסרת אחריות, משרד השיכון פשוט אומר, אוקיי, העניים האלה של הדיור הציבורי, נדחוף אותם לפה במקום תוכנית אמיתית, משרדית, של משרד השיכון. אגב, אני באמת רוצה לראות מה בדיוק הם מציעים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה התוכנית? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגב הדורות הבאים, ניתוק העוני הרב דורי, משרד השיכון שביטל את חוק רן כהן, זכות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי, אם כבר הייתי מציעה פה לחדש את החוק הזה, אם כבר הם מדברים על הדורות הבאים. << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> אני רק אגיד, זה לא התחום שלי, אני רק אגיד שזה מעבר לתקציב שאנחנו שמים היום על דיור ציבורי, היינו רוצים להוסיף אותו, אבל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם אנחנו היינו רוצים שתוסיפו עליו. << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> אנחנו נשמח גם, באמת. אני רק אגיד בכל מקרה, אני כן חושב שמה שאנחנו מדברים עליו פה היום, כן יש לנו אגב גם מיפוי צרכים ברמה של מוסדות ציבור מול ראשי הרשויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אומר את זה כל פעם, אני מבקש שמשרדי הממשלה יבינו דבר אחד, אנחנו לא בסיס התקציב שלכם. יש לכם בסיס תקציב, אתם אמורים לטפל בדיור הציבורי כבר מזמן ואלה סכומים אחרים לגמרי. אתה יודע, אנחנו מקבלים המון טענות, חברי הכנסת, ולא משנה איזו מפלגה אנחנו. יש טענות, אתה יודע, אם מישהו שומע אותי עכשיו בבית, מתפוצץ, הטלפון שלי מתפוצץ מהודעות. מה אתם רוצים מאיתנו? יש לכם תקציב אחד, בואו תבנו את המשרד שלכם כמו שצריך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בואו, נילחם איתכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> משרד השיכון צריך להרים את הדבר הזה של דיור ציבורי ולטפל בו מההתחלה עד הסוף. אנחנו מדברים על ערך מוסף, איך אנחנו מביאים אנשים נוספים לזה. כרגע הדיור הציבורי הוא מכשול בפנינו, גם כוועדה שמנסה לפתח את הצפון ואת הדרום, את הנגב ואת הגליל, אנחנו לא מצליחים. עכשיו, הדבר שלכם זה לא משהו מאיתנו, אין פה און טופ, יש פה את הבייס שלכם, אתה מבין? אנחנו מחפשים את האון טופ, את הערך המוסף של הוועדה. אני מבקש, מי ששומע אותי, לא לחזור על תוכניות עכשיו של המשרד עצמו, אתה אומר מיליארדים גם. << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> ברור, לא התכוונתי לומר שזה מה שאני מציע עכשיו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, והקטע הוא שבהצעה שלכם, עכשיו אני רואה אותה, קלעתם בול על ה-189 מיליון, כאילו אמרתם זה הכסף שלנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> באמת? זה מה שהצעתם? 189 מיליון? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גולדקנופף, העיקר כל הפרויקטים שלו הלכו מגזרית, חתכו את הציבור הכללי, משבר הדיור בעלייה, אבל הנה, קחו את כל העניינים לכאן, תסגרו את הפינה, מאוד מאוד אנושי. << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> אני כן חושב, בהקשר של מה שנאמר פה, אני רגע חוזר לנושא של צמיחה דמוגרפית בצפון ועידוד צעירים, יש לנו במסגרת התוכנית, בעולם שלנו של בינוי ושל שיכון, תוכנית רחבה שעוסקת באמת בהנחות על הקרקע, בסבסוד, במודלים של בתי אגודה מול קיבוצים כדי לעודד הגירה חיובית, גם מול הרשויות עצמן, אבל התחדשות עירונית, פרויקטים מאוד מאוד גדולים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> סליחה? בוא ניקח את ההתיישבות בגליל התחתון למשל, שאגב החלטת הממשלה בעניין ההנחות המפליגות שהם אמורים לקבל, ועכשיו ההרחבות תקועות ונתקעות כי רמ"י החליטו להכפיל ויותר את גובה השומה. איפה אתם שם למשל? אני לא מבין איך זה בא לידי ביטוי ולמה שהכספים האלה ילכו ל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הם רואים את הוועדה כבנק. << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> אני רוצה לעשות סדר. אני לא מדבר עכשיו על הכספים של הוועדה, אנחנו במסגרת ההצעות שמונחות היום בפני הוועדה משרד הבינוי לא מופיע. הסוגיה שעלתה פה קודם שאליה אני רוצה להתייחס ובצדק, עלתה השאלה של מנוע הצמיחה של התיישבות, של יצירת יחידות דיור חדשות, ועל הקשר שלהן למוסדות ציבור, אני לא מדבר בשום צורה על הצעות שקשורות ספציפית לזה. אני רק אומר, אני חושב שבאמת נכון נעשה במסגרת הוועדה הזו שנייצר קשר, אגב, כמו שאמרו פה חברי הכנסת ובצדק, בין ההחלטה שנכתבת עכשיו לגבי הצפון, ההחלטה הגדולה, יחד עם הכספים הנוספים שיכולים להינתן מכאן כדי לראות שמנועי הצמיחה שמתקבלים פה קשורים גם למקומות שבהם מתוכנן הגידול הדמוגרפי במסגרת פיתוח הצפון. זה דבר שחשוב לקשור אותו ביחד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי כלום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> על מה אתם מבקשים את 189 מיליון השקלים? לא הבנתי. << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> אנחנו לא מבקשים, כפי שניתן לראות, אנחנו לא מציגים בדיון פה כרגע שום דבר מה-189 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז מה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה אמרת עכשיו? לא הבנתי. << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> אני דיברתי על זה שאם למשל משרד נגב גליל מדבר על מוסדות ציבור, שווה לחבר את זה יחד עם התוכניות שלנו לגבי הפיתוח הדמוגרפי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאמרנו. << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> מעולה, אני אומר, יש תוכניות כאלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם צריכים לתקצב את מה שהם מבקשים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היכן? << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> הן הוצגו, אפשר להציג אותן גם לוועדה הזו בשמחה, לקבוע לאחד הדיונים הבאים. אני אומר, זה הוצג לשר אלקין, זה הוצג לצ'ייני, זה הוצג בוועדת הכספים, זה הוצג לראשי הרשויות, אנחנו עובדים על זה יחד עם משרד האוצר. התוכנית עוד לא אושרה, אנחנו מדברים על תוכנית החומש לשיקום הצפון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה זה לא כחלק מהתקציב שלכם? << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> לא, זה חלק. אנחנו הגשנו בקשה לתקציב של 4 מיליארד שקלים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא נעשה את זה הפוך. תקשיב, יש לי רעיון. גם מנהלות תקומה ותנופה לצפון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> וזה כולל את זה? << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> בטח, גם מוסדות ציבור, מוסדות ציבור נכללים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי , רגע, יש לי הצעה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם זה תוקצב, למה הם באים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה עוד לא אושר, הוא אומר שתוקצבו המבנים האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, רגע, תקשיבו, אנחנו לא ועדת ביקורת. אני אגיד לך משהו אחר, יש לי הצעה מעולה בשבילך, בשבילי. אנחנו נגיש לכם את התוכניות שלנו ואתם תשתפו איתנו. אתם עשירים, תגיד לי, מה אני יכול לעזור לך? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בבינוי, שיעזרו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוא נראה מחר. תקשיב, תכין תוכנית מפורטת למחר ותהיה יותר צנוע ותגיד למה. << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> יש לנו תוכנית שכוללת למעלה ממיליארד שקלים למבני ציבור בכפרי ובעירוני שהיא קשורה לחומש לצפון, בלי קשר לזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם החוק הזה של קרן העושר, כל כך חוק ברור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תפחיד אותנו, מיליארד שקלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נגב גליל, שמעתם? יש להם תוכנית של מיליארד שקלים ל-2025. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לי יש תוכנית של 171 מיליארד שקלים, היא הוצאה אזרחית לפי ממוצע ה-OECD, אשמח, סליחה. אבל בכל זאת, אם באים לחלום, לחלום עד הסוף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוועדה הזאת פותרת את כל התחלואות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> צר לי, תודה שאתם באים, זה רק חושף את עבודת של הממשלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, ועדת בנק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נמצא בזום בועז ברזילי ממנהלת תקומה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תקומה לדרום? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תקומה זה דרום אני חושב, תנופה צפון, נכון? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש, זה דימה. << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> נכון, תקומה זה דרום. תודה רבה, היושב ראש. שלום לחברי הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה תפקידך? << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> בועז ברזילי, מנהל פרויקטים בכיר במערך בינוי, דיור ותשתיות במנהלת תקומה לדרום. קודם כול, תודה על הדיון הזה, הוא מאוד חשוב. רציתי לספר לכם על פרויקט אחד שאנחנו עושים וזה יכול להשתלב. תקומה עובדת בחבל התקומה, בעוטף, זה הקו של עד 7 קילומטרים מהגבול, למעלה משנה. יש לנו תוכנית אסטרטגית של 19 מיליארד שקלים, שמתוכה 14 מיליארד שקלים אושרו בהחלטת ממשלה ב-17 באפריל 2024, החלטת ממשלה 1699, ויש שם הרבה פרויקטים, גם של בינוי, דיור ותשתיות, וגם של חינוך, בריאות, רווחה, וכדומה. יש את מתווה השיקום שאמור, קוראים לזה להחזיר מצב לקדמותו, אבל זה יותר מזה, זה Build Back Better, זה 1.4 מיליארד שקלים לשיקום הנזקים. יש לנו פרויקטים של סלים, סלים גמישים לבינוי, דיור ותשתיות, כי לכל יישוב, לכל מועצה יש צרכים שונים. זה ברמה היישובית וברמה של המועצות האזוריות ולעיריית שדרות יש את הסל העירוני שלה. ואלה חלק מהפעולות שנמצאות במסגרת השיקום לצד גם תקצוב של תקומה במסגרת החלטת ממשלה את משרדי הממשלה. זאת אומרת שאנחנו מכיוון אחד עובדים מלמעלה ומתכננים ביחד עם עפרה כרמון מהרווחה ומשרד התחבורה ומשרדים נוספים את העבודה הממשלתית, מסנכרנים אותה לכדי עבודה סדורה וקוהרנטית בחבל תקומה, ומהצד השני אנחנו עובדים מאוד מאוד מלמטה, אנחנו מאוד מחוברים ליישובים. אני עכשיו בעוטף, אנחנו כל הזמן בקשר עם היישובים ועם הנהלות היישובים, הן מגיעות אלינו באופן קבוע. ויש לנו פרויקט אחד שהוא לא נכנס להחלטת הממשלה, ל-14 מיליארד של השיקום, אלא לחלק של הפיתוח. החלק של הפיתוח בתקומה הוא אותם 5 מיליארד שעדיין לא אושרו לנו. חוק תקומה עכשיו נמצא בדיונים מתקדמים בוועדת הכלכלה לקראת קריאה שנייה ושלישית ואישורו, כשעם אישור חוק תקומה נפשיר גם את תקציבי הפיתוח. תקציבי הפיתוח הם 5 מיליארד, מתוכם, כמו שאמרו קודם, 1.3 מיליארד קוצצו נקרא לזה, וזה לא קוצץ, זה הופרש לטובת העוטף של העוטף: נתיבות, אופקים, אשקלון, מועצה אזורית מרחבים, שזה מאוד חשוב, ולנו יהיו 3.7 מיליארד שקלים לפיתוח. אחד הפרויקטים שלנו בפיתוח הוא הפרויקט שרציתי להציג לכם. מתוך 3.7 מיליארד של הפיתוח יש פרויקט אחד שזה פרויקט שאנחנו זיהינו אותו כפרויקט שיכול מכל ההשקעות של תקומה במבני ציבור ותשתיות ובהכול, הפרויקט הזה הוא הפרויקט שיכול להביא לצמיחה דמוגרפית באופן הישיר ביותר. למעשה, אנחנו זיהינו פה בעבודה שלנו על התוכנית האסטרטגית של תקומה חשש מאוד גדול מצמיחה דמוגרפית. למי שלא יודע, חבל התקומה, אזור העוטף הוא אזור שהייתה בו צמיחה דמוגרפית שהיא כפולה מהצמיחה הממוצעת במדינה, 5% צמיחה. צמיחה מאוד מאוד יפה, רשימות המתנה בכל היישובים, מושבים, קיבוצים. ועם אירועי 7 באוקטובר נכנסו לחשש מאוד כבד לצמיחה דמוגרפית. חששנו שבגרף הצמיחה אנחנו נראה איזושהי ברך. ובאמת אנחנו כבר למעלה משנה ואין כניסה חדשה בינתיים של תושבים ליישובים, היישובים פונו וחזרו. הפרויקט שעשינו הוא פרויקט שהוא בשיתוף משרד הבינוי והשיכון והמשרד לפיתוח הנגב והגליל וזה פרויקט שיש לו שני צדדים. צד אחד הוא העמקת סבסוד הפיתוח של המגרשים. אנחנו יודעים שבהחלטות עדיפות לאומית רגילות משרד הבינוי והשיכון מסבסד בכ-96,000 שקלים למגרש את פיתוח המגרש ואנחנו רצינו להעמיק את עומק הסבסוד לפי מרחק מהגדר. זיהינו שהיישובים סמוכי הגדר ידרשו להטבה מעמיקה יותר, כי יהיה קשה יותר למשוך אנשים לאותם תשעה יישובים שהם ב-2 הקילומטרים הראשונים שממש על הגדר ובאופן טבעי גם חטפו את 7 באוקטובר בצורה הקשה ביותר, עם מדרגה ביישובים שהם 2 קילומטר עד 4 קילומטר מהגדר, ומדרגה שלישית של 4 קילומטר עד 7 קילומטר. אבל סבסוד המגרשים זה לא מספיק. 40 מגרשים לכל יישוב זה למעשה החישוב שעשינו שיביא לאותה 5% צמיחה ביישובים בחמש השנים הקרובות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתה צריך מאיתנו, בועז, סליחה? מה אתה צריך מאיתנו ועדיף שזה יהיה און טופ ובאמת עם ערך מוסף. << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> בסדר, הבנתי, אני אקצר. הצד המשלים של זה הוא סבסוד של בניית בתי אגודה. זה פרויקט שנעשה לראשונה ב-2014, אחרי צוק איתן, נגב גליל הובילו את הפרויקט הזה. זה פרויקט שהיה מאוד מוצלח, הבתים נחטפו, אנשים חדשים הגיעו לעוטף, ואנחנו רוצים להרחיב אותו. אחרי צוק איתן היו שבעה בתים לכל יישוב ורצינו להרחיב אותו ל-15 בתים. כל הפרויקט הזה מוערך ב-670 מיליון שקלים. אנחנו תיקצבנו אותו גם בגלל צרכים ואילוצים תקציביים, אבל גם בגלל שלא היינו בטוחים שיהיה מיצוי מלא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לוועדה של גפני, לא אליי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אשמח לגבות את זה שם על פי דברים אחרים. << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> אנחנו חושבים, בזמן הזה שעבר מאז אפריל, החלטת הממשלה, ועד היום, אנחנו רואים פה מהשטח את הביקוש העצום לפרויקט הזה ואנחנו יודעים שה-610 היום, אנחנו חושבים שזה לא יספיק, וזה מה שנקרא צרות טובות. כי אם אנחנו נוכל להביא אנשים במודל של בתי אגודה או מחסניות קליטה, או בכל מודל אחר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה בתי אגודה? אין לי שמץ של מושג מה זה בית אגודה. אני יכולה לתאר לעצמי שזה בית שנותנים למשפחה לגור לתקופה. << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> אני אשמח להרחיב על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אחרי חמש שנים היא יכולה לקנות את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם גרים ללא עלות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה בית אגודה? << אורח >> נסי אנג'ל כץ: << אורח >> הרציונל בבתי אגודה הוא לאפשר קליטה רכה ביישובים קהילתיים. יש בתים שאליהם קולטים תושבים חדשים בשכירות לתקופה מסוימת, לאחר התקופה הזאת, שהיא שלוש שנים לצורך העניין, הם יכולים לרכוש את הבית בהנחה שהקהילה מתאימה להם והם מרוצים, ובכסף הזה היישוב מחויב לבנות בית אגודה חדש לטובת קליטה חדשה. זה מייצר גם קליטה מדורגת ביישובים וגם לאפשר קליטה איכותית במובן של התאמה של התושבים לקהילה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי, אבל בתקציבי הפיתוח זה כן קיים? אם ישחררו לכם את ה-3.7 של תקציבי הפיתוח, שם יש כן תקציב לזה, לבניית בתי אגודה? << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> יש שם 610 מיליון, אבל לפי המיפוי שעשינו, הצורך האמיתי הוא 670 מיליון, ולכן יש פה איזשהו הפרש. אנחנו מבינים שהביקוש הוא - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> של 60 מיליון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ה-670 מיליון כוללים את מחסניות הקליטה? << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> הם כוללים גם את העמקת סבסוד פיתוח המגרשים וגם - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה זה קשור אבל? זה לגמרי תקציב חבל תקומה קלאסי, למה זה קשור לקרן העושר? בגלל שקיצצו לכם בתקציב מיליארד וחצי? צריך להחזיר לכם את הכסף שקיצצו לכם. זה תקציב קלאסי למנהלת תקומה להחזרת אנשים, להבאת אוכלוסיות. זה באמת קלאסי לפרויקט הלאומי שהמדינה הגדירה. צריך לתקצב באופן מלא ואמרה אחרי הטבח, שקל לא יחסר וניתן הכול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בועז, איך מה שאתה מציע עונה למטרות החוק של קרן העושר? << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> התקציבים שקיימים לתקומה, שהם עכשיו במימוש, אותם תקציבים גמישים, הסלים לבינוי, דיור ותשתיות הם סלים שאנחנו רואים אותם הולכים לטובת שיפוץ של מבני ציבור ביישובים, במועצות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בועז, כמה כסף מתקציב מנהלת תקומה הולך לשיפוץ והקמת מבני ציבור בקהילות בחבל תקומה? << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> יש לנו מה שנקרא סל יישובי, זה סל שהקהילה מחליטה לאן לקחת אותו. חלק - - - את החשמל, חלק מחליפים קו מים וחלק משפצים מבני ציבור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה גובהו? << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> הסכום שלו הוא 776 מיליון שקלים לחמש שנים. יש לנו עוד סל ברמה המועצתית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שהאוצר, על גבי ה-776 מיליון שקלים, אתם רוצים שנוסיף עוד 60 מיליון? 30 מיליון? כי זה תוקצב במנהלת תקומה. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אנחנו לא הכנסנו את ההצעה שלו לתוך הצעת - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל על זה, מה ששאלתי אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש הצעה? אתה העברת הצעה בדיוק מה אתה רוצה, בועז? אין לנו מה לדון בזה לדעתי, כי הוא צריך להעביר הצעה קודם כול. שיביא את ההצעה לוועדה ואנחנו נשקול את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה ששאלתי, ואטורי, זה ביחס למה שהוצג לנו פה. שאלתי את בועז כמה כסף יש במנהלת תקומה לצורך התקצוב של זה, והוא ענה לי, 776 מיליון שקלים על פני חמש שנים. השאלה היא למה אם מחלקים 776 מיליון שקלים לצורך הדבר הזה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לכל יישוב 700. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על איזה דבר אתה מדבר? מבני ציבור? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מבני ציבור. למה צריך עוד 30 מיליון או 60 מיליון? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לכל יישוב או לכל מועצה הסכום הזה? << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> הסכום הזה הוא סכום שמתחלק בין היישובים עצמם, זה בממוצע 17 מיליון שקלים ליישוב, 45 יישובים בחבל. יש לנו בנוסף סל פיתוח תשתיות מבני ציבור לעיר שדרות בגובה 270 מיליון, ויש לנו סל עם אותן מטרות בגובה של 260 מיליון שמתחלק בין ארבע מועצות אזוריות. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> ההצעה שהגשנו פה היא הצעה שאנחנו מדברים על איך אנחנו יכולים להגדיל את האוכלוסייה כדי גם למשוך מקומות עבודה איכותיים. בסוף זה בא ביחד, חייבים גודל אוכלוסייה כדי למשוך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור. כמו שאמרתי, כל משרדי הממשלה, גם מנהלת תקומה, אנחנו מצפים לראות תוכנית, מה אתם רוצים מאיתנו, איפה אנחנו משתלבים. אנחנו לא בסיס התקציב שלכם, זו הוועדה של גפני. אני ועדה קטנה, אני גפני קטן. << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> יש לנו 610 מיליון מאיתנו, אנחנו בתיעדוף שלנו - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אמרת? יש לי מיליון ממך? << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> אנחנו לא נוריד מתקציב הזה של סבסוד הפיתוח ובתי אגודה, להפך, אנחנו רוצים להרחיב אותו בעזרתכם. 610 מיליון זה מהתקציב שלנו, תקציבי הפיתוח, ואם נוכל להרחיב אותו, אני בטוח שהיישובים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תכתוב כמה מילים ומספרים, בסדר? << אורח >> בועז ברזילי: << אורח >> אנחנו נגבש לנו אקסלים ואת הכול, נשמח להעביר לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו חוץ משירה? כי רוצה לסכם בכמה מילים. בבקשה, שירה. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אני שמחה שאני מסכמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אסכם. את תסכמי כמה כסף את מביאה בנוסף. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> קודם כול, עלו פה שני גופים שונים, גם משרד הבינוי והשיכון וגם תנופה, שדיברו על זה שהם בונים מוסדות ציבור. קודם כול, חשוב לי לציין שמשרד הבינוי והשיכון בונה מוסדות ציבור בהתאם ליחידות דיור משווקות. כלומר, אם יש לנו עכשיו שכונה שהיא ישנה בעיר שמתרחבת, היא לאו דווקא תקבל איזשהו מענה מבחינת מוסדות ציבור. מבחינת תקומה, וכמו שאופיר גם הזכיר, אני כבר אתייחס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אלה תקציבים שאמורים ללכת לזה? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> לא, אני אומרת, מבחינת נגב גליל, הם לא נוגעים במקומות שבהם יש כפל. כלומר, חלק מכל החוק זה לא לעשות כפל הוצאות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> התשובה לשאלתי היא כן, כי הם לא בונים שם. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> סליחה, אני לא הבנתי אותך, אני חשבתי שהתכוונת לאזורים החדשים. סליחה, טעות שלי. בסוף אנחנו מדברים פה על להסתכל על אזורים שלא נמצאים תחת תנופה לצפון ותחת תקומה ויש לנו הרבה מאוד כאלה כי בסוף תקומה לצורך העניין זה רק 0 עד 7 קילומטר, בצפון עוד אומנם אין גבולות ברורים, אבל אנחנו יודעים שהפוקוס יהיה 0 עד 9. לכן אנחנו רוצים להתרחק ולתת גם שם מענים, כי בסוף הצפון הוא לא רק 0 עד 9 והדרום הוא לא רק 0 עד 7. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> של מי 0 עד 9? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> זה קו העימות, אני מדברת רגע על אזור הצפון. אבל שוב, אין לנו גבולות עדיין להחלטה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההגדרה שלנו היא נגב גליל. אני הסברתי את זה בישיבות קודמות, יש מקומות שהם מושפעים מבחינת תעסוקה, לדוגמה ים המלח, ערד, אשקלון בגלל שיש אסדות ליד, יש קצא"א, יש כל מיני. אנחנו נחליט את הדברים האלה גם לפי המחויבות שלנו על פי חוק. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי? אין לנו 9-0, 5-0, 2-0. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> לא, אני מדברת על זה שנגב גליל לא יכנסו לאזורים שבהם יש גוף אחר שמטפל בנושא, כי אנחנו לא רוצים להיכנס למקומות של כפל, גם מבחינת יעילות כמובן. הוזכרו פה גם בוועדה חממות תעסוקתיות, חשוב להגיד שזה תחום שמשרד הכלכלה מנהל, זה גם מקודם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, חממות טכנולוגיות. מה שאני דיברתי, חממות טכנולוגיות. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> שירה, תפני אותי לאיפה זה מקודם. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> רגע. החלטת צפון לא סוכמה, כמו שאתם גם מכירים, כרגע - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, לגבי כספי הקרן, איפה מה שאמרת מקודם? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> לא בכספי הקרן, אמרתי משרד הכלכלה מנהל את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על הקרן. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אבל אני אומרת על העניין של כפל הוצאות, אנחנו לא רוצים להגיע למצב - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין כפל הוצאות בעניין של השקעה בחממות, יש רק מקום אחד שמשקיע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, בגלל שדיבר מנהלת תקומה, שלא יהיה מצב. היא מסכימה איתנו, אנחנו לא נשקיע איפה שמנהלת תקומה נמצאים ומשקיעים. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אם רשות החדשנות שמה היום תקציבים בחממות טכנולוגיות ובמרכזי חדשנות, אנחנו שמים ביחד איתה תקציבים והקמנו בשנה האחרונה מרכזי חדשנות בנגב גליל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה זה? << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> לא נשים את זה בקרן כי רשות החדשנות שמה את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? זאת מטרת הקרן, ממש הצומת של הקמת חממות טכנולוגיות בנגב. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אבל המטרה היא גם לא לייצר כפל לפעילות ממשלתית קיימת. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> בדיוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה? << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אנחנו לא רוצים ליצור כפל לפעילות ממשלתית קיימת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הכול זה פעילות ממשלתית קיימת, הכול. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אנחנו מחפשים מה לא קיים ואנחנו רוצים שיהיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא קיים? אין מקום? מה זאת אומרת? זו הפעילות שאתם עושים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אתם מציעים דברים שהממשלה עושה, לא הבנתי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם לא מקימים מרכזי צעירים? << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אנחנו לא מקימים מבנים למרכזי צעירים. אנחנו תומכים בפעילות, ברכז כוח אדם ובפעילות, אני לא מקים מבנים למרכזי צעירים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נו, די. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה גם אומר, אני הולך לרשות, בודק, הרשות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש קולות קוראים, נו, די. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אבל אין ייחודיות לבינוי של מבנים לצעירים, חד משמעית. אלישבע תחזק אותי באמירה הזאת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> סבבה. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> לאורך כל השנים שהממשלה בכלל תומכת בנושא של מרכזי צעירים הייתה שנה אחת, 2017. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יודע, יו"ר הוועדה, אתה הרי גר בצפון, הרבה פעמים שאנחנו מסיירים בכל החממות שהיו עוד לפני המלחמה והכול אנחנו ראינו שנוצר יש מאין. זאת אומרת, ציבור עצמו של יזמים מקים לעצמו האבים ודברים ולא תמיד הממשלה הייתה חלק מזה. פה אני יכולה להבין רגע לייצר אקוסיסטם שהמדינה אומרת אני רגע נותנת כדי להרים את זה חזרה, כי פשוט כל כך עצוב שזה ילך לטמיון כשזה קם באמת גם בסיוע ממשלתי, אבל גם הרבה עצמאית, תושבי הצפון לקחו יוזמה והתחילו לעשות מעשה. אני מבינה, אבל לקחת את אחריות המדינה הבסיסית ולהגיד מפה אנחנו מתחילים, זו בעיניי סוג של הסרת אחריות. יש דברים שהמדינה צריכה לעשות, תתכבד ותעשה את הדברים הללו, ויש דברים שאנחנו צריכים לעזור להרים חזרה כדי שהצפון לא רק ישוקם, אלא שהוא יהיה טוב יותר. ואני חושבת שהקרן, אם היא יכולה לתמוך בזה שלדורות הבאים הצפון יהיה משהו בהזנק, וזה מה שאמרת, זאת אומרת, אני לא באה לבקר, אלא להפך, זאת המטרה, אני לא מבינה כל כך מה קורה כאן. אני מבינה אתכם, אתם - - - צריך כסף, אבל לא על זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אין קולות קוראים לבינוי של מעונות סטודנטים? ודאי שיש. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> דיברנו על מרכזי צעירים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על הכול. אתם הגשתם מרכזי צעירים, מבנים לתעסוקה, מגורי סטודנטים, מבנים רב תכליתיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נטו אחריות מדינה, מדינה צריכה לעשות את זה, כן. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אני לא מכיר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הנה, אני אפנה אותך, יש רשימה של קולות קוראים. בכל דבר שהקרן הזאת משקיעה ברור שיש השקעה מקבילה קיימת בעבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אופיר, זה לא אתם הצעתם האבים בדיון הקודם? נכון? האבים, לאיפה הלכת עכשיו? לבנייה, בטון. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> הצעתי לא כי אני רוצה לבצע אותו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תשמע, יש לנו חממה טכנולוגית בגולן שנסוגה ליוקנעם במלחמה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון, בדיוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל זה בדיוק הסיפור, ככה מרוקנים מקום מהאוכלוסייה הצעירה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה שאנחנו רוצים זה באמת את מנועי התעסוקה האלה, צמיחה היא בתעסוקה, אתה מבין? חממות טכנולוגיות. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> בגולן אנחנו בהקמת מבני מעבדות במכון שמיר ב-9 מיליון בהחלטת ממשלה שאנחנו העברנו מתקציב משרד נגב גליל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הם יהיו פה דרך אגב, כל החממות הטכנולוגיות, ביום רביעי. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> דינה ממכון שמיר תגיד לך שאנחנו תומכים שם במבני מעבדות 9 מיליון כדי להביא לשם חממות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אין לנו ביקורת על מה שאתם לא עושים. תקשיב, יש כאן איזה פער. אני לא מכירה את כל תוכניות נגב גליל, בוודאי שהם עושים גם דברים מצוינים, אני גם פניתי לא מעט בתקופת המלחמה ותמיד נעניתי מתשובות מאוד מאוד מקיפות. זו לא ביקורת שנגב גליל לא עושה, השאלה מה אתם מגישים תוכנית לפה. החוק של קרן העושר הוא ברור, זה גם באמת אחד מההישגים של החברה האזרחית, אחד ההישגים המשמעותיים בשנים האחרונות. זה לא היה אמור להיות, הוועדה הזאת נוצרה בגלל מאבק, מאבק על קבלה של הציבור ממשאב טבע, מתמלוגי הגז. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גפני חוקק את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חד משמעית. הדבר הזה צריך להיות כמו שהמחוקק התכוון, לדורות הבאים, למען האוכלוסיות שצריכות לחזור ולראות עתיד וצמיחה, לא על הבסיס, הבסיס המדינה צריכה לעשות. אני מבינה שהמדינה לא עושה. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> אני חייבת, אני לא רוצה שיצא פה איזה רושם שגוי. מדינת ישראל לא תיקצבה הקמה, אני מדברת על מרכזי צעירים, לא על - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, הרשויות, אתם מממנים את התקנים, הכול נכון, אבל למה אנחנו - - - << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> שנה אחת ויחידה, 2017, היה קול קורא שכלל בינוי ונבנו בו פחות מעשרה מבנים בסך הכול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אלישבע, אתם מימנתם רק במקום שהמדינה אמרה, הנה, יש מבנה. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> הרשות. הרשות רוצה להעמיד את המבנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון, הרשות. עכשיו את אומרת, אני רוצה להעמיד את המבנה. למה? << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> באזורים שבהם יש עכשיו רצון לשים דגש לאומי, בתוך הדבר הזה אפשר - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תתמכו ברשויות שיעשו את זה. לא דרך זה, אלישבע, ממש לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חשוב מאוד. תקשיבי, אני אחדד את הדברים של חברת הכנסת לזימי כי יש חוק להקמה של מרכזי צעירים ותמיכה בהם. אין דבר חשוב מזה, אבל המטרה של החוק היא לוודא שביום שאין יותר משאבי טבע בנגב, פוספטים, ים המלח, אשלגן, לאותם אלפי אנשים שמועסקים באותם מקומות יהיו מקומות עבודה איכותיים. איך להקים מרכז צעירים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, אבל גם קליטה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ניסים, אני רוצה גם להגיד משהו כיו"ר ועדת הצעירים של הכנסת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מילה אחת. אתה צודק, אבל יש דברים נוספים, כולל תעסוקה, פיתוח תעסוקה. אני לא מבין למה ירדתם מההאבים, עכשיו באתם בלי האבים. פעם קודמת היו האבים ומאוד אהבנו את זה. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> דיונים אחרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דיונים אחרים למה? זה אותו מוסד, לא? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, אלישבע, אני רוצה להגיד משהו על חזרת אוכלוסיות, ואני יו"ר ועדת הצעירים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתה רוצה? מעבר ל-30 או כמה שאתה מבקש לגבי הפרויקט הזה אתה מבקש גם האבים בנפרד? << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אני לא הבאתי עם הצעה על 189. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההאבים שהצעת, כשדיברנו על האבים, זה היה - - - << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> לא מאמין בזה, נראה לי לא נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתה לא מאמין? << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אמרתי, אני לא אבוא אליך עם הצעה על 189 מיליון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, אתה אומר שנבחר מכל הפרויקטים שהצגת עד היום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להגיד משהו על מרכזי צעירים, ואני קיימתי דיונים בוועדה שלי כשרצו לקצץ את הרשות לצעירים ואני מאוד חושבת שזה חשוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> קריטי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל אני רוצה להגיד רגע משהו. צעירים לא גרים במקום חד משמעית בגלל מרכז צעירים. מרכז צעירים הוא גורם תומך שמסייע, שנותן עוד מענים. הורים צעירים או אימהות צעירות, הכוון תעסוקתי, הכול נכון וזה מבורך וחשוב, והיום קיימתי דיון על אוכלוסיית יוצאים בשאלה שצריכים הכוון תעסוקתי ייעודי, הכול נכון, אבל זה לא מושך צעירים. זה טוב שזה קיים כעוגן שנותן מענים וזה חשוב, אתה מדבר על איך אני מושך צעירים למשהו שהוא יוצא דופן, שהמדינה מייצרת כאיזה גורם שהוא אבן שואבת למקום שנותן אימפקט. זה לא נותן אימפקט, זה חשוב, חשוב לשמור על זה, צריך לתמוך את הרשויות, הכול נכון, אני איתך. אין צעיר שאומר, אני עברתי למקום בגלל מרכז צעירים. << אורח >> אלישבע סבתו: << אורח >> אבל כן בגלל קהילה, והקהילה - - - על תשתיות מסוימות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אוקיי, קהילה, כלומר, הכול נכון, זה משהו אחד, אבל קהילה יכולה להיווצר גם כקהילת אקוסיסטם של תמיכה ויזמות, גם בגלל מרכזים רב תכליתיים שנותנים את המענה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שירותי בריאות מצוינים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שירותי חינוך, נגישות לשירותי בריאות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תחבורה ציבורית יעילה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בחייכם, אני אומרת, תסתכלו על החוק, תעמדו על החוק, על החוק של קרן העושר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ושוב, צריך לתקצב אתכם, רק שזה צריך לצאת מתקציב המשרד לשוויון חברתי או מתקציב הממשלה, לא מתקציב הקרן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חד משמעית. ואני הכי תומכת בתקציב לרשות, אני חושבת שזה חשוב מאוד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ושוב אני אומר, אני לא מצליח להבין את האוצר פה, לא מצליח להבין. שוב, זה לא אישי, כי אני מעריך את העבודה שלכם, אבל זו שרלטנות. לבוא אלינו פעם אחר פעם עם אותן הצעות כשיושב ראש הוועדה מאוד ברור וכל חברי הוועדה מקצה לקצה אומרים לכם את הדברים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אנחנו נבוא לפה לתמוך את זה. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> עמדת האוצר היא שכדי להביא תעסוקה איכותית אמיתית לצפון צריך גם גידול אוכלוסייה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> סבבה, אם כך, תגיד לי איך לבנות מגורי סטודנטים יביא אוכלוסייה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זו ביצה ותרנגולת, זה גם וגם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איך לבנות מגורי סטודנטים מביא אוכלוסייה? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אנחנו רוצים שאנשים יכירו את הצפון, אנחנו רוצים שאנשים יגיעו כקהילות, אנחנו מאמינים שזאת שיטה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את בורחת לי. איך לבנות מגורי סטודנטים לפי - - - << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> לא, אני לא בורחת, אני אומרת אמיתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך לבנות מגורי סטודנטים יגרום לבן זוגי ולי לעבור לצפון? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> לך זה לא יגרום לעבור לצפון כי כבר סיימת את התואר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מי האוכלוסייה? למי זה כן? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אבל יש אוכלוסיית סטודנטים שמתלבטת אם ללכת או לא ללכת ללמוד, אולי יש שם קהילה שנצליח להפריח. כלומר, אנחנו צריכים את התשתית כדי להביא את הפעילות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כמה אחוזים מהסטודנטים יש מגורי סטודנטים בישראל, את יודעת מה הנתון? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אני לא יודעת את הנתון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בין 3% ל-4%. אז על מה את מדברת? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אבל אתה שאלת ספציפית על מעונות, לא בטוח שזה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, היא לא מציגה את הפרויקטים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאתם הבאתם. אני לא המצאתי את זה, זה מה שכתוב פה. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אני מקבלת, אבל אנחנו גם דיברנו על מבנים שאפשר לעשות שם שילוב, שבשעות הבוקר או שעות הצוהריים תהיה שם פעילות לילדים ולמבוגרים צעירים במקביל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> במעונות? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, שירה, את נציגת האוצר, לא? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה, את אשת מקצוע בתחום של הסטודנטים, התעסוקה וכולי? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אני מכירה קצת את רשות הצעירים, אמרתי שאני אסייע. אבל באופן כללי אנחנו מדברים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקצבי את רשות הצעירים. אתם הגשתם בקשה תקציבית לסגור את רשות הצעירים, אל תגידי לנו שפתאום את מדברת בשם רשות הצעירים. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אני לא מדברת בשם רשות הצעירים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> להגנתה, היא לא הייתה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, אני לא מאשימה, אבל האוצר כאוצר כמעט סגר את רשות הצעירים לפני שנה ונלחמנו על זה. << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> אני לא מדברת בשם רשות הצעירים, אני מדברת בשם אגף תקציבים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שירה, ההצעה שהוגשה לוועדה, כמה מקומות תעסוקה היא מייצרת? << אורח >> שירה גרשון: << אורח >> שוב, אנחנו לא מדברים על מקומות תעסוקה לפני שאנחנו מדברים על בואו נגדיל את כמות האוכלוסייה כדי שיגיעו מקומות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> החוק מאוד ברור, החוק לא מבקש ממך, המטרה היא לא להגדיל קהילה כדי להגדיל - - - היא השקעה בעידוד תעסוקה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי, לימדו אותי שמהאוצר צריך לבקש כסף, לא לשאול למה אתה צריך צעירים ולא צעירים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האוצר בא לבקש ממך כסף, זו בדיוק הנקודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זו הבעיה. אתה יודע, אתם יושבים על 600 מיליארד בערך, אני קטן, אני קטנצ'יק. תודה רבה לכולם, אני מבקש שכל מי שמגיע, עוד פעם, אתה תבוא אליי עוד פעם ופעמיים כי אתה משרד מרכזי. אתה, אופיר. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> אני אבוא תמיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו אוהבים אותך באמת, אל תיקח את זה אישית, אבל יש לך פרויקטים מאוד חשובים ואתה תהיה פה חלק מאוד רחב. << אורח >> אופיר כהני: << אורח >> בשמחה גדולה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ואני מבקש מהמשרדים שמגיעים לבוא לבקש דברים שהם ערך מוסף מעבר למה שהמשרדים עושים ביום-יום שלהם. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:42. << סיום >>