פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 40 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 15/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 111 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום רביעי, ט"ו בטבת התשפ"ה (15 בינואר 2025), שעה 9:16 סדר היום: << נושא >> סטטוס פעילות חברות הביצוע הזרות והרחבת מספר החברות הפועלות בישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר מוזמנים: סמדר לוי – לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון אריאל פרטוש – מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים לאה בן עזרא – מרכזת בכירה, עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון דנה רוטשילד – יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה שמעון זיגזג – מנהל אגף חקירות מעסיקים, רשות האוכלוסין וההגירה שי טולידנו – מנהל תחום חקירות מעסיקים, רשות האוכלוסין וההגירה קרן גלבוע – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה נעמי דניאל – רשות האוכלוסין וההגירה עדי אבירם – מנהלת תחום תו"ב ונגישות, מרכז השלטון המקומי ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל דן ורשבסקי – יו"ר איגוד המנופאים, רכז יחסי עבודה, מקצועות בנייה, ההסתדרות הלאומית יצחק גורביץ' – סמנכ"ל ומנהל אגף כ"א כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ דני פיין – סמנכ"ל כספים, China Civil Engineering מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטטוס פעילות חברות הביצוע הזרות והרחבת מספר החברות הפועלות בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוקר טוב, ברוכים הבאים. לפני שנפתח בישיבת המעקב לשמה התכנסנו, כדרכנו, נישא תפילה משותפת גם בחלוף 467 ימים מאז פרץ הטבח הנורא ועם עסקה שמתגבשת ואמורה לצאת לדרך. לצד תחושת ההחמצה, גישתי היא שעסקה אחת צריכה להיות עסקה כוללת, זוהי גישתי לאורך כל התקופה מאז נובמבר 2023. נישא תפילה שהעסקה שמתגבשת ועומדת לצאת לדרך לא תהיה יחידה ותהיה חלק מעסקה כוללת, כך שכל בני הערובה יושבו וישוחררו משבי החמאס דעאש. אנחנו פותחים הבוקר דיון מעקב, סטטוס פעילות חברות הביצוע הזרות והרחבת מספר החברות הפועלות בישראל. נכון להיום פועלות במדינת ישראל 11 חברות ביצוע, 10 סיניות ואחת טורקית, בסך הכול 11,000 פועלים עובדים. בפברואר 2024 התקבלה החלטת ממשלה 1383 שקבעה כי על משרד הבינוי והשיכון לפרסם קול קורא לשם הקמת מאגר נוסף של חברות בנייה זרות בתחום בנייה למגורים. עמדת הממשלה בהחלטה המדוברת הייתה כי לאור המצוקה הייחודית אליה נקלע ענף הנדל"ן וענף הבנייה למגורים בפרט, הרחבת היקף חברות הביצוע הזרות שעובדות בענף הבנייה למגורים היא צעד שיש בו כדי לעודד בנייה ולהגביר את היצע יחידות הדיור בשוק, וזאת התייחס לפריסה לכל רחבי המדינה. מאידך, התאחדות הקבלנים בוני הארץ טוענים כי בהחלטה הזו מדובר למעשה בהפניית עורף לחברות הבנייה המקומיות אשר מתקשות ממילא להתמודד עם המצוקה החריפה בכוח האדם בענף שנוצרה בעקבות המלחמה, ושדווקא בעת הנוכחית בה מודגשת חשיבותו של ענף הבנייה תוצרת כחול לבן, זהו אינטרס לאומי ממעלה ראשונה. לגישתן, הכנסתן של חברות בנייה זרות נוספות תפגע בענף זה פגיעה אנושה. חברות הביצוע הזרות מגיעות עם צוותי עבודה מלאים מחו"ל, ובנוסף, לטענת התאחדות הקבלנים, זוכות להקלות רגולטוריות משמעותיות. אני אוסיף שנודע לי שלמרות אותן הקלות, בחלק מהתחייבויות שלהן הן לא עומדות ולא ממלאות אחריהן. זו טענת התאחדות הקבלנים, העיוותים האלה יצרו תחרות בלתי הוגנת מול החברות המקומיות והם ימשיכו ויגיעו לקריסת ענף הבניה הישראלי. על כך אנחנו נשמע היום מנציגי התאחדות ומהקבלנים. ביולי 2024, תחילת יולי, כחמישה חודשים ממועד קבלת החלטה 1383, משרד הבינוי והשיכון פרסם קול קורא חדש לחברות בנייה זרות, למעלה מ-30 חברות ממדינות שונות כמו ליטא, הודו, סינגפור, הפיליפינים, וייטנאם, קפריסין, איחוד האמירויות, אזרבייג'ן וסין הגישו מועמדות. להבנתנו, זכייתן של שלוש חברות סיניות נבלמה בשל חשש מסחר בבני אדם. אני מבקש לשמוע ממשרד הבינוי פרטים בנושא, ככל הניתן. החברות הזוכות יורשו לבנות בישראל אך ורק יחידות דיור למגורים ויחויבו לבנות במהלך שנות הפעילות שיהיו כאן מאות אלפי מטר רבוע. הן יירשמו במאגר הקבלנים הזרים שרשאים לבנות בישראל, וכמובן, תמיד כשאני אומר רשאים, המדובר הוא למבני מגורים, לא בנייה צמודת קרקע, אלא רוויה, ויחויבו לבנות במהלך שנות הפעילות שיהיו כאן מאות אלפי מטר רבוע. אנחנו נשמע מכלל המשרדים את עמדתם בנוגע לחברות הביצוע הזרות בענף הבניין. דבר נוסף, אני אבקש לשמוע את העמדות השונות בנושא שקשור לשיקום ופיתוח יישובי הצפון והדרום שנפגעו במלחמה, לרבות תשתיות בכל הקשור לחברות זרות. אני מוסיף ואומר פה שכוונתי כשהצבתי את הנושא בזמנו ואת הצורך הייתה בין היתר לעודד את השורות. כשחברה זרה, בוודאי עובד זר, נמצא בשוק המקומי כל כך הרבה זמן, אנחנו מסתכנים בכמה סכנות, ובעיקר סכנת השתקעות ובתוך זה השתלטות. כשעובד מגיע לכאן בתקופה הראשונה, באופן מדוד ומבוקר, מגיע כעובד, כל מנעד ההתקשרות שלו הוא כעובד. ככל שחולף זמן, אנחנו פוגשים את זה המון בשוק הסיני, לאחרונה אני פוגש את זה בשוק המולדובני, הם הופכים להיות אט אט מנהלי העבודה ואחרי כן ראיסים. זו ההגדרה הנכונה, צריך לקרוא לילד בשמו, ראיסים. הם הופכים להיות קבלני משנה, הם סוגרים עבודות בסגירה פאושלית ומביאים עובדים בקבלנות. כך שא', הם מפרים את חוקי העבודה, הרגולציה שלנו, על ההתממשקות וההנהלות בינם לבין העובדים הולכת ופוחתת, קבלנים שנמצאים במשבר ובמצוקת זמן ובפיגור במסירת עבודות נאלצים להיכנע ולמכור להם את העבודות. כדרכי, אני מספר פה בדרך כלל אמת כאובה, ידועה שלא מדברים עליה, אבל אני מציף אותה כאן, כמו היום. כשאני נפגש עם קבלנים ויזמים, אני מתריע בפניהם שהם וכל השוק בדרך לאבדון בקצב הזה. כי בעוד חמש-עשר שנים, אולי מעט יותר, השוק יתנהל כך שאותם קבלנים יהיו רק מתווכים בין מזמיני העבודות למבצעי העבודות. מה שיישאר להם ביד זה לא רווח יזמי, זה לא רווח ביצועי, זה רווח תיווכי. המציאות הזאת, שבה עובד זר שמגיע לפרק זמן קצוב משתקע כאן, ובחסות הזמן שהם נמצאים, כחלק מחברות ביצוע, כחלק מכל מיני התארגנויות, הם מגיעים עם רכבים לאתרים, הם מגיעים עם פקידות, יש להם משרדים, והם קונים עבודות, כפי שאמרתי, באופן פאושלי. לא לכך התכוון המשורר. אנחנו צריכים ידיים עובדות, כמה שיותר, אבל כעובדות, לא כקבלניות, לא כמרכזות כוח סביבן, ולא ככאלה שמשתקעות כאן. בכוונתי כשהצבתי את הנושא בזמנו ודחפתי לפתוח את השוק לחברות ביצוע נוספות, התכוונתי שאם יש היום 11 חברות, אולי בסיום התהליך יהיו 15 חברות, אבל כשה-11 הנוכחיות יוצאות מכאן. זה העניין, לרענן שורות, לייצר תחרות, ולא להביא עוד על אלה שנמצאות. אם הסינים, בגלל אינטרסים גיאופוליטיים, מונעים מעובדים להגיע לשוק המקומי, בעיקר לבנייה, במסלולים בילטרליים כעובדים לתאגידי כוח אדם זרים, אנחנו נעזור להם למנוע מלהביא לכאן חברות זרות. כי המעורבות שלהם בכלל הענפים כבעלי חברות, כבעלי עניין בשוק הישראלי היא מכה למשק. היום אנחנו שותים חלב שיש בו נגיעה סינית, אוניות עוגנות בנמל שיש לו נגיעה סינית, עבודות ביצוע עם חשיבות לאומית מבוצעות על ידי חברות סיניות, פרויקטים שלמים נבנים על ידי חברות סיניות, אבל לשלוח לפה עובדים כעובדים, הם מעדיפים שלא, בטח ובטח לעניין החברה הטורקית. אבוי לבושה שמדינה מקבלת סטירה בצד אחד ומגישה אחר כבוד את הלחי השנייה. ידוע מה הקשר של ארדואן ומשפחתו עם החברה הטורקית שבונה פה, יכולים לכסות את זה כמה שרוצים, אבל זה ידוע וברור. וגם אם אין קשר משפחתי, יש קשר לאומי. רודן שמטנף ומגדף את מדינת ישראל על כל מערכותיה ומטיל עלינו סנקציות ולא רוצה לסחור איתנו, חברה שלו בונה את ארצנו. איזו מציאות איומה אנחנו נמצאים. כאמור, כל הכוונה היא לראות איך מסיימים התקשרויות עם החברות, לרבות כלל העובדים שלהן, כלל, והכנסת חברות חדשות. כמובן תוך כדי יצירת משוואה של תחרות הוגנת כמו כל כלכלת שוק חופשית אל מול המתחרים המקומיים שלהם. אנחנו נתחיל עם משרד הבינוי והשיכון, ברשותכם. אני מבקש שתפרטו לנו בבקשה על 11 החברות הזרות שפועלות עד היום בישראל, תספרו לוועדה מאיזו שנה התחילו לבנות בישראל, מה מספר הפרויקטים שהם השלימו, כמה דירות הם בנו. << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> אפשר לדייק לגבי הפתיחה שלך כמה דברים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, בוודאי. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> אני סמדר מהלשכה המשפטית של משרד השיכון. כשאתה מדבר על חברות בינלאומיות סיניות שמבצעות תשתיות לאומיות בישראל, זה לא קשור לחברות הביצוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברור, אין שאלה בכלל. אני נתתי סקירה על ההתממשקות של המשק הישראלי בהסתמכות על חברות זרות בכמה מישורים. חברות הביצוע הן האירוע שאנחנו נוגעים בו כרגע, יש חברות בינלאומיות שמעורבבות בפעילויות במשק בכמה אפיקים אחרים. גם בהתקשרות של המדינה מולן לביצוע עבודות נקודתיות, וגם במכירת אחוזים ויכולת הפעלת מערכים מסוימים שהם באינטרס הלאומי שלנו. כשאני נותן סקירה, אני נותן סקירה שמתייחסת לכלל ההשפעות בשוק בהתממשקות עם מדינות אחרות בביצוע פרויקטים ועבודות, אבל כמובן שאנחנו מדברים על 11 חברות הביצוע הזרות, והבהרתי את זה אגב. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אריאל פרטוש, מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים במשרד הבינוי והשיכון. אני מתחבר למה שאמרת בהתחלה, כמובן יש לנו 11 חברות, הן קיבלו רשיון לחמש שנים ואופציה להארכה לשלוש שנים כאשר כל שנה נבחנת העמידה שלהן בתנאים. הן אמורות לבנות מספר קילומטר רבוע מסוים, קילומטר של יחידות דיור, ולפי זה הן מקבלות ארכה לשנה נוספת וכן הלאה. במהלך המלחמה הארכנו לארבע חברות שהיו אמורות לסיים, בשל המצוקה, לשלוש שנים נוספות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלוש? למה לא לשנה? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> זה הוארך בהחלטת ממשלה. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> כן, החלטת הממשלה 1002 האריכה לארבעת החברות הראשונות שנכנסו ב-2017 לארבע שנים נוספות, עד 2029. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? זאת השאלה. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> לאור המצוקה שהייתה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה לא להאריך עוד פעם שנתי ותוך כדי זה להכניס חברות אחרות? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> המקסימום של התקופה זה ארבע שנים, אפשר להאריך את זה לסירוגין. הכוונה הייתה לתת להם להמשיך לעבוד בפרויקטים שהם כבר עובדים במהלך המלחמה ולא לעצור את הפעילות שלהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זו מסגרת ארבע שנים, אבל ניתן לסיים אותה עוד קודם? כי אמור להיות מקטע אחד מקורי, גברתי, ואז הארכה כל שנה. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> חברה שמתחילה לעבוד פה, שלוקחת פרויקט, צריכה לדעת שיש לה מרחב זמן בטוח לסיים את הפרויקט, פרויקט הוא לא פחות משלוש שנים. זו בעיה לתת לה כל שנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל אם מאריכים לה, מאריכים לה על משהו שהיא כבר מבצעת, זאת אומרת שזה יכול להיות שלוש שנים ומטה. אם היא מבצעת שנה, צריכים להאריך לה לשנתיים מקסימום. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> לאו דווקא. ההארכה היא לאו דווקא לביצוע, ההארכה שניתנה לה בהחלטת ממשלה עד 2029 היא גם לפרויקטים חדשים. יש הארכה אחרת, החברות הרי נמצאות פה מלכתחילה לחמש שנים עם אפשרות לתוספת של עוד שלוש שנים. זו המטרה של העוד שלוש שנים, כדי לאפשר להם לסיים פרויקטים. אלה שקיבלו עד 2029 קיבלו במטרה גם לחתום על חוזים חדשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, לחתום חוזים חדשים, ארבע שנים לא יספיקו. לא בהכרח הן יספיקו, כי אם בעומק ארבע השנים הן יפתחו חוזה לביצוע חדש, זאת אומרת, אם שנתיים לתוך ארבע השנים הן פותחות פרויקט חדש נותרו להן שנתיים בהארכה של הארבע שנים, זה לא יספיק להן, יצטרכו להאריך עוד. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> בשביל זה הן יודעות שהן צריכות להיערך לסיום פרויקט בסוף 2029 ולעזוב את ישראל, הן יודעות את זה. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> גם אי אפשר היה להאריך להם את זה בלי, זה הוארך בהחלטת ממשלה, זה לא שלמשרד השיכון יש עכשיו סמכות להאריך עד אינסוף. הכוונה היא שהן באמת יעזבו, כולן, עד 2029, כל החברות, ושיכנסו חברות חדשות בהליך החדש. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כן, וכמובן גם אנחנו מעדיפים, כמו שאתה אומר, עבודה כחול לבן, ואנחנו עובדים גם בהיבט הזה. ובקשר לחברות הביצוע הזרות, כרגע יש לנו בקול הקורא שהוצאנו עכשיו ארבע חברות שעברו את תנאי הסף מארבע מדינות שונות. בימים הקרובים ישלחו להן כבר מכתבים שהן עברו את תנאי סף ומשבוע הבא כבר יינתן ציון האיכות וכולי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותכם, תכף אנחנו ניגע בחברות החדשות, אני רוצה רגע להישאר רגע בנוכחיות. מעת לעת אתם בודקים את עמידתן בתנאים, אבל אתה התייחסת רק למספר המטרים הרבועים שהן הספיקו באותה שנה, אני מניח שיש גם שביעות רצון מהביצוע. אני שואל לגבי שאר התנאי ההתקשרות, איפה חונה הרגולציה לעניין הטיב שמן הסתם הוא ברמה גבוהה, אני יודע את זה, לעניין כמות העובדים הברחנים שיש מהם, לעניין ההתחייבויות שלהם כלפי המשק הישראלי בהפרשות, בתנאי העבודה של העובדים שלהם והשכר וכל הרגולציה שאנחנו כמדינה אמורים להפעיל כלפיהם. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כמובן, מבחינת הרגולציה, יש את המשרדים הנוספים שאחראים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה חונה אצלכם כרגולציה מעבר להספק? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אנחנו בודקים כל שנה מבחינת ההספק שלהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה אחד. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> וכמות הפועלים שמאשרים להם. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> וכל חוזה חדש שהן חותמות, הן אמורות לקבל מאיתנו המלצה למספר העובדים שאנחנו נותנים להן, להביא חדשים כדי לעבוד בפרויקט, ואנחנו בודקים באותו זמן איפה העובדים שיש להם כבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת להביא חדשים? להביא חדשים ולהחליף אחרים, או להביא חדשים כהגדלה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> זה מה שאני אומר, יש להם גם את היכולת להגדיל לפי החלטות הממשלה, הגדלנו להן את המכסה ל-1,600 עובדים לכל חברה מעשר החברות, לא מה-11, יילמזלר זו מכסה אחרת. הם יכולים להביא עוד עובדים, בשביל לקבל עוד עובדים הם צריכים להראות לנו חוזים. זה עובר את המחלקה המשפטית אצלנו, זה עובר את מחלקת הנדסה כדי להבין כמה עובדים הם באמת צריכים לפי היקף הפרויקט, גודל הפרויקט וכולי, והם צריכים להסביר לנו איפה העובדים שהם כבר קיבלו אישור עליהם. זאת אומרת, אם הסתיים פרויקט, אתם יכולים להשתמש בעובדים האלה. אתם רוצים 200 עובדים? אתם לא יכולים לקבל 200 עובדים אם יש לכם 100 עובדים שסיימו לפני שבוע פרויקט. קחו את 100 העובדים האלה ותקבלו עוד 100 עובדים. וכל פרויקט כזה עובר אצלנו את הבחינה שלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אגב, הארכת תוקף התקשרות איתן בהכרח גם נותנת הארכת תוקף התקשרות עם העובדים? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא, לעובדים יש את התנאים. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> העובדים נכנסים פה לפי תנאי הכניסה של רשות האוכלוסין וההגירה, 63 חודשים, אחרי 63 חודשים העובדים שלהן צריכים לעזוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם מוודאים שלפני שאתם מגדילים להן ומאשרים להן קליטת חדשים שהקודמים שלהן יוצאים? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אנחנו מסונכרנים עם רשות האוכלוסין וההגירה מבחינת המכסות שלהן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל אם זה תנאי מתלה ואתם מקושרים עם הרשות. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אנחנו מקבלים את הנתונים של החברה, של המכסות שלה, כמה יש לה בהיתר, כמה יש לה בפועל בישראל, ולפי זה מקצים להם את ההגדלה. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> אנחנו רק ממליצים לרשות האוכלוסין על מספר הפועלים שהיא יכולה להביא לפרויקטים הנוספים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל רגע את רשות האוכלוסין, בוקר טוב. האם כשחברת ביצוע זרה מבקשת הגדלה ומקבלת לכך אישור ממשרד השיכון או החלפה, אתם מוודאים שזה אחד כנגד השני? אתם מוודאים שקודם כול מי שאמור לצאת יצא בפועל ואז כניסה של אחרים? << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> קרן גלבוע, רשות האוכלוסין. אנחנו בודקים באופן כללי, אבל זה לא משהו שאנחנו עושים גם למעסיקים אחרים. זאת אומרת, אנחנו לא מתנים הגדלות של מכסות בהכרח ביציאה של העובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל תראי, אני רוצה להסביר לך משהו. כשמדובר בחברת ביצוע זרה, זה שונה מאשר תאגיד מקבל עובד זר והוא מקבל אותו מבחוץ והוא בורח לו או שהוא עובר ממנו. כשמדובר בחברת ביצוע זרה, זו עסקת חבילה אחת, הוא מגיע עם העובדים שלו, והם רק שלו. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> אז - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא אז, אני חושב שפה אנחנו מגלים כשל, אני רוצה ברשותך להסביר לך. אני נתקל במנהלי עבודה, הם מוגדרים מנהלי עבודה, אבל הם כבר קבלנים בפני עצמם, שהם נמצאים פה שנים רבות וממושכות, מקימים פה כבר משפחות אפילו, לשם זה מגיע. הם מגיעים עם רכבים, עם צוות עוזרים, יש להם משרדים. הם עדיין בהגדרה, בשורה, עובד של אותה חברת ביצוע, הוא טייח. הוא לא יצא, במקומו יגיעו חדשים, הוא הופך להיות קבלן אאוטסורסינג, הוא עוד מישהו שמתחרה במשק. כל זמן שאתם לא מתנים שהוא מראה לכם שאותה רשימה שמילאה את המכסה שלה יצאה, כל עוד שאתם לא מתנים את הכניסה במקום זה, אתם למעשה מאפשרים להם לעשות פה מה שהם רוצים. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> מה שאנחנו בדרך כלל עושים זה שהנוטשים, עד שהם לא יוצאים מישראל, הם חלק מהמכסה של החברה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא מעניין אותי, זה בדיוק העניין. לא מעניין אותי, אני לא מסתפק בזה. הם חלק מהמכסה, הם מגיעים למשרד הבינוי והשיכון, הרגולציה היא רגולציה נקטעת כי היא לא מתוכללת תחת מנגנון אחד, הם מקבלים, ובצדק, הגדלה לקפסיטי העובדים שהם צריכים כי הם פתחו פרויקט חדש, ואותם אלה שהם, תגדירי אותם ברחנים או וואטאבר, נספרים במניין כלל העובדים. הוא מסכים לספוג אותו בחוסר העובד בפועל, אבל הוא הרוויח שכפול של מתחרה במשק הישראלי. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> זה משהו שצריך לשכלל בין היתר גם כשקובעים הגדלת מכסות לכל חברות הביצוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל בשביל זה אנחנו נפגשים פה עכשיו, גברתי, בשביל זה אנחנו עכשיו נפגשים פה. כי אם לא הדיונים האלה ולא הנבירות האלה, אנחנו לא עולים על כשלי שוק וכשלי התנהלות ברגולציה הממשלתית שלנו ואנחנו לא ניגשים לטפל בזה. צר לי שאני מגיע למצב שאני עולה על זה ומדבר איתכם ומסב את תשומת ליבכם, אבל דיינו, אנחנו כבר פה, בואו נתקן את זה. כשחברת ביצוע מבקשת הגדלה בגלל הרחבת פרויקט או כניסה לפרויקט במקביל, היא קודם כול צריכה להראות שאותו ברחן יצא, לפני שהיא מקבלת הגדלה. זאת אומרת שאם הוא לא יצא, היא במינוס שניים על כל אחד. וצריכים להפעיל שוט, וכשיש דווח כזה, מנהל האכיפה חייב לנחות אצל אותה חברה ולראות אם יש כאלה שמדווחים כברחנים ובפועל נמצאים שם. לא יכול להיות שהם בונים לנו פרויקטי ענק ואנחנו בלי שום רגולציה על דרך ההתנהלות שלהם עם העובדים, על דרך ההתנהלות וההשתקעות של העובדים שלהם, והרגל הדורסת. אנחנו רוצים להסתייע בהם ולא שהם ישלטו לנו בתהליכים ובשוק. בואו תגידו לי איך אתם רוצים להסיק מסקנות. אני יודע מה אני צריך לשמוע מכם, תגידו לי אתם. אני רוצה להקשיב גם לנציגי משרד הבינוי והשיכון וגם לנציגי רשות האוכלוסין וגם לנציגי מנהל האכיפה. גם מנהל עובדים זרים וגם מנהל האכיפה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני יכול רק לציין שכמו שאמרת, זה באמת נתון לרשות האוכלוסין, למנהל האכיפה שם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, זה גם נתון שלכם. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני אומר, אנחנו באמת לא נותנים מעבר למכסה. זאת אומרת, כמו שקרן אמרה, זה תופס להם במכסה. זאת אומרת, יש להם ברחנים, נוטשים, איך שרוצים לקרוא לזה, הם עדיין במכסה, אנחנו לא יכולים לתת להם מעבר בהתחשבות בזה שיש להם נוטשים. זאת אומרת, הם צריכים להסתדר עם מה שיש, הם צריכים לדאוג לכך שהעובדים שלהם יישארו אצלם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בן אדם נכנס לעבוד בישראל עם 1,000 עובדים, דיווח על 100 ברחנים, הוא פותח פרויקטים שהוא צריך ביחד 1,200 עובדים. הוא עכשיו מבקש 300 עובדים, יש לו 100 ברחנים, הוא מבקש מכם, אתם מאשרים לו ואז זה עובר לרשות האוכלוסין? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אנחנו מאשרים בהתחשב באיפה כל העובדים שלו נמצאים ואנחנו ממליצים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם ממליצים, נו. הוא מבקש שתמליצו לו על 300 עובדים כי הוא צריך 1,200 עובדים ויש לו בפועל 900. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אז אנחנו לוקחים את אלה שברחו לו ואנחנו לוקחים את אלה שכבר יש לו, אנחנו לא מתחשבים באלה שברחו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת, אתם סופרים אותם כ-1,000 עדיין. << אורח >> דני פיין: << אורח >> היושב ראש, אפשר לומר משהו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, מי אדוני? << אורח >> דני פיין: << אורח >> שמי דני פיין, אני סמנכ"ל הכספים של China Civil Engineering, זו חברת תשתיות סינית גדולה, אנחנו אחת מעשר חברות הביצוע. הביצוע הוא לא התחום היחיד שלנו, אנחנו גם עוסקים בתחום הרכבות, אנחנו בנינו את הקו האדום של הרכבת הקלה ומתכוננים לפרויקט המטרו. לגבי הביצוע, אני רוצה לומר משהו. אני סמנכ"ל הכספים של החברה, אני רואה חשבון בהשכלה שלי, אני מאשר כל תלוש שיוצא מהחברה. יש לנו כרגע כ-1,000 עובדים ואני יכול להבטיח לאדוני שאני מתייחס לעובד הסיני בדיוק כמו שמתייחס לעובד ישראלי. כלומר, הוא מקבל את השעות שלו לפי החוק, מקבל את המשכורות בזמן, את תלוש השכר הוא גם מקבל, ואנחנו עוברים גם ביקורות פעם בשנה על ידי משרד העבודה שבודק את כל הדברים האלה, כולל את דו"חות השעות, כולל את התאריכים שבהם המשכורות עברו. הביקורת היא הרבה יותר קפדנית מאשר ביקורת על עובד ישראלי נניח, ובמקרה שלי זה נעשה כמו בית מרקחת, אוקיי? ככה זה נעשה אצלנו בחברה. דבר שני שאני רוצה להגיד, אנחנו חברה שיש בה כרגע 1,000 עובדים סינים, יש לנו גם 20 עובדים ישראלים: מהנדסים, מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות. צריך להבין שכל דבר שנאמר כאן, אם החברות האלה יוצאות או נשארות, יש לזה השפעה מאוד גדולה. כי כשאנחנו מדברים, אנחנו מנהלים משא ומתן על פרויקטים חדשים, אני לא יודע אם זה רשמי או לא רשמי, מה שנאמר כאן, אבל לכל דבר כזה יכולה להיות השפעה מיידית על העבודה שלנו. הרי אנחנו מגייסים עובדים, גם ישראלים, מנהלים משא ומתן על פרויקטים. כל פרויקט שאנחנו ניגשים אליו, הטווח הוא שלוש שנים, או שנתיים או שלוש שנים, כך שיש לזה המון חשיבות. בסופו של דבר, אנחנו ביחד במשחק הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה שנים החברה שאתה מייצג אותה נמצאת בארץ? << אורח >> דני פיין: << אורח >> היא נמצאת כבר 30 שנה. הפרויקט הראשון שלנו היה מנהרות הכרמל, אנחנו ביצענו אותו. דרך אגב, הוא נחשב פרויקט מאוד מוצלח, הוא הסתיים לפני לוח הזמנים, ומאז עשינו עוד הרבה פרויקטים, גם בתי מלון, גם את הקו האדום של הרכבת הקלה אנחנו בנינו יחד עם דניה סיבוס, בשותפות, סיימנו את זה, ועכשיו מסתכלים הלאה לפרויקט המטרו. פרויקט המטרו שמתחיל עוד שנה, זה פרויקט שהולך להעסיק את כל חברות התשתיות בארץ וגם בעולם. בסופו של דבר, יש פה איזשהו אקוסיסטם משותף בראייה שלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אקוסיסטם משותף זה על פי אופן ההתנהלות הקנדית לדוגמה, שכל חברת ביצוע זרה יכולה לקבל כל פרויקט כשהיא שותפה עם חברת ביצוע מקומית ויש רוב מובנה, גם אם הוא קטן, לחברת הביצוע המקומית. זה אקוסיסטם משותף, אם אנחנו כבר רוצים לרדת לרזולוציות האלה. ובעיניי, חברה שנמצאת פה 30 שנה, משהו שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, אנחנו אימפריה בכל כך הרבה נושאים, אנחנו לא יודעים? חברה כמו דניה סיבוס לדוגמה לא יודעת לבצע את הפרויקטים האלה בלי שהיא נסמכת עליכם? מה, כל החוכמה נמצאת אצל הסינים? סתם, אני שואל אותך שאלה. אם אתם כבר 30 שנה פה, אתם לא בתוך אותו מסלול מפוקח שאנחנו מדברים עליו לגבי כל השאר, אני לא דיברתי על חברה כזו או אחרת פרטנית. יש לכם כ-1,000 עובדים? << אורח >> דני פיין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מהם הוגדרו בשנה האחרונה כברחנים? << אורח >> דני פיין: << אורח >> אני יכול להגיד לך שבערך כל שנה בורחים לנו כ-200 עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי, 20% בשנה. 20% בשנה בעשר שנים, יש לנו שלוש חברות עליכם, הבנת? כל עשר שנים, שלוש חברות עליכם, זאת המשמעות. << אורח >> דני פיין: << אורח >> לא, ה-1,000 זה משהו שהגענו אליו לאט-לאט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא משנה. אם אנחנו הולכים על פי תחשיב ריאלי, יש לכם בממוצע שתיים וחצי חברות, חברה וחצי נולדת מכם כתוצאה מההישארות שלכם פה כל 10 שנים, זאת המשמעות. 20% בשנה, אם הייתם בהתחלה 800 עובדים וברחו לכם 200, אתם מייצרים לנו 25% בשנה, זו כמות בלתי נסבלת. << אורח >> דני פיין: << אורח >> הברחנים היא בעיה גדולה עבורנו גם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם זו בעיה גדולה עבורכם, בשבילנו היא עצומה. << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> זה ברחנים כחברת ביצוע זרה למגורים או שזה גם חלק בעבודות תשתית? << אורח >> דני פיין: << אורח >> לא, רק למגורים. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> רק כחברת ביצוע? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את מבינה את המשמעות של זה? אני פוגש פה סינים שהם יותר ותיקים מהבן שלי בארץ. הבן שלי בן 15, הם יותר שנים פה, הם יותר חזקים מאיתנו, הוא יכול להעסיק אותי אם אני לא חבר כנסת, באמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בהסכמים הבילטרליים אבל, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא מעניין, אני רוצה לדעת מה הרגולציה שאתם מפעילים. אתם אגב זה כלל המשרדים, אתם זה כלל המשרדים. 20% ברחנים בשנה, אתם מבינים את המשמעות? ואאיל, אתה מבין את המשמעות? זה עובד לא מפוקח, לא מבוקר, אין שום אחריות על הביצוע שלו, זה שוד לאור היום של השוק הישראלי גם, תבינו את זה. 20% בשנה. אני אומר לך, אתה נשמע ומציג את הדברים באופן מאוד משכנע ונעים, חייב להודות אבל, אני מתנצל שאני אומר את זה, חברה שיש ממנה 25% ממוצע ברחנות בשנה, צריך לבדוק מה אתם עושים לא נכון שגורם לאנשים לברוח. << אורח >> דני פיין: << אורח >> לא, אני לא מקבל את הטענה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה לא חייב לקבל אותה. אני לא אומר דברים באישור של תקבל או לא, אני אומר לך שאם למעסיק יש נטישה כל כך גדולה, צריך לבדוק למה. << אורח >> דני פיין: << אורח >> לא, העובדים, חלקם הגדול בורח בשדה התעופה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בשדה התעופה, אתה צודק, אני רוצה רגע להתייחס לזה. עובד זר, לאו דווקא עובד, כל זר שמגיע למדינה שהוא לא מכיר אותה, בטח בתרבות שונה, בטח במרחק גדול, הוא מגיע מאוד חושש, מאוד מבוהל, מאוד לא בטוח בעצמו. אם בן אדם נוחת בכזאת מדינה והוא בורח, זו מציאות שהיא תוצאה אך ורק של תשתית שנבנתה על ידי מישהו ותיק שהיה שהקים מאגר פרטי שלו והוא מארגן אליו עובדים ואומר להם, כשאתם נוחתים, דברו איתי, אני מחכה לכם, יש כבר בית ועבודה. פגשתי את זה בשדה תעופה לגבי עובדים מכלל המדינות ולכלל הענפים, זה לא משהו שנוגע רק לכם. זו תופעה איומה שאנחנו מתמודדים איתה, אבל היא תוצאה ישירה של השתקעות של קודמים פה. תשמעי, אני רדפתי אחרי שלושה מולדובנים שיצאו בכיכר של מקבלי הפנים, הם אפילו לא עלו לקבל סים או משהו, כלום. המעסיק שלהם חיכה בצד ימין של הגדר והם חלפו על פניו, פשוט אני ראיתי את זה בעיניים שלי. עמדתי במרפסת, ראיתי, ורצתי למטה והם פשוט חלפו על פניו. הוא עומד עם שלט מחכה, הם יודעים שזה הוא. דילגו, ארבעה מטרים, המעסיק החדש לקח אותם לרכב שלו, רכב מסחרי, ענק, גדול, מפואר, יקר. המעסיק הזה הוא עובד זר כמותם, הוא מולדובני שרק יותר שנים פה והוא בעל בית. יש לו דירות, יש לו סיסטם מלא ויש לו קהל לקוחות והוא מוכר אותם כקבוצות לביצוע עבודה פאושלית. המציאות הזאת יכולה להתקיים רק כתוצאה של השתקעות רבת שנים. קודם כול בהתממשקות של המדינה עם חברה, וכתוצאה מזה עם עובדים, וכתוצאה מזה עם זה שהם בורחים, והם מקימים חברות מתחרות גם להם אגב. הם לא יכולים להתחרות בהם כי הם לא מתמודדים במכרזים רשמיים, אבל הם חלק מגלגלי השיניים של המכונה המשומנת הזאת. << אורח >> דני פיין: << אורח >> אדוני, יש פה עוד בעיה והיא חוסר האכיפה. צריך גם להבין שעובד שעובד בצורה מסודרת, בחברה שלנו נניח, במידה והוא יעבוד באופן לא חוקי, הוא יכול לקבל משכורות גבוהה ב-50%, אוקיי? כי הרי אותו מעביד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין הפרשות. << אורח >> דני פיין: << אורח >> קודם כול, העמלות לרשות האוכלוסין שהן בערך 20% מהשכר, הפנסיה עוד 10%, מס הכנסה עוד 10%, אתה מגיע בסוף ל-50%. והעובדים הסינים הם אנשים ריאליים וענייניים. זאת אומרת, אם הם רואים שהם יכולים לעבוד במקום מסוים ולהרוויח 50% יותר, הם יעשו את זה, ואם יש 0% אכיפה, הם יעשו את זה. הרי בסך הכל הם באים לעבוד חמש שנים או כמה שנים שיישארו כאן, לשלוח את הכסף הביתה, הם מפרנסים את המשפחה שלהם, את ההורים שלהם, הם בסך הכול באים לעבוד ולהרוויח כסף. אם המדינה עוצמת עין בצורה מסוימת ומאפשרת להם לעשות את זה, למה שלא יעשו את זה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מנהל האכיפה רוצה להתייחס לזה? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> כן, בוודאי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלום, אדוני. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> שמעון זיגזג, מנהל אכיפה וזרים, ראש אגף אכיפת מעסיקים. ראשית, אני רוצה להודות לאדוני על היוזמה שלו לתיקון חוק עובדים זרים במלחמה שלנו בתופעת זיוף רישיונות שהייה ועבודה, זה סופר חשוב לנו. שנית, אני רוצה לומר שאנחנו מאז 2018 מבצעים בין פעמיים לפעם אחת ביקורת אחת לכל חברה בכל אתר מגורים וכל אתר עבודה למעט חריגים. ובנוגע לאכיפה או היעדר אכיפה, אני רוצה לחזור על דברים שנאמרו פה אינספור פעמים בוועדה לגבי השנים האחרונות. אנחנו לא מסתירים את העובדה שהאכיפה נפגעה בגלל כל מיני פרויקטים לאומיים, אם זה קשור לפרויקט הדרכונים ואם זה לקורונה, דברים שנמשכו הרבה מאוד זמן. אבל נכון להיום עברה החלטת ממשלה שאמורה לחזק אותנו ואנחנו בתהליך קליטה של עובדים, ולכן אנחנו נחזור למסלול אכיפתי במלוא המרץ. יש לנו חסמים שאדוני מכיר אותם ואנחנו עובדים כדי לפתור אותם. אכיפה יש על מגורים, ויש על תנאים, ויש על העסקה ככל שאנחנו מוציאים אותם. זה לא מתבצע רק במישור הפלילי, אלא גם המנהלי, ויש לנו דוגמאות לאכיפה משולבת שכזו, אם באמצעות כתבי אישום, ואם באמצעות אכיפה מנהלית מאוד אגרסיבית. אם אדוני מעוניין במספרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אומר לך, שמעון היקר, לטעמי, לא אתה הנציג שהיה אמור לייצג את המנהל היום, מסיבה אחת פשוטה, שאולי גם אתה, אבל לא רק אתה, התופעה שאנחנו מדברים עליה כאן, לא בפיקוח על חברות ומעסיקים, הרי הם לא רשומים במאגר כמעסיקים, הם שקופים. העבירות שמבצעים אותם שוהים בלתי חוקיים בהיותם ברחנים, לא מאוגדים כך שאתה מקבל עליהם דיווח ומגיע לדגום את עבודתם ואת דרך התנהלותם, אתה מבין? והאגף שלך הוא הכתובת למעסיקים כמו החברה שהדובר לפניך דיבר. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אני די מסכים. ואני אוסיף ואומר שתופעת הנטישות, אנחנו מכירים היטב, גם בעולם התאגידים, גם בעולם של חברות הביצוע וגם מענפים אחרים, זו תופעה שאנחנו מכירים די טוב. ואני רוצה רק לומר את התובנה שלי כאיש אכיפה לגבי התופעה בגדול. אכיפה היא בהחלט נדבך סופר חשוב למלחמה בתופעת הנטישה הזו, סופר חשוב, אבל אכיפה לבדה לא יכולה להילחם בתופעות נרחבות מאוד, חייבים להיות מנגנונים משלימים מעבר לאכיפה, אני אומר את זה באופן כללי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה צודק לחלוטין. הנה, אני אומר כאן שמצד אחד אני חייב שאתה תאכוף לי את ה-20%-25% ברחנים של חברות הביצוע, מצד שני, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מונעים את התשתית שיש לאותם ברחנים לאן לברוח. זה בדיוק העניין, זה מעגל קסמים מטורף שהוא מרסק אותנו. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אנחנו בהחלט מודעים לתופעה, אנחנו נערכים להתמודד איתה בכל הענפים, יש לנו חסמים. ועדת סמכויות, כפי שאדוני מכיר, מתוקף החלטה 1752, קמה, היא מטפלת גם בסמכויות שלנו ואנחנו מטפלים גם בנושאים של משאבים שלנו, ואני מאוד מאוד מקווה שמנהל האכיפה יחזור להיות מנהל האכיפה כפי שכולם מכירים אותו משנים קודמות ואנחנו ניתן את המענה האכיפתי במישורים האלה, גם כאכיפה כנגד הזר וגם כנגד המעסיק. אני מקווה שזה יקרה עוד השנה ואנחנו בהחלט נערכים לכך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, תודה רבה. יש פה עוד נציגים של מנהל האכיפה? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> כן, יש את שי טולידנו שעוסק בפיקוח על החברות האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שהוא בתוך האגף שלך. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> נכון. אם יורשה לי לציין את המספרים ואת היקף העשייה שלנו בתחום הזה, רק בשביל לסבר את האוזן, ב-2022 ביצענו ביקורות ב-149 אתרי עבודה, בכ-400 אתרי מגורים, נפתחו באותה שנה שני תיקי מגורים. 2023 – לא ביצענו ביקורות בכלל בגלל אותו פרויקט דרכונים שעבדנו עליו וכל העובדים שלנו הוסטו לטובת המשבר הלאומי הזה. 2024 ו-2022, אלה פחות או יותר אותם מספרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה באתם לבדוק בפיקוח שלכם על אותן חברות? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אנחנו בודקים העסקה לא חוקית, נושא של ביטוחים, שהעובדים מבוטחים כדין, מגורים הולמים, וכמובן עמידה בתנאי היתר כמו התופעות שאדוני ציין, כמו עובדים שלמעשה עושים דין עצמי והופכים להיות קבלנים או עניינים כאלה. בחברות הביצוע לא נתקלנו בתופעות כאלה באופן משמעותי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כי הם לא נמצאים שם. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> נכון. אנחנו דווקא נתקלים בתופעות האלה ביתר שאת בעובדים של תאגידי בניין, זה מאוד מאוד נפוץ בתחום של תאגידי בניין שעובדים פשוט אוספים קבוצת עובדים והופכים להיות קבלנים עצמאיים ולא מוכנים לעבוד שעתי, אלא מציבים עובדה לאותו קבלן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה משהו שהוא בפיקוח האגף שלך? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> כן. היו לנו תיקים כאלה מעטים מאוד כי זה מאוד מאוד קשה, לא קל לחשוף ולאכוף את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מודיעין אתם מקצים לעניין? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> נושא מודיעין הוא נושא כאוב בעניין הזה. היו לנו יכולות משמעותיות בעבר. חד משמעית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם אתה לא תתחזה למזמין עבודה שרוצה לרכוש את שירותיו של אותו מאכער סיני או מולדובני או אני לא יודע מה, אתה לא תדע להגיע להיקף פעילותם ולא תדע באמת לתעד את העבירות. מה אתה מחכה? זה להוציא מחט בערימת שחת, אתם חייבים להיות יצירתיים. אבל בוא אני אשאל אותך שאלה, 2024, בכל הביקורות שעשיתם, כמה עובדים לא חוקיים מצאתם בחברות הביצוע? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אין לי נתונים, אבל המספר הוא לא גבוה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת, כל העבירות שמצאתם הן שתי עבירות לעניין רמת מגורים. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא, יש לנו שנה אחת של עשר עבירות במגורים ושנה אחת של שתיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זהו, כל השאר פיקס. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> זה לא עניין של פיקס, זה עניין של, כשאנחנו הולכים לבקר בחברות הביצוע, אנחנו מבקרים באתרים הרשמיים שלהן, באתרים המסודרים שלהן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לחברת ביצוע אין אתרים לא רשמיים ואין אתרים לא מסודרים, חברת ביצוע היא לא מאכערית, לא צריך לחפש. חברת ביצוע, אין לה את הפנאי וזה לא בהיקף שלה לקחת איזושהי מקלחת ולתקן אותה ולסדר אותה. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אמת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה אומר לי רק באתרים הרשמיים, אין להן אתרים שהם לא רשמיים, מדווחים. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> לא הייתי חותם על זה, אדוני. יש 11 חברות ביצוע, ייתכן שיש ואנחנו כמעט בכל שנה מנסים לבדוק אם אכן יש. כמו שאדוני אמר, עובדים לא חוקיים הם למעשה עובדים לא מפוקחים ואנחנו מאוד מתחברים לאמירה הזו, וכנ"ל לגבי עובדים שפשוט עושים דין עצמי ולוקחים פרויקטים באופן עצמאי או אולי שקשור בדרך כזו או אחרת לחברות ביצוע. באתרים המדווחים והרשמיים אנחנו אכן מבקרים ואנחנו לא מוצאים תופעות של העסקה לא חוקית כתופעה באתרים האלה. יחד עם זאת, זה סופר נכון מה שאמרת לגבי אותם עובדים לא חוקיים שנוטשים את החברות במספרים גדולים, עושים דין עצמי והופכים להיות קבלנים, ואותם עובדים מן הסתם לוקחים פרויקטים קטנים או נטמעים בפרויקטים מאוד גדולים של אתרים רוויים, שם ממש קשה למצוא אותם בלי מודיעין מאוד חזק, כפי שאדוני ציין. ואלה יכולות שאנחנו אמורים ומתכוונים לחזק מאוד השנה אצלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, נקווה, אנחנו אופטימיים. משרד הבינוי, שאלה. כמה מ-11 החברות במהות ההתקשרות איתן נועדו לתת מענה רק לבנייה למגורים וכמה - - - << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> כולן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כולן רק בנייה למגורים? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> אין התקשרות למדינה איתן. אתם צריכים להבין שהקול הקורא, אין התקשרות של מדינת ישראל עם חברות הביצוע. זה מאגר, כל חברה צריכה לחפש לעצמה את העבודות באופן עצמאי והיא מתקשרת עם קבלנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> והם מקבלים את רישיון הקבלן רק לטובת בניה למגורים. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו תספרו לי איך לדוגמה חברת יילמזלר הטורקית בנתה ולקחה חלק מרכזי אפילו בהקמת מגדל הפיקוח בנמל התעופה בן גוריון; חלק פעיל ומרכזי מאוד במגדל שרונה בעזריאלי; מגדל האנרגיה הסולרית באשלים, בואו תגידו לי איך זה מתיישב מול ההצהרה שלכם. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> יילמזלר, צריך להבין שהסיפור קצת שונה, היא הגיעה לכאן לפני הקול הקורא של חברות הביצוע ואחר כך היא הוכנסה אליו בהחלטת ממשלה. היא עבדה כאן שנים לפני הקול הקורא ויש לה רישיון קבלן לדעתי בכמה ענפים. קצת קשה לבחון אותה ביחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי הגיעה חברת יילמזלר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 2004. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 21 שנה. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> הרבה לפני 2004, חברת יילמזלר, כבוד היושב ראש. זה הסדר במערכת הביטחון בזמנו, הרבה לפני 2004. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איציק גורביץ', התאחדות הקבלנים. בואו תגידו לי רגע משהו, אני אשאל אתכם שאלה של בן אדם שסובל מחוסר טקט: למי יש עניין בחברה טורקית שככה מאריכים לה כל כך הרבה שנים? מי נהנה מזה? סתם, אני שואל אתכם שאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא יודעת אם זו שאלה מתאימה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> זו לא שאלה שצריך להפנות אלינו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו תגידו לי, מה האינטרס של מדינת ישראל להשאיר חברה טורקית שמוציאה כסף לטורקיה שמגדפת ומטנפת ומנאצת אותנו 20 שנה, 21 שנה, 30 שנה? מה האינטרס? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לרוב זה בא בהחלטות ממשלה, צריך להעביר את השאלה הזאת לממשלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, אבל מישהו הגיש את זה להחלטת הממשלה. ממשלה לא קמה בבוקר ואומרת, 'רק שנייה, מה אנחנו עושים? חברה טורקית, בואו נאריך לה לעוד כמה שנים', זה לא עובד ככה. מישהו בא והגיש את זה להחלטת ממשלה ועל זה הצביע. מי מגיש את זה? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אין לנו תשובה לשאלה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו תסבירו לי, אינטרס של מי הם? אינטרס של מי הם שהם בונים לא רק מגורים והם חלק מפרויקטים של תשתיות משמעותיות והם משתרשים פה 20 ומשהו שנה. אינטרס של מי הם? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני לא אתייחס ספציפית כי באמת אין לי תשובה לשאלה הספציפית הזאת, אבל אני כן יכול להגיד בגדול על חברות הביצוע וגם זה באמת השתקף טוב מאוד בשנה האחרונה, שהן עובדות גם במצבי חירום, גם בקורונה, ובטח עכשיו במלחמה, בזמן שהסינים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה קשור? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> זאת אומרת שיש תפוקה מהם, אנחנו רואים מהם תפוקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה מעניין אבל? יש לנו אינטרס לאומי, מה זאת אומרת? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> האינטרס הלאומי הוא גם להגדיל את יחידות הדיור ולעמוד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> והאינטרס הלאומי, אם אנחנו עד כדי כך נזקקים לקבל סיוע של חברה זרה, זה לרפרש אותה, זה להחליף אותה בחברה אחרת. זה לא לתת לה להשתקע פה ולהכות פה שורשים. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> נכון. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> הן לא משתקעות כאן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 20 ומשהו שנה, אתם שומעים את עצמכם? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כמו שאמרנו, יילמזלר זה שונה באמת, הם היו פה לפני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה שונה? בואו נתייחס רגע אליהם. הם הגיעו לתשתיות מראש והמדינה כרתה איתם הסכם לבנות. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כמו שמר גורביץ' אמר, הם נכנסו קודם כול בהסכמים אחרים, לתחומים אחרים, לא יודע אם זה מכוח האינרציה או משהו אחר, הם פשוט נשארו כאן עד עכשיו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי מפקח על זה אבל? מי אמור להגיד, אוקיי, תודה רבה, אתם אחלה, סיימנו, אנחנו לא צריכים יותר, מחליפים אתכם, מי? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> תראה, כרגע יש להם עד - - - << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> אתה מדבר בתור חברת ביצוע למגורים? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> בתור חברת ביצוע למגורים אנחנו מדברים. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> כי בתור תשתיות יש להם רישיון קבלן והם יכולים להתמודד עצמאית, אנחנו לא נותנים להם עבודה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> בסופו של דבר, הקבלנים, הם מקבלים פרויקטים, הם עובדים. יש להם רישיון, הם יכולים לעבוד גם בבניין וגם בענפים אחרים. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> מתמודדים במכרזים וזוכים, של ביצוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתן רישיון העבודה שלהם הוא בלתי מוגבל? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> לא, כחברת ביצוע זרה, החלטת הממשלה שהאריכה לארבע החברות שהיו פה מ-2018 לא הכלילה אותם, הם הוכללו בהחלטת ממשלה נפרדת שהוגשה אחרי אותה החלטה שהאריכה לארבע הראשונות, הם קיבלו אישור חריג לא לארבע כמו לכולם, הם קיבלו עד 2025, וב-2025 זה אמור להיבחן שוב, אם כן להאריך או לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי אמור להגיש את עניין ההארכה שלהם? מי? זה מה שאני רוצה שתסבירו לי. תראו, אני רוצה להגיד לכם משהו, בואו, תקשיבו, אני רוצה להגיד לכם משהו. הם הגיעו גם אליי, בסדר? אני אעשה לכם את זה יותר קל. הם הגיעו גם אליי, הם ניסו להגיע לליבי. אני אעצור פה, בסדר? הבנתם? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> הבנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו נמשיך מפה. << דובר_המשך >> אריאל פרטוש: << דובר_המשך >> כמו שלאה אמרה, כרגע הם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי זה שכותב את ההמלצה להחלטת ממשלה להאריך להם את זה מעת לעת? עזבו רגע עכשיו לביצוע, בואו נדבר על תשתיות, הם לא זקוקים לכם לתשתיות. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מכורח מה הם נמצאים פה? מי קוצב את זמן הישארותם? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> שוב, יש להם רישיונות. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> יש הרבה חברות זרות שיכולות לעבוד כאן, כבודו, לא קשור להחלטות ממשלה. המכרזים של התשתיות, המכרזים הבינלאומיים, הם יכולים להתמודד, הם מבקשים פטור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא מכרזים בינלאומיים ולא לאומיים. מכרז לאומי זה יכול להיות מטרו, זה יכול להיות רכבת הקלה, זה יכול להיות מנהרות הכרמל, בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשתיות על. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תשתיות על. אבל לבנות מגדל לאנרגיה סולרית, זה לא בהכרח חלק מפרויקט לאומי, פרויקט על. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה גם פרויקט ציבורי, זה גם תשתית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, לכן אני אומר, חברה לא מגיעה סתם למדינה מסוימת, מורידה עוגן, פותחת משרדים ואומרת, 'הנה, מהיום אני פה לעד'. אפילו שזה לא למגורים והם לא חברת ביצוע למגורים, היא חברה פעילה פה בארץ, מישהו מנפיק לה רישיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רישיון קבלן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מישהו מנפיק לה אותו. מכוח מה? במה הוא קוצב את זה? איך הוא מפקח אחרי זה? מה האינטרס שלנו לראות פה חברה טורקית? מה האינטרס שלנו כמדינה? בטח בשנים האלה. אנחנו לא טסים לשם, הם לא מטיסים אלינו, יש איסור ייבוא סחורה. מה האינטרס שלנו? הם מוגדרים כחברה פרטית. << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> אבל טורקיה מאושרת גם במתווה הפרטי, זה לא ששללו עכשיו להביא חברות מטורקיה או עובדים מטורקיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראי, התקשרות של חברה במשך 20 ומשהו שנה, למישהו אמור להיות אינטרס בזה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אבל אדוני, זו לא התקשרות אחת ספציפית עם המדינה ל-20 ומשהו שנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לעצם העובדה שהמדינה מנפיקה להם רישיון עבודה. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> רישיון קבלן, אם הם עומדות בתנאים של חוק רישום קבלנים ויש להם מהנדסים והיקפי עבודה והכול בסדר, מאריכים להם את רישיון הקבלן, אין סיבה שלא. זו חברה שנמצאת פה הרבה שנים, יש לה מהנדסים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואני שואל אם היא לא קצובה בזמן. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> היא קצובה בזמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכמה זמן? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> עד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, זה לביצוע לבנייה. << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> רישיון קבלן, למיטב זכרוני, זה שנתיים, כל פעם מחדשים. אתה יודע להגיד? << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> כבוד היושב ראש, החברה הזאת פועלת בישראל מ-1996. אם אני לא טועה, בהחלטת הממשלה האחרונה שמתייחסת לחברה הזאת, התנאי להישארותה היה רק בנייה למגורים. זה היה לפני מספר שנים, לא במציאות הגיאופוליטית הנוכחית, והיא רשומה ברשם הקבלנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני עדיין מנסה רגע להבין. אני לא רוצה להרגיש תמיד הילד הקטן עם האצבע על הסכר. בואו נחשוב רגע, אני באמת שואל אתכם שאלה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> שוב, אנחנו יכולים להתייחס רק - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לי בן דוד שיש לו חברה ביוון, חברת תשתיות. אני יכול פשוט להגיד לו, תארוז את עצמך, תבוא לפה, תתמודד. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אם הוא יכול להתמודד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כל חברה מכל מקום בעולם? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> בסוף בקול הקורא יש להם קריטריונים שהם צריכים לעמוד בהם. כל עוד היא עומדת, אף אחד לא מונע ממנה להגיש. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> רגע, אבל הקול הקורא של חברות ביצוע כבר סגור, אתה מדבר כחברת ביצוע? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, כחברה לתשתיות. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אנחנו לא נותנים רישיון לתשתיות. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> דווקא יש חברות יווניות שזכו בפרויקטים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סתם מצאתי יוון כי זה קרוב. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> דווקא יש, שבונות בסיסים של חיל האוויר ונמלים, יש חברות כאלה. הן מתמודדות לפרויקט הספציפי הזה, זוכות בו, זה בדרך כלל אבל פרויקטים מאוד מיוחדים עם ניסיון מאוד ייחודי, ואז הן פונות לשר השיכון לבקש פטור מרישום קבלנים לפרויקט הספציפי הזה, הן לא יכולות עכשיו להתמודד על עוד דברים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני אומר, אני עכשיו רוצה להתמודד במכרז לתשתיות. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אתה צריך רישיון קבלן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לי, אני קבלן בקפריסין, קבלן רשום בקפריסין. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> לא, בישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני מתחיל בקפריסין, אני רוצה לבוא להירשם בישראל, מה אני עושה? אני רוצה להיות כמו הטורקי. חבר'ה, אתם מבינים? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> לחברות יש תקנות מאוד מיוחדות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק אני רואה פה טעם לפגם שהם פה כל כך הרבה שנים? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> לא כל חברה זרה יכולה לקבל פה רישיון קבלן, בטח לא ישר ל-100 ג5. לחברות ביצוע למגורים היה הסדר ממש מיוחד, הייתה הוראת שעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, למגורים נעזוב את זה רגע בצד. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> תשתיות, אתה מתחיל מאחת, מתחיל משתיים, מתחיל משלוש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כלומר, אני יכול עכשיו כאינסטלטור קטן. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> כמו כל קבלן, למה לא? אדוני מבקש שנמנע מחברות זרות להגיע לישראל לפי החוקים של ישראל? אם הן עומדות בחוקים שלנו ובכללים לרישיון קבלן – הן יכולות לעבוד בארץ, כמו כל בעל מקצוע, אלא אם כן יש איזו החלטת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לי חבר אינסטלטור באוקראינה, הוא קבלן אינסטלציה. הוא יכול לבוא לפה, להתחיל בקטן, כאינסטלטור מקומי, תביאו לו אישור, רישיון, ולאט לאט הוא יגדל ויעשה פרויקטים גדולים? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> לא סתם רישיון, אתה צריך להראות מהנדסים, אתה צריך להראות עבודה קודמת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, הוא מתחיל בקטן. אין בעיה, הוא יבוא עם מהנדסים. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> הוא לא יכול ככה סתם להתחיל לעבוד. לא, גם בקטן. אתה מחפש שיש לו מהנדסים ישראלים עם ניסיון קודם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא יעסיק. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> הוא יכול להתחיל בקטן ולגדול, כן. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> כבוד היושב ראש, גם אם אתה אינסטלטור ג5 בקפריסין, אתה לא יכול לבוא לישראל אלא אם יש התמודדות על מכרז בינלאומי שמוציאה ישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא בינלאומי. מכוח מה יילמזלר נמצאת פה? עזבו רגע ביצוע למגורים. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> היא נמצאת מכוח הסכם שהיה בזמנו, ב-1996. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נו, וזו אינרציה? << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> העדכון האחרון שבוצע - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר גורביץ', זו אינרציה? << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> לא, אתה צודק, רק שאלת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הם כאבן שאין לה הופכין. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> העדכון האחרון של יילמזלר, ההתניה הייתה שהם נשארים לפרויקטים למגורים וזה חודש במסגרת החלטת ממשלה שהוביל משרד הבינוי לפני מספר שנים, שוב, במציאות גיאופוליטית אחרת, לא במציאות הנוכחית. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> כשאנחנו מדברים על מגורים, זה שהם יכולים לבנות לא רק בנייני מגורים, הם יכולים לבנות פרויקטים שנכנסים בסיווג של 100, בענף של 100. הספרייה הלאומית, בנק ישראל, כן, בונים הרבה פרויקטים ממשלתיים. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> החידוש בהחלטת ממשלה שהוביל בזמנו משרד הבינוי, נתנאל לפידות, זה היה במסגרת מגורים. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> אבל כבודו, יילמזלר, הנציגים שכאן, אנחנו לא יודעים לענות לך מה האינטרסים ומה זה. מבחינתנו, אם תרצה, נעביר תשובה מסודרת בהמשך. כרגע אנחנו עובדים לפי החלטת הממשלה שיילמזלר היא חלק מחברות הביצוע ובסוף 2025 בעיקרון, לפי ההחלטה, אמור להיגמר לה התוקף של חברת ביצוע, של הפעילות, אלא אם כן - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אלא אם כן עוד יד נעלמת תאריך להם לעוד איזה 30 שנה. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> - - שמשרד האוצר ומנכ"ל משרד השיכון יבחנו אם יש מקום להאריך לה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואם לא? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> צריכה לסיים פרויקטים כחברת ביצוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ומה? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> לסיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ולהישאר פה לתשתיות? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> אני לא בטוחה שהיא תעזוב את ישראל. כן, אלה מסלולים מקבילים. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> סליחה, כבודו, אבל גם אם היא לא תעזוב את ישראל, לא יוכלו להכניס עובדים נוספים. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> היא תהיה קבלן רגיל, היא תוכל להביא עובדים רק באמצעות תאגידים. הייחוד של חברות ביצוע הוא שאתה מביא קבלנים והן מביאות את העובדים שלהן איתן לא דרך תאגידים. היא לא תוכל להביא עובדים כחברת ביצוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שיש לה שני סוגי היתרים, אחד להביא בעצמה מטורקיה, ואחד לקחת מתאגידים מקומיים. לתשתיות זה לתאגידים מקומיים, ולביצוע הם יכולים להביא - - - << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> אני חושבת שלתשתיות היא משתמשת בישראלים, אני לא יודעת, אולי רשות האוכלוסין יודעת מאיפה העובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רשות האוכלוסין יודעים להגיד לי מה כמות הברחנים שיש? << אורח >> נעמי דניאל: << אורח >> נעמי דניאל, מנהל עובדים זרים. שאלתך נוגעת לאחוז הברחנים באופן כללי? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, ליילמזלר. << אורח >> קרן גלבוע: << אורח >> אנחנו לא יכולים להגיד פרטני על חברה, אנחנו יכולים להגיד על כל חברות הביצוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. << אורח >> נעמי דניאל: << אורח >> האחוז באופן כולל הוא כ-19% ברחנים לפי מה שאנחנו יודעים, לפי הנתונים של מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין, של כל חברות הביצוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מהם מאותרים ומורחקים? << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אין לי את הנתון הזה, אבל אני מתחייב לשלוח. אבל בכל אופן, אני מניח לעצמי שהוא לא גבוה. אני גם מזכיר לאדוני שגבעון, מתקן ההרחקה שלנו, מלא עד אפס מקום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתמול קיימנו על זה דיון, יש מחלוקת גדולה בין הדיווחים שמדווח השר לביטחון לאומי והשב"ס לבין הנתונים שמדווח איציק עמרני. שלחתי אותם לבדוק אחד לאחד ולהגיש לי נתון מוסכם. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אדוני, אני יכול להתחייב שבכל רגע נתון, ואני אומר את זה באופן כללי, כמעט בכל יום, גבעון, מתקן ההרחקה שלנו, מלא כמעט עד אפס מקום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הדיווח נכון לאתמול שקיבלתי מהשר הוא שיש כ-70. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> 32 מקומות פנויים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, איך 32? לא, אתמול הוא אמר 80 ומשהו תפוסה, נכון? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתוך 132, זה 50 ומשהו. אתמול קיבלתי דיווח על 50 ומשהו מקומות פנויים. << אורח >> שמעון זיגזג: << אורח >> אדוני, אנחנו מנצלים כל מקום פנוי. כמובן שאי אפשר בכל רגע נתון לאכלס את המיטות, אבל המקסימום האפשרי נעשה. אם היה לנו הרבה יותר מקום, היינו משתמשים גם בזה. אם היה לנו פי ארבע מקום, היינו יכולים גם לאכלס את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, בואו נדבר רגע על שלוש החברות הסיניות שמנועות מלהיכנס, מה גיליתם בעניינן? בקול הקורא שפרסמתם קיבלנו עדכון ששלוש חברות סיניות - - - << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> הן הגישו עתירה לבית משפט מחוזי, היה דיון שבוע שעבר ואין עדיין החלטה, לצערי, כך שאין לנו מה לעדכן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל מה הסיבה שיש מניעה להשתלבותן? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> בקול הקורא כתבנו תנאי סף שחברה זרה שמדינת המוצא שלה הייתה מדורגת באחת מהשנים בטיר שלוש לא יכולה לגשת לקול הקורא. למרות זאת כן ניגשו כ-24 חברות שמדינת המוצא שלהן מסין שהייתה בטיר 3. הן הגישו במקביל עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, היה לנו דיון. אני אופטימית לאור ההתבטאויות של השופט, אבל נחכה לפסק דין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> כרגע אנחנו נפסול אותן כי הן לא עומדות בתנאי הסף ואין צו מניעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה סיבת הפסילה מבחינתכם? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> שמדינת המוצא היא מדינה בטיר 3. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל יש המון - - - << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> לא רק סין, כל מדינה. יצא שהסיניות הגישו עתירה והגישו הרבה סיניות, אבל כל מדינה שנמצאת בטיר 3 בשנים האלה שכתבנו, היא לא יכולה, אנחנו נפסול אותה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שסיניות לא יכנסו לפה. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> בקול הקורא החדש, לא. אלא אם כן בית משפט - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה קורה עם כל שאר החברות שהן לא בטיר 3 באותן שנים והן יתמודדו במכרז והן עדיין לא נבחרו? בחרתם ארבע. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> ארבע עברו את תנאי הסף. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> עוד אין לנו החלטה סופית חתומה, זה הליך מכרזי, אנחנו קצת ניזהר כאן. היו תשע חברות שהן לא ממדינות טיר 3, שהן לא סיניות, כרגע מסתמן שארבע חברות עמדו בכל התנאים וככל הנראה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מבין כמה עשרות ארבע עמדו רק? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> 132. אבל אל תשכח, 24 בכלל הוצאנו מהבדיקה כי הן חברות שנפסלו כבר על ההתחלה כי הן ממדינת מוצא סין, של טיר 3. מבין התשע רק ארבע חברות, כן, והן עדיין צריכות גם לעבור בדיקת נאותות, שגם זה לפעמים מפיל חברות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שמתוך 30 ומשהו, המקסימום הוא ארבע עם פוטנציאל לצמצום לפחות. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> נכון, לכן אנחנו חושבים להוציא קול קורא נוסף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה הסיבה אבל שכל כך הרבה כן מגלים עניין וכל כך הרבה נופלים בדרך? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> התנאים הם לא פשוטים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אולי התנאים. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> היקפי בנייה מאוד גדולים בחו"ל, גם מחוץ למדינת המוצא שלהם, מחזורי הכנסות מבנייה למגורים גבוהים, יחס חוב-הון, כל מיני תנאים שאנחנו רוצים להביא באמת חברות רציניות שידעו לעשות פה את העבודה. הן באות לפה לזמן מוגבל, לסייע לענף, לבנות בהיקפים גדולים, לכן תנאי הסף כוונו לכך שהן יהיו חברות רציניות בעלות ניסיון רב בחו"ל, כולל ניסיון בלבנות מחוץ למדינת המוצא. אין הרבה חברות שעומדות בתנאים האלה וזה עוד אחרי שקצת דייקנו את תנאי הסף והקלנו יחסית לקול הקורא הקודם. בקול הקורא הקודם מלפני עשר שנים תנאי הסף היו הרבה יותר מחמירים, אז היו לנו 50 הצעות מגישים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל אחוז מעבר גבוה יותר. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> כן, למרות שזה היה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למרות שהקלתם הפעם, אחוז המעבר פחות גבוה. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> כן, צריך לזכור, אני מניחה שגם המלחמה לא תורמת, המצב בארץ לא תורם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, את לא יורדת לסוף דעתי. אני אומר, לפני עשר שנים תנאי הסף היו מוחמרים יותר. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> נכון, והייתה יותר היענות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, הייתה היענות גדולה, אבל גם אחוז מעבר גבוה יותר. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> כן. זה הכול תלוי במשתתפים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היה 20% מעבר, 20% עברו את הסף הסופי והגיעו. אתם עכשיו מדברים שבמקסימום יהיו 10%. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> למיטב זיכרוני, אפילו 18 חברות בפעם הקודמת, אם אני זוכרת נכון, עברו את תנאי הסף. פשוט בחרנו 12 כי הייתה החלטה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו תלמדו אותי רגע איך זה מתיישב. אם התנאים היו מוחמרים יותר מלפני. אוקיי, אני מניח שאני יודע למה, כי אז לא היה בתוך כל תנאי הסף המחמירים את רף הטיר שלוש. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> הרבה סיניות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, הבנתי. שאלה אחרונה אליכם, אני מקווה. חברות הביצוע שאמורות להיכנס, מייעדים להן גם כן שיקום מבנים בצפון הרחוק ובדרום הרחוק? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> חברות הבנייה מגיעות בדרך כלל לעשות בנייה רוויה, לבנות פרויקטי ענק, להתקשר עם קבלנים לפרויקטי ענק, אי אפשר להכווין אותן למקומות ספציפיים. אם קבלנים באזור הדרום, באזור הצפון יבקשו אותן וירצו אותן ויחתמו איתן על חוזים, כמובן שהן יעבדו גם שם. אנחנו לא יכולים להכווין חברה לעבוד במקום מסוים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שקלתם אפשרות ללכת על פי המודל הקנדי? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> שאומר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שמגביל ומתנה ביצוע עבודה של חברה זרה רק בהתקשרות עסקית עם חברה מקומית? << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> לא, אני לא יודעת אם אנחנו יכולים להכניס את זה עכשיו, כי הקול הקורא כבר יצא, אבל זה מה שקורה בפועל, הן לא יכולות להתמודד למכרזים של קרקע למשל, כי הן חברות זרות, הן חייבות לעשות שיתופי פעולה. בדרך כלל, מה שקורה, לוקחים אותן כקבלני משנה, לעשות את השלד. אני לא חושבת שיש חוזים של חברה זרה בפני עצמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר גורביץ', בבקשה, רשות הדיבור נתונה לך. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> תודה. כבוד היושב ראש, אנחנו מבינים שמשרד הבינוי פועל לצמצום מצוקת הדיור ואנחנו מבינים שהם פועלים למימוש מדיניות זו באמצעים שונים, בין היתר על ידי הבאת חברות ביצוע זרות. עמדתנו היא שאם מביאים חברות ביצוע זרות, קודם כול, זאת לא העת להרחיב את אותו מעגל של חברות ביצוע זרות. הענף מצוי כרגע במשבר לאור הסוגיה של העזיבה של העובדים הפלסטינים לאור המלחמה וכולי. להביא דווקא עכשיו חברות נוספות, זה יקשה על התאוששות של חלק מחברות הבנייה בישראל. אבל גם להביא כרגע חברות נוספות זה בגדול להודות שאותה מכסה שאמר משרד הבינוי של עובדים זרים לתאגידים, להודות בכך שהם לא מצליחים לממש אותה. ובמקום לחזק את הקבלנים שלנו, אנחנו מחזקים קבלנים זרים. צריך לקחת בחשבון שהחברות האלה לא באות באותם תנאים. קבלן, אם הוא נדרש להעסיק עובד זר, הוא צריך ללקט מתאגיד אחד כל מיני עובדים ולהשלים קבוצה. חברות כאלה באות עם הקבוצה שהן בחרו בעצמן את הפועלים. הם לא עובדים רק בעבודות הרטובות, הם יכולים לעשות מההתחלה ועד הסוף, כולל אינסטלציה, כולל חשמל. קבלן ישראלי לא, הוא צריך להתמודד, קודם כול לקחת את עובדי השלד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תרשמו לכם לתת לי התייחסות לכל ההבדלים שהוא מציג כרגע, בסדר? << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> צריך להבין, הקושי של קבלן פועל מול תאגיד, באמת אין לו את כל הכלים לממש את הפוטנציאל שלו. עוד סוגיה שהיא רלוונטית, על פי נתונים של הלמ"ס, נכנסו בשנה האחרונה 25,000 ישראלים נוספים מועסקים בענף הבנייה. מה משדרת מדינת ישראל כרגע עם הבאת חברות כאלה לאותם אנשים שאולי שוקלים להיכנס לענף? מה הם משדרים? זה לא ענף כדאי? שאין לו עתיד? שיבוא עובד זר או חברה זרה שיחליפו אותו? אני לא חושב שזה נכון. אני אומר מתוך המאמצים שלנו, הבאנו אלפי עובדים, הכשרנו. אגב, 2,000 עובדים חרדים שיכנסו לענף. מה אנחנו משדרים להם עכשיו? תראו, יבוא מישהו אחר ואל תראו בענף הזה עתיד? אני חושב שזה לא נכון וזו לא העת הזאת. בכל מקרה, כמו שאתה ציינת, אם מביאים עובדים, שיהיו תחת אותם תנאים, תחת אותם מנגנוני בקרה. אני מתקשה להאמין שחלים אותם מנגנוני בקרה. פה מדברים על תנאי מגורים וכולי, יש בדיקות הרבה יותר פשוטות, האם השכר המדווח הוא השכר שעובר לבנק הוא בהתאם להסכמים קיבוציים וצווי הרחבה? אני לא בטוח, אני לא בטוח שזה נבדק אפילו. אני יודע שאצל התאגידים יש מערכת שכר מאוד מסודרת, מערכת של דיווחים אחודה, אני לא יודע מה קורה בכל היתר. ואם אין את זה בכל היתר, אין אכיפה על כל מה שקשור לנושא השכר. והדבר האחרון, כמו שאתה מציין, אם באים לפה חברות שיעבדו ב-Joint Venture, 51% קבלן ישראלי, 49% חברה זרה, ושוב, לא זאת העת להרחיב את המעגל הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להתייחס לחלק מהדברים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי מכם רוצה להתייחס להשוואת תנאי ההעסקה, שכר, שהות, ולאי השוואת היתרי ביצוע כמו חשמל, אינסטלציה, ביוב וכהנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה אותו דבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא אותו דבר, אני אסביר למה. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> חברות הביצוע מאושרות לעבודה על עבודות רטובות בדיוק כמו שמאושרות חברות - - - שלחברות הביצוע מותר לעבוד רק בעבודות רטובות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שאת אומרת לי שהם לא עושים גמרים. תחליטו. אני אסביר ככה, ביצוע עבודת בנייה כוללת, אחרי שלב המדידות ובדיקת קרקע, כוללת קידוחים, יסודות, חשמל, אינסטלציה, ביוב, שלד, כוללת אלומיניום, גמר, שפכטל, צבע, התקנת כלים סניטריים וכהנה. עובד זר שמגיע לעבוד דרך תאגיד יכול לעבוד באחת מארבע העבודות הרטובות. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> כל השאר, הם יכולים להביא עובדים ישראלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שאתם אומרים לי שחברת ביצוע עוסקת אך ורק בעבודת שלד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אך ורק אך ורק בעבודת שלד, ועבודת השלד שלה לא כוללת בתוכה ביצוע עבודת אינסטלציה וחשמל. << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> לא באמצעות העובדים הזרים שהיא מביאה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, זאת אומרת, אנחנו אומרים שחברת ביצוע זרה שמבצעת את אחת מהפעולות האלה, זה רק כי היא מעסיקה גם ישראלים. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> כן, זה היה גם חלק מ- - - << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אבל יש גם הסבר באתר של משרד השיכון למונחים של עבודות רטובות, מה המשמעות של זה. יש הנחת תשתיות אינסטלציה וכל מיני כאלה דברים שהם בתוך ההגדרה של עבודות רטובות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא המצב בשטח. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> בסופו של דבר, יש להן הגדרה שמאפשרת להן - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עו"ד ואאיל עבאדי, ההסתדרות, בבקשה. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אדוני, המצב בחברות הביצוע, ממש מעסיקים את העובדים בתנאי עבדות בכל העבודות, אפילו מלינים אותם בתוך - - - << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לפי מה אתה אומר תנאי עבדות? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> לפי מה שאני רואה. כשאני רואה ג'יפ עם וו, עם תיק גדול, ומחלק כסף מזומן לעובדים בשטח, אתה חושב שזה חוקי? בסוף הוא חוזר למשרד שלו, מתאים את השעות לפי החוק, לא לפי מה שעבדו בשטח, לא לפי מה שמצאו בשטח. לדעתי, בשלב הזה אסור להגדיל את מספר חברות הביצוע הזרות, צריך קודם כול לבדוק את התנאים של ההעסקה הקיימים ואחר כך לחשוב אם אפשר להגדיל או לא להגדיל, כי כל הגדלה תבוא על חשבון העובדים הישראלים. אתה אומר שעבודות חשמל, ריהוט - - - לא מעסיקים ישראלים. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> למה? אבל יש לנו 10 חברות - - - בשנים הקרובות - - - << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> מעסיקים רק מנהלי עבודה ישראלים. אני ישבתי עם מנהל עבודה אחד בקיסריה שעובד בחברת ביצוע, אמר לי, אין לנו עובד אחד ישראלי, לא לטיח, לא לנגרות, רק מנהלי עבודה ומהנדסים. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> מהנדסים ישראלים. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> מנהלי עבודה ומהנדסים, את צודקת, מהנדסים גם, וזהו. באינסטלציה אין להם עובדים ישראלים ובעבודות חשמל אין להם, בריצוף אין להם, בשום דבר. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אלה הכללות שאני לא יודע לפי מה אתה מחליט. אתה הלכת ובדקת עשר חברות ביצוע ובדקת? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אני לא בדקתי, אבל אתה גם לא בדקת. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אתה אומר דברים חסרי ביסוס ואתה מצפה שנגיב לך. << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> אבל גם אתה לא בדקת, תראה לי את הנתונים שאתה בדקת. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> יש גורמים שעושים את הבדיקה הזאת. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> יש פה גורמי אכיפה שאמורים לבדוק את הדברים האלה. << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> אדוני, הדיון הזה חשוב, אבל צריך להבין שאנחנו מדברים על הרחבה או אי הרחבה, זו החלטת ממשלה שהתקבלה כבר לפני שנה, הקול הקורא יצא, אנחנו כבר נמצאים במצב הזה. כלומר, יהיו עוד ארבע חברות ביצוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראי, אני רוצה רגע לומר לך משהו, התחלתי עם זה את הסקירה שלי. לגישתי, אנחנו צריכים יותר מארבע חברות זרות, אנחנו צריכים עוד 15 חברות, כדי שנוכל להוציא את ה-11 הקיימות. רק שאנחנו צריכים בדרך לוודא שעד שמגיעות החדשות קודם כול אנחנו מוודאים שיש השוואת תנאים, אנחנו מוודאים שיש פיקוח נכון, אנחנו מוודאים שאין להן הקלות רגולטוריות שמפלות לרעה את המתחרים הישראלים המקומיים, אנחנו מוודאים שהם משלמים ומעסיקים לפי חוקי העבודה הישראליים ובהתאם לצווי ההרחבה הקשורים אליהם, אנחנו מוודאים שהם לא מבצעים פעולות שהן מעבר להיתרים שמותר להן לבצע. בסדר? כל זה אנחנו צריכים לוודא. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> האכיפה על חברות הביצוע היא בדיוק אותו דבר כמו האכיפה לעובדי תאגידים. אני גם בדקתי לראות את כל האגרות והדברים שמוטלים על חברות ביצוע מול התאגידים, חוץ מהערבות שהיא 50% ממה שיש לתאגידים, הכול אותו דבר. כן היה פטור חריג לחברות הביצוע בשנתיים הראשונות מדמי היתר, כיום אין אף אחת שנמצא בקטגוריה הזאת, כולן כבר פה מעל שנתיים וכולן משלמות את אותו הדבר חוץ מהערבות שהיא 50% ממה שמשלם תאגיד. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> שני ההבדלים היחידים העיקריים שיש לחברות הביצוע, וזה נקבע בהחלטת הממשלה בשביל לייעל את המנגנון הזה שהן באות לפה לתקופה קצרה בשביל לתת בוסט לענף זו האפשרות שלהן להביא עובדים לא באמצעות תאגידים, והאפשרות שלהן לקבל רישיון קבלן ג5 בענף 100, זה הדבר היחידי. כל השאר, כל הכללים, כל הדינים, הכול חל עליהן. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> אני מבקש להתייחס. הכללים הם לא שווים. רק תיקחו בחשבון עכשיו למשל, לא חודשו ההיתרים של התאגידים. ברגע שהפעילות הזאת קורית, תקועים אלפי עובדים בחוץ לארץ שממתינים רק לחידוש ההיתר. חברה זרה, אם יחודש לה ההיתר, היא יכולה להתארגן מהר מאוד. אירוע אחר, היושב ראש, אתה ציינת את ה-25%, הסוגיה של ברחנים. אני מקווה שאין פה ערוץ להכנסת עובדים באופן מתואם ומוסדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה החשש שלי. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> 25%, בוא נאמר שמי שבוחר את העובד שמה כנראה עשה טעויות, או שלא, כי זה אחוז מאוד גבוה. ואין ענישה, אין פה הגבלה. הרי תאגיד שבורח לו עובד, הוא ממשיך לשלם אגרות על העובד הזה עד שמזהים איפה הוא נמצא. 25% זה נתון די גבוה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אצל חברות הביצוע לברחנים יש מכסה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה כמו צינור, זה כמו צינור שעובר, זה מטורף. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אביבית אסרף, משרד העבודה. היו פה בדיון כל מיני אמירות לגבי זכויות עובדים, חשוב לי לציין שמשרד העבודה עורך ביקורות יזומות בקרב חברות הביצוע מדי שנה, חשוב לי לציין שכל הבחינות שמתבצעות אצל כל שאר המעסיקים, כל מעסיק שמשרד העבודה הולך לפקח בהיבט של זכויות עובדים, את אותם דברים הוא בודק גם בקרב חברות ביצוע. יש לפניי גם נתונים, נתוני אכיפה שנת 2024-2023, אני יכולה להציג אותם. כך שלבוא ולהגיד שלא אוכפים את הזכויות ולא בודקים ומותר להם לעשות כל מה שהם רוצים, זו אמירה לא מדויקת. גם שם מתבצעות אכיפות על ניכויים שלא כחוק, על תשלום של שעות נוספות, על כל מה שאנחנו מבצעים, שכר מינימום וכל יתר הדברים. בשנה 2023 התבצעו 35 ביקורות בקרב חברות ביצוע. 31 מהביקורות נסגרו ללא ממצאים, ארבע חברות – נמצאו ממצאים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא היו ממצאים, היה בסדר, הביקורות עברה בסדר. כן, אלה הנתונים. ארבע חברות שבהן נמצאו הפרות, ניתנו 12 התרעות, ההתרעות הבולטות ניתנו על אי תשלום שעות נוספות וניכויים שלא כחוק בעניין ביטוח רפואי. חברה אחת ביצעה החזרים ל-148 עובדים בסכומים של 140,000 שקל. בשנה 2024, בגלל המלחמה היה לנו קצת מיתון באכיפה, לא רק לגבי חברות ביצוע, לגבי כל המשק. האכיפה חזרה לעבודה סדירה, נורמטיבית, מהרבעון השלישי ונבדקו שמונה חברות ביצוע, שלוש מתוכן נסגרו ללא ממצאים, חמישה הליכים שמתנהלים, אני לא יכולה לפרט יותר. אבל אלה הנתונים, והנתונים ב-2023 מראים שזה לא ממש תואם את מה שנאמר פה. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> כבוד היושב ראש, בעודנו מדברים, אני מקבל עדכון שהחשב הכללי מתכוון לפרסם מכרז, כנראה מכרז בינלאומי, לבניית שלושה אתרים שהם אתרים לטובת פעילות ממשלתית וזה יתאפשר גם לחברות זרות. כרגע אני מקבל את המידע, זה נראה לי די הזוי. זאת אומרת, הבניין החדש של הביטוח הלאומי יוקם על ידי חברה זרה, הבניין של טכנולוגיות יוקם על ידי חברה זרה. אני חושב שיש פה תרומה רבה, לדיון הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא יושב אצלם. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> לא, לא יושב אצלם, אבל אנחנו מדברים על אותה סוגיה, חברות זרות שיבנו במתחמים לאומיים, קרקע לאומית, לפרויקטים לאומיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם תשתיות. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> אבל כדי להקים בניין ביטוח לאומי לא צריך שום ידע ייחודי ולא צריך שום מכשור מיוחד. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> תתקפו את המכרז, תתקפו את תנאים של המכרז, אין לי מה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. מי אדוני שביקש לומר משהו? << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> דן ורשבסקי, אני יו"ר איגוד המנופאים ורכז מקצועות הבניין בהסתדרות הלאומית. ומה שנאמר פה, זה לא נכון. רק שני אנשים, שני מקצועות, מנהל עבודה ומנופאי, עובד עם הסינים, כל השאר אלה עובדים שלהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם מהנדסים. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> מהנדסים שלא רואים אותם באתר, זה אולי מאחורה. ולא בטוח שזה קיים, כי המהנדסים גם שלהם יושבים באתר, מההתחלה עד הסוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חייב. גם רשם הקבלנים - - - << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> את אומרת שזה חייב, אבל בפועל זה לא נכון. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> הם נאכפים כמו כל קבלן. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> הם נאכפים כמו כל קבלן. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> אבל אני נמצא בשטח וזה לא נכון, ואת יכולה לדבר מהמשרד כמה שאת רוצה. וזה לא נכון, והם גם משתמשים כקבלני משנה והכול, והם משמים כחברות כוח אדם, הכול, הכול, הכול מותר להם לעשות, מה הענישה בסופו של דבר? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> כל מי שרואה משהו כזה מוזמן לדווח ואנחנו נבדוק את זה, ולא לבוא לוועדה ולזרוק דברים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא לזרוק דברים, מגיעים לפה נציגים - - - << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> בסדר, אין בעיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותכם, אל תגידו 'זורקים דברים'. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> לא רק זה, הפעילו מנוף לא חוקי והכול והייתם באתר ויש תפיסות ויש הכול ויש מידע – ולא נעשה להם כלום, כי הענישה לא מרתיעה ושווה להם לעשות עבירות. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני מתנצלת, אני לא יודעת לתת נתונים על בטיחות בעבודה, אני בהיבט של זכויות. אנחנו נוכל להעביר לוועדה על בטיחות בעבודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, תקשיבו, קודם כול, אני מצפה פה שלא תשתלחו. מגיעים לפה נציגים מההסתדרות שהם עמיתים מקבילים שלכם כי הם בביצוע, הם בשטח עצמו. כשאומר לך בן אדם, 'אני נמצא על המנוף, אני יודע למי אני מגיש סחורה, אני יודע מי מבצע אותה, אני יודע מי עושה את זה, אני יודע מי נמצא שם' – אתה לא יכול להגיד, 'אתה זורק לי'. אתה יכול להגיד, 'אני מבקש שתתעדו', אל תגידו זורק לי. בסדר? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> תיקנו וביקשנו שיתנו לנו - - - << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> כבודו, ולגבי שעות העבודה, תשאלו את המנופאים שעובדים עם החברות האלו כמה שעות הם עובדים. זאת אומרת, כל הדיווחים לא נכונים. זה לעשות בדיקה שהעובדים האלו, ואני לא מדבר על מנופאים, כל מי שנכנס לסינים, עובדים כל יום 12 שעות, זה כבר לא חוקי בשבוע 12 שעות, כל ימות השבוע. זה לא נאכף, אף אחד לא בודק, עובדים כמה שרוצים ועוד הפעם, ולא עושים להם כלום. וזה פוגע בסופו של דבר בישראלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו, אני אשאל אתכם רגע שאלה. חלק ממנגנוני פיקוח, האם שאלתם את עצמכם, אולי נכון להתקין תקנה שבכל אתר יש החתמת – ? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> יש להם. אצבע? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש להם אצבע? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> יש אתרים שכן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש אתרים או יש לכולם? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אני חושבת שזה גם קשור לקבלן הראשי או למי שחברת הביצוע עובדת. אנחנו היינו בביקורים באחד מהאתרים של חברות הביצוע ויש גם מצלמות זיהוי פנים, יש להם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראו, מה שאני מבקש לדעת, האם זה תהליך מחויב שבו אתם מודיעים שעובד שנמצא באתר והוא לא הוחתם כנוכח עובד, המעסיק יקבל קנס מופרז, ואז הדיווחים יהיו חייבים להיות אותנטיים ובהתאם לזה השכר ובהתאם לזה מגבירים תחרות בענף אל מול השוק הישראלי. את מבינה למה אני מתכוון? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כן, אני אומרת, יש חובת רישום שעות, אבל אני לא יודעת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רישום שעות אבל, אם בן אדם רושם בכרטיס ידני, זה לא עוזר לי. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני לא יודעת אם אפשר, אם יש אפשרות לחייב מה שאתה לא מחייב כל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? אני רוצה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> בהיבט של טביעת אצבע או כזה, אני לא יודעת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראו, הואיל וחלק גדול מהעובדים, אין להם אישור לדבר עם ישראלים, וגם אם הגיע גוף פיקוח ממשלתי, הוא מתוך פחד יענה את מה שהמעסיק שלו מורה לו, אתם יודעים איך זה עובד. ובגלל שיש חשש של סחר בבני אדם, דבר שגם יוצר חוסר תחרותיות מול השוק הישראלי, לגיטימי להטיל פיקוח קפדני יותר ולחייב כל חברת ביצוע זרה, הואיל ואין להם את כישורי השפה שאנחנו יכולים לדבר איתם, שחייבת להיות מערכת זיהוי פנים שמוכיחה את שעות העבודה באופן אותנטי ככה שאנחנו נוכל ליצור הגבלת השוואה אל מול השעות המדווחות וההפקדה בפועל בבנק, דבר שיחייב את המעסיק להפקיד להם שכר מותאם על פי חוק שעות העבודה בישראל. מה את אומרת? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני אומרת, אם אנחנו נכנסים לדבר הזה, הכול יכול להיות גם. כלומר, אפשר להגיד לעובד, תצא, תחתים עכשיו ותמשיך לעבוד. כלומר, הכול יכול לקרות. בגדול, הכול יכול לקרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הו, אבל אני הגעתי כבר. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא, אני לא מבינה איך טביעת אצבע פותרת את הסוגיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אסביר. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כלומר, אם הטענה שמזייפים חתימת כרטיס, יכולים לזייף טביעת אצבע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני הנחתי שתגידו לי את זה, לכן אני התחלתי כבר עם הפתרון. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני רק לא אמרתי שעושים את זה, אני אמרתי שתיאורטית - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תני לי רגע לסיים, מבטיח לך שהבנתי אותך. תקשיבו, אם את בעלת חברת ביצוע סינית, ואני אומר לך, דעי לך שאם אני מוצא אצלך עובד באתר, לא משנה מה הוא עושה, הוא באתר והוא לא מדווח כעובד באותו רגע, על כל עובד כזה את מקבלת 5,000 דולר קנס, בסדר? כל עובד כזה שנמצא באתר והוא לא מדווח כעובד באותו רגע, קיבלת עליו 5,000 דולר קנס, יותר חמור מאשר העסקת ברחן, בסדר? ואת מחייבת אותו שכל עובד עובר תהליך זיהוי פנים כשהוא נכנס וכשהוא יוצא. יודע המעסיק שאם אחרי שמונה שעות אומר לו תעשה פרצוף יציאה, תישאר לעבוד, מאותו רגע הוא בחשיפה, זה מצומצם לנו גם לשעות, כי זה מהשעה השמינית והלאה, מאותו רגע הוא חשוף לביקורת של הגופים הממשלתיים שיפקחו ויכולים להרים אותו על טיל ב-5,000 דולר לכל עובד, בסדר? מכאן את מבינה שאני רוצה את ההחתמה כדי שיהיה לי עם מה לתפוס ולבצע את מה שאני מסביר לו, שבמידה ונתפס, על זה הוא ישלם. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> הבנתי. אני לא יודעת להגיד, האם אפשר, כלומר, מה גודל הקנס וכולי, אני לא יודעת, עוד פעם, אם זה ישים לחייב אותם לאותם מנגנונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו קובעים. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> זה יכול להיבדק. עדיין אני לא מבינה, באמת, אני לא כל כך מבינה איך הפתרון הזה כביכול פותר, ואני אסביר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אסביר. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא, אני אסביר. אם אתה מחתים שעות, אם אתה מחתים כרטיס, לא טביעת אצבע ולא טביעת פנים, עדיין, אם אתה אומר לעובד להחתים מוקדם יותר, גם באופן הזה אפשר להוכיח שהוא נמצא באתר כשהוא כבר חתום יציאה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני אסביר. כשמסדרים את כרטיס העבודה בדיעבד, אפשר לעשות מה שרוצים, מה שרוצים. כשעובד מגיע מוקדם, זה אומר שהוא אמור לסיים מוקדם, ואם הוא סיים יותר מאוחר, זה אומר שחייבים לו שעות נוספות. אם אני אעשה ביקורת, הוא יגיד לי, הוא במסגרת שעות נוספות, תבוא אליי עוד שלושה שבועות, תראה שזה מופיע לו, שורה בתלוש ביום הזה שהוא עבד שעות נוספות. אבל אם הוא מחויב לדווח למפרע שזה אותנטי, שהשעות שהוא צובר הן אותנטיות והוא יודע מה קורה לו באכיפה, שאם עובד נמצא והוא לא רשום כעובד באותן שעות, זה משהו שירתיע אותו, כל זה יגרום לו לשלם כדין לעובד. אם הוא ישלם כדין לעובד, עלות ההעסקה תהיה יקרה יותר והוא יהיה יותר קרוב לתחרותיות אל מול המעסיק הישראלי שלא רק שהאכיפה כלפיו קלה יותר לביצוע, אלא שהתלונה שיגיש העובד הישראלי היא בסבירות גבוהה מאשר העובד הסיני, הבנת? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> הבנתי. אבל האכיפה בחברות ביצוע לא מבוססת רק על תלונות, האכיפה היא יזומה שהולכים במיוחד, גם לא על בסיס תלונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, אבל אם את מגיעה אליו ואת שואלת את העובד, כמה שעות הוא עובד, והוא אומר לך, היום אני עובד 12 שעות – את לא יכולה לעשות שום דבר למעסיק שלו, כי המעסיק שלו אומר, על היום אני מדווח עליו 12 שעות. אין לכם דרך להוכיח את זה, כי הכרטיס נחתם בדיעבד בסוף החודש, אחרי סוף החודש. << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> אדוני, אתה מציע כללים שונים לקבלנים ישראלים ולחברות הביצוע? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, כללי אכיפה. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> לא אכיפה, גזירה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני רוצה מנגנוני אכיפה. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> כל הביקורות גם שנעשו בחברות ביצוע, הן עברו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה אומר שבגרוני הניחר 12 דקות אני מדבר על דבר שאתם לא מבינים אותו. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> אנחנו מבינים, אבל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אם את עונה לי את זה, את לא מבינה. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> אני לא יודעת מה ההצדקה שאנחנו נקבע עכשיו כללים שונים לחברות הביצוע. על פי אילו נתונים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מסביר כרגע, הנה, תקשיבי. כשמגיעה ביקורת של משרד העבודה או של רשות האכיפה, אין לה דרך להוכיח שהיא עלתה על הפרה בהעסקת עובדים. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> ומה זה שונה מקבלן רגיל? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ישראלי? << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אסביר. מי שעובד בתאגיד נמצא במנגנון שמחויב, הוא לא עובד אצל המעסיק שלו, זה שהוא עובד אצלו, הוא לא התאגיד שלו. התאגיד שלו מרוויח במכפלת שעות העבודה. כתוצאה מזה, כנגזרת מזה, הוא גם מפריש לו את השכר שלו. אם הוא עבד 12 שעות, הוא ארבע שעות מעבר לשמונה באובר טיים, באובר טיים השכר שלו גבוה יותר, עולה ל-120%, מגיע ל-150%. << דובר_המשך >> סמדר לוי: << דובר_המשך >> אתה אומר שבגלל שהקבלן המבצע הוא גם המעסיק של העובד הזר יש לו אינטרס? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה שוק סגור, מה השאלה בכלל? זה שוק סגור. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> איפה עושה הדרכות? מה הם עושים בפנים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה, אתם לא מבינים את זה? זה שוק סגור. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> גם זמני השעות, פערי השעות, יש פער בין עובדי חברות הביצוע לעובדי תאגידים. עובד זר של תאגיד מחויב ל-236 שעות ושל חברת ביצוע ל-211 שעות. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> לא, לא מחויב, סליחה, לא מחויב. תאגיד, אפרופו הבדלים, כבוד היושב ראש, תאגיד, גם אם הוא עובד שתה תה כל החודש, משלמים לו לפי 236 שעות. חברות ביצוע, גם אם הוא שתה תה, נניח, כל החודש, זה 211 שעות. תשים לב רק על המכסה הזאת. לא הייתה לו עבודה, התאגיד לא מצא לו עבודה, תשלם לו 236. שעות עבודה ומנוחה זה על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, עד 14 או 16 שעות נוספות בחודש, אין לזה קשר. זו חובה לתאגיד לשלם בגין משהו שהגיע, כי יכול להיות שלא עבד אותה. וזה מתגלגל לקבלן, כי אלה 236 שעות שהתאגיד לא יודע אם יתן לו עבודה או ימצא לו עבודה, זה מתגלגל לעלות לקבלן. אצל חברת ביצוע זרה, לא, זה רק 211 שעות, מה שהיה פעם אצל התאגידים. זו עוד דוגמה לנושא. << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> זאת אומרת, סליחה, כבודו, אבל גם עובדים שמעסיקים אצל אותו קבלן ביצוע ומעביר אותם כקבלני משנה בתור כוח אדם לחברות אחרות, גם אותם עובדים, הוא מרוויח מהיתרון של התאגיד הזר, יש לו יתרון עליו. << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> אסור להם. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> הם לא יכולים - - - << אורח >> דן ורשבסקי: << אורח >> מה את אומרת? עושים את זה, עושים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אני נאלץ לנעול את הישיבה, אני עובר לדברי סיכום. אתמול כבר מתחתי את זה מעבר למה שהותר לי וקיבלתי הערה. << אורח >> סמדר לוי: << אורח >> אני יכולה להוסיף הערה? אני רק רוצה להגיד שהאינטרס של משרד השיכון, כמו כל משרדי הממשלה, הוא שחברות הביצוע יעבדו על פי דין, יעשו עבודות טובות, לא יפגעו בעובדים שלהן, ומבחינתנו להחיל עליהן את כל החובות שיש על כל מעסיק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את אומרת דבר טריוויאלי, ובכל זאת תודה רבה. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון מידע על חברת יילמזלר הטורקית, ממתי התחילה לעבוד בארץ, מה הפרויקטים שביצעה, מי ומדוע אישרו לה הארכת עבודה במשך השנים, מה הם מנגנוני הבקרה וקציבת תוקף העבודה שלה גם כחברת תשתיות. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לדווח לוועדה על תוצאות העתירה של החברות הסיניות ועל התקדמות ותוצאות הקול הקורא והכנסת החברות החדשות ופירוט על החברות שנבחרו. הוועדה מבקשת ממנהל האכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה להגביר את האכיפה כלפי העובדים הברחנים בחברות הביצוע הזרות. 20%-25% ברחנים הוא נתון חמור ומדאיג מאוד מאוד מאוד. הוועדה בדעה שהתנאים לקבלנים ישראלים ותאגידים לחברות הביצוע הזרות חייבים להיות זהים, ומצפה ממשרד הבינוי והשיכון ומרשות האוכלוסין להיות מתואמים על כך עם התאחדות הקבלנים ולפקח על כך. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>