פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 ועדת החינוך, התרבות והספורט 15/01/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 351 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, ט"ו בטבת התשפ"ה (15 בינואר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "החזרת תכנית העצמה לבגרות ולצמצום פערים בפריפריה וביישובי קו העימות (תכנית תה"ל)" << הלסי >>, של חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ משה טור פז, חה"כ אחמד טיבי וחה"כ יבגני סובה נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר חברי הכנסת: אחמד טיבי מאיר כהן מוזמנים: שמוליק חלק – מנהל תחום פ"א נוער צעירות וצעירים - מינהל תקון, משרד הרווחה והביטחון החברתי ריקי מורנו – סגנית מנהל אגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך איתי חיים – מנהל קשרי ממשל, משרד החינוך מנחם גולדין – מנהל תחום חינוך, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: שרית קרקובר, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "החזרת תכנית העצמה לבגרות ולצמצום פערים בפריפריה וביישובי קו העימות (תכנית תה"ל)", של ח"כ קטי קטרין שטרית, משה טור פז, אחמד טיבי, יבגני סובה (מס' 287). << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, ט"ו בטבת התשפ"ה, 15 בינואר 2015, בנושא הצעה לדיון מהיר, החזרת תוכנית העצמה לבקרות ולצמצום פערים בפריפריה ביישובי קו העימות (תוכנית תה"ל). המגישים: חברי הכנסת קטי שיטרית, משה טור פז, אחמד טיבי ויבגני סובה. בפתיחת הדברים נמצאים איתנו תלמידי כיתה י"א מבית הספר בירושלים, במסגרת הביקור שלכם בבניין, מאחלים לכם ברכת ברוכים הבאים. אז ברוכות הבאות ותהנו פה היום במסגרת הביקור שלכם. אני מבין שחלק מהמציעים לא נמצאים. טוב, תוכנית תה"ל היא תוכנית העצמה לבגרות, לצמצום פערים לימודיים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, התוכנית הזאת התחילה לפעול בשנת 2008, בכ-12 יישובים ברחבי הארץ. היא סייעה לכ-8,000 תלמידים עם הישגים נמוכים מדי שנה בערי הפריפריה, בעזרה שלהם להגיע לבגרות בהצלחה, כ-90 אחוז ממשתתפי התוכנית שהיו כאמור תלמידים שמתקשים, ושחלקם הגדול נכשל בבגרות בעבר, עברו בהצלחה את מבחני הבגרות. הוגה התוכנית, ד"ר אבי לוי, פיתח מנגנונים רבים לקידום תלמידים עם הישגים נמוכים, דוגמת מרכזי הכוון, כיתות מב"ר, כיתות אתגר ואומץ, והוא ראה בתוכנית העל מנוע נוסף וחשוב כדי לקדם את התלמידים האלה. בשנת תשפ"א התוכנית הזאת הוקפאה ללא כל נימוק, ולצערנו אלפי תלמידים שקיבלו סיוע בעבר, פסקו מלקבל את התגבורים האלו. כיום הצורך לתגבר, גם בגלל שלוש שנים בהן מאז תקופת הקורונה, מלחמת חרבות ברזל, חמישה עשר חודשים שאנחנו נמצאים בתוך הטרפת הזו, ניכר פתאום הצורך להחזיר את התוכנית הזו, לתקצב אותה, לתת לה לפעול. כמובן, כמו שאמרתי, בשל המלחמה זה הוסיף לצערנו במעגל התלמידים המתקשים, אם זה ביישובי הדרום, ביישובי הצפון, בישובים שנמצאים בקו העימות, כאלה שפונו ושלא פונו. תוכנית תה"ל יש לה חשיבות יתרה דווקא בימים אלו, ולאור זה ביקשו חברי הכנסת טור פז, קטי שטרית, אחמד טיבי, יבגני סובה, להביא לדיון הוועדה את הנושא הזה, כדי שנוכל לבחון את האפשרות להחזיר את התוכנית. תוכנית חשובה, ראינו את ההישגים, היא כבר הוכיחה את עצמה, ולכן אנחנו ננסה לקבל מהמשרד מה קודם כל הסיבה שאותה תוכנית הופסקה בעבר, ואם יש אולי היתכנות או שתוכניות שונות כדי לתת את המענים האלו. ריקי, נכון? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> שלום, שמי ריקי מורנו, אני סגנית מנהל האגף לחינוך ילדים בנוער בסיכון. לשאלתך, תוכנית תהל היא באמת תוכנית אחת מיני רבות שהמשרד מציע. התוכנית נתנה מענה ל-50% ילדים שהם ילדים עם פערים, או תואם להם ילדים של האגף שלנו ו-50% תלמידים אחרים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> למה אתם מתייגים אותם כילדים בסיכון? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> למה אנחנו מתייגים אותם? כי הם בסכנת נשירה. הסכנה היא סכנת נשירה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אז הם צריכים לקבל כזאת כותרת? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אנחנו רוצים לשמור עליהם. בעצם האגף, גם לשאלתכם, מעמיד מענים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התוכנית עובדת מה, תחת חיים מויאל? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> כן, אני סגנית של חיים מויאל. האגף מעמיד מענים לתלמידים בסך של מיליארד וחצי שקל בשנה של כיתות, של תגבורים, של קיץ וחורף, תוכניות דיפרנציאליות, מענה לחברה הערבית באופן מיוחד ונקודתי, תוכנית אומץ, שהיא תוכנית שיושבת על הכיתות. זאת אומרת, הוא נותן בעצם מעטפת שלמה לכל הילדים על מנת לצמצם את הפערים ולמנוע נשירה מבתי הספר, לכן הם ילדים בסיכון. אנחנו בעצם, בנוסף, כמובן, למיליארד וחצי תוכניות שיש, למיליארד וחצי שקל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> למה זה הופסק? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> בשנת תשפ"ג עוגנו כל המשאבים של התוכניות החיצוניות לגפן. ובעצם הכל עבר לגפן, לא רק התוכנית הזאת, גם תוכניות אחרות של משרד החינוך להעצמה לבגרות, כמו תוכנית ליב"ם. המדיניות של המשרד היא לתת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זאת אומרת, תה"ל כן נמצאת בגפן? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> לא. התקציב שלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הבנתי, אבל אז למה הם לא המשיכו לפעול דרך הגפן? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הבזבוז המשווע של משרד החינוך לתוכנית הכי כושלת, סליחה שאני אומר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> על מה אתה מדבר? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> גפן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, על זה אפשר להתווכח. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ואני שומע מנהלים, הרבה. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> מדיניות האגף היא לתת בעצם חופש פעולה ואוטונומיה למנהלי בתי הספר, ולכן דרך הגפן, מנהל בית הספר יכול לבחור את התוכנית שמתאימה לבית הספר שלו, לתלמידים שלו, לתרבות, ועם זה לעבוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה היה התקצוב של תוכנית תה"ל? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> תוכנית תה"ל התחילה בתקצוב של 12 מיליון שקל בשנה, וסיימה ב-6 מיליון שקל בשנה. האגף, כמו שאמרתי, מכניס מיליארד וחצי שקלים בשנה לתוכניות לצמצום פערים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, האם יש תוכנית דומה שנותן את המענה שתה"ל היה נותן בעבר? בהעצמה לבגרות אם זה במגזר הערבי, אם זה במגזר החרדי, אם זה במגזרים אחרים? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אז ככה, יש לנו כמובן תגבורים לימודיים של תגבורי חורף וקיץ, שזה תגבורים של הכיתות שלנו. יש לנו תקצוב דיפרנציאלי לטובת המגזר הערבי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ואם מנהל בית ספר מחליט שהוא רוצה לקחת מגפן, הילדים שלו, הילדים האלה בסיכון לא מעניינים. לא מעניינים אותו. יש לי, אני ניהלתי בית ספר 27 שנים, אז סליחה, אני קצת מבין. לא מעניין אותי, הילדים האלה. אני לא רוצה 100% בגרות, אני מסתפק ב-70%. לא רוצה. זהו? זה החלטתו? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> לא, לא. יש פיקוח כולל שהוא אחראי לוודא שבכל בית ספר יש גם מענים לילדים בסיכון, ולכן הוא חייב לראות שבית הספר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> למה הוא חייב? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה מחייב את המנהל הזה להשקיע באותם תלמידים דרך תוכניות בגפן. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> גם יש חלוקה, המפקחת, בוודאי. בית ספר לא רוצה שכאלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> המפקחת היום יכולה לחייב מנהל לרכוש תוכנית בגפן כדי לתת מענה לנוער בסיכון שנמצא בבית ספרו? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> מנהל בית ספר, המטרה שלו היא שילדים לא ינשרו מבית הספר. אז אני מאמינה שאיש חינוך, זה מה שהוא רוצה שהילדים יישארו בבית הספר. מעבר לזה, יש חלוקה בתוך הגפן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תגידי מה, נולדנו אתמול? זה המטרה של מנהל בית ספר? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> הוא לא רוצה שילדים ינשרו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני גם כמוך מקווה ומתפלל. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אנחנו בודקים את הנשירה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל, את יודעת כמה נשירה סמויה יש בבית ספר תיכון בגלל שילדים כאלה לא מוצאים מענים והם הופכים להיות לסרח עודף בבית הספר? יש רייטינג בבתי הספר. ילד שהוא בסיכון, כמו שאת אומרת, אני לא קורא להם ילדים בסיכון, ושבהתחלה חלק ממנהלי בתי הספר, אני לא רוצה להבאיש את ריחם חס ושלום. יש הרבה מאוד מנהלים במערכת שהם אנשים נפלאים, ושמסתכלים על כל הילדים האלה, והולכים מהגורן ומהיקב להביא כסף בכדי שילדים האלה יקבלו תגבור. ברגע שמשרד החינוך לוקח את התוכניות האלה ומטשטש אותן בתוך תוכניות, אסור שזה יהיה, אני באמת אומר לכם את זה מכל הלב. מנהל בית ספר, צריך לקבל שהמפקחת תביא את הכספים האלה, תצביע, תגיד, לזה, זה לתה"ל, זה לילדים האלה, שאנחנו רוצים לפתוח להם שער לאקדמיה. ובזה אתה מחויב, אלה הדברים שהם מחויבים. וחבל שאתם לא עושים את זה. והזעקה של חבריי, גם של קטי שטרית שהייתה מורה, גם של טור פז שהיה מנהל מנח"י בירושלים, גם של אחמד, שמכיר את מערכות החינוך בישובים הערביים, ושם צריך באמת לצמצם את הפריזמה, למקד את זה. הם מרגישים את הכאב, ולכן זה. זאת הייתה החלטה, בעיניי החלטה לא נכונה. וחלילה, מיליארד וחצי שקלים, אני משוכנע שאתם עושים, ואני מכיר את חיים מויאל הוא באמת איש מיוחד במינו, ואתם עושים את הכול, אבל תמיד תהיו זהירים מלשפוך את הכול לקופסה אחרת, כי הדברים קופסה אחת. אני, בתקופתי לא היה גפן. היו דברים הרבה יותר משמעותיים מגפן לצערי, והפטנט הזה שנקרא גפן של לתת אוטונומיה למנהלי בתי הספר, מה לעשות? זה לא נכון. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אני יכולה לומר שבתי הספר נמצאים במעקב צמוד איתנו, בעבודה צמודה עם האגף שלנו, רוב בתי הספר, יש לנו בערך 1,700 כיתות אתגר, ועוד כ-1,650 כיתות מב"ר ברחבי הארץ. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מב"ר זה דבר שמודדים אותו. דבר שנמדד. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> רגע, אבל בכל בית ספר כזה, אנחנו כאגף בודקים גם את ההישגים של הילדים, מתגברים את הילדים באופן רציף, עובדים בעבודה פדגוגיה מותאמת, אנחנו עובדים על פי הפדגוגיה הטיפולית. אנחנו דואגים שבכל בתי הספר שיש לנו את המענים האלה, שזה ברוב בתי הספר בארץ, אנחנו פועלים לצמצום הפערים באופן רציף. אנחנו מכניסים תוכנית אומץ, אני מניחה שכמנהל בית ספר אולי אתה מכיר את התוכנית, שיושבת על כיתות אתגר שמכניסה תקציבים נוספים ואנשים נוספים לתוך הכיתות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני, הדבר היחיד שבירכתי עליו בתקופתי במערכת זה זה שיושב אחרייך, אתה היית בברנקו וייס, נכון? ברנקו וייס הייתה התוכנית – אני לא יודע אם עדיין קיימת. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> איזה תוכנית של ברנקו וייס? ליב"ם? תוכנית לקראת בגרות, לקראת הכנה לבגרות שהיא ליב"ם? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ברנקו וייס, המקום הראשון שהם עבדו זה היה רמלה והשני זה היה דימונה, ואני מדבר על, אולי לפני שנולדת, בשנות התשעים, ואני חייב להגיד לך שבגלל שזה היה מאוד ממוקד, ובגלל שידעת בדיוק מי התלמידים ומה הם צריכים לקבל וכמה שעות ולא טשטשת את זה, הילדים הגיעו להישגים פורצי דרך. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אז ההישגים של כיתות מב"ר והאתגר הם הישגים מאוד גבוהים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא מדברים על מב"ר. לא, אבל אנחנו מדברים על - - - << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אבל אני מדברת על, זה, אם חצי מהאוכלוסייה היא אוכלוסייה של ילדים, ילדים בסיכון, אז אנחנו, אז אני רוצה כן לומר שההישגים שלנו הם באמת הישגים מאוד יפים. בחברה הערבית אנחנו מקבלים, אנחנו עובדים על פי תקצוב דיפרנציאלי, יש כיתות שלנו ותגבורים ותוכניות בהיקף מאוד מאוד גדול של באמת מיליונים, עשרות מיליונים, ורואים את הצמצום ואת העלייה בהישגים לאורך כל השנים. זאת אומרת אנחנו באמת באמת רואים כל ילד ותופרים לו חליפה אישית. זה חלק מהעניין. בנוסף לכך, גם אני קצת בוגרת ברנקו וייס, ולכן אני ככה מכירה גם את העבודה של ברנקו וייס, היא באמת עבודה נהדרת, אבל אנחנו באמת, זאת עבודת האגף. האגף עסוק בלתפור חליפה אישית ולמדוד נשירה, ואפרופו אלה שלך, נשירה סמויה, גם בזה אנחנו עוסקים, אנחנו מפתחים מערכת שתמדוד לנו נשירה סמויה, אנחנו עובדים מול בתי הספר על הנושא של הנשירה, בהחלט גם. אנחנו מסתכלים על כל ההיבטים של ילד, גם כדי לצמצם את הפערים וגם כדי למנוע את הנשירה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> מה הייתה המסקנה שבעטיה סגרתם את - - -, אני שומע שזה, שילדים הצליחו בו, למה לסגור? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אני רוצה לומר שאנחנו, משרד החינוך, משרד החינוך, קודם כול אנחנו ראינו שההישגים, גם אחרי שתוכנית תה"ל הפסיקה לפעול, ההישגים המשיכו לעלות ברשויות האלו, שהתוכנית פעלה, אנחנו תקצבנו את הרשויות כדי להפעיל את התוכנית. בשלב מסוים הייתה בקרה על התוכנית, והעניין הזה נידון בבתי משפט, לכן אני מנועה מלהיכנס לנושא הזה. זאת הייתה הסיבה שבזמנו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, למה את מנועה? אנחנו שואלים, אנחנו חברי כנסת. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אבל אני לא יכולה להיכנס, אני לא. אז התוכנית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה אפיק חדש. למה זה בבתי משפט? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם זה בתהליך משפטי. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אז לא, זאת הסיבה שבאותה שנה הפסיקה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל למה זה בתהליך משפטי, מול מה? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> יש שם ערעורים סביב בקרה שנעשתה. אני מעדיפה לא להיכנס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התוכנית כאילו מערערת על החלטת משרד החינוך? כאילו המפעיל? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הבנתי. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אבל, ברשותכם אני רוצה להגיד שלא על זה אני רוצה לדבר, אני רוצה להגיד שבאמת יש לנו מענים רבים. יש גם מענים במשרד בתוך הגפן, תוכנית ליב"ם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ריקי, אני מסכים איתך, אבל, אני מסכים איתך, אבל אם הייתם לצורך העניין, מתוך 100 אחוז של הגפן, אומרים לבית הספר, אתה צריך לקחת 10 אחוז מהתקציב שלך. במידת הצורך, מבינה, יש לך ילדים, שהם נמצאים במצב הזה, יש לך חובה לקנות אחת מהתוכניות שנמצאות בגפן ולהשקיע אותן בתלמידים, הייתי אומר לך, את יודעת מה? צודקת. אבל אני בסוף לא יכול לתת את האפשרות למנהל – עם כל האהבה שיש לי למנהלים, ואני חושב שצריך לתת להם יותר אוטונומיה ממה שיש היום – אבל בסוף, אתם כרגולטור צריכים לתת לו את הקו ולהנחות אותו ולהגיד לו, אדוני, מתוך התקציב של גפן, להוציא הנחיה בחוזר מנכ"ל, או בהנחיות פנימיות, להגיד לו, אתה חייב לקחת כך וכך, מהתקציב הכללי שיש לך בגפן, להשקיע בתוכניות שנותנות את המענה. איזה תוכניות? הגפן פתוח, זה אני מסכים, לתת את מרחב האפשרויות. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> הגפן מחולק באופן כזה, שחלק מהמענים צריכים להיות מענים לילדים ונוער בסיכון. יש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמה אחוז מתוך הגפן מנהל, אני לא, אני יודע שמתוך ה-17 אחוז יש לו אוטונומיה כל השאר, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אני לא שמעתי על הנחיה כזאת. אני אשמח לדעת מה הסכום, או מה האחוז שהוא צריך לקחת בתוך הגפן, להשקיע בנוער בסיכון, או נוער בסיכוי, אני אוהב לקרוא להם, או נוער שיש לו קשיים. אגב, הוא לא חייב להיות בנשירה, אפילו לא סמויה. לפעמים יש לו קשיים. הוא יכול להיות עולה, הוא יכול להיות מגזר מיעוטים. הוא יכול. ואין לו את זה קושי בשפה, והוא לא מצליח להצליח בבגרויות. ותוכנית כזאת יכולה לתת לו את הפוש להצליח. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ההתעקשות, האתגרים, את בוודאי יודעת יותר טוב ממני, שהאתגרים היום, גם תוך כדי המלחמה, גם אחרי הקורונה, האתגרים הם גדולים מאוד, ולכן זה כלי יוצא מן הכלל מה שאתם מציעים בגפן. אתם, להערכתי אתם צריכים לצמצם את זה, וצריכים, אחרי שלוש, ארבע שנים אתם הולכים, גומרים עם כל האדוות הקטנות שסביב הגפן, ואת כל המיליארד וחצי שקלים, מכניסים, אני לא רוצה להגיד שיקום חלילה, אבל בתמיכה בבני נוער. לא רק בפריפריה, בכל הארץ, במקום להציע אלף מנות תציעו, מאתיים שהם ממוקדים רק לזה. אני חושב שאתם תיטיבו עם הילדים האלה. זה נחמד שיש פלורליזם, ונותנים כל מיני, עכשיו, זה צריכה להיות, זו צריכה להיות תוכנית לאומית, לבוא ולעזור לבני הנוער האלה, למורים שלהם, למנהלים שלהם. מיליארד וחצי שקל זה הון תועפות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. תוכנית תה"ל התוכנית להעצמה לבגרויות, מטרתה לצמצם את הפערים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. היא החלה לפעול ב-2008, בכ-12 יישובים ברחבי הארץ. אגב, אני מבקש אם תוכלי לפרט באיזה יישובים ערביים היא מופעלת. היא סייעה לאלפי תלמידים, 8,000 לפי ההצעה שלנו, עם הישגים נמוכים מדי שנה, ועזרה להם להגיע לתעודת בגרות בהצלחה. 90% ממשתתפי התוכנית שהיו כאמור תלמידים מתקשים, שחלקם הגדול נכשלו בבגרות בעבר, בבחינות בגרות, עברו בהצלחה את מבחני הבגרות. בדרך כלל התוכנית נותנת לתלמידים שנכשלו פעם או פעמיים או שלוש בבגרות, משנת תשפ"א, הוקפאה התוכנית בלי נימוק משכנע, ואלפי התלמידים שקבלו את הסיוע הפסיקו לקבל תגבורים. כיום דווקא הצורך בתגבור הוא גדול יותר לאחר מספר שנים של קורונה, מלחמה. יש הבדל בין הפריפריה החברתית והגיאוגרפית לבין אזורי מרכז מבוססים, למשל. שם יש אפשרות של שיעורים פרטיים למשפחות המבוססות. וזו הסיבה שהצגתי יחד עם חבריי את ההצעה הזאת לדיון בוועדת החינוך. ואני אשמח לדעת מה הסיבה שהיא הופסקה ומה האפשרות להחזיר אותה. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> כמו שאמרתי כבר קודם - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע, אם את יכולה רק לענות על השאלה באיזה יישובים זה פעל. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> היא הופעלה בכסייפה, באום אל פחם ובטמרה, ברמלה כיישוב מעורב, בעכו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה שאתם העברתם אליי, עד לשנת תשע"ט, היה חדרה, ירושלים, רמלה, נצרת, עכו, עפולה, בת ים, נתניה ואור יהודה, נכון. ובתשפ"ה חדרה, ירושלים, רמלה, נצרת, עכו, אשדוד, בית שמש, כסייפה, אום אל פחם, טמרה ואשקלון. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> איזה כיף עכשיו שרק, רק, שמגיעות רשימות של מצטיינים דימונה - - -. באמת, חד וחלק. וזה בגלל הרבה השקעות של האגף שלכם, ושנתן קפיצה מדהימה לתלמידים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תוכלי להגיד לנו, איך השפיעה התוכנית הזאת תה"ל על התלמידים שהיו זקוקים לתוכנית, בכסיפה, אום אל פחם, טמרה, רמלה, עכו ונצרת וגם בדימונה, אשקלון וכדומה. למרות שאמרתי ש-90% האלה שהשתמשו ונזקקו לשירותים עברו את הבחינה. אם יש נתונים ספציפיים לגבי הישובים האלה. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> בהחלט, תראה, אני יכולה לומר שהייתה עלייה באחוזי הזכאות של הבגרות כמו שיש עלייה גם אחר כך. גם בשנה אחרי זה, כשכבר התוכנית לא עבדה נצפתה עלייה. אני רוצה רגע לומר משהו נוסף על הנושא של תוכניות הגפן. תוכניות הגפן הן תוכניות תוספתיות. זאת אומרת, זה לא התוכניות העיקריות שבית הספר מקבל. מה שבית הספר מקבל זה התוכניות שבאמת בהיקף של מיליארד וחצי שקל בשנה, בתי הספר בארץ, כל מה שהוא בוחר לקחת מהגפן אחר כך זה תוכנית תוספתית שהוא מוסיף מעל ל-, לומר שזה לא התוכנית היחידה. וזה לא שאם הם לא בוחרים אז אין להם משהו בתוך בית הספר לסיכון. בתי הספר בחברה הערבית מקבלים תקצוב דיפרנציאלי דרך האגף. הם קיבלו תוספת של כיתות בשנים אחרונות, תוספת של תוכניות כמו תוכנית אמת וכמו תוכנית ממש, שזה תוכניות לתגבורים רק לחברה הערבית ממוקדות. וניתן לראות את השיפור ואת השינוי באחוזי הזכאות ואת העלייה באחוזי זכאות לאורך שנים אחר כך, אחרי שתוכנית תה"ל ספציפית הפסיקה. זאת אומרת, זה לא תלוי אך ורק, יש לנו תוכניות מקבילות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמה כספים מושקעים בערים הערביות שנותנים מענה מקביל למה שתה"ל היו נותנים? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך במדויק, אני יכולה תכף לבדוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אשמח לדעת מה הן התוכניות, מה שמן, וכמה כספים מושקעים בתוכניות האלה. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> אז אני אומר לך שתוכנית ממש שזה תוכנית לתלמידי אתגר ומב"ר בחברה הערבית. סליחה, זו תוכנית אמת, שזה תוכנית לתלמידי מב"ר ואתגר בחברה הערבית. תוכנית ממש שזה תגבורים לקראת הבגרות בחברה הערבית. תקצוב דיפרנציאלי שזה אומר, תוספת של כיתות ותקציבים לחברה הערבית. החברה הערבית קיבלה בעצם תקציבים נוספים, רחבים מאוד לטובת צמצום פערים ומניעת נשירה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, טוב, אני אשמח לקבל לגבי תוכנית אומץ, תוכנית ממש ותוכנית אמת, שהן פועלות במגזר הערבי מה התקציבים המושקעים שם ובאמת באיזה בתי ספר הם פועלים? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה התוצאות גם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לבקש, אדוני היושב ראש, דו"ח, יש לכם פילוח של הגפן, איזה תוכניות המנהלים מה בדירוג של התוכנית המאוד מצליחה ואחריה? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> בנושא של העצמה לבגרות, הכנה לבגרות? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, בכל הנושאים. << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> בכל הנושאים שמוצעים בגפן? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש מישהו שמפקח? << אורח >> ריקי מורנו: << אורח >> כן, יש, בוודאי, יש מערכת, כן, כן, בוודאי שבודקים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> משלמים על זה כסף, אני רוצה להראות מה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מזמין אותך לבוא לפה, יש דיון בעוד שבועיים על תוכניות הגפן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יופי, תודה רבה, אני אבוא, תשלחי לי. טוב, תודה. ואתה מה תפקידך? << אורח >> איתי חיים: << אורח >> איתי חיים, מנהל קשרי הממשל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, אני אגיד לכם. אני משתדל, בשונה אולי מוועדות אחרות, לכנס במהירות גם את הדיונים המהירים וגם את השליש. אבל, יש משהו שמאיר הגיש ולא העלינו? אני לא מכיר דבר כזה. הצעת חוק אחת, טוב, אנחנו על זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אגב, ההצעת החוק שלי, מבקשת לשחרר תלמידים בסיכון, לעשות להם מבחנים, מבדקים, חינם אין כסף. לקויות למידה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, תראו, אבל יחד עם זאת, ראיתי את הדיון, והאמת ששאלתי את עצמי הרבה שאלות עוד לפני שכינסתי את הוועדה, כינסתי כי מה לעשות, זה דיון מהיר וצריכים להיכנס. אני פחות אוהב דיונים שמתמקדים בנושא מסוים של תוכנית מסוימת, והיה ברור לי שכנראה שזה הליך ויש איזה שהם ניכויים כאלו ואחרים, לא משהו, לכאורה, בסדר, נשאיר את זה לבית משפט והוא יקבע בסוף. אבל, אני אוהב יותר לנגוע בנושאים שרוחביים יותר. זאת אומרת, אם היו מגישים את התוכנית ואומרים שאנחנו רוצים לדעת, לאור המצב שקרה בשנה האחרונה ומאז הקורונה, מהן התוכניות הקיימות, ולמה לא מושקע יותר כסף בתוכניות וזה. אבל כשבאים ולוקחים איזושהי תוכנית, שמסיבה כזו או אחרת הופסקה, אני פחות אוהב את זה, כי בסוף אתה רואה גם כשאתה רוצה לרדת לרזולוציה של להבין למה התוכנית נסגרה, פתאום אתה נתקל בזה, שיש תהליך משפטי בהליכים. ולכן, אני ניסיתי בסוף לקחת את המסקנות לכיוון של לדעת, מתוך מה שהמשרד כבר מפעיל. בסדר? פחות, מה קורה עם התוכנית עצמה, זה שבית המשפט יקבע בסוף, אם משרד החינוך קבע, אם החלטתו להפסיק את התוכנית, לפחות בגלל הסיבות שמערערים עליהן, היו מוצדקות או לא מוצדקות. אני כוועדה בסוף צריך לדעת, לא מעניין אותי אם תוכנית א', ב', ג' תפעל, אני צריך שבסוף התלמידים האלה בקצה יקבלו את המענה. ולכן, אם באמת המשרד מפעיל תוכניות אומץ מהתקצוב הדיפרנציאלי לטובת המגזר הערבי, ותוכניות ממש ואמת, וכל התוכניות האלה, והמיליארד וחצי וכו', אני מבקש לדעת באיזה בית ספר הם פועלים, באיזה יישובים, כמה תקציבים, אתם נותנים שם, כן, של החברה הערבית, והפריפריה, כמובן, אם יש מסגרות בפריפריה, לפחות במקומות איפה שהתוכנית הזאת הייתה עובדת, בשנים האחרונות, מתש"פ, חדרה, ירושלים, רמלה, נצרת, עכו, אשדוד, בית שמש, כסייפה, אום אל פחם, טמרה ואשקלון, כל המקומות האלה לדעת כמה כספים מושקעים שם מתוך התוכנית, ואני חוזר ואומר, אני רוצה לדעת האם בית ספר בסוף, מנהל בית ספר מחויב לקחת אחוז מסוים מתוך הגפן, להשקיע את הכספים, או אחוז מסוים מהכספים לתלמידים שהם בסיכוי שנמצאים אצלו במסגרת בית הספר, ובסוף, וזה הדבר הטוב ביותר. אני אוהב יעדים ומדדים. אם יש את התוכניות האלו, שכמו שהזכרנו, אומץ, התקצוב הדיפרנציאלי, ממש ואמת, הן תוכניות באמת שפועלות ונותנות מענה, אני רוצה לדעת, מתוך תלמידים שמשתתפים, מקבלים את המענה דרך התוכניות האלה, כמה באמת בסוף כן מצליחים ומגיעים להצלחות. 60 אחוז, 40 אחוז. בסוף, אתה יודע, המשרד, אני מאמין, עושה את זה, אבל צריך לעשות השקעה מול תועלת. אם זה לא עובד, אז להפסיק עם התוכניות האלה, ולעשות משהו אחר. ואם זה עובד, אז להרחיב את הכספים. << אורח >> איתי חיים: << אורח >> אני רוצה גם להתייחס נקודתית לזה, כי גם בשיחה מול אגף ילדים ונוער בסיכון, עיקר התקציב, אנחנו מדברים פה על מיליארד וחצי שקל ותוכניות הבגרות, עיקר התקציב הוא מחוץ לגפן, מדובר פה בילדים ונוער בסיכון. ולכן ברגע שיש תוכנית, שהיא תוכנית מאוד מאוד קטנה, שהתקציב שלו הוא בגפן, שהיא גם מתחרה במכרז גפן מול הרבה מאוד תוכניות אחרות, זה אירוע שהוא משלים, זה אירוע שהוא תוספתי. אבל האירוע העיקרי, אגף ילדים ונוער בסיכון והמענים שהוא נותן, זה לא בגפן. ולכן רוב התוכניות והתוכניות לבגרות, הן לא בגפן, הן מושקעות באותם בתי ספר, וכמובן נעביר לוועדה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דווקא בגלל זה אני רוצה לדעת שמנהל בית ספר, שהוא מביא את התוכניות התוספתיות שהן ברוכות, אני בשונה ממאיר, אני דווקא אוהב את הגפן, אני חושב שאין מספיק אוטונומיה למנהלים מתוך הגפן. היה צריך, היום זה עומד על 17% משהו כזה, מכלל התקציב שלו שהוא יכול או להגדיל. אבל יש גם, מתוך זה, אני אומר גם את האיפכא מסתברא, שמנהל בית ספר יהיה לו מחויבות. אתה בא להשקיע כסף תוספתי בתלמידים שלך, יש, מה לעשות, לא כל התלמידים הם נולדו עם כישרון מולד. והם צריכים דווקא את התוכניות התוספתיות האלה בשביל לתת להם את הפוש ולהצליח. בסוף אין תלמיד שלא יכול להצליח. השאלה, כמה יש מבוגר אחראי שמשקיע בו ומאמין בו. << אורח >> איתי חיים: << אורח >> אני חושב שגם במשרד החינוך זה מדיניות, גם שר החינוך וגם מדיניות משרד החינוך, אנחנו פועלים יד ביד גם עם המנהלים שלנו, גם בתהליך ליווי יחד עם המחוזות ויחד עם הפיקוח הכולל. פשוט רצינו להציג פה גם את התמונה הנקודתית של ילדים ונוער בסיכון ולהבין שיש פה גם תהליך משלים גם את המחוזות בנושאים הלאומיים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה תלמד ככל שהמערכת משילה מעצמה לימודים ולימודים חשובים, אז היא דוחפת את זה לתוך הגפן. זה העיקר. מה שצריך להיות מובנה בתוך המערכת. ללכת היום ולבדוק את מקצועות ההיסטוריה ולראות מה אני לימדתי בשנות התשעים ומה מלמדים היום בהיסטוריה, ממשלת הימין על ימין הזאת הייתה מתהפכת. לראות מה הם לומדים על השואה ומה הם לומדים היום. אז יש בגפן כל מיני מפגשים, אתה יכול לקנות מפגש פה ומפגש שם. זה הבעיה של הגפן. זה הבעיה של הגפן. << אורח >> איתי חיים: << אורח >> חבר הכנסת כהן, אני רק חייב לחדד שאין חובה היום למנהל לרכוש תוכנית בגפן. הוא יכול להסתפק בתוכנות הלימודים של מערכת החינוך ולהשתמש בהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זאת הבעיה, זה מה שהוא אומר. תכניס את כל זה כחובה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לימדתי ארבע שעות היסטוריה. רק על השואה, בי"א. מי מלמד את זה היום? אני לימדתי על כל מלחמות ישראל. זה לא מופיע. אני לימדתי על הבעיה הפלסטינאית-יהודית. נעלם. לא מופיע. << אורח >> איתי חיים: << אורח >> אני גם חייב להגיד שגם כחלק בפרויקט. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא צריך להיות פרויקט. << אורח >> איתי חיים: << אורח >> שאומנם זה קרה בתקופה של שרים אחרים, תוכניות הלימודים, תוכניות הלימודים, בשקיפות מלאה והן מופיעות בתוך המרחב הפדגוגי של פורטל ההוראה, ואפשר לראות בדיוק מה הם נדרשים ללמד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה טועה, אני מדבר איתך על אפונים, אתה עונה לי במשהו אחר. זה שהורידו ממקצועות החובה והפכו אותם למקצועות של בחירה או למקצועות משניים או דחפו אותם לכאילו פעילות של אחר הצהריים. זה אנחנו נצטער על זה. נצטער על זה. זה שלקחו את ההיסטוריה ולקחו את התנ"ך וכולם התמכרו למדעים, שזה חשוב. אבל אפשר לעשות גם את זה וגם את זה. << אורח >> איתי חיים: << אורח >> זה לא הדיון, זה פשוט דיון אחר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני למשל, במשך שנים, אני הייתי בין ההוגים של מחשבת ישראל בבתי ספר חילוניים. ממלכתי חילוני. וברוך השם, התלמידים שלי כבשו את האקדמיה, התלמידים של דימונה. אבל אין תלמיד אצלי, לא היה תלמיד אחד שיצא מבית הספר בלי לקחת שלוש יחידות של מחשבת ישראל, סידור תפילה או לפחות הרמב"ם או הכוזרי, משהו. היום, כלום. הולכים לגפן, כי נוח ללכת לגפן. << אורח >> איתי חיים: << אורח >> חבר הכנסת כהן, אני חייב להגיד שגם כאן, זה לא הדיון, כי זה פשוט דיון על תוכניות לימודים וזה כבר מתנהל בוועדה. אני חייב להתייחס לזה שתנ"ך היום הוא מקצוע חובה וחובה ללמד אותו בכל שנה גם במערכת החינוך ותוכניות הלימודים הן גם כן שקופות ויש גם את השיח מול מערכת החינוך וגם מול המזכירות הפדגוגית, יש גם פתיחות ויש גם מדיניות שר שהוא מוביל אותה בשנתיים האחרונות בנושא הזה ואני חייב להגיד שיש פה גם קשב רב גם לבקשות שמגיעות מצד הכנסת וועדת החינוך הולכת איתנו כאן בנושא הזה, יד ביד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר, לך תלחץ אנטר במחשב שלך ותבדוק כמה תלמידים במדינת ישראל מגבירים לימודי תנ"ך וכמה מגבירים לימודי מתמטיקה. כמה מגבירים לימודי היסטוריה וכמה מגבירים לימודי ביולוגיה, תבדוק את זה. אתה תהיה בהלם, פשוט תהיה בהלם. אין. וזה מוביל אותנו לאקדמיה, ובאקדמיה אתה נכנס תואר שני בבן גוריון במקרא שמונה חברה, מחשבת ישראל ארבעה חברה, בן גוריון 22 אלף סטודנטים. זה מצביע על מה שהמערכת עושה ברגל גסה. לא, תמיד, לעולם לא יחסרו לנו רופאים. אנחנו רק צריכים לדאוג שהם יישארו פה. המהנדסים הטובים ביותר, אנשי ההייטק הטובים ביותר. מה מתחיל להיות עכשיו חסר? מורים טובים למקצועות האלו שעליהם אני מדבר. זה מה שחסר. זה הלקונה של המערכת. לכן, האנטי, לא אנטי, חלילה. תוכנית הגפן בעיניי זאת החטאה של יש לך כסף תכניס אותן במקצועות ליב"ה, תדאג שאין תלמיד שעבר ולא פתח את הסידור, גם מהמשפחות הכי אתאיסטיות. כי הוא חשוב. צריך לדעת שיש סידור. וצריך לדעת מה זה תפילת 18. זה דברים אלמנטרים, אבל הם צריכים לדעת. כי אחרת אנחנו מוציאים חבר'ה שהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מאיר לא נעים לומר, אבל בסוף, אתה תעשה את זה, יגידו לך הדתה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא הדתה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> Welcome to the club. לא, אם אתה תעשה את זה, אז לא יגידו לך; אבל אם אני אעשה את זה, יגידו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה אל תעשה את זה, אני אעשה את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נו, קדימה, בגלל זה שתקתי. מנחם גולדין, אתה רוצה להגיד לנו כמה מילים? << אורח >> מנחם גולדין: << אורח >> האמת היא שהוזמנו נציבות שוויון זכות לאנשים עם מוגבלויות לדיון, אז הגענו. אבל אני אגיד את זה מהמקום שלנו ואני חושב שמה שחבר הכנסת אמר, אני לא יודע, גם שר לשעבר, גם ראש עיר, גם מנהל בית ספר, אז אם כבר באנו אז נגיד משהו. כי אני חושב שאם, שאלת, למה קוראים לזה אגף בסיכון? באותה מידה הייתי יכול לשאול למה קוראים לזה אגף לחינוך מיוחד, ואגף לקויות למידה. ואפשר לשאול גם למה בגרות במדעי המחשב צריך לעשות היום בכתב עם עט ועיפרון ולא בהקלדה. אז אני אין לי הרבה מה להוסיף כי אני מכיר את העבודה של האגף בסיכון והעבודה מדהימה כמו שאני מכיר את האגף לחינוך מיוחד. אבל אני חושב שהגיע הזמן, וזה גם קשור דרך הגפן שהמענים האלה יינתנו לתלמידים. ואם אנחנו מדברים על מלחמה היום ומגיעים לנו לנציבות הרבה מאוד אנשים, אני לא צריך לקרוא להם ילדים עם מוגבלויות, או ילדים בסיכון, בשביל להתאים עבורם את הבגרויות לתת את המענים, בסוף דרך אגב, סליחה, כן, אבל מותר לי להגיד שאם אתה מסתכל על התוכניות של אגף לקויות למידה, אגף סיכון, אגף חינוך מיוחד, הרבה פעמים אתה רואה שזה אותן פונקציות. כן, אם זה סיוע פסיכולוגי ואם זה תמיכה, אם זה הוראה תומכת ואם זה הצד הטיפולי ואני מאחל שנגיע לימים שזה יהיה חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך ותלמיד לא יצטרך להגיע למקומות האלה. אז זה מה שיש להגיד בתור נציבות. וזה מעבר לגפן, זה באמת בסוף לתת, אני חושב שגפן יש לי שם, אבל עוד לפעמים בעיה שיש עם הגפן שאתה לא יכול באמת לבנות צוות או דברים לטווח ארוך. זה תוכניות שבאות וחולפות, זה מטפלת שמגיעה לחצי שנה לתוכנית והולכת ביחד עם הטיפול שלה. זה המון מידע שנשמר, המון ידע, כל התוכניות שנשמרות בבית ספר. זהו, אז אם כבר הוזמנתי. אז זה מה שיש להגיד, ושני הדברים המרכזיים שאנחנו מזהים נגיד כמוגבלות לא כאוטיזם או משהו כזה, בסוף במשרד החינוך עושים למידה ועושים חברות, סוציאליזציה מה שנקרא. וצריך להתחיל להשקיע בזה. כן, המצב היום הוא מורכב, זהו. תודה שהזמנתם אותנו לדיון, ויש לי המון כבוד והערכה למה שעושים באגף לסיכון, לפעמים בחצר האחורית גדלים הדברים היפים ביותר וחשוב להביא אותם גם לקדמת הבמה, תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. תודה ריקי, רוצה להתייחס? << אורח >> שמוליק חלק: << אורח >> בבקשה, כמו שאמר חברי, אם כבר הוזמנתי אז אני אומר גם מספר מילים. שמוליק חלק מנהל תחום נוחם ותוכניות איתור לנוער במשרד הרווחה. ואני אגיד מעבר ספציפית לתוכנית תה"ל שמן הסתם עליה כבר הייתה התייחסות והיא פחות מוכרת לנו, אני אומר שבכל הקשור לצמצום פערים בפריפריה, ובכלל לבני נוער בסיכון המשרד מפעיל לנוער מנותק ממש בקצה הרצף את המפתנים ולצידם את המיתרים, שבעצם אותם מיתרים, המסגרות האינטנסיביות שנותנות ערוכות לתת מענה משך רוב שעות היום, סוג של כמעט כמו פנימיית יום עם מרחבי - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> כמה מיתרים יש היום במשרד? כמה מסגרות? סגרתם? פתחתם? << אורח >> שמוליק חלק: << אורח >> לשמחתי, לשמחתי המיתרים במגמה להתרחבות. אנחנו מדברים על סדרי גודל של שלושים ומעלה לדעתי שעולים, זה לא תחום העיסוק שלי, אבל אני יודע שהמיתרים במגמת עלייה והתרחבות, כשיש בעצם מרחבי פעולה שונים, כולל לימודים. אני אומר במאמר מוסגר שאנחנו מאוד היינו שמחים לשיתוף פעולה הדוק יותר עם אגף א', בכל הקשור להכנסת הילה, לימודי הילה כמרחב לימודי במיתרים, אני חושב שזה חלל שככל שיתמלא, ידייק את המענה של המיתרים. היום יש מיתרים שכן יודעים לתת את המענה הלימודי מתוך איזושהי היערכות לוקאלית, שיתופי פעולה מקומיים של המיתר עם מחלקת החינוך באותה רשות, אבל ברמת המאקרו, עדיין זה לא הוסדר. משרד החינוך ומשרד הרווחה לא שילבו ידיים בהידוק הקשר והמענה במיתרים. ואני חושב, אם תרומתי תהיה בעצם השמעת קול קורא, להכרח בהידוק הקשר, לטובת בני נוער בסיכון, בקצה הרצף, אנחנו מדברים על הפריפריה, אני מתייחס לאו דווקא, לא רק לפריפריה הפיזית אלא החברתית מן הסתם ואני אומר שיש מיתרים שהמרחב הלימודי הוא חסר, מתוך כך, שמשרד הרווחה עם משרד החינוך, שני המשרדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה, ברמה של גבולות גזרה ואחריות ואני חושב שהאתגר המשותף, אנחנו אנשי מקצוע, אני חושב שהאתגר המשותף הוא לעשות את זה, חיים מויאל איש יקר, ומגיע מתוך משרד הרווחה ואני רק שבחים והוקרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מצטרפים לברכות. טוב, את הסיכום אני אמרתי מה הוועדה דורשת, אבל אני אוסיף לאור הדברים שאמרת. אנחנו הוועדה רואה חשיבות רבה, של שיתוף פעולה הדוק יותר בין משרד הרווחה למשרד החינוך בנושא המיתרים, בסוף השיתוף פעולה בין שני המשרדים האלה, ודאי, מה שקשור לנוער בסיכון הוא דרוש בגלל שבסוף באמת הילד בקצה, יקבל את מה שהוא צריך. ברשותכם אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:41. << סיום >>