פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 79 ועדת הכלכלה 18/11/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 509 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, י"ז בחשוון התשפ"ה (18 בנובמבר 2024), שעה 11:36 סדר היום: << נושא >> העלייה במחירי הטיסות והתובלה האווירית  << נושא >>   << הצח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר ששון ששי גואטה – מ"מ היו"ר אליהו ברוכי רון כץ חברי הכנסת: עודד פורר מוזמנים: דניאל שוורץ – רפרנט תעופה, אגף תקציבים, משרד האוצר הילה דוידוביץ-בלומנטל – עו"ד, משרד המשפטים ד"ר תמר קלהורה – ממונה, משרד המשפטים מיכל כהן – הממונה על התחרות שמואל זכאי – מנהל רשות התעופה האזרחית ישי דון יחיא – ראש אגף כלכלה וקשרי תעופה, רשות התעופה האזרחית רננה שחר – יועמ״ש, רשות התעופה האזרחית אורי סירקיס – מנכ"ל, ישראייר, חברות תעופה קובי זוסמן – מנהל IATA ישראל רינה קמני – מנכ"לית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל ערן שליש – מנכ"ל קריסטל-דום, התאחדות התעשיינים אילנה מזרחי – ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן שירלי קציר – ראש מחלקת תעופה ותיירות British Airways, חברות תעופה זרות אמיר ורון – שותף במחלקת תעופה ותיירות British Airways, חברות תעופה זרות שי יוסף – עו"ד במחלקת תעופה ותיירות British Airways, חברות תעופה זרות אייל דורון – עו"ד, משרד ש. הורוביץ, מייצג את Ryanair, חברות תעופה זרות שרון בראונסטון – מנהלת הלשכה המשפטית, אל על, חברות תעופה אסף פריאל – שותף במחלקת ליטיגציה, ישראייר, חברות תעופה יעל שאואט – ממלאת מקום היועצת המשפטית, המועצה הישראלית לצרכנות אהוד פאי – עו"ד, נציגי צרכנים שרכשו כרטיסי טיסה פרופ' חגי לוין – מטה משפחות החטופים אלי שתיוי – משפחות החטופים ד"ר חנה קטן – אימהות לוחמים וארגונים נוספים לאה האריס – אימהות לוחמים ניבה ונקרט – משפחות החטופים שי ונקרט – משפחות החטופים דבורה עידן – משפחות החטופים בועז מירן – משפחות החטופים יעקב סוקול – משפחות שכולות ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ויקטור ינין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> העלייה במחירי הטיסות והתובלה האווירית  << נושא >> << נושא >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, מ/1755 << נושא >> << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שלום לכולם. אנחנו נפתח את הישיבה. נתחיל עם משפחות החטופים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תציג את עצמך. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> חבר הכנסת ששון גואטה, חבר ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אנחנו נתחיל קודם כול עם פרופסור חגי לוין, נציג משפחות החטופים. << דובר >> פרופ' חגי לוין: << דובר >> תודה רבה. אני חייב להגיד שחייבת להיות פה האמת על השולחן. האמת הפשוטה היא שאנחנו היום חווינו את תחילת החורף גשום, קר וגם מופקר. החטופים חיים נמצאים בסכנה מידית לחייהם. לפני מספר ימים אנחנו פרסמנו את הדו"ח על מצבם הרפואי, ואפשר ממש לראות איך יש פגיעה מערכתית בכל מערכות הגוף שלהם. אני חייב להגיד, בזעזוע, שראיתי דו"חות פתולוגיים של החטופים שנרצחו או שמתו בתנאי השבי. הלב שלהם פשוט הצטמק בגודלו. יש כאלה שאיבדו עד 50% ממשקל גופם. אם נסתכל על הריאות, הלב, המוח – כולם נפגעים. המשמעות היא לא רק סכנת מוות, שפשוט בפועל חלקם מתים, חלקם ימותו בגלל תנאי הקור בחורף, אלא גם סבל, סבל לא אנושי, מכל בחינה שתחשבו עליה. ראינו גם את הסרט של סשה טרופנוב, שהוא לכאורה במצב טוב יחסית, ובאמת טוב לראות שהוא בחיים ומדבר. אבל אנחנו לא יודעים מה מצבו האמיתי. בהחלט ייתכן שהוא מייצג את המצב הטוב יותר. אבל הוא גם מראה לנו שיש את מי ומה להציל עכשיו. אני חייב להגיד שגם הבריאות של המשפחות נפגעת בצורה אנושה, וגם הן – אם נחבר לדיון על הטיסות – מוצאות את עצמן טסות ברחבי העולם כדי להציג את הצורך הדחוף בהצלת החטופים. (מוקרנת מצגת) אתם יכולים לראות כאן את הפגיעה הרב-מערכתית. שוב, כל דבר שנרצה להיכנס אליו – אם זה הפגיעות המיניות והאפשרויות המצמררות של היריון; אם זה הפגיעה הייעודית בילדים, השבוע יום זכויות הילד – איפה הזכויות? לא רק של כפיר ואריאל ביבס, אלא גם של הילדים שהאבות שלהם חטופים והם סובלים כל יום; אם זה נזקים. ממלא מקום יושב-ראש הוועדה, תדמיין שהיד שלהם באותה תנוחה, ואחר כך הם מגיעים למצב של שיתוק שלא יכולים להזיז את אותה היד, סובלים מפגיעות קשות. הם לא מקבלים שום טיפול. פשוט לא מקבלים את הטיפול שהם צריכים. אין קשר איתם. מבלי להיכנס לדיון הער של מה קורה ומה קרה ומי עשה מה, אנחנו שמענו משר הביטחון היוצא, מגורמים בכירים במערכת הביטחון, שאפשר להביא אותם. ברגע שהממשלה תחליט שזאת המטרה החשובה ביותר, היא תמצא את הדרך. אני מבקש ממך, ומחברי הוועדה, אל תניחו את הנושא הזה. אני מבקש גם היום, תתייחסו אליו בעצמכם, תביעו את המחויבות שלכם, כי אני יודע שאכפת לך ואכפת לכם. חשוב לעשות את זה – כי בסוף תהיה עסקה, השאלה כמה אנשים אנחנו נאבד בדרך. תודה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> נמשיך עם המשפחות. << דובר >> אלי שתיוי: << דובר >> אני אבא של עידן שחטוף בעזה, לצבא הייתה מוטיבציה לומר לנו שהוא מת. אבל אנחנו לא מאמינים ואני אגיד לכם למה – כי קודם כול ההוכחה היחידה שלהם זה סרטון של 12 שניות. כשמצאו את סינוואר, ראו את הגוף שלו, ראו את פניו וראו את הכול. אבל לא הסתפקו בזה, הורידו לו אצבע ושלחו אותה לתל אביב, לאבו כביר, כדי לוודא שזה ה- DNAשלו. אז אנחנו, כל ההורים שהודיעו להם שהילדים שלהם שנרצחו בעקבות סרטון – אנחנו לא מקבלים את זה. זה אחד. עכשיו אני רוצה להגיד לך לגבי מה שחגי אמר. עידן שלי הוא הרימון, הוא התפוצץ, אבל כל הרסיסים עפו עלינו. אנחנו פצועים ואנחנו גדועי נפש. וכשאנחנו גדועי נפש, אנחנו פגועים גופנית, ממש. כמו שאתם שומעים אותי, אני כל הזמן חולה, אבל אני מספיק חזק לבוא ולדבר. ישנם אנשים ומשפחות החטופים שלא מסוגלות לדבר, שהן כבר פשוט נמסות. הממשלה הזאת חייבת איכשהו לעשות משהו בעניין, לפנות למשפחות. אף אחד לא פונה. אני בקשר רק עם האופוזיציה. חבר הכנסת של הליכוד, לא בחרו אותנו לפי דעה מסוימת, פשוט קטפו את הילדים שלנו. ישנם גם ימנים, גם שמאלנים. צריך להסתכל על העניין הזה כאחד: חטופים. אתם, שרים של הליכוד וחברי הכנסת של הליכוד, אתם חייבים לבוא ולהתייחס אלינו בצורה מהותית, כי כולם כן מתייחסים. אני שם אצבע מאשימה. אנחנו ביחסים מצוינים עם - - - ולא באים בטענות לראש הממשלה בעניין הניסיונות להביא את החטופים. אנחנו פשוט צריכים את היחס שלכם ולשנות כל מיני חוקים. אם החוק הוא בעייתי ולוקח זמן לשנות, אז לעשות החרגות. אני מדבר למשל על הביטוח הלאומי, שלגרושים הם נותנים חצי ממה שמגיע לזוג. מה זה חצי? אני גרוש ומנהל משפחה אחרת, וגם גרושתי מנהלת משפחה אחרת ובית אחר. צריך לתת בצורה שוויונית לכולם. תודה רבה. << דובר >> ניבה ונקרט: << דובר >> אני אימא של עומר ונקרט. יש שלושה עומרים בשבי: עומר שם טוב, עומר נאוטרה ועומר שלי. אני רוצה, ברשותכם, להשמיע לכם קטע מהמיגונית שעומר היה בה ב-7 באוקטובר, כשהייתי אופטימית וכתבתי לו שינשום לאט, כי הוא כתב לי שהוא מת מפחד. (השמעת קטע אודיו) אני אקצר. שמעתם פה "שמע ישראל" ברקע, אם הצלחתם, שמעתם פרקי תהילים, שמעתם "תכבו את הסיגריה". שמעתם שיש שם כולם, את כולם, מכולם, כמו שיש פה בחדר. אני אפתח את הדברים שלי בבקשת תנחומים מעומק הלב למשפחה של יוגב פזי, אני מקווה שאני אומרת נכון את שמו, ונועם איתן, ואני אבקש סליחה מכל אלה, הרבים כל-כך, שכולנו כבר לא זוכרים את שמם. ואני אבקש גם סליחה מיוגב ומנועם, כי בשבוע הבא כנראה שלא נזכור גם את שמם. רבים מדי. רבים מדי. 18 שנים אני עובדת סוציאלית במשרד הביטחון, מטפלת במשפחות שכולות. המדינה הזאת רוויית דם. יצאנו ב-7 באוקטובר למלחמה הכי צודקת שיש, עד הניצחון. בשלה העת לעסקה. בשלה העת להחזיר אותם הביתה, גם אם זה במחיר של הפסקת המלחמה. אנחנו יודעים את היכולות הצבאיות של צה"ל ומכירים אותו, ויודעים שצה"ל יודע להתמודד עם כל אתגר. אבל אנחנו, כחברה, לא נדע להתמודד עם האתגר של הפקרה והקרבה. לא נדע. אני אגיד לכם עוד משהו קשה. בשואה היו את הקיצוניים שתמכו בנאצים, היו את – תודה לאל – חסידי אומות העולם. אבל הרוב המכריע הלך ככה. אני מסתכלת לכולכם בעיניים ושואלת אתכם, שכל אחד יסתכל על עצמו במראה היום וישאל איפה הוא רוצה להיות, באיזה צד. אל תעצמו עיניים. אני כבר לא פונה לממשלה. ב-7 באוקטובר היה לי עם. הייתה לי אז תקווה, ויש לי. עומר נחטף חי, עומר יחזור חי. אני צריכה את כולכם. תעזרו לי, אני מתחננת לעזרה. תעזרו לי להציל את עומר, את איתן, את אבינתן, להחזיר את ענבר לקבורה, את רן גווילי להחזיר לקבורה ואת כולם. זה לא משנה. זה לא פוליטי. להחזיר ולהציל חיים – זה לא פוליטי. זה כבר מעבר לפדיון שבויים. זה פיקוח נפש, ולהחזיר לקבורה. בשלה העת, גם אלה שלא הסכימו באוקטובר, נובמבר, דצמבר, ינואר וכו' לעסקה – בשלה העת. אני מתחננת, תעזרו לי להחזיר את עומר חי. תעזרו לנו להציל את הערכים שגידלנו עליהם ושאנחנו מגדלים עליהם. אחרת אנחנו לא נוכל להסתכל לעצמנו בעיניים, אם אנחנו הולכים ככה. תעזרו לי בכל דרך אפשרית לשכנע את מי שקובע, לחתום על עסקה, להציל חיים ולהציל את המדינה שלנו הקטנה והאהובה. תודה רבה לכולם. << דובר >> ד"ר חנה קטן: << דובר >> תודה רבה. אני מדברת גם בשם אימהות לוחמים, אימהות בחזית, שוברות שוויון, תנועת נשים תקומה. אני רוצה גם לדבר על הצלת חיים. אני אימא לשבעה לוחמים ובעוד שבועיים לשמונה לוחמים, יש לי עוד בן שמצטרף לשריון. וזה לא נגמר, יש לי עוד נכדים, בעזרת השם. אני מייצגת קבוצה של עשרות אלפי אימהות שהבנים שלהן נמצאים כבר שנה וחודשיים, לפי הלוח העברי, במלחמה, בסיבוב שלישי, רביעי וחמישי. הם לא רואים את הבתים שלהם. חלק גדול מהם עוזבים משפחות גדולות עם שמונה ותשעה ילדים. אם מדברים על ילדים, אז יש הרבה מאוד ילדים שלא רואים את האבות שלהם. האימהות נמצאות במצב מאתגר, אבל הן לוקחות את זה על עצמן מתוך בחירה. ומצד שני, היום אנחנו נמצאים בצומת שבו חייבים תמיכה של ציבור יותר גדול. חייבים. זה לא יכול ליפול רק על הכתפיים של ציבור מצומצם אידיאליסטי שלא יודע להגיד לא. הוא מאוד מאוד מעוניין להגיד כן. אבל חייבים להצטרף לשורות מכל הציבורים. גם אנחנו כציבור התורני דורשים את זה בשם התורה. דורשים את זה, להצטרף עכשיו לשורות ולשחרר את אלה שכבר נמצאים שנה וחודשיים. הדבר השני. אנחנו מדברים על הצלת חיים. יש בעיה עם הנושא של הסיוע ההומניטרי הזה שהוא מסכן את החיים של החיילים שלנו. הם נמצאים שם כדי להגן על המדינה, כדי לנצח את המלחמה הזאת, בעזרת השם גם זה יקרה בקרוב, אנחנו ממש שם. אבל לא ייתכן שהם יתעסקו בחיזוק האויב. אנחנו אמורים לנצח אותו ולא לחזק אותו. וזה מעכב חזרה של החטופים, כי ככל שהם מבינים שהם על הגובה, אין להם שום סיבה להחזיר את החטופים. זה כבר עניינים פוליטיים אסטרטגיים שאני קטונתי בעניין הזה. אבל אני כן יכולה להגיד שזה לא מוסרי לסכן את הבנים שלנו על ידי מתן סיוע הומניטרי לאויב, וככה לתת לו דלק להמשיך ולהתקיים. אני ממש מבקשת, בכל לשון של בקשה, שהדברים האלה ייפלו על אוזניים כרויות. בעזרת השם, שנעשה ונצליח וננצח בקרוב. << דובר >> דבורה עידן: << דובר >> אני אימא של צחי עידן שנחטף מנחל עוז. אני הסבתא של מעייני, בתו הבכורה שנרצחה לו בידיים. אני מניחה שיש פה כמה שראו את הסרטון, כי את כל האירוע הזה אנחנו חווינו בלייב במשך שלוש שעות, כשאני רואה את הבן שלי, צחי, שהוא דמות מאוד דומיננטית במשפחה, כשהוא לא שם. אני רוצה גם להוסיף שאני דודה של גיא עידן שלפני שלושה שבועות נהרג בלבנון. אני רוצה להביא פה את הקול של צחי, שהוא לא יכול לדבר. צחי לא ישב שבעה על הבת שלו, לא אמר קדיש. הוא יצא אחרי שהבת שלו נרצחה. אני חושבת שהוא הלום קרב, יצא הלום לשם. אין לי מושג מה המצב שלו נכון להיום. הפעם האחרונה ששמענו עליו זה כשהייתה עסקה, ומאז שנה אנחנו לא שומעים שום דבר. אז אני מאוד רוצה להביא את הקול שלו כאבא ואת הקול של הנכדים שלי. בתוך הסיטואציה, בתוך הסרטים, אני רוצה להעביר רק שני דברים שרצים לי בראש כסיוט מאז ועד היום ולבקש, אם דיברנו על העניין של זכויות הילד, אני רוצה להיות הקול של שני נכדים. ילד אחד שהוא היה בן תשע ועכשיו בן עשר. הוא חי בעוטף וכבר היה בטראומה ממילא כשנכנסו לממ"ד. אבל בסרטון מה אנחנו רואים? הרי הבית הפך להיות חמ"ל. היו שם 12 מחבלים. ירו מהבית .RPG ואני רואה את הילד. שלא נדבר על זה שכשיש צבע אדום צריכים לשכב על הרצפה – אז הם שוכבים על הרצפה והנכד שלי בוכה בקולי קולות. הוא שואל: מה עשינו רע? מה עשינו רע? את הקול הזה אני רוצה להביא הנה: מה עשינו רע? מה עשינו רע? למה רצחתם את אחותי? למה הרגתם אותה? מה היא עשתה לכם? את הקול הזה אני רוצה להביא ולהגיד שזה עדיין יושב לילד בן עשר בכל יום, כל בוקר, שהוא גם לא מאפשר לאימא שלו לנסוע שמא – והם עכשיו מפונים לצפון – חס וחלילה יקרה משהו גם לאימא שלו. אז הוא עומד ומחכה לאבא שלו שיגיע, לפחות שאבא. ועוד קול אחד שאני רוצה להביא, של יעלי שלי – שהיא הייתה אז בת 11 והיום בת 12 – כשלוקחים את אבא שלה וכופתים, אחרי שרצחו את אחותה, היא צועקת למחבלים באנגלית: don't kill him, don't kill him, please, don't kill him – והמחבלים אומרים לה, כאילו הבטחה, שלא ימות. וככה עד היום הזה אנחנו מחכים שלא ימות. << מנהל >> (היו"ר דוד ביטן, 11:53) << מנהל >> הבקשה שלי היא פשוטה מאוד. אני רוצה שתעזרו לי, כולם, חברי כנסת, ממשלה, תעזרו לי להציל את צחי, להציל 101 חטופים. להציל את המדינה. להציל את הערכים שעליהם גדלנו, כי באמת לא עשינו שום דבר חוץ מזה שגרנו ליד הגבול. הבקשה שלי היא לשמוע יותר ויותר מה עוד עושים כדי להביא עסקה נוספת. ראש הממשלה יודע להביא עסקה, הוא הביא עסקה. הוא יכול להביא עוד אחת, רק שזה יהיה במצב כזה שיהיו פה אנשים, שצחי יגיע בחיים כדי שיוכל לחבק את הילדים, כדי שיישב שבעה. אני מאוד מבקשת, חבר הכנסת דוד ביטן, אם תוכל להעביר את זה הלאה, מה עוד אפשר לעשות ולצאת קצת מהקופסה שלנו. כי שנה אין תוצאה, אז שתהיה כבר תוצאה כדי שהסיוט הזה ייגמר ויהיה לנו תיקון – תיקון לנו, תיקון לעם. תודה רבה. << דובר >> בועז מירן: << דובר >> שלום. אני אח של עמרי מירן שנחטף מנחל עוז. דרך אגב, הוא נחטף ביחד עם צחי, מול אשתו ושתי בנותיו. ריכזו אותם כמשפחות בבית של צחי ומשם לקחו אותם לעזה. אני חושב קצת שונה. אתמול שמענו שראש הממשלה מכנס שוב את ראש המוסד ואת הוועדה שמתעסקת בעניין של שחרור החטופים כדי לתת עוד הצעה ישראלית. את הדבר הזה אנחנו עושים כבר 13 חודשים, ואנחנו מגיעים תמיד לאותו קיר, לאותה החומה – שחמאס פשוט לא מעוניין בעסקה. חמאס לא מעוניין בעסקה, אלא אם כן ישראל פשוט תוותר על המלחמה, תצא מעזה ותשאיר אותו כריבון על השטח של הרצועה. מה זה אומר ההישארות שלו? מה זה אומר ללכת לעסקה הזאת שכולנו רוצים אותה? הרי כולנו רוצים את החטופים פה. מה זה אומר בעצם? זה אומר שתוך כמה שנים, גם אם צחי ואחי ועוד 99 חטופים יחזרו – יהיו לנו חטופים נוספים, יהיו לנו נרצחים נוספים, יהיו לנו קורבנות חדשים. אנחנו לא יכולים להחליף דם בדם. לקבל עכשיו את ה-101 – שזה גם לא יהיה 101, חמאס, גם אם תנער אותו וגם אם יצטרף לחסידי אומות העולם, לא יכול להביא לנו את 101 החטופים. לא יכול. הוא לא יודע איפה כולם. אנחנו בעצם מחליפים דם בדם. נקבל את החטופים שלנו – ותוך כמה שנים עוד אירועים כאלה, עוד טבח כזה. מדינת ישראל לא יכולה להסכים לזה. הפוך. מה שקורה, שמדינת ישראל וממשלת ישראל, בזמן שהיא עושה את המשא ומתן עם חמאס, היא מעצימה אותו בפני האוכלוסייה. אנחנו רוצים את הפעולה ההפוכה – להחליש אותו, גם צבאית וגם שלטונית. עצם קיום המשא ומתן הזה מחזק אותו, בנוסף להכנסת סיוע הומניטרי שהוא שולט עליו, וזה גם עוד כוח מבחינתו, גם שהוא מתפרנס מזה ובעצם מזין את הלוחמים שלו ואת הכוחות שלו ואת המחבלים שלו, ומנציח את השלטון שלו, וגם הוא זה שמחלק את האוכל לאוכלוסייה. זה שוב דבר שמעצים את הכוח שלו. אני לא מבין למה מדינת ישראל לא יכולה להגיע לאיזשהו עניין בין-לאומי או צבאי כשלצה"ל יש הרבה טכנולוגיות – רחפנים, כטב"מים, כל מיני דברים, לשלוט על הכנסת הסיוע, להכניס משאיות מנקודה a לנקודה b בלי שחמאס ישתלט עליה. לא ברור לי. מדינת ישראל לא יכולה לעשות את זה? אני חושב שזה יותר עניין של רצון. לא רוצים. צריך לנטרל את החמאס מהעניין הזה. דבר נוסף. במקביל לדבר הזה, וזה יוכל להיות רק אם באמת נגיע לאיזושהי הכרעה צבאית והכרעה שלטונית של חמאס: לייצר מנגנון. שמעתי ראש הממשלה אומר, מבטיח כספים למי שישתף איתנו פעולה, לקבוצות שמחזיקות. אבל צריך לבנות את המנגנון. לא מספיק הצהרות. צריך לבנות את המנגנון, שאם אני איזה תושב עזתי ואני יודע על משהו, שאדע איך לפנות, איזה מעבר בטוח שאני יוכל להגיע לדבר עם איזה גוף ישראלי, לקבל את מה שהוא מציע ולתת את המידע ולעשות את העניינים האלה. כל הדברים האלה לא יקרו אם לא תהיה שליטה צבאית – ואין כרגע שליטה על שטחים גדולים ברצועה – ונטרול השליטה השלטונית של חמאס בעזה. תודה. << דובר >> אלי שתיוי: << דובר >> רגע, אני חייב לענות. בועז, לא יכול להיות, ולא מעניין אותנו מה יהיה בעוד שבע שנים. אנחנו צריכים את החטופים היום. לשחרר אותם בעסקה או בכוח, העיקר לשחרר אותם מיד. מה יהיה בעוד שבע שנים? אנחנו נטפל בזה. << דובר >> בועז מירן: << דובר >> תן פתרון. מה הפתרון שלך? להגיד מילים זה בסדר, תגיד איך אתה עושה את זה. << דובר >> אלי שתיוי: << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> שי ונקרט: << דובר >> שינוי מדיניות. << דובר >> אלי שתיוי: << דובר >> שינוי מדיניות או להכריע, פשוט להחליט להכריע את עזה. אם היינו מחליטים להכריע את עזה זה היה קורה בשלושה חודשים, לא יותר. << דובר >> בועז מירן: << דובר >> אני מצטרף לזה. זה מה שאמרתי – להגיע להכרעה. << דובר >> אלי שתיוי: << דובר >> אבל לא לוותר על עסקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו שלא דיבר? << דובר >> יעקב סוקול: << דובר >> שלום לכולם. אני אח של ישראל סוקול, חייל מילואים שנהרג בעזה לפני כעשרה חודשים, ביחד עם עוד 20 חברים שלו שנהרגו באותו אירוע, כאשר הבניין שהם הכינו לפיצוץ קרס כתוצאה מפגיעה של טיל RPG. ישראל ו-20 החברים הגיבורים שלו, ביחד עם עוד מאות אלפי גיבורים – כל אחד מהם גיבור, לא פחות – יצאו ב-7 באוקטובר שמיני עצרת למלחמה שנכפתה עלינו, למלחמה על החיים. מלחמה על החיים ולמען החיים, מלחמה נגד אויב – שמה לעשות, הוא עושה את מה שהוא יודע לעשות, את מה שהוא רוצה לעשות, את מה שהוא מכריז שהוא רוצה לעשות. הוא מנסה להשמיד אותנו. בשביל שזה לא יקרה, אנחנו צריכים להשמיד אותו קודם. לצערנו, לא עשינו את זה מספיק מוקדם ובאותו יום אנחנו איבדנו 1,200 נפשות. 1,200 נפשות שנהרגו, 250 חטופים. זה המחיר של זה שלא התמודדנו עם הבעיה ולא מחצנו את ראש הנחש כשהוא עוד היה קטן. ועכשיו אנחנו צריכים, כבר יותר משנה, להילחם ולהמשיך את המלחמה הזאת. וגם אחרי שישראל והחברים שלו נהרגו אנחנו חייבים להמשיך, כי זו המלחמה על החיים, על החיים שלנו, על החיים של הילדים שלנו וגם על החיים של ישראל והחברים שלו. אחרת החיים שלהם נפלו לשווא. בגלל זה אנחנו חייבים לשנות את מה שקורה עכשיו, חייבים לשנות את המציאות. אי-אפשר להיכנס פעם ראשונה ופעם שנייה ופעם שלישית לג'באליה, ולצפות שאם נעשה אותו דבר בפעם הרביעית, החמישית או השישית, יהיה שינוי והפעם יהיה ניצחון מוחלט. ניצחון מוחלט זה לא סיסמה. ניצחון זה משהו שצריך להראות אותו בשטח. אם אתה שואל האם ניצחת, כנראה שלא באמת ניצחת. כל הסיסמאות האלה כמובן חסרות משמעות וזה לא צריך לשכנע אף אחד. אבל צריך לראות את השינוי בשטח. אני אגיד שוב. מה שונה במה שעושים עכשיו? למה הפעם הרביעית או החמישית או השישית או השמינית תהיה שונה מהפעם הראשונה או השנייה או השלישית? בשביל שזה יהיה שונה, השינוי בשטח חייב להיות גם בעניין של הסיוע ההומניטרי – שהוא לא הומניטרי והוא לא הגיוני והוא לא מוסרי בשום אמת מידה, לא ברמה המוסרית היהודית, לא ברמה החוקית ולא ברמה של כל אתיקה בסיסית. לא מובן איך בכלל זה הגיוני, לספק סיוע למי שמשתמש בסיוע הזה בשביל להרוג אותנו. זה חייב להתבצע גם על ידי שינוי של השליטה בשטח. כל מה שאני אומר עכשיו לגבי עזה נכון לא פחות לגבי הצפון ולגבי החיזבאללה. מה שאנחנו רואים עכשיו ומה שאנחנו שומעים על ההסדרה, רגע לפני שאנחנו באמת מכריעים ועושים את השינוי, רק לא עושים את הצעד האחרון ולא עושים שום דבר בשביל שהשינוי הזה יישאר בשטח. ברגע שאנחנו ניסוג, החיזבאללה יתחיל לשקם את היכולות שלו. אנחנו ראינו איזה ממדים מפלצתיים של תשתיות היו שם ומה חס וחלילה היה קורה אם החיזבאללה היה מצטרף לחמאס ב-7 או ב-8 באוקטובר. אנחנו חייבים לעשות את השינוי בשטח. ואני אגיד שוב – זאת מלחמה על החיים, על החיים של כולנו, של כל מי שחי פה וכל מי שיכול לחזור לפה וכל מי שרוצה להמשיך לחיות פה. תודה רבה. << דובר >> לאה האריס: << דובר >> שלום, אני אימא לחמישה לוחמים, אחד בסדיר בסיירת גולני ועוד ארבעה במילואים. אני חמות לשני חתנים שהם גם חיילי מילואים. הבנים והחתנים שלי, ביחד, עשו ועושים ברגע זה, מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה – בלבנון, בעזה, בעוטף וביהודה ושומרון. הם עזבו את בתיהם, את משפחותיהם, את פרנסתם. הם מוכנים לסכן את עצמם ולחיות את כל הקושי הזה למען העם ישראל, אך בשום פנים ואופן לא למען רווחתם והתחזקתם של האויבים. כפי שאפשר לשמוע, אני לא נולדתי פה, אני לא גדלתי פה. אני גדלתי בארצות הברית. אבי היקר שהוא בן 93 נולד בגרמניה הנאצית, יצא משם, הגיע לאמריקה בתור ילד. הוא גדל ושירת בצבא ארצות הברית, והוא לחם לפני 70 שנה במלחמת קוריאה. לא מזמן שאלתי אותו, אמרתי: תספר לי קצת על הסיוע ההומניטרי שאמריקאים הכניסו לקוריאה בזמן המלחמה או על הסיוע ההומניטרי שהאמריקאים הכניסו לגרמניה בזמן המלחמה. כמובן שלא היה ולא נברא. זה משהו שמצפים אך ורק מאיתנו. אין לי שום טענות נגד הממשל היוצא באמריקה, כי כולנו מבינים מה העמדה שלהם ומה המטרה שלהם. הטענה שלי היא אך ורק כלפינו: למה אחרי יותר מ-400 ימים של מלחמה אנחנו עדיין בטרלול הזה? השאלה היא גם למה אנחנו נותנים. אנחנו יודעים שהכול עובר בסיוע הלא הומניטרי הזה, כולל נשק, והבנים שלי, הבנים שלנו נדרשים לאבטח את הדבר הזה. אחרי שאנחנו קיבלנו, בצער רב, את גופותיהם של הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, כרמל גת, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי בתת משקל מזעזע, ולהבדיל, את גופתו של סינוואר יימח שמו במשקל גוף תקין לחלוטין, השאלה איך הדבר הזה ממשיך? החיילים שלנו צריכים לאבטח את זה, זה נורא. והשאלה גם איך, כשהם יכולים – ואני שומעת את זה מהילדים שלי – כשהם רואים מחבלים על המשאיות, אסור להם להוריד אותם, כי הם מתחבאים מאחורי אזרחים תמימים, שכל מי שיושב כאן בחדר יודע שאין כזה דבר. לכן אנחנו, אימהות הלוחמים, מבקשות ואף דורשות מכם, נבחרי הציבור: 1. לאמץ באופן מיידי את תוכנית איילנד שנועדה להכניע את החמאס ולהביא לשחרור החטופים, על ידי מצור על צפון הרצועה ושליטה ישראלית מלאה על כל מה שנכנס לרצועה. 2. הלוחמים שלנו מסכנים את חייהם לעיתים קרובות מדי עבור פרשנות משפטית מחמירה וחסרת תקדים של דיני המלחמה, על ידי יושבי מזגנים שמעולם לא ראו שדה קרב. חובה לאפשר ללוחמים שלנו את חופש הפעולה שייתן להם לחזור הביתה בריאים, שלמים ומנצחים. תודה. << דובר >> שי ונקרט: << דובר >> חבר הכנסת ביטן, ברשותך, אני רוצה לדבר. אני אבא של עומר ונקרט. עומר בן 23, ילד קסם, הוא הפך אותי לאבא ואת אשתי לאימא. היא דיברה פה מקודם, אתה לא היית נוכח, אז אני רוצה להציג ממש בקצרה, אני לא רוצה לגזול לכם זמן. אני מתגעגע לבן שלי. להגיד מה נכון – יש פרשנויות מפה ועד להודעה חדשה. אני יכול רק לדבר על עובדות. אני מתגעגע לבן שלי, זאת עובדה. הבן שלי נסע למסיבת הנובה, לשטח ריבוני של מדינת ישראל, ונחטף משם. אם יתאפשר, אני אשלח, למי שיבקש, את ההקלטה שאשתי השמיעה מתוך המיגונית. זה מחריד. הבן שלי הוא חולה קוליטיס, והוא נמצא מעל 400 ימים בשבי ללא תנאים, בצורה הכי מחמירה שיכולה להיות, בסכנת חיים יום-יומית. מהעדות שיש לנו מיום ה-54, תסברו לכם את האוזן, ביום ה-54 ליאם אור יצא מהמנהרות ותיאר איפה הבן שלי נמצא. 22 שנה אמרתי ששערה מראשו לא תיפול. היום הוא בן 23. הוא הגיע לרמת משקל שאין לאן לרדת ממנה. כשמדברים על תזונה ומציינים פה סיוע הומניטרי, זה לא מגיע לחטופים – כי מרעיבים אותם, כי מתעללים בהם. כשמדברים על חצי פיתה וכף גבינה ושני תמרים ביום – זה מה שהוא אכל 33 ימים, ואז הביאו להם סיר של מג'דרה, ממש חגיגה, ופעם אחת הם קיבלו חלווה. אלה התנאים. אין שם מים. הם מקבלים בקבוק אחד קטן לשישה אנשים. היו איתו עוד ארבעה תאילנדים וליאם אור. בקבוק אחד כזה לשישה אנשים ליום, ועוד בקבוק קצת יותר גדול עם מי ים לשטוף את הפנים. אין שירותים, עושים את הצרכים בדלי. אני יודע את הסכנות. כשעומר היה בכיתה י"ב – תלמיד טוב, חמש יחידות פה, חמש יחידות שם. כולם יודעים מה זה ללכת לעשות בגרויות, יש לחץ. במצבי לחץ הקוליטיס מתפרץ. הוא היה יציב לחלוטין – והתפרץ. אבל הוא היה בבית. הוא ירד 10 ק"ג בחודש, איבד נוזלים בצורה בלתי-הגיונית, יציאות דמיות, איבד ברזל עד לרמה שהיינו צריכים להגיע איתו לאשפוז, לעירוי ברזל בהשגחה רפואית. זה במצב יציב. אבל ברגע שהמחלה מתפרצת, זה כמו מ-0 ל-100, זה כמו רימון בבטן. ברגע שהלחץ מתגבר – בום. ולהחזיר את זה למצב יציב – זה נוראי, זה קשה. אני רוצה, ברשותך, שתוכל להסתכל על השקף שמציג פה פרופסור חגי לוין ממטה משפחות החטופים, על מחקר שנעשה על השפעות השבי. אנחנו יודעים שהם לא שורדים את החורף הקרוב. אני רוצה את הבן שלי בבית. הבן שלי נחטף חי, הבן שלי חוזר חי. אני אשקם אותו. אני לא מצפה שיכניסו תרופות. אני רוצה אותו בבית, לטיפול. אני התחייבתי לשאר המשפחות שעל כל ה-100, בנוסף לעומר, אני ממשיך את המאבק, כי בלי זה לא יהיה לנו פה שיקום. החזרת החטופים שווה ביטחון המדינה. האם נכון לעשות את זה בלחץ צבאי? אני מסתכל על עובדות – אין היום לחץ צבאי בעזה, סליחה. זה נקרא בט"ש, כמו שיש ביו"ש. עברנו לסטטוס נורמליזציה. חיילים נהרגים שם. שני חיילים נהרגו היום. 21 חיילים נהרגו מתחילת החודש גם בלבנון וגם בעזה. אני דורש את הלחץ הצבאי על החמאס. לא מבקש, דורש את הלחץ הצבאי על החמאס, וצריך לחנוק את ישמעאלים. דיברו פה על הנושא של הסיוע ההומניטרי. תמצאו את הפתרונות. האוכל לא מגיע לבן שלי. האוכל מגיע לחמאס. הוא גם לא מגיע לאזרחים. מההבנה שלי ומבדיקות שעשיתי, לחמאס אין מקום במחסנים לסיוע ההומניטרי יותר. אין לו מקום. הוא שורף את האוכל – כדי להמשיך להרעיב את האוכלוסייה שלו, כדי לייצר עלינו לחץ בין-לאומי. אז אם כבר יש לחץ, בוא נשתמש בו בחוכמה, בוא נפעיל את הלחץ, גם המדיני. חייבים להגיע פה להכרעות. יותר מדי זמן אומרים: כן, לא, כן, לא. בעיקר לא. אני רוצה הכרעות. לחץ צבאי? אז לחץ צבאי עד הסוף. לחץ מדיני? אז לחץ מדיני עד הסוף. לקבל הכרעות, ויש בממשלת ישראל את הכוח לעשות את זה. לבוא ולהגיד: החמאס לא רוצה? תגרמו לחמאס לרצות. תגרמו לחמאס לרצות, מה זאת אומרת? אתם אנשים משכילים, מבינים, יושבים פה בהתעסקויות של מדינה. יש לכם את הכוח לעשות. אני בסך הכול דורש לעשות הכרעות מדיניות קשות. וכן, בשלה העת. גורמים ביטחוניים מציגים שניתן להגיע להסכם שממשלת ישראל שמה אותו על השולחן. אומנם לקח לה שמונה חודשים, ואני לא מקל ראש, עבר הרבה זמן מאז. וכן, יש אפשרות, יושב הסכם על השולחן וצריכים להכריע. הציג פה בועז מירן משהו שמדאיג, מדאיג גם אותי: היום של אחרי. והיום של אחרי – אף אחד כאן לא מתעסק איתו, בטח לא מקבלי ההחלטות. אז אני לא יכול לחשוב, כמו שאמר אלי שתיוי, מה יהיה פה עוד שבע שנים, וצעקתי פה מאחורה. יש מה שנקרא שינוי מדיניות, וצריכים לקבל את ההחלטות האלה. יש קואליציה מספיק חזקה לקבל החלטות ערכיות כדי לסיים עם הסאגה הזאת שנקראת רצועת עזה, ולא לסיים את רצועת הביטחון בלבנון. אני נלחמתי שם, אני יודע איפה הלוחמים נמצאים. אי-אפשר לסיים. אבל אנחנו עושים פה טעויות, לפי הבנתי. אם חיסלנו את סינוואר, איך אנחנו לא מכריזים על ניצחון? מה זאת אומרת? חיסלנו את סינוואר, פרט שולי, הוא היחידי שהתנגד להסכם. הוא חוסל, אז מי עכשיו מתנגד? אני לא יודע. שיישבו בשולחן משא ומתן ויגיעו להכרעות. אני אשמח לשלוח את ההשפעות הבריאותיות החמורות של שבי ממושך, ופרופסור חגי לוין הציג את ההשפעות על המשפחות. אני לא ממש ישן. אבל אני לא אוהב כדורים. אני מתמודד, מתמודד מאוד מאוד קשה. אין לי אפשרות אחרת. אין לי את הזכות להתייאש. אין לי. אני חזק בשביל הבן שלי, אני חייב להציל אותו. שומע אותו צועק לי בלילות: אבא, תציל אותי, אני לא יכול להישאר פה. ואני שומע גם את דניאלה צועקת. הינה, דניאלה, התמונה של הילדה קסם, יפהפייה. אני מכיר את דניאלה. החליפו לה את השם מדניאל לדניאלה, והארוס שלה הציע לה נישואים. אני לא יודע אם היא יודעת. אבל אני יודע. אני מכיר את המשפחות, אני רואה מה האנשים עוברים. אני סומך עליך, חבר הכנסת, שתדע להעביר את המסר. אני דורש הכרעות. זה שיקול דעת מאוד קשה, אני לא הייתי רוצה להחליף אותך בכיסא ולא את מקבלי ההחלטות. אני נמצא במקום אחר, קשה לי, ואני מבקש את העזרה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש מישהו שלא דיבר? אוקיי, שתי דקות הפסקה ואחר כך אחדש את הדיון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:17 ונתחדשה בשעה 12:19.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אני רוצה לפתוח את הישיבה. הנושא: העלייה במחירי הטיסות והתובלה האווירית, לפי מכתב שקיבלתי מחבר הכנסת פורר. הנושא השני: הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, זאת הצעת חוק ממשלתית. פורר, תמתין קצת, כי אני רוצה להמשיך את הדיון שהיה קודם, זה משתלב עם הדיון שלך. היועץ המשפטי, אתה דיברת עם כל הצדדים על העניינים שדיברנו עליהם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עם נציגי משרדי הממשלה, כן. אני לא נפגש עם נציגי גופים מסחריים. אנחנו מקבלים עמדות, ניירות עמדה, מסמכי עמדה, קוראים אותם בעיון. התיקונים שהוסכמו עם נציגי משרדי הממשלה מופיעים על גבי הנוסח. אין הרבה תיקונים. יש הרבה סוגיות שנשארו לבחינה כאן, לדיון כאן בוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עו"ד קציר, אני רוצה שתביני דבר שאמרתי בישיבה הקודמת. אני אהיה פתוח לשינויים אם אדע שהחברות חוזרות. אם הן לא חוזרות חזרה, אז אני לא פתוח לשינויים. את לא אמרת את מי את מייצגת פה, אמרת שזה 20 חברות. סירבת לתת לנו את הרשימה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למעט British Airways. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע, אתם חוזרים או לא חוזרים? כי אני רואה שהן דוחות את החזרה שלהן יותר ויותר. אני רוצה לדעת. אם התשובה היא חיובית, אנחנו ניכנס לזה יותר לעומק, ואני רוצה מכתב מהן שהן חוזרות. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אני אתחיל מלענות לאדוני בצורה ישירה וברורה. התשובה היא חד משמעית כן. כמובן, שלא כל ה-20 החברות שאנחנו מייצגים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אנחנו צריכים את העיקריות. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אבל יש לנו לפחות חמש חברות עיקריות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה השמות שלהן? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> זה מידע שהוא חסוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה את רוצה שאני אעשה עם זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה המידע הזה חסוי? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אני אסיים את המשפט, איתי. אני אוכל להעביר את הנייר לאיתי או לאדוני אם תרצו, בצורה סודית, כי זה מידע ששייך ללקוחות שלנו ואין לי יכולת לוותר עליו – גם אם רציתי – בגלל חיסיון לקוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מה חסוי פה? הן יחזרו או לא יחזרו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את גם כן מחויבת בשקיפות מסוימת כלפי הכנסת לגבי הגופים שאת מייצגת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את מייצגת מישהו, אמור להיות לך ייפוי כוח. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> יש איזשהו עליהום, לצערי, במקום להבין שאנחנו פה לטובת הצרכנים. כל עורך דין שמייצג פה חברת תעופה רוצה שהטיסות תתחדשנה, שבסופו של דבר המחירים ירדו והצרכנים יוכלו ליהנות ממה שהיה קודם, היה לנו שגשוג. אני פה לא לשם שמים, קודם כול יש אנשים שמשלמים לי. הלקוחות שלי משלמים לי כדי שאני אצליח להביא בעזרתכם לתיקון החקיקה. תיקון החקיקה יעזור לנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם אני לא יודע שהם חוזרים, אני לא צריך לתקן. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אדוני, יש לי פתרון לזה ואני מוכנה אפילו להתנות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך פתרון, בסדר. יש שתי בעיות מרכזיות לפי מה שאני ביררתי, ואני אומר את זה גם לנציגי הממשלה. בעיה ראשונה – זה הנושא של הביטוח. למרות שאמרתם לי שאין בעיה של הביטוח, אני חושב שיש בעיה, בעיקר – איפה אנחנו ערבים לזה שאם תהיה בעיה, מטוס שחס וחלילה ייפגע מטילים, גם מטילים שלנו שאנחנו מיירטים וגם מטילים אחרים? איפה המדינה? אני לא מבין למה יש לכם בעיה לתת ערבות כזאת, אולי ערבות לחברות ביטוח שמבטחות אותן, מהסיבה הפשוטה: אם יקרה מקרה כזה – אנחנו בפנים, איך שלא יהיה, לא צריכים חוק בשביל זה. אני מקווה שזה לא יקרה, כמובן. דבר שני – בעיית הצוותים, הם לא מוכנים להישאר בישראל. יש פה בעיה שהם לא מוכנים להגיע, לנחות בישראל, אין להם צוותים. אם אין להם צוותים, הם לא יכולים לטוס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לשהות פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לשהות פה אחרי שהם נוחתים. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> את הצוותים הצלחנו לפתור, בזה שאנחנו עושים עצירות בלרנקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל אלה הבעיות העיקריות. יש עוד בעיות שאני לא יודע מהן? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> חוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזבי רגע את החוק, אנחנו ניכנס אליו. יש עוד איזו בעיה כללית שצריך להתייחס אליה? אין. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> לדעתי מיצית. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> אני מנהל את ארגון יאט"א, מייצג את ארגון יאט"א, זה ארגון חברות התעופה הבין-לאומי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אז אתה אשם? << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> כולנו אשמים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כלכלה אשמה. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> הסוגיה של החוק שאנחנו מדברים עליו היום היא כמובן מרכזית, ואין ספק שיש חברות תעופה שלא טסות לישראל בגלל חוסר הבהירות של החוק. אבל זה לא חזות הכול, יש עוד אלמנטים. צריך לייצר תמריצים. המדינה לא מייצרת תמריצים. אני אתן לך דוגמה. בשנת 2025, בעוד חודש מהיום, אגרות רשות שדות התעופה יעלו בקרוב ל-10%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה היה גם לפני זה, לא? << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> אני מדבר על מחירון 2025. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד היה, זה לא דבר חדש. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> תמיד היה. אבל אם אנחנו חושבים על איך להחזיר חברות תעופה לטוס לישראל, ראוי וכדאי שחוץ מהחוק הזה שאנחנו מדברים עליו, שהמדינה תייצר סט של תמריצים. המדינה לא מייצרת סט של תמריצים. במצבים בעבר, כשמדינת ישראל רצתה לעודד תיירות, לדוגמה לאילת, היא ידעה טוב מאוד לתת סבסוד לנוסעים שמגיעים לשדה התעופה באילת. למה אנחנו לא חושבים בצורה טיפה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין, Lufthansa לא טסה בגלל המחיר? אני לא מקבל את זה. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> בוא לא נשכח שאנחנו נמצאים במצב מלחמה. אין שום ספק שאף חברת תעופה לא תסכן את הצוות שלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר גמור. צריך לפתור את הבעיה. אבל אם המחיר ברשות שדות התעופה יעלה ב-20 דולר, זאת לא הסיבה שהן לא טסות או כן טסות. המחירים הם גם ככה גבוהים. אני לא מבין למה. אני מוכן לכל דבר. אבל אני לא מוכן שינצלו את המצב לדברים אחרים. אני רוצה לדעת מה יחזיר אותן. אם אני עכשיו מוריד, מבטל את ה-10% האלה, התוספת, הן יבואו? אי-אפשר לדבר באופן כללי פה. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> אנחנו נמצאים במצב מלחמה. חברות תעופה מתכננות את ה-sketchual שלהן כמעט בטח שנה מראש. בוא נניח שעכשיו הסתיימה המלחמה. היה פה דיון, קורע לב לשמוע את הנציגים של המשפחות, קשה לעבור מנושא לנושא. אבל בוא נניח שהמלחמה נסתיימה. איך אנחנו מחזירים את חברות התעופה? אני לא חושב שחברות תעופה יחזרו באבחה אחת לישראל. לכן אני אומר שצריך לייצר פה סט של תמריצים, בין היתר גם נושא החוק שאנחנו מדברים עליו, בין היתר גם נושא האגרות, בין היתר גם נושא התמריצים שאולי יעודדו. אתה בעצמך אמרת שחברות תעופה – חלקן לא טסות משום שהצוותים לא רוצים להגיע לפה, ואפשר במידה מסוימת להבין, כי הרי אנחנו נמצאים במצב לחימה. אבל צריך להתחיל לחשוב בצורה רחבה יותר איך אנחנו גורמים לחברות תעופה לטוס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את האגרות הן שילמו גם לפני המלחמה. זאת לא הסיבה לזה שהן כן טסות או לא טסות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה מכלול של נושאים שלא מנוהלים על ידי הממשלה, שמובילים לזה שמדינת ישראל היום נמצאת במצור. דוד, אנחנו נמצאים במצור תעופתי. אם אנחנו נמצאים היום בפעילות של עשרות אחוזים פחות מבחינה תעופתית, שלחלק מהמדינות יש לך קו אחד בלבד, חברה אחת בלבד שטסה, אתה נמצא במצב שבו אתה במצור. המצור הזה משליך עלינו. כולם חושבים רק על תיירות. זה לא רק תיירות. זה אנשי עסקים שצריכים לנהל את העסקים שלהם וצריכים לשלוח את העובדים שלהם או להביא לפה עובדים לטובת העסק; זה תובלה שמשתמשת בתעופה הפרטית, וגם היא כבר לא קיימת היום. ברמה האסטרטגית – ממשלת ישראל נעלמה מהאירוע. יש פה מכלול של נושאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, היא לא נעלמה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נעלמה, נעלמה, ואני אסביר לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסביר לי למה היא נעלמה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה מכלול של נושאים, שיכול להיות שכשאתה תפתור אחד מהם זה ישפיע על חלק מחברות התעופה, כשאתה תפתור אחר זה ישפיע על חלק אחר. בסוף, החברות האלה הן חברות פרטיות. התפקיד שלנו, התפקיד של הממשלה, הוא לייצר להן סביבת עבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אין בעיה, אבל לא ניצול מצב. לא ניצול מצב. אני לא מקבל את זה. גם לפני זה הן שילמו אגרות. עכשיו פתאום צריך לבטל אגרות כדי שהן יבואו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממשלת ישראל, כשהיא רצתה שיבואו מטוסים לשדה תעופה רמון בחורף, שילמה, כמו שהוא ציין, סדר גודל של 45 יורו לכרטיס לאותן חברות תעופה כדי שהן ינחתו ברמון. בקורונה הממשל האמריקאי דאג שחברות אמריקאיות ימשיכו לטוס. טסו לפה מטוסים ריקים של חברות אמריקאיות, כי הם הבינו את המשמעות האסטרטגית של האירוע הזה. האם שרת התחבורה נפגשה עם שר התחבורה האמריקאי כדי לגרום לכך שחברות אמריקאיות יישמרו את הקווים שלהם פה? האם ממשלת ישראל באה ואמרה שזה אינטרס שלנו שיהיו כאן קווי תעופה רציפים, אנחנו מכניסים את היד לכיס? בביטוח עשו את זה רק לחברות ישראליות – אז יש לך חברה אחת שטסה. יופי, אז אפילו מכריזים עליה כמונופול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא היית בישיבה הקודמת. בישיבה הקודמת אמרו שאין שום בעיה של ביטוח. אני לא מבין איך יכול להיות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש בעיה של ביטוח. יש בעיה של ביטוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שיש. אבל משרדי הממשלה אמרו שאין. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, רגע, בוא נתקדם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמי שיזם את הדיון, אני רוצה לשים רגע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הדיון הוא כפול. אני אתן לך בסוף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, משפט, אני רוצה לסכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. אצלך משפט זה מונולוג. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקש שיהיו פה ארבעה דברים על סדר היום של הוועדה, כדי לסייע, להוסיף ולהחזיר עוד חברות תעופה. האחד זה כמובן חוק שירותי תעופה, מה שנמצא כרגע על שולחננו. הדבר השני זה נושא הביטוח. לא יעזור כלום, לא הייתה חברה אחת – ואני עשיתי בדיקה על הדבר הזה, זה משפיע וזה ישפיע על חלק מהן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני גם חושב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הדבר השלישי זה תמרוץ של חברות בין-לאומיות. אנחנו צריכים לתמרץ, כדי שהן ישנו את הקווים שלהן שהן סגרו שנה קדימה. אני צריך לתמרץ אותן לחזור באופן מיידי. והדבר האחרון, אני אומר את זה לרשות שדות התעופה, שסגירת טרמינל 1 של טיסות הלואו קוסט שיוצאות מהטרמינל הזה, זה משמעותי. בסוף זה מגיע לכיס של הצרכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל פתחו טרמינל 1. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו סגרו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם סגרו אותו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אין מספיק אנשים שמגיעים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז את אותה אגרה שגבו בטרמינל 1, שיגבו בטרמינל 3. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע שהולכים לפטר 150 איש מרשות שדות התעופה? דרך אגב, אני לא מבין את זה. רק לפני חצי שנה, כשהתחילה המלחמה, או שנה, האוצר לקח מהם 2 מיליארד שקל. היו יתרות – לקח. עכשיו מפטרים אנשים, אז תחזירו להם קצת כסף כדי שלא יפטרו אף אחד. זה לא נשמע, לא נראה דבר כזה, שיש יתרות, אתם לוקחים – והם צריכים אחר כך לפטר אנשים כי לקחתם את היתרות. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אנחנו מציעים משהו מאוד פשוט. אנחנו אומרים שמי שחוזר יקבל וייהנה מההטבה, עד דד ליין שאדוני יקבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אני רוצה לדעת שהם חוזרים. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> ואז אף אחד לא נפגע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בינתיים, מי שנפגע זה אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מוכן לעבוד סתם, לעשות חוק ואף אחד לא יחזור. בדבר אחד אני בטוח, הנושא הזה של הביטוח הוא דבר קיים. אתם אמרתם לי בישיבה הקודמת שאין בעיה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, עובדה שחברות ישראליות משתמשות בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא חושב שזה המצב. לא הגיוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם לא צריך את הביטוח, למה חברות ישראליות משתמשות בו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, אם אפשר כמה מילים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אף אחד לא יכול לדבר עכשיו. עכשיו נשמע את הממשלה, לפני שאני נכנס לחוק עצמו, הבעיה של החברות הישראליות עם המחירים וכו'. מה אנחנו צריכים לעשות על מנת להחזיר את חברות התעופה לפה? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> הנושא של הביטוח הוא לא הנושא המרכזי שחברת תעופה לא חוזרות. בדקתי את זה עוד פעם לבקשת אדוני. דיברנו עם הרבה מאוד חברות תעופה. רוב חברות התעופה אומרות לנו שהן מסוגלות להשיג ביטוח. יכול להיות שהביטוח הוא טיפה יותר יקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה דאגתם לעטוף את אל על, ארקיע וישראייר בעניין הזה? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> בתקופה הספציפית. א', חברות התעופה הישראליות משלמות, זה לא ניתן לאף אחת בחינם. ב', בתקופה הספציפית שזה ניתן, אכן לא ניתן היה להשיג ביטוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תנו גם להן מעטפת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתם לא נותנים את המעטפת לכל חברה שטסה לישראל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברה שתטוס עכשיו, בתקופה הזאת, תן לה מעטפת. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה אומר שהיא לא זקוקה לזה, היא לא תשתמש בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן לה את המעטפת הזאת. אני לא מבין את זה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> בעל הסמכות לתת את הדבר הזה – זה אגף החשב הכללי במשרד האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא לא עושה את זה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אני לא מייצג אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הבנתי. איזו מעטפת אתם נותנים לאל על בנושא של הביטוח? תגיד לי אותה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> המדינה נתנה בזמנו לאל על אופציה דרך חברת הביטוח ענבל והקצתה לזה. אגב, זה כסף תקציבי שהיא הקצתה לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה תקציב היא הקצתה לזה? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> זה עולה כסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או שגם זה חסוי? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אני לא אמרתי שום דבר חסוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תרשום בבקשה, שכל חברה שתרצה להגיע כרגע במלחמה תקבל כיסוי כזה. בזה נגמר הסיפור. אל תגידו לי שאין בעיה. אם לא הייתה בעיה, לא הייתם צריכים לתת את הכיסוי הזה לחברת אל על. נרשום את זה בחוק. כמה שתהיה עלות תקציבית – שתהיה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> נמצאים פה נציגי חברות התעופה הישראליות שאומרים שהם לא משתמשים בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם לא משתמשים, אז מה הבעיה? אין שום בעיה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אף אחת מהחברות לא משתמשת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה נותן מעטפת. לא חייבים להשתמש בה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הנציגים של ארקיע פה? אתם משתמשים בזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנו מעטפת כמו שנותנים לאל על. לא יודע, נברר את זה. << אורח >> שרון בראונסטון: << אורח >> אני רק אבהיר. אתם מדברים פה הרבה על אל על. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא נתתי לך זכות דיבור. לא נתתי לך. << אורח >> שרון בראונסטון: << אורח >> אתם אומרים עובדות לא נכונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אותה מעטפת שאתם נותנים לחברות הישראליות, במידה שנתתם, תחול גם על חברות שירצו, יסכימו לחזור לטוס לישראל. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> נעביר את זה למשרד האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין להעביר, אני מכניס את זה לחוק. אתם יכולים להעביר בעצמכם מה שאתם רוצים. יש דברים שאין ברירה כנראה. אתם חושבים שאתם תדברו ביניכם, בינתיים אנשים פה נאנקים תחת נטל המחירים. אני לא מדבר על זה שחוקקנו חוק שמאפשר להכניס את השירותים האלה במסגרת עליות המחירים, ואנחנו מתייחסים לזה במקום אחר, שגם את זה משרד הכלכלה לא עושה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חוק הגנת הצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חוק הגנת הצרכן שחוקקנו רק לא מזמן, ואפשר להכניס שירותים כולל טיסות, כולל שירותי תעופה – ולא עושים את זה. אז מה אני יכול לעשות? כולם לא רוצים לעשות את העבודה שלהם לצערי הרב. תכניס את זה. זה אחד. מה עוד את אומרת שיכול להחזיר את האנשים? אני רוצה לדעת. אבל בקיצור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הצוותים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף נגיע לצוותים. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> יש שלוש נקודות שאנחנו ביקשנו וכתבנו לאיתי. אני אתמצת את זה מאוד בקצרה. אחד זה הנושא של הפיצוי. אם אנחנו מבטלים את הטיסה ותהיה הצהרה שהביטול נעשה מסיבה ביטחונית, שלא יהיה עליה חובת פיצוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה במסגרת החוק שאנחנו דנים בה? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למעט עלות כרטיס. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> גם היום יש את זה במסגרת הצעת החוק הממשלתית. הם הציעו להגביל את זה עד פברואר 24'. אנחנו מבקשים שזה יהיה עד תום הלחימה, כהוראת שעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עד תום מצב החירום? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> כן. שתיים. המדינה הציעה להגביל את משך ימי הלינה שאנחנו נותנים בבתי מלון לשני לילות. אנחנו גם מבקשים את זה, מצטרפים לבקשה. הדבר השלישי, שלא מופיע וזה הכי אקוטי, זה הנושא של הטיסות החלופיות. כשאנחנו מבטלים טיסה ואין לנו יכולת להפעיל למוחרת טיסה אחרת, אנחנו צריכים להעביר לחברה אחרת כשכרגע המחירים גבוהים – וכאן המקום להגיד תודה לאל שיש לנו את אל על וארקיע וישראייר, כמדינה, כאזרחים, כציבור, הם עושים עבודה יוצאת דופן וראויה לשבח – אבל צריך להבין שחברות זרות, אם הן צריכות להעביר לחברה אחרת שהמחירים בה מאוד גבוהים, הן לא יכולות לחזור לפה לישראל. זאת הנקודה הכי קריטית. הן אחר כך חוטפות על זה תביעות ייצוגיות וצריכות לשלם על כל כרטיס שהן קיבלו בגינו – נגיד 500, 600, 700 דולר – מחירים הרבה יותר גבוהים. זה מה שעומד לנו לרועץ, אז גם את זה להגביל לתקופה. בסוף השוק יסדר את עצמו, החברות יחזרו. תעשה את זה נגיד לחצי שנה. החברות יחזרו, יהיה היצע, כבר לא נצטרך להתמודד עם מחירים גבוהים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את אומרת, רק לחברה שתסכים לחזור? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אני אומרת שזה פייר. תחזרו – תקבלו את ההטבות. לא תחזרו – בעיה שלכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנגיע לסעיפים בחוק תתייחסי לזה. כן, היועצת המשפטית של אל על. << אורח >> שרון בראונסטון: << אורח >> רק להבהיר, דיברתם על נושא הביטוח. צריך להבין שהייתה פה החלטה של המדינה לתת מענה בעניין הביטוח לחברות התעופה הישראליות. זו החלטה שהתקבלה על ידי המדינה, החלטת ממשלה או הכנסת, אושר שם כיסוי של עד 6 מיליארד דולר לכל חברות התעופה הישראליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יהיו בעיות, אם מטוס ייפול. << אורח >> שרון בראונסטון: << אורח >> אם יהיו בעיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אותו כיסוי, במסגרת הכיסוי הזה. הרי זה לא המצב שיכול לקרות. עובדה, אנחנו שנה, לא קרה שום דבר – וטוב שלא קרה. אבל המדינה יכולה לתת את אותו כיסוי. חברת Lufthansa לא טסה מהסיבה הפשוטה – היא מפחדת שמטוס ייפול, זה קודם כול, ושאין לה על זה שום כיסוי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> או שמטוס יחטוף על הקרקע. << אורח >> שרון בראונסטון: << אורח >> אמרנו בהרבה הזדמנויות, ואנחנו נגיד את זה עוד פעם. אנחנו רוצים שחברות התעופה הזרות יחזרו, אנחנו מברכים על זה, וכל סיוע שאפשר לתת – אנחנו בעד. אל על משתמשת. חלק מהמבטחים של אל על החריגו את מדינת ישראל מהפוליסה שלהם. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> אתם מתבלבלים בעובדות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה משרד התחבורה אומרים שלא משתמשים? היא משקרת? היא משקרת? מישהו לא אומר אמת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מעניין אותי את מי היא מייצגת. כל ההטבות האלה, כל חברה שתתחיל לבוא אלינו – היא תקבל את ההטבות. אם לא – היא לא תקבל את ההטבות. תכף אנחנו נתייחס לחברות הגדולות. היא אומרת שזה 5 חברות, היא תגיד לנו אותן. אבל מה שמעניין אותי, שכל הטבה שתהיה פה – רק לחברה שתחליט לטוס לישראל ומישראל הלאה. זה מה שיהיה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בתוך טווח זמן מסוים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בוודאי. אם לא, אז מה זה מעניין אותי את מי היא מייצגת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מאוד חשוב את מי היא מייצגת, כי היא מופיעה בכנסת והיא חייבת בחובת שקיפות כלפי הכנסת, לפי חוק הכנסת. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> גם כלפי הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם היא מייצגת רק אחת, זה מספיק לה כדי להופיע. היא לא צריכה לייצג 20. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היא מייצגת את British Airways כרגע, וזאת חברה יחידה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, בסדר גמור, אז היא יכולה לשבת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מטעם British Airways כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יכולה לשבת. אז מה הוויכוח? אז אין ויכוח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא מטעם חברות עלומות שאנחנו לא יודעים מיהן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אין ויכוח. אין ויכוח. רבותיי, אני מבקש מכם, מכל משרדי הממשלה, לעשות את העבודה שלכם הפעם. אתם לא רואים מה קורה עם מחירי הטיסות? אתם לא רואים את זה? לא רק שמחירי הטיסות גבוהים. אנשים נתקעים בחו"ל, לא יכולים לחזור. היועץ המשפטי אומר לי כבר הרבה זמן: זה חוק צרכני. אבל גם הצרכן נפגע כשיש את הבעיות האלה באותה מידה. זה מה שנקרא הצד האחר של העסק. אני אומר לכם את האמת, אין לי טענות לחברות הישראליות, הן עושות את העבודה, הן טסות. אין הרבה היצע של טיסות. אנשים מוכנים לשלם, נוסעים. אתם שמתם לב שאני לא כינסתי את הוועדה, למרות עליית המחירים? אני, בניגוד לאחרים, חושב שהחברות הישראליות יכולות להוריד את הרווחים שלהן כמובן וללכת לקראת. הן לא עושות את זה. אבל עדיין, הן היחידות שעושות, משרתות את הציבור שלנו. צריך להבין גם את זה. לגבי שירותי הטיסה, זה היה תפקיד הממשלה לעשות את העבודה שלה כדי שהמחירים האלה ירדו. אין לי טענות לחברה פרטית, עם כל הכבוד שהיא חברה ישראלית. אבל הממשלה לא יכולה, אם היא רואה שהמחירים עולים בזמן לחימה. מצד אחד, היא לא מטפלת בעניין. מצד שני, היא לא מנצלת את החוק שחוקקנו לפני שלושה-ארבעה חודשים. אני לא מבין את זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דוד, זה לא רק המחיר, זה העובדה שאין היצע של טיסות. היום, אם אתה רוצה לטוס מישראל או אליה, אתה יכול למצוא את עצמך תקוע או מחכה חודשים. זה עניין אסטרטגי. זה לא רק עניין של עלויות. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אני רוצה להגיד כמה דברים. הדבר החשוב ביותר לחברות התעופה, כמו שנאמר כאן, זה רמת הבטיחות של הטיסה. זה הדבר העיקרי. זה לא מה שאני אומר. זה מה שאומרות רשויות התעופה המובילות בעולם, גם ה- FAAהאמריקאית וגם EASA, בפרסומים הגלויים שלהן. רשות התעופה האזרחית במדינת ישראל מנהלת את הבטיחות של התעופה בזמן מלחמה, והעובדה היא שהרגולטורים לא אסרו על חברות התעופה לטוס לישראל. אדוני היושב-ראש, אפרופו מה עושה הממשלה. אם הדבר העיקרי זה הדאגה של חברות התעופה לבטיחות שלהן, בעזרת צוות לניהול משברים תעופתי שעובד ביחד מ-7 באוקטובר, חיל האוויר, רשות התעופה האזרחית, רשות שדות התעופה, על דעת הרגולטורים בעולם, בפרסומים גלויים שהם מפרסמים, זה נקרא Conflict Zone Information Bulletins, הם מציינים שרמת הבטיחות במהלך המלחמה הזאת נשמרת ומנוהלת על ידי גורם מדינתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, בסדר גמור, אבל הן לא מקבלות את זה. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> כמו שאמר אדוני ובצדק, קודם כול בואו נדבר על העובדות כשאומרים מצור אווירי. בשנת 2023, שנה שרק חודש היה במלחמה, טסו מעבר למדינת ישראל 20 מיליון נוסעים. למישהו יש מושג כמה טסים השנה? 13.8 מיליון נוסעים. 14 מיליון אנשים טסו מעבר למדינת ישראל במצור אווירי. אין אזור מלחמה אחד בעולם שחברות תעופה זרות טסות אליו. באוקראינה – אפס חברות תעופה, לא אוקראיניות ולא זרות; וברוסיה – ירידה של 85% בכמות הפעילות התעופתית. זה הדבר הראשון. הדבר השני. נכון אמר אדוני שחברות תעופה ישראליות – הן העוגן. צי המטוסים הישראלי הוא הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל מאז הקמתה. הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל מאז הקמתה. זה – כדי לתת מענה לביטולים של חברות התעופה הזרות. זה הדבר השני. הדבר השלישי. מתקיים שיח רציף, חבר הכנסת פורר, כולל של שרת התחבורה עם מזכיר התחבורה האמריקאי, אני נמצא על הקו. אז מתקיים, מתקיים שיח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין, חוץ מאל על אף אחד לא טס. מי עוד טס? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם עלתה הצעה לסבסד את עלויות הטיסה של חברה אמריקאית כדי שתשמור קו לפה? << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אנחנו בעד כל דבר שיעודד חברות תעופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המלחמה מסתיימת עוד מעט, מתי אתם מתכוונים לעשות את זה? << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> בעזרת השם. אני מבטיח לך, כשהמלחמה תסתיים חברות התעופה יחזרו. בשנת 2019 היו פה 25 מיליון נוסעים, לא בגלל שמישהו אוהב את מדינת ישראל, אלא כי מרוויחים פה כסף. זה שוק אחד האטרקטיביים בעולם. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> נשאלה השאלה לגבי ההצעות האופרטיביות שלך. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> רבותיי חברי הכנסת, היה לי קל לבוא לכאן ולהגיד את מה שאמרה ידידתי. אנחנו צריכים לשמור גם על הציבור הישראלי. מה זה לא להציע טיסה חליפית לנוסע שטיסתו בוטלה? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד לא הגענו לסעיף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הגענו לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסכמנו לזה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הסכמנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, קודם כול עוד לא הסכמנו לכלום. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> יופי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כרגע אנחנו לקראת החוק – ואז נדבר. אבל הנושא של הביטוח, המעטפת הזאת שנתתם לחברות הישראליות, אתם תיתנו אותה לכל חברה שטסה לישראל. זה המצב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה האוצר. זה האוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר יכול להתנגד לזה עד מחר. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> חבר הכנסת ביטן, אתה מכיר אותי הרבה שנים. בתחילת המלחמה אנחנו פנינו לאגף התקציבים באוצר, לתת את השיפוי הביטוחי שחברות תעופה ישראליות קיבלו. משרד האוצר אמר לנו שהוא ייתן אותו רק לחברות הישראלית. אנחנו ביקשנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הוא אמר. אז מה? תראה למה הגענו. לטוס לארצות הברית – ראית כמה זה עולה? בחייך. על מה אתם מדברים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תנסה למצוא כרטיס לארצות הברית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה באים בטענות לאל על? יש לה 200 נוסעים בטיסה, כולם רוצים לטוס, אז היא מעלה את המחיר. למרות שאתם מגזימים כמובן, אתם יכולים גם להתחשב בציבור הישראלי. לא צריך לחלק כל-כך הרבה דיווידנדים. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אני רוצה לדבר איתך על איך ניסינו לפתור את הבעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא פתרתם. אז הינה, אני פותר לכם אותה, עכשיו אני פותר אותה. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> לא, זה לא יפתור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסלח לי, עם כל הכבוד, אנחנו קובעים. כשהממשלה קובעת, היא קובעת. להכניס את החלטת הממשלה שהייתה על החברות הישראליות, להכניס אותה לחוק, שהיא תחול גם על חברות שיטוסו. לעשות את זה. לא יודע איך אתה מנסח את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, אפשר הערה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אי-אפשר כרגע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא החוק הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה מעניין אותי. אני מנצל את החוק הזה כדי להכניס את זה. לגבי הנושא של הצוותים. איך את מתכוונת לפתור את הנושא של הצוותים? את אומרת שאת מייצגת, בואי תגידי לי. בואי נדבר על British, בהנחה שאת מייצגת עוד אחרות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כרגע היא מייצגת רק אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בסדר, הבנתי את זה. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> British עוצרת בלרנקה, מורידה את הצוות, מחליפה לצוות חדש בלרנקה, עוצרת בתל אביב, חוזרת חזרה ומצליחה להסתדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת, קודם כול היא מנחיתה את כל התושבים שבטיסה בלרנקה ואחר כך היא מגיעה לישראל? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> British לא טסה כבר חודשים, על מה את מדברת? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> ישי, Britishטסה עד לפני חודשיים, בדיוק בפורמט שאני תיארתי הרגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה היא עושה? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> היא לוקחת צוות מאנגליה עם הנוסעים מאנגליה, עוצרת בלרנקה, הצוות יורד, אנשים נשארים במטוס. מחליפים צוות, הם חוזרים לישראל ואז חוזרים חזרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה צוות עולה בלרנקה? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> צוות של British בלרנקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שאין לו בעיה להגיע לישראל? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אין להם בעיה להגיע. הם לא רוצים לישון פה. הם נשארים בשטח האווירי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל British לא פועלת. גם במתכונת הזו היא הפסיקה לפעול. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> בגלל החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועכשיו מה? מה הסיכוי? British שאת מייצגת, תעלה רק לפי התנאים שאת אמרת? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אדוני, עוד הערה, בשם עוד חברות זרות. אני מייצג כאן את חברת Ryanair, חברת טיסות לואו קוסט האירית. אנחנו גם הגשנו נייר עמדה, שאני חושב שהגיע ליועץ המשפטי של הוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה נשלח לוועדה כמובן, כן. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> כן, כן, בוודאי, הוא גם עלה באתר. אנחנו מדברים פה על הסרת חסמים לטובת חידוש טיסות של חברות התעופה הזרות לרווחת ציבור הנוסעים בכללותו. המצב שלנו בתור חברת לואו קוסט הוא קצת שונה, אבל בהרבה מובנים הוא גם דומה לחברות הזרות האחרות. אני חושב שיש שני פקטורים, שני אתגרים שכרגע מקשים על החידוש של הטיסות של חברות התעופה הזרות לישראל. פקטור אחד – זה הפקטור הביטחוני ועליו אין לנו שליטה. אם המצב יהיה שקט, זה כמובן ישנה את התמונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם שקט אתם לא טסים, כל רגע אתם דוחים את החזרה שלכם, כבר הגעתם לסוף 25'. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> כשיש התרעה של EASA, של European Authority for aviation safety, שאסור לטוס לישראל אחרי - - - << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אין כזאת. אין כזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, אין כזה דבר. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אני ישבתי בשקט והקשבתי. אני מבקש דקה לומר שלושה משפטים. אני מבקש שלא יפריעו לי. כשיש התרעה של EASA, כמו שהייתה בספטמבר, במצב כזה חברות אירופאיות לא יטוסו לארץ. אבל יש פקטור שני. הפקטור השני – זה נושא של חוסר ודאות משפטית, ובזה, אם אני מבין נכון, עוסק הדיון היום, הנושא של החוק. לגבי החוק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאנחנו נקריא את החוק, אז תוכל להתייחס. יש לך משהו להגיד באופן כללי? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> כן. העלויות שכרוכות היום בביטול טיסות הן כל-כך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הבנתי את זה, הטענה הזאת נשמעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, אפשר בשם ישראייר? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דוד, אני רוצה מילה על הביטוח. לפי מה שאני מבין, הביטוח ניתן רק למטוסים ישראליים, זאת אומרת חברה ישראלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אותה החלטה. אנחנו נחיל את זה גם על זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חברה ישראלית שמטיסה מטוסים חכורים – ובדרך כלל בטיסות הלואו קוסט זה קורה בחברות הישראליות, הן מטיסות מטוס חכור – את המטוס החכור אי-אפשר להכניס לתוך מתווה הביטוח היום. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> הם לא מבטחים את המטוס שהם משכירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול יחול בפנים, הכול. אנחנו נדאג שהמחיר שהאזרח הישראלי ישלם יהיה הגיוני, סביר. זה הכול. זה התפקיד של המדינה לדאוג לזה. לא יכול להיות שאנחנו נזרוק את האזרח הישראלי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר החליט לא לבוא, זו בעיה שלו, לא שלי. מי אחראי על החוק? תתחילו להקריא בבקשה. תכף אנחנו נתייחס לכל מה שטוענים. אני כבר אומר לכם, זה שמעלים את האגרות – האגרות תמיד היו. האגרות – זאת לא סיבה. זאת לא סיבה, עם כל הכבוד. עכשיו לנצל את זה כדי שלא יהיו אגרות? קצת מוגזם. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אני אמרתי שצריך לייצר תנאים טובים יותר לעודד חברות לחזור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש גם, אני רוצה דיון בוועדה על הנושא של פיטורי העובדים ברשות שדות התעופה, לאחר שהאוצר לקח להם לאחרונה 2 מיליארד שקל. שיחזירו להם 100 מיליון או לא יודע כמה, על מנת שהעובדים לא יפוטרו. אין שום היגיון שהעובדים יפוטרו, כשלקחת את כל היתרות הכספיות של רשות שדות התעופה. בבקשה, להתחיל להקריא. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024 תיקון סעיף 6 1. בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב–2012‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6(ה)(1), במקום "וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות" יבוא "והוא נקט את כלל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביטולה". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסבר בבקשה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> סעיף 6 – זה הסעיף של ביטול טיסות. בביטול טיסה הנוסע זכאי לשלוש סוגי הטבות: שירותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע. אם מפעיל הטיסה הודיע על ביטול הטיסה פחות מ-14 יום לפני מועד הטיסה, הוא גם זכאי לפיצוי כספי, בסכום פיקס שכתוב בחוק עצמו. יש חריג, חריג כוח עליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה "אמצעים סבירים? עוד פעם בית המשפט צריך לפרש מה זה "אמצעים סבירים? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בכל מקרה בית המשפט מפרש, אל תדאג, גם את הנוסח עכשיו. ההבדל בין "לעשות כל שביכולתו – לא היה יכול למנוע" לבין "נקט בכל האמצעים הסבירים" – למיטב ידיעתנו, קודם כול, מרבית הפסיקה כבר היום לא מחייבת חברות תעופה לעשות אמצעים בלתי-סבירים בעליל, למשל, שיהיה לך מטוס נוסף חירום בכל שדה תעופה. אתה יכול, כל אשר ביכולתך. אבל זאת לא הכוונה. החוק הזה מבוסס על החקיקה האירופאית. התקנה האירופאית מדברת על נקיטת כל האמצעים הסבירים. אנחנו חושבים שנכון להשוות את זה. אדוני, זאת פסיקה בערכאות יחסית נמוכות, זה תביעות קטנות ואין הלכה של בית המשפט העליון. אבל בגדול, אנחנו חושבים שהשינוי הזה תואם את הפסיקה, של נקיטת כל האמצעים הסבירים, וזה מגביר את הוודאות. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אנחנו גם בעד זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי את זה. אבל בינתיים את לא אחראית על המדינה, רק מייצגת את British. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא מייצגת, אבל היא לא יכולה להגיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חסוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, אפשר מילה בשמה של ישראייר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה, אנחנו ניתן. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> - - - Boarding שגוי ולא נכון ומרחיב, עשה כל שביכולתו, כי חברות תעופה לא נדרשות לעשות כל שביכולתן. הן נדרשות לעשות את כל האמצעים הסבירים שביכולתן. אם מבינים את זה, אני מבינה שכולם בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא הוראת שעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה תיקון קבוע, אדוני. תיקון שעבדנו עליו עוד בתקופת האומיקרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי רוצה להתייחס לזה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, לפני זה, אני רוצה לשאול שאלת הבהרה. אתם יודעים איך מפרשים באיחוד האירופי את מה שאתם עכשיו מבקשים לעגן בחוק? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו פנינו לאיחוד, כלשונו. אתה יכול לחדד את השאלה? מפרשים את זה שחברת התעופה עדיין צריכה לעשות את כל האמצעים הסבירים. אבל יש נסיבות שהן מעבר ליכולת הפעולה של חברת תעופה. זה נורא תלוי מצב. אני אתן לך דוגמה. היה חריג של כוח עליון ב-9 באוקטובר, חברות תעופה ביטלו וטענו לכוח עליון. האם מדובר בכוח עליון או לא? שאלה. יכולים לבוא ולטעון, לפי הנוסח היום. חברה שיש לה יכולת מבצעית להוציא טיסה, אבל אף אחד לא רשום לטיסה הזאת, יש אולי נוסע אחד. היא צריכה להוציא טיסה עכשיו או לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קשור לאמצעים סבירים אם אין לה מספיק נוסעים. אין קשר. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> אפשר בבקשה להעיר הערה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עכשיו? כולם רוצים לדבר על כל סעיף? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המועצה לצרכנות עוד לא דיברה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אנחנו. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> בתקנות האירופאיות הזכאות לגבי הפיצוי היא בעיכוב של מעל 3 שעות ופה זה מעל 8 שעות. מה שמבקשים לעשות, זה לתקן את ההגדרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא קשור. זה לא פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא בסעיף הזה עדיין. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> זה כן, הם מבקשים כרגע להשוות את הפטור של התקנות האירופיות לחוק הישראלי, אבל באופן חד צדדי, כי בתקנות האירופיות הזכאות לפיצוי היא מעל 3 שעות עיכוב ובחוק הישראלי מעל 8 שעות. הם מבקשים לתקן את זה באופן חד צדדי ובניגוד לתכלית החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה? אבל לא כתוב פה שעות. אני לא מבין את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא בניגוד לתכלית החוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה לא הסעיף. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> זה כן הסעיף. חוץ מזה, כבוד היושב-ראש, זה גם יעלה באלפי/מאות תביעות בבתי המשפט לתביעות קטנות. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> לא נכון. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> בתי המשפט לתביעות קטנות כבר יצקו תוכן לנסיבות מיוחדות. עכשיו אתה מכניס להם עוד עז, וחוץ מזה, שוב, הם מבקשים להשוות את זה לתקנות האירופיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה נגד התיקון הזה? << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> ברור. אם רוצים לתקן את זה, שישוו גם ל-3 שעות שבתקנות האירופיות. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אין 3 שעות בתקנות האירופיות. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> אתם לא יכולים לעשות את שני הדברים האלה. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אנחנו יכולים, כי זמני הטיסה באירופה - - << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> בדיוק. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> - - הם שונים מזמני הטיסה בישראל. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> זה תיקון חד צדדי, רק לטובת חברות התעופה ונגד הצרכנים. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> זה ממש לא נגד הצרכנים. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> זה מאוד. << אורח >> יעל שאואט: << אורח >> אדוני, אם אפשר, מהמועצה לצרכנות. אני פשוט רוצה לומר שהתיקון הזה מיותר לחלוטין. אנחנו רוצים לאמץ את הרגולציה האירופאית. אבל דווקא בדברי ההסבר של הרגולציה האירופאית נותנים בדיוק את המצב המשפטי שקיים בישראל, מסבירים שם בדברי הסבר מה זה נסיבות מיוחדות: "זה נסיבות חריגות, שלא היה ניתן להימנע מהן, גם אם ננקטו כל האמצעים הסבירים. נסיבות כאלה עלולות להתרחש במקרים מיוחדים, למשל כשיש חוסר יציבות פוליטית, תנאי אקלים מיוחדים וכו'". זה מיותר, כי גם בתי המשפט מפרשים את ההוראה הזו בדיוק באותו אופן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא נכון. << אורח >> יעל שאואט: << אורח >> אין טעם, אין טעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פשוט לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סליחה, עם כל הכבוד, אני לא מבין מה הבעיה. סך הכול הוסיפו שהוא עשה את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את הביטול. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> כי זה נתון ל-2,000 פרשנויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. לא כותבים מה זה אמצעים סבירים. זה נכון. בשביל זה יש בתי משפט, אחרי אחד-שתיים כבר יידעו מה לעשות. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> אדוני, בשמה של ישראייר, אני רוצה להגיד מילה. קודם כול, אנחנו מברכים כמובן על הדיון הזה. אנחנו חושבים, כחברה שממשיכה לפעול במהלך המלחמה נונסטופ, בניגוד לחברות הזרות, שנוצר מצב שאנחנו נענשים על הפעילות שלנו. יש מצבים שבהם יש הוראה ישירה, שגם מפורסמת בכלי התקשורת, לסגור את השדה, או הנחיות שאנחנו מקבלים משירותי הביטחון שמשבשות לחלוטין את לוח הטיסות, ואנחנו מוצאים את עצמנו נושאים בקנסות וחשופים לתביעות במיליוני שקלים. לגבי הסעיף הספציפי הזה. אנחנו חושבים שנכון פשוט לבטל את הסיפה, להשאיר "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו" – כי זה כולל את הכול. ברגע שמעבירים לבתי המשפט להחליט מה הם אמצעים סבירים, את חוסר הוודאות שיש בחקיקה אנחנו משאירים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ישראייר תחליט. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> מי שירצה, שיתבע. אבל אם מחליטים לסגור, אדוני - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, אי-אפשר, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אי-אפשר שגם תעשה כל שביכולתך וגם תנקוט את כל האמצעים הסבירים. תחליט. ישראייר בכלל לא רוצים – לא שנקטת את כל שביכולתך ולא שעשית את האמצעים הסבירים. אנחנו אומרים לך: זאת ההוראה האירופית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל את מבינה שהתוספת הזאת היא לרעת החברות? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, היא לטובת החברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, כי אתה מבטל נסיבות שלא היו בשליטתו. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הם משאירים את זה. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> מוסיפים את זה. אנחנו חושבים שהסיפה מיותרת לחלוטין. ברגע שיש נסיבות שהן לא בשליטת החברות, איזה אמצעים סבירים או לא סבירים הן יכולות לנקוט? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת התוספת? הענקת כלל האמצעים הסבירים? << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> זו מכבסת מילים, אדוני, וזה מחזיר את הנטל לחברות התעופה במצבים שבהם הנסיבות לא בשליטתן. אם אומרים לי לסגור את שדה התעופה, איזה אמצעים סבירים אני יכול לנקוט כדי להוציא טיסה? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> - - - לא הוראת שעה. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> בסדר גמור, זאת עדיין נסיבה מיוחדת. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אבל אולי רק להוראות שעה אתה יכול להכניס. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> יכול להיות. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> יכול להיות שזה יהיה הפתרון. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> חברת תעופה יכולה לטעון לגבי כל תקלה שזה לא היה בשליטתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שייקחו אותה לבית משפט. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אולי רק להוראות שעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי תורידו את המילה "כלל". הוא נקט באמצעים סבירים כדי למנוע את הביטול. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אדוני, אנחנו כמשרד התחבורה ממש חושבים שהוא צריך לנקוט בכלל האמצעים הסבירים. זה מה שהחקיקה האירופית אומרת. לדעתנו, כדאי שזה יישאר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה זה הנושא של השעות שמדברים עליו? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> זה משהו אחר לגמרי. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> לא, זה ממש לא, זה קשור מאוד. הוא כנראה לא מבין את התקנות. סליחה. במסגרת חוק שירותי תעופה יש הגדרה של טיסה שבוטלה שמקנה פיצוי, כשיש עיכוב של מעל 8 שעות זכאים הנוסעים לקבל פיצוי כספי. בתקנות האירופאיות זה מעל 3 שעות. הם רוצים להשוות את הפטור הזה לפי התקנות האירופיות, אבל לא להשוות טיסה שבוטלה. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> זה לא קשור. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> את יכולה להגיד לא קשור. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אתה מערבב. זה לא נכון. אתה אומר דברים לא נכונים. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> ברור שזה לא קשור, כי זה משרת את האינטרסים של חברות התעופה. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אבל זה גם לא כתוב בתקנות. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, התיקון הזה בכלל לא קשור לזרז את חברות התעופה הזרות להגיע לארץ או למלחמה. הם כרגע מנסים לתקן את הסעיף הזה, לרכך אותו, בדלת אחורית, בחסות המלחמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שבמקום 8 שעות יהיה 3 שעות? << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> אם הם רוצים לתקן, להשוות את זה לפי התקנות האירופיות, אז בבקשה, שיתכבדו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה שאנשים ייסעו, לא שלא ייסעו. נעזוב רגע את הסעיף הזה ונמשיך קדימה. תמשיכו לקרוא. << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את הולכת? << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> כבר 13:00. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חכי, אנחנו נדבר על זה. שבי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נעצור רגע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעצור שנייה. היא צריכה ללכת. מיכל, יש לך משהו להגיד לגבי המחירים? << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> לא, לא. אני באתי כי יש כאן דיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רציתי להיפגש איתך על נושא מסוים. מתי את צריכה ללכת? אני אדבר איתך בטלפון. הם שיגעו אותי על הנושא הזה של – את יודעת על מה. בואו נמשיך. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אדוני, עכשיו אנחנו מציעים להוסיף סעיף קבוע בחוק, שיאפשר במצבים מיוחדים – שאנחנו נפרט אותם בסוף הסעיף – לשנות באופן מתוחם ומוגבל, בפיקוח פרלמנטרי, את משטר ההטבות שנוסעים זכאים לו. באופן כללי, העמדה שלנו כמשרד התחבורה היא שהחוק הזה נכתב לזמן שגרה. גם באירופה הוא נכתב לזמן שגרה. הוא לא נכון לעתות חירום או עלול להיות לא נכון. לא צריך כל פעם 3 קריאות כדי לשנות אותו כמו שאדוני עושה עכשיו, מספיק לעשות את זה בחקיקת משנה. זה הסעיף עכשיו. הוספת סעיף 9א 2. אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא: שינוי ההטבות לנוסע בשל מצב מיוחד 9א. (א) הוכרז על מצב מיוחד והוא נמשך יותר מ-14 ימים, השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לקבוע לגבי טיסה שהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה שהונפק לגביה הוא בתקופה שיקבע (בסעיף זה – התקופה הקובעת), אחת או יותר מהוראות אלה: (1) כי שירותי הלינה שלהם זכאי נוסע לפי הוראות סעיף 3(א)(1)(ב), יוגבלו למספר לילות שיקבע ושלא יפחת משניים, ובלבד ששוכנע השר כי בשל המצב המיוחד יש פגיעה משמעותית בהיצע של טיסות נוסעים מישראל ואליה; (2) אחת מאלה: (א) כי הזכאות לפיצוי כספי של נוסע שטיסתו בוטלה או הוקדמה כמפורט בהוראות לפי סעיפים 6(א)(3), 8(ב)(1) ו-18, לא תחול, ובלבד ששוכנע השר כי בשל המצב המיוחד יש פגיעה משמעותית ביכולת של מפעילי טיסות או מארגנים לתכנן – צריך להיות: "לתכנן לוח טיסות" – ובכלל זה לערוך שינויים בלוח הטיסות שמתוכנן, לטווח זמן של שבועיים מראש; (ב) כי תקופת ההודעה מראש על ביטול טיסה או הקדמתה ביותר משמונה שעות, אשר בשלה נוסע אינו זכאי לפיצוי כספי כאמור בסעיפים 6(ג)(1) ו-8(ב)(1), תעמוד על מספר ימים הקטן מ-14 ושלא יפחת מ-3, ובלבד ששוכנע השר כי בשל המצב המיוחד יש פגיעה משמעותית ביכולת של מפעילי טיסות או מארגנים לתכנן לוח טיסות, ובכלל זה לערוך שינויים בלוח הטיסות המתוכנן, לטווח זמן של שבועיים מראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, תעצרי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תסבירי בבקשה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> יש פה את ההוראה המהותית, מה השר יכול יהיה לעשות בצו. ברישה אתה רואה את הפרוצדורה – התייעצות עם שר הכלכלה ואישור הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, זה בסדר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אדוני, אנחנו מציעים שלושה סוגי הגבלות. אחד, שאפשר יהיה להגביל את שירותי הלינה לשני לילות או יותר מזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זה היום? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> היום זה לא מוגבל. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> אדוני, יש מקרים של לילה אחד. למה שזה לא יפחות משני לילות? אנחנו לא כל-כך מבינים את זה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו באים ואומרים בצו. אם יש לילה אחד, אף אחד לא אומר לו: תישן עוד לילה במלון. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> אבל אנשים יקבעו שני לילות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לא, לא, החוק העיקרי אומר לתת. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> כתוב: לא יפחת משני לילות. את זה אני מבין. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אדוני, החוק מעניק לנוסע זכאות ולמפעיל טיסה מחויבות להעניק שירותי סיוע וביניהם שירותי הלנה. זה קורה כשאדם נתקע מחוץ לבית שלו, מחוץ למדינה שלו, בגלל שהטיסה שלו עוכבה. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אבל אנחנו בפרקטיקה. הוא אומר לך שבפועל זה מה שיקרה. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> זה מה שיקרה. אנשים יתבעו שני לילות. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אתם צריכים לעשות לכל היותר, לא לכל הפחות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מה זה יתבעו שני לילות? אנשים יתבעו עד הטיסה החלופית שלהם. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> יהיו פה תביעות ייצוגיות, מה לא ברור? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אבל אתם רוצים להגדיל. מה זה לכל הפחות? תעשו לכל היותר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> לא, לא. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> למה לא? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אדוני, ההגבלה הזאת של שני לילות הייתה בתקופת הקורונה. בתקופת הקורונה היה לנו ברור שאנשים עכשיו נתקעו בתאילנד ואין אפשרות בכלל להחזיר אותם, ושחברת התעופה לא תלין את כל הנוסעים שלה חודש בתאילנד. לא יקרה. לכן עשינו את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אז המצב היה העולמי. היום לא מדובר בזה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אז המצב היה העולמי. כפי שניתן לראות בסעיף 3 שטרם הגענו אליו, אנחנו בינתיים לא מציעים את ההגבלה הזאת רטרואקטיבית. כשאנחנו הסתכלנו על הנתונים, לא ראינו לנכון להציע אותה. אנחנו כן מציעים אותה כהסמכה. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> אתם פשוט מוסיפים על החוק, במקום ההפך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה כשאין טיסות? הלקוח יצטרך לשלם ימי לינה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> מעבר לשני לילות, אם נגיד את זה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אם השר יקבע בצו, אז התשובה היא כן, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להתייחס, התאחדות משרדי הנסיעות? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> זה סוג של איזון שאנחנו מציעים פה, מציעים אותו בלב כבד, בין חלוקת הנטל, הסיכון, בין חברת התעופה לבין הנוסע. לכן אנחנו חושבים שזה לא יכול לפחות משני לילות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואם הוא תקוע שבוע? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אם הוא תקוע שבוע ולא יצא צו, חברת תעופה צריכה ללין אותו שבוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יכול לשלם ביוקר מאוד. האם האיזון פה ראוי? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> ככה זה בכל - - - << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> הוא יעשה ביטוח. אנשים טסים בזמן מלחמה. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> במצב חירום גם. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> הוא צריך להבין שגם לנוסע יש אחריות. יש פה איזון מסוים שצריך להגיע אליו. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אנחנו מסכימים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין ביטוח. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> אני רוצה להתייחס. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> - - - << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> אין ביטוח. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> בטח שיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין ביטוח. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> ברור שהחוק עבד יפה בזמן שגרה וברור שעכשיו יש בעיה. אנחנו כהתאחדות משרדי הנסיעות מייצגים גם את סוכני הנסיעות, אבל גם את הצרכנים. העמדה שלנו, שהפתרון – שוב, כמו שדיברת פה על נושא הביטוח – גם פה צריך לבוא מהמדינה. לא יכול להיות שהצרכן יספוג את ההפרש של יותר משני לילות וזה ייפול עליו. אם אנחנו רוצים להחזיר את הצרכנים ורוצים להניע את המשק, אז כן, המדינה צריכה בזמן חירום לשפות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצרכנים טסים בכל מקרה. הבעיה שלנו היא להחזיר את החברות, לא את הצרכנים. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> המדינה צריכה לשפות את חברות התעופה ולא להסיר מהן אחריות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל היא צודקת, אפשר לעשות ביטוח. שיעשו ביטוח. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> בדיוק, הפתרון הוא ביטוחי. יש לנו פתרון ביטוחי, גם לדבר הזה. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> אין ביטוח כזה. אין ביטוח כזה. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> בטח שיש. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> אני לא מצליח להבין. בחוק כתוב הפוך. בחוק כתוב: לא יפחת משני לילות. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> אפשר לקרוא לזה ביטוח. אפשר לקרוא לזה שיפוי. אבל צריך למצוא פתרון יצירתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אי-אפשר לרבע את המעגל. אם אנחנו רוצים לחזור לחוק הקיים, אז בואו לא נעשה תיקון בכלל. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> אבל כתוב: לא יפחת משני לילות. מינימום שני לילות. אני לא מצליח להבין. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> צריך להיות מקסימום שני לילות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה צריך להיות לכל היותר. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> נחדד לטובת חברות התעופה. במקרה חירום שבו השר, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה, החליט שיש נסיבות כאלה חריגות שעכשיו צריך להגביל את ההלנה, אז אנחנו באים ואומרים שהשר לא יוכל להגביל את ההלנה לפחות משני לילות. במקרה נורמלי – אף אחד לא מדבר פה על סיטואציה שבה אנשים עכשיו יתחילו לתבוע. טסו, חזרו לביתם, שמחים וטובי לב, ישנים במיטתם – ויתחילו לתבוע עכשיו שירותי הלנה. יש גבול לאבסורד שהמחוקק צריך לחשוב עליו. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> אנחנו לא נתווכח על זה. אני חושבת שהיה יכול לנסח את זה אחרת, אבל זה בסדר, מה שמציעים זה בסך הכול סביר לדעתי. אני רק חושבת שיש בעיה עם זה שאנחנו נמצאים שנה וחודש אחרי המלחמה, איפה היה משרד התחבורה עד היום? אני לא רוצה להשאיר את זה בידיים של השר. בואו נקבע את זה בחוק, היום. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אדוני, כשנגיע לסעיף 3, אפשר יהיה לדבר על כל הדברים הרטרואקטיביים שהחברות רוצות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש להתייחס לגבי פסקה 1, לעניין שיקול הדעת של השר. כתבתם: "ובלבד ששוכנע השר כי בשל המצב המיוחד יש פגיעה משמעותית בהיצע של טיסות נוסעים מישראל ואליה". רציתי לשאול איך, לשיטתכם, יופעל שיקול הדעת של השר? אנחנו יודעים שיש יעדים שלגביהם אין שום בעיית היצע גם היום. גם במצב היום, שהוא מצב לא פשוט, יש יעדים שיש אליהם היצע רחב מאוד של טיסות, למשל ליעדים ביוון וקפריסין. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> החוק לא מונע מהשר לקבוע מצב שבו לחלק מהיעדים הוא חושב שיש בעיית היצע ולחלק מהיעדים הוא חושב שאין בעיית היצע. זאת אומרת, כמו שנאמר, רק במקרה שבו באמת יש בעיה שלא ניתן להחזיר, שבאמת יש בעיה אמיתית של היצע, אז מוצע שהשר יעשה שימוש בסמכותו, בפיקוח של הכנסת. << אורח >> יעל שאואט: << אורח >> זה לא כתוב בהצעת החוק. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה כתוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כתוב ברישה. << אורח >> יעל שאואט: << אורח >> כתוב לפי יעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגבי טיסה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה כתוב בסעיף קטן (ב), גברתי. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> בלוח הטיסות המתוכנן. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> כתוב: "יכול להיקבע לגבי כלל הטיסות או לגבי חלקן". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להתייחס גם למצבים האחרים של שינוי בהטבות, לגבי הזכאות לפיצוי כספי. למה לקבוע רק אפשרות של שלילת הפיצוי ולא הפחתה? זה סעיף מסמיך. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> הסכום של הפיצוי קבוע בתוספת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אדוני, לפי החוק, גם היום, אם חברת התעופה מודיעה יותר מ-14 יום מראש, הנוסע לא זכאי לפיצוי. נשאלת השאלה: מה זה אותם 14 יום מראש? בשגרה, חברת תעופה יודעת לתת הודעה 14 יום מראש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסעיף 6(ב) יש היום אפשרות להפחית במחצית. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אבל זה של נסיבות אחרות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, מנסיבות מסוימות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אנחנו חושבים שלא צריך לגעת בגובה הפיצוי. צריך להבין מה טווח הזמן שחברת תעופה יכולה לקבל את ההחלטה הזאת בצורה מושכלת ורציונלית. אם היא יכולה לקבל את ההחלטה הזאת 5-3 ימים מראש, לא משנה מה השר קבע בצו, חייבת את הפיצוי במלואו אם לא נתנה, או 14 יום כמו שזה היום. אנחנו לא חושבים שנכון להתחיל לעשות חצאי פיצויים. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו נזכיר גם שמדובר במספרים גדולים. אנחנו מדברים פה על יצירת איזון חדש. הרציונל הוא כזה: החוק, שהוא חוק טוב, נכתב לימי שגרה. עכשיו אנחנו במציאות של ימי חירום שלגביה הצו מופעל. במציאות כזאת, גם אם נגיד שבמקום ה-2,000 שקל הנוסע יהיה זכאי לפיצוי של 1,000 שקל – א', אני לא כל-כך מבין את ההיגיון בזה; ב', או שחברת תעופה יודעת להיערך, יודעת לפצות, הייתה צריכה להיערך ולפצות, או שכן או שלא, אז גם אותם 1,000 שקל – אדוני דיבר על הצורך לעודד חברות לטוס לפה גם בשעת חירום – תכפיל את ה-1,000 שקל במספר רב מאוד של טיסות, במספר רב מאוד של נוסעים, ואתה מגיע פה לאינסנטיב כלכלי מאוד מאוד בעייתי לחברת התעופה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלה נוספת, שוב לגבי שיקול הדעת של השר. אתם כתבתם שהשר צריך להיות משוכנע כי בשל המצב המיוחד יש פגיעה משמעותית ביכולת של מפעילי טיסות או מארגנים לתכנן את לוח הטיסות לטווח של שבועיים מראש. אנחנו יודעים שמדובר גם בשיקולים מסחריים של חברות התעופה. יש גם מצבים שבהם שדה התעופה – ואנחנו ראינו את זה גם לאורך שגרת המלחמה בשנה ומשהו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל – שחברות תעופה זרות כן פעלו כאן, במתכונת קצת אחרת, אבל כן פעלו. שיקול הדעת הזה, שמדבר על לערוך שינויים או לתכנן, הוא גם תלוי שיקולים מסחריים. הוא לא רק תלוי במצב הביטחוני. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> שיקולים מסחריים קשורים במצב הביטחוני. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> הנחת העבודה שעומדת ביסוד של חוק שירותי תעופה, ביסוד של כל הענף בכלל, היא שחברות תעופה מעוניינות לטוס, לא מטעמי ציונות, אגב, מטעמי עסק, הן מרוויחות כסף. מה שאמר פה מנכ"ל ישראייר, אני במקרה אפילו מסכים איתו בעניין הזה, של השיקול הביטחוני. נשאלה פה השאלה למה חברות תעופה לא טסות. הסיבה העיקרית שהן לא טסות, מעבר לצוותים שלהן, היא שחברות תעופה נפגעות ברמה המסחרית ולא רוצות, לא אוהבות מצב שבו באפריל יש מתקפה של איראן. התנודתיות הזאת היא דבר שמאוד מאוד גרוע לחברת תעופה. לכן שיקול מסחרי הוא לגמרי חלק מהרציונל של החוק. המהות פה היא שהחוק שנכתב בימים של שגרה כששום דבר לא פוגע בשיקול המסחרי מלבד שיקול מסחרי. אם הקו לא הצליח לך מבחינה מסחרית, על 14 יום שביטלת תשלם פיצוי. אתה צריך לשלם את הפיצוי. לא הפעלת את הקו ואנשים לא נפגעו. יבואו חברות אחרות שייכנסו מסחרית, יש שיווי משקל חדש בשוק, הכול בסדר. פה אנחנו נמצאים בעידן שהוא לא נורמלי, שהוא לא סביר, שחברות תעופה לא יודעות לצפות, מחר בבוקר יכול ליפול טיל, יכולה להיות מתקפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז כל שבוע תגיש צו חדש, לפי המצב? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אתה מתכוון לעשות את זה בפועל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר שהוא צריך להביא צו באישור ועדת הכלכלה. במצב מלחמה הכול משתנה כל הזמן. אז מה תעשה? תביא צו לשבוע ושבוע אחרי זה צו אחר? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> כנראה שאנחנו לא נשתמש בצו הזה לאירועים נקודתיים, גם נדמה לי שכתבו את זה בהצעת החוק. רק במקרה שבו אנחנו רואים שיש פה באמת אירוע: חרבות ברזל בתחילת המלחמה, אירוע קורונה – אירועים בסדר גודל הזה, אז אנחנו נעשה שימוש בצו. מעבר לזה, יכול להיות שזה לא פרפקט, אבל זה הכלי שעומד לרשותנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגיד שעכשיו העברנו את החוק הזה. מחר בבוקר אתה תביא צו? מה אתה הולך לעשות? אנחנו צריכים שעכשיו יחזרו לטוס. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> במצב העניינים עכשיו ב-18 בנובמבר – התשובה היא כנראה לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז בשביל מה אתה מביא לי את החוק הזה? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> בדיוק. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> הסעיף הספציפי הזה נועד - - - << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> זה המהות, ישי. זה כל המהות. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> היועצת המשפטית הסבירה את זה. סעיף הספציפי הזה נועד לנו לתכנן לעתיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. אבל מה קורה עכשיו? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה סעיף 3, אדוני. בסעיף 3 הצענו שתי הוראות לחרבות ברזל, רטרואקטיביות, לחודשיים ראשונים ואחר כך לעוד שלושה. זה הנתונים שאנחנו ראינו לנגד עינינו. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לגבי עכשיו, אנחנו לא חושבים שצריך לשנות את תקופת הפיצוי, לפי הנתונים שיש כרגע בידינו. ואני חוזר ואומר, אני גם חולק על דברים שנאמרו פה בצורה מאוד מאוד נחרצת, שאם עכשיו תשנה את תקופת הפיצוי אז 20 החברות שהפכו פתאום להיות חברה אחת – פתאום כולן יחזרו ויעמדו בתור לעבוד במדינת ישראל. עם כל הכבוד, למיטב שיפוטי והבנתי, זה לא יקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאיפה אתה יודע שלא? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> הלוואי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פיקציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי אמר 20? אם יחזרו 6-5 – גם טוב. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> בדיון הקודם היה 20 חברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, היא מייצגת 20. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> עכשיו אני יודע על אחת, שאגב, גם אצלנו היא לא רשומה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אני צריך להחזיר את החברות עכשיו. עכשיו, לא במלחמה הבאה. אתה לא נותן לי פה בשורה. אתה אומר: לא צריך לעשות כלום. אז בוא נסגור את הדיון וזהו. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> יש פה חברה שכן טסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא, תתקרב למיקרופון. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> צוהריים טובים. אתמול ביצענו טיסת הבכורה שלנו ללונדון. אנחנו מעולם לא טסנו ללונדון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הגיע הזמן. אחרי שאתם מרוויחים הרבה כסף במלחמה הזאת, יש לכם כסף לנסוע ללונדון. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> שנייה, אני בא לעזור לאדוני. כל הזמן אומרים: בוא תעזור לזרות. בוא תעזור לנו, אנחנו קרובים פה, לידך, אתה יכול לעזור לנו. אנחנו אתמול ביצענו את טיסת הבכורה ללוטון. מחיר אחיד, הגון, לכל אורך התקופה. לא מעלים מחירים. בדצמבר שמנו 9,000 מושבים, 70% מהם כבר נמכרו. זאת אומרת, יש פה יכולת לתעופה הישראלית להגדיל את הקפסיטי שלה במחירים הגונים, אגב, גם לארצות הברית. יש לנו שתי משוכות שצריך לעבור כדי שאנחנו נוכל להוריד את המחירים, ואנחנו מתחייבים להוריד את המחירים. בלונדון אנחנו מוכרים במחיר אחיד של 600 דולר – ועובדה שכל המושבים נמכרים. אנחנו יכולים לטוס גם לארצות הברית. אם אדוני ייתן לנו הקלות בחוק הזה, בחוק פיצוי שירותי תעופה, אנחנו יכולים להגיד כאן - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה הקלות? << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> - - שמסוף ינואר אנחנו נפעיל טיסות לארצות הברית. זה אומר 6 טיסות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> איזה הקלות? << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> זה אומר שאנחנו יודעים לשים 1,800 מושבים בשבוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה הקלות? << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> אנחנו לא יכולים להיות בסיטואציה שאם אנחנו מפעילים מטוסים בחכירה רטובה עם צוותים זרים ויורים פה טילים, אז אחר כך, בתקופה שלאחר מכן, אנחנו נצטרך לשכן את הנוסעים וכו'. איפה שיש תוחלת, יש סיכון. אם אתה רוצה להגדיל את התוחלת, אתה צריך להקטין את הסיכון שלנו. הסיטואציה היא נורא פשוטה. בלונדון יש לנו מטוסים שלנו ולכן אנחנו לא מבקשים טובות מאף אחד. אם תהיה בעיה, אנחנו יודעים להפעיל מטוסים חכורים וכו'. אגב, כל מה שנאמר פה לגבי הצוותים הזרים הוא פשוט לא נכון, לא שהוא לא מדויק. אנחנו מפעילים מטוסים זרים עם צוותים זרים שישנים כאן בתל אביב ואין שום בעיה של ביטוח. זה לא קשור לביטוח. הצוותים הזרים לא רוצים לבוא לכאן מסיבות שהם מפחדים להיות כאן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, את זה הבנו כבר. מה זה חשוב? הם לא באים. מה זה משנה מה הסיבה? הם לא באים. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> אם אנחנו נקבל הקלה בכל מה שקשור לחוק טיבי, אנחנו נוכל להפעיל יותר טיסות, גם לארצות הברית, ולהוריד את המחירים לצרכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל החוק הזה, זה הקלות לחוק טיבי, לא? << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> החוק הזה הורג אותנו. אם אנחנו עכשיו מתמחרים ב-100 דולר לנוסע, רווח, לארצות הברית, ועכשיו יש פה ירי, ואנחנו נצטרך לקחת 300 איש ולשים אותם יומיים בבית מלון במנהטן, אז עדיף להמר בקזינו בבתומי. אנחנו לא מהמרים. אנחנו צריכים לדעת, שאם אנחנו עושים ויש פה אירוע שהוא לא אירוע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לאזן ביניכם לבין הלקוח. מה אתה רוצה שיהיה? << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> אז תשכנו אותם בבקתה, שלא יהיה להם איפה לישון. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> אם יש פה אירוע ביטחוני, אנחנו צריכים לקבל את הגיבוי. אמר פה עורך הדין של הוועדה שאנחנו פועלים משיקולים מסחריים. השיקולים המסחריים – הם מובלים מתוך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. לא עזרת לי בעניין. עד מה שקראנו כרגע, יש מישהו שרוצה להגיד משהו בעניין הזה? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כן. נעשה פה פיצול באופן כזה, שהשר, כשהוא קובע בצו את השינוי בהטבות צריך לבחור האם הוא הולך לכיוון של פטור מפיצוי או לפטור בתקופת ההודעה. אני חוששת שיתכן שהחלופה הפנימית הזאת עלולה לייצר מצב שבו הוא ילך רק לפטור ואז לא תהיה שום הודעה. זאת אומרת, שממש ברגע, שעה לפני הטיסה, הצרכן יוכל לקבל הודעה על זה שטיסתו לא מתקיימת. הוא לא יקבל הודעה מראש, הוא פשוט יראה שהטיסה לא יוצאת – והוא לא יהיה זכאי לפיצוי. בסוף, השר צריך לבוא עם זה חזרה לוועדה. אני חושבת שנכון לאפשר לוועדה לשקול את הנסיבות לגבי כל אישור הצו, לגבי כל נסיבות בפני עצמן, כי ייתכן שבנסיבות מסוימות צריך גם לתת פיצוי, אבל בכפוף לתקופת הודעה מסוימת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אני לא בטוח שזה מסתדר לוגית. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אי-אפשר לאותה טיסה גם לפטור לגמרי מפיצוי וגם לפטור מפיצוי רק עם הודעה. לגבי אותה טיסה – אי-אפשר את שתי ההוראות. את זה את מבינה? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> לא. עשינו את זה בהוראות המעבר. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> שתי תקופות. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> נכון, אבל - - - << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה יתאפשר גם מכוח הסעיף הזה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> - - - זה לא היה ככה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה אותו דבר. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> לא. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אני חושבת שזה ברור, שלגבי אותה טיסה אי-אפשר להכיל את שתי ההוראות במקביל. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> יכולות להיות נסיבות שצריך לפטור מפיצוי, אבל צריך לתת הודעה מראש, מסוימת, של 3 ימים. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> אז זאת אופציה ב'. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> לא. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> זאת אופציה ב'. זה לא יהיה גם וגם. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זאת לא יכולה להיות אותה טיסה, לפטור לגמרי וגם לחייב הודעה מוקדמת. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> זה לכל טיסה בנפרד? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לא, מה פתאום, זה לתקופה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה לתקופה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> נכון. אבל ההוראות יכולות להיות לגבי חלק מהטיסות. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. אנחנו ניתן הבהרה. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> אגף התקציבים רוצה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מה? על הנושא של הביטוח? הביטוח יהיה. אני לא יודע מה אתם רוצים. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תגידו שאתם מתנגדים. אתם רוצים שהאזרחים ישלמו הון עתק, העיקר שאתם לא תיתנו ערבות? מה קרה, תנו ערבות. למה נתתם לחברות הישראליות? תנו לכולם. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> נושא הביטוח הוא נושא חדש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, אפשר להעיר הערה למה שהוקרא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, יש פה יותר מדי אנשים שמייצגים את אותו דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מייצג משהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול שעל כל דבר ידברו 20 איש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מייצג את התעשייה. אפשר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה לא יכול לדבר. תגיד לי, אני רוצה להבין. אתה נגד? תגיד שאתה נגד. אין בעיה. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> נושא הביטוח הוא נושא חדש. לא דובר עליו לפני. תוך כדי הדיון, בגלל שאין פה גם נציגי חשכ"ל, ביררנו במהירות על הנושא התקציבי שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין פה נושא תקציבי. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אני כנציג אגף התקציבים יכול להגיד שהוא עולה מאות מיליוני שקלים כי צריך לשמור את תוחלת הסיכון, לשמור את זה בתקציב המדינה. כך גם זה נעשה בעבר עבור חברות תעופה ישראליות. לכן זה נושא חדש. אני מציע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יהיה כתוב, שכל חברה שתטוס לישראל בתקופה הזאת – תקבל. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אני מציע, זה נושא שצריך לעשות לו עבודת מטה והערכה תקציבית יותר מדויקת לפני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אין בעיה. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אני מציע שנציגי החשכ"ל יציגו את המשמעות של זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה הערכה תקציבית יש פה? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> כי אנחנו חייבים לשמור - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם כבר שמתם 6 מיליארד דולר כערבות. תשאירו את ה-6 מיליארד דולר. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> 6 מיליארד דולר, אבל גם צריך לשמור את תוחלת הסיכון בתקציב המדינה, וזה גם נשמר בתקציב המדינה עבור הביטוחים שניתנו בעבר. לא צריך לשמור 6 מיליארד דולר. את תוחלת הסיכון בהחלט צריך לשמור כתקציבית, הלוואי שלא נשתמש בזה. כרגע ההערכה היא, לכל חברות התעופה הזרות, שזה מאות מיליוני שקלים. רק להבין את הדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאות מיליונים או מיליארדים? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> מיליונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמתם על זה 6 מיליארד, לא? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> 6 מיליארד שקל ערבויות. אבל אני לא צריך לשמור 6 מיליארד שקל תקציבי, כי בעזרת השם לא ייפלו מטוסים בשווי 6 מיליארד שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מותר לך לתת ערבות עד 3% מתקציב המדינה? או שאני טועה? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אבל הבעיה היא לא תקציב הערבות. הבעיה היא תקציב המדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין פה תקציב. אתה שילמת על זה משהו? שילמת משהו? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אבל אני חייב לשמור בתקציב את תוחלת הסיכון הזאת, כי אם חס וחלילה ייפול מטוס – צריך לשלם את זה. לא צריך לשמור 6 מיליארד שקל ולא 6 מיליארד דולר. אף אחד לא אומר שזה תקציב המדינה הנדרש, אלא אחוז מסוים, 0.5%, בהתאם לרמת הסיכון, וזה גם נעשה בעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הזה צריך להיפתר. לא יכול להיות שרק החברות הישראליות יקבלו את זה. זה מעלה את המחיר עד למעלה, כי אף אחד לא טס. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אני מציע שאת הדיון נעשה ביחד עם נציגי החשכ"ל שיבואו לפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, כרגע זאת ההחלטה שלנו. אם לא, תביאו פתרון אחר, לא יודע. אין פתרון. הם לא באים בגלל זה. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> כממשלה, אנחנו לא יכולים לתמוך בהצעת החוק ברגע שזה המצב. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אדוני, עובדתית, האמירה שהם לא באים בגלל זה – היא לא אמירה מדויקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן? מי טס? אתה יכול להגיד לי מי טס היום? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לא בגלל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעתי. אל תהיה לי גיבור גדול. אתה יודע מה? אתם מצחיקים אותי. אף אחד לא טס – ואתם מעזים לבלבל לי את המוח, להגיד לי שזה לא בגלל זה, כן בגלל זה? אבל הם לא טסים. אז תפתרו את הבעיה, מה אתם רוצים ממני? בא האוצר, מתחיל להגיד: אין, זה רק ערבות. שקל הוא לא משלם. שקל הוא לא שילם עליהם שנה שלמה. הוא מדבר איתי שצריך לשים כסף בצד? איזה כסף? הסיכון? אז אני אומר לך – שאין כמעט סיכון. בחייך, יש גבול. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> האחוז הוא מעט, אבל מתוך 6 מיליארד שקל גם אחוז נמוך זה הרבה כסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רציניים בעניין הזה? אתם באים לספר לי פה סיפורים? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> זה לא סיפורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, זה סיפורים. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> זה מה שאני מחויב אליו כרגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתכלס אנשים משלמים הון עתק, מבטלים להם טיסות והם נתקעים בחו"ל. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> יש ערבויות. אני חייב לשמור על תקציב המדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אליך מצלצלים כשהם נתקעים בחו"ל? מצלצלים אליי הרבה, ואני תמיד צריך לצלצל לחברות הישראליות שיעשו משהו, שיחזירו את האנשים. מה קרה לכם אתם? לא מבין אתכם. אתה מעז להגיד לי שאין פה בעיה? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אני לא אומר שאין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה הבאת לי? צו בעוד 4 שנים? שבעוד 4 שנים אתה תעשה לי צו, כשתהיה מלחמה הבאה? לא מבין את זה, תאמינו לי. אני לא מבין אתכם. יש דברים שאתם צריכים לעשות את העבודה שלכם למען תושבי המדינה. מה זה הדבר הזה? בחייכם, הגזמתם הפעם. אתם נותנים ביטוח לחברות הישראליות? תנו ביטוח גם. זה לא ממש ביטוח, הם רק צריכים מעטפת. המעטפת הזאת, תנו אותה גם לחברות שבאות – ל- Lufthansa, ל- ,Britishל- ,Deltaלא יודע למי. מה זה הדבר הזה, תגידו לי? אין טיסות. אתה יודע שאל על היא בעצם מונופול של טיסות לארצות הברית? תגיד לי, האוצר, הכרזתם עליה כמונופול? לטיסות לארצות הברית – היא מונופול, טסה לבד, קובעת את המחיר כמה שהיא רוצה. זה נראה לך רציני? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אדוני, במסגרת השיחות שלנו עם החברות האמריקאיות, כששאלנו אותן למה הן לא טסות, נאמר שהביטוח הוא לא הסיבה למה הן לא טסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. אם זאת לא הסיבה, שלא תהיה הסיבה. אני שואל אותך: אתה הכרזת על אל על כמונופול? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אין לי סמכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מי יש לו סמכות? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לא לי. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> רשות התחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז שרשות התחרות תכריז עליה, ואז תקבעו את המחיר. למה אתם לא עושים את זה? אתם באים לפה ואומרים שאין בעיה? אתה רוצה שאני אגיד לאנשים לבוא אליכם, לדבר איתכם כשהם נתקעים? אתה עונה למישהו בטלפון בכלל כשמישהו נתקע בחוץ לארץ? תגידו, מה קורה לכם? << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אבל אדוני, הציע לך פה מנכ"ל ישראייר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא מביאים לי פתרון. אתם לא מביאים פתרון לבעיה. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> יש פתרון. מביאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מביאים לי צו שבעוד 10 שנים תעשו אותו? זה פתרון? << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> לא, עוד לא הגענו לסעיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז נגיע. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אומר לך מנכ"ל ישראייר בקשר לטיסות לארצות הברית, שאם יינתנו תנאים 1, 2, 3, שחלקם מוצעים ב-3, הוא מינואר יתחיל להפעיל טיסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף אנחנו נתייחס ל-3, נגיע אליו. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> והוא לא הזכיר את הנושא של הביטוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעניין, צ'יק צ'אק, כשהוא שמע שרוצים לתת את אותה החלטה, הגיע נציג האוצר. לפני זה אמרת שאין לך זמן היום, לא? מה קרה? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> חזרתי ממילואים הבוקר. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> הוא היה במילואים והגיע במיוחד. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אדוני, העובדה הזאת שאיזשהו פיקוח מחירים הוריד פעם מחירים – אנחנו לא מאמינים בפיקוח מחירים. אנחנו מאמינים בתחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא מאמינים, אני מאמין. אני מאמין בפיקוח. אני מאמין, לפעמים יש מצבים שצריך לפקח על המחיר. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אני פה מתחילת הדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא מאמינים? אתם לא משלמים, מי שמשלם זה אחרים. מה זאת אומרת לא מאמין? לפעמים אין ברירה. יש מצבים שצריך לפקח על המחיר, לטובת תושבי המדינה. מה זאת אומרת אתה לא מאמין? מה זה, עניין של אמונה שלך? עניין של אג'נדה שלך, כמו שכל הנציגים של האוצר שיושבים פה לא מאמינים בזה? ובינתיים – המחירים עולים בכל מקום ומקום. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אדוני, זה עניין של כלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע מה התחרות היחידה? << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> הדבר הכלכלי המוכח בעולם – שתחרות מורידה מחירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, ראיתי, בעוד 10 שנים. אתה יודע מה התחרות היחידה במדינת ישראל? מי מעלה את המחיר יותר מהר. זאת התחרות היחידה. בחייך, מספיק כבר עם הסיסמאות האלה של האוצר שכולם אותו שטנץ. מעניין, אתם שואלים את השאלה הזאת כשאתם מקבלים מישהו לעבודה? לא הבנתי את העניין הזה. האוצר נלחם על הקפאת מחירים, תאמין לי. זכאי, למה אתה צריך להילחם על זה? אתה – תעשה את העבודה שלך, בנושא שלך. הם נלחמים טוב מאוד על זה שלא יהיה פיקוח על המחירים. מה לגבי הנושא של החלופי? גם צריך להיכנס פה. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> זה צריך להיכנס ב-3. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> רק שאלה קטנה. במידה שהשר הוציא צו כזה, מההכרזה הזאת, מי שרוכש כרטיס, הוא יודע שהכרטיס הזה הוא בתנאים אחרים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא בהכרח, כי הצו יכול לחול רטרואקטיבית. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אז צריך שיהיה סעיף שמי שרוכש כרטיס אחרי החלת הצו יודע שיש שינוי לרעה בתנאים שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר בבקשה הערה על זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אי-אפשר יותר, מספיק. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> זה מאוד רלוונטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני כבר איבדתי את הזמן. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> לא נראה שאתם מכירים את החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד רגע מה זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לי שתי שאלות או הערות. ההערה הראשונה לגבי פסקאות משנה, שהן חלופיות. השאלה אם הנטל על השר, בקובעו את השינוי הזה בהטבה, צריך להיות אותו נטל? כי זו אותה עילה, פגיעה משמעותית ביכולת של מפעילי טיסות או מארגנים לתכנן לוח טיסות, כאשר בפסקת משנה (א) מדובר ממש על שלילת זכאות לפיצוי כספי ובפסקת משנה (ב) מדובר על שינוי תקופת ההודעה מראש. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> בעיקרון אנחנו חושבים שכן. אם יש פגיעה משמעותית שאי-אפשר בכלל להיערך ותנועתיות בביקושים היא כל-כך גבוהה שאי-אפשר בכלל, אנחנו חושבים שהפגיעה המשמעותית זה מספיק. זה מה שעשינו עכשיו, זה מה שאנחנו מציעים בסעיף 3. בשני המקרים היה מדובר בפגיעה משמעותית. אתה רוצה להגיד פגיעה משמעותית ממש-ממש? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, יכול להיות שיש עילות אחרות. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> איתי, העניין הוא עוצמת הפגיעה המשמעותית. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל יש גם את עוצמת הפגיעה בצרכן, בכל זאת. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> בסדר, אבל לראיה, גם בחלק הרטרואקטיבי הפרדנו בין שתי התקופות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בוא נדבר על חלק רטרואקטיבי כשנגיע לסעיף 3. אני מדבר עכשיו על הסעיף הזה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> יכול להיות הבדל בעוצמת הפגיעה. אנחנו, ככלל, נשתדל להפעיל את זה במשורה. אבל יכול להיות מצב שבו, כמו שרננה אמרה, שצריך לבטל לגמרי את הפיצוי, ויכול להיות מצב שבו אתה - - - << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אז אולי צריך להגיד בנוסח שעוצמת הפגיעה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשבו על הניסוח אחר כך. אנחנו גם ככה לא נסיים היום. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אולי צריך לומר שביטול הפיצוי לגמרי יחול רק במצב שהחלופה השנייה, רכה יותר, לא יכולה להתממש. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> נראה לי שזה נובע מעיקרון של מידתיות באופן כללי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי. הרשות להגנת הצרכן לא הייתה בישיבות עם הממשלה? למה את מעירה עכשיו הערות? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כי יש פה שינוי בנוסח גם. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> זה רעיון חדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל זה לא הולך ככה. אם אתם מטעם הממשלה, אתם צריכים לדבר בקול אחד ולא להתחיל תיקונים עכשיו במסגרת הזאת. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אנחנו מדברים בקול אחד ועומדים מאחורי מה שסוכם. אנחנו רק אומרים שיש כאן איזשהו נושא שמתעורר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע, לקראת הישיבה הבאה – כנסו לעניין הזה, תעשו תיאום עמדות, יחד עם משרד המשפטים כמובן. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> למה אנחנו לא יכולים להשתתף בישיבה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתם לא יכולים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסברתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחר כך אתם תוכלו לטעון משהו, אם יהיה נוסח מסוים. מה לגבי הנושא של החלופי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי כרטיס טיסה חלופי. כאשר טיסה מבוטלת, לנוסע יש זכאות לכמה הטבות. מדובר כאן בסעיף שמוצע, רק לגבי עניין ההטבות שנוגעות לשירותי לינה ולפיצוי כספי. דהיינו, הזכות של נוסע להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו, אמורה להיות בתוקף. למה אני מעלה את זה? מכיוון שההגדרה או המשמעות של כרטיס טיסה חלופי, לפי החוק, אני אקרא עכשיו, זה בסעיף 3 לחוק העיקרי דהיום: "כרטיס טיסה חלופי ליעד הסופי של הנוסע, בתנאים הדומים ככל האפשר לתנאי כרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו ובמועד המוקדם ביותר שניתן, או במועד מאוחר יותר בתיאום עם הנוסע, ובכפוף לקיומם של מקומות פנויים בטיסה". כפי ששמענו בדיון הקודם שקיימה הוועדה ב-9 באוקטובר, חברות התעופה או חלק מחברות התעופה מפרשות את המצב דהיום כאילו כביכול שולל את הזכאות של הנוסע לכרטיס טיסה חלופי, כי החברה כבר לא טסה, לא פועלת מישראל. כלומר, אם מבטלים לך טיסה, אתה יכול לבחור השבת תמורה. כשאתה לוחץ על האפשרות של כרטיס טיסה חלופי, אומרים לך: יש לך כרטיס טיסה חלופי – רק בפברואר 25'. זה המצב. זאת השאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אין כרטיס טיסה – אין כרטיס טיסה, מה לעשות. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> אנחנו צריכים להפריד בין שני מצבי עולם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, ברשותך, אני רק אשלים את הנקודה שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לגבי הטענה שכרטיס טיסה יכול להעלות פי 3 ממחיר הטיסה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא פי 10? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה במקרה הזה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת שאלה. יש היום חברות שבכלל לא מציעות את האופציה הזאת. בכלל. אין לך כרטיס טיסה חלופי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי אין טיסות חלופיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת שאלה. למה אין כרטיס טיסה חלופי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי הם הפסיקו את כל האופרציה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה מהו כרטיס טיסה חלופי. יכול להיות, למשל, שחברת תעופה מסוימת לא פועלת מישראל, אבל היא כן פועלת מאחד שדות התעופה הקרובים באופן רגיל לחלוטין, מקפריסין או מיוון. הנוסע יכול להגיע לאחד מהיעדים האלה ומשם לקבל כרטיס טיסה חלופי. אבל זה לא מוצע לו בכלל. לא מוצע. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> איתי, בטח שכן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא מוצע. אני לא מכיר. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> ברמה המהותית יש שני מצבי עולם. מצב עולם אחד, זה של - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא הכנסתם את זה בכלל לסעיף הזה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> שנייה, אני אסביר רגע מה חשבנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם לזה אתם צריכים להתייחס, אלא אם כן אתם אומרים שנשאיר את הסעיף כפי שהוא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אז זאת סוג של פרשנות. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> תנו לי רגע להסביר ואז. מצב עניינים אחד הוא שחברה כמו חברת אל על או חברת ישראייר, חברות שטסות כסדרן, מה שהן מבצעות היום ואנחנו עומדים על זה שזה יתרחש: נגיד אני רכשתי כרטיס טיסה לפני שנה, כרטיס עלה לי 200 דולר. היום אותו כרטיס עולה 800 דולר. חברה עדיין יכולה להציע לי כרטיס חלופי, כי היא ממשיכה לטוס. במצב כזה אני לא ארצה לתת לחברה את האופציה, עם כל הכבוד, לבוא ולהגיד לנוסע: יש לי מקומות פנויים בטיסה, אבל אני מעדיפה למכור למישהו חדש ב-800 דולר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ברור שלא. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> לזה אנחנו לא רוצים להגיע. מצב שבו – כמו שהאדון שמייצג את Ryanair אמר, בצדק – חברה לא טסה בכלל לישראל, הפסיקה את טיסותיה, עכשיו זה לא ריאלי לדרוש מאותה חברה זרה. רוב החברות הזרות לא פועלות פה, אין להן רשת הסכמים. זה לא הגיוני להגיד לחברה עכשיו: לכי תרכשי עבור אותו נוסע כרטיס טיסה, על ההיצע המאוד-מאוד מועט שיש פה, במחיר שהוא לא סביר, שהוא לא כלכלי, ובוודאי הוא לא משהו שיעודד את החברה לחזור לפה. לכן אנחנו חושבים שסביר שבסיטואציה הזאת שהיא לא צריכה להציע לו כרטיס טיסה חלופי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה לא בפנים. תכניס את זה. << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> הפרשנות המשפטית שלנו הייתה שהנוסח הקיים נותן לזה מענה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה מענה זה נותן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איך הוא נותן לזה מענה? << אורח >> רננה שחר: << אורח >> כי כתוב בתנאים דומים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אומר, יש משפט שלם וכתוב שם: בכפוף למקומות פנויים בטיסה חברת תעופה תגיד לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין מקומות פנויים בטיסה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין טיסה. אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, אין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עד פברואר 25' אין טיסה. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אדוני אמר שהוא רוצה פתרון. << אורח >> אסף פריאל: << אורח >> אדוני, יש על זה תביעות בלי סוף, על הדבר הזה בדיוק. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אחד המפתחות לפתרון של המצב זה הגדלת ההיצע. בנסיבות שבהן נוסע קנה כרטיס ב-40 יורו, והיום הטיסות יתבטלו, והכרטיס היחיד שיש, אם בכלל – לא תמיד יש כרטיסים – והוא ב-800 דולר - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה רוצה, לתת לו 40 יורו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מה שהוא רוצה. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> - - אין שום היתכנות לתת כרטיס טיסה חלופי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, זה לא נשמע הגיוני. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> רגע, אדוני. אם רוצים שחברות התעופה הזרות, ובמיוחד החברות שמחוללות תחרות כמו חברות הלואו קוסט, יחזרו לטוס, צריך לתת להן ודאות משפטית. אנחנו בנייר העמדה שלנו הצגנו, למעלה ממיליון יורו שילמו על כרטיסי טיסה חלופיים מאז תחילת המלחמה. אין מצב, אין מצב שחברות הלואו קוסט יכולות להמשיך לטוס - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם מציעים במקום? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אנחנו מציעים לכלול בהוראת השעה לתקופת המלחמה, גם בצורה רטרואקטיבית ועד סיום המלחמה, לבוא ולומר שכאשר מבוטלת טיסה יש זכאות להשבה, אבל אין זכאות לכרטיס טיסה חלופי. מדוע? כי אם זה נתון לפרשנות של בתי המשפט – אנחנו נמצא את עצמנו שגם בתי המשפט ייסתמו. אני מקבל בארגזים תביעות שמוגשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, נגיד השבה. אבל אם אתה טס, למה שלא תיתן לו כרטיס טיסה? << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אם אדוני רכש אחרי ה-7 באוקטובר כרטיס טיסה, הוא כבר מבין באיזו סיטואציה אנחנו נמצאים. נכפה עלינו לא לטוס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל נגיד שאתם כן טסים. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אבל אנחנו לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגיד שאתה טיס. עזוב רגע את החברה שאתה מייצג. אתה טוען טיעון, נכון? אם אתה טס, אם יש לך טיסה לכיוון, למה שלא תיתן אותה? בגלל שהוא קנה ב-40 דולר ועכשיו אתה יכול למכור אותה ב-800 דולר? זה לא מתקבל על הדעת. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אמר ישי עכשיו לגבי חברות שטסות ויכולות להציע טיסה חלופית, הוא אמר שזה מצב אחד. אבל שחברות שלא טסות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, בוא נלך צעד אחרי צעד. קודם כול, השבה היא השבה. אבל אם הוא טס, יש לו טיסות לכיוון ישראל, אז הוא כן ייתן לו כרטיס חלופי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה מאיפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא לא טס לישראל, הוא יכול לטוס נגיד לאתונה ומשם יש טיסות לישראל. הוא ייתן לו כרטיס לאתונה. זאת בחירה של הלקוח, אם הוא ירצה לקבל את ההשבה או לטוס לאתונה. משם הוא ייקח את הכרטיס וישלם אותו, מאתונה לישראל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כדי לעגן את העיקרון הזה, אני חושב שצריך לתקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תתקן את זה. זה מקובל, מה שאני אומר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מדברים כרגע על התיקון של החוק הכללי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מקובל עליכם? << אורח >> ישי דון יחיא: << אורח >> כל עוד זה לבחירת הנוסע, כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בוודאי. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> אבל רגע, אדוני, אנחנו מדברים על התיקון של החוק הכללי ומתן של ארגז כלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה רק במצב חירום. רק במצב חירום. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> במצב חירום, יפה. הסוגיה של כרטיס חלופי בכלל לא מוזכרת בארגז הכלים, ולכן אנחנו כ-IATA הצענו להוסיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נכניס את זה עכשיו. אבל למה להתחיל הכול מהתחלה? אני הצעתי הצעה, אתה בעד או נגד ההצעה? בשביל מה כל אחד רוצה לדבר על החוק? << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> אבל בוא נלמד מהניסיון. היה לנו משבר גדול, דומה, אבל אחר, בתקופת הקורונה. התולדה של התיקון לחוק, זה מבוסס על הוראת שעה שחוקקה בתקופת הקורונה שהייתה בתוקף כמעט שנה, למיטב זכרוני. במסגרת אותה הוראת חוק השר בא ותוקן החוק בהוראת שעה, שכלל את הדברים שכלולים כרגע. אבל מההצעה נעלמה הסיטואציה א', של כרטיס טיסה חלופי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עכשיו אנחנו מכניסים את זה. אני לא מבין מה אתה רוצה. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> ו-ב', באותה תקופה יש עוד משהו שביקשנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מי אתה מייצג? << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> את IATA. אני יועץ משפטי של IATA, ארגון חברות התעופה הבין-לאומי שמייצג - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אנחנו מכניסים את זה לסעיף. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> כתבנו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בישיבה הבאה אתה תראה את זה בסעיף. << אורח >> קובי זוסמן: << אורח >> יש עוד נקודה שאנחנו מבקשים להוסיף לארגז הכלים. להסמיך את השר לנהוג כמו בתקופת הקורונה, שהשבה בנסיבות מסוימות תוכל להיות מומרת בשובר זיכוי. זה הופיע בחוק שירותי תעופה, בהוראת השעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, אין שובר זיכוי, לזה אני לא מסכים. יש אופציה כזאת: או שתיתן לו את הכסף או שתיתן לו לטוס. אם יש טיסה – אתה חייב לתת לו לטוס. אם אין טיסה – אתה יכול לתת לו ליעד שהוא מחליט, קרוב לישראל - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומי ישלם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - אם אתה טס לאותו יעד. אם אתה לא טס – תן לו את הפיצוי וגמרנו. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> אנחנו מתנגדים לזה. לנו יש חשש, וזה דובר גם בשיחה פנים-ממשלתית. יש לנו קושי עם זה שמציעים לו יעד חלופי אחר קרוב. מי ישלם לו אחר כך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת החלטה שלו. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> אי-אפשר לדבר על החלטה כשצרכן נמצא בחו"ל במצב מצוקה והוא רק רוצה לחזור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל הוא מחליט אם הוא רוצה כסף או טיסה. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> מבחינה משפטית, כשמציעים לו טיסה חלופית ליעד אחר, יש פה חוזה חדש. הוא לא יוכל לבוא ולטעון אחר כך על הדלתא שהוא שילם מקפריסין לישראל, שיכול לעלות 1,000, אף אחד לא יחזיר לו על זה. מי ישלם לו על זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין את זה. הצרכן יכול להגיד: תשיב לי את הכסף – וזהו, בזה נגמר הסיפור. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> בסדר, ואז הוא יכול לתבוע את הנזקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עדיין, עם כל הכבוד לכולם, הצרכן גם יכול לעשות ביטוח. אנחנו נתייחס לזה. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> אין ביטוח. אין ביטוח לדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, אנחנו נתייחס לזה. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כרגע אין. יכול להיות שהיום, במצב הזה, צריך לחייב את חברות הביטוח לעשות ביטוח כזה. לזה יש את רשות ההון. כמו שאני נוסע לחו"ל, אני עושה ביטוח בריאות, נכון? יהיה ביטוח על זה גם כן, נחייב אותן, ואז כל אחד יוכל לעשות ביטוח ב-30-20 דולר – ונגמר הסיפור. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> אני גם במקרה מטפלת בתחום הביטוח. אי-אפשר לחייב. זאת חברה עסקית. הם לא רוצים ביטוח כזה, כי הסיכון הוא מאוד מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה סיכון יש פה? << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> יבואו אקטוארים מרשות שוק ההון ויסבירו. אי-אפשר לחייב חברת ביטוח לערוך ביטוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מה אתה עושה את הביטוח? על זה שהוא מקבל השבה, אין לו טיסה לגמרי, הוא שילם עוד יום אחד במלון כי הטיסה הייתה אחרי 3 ימים. על הדברים האלה אפשר לעשות ביטוח. מה אתם עושים סיפור? << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> צריך למצוא חברת ביטוח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תחייב אותן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נחייב אותן. עם כל הכבוד, חברות ביטוח ישראליות – נחייב אותן לעשות את זה. בשביל זה יש רשות ההון, לא? או שרשות ההון כאן לטובת חברות הביטוח? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אז שהתיקון הזה יהיה בכפוף לזה. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> אין אפשרות לחייב. אי-אפשר לחייב חברה מסחרית לעשות ביטוח מסוג מסוים. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אי-אפשר גם להתייחס להסכמה של הצרכן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נגיע לזה, אני רשמתי את זה לעצמי. אנחנו נגיע לעניין הזה, שנחייב חברות ביטוח ישראליות לעשות את הביטוח הזה. זה חלק מהפתרון. גם הן צריכות להיות תחת אלונקה, לא רק, עם כל הכבוד, האוצר או דברים מהסוג הזה. כל אחד צריך להיות תחת אלונקה. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> חברות פרטיות – אי-אפשר לחייב אותן למכור מוצר מסוים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת? << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> זה – אי-אפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשות ההון יכולה לחייב אותן, תאמיני לי. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> גם רשות שוק ההון לא יכולה לחייב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא הולכת רק לטובתן. פעם אחת תלך לרעתן. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> היינו בכל מיני סיטואציות כאלו. רשות שוק ההון לא יכולה לחייב חברת ביטוח לייצר מוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל החוק יכול לחייב? אני אראה לך איך אני מכניס את זה לחוק. חברות הביטוח יעשו ביטוח לתקופת החירום, זה הכול. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> הוא יעלה הון תועפות. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> מה שיקרה, הן ימכרו אותו בעלות שלא תהיה כדאית ואף אחד לא ירכוש אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני סומך על רשות ההון פה, באמת. אתם רוצים לפתור את הבעיה לטובת האזרח ולטובת החברות שיטוסו או שאתם לא רוצים? אם אתם לא רוצים, תגידו שלא רוצים, בואו נקפל את החוק, נלך הביתה ותעזבו אותי במנוחה. באמת. על כל דבר אתם אומרים לי שאי-אפשר. אז אני אומר לכם – זה התפקיד שלכם. איפה רשות ההון, הגיעה לפה? לא. אז האוצר, אתה אחראי על רשות ההון. תקרא לרשות ההון, תגיד להם: רבותיי, תשבו עם חברות הביטוח, בואו נעשה משהו מוסכם. חברות הביטוח לא צריכות לתרום משהו למדינה? אני לא הבנתי את זה. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אין ביטוח כזה כיום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין ביטוח כזה. אפשר לייצר ביטוח כזה, פוליסה כזאת. יש גם סיכונים. תראי, אם הצרכן מחליט לטוס בתקופת מלחמה, יש גם סיכונים לטיסה הזאת. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם את זה צריך לקחת בחשבון. זה לא הכול לטובתו. גם הוא לוקח סיכונים, יש לו עלויות. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> מה הצעת היושב-ראש? לחייב אותן, שיהיה ביטוח כזה ויהיו חייבות למכור אותו במחיר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במחיר סביר, כן. למה לא? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אני מכיר שיש ביטוח כזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אומרים שאין. הינה, היא אחראית. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> אני לא מכירה את כל הפוליסות בשוק. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> יש ביטוחים כאלה, יש. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אני חושב שיש. אני לא חושב שהן מחויבות בחוק איפשהו. מציעות אותו, הוא מאוד יקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש ביטוח כזה, בסך הכול צריך לפרסם את זה. תאמין לי שאנשים יעשו את הביטוח הזה, אני אומר לך. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> בסדר, אני אבדוק, קודם – האם ביטוח כזה קיים בשוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו שאנשים עושים ביטוח על ביטול טיסה, גם על זה יש ביטוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדיוק. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> אין ביטוח כזה כבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היום אין אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש ביטוח על ביטול, בטח. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> יש, יש. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> אין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ביטוח, החברה. אתה משלם עוד 100 דולר לסוכן והוא עושה לך ביטוח בחברה עצמה, שאם יש ביטול היא מחזירה לך את הכסף. << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם בתקופה הזו? << אורח >> שירלי קציר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, עוד לפני הטיסה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> - - - המוצר הזה יימכר בעלות שהיא לא כדאית לצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני טסתי, אמרו לי: אתה תשלם עוד 100 דולר, אם הטיסה תבוטל – יחזירו לך את הכסף, אם לא – לא יחזירו לך. זה לא ביטוח? אז מה זה? זה ביטוח, דרך החברה עצמה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אני רק רוצה להגיד עוד משהו. אי-אפשר להתייחס להסכמה של הצרכן בעת רגילה כמו להסכמה שמבקשים ממנו לתת בעת מצוקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כי יש השפעות קוגניטיביות. כשצרכן נמצא איפשהו, באיזושהי נקודה בעולם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, את טועה. הוא לא נמצא בנקודה בעולם. הוא נמצא בישראל – והוא החליט לטוס. כשהוא החליט לטוס, הוא לקח בחשבון אופציה שתהיה לו בעיה בחזרה. גם לו יש אחריות מסוימת, לא הכול לטובתו. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> קודם כול, זה פועל לשני הכיוונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> כשצרכן יוצא מהארץ, זה לא דבר מופרך שהוא קונה כרטיס הלוך-חזור. ואז הוא תקוע שם, כי הוא כבר טס, נגמרה החופשה שנייה לפני ראש השנה. אני מכירה אנשים כאלה שנתקעו בחו"ל. עכשיו תבוא החברה ותגיד לו: אנחנו נותנים לך כרטיס חלופי לכאן או לכאן או לכאן, האם אתה רוצה? הוא בלחץ. הוא ייתן איזושהי הסכמה מפוקפקת. אנחנו גם לא יודעים להגיד איך חברות התעופה יציגו את הדברים לצרכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מעניין אותי מה שאת אומרת, אני אומר לך את האמת. כשהוא טס, הוא לקח בחשבון שיכולה להיות לו בעיה. מה עשיתם מהצרכן, שהוא לא מבין כלום? << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> - - - << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> - - - גם מעולמות אחרים. וגם במקרים אחרים רואים את ההסכמה של הצרכן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, המצב היום גרוע מאוד. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אדוני, אנחנו יכולים להביא דוגמאות לדברים האלה מעולמות אחרים. << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> היושב-ראש, אנחנו כרגע מדברים על מצב עתידי. אני אתן לאדוני דוגמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף אנחנו בסעיף 3, עוד נגיע אליו. לא משנה, אנחנו כבר דנים בעניינים שבסוף ייכנסו לסעיף 3. << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> אנחנו מדברים על מצב, כמו מצבם של הרבה ישראלים שטסו בסוכות לפני שנה לחוץ לארץ ולא דמיינו את שעומד להתרחש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק אלה, אלה שטסים עכשיו. << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> אבל זה הסעיף - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלה שטסים עכשיו, הם יודעים שיכולה להיות להם בעיה. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> כרגע זה לא חל על מי שטס עכשיו. << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> אנחנו מדברים כרגע על מצב עתידי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, נכון. נכון. << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> אבל במצב עתידי אנשים יוצאים לחוץ לארץ והם נתקעים בחוץ לארץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור, נכון. << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> לכן, כל העניין של: תעשו ביטוח ותשקללו דברים וכו' – הוא לא רלוונטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא רלוונטי? << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> הוא לא רלוונטי, כי אנחנו מדברים על מצב שבו המלחמה נוחתת על אנשים לא לפני שהם מזמינים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מדבר על הסיטואציה הזאת. << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> אבל זה הסעיף שאנחנו מדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד, המלחמה נמשכת הרבה זמן ויכלו לחשוב על הדברים האלה גם. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, הייתי מציע לדיון הבא להביא את רשות הביטוח, שיתנו תשובות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תהיה עוד ישיבה. האוצר, אני מבקש שתשבו, אני רוצה שיהיה כתוב סעיף שמתייחס לעניין, שתהיה גם פוליסה בעניין הזה, שתחייבו. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אם יש פוליסה כזאת כבר היום, זה פותר את הנושא? אני מברר עכשיו עם רשות שוק ההון. זה קיים כבר היום בשוק. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> בסדר, אני אברר את זה מול רשות שוק ההון, שלחתי להם כבר הודעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש, בסדר. יכול להיות שיש והיא טועה. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> כמה היא עולה ומי אמר שהיא תהיה גם מחר. אי-אפשר להתחייב פה בשם חברות ביטוח על דבר כזה, עם כל הכבוד. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אני משקף את המצב ליושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אי-אפשר? אני יכול לחייב אותן בצו, לא? או שאני טועה? כן, אני יכול, בטח. תגידי לי, את לא חייבת את אל על וישראייר לטוס ולהחזיר את כל החבר'ה מפריז? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא חייבו אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חייבת אותם. הם עשו את זה. במצב חירום אני יכול לחייב מה שאני רוצה. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> - - - היינו צריכים לבטל טיסות - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> - - כי 60% מהטייסים היו אז במילואים. אבל את מי זה מעניין. << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> אבל יש עוד כשל בהצעה הזאת. הכשל הוא, שגם אם אתה תחייב חברת ביטוח להציע פוליסה כזאת, אתה לא יכול לחייב את הצרכן לקנות אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. אני אמרתי לחייב? << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> ואם המחיר יהיה גבוה – אנשים לא יקנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל ברגע שנתת לו אופציה כזאת, הצרכן לא יכול לטעון טענות אחר כך. << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> אם פוליסה עולה לי 1,000 דולר – אני לא אקנה אותה. אני לא אקנה אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי אמר? אני אמרתי שזה יעלה 1,000 דולר? את יכולה להיות רגועה, גם המחיר יהיה בצו. הכול בסדר. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> אם הכול אפשר לעשות בחוק, אז בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם המחיר יהיה בצו. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, שתי הערות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, תעצור. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> אבל היא מדברת מלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הישיבה מסתיימת. << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> - - - למה הממשלה צריכה להתייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים התעורר. זה בסדר. << דובר >> ד"ר תמר קלהורה: << דובר >> אני רוצה להבין על מה אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את הנושא של הביטוח אנחנו העלינו דרך אגב, עוד לא נכנסנו לזה. אנחנו נעשה בירור של העניין הזה. אתה לא סתם באת, נכון? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> חזרתי ממילואים היום. << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, הוא אחראי על רשות ההון מצידי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא, זה גוף אחר. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> זה שאני פה תמיד, ביחד איתם על המוסכים, זה לא אני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? רשות ההון זה באוצר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, זאת רשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, באוצר אבל. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> אדוני, צריך להתייחס גם לאורך התקופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, הישיבה הזאת היא בעייתית. כל אחד מושך את השמיכה לכיוון שלו. הכול בסדר. << אורח >> אהוד פאי: << אורח >> אני מטעם הצרכנים, בקושי מדבר. כולם פה מטעם החברות מדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין צורך. גמרנו, סיימנו את הישיבה. רבותיי, כל אחד מושך את השמיכה לכיוון שלו. זה בסדר גמור, זו זכותכם. אבל אם אתם חושבים שאני אשמע את כולם, כל אחד ידבר אותו דבר ותבזבזו לי את הזמן, יש לכם טעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש משהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. איתי, בוא נעשה דבר כזה: לגבי הסעיף ההסמכה, אמרנו מה הוא צריך לכלול, תשב עם כל נציגי הממשלה, תנסחו את הסעיף עוד הפעם ותביאו את זה לישיבה הבאה מוכן, כולל הנושא החלופי, כולל הכול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כרטיס טיסה חלופי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול, הכול. תכניסו בפנים, כן. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> אנחנו מתנגדים לזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אגיד מה אני מציע לפני שאתם מתנגדים. << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> יש פה הרבה גם נושאים חדשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הילה, קודם כול, נושא חדש – רשאי לטעון חבר הכנסת או שר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין שום בעיה. מה יש לכם להתנגד? אמרנו שהכול יהיה מתואם איתכם, אז מה בדיוק הבעיה? << דובר >> הילה דוידוביץ-בלומנטל: << דובר >> אם בתיאום, בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כרטיס טיסה – זה לא נושא חדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי לא הקשבת למה שאמרתי מרוב שהיית להוטה להגיד "אני מתנגדת". אמרתי שהוא יישב איתכם ותנסחו משהו שיהיה הגיוני. אנחנו נדון בזה, אין שום בעיה. אבל זה צריך לכלול גם את הנושא החלופי, אי-אפשר להשאיר את זה באוויר, למלחמות, לפרשנות. אנחנו צריכים לפתור את כל הבעיות, שהחברה תדע לאן היא הולכת והצרכן יידע לאן הוא הולך. אם אפשר לעשות את הדבר הזה, על הכיפק. אם לא, אז יש לנו בעיה, אנחנו משאירים הכול פתוח, אז מה הטעם בדבר הזה? אין שום טעם. << אורח >> אייל דורון: << אורח >> צריכים להתייחס גם לאורך התקופה, כי היום היא מתחילה מאוחר יותר, מאוחר מדי, ונגמרת בפברואר. אנחנו כבר בנובמבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מדבר על סעיף 3. עוד לא הגענו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד לא הגענו לסעיף 3. אנחנו עדיין בסעיף ההסמכה. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> סליחה אדוני, אפשר מילה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מי אתה מייצג? << אורח >> ערן שליש: << אורח >> את התעשיינים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז לא. מה התעשיינים קשורים לעניין? << אורח >> ערן שליש: << אורח >> אני מנהל של מפעל תעשייה בשדרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הישיבה הסתיימה. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> תן לי שתי מילים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד את זה בישיבה הבאה. מה הבעיה? << אורח >> ערן שליש: << אורח >> למה ישיבה הבאה? אפשר שתי מילים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי תהיה עוד ישיבה. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> שתי מילים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, תגיד. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך התעשיינים קשורים? << אורח >> ערן שליש: << אורח >> אני מנכ"ל של קריסטל-דום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא מייצרים מטוסים? אז אין תעשיית מטוסים בישראל. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> אנחנו לא מייצרים מטוסים. אנחנו צריכים את המטוסים בשביל לייצא. זה מה שאנחנו צריכים. אנחנו לא יכולים לייצא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בארצות הברית יש את Boeing. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> הלוואי, הייתי קונה מטוס בשביל לייצא. אבל אני יצואן, כמו הרבה תעשיינים. אני פועל מאזור התעשייה בשדרות. אנחנו לא מסוגלים לעבוד, לא מסוגלים לייצא, כי אין מטוסים. אין מקום למטען. זה נורא חשוב לשלוח אזרחים, כרטיסי טיסה, כל הדיון הזה. לא נותנים פוקוס לדבר שהוא אקוטי פה לכלכלה הישראלית, וזה הייצוא. אין לנו איך לייצא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה החוק, החוק מתייחס רק לזה. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> אבל זה עניין של ביטוח. חברות לא נוחתות פה בגלל שאין ביטוח ולנו אין איך לשלוח. אנחנו מדממים לקוחות יום-יום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, אבל זה לא העניין של החוק הזה. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> אבל זה עניין של ביטוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת סטייה מהחוק לגמרי. תפנה למשרדי הממשלה, יגישו הצעת חוק כזאת, נתייחס. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> אין לי זמן לפנות, אני מפסיד כל יום לקוחות. לא רק אני, כולנו מפסידים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול להכניס את זה לחוק הזה. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> זה משפיע ישירות על העובדים שלנו. אנחנו סוגרים פסי ייצור כי אין לנו איך לשלוח את הסחורה לחו"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, הבנתי. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> אנחנו עובדים בשדרות, תחת טילים, הכול אנחנו, לא מתלוננים. אנחנו לא מתלוננים. אבל מטוסים אנחנו לא יכולים לקחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עצור, עצור. הבנתי, הבנתי. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> אין לנו דרך להוציא את הדברים. אנחנו עובדים באי בודד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נושא של החוק הזה. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> אבל אין לנו זמן. זה נושא חירום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נושא של החוק הזה. אני לא יכול להכניס את זה לחוק הזה. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> סליחה אדוני, זו שעת חירום, אנחנו יום-יום מפסידים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, אבל זה לא החוק הזה. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> לא עובדים איתנו בגלל העיניים היפות שלנו. נמאס לעולם מהמלחמות שלנו. רוצים לעבוד איתנו בגלל הסחורה שלנו – ואין לנו איך לשלוח אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעתי אותך. אני מסביר לך שהחוק הזה לא דן בעניין הזה. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> אז מי אמור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא החוק הזה. << אורח >> ערן שליש: << אורח >> זה עניין של הביטוח, ביטוח של החברות הזרות. אם יהיה ביטוח, הן ישבו לטוס לפה ונוכל לשלוח את הסחורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מדברים על הצרכן כרגע. רבותיי, אתם יודעים מה צריכים לעשות לישיבה הבאה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואחר כך אנחנו צריכים לדון על סעיף, כל הסעיף. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> על 2 לא דיברנו, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע, זה סעיף כללי כזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל הוא חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול חשוב. אני רוצה שבישיבה הבאה אנחנו נסיים את זה. אני מבקש, לאור מה ששמענו פה, שסעיף 3 – תיכנסו לזה עם האנשים ותראו איך אפשר כבר להביא אותו מתוקן. לאור מה ששמעתם, לאור מה שנטען בישיבה. לא נחזור על הכול עוד הפעם. הישיבה הסתיימה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:03. << סיום >> << יור >>