פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 27 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 26/07/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 2 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יום שני, י"ז באב התשפ"א (26 ביולי 2021), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 40), התשפ"א-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אפרת רייטן מרום – היו"ר מירב בן ארי אלינה ברדץ' יאלוב יוראי להב הרצנו חברת הכנסת: שירלי פינטו קדוש מוזמנים: עפרה חבקין – סגנית ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות טל פוקס – עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבריאות גאל עזריאל – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים משתתפים באמצעים מקוונים: דנה רוטשילד – משרד המשפטים שושי פרידמן-סומך – משרד המשפטים ייעוץ משפטי: יעל סלנט תרצה ברמה – מתמחה מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 40), התשפ"א-2021 << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> צוהריים טובים, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא היום זה צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 40), התשפ"א-2021. התאריך היום הוא 26.7.2021, י"ז באב התשפ"א והשעה היא 12:00, כאמור. אנחנו רוצים לדון היום בצו, צו בריאות העם, כאמור, ואנחנו נפתח קודם כל עם הגורמים המקצועיים שהגיעו לכאן כדי לתת לנו הסבר על הצו עצמו. אני אומר לפרוטוקול שזאת הישיבה הראשונה שלנו בראשותי, אז ההתרגשות עדיין רבה. זה לא אומר שהחיים שלכם יהיו מאוד מאוד קלים. אחרי ההתרגשות, ככה נתחיל לצלול יותר לשאלות. תודה רבה לכם שהגעתם וגם כמובן לחברי הוועדה. הגיעו אלינו מוזמנים ממשרד הבריאות וגם בזום יש לנו נציגים עד כמה שאני מבינה, ואולי נבדוק את זה באמת, נציגים של ההסתדרות הרפואית. יש לנו בזום? עדיין לא. יש לנו נציגים אחרים בזום? משרד המשפטים? << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אני נמצאת כאן ממשרד המשפטים. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> גם אנחנו כאן ממשרד המשפטים. אני כבר מתנצלת, שושי סומך ואני נצטרך לעזוב בעוד כחצי שעה כי יש גם דיון על נושא מאוד קרוב בוועדת החוקה, שנקבע כבר לפני כמה ימים, אבל נהיה פה בהתחלה וחברתנו דנה רוטשילד תמשיך. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> מאה אחוז, תודה רבה לך. יש עוד נציגים שעכשיו נמצאים איתנו בזום? לא. מצוין, אז אנחנו נפתח באמת עם נציגות משרד הבריאות. ד"ר עפרה חבקין נמצאת איתנו? בואי באמת תיתני את ההגדרה של תפקידך ושמך לפרוטוקול. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אני סגנית ראש שירותי בריאות הציבור. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> ואת תסבירי לנו על הצו, צו הבריאות שאנחנו עכשיו רוצים להאריך אותו ולתקן אותו למעשה, וגם המצגת שהכנת לנו לדיון, אז אולי תיתני קודם כל בכמה מילים. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> את ההקדמה אולי ייתן משרד המשפטים, את המסגרת, ואז נצלול - - - << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> לפרטים של המצגת? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן, פשוט מסגרת. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> מאה אחוז, בסדר גמור. משרד המשפטים, רק תאמרי לי בקשה את שמך ואת התפקיד. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> אני ממשרד המשפטים, מחלקת ייעוץ וחקיקה. פקודת בריאות העם היא אחד החיקוקים שמאפשרים להתמודד כיום עם נגיף הקורונה. מדובר בחיקוק בעצם שמלכתחילה זה חיקוק מנדטורי שסעיף 20 בו מקנה למנכ"ל משרד הבריאות סמכויות במצב חירום כאשר יש מחלה מדבקת, וזה בעצם הכלי העיקרי ששימש את הממשלה עם תחילת המגיפה. בשלב מסוים הבינו שהאיומים והאתגרים יותר מדי גדולים כדי שהפקודה תוכל לתת את כל המענה. הכנסת אז לא פעלה, היו תקנות שעת חירום. לאחר מכן נחקק חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה שהתקנות מכוחו מגיעות לוועדות שונות בכנסת לצורך פיקוח פרלמנטרי, כאשר התקנות מכוח חוק סמכויות מיוחדות מגיעות אחרי החלטת ממשלה לכנסת לדיון שאפשר לעשות אותו מראש תוך 24 שעות. אם הוועדה לא יכולה להתכנס, לא מסיימת את הדיון תוך כדי הזמן הזה, היא צריכה לאשר את התקנות בדיעבד. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> כל זה הרקע והמסגרת, ואנחנו נתקדם באמת קדימה. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> עוד דקה על המסגרת. לעומת חוק סמכויות מיוחדות, בפקודת בריאות העם מלכתחילה לא היה סעיף שקבע הסדר מיוחד שמתאים למצב חירום ובכל זאת מאפשר פיקוח פרלמנטרי בשים לב לדחיפות של הצורך להתקין את ההוראות, ולכן הוא תוקן לפני כמה חודשים בכמה סעיפים רבתיים שנוספו לסעיף 20, שקובעים שאם נקבעת עבירה פלילית שיש בה החמרה ביחס למצב הקיים, אז היא צריכה להגיע לאישור של ועדת העבודה והרווחה שהיא הוועדה המפקחת על פקודת בריאות העם, וזה המצב כרגע בעצם. זה מה שקרה עוד פעם בימים האחרונים, שהממשלה נאלצה להוסיף עוד כמה מדינות למדינות שברשימת המדינות באזהרת מסע חמורה, שמסוכן לצאת אליהן אבל עדיין אין איסור לצאת אליהן, ומדינות שאסור לצאת אליהן נקבעות בתקנות איסור יציאה, שעוד חצי שעה יהיו בדיון בוועדת חוקה. המדינות שיש עדיין סכנה אבל קצת פחותה, מי שחוזר מהן צריך להיות בבידוד. כרגע מנכ"ל משרד הבריאות הוסיף עוד כמה מדינות והדברים נמצאים על שולחן הוועדה. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אז רק לסכם באמת, אנחנו מדברים על הוראת שעה ואנחנו בעצם מדברים על מדינות נוספות שיכנסו לצו. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> הן כבר נכנסו. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> נכנסו אור ל-23.7. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> לוועדה ניתנו 72 שעות לדון מראש. בעצם ה-72 שעות האלה כבר עברו ולכן הדחיפות לצו כבר פורסם, נכנס לתוקף ביום שישי האחרון אם אני לא טועה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן, בחצות בין חמישי לשישי. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> וכרגע עדיין דיון בדיעבד שחשוב שגם לגביו, גם אם זה בדיעבד, שהוועדה תקבל החלטה בעניין. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> ברור לגמרי, אז זו באמת המסגרת החוקית לכן אנחנו דנים בוועדת העבודה והרווחה בעניין הספציפי הזה. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אם אפשר רק להשלים את מה שגאל אמרה, בבקשה. אם הוועדה תחליט לא לאשר, אז כמובן שזה בטל, כלומר זה שזה בתוקף זה לא אומר שום דבר. זה יהיה בטל וגם הקנסות אם הוטלו וככל שהוטלו, גם הם יהיו בטלים. היום זה למעשה היום האחרון שבו הוועדה יכולה לאשר. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> היום זה היום האחרון. עברו כבר שבעה ימים - - - << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> כן, כי זה הוגש ב-19 והיום ה-26. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> ככל שהוועדה לא תקבל החלטה, זה יועלה למליאת הכנסת. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אבל אם הוועדה תחליט להתנגד, אז כמובן - - - << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אתה רוצה, יוראי, איזושהי שאלה לפרוטוקול? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. זו שאלה גם לפרוטוקול אבל גם שאני אבין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הכול לפרוטוקול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכמה זמן תקפות ההוראות לגבי המדינות הללו? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> אין הגבלת זמן מראש בפקודה, אבל מבחינת המידתיות והסבירות, בגלל שהמצב בעולם משתנה כל הזמן, אז דווקא רשימת המדינות, הוסכם שזה יהיה לתקופה של שבועיים כל פעם. זה מתעדכן עם צורך להארכה לפעמים. אם מנכ"ל משרד הבריאות יסבור שיש צורך להאריך את אותה הגבלה או את אותה חובת בידוד לגבי אותן מדינות שכבר אושרו בוועדה, זה לא מובא שוב לדיון הוועדה כי זאת לא החמרה לפי מה שכתוב בחוק. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אנחנו נרכז את השאלות, אולי באמת נקבל איזושהי הבהרה כללית ואז אחר כך נשמע. בבקשה, ד"ר חבקין. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אפשר להעלות את המצגת בבקשה? << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> כן. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> קודם כל הכותרת, אני כבר אגיד, כתוב חובת בידוד בחזרה ממדינות בסיכון מרבי. הדבר הכי משמעותי פה, שזה גם למחוסנים ומחלימים. מחוסנים ומחלימים לא חבים בבידוד גם אם - - - של חולים, ולגבי התיקון הזה, מדינות בסיכון מרבי זה אותן ארצות שגם אסור לנסוע אליהן ללא אישור חריג. מדינות באזהרת מסע חמורה, אפשר לנסוע אליהן, ומשתי הקטגוריות האלה, כל החוזרים כולל מחוסנים ומחלימים, חבי בידוד. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> וזה שונה מהצו הקודם? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> בצו הרגיל מחוסנים ומחלימים לא חבי בידוד. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> לא רק כמות המדינות בעצם הורחבה אלא מדובר כאן על שינוי מהותי בחובת - - - ? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לא. גם ברשימת המדינות שנמצאות כרגע בצו הקיים מכוח הסעיף הזה - - - << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> גם המחוסנים והמחלימים. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> גם המחוסנים. אנחנו פשוט מוסיפים מדינות לרשימה הזאת, למעט מי שהיה בשדה התעופה עד 12 שעות בלבד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כמה ימים הבידוד? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> הבידוד הוא על פי הבידוד, 14 יום וניתן לקיצור. היום זה כבר לשבעה ימים ניתן לקצר אם עושים בדיקה ביום השביעי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. שבעה ימי בידוד למחוסנים ומחלימים? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> לכולם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל אמרו שההחלטה הזאת לא עברה בממשלה. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> השבעה ימים? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן. מה קורה כאן? << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> לכן אני מציעה שנתחיל דווקא בהתחלה וננסה לעשות איזשהו סדר, ותיכף באמת נשאיר איזשהו מקום לשאלות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה המהות. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אני מבינה את השאלה שלך. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני רוצה איזושהי הבהרה. במקור, בשנה ומשהו האחרונות מחלימים ואז גם נוספו מחוסנים, לא היו חייבים בידוד לא במגע עם חולה מאומת ולא בחזרה ממדינה מחוץ לישראל. לפני כחודשיים התחלנו ליצור רשימות של מדינות מסוכנות במיוחד שרק מהן גם מחוסנים ומחלימים יצטרכו בידוד ולא רק לא מחוסנים ולא מחלימים. זו הרשימה שבצו. היא התעדכנה אחת לשבועיים ובעצם תיקונים קודמים אושרו במליאה ולא כאן כי עוד לא הוקמה הוועדה. כעת הוקמה הוועדה. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> מירב, רצית עוד משהו? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא מצליחה להבין. את אומרת לי שמהמדינות האדומות הממשלה אישרה שבעה ימי בידוד? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> לא מהמדינות. הבידוד המלא הוא 14 יום. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עזבי, כבר ממזמן זה שבעה ימים. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> היה שלב שניתן היה לקצר לעשרה ימים, מי שנבדק בתחילת הבידוד וביום התשיעי, אם הוא יצא שלילי. עכשיו הבידוד המלא הוא שבעה ימים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז תשחררי את ה-14, זה כבר לא רלוונטי. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> לא. מי שלא יעשה בדיקות צריך להישאר 14. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> וחשוב שהציבור ידע את זה, מירב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אז עשו בדיקות ואת אומרת שהממשלה אישרה שבעה ימי בידוד למי שחוזר שהוא מחוסן? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> לכל מי שעושה בדיקה בתחילת הבידוד וביום השביעי. אם הוא פעמיים שלילי, הבידוד שלו מסתיים אחרי שבעה ימים, וזה נכון לחוזרים מחו"ל כמו לכל שאר המבודדים. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> סליחה, אני גם רוצה להבין. אני הבנתי ש-24 שעות למי שמחוסן. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> לא, זה משהו אחר. לא למדינות האלה. בשאר המדינות התוספות הנוספת לחוזרים מחו"ל היא לשהות עד 24 שעות בבידוד עד לקבלת התשובה מהבדיקה שנלקחת בשדה התעופה. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> הבאת מצגת, היא אמנם די ארוכה. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> לא, ממש לא. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> לי, לפחות מה שיושב לי כאן זה לא מעט עמודים. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> חמישה שקפים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, נשאל אחרי זה. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> מה שאנחנו רוצים להבין, היות ובאמת אנחנו קודם כל מדברים על ההרחבה של המדינות, אני רוצה קודם כל שבאמת תיתנו לנו איזשהו הסבר איך נבחרו המדינות האלה. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אז יש את זה במצגת. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> לכן אני חושבת שבואו נתחיל בזה ואחר כך נשאיר מקום באמת לשאלות. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אנחנו כל בוקר עושים הערכת מצב. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> מה רואים? ממש בקצרה. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> זה מה שאנחנו רואים. בכתום זה מספר המאומתים ב-24 שעות האחרונות. מה שאנחנו רואים פה, את העלייה שאנחנו כעת חווים במספר החולים. בשני, בתכלת זה החיוביים שהתגלו מאלה שנמצאים בארץ ובצהוב חיוביים מחוזרי חו"ל. זאת אומרת, אם היה ב-24.7 967 מאומתים, 830 היו מהארץ ו-137 מחוזרי חו"ל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מדובר היום בחצי אחוז ממי שחוזר מחו"ל מאומת? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא, רגע, זה בשקף הבא. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אלה אחוז המאומתים מכלל הנכנסים. אנחנו ראינו סדרי גודל של 0.03%, 0.09%, 0.06% מהחוזרים. אנחנו עומדים כעת כבר על 0.53% שזה עלייה בשיעור של מאומתים מקרב חוזרי חו"ל. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> שזה מכלל הארצות. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> מכלל הארצות. כלל חוזרי חו"ל. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> ולא עשיתם פילוח כשאתן מסתכלות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש, יש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להבין שאני קורא נכון. אתם מדברים על 0.5% אחוז מאומתים מכל מי שנכנס לישראל חזרה. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> נכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שזה הרבה בעינייך. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> זה מאוד משמעותי כי כמעט כל היוצאים לחו"ל הם מחוסנים. אנחנו רואים פה תחלואה במחוסנים ויש חדירה של וריאנטים, זאת אומרת אנשים, החדירה של וריאנטים שנכנסו לארץ, כל הווריאנטים נכנסו באמצעות חוזרי חו"ל. כל פעם הגילוי הראשון של וריאנט היה אצל מישהו שהוא חוזר חו"ל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שהוא מחוסן. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> כרגע יש תחלואה של בין 70% ל-80% מחוסנים מהמאומתים. זה שינוי דרמטי במה שחווינו. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> זאת אומרת, יש לכם את כל הנתונים של גם היוצאים לחו"ל שהיו מחוסנים. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> נכון. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> ואז אתם יכולים לעשות השוואה אל אלה שנכנסים, ואתם מוצאים את המאומתים ושרשרת ההדבקה על ידי גם אותם אנשים שהיו מחוסנים קודם לכן ואתם יכולים לעשות השוואה של נתונים, ואתם מוצאים שהנתונים הם לא קלים לפי מה שאת אומרת. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> כן, עלייה דרמטית במחוסנים מלא, מה שמוגדר מחוסן מלא שתי מנות, בהידבקות. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אוקיי. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> איך אנחנו מגדירים את המדינות בסיכון? בעצם אנחנו צריכים מספר תנאים. התנאים הם מספר החולים שחזרו משם ושיעורם, מצב התחלואה במדינה והימצאות של וריאנטים מסוכנים במדינה הזאת. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> ואנחנו מדברים על המדינות שביקרו בהן כמובן. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> כל השלושה יחד, כאשר לגבי מספר החולים והשיעור שהם מהווים, אז יש לנו שלוש מדרגות. 50 חולים הגיעו מהמדינה הזאת ומהווים 0.3% מהחוזרים. 40 חולים חזרו ומהווים 0.4%. עשרה חולים חזרו ומהווים 0.5%. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה 0.5%? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> 0.5% מכלל החוזרים מאותה מדינה, המאומתים שחזרו - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, את יודעת כמה יצאו נגיד לגיאורגיה, נגיד יצאו 100 וחזרו 30 מאומתים. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> נכון, אז זה 30%. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אז זה מדובר על 0.5%. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> 0.5% עם עשרה מאומתים. עם 50 מאומתים תראו את המדרגה השנייה, 0.3%. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה בחודש האחרון. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> בחודש האחרון. הבדיקה היא לגבי החודש האחרון. כל הארצות בחלק האדום זה מדינות שמוכרזות סיכון מרבי שגם אסור לצאת אליהן וגם השבים חייבים בבידוד כולל מחוסנים. בחלק הכחול זה מדינות שאנחנו מגדירים אותן אזהרת מסע חמורה. זה מדינות שמאוד קרובות להגיע למצב של סיכון מרבי ובעצם ההגדרה הזאת של אזהרת מסע חמורה שלא אוסרת יציאה אבל מחייבת בידוד בכניסה, זה מעין הערת אזהרה למי שיוצא. תראו תוך כמה ימים או תוך שבועיים יכול המצב להשתנות, אתה יוצא עכשיו לשם, מותר לך. יכול להיות שכשתחזור המצב של המדינה הזאת כבר יהיה - - - << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> כלומר בעצם המגמה של השינוי הוא הדבר שמבחינתם הוא התמרור האדום. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> כן. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> ולפיו לקחתם את ההחלטה. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> נכון. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> השתמשתם בקריטריונים כדי להגיע בסופו של דבר לאותם דברים שאת דיברת עליהם, חולים, מצב התחלואה וכו', אבל בעצם אתם מסתכלים אם אני רואה נכון לפי השקף הזה, את המגמה עצמה וזה מה שמדאיג אתכם ואתם עושים השוואה גם - - - << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> לא, לא. אמרתי, כל שלושת הקריטריונים נלקחים בחשבון. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> ברור. השקלול שלהם. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> השקלול. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> שוב אני אומרת, הרי אתם מסתכלים על זה יום אחרי יום. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אנחנו מסתכלים יום אחרי יום, הכרעות פעם בשבועיים כי צריך לתת טווח, והמספרים שאני מציינת פה זה בחודש האחרון. בפירוש רואים מגמה ולא תמונה רגעית. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> והמגמה מבחינתכם היא זו שמצדיקה כמובן את השינוי שלנו בהנחיה. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> נכון. זה בעצם הרציונל למה החלטנו לעשות את זה, כי בדקנו וראינו שאחוז החולים ממדינות שברגע מסוים הן בסיכון מרבי, הוא 1.66% לעומת 0.1% במדינות ללא שום אזהרה, 0.16% באזהרת מסע רגילה ו-0.46% באזהרת מסע חמורה, זאת אומרת, אנחנו רואים שאשר יגורנו בא. באמת היכן שיש יותר תחלואה, יותר וריאנטים מסוכנים, הסיכון של מי שיוצא לשם, להידבק, לחזור מאומת, הוא גדול יותר. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> הוא גבוה יותר. שוב, אנחנו מדברים על נתונים שאתם אוספים אותם ולא מהמדינות האחרות וכו'. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> לא, לא. זה נתונים שאנחנו אוספים לגבי החוזרים. לגבי הנתונים לגבי כל מדינה, אנחנו לוקחים גם את הנתון של המדינה וגם נתון לפי מפתח בין-לאומי, זאת אומרת לא רק את הנתונים שלנו. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אוקיי, אז בשורה התחתונה תסכמי לי את השקף הזה. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> שאנחנו רואים שככל שיוצאים למדינה שבה הסיכון גבוה יותר, יש יותר נדבקים ויותר מאומתים חוזרים. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אוקיי. נתקדם לשקף הבא. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> השקף הזה, אני לא אעבור עליו, אני רק אציין שיש קריטריונים כמו שאמרתי, לכניסה לרשימה ויש קריטריונים ליציאה מהרשימה. שינויים הם גם הוספת מדינות אבל גם הורדת מדינות. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> ויצאו לנו מדינות בזמן האחרון? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> כן. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> איזה מדינות יצאו? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> רק להסביר למה זה לא לפניכם. השינויים שהם לא הוספת מדינות בעצם לא מגיעים לאישור שלכם. הקלות אנחנו עושים ללא אישור וגם הארכות, לכן זה לא לפניכם אבל יצאו מדינות. יצאו חמש מדינות בתיקון 39 ולפני זה גם יצאו מדינות גם מרשימת סיכון מרבי. אתיופיה למשל יצאה, תורכיה לתקופה. עכשיו היא כבר חזרה. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אוקיי. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> רק מה שציינתי קודם זה הקריטריונים, אז כמה חולים נכסנו, איזה אחוז הם מהווים והתחלואה בקריטריוני יציאה. מה שרואים פה, IHME ו- ICLזה הקריטריונים שאמרתי של המדינות עצמן וקריטריונים בין-לאומיים שאנחנו לוקחים בחשבון גם בכניסה כמובן וגם ביציאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> קפריסין, 19,000 ישראלים נכנסו לקפריסין? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> חזרו מקפריסין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 89 חולים. על זה סגרתם את קפריסין? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> שזה 0.47%. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הם לא סגרו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בטח סגרו. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אזהרת מסע חמורה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה ארבע מדינות שהכנסתם השבוע - - - << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> כי הם עברו מאזהרת מסע חמורה לסיכון מרבי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מקבלים קנס של 5,000 שקל? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה לא התקנות שמונחות על שולחן הוועדה הזאת. זה התיקון שבוועדת חוקה עוד חצי שעה. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אני חושבת שצריך באמת אולי להבהיר. אנחנו אמורים להיות בקיאים בנושא הזה ואם אנחנו לא כל כך בקיאים בזה, אני לא רוצה לדמיין את האזרח בבית שבאמת קשה לו להבין גם בגלל שההחלטות משתנות אבל גם בגלל שיש בלבול במושגים וצריך להבהיר אותם, כי כמו שבאמת העירה לי כאן היועצת המשפטית, יש מדינות שאסורה אליהן היציאה, נכון? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> מוגדרות סיכון מרבי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה אלה? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> אלה החדשות שנוספו בתיקון - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה מדינות שאסור לצאת אליהן? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> זה היו באזהרת מסע חמורה ועלו דרגה לסיכון מרבי. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אני חושבת שאנחנו ניתן פה באמת דקה אחת אבל ממישהו שיכולה לתת כאן איזשהו הסבר של מסגרת, שוב אני חוזרת, להגדרות ולקריטריונים כדי שאפשר יהיה להבין ולפלח את מה שאנחנו רואים, כי זה קצת מורכב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> של הכול. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> של הכול. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> בואי נתחיל עם סיווג המדינות, אוקיי? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני אתחיל ואומר שלמעשה התחיל יחס דיפרנציאלי למדינות לפני כחודשיים. התחילו להפעיל כל מיני כלים שהמטרה שלהן היא באמת לנטר מדינות שהן יותר מסוכנות, להתייחס אליהן אחרת, לאנשים שיוצאים ונכנסים מהן. הרעיון המסדר הכולל הוא חשש מכניסה של וריאנט שהוא עלול להיות מסוכן יותר, עלול להיות פחות עמיד לחיסון. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אלה הנימוקים למה הגדירו מדינה מסוימת כאחת שלא נוסעים אליה בכלל? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה באופן כללי. זה על כל מדינות העולם. משרד הבריאות מסתכל על כל מדינות העולם ומנסה לבדוק לגביהן כל מיני פרמטרים ולהחיל עליהן כלים של יחס שונה שהמטרה שלו היא באמת לצמצם את הסיכון שנשקף מהחוזרים מהן כדי שכמה שפחות יהיה סיכוי שהם יביאו לכאן תחלואה ויביאו להתפרצות. הכלים שמופעלים, אז יש את סט תקנות כניסה - - - << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> רק אם אני יכולה לשאול כמה קטגוריות חולקו? תני לנו בפשטות. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> הנימוקים הם ברורים. כולנו רוצים להיזהר מהווריאנטים ומהווירוסים. אני חושבת שאנחנו צריכות רגע להתמקד באיזושהי הבהרה. מדינות שהן מסווגות כמדינות שאין אליהן בכלל נסיעה, יש דבר כזה? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> המוגדרות כסיכון מרבי. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אז על אלה אנחנו מדברים ואיתם אנחנו מתבלבלים כאן. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> יש לנו ארבע קטגוריות. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> בואי תאמרי בקצרה על כל הארבע. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> הקטגוריה הראשונה היא קטגוריה של מדינות בסיכון מרבי. זאת קטגוריה של מדינות שמופיעה גם בתקנות יציאה שנידונות בוועדת חוקה ואסור לצאת אליהן, ואותה רשימה של מדינות מופיעה גם אצלנו ברשימה כמדינות שחייבים בידוד בחזרה מהן. זאת הדרגה הכי מסוכנת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא ניתן לנסוע אליהן בשום צורה? אין ועדת חריגים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> באישור ועדת חריגים. אחרי זה יש קטגוריה נוספת של מדינות שנקראת אזהרת מסע חמורה, מדינות שאין צורך באישור ועדת חריגים כדי לנסוע אליהן, ובחזור כן יצטרכו בידוד. הן גם רשימה של מדינות שמופיעה אצלנו בצו באותה רשימה. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> במדינות הספציפיות האלה, כמו שאמרתם בתחילת הישיבה, גם מחוסנים וגם מחלימים צריכים להיות בבידוד. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> של שבעה ימים. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> והם אצלכם באותה קטגוריה עם אלה שאסור לטוס. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> מותר לטוס. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בעצם בצו בידוד מופיעות שתי הרשימות, גם מדינות שאסור לטוס אליהן. אם תיסע בכל זאת בגלל שיש לך אישור חריג, תצטרך בידוד בחזרה, ועוד רשימה של מדינות שאליהן מותר לטוס, אבל אם תחזור תצטרך בידוד. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> מה שנקרא מדינות אזהרת מסע חמורה. זה הקטגוריה השנייה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אזהרת מסע, אין לה נפקות משפטית. המטרה שלה היא רק להזהיר שיתכן שהן יכנסו לרשימות הבאות בקרוב, ומדינות שאין להן שום סיווג. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> כמו למשל? תנו לי דוגמה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> איטליה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה לצאת. תסבירי לי רק על קפריסין. אסור לצאת לקפריסין? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> בסיכון מרבי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אסור לצאת? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> נכן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> סגרתם את קפריסין. 19,090 איש חזרו, על זה נסגרה קפריסין? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> זה לא רק זה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ועוד זה מדינת אי, שאת יודעת שלארצות הברית נגיד, ממדינת אי מותר להיכנס לארצות הברית אבל מיוון נגיד אסור. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אבל אנחנו יודעים שהתחלואה שם מאוד גבוהה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להבין משהו? יש את החמורה שזה שבעה ימי בידוד ויש את כל היתר שזה 24 שעות בידוד. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> זה בדיוק מה שרציתי להשלים, שזה לא 24 שעות, זה עד תוצאה או 24 שעות, לפי המוקדם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> ואם אני מבינה גם, כמו שבאמת קיבלתי, את רוצה לומר על זה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אני חושבת שבאמת כמו שאת הסברת. יש מדינות שממש אסור לטוס אליהן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לארבעת אלה אסור לטוס, נכון? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> גם כמו שגאל הסבירה, יש מדינות שאסור לטוס אליהן אלא אם יש אישור של ועדת חריגים. אלה תקנות שנידונות בכלל בוועדת חוקה. זה לא התקנות האלה, אבל כן יש הלימה כי אם המדינות הוגדרו ככאלה שאסור לנסוע אליהן, אז בהכרח אלה שנסעו מתוקף אישור ועדת חריגים, יצטרכו לשוב לבידוד גם אם הם מחוסנים או מחלימים. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> נכון, אז ההחלטה לגבי המדינות היא לא נמצאת אצלנו כאן. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> לגבי האיסור נסיעה, זה בוועדת חוקה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אלה גם בידוד וגם אסור לנסוע אליהן בכלל. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> כן, אבל לא נדון אצלנו הנושא הזה כאן, אלא רק עניין הבידוד עצמו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. אני פשוט בהלם. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> לי יש רק שאלה כי את אמרת שבידוד 24 שעות או עד תוצאה שלילית, המוקדם מביניהם. זה אומר שאם בן אדם, בדיקת קורונה שלו מתעכבת ועוברות 24 שעות, הוא יכול לצאת? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> טוב לדעת את זה. אנחנו נמשיך בשקפים. תודה, טל. ד"ר חבקין. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> כן, אני שואלת אם להיכנס. זה עוד פעם המדדים. אני חושבת שאפשר להמשיך. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אז ראינו כאן את המדינות. חברי הכנסת, אמנם שאלתם הרבה שאלות אבל אני אשמח אם תשאלו עוד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח להבין על מה אנחנו מצביעים, כי הצו או ההרחבה שלו שעכשיו אנחנו מצביעים מדבר על הוספה של עוד מדינות. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אלה הארבע שהוספו. יש עוד מדינות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על מה שאנחנו מצביעים עליו כרגע. אנחנו מדברים פה על הרחבה של עוד מ-28 עד 40 כאשר אתם, יש לכם את הסמכות מכוח מה שאנחנו מצביעים להחליט האם הם מרביות ואז אוסרים אליהן את הכניסה לחלוטין או שהן בסיווג חמור ואז ניתן להחיל עליהן את הכלל של שבעה ימי בידוד. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> קודם נעשה הסיווג איזה מדינות צריכות להיכנס לרשימה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מופיע כאן בצו. << דובר >> תרצה ברמה: << דובר >> כי הצו לא עושה הבחנה בין המדינות לפי ההבחנות שלהן. הצו שלנו הוא אחד לכל המדינות שחייבים בידוד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני שואל שוב. הסיווג לא מופיע לנו כאן. אנחנו מצביעים על המסמך שמופיע, בלי סיווג ואתם אחרי זה על בסיס מה שאנחנו מאשרים לכם, מחליטים מה הוא מרבי. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא, החלטנו כבר ואנחנו יכולים לומר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז אני אשמח לשמוע על מה אני מצביע. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אז קודם כל אני רק אתקן שאמנם לפי המספרים שלפניכם זה 40 אבל בפועל נמחקו מדינות כמו שאמרנו קודם. זה שיטה של נוסח אבל בכל אופן שתדעו שיש 32 מדינות כאלה שכרגע נמצאות ברשימה. מתוך ה-32 מדינות האלה, 14 מדינות נמצאות גם בקטגוריה של סיכון מרבי ואיסור יציאה ועוד 18 מדינות נמצאות רק בקטגוריה של אזהרת מסע חמורה, כלומר רק בידוד בחזור ללא איסור יציאה. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מצטרפת לשאלה של יוראי, על מה בדיוק אנחנו מצביעים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אנחנו מצביעים על הוספה של 13 מדינות, מתוכן ספרד, תורכיה, קפריסין וגיאורגיה ובריטניה נוספו גם לרשימה של סיכון מרבי, כלומר לאיסור יציאה, וכל השאר הן רק באזהרת מסע חמורה אבל מבחינת האישור שלכם זה לא רלוונטי הסיווג הזה כי אתם מאשרים בידוד מהמדינות האלה, שזה גם לסיכון מרבי וגם אזהרת מסע חמורה. << קריאה >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אנחנו מצביעים בגדול על החבילה ואז אתם מחליטים - - - << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא, אנחנו החלטנו את זה כבר אבל זה פשוט לא בא לידי ביטוי בצו הזה אלא בתקנות אחרות. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> הסמכות של הוועדה כוללת גם אפשרות להחליט לא לאשר חלק מהמדינות כמובן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לבידוד על ההחלטה על המדינות זה ועדת חוקה? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> וועדת חוקה אישרה את זה כבר? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> שני תיקונים לתקנות היציאה נמצאים היום על שולחן ועדת החוקה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אז ועדת חוקה בכלל לא אישרה את ארבע המדינות אבל את רוצה שאנחנו כבר נאשר בידוד למרות שעוד לא אישרו בכלל להכניס אותן? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> אנחנו פועלים לפי החוק. הגשנו על צו הבידוד כמו שהגשנו - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל שוועדת חוקה תאשר אותן כמדינות אדומות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מירב, לכן אני שואל על מה אנחנו מצביעים, כי אני לא מצליח להבין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> טוב מאוד שאתה שואל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> במידה ואנחנו מאשרים את זה כרגע וועדת חוקה לא מאשרת הוספה של ארבע מדינות, אז הכלל הוא שהן חמורה, לא מרבית. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> בדיוק, נכון מאוד, לכן יש משמעות - - - << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> רק שנייה, אני רוצה לתת פה ליעל היועצת המשפטית להסביר כמה דברים. זה מאוד חשוב שאנחנו ניישר פה קו. נדמה לי שגם אתם לא עד הסוף בכל מה שקורה פה בכנסת ברגעים אלו. << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> אז בואו נסביר מה עומד בפני הוועדה. אחרי זה גאל תסביר מה עומד בפני ועדת חוקה. הדבר היחיד שעומד פה בפני הוועדה זה מדינות שהחוזרים מהן גם אם הם מחוסנים או מחלימים, חייבים בחובת בידוד. זה מה שהוועדה כרגע מאשרת. אנחנו יודעים שחלק מהמדינות כמו שאמרה טל, אין איסור יציאה אליהן, מותר לצאת אליהן ועדיין השבים מהן חייבים בחובת בידוד. זה מה שהוועדה מאשרת מתוקף הוראות פקודת בריאות העם, למעט כמובן מי שהוא מחוסן או מחלים והיה רק עד 12 שעות בשדה התעופה והוא לא היה בחובת בידוד. זאת רשימת המדינות שכרגע נמצאת על שולחן הוועדה, חלקן אסורה היציאה אליהן בכלל, חלקן אפשר לצאת אליהן רק שהחוזרים חייבים בבידוד. מונחת על שולחן ועדת חוקה, גאל, את רוצה לתת לנו? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> כן, אני אוכל להסביר. כמו שהסברתי בתחילת הדיון, התקנות מכוח חוק הסמכויות נדונות בוועדות אחרות, בעיקר ועדת חוקה אבל יש עוד ועדות, כל אחד בתחומו. למשל תקנות התעופה בוועדת הכלכלה, תקנות החינוך בוועדת החינוך. התקנות שמגבילות יציאה מישראל בשל הפגיעה החמורה בזכות לצאת שהיא זכות מוגנת ומעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נידונות בוועדת החוקה. כרגע יש שני תיקונים על שולחן ועדת החוקה, אחד מהם כבר נדון שבוע שעבר אבל בשל ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה שבוע שעבר שלא לערוך הצבעות, לא הייתה הצבעה בסוף הדיון אבל כן היה דיון. כרגע יש שני תיקונים על שולחן הוועדה. הם אמורים לעלות לדיון ממש בדקות הקרובות. הדיון היה צריך להתחיל ב-12:30 ואני מבינה שהוא קצת מתעכב, לכן אנחנו עדיין אתכם פה כדי לסייע בכל שאלה. שוב, יש ארבע קטגוריות כמו שטלי הסבירה, שבהן יש סכנה שהיא לא עולה על הסכנה בישראל. אין הגבלות בכלל חוץ מזה שמי שלא מחוסן ולא מחלים צריך להיות בבידוד וכל מי שחוזר מחו"ל, לא משנה מאיפה, לא משנה מה, צריך ב-24 שעות הראשונות או אם הוא קיבל לפני כן את תוצאת הבדיקה שהוא חייב לעשות כשהוא מגיע לארץ. בואו נזכור שכל מי שמגיע לארץ, לא משנה באיזה מעבר, יבשתי, ימי או אווירי, חייב לעשות בדיקה והמדינה מארגנת בדיקות כאלה ממש במעברי הגבול השונים. עושים בדיקה כשמגיעים. יש חובת בידוד לכולם כדי בדיוק לנטר את הווריאנטים האלה. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> עד קבלת התשובה או 24 שעות. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> נכון, לפי המוקדם. לגבי רוב המדינות, פוטנציאל ההדבקה והעברת וריאנטים הוא קטן מאוד ולכן אין הצדקה להגביל את האנשים מעבר לכך. אנשים שמגיעים ממדינה לא מסוכנת, קיבלו את התוצאה, בעזרת השם יצאו שליליים והם חוזרים לחיים הרגילים שלהם, לעומת זאת מי שלא מחוסן ולא מחלים. בכל זאת כל מי שמחוסן ומחלים וחוזר מחו"ל, חייב בבידוד כאילו שהוא היה במגע הדוק עם חולה בישראל. בנוסף לזה, מי שמגיע ממדינה עם סכנה מיוחדת באזהרת מסע חמורה, זה מה שעומד בעיקר על שולחן הוועדה, חייב בבידוד כאילו שהוא היה במגע הדוק עם חולה בישראל, גם אם הוא מחוסן או מחלים, לעומת מי שמחוסן או מחלים בישראל שיהיה במגע הדוק עם חולה, שלא צריך להיות בבידוד עדיין היום, בגלל הסכנה המיוחדת לווריאנטים. השלב ביותר חמור, שוב, זה המדינות שמופיעות גם בצו הבידוד וגם בתקנות היציאה, כאשר בגלל הסכנה המאוד מיוחדת שם להיווצרות של וריאנטים ולהבאתם לארץ, יש כיום איסור יציאה או הגבלה משמעותית ליציאה למדינות האלה, אבל אין הגבלת כניסה. אזרח ישראלי ותושב ישראל יכול חופשי לחזור למדינה. כמובן שאדם זר, אין לו זכות קנויה לחזור לישראל וההסדרים לא קבועים בתקנות לפי החוק. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> נכון, אבל באמת במסגרת הצו אולי זה גם מה שקצת בלבל בתחילת הישיבה, הצו שמדבר על הבידוד, החובה היום להימצא בימי בידוד חלה על שני סוגי הסיווגים של המדינות שאתם סיווגתם באופן שונה וכולל את אותן מדינות שאסור לנסוע אליהן אבל עדיין חוזרים מהן אנשים כי הם קיבלו אישורים בוועדת חריגים. מבחינת הצו זה לא משנה כי הדין חל על שתי הקטגוריות באותה מידה והאנשים שחוזרים מהמדינות מחויבים בימי הבידוד, ואנחנו מדברים על הרחבה של רשימת המדינות. << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> נכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ישראלי שגר בלונדון, הגיע לפה לפני שבוע-שבועיים, לא מכירה, סתם אני אומרת. עכשיו הוא רוצה לחזור ללונדון, הוא צריך ועדת חריגים? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> אז אנחנו מדברים על תקנות היציאה אבל בכל זאת - - - << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אני לא בטוחה שזה רלוונטי לדיון שלנו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה להבין. אותו מחלים מקורונה שחזר עכשיו ממדינה כמו קפריסין, שתסלחי לי, הנתונים האלה מגוחכים בעיניי. אגב, כמה ימים זה ה-90 האלה? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> חודש. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז חזר המחלים או המחוסן מקפריסין בחודש הזה אחרי שיצאו 19,000. הוא חזר לפה, הוא מחלים או מחוסן והוא נכנס לבידוד של שבעה ימים? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> הוא נכנס לבידוד של 14 ימים אלא אם בנוסף לבדיקה שהוא עשה בנתב"ג ביום הראשון כמו כל מי שנוחת בישראל והוא יחליט לעשות עוד בדיקה ביום השביעי, ועם קבלת התוצאה השלילית - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה הוא לא יכול לעשות בדיקה ביום השלישי? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> לפי הבחינה של משרד הבריאות, היום הרלוונטי כדי לצמצם את - - - << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> זה לא בנוהל הזה. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> ביום השביעי הוא עושה בדיקה, הוא מקבל תוצאות עוד יומיים כי זה בדרך כלל לוקח 48 שעות. זה אומר שהוא יושב בבידוד תשעה ימים, לא שבעה ימים. אני מבינה נכון? << אורח >> גאל עזריאל: << אורח >> הוא ישוחרר מבידוד עם קבלת התוצאה, אבל משרד הבריאות יוכל להסביר את הנתונים. בזמן האחרון הבדיקות עובדים מאוד חזק על צמצום הזמן לקבלת תוצאה מהבדיקות ובדרך כלל זה פחות מ-24 שעות. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון לרגע זה, זה בדרך כלל 48 שעות. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> 12 שעות ברוב המקרים, בממוצע. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> לא קרה לאף אחד ממי שאני מכירה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה לגבי ימי הבידוד והחשש שגורר אותם. אנחנו מוטרדים או אתם מוטרדים בעיקר מווריאנט הדלתא, אני מבין. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> היום וריאנט הדלתא הוא השכיח. הבעיה היא שגם יש דלתא פלוס וגם עלולים להכניס וריאנטים חדשים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז השאלה שלי היא האם יש לכם התפלגות לפי הווריאנטים? האם כל מי שמגיע לארץ עובר ריצוף גנטי? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> כן. כל חוזרי חו"ל המאומתים עוברים ריצוף. 97% וריאנט דלתא. רציתי רק להגיד לחברת הכנסת מירב, ב-24.7 לדוגמה, בשבת הזאת, חזרו מקפריסין עשרה חולים, עשרה מאומתים רק ביום אחד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מתוך - - - << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> לא, זה נתונים שעליהם עשינו את ההחלטה, עד 19 ביולי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עשרה, בסדר. כמה יצאו? אם יצאו 20, זה מטריד. אם יצאו 5,000 - - - << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> זה עדיין מטריד, עשרה חולים ביום. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שבעה ימים בידוד זה קטסטרופה. זה לבן אדם שיש לו משפחה, ילדים, עסק, זה קטלני בעיקר או שהוא מחוסן או שהוא מחלים, בעיקר שאנחנו יודעים שגם זן הדלתא הוא בעיקר יוצר תסמינים, לא מחלות קשות. עד היום יש לנו 17 מונשמים ו-90 חולים קשה במדינה של כמעט עשרה מיליון תושבים. שבעה ימי בידוד, ובטח יש פה מספיק שעברו בידוד, זה משהו שבעיקר אם אתה מחוסן או מחלים מקורונה. אנחנו יודעים כמה נוגדנים יש למחלימים מקורונה. זה קטלני. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> אני מסכימה עם חברת הכנסת << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אנשים יושבים בבית, מאבדים את הפרנסה שלהם. אין מסגרות לילדים. אני לא מצליחה להבין. הנה אני אומרת לך, יש בדיקה בשדה למחוסן/מחלים. אחרי שלושה ימים יודעים אם הוריאנט קיים. הוסיפו כאן שלפעמים זה מגיע לתשעה ימים. מה זה? למה כל החיסונים? << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אני מבינה את השאלה של מירב ואני חושבת שהשאלה צריכה להיות האם בדקתם את כל האלטרנטיבות הקיימות? האם לקחתם החלטה שהיא החלטה לחומרה כאשר באמת אפשר היה לקחת החלטות שהן יותר מקלות כדי לקחת בחשבון את הפן הזה שעליו מירב מדברת, ואני אשמח לתשובה. אחרי זה אני חושבת שאנחנו ניכנס להצבעה, אז רק תשובה שלך. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> התשובה מתחלקת לשניים. קודם כל אני רוצה לענות לך על זה שאת אומרת שהמחלה קלה. אני מסכימה איתך. אנחנו יודעים שיש לנו בגל הזה תחלואה יותר קלה, פחות חולים קשים. יחד עם זה, אותו מאומת, אם הוא יסתובב, את לא יודעת עם מי הוא במגע, את מי הוא יכול להדביק, שזה יכול להיות הסבא והסבתא או אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת ולכן המטרה של הבידוד הוא הגנה גם על הסביבה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למרות שהיום יצא מחקר שהראה שמחוסנים ומחלימים מדביקים הרבה פחות. אני רק אומרת, השיקולים אל מול הפגיעה באותו אדם - - - << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> זה דבר אחד. דבר שני, בשדה, המאומתים שמגיעים מחו"ל זה 50% מכלל המאומתים בקרב חוזרי חו"ל כאשר בכל יום נוסף יכולים להתגלות עוד מאומתים בימים שניים, שלוש, ארבע, חמש אחרי החזרה, כי לפעמים בן אדם בדגירה ואז בנחיתה הוא עוד לא חיובי. רק 50%. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> ה-50% זה מנתונים שיש לכם? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> כן, כן. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> 50% מהאנשים שחוזרים מחו"ל הם מאומתים? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> כבר בנתב"ג. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> ואתם אומרים שאחר כך בבדיקות הבאות מתגלים עוד. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> בבדיקות הבאות יש עוד התווספות כאשר אחרי היום השביעי זה כבר דועך, עוד 1% אחוז או 2% ויש גם ביום התשיעי, יש גם ביום ה-14. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש ביום השלישי גם, את יודעת את זה. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אבל זה מה שאני אומרת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים כוועדה לאזן בין השיקולים של להכניס בן אדם לבידוד של שבעה עד תשעה ימים לבין להבין שגם ביום השלישי ברוב המקרים אני אדע אם הוא מאומת או לא. זה מה שאני אומרת. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> ברוב המקרים תדעי כי אין חובת בדיקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז תעשי את זה. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> יש חובה בנחיתה. פרט לזה אין במדינה הזאת חובת בדיקות. כשאני אומרת 14 יום, כי אין חובת בדיקות. אם מישהו רוצה לקצר, ילך להיבדק. << דובר >> אלינה ברדץ' יאלוב (ישראל ביתנו): << דובר >> אי אפשר לקצר את זה לחמישה ימים? יש 14 יום אבל אתם דורשים בדיקה שנייה בשביל לצאת ביום השביעי. << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אז אני אומרת, בגלל שעדיין ביום השני, שלישי, רביעי, חמישי ושישי מתגלים חולים מקרב חוזרי חו"ל - - - << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> טוב, אנחנו רגע גולשים למחוזות שהם לא מטרת הדיון ולא במסגרת - - - << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> לא, אני מסבירה למה יש רציונל של שבעה. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אני מבינה וזה חשוב מאוד ההסברים האלה כי כמו שאמרתי, יש הרבה מאוד דברים שהם באמת לא מובנים, אבל באמת אני רוצה שכן אנחנו נתרכז במהות הצו הספציפי הזה שמדבר על הרחבת מספר המדינות. זה מהות הצו. אני חושבת שבאמת אפשר לדון על זה הרבה מאוד ואולי נעשה על זה עוד דיונים כאן בשמחה, אבל עוד קודם לכן נדמה לי שחברת הכנסת פינטו רצתה לומר עוד מילה. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> רציתי רק להתייחס בקצרה למה שחברת הכנסת מירב אמרה. אנחנו מדברים פה על אוכלוסייה מאוד מגוונת. יש מחוסנים, מחלימים, ולכפות עליהם שבוע אחרי שזה כבר קיצור, זה נוראי למשפחה, לעסק, כמו שאמרו כאן לפניי. באמת אני חושבת שכדאי לבדוק אולי בדיון נוסף לקצר את זה לשלושה ימים עוד בדיקה. אם זה היה לפני שנה כשלא היו מחוסנים, זה היה מוצדק, אבל היום זה כבר באמת מוגזם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה עוד שאלה אחת. ביום השביעי שנבדקו, כמה מצאתם חיוביים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני כן רוצה לומר ולהזכיר שהבידוד התחיל כבידוד מלא של 14 ימים. הוא קוצר לפני די הרבה זמן, כמעט שנה ל-12 ימים. אחרי כמה חודשים קוצר לעשרה ימים ועכשיו לאחרונה קוצר, בדיקה ביום השביעי. היה אפשר להיבדק מהיום התשיעי לפני זה כדי לקצר בידוד. עכשיו אפשר להיבדק מהיום השביעי כדי לקצר בידוד, אז בעצם כל הזמן עושים את האיזון הזה. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> יש לך תשובה, ד"ר חבקין? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> כן, בוודאי. ביום השביעי עוד 5% חיוביים. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אמנם הנתונים האלה והשאלות האלה הן סופר חשובות ובאמת אנשים מאוד מוטרדים, אבל שוב, מספר ימי הבידוד הוא לא הנושא שאנחנו דנים עליו עכשיו ואני אשמח שאנחנו נרחיב על זה - - - << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אבל גם התשובה היא שנכון, זה בגלל שאנשים מחוסנים, זה שבעה. כשלא היו מחוסנים זה היה 14. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל בשביל זה עשינו את החיסון. בשביל עוד פעם להכניס אנשים לבידוד? למה? << אורח >> עפרה חבקין: << אורח >> אנחנו היינו שמחים אם מחוסנים לא היו נדבקים. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> ברשותכם, אנחנו כן רוצים לעבור להצבעה. היועצת המשפטית תקריא לנו בבקשה את הצו. << דובר >> תרצה ברמה: << דובר >> צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה) (תיקון מס' 40), התשפ"א-2021 בתוקף סמכותי לפי סעיף 20(1)(ב) ו-(ג) ו-2(א) וסעיף 20ז לפקודת בריאות העם, 1940 [ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות/ ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 20ז(א)(2) לחוק], אני מצווה לאמור: תיקון סעיף 2 1. בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התשפ"א-2021, בסעיף 2(י), בסופו יבוא: "(28) אוגנדה; (29) בריטניה; (30) גאורגיה; (31) ליבריה; (32) מונגוליה; (33) מיאנמר; (34) פיג'י; (35) פנמה; (36) קמבודיה; (37) קניה; (38) קפריסין; (39) תורכיה; (40) ספרד." תחילה 1. תחילתו של צו זה, ביום י"ד באב התשפ"א (23 ביולי 2021). << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> רק אני אציין לפרוטוקול שמי שהקריאה זו הייתה המתמחה של הוועדה, תרצה, שמסיימת עכשיו את ההתמחות שלה וקיבלה את הכבוד להקריא את הצו. תודה ובהצלחה, תרצה. אנחנו נעבור להצבעה? << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> מבחינת הסמכות של הוועדה. הוועדה יכולה לאשר את הצו כולו או חלקו, לא לאשרו או לשנות את תקופת תוקפו, לקבוע שהוא יהיה יותר קצר. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אנחנו עוברים להצבעה לאישור הצו. מי בעד אישור הצו, שירים את ידו. מירב, את חברה בוועדה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נראה לי, יש לכם רוב גם בלעדיי. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> אוקיי. מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר הצו התקבל, צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 40) אני רק רוצה לומר משהו שהיה חשוב לי במיוחד כי זאת הישיבה הראשונה שלי. שמחתי לקבל את המצגת שהכנתם. באמת קיצור הזמנים ולחץ הזמנים היה בעוכרנו וקיבלנו את זה די מאוחר וזמן קצר לפני תחילת הישיבה, אז א' אני אודה ואשמח שאנחנו נקבל את זה כמובן קודם לכן, וגם באמת להתרכז בנתונים ובאלטרנטיבות. אני חושבת שהאלטרנטיבות זה דבר שהוא סופר חשוב כאן לחברי הכנסת, בעיקר כי אנחנו מייצגים את הציבור כמו שמירב הטיבה באמת להציג את זה קודם, ציבור שלא מבין וציבור שנפגע מאוד מההחלטות, והרבה פעמים אתם בטח מרגישים את זה כמשרד הבריאות כמי שמאוד דומיננטי בשנה וחצי האחרונות בכל ניהול המאבק. מאוד מתרעם על החלטת שנראות שרירותיות. אני חושבת שככל שתבואו עם הסברים יותר מפורטים ויותר פשוטים להבנה, כך ייטב לכולנו, אז תודה לכם והישיבה נעולה. << דובר >> שירלי פינטו קדוש (ימינה): << דובר >> אני רק רוצה דקה לסיום לברך את יושבת-ראש הוועדה בכמה מילים. לצערי בבוקר נמנעתי מלהגיע. אני רוצה לברך את אפרת רייטן, חברת הכנסת על מינוי הוועדה. אני חושבת שזה חשוב לוועדה, ושהוועדה הזאת תוביל את החברה הישראלית למקום יותר טוב, יותר בריאה, יותר מכילה את כולם ונגישה כמובן. יש לנו הרבה עבודה ביחד. רוצה לאחל לך הרבה מזל טוב על המינוי, ולכל חברי הוועדה, שנעשה את הכי טוב. בהצלחה. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בהצלחה. << דובר >> היו"ר אפרת רייטן מרום: << דובר >> עכשיו הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:54. << סיום >>