פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 11 ועדת הכלכלה 27/07/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 2 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"ח באב התשפ"א (27 ביולי 2021), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 24), התשפ"א-2021 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר לימור מגן תלם מיכל שיר סגמן מוזמנים: אלי אלוק – מנהל מח' חקיקה ותקינה, רשות התעופה האזרחית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אילנה גנס – ראש מטה בריאות הציבור, משרד הבריאות טל פוקס – לשכה משפטית, משרד הבריאות שושי פרידמן-סומך – עו"ד, משרד המשפטים משתתפים באמצעים האלקטרוניים: רננה שחר – ייעוץ משפטי, רשות התעופה האזרחית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ס.ל., חבר תרגומים << נושא >> הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון מס' 24), התשפ"א-2021 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה הראשונה שלה, לצערנו בנושאים של קורונה, אבל גם בקורונה צריך לטפל ולהתמודד ולקבל החלטות דינמיות ומשתנות על פי פניית הממשלה, לעדכן חלק מהתקנות והסמכויות שקשורות להתמודדות עם הנגיף. אנחנו נתחיל פה דיון בסוגיית הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"א-2021. ניתן לאנשי המקצוע של משרד התחבורה והבריאות להציג בקצרה את התקנות העדכניות, לאחר מכן נפתח את זה לדיון, גם של חברי כנסת וגם של אנשי המקצוע ונציגים אחרים. אלי אלוק נמצא איתנו? << אורח >> אלי אלוק: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תפתח, בבקשה. זה מקובל עליכם, משרד התחבורה? מה שאתם רוצים, ביניכם. מי הבכיר ביותר פה ממשרד התחבורה? << אורח >> אלי אלוק: << אורח >> אני ואולי יש את רננה בזום שתרצה לתת פתיח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בקיצור, תחליטו מי מדבר ותעשו את זה ברצף וקצר ולעניין. בבקשה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> שלום. רננה לא על הזום כרגע אז אני אציג. תקנות הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות בתוקף כבר חודשים ארוכים, אם אני לא טועה מאוגוסט שעבר, שנה, הן התעדכנו והוארכו וכל פעם התקנות מעודכנות לכחודש, 28 ימים או פחות, עד 28 ימים, ומוארכות מעת לעת עם עדכונים שונים שנובעים מהצדקות שאחר כך יפורטו על ידי גורמי המקצוע. בתיקון האחרון שנידון כאן היום, תיקון 24, הוארכו התקנות קודם כל ב-28 ימים וכמו כן גם נעשו שני תיקונים. תיקון אחד נוגע לכניסה של מלווים לא הכרחיים לטרמינל הנוסעים. לפני כחודשיים ביטלו את האיסור הזה, היה איסור על כניסה של מלווים לא הכרחיים לטרמינל, ביטלו את האיסור לפני כחודשיים, האיסור הזה הוחזר כאן עכשיו. הוא הוחזר בעקבות צפיפות מאוד גדולה שנמסר לנו עליה מרשות שדות התעופה ורשות התעופה האזרחית, שהם יוכלו לפרט בנוגע אליה, ועכשיו אדם יכול להיכנס לטרמינל הנוסעים רק אם הוא נוסע שיש לו טיסה בארבע השעות הקרובות או שהוא צריך לעשות פעולות שנדרשות לצורך הנסיעה שלו, למשל חידוש דרכון או איסוף כבודה. עוד גורם שיכול להיכנס לטרמינל הנוסעים זה מלווה, אבל רק של קטין או של אדם עם מוגבלות או עם צרכים מיוחדים שנזקק לליווי לשם השלמת תהליכי הבידוק והעלייה לכלי הטיס. עובדים כאן כמובן, מי שיסוכם בטרמינל הנוסעים, גם הם יכולים להיכנס. כל השאר לא יכולים להיכנס לטרמינל הנוסעים. התיקון השני שנעשה במסגרת הארכת התוקף הזאת של התקנות הוא שינוי של ברירת המחדל בנושא של ניקוי וחיטוי המטוס. לפני כן ברירת המחדל הייתה כל 24 שעות והיה ניתן או להגביר או להפחית את התדירות בשל שיקולים שונים, וכאן ברירת המחדל הפכה להיות כל שבעה ימים כשיש כל מיני מקרים שבהם תהיה הגברה של התדירות, אני לא אפרט כרגע. מעבר לה נקבעו עבירות פליליות על אדם שנכנס לטרמינל הנוסעים למרות שלא הותר לו להיכנס, שאסור לו להיכנס, ועל מפעיל שדה שלא יפעיל מנגנון בכניסה של טרמינל הנוסעים שבעצם בודק שאותו אדם שרוצה להיכנס לטרמינל הנוסעים אכן רשאי להיכנס לטרמינל הנוסעים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך, טל. יש לכם תוספות, אנשי רשות שדות התעופה, משרד התחבורה? << אורח >> אלי אלוק: << אורח >> לא, אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלה עיקר הדברים? יש אנשים בזום רלוונטיים מהמשרדים שלכם? עורכת הדין רננה, בבקשה. << אורח >> רננה שחר: << אורח >> שלום לוועדה. אין לי הרבה מה להוסיף. אלי יוכל להרחיב, אבל בנוגע לניקוי וחיטוי אני רק אומר שזה עדכון בעקבות עדכון של ההמלצות האירופאיות בעקבות ההתמודדות עם נגיף הקורונה. זהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. מישהו מהנוכחים בחדר? היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, השלמה קצרה. הדברים האלה בין היתר נכתבו במסמך רקע שאנחנו הפצנו אתמול עם הסבר כללי על התקנות מכוח חוק המסגרת, חוק הקורונה הגדול. אני אגיד לגבי התיקון שכרגע מונח על שולחן הוועדה, התיקון הזה כבר פורסם ברשומות, נכנס לתוקף ובהתאם למנגנון הייחודי שקיים בחוק הוועדה בעצם דנה בו ומתבקשת לאשר אותו בדיעבד. זה חידוד קטן שהוא שונה מהמצב הרגיל שבו לוועדה מוגשות תקנות או צווים והוועדה היא הסמכות להטיל וטו, לאשר או לא לאשר, לאשר בשינויים, כאן הסמכות כידוע היא מוגבלת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במילים פשוטות, התקנות האלה בתוקף ובביצוע וללא אישור הוועדה לא תהיה המשכיות עבורן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. כלומר הוועדה יכולה להחליט לא לאשר ואז בעצם הן יפקעו, אבל אני רציתי לחדד את הנקודה שבעצם הן כבר פורסמו והן בתוקף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה נשמע לי דברים הגיוניים, מה שהצגתם, לאור התגברות הנגיפים והעלייה בתחלואה. אנחנו נאפשר לאנשים נוספים להתייחס ולחברי כנסת שיבקשו. לימור, חברת הכנסת, את רוצה להגיב? << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, גם לי נשמע מאוד הגיוני לאור העלייה בתחלואה ולאור הנתונים, אני מצטרפת לדעתך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור, תודה. מישהו פה מהנוכחים רוצה להוסיף משהו? יש בקשות להתייחסות בזום? תראו מה זה, דיון שבע דקות, מטכ"לי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש צורך עוד להקריא את התקנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אנחנו סיימנו את הדיון. עורכת דין טל פוקס, תקריאי לנו את התקנות. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> שוב אני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז כבר אמרת את זה, לא? עכשיו מה צריך להגיד? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך להקריא את הנוסח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מילה במילה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יאללה, אז קדימה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> טיוטת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה טיסות) (תיקון מס' 24), התשפ"א-2021. בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4, 12 ו-23 עד 25 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – החוק), ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק מתקינה הממשלה תקנות אלה: הוספת סעיף 6. 1. בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), התש"ף-2020 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי תקנה 5 יבוא: "הגבלות על כניסה לטרמינל הנוסעים. 6. (1) מפעיל שדה התעופה יקיים מנגנון למניעת כניסת אדם לטרמינל הנוסעים, אלא אם כן התקיים בו אחד מאלה: (1) הכניסה היא למטרת עיסוקו של האדם; (2) הוא נוסע שהציג כרטיס טיסה ל-4 השעות הקרובות, או נוסע שכניסתו לטרמינל דרושה לשם ביצוע פעילות הקשורה לנסיעתו; (3) הוא מלווה של נוסע שהוא קטין או של אדם עם מוגבלות או עם צרכים מיוחדים אחרים, הנזקק לליווי לשם השלמת תהליכי הבידוק והעלייה לכלי הטיס. (2) לא ייכנס אדם לטרמינל הנוסעים, אלא אם כן התקיים בו תנאי מהתנאים האמורים בתקנת משנה (א) ומפעיל שדה התעופה התיר את כניסתו לטרמינל הנוסעים לפי תקנת המשנה האמורה. (3) תקנה זו לא תחול לגבי נוסע המגיע לשדה התעופה בטיסה.". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש רגע שתעצרי כאן, אם תוכלי להסביר לוועדה בין היתר למה הכוונה ארבע השעות הקרובות ומה זה קיום מנגנון, מכיוון שהנוסח שאנחנו הכרנו מהגרסה הקודמת היה 'יסדיר ויפעיל', ככה גם ניסחתם את העבירה הפלילית. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אז קודם כל לגבי ארבע השעות הקרובות, הכוונה היא, הנוסח אומר שנוסע שיציג כרטיס טיסה לארבע השעות הקרובות, כלומר הטיסה היא בארבע השעות הקרובות. הזמן שבו הוא מציג זה הזמן שבו הוא נכנס לטרמינל הנוסעים, זה מועד ההתחלה שסופרים בו ארבע שעות. אין איזה שהיא משמעות מבחינתנו לשינוי הנוסח, זה עניין של נוסח. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אם מישהו מגיע קצת יותר מארבע שעות? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אז הוא לא יוכל להיכנס לטרמינל הנוסעים, הוא יצטרך להמתין לזה שהטיסה תהיה קרובה. כמובן מי שמגיע לשדה התעופה בטיסה, נוסע שנכנס לישראל, או שהוא מגיע לשדה התעופה בטיסה אפילו משדה התעופה ברמון לנתב"ג, אז כמובן המגבלה לא תחול עליו, מן הסתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, טל. חברת הכנסת מיכל שיר, את רוצה להתייחס? אז אנחנו בעצם מסיימים את הדיון, אבל יש לי שאלה שהיא מחוץ לדיון, אם יש לכם תשובות, אנשי משרד הבריאות והתחבורה, אז תאירו את עינינו. התחלואה עולה. חלק מהווריאנטים מגיעים מהשדה, זה אנחנו יודעים, מה הכיוונים? האם יש מחשבות גם על הקטנת טיסות, הגבלת טיסות וכן הלאה? האם הדבר הזה בכלל בדיון ויש איזה נקודה או קו אדום שבו תתקבל החלטה כזו? << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> או ממדינות שהן אדומות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, מדינות יש כבר התייחסות, אבל בעצם העובדה שמצד אחד ממליצים לאנשים לא לטוס, אבל עם ישראל אוהב לטוס ומגיע לו לטוס אחרי שנה וחצי של קורונה, אבל מה הכיוונים? זה מחוץ לדיון. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אני יכולה להתייחס. אז קודם כל סוגיית התעופה בכלל מבחינה אפידמיולוגית, כפי שהזכרת נכון, היא אכן סוגיה מורכבת כי בסופו של דבר בכל גלי התחלואה אנחנו מבינים שמרבית התחלואה והווריאנטים שהגיעו למדינת ישראל, אם זה הווריאנט הבריטי ואם זה הווריאנט דלתא, ההודי, שכרגע מציף אותנו, כולם הגיעו בעצם מחו"ל ולכן המתווים הנוספים והתקנות הנוספות הן בעצם הגבלות יציאה מישראל ותקנות בדיקות. יש הרבה מאוד תקנות נוספות במסגרת חוק ההתמודדות עם קורונה שנועדו בעצם לצמצם עד כמה שניתן תחלואה מיובאת מחו"ל וגם כניסה של וריאנטים מסוכנים. במסגרת תקנות הגבלת יציאה יש סיווג של מדינות לפי רמות תחלואה ותפוצת וריאנטים באותן מדינות. חלק מהמדינות האלה מוגדרות בסיכון מרבי, כלומר חלה עליהן גם הגבלת יציאה, חוץ ממקרים חריגים שלצורך זה קיימת גם ועדת חריגים שדנה בבקשות חריגות ליציאה לאותם יעדים, ויש מדינות שמוגדרות כאזהרת מסע חמורה שלא קיימת לגביהן הגבלת יציאה, אבל כן חלה עליהן חובת בידוד, כולל מחוסנים ומחלימים שחוזרים מהמדינות האלה לאור באמת היקפי תחלואה גדולים שממשיכים גם לעלות באותם יעדים וגם הדבקה לא מבוטלת בקרב חוזרי חו"ל מחוסנים ומחלימים כפי שאנחנו רואים אותם בחודש האחרון. אנחנו מבחינתנו לא יודעים עדיין להצביע בוודאות האם ההדבקה הזאת קשורה למאפיינים של זן הדלתא שפשוט עוקף במידה מסוימת את מנגנון החיסון, או קשורה יותר לירידה מסוימת במועילות החיסונים לאורך זמן או שניהם יחד, אבל ללא ספק חלק מהרציונל של חובת בידוד שהטלנו על חוזרים מחו"ל מאותם יעדים נובעת מאחוז הדבקות משמעותי מאוד בקרב מחוסנים ומחלימים. ותקנת בדיקות, כמובן גם היא תקנה נלווית שמחייבת בדיקות לפני העלייה לטיסה לישראל, בדיקה נוספת בעת חזרה לארץ, בנחיתה, ומנגנונים נוספים שהמטרה שלהם היא לצמצם עד כמה שניתן הבאה של תחלואה ולזהות אותה ולקטוע אותה כמה שיותר מהר בהגעה לישראל. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> רק אם אפשר עוד משפט אחרון לחדד. הסט הזה הוא סט שעוסק בהגבלות על שדות תעופה, על כלי טיס, על נוסעים שעולים לטיסה, והסטים האחרים, שדיברה עליהם כאן אילנה, אלה סטים של תקנות שנידונות בוועדת חוקה, סט של תקנות בדיקות, בעצם חובה לבצע בדיקה, סט של תקנות שאוסר על אנשים לצאת מישראל, בין אם זה בטיסה ובין אם זה ביבשה או בים, ולכן הסטים של התקנות האלה הם לא חלק מהסט הזה שנידון כאן של הגבלות על שדות תעופה וכלי טיס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. מה שלא קיבלתי תשובה זה עצם הפעילות התעופתית. אפילו אולם הבדיקות הוא גדוש, יש בו 1,000 נבדקים, המטוס הוא צפוף, זאת אומרת עצם הפעילות היא פוטנציאל גם אם עושים בדיקות לפני ואחרי. יש קו אדום, יש רגע שיגידו שהשדה נסגר או שזה לא על הפרק כרגע? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כרגע אין כוונה לסגור שדה, אין כוונה לצמצם טיסות, אלא הכוונה הממוקדת היא לצמצם יציאה ליעדים שבהם התחלואה היא מאוד מאוד גבוהה, אבל חלק מהעדכון שכרגע חל בתקנות התעופה שמדבר על איסור כניסה של מלווים נועד לצמצם את כמות האנשים ששוהים בכל עת באולם הטרמינל כי התקהלות בחלל סגור זה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בסדר גמור והגיוני. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשאול את אילנה, אני מבינה שזה לא נוגע לסט התקנות הספציפי הזה, אבל מה הקריטריונים שלכם בעצם להגדיר מדינה כמדינה אדומה, אני מנסה להבין למה מדינה X ולא מדינה Y. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> קודם כל אנחנו מדי שבוע מבצעים הערכה של כל מדינות העולם לפי רמות תחלואה במדינת יעד, לפי תפוצת וריאנטים, יש מספר קריטריונים שאנחנו הגדרנו אותם כקריטריונים שמעידים על רמת תחלואה גבוהה באותן מדינות. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הקריטריונים? זה מה שאני שואלת. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> הקריטריונים קודם כל זה תחלואה נכנסת מאותה מדינה, כי זה קריטריון שהוא הכי מדויק. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה, אחוז החוזרים מסך אחוז החולים? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אחוז החולים שחוזרים לישראל מסך האחוזים של הארץ. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש אחוז מסוים שאתם אומרים, אוקיי, אם 5% חוזרים אז זו מדינה אדומה? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> נכון. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> מה האחוז? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> האחוז כרגע הוא מעל 0.5, זה האחוז שאנחנו קבענו אותו בעבר. שוב, הקריטריון הזה נקבע לפני כמעט שלושה חודשים כשהיינו על רמת תחלואה מאוד מאוד נמוכה, אז הממוצע של תחלואה נכנסת מכל היעדים בעולם עמד על 0.09%, 0.08% ואמרנו שכל מה שהוא לפחות פי שלושה מעל זה מבחינתנו כבר אזהרת מסע חמורה ופי חמישה ומעלה בעצם זו מדינה בסיכון מרבי. זה לא הקריטריון היחיד, אנחנו מסתכלים גם על עוד מודלים בינלאומיים מקובלים שמבצעים הערכת תחלואה במדינות עולם שונות, אחד זה מודל אירופאי ואחד זה מודל אמריקאי שנותן הערכה מאוד מאוד טובה לגבי תחלואה במדינה, זה לוקח בחשבון דיווחים על תמותה, על אשפוזים, על תוצאות של בדיקות סרולוגיות, יש המון המון קריטריונים. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אתם משקללים? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אנחנו משקללים הכול יחד. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> אם מעל 0.5%, לוקחים את המודל הזה - - - << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> לוקחים מודלים וגם לוקחים דיווח עצמי של מדינות. אם המדינה בעצמה מדווחת על עצמה שיש לה מעל 1,000 למיליון מאומתים חדשים מדי יום זה אומר שרמת התחלואה מאוד מאוד גבוהה. אם המדינה לא מדווחת על עצמה על תחלואה גבוהה זה לא תמיד מהימן, אנחנו יודעים שיש הבדלים מאוד משמעותיים בדיווח עצמי, גם קריטריונים שונים, יש מדינות שדוגמות רק סימפטומטיים, יש מדינות שעושות בדיקות סקר נרחבות לכל האוכלוסייה וזה באופן אוטומטי משפיע על היקפי תחלואה שהמדינה מדווחת. יש מדינות שבכלל לא בודקות ובכלל לא עושות ריצופים גם של וריאנטים. השונות היא מאוד מאוד גדולה ולכן אנחנו מסתכלים על המון פרמטרים שמשקללים את כולם ביחד כשאנחנו מחליטים על דרגות סיכון, אבל בסופו של דבר המודל הזה נועד בשביל לבטא את היקף התחלואה ותפוצת וריאנטים במדינת יעד ואנחנו בעצם מקבלים את המידע הזה ממקורות שונים ומגוונים ומשקללים את כולם ביחד בשביל לקבל החלטה כזו. אז זה לא מבוסס רק על תחלואה נכנסת או רק על – אגב, בשביל לקבוע קריטריון של מדינה בסיכון מרבי זה חייב גם תחלואה נכנסת גבוהה, אנחנו לא מסתמכים רק על מודלים. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> ההערכה הזו של תחלואה נכנסת גבוהה כל כמה זמן אתם עושים אותה? לדוגמה עכשיו חזרו נניח מעל 0.5% ממדינה מסוימת, מתי אתם עושים שוב את ההערכה הזו? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אנחנו בעצם מסתכלים על נתונים חודש אחורה וההתעדכנות שלהם היא כל שבוע, זאת אומרת כל שבוע אנחנו מקיימים ועדה כזו ומסתכלים על נתונים חודש אחורה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אפשר גם להוסיף שאנחנו עושים את הערכת המצב כל שבוע, ככלל העדכון של התקנות ושל הרשימה של המדינות נעשה כל שבועיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה לכם. חברת הכנסת לימור מגן תלם, נראה לי שאת בדרך לתואר ברפואה. << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >> אנשים מבקשים כל הזמן לדעת באמת על סמך מה הנתונים שמדינה מסוימת נכנסת למדינה אדומה. 0.5 זה נתון משמעותי שאפשר להתייחס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם קיבלנו בקשות בזום לדיבור? אנשים לא ביקשו. בסדר גמור. אנחנו מצביעים על תקנה 1. מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ממשיכים להקריא את שאר הסעיפים. תקנה 2 בבקשה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> תיקון תקנה 15. 2. בתקנה 15 לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (ב) יבוא: ; (ב) ניקוי וחיטוי מניעתי לפי תקנת משנה (א)(1) יבוצע אחת ל-7 ימים לפחות, אלא אם כן – (1) לפי ניהול סיכונים שביצע המפעיל האווירי לעניין זה, הלוקח בחשבון את מאפייני כלי הטיס והטיסה ומשך הזמן של יעילות חומר החיטוי ומאפייני התחלואה במדינת היעד או מדינת המוצא, לפי העניין, נמצא כי יש להגביר את תדירות פעולות הניקוי והחיטוי; (2) לא נעשה שימוש בכלי הטיס להולכת נוסעים מזמן סיום פעילות הניקוי והחיטוי הקודמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. יש עוד תקנות? 3, בבקשה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> אני אקריא ברצף מעכשיו עד הסוף אולי? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר להצביע על הכול בבת אחת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר 3 עד הסוף ואם יהיו הערות תוך כדי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> תיקון תקנה 35. 3. בתקנה 35 לתקנות העיקריות, אחרי הרישה יבוא: (1) מפעיל שדה תעופה שלא הסדיר או הפעיל מנגנון שימנע כניסת אדם לטרמינל הנוסעים אם לא התקיים בו תנאי מהתנאים לכך המפורטים בתקנה 6(א); (2) מי שנכנס לטרמינל הנוסעים בלא שהתקיים בו תנאי מהתנאים המפורטים לכך בתקנה 6|(א), בניגוד לתקנה 6(ב); << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עוצר אותך כאן כי את התעלמת באלגנטיות מהשאלה שלי לגבי קיום מנגנון. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא התעלמתי, רק לא הספקתי להגיע לזה. אין בעיה, אני אתייחס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסדר, אז תתייחסי בבקשה להבדל בין ההוראה המהותית לבין העבירה. בעבירה כתבתם 'לא הסדיר או הפעיל', בהוראה המהותית כתבתם 'יקיים'. ניסוח של עבירות פליליות צריך לעלות בקנה אחד עם ההוראה המהותית, עם ההפרה. << אורח >> שושי פרידמן-סומך: << אורח >> אכן, למעשה מבחינתנו הקיום הוא הסדרה או הפעלה. קיבלנו את הערת הייעוץ המשפטי לכך שנבחן בהמשך את הצורך לתקן. בנוסחים הקודמים אכן הייתה קוהרנטיות מלאה ויש פה חוסר תשומת לב, אבל בפועל המשמעות היא הסדרה או הפעלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואנחנו לא יכולים לתקן את זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתם תתקנו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בתיקון הבא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדרך כלל כל שבועיים נפגשים פה לפי המצב הזה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> לא, את התקנות שבאמת אנחנו לא דנים בהן כאן, תקנות יציאה, אין כל שבועיים, התקנות האלה הן ככלל כל ארבעה שבועות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור, אז תתייחסו להערת היועץ המשפטי ותמשיכו להקריא את כל הסעיפים שנצביע עליהם, בבקשה. << אורח >> טל פוקס: << אורח >> תיקון תקנה 36. 4. בתקנה 36 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), בטבלה, במקום מספר סידורי (2) יבוא: מס"ד טור א' טור ב' טור ג' העבירה סכום בשקלים סכום בשקלים "(2) 35(2) 500" המשמעות היא שהקנס של אדם שנכנס למרות שאסור לו להיכנס לטרמינל הנוסעים הוא 500 שקלים. תיקון תקנה 41. 5. בתקנה 41 לתקנות העיקריות במקום "י"ז באב התשפ"א (26 ביולי 2021)" יבוא "ט"ו באלול התשפ"א (23 באוגוסט 2021). תחילה. 6. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ח באב התשפ"א (27 ביולי 2021). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעצם העבירה המנהלית חלה רק על הנוסע. אני מסתכל על תיקון תקנה 36, לא על מפעיל שדה תעופה, זה גם כן בניגוד למצב שהיה באחת הגרסאות הקודמות. << אורח >> שושי פרידמן-סומך: << אורח >> אני אסביר בקצרה. על מפעיל שדה תעופה יש עבירה פלילית רגילה, כמובן שככל שיהיה חשד להפרה המשטרה תוכל לחקור ולנקוט באמצעים, האמצעי המיידי יותר של קנס מנהלי פה תוקן רק לגבי הנכנסים בגלל הצורך בהרתעה ובפעולה מיידית שלא התרשמנו שנכון לעת הזו יש צורך בה לגבי מפעילי שדות התעופה שעד כה היו צייתניים מאוד להוראה הזאת בסיבובים הקודמים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ומי הגורם שמטיל את הקנסות, מי הגורם שמוסמך היום בפועל? כי ההסמכה הרי היום בתקנות היא מאוד רחבה לגבי מפקחים, למעשה כל עובד מדינה שמוסמך בסמכויות פיקוח, אז מי בפועל מפקח ונותן את הקנסות לנוסעים? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> על התקנה הזאת ספציפית זה משטרת ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. סיימתם להקריא, טל? << אורח >> טל פוקס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקנות 3 עד 6. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תקנות 3 עד 6 אושרו, שלא יהיו עוד תקנות, שנהיה בריאים ושנצא מהקורונה. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:23. << סיום >>