פרוטוקול של ישיבת ועדה כנסת העשרים-וארבע הכנסת 36 ועדת הכלכלה 03/08/2021 מושב ראשון פרוטוקול מס' 9 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ה באב התשפ"א (03 באוגוסט 2021), שעה 13:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 13), התשפ"א-2021 << הצח >> מ/1403 נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר בועז טופורובסקי – מ"מ היו"ר מאזן גנאים רון כץ חברי הכנסת: אלון טל מוזמנים: גיא סמט – מנהל מינהל אוצרות טבע, משרד האנרגיה חגית אייזנמן-מלכה – סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד האנרגיה טל אבישי – יועצת מנכ"ל, משרד האנרגיה שני מנדל-לאופר – רכזת תשתיות ואנרגיה באגף תקציבים, משרד האוצר הלאל חלאילה – רפרנט אנרגיה באגף תקציבים, משרד האוצר הילה אורן – עו"ד, משרד האוצר נטע שפירא – עו"ד, משרד המשפטים משתתפים (באמצעים מקוונים): עדי טל – יועמ"ש, קצין מדור טכנולוגיות, המשרד לביטחון הפנים לי-היא גולדנברג – ראש תחום כלכלה ומשאבי טבע, אדם טבע ודין, ארגונים להגנה על הסביבה חיים שנהר – נציג ציבור, עמותה למען עתיד הגליל המערבי גיתית ויסבלום – החברה להגנת הטבע עופר לוסטיג – יו"ר האיגוד ומנכ"ל מחצבות כפר גלעדי, איגוד בעלי המחצבות ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 13), התשפ"א-2021, מ/1403 << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 13), התשפ"א-2021. אנחנו נפתח בהצגת הצעת החוק על ידי נציגי המשרדים, ולאחר מכן דיון והחלטות. גיא סמט, מנהל מינהל אוצרות טבע, בבקשה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אנחנו רוצים להציג את הצעת החוק לתיקון פקודת המכרות. בתמונה הראשונה של המצגת ראיתם מכרה, את אחת המחצבות שראויה בהחלט לשיקום בעתיד. בקרן שיקום מחצבות יש כספים רבים שמתקבלים כתוצאה מכרייה וחציבה שנעשית לאורך השנים בכל המחצבות הפרוסות על פני הארץ. יש כ-60 מחצבות מסוגים שונים, ועבור כל קוב מתקבל כסף. הכסף הזה מתקבל בקרן, ואנחנו נראה קצת שימושים שלו בהמשך, כאשר הדברים המרכזיים בהצעת החוק הם: ייעוד 500 מיליון שקל מכספי הקרן לשיקום מחצבות להעברה לכספי מדינה, עיגון סמכויות הקרן לשיקום מחצבות, ומבחינתנו זה נושא מהותי, ותיקון סעיף 111ו לפקודה. בשקף הבא אנחנו רוצים להראות לכם קצת על פעילות הקרן לפני שאנחנו מדברים על הכסף. אנחנו רואים את מגדל צדק למעלה, כשמגדל צדק הוא אחד המקומות שנמצא ליד ראש העין במרכז. זהו גן לאומי שהיה אזור מאוד מוזנח. במסגרת שיתוף פעולה בין-משרדי, לרבות הקרן לשיקום מחצבות, שאני היו"ר שלה, בהיותי עובד משרד האנרגיה, מחצבות מגדל צדק שוקמו בעלויות של עשרות מיליוני שקלים. הגן הלאומי נחנך ובחודשים הקרובים צפוי להיות טקס הפתיחה. למטה אנחנו רואים את מחצבת עין חרוד, שהיא גם כן מחצבה מהותית וגדולה. שלב א' בוצע. אנחנו רואים לפני, אנחנו רואים אחרי, כאשר יש שם עוד עבודה לשנים הבאות כי באזור הזה יש עדיין חציבה. בשקף הבא נראה את כרמיאל, שהוא אחד המקומות היפים ביותר. לפני השיקום היה מדובר במחצבה בלב העיר, ולאחר השיקום אנחנו מדברים על פארק שהמטיילים בו כלל לא ירגישו שהוא היה מחצבה. הוא בהחלט מהווה סמל ודוגמה לשיקום מחצבות. לגבי מחצבת פסוטה – רצינו לקחת דווקא מחצבה יחסית קטנה ולהראות שאנחנו פעילים בכל המקומות, וגם בה ביצענו תהליכי שיקום. בקרן הצטברו כ-630 מיליון שקל. כשאומרים את זה כולם קופצים ישר ואומרים: אוי ואבוי, יש הרבה כסף, אנשים לא מבצעים. אני רוצה להגיד כבר עכשיו שהקרן צריכה לשמור כספים, וחובה עליה לא לפזר אותם ולנצל עד תום את כספי הקרן, כי יש מחצבות גדולות שצריך להמשיך ולשקם אותן, כמו: מחצבת טורעאן ומחצבת גולני, מחצבות כפר גלעדי, מחצבות במרכז הארץ, במודיעין. אלו מחצבות גדולות שבשנים הקרובות אנחנו לא צפויים לשקם. לכן, הקרן צריכה לשמור על אותם כספים ולא לפזר אותם בין כל הרשויות ולבנות גני משחקים וכו', אלא להתנהל באחריות מסוימות. בקרן הצטברו 630 מיליוני שקלים, כאשר ההכנסות השנתיות של הקרן בשנה האחרונה הן כ-19 מיליוני שקלים. זה קצת עולה, יורד, אבל באזור 19 מיליוני שקלים. אנחנו העלינו את ההוצאות השנתיות. הקרן לא ביצעה בהרבה תקציב יחסית. בשנים האחרונות עלה אחוז הביצוע, ונראה גם שקף אחר, ב-40 מיליון שקל אנחנו מבצעים מדי שנה. כשיש עתודה מובנית לשיקום, כמו שאמרתי קודם, אנחנו חייבים לשמור כ-300 מיליוני שקלים כדי להבטיח את עתידנו. במסגרת החקיקה עליה אנחנו מדברים, בא האוצר ומבקש לקבל מהקרן הלוואה על סך 500 מיליוני שקלים. בתוך ה-500 מיליוני שקלים האלה הם נותנים לנו כרית ביטחון של 50 מיליון שקל. כלומר, כדי שהקרן לא תסבול מאי ביצוע ולא תנוח עד שהאוצר יחזיר את הכסף, יש לה 630 מיליון שקל. הם מבקשים 500 מיליון שקל. כלומר, יש לנו יתרה של 130 מיליון שקל. על זה האוצר אומר לנו, ואנחנו רושמים את זה בחקיקה כי אנחנו מאוד מכבדים את האוצר, אבל חושבים שזה נכון שזה יהיה בחקיקה, וכדי לוודא שהכול מתקיים, אנחנו מאפשרים לקרן להמשיך לתפקד גם כשהיא תגמור את אותם 130 מיליוני שקלים באמצעות כרית ביטחון של 50 מיליון שקל. אם הקרן מבצעת בסביבות 40 מיליון שקל, יש לה כרית ביטחון של 50. ואם הכרית הזו נגמרת במהלך השנה, כך כתוב בדבר החקיקה, האוצר מתחייב להשלים לקרן. בראייה עתידית של השנים הקרובות, אנחנו צפויים, אנחנו מאוד מקווים לשקם ב-40 מיליון שקל את אחת המחצבות, את מחצבת יחיעם שאמורה למנוע את השיטפון בנהריה. כקרן אנחנו עושים את כל המאמצים האפשריים כדי להקדים את השיקום ולפעול יחסית במהירות. מעבר לכרית הביטחון הזו, האוצר מודיע לנו במסגרת החקיקה, וזה מופיע, שהוא יחזיר לנו את הכספים עם ריבית, מדד וריבית חשכ"ל, כשהיום אנחנו משקיעים את הכספים באמצעות יועצי השקעות בצורה מאוד שמרנית. יחסית לבדיקות שביצענו, אנחנו אמורים לקבל חזרה את אותם היקפים שהם דומים לריבית חשכ"ל. לפעמים ריבית חשכ"ל עדיפה. אין לנו כל סיכון. נעבור לשקף הבא. כמו שאמרתי קודם, אנחנו משקיעים באמצעות גופים פיננסיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סמט, יש מרכיב של רווחים מאותה הלוואה שתינתן לאוצר, תשולם גם ריבית. << דובר_המשך >> גיא סמט: << דובר_המשך >> נכון, כן. אנחנו מקבלים ריבית חשכ"ל, שהיא ריבית טובה יחסית. אנחנו השווינו את הריביות שאנחנו מצליחים להשיג בשנים האחרונות לריבית חשכ"ל, ואנחנו מוצאים שזה בערך אותו דבר. << דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> האם יש לך פתרון לזיהום אוויר ממחצבות שהן בתוך יישובים, כמו טמרה, למשל? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> החקיקה, ובכלל תפקידי עכשיו, הוא בעיקר שיקום מחצבות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה, אתה תשיב לו. רציתי לקדם בברכה את חבר הכנסת מאזן גנאים מרשימת רע"מ שמצטרף אלינו לוועדה. הוא היה ראש עיר בסח'נין. הוא מנוסה מאוד והשאלות שלו טובות. בגלל שהוא חדש הוא התפרץ, אבל אתה תענה לו. לאחר מכן אנחנו נותנים פה זכות דיבור לכל חברי הכנסת. זה בסדר שיש שאלות הבהרה באמצע. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> החוק כרגע עוסק במחצבות שהסתיימה בהן פעולת הכרייה והחציבה ואז מתחיל הליך השיקום. אנחנו יכולים לענות לגבי מחצבות פעילות, אבל זה לא במסגרת הדיון. אני אהיה מוכן להשיב יחד עם שארבל הממונה על המחצבות. אם תרצה אוכל להתייחס גם עכשיו. כספי הקרן לשיקום מחצבות – כפי שהסברתי, הקרן משקיעה את הכספים באמצעות גופים פיננסיים. אנחנו לא רואים פגיעה ביכולת השיקום מאחר ויש לנו את אותה כרית ביטחון שהאוצר מתחייב אליה בחקיקה. אנחנו לא רואים פגיעה בעצמאות הקרן כי האוצר לא מתערב לנו בשיקולים. ברור לנו שתמיד נוח לנו לשבת על אותו הר מזומן, אבל אנחנו מבינים גם את הסיטואציה הכלכלית הכספית הרחבה במדינת ישראל. במסגרת החקיקה נקבע שבשנת 2025 השרים יחליטו לגבי מועד החזרת הכספים. אני חושב שהיו"ר ביקש משהו, והאוצר ישלים אחרי זה בסעיף הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם חבר הכנסת אלון טל הציג את זה. הוא יעלה את זה בזכות הדיבור שלו. << דובר_המשך >> גיא סמט: << דובר_המשך >> השקף הזה מראה על גידול הוצאות שיקום בקרן. רואים שבמשך השנים אנחנו כן מנסים לפעול במסגרת מה שיש לנו. שוב, אין לנו את כל הענקיים שהיינו רוצים שיהיו, אנחנו פועלים כדי להביא את אותם גדולים פנימה כמו: מחצבת יחיעם או באר שבע. יש בבאר שבע גם כן מחצבה באמצע העיר שאנחנו רוצים לשקם או מגדל צדק שהראינו. במסגרת התיקון יש עוד משהו אחד בשקף הבא. דוח מבקר המדינה אומר שהקרן פועלת בהיעדר סמכות. מצאנו את ההזדמנות הזו כדי לתקן ולהעניק לקרן את הסמכות. באופן מוזר הקרן לא יכולה לבצע את השיקום, היא צריכה להשתמש גופים שלישיים. אנחנו לא משתמשים ומעגנים. מבחינתי, זה אחד הנושאים המאוד חשובים לקרן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעולה - ביצוע ישיר, ללא תלות. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> הסעיף הבא הוא בנוגע לגניבת חולות. בעבר תוקנה חקיקה וניתנה אפשרות בשנת 2000 לתפיסת רכבים. אם תפסו משאית שעוברת עבירה, והיא עבר עבירה שנייה, אפשר היה לחלט אותה ולתפוס אותה עד תום ההליכים. מה הבעיה? שמישהו קנה באמצע משאית ולא ידע. היו צריכים לעשות מרשם, והחקיקה כאילו אפשרה את זה. משרד התחבורה התנגד למרשם. לא יכולנו לעשות כי למרשם הזה יש עלויות רגולטוריות מאוד כבדות. צריך לפתוח התנהלות שלמה סביב הדבר הזה ואנחנו מתקנים את החוק. מאפשרים לנו לתפוס משאיות אבל בצורה אחרת. << דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> להחרים משאיות. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> כן, עד תום ההליכים. אבל אנחנו מאפשרים את זה בצורה אחרת. מיכאל, סיימתי, אם זה בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון טל התריע מראש על סוגיה, ואחד הדברים שהוא מעלה מחייבים את התייחסותך, שני מנדל לאופר. אחר כך שאר חברי הכנסת ידברו. בבקשה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה על ההזדמנות. קודם כול, אני רוצה לברך את גיא סמט על היוזמה. הוא אדם עם זכויות סביבתיות מאוד מאוד ידועות. אני מאוד שמח שהוא מוצא אתגר לאומי בעשיית סדר בכלל בשיקום מחצבות. אני רוצה להתייחס להצעת החוק ולהציע שלושה תיקונים קטנים, לדעתי, אבל אני מקווה שהם יהיו מקובלים עליו: ראשית, הבנתי שיש נכונות מצד האוצר, ואני מברך על זה, במסגרת ההחלטה גם השבוע, לחזק מאוד את האנרגיות המתחדשות, ושאותם כספים, שיהיו חלק מההלוואה, ינוצלו במהלך השנים לטובת קידום אנרגיות מתחדשות, תשתיות לטעינת כלי רכב חשמלי והתייעלות אנרגטית. אני חושב שטוב להכניס את זה לחוק. זה ייתן לכולנו הרגשה יותר נוחה מבחינת שימוש בכסף גם בהמשך. שנית, כבר שמענו ולכולנו יש חשש לגבי כסף שניתן במטרה לשקם במחצבות וחברות שילמו את זה בתום לב, אני מקווה, ומרצון אמיתי לשקם, והמדינה מחזיקה את הכסף כמעין נאמן בשם אותן חברות שפגעו הן בבריאות הקהילות הקרובות וגם בארץ ישראל. לכן, חשוב להכניס איזשהו מועד. אנחנו בכנסת הזו למודי ניסיון בקשר להארכת הסדרים כאלה. אם לא יהיה צורך ועוד כסף ייכנס, תמיד אפשר לבוא. אבל אני חושב שזו אמירה מבחינה ציבורית, וגם ממשרד האוצר: אנחנו לא באים לגזור, אנחנו לא מכניסים את היד לכיס של כספי הציבור ושל אותם מקומות שמגיע להם שיקום, אלא זה רק הלוואה, ולהגדיר את זה. אפשר תמיד להאריך. אני בטוח שאם משרד האנרגיה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההערה שלך נשמעה, קיבלה התייחסות ונדונה. אני חושב שיש מתווה לפתרון. אני מבקש שתתייחסי לשתי ההערות. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> היום, למיטב הבנתי, בהנהלת הקרן אין נציג ציבור סביבתי. מי כמוך יודע עד כמה הציבור הסביבתי יכול להשפיע לטובה אם ישלחו את האדם הנכון. אני מציע להכניס תיקון קטן, אם אפשר, ולהוסיף נציג ציבור מאחד מהארגונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נציג ציבור עם רקע סביבתי או בלי ההתניה הזו. נציג של ארגוני סביבה או נציג ציבור? זה שונה. << דובר_המשך >> אלון טל (כחול לבן): << דובר_המשך >> נציג ארגון הגג. יש ארגון גג, ויש שם עשרות, ולדעתי, זה אחד מהם. זה יהיה עוד קול חשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין חשש שהם יבקשו לשמור על המחצבה כפי שהיא לטובת הדורות הבאים. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לגבי הסעיף הראשון של אנרגיות מתחדשות – יש סיכום תקציבי אליו הגיעו במסגרת הדיונים של בימים האחרונים. שאלתי הבוקר את לשכת מנכ"ל. טל, בסביבות מיליארד שקל אמורים להיות לכל מיני פעילויות סביבתיות שמקדמות אנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית וכו', בהן אנחנו חולקים אותה אידיאולוגיה. זה מגיע למיליארד שקל, המקורות הם שונים. אנחנו לא חושבים שזה נכון לקשור את זה בחקיקה. עדיין יש לנו סיכום תקציבי בינינו לבין משרד האוצר. אני רגיל שמכבדים סיכום תקציבי – זה המצב כרגע. הוא לא קשור אחד לאחד. אני רוצה להיות הוגן כלפי ידידיי מהאוצר, אנחנו לא קושרים את זה בחקיקה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אם יש הצהרה מצידם אני חושב שזה מספק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש יותר מהצהרה, יש נוסח והיא תגיד אותו ונתקדם. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> זה הסעיף השני. בסעיף הזה יש סיכום תקציבי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להבין. ההערה הראשונה של פרופ' טל, שגם לו יש זכויות עצומות בשמירת הטבע בישראל, היא שאפשר יהיה לייעד חלק מההשקעות או חלק מהשיקומים האלה למרכיבים של אנרגיה מתחדשת וכו'. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אנחנו לא מכירים הרבה מקרים, והאוצר בדרך כלל מתנגד לזה. אני רוצה להיות נאמן לסיכום שלנו עם האוצר. יש לנו סיכומים שהם סיכומי תקציב, שהאוצר יכול לחזור ולהתחייב אליהם באמירה פה בכנסת. הם סיכומים כתובים שמדברים על מיליארד שקל השקעות. הם יותר גבוהים מערך הכסף שניתן פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באנרגיה מתחדשת. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> באנרגיה מתחדשת, כאשר בדרך כלל אתה לא קושר בין זה, בין המקורות, לבין השימושים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. תפקידו של הכסף הזה הוא גם לשקם את המחצבות – זה ייעודו. אם על הדרך הוא עושה עבודה סביבתית ויוצר תשתיות סביבה, גם טוב. אבל אם הבאת מיליארד שקל לאנרגיות מתחדשות - זה יפה. כמה זה ביחס לעבר? << אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >> אני אתקן, גיא. במסגרת התקציב הנוכחי שאושר בממשלה שלשום, יש תקציב ייעודי גם לתוכנית התייעלות אנרגטית, גם בתעשייה, במגזר העסקי, גם ברשויות מקומיות, שמשרד האנרגיה גם קיבל תקצוב עליו, ויש לו תוכנית מאוד מאוד יפה שהוא גם יביא לאישור בשבועות הקרובים. המשרד תומך באנרגיות מתחדשות, הייתה לו גם ועדה בין-משרדית לקידום אנרגיות מתחדשות. אני כן מפרידה את הדיונים. כאן, כמו שגיא אמר, אנחנו לא קושרים. יש את התקציב שמשרד האנרגיה מקבל במסגרת התקציב ל-21', ו-22'. גם כן חשוב לציין שאישרנו בממשלה החלטת ממשלה למיסוי פליטות פחמן, וזה גם שותף במאמצים להפחתת פליטות וגם הפחתת זיהום אוויר. לגבי התקציב פה וייעוד הכסף – שוב, אני מפרידה את הדיונים. הדיון עם משרד האנרגיה התנהל והגיעו לתקציב מאוד יפה, כמו שגיא אמר, ואני לא קושרת בין הדברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שזו תשובה מספקת. יש התחייבות להשקיע בכל המרכיבים האלה. תתייחסי לעניין ההתחייבות למועד השבת הכספים. דברי לאיתי עצמון, היועץ המשפטי לוועדה, כי זה מטריד אותו. << דובר_המשך >> שני מנדל-לאופר: << דובר_המשך >> שלום, נעים להכיר. מה שכתוב בחקיקה זה ששר האנרגיה ושר האוצר יקבעו עד לדצמבר 25' מתי הכספים מושבים. אני מבינה את החשש שאולי זה לא מספיק. ראשית, אנחנו מציעים שהם גם יקבעו עד דצמבר 25', אבל גם יודיעו לוועדת הכלכלה. הם יצטרכו גם להודיע לוועדה כדי שגם תפקח על העבודה הזו – זו ההצעה הראשונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה זה אומר להודיע לוועדה? << אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >> על המועד - לעדכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא אומר משפטית, אצלו הכול משפטי. הוא רוצה לדעת מה המשמעות המשפטית. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> "לעדכן" זה להגיד: אנחנו מספרים לכם ש-, ולנו אין מה לעשות עם זה. השאלה היא מה ההליך שאת מציעה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> נניח והיה לך חשבון בנק גדול וחבר היה מבקש ממך לתת הלוואה. את היית אומרת: בסדר. לגבי המועד – תגיד לי בעוד כמה שנים מתי תחזיר. אני לא בטוח שאת היית מסכימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תתקשר אלינו, אנחנו נתקשר אליך. תגידי לנו איך זה מעוגן משפטית, חוקית, בניסוח בהיר וחד. << אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >> אני לא משפטנית, אבל אני כן אשיב לחבר הכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אנחנו רוצים לסיים את החוק הזה היום. אנחנו רוצים נוסח שייכתב בתיקון. חבל שלא נסיים. על מה אתם חושבים? << אורח >> הילה אורן: << אורח >> אנחנו חשבנו שהשרים יודיעו לכנסת בדבר החלטתם על המועד - זה הנוסח. כי מי שקובע, ואם אני יכולה להשיב להשוואה שלך, בעצם שר האנרגיה נותן את ההלוואה לשר האוצר, וביחד אז הם מחליטים מתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אולי איזושהי סנקציה שאם לא, ולא יודיעו, התאריך הזה הוא התאריך הקובע. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> יפה, הצעה מצוינת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> למה צריך את זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו רוצים. אנחנו לא חושדים בכשרים ואנחנו חושבים שיש פה יחסי אמון טובים ואינטרס משותף, גם של האוצר וגם של התשתיות, לעבוד ביחד נכון. אבל גמרנו דיון על הדיור הציבורי, כשהאוצר התחייב להקצות כל שקל שיתקבל ממכירת דירות לרכש דירות, ועד היום מחפשים כמה שקלים. אנחנו רוצים בהירות בנושא. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> זה ברור, אבל בנושא הזה פה זה גם הגדרה משפטית. ברגע שאתה מבקש תאריך זה הופך להיות הלוואה, ובהלוואה יש קריטריונים אחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא אכפת לי שזה יהיה תאריך רחוק. שיהיה רחוק, עוד עשר שנים, אבל שיהיה תאריך. אנחנו לא נפגע להם בהסכם, ולא בשיטה, אבל שנדע שיש ודאות ושהעסק הזה מעוגן עד הסוף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש להתייחס. אנחנו עדיין לא הגענו כמובן להקראת סעיפי הצעת החוק, ואני בכל מקרה מציע שכשנדון בנוסח המפורט יותר, כשנגיע להקראת הסעיף. אבל המנגנון שהצעת על פניו לא נותן בהכרח מענה לשאלות שהועלו כאן. הודעה או עדכון לוועדה – אין לכך שום משמעות נורמטיבית של קביעה נורמטיבית. אתם מבקשים מהכנסת עכשיו לאשר הסדר בחקיקה ראשית שקובע את המתווה להעברת הכספים באופן חד פעמי מהקרן לשיקום מחצבות, קרן שהכספים בה מיועדים ספציפית לשיקום מחצבות, לאוצר המדינה למטרות אחרות שאיננו יודעים מה הן, אבל יועברו לתקציב המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, המדינה עשתה את הפטנט הזה בקרן לשטחים פתוחים, בשמירת הניקיון. שם התחייבתם על תאריך להשבת הכסף? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה היא איך זה נעשה? האם זה נעשה בהצעת חוק? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אני אגיד לך איך זה נעשה. הייתה החלטת ממשלה, ושם לא שולמה ריבית חשכ"ל כי לקרן לא משלמים, לא ניתנה כרית ביטחון. כן הוחלף מזומן בהרשאה למתחייב. ברגע שאתה מחליף מזומן בהרשאה להתחייב, אתה לא מתחייב על איזשהו מועד. אבל ממילא הכספים שם לא היו אמורים לצאת באופן מיידי אלא הם היו לפרקים ארוכי טווח. גם שם אין תאריך מוחלט. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> איש אינו יודע אם אי פעם יוחזרו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אשלים את דבריי. אתם הבאתם לכאן הצעת חוק שהוועדה מתבקשת לאשר. הוועדה כן צריכה איזושהי ודאות מבחינת התפקיד שלה כרשות מחוקקת. לא עשיתם את זה בהחלטת ממשלה. מה בדיוק גדר הסדר? כלומר, אנחנו יודעים שהכסף עובר, ולאחר מכן מה קורה עם אותו כסף? איך הוועדה מוודאת שהכספים האלה חוזרים לאותה קרן? אני קופץ לסוף הצעת החוק, המודל שהצעתם כאן הוא ששר האנרגיה ושר האוצר יורו עד סוף שנת 2025 על המועד שבו תשיב המדינה לקרן את יתרת מסגרת ההחזר. כרגע אני לא מתייחס אפילו לתוקף הנורמטיבי כי זה הוראת מינהל, זה אפילו לא חקיקת משנה, זה לא מגיע לאישור הוועדה, לוועדה אין שום שליטה על המועד. זה בעצם רק המועד שעד אליו הם צריכים לקבל החלטה, מעבר לכך המועד נשאר פתוח. לצורך זה, ההצעה שלך לגבי עדכון או דיווח לא נותנת מענה לקשיים שהעלה כאן, בין היתר, חבר הכנסת אלון טל. << אורח >> הלאל חלאילה: << אורח >> ברשותכם, אתייחס. אני מאגף תקציבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה פירוש "הלאל"? << אורח >> הלאל חלאילה: << אורח >> שר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלאל, אם אתה שר, אין לך הגבלה בזמן הדיבור. << אורח >> הלאל חלאילה: << אורח >> חבר הכנסת מאזן גנאים מסח'נין וגם אני מסח'נין, יש לי פה כוח נוסף. אתייחס לכמה נקודות, וגם לחבר הכנסת טל, ברשותכם. קודם כל, זה לא בדיוק כמו הלוואה שניתנת במתווה רגיל כי יש פה שני הסדרים שלא התייחסנו אליהם: יש את כרית הביטחון של 50 מיליון שקל, שהכסף בקרן בכל רגע נתון לא יפחת מ-50 מיליון שקל. זה דבר אחד שלא קורה בהלוואות רגילות. הדבר הנוסף, בהתאם לתוכניות של הקרן עצמה, הם יכולים לקרוא לכסף בהתאם לתוכנית שלהם לשיקום, ואז האוצר מחויב להעביר את הכסף בכל רגע נתון. כלומר, אם הקרן לשיקום מחצבות שולחת היום תוכנית ומאושרת על ידי חשב הקרן בסך 200 מיליון שקל עם פריסת מזומנים וכו', אגף התקציבים מחויב לתקצב את התקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלאל, למה שלא יהיה איזה מועד, אפילו עד עשר שנים, שבו יוחזר כל הכסף הזה? למה לא לשים תאריך? << דובר_המשך >> הלאל חלאילה: << דובר_המשך >> קודם כול, צריך להתייחס מבחינת ההשקעות. התשואה שמוצעת על ההלוואה היא שוות ערך לתשואה של הקרן. אפילו בתקופות תנודתיות יכול להיות שהתשואה של החשב מבטיחה תשואה יותר גבוהה, וזה משמר את ערך הכסף. המטרה שלנו היא גם לתמרץ את הקרן ולא למנוע מהם את שיקום המחצבות. אני רפרנט אנרגיה ורכז אנרגיה והמטרה שלנו כן לתמרץ שיקום מחצבות. לפי קריאת כסף, הכסף יכול לחזור בכל רגע נתון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שמשיבים זה שנכון, הסכום הכללי נלקח, אבל הם מתחייבים קבוע שיש כסף בקופה, מתחייבים להוסיף כסף לפי פקודה, וזה כתוב בחוק, ושבסוף הם יעמדו בהתחייבות. נראה לי די סביר אם כל שנה יעמדו בהתחייבות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אין סוף להסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נקל עליהם ועלינו וניקח תאריך של 15 שנה ונשים אותו - עד למועד זה או לפניו יושבו כל הכספים לקרן ויבוצעו במלואם במסלול הקרן. מה אכפת לכם שיש תאריך כזה? << אורח >> הלאל חלאילה: << אורח >> מקובל, מבחינתנו – לכל המאוחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקובל. היועץ המשפטי יעזור לנו לנסח. חבר הכנסת גנאים, בבקשה. << דובר >> מאזן גנאים (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה להעיר שתי הערות: הזיהום והאבק והמטרד התחבורתי. אני יודע על מחצבות ושעוברים באמצע היישוב, זה ללא ספק מטרד רציני. האם לקחתם בחשבון גם את הזיהום, גם את המטרד וגם את האבק, לצערי? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> הסיטואציה פה בתור קרן שיקום מחצבות, וזה הדיון, זה שאנחנו סוגרים את המחצבה. מחצבה טורעאן שבגולני – צריך את חלקה כבר לשקם, ואנחנו רוצים להתקדם בשיקומים שלהן. כשאנחנו באים להקים מחצבות חדשות, אנחנו בודקים את הדברים. קשה היום להקים מחצבות, ואנחנו גם כמי שצריך לספק חומרים כאלה, אנחנו לא אחראים רק על הסביבה, אנחנו גם רואים את הראייה הסביבתית, אבל אנחנו מבינים שיהיה קשה לנו מאוד לספק. אני לא יכול להגיד לך שקמות מחצבות חדשות שמפריעות לתושבים. לגבי מחצבות קיימות - הטיפול בנושא איכות האוויר נמצא במשרד להגנת הסביבה. ככל שיש בעיות מסוימות אנחנו אומרים לחברנו במשרד להגנת הסביבה, וגם בכתובים, שלא ניתן רישיונות למחצבות, לא נחדש את הרישיונות למחצבות פורעות חוק. יש רישיון שנתי, וזה השיח ביני לבין שארבל, שכשאנחנו מחדשים את הרישיון, ככל שתהיה התנגדות של המשרד להגנת הסביבה, אנחנו לא נחדש את הרישיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לחבר הכנסת גנאים יש פגישה עם שרה סודית. אדוני, אנחנו משחררים אותך. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> לאור דברי הטעם של עו"ד איתי עצמון שאין שום קשר בין הוועדה הזו באופן שוטף, אני רוצה להציע, כמו שמקובל בהרבה הסדרים, דיווח שנתי לוועדת הכלכלה על ידי הקרן כדי שנראה באמת את ההתקדמות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קיבלת בכתב פעם בשנה ניצול הכספים ומעקב מה קררה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> אני רואה שאני יוצא מכאן עם רשימת מטלות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חכה, זה ההתחלה. זה רק הקלות. עוד מעט מגיעות הקשות. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> זה לטובתך. יבוא יום ולא גיא סמט יעמוד בראש המערכת. אנחנו רוצים להבטיח שהמחליף שלך יהיה טוב כמוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלון טל רכש את זה בדם, מה שנקרא. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אם אנחנו כבר מדברים על תאריכים אז 15 שנה, זה קצת רחוק, אולי שמונה שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשר, שמונה, מה שהם יכולים - שלא יפגע ביציבות שלהם. << אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >> חשוב להגיד לוועדה שאם השרים לא קבעו עד דצמבר 25' מתי יושבו הכספים, שהכספים יושבו החל משנת 2030, אם זה בסדר? למשל, אפשר לעשות פריסה של כ- 50 מיליון שקל בשנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יודעת, כשאתה מתחיל לשלם משהו, אתה יכול לפרוס את זה 50 שנה. אנחנו צריכים מועד. זה פחות מעניין מתי את מתחילה לשלם, מתי סיימת לשלם. << אורח >> שני מנדל-לאופר: << אורח >> זה עשר שני, אבל אפשר לעשות את זה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו תאריך. אני לא רוצה לפגוע בעבודתכם, תביאו תאריך סביר. זה מקובל עליי גם אם זה 15 שנה, אבל תביאו תאריך. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> לא, 15 זה יותר מדיי - חמש וחמש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היועץ המשפטי יציע לנו נוסח. רון, לאן אתה הולך? כל חברי הכנסת נוטשים אותי והולכים לסדנא על תקצוב. זה בדיוק מה שאנחנו עושים פה. אתם עושים כבר פרקטיקה, למה אתם צריכים סדנא? אתם כבר מומחים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> כדי שבפעם הבאה נבוא מה-500 מיליון שקל איך אנחנו דואגים לחלק לעמותות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוהב אתכם. רון כץ וטופורובסקי, צאו לדרך. תודה רבה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> לא שמענו את תגובת יו"ר הקרן להוספת חיזוק הראייה הסביבתית שם על ידי נציג ארגוני הסביבה, והאם הוא מוכן לשקול את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה ממש עוקב אחרי הדיון. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אין מה לעשות, אין תמיד יושב-ראש כל כך ידידותי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הרכב הנהלת הקרן מוסדר בתקנות, לא בפקודה. יכול להיות שצריך יהיה למצוא איזשהו מנגנון של תיקון בחקיקה ראשית שיפנה לתקנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא נדון היום, אבל אנחנו ניתן את זה להם כמשימה לטיפול. זה לא מופיע בחוק הזה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אפשר הצהרה גם כן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לנו שני נציגי ציבור שיתייחסו: חיים שנהר ואחריו לי היא גולדנברג. חיים שנהר, נציג ציבור, עמותה למען עתיד הגליל המערבי, בבקשה, בקצרה. << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> תודה. אני אשתדל לקצר. קודם כול, אני שמח מאוד על הדיון הזה ורוצה לומר שהמחצבות זקוקות לתוכניות שיקום משום שהן פוגעות בנוף. לא רק בנוף, אבל הן פוגעות בנוף ורישומן ניכר בו. כדי למזער את הפגיעה בנוף, אנחנו עושים את תוכניות השיקום, אלא שהן מחכות, כמו שאמר גיא קודם לכן, לאורך שנים רבות עד אשר המחצבה תסיים את פעילותה, ואז היא משתקמת מהר יותר או פחות, בהתאם לעבודת האכיפה ועבודת הקרן, וכן הלאה. מכיוון שמחצבות נוטות להתנהל באופן שפותח מדי תקופה אזור חציבה חדש, הרי שבכך גם נרמסת סיום העבודה באזורי חציבה ישנים שמוצו. את השטחים האלה לדעת אנשי סביבה, ואני נמנה עליהם, ניתן לשקם עוד במהלך עבודת המחצבה ואז למזער את הפגיעה הנופית של המחצבה למינימום הכרחי כי לחצוב צריך. לכן, הייתי שמח מאוד אם היה מתווסף לחוק הזה סעיף שמגדיר שתכנון שיקום המחצבה ייעשה על פי שלבי החציבה ועל פי שלבים של מיצוי שטחי חציבה, ובאופן כזה רישומן של מחצבות בנוף יפחת. לדוגמה, ואני מתאר לעצמי שלפחות חלק לא קטן של המשתתפים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חיים, הנקודה הובהרה. תוותר על הדוגמה. אתה מדבר על שיקום בזמן שיש חציבה – שיקום מקביל. נקבל התייחסות להערה זו. << דובר_המשך >> חיים שנהר: << דובר_המשך >> אני גם רוצה לבקש מניעת מפגעים לא הכרחיים תוך תפעול המחצבה. למשל, הר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, העלה ראש העיר פה את האבק ואת המשאיות, וכן הלאה. << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> אני מדבר על פגיעה נופית, ועל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא לגרום נזק אגבי מסביב כשנכנסים לעבוד, הבנתי. << אורח >> חיים שנהר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לי היא גולדנברג, בבקשה, שתי דקות. בדרך כלל נותנים פה בכנסת נאומים בני דקה. אנחנו לארג'ים, קדימה. << אורח >> לי-היא גולדנברג: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני באמת אשתדל גם לקצר וגם כי אדוני אלון טל נגע בהרבה מהרבה נקודות. אבל אני כן רוצה לחזור לנקודה הראשונה והיא ייעוד הכספים. נושא קרן לשיקום מחצבות, והסיבה שמשרד האוצר ומשרד האנרגיה מעלים את ההצעה בהחלטת חקיקה, לא בהצעת מחליטים, היא בנוגע לכך שהשימוש בכספים של הקרן הזו כבר נקבע על ידי בג”ץ כלא בדיוק חוקי או לא חוקי בכלל. מה שנעשה פה זה ניסיון להתחמק מהחלטת בג”ץ בנוגע לשימוש בכספים שלא למטרות הקרן. משרד האנרגיה הבטיח לנו לא פעם בעקבות הדיונים הפנימיים שהיו לנו בנושא העברת הכספים, שחצי לפחות מהכספים האלה יועברו להתייעלות אנרגטית עם אנרגיות מתחדשות. מה שאמרה פה נציגת האוצר הוא נחמד וטוב, אבל לא מדובר פה על דברים נפרדים, מדובר פה בדברים שכרוכים האחד בשני. מיליארד שקל אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית זה סכום לא מי יודע - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לי היא, יש לך הסכם כתוב מול האוצר על מה שאמרת? << דובר_המשך >> לי-היא גולדנברג: << דובר_המשך >> ראשית, זה לא האוצר, זה משרד האנרגיה. אבל גם למשרד האנרגיה ומשרד האוצר אין הסכם כתוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם יש לכם מסמך רשמי שבו הם התחייבו לכרוך את הדברים יחד? << דובר_המשך >> לי-היא גולדנברג: << דובר_המשך >> מסמך רשמי - לא, לכן אני מבקשת שזה יהיה לכל הפחות או בחקיקה, או שבאמת אם משרד האנרגיה מתכוון להשתמש בכספים להתייעלות ואנרגיות מתחדשות, כמו שיש כבר לא מעט דיווחים לוועדה עצמה, שידווחו לוועדה לאיפה הכספים האלה הולכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לי היא, אני לא מסכים איתך. אני חושב שהכספים האלה צריכים ללכת לשיקום מחצבות. << דובר_המשך >> לי-היא גולדנברג: << דובר_המשך >> אני גם חושבת שהם צריכים ללכת לשיקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם זה מסייע להם בהיבט התזרימי, והמדינה משקיעה באנרגיה מתחדשת ובהיבטים סביבתיים והמספרים כתובים בתקציב וההיקף גבוה, אתם רק צריכים לדעת שבתקציבי המדינה יש היקף גדול של השקעה באנרגיה מתחדשת. << דובר_המשך >> לי-היא גולדנברג: << דובר_המשך >> מיליון שקל זה לא היקף גדול, זה היקף יחסית נמוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכול יחסי. זה מיליארד. כמה זה היה לפני חמש שנים ושבע שנים? << דובר_המשך >> לי-היא גולדנברג: << דובר_המשך >> לדוגמא, 2.2 מיליארד. אני מסכימה איתך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן להם להתייחס לדברים שלך, אבל אתן לך לסיים קודם. << דובר_המשך >> לי-היא גולדנברג: << דובר_המשך >> אנחנו באמת בוחנים את המהלך הזה מבחינתנו. בפועל צריך לזכור שהכספים האלה, כמו שהזכרת, אמורים להיות לשיקום מחצבות. נכון, אנחנו מקווים ומעריכים מאוד את מה שהיושב-ראש עושה כדי להבטיח שהכספים האלה יועברו. אבל תוך כדי, אם כבר מוציאים את הכספים האלה, אז שילכו למטרות סביבתיות תקציביות, אם זה מתחדשות והתייעלות בפריפריה, לדוגמה, ששם הפגיעה העיקרית של מחצבות. בואו נבחן את זה כך, אבל שיהיו לפחות למטרות סביבתיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבקש התייחסות להערתך, ובעיקר להציג לי על פני שנים האם השקעות המדינה בהתייעלות אנרגטית ובאנרגיה מתחדשת ובפרויקטים סביבתיים, נניח בסקירה חמש שנתית, בניכוי השנתיים שאין תקציב למדינה אבל בשנים נורמליות שיש תקציב, האם ההיקפים הלכו ופחתו, הלכו וגדלו? האם הם מעוגנים מספיק באופן שנניח את דעתה של לי היא שאכן המגמה היא להגדיל השקעות בתחומים האלה? עופר לוסטיג, יושב-ראש איגוד המחצבות, בבקשה. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> שלום, אדוני היושב-ראש, שלום לכולם. נתת לנו שתי דקות ואעשה זאת בקצרה. ראשית, על פניו אנחנו כאיגוד בעלי המחצבות כמובן מתנגדים ללקיחת הכסף מניהול הקרן. אנחנו חושבים, ואנחנו גם יודעים, וזה נקבע גם בבג”ץ, הכספים האלה הופקדו על ידי בעלי המחצבות במטרה שהם יוחזרו לטובת שיקום מחצבות, לא לטובת שום נושא אחר. לא לטובת אנרגיה מתחדשת, ולא לשום דבר אחר. הם הופקדו בידי הקרן כקרן עצמאית, כך שהמדינה לא תוכל לשים עליה את ידה. כמו שאמרה פה הדוברת הקודמת, יש פה באמת ניסיון לעקוף את התהליך הזה דרך חקיקה. אני מבין את מצבו של אוצר המדינה, אבל אם הבעיה היא אוצר המדינה בשל בעיות קורונה, אז זה לא אמור ללכת לא לאנרגיות מתחדשות. גם אנחנו שמענו שמועות ואמירות שהכספים האלה בסוף מיועדים ללכת לכיוונים אחרים, לאנרגיות מתחדשות. אם כך הדבר, יש לנו מה לעשות בכסף לטובת שיקום מחצבות. יש מאות מחצבות שמוכנות מחר בבוקר להתחיל הליכי שיקום. עד היום עיקר הסיבות שלא היו הליכי שיקום כי זה פשוט הקרן, לצערי, לא פעלה בצורה נחרצת. אני לא מדבר בתקופתו של גיא, אני מדבר עוד קודם לכן. היא לא פעלה באופן נחרצת להוציא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עופר, עשיתי שיערי בית וראיתי שאפילו הכסף הראוי בפרויקט הזה לא הושקע בעבר. הושקעו 15 - 20 מיליון שקל, כשהיו יכולים להשקיע גם 40 ו-50. זאת אומרת, אפילו המינימום של ניצול הכספים הזמינים האלה לא בוצע. << דובר_המשך >> עופר לוסטיג: << דובר_המשך >> נכון, לכן אנחנו בעיכוב גדול. למה אני חושב שיש הכרח, כמו שאתה אמרת, ואמר היועץ המשפטי של הוועדה, לקבוע ולקצוב זמן להחזרת הכסף? מה שנקבע פה זה סוג של תרגיל, לדעתי. כי ב-25' יישבו השרים וידונו מה ומתי ואיך מחזירים את הכסף. אדוני היושב-ראש, בשנת 25' מרבית המחצבות בישראל יהיו לאחר גמר הרשאות החציבה ורובן יהיו כבר אחרי שהן מיצו את עיקר העתודות שלהן. יש מחסור גדול בחומרי גלם, כמו שאתה יודע. לכן, ההערכה שלנו היא שבשנת 25' הקרן תזדקק כמעט לכל המזומנים שבקופתה בשביל לשקם מחצבות פעילות שהסתיימה תקופת פעילותן, או כמו שאמר כאן חיים קודם, לשקם תוך כדי ביצוע. אני חושב, ואנחנו עומדים על זה, שאם יוחלט שאכן תאושר הצעת החוק הזו, ייקבע מועד סופי ומוחלט שבו הכסף חוזר לקרן לצורכי שיקום מחצבות. שנית, אני חושב שחשוב מאוד להבטיח שהכספים האלה הולכים לתועלת דברים שקשורים בתחום המחצבות, ויש עוד נושאים בתחום המחצבות שצריכים לקבל טיפול, אם כבר נגענו בתחום הזה – אז גם בהקשר הזה. סעיף 3 בהצעת החוק משנה לרעה את מצבם של בעלי המחצבות. היום זכות השיקום נמצאת אצל בעלי המחצבות אחרי שהקרן פנתה לבעלי המחצבות ואפשרה להם את זה. הסעיף שמוצע עכשיו על סדר- היום הוא להעביר את הנושא הזה לרט"ג או לרשות שמורות הטבע. העברה של הזכות הזו לרשות שמורות הטבע בעצם מאיינת את זכותם של בעלי המחצבות, זכות סירוב לביצוע עבודות השיקום. לכן, אנחנו מבקשים שהדבר הזה לא ייכלל, או ככל שהוא ייכלל רשות הטבע והגנים או רשות שמורות הטבע תיכנס בנעליה של הקרן לשיקום לגבי הזכויות שיש לחוצב האחרון כפי שמופיעות בפקודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עופר, תודה רבה לך. גיתית ויסבלום מהחברה להגנת הטבע, בבקשה. << אורח >> גיתית ויסבלום: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מצטרפת לדברים של לי היא מאדם טבע ודין וגם לדבריו של פרופסור אלון טל. חשובים לנו שני דברים: קודם כול, לגבי הכספים שהאוצר מדי פעם מנשנש מהקרנות הסביבתיות, וזה לא רק מפה, זה גם מהקרן לשמירת הניקיון – אם הוא כבר לוקח שייקח לדברים סביבתיים. אני חושבת שזה נושא מאוד-מאוד חשוב, וכדאי שזה יבוא לידי ביטוי גם בחקיקה. אני חושבת שהזמן צריך להיות תחום וזה צריך להיות 15 שנים אלא הרבה פחות – חמש שנים. ואם הם ירצו, שיבואו לבקש הארכה. אבל זה צריך להיות לא יותר מחמש שנים. בטח שלא לתת להם חמש שנים רק להחליט מתי הם יחזירו – זה בטוח. לגבי נציג ארגוני הסביבה הנהלת הסביבה בתוך הנהלת הקרן - זה דבר שמאוד ישפר את עבודת הקרן. אנחנו רואים שהקרן כרגע לא עושה עבודה מספיק טובה בשיקום מחצבות וניצול הכסף שיש לה ובגלל זה יש עודפים מאוד גדולים. הדבר הרביעי שאני רוצה להציע הוא שהקרן תדווח מדי שנה לוועדה הכלכלה מה היא עשתה עם הכסף כמו שיש חובת דיווח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה סוכם. כל עוד ההסדר הזה מתקיים נקבל דיווח על ניצול כספי ועל תשלומים של האוצר, וכו'. אנחנו נעבור להקראת החוק ומקווים להסכים על הנוסחים. בבקשה, מתחילים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואחר כך תוספות בעל פה << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 13), התשפ"א–2021 תיקון סעיף 111ו 1. בפקודת המכרות‏ (להלן – הפקודה), בסעיף 111ו – (1) בסעיף קטן (א) – (א) בפסקה (1), המילים "או שהורשע אדם אחר בעבירה כאמור שביצע באמצעות הרכב בתוך חמש שנים שקדמו לתפיסת הרכב" – יימחקו; (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) הורשע אדם שאינו בעל הרכב או שאינו האחראי על הרכב מטעם בעל הרכב, בתוך חמש שנים שקדמו לתפיסת הרכב, בעבירה שבוצעה לפי סעיף 111 או לפי סעיף 384 לחוק העונשין בקשר עם חומר חציבה באמצעות אותו הרכב (בסעיף קטן זה – עבירה קודמת), לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 לפקודה האמורה עד תום ההליכים..." פה אנחנו מוסיפים איזושהי הרחבה שלא נמצא בנוסח ה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חגית, אני מציע שתקראי בכל זאת את הנוסח שהופץ לחברי הוועדה, ושפורסם גם באתר, ולאחר מכן תוסיפי תוספות בעל פה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אוקיי. "...לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 לפקודה האמורה עד תום ההליכים, אלא אם כן הוכיח בעל הרכב אחד מאלה: (1). כי לא ידע שבוצעה עבירה קודמת באמצעות הרכב; (2). כי לא הייתה בינו לבין מבצע העבירה הקודמת או מי שהיה בעל הרכב בעת ביצוע העבירה הקודמת, זיקה שיש בה כדי להעלות חשד סביר כי ידע שבוצעה עבירה קודמת ברכב, וכן כי מכירת הרכב נעשתה בתמורה הולמת, ובלבד שיוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיפים 111 או 111ב בתוך 90 ימים מיום תפיסת הרכב; לעניין זה, "זיקה" – קרבת משפחה, קרבת מקום מגורים או קיום יחסי עבודה;" << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש שקודם כל תסבירי בקצרה את התיקון המוצע, ולאחר מכן נגיע לתוספות. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אוקיי. סעיף 111ו קובע הסדר ייחודי לפקודת המכרות, שמדבר על תפיסת רכב עד תום ההליכים. אגב, לא החרמה כמו שדובר פה אלא רק תפיסת עד תום ההליכים, של רכב מועד - רכב שבעבר בוצעה בו עבירה. לרוב אנחנו מדברים על עבריין מועד. עבריין שעבר פעם אחת אז אנחנו חוששים ממנו יותר, וזה יכול להיות עילה לתפיסות או לכל החמרה אחרת. פה הרכב עצמו הוא זה שהוא העילה לתפיסת הרכב עד תום ההליכים, כשהנחת הרקע היא שמדובר בתופעה שקיימת, או בוודאות הייתה קיימת בשנות ה-2,000, של העברת כלים בין עבריינים כדי להתחמק מאכיפה. לכן, הרכב מוחזק כמועד ואפשר יהיה לתפוס אותו עד תום ההליכים. בהסדר המקורי, בגלל הנושא הזה של העברת בעלות בין עבירה לעבירה, דובר על זה שיהיה מרשם, והוטל על שר האנרגיה שהוא זה שיתקין תקנות שיורו על המרשם הזה. בפועל לא הותקנו התקנות האלה. שר האנרגיה ניסה לעשות את זה בהתייעצות עם משרד התחבורה, והתברר שיש עם זה הרבה מאוד קשיים. לכן, מוצע פה איזשהו הסדר חלופי שבמקום מרשם נוצרת איזושהי חזקה של ידיעה של בעל הרכב, וכאשר החזקה הזו נשללת לא ייתפס הרכב עד תום ההליכים או למעשה אין חובה לתפוס את הרכב עד תום ההליכים. הנטל מוטל על מי שהוא מחזיק ברכב, על העבריין. מה שניתן להוכיח זה: אחד, שהוא לא ידע שבוצעה עבירה, שתיים, שהוא לא היה הבעלים של הרכב ולא הייתה לו שום זיקה לבעל הרכב, זיקה כזו שיכולה להעלות חשד שהוא ידע על העבירה הקודמת - כרגע זה מה שמוצע. אנחנו, לאחר תיאום גם עם יועמ"ש הוועדה, הצענו פה עוד שני דברים: הצענו להוסיף איזושהי אמירה כללית שגם יכול להיות שהוא ייצא מהחזקה הזו מטעמים מיוחדים שיירשמו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע: מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כמו שכתוב היום. בפסקה (1) של סעיף קטן (א) כתוב: מנימוקים מיוחדים שיירשמו. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אוקיי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו. אין לי בעיה עם זה. ובניסוח של פסקה (2) כשמדובר על מכירת הרכב שנעשתה בתמורה הולמת, אנחנו אומרים: וכן אם הועברה הבעלות לאחר הביצוע הקודמת כי מכירת הרכב נעשתה בתמורה הולמת, כי תפיסת הרכב יכולה להיות לא רק כשהועברה הבעלות אלא גם כשהעבריין הוא לא המחזיק ברכב אלא נהג שלו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנוסח יהיה: לא יורה בית המשפט על החזרת הרכב לפי סעיף 34 לפקודה האמורה עד תום ההליכים, כלומר, יש כאן עילה נפרדת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, או אם הוכיח בעל הרכב אחד מאלה, ואז יש את פסקאות (1) ו-(2), כך שבית המשפט למעשה יוכל לשקול נסיבות מיוחדות שלא קשורות להוכחה של בעל הרכב ולקבוע מנימוקים מיוחדים שיירשמו את עבירת הרכב. רציתי לשאול לגבי זיקה. היא כתובה כאן כקרבת משפחה, קרבת מקום מגורים או קיום יחסי עבודה. זה די רחב. כלומר, קרבת משפחה – כל קרבת משפחה. אין כאן שום תיחום? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אנחנו אומרים קרבת משפחה שיש בה כדי להעלות חשד. זה יכול להשתנות מחברה לחברה, איזה זיקת קרבת משפחה יכולה להיחשב כזיקה קרובה. אני חושבת שזה גם מכלול נסיבות. לכן, העדפנו להשאיר את זה לא מוגדר, לא חד משמעי. לרוב אנחנו יכולים לדבר על שלושה מעגלים: על המעגל הקרוב של אבא, אח - כאילו קירבה מדרגה ראשונה, נכד וסבא, ודודים וגיסים. זה נראה לי שזה בדרך כלל התיחום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתם לא רוצים להגדיר את זה כבר כאן? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לנו נראה שעדיף להשאיר את זה פתוח. אנחנו לא נתאבד על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתה אומר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שכן כדאי להגדיר מהי קרבה. אנחנו מכירים בהרבה דברי חקיקה ש- - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה חשוב לכם שזה יהיה פתוח? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כדי לתפוס מקרים של קרבה שהיא אולי רחוקה יותר, אבל בנסיבות העניין יש איזושהי היכרות מאוד קרובה שיכולה לחדד את הקשר. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לכאורה אם הוא רושם את הרכב על שם הבן אז הוא כבר מרחיק אותו מהמעגל השלישי או השני. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על עבריינות כבדה. אם מישהו בא ולוקח וגונב חול. נראה לי שברגע שנגדיר את זה, אנחנו נסמן להם איפה הם צריכים להתרחק מזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, נתקדם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלה לגבי פסקה (1): כי לא ידע שבוצעה עבירה קודמת באמצעות הרכב. למעשה, זו דרישה די קשה להוכחה. נדרשת ממש ידיעה פוזיטיבית. איך אדם יוכיח שהוא לא ידע? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> זו אכן דרישה קשה מאוד, ולכן אנחנו הוספנו, מצד אחד, גם את הנימוקים המיוחדים, וגם מצד שני, את החזקה הזו של הזיקה. אני מניחה שלרוב את (1) הוא לא יוכל להוכיח, אבל בוא נשאיר לו את האופציה הזו אם הוא יכול להוכיח את זה באיזשהו מקרה יוצא דופן. סך הכול זה נותן אופציה נוספת לבעל הרכב להוכיח משהו. מה שעוד לא הוקרא זה הסוף סוף סוף של סעיף קטן (ג) – בטל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם יש הערות לסעיף כפי שהוקרא? עדי טל, ייעוץ משפטי במשטרה, בבקשה. << אורח >> עדי טל: << אורח >> אם אין הערות אז כמובן שאני לא צריכה להתייחס. אני רק רציתי להתייחס, אם רוצים, לשאלות שהועלו פה לגבי התיקון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה שאת כאן ועל כך שאת איתנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך להקריא גם את פסקה (2): סעיף קטן (ג) – בטל. תסבירי מה התיקון. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> סעיף קטן (ג) הוא הסעיף שהסמיך את שר האנרגיה להתקין את התקנות של הרישום. אנחנו מבטלים את הסעיף הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקנות שלמעשה אף פעם לא הותקנו. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם אכן אין הערות, אפשר להצביע על סעיף 1, כפי שהוקרא, עם התיקונים שהוקראו תוך כדי הדיון << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי בעד? הצבעה הסעיף אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. אלון, אתה בעד? אין לו זכות הצבעה? אני מצביע עם עצמי, אלון. אל תפריע לי. יש פה פה אחד. זה רמת הרייטינג של המכרות שלכם. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> הפעם אנחנו שמחים על הרייטינג הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדיור הציבורי היו פה הרבה. האמת, זו החלטה גדולה ומשמעותית ורצינית. אני נותן לזה רייטינג. קדימה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> תיקון סעיף 116 בסעיף 116 לפקודה - פה צריך להיות (א)(1) לפקודה - אחרי המילים "(להלן חוק התכנון)" יבוא חוק המים, התשי"ט – 1959 (להלן חוק המים) או חוק הניקוז ההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח- 1957 (להלן חוק הניקוז), לפי העניין "ובמקום "לפיו" יבוא "לפיהם". נסביר את הסעיף הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למעשה, זה תיקון שלא נכלל בהצעת החוק כפי שהוגשה במקור. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כן, אבל זה כן הונח על שולחן הוועדה עכשיו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> למעשה, הסעיף דן בתוכנית שלפיה אפשר לשקם מחצבה, כשלפי הנוסח הנוכחי התוכנית שלפיה אפשר לשקם מחצבה זה תוכנית לפי חוק התכנון והבנייה. מתברר שבחקיקה הישראלית קיימים עוד חוקים שיש בהם תוכניות שמקבילות לחוק התכנון והבנייה: חוק אחד הוא חוק המים שלפיו אתה יכול להקים מפעל מים באישור. כל תהליך האישור מצוי בחוק המים, כשהוא מסתיים גם באישור של ועדה מחוזית, כך שזה משתלב עם חוק התכנון והבנייה. והסדר מאוד דומה קיים בחוק הניקוז לגבי מפעלי ניקוז. בפועל מתברר שהקרן לשיקום מחצבות בחלק מהמקרים שיקמה לפי תוכנית ניקוז, ולכן הקרן ביקשה שגם תוכניות כאלה ייכללו בהגדרה של תוכנית, וזה התיקון שהצענו לסעיף 116. בדיעבד, בשיחה עם איתי, אנחנו מציעים פה איזשהם תיקוני נוסח בלבד: להעלות את ההגדרות לסעיף ההגדרות. לא משהו שמשנה את המהות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק תגידי איזה הגדרות. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> למשל, הגדרה של חוק המים: חוק המים, התשי"ט-1959, חוק הניקוז – חוק הניקוז והגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957, חוק התכנון: חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, תוכנית – תוכנית כהגדרתה בחוק התכנון או בתוכנית מפעל כמשמעותה בחוק המים, או תוכנית מפעל כמשמעותה בחוק הניקוז, תוכנית לשיקום מחצבה – תוכנית הכוללת הוראות לשיקום מחצבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, תוכנית לשיקום מחצבה זה למעשה תוכנית סטטוטורית שכוללת הוראות לשיקום. סטטוטורית – התכוונתי מכוח אחד מהחוקים האלה. יש תיקון שאתם רוצים להוסיף לנוסח של סעיף 116? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> למעשה, אני מציעה להחליף את 116: במקום האמור בסעיף 116(א)(1) לפקודה יבוא: שייבצע את פעולות השיקום לפי הוראות חוק התכנון, חוק המים או חוק הניקוז והתקנות והתוכניות שעל פיהן, והכול לפי העניין. מבחינת המהות – זה בדיוק אותו דבר. זהו נוסח קצת פשוט יותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. התוכניות הן לא מקבילות. כלומר, יכול להיות שתהיה תוכנית או תוכנית לפי חוק התכנון והבנייה או לפי חוק המים או לפי חוק הניקוז מבחינת התוכנית עצמה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> נכון. אלו תוכניות חלופיות. יכול להיות שאם השטח מאוד גדול אז יש שתי תוכניות שהן חלות, אבל כל אחת על שטח אחר. על אותו שטח זה או זה או זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם יש הערות לתיקון סעיף 116? אין הערות. מצביעים. מי בעד? הצבעה הסעיף אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אחד. הפעם יש פה שתי פיות. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אני לא חבר, אני משקיף. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> יש רק חבר אחד – נכון. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> איתי, פונקציה של התיקון של 116 זה תיקון סעיף 112, האם גם על הסעיף הזה צריך להצביע? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נבדוק איפה באמת למקם את ההגדרות האלה שהקראת. יכול להיות שמבחינה טכנית נשלב אותן בסעיף 112 שבו יש כרגע הגדרה אחת, הגדרה של בעל מחצבה. אנחנו נתייעץ עם הממונה על הנוסח ואולי נשלב אותן שם. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אבקש מחבר הכנסת טופורובסקי להחליף אותי בהובלת הדיון הזה. לפני שאעזוב, אני כן אבקש שאתם תדווחו לנו במסמך לוועדה את היקפי ההשקעות באנרגיה מתחדשת ובהתייעלות אנרגטית של הממשלה על פני עשור אחורה, וזאת בטבלה מסודרת שתניח את דעתם של הסביבתיים שהמגמה גוברת והולכת, וכן תתייחסו ברצינות לבקשתם שזה לא יהיה הדיון פה כי זה לא החוק הזה, אבל שישולב נציג ארגוני סביבה בקרן לשיקום מחצבות, ואם צריך תיקון חקיקה, תביאו את זה לכאן. וכמובן הדיאלוג עימם על מפגעי סביבה ופגיעה במרחב בזמן שיש כרייה, וגם לגבי זה שכשעושים שיקום או כרייה שאין נזקים אגביים בשטחים חשובים אחרים במרחב של אותה מחצבה. את המשך הקראת החוק וההצבעות יוביל פה חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי חובת דיווח – האם אתה מתייחס לחובת דיווח פה או שבאופן כללי בלי קשר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אנחנו מעגנים שכל עוד ההסכם הכספי בין האוצר לקרן לשיקום מחצבות מתקיים, בכל שנה ידווח בכתב, ולפי דרישת הוועדה גם בעל פה, על השימוש בכספים ומימוש ההסכם בפועל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, שימוש בכספים, ניצול התקציב של הקרן, תזרים הקרן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, וההחזרים הכספיים שהאוצר מזרים לקרן. כל שנה הוא מחויב לשמור שם על קופה קבועה ומענה לצרכים של הקרן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הדיווח הזה יהיה של שר האנרגיה אחת לשנה עד תום ההסדר שעכשיו נחקק, והדיווח הראשון יימסר עד 1 בינואר 2022? כלומר, זהו הדיווח הראשון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הם יודעים לבצע בחודשים שנותרו אז בסדר. אפשר שהראשון יהיה ב-23' כי הם לא יתחילו לעבוד. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> איתי, בחוק אתה רוצה לקבוע את הדיווח? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא אני, יושב-ראש הוועדה. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> היושב-ראש, לא הבנתי. האם אתה רוצה בחוק לקבוע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. זה לא כל כך כואב לדווח. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> אבל פרטי הדיווח לא מספיק מחודדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא ינסח איתכם, הוא יגיד מה הדיווח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נקריא בדיוק. אנחנו מדברים כרגע על ניצול תקציב הקרן, תזרים הקרן, השימוש בכספים שהועברו לאוצר המדינה - האם אתה רוצה לדעת לאן הם ייועדו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא ענייני. כל עוד הם עומדים בהסכם, אני לא מתערב להם. תמונת הראי הקודמת הייתה על דוח לוועדה על השקעות באנרגיה מתחדשת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה לא קשור לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא קשור, זה מספיק לי. אני יודע שעל פני עשור הם גדלים, משקיעים - זו הדאגה של הסביבתיים, שכספי ההשקעה של ממשלה באנרגיה חליפית ובפרויקטים סביבתיים ובאנרגיה מתחדשת ובהתייעלות אנרגטית, המגמה היא הגדלת השקעות. זה מה שאנחנו רוצים לראות כדי שלא יהיה כאן פטנט שמצד אחד לקחו כספים ותחום חשוב לא קיבל פה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל הם רוצים לדעת בדיוק על מה מדווחים. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> צריך להפריד. אם אנחנו נדרשים לדווח על המחצבות, אין לנו בעיה לדווח על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, על המחצבות. אנחנו לא נכניס פה את ה - - -, זה נפרד. אמרתי קודם, אתם תציגו לנו מה קרה, קודם כול, בעשור האחרון, מה המגמות, האם גדלו הכספים לאנרגיה מתחדשת, האם גדלו הכספים להתייעלות אנרגטית. אתם יכולים גם בכלל המשרדים, על פי משרדים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא קשור לתיקון החקיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא קשור, זה עלה פה. זו דאגה מצד ארגוני סביבה שדיברו פה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> בסדר, זה אנחנו יכולים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פה אנחנו על עצם קיום ההסכם, איך הוא מתנהל, ושהוא מתבצע בפועל. עצם קיום ההסכם – כתוב פה שהם ישלמו להם 50 מיליון קבוע, כתוב שיוסיפו אם יהיה להם מחסור. אנחנו רוצים לדעת שהעסק עובד. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> זה במסגרת הדיווח השנתי של הקרן, אנחנו נדווח על זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, יישום תיקון החקיקה. זה לא ההסכם, זה התיקון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יישום ההסכם כלשונו, ואתה מולם בניסוח של המועד האחרון להשבת הכספים בשנה סבירה והגיונית. אני מבקש שחבר הכנסת טופורובסקי יחליף אותי. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם אני צריך ללכת. האם סגרת איתם את הנוסח לגבי המועד של סגירת החוב במסגרת הסיכום שלך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, זה מופיע פה. עכשיו הם יגידו. האם אתה מדבר על מועד החזרת הכספים? << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> כן, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו הם יגדירו אותו. תודה רבה, חברים. בהצלחה לך. << מנהל >> (היו"ר בועז טופורובסקי, 14:36) << מנהל >> << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> בואו נמשיך. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אנחנו עכשיו בסעיף 117. תיקון סעיף 117 2. בסעיף 117 לפקודה - (1) המילים "לפי חוק התכנון" יימחקו; זה המשך של מה שדיברנו קודם של ההגדרה מהי תוכנית. (2) במקום "יכין המפקח" יבוא "רשאי המפקח" ובמקום הסיפה המתחילה במילים "תכנית לשיקום המחצבה" יבוא: "להכין תכנית לשיקום המחצבה, או להורות לקרן לשיקום מחצבות שהוקמה לפי סעיף 120 (בחוק זה – הקרן) להכין תכנית לשיקום המחצבה". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פסקה (3) מתייתרת כי הזכרת כבר את ההגדרות בתיקון הקודם, שהן יועלו לראש הפרק, נכון? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז אין צורך בפסקה (3). האם יש תיקונים לפסקה (2) שהקראת עכשיו? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם תישאר תוכנית לשיקום מחצבה? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כן, כי אני הגדרתי למעלה תוכנית לשיקום מחצבה – תוכנית הכוללת הוראות לשיקום מחצבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. אני רק מבקש הסבר לתיקון. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> הייתה לנו פה דילמה מה זה תוכנית שיקום כשלמעשה השיקום הוא הכנת הקרקע לייעוד העתידי שלו. לכן, תוכנית היא כל תוכנית שקובעת את הייעוד העתידי מאפשרת שיקום. תוכנית שיקום יכולה להיות כל תוכנית, ובלבד שיש בה את ההוראות שמאפשרות את השיקום, שהן הוראות הביניים בין הייעוד העתידי לבין הייעוד המיידי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התכוונתי לעצם התיקון של סעיף 117 – מה התיקון שאתם מציעים? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> עצם התיקון הוא תיקון שמאפשר לקרן להיות זו שמתכננת את השיקום. בפועל, לאורך השנים הקרן היא זו שהייתה אחראית על השיקומים, גם על התכנונים וגם על הביצוע. בפועל זה לא בא לידי ביטוי בלשון הפקודה. מי שהיו בעלי הסמכות לפי הפקודה הם המפקח, מצד אחד, ורשות הטבע והגנים, מצד שני. למעשה, אנחנו מעגנים פה בלשון החוק את מה שהקרן עשתה לאורך שנים. בנוסף למה שמונח בפני הוועדה, אנחנו עוד מציעים לתקן פה את סעיף 117(ב) שהוא איזשהו סעיף ישן ואנכרוניסטי שדיבר על פרסום התוכנית. אנחנו מתאימים אותו גם להגדרות הנוכחיות וגם למצב הנוכחי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקריאי מה יהיה הנוסח החדש שלו. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אקרא קודם את הנוסח הקודם. הנוסח הקודם-קודם כותב: המפקח יציין בהודעת השיקום את המקום והזמן שבהם אפשר לעיין בתוכנית השיקום המאושרת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> קודם כול, אין תוכנית שיקום מאושרת, זה כבר לא מונח רלוונטי. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> במקום: תוכנית השיקום המאושרת, המינוח שלנו כרגע הוא תוכנית לשיקום מחצבה, ובמקום: את המקום והזמן שבהם אפשר לעיין, אנחנו כבר לא נמצאים במשרדים האלה שבאים ומעיינים בהם בתוכניות, יבוא: את דרכי העיון בתוכנית לשיקום מחצבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הן דרכי העיון? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> נכון להיום, למיטב ידיעתי, בחוק התכנון והבנייה הכול מפורסם באינטרנט. לגבי חוק המים והניקוז - אנחנו פחות יודעים. אבל זה בדיוק יהיה התפקיד של המפקח על המכרות באותה הודעת שיקום להודיע איפה זה מפורסם. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> האם יש למישהו עוד הערות לפני שאני מעלה הצבעה? לאף אחד. אני מעלה את תיקון סעיף 117 להצבעה. מי בעד? הצבעה הסעיף אושר. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> פה אחד. עוברים הלאה לתיקון 118. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> תיקון סעיף 118 3. בסעיף 118 לפקודה – (1) בכותרת השוליים, אחרי "בידי" יבוא "הקרן לשיקום מחצבות או"; כרגע הכותרת מדברת על שיקום בידי רשות הטבע והגנים. אנחנו מוסיפים שיקום בידי הקרן או בידי רט"ג. (2) במקום הסיפה החל במילים "ונתקיימו הוראות סעיף 117" יבוא "וקיימת תכנית שיקום מאושרת למחצבה..., גם פה צריך להיות תוכנית לשיקום מחצבה - כאמור בסעיף 117(ב), רשאית הקרן לשקם את המחצבה בהתאם למדיניותה בעניין זה; הודיעה הקרן שאין בכוונתה לשקם את המחצבה בהתאם למדיניותה כאמור, רשאית רשות שמורות הטבע לשקם את אתר המחצבה; הקרן תפרסם באתר האינטרנט שלה את מדיניותה לעניין ביצוע השיקום והשתתפות בהוצאות שיקום". גם כאן אנחנו מדברים על תיקון שמעגן בחקיקה את מה שממילא מתבצע. כרגע הפקודה מדברת על זה שרט"ג היא זו שמשקמת או היא זו שמשתתפת בעלויות. בפועל, מי שמשתתף בעלויות זה הקרן לשיקום מחצבה, כשהקרן לשיקום מחצבות לא בכל מקרה משקמת. במקרה שבו המחצבה משתקמת על ידי בעל עניין ויש תקציבים, אין עניין שהקרן תיכנס לשם. מטרת הקרן היא לא להחזיר כספים לבעלי המחצבות, מטרת הקרן היא להבטיח שיהיה שיקום של הקרקע. לכן, קרקע שמשוקמת בדרכים אחרות – אין עניין לבזבז את כספי הקרן על השיקום הזה, כשהוספנו פה שכל הכללים האם משתתפים או לא משתתפים יהיו בהתאם למדיניות שתפורסם. בפועל כבר היום יש מסמך מדיניות מאוד מפורט של הקרן שמפורסם באתר של הקרן בדף הבית שלה, ולמעשה אנחנו פה נותנים גושפנקה חוקית למה שנעשה ממילא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי לא ציינתי בהתחלת הקראת החוק שהתיקונים שמסומנים בעקוב אחרי שינויים הם בעקבות הערות שהעברנו למשרד האנרגיה. בין היתר, אנחנו שואלים מה גדר שיקול הדעת של הקרן האם לשקם את המחצבה או שאין בכוונתה לשקם את המחצבה, ואז הבנו שיש מדיניות שמתפרסמת גם באתר הקרן. בסוגריים אומר שההסדרה החוקית של הקרן היא מאוד ארכאית. גם הפקודה וגם התקנות שמקימות את הקרן, הן תקנות מסוף שנות ה 70. נאלצנו כאן להתאים את התיקון למסגרת מאוד-מאוד ארכאית, אבל עדיין לשמור על העקרונות לפיהן אנחנו מנסחים היום חקיקה, ולכן נוספו התיקונים שאתם רואים כאן בעקוב אחר שינויים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מאה אחוז. עוד הערות לסעיף 118? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ותוכנית שיקום מאושרת - התיבה הזו צריכה להשתנות. למעשה, זה קיימת תוכנית לשיקום מחצבה. בשורה השנייה של פסקה (2) כתוב: תוכנית שיקום מאושרת. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> צריך לשנות את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. צריך גם לשנות כאן את ההפניה, האם זה כאמור בסעיף 117(א) או (ב)? << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> לא, כתוב כאן: תוכנית לשיקום מחצבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, כתוב: וקיימת תוכנית שיקום מאושרת. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> לא, זה תוקן כבר. תוכנית לשיקום מחצבה – תוכנית לשיקום מחצבה. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> אני לא יודעת, אני יושבת עם נוסח שלא כתוב בו את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא יודע איזה נוסח - - - << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אני באתי לכאן עכשיו, קיבלתי את זה. אבל בסדר, מאה אחוז – אין בעיה. האם יש הערות לתיקון סעיף 118? אין הערות? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> אני מבקש להתייחס. אני מתנצל, פשוט הנוסח המתוקן עליהם אתם עוברים לא נמצא בידינו, אבל אנחנו הערנו קודם כשאתה היית בחוץ והיה יושב-ראש אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנוסח הופץ ביום חמישי. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> הוא מופיע באתר הכנסת. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> איתי, אני מתנצל. אנחנו לא פגשנו אותו. לא משנה, ההערה נשארת אותה הערה. מדיניות הקרן לשיקום יכולה להשתנות על ידי הנהלת הקרן לשיקום, וזכויות החוצבים, זכויות בעלי המחצבה, מעוגנות בפקודה, ולכן צריך להבהיר את העניין הזה. יש פה איזושהי פרצה שנוצרת עכשיו בתיקון הזה, כך שהזכויות של בעלי המחצבות לבצע את השיקום, ומטרת הקרן הייתה שהחוצבים מפקידים כסף חלף זה שהם יבצעו את השיקום בעצמם בעתיד על חשבונם, הם מפקידים כסף למטרות שיקום וחלקו אמור להיות משוקם על ידם ככל שהם יחפצו בכך. אם הקרן משנה עכשיו את המדיניות שלה שלא דרך חקיקה, אנחנו בבעיה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> מדיניות הקרן קיימת לאורך שנים. אין לחוצבים איזושהי זכות קניינית בהשבת הכספים. הזכות היחידה של בעלי המחצבות היא במקרה שבו הקרן מחליטה לשקם בעצמה. כאשר אין אלטרנטיבה אז מי שהוא ראשון, בעל זכות הקדימה, לבצע את השיקום וליהנות מאיזשהן הכנסות מהסיפור הזה זה בעל המחצבה. אבל לא כל מחצבה משוקמת על ידי הקרן. מטרת איסוף הכספים היא להבטיח את שיקום כלל המחצבות בארץ, כשאנחנו יודעים, ואולי גם הקרן תציג פה, נעשו בדיקות אקטואריות. הקרן לא יכולה לשקם את כל המחצבות בארץ. אם אנחנו נפעל לפי הפרשנות הזו של בעלי המחצבות האומרת: יש לי זכות קניינית להחזיר לי את הכספים ששילמתי לצורך מחצבה, המחצבות לא ישוקמו. מדיניות הקרן היא לשקם לפי הצרכים של השיקום, כאשר מחצבה שיש מי שישקם אותה או שאין צורך לשקם אותה כי היא לא יוצרת איזשהו מפגע, מחצבה כזו לא תשוקם – זה מה שאומרת המדיניות. המדיניות הזו היא מדיניות שנהוגה בקרן כבר שנים, עשרות שנים, ואין שום שינוי פה מהמצב הקיים. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> יש שינוי ביחס לבג"ץ. בבג"ץ נקבעו הוראות מאוד ברורות. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> הבג"ץ לא דיבר בכלל על האופן שבו משקמים מחצבות, הבג"ץ דיבר רק על האם הכספים האלה מיועדים לשיקום או לא מיועדים לשיקום. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> ומה מטרתם ומה היה ייעודם המקורי. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> נכון – זה ייעודם. ייעודם לשקם מחצבות. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> הייעוד הוא לא לתת את הכסף לחברות הכרייה הגדולות בארץ, זה לא הייעוד. הוא גם טען שזה נמצא בפקודה, אני לא מכיר את הסמכות הזו. בכל מקרה זה לא הסעיף. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אני מעלה את תיקון סעיף 118 להצבעה. מי בעד? הצבעה הסעיף אושר. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> פה אחד. תודה רבה. נמשיך לתיקון סעיף 119. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> תיקון סעיף 119 4. בסעיף 119 לפקודה, אחרי "ובין בידי" יבוא "הקרן או". שוב, זה הוספה של סמכויות הקרן שממילא מבוצעות, כאשר בפקודה כרגע רשות שמורות הטבע היא זו שרשומה. בפועל, הקרן היא זו שמבצעת, אנחנו מוסיפים אותה כבעלת סמכות לתכנן ולשקם. במקור במה שפורסם היה כתוב: רשות שמורות הטבע, אבל זה ממילא כתוב בחוק ולכן אין צורך לכתוב את זה שוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם תוכלי להוסיף משפט מה הסעיף מסדיר? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> סעיף 119 מדבר על זה שאם יצאה הודעת שיקום על ידי המפקח, יכול בעל מחצבה שמרגיש שהוא נפגע מהודעת השיקום לערער, ובמקרה כזה יש דחייה של השיקום עד לאחר הערר. אני חושבת שכדאי לציין שמעולם לא היה ערר לפי הסעיף הזה. ועדת ערר כרגע לא קיימת. הנוהל הוא שהודעת השיקום לרוב יוצאת אחרי שכל הצדדים נתפרו והדברים מסוכמים כבר עם בעלי המחצבה כך שאין בכלל ערעורים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> עופר, הערות? לא? האם יש למישהו הערות? אני מעלה את תיקון סעיף 119 להצבעה. הצבעה הסעיף אושר. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> פה אחד. בואו נתקדם. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> עכשיו אנחנו בהוספת סעיף 120א שהוא הסעיף שמדברת על העברת הכספים של הקרן. הוספת סעיף 120א 5. אחרי סעיף 120 לפקודה יבוא: "הוראות מיוחדות לעניין העברת כספים חד־פעמית מהקרן לשיקום מחצבות לאוצר המדינה, והשבתם לקרן 120א. (1) על אף ההוראות לפי סעיף 120, הקרן תעביר לאוצר המדינה, עד תום 45 ימים מיום תחילתו של חוק לתיקון פקודת המכרות (מס' 13), התשפ"א–2021, סכום של 500 מיליון שקלים חדשים. (ב) בתקופה שממועד העברת הכספים לקרן כאמור בסעיף קטן (א) עד למועד שהורו עליו השרים לפי סעיף קטן (ג) או עד להשבת מסגרת ההחזר, לפי המוקדם, תשיב המדינה לקרן, מתוך מסגרת ההחזר, סכומים שישלימו את יתרת המזומן בקרן כך שלא תפחת, בכל עת, מ־50 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – כרית הביטחון), והכול כדי להבטיח שלא תיפגע פעילות הקרן בהתאם להוראות כמפורט להלן: "הקרן רשאית להגיש לממונה על התקציבים..." – פה יש איזשהו שינוי מהנוסח שפרסמנו אבל זה שינוי רק לצורך הבהרת הדברים, אין בו שום שינוי של מהות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנוסח הזה כן פורסם. זה הנוסח שהופץ. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> זה פורסם לדיון פה, זה לא מה שעבר בקריאה ראשונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אה, לכן זה מסומן בעקוב אחר שינויים. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כן. (1) הקרן, רשאית להגיש לממונה על התקציבים במשרד האוצר דרישה (להלן – דרישת תשלום) להשבת הסכום הדרוש לשם שמירת כרית הביטחון לאחר ביצוע התחייבויות הקרן הצפויות בשלושת החודשים שלאחר מועד דרישת התשלום, אם צפתה כי בתקופה האמורה תפחת יתרת המזומן בקרן מכרית הביטחון; בדרישת התשלום יפורט הסכום שנדרשת המדינה להשיב וכן יתרת המזומן בקרן במועד הגשת דרישת התשלום וצפי של הוצאות הקרן בשלושת החודשים שלאחר המועד האמור; דרישת התשלום תיחתם בידי חשב הקרן; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> "בשלושת החודשים שלאחר מועד" – כתוב כאן: "מועד דרישת התשלום". זה מועד הגשת דרישת התשלום? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כן, כן. (2) הגישה הקרן דרישת תשלום לפי הוראות פסקה (1), תשיב לה המדינה את הסכום שנדרשה להשיב בהתאם לדרישת התשלום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מתי היא תשיב לה? << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> הוא שאל מתי היא תשיב. ברגע שתהיה דרישת תשלום, תוך כמה זמן אגף התקציבים יחזיר את הכסף? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אני אשמח שאגף תקציבים יענה פה. למיטב זכרוני, היה בין הקרן לבין אגף התקציבים סיכום על אופן השבת הכספים והעדיפו לא לרשום את זה במפורש. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> דרישת תשלום – ברגע שמעבירים שמסוכמת דרישת תשלום, הרפרנט הרלוונטי מאגף תקציבים צריך לבחון באמת שהועברו כל הפרטים הנדרשים ואז הוא עושה את זה באותו רגע. זה עניין חשבותי תוך כמה זמן זה קורה בפועל, אבל זה קורה. הוא פותח דרישה ואז עושים את זה. זה תהליך טכני. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> זאת אומרת, בהנחה ודרישת התשלום היא נכונה, זה מיידי? כלומר, לא יכול להיות מצב שתהיה דרישת תשלום מהקרן ואגף התקציבים יגיד: נחזור אליך. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> לא. << אורח >> הלאל חלאילה: << אורח >> ההליך הוא הליך טכני שדורש אישורים אבל הוא הליך די מיידי ואין בו עיכובים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> ואם נוסיף: תשיב ללא דיחוי המדינה את הסכום שנדרש להשיב בהתאם לדרישת התשלום? << אורח >> הילה אורן: << אורח >> אין בעיה להוסיף: ללא דיחוי. זה קורה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מעולה, נוסיף. נמשיך, בבקשה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> (ג) שר האנרגיה ושר האוצר יורו עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2021), על המועד שבו תשיב המדינה לקרן את יתרת מסגרת ההחזר; בקביעה כאמור יתחשבו השרים בצורכי הקרן ובצפי הוצאות הקרן לפי תכנית העבודה הרב־שנתית שלה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> סליחה, אמרת: 2021, רשום כאן: 2025. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> 25' כמובן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה הסעיף שנדון כאן בחלק הכללי של הישיבה. אני מבין שיש לכם הצעה אלטרנטיבית, בין היתר, בעקבות ההערות שנשמעו כאן. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כן. הילה, את רוצה להציע את הצעתך? << אורח >> הילה אורן: << אורח >> כן. מה שאנחנו אומרים הוא שהשרים יורו עד יום 31 לדצמבר 2025 על המועד שבו תשיב המדינה לקרן את יתרת מסגרת ההחזר שלא יאוחר מיום 31 לדצמבר 2035. זה אומר שהמועד האחרון שבו השרים יכולים להודיע עליו הוא 31 לדצמבר 2035. ואז אנחנו מבקשים להוסיף בהמשך לדיון שהיה פה: לא הורו השרים על מועד כאמור, יושבו 50 מיליון שקלים בשנה החל מיום 1 בינואר 2030 או שתחולק יתרת מסגרת ההחזר לחמישה תשלומים שנתיים החל מיום 1 בינואר 2030, לפי גובה התשלום הנמוך מביניהם, שזה אומר החל מ-2030 - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם תוכלי לחזור על הנוסח? תקריאי שוב כדי שגם המשתתפים יוכלו לעקוב. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> שר האנרגיה ושר האוצר יורו עד יום י"א בטבת התשפ"ו, 31 בדצמבר 2025, על המועד שבו תשיב המדינה לקרן את יתרת מסגרת ההחזר שלא יאוחר מיום 31 בדצמבר 2035. לא הורו השרים על מועד כאמור - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, אם הם לא הורו על מועד כאמור עד סוף שנת 2025 - - - << אורח >> הילה אורן: << אורח >> נכון, יושבו 50 מיליון שקלים חדשים בשנה, החל מיום 1 בינואר 2030 או שתחולק יתרת מסגרת ההחזר לחמישה תשלומים שנתיים החל מיום 1 בינואר 2030, לפי גובה התשלום הנמוך מביניהם. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אני לא הייתי בחלק הזה בדיון. האם זה מה שדובר עם היושב-ראש? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> דובר על יצירת איזשהו מנגנון שלא יותיר בידי השרים חופש פעולה לקבוע מועד לא מוגבל. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> הבנתי. אם ב-2030 נשארו 400 מיליון שקל, 50 מיליון שקל בשנה, זה ייקח תשע שנים, לא 2035. אבל אמרנו שעד 2035 צריך להשיב הכול. 2025 הם יורו עד 2035. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך להחזיר הכול. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אם הם מחזירים 50 מיליון שקל ב-2030, יכול להיות שהם לא יספיקו להחזיר הכול. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> לא, אז גם בחלק הראשון זה צריך להיות פריסה. עד 2035 לא יסיימו את תהליך ההשבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה לא מה שהקראת. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לדעתי, זה שתי אלטרנטיבות: או שאתה אומר חד משמעית שהכול חוזר עד 3035 או שאתה פורס. צרך לקחת בחשבון שאם נשארת לך יתרה של 400 שלא הוחזרה זה אומר שהקרן לא ניצלה כספים לאורך השנים כי אנחנו אומרים שכל שנה היא מקבלת את הכספים לצורך הניצול, כולל 50 מיליון. אני מאוד- מאוד מקווה שאנחנו לא נגיע למצב שב-2030 יהיה לנו עוד 400 יתרה בקרן. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אבל זה יכול להיות. תיאורטית יכול להיות שאנחנו עד סוף העשור של 2030 עוד נשלם החזרים על ההלוואה שאנחנו לוקחים עכשיו – זה מה שאתם אומרים. והכול זה עם ריבית חשכ"ל, נכון? שמעתי בהתחלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> אתה צודק שלא הבהרנו את אופן התשלומים בחלק הראשון, וצריך להבהיר את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, שהשרים יורו עד סוף 2025 על מועד ההשבה, שהמועד עצמו להחזרת כל הכספים יהיה לא יאוחר מסוף 2035, אבל שהשרים יוכלו להורות גם על השבה בתשלומים? << אורח >> הילה אורן: << אורח >> לא, תחילת ההחזר תיעשה ב-2035. כמו שכאן תחילת ההחזר תהיה בראשון בינואר 2030, גם השרים יורו על מועד תחילת החזר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא מה שאני הבנתי שדובר עליו. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> גם אני לא, אבל אני לא הייתי כאן. זה נראה לי לא הגיוני וגם לא מתאים למיכאל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש ביקש שזה יהיה מועד סיום ההחזר, אם שמעתי נכון בתחילת הדיון. לא את תחילת החזר התשלום אלא סיום התשלומים. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> נשמע לי הגיוני שזה מה שהוא ביקש. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> אז אפשר לעשות שגם השרים יורו על מועד של 2030, אבל אנחנו צריכים להוסיף פה את אופן חלוקת התשלומים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. תגידי שוב מהו המועד. זה מועד תחילת התשלומים? אנחנו רוצים לדעת מתי כל הכסף מוחזר. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> עד 2035. << אורח >> הלאל חלאילה: << אורח >> אנחנו אומרים שעד סוף 25' השרים צריכים לקבוע מועד. החשש כאן הוא שהם לא יקבעו מועד בכלל? אנחנו מגדרים את זה שהם יקבעו מועד לתחילת החזר תשלום עד 2035. מבחינתנו, עכשיו אנחנו גם דורשים, אם לא הבהרנו את הנקודה הזו, שתהיה פריסת תשלום, עד 5 תשלומים להחזר ליתרת הקרן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל תראה מה כתוב בהצעת החוק. גם היום כתוב, המועד – זאת אומרת, מה השרים מורים? הם מורים על המועד שבו תשיב המדינה לקרן את יתרת מסגרת ההחזר. כלומר, כל הכסף חוזר לקרן. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> נכון, זה מה שכתוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז מה המועד הזה? << אורח >> הילה אורן: << אורח >> המועד הזה - אנחנו מציעים שהמועד יהיה לא יאוחר מיום 31.12.2035. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאז יוחזר כל הכסף. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> עד המועד הזה יוחזר כל הכסף. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> זה ההבדל בין מה שאני הבנתי, ואנחנו הבנו, לבין מה שאתם הסברתם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתם אמרתם דברים קצת שונים. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> נכון, אבל כשהשרים קובעים ביניהם, הם יוכלו גם לקבוע את מנגנון התשלומים, רק שהתשלום האחרון יהיה 2035. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מאה אחוז, בסדר גמור. זה כבר מה שהבנו. אז עד 2035, שזה קצת רחוק, אבל אני מבין שזה מה שדובר כאן פחות או יותר? אוקיי. עד 2035 יחזירו את הכסף, ועד 31 לדצמבר 2025 יחליטו איך ובאיזה אופן. אם לא מחליטים איך ובאיזה אופן, מ-2030 הכסף מתחיל להיות מוחזר, 2035 תשלום אחרון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, עד סוף 2035, גם לפי המודל שבו אין הוראה של השרים, כל הכסף מוחזר. זה לא כתוב בנוסח. << אורח >> הילה אורן: << אורח >> לא, כי זה תלוי ביתרה שתהיה. אתה מבקש להוסיף את זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא הגיוני מה שאתם אומרים. יש לנו שני מסלולים: אחד של הוראות השרים ואחד אם אין הוראה של השרים. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> בסדר, זה מסלול אחד. במצב הכי גרוע, זה מה שאתם רוצים למנוע. אני הבנתי בדיון הראשוני שעד 2035 זה המועד האחרון. 2035 זה הרבה זמן. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> קח את סעיף (ג) ותוסיף לו: בכל מקרה הקרן תוחזר במלואה עד 31 בדצמבר 2035. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, בכל מקרה אנחנו נבהיר בנוסח שעד סוף שנת 2035 כל יתרת מסגרת ההחזר מושבת לקרן, בין אם הולכים לפי המסלול של הוראת השרים ובין אם השרים לא קבעו הוראה. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> ואם הם לא קבעו הוראה, מה יהיה ההסדר שיחול? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם הם לא הורו אז משיבים באמת מאותו מנגנון שהוקרא כאן 50 מיליון שקל לשנה החל מראשון לינואר 30' או סכום אחר. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> זה בדיוק העניין. כי היא כרגע אמרה או בחלוקה לחמישה תשלומים, הנמוך מביניהם, ואז זה מסתבך עם הסכומים כי זה תלוי ביתרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד סוף 2035 כל הכסף צריך להיות מוחזר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה עניין יש לשרים להחליט ב-25' על משהו? << דובר >> אביגל כספי: << דובר >> זה לא חמש שנים אם יש כרגע 600,000. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא חמש שנים. אני גם חושב שאם השרים לא קובעים, הכסף מוחזר, ואפשר בתשלומים שווים, עד סוף 2035, וזהו. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> כן, מעולה. האם אתה רוצה להקריא לי את זה כדי שנוכל להצביע? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלו עקרונות, אין לנו כרגע נוסח מגובש. אבל אם אני מבין נכון העקרונות הם: החלק הראשון, כלומר, המסלול הראשון הוא שהשרים יורו עד 31 בדצמבר 25' על המועד של השבת יתרת מסגרת ההחזר, וכל מסגרת ההחזר, כלומר, השרים יורו על החזרה שהיא לא יאוחר מסוף 2035, כלומר, 31 בדצמבר 2035, והם רשאים להורות גם על חלוקה, על פריסה של ההחזר. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> ובלבד שפעילות הקרן לא תיפגע. כלומר, שזה לא יגרום לחזרה מהנסיגה מההסדר הראשי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מתכוון מכרית הביטחון? << אורח >> גיא סמט: << אורח >> מכרית הביטחון והמחויבות שנמצאת בחוק שכל עוד יש תשלומים, אנחנו יכולים לפנות ולבקש את התשלומים. אני רוצה להבהיר את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסדר, אם יהיה צורך נבהיר את זה בנוסח. עכשיו אנחנו מגיעים לסיטואציה שבה אין הוראות, השרים מאיזושהי סיבה לא קבעו הוראות. אם הם לא הורו, אם אני מבין נכון את מה שאומר חבר הכנסת טופורובסקי, המדינה תשיב לקרן את כל הסכום עד סוף 2035 בתשלומים שווים מידי שנה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> מה זה "שווים"? זה קרן הולכת ופוחתת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - מי יקבע אותם. זה לא תשלומים שווים. << אורח >> הלאל חלאילה: << אורח >> נניח תרחיש קיצוני ותיאורטי בכדי להבין. אם הקרן לא מבצעת שום דבר ואנחנו מגיעים ל-2030 עם 500 מיליון שקל, והכסף - - - כי היא לא מבצעת, למה המדינה תחזיר את הכסף כשהקרן לא מבצעת? אין שום ביצוע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה כסף של הקרן לשיקום מחצבות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה כסף של הקרן. יש בג"ץ שהורה - - -, זה כסף של החוצבים שהופקד בקרן. << אורח >> הלאל חלאילה: << אורח >> נכון, המטרה שלנו היא לתמרץ את הקרן לעשות שיקום מחצבות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> זה לא המטרה של ההוצאה של הכספים. המטרה שלכם היא לקחת את הכסף הזה לאוצר המדינה. << אורח >> הלאל חלאילה: << אורח >> יש שתי מטרות: זה גם וגם. בסוף אם הקרן נשארת עם הכסף והיא לא משתמשת בו למטרות שהוא נועד, אז אני שואל. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> הלאל, תקרא את בג"ץ 7526/03, שקודם אמרו לי שלא הכירו אותו, ואת ההוראות שלו, וגם חגית. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אנחנו לוקחים חמש דקות הפסקה ונפגשים ב-15:10. עד אז תסגרו לי את הנוסח, בבקשה. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:05 ונתחדשה בשעה 15:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אני פותח את הישיבה. בואו נקריא את הנוסח עליו הסכמנו, בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> העקרונות יהיו כדלקמן: שר האנרגיה ושר האוצר יורו עד 31 בדצמבר 25' על המועד שבו תשיב המדינה לקרן את יתרת מסגרת ההחזר, ובלבד שמועד ההשבה יהיה לא יאוחר מ-31 בדצמבר 2035. וכאן היה איזשהו סעיף שביקשתם שנבהיר שפעילות הקרן לא תיפגע. כלומר, שכל ההוראות שחלות על שמירת יתרת המזומן ימשיכו לחול. נראה אם יש צורך להבהיר את זה בנוסח. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אבל יש: בקביעה כאמור יתחשבו השרים בצורכי הקרן ובצפי הוצאות - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, זה בקביעת המועד. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> בנוסח הקיים זה עד 2025, ואנחנו צריכים שזה יהיה כל עוד הכספים לא הושבו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. ואם לא הורו השרים על מועד כאמור עד 31 בדצמבר 2025, תשיב המדינה את יתרת מסגרת ההחזר עד 31 בדצמבר 2035, כאשר לא נכנסנו כאן בכלל לנושא התשלומים או פריסת תשלומים. זה יהיה הסדר מאוד פשוט שהמדינה תוודא שכל הסכום חוזר לקרן, מלוא הסכום חוזר לקרן, עד סוף 2035. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> יופי. בואו נמשיך לסעיף (ד). << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> סעיף (ד) זה ההגדרות לצורך הסעיף הזה. (ד) בסעיף זה – "יתרת מסגרת ההחזר" – מסגרת ההחזר, בניכוי כל סכום שהושב לקרן לפי סעיף קטן (ב) כשהוא צמוד למדד ובתוספת ריבית החשב הכללי, ממועד השבתו כאמור עד למועד שנקבע לפי סעיף קטן (ג); "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מסגרת ההחזר" – סכום של 500 מיליון שקלים חדשים כשהוא מוצמד למדד ובתוספת ריבית החשב הכללי, ממועד העברתו למדינה כאמור בסעיף קטן (א) עד למועד שנקבע לפי סעיף קטן (ג), ואם הושב הסכום כאמור לקרן במועד מוקדם יותר – עד למועד האמור; "ריבית החשב הכללי" – ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות." << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם יש צורך לעשות שינויים בהגדרות בעקבות התיקון שעכשיו דיברנו עליו? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לדעתי, לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. בכל מקרה יהיה מועד. זה או המועד שהשרים מורים עליו או המועד שקבוע במפורש בסעיף. לסיום, יש את סעיף הדיווח שהתבקש כאן גם על ידי יושב-ראש הוועדה וגם על ידי חבר הכנסת אלון טל. אני אקריא נוסח ראשוני שגיבשנו עכשיו: שר האנרגיה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשנה עד תום השנה שבה הושבה יתרת מסגרת ההחזר, על יישום הוראות סעיף 120א, שזה הסעיף שקובע את כל המתווה הזה, ובכלל זה ידווח על דרישות תשלום שנמסרו ומועדיהן, על הסכומים שהושבו בהתאם לדרישת התשלום ומועד ההשבה, וכן על ניצול תקציב הקרן ופעילותה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> יש הערות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבהיר שחובת הדיווח תחול כל עוד ההסדר הזה בתוקף או מיושם. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> איתי, הקראת את מועד תחילת הדיווח ומתי יהיה הדיווח הראשון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הדיווח הראשון - כאן צריך להחליט האם הוא יהיה עד 1 בינואר 2022 או עד 1 בינואר 2023. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> דובר על 1 בינואר 2023, אם אני זוכר נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> 2023. האם יש הערות? אני מעלה להצבעה את הוספת סעיף 120א, עם כל התיקונים שהקראנו ואמרנו, וסעיף חובת הדיווח. הצבעה הצעת החוק אושרה. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> לגבי כרית הביטחון - אתה מוודא בנוסח הסופי שהיא חלה עד הסוף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נעביר אליכם, ללשכה המשפטית, ולמשרד המשפטים את הנוסח הסופי ואתם תוכלי להעיר כמובן לפני ההנחה. << יור >> היו"ר בועז טופורובסקי: << יור >> אוקיי. כל חברי הוועדה, שנוכחים כאן בישיבה, הצביעו פה אחד. הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. בהצלחה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:15. << סיום >>