פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



53
ועדת החוקה, חוק ומשפט
19/11/2024


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 478
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ח בחשון התשפ"ה (19 בנובמבר 2024), שעה 12:15


סדר-היום:
 << הצח >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8) (הרכב האספה הבוחרת), התשפ"ד–2024 << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
שמחה רוטמן – היו"ר
קארין אלהרר
מתן כהנא
ארז מלול
יוליה מלינובסקי
יצחק פינדרוס
גלעד קריב

חברי הכנסת:
מיכל מרים וולדיגר
אלעזר שטרן

מוזמנים: 
	יערה למברגר
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	יהודה אבידן
	–
	מנכ"ל המשרד לשירותי דת, המשרד לשירותי דת

	מיכל שם טוב
	–
	עוזרת משפטית, המשרד לשירותי דת

	אפרים גליקסברג
	–
	מזכיר הלשכה לשעבר, לשכת הטוענים הרבניים

	אוהד וייגלר
	–
	עתים – מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, מכון עתים

	ורד בר
	–
	מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה

	רחל לבמור
	–
	מנהלת הפרויקט למניעת עגונות וסירוב גט, ישראל הצעיר

	שרון בריק-דשן
	–
	מנהלת, קולך – פורום נשים דתיות

	הודיה מויאל
	–
	מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

	מוריה דיין
	–
	יועמ"ש, יד לאישה

	פנינה עומר
	–
	מנכ"לית, יד לאשה

	אריאל מורבארי-מואב
	–
	ראש תחום מדיניות ציבורית

	חמוטל שובל
	–
	ראש כולל דעה

	קובי יקיר
	–
	מרכז יכין



ייעוץ משפטי: 
אלעזר שטרן

רכזת פרלמנטרית:
הודיה שאול

רישום פרלמנטרי:
הדס כהן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8) (הרכב האספה הבוחרת), התשפ"ד–2024, מ/1794 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

צוהריים טובים, אנחנו בעניין הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8) (הרכב האספה הבוחרת), התשפ"ד–2024. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שעברה בקריאה הראשונה. מי מציג אותה מטעם הממשלה? 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

איפה יהודה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יהודה עדיין בשיחות. אבל מישהו מהייעוץ המשפטי מציג, או שנמתין ליהודה בהקשר הזה? 

 << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

הינה הוא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אוקיי. יהודה, תציג לנו בבקשה את הצעת החוק.  

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

בוקר טוב לכולם. אין זה סוד שבבחירות האחרונות לרבנות הראשית היה בג"ץ שגרם לתסבוכת לא קלה. לראשונה קבע בג"ץ שהוא רוצה שבעשרת הרבנים שצריכים למנות את הרבנים הראשיים לישראל יהיו נשים רבניות. הדבר הזה לא צלח. גם בג"ץ הבין שאי-אפשר יהיה להמשיך ולהתעקש. אם היה לנו גם זמן, היינו עושים את זה עוד בבחירות לרבנים הראשיים. בג"ץ נתן בסוף הנחיה שהבחירות יהיו במעמד של 100 רבנים בגוף הבוחר. בגוף הבוחר כיום זה חסר, ובתקווה שעכשיו למועצת הרבנות אנחנו נתקן את הנושא הזה. לראשונה המשרד שלנו עשה כאן צעד שלא היה קל, אבל חשבנו שזה נכון וצודק להכניס לא רק בתור טובה. קארין, אני חייב לומר, כיום אין אפילו אישה אחת בגוף הבוחר בחוק. אפילו לא אחת.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

רע מאוד.

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

תגידי רע מאוד, לא רע מאוד – אני במציאות עכשיו נותן את העובדות. לראשונה הצעת החוק הממשלתית באה לתת 28 נשים שיהיו בחוק בגוף הבוחר.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

כמה אחוז זה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

11.3%.

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

התשובה היא לא. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

28 זה 11.3%? ואללה, באמת לא למדתי ליבה. 28 מתוך 150 זה 11.3%? וואו. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

תנו לי שנייה ואני אסביר לכם למה אתם לא צודקים. צריכים לעשות הפרדה בגוף הבוחר. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אגב, זה 30, לא 28, לפי ההצעה הממשלתית. 

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

כן, זה 30. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

שנייה. אני אסביר לכם שנייה אחת למה כולכם טועים.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אני עוד לא אמרתי כלום, רק שאלתי. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

כי אתם מסתכלים על הגוף הבוחר בצורה לא נכונה. צריך לעשות הפרדה בין מעמד הרבנים שיש בגוף הבוחר. לשמחתנו, עוד לא הגיע המצב שיגידו שאנחנו צריכים לשים רבנית ראשית לישראל. זה עוד לא המצב. אבל כשיש לנו את 80 הרבנים בואו ננטרל אותם. מתוך 70 אנשי הציבור שעליהם אנחנו מדברים להכניס 28 נציגות, כמדומני זה כבר לא 11% ולא 28%, זה קצת יותר. לכן ההצעה שלנו כרגע כאן נותנת מענה מאוד מכובד וראוי שגם נשים יהיו שותפות. 

לפני שבאים בטענות איך זה הגיע למצב הזה, אני חושב שצריך לבוא בטענות קצת לרשויות המקומיות איך פחות בוחרים נשים, איך אין הרבה ראשות ערים, איך אין הרבה ראשות מועצות אזוריות, ראשות מועצות מקומיות. זה לא אנחנו יוצרים, זה בחוק, ואף על פי כן אנחנו נתנו את המענה. כיום בחוק הזה יהיו כאן – נתנו גם את הפירוט איך זה ייראה. זה יפתור את הבעיה. זה גם נותן את הפתרון של נציגי הרבנים הראשיים לישראל שימשיך להיות מה שהיה. זו בעצם הצעת החוק. אנחנו עוד נבקש לתקן שני דברים, אבל נתחיל עם החוק ואחרי זה נדבר. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

רוטמן, אתה איתנו?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני איתכם, בבקשה.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אם אפשר רק שאלה. הרב אבידן, בעצם מה התיקון מציע? כי לא הבנתי. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

קודם כול, עשרת הרבנים שהרבנים הראשיים ממנים יהיו רבנים לפי חוק של מי שמקבל הסמכה. כל מה שצריך להיות לרבנות הראשית. לאחר מכן, עשר נציגות השר יהיו רק נשים, ולא כי השר עד היום עשה טובה. יש שני שרים – לפחות שרה אחת בחוק תהיה אישה; מנציגי ח"כים – לפחות שתי ח"כיות יהיו מחמשת הח"כים; מ-25 ראשי הערים – כמה יש? 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

25. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

לא, לא. 29. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אולי תחליטו. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

הוא אמר ראשי ערים, לא מועצות. תדייק. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

מתוכם יהיו לפחות שמונה נשים, וכן הלאה. במועצות המקומיות, במועצות האזוריות, בכל קטגוריה כזאת יהיו נשים. מה קורה כשכרגע בראשי הערים יש רק את מרים פיירברג? זו האישה היחידה בגוף הבוחר של ראשי הערים הגדולות. זו המציאות. באותו רגע מה שעושים, שמונת האחרונים ברשימה יצטרכו להביא אישה מטעמם לאישור מליאת מועצת העיר, והאישה הזאת היא בעצם תהיה בגוף הבוחר ולא אותו ראש עיר שנמצא האחרון ברשימה. אם יש ארבע נשים בערים הגדולות אז ארבעת האחרונים, וכן הלאה. אם אין אף אישה, אז השמונה. אותו דבר במועצות האזוריות, אותו דבר במועצות המקומיות, אותו דבר בשאר הקטגוריות. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

יפה. אני רוצה לשאול, חוק שיווי זכויות האישה מדבר על ייצוג אחר לגמרי, נכון? אם אנחנו רוצים שתהיה הוליסטיות בחקיקה, איך הדבר הזה מתיישב? ואם אתם כבר מתקנים, למה לא לעשות תיקון שנותן ייצוג הולם לנשים? 20% זה לא ייצוג הולם. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אז אמרתי לך. אנחנו צריכים להבין שבגוף הבוחר יש שתי קטגוריות. לקטגוריה אחת אף אחד לא יכול לחדור – זו קטגוריית הרבנים שהיא קדושה. בסדר? כשאנחנו מסתכלים על ה-70 - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זו הלכה למשה?

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

כן, כן. הלכה למשה מסיני. תבדוק אותי, כן.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

הלכה למשה מסיני, חוק הרבנות. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

כן, כן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

לרפורמים האלה אין גבולות. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

עזוב, נו. אתה לא תבין את זה. בקטגוריה השנייה של 70 נציגי הציבור, שם כמדומני זה 40%. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

למה רק - - - 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

ככה. כי מ-70, אם את לוקחת 30 כמדומני – זה 30 או 28 – את מקבלת את המספר של 40%. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

כן. אבל יהודה, זה קצת מלאכותי. 

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

יש לי הצעה. אולי נציג את ההצעה הממשלתית, ואחר כך אם יש הערות - - -

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אבל הצגתי אותה. 

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

לא. ההצעה הממשלתית אומרת 30. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

סליחה, טעיתי. לא 28 – 30. בסדר. טעיתי. כי זו הייתה הבקשה האחרונה של משרד המשפטים.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

30%?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

30 נשים מתוך ה-70. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

זה 42%. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

יהודה, אנחנו יודעים שאתם מנסים לחסל את משרד המשפטים, אבל הביטוי "בקשה אחרונה" לא מוצלחת. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

התוספת של שני הנציגים האחרונים שלא זכרתי זו הייתה בקשה של משרד המשפטים. נענינו לה ויישמנו את זה. זו הייתה ההסכמה, ואני לא חוזר מההסכמות האלה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ראשית, בדיון הקודם ביקרתי חריפות את התנהלות מפלגת העבודה בכל הנוגע להגשת ההסתייגויות על חוק מימון הרשות. באתי בדברים עם חבר הכנסת קריב, ונראה לי ששנינו הגענו למסקנה שעדיף היה שהיינו מדברים בינינו לפני שהיינו מנהלים את השיח התקיף כאן מעל גלי האתר, ואני מבקש את סליחתו על כל אמירה קשה שאמרתי כלפיו.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

בפניי אף פעם לא התנצלת. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לך אני אף פעם לא אומר אמירות קשות, קארין. 

 << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

את זה אנחנו נבדוק. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

חשוב לציין במשפט אחד, אדוני היושב-ראש, שהצעת החוק הזאת הייתה בתיאום מלא עם משרד המשפטים. זו הצעת חוק ממשלתית. הלכנו הכי הרבה שאפשר לקראתם. זוהי ואין בילתה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אנחנו לא במכירה פומבית, ידידי. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אדוני, אנחנו קואליציה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זו ואין בילתה. טוב, קארין, אנחנו יכולים ללכת למזנון. יהודה הודיע.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר לנעול את האירוע. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני בהחלט מצטרף להמלצה של חבר הכנסת קריב וממליץ שתלכו למזנון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

כנראה, כי אין בילתה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לענייננו, היועץ המשפטי אלעזר רוצה להתייחס לפני חברי הכנסת. אולי כדאי שתשמעו את הייעוץ המשפטי לוועדה, ואז חברי הכנסת יוכלו להתייחס גם וגם. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

כן. למעשה יש פה שלוש סוגיות שאני רוצה להציג בפני הוועדה. סוגיה ראשונה כללית שמרחפת מעל כל הצעת החוק ועוד שתי הערות נקודתיות יותר. הנקודה הראשונה שצריך לחשוב עליה היא העיתוי והתחולה של הצעת החוק. צריך לזכור שמקובלנו שלא משנים את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל. השאלה היא איפה אנחנו ניצבים עכשיו? האם המשחק של בחירת חברי מועצת הרבנות הראשית התחיל או לא התחיל? האמת היא שהתשובה לשאלה הזאת היא לא מובנת מאליה, היא לא פשוטה. 

בחוק היום יש איזשהו לו"ז מסוים שהחוק קובע. זאת אומרת, יש את המועד שבו חברי מועצת הרבנות הראשית מסיימים את כהונתם, וזה הוארך לאחרונה. המועד שלפניו הוא חודש עד שלושה חודשים לפני כן, שאז אמורות להתקיים הבחירות למועצת הרבנות הראשית. מאותה נקודה, ניקח לצורך הפישוט חודש ימים לפני סיום הכהונה, 21 ימים לפני צריכים לפרסם את חברי האספה הבוחרת, ובעצם אחורה אין שום הוראה בחוק שמדברת על לוח זמנים ברור. 

ברור מהסעיפים של החוק שלפני הנקודה הזאת יש לפחות שני שלבים נוספים: שלב של תחילת פעילותה של ועדת הבחירות – יש ועדת בחירות שמנהלת את הבחירות – ושלב עוד לפני כן שבו השר לשירותי דת בעצם מניע את התהליך של הקמת ועדת הבחירות. צריך לפנות למועצת הרבנות הראשית שיבחרו את הנציגים וכו' וכו'. אגב, לא כתוב בחוק כמה זמן לפני כן זה צריך לקרות. השאלה היא מתי נחשב שבעצם המשחק של בחירת חברי מועצת הרבנות הראשית התחיל?  

אז אני אנסה לנתח את הדברים לפי איך שאנחנו רואים אותם. נקודה אחת אפשרית היא הנקודה של פרסום חברי האספה הבוחרת. אנחנו חושבים שזו לא הנקודה שבה מתחיל המשחק, שבה מתחילות הבחירות, כי בעצם אם נשווה את זה רגע בצורה מאוד גסה להליך הבחירות לכנסת, זה שקול לשליפת פנקס הבוחרים. זאת אומרת, אם יש לי את הגוף שאני מגדיר מיהו הגוף שבוחר את הגורמים שנבחרים, אז פה זו האספה הבוחרת ובבחירות לכנסת אלה הבוחרים. אז כמו שפה שולפים את פנקס הבוחרים, פה הם מפרסמים את חברי האספה הבוחרת. לכן לטעמנו זו לא הנקודה שבה מתחיל המשחק, כמו ששליפת פנקס הבוחרים בבחירות לכנסת היא לא תחילת המשחק. ברור שתקופת הבחירות לכנסת מתחילה לפני שליפת פנקס הבוחרים. 

כשהולכים אחורה זה הופך להיות פחות ברור. אם הולכים אחורה מתי מתחיל המשחק? האמת היא שקשה לומר תשובה ברורה. אבל אני נוטה לומר שאם רוצים להיות ממש נקיים, צריך להגיע לנקודה שבה לא התחיל שום דבר. זאת אומרת, שהשר עוד לא התחיל להניע את התהליך – הוא לא פנה למועצת הרבנות הראשית, הוא לא פעל בשום דבר בשביל להקים את ועדת הבחירות וכו'. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

זה המצב היום. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אתה אומר שהוא הפר בנחישות את פסיקת בג"ץ לאורך זמן.

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

לא, יש לך טעות. יש לנו עוד זמן. אני אזכיר לכם שבהוראת שעה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מי שהתעלם באלגנטיות מהפסיקה חסרת הסמכות של בג"ץ היו – ומגיע להם כל הכבוד על כך – חברי מועצת הרבנות היוצאת. אני מאחל להם שכל אחד שהייתה לו שותפות כלשהי בזה, ייבחר, יתעלה ויעלה עוד ועוד על כך שהוא התעלם מפסיקה חסרת הסמכות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

יו"ר ועדת חוקה משבח חברי מועצה של גוף שלטוני שהם מפירים פסיקת בג"ץ. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אין לך גבולות, פשוט לא ייאמן. קורא להפרה של פסיקת בג"ץ. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

גלעד, במילה אחת, עשיתי לכם - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זה מתאים לכותרת ביתד נאמן שקראה לעריקות, ולדברי הרבנים שקראו לאנשים לקיים את המצווה של הפרת החוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם אפשר, אדוני המנכ"ל, או אם יש פה חלק מהארגונים שיכולים לעזור, זה לעשות לי את רשימת השמות כדי שאני אעשה מי שברך שלם עם השם לאנשים שבאו ואמרו שעם כל הכבוד, במדינת ישראל מי שיחליט מי הוא רב גדול מרבן שמם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

יו"ר ועדת חוקה מי שברך למי שמפר פסיקת בג"ץ. ענק. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

מתחיל עם הרב רוז'ה, ממשיך עם הרב וייס, עובר לרב רלב"ג, ממשיך עם הרב שפירא, וגם הרב ערוסי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

נהדר. כל האנשים שצריכים לבדוק למה הם הפרו הוראה את של בית משפט. מעניין מה יקרה כשיהיו אזרחים שיקראו להפר חקיקה של הכנסת. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אגב, אני אומר למרכז רקמן ולבג"ץ: אם אתם הצלחתם להוציא את הרב ערוסי אנרכיסט, תחשבו מה עשיתם. כי אם הרב ערוסי בא ועמד ככה – והרב ערוסי הוא אחד מהאנשים הכי ממלכתיים שאני מכיר במדינה, ולדעתי אפילו שמו עלה פעם כמועמד לבית המשפט העליון כמשפטאי, אם אני זוכר נכון.  

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

מרצה למשפטים במרכז האקדמי אונו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אם הוא, שהוא עובד עם רשויות המדינה בכל תחום ובאמת איש יקר בכל קנה מידה, והעובדה שאנחנו מביאים את החוק הזה ושבא בית משפט ואומר: אני אקבע מי רב במדינת ישראל, לא חס ושלום הרבנות הראשית, אני אקבע מי רב - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זה לא מה שהם אמרו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, בוודאי. כי החוק אומר שימנו רבנים והם אמרו: אנחנו נחליט שיש רבניות. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

זה לא מה שהם אמרו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכן, כל הכבוד לחברי המועצת שעמדו נחושים על משמר היהדות במדינת ישראל. עד כאן לבג"ץ. מהם תראו וכן תעשו. בבקשה. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

כל הכבוד לחברי גוף שלטוני שהפרו פסיקת בג"ץ. זה פשוט קשה להאמין. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

בחיים לא היה כזה דבר. תקשיב, הורדת את הוועדה לביבים. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

בסוף תתנצלו עוד פעם אחד בפני השני. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

בינתיים זה היה חד-צדדי ובצדק. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

היי, היי.

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

רגע, אני מוכן לומר שגם אני - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

שמחה, מי יעץ לך להתנצל?

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

גלעד, תעצור לפני שתתנצל בפניו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

שמחה, להבדיל ממך לי מעולם לא הייתה בעיה לקחת בחזרה מילים שהוטחו בעידנא דרתיחא.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בעידנא דריתחא. עכשיו ראינו את ההבדל בין התנצלות אורתודוקסית. סליחה. התנצלות כללית, אתם יודעים. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

יפה שהגעת לפרשנות הלכתית של פסיקה רפורמית. אתה עולה במעלות התורה. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אני מציעה לא להתבדח על זה, כי הוא קרא לא ליישם את פסיקת בג"ץ. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

התנצלות תרבותית.

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

לאור ההערות של היועמ"ש, אני מציע - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

עוד לא סיימתי להעיר. שנייה. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אבל אני אחסוך את כל ההערות. אולי לאור ההערות האלה אני מציע לתקן רק את - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אדוני המנכ"ל, היועץ המשפטי של הוועדה מדבר. אתה בכנסת. תן ליועץ המשפטי של הוועדה לסיים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תן לו. בבקשה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אם אנחנו מנתחים את זה לכאורה ורוצים שזה יהיה נקי לחלוטין, הדרך שזה לא ייחשב שאנחנו משנים את כללי המשחק אחרי שהמשחק התחיל זה לפני שהתחילה כל פעילות שהיא על ידי השר לשירותי דת. אלא מה, נראה לי שבמקרה הזה זה טיפה יותר מורכב. זה טיפה יותר מורכב בגלל שאנחנו לא נמצאים במצב רגיל. 

אנחנו לא נמצאים במצב שבו אנחנו לפני סוף כהונה רגילה של חברי מועצת הרבנות הראשית ומתחיל תהליך או לא התחיל תהליך וכו'. אנחנו נמצאים בתוך מצב מתמשך כבר למעלה משנה שהכהונה של חברי מועצת הרבנות הראשית הוארכה ושוב הוארכה. בעינינו זה מעורר שאלה. אני לא יכול לומר דברים חתוכים לכאן ולכאן, אבל בעינינו בהחלט מתעוררת שאלה האם אנחנו לא כבר נמצאים בתוך המשחק נוכח העובדה שיכול להיות שהיו מועמדים שכבר פנו ודיברו עם גורמים, הייתה הסתמכות כזאת, הסתמכות אחרת. אני לא אומר את זה בצורה חתוכה לכאן ולכאן, אבל ללא קשר לתוכן החוק אנחנו חושבים שיש פה איזושהי עננה מסוימת שמרחפת מעל העיתוי - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אבל ברמה שאפשר לרפא אותה? הרי כולנו מודעים למצב. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

זה מצב שהוא תקדימי במובן הזה שאין לי מה להשוות אליו, כי שוב, אנחנו לא נמצאים בסוף סיום כהונה רגיל שאנחנו אומרים: טוב, רגע, הנקודה היא פה. אנחנו נמצאים פה במצב מתמשך שלמעלה משנה הכהונה הוארכה ושוב הוארכה, והיו בהפרה ושוב הוארכה והוארכה בדיעבד. זה מצב מאוד מורכב. קשה לי לענות ולתת משהו חותך האם בעצם אפשר לראות בעובדה שכל התהליך היה לפני כן. ושוב, אלה גם נתונים עובדתיים שאין לי. אני לא יודע לומר האם היו מועמדים פוטנציאלים שכבר הסתמכו על העובדה שיש ראשי רשויות מסוימים, ואולי כבר פנו אליהם וכו', ועכשיו אתה קובע משהו אחר.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אני רוצה לשאול שאלת הבהרה לגבי מה שאמרת קודם. השאלה אם זה גיטו וידו באין כאחד. זאת אומרת, אתה אומר ככה: יש מערכת בחירות שמתחילה, הכנסת התפזרה, במשך שנתיים התנהלו דיונים בבית משפט מה עושים עם הכנסת הבאה. אבל הכנסת התפזרה. זה מה שקרה באיזשהו מקום. מתנהלים דיונים איך הולכת להיות הכנסת הבאה – זה מה שאתה אומר – אבל התהליך של הכנסת הבאה עוד לא התחיל. זאת אומרת, גם אתה מודה בזה. לכן אני מנסה להבין מה אתה אומר. אתה אומר: זה שהיא התפזרה זה גם מחייב? 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

לא. זה לא מה שאמרתי. א, אין משהו מקביל לדבר כזה בכנסת, כי לא קורה דבר כזה בכנסת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כי יש רציפות. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

יש תמיד רציפות של הכנסת וגם לא דוחים את הבחירות. יש כללים בחוקי-היסוד מתי אפשר ומתי אי-אפשר. זה דבר מאוד מורכב. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

כן. אבל כרגע יש מועצת רבנות – הוארכה, זה לא בסדר, זה כן בסדר. גם אני לא אהבתי את זה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אמרתי מראש, אני לא אומר פה עמדה חתוכה. אין לי תשובה חתוכה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

כן. אבל המשהו החדש עוד לא התחיל לכולי עלמא. זה מה שאני מנסה להבין. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

זו הסוגיה שאני מעלה פה כספק לדיון. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. הוא מעלה אותה לדיון. הוא לא הכריע. בואו נתקדם. 

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אני חושב שזה משהו שהוועדה צריכה לתת עליו את דעתה. אני אתן דוגמה ויכול להיות שהיא דוגמה לא נכונה, אני לא יודע – יכול להיות שמועמד מסוים, עוד לפני שהאריכו את הכהונה, כבר התחיל לפנות לפה ולשם אחרי הבחירות המוניציפאליות שהיו.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

שגם נדחו בגלל המלחמה. אני מזכיר לך. זה גם היה משמעותי. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

שגם נדחו בגלל המלחמה. פנו לפה ופנו לשם. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חברים, אני חושב שהנקודה שווה דיון. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

הוא בנה על זה שחביליו ייבחר בירושלים ובסוף הוא לא נבחר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חברים, בואו לא נדון בסוגיה לפני שנדון בה. לסדר הדיון, אני מבקש שתתנו לאלעזר להציג את הסוגיות שבעיניו ראויות לדיון. אחר כך כשנעשה את הסבב חברי הכנסת יתייחסו לכל הסוגיות שהציג אלעזר ולכל הסוגיות העקרוניות של החוק שברצונם להתייחס, ואז נוכל להתקדם. אם נריב על כל תת-סוגיה בשלב הראשון - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

לא רבים. מי רב? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, לא. בסדר. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

זה בדיוק הטיעון – מי רב? 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

זו סוגיה אחת שמרחפת מעל הצעת החוק ללא קשר לתוכן של החוק. זה קשור לעיתוי של החוק. 

שתי נקודות נוספות שמתייחסות לשני התיקונים המרכזיים שבהצעה: לגבי הנושא של תיקון המונח רב, אז כמו שכבר עלה פה הוויכוח, כידוע בית המשפט העליון פירש בצורה מסוימת את המונח עשרה רבנים, והממשלה באה ואומרת: אני רוצה לתקן את זה ולקבוע שרבנים זה רק מי שקיבל הסמכה ממועצת הרבנות הראשית. אני מציע לוועדה לשקול אולי דרך שלישית, כי יש פה ויכוח בין שתי עמדות לשאלה מה זה רב. אפשר לפרש ככה ואפשר לפרש ככה. וזה לגיטימי, הממשלה יכולה להחליט והכנסת יכולה להחליט שהיא מאמצת פרשנות כזאת או אחרת. אני רוצה להציע לוועדה פתרון.

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

זו הגדרה. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

זו לא פרשנות, זו הגדרה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר גמור. 

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

לא, סליחה. זו לא פרשנות כרגע, זו חקיקה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

נכון, נכון. חקיקה שבוחרת במשמעות מסוימת - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

לא משמעות – הגדרה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב. חברים, אני מבקש לא להגדיר את המחלוקת פה בצורה פרשנית. בבקשה, בואו נשמע מה אומר היועץ המשפטי. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה להציע לוועדה אולי מחשבה אם אפשר לשקול דרך שלישית, והיא לשנות את המונח. כתוב: עשרה רבנים שימונו על ידי מועצת הרבנות הראשית. במקום המונח עשרה רבנים אפשר לדבר על עשרה אנשי הלכה או אנשי תורה או אנשים מהעולם התורני. אפשר למצוא מונחים כאלה ואחרים. ואז מצד אחד, זה לא בא בהתנגשות עם מה שמועצת הרבנות הראשית והממשלה סוברים איך צריכים להגדיר מהו רב, ומצד שני זה מאפשר לשקול גם ייצוג נשי בחלק הזה של 80 הרבנים. זו נקודה אחת שאני מציע לוועדה לחשוב על איזושהי אפשרות ביניים. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

הצעה לא רעה. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

גלעד חותם לך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

לא. אני לא חושב שצריך את זה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הוא לא חושב שצריך מועצת רבנות בכלל. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אני חושב שהמונח רב כולל גברים ונשים, כמו שחושבות רוב הקהילות ברחבי העולם היהודי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ברור.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

זה מזכיר לי ששאלו פעם את רב שלמה זלמן אוירבך למה אצל החרדים כל אחד הוא רב? הרי הוא לא הוסמך לרבנות. אז הוא אמר: אצל החרדים להגדיר זכר אומרים הרב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זה בערך המצב. זה לא על דרך הלצה. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אגב, בגלל המשפט הזה גם נכנסה הפרשנות של בג"ץ, ואני אסביר את זה אם רוצים. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

עזרת לנו, פינדרוס. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני רק אגיד שהמלך אחשוורוש כנראה לא חשב כמוך. הוא אמר שצריך להראות לכל העמים והשרים את יופיה כי רבה היא. אז כנראה שהוא לא קיבל את העניין שזה רב. צריך רבה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זו בעצם הרבה הראשונה – ושתי. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

ואני לא רוצה להגיד מה העונש שלה היה בסוף. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

הנקודה השלישית שקצת התעוררה פה ואני מציע לוועדה לדון ולחשוב לגביה היא לגבי היקף הייצוג הנשי שמוצע לקבוע בהצעת החוק הממשלתית של 30 נשים מתוך 70, דווקא מתוך הנחה – כמו שהציג אותו פה מנכ"ל המשרד – והרצון להגדיר שהחלק הראשון באמת יהיה רק גברים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רק רבנים. 

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לפי ההגדרה הזאת רבנים הם גברים, לכן זה רק גברים – אולי ראוי שהוועדה תשקול להעלות את הייצוג הנשי בחלק האזרחי שהוא לא רבני, מעל 30. כי בסופו של דבר, אם אנחנו נסתכל על הגוף הבוחר בכללותו זה 20% מתוך 150. הכנסת לא מחויבת. ברור שהיא רשאית לסטות מההוראות שהיא עצמה קבעה בחוק שיווי זכויות האישה. אבל בהחלט, משעה שהכנסת קבעה את חוק שיווי זכויות האישה ויש בו קווים מנחים לייצוג הנשי ולשוויון הנשי, דווקא בחלק האזרחי יכול להיות שכדאי להגביר את הייצוג ממה שמוצע. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. אלה הנקודות?

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

כן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. יהודה, אתה רוצה להתייחס?

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

במילה אחת, יש לי הצעה פשוטה מאוד כדי לפתור את הבעיה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

איזו בעיה?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא ראיתי שום בעיה. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

למה אתם לא נותנים לו לדבר? אני שומרת על זכותו. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

סליחה – כדי שנפתור את ההתלבטויות של היועמ"ש, כדי שזה לא יחול על הבחירות האלה. הרי שינוי כללי המשחק זה בדיוק בעיקר בגלל שינוי ההרכב של הנשים. הגדרה היא לא שינוי כללי המשחק. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

היא גם.

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

שנייה. אני גם אסביר למה. גם הטענה שכביכול אנשים כבר התחילו לעבוד על נציגי הציבור לא חל עליהם, כי עוד לא מינו אותם. אז לכולי עלמא אני מציע לשנות רק את ההגדרה מי הוא רב, ואת כל שאר הדברים נשאיר את התחולה לבחירות הבאות, והכול יהיה בסדר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

מצוין. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חברים, מה, אנחנו בתחרות - - - 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

לא, לא, לא. אני אסביר לך עוד פעם. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני המנכ"ל, בעיניי זה לא פותר את הבעיה. ככל שיש בעיה עם כללי - - -

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

הוא יודע שזה לא פותר את הבעיה. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

לא, לא. חברים, חברים. שנייה, דקה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נו, באמת. לא הבנתי, באת לעזור?

 << דובר_המשך >> יהודה אבידן: << דובר_המשך >>   

אם מטרילים, אני מטריל עד הסוף. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עזוב, נו. 

 << דובר_המשך >> יהודה אבידן: << דובר_המשך >>   

אני רוצה רק להרגיע.  

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

הרב קריב, מה שהוא מציע לא מדבר על ההגדרה מי זה רב. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

שנייה, דקה. אני רוצה להרגיע. גם כשהיינו בהוראת שעה בפעם שעברה כדי להגיע לבחירות למועצת הרבנות, אני אזכיר ליושב-ראש שהוא נתן את דעתו בדיוק על מה שעכשיו נאמר כאן, כולל הייעוץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני אציע הצעה אחרת. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

שנייה – ודחינו את זה לחודש פברואר כדי שלא נשנה את כללי המשחק באמצע. 

 << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>   

אדוני המנכ"ל, אני מזכיר שבאותה ישיבה כבר הערתי שזה עלול לעורר בעיה. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

ולמרות זאת אני רוצה לומר שהדבר נתמך על ידי משרד המשפטים, ולכן זה גם עבר לפני שדחינו את הוראת השעה. לפני שדחינו את הוראת השעה כבר העברנו את זה בממשלה, וזה היה כאן בכנסת, ולכן אין את החשש הזה של שינוי כללי המשחק כרגע. זה לא הדבר שמהווה בעיה. 

 << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>   

בהחלט יש שאלה. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

בסדר.

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

אני אוכל להתייחס מתישהו?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן, אבל אני מציע אחרי הח"כים. מתן אמר שהוא חייב לצאת אז אני אתן לו. הוא יהיה ראשון הדוברים, אבל ברשותכם הייתי רוצה להגיד את עמדתי. אני אשתדל לעשות זאת בקצרה.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

כי עוד לא דיברת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא דיברתי מספיק היום. זה לא יהיה ארוך. אני אגיב לסוגיות שהעלה היועץ המשפטי לוועדה, שאני חושב שהן כמובן סוגיות שראוי לתת עליהן את הדעת. 

דבר ראשון בנוגע לשינוי כללי המשחק תוך כדי משחק, ראשית אני חייב לומר – וזו מחלוקת ארוכה ביני לבין הייעוץ המשפטי לוועדה ובכלל לייעוץ משפטי – אני לא מקבל בשום פנים ואופן את התזה שכשבית משפט מתערב בתהליך זה לא שינוי הליך תוך כדי הליך אלא הוא רק מפרש. לכן הוויכוח על מפרש או הגדרה זה האימ-אימא של השינוי. רבנים ראשיים נבחרו במדינת ישראל מאז שהוקם הגוף הבוחר על פי חזונו של הרב קוק, עוד לפני הקמת המדינה נבחרו בדרך מסוימת. פתאום נחתה פרשנות משמיים על בית המשפט העליון, וזה לא שינוי כללי משחק תוך כדי משחק, זה לא להתערב בהליך תוך כדי הליך. אבל אם אנחנו נתקן את מה שהם רצו לשבור, אז אנחנו מתערבים בהליך תוך כדי הליך. לא מקבל את התזה הזאת. זה האימ-אימא של ההתערבות – ואימ-אימא כידוע זה מושג משפטי – לכן הם מתערבים בהליך תוך כדי הליך, והכנסת והממשלה לא רק זכותן אלא אף חובתן לתקן את אשר עיוותו בית המשפט בהתערבותם השגויה – אם הם סוברים שהיא שגויה. אם הם סוברים שהיא טובה, שיזרמו איתם. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

איבדתם כל רסן, באמת.

 << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>   

- - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. נכון. אני לא מקבל את זה. יש גבול כמה אפשר למתוח את גבולות הז'אנר של המילה פרשנות. כולם יודעים מה זה רב במדינת ישראל, יש חוק רבנות ראשית, ואם צריך עכשיו לעשות הגדרה שתגיד את המובן מאליו, אז נאלץ לעשות זאת. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זה המובן מאליו?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן. כך פעלו לכל אורך השנים. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

זה המובן מאליו בקואליציה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ומעולם לא נבחרו רבניות על תקן רבנים. לא היה כדבר הזה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

נבחרו רבנים בלי הסמכה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אוקיי. זה עניין אחר. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

הייתה פעמיים תקלה שסודרה. יודעים את זה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

מה התקלה?

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

ששמו רבנים שהם אנשים מאוד מכובדים וראשי קהילות, אבל לא הייתה להם את ההסמכה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין לי בעיה. סליחה. אם זה מה שאתם מבקשים כארגונים, אין לי בעיה לכתוב שבאופן עקרוני אלה יהיו רבנים עם הסמכה, ובבחירות הקרובות אלה יהיו רבנים שראויים על פי עמדת מועצת הרבנות הראשית להסמכה גם אם לא קיבלו הסמכה. אין לי בעיה. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

אין לתאר. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

לא, לא. אנחנו לא מוכנים לזה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אני אלך יותר רחוק ממך: רק שקיבלו הסכמה – למרות שזה פוגע במגזר שלי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

סליחה, אני אומר את דעתי. חברים, יש גבול כמה אפשר למתוח את גבולות המילים ואת גבולות הז'אנר. זה אחד. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >>   

הכול אצלכם ישראבלוף. הוא אומן הישראבלוף. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מרכז רקמן ניסו להתערב בהליך תוך כדי ההליך והשתמשו בזה לבית המשפט. אני מאחל להם שאפו על ההצלחה המשפטית הכבירה. כמו שאמרתי, אני מאחל שאפו ומוסר מכאן את ברכותיי לחברי מועצת הרבנות הראשית שעמדו כחומה בצורה על משמר היהדות במדינת ישראל ולא נתנו לבית המשפט להחליט וגם לא מרכז רקמן מיהו רב ומי הוא לא רב במדינת ישראל, ואני חושב שכך ראוי. עכשיו אני רוצה לתקן בחקיקה בדיוק את הדבר הזה. זה דבר אחד לגבי התערבות בהליך תוך כדי הליך. אז אני אומר, בעיניי זו לא התערבות, ואם זו התערבות זו התערבות ברוכה. 

דבר נוסף, מבחינת המועד של תחילת ההליך, בכוונה דחינו – כאמור בהצעת חוק ממשלתית, בסיכום עם הממשלה, דחינו את מועד הבחירות למועצת הרבנות הראשית, כדי שנדון בחוק הזה לפני יישמע הגונג. אנחנו ככנסת אמרנו: יישמע הגונג, מתי זה? כאשר מנכ"ל המשרד לשירותי דת מפרסם את רשימת הגוף הבוחר, אז יישמע הגונג. 

 << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>   

אני חושב שבזה אפילו הם חושבים אחרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה? 

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן: << דובר_המשך >>   

זה לא בפרסום חברי האספה הבוחרת. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כשאתה מפרסם את החברים אז מתחילה מערכת הבחירות. עד אז אני לא יודע מי חברי הגוף הבוחר.

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

ועדת הבחירות מפרסמת.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

לא. הוא אומר הקמת ועדת הבחירות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הקמת ועדת הבחירות?

 << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>   

זה עוד לפני כן. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

עוד לא נעשה כלום.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה, תכף נדבר על זה. בכל מקרה, נכון לעכשיו מבחינתי התהליך עוד לא התחיל – זה לכל הדעות הרבות שלי כמובן. 

 << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>   

אני מזכיר לאדוני, כמו שאמרתי מקודם, אנחנו הערנו על זה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. אנחנו עקביים כולנו. זה טוב, זה חשוב. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

נכון, ומשרד המשפטים חלק עליך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עכשיו לעניין הגדרת רב ולעניין הרכב של מיהו הגוף הבוחר, אנחנו יודעים להכיל את המורכבויות של הדיון פה בכנסת. גם אם אני לא מקבל את העמדה של הייעוץ המשפטי לגבי מתי מתחיל ההליך או את ההצעות השונות – לא הובעה פה עמדה נחרצת אלא הועמדו פה כמה אפשרויות, על חלק מהדברים הייתה מחלוקת, על חלק מהדברים לא, אבל זה לא משנה. גם אם אני סבור שלא, אני בוודאי מרגיש אי נחת – אני אומר את זה – שאנחנו צריכים להתערב בהליך בסופו של דבר בסמיכות זמנים, בלי קשר כרגע לשאלה האם התהליך התחיל או לא התחיל. זה לא טוב, זו לא מציאות טובה. אנחנו פה בחקיקה שהיא בדיעבד מהרבה סיבות. אני מקבל את זה. אבל ככל שזה המצב, ואם עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה, של הממשלה, של כל גורם שהוא, היא שזה המצב, זה אמור לשיטת הייעוץ המשפטי לדחוף אותנו לשינויים פחות רדיקליים ולא לשינויים יותר רדיקליים. 

כשאמרתי שאני בעד פחות רדיקליים ראיתי שישר גלעד קפץ ואמר: אתה הכי רדיקלי פה בחדר. אבל אני אומר, צריך ללכת פה לשינויים הפחות רדיקליים. לכן לבוא ולהגיד: אני משמר בסופו של דבר את מה שהיה - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

למה - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בלי רפורמות, בלי הפיכות משטריות.

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אני שמרן יחסית אליך. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שמרן מאוד – אני משמר את מה שהיה יחסית - - -

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

זו הצעה שלי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה – אני משמר את מה שנהג בכל הבחירות בעבר בכל הנוגע לזהותו של רב. הרכב הגוף הבוחר שמלווה אותנו כמו שאמרתי עוד מאז הרב קוק שמדבר על כך שקריטי שיהיה רוב רבני בגוף הבוחר את הרב הראשי, כי כל המשמעות של רב ראשי כראש העדה הדתית היא שהרבנים של העדה הדתית מכירים בו. זה כמו שאני לא אחלום לבוא ולהגיד לעדה הדרוזית מי הדרוזי הראשי שלהם. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

נו, באמת. אין ספק שהבחירות האחרונות לרבנים הראשיים הראו איך כל העדה הדתית היהודית מתלכדת.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

למה? כמה רבנים ראשיים כבר יש שלא מכירים בסמכות שלהם?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

סליחה. חברים, אתם מפריעים לי. מיכל, תאפסי לי את השעון. זה לא ייתכן, הם מפריעים לי בדבריי. 

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לך לבני ברק, תשאל מי זה הרב הראשי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה, אלעזר שטרן השני. לכן אני אומר, שינוי הן של הרכב הגוף הבוחר בצורה רדיקלית והן בהגדרת המושג רב, אני חושב שזה שינוי שלא אמורים לעשות ולו רק בשל סמיכות הזמנים, אבל גם לגופו אני לא חושב שהוא נכון. אחרים ידברו על כך. 

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

מה, הרב קוק יושב ברבנות הראשית היום? אנחנו יודעים מה הוא היה אומר על הרבנות הראשית היום. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

הרב קוק התנגד להצבעה של נשים. אולי נלך על פי זה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכן גם לעניין ההגדרה של אנשי הלכה או לא של אנשי הלכה, מועצת הרבנות הראשית – למרות אירועי הזמן האחרון איתה – עמדה כחומה בצורה על עצמאות שיקול הדעת שלה, וכך ראוי כי היא גוף דתי. אוי ואבוי לנו אם היא תהיה כפופה למערכת השיפוט הזאת, כי אז אין לה את - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

היא גוף שלטוני. אפשר לחשוב שזו מועצת חכמי התורה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ההכרה היחידה שאני מוכן לתת לדיין או לבית דין או לרב זה לא בגלל שהמדינה קראה לו רב, אלא להפך. המדינה קוראת רב למי שאני כאדם שומר תורה ומצוות קורא לו רב.

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אין בעיה. זה לא גוף שלטוני. אנחנו בהחלט בעד הפרטה מלאה של כל ממסד הרבנות בישראל.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

ולשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון. תעשה הפרטה לכל המוסדות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

לשכת עורכי הדין היא לא גוף שלטוני. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

על ההצעה של יריב לוין להפריט את לשכת עורכי הדין צעקת מהפכה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נא לא להפריע לי. ארז, אתה מפריע לי. אלעזר, אתה מפריע לי. אל תכריחו אותי לקרוא לסדר. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

לא. היושב-ראש, אני רק אומר הרב גלעד קריב. אני קורא לו רב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

גם היושב-ראש מקפיד. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מאוד מקפיד. זה דבר אחר. היחיד בתנ"ך שאמר: יש לי רב – זה עשיו. אז בהקשר הזה, רב כזה אני בהחלט אומר. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

כל הפרשנויות שלך היום של התנ"ך הן אבא של הפשוטו של מקרא. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

שמחה, אני מוחל לך מראש כי אני יודע שאתה לא מסוגל להשתלט על זה. באמת. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אני חושב שככל שעובר הזמן אנחנו מבינים שצריך לקבל את זה בהבנה. מה לעשות. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חברים, אתם מפריעים לי. הייתי מסיים מזמן. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא אמר קצר. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה הכול מסביב לרב ורבה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נו, די.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מתי אנחנו נקבל זכות דיבור? אני רק שואלת. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כשתפריעי פחות. 

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אני בינתיים לא מדברת. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא יכול לתת לך זכות דיבור עד שאני לא מסיים לדבר. מה יש לך?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

היא הרגע הגיעה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה יכול לדבר שעות על גבי שעות, אז תעדכן אותנו. אולי תשתה כוס מים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבטיח שאני לא אפריע לכם כשאתם תדברו כמו שאתם מפריעים לי כשאני מדבר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אל תבטיח הבטחות שאתה לא יכול לעמוד בהן.

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אנחנו בכלל לא מפריעים לך. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכן אני אומר גם לעניין הגדרת רב וגם לעניין זה, אני לא אוכל לקבל את הצעתו של היועץ המשפטי לוועדה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אבל ההצעה שלך מתקבלת על מי זה רב? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה. אני נצמד בנוסח הממשלתי בהקשר הזה. נגעתי בשלוש הנקודות? 

 << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>   

הנקודה השלישית היא לגבי היקף הייצוג הנשי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אה. אני סבור שהיקף הייצוג הנשי, כאשר אנחנו מגיעים למגבלות רבות, א, אני חושב שבאמת 30 מתוך 70 זה בהחלט יפה. כמובן שאין מניעה ליותר. אין הבטחת ייצוג לגברים. אבל מה, אנחנו יודעים גם במציאות הנוכחית – והחוק נותן לזה מענה גם בנוסח הממשלתי – שסיכוי סביר – וזה לא תלוי לא ברבנות הראשית ולא ביושבים בחדר הזה – אין כמעט ראשי ערים נשים. אז אנחנו יכולים לכתוב גם יותר, זה פשוט לא יקרה. אז או שנמנה ראשי ערים לטובת ההליך הזה או שלא. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

זה בדיוק מה שאנחנו עושים בחוק הזה, ממנים ראשי ערים לצורך החוק. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, לא. זו בדיוק הנקודה שרציתי להתייחס אליה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין בעיה. לכן רציתי לדבר בהתחלה כדי שנהיה כולנו פחות או יותר מסונכרנים על הכיוונים, שלא נלך לטיולים שלא יוצאים מהם לשום מקום. 

נקודה אחרונה שצריך לתת לו מענה היא הנושא של איו"ש. אני חושב שבזה דווקא אני לא ארחיב, אלא מיכל תרחיב על זה שכשיגיע תורה, וגם גלעד מאוד אוהב את הנושא. מבחינת חברי הכנסת, אני אתן למתן לדבר ראשון כי הוא ממש חייב לצאת. 

 << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הוא גם שר הדתות לשעבר.  

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני יודע. אבל מתן גם כשר לשירותי דת לשעבר חייב לצאת. כולם חייבים לצאת, מה אני אעשה? מתן, בבקשה. 

 << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש שני עקרונות שאני חושב שנכון להקפיד עליהם וגם הקפדתי עליהם כשהייתי השר לשירותי דת. העיקרון הראשון הוא שרב זה רק מי שהרבנות הראשית לישראל מסמיכה אותו להיות רב. זאת תפיסת עולמי. זו תפיסת עולמי. ככל שזה תלוי בי, אני אמשיך לעמוד על זה. הדבר השני הוא שבגוף הבוחר לרבנות הראשית ולמועצת הרבנות הראשית יהיה רוב של רבנים. אלה שני דברים שאני חושב שצריך להמשיך לעמוד עליהם. עד כאן אנחנו מסכימים. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

ועם זאת?

 << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

לא, לא. אני רק חושב. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תנו לו לדבר, מה יש לכם?

 << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

אני חושב שהצעת החוק שלכם בסוף מביאה 30 נשים, שזה בגדול בין 18% ל-20%. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

42%. 

 << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז פה אני לא מקבל את הספירה הזו שזו ספירה מתוך ה-70 שאינם רבנים. לא. צריכים לספור את הנשים כחלק מהגוף הבוחר שהוא 150 איש. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הצעתי היא שלא יהיו גברים - - - 

 << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

לכן מבחינתי יש פה הצעת חוק שהגשתי וכבר יש לה פ', ואני מניח שהצעת החוק של מיכל בטח מתכתבת איתה באיזושהי צורה. ההצעה הזאת מדברת על כך שבגדול כמעט כל מי שהוא לא רב רשמי של מועצת הרבנות הראשית יהיה אישה, ובכל מקום שיש ראש עיר אישה אז היא תבוא, ואם לא – יהיה לה מחליף. 

אני רוצה להגיד את הדבר הבא. אני תיקנתי תקנות לבחירת רבני ערים. קבעתי שיש שם 40% נשים בגוף הבוחר לרב עיר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

למה לא 50%?

 << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

התחלנו מ-40%. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

פה קבעו 42%.

 << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

שנייה. יש עכשיו תקנות חדשות שתיקן השר מלכיאלי, תקנות חדשות שאני מקווה שעוד נגיע לדון עליהן פה למרות שלכאורה הן כבר עברו. צריכים לדון עליהן כי הן תקנות ביזיוניות ונוראות. אבל גם בתקנות החדשות של הרב מלכיאלי יש 40% נשים בגוף הבוחר לרב עיר. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

לפחות.

 << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

לפחות. ולכן אני חושב שצריכים להעלות בצורה מאוד מאוד משמעותית את אחוז הנשים בגוף הבוחר. יש פה הצעת חוק. אפשר להגיש את זה בצורה של הסתייגויות, אפשר לדון בזה דרכים אחרות. אבל הפטנט הזה של: לא, זה רק חלק מה-70 – זה לא נספר מה-70. יש בגוף הבוחר 150, 80 מתוכם אלה רבנים כמו שדיברנו קודם, אבל נשים צריכות להיות מתוך ה-150 ולא מתוך ה-70.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

אבל יש את הרשויות.

 << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אז לא. ראש רשות שהוא גבר יבחר במקומו נציגה מתוך המועצה שלו. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

שהוא גבר. אם הוא לא גבר אז הוא לא יבחר. אז הוא יהיה בעצמו. 

 << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

חבר'ה, אני אומר פה את עמדתי. אנחנו צריכים בגוף הבוחר שיהיה הרבה הרבה יותר נשים מאשר יש בהצעה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אתה יודע שיש מועצות שאין בהן אף אישה במועצה?

 << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

נמצא גם לזה פתרון. בשביל זה בהצעה שלי זה 47% ולא 50%. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

תעשה לי טובה. 

 << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

מה הבעיה? תאמין לי, ביבס ישמח מאוד לבחור נציגה במקומו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב.

 << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

זאת ההצעה שלי. תודה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה רבה, חבר הכנסת מתן כהנא. יש פה אנשים שאמרו שיש להם המון דחיפויות לצאת. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

גם אני צריכה לצאת. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

יש הצבעה בוועדת הכנסת, מה אני אעשה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם אני צריך ללכת לשם. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

גם אני.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב. כל הזמן מדברים על ייצוג נשים, אז אני אעדיף את הנשים. מיכל ויוליה ואחרי זה ניתן לגברים. אם נשים אז נשים עד הסוף. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני אעשה את זה מאוד מאוד קצר. מתן, תתפלא, אני מסכימה למה שאמרת לגבי שני עקרונות היסוד הבסיסיים. אני כמוך גם עם האמירה שלך שצריך פה כמובן ייצוג נשי גדול יותר. אז הגשתי הצעת חוק – שמחה, גם חתמת עליה – שבהחלט מפרטת איך אני רואה את זה. אני מסכימה שיש בעיה כי אין לנו מספיק ראשי ערים נשים.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

גם בראשי האופוזיציה אין נשים. ארבעה ראשי אופוזיציה ואין נשים. זו בעיה. אולי שימנו במקומם אישה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אז אכן נעשה את כל האפשרויות כך שבסופו של דבר תהיינה נשים. זה האירוע הראשון.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני מציע שחברי כנסת ממפלגות שלא מאפשרות לנשים לייצג את הציבור יהיו קצת יותר שקטים בעניין ייצוג נשי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גלעד. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אחרי הדמגוגיה, גלעד. בוא נגיע לתכלס. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אתה מפריע לחברת הכנסת וולדיגר לדבר. 

 << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

אני אישה ואתה מפריע לי לדבר. אני אישה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

סליחה. אני לא צריך להפריע לך לדבר לא בגלל שאת אישה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

בוא נקיים הלכה למעשה את מה שאתה מדבר. אם אתה שומר על נשים תן לי לדבר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

בבקשה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

תודה. א, צריך להגדיל את מספר הנשים. זה גם מה שאמר המנכ"ל. אני חושבת שבסוף נוכל להתכנס לאירוע הזה ונצליח להגדיל את מספר הנשים גם מספרית וגם באחוזים. לגבי הנושא השני שהזכרת, שזה איו"ש, עד היום הוא נעלם מהאירוע, הוא לא נמצא שם. יש באיו"ש מעל חצי מיליון אנשים יהודים. יש שם מועצות דתיות ומועצות מקומיות, והן יכולות להיכנס לתוך הסבב. גם להן מותר ונכון וראוי שיגידו את דעתן. ולכן גם אותן בהצעת החוק שלי הכנסנו, ואני אשמח שזה ייכנס להצעת החוק.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. 

 << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

בהצעת חוק שהגשתי כשר היה בדיוק את הנושא הזה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

סיפוח, סיפוח, סיפוח. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה בהחלט גם סיפוח, אבל זה לא החוק פה. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

מילה אחת לגבי איו"ש. אני התכתבתי עם השר. אנחנו נקיים דיון בנושא הזה כמה שיותר מהר כדי להביא לכם את העמדה שלנו. אני אדבר איתך אחרי זה. בעיניי לא פוסלים את זה כרגע וגם לא אומרים כן, אבל הנושא הזה בהחלט חשוב. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. זה בעיניי נושא חשוב. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אני הגשתי הצעת חוק כזאת עם הרב אלי בן דהן כבר ב-2014. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

נכון. כולנו מסכימים. אז יאללה, נעשה את זה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה דבר שהוא ותיק, צריך לומר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני טרם הספיקותי להגיש הצעה ברוח הזו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גלעד ייתן הצעה כזאת, הוא רק יכתוב שזה בכפוף להחלת ריבונות. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא אמר את זה כבר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

 נכון, תחילו. אפשר. גיבורים גדולים. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

שמחה, משפט אחד. אנחנו מתייחסים לגוף הבוחר כ-150. לפעמים כדי להכניס קהלים – נשים, איו"ש, לא משנה, איך שאתה רוצה, ועם רבנים – המספר 150 לא חייב להיות מספר קדוש. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יכול להיות. ה-150 הוא אכן אינו קדוש – וזה מה שמתן אמר. כלומר, גם אם תרצה להגדיל אותו לצורך העניין ל-170, זה לא יפתור לך את הבעיה העקרונית שעליה מדובר. אז תוסיף עוד עשרה רבנים ועוד עשרה נציגי ציבור. בסדר גמור. עדיין הרבנים יהיו רבנים. 

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

בסדר. בסדר. לא אמרתי שלא. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

מה הרווחת? האחוזים יישארו אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

האחוזים יישארו אותו דבר. זה לא יגרום לך להגדלת הייצוג הנשי.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא משנה. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אין בעיה. אתה רוצה להגדיל ל-170? עוד עשרה רבנים ועוד עשר נשים? נוסיף עוד עשר נשים לשר, השר ייתן 20 נשים במקום עשר, ועוד עשרה רבנים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עוד עשרה נציגי ציבור. אין לי בעיה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

מה זה ייתן לך?

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אני אגיד מה זה ייתן לי. כשאתה יכול ללכת למקומות לאו דווקא - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. זה לא רעיון רע. בוא נחשוב על זה. לא צריך לדחות את זה על הסף. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

לא, אני שואל. אני רוצה להבין אם זה מה שהוא רוצה. אם זו ההצעה שלך אני מוכן לשקול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אלעזר, זה לא רעיון רע. נדבר על זה. יוליה, בבקשה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אהבתי, עוד עשר לשר ועשרה לרבנים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. פשוט יהיה יותר ייצוג רבני. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יהודה, תהיה איתי. קודם כול, הרבנות הראשית מייצגת את כלל הציבור בישראל. אז את הקביעה שהרוב צריך להיות רבנים אני לא מקבלת. דעתי. האמת, רב ראשי יותר משפיע על החיים של הציבור החילוני מאשר על איזו חסידות, ויז'ניץ או גור. זו האמת.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

לכן הם לא בגוף הבוחר. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, לא. עם כל הכבוד, הקביעות וההחלטות של הרבנים הראשיים משפיעות על כשרות, על קבורה, על נישואים, שהציבור החרדי דווקא בכלל כמעט ולא משתמש בשירותים האלו, וזה מה שיש. זה לגבי מה שדיבר מתן כהנא, שהוא חושב שצריך להיות רוב דווקא לרבנים. אני חולקת עליו, כי בעיניי הגוף הזה יותר משפיע על החילונים ועל הציונות הדתית שצורכים את רוב השירותים. זה דבר ראשון. 

דבר שני הוא הנושא של הגדרת רב. אין מה לעשות, זו מסורת, זו יהדות. עם כל הכבוד, יש הגדרה מאוד ברורה מי זה רב. אני יודעת שאולי ארגוני נשים לא יאהבו את זה, אין מה לעשות. גם כשאומרים לי שאני רבנית, זה רק מתוך כבוד ולא מעבר לזה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תעבירי בבקשה רשימת לעיון הוועדה מי האנשים שקוראים לך רבנית. 

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

דקה. זה בנושא הגדרה של רב. פה צריך לדייק מה זה הסמכה, מי הגוף המוסמך לתת הסכמה, כי אני מבינה שיש בזה שאלה משפטית מעניינת. צריך לעשות את זה בצורה חכמה כדי לא ליפול בהגדרות. זה חשוב. 

עכשיו הנושא של ייצוג נשים. אני חושבת שלקחנו את זה למקום לא נכון. אולי ארגוני הנשים לא יאהבו את זה, אבל אני לא אוהבת את ההחלטה השרירותית הזאת. אני לא חושבת שאני צריכה פה עכשיו לשנות את ראשי הרשויות, כי אני לא בטוחה שיש לי שמונה נשים ראשי רשויות. אגב, מי שנבחר לראש רשות, הציבור בחר בו. ושם זה לא משנה גבר או אישה, ראש העיר זה הציבור בחר בו. אם אני מורידה ראש עיר שאמור להיות בגוף הבוחר מהגוף הבוחר, אני פוגעת באותה עיר, באותו ציבור שבחר בו – שנשים וגברים בחרו בו. צריך לקחת בחשבון את זה. יש פה פגיעה ברצון הציבור של אותן ערים. אני לא אסכים. זו לא העדפה מתקנת, זו פגיעה ברצון הציבור, במיוחד בסעיף של ראשי רשויות וראשי מועצות, כי אלו אנשים שנבחרו. אם למשל זה מי שמונה כיושב-ראש מועצה דתית לדברים האלו – אלה מינויים וזה משהו אחר, כי במינויים אנחנו יכולים לעשות העדפה מתקנת. בבחירות, כל עוד אלה כללי המשחק, זה ציבור רחב של אנשים שבחר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את אומרת את זה - - -

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אל תפריע לי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני איתך. 

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

לא, לא. רגע. תהיה איתי אחר כך. זאת אומרת, בעיניי יש פה בעיה מובנית. איפה אנחנו כן יכולים להשפיע, אדוני היושב-ראש ויהודה? אנחנו יכולים להשפיע בשרים, כי איפה שיש מינויים אנחנו יכולים להשפיע. בשרים, בחברי הכנסת, באנשי ציבור ששר ממנה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה. למה חברי כנסת? אני זורם איתך עם ההיגיון. עד עכשיו זרמתי לגמרי, אבל חברי כנסת לצורך העניין הם גם נבחרו. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

היא צודקת, יש הבדל שמיים וארץ. תושבי מועצה אזורית גזר בחרו אישה. אתה אומר - - - 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

איציק, הוא צודק. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה, חברים. אני מנסה להבין את עמדתה, לא את עמדתכם. מה יש לכם? 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

דקה, דקה. תהיו איתי, תכף נבין. מי שבוחר שרי ממשלה זו הממשלה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

עם שרי ממשלה אני איתך. 

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

מי שבוחר חברי כנסת לגוף הבוחר זה ועדת הכנסת. זאת אומרת, הח"כים כבר נבחרו או שהם כבר נבחרי ציבור, ויש פה קביעה שיהיו חמישה חברי כנסת. כרגע נכון למצב הזה שתי נשים ובמצב העתידי גם שתי נשים. פה יש מקום להתערב ולהגיד: אנחנו ככנסת, איפה שזה מינוי, זאת אומרת זו החלטה של ועדת הכנסת - - - 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

זה לא מינוי, זה בחירות בוועדת הכנסת. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, זה לא בחירות.

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

שכולן יהיו נשים את רוצה?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

גם זה אפשרי. זאת אומרת, אני מסבירה לך את ההבדל. ראשי רשויות, ראשי מועצות, נבחרו על ידי הציבור. אלה הנציגים שהציבור בחר. במינויים, בשרים – מי שבוחר שרים זה הממשלה, מי שבוחר חברי כנסת זה ועדת הכנסת. זה כן. זה בדיוק ההבדל. עכשיו בנושא של מינוי של שר השר בוחר, נכון? זה לא ציבור רחב. 

יש עוד נקודה. תהיו איתי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כולי אוזן. 

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

יש נקודה של עשרה נציגי רבנים. מי אמר שנציגי הרבנים הראשיים צריכים להיות רבנים? 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

כתוב רבנים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כתוב. זה לא תורה מסיני. זה כתוב. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

זה העניין, תורה מסיני. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

דקה. אם אנחנו באמת רוצים לדאוג לייצוג נשי, אבל בצורה חכמה ונכונה שלא פוגעת בבחירות של הציבור הרחב, המסלול הוא ללכת על מסלול המינויים, איפה שמישהו ממנה ולא ציבור בוחר. מי אמר שבסעיף של נציגי הרבנים צריך להיות כתוב רב? יכול להיות כתוב: נציגים של הרבנים הראשיים. ואז הרבנים הראשיים יוכלו לבחור את מי שהם רוצים – נשים, רבנים – את מי שהם מאמינים שהם יכולים לייצג אותם. זאת אומרת, אני מתנגדת בתוקף בסעיף שינוי של ראשי רשויות וראשי המועצות, כי זה אפילו פוגע. מה נעשה? נחפש נשים? ואם אין לנו כפי שאתה בעצמך אמרת?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה. העיר פה היועץ המשפטי לוועדה ככה בשקט – ואני חושב שזו הערה נכונה – שהמנגנון פה בעצם הוא קצת יותר דומה למה שאת רוצה בעניין הח"כים. אומרים: אומנם אתה כראש עיר לא תוכל, אבל אתה תבחר ומועצת העיר תייצג. היא מייצגת את הציבור בעיר לעניין הזה אולי אפילו יותר מראש העיר. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

שמחה, אני רוצה לחזק את מה שהיא אומרת. אני רוצה לקחת עירייה שהיא עירייה לעומתית לצורך העניין. יש ראש עיר. התושבים בחרו את ראש העיר ברוב מוחץ. ויש במועצת העיר עוד כל מיני אינטרסים שיושבים שם, וזו מועצה לעומתית לצורך העניין כרגע, או אפילו לא מועצה לעומתית. היא אומרת: בסוף אתה פוגע ברצון של התושבים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש בזה היגיון. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

לא נכון. מועצת העיר היא לא תושבים? 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

כיוון שאני בא מהשלטון המקומי והייתי גם חבר מועצת עיר וגם ראש עיר, יש בזה שוני מהותי. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

- - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

כן. וגם זה קרה, בטח אם היא לעומתית. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא חולק על מה שאתה אומר, אני רק אומר שזה נכון במידה מסוימת גם על חברי כנסת. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

הציבור לא בחר - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. אבל התוצאה היא - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

פינדרוס, אפשר להוריד את - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רגע, דקה, דקה, דקה. אם תיתנו לי לסיים אתם תבינו. בחירה לראש העיר ולמועצת העיר - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

- - -  

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רגע. למה לך אי-אפשר להפריע ואתם מפריעים לי? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

להפך, כולנו מנהלים את הדיון על מה שאת אומרת. 

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

תן לי להשלים את התזה – תישאר, פינדרוס. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שאף אחד לא יגיד שאצלנו בוועדה הנשים לא מחליטות. 

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

בחירות לראשות העיר היא פתק נפרד. מועצת העיר היא משהו אחר. הבחירה לראש העיר היא אישית. זה ההבדל בין בחירות לכנסת ולראשות העיר. פה אנחנו בוחרים רשימות, שם אנחנו בוחרים איש: פלוני-אלמוני הוא מייצג אותי. לכן בראשי הראשויות לדעתי הנוסחה לא נכונה, כי זה גם יהיה מקום ללוחצים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז מה את מציעה?

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אני אומרת שהסעיף הזה לא מקובל עליי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה את מציעה? 

 << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אז אני ממשיכה. אנחנו יכולים להשפיע דרך שרי הממשלה, איפה שמנויים, איפה שגוף אחר בוחר את נציגיה – דרך הממשלה, דרך נציגי הכנסת, כי זה שונה מבחירה אישית. אנחנו לא נבחרים אישית, כי ועדת הכנסת בוחרת בנו, נציגי השר ונציגי הרבנים הראשיים. אני לא חושבת שצריך להיות כתוב שם רב, כי יכול להיות שהרבנים הראשיים יחליטו, ויהיה ראוי ורצוי שיהיו גם נשים שייצגו אותם בצורה כזו או אחרת. זאת אומרת, אני נגד פמיניזם בהטרלה. אני לא צריכה בכל מצב ובכל מחיר למנות נשים באשר היא אישה. אני צריכה שזה גם יהיה מבוסס ציבורית ועומד על העקרונות. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

לא לפגוע בערך אחד ולעלות ערך אחר. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז שוב, מאוד פשוט, איפה שזה בחירות של הציבור אין לגעת בזה. איפה שזה מינויים, כמו ראש מועצה דתית כי זה מינוי, שר שזה מינוי של מישהו אחר, חברי כנסת, נציגי ציבור של שר או נציגי ציבור של הרבנים הראשיים, שם אפשר להשפיע. בנבחרי ציבור שנבחרו על ידי הציבור אין לגעת, בעיניי.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני שומע. בסדר גמור. חבר הכנסת קריב ואחריו חבר הכנסת פינדרוס.

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>   

ומה איתי? בגלל שאני מרוקאי? גזען. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

להפך. בך חותמים.

 << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >>   

כל האשכנזים דיברו, מרוקאי אחד לא. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

 האמת היא שחיפשנו מישהו בש"ס מרוקאי לתת לו לדבר ולא מצאנו. החלטנו שאנחנו לא נותנים לש"ס לדבר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה. אבידן, מה העדה שלך?

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

חלבי-מרוקאי. תלוי באיזה שלב בדיון יוצא לי המרוקאי. ארז, אני מייצג אותך. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני לא שואל את שטרן, נראה לי שהוא לא חלבי ולא מרוקאי. אבל הראשון שדיבר פה בוועדה היה חלבי-מרוקאי. רק שלא יגידו שאני מייצר פה אפליות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

היה אירוע מצוין עכשיו.

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

מה, פגוע? החלק הספרדי יצא לו? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני לא מתייחס. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

חבר הכנסת קריב, בבקשה.

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אני אשתדל לקצר. אנחנו צריכים להגיע גם לוועדת הכנסת. אדוני, אני רוצה לפתוח רגע במשפט אחד. אני לא ארחיב בעניין, אבל אני חייב לומר לפרוטוקול שההערה שאתה בחרת לפתוח בה לגבי מימוש של פסיקת בג"ץ היא באמת הערה שמקומה לא יכירנה, בייחוד בחדר הזה. 

עכשיו, זה בסדר גמור, ואנחנו יודעים שיש לך מחלוקת מאוד מאוד גדולה עם שופטי בג"ץ. אתה גם זכאי להשמיע מהיותך נבחר ציבור ומזכותך האזרחית ביקורת נוקבת על פסיקה כזו או אחרת של בג"ץ. אתה יכול לחשוב שאותה פסיקה לוקה בחוסר סמכות. להגיע למצב שבו אתה משבח מצב שחברים בגוף שלטוני – עם כל הכבוד, מועצת הרבנות הראשית היא אומנם גוף בעל אופי דתי רבני, אבל היא גוף שלטוני. לבוא ולומר שאתה מבקש לעשות מי שברך לכך שאנשים שהם חברים בגוף שלטוני לא מקיימים פסיקת בג"ץ זה באמת – אני לא רוצה לפתוח על זה ויכוח, אבל בעיניי זו טעות חמורה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, גלעד. יודע מה? אני רוצה לפתוח על זה דקה של דיון מתורבת. בסדר?

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

שנייה. אנחנו נמצאים במצב שממשלת ישראל מפירה ברגל גסה את חוק-יסוד: משק המדינה מבחינת מועד הנחת התקציב. זה דבר שצריך להטריד את כולנו כחברי כנסת. צריכים להניח את התקציב 60 ימים לפני סוף שנת התקציב. זה אפילו לא מעניין את הממשלה. הם אפילו לא מתייחסים לזה שהם כבר שבועיים מפירים חוק-יסוד. אני קורא לכולנו, גם בתוך הדיון הנוקב שלנו בענייני סמכויות בג"ץ, להיות מאוד זהירים באמירות שאתה אמרת.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גלעד, יש לי רק שאלה אליך בנושא זה. חשבתי שאני בן אדם שמאמין בשלטון חוק, אבל יש לי שאלה אליך. ייתן לך בג"ץ פסק דין ויגיד לך – לא חס ושלום אומר על הדוכן בכנסת, מאן דכר שמיה – מה לכתוב בחשבון הטוויטר שלך, יכתיב לך נוסח שאתה צריך לכתוב - - - 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני אגיש עתירה שתחייב אותך להשתמש בחופש הביטוי שלך כחבר כנסת על פי הוראת בג"ץ.

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אני מבין את הדוגמה שלך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה. עוד דוגמה אחת. כפי שאתם אולי חוששים – אני לא יודע למה – ימנו פה איזה בית משפט שיהיה שמרן בצורה קיצונית, אולי כמו שיש בארצות הברית לפי חלק מהאנשים, שיורה למרצה באקדמיה ללמד שהעולם נברא ב-6 ימים ולא במפץ גדול ולא באבולוציה. מה אתה היית ממליץ לאותו מרצה לעשות?

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אני רוצה אני רוצה רגע לומר את הדבר הבא. מה שקרה כאן זה דבר אחר. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

- - - הרבנות עשתה את זה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

שנייה. זה דבר אחר. א, אני לא בטוח שגם אז, אם אני הייתי יושב בכיסא שלך כיו"ר ועדת חוקה, הייתי קורא לאנשים לא למלא את פסיקת בג"ץ. הייתי נאבק בה, הייתי דוחף את הממשלה לבקש - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל היית מצייץ מה שהשופטים אמרו. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

שנייה. הייתי מבקש מהממשלה להגיש בקשה לדיון נוסף. הייתי אולי כמוך יוזם שינוי חקיקה בדחיפות רבה. אתה יודע שאנחנו יודעים להתנצח זה עם זה. אני מתריע בצורה מאוד מאוד ברורה מפני מצב שבו אנחנו מנרמלים מצב של הפרת פסיקות בג"ץ – ובכוונה דיברתי על חוק-יסוד: משק המדינה – כי המרחק בין הפרת פסיקות בג"ץ להפרת חוק של הכנסת הוא מאוד מאוד - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. פשוט קודם הייתה הפרת חוק של הכנסת ואחר כך יש הפרה של בג"ץ.

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

  בסדר, שנייה. שמחה, תעזוב. כל מה שאני יכול עכשיו זה לומר את זה לפרוטוקול ולבקש ממך לחשוב מה האחריות המשותפת של כולנו. אפרופו מה שאמרה מיכל וולדיגר, אני חושב שממשלת ישראל נוקטת בהרבה מאוד פעולות בעייתיות מעבר לקו הירוק, שיש סימן שאלה מאוד מאוד גדול על החוקיות של אותן פעולות מבחינתי. ועדיין, אתה לא תשמע אותי, למעט במקומות שבהם דגל שחור מתנוסס. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רק במקומות של דגל שחור. יפה.

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אבל די. אנחנו צריכים לעשות שימוש מאוד זהיר במושג הדגל השחור. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גלעד, אני אגיד את זה במשפט ובזה נסיים. בעיניי, אם מועצת הרבנות הראשית תקרא רב לאדם שאיננו רב, זה לא דגל שחור, זו ערימה של דגלים שחורים.

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

שמחה, אני מבקש ממך – ובזה אני אעבור לנקודה הבאה – שכל אחד מאיתנו יחשוב, גם אתה, גם אני, גם חברינו, איך אנחנו בתוך הדיון הנוקב, הקשה, המאוד-סוער שלנו על בית המשפט העליון, לא נמוטט עלינו את הבניין במעשה שמשון הגיבור. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

דבר אחד טוב כבר יצא מהדיון, כנראה בגלל הדיון, כבר עכשיו נבחרה ראשת מועצה חדשה במדינה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

איפה?

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

באשכול.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מי, נירה?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

לא, לא, זה באשכול. אני חושב שלא היו שם מועמדים.

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

למה אתה חייב לקלקל? היא הייתה מתמודדת יחידה. מה זה משנה? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

בסדר גמור. מצוין. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אתה חייב לקלקל. אני בא לעשות לכם טוב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

יהודה, תודה. אני שמח. יישר כוח. איזה תפקיד מחכה לה. 

תראו, אני יכול כמובן להישאר בגובה 40,000 רגל. דעתי על ייחוד מקצוע הרבנות רק לגברים ידועה. אני שייך לזרם שבו מספרית היום ברחבי העולם היהודי, לפחות כמחצית מהמכהנים בתפקידי רבנות קהילתית הם רבות. אני שמח שזרמים נוספים בעולם היהודי הלכו בעקבות היהדות הרפורמית. גם לא בהתרסה אני אומר שאנחנו רואים היום גם סימנים מאוד מבטיחים בחלקים קטנים מהעולם האורתודוכסי. 

יהודה, להערכתי כשהנכדים שלך יהיו בוגרים, אז בהרבה מאוד קהילות אורתודוכסיות, אולי לא חרדיות, בראש הקהילה תעמודנה נשים שמכהנות בתפקידי רבנות. כל מי שמכיר את ההלכה היהודית יודע שבאמת ייחוד המקצוע הזה לגברים הוא עניין של מסורת, ממש לא עניין של הלכה. יש לנו בתולדות העם היהודי דוגמאות מובהקות. דרך אגב, המחקר המדעי רק מגלה עוד ועוד דוגמאות, שנדחקו לקרן זווית, של נשים שהיו פוסקות הלכה, נשים שרבנים גברים באו להתייעץ איתן כשהם ישבו לכתוב פסקי הלכה, ונשים שגם כיהנו ברבנות קהילתית. אז אולי הן לא התהלכו עם התואר רב - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - - 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אל תגיב כי זה גם לא נאמר מתוך עימות. אני אומר עוד פעם, הרי אנחנו שייכים לזרמים אחרים בעולם היהודי. אני משתדל לא לכפות על קהילות אחרות ועל זרמים אחרים את דרכי. אני מוטרד מזה שהמדינה מנסה לכפות עליי את התפיסות של זרם אחר, אבל אני אומר שכשמסתכלים על - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ודווקא לכן התפלאתי שאתה מתנגד למה שאמרתי על בג"ץ, כי בג"ץ ניסה לכפות את עמדתו - - -

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

רגע. לא כפרתי בביקורת שלך על הפסיקה הזאת. אני באתי ואמרתי שגם כשמעבירים ביקורת יש את השאלה מה יוצא מזה, שכרנו או הפסדנו? עכשיו אני אומר עוד פעם כעניין של עובדה, במחצית מבתי הכנסת בעולם היהודי – לא במדינת ישראל אבל כשמסתכלים על העולם היהודי – בראש הקהילה, כדמות דתית, כדמות רבנית, מכהנות נשים. פעם זו הייתה תופעה שהייתה שייכת לזרמים הליברליים הלא-אורתודוקסים, היום גם הסיפור הזה משתנה, וצריך לברך על זה. זו תרומה גדולה לבניינה של היהדות במאה ה-21. 

דרך אגב, השנה אנחנו מציינים 80 שנה להירצחה של הרב רגינה יונאס, האישה הראשונה שקיבלה הסמכה לרבנות. היא הייתה אישה אורתודוקסית. היא קיבלה את ההסמכה בגרמניה תחת המשטר הנאצי מבית המדרש הליברלי, כי שום בית מדרש אורתודוכסי לא הסכים להסמיך אותה. אבל היא הייתה אישה אורתודוקסית הרבה רגינה יונאס. ומכיוון שלא יהיו רבנים בגרמניה, כי חלק כבר נאסרו על ידי השלטון הנאצי וחלק הצליחו להימלט, הרב רגינה יונאס עד שהיא נשלחה לגטו - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רבה.

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

היא קראה לעצמה רב.  

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בגרמנית אין רב נקבה – אולי, אני לא יודע גרמנית. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

לא נכנס לעניין הזה. אני רק רוצה לומר שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בזמן השלטון הנאצי, מכיוון שהיה מחסור אדיר ברבנים, הרבה רגינה יונאס נשלחה על ידי הקהילה היהודית בגרמניה – שהייתה משותפת לכל הזרמים. עמד בראשה הרב ליאו בק שהיה רב רפורמי, אבל כל הקהילות היו בתוך הקהילה המרכזית – היא נשלחה לקהילות אורתודוכסיות שלא היה להן רב, כדי לסייע לאותן קהילות מסורתיות, אורתודוכסיות, בהחזקת הגחלת של חיים יהודים, ובגטו טרזיינשטט היא כיהנה כרב ונספתה באושוויץ. שנה הבאה ב-2025 נציין 90 שנים להסמכתה. 

הלוואי וציון ההסמכה של האישה הראשונה לרבנות יהיה ציון משותף על ידי מגוון של זרמים. שזה לא יהיה נחלת הזרמים הליברליים שכבר עשרות שנים מסמיכים נשים לרבנות, אלא גם בתוך הקהילות האורתודוקסיות השוויוניות יראו את הרגע הזה כרגע פורץ דרך. אני אומר היא הייתה אישה אורתודוקסית. היא לא הסכימה עם הגישה של היהדות הרפורמית להלכה והיא בהחלט אחת מדמויות המופת שאנחנו צריכים לחלץ מתוך אובדן הזיכרון.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שיעור היסטוריה באמת מרתק. אני לא אומר את זה בטיפת ציניות. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

למנות אותה לגוף הבוחר על חשבון הרשויות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אדוני, אני רוצה לומר את הדבר הבא. אני יודע איך הייתי כותב את החוק, ואני אציג את העמדה שלי בהסתייגויות. אבל אני רוצה להיות ריאלי ולהתכתב עם מה שבסוף ניצב לפנינו. קודם כול, אני רוצה לבוא ולומר שלפחות על פי החוק, מועצת הרבנות הראשית לא מסמיכה רבנים, היא נותנת תעודת כשירות, ולכן אני לא מבין את כפל הלשון בהגדרה. וזה לא עניין של מה בכך, כי מה לעשות, יש רשימת תפקידים למועצת הרבנות הראשית. הסמכת רבנים לא מופיעה ברשימת התפקידים. הרבנות הראשית עורכת מבחני כשירות כתוצאה - - -

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

מה זה כשירות?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זה לא הסמכת רבנים. אני גם לא מציע לעולם האורתודוקסי להחליט שהרבנות הראשית היא זו שמסמיכה את הרבנים. זה עומד בסתירה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא. לעניין חוק הרבנות הראשית הסמכת - - -

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

שנייה, רגע. אבל שמחה, מה שאני בא ואומר - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זו הערת נוסח? 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

כן, כי אני אומר עוד פעם, מה לעשות, הרבנות הראשית לא מסמיכה רבנים. הרבנות הראשית אומרת שלאדם פלוני יש כשירות לכהן כרב יישוב או כרב שכונה, כי הוא עבר את המבחנים של יורה-יורה. אל תסבכו את העניינים, אין דבר כזה הסמכה לרבנות שהיא לא תעודת הכושר. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה נוסח, בעיניי. 

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

לא, זה לא נוסח. אנחנו לא מסכימים לזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז תסבירו לי את העניין. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני גם אשמח להבין את זה, כי לפחות בתפקידי מועצת הרבנות אין הסמכה.

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

יש שני סוגי הסמכות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

שנייה, רגע. תנו לי לסיים, אחרי זה תבהירו. אם יש לזה מעמד בחוק אז בסדר גמור. עכשיו תראו, הדבר המרכזי שאני רוצה להתייחס אליו – אני כמובן שותף לעמדה של חבר הכנסת שטרן שצריך לעשות מאמץ גדול להגדיל את הייצוג של הנשים, לא על מנת לכפור ביתרון של מעמד הרבנים אלא כי מה לעשות צריך בסופו של דבר - - -

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

מה ההצעה?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

ההצעה שלי היא כזאת. א, לגבי הסיפור של מינוי נשים, אני מציע גם לשקול את האפשרות שגם ממשיכים בסדר המועצות מבחינת גודלן. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אני אגיד לך מה הבעיה בנושא הזה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

שנייה, רגע. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אני אתן לך הערה קטנה. הרציו שבנושא הזה היה שלא יכול להיות באופן טכני שמועצה של 5,000 מקומות - - - את ירושלים. זה היה הרציו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

בסדר גמור. אז אני אומר שאני מסכים עם חבר הכנסת פינדרוס שאם הולכים על השיטה פה, צריך לא לסבך את העניינים. אם הנציגה מגיעה בנעליו של ראש הרשות, אז צריך לאפשר לראש הרשות. תבינו לאן אנחנו ניכנס. אנחנו ניכנס למצב שיהיו רשויות שלא תצלחנה למנות בגלל מועצה לעומתית. אז אם הלכנו על המסלול הזה, אז אני גם לא רואה שום בעיה בהגדלת המספרים. אני הולך איתך, בסדר?

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

רציתי כמוך, אבל משרד המשפטים טען באותה שנייה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר, אבל אנחנו פה בכנסת.

 << דובר_המשך >> יהודה אבידן: << דובר_המשך >>   

לא, לא. אני מסביר לך רק בנושא הזה. 

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

אני רוצה - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

בסדר. חברים, אבל נהוג בכנסת שחברי כנסת אומרים את דעתם על הצעת החוק הממשלתית, ואז הממשלה עונה. הכול בסדר, חברים. לא קרה כלום. מנכ"ל המשרד הרלוונטי הציג את החוק, אז אנחנו שואלים ועכשיו תתייחסו אתם. לא קרה כלום. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני חייב לציין – ציינתי קודם את מגילת אסתר עכשיו, אחר כך את ספר בראשית, עכשיו אני מציין את מה שאנחנו אומרים בתפילה שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. שימו לב, אנחנו עוסקים בחוק על רבנות, תלמידי חכמים וכדומה. כולם פה מגיעים להסכמות נדירות. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

לא. תכף תראו איפה אני לא מסכים. א, אני בא ואומר עוד פעם למשרד המשפטים, כשמתקנים חקיקה, בטח חקיקה שנוגעת להרכבי גופים בוחרים, העיקרון חייב to keep it simple. גם כך הגוף הזה, ההקמה שלו היא באמת מעשה מרכבה. אנחנו גם יודעים, לא רק הפעם נתקענו. תמיד נתקעים עם הקמת הגוף הבוחר לרבנות הראשית. אז חייבים לא לסבך דברים. אם המועצה של הרשות המקומית היא לא זאת שבוחרת – עכשיו, אני מבין את הרציונל. תמיד עדיף שיהיו עוד מנגנונים. אני רק קורא לכם לחשוב איך פותרים את הבעיה שעכשיו ראש רשות צריך למנות אישה והוא לא מצליח להעביר את זה במועצה, כי אין לו רוב במועצה. 

 << אורח >> אריאל מורבארי-מואב: << אורח >>   

היא חייבת להיות חברת מועצה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

ואם אין חברת מועצה? אז מה שאני רק בא ואומר, אין לי בעיה גם לייצר סדר קדימות. זאת אומרת, אם אפשר לאשר במועצה – מצוין. אבל אם המועצה לא מאשרת - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זה להפך. זה not to keep it simple. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אני רק בא ואומר שלא תצא תקלה במקום הזה. אבל אם הולכים על הכיוון הזה, אז אני באמת חושב שצריך להגדיל את הייצוג. ככל שאנחנו נאפשר לראש הרשות יתר עצמאות בבחירה, אז אני מציע להגדיל את המספרים. מה שאני אומר זה אם אנחנו נותנים לראש הרשות למנות מי שבאה בנעליו, אז אין סיבה שזה יהיה רק שמונה מתוך 25. לפחות נשים שם 50%. כי תראו, מה שאומר  אלעזר, הוא צודק. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב. הנקודה ברורה. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

הנקודה האחרונה היא הנקודה הבאה. עוד פעם, אני מבין את הרגישות הגדולה של הרבנות הראשית בהרכב הנוכחי שלה במקום היום לדבר על הנושא של הגדרת רב ככולל נשים שהן תלמידות חכמים, בסדר. אבל אם אתם הולכים על פתרון של הוספת נשים כנציגות ציבור, אז הפרמטר הזה של גדלות בתורה ושל היותן של הנשים תלמידות חכמים מובהקות בפרמטרים אקדמיים, בפרמטרים של תוכניות לימודי הלכה לנשים, זה צריך להיות בחוק. לבוא ולומר: אנחנו לא רוצים שנשים שהן בקיאות בהלכה – למשל, אנחנו יודעים שנשים נמצאות בהארד קור של העולם האורתודוקסי מייעצות הרבה פעמים בנושאי דיני משפחה, תורת המשפחה וכו'. אז לבוא ולומר ש-80 אנשים הגברים בגוף הרבני הם בהגדרה גדולים בתורה שעברו בחינות, אבל הנשים מגיעות רק מהטריטוריה של נציגות ציבור ולא מהטריטוריה של מובהקות כתלמידות חכמים, זה בעיניי לא ראוי ולא הגון, וזה ניסיון לדעתי ללכת פה צעד אחד רחוק מדי.

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אתה יודע למה זה קרה?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

שנייה. אז אני רוצה להציע משהו. מבלי לפגוע בעיקרון של רוב רבני –  שעוד פעם, יכול להיות שאני לא מסכים איתו אבל לא נשנה את זה עכשיו – אני חושב שבצד ההגדרה של נציגות ציבור צריך להוסיף קטגוריה, כי גם יש נציגי ציבור שהם לא תלמידי חכמים. צריך להגדיל את מספר נציגי הציבור שממנה השר באישור הממשלה – דרך אגב, הייתי שמח שזה יהיה באישור הכנסת – אבל לקבוע שחלקן נבחרות על פי היותן תלמידות חכמים. נמצא את הניסוח הנכון. ההצעה שלי היא כן - - -

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

הבעיה היא שבהגדרה של בג"ץ - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

רגע.

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

מילה אחת. לפי בג"ץ, בהגדרה שם הרבנית קנייבסקי זצ"ל, זיכרונה לברכה, לא הייתה נכנסת. הרבנית ימימה מזרחי, שתיבדל לחיים ארוכים, לא יכולה להיכנס להגדרה הזאת. כי אתם מכוונים מטרה לאוכלוסייה שהיא סגורה וקוראים לה רבניות רפורמיות. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא נכון. יושבות פה סביב השולחן גם רבניות אורתודוכסיות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

יהודה, הרשה לי להרגיע אותך - - -

 << אורח >> מוריה דיין: << אורח >>   

יושבות כאן רבניות שהן לא רפורמיות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

שנייה. בואו נעשה את זה פשוט. אף אחת מהרבות הרפורמיות במדינת ישראל לא מתכוונת להשחית את זמנה בבחירות למועצת הרבנות הראשית. יש להן תפקידים יותר חשובים ברבנות שלהן. לא לזה הן הלכו ללמוד חמש שנים. 

 << אורח >> פנינה עומר: << אורח >>   

אולי הרבנית חמוטל שובל יכולה להגיד משהו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

עכשיו אני רוצה רגע לומר לך, גם על העניין הזה בוא לא נתנגח. אפשר לפתור אותו. אם מגדילים את ייצוג הנשים במסלול הזה, אז אפשר לקבוע פרמטרים. בוא נגדיל בעוד עשרה מקומות את ייצוג הנשים שנבחרות במסלול הזה. תגדיל גם בעוד עשרה את מספר הרבנים. אבל תאמר שבתוך 20 הנשים שנבחרות חלק מהן הן באמת תלמידות חכמים שיש להן הכרה של לימודי הלכה או לימודים אקדמיים - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גלעד, הנקודה ברורה.

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

מי מנע מהשר מלכיאלי לבחור את הרבנית ימימה מזרחי במקום של נציגות הציבור? מה הבעיה? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גלעד, באמת ובתמים הנקודה ברורה. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אז אנא, אני מבקש שהנקודה הזו גם תמצא את דרכה אל החוק. כי אם היא לא תמצא את דרכה אל החוק, אז ברור שהמטרה היא לייצר איזשהו רושם שלנשים גם היום ב-2024–התשפ"ה אין דריסת רגל בעולמה של התורה כמנהיגות ציבור.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

טוב. חבר הכנסת פינדרוס, רצית לומר משהו?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אני חושב שמיותר שאתייחס להצעה האחרונה של חבר הכנסת קריב, כי העמדה ברורה, המטרה ברורה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אבל המטרה - - - 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

זה ברור למה אני חושב אחרת, ואני לא צריך להשחית את זמנם של האורחים הנכבדים ושל כולם להסביר את זה. אני חושב שלכולם ברור, כולם יודעים על מה מדובר. אבל אני רוצה לומר משהו אחר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

היה מאוד מעניין לשמוע את עמדתך בנושא. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אני רוצה לומר משהו אחד, וזה מתייחס להצעה של וולדיגר. בסוף יש חצי מיליון שדווקא כן משתמשים בשירותי הרבנות, רובם הגדול משתמשים בשירותי הרבנות, והם גרים ביהודה ושומרון. אני לא נכנס לנושא של הריבונות, וכרגע יש ממשל אמריקאי שיש לו עמדה אחרת מאשר למפלגת העבודה בעניין הזה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני לא כל כך בטוח. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כרגע יש ממשל שעמדתו כעמדתו של גלעד קריב, ולכן יש כל מיני סנקציות ומגבלות על מתיישבים, אבל בעזרת השם בינואר זה ישתנה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אני עדיין חושש שמדינת ישראל הולכת להטיל בשלב מסוים סנקציות על אנשי הממשל החדש, כי הם יותר מדי ימניים לטעמה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

לא. אני ממש שמח שאתם מאמצים את תוכנית המאה של הנשיא טראמפ הכוללת הקמת מדינה פלסטינית. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנא, יש פה כל כך הרבה אנשים - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אבל זו הכותרת מהדיון הזה: שמחה רוטמן תומך בתוכנית המאה של הנשיא טראמפ, שכוללת הקמת מדינת פלסטינית. אשרינו. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אנחנו תומכים בעמדתם של מרקו רוביו ושל מייק האקבי, אבל זה בסדר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

בעמדות הדתיות של מייק האקבי, שצופה לך עתיד מזהיר כיהודי ששומר על דתו. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

די, גלעד. אתה יודע כמה התאמצתי לשמור על זכותך. תן בבקשה לחבר הכנסת פינדרוס. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

טוב, די. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אני חושב שחצי מיליון האיש האלו צריכים להיות מיוצגים, כי בסוף הם מקבלי שירות. אי-אפשר להתעלם מזה. הם מקבלים שירות, ולכן אני חושב שצריך למצוא את הדרך החוקית להכניס אותם פנימה. זה אחד. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

את מי? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

את יהודה ושומרון. מקום פה לא רחוק. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אני לא יודע אם אפשר להגיע למצב של 70 נשים מתוך 150, אבל יכול להיות שצריך לשקול הגדלה של המספר, במקום שמונה – עשר, 12. יש משהו אחד שמציק לי פה מתחילת הדיון. לקחו גוף שהיו בו בסופו של דבר 13-12 נשים, עם הנציגות של השר והכול. באה הממשלה והציעה 30, וכולם באים ותוקפים למה זה לא יותר. צריך לנסות למצוא פתרון ללמה לא יותר, אבל צריכים לברך על הדבר הזה. וכן, אנחנו לא תוך כדי הליך, אבל אם נמשוך את התהליך הזה בסוף כן יהיה תוך כדי ההליך. אז לנסות לזרז את ההליך הזה. אבל כפי שאמרתי, גם את יהודה ושומרון להכניס פנימה לנושא הזה, אולי להגדיל את מספר הנשים ולקדם את הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

שאלה עניינית, באמת. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה היה עד עכשיו?

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אני רוצה שאלה עניינית. מה מנע משרי הדתות לתולדותיהם לנצל את מכסת נציגי הציבור שלהם ולמנות אנשים מיהודה ושומרון? אני לא מצליח להבין. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

כי הם היו צריכים את המכסה של הנשים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אין נשים ביהודה ושומרון?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

יש נשים רבות ביהודה ושומרון. כן ירבו. השם אלוקי אבותיהן יוסיף עליהן כהן אלף פעמים. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

אז מה אתם רוצים? 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

לא הבנתי. רשות מקומית עם 50,000 תושבים מיהודה ושומרון קודמת לרשות מקומית עם 20,000 תושבים?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אבל מה לעשות? 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

מה זה "מה לעשות"? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

מה לעשות, לא סיפחתם.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה. הוא שאל שאלה עניינית. סיימת? 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

תחילו את הריבונות. אתם ימין על מלא מלא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

א, אני מבקש שיירשם שהוא ביקש שנחיל את הריבונות. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

בבקשה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

בקרוב בימינו בעזרת השם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אין ספק, עם הקמת מדינה פלסטינית על פי תוכנית המאה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כמו שאמרתי לך, תכין הצעת חוק, אני החותם השני.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

הסדר היה הפוך בתוכנית המאה של טראמפ – קודם החלת ריבונות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

בגלל זה הוא נתן לנתניהו להחיל ריבונות. מה זה, פתחתם כבר את בקבוקי הוויסקי של סמוטריץ' ואז קיבלתם הצעות. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני יכול להחיל ריבונות על הדיון הזה? 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

תודה. לעניין הנציגים, אינני יודע אם מעולם לא מונו נציגי ציבור מיהודה ושומרון. לא נראה לי שבדקו את השאלה איפה אדם גר לעניין מינוי נציגי הציבור. אבל זה בכלל לא פותר לא את הבעיה של הרשויות, לא של המועצות האזוריות וגם לא של הרבנים. זאת אומרת, זה לא משפיע רק על צד נציגי הציבור. גם רבני הערים מיהודה ושומרון כרגע פסולים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

הם לא פסולים, אפשר למנות אותם על הטיקט של הרבנים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל למה? הם רבני ערים גדולות במדינת ישראל. 

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>   

דרך אגב, אף עיר שם לא - - - 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, הם בהחלט יכולים להיות. יש רשימה של רבנים. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

לחרדים אין רבנים מטעם.  

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל לצורך העניין, המועצה האזורית הגדולה בישראל נמצאת ביהודה ושומרון. אני לא יודע אם יש לה רב היום או אין לה רב. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

יש לה הרבה.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כן. "יש לי רב" – כמו שאמרתי. ולכן ההתייחסות ליהודה ושומרון, בייחוד שמדובר במועצות אזוריות שפועלות בתחומים רבים והעיריות שפועלות על פי הדין הישראלי באלף תחומים, אין סיבה שהן - - - 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

ארגון כושרות הוא בשומרון?

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה. רק רגע. אנחנו צריכים לסיים. יהיה דיון המשך שייקבע בהקדם האפשרי. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

- - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מה לעשות, יש לי דיון שכבר נקבע. אגב, נדבר אחר כך כמה מניות יש להארכה הזאת ולמי. בכל מקרה, יש לי דיון שנקבע ואנחנו דחינו אותו בעשר דקות והוא אמור להתחיל בדקות הקרובות. אני אפרסם הודעה על הדיון הבא בהקדם. אני רוצה שמשרד המשפטים יהיו חותמי הדיבור בדיון הזה. מבחינת לוחות הזמנים, גם הייעוץ המשפטי וגם משרד המשפטים, מתי הדד-ליין שלנו שלא מעביר אתכם שלב מבחינת כניסה לתוך כדי הליך, כל אחד לפי שיטתו? 

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

אני ממשרד המשפטים. יש כמה סוגיות שעלו פה ואני אשמח להתייחס. אני אתחיל מהסוגיה האחרונה. כפי שהוצג על ידי סגן הייעוץ המשפטי לוועדה, מתעוררת פה שאלה האם אנחנו פה כבר בשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק. בנקודה הזו בקצרה אני אחלק את זה לשלושה חלקים. שאלה אחת בכלל היא האם בכלל העיקרון הזה חל פה. זה לא טריוויאלי. למה זה לא טריוויאלי? כי אנחנו בהליך מיוחד פה. אלה עקרונות שחלים על הליכי בחירות. אנחנו לא בדיוק פה בבחירות רגילות. זה לא כמו בחירות לכנסת או הבחירות לרשויות המקומיות, זה הליך שהוא בעל אופי מעורב. יש לו אופי מסוים של בחירות ואופי מסוים של מינוי. אנחנו בחנו את זה לפי זה, אבל זה לא מובן מאליו, ויש בכלל שאלה אם הכלל הזה רלוונטי פה. זו הנקודה הראשונה. 

אבל בואו נניח שהכלל רלוונטי. ואז השאלה המרכזית שגם נשאלה פה היא האם המשחק התחיל. נכון? זו השאלה שאנחנו שואלים. עכשיו, לגבי האם המשחק התחיל, כפי שעלה גם בדיונים הקודמים שהיו בוועדה הזאת וכך גם אנחנו ניתחנו את זה, בסיטואציה שנוצרה כרגע – שהיא סיטואציה ייחודית בשנה ומשהו האחרונות, עם הדחיות והמלחמה וההשתלשלות שהייתה, ואני מדברת גם על הדחיות בבחירות לרבנים הראשיים – בסופו של דבר אנחנו רואים את הסיטואציה שנוצרה כהליך טורי. זאת אומרת, בעצם עד שלא הושלמו הבחירות לרבנים הראשיים, דה פקטו לא ניתן היה להתחיל בבחירות למועצת הרבנות הראשית. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. כך חוקקנו עד כה.

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

זו הייתה ההנחה גם בפעמים הקודמות, וגם אנחנו ראינו זאת כך. גם בין היתר יש פה סמכויות שמופעלות על ידי הרבנים הראשיים. לכן הנחת המוצא שלנו הייתה לגבי השלמת הליך הבחירות, שגם כידוע התארך והיו לו עוד שלבים. וגם כפי שאדוני ניחש בשאלתו, עוד בדיון אז היה בסופו של דבר תיקו בבחירות לרב – צפה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני מבקש, זה ההיי-לייט של האירוע, שאני צפיתי את תוצאות הבחירות לרבנות הראשית עוד לפני שנסגרו הקלפיות. 

 << דובר_המשך >> יערה למברגר: << דובר_המשך >>   

ולכן, בסופו של דבר רק לאחרונה בעצם הסתיימו הבחירות לרבנים הראשיים לישראל. עכשיו, פה חשוב לי לציין, וגם כמובן כמו שצוין קודם, עובדתית כרגע לא התחילו הליכים, גם לא הליכים פורמליים, לא הוקמה ועדת הבחירות, לא התקיימו ההליכים לפי החוק שמתחילים בעצם את הליכי הבחירות למועצת הרבנות. 

עוד נתון שלא צוין פה עד עכשיו הוא שהצעת החוק הממשלתית אושרה בממשלה ופורסמה בכחול לפני השלמת הבחירות לרבנים הראשיים. לכן אני חושבת שזה נתון רלוונטי, כי בסופו של דבר זה אומר שזו עמדת הממשלה לפחות. זה לא חוק, זו רק הצעת החוק כמובן בשלב הזה, אבל זה כן מפרסם באופן פומבי את עמדת הממשלה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אגב, אני גם רוצה לציין בהקשר הזה לא רק את עמדת הממשלה אלא גם את עמדת הכנסת, שאומנם עדיין לא הושלמה, אבל במסגרת התיקונים שלנו לחוק, לדעתי מה שהיה מכונה חוק הרבנים עמדת הוועדה הייתה גם אותה הגדרה – תיקון, וזה עבר את ההצבעה שלנו בהכנה לראשונה. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

לא. עשינו את הכול לפני ההצבעה להכנה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

נכון. אבל בכל מקרה, בדיוני הוועדה הנושא הזה עלה ונדון, וזו הייתה עמדת כנסת שהובעה. אני אומר שוב, הליכי חקיקה טרם הושלמו, אבל זו גם הייתה עמדת הוועדה בהקשרים אחרים, עוד הרבה הרבה לפני הממשלתית בהקשר הזה.

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

אוקיי. אבל בהקשר הספציפי הזה הטענה שנטענה היא שמועמדים יכולים ללכת ולהיפגש, אז גם בוודאי שהמועמדים היו מודעים להצעת החוק הממשלתית והיא הייתה דבר פומבי בתקופה הרלוונטית שבבירור לא התחיל המשחק, ולכן בעינינו זה נתון שהוא משפיע פה גם אם אפשר לטעון שהחקיקה מושלמת אחרי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

ועדיין, לפי שיטתך מה התאריך היה אז? 

 << דובר_המשך >> יערה למברגר: << דובר_המשך >>   

שנייה, רגע. רק עוד משהו קטן על הטענה. צריך גם לזכור – אני לא יודעת אם אנשים עושים את זה, זה משהו לא פורמלי, הרי עוד לא התחילו הליכים פורמליים של חתימות כבר, אבל גם אם אנשים או מועמדים נפגשים, הרי ההסדר המוצע פה הוא הסדר שבו ראש הרשות המקומית בוחר נציגיו, ולכן בכל מקרה אנחנו לא בשינוי. צריך לראות את מידת השינוי. כשאנחנו מדברים על שינוי כללי המשחק צריך לדבר גם על מידת השינוי, וגם מידת השינוי פה היא אחד הפרמטרים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

גם הגשת מועמדים זה גם כמו ברבנות הראשית? שבוע קודם? 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אותו דבר. 

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

עד שבעה ימים לפני.  

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אגב, את זה צריך לשנות. יכול להיות אולי לא לבחירות הקרובות, אבל יכול להיות ששווה לשנות גם לרבנים הראשיים וגם למועצת שזה לא יהיה שבוע קודם. זה מטורף האירוע הזה שנבחר גוף בוחר והוא לא יודע מי המועמדים עד שבוע לפני הבחירות. אני לא מכיר הליך כזה. יכול להיות ששווה להכניס את זה פה, לא לבחירות האלה, לבחירות הבאות. אבל בסדר. יכול להיות שזו הרחבת חזית או נושא חדש, אבל זה משהו משונה מאוד. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אתה יכול גם עכשיו, אין לי בעיה.

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

לא, לא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אנחנו נחליט, לא אתם. 

 << דובר_המשך >> יערה למברגר: << דובר_המשך >>   

בסדר. בקשתי היא שיש כבר מספיק נושאים על הפרק. לכן חשבנו שיש פה קושי מסוים ובחנו אותו. הדברים הם פה באמת גבוליים, אבל חשבנו שאין מניעה לקדם את התיקון הזה במועד הנוכחי. הטענה הזאת היא לגבי שינוי כללי המשחק במהלך המשחק. 

שתי נקודות נוספות בקצרה על הנקודות האחרות.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אבל תאריך. לא ענית לי. מתי מבחינתך - - -

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אני - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה. לא, לא. אני ממש מבקש שלא אתה תענה לי. אני רוצה שהיא תענה, בייחוד שאנחנו בחוק שמדברים על העדפת נשים. 

 << אורח >> יערה למברגר: << אורח >>   

מבחינתי התאריך שאנחנו ראינו, אבל זה לא כתאריך חד חד-ערכי, היה בעצם פרסום ההצעה הממשלתית לפני השלמת הבחירות לרבנים הראשיים. זו התשובה שלי. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

זאת אומרת, מבחינתך אם אני אחכה עם החוק הזה עכשיו חודש, גם בסדר.

 << דובר_המשך >> יערה למברגר: << דובר_המשך >>   

לא, לא, לא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לכן אני שואל מה התאריך מבחינתך.

 << דובר_המשך >> יערה למברגר: << דובר_המשך >>   

אין לי עכשיו. פה זה כמו שאמרתם, אסור לנו להתמהמה יותר מדי. יש פה איזשהו ממד שאי-אפשר להגזים. אין לי תאריך.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אין לכם תאריך. לך יש תאריך? למה אני שואל? כי לי יש דקה. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אני אענה לך במילה אחת.

 << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>   

אין לי תאריך, אבל פשוט צריך ללכת עם ההליך אחורה. אם יש לך חודש לפני תום הכהונה, שזה 28 בפברואר - - -

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

נכון. צודק. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. תן לו. בבקשה, אני רוצה לשמוע אותו. אני צריך הליכי חקיקה, אני צריך אותו, לא אותך. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

כי אולי אני אחראי על הבחירות ואני יכול לומר לך מה התאריכים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

לא, אני רוצה אותו.

 << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>   

אני לא אומר תאריכים, אני אומר את השתלשלות הדברים. חודש לפני זה 28 בינואר. ניקח 21 יום לפני כן לפרסום של חברי האסיפה הבוחרת זה 7 בינואר. פה ייכנס המנכ"ל ויגיד כמה זמן לוקח מהרגע שהשר מניע את התהליך להקמת הוועדה עד לאותה נקודה של ה-21. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

הבנתי. אנחנו בלחץ זמן. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

 אנחנו נמצאים כבר ב-7 בדצמבר בפרסום ברשומות, לשלוח לרשומות את הגוף הבוחר. כלומר, אני חייב לעשות את ההליכים לפני זה. 

 << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>   

בינואר. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

בינואר. סליחה. בינואר. ב-7 בינואר אני צריך לפרסם, אבל לפני 7 בינואר אני צריך עוד לפנות לכנסת, לחייב אותם שתי נשים, כי אם אני עכשיו אעשה את זה - - -

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

מובן. 

 << דובר_המשך >> יהודה אבידן: << דובר_המשך >>   

יופי. הכנסת צריכה לקיים את הבחירות. לפחות 14 יום לוקח לה הודעה, יש להם זמן להגיש מועמדות – אתה מכיר את זה. יש לנו לפנות לממשלה, לפנות לרבנים. אני צריך לעשות היוועצות, להקים את ועדת הבחירות. 

 << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>   

פה זה בטורי.  

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

חלקו בטורי, חלקו לא. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר. שורה תחתונה, תאריך, יהודה.

 << דובר_המשך >> יהודה אבידן: << דובר_המשך >>   

הכנסת חייב להיות לפני 7 בינואר. 

 << אורח >> אלעזר שטרן: << אורח >>   

כמה זמן אתה צריך בשביל כל הדבר הזה? 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה. יהודה, שורה תחתונה – תאריך. מה הדד-ליין שלי? 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אני צריך ב-1 בדצמבר להיות אחרי החוק. ודרך אגב, אם תלך לחוק שלך זה מה שאתה קיבלת על עצמך. 

 << אורח >> ורד בר: << אורח >>   

אני רק אציין שגם ב-1 בדצמבר אפליה עדיין תהיה אסורה בישראל. מדובר בחוק שרוצה להפלות נשים. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני עוד לא דיברתי כרגע על תוכן החוק, גברתי. א, שם ותפקיד לפרוטוקול. זה לא נרשם, חבל. גם אם דברייך נכונים או לא, חבל שהם לא יירשמו לפרוטוקול. 

 << דובר_המשך >> ורד בר: << דובר_המשך >>   

אני אגיד אותם גם בפעם הבאה לפרוטוקול. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בסדר גמור. אני פשוט קצר מבחינת לוחות הזמנים. יש לי עוד דד-ליין פה, שהישיבה הזאת הייתה צריכה להיגמר לפני שש דקות. אז אני כן מבקש, אנחנו נשמע את המשך דברייך במחילה בפעם הבאה. אני רוצה לומר משהו. האמת היא שחבל שכל חברי הכנסת יצאו. אני רוצה לומר את זה, פה מצאתי את עצמי לצערי לא מסכים עם חבריי בקואליציה. אני סבור בהחלט, ובנושא הזה הייתי מיושר לחלוטין עם תחילת דבריו של מתן כהנא – ואני חושב שלזה אגב מצאנו איזה קונצנזוס די נדיר בוועדה, ימין, שמאל, מרכז, דתיים, חילוניים, חרדים – שאין כוונה לשנות לא את העובדה שיש גוף בוחר שיש בו רוב רבני. אין כוונה ואין רצון. כמעט כולם הסכימו לזה בין בקבלה בדיעבד או שלא בדיעבד. אני חושב שזה דבר נכון. אני חושב שהרבנות הראשית מיסודה של הרב קוק לשנות את זה, בטח בלוחות זמנים כאלה, אבל בלי שום קשר אני לא חושב שזה דבר נכון. זה אחד.

הדבר השני הוא שהיו שתי נקודות שהגדרת רב צריכה להיות בידיים של הרבנות הראשית ומועצת הרבנות הראשית. אני חושב שלזה קשה יהיה למצוא פה מחלוקת, בטח במה שצריך בשביל להעביר את החוק הזה. אני סבור, והתקוממתי על כך – צר לי, אבל אני אומר את זה גם לך, יהודה וגם לחבר הכנסת פינדרוס שהלך – שבהחלט אסור בשום פנים ואופן להתעלם מהתופעה של נשים לומדות תורה ומלמדות תורה. היא לא קיימת רק בציבור הרפורמי. אסור בשום פנים ואופן להתעלם מהמדרשות, ממהפכת לימוד התורה לנשים. יש עוד הרבה מה לעשות בתחום הזה. אפשר להתווכח על - - -

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

אני בטוח שראשי ערים שישימו נשים ישימו גם אותן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

שנייה, רק רגע. אני אומר את עמדתי כרגע, בבקשה. אתה דיברת וגם לזה אני מסכים. גם התופעה של נשים שגם מלמדות תורה לרבים וגם מלמדות אמונה ויראה ומרבות כבוד שמיים, גם באופן שאולי יהיו כאלו שיעריכו אותן פחות, אני לא שופט חלילה. הזכרת את הרבנית קנייבסקי והזכרת את הרבנית ימימה מזרחי, ואפשר להזכיר עוד רבות וטובות. אני חושב שנכון להיום, גם בהצעה הממשלתית, אני לא בטוח שיש לי פתרון לבעיה הזאת. אני לא בטוח שיש לי פתרון שאני יודע לייצר אותו מהר. אני חושב שיכול מאוד להיות שהפתרון הזה צריך להיות באמת בשיקול הדעת, שיקול הדעת של השר, שיקול הדעת של הרבנים הראשיים. לא יודע, צריך לחשוב איך. אבל אני חושב שאם אנחנו נוגעים בהרכב הגוף הבוחר, לבוא ולהגיד: מבחינתנו נשים לומדות תורה ומלמדות תורה הן רפורמיות – אני מוחה ומתקומם נגד האמירה הזאת. 

 << דובר_המשך >> יהודה אבידן: << דובר_המשך >>   

לא את זה אמרתי, בשום אופן לא. אם זה הובן, אז אני מתקן את הדברים. לא את זה אמרתי בשום אופן.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אז אני שמח שזה מתוקן. חלקן גם יושבות פה. שלום, חמוטל הרבנית. 

 << דובר_המשך >> יהודה אבידן: << דובר_המשך >>   

אנחנו נשמח שראשי ערים ימנו כל אחת ואחת מהן. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

רק רגע. אני חושב שאם אנחנו מדברים על הגדלת הגוף הבוחר, אני חושב שזה פתרון אלגנטי מאוד שאפשר לחשוב עליו, הוא בהחלט יכול להיות. ואגב, יכול להיות שזה יהיה להכניס נציגי נציגות הרבנים בתור חלק מנציגי הציבור, לא על מכסת הרבנים. אני זורק את זה כרעיון, אני אשמח להתייחסותכם בדיון הבא. נניח תגדיל ל-90 – 80, לא 80 – 70, אלא 90, ובאמת יהיו 90 רבנים – נראה איך מרכיבים אותם – ו-80 נציגי ונציגות ציבור, וחלק מאותה הגדלה יהיו נשים, בהגדרה הכי רחבה שאתה רוצה, שהרבנים הראשיים או שמועצת הרבנות הראשית תבחר, שעוסקות בהגדלת כבוד שמיים. לא יודע כרגע על ההגדרה, באיזו דרך שהן רוצות. 

 << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >>   

לא פוסל. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

אני בהחלט הייתי רוצה לראות שבגוף הבוחר ייתנו מקום לא רק לנציגות ציבור במישור הפוליטי, אלא גם לנשים שייבחרו על ידי נציגי ציבור כאלו ואחרים שעוסקות בתורה וביראת שמיים. אני חושב שהגענו לשנה שהדבר הזה בהחלט ראוי שיהיה מונח על השולחן ולא ייכנס פה לשיח של רפורמי-לא רפורמי. אני לא מקבל את זה. אלו דבריי לסיום הישיבה. אנחנו נחשוב על הנקודות האלו כולל איו"ש. יש לנו הרבה שיעורי בית.

 << דובר_המשך >> יהודה אבידן: << דובר_המשך >>   

תהיה לנו תוספת אחת לישיבה הבאה בנושא ניגוד העניינים של הרבנים.

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

בגלל לוחות הזמנים הצפופים אני אבוא בדברים גם עם הייעוץ המשפטי וגם עם חבריי לוועדה. יכול להיות שאנחנו נצטרך פה לקבוע דיונים ביום ראשון וביום חמישי כדי שנוכל להספיק את זה, ולא בימי העבודה הרגילים של שני, שלישי ורביעי, כי אנחנו חייבים לחוקק את החוק הזה בהקדם. תודה רבה לכולם. 

 << דובר_המשך >> יהודה אבידן: << דובר_המשך >>   

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >>   

כמובן שכל האורחים הנכבדים והאורחות הנכבדות שהגיעו נרשמו. הרשימה תעבור גם לדיון הבא, ואני אתן להם לדבר בנחת ובהרחבת הדעת. אני לא רוצה לקפח את זכותם לומר את דבריהם. ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:52. << סיום >>