פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 35 ועדת החינוך, התרבות והספורט 16/02/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 380 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום ראשון, י"ח בטבת התשפ"ה (16 בפברואר 2025), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> סיור בתיכון הישראלי למדעים ולאומנויות בירושלים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר משה טור פז מוזמנים: כרמית הרוש – מנהלת מחוז, משרד החינוך אלה מוזס – מנהלת אגף על יסודי, משרד החינוך אתי וייסבלאי – מחלקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת אריק קפלן – יו"ר הנהגת ההורים בירושלים, סגן יו"ר הנהגה ארצית אבישג זוהר – כתבת, ידיעות ירושלים דני פסלר – מנהל בית הספר יאס"א ד"ר עליזה בלוך – נשיאת יאס"א ד"ר דוד נמרוד סימרוט – מפקח בית הספר, יאס"א עדי שלמון – ראש מגמת אומן, יאס"א מיכאל – תלמיד ביאס"א אייל – תלמיד ביאס"א יהל – תלמיד ביאס"א אופק – תלמיד ביאס"א סיני – תלמידה ביאס"א ליסה – תלמידה ביאס"א הילה – תלמידה ביאס"א ניצן – תלמיד ביאס"א רינה – תלמידה ביאס"א אביבי – תלמיד ביאס"א עומרי – תלמיד ביאס"א תמר – תלמידה ביאס"א נוגה – תלמידה ביאס"א אביתר – תלמיד ביאס"א אבי עמרם – עוזר פרלמנטרי יוסף יצחק – עוזר פרלמנטרי אורית הראל – דוברת הוועדה מנהלת הוועדה: אתי דנן מירב כהן-סגנית מנהלת ועדה רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור בתיכון הישראלי למדעים ולאומנויות בירושלים << נושא >> (סיור בתיכון הישראלי למדעים ולאומנויות יאס"א, ירושלים) << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שלום לכולם ותודה שאתם מארחים את הוועדה לסיור הזה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> אני מתרגשת מאוד להיות כאן. את יושב-ראש הוועדה אני מכירה בהיסטוריה ארוכת שנים של דברים טובים שרצינו לעשות ביחד. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> עשיתם וגם הצלחתם, לא? << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ועוד נעשה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> זה המשפט הבא שרציתי להגיד. אספר על אחד הדברים המיוחדים ביושב-ראש הוועדה, אולי אתה זוכר. היה לי תיכון שהיה לי חשוב מאוד, הייתה בו את האווירה, הרוח והמסר שאני מנסה להביא ליאס"א. מכל מיני סיבות לא רצו לתת סמל מוסד לאותו תיכון. האיש הזה התעקש, רב עם כל העולם ויצרנו שינוי. זה כיף גדול. אני שמחה מאוד שאתם פה. ההזמנה של ועדת החינוך של הכנסת הנה, היא גם כדי לשתף אתכם גם במה שיש כאן וגם בחזון שאנחנו רוצים להביא למדינת ישראל. יושבת איתנו מנהלת המחוז כרמית הרוש, אחת מאנשי החינוך היחידים שמבינים לעומק מה המשמעות של היכולת להוביל תהליך עמוק, איכותי, לדחוף קדימה ולא לקבל את המציאות כמו שהיא בלבד, אלא לשאוף להתקדם. בשביל הגילוי הנאות, אני חדשה ביאס"א, חלק גדול מהדברים שתראו כאן, קיבלתי אותם כמתנה. אני כאן רק מתחילת השנה הנוכחית, אבל אני מתחברת מאוד לחזון. כולנו נטועים בתוך המציאות הישראלית, וכולנו אחרי ההתרגשות של אתמול, עוד שלושה אנשים שחזרו הביתה בהתרגשות גדולה. אשתף מהזווית האישית שלי, ליוויתי את ילנה טרופונוב, אימא של סאשה ששוחרר מידי החמאס. הייתי אצלה בניר עוז. היא הייתה אצלי בבית שמש כמה פעמים ולמדתי ממנה רבות. אני מנצלת את הרגע הזה להתפלל יחד איתה על יתר החברים שישובו כולם במהרה לחיק משפחותיהם. אני מלווה את ילנה ואת סיגל, אימא של אליה כהן, שתי נשים שלקחתי על עצמי ללוות אותן עוד מתחילת האירוע. בשבוע מרגש ומיוחד כזה בתקופה כה מאתגרת כאשר סוגיות כה גדולות עומדות לפתחה של למדינת ישראל – סוגיות ביטחוניות, חברתיות, קיומיות, שאלות בדבר העתיד שאליו מועדות פניה של המדינה – באופן טבעי סוגיית החינוך מקבלת כותרות שוליות בתקשורת ובתודעה הציבורית. החינוך הוא כביכול, לא מלחמת הקיום שלנו, הוא לא ההתרחשויות על גדרות הגבול ואף לא משאיות סיוע הומניטרי, אלה הסוגיות הכבדות יותר כרגע והן תופסות את הכותרות הראשיות. כאשר מדובר על נוער מצטיין, זה נחשב מותרות עוד יותר מנושא החינוך הכללי. יש נוער שנפגע ישירות מהשלכות המלחמה וראוי יותר לדבר עליו כרגע. זה נכון, אבל עם זאת אני מקווה שתיווכחו במשך הסיור הזה שמה שקורה ביאס"א זה אחד הנושאים החשובים למדינת ישראל כיום, לא על יד, לא בערך. העתיד של המדינה הזו טמון ביכולת שלנו לגדל את האנשים הטובים ביותר. אין למדינת ישראל מחצבים. אנחנו עדיין לא מוכרים נפט, לא מוכרים גז, אבל יש לנו אנשים מצוינים ובהם ראוי ונכון להשקיע. תכף דני ייתן סקירה רחבה יותר, אבל אומר בתמצות שאצלנו ביאס"א הבנו עוד לפני שנים רבות שצריך להשקיע בנוער המצוין של מדינת ישראל, כי אלה לא מותרות, וכי אין לנו ברירה. אני מתייחסת למקום הזה כאל מפעל של יהלומים. כאן אנחנו מלטשים אותם והם זוכים לערך רב. המשימה שלנו היא ברורה מאוד, לשים את המצוינות על סדר היום. לא כי זה חירום, כי זה לפני החירום. בשעת חירום כשרואים מצוינות, יש מי שידע לתת תשובות, יש מי שיודע לקבל החלטות, ליזום, להוביל. הגדרנו לעצמנו ביאס"א שאנחנו רוצים להנגיש את המצוינות לפלחים אחרים בחברה הישראלית, בפריפריה הדרומית, בפריפריה הצפונית, לתלמידים שלא יכלו לחלום על מצוינות, וגם למורים שבעיניהם לא צריך כל כך להשקיע בזה. גישה כזו של מורים היא לא מרוע לב, אלא כי ביום-יום בכיתה, המורה בחוויה של הישרדות, הוא צריך שיהיה שקט, הוא צריך להספיק חומר. להגיד למורה לאתר את המצטיין ולסחוף אותו למעלה ולאתגר אותו לחשוב – נחשב מוגזם מעט. אבל את זה אנחנו עסוקים לפתח. הבוקר ישבתי עם לירון דמרי, בוגר מחזור ט' של יאס"א. אחד מאנשי ההיי-טק, תחפשו אחר כך בגוגל, מעשירי ישראל. ישב אצלי היום בחדר ואמר לי, שהוא גדל בחצור. לגמרי במקרה הוא שמע על יאס"א, ממישהו שסיפר לו על בית ספר בירושלים שיטפח אותו וידאג לו למלגה גדולה מאוד. הוא נטע בו את הרעיון לעבור לכאן. הוא אמר לי, "אני רואה איפה כל הכיתה שלי מחצור נמצאת ואיפה אני היום". אנחנו צריכים לאתר נערים כמו הנער שהיה לירון דמרי ולהפוך אותם למובילים של מדינת ישראל. כך נפתור את משבר המנהיגות שמדינת ישראל שרויה בו היום. אין לנו את הפריווילגיה לוותר עליהם. לכן אנחנו עסוקים לא רק בתלמידים אצלנו אלא גם ואף יותר מכך במורים ובמנהלים אנחנו רוצים שהם יראו ויבינו שזה אפשרי, אנחנו רוצים לתת להם כלים לעודד מצוינות. מצוינות יכולה להיות בעברית, באנגלית, במדעים. היום יאס"א משקיעה מבחינת המתודות שלנו במדעים, באומנויות, מוסיקה, מדעי הרוח. אנחנו חושבים שכל מי שיכול להיות מוביל בישראל, צריך להיות מספר אחת, והתפקיד שלנו לספק לו את האפשרות להיות מספר אחת. זו המשימה שלנו ועליה אנחנו עובדים. היום אנחנו מקווים שתראו מה אנחנו עושים כאן ושתבינו שצריך לצאת מהעמדה שמצוינות היא מותרות. כי אנחנו חברה בהישרדות, לכן מצוינות צריכה להיות הסטנדרט הרגיל. בהחלט ייתכן שמישהו יגיד "יקר מאוד ללמד מצטיינים, זה מיותר, יש לנו משימות חשובות יותר כרגע". אך תפקידנו לייצר את המגדלור. ככל שהמגדלור של ישראל יהיה גבוה, יותר ילדים ייסחפו למעלה. אין לנו פריווילגיה לוותר אבל אנחנו זקוקים לעזרה מכם, גם בחקיקה. חוק החינוך המיוחד כבר קיים בישראל. חוק למצוינות טרם נוסח. אנחנו שואפים שהמדינה תבחין במצטיינים, ותבין את החשיבות שלהם למדינה כולה. לנו יש אמונה גדולה שזה אפשרי ואנחנו גם יודעים לעשות את זה. אתם תראו פה תלמידים שעושים את זה. הם הפכו להיות תאבי דעת, לילדים שלומדים מתוך תשוקה, עניין, אהבה. יש היום דיבור נרחב בישראל על מחסור במורים. ליאס"א לא חסרים מורים. המורים הטובים ביותר באים הנה, עומדים בתור ללמד אצלנו. אנחנו רוצים לתת ליותר ילדים את ההזדמנות לחוות את הדבר הזה ומאמינים בכל ליבנו שזה אפשרי ולכן אנחנו כאן. תודה גדולה שבאתם להיות איתנו, גם התרגשות שלנו גדולה. דני יציג קצת את בית הספר. אנחנו נצא לסיור ונחזור הנה לעבוד. לפני כן אשמח לשמוע את מנהלת המחוז. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> דני יפתח בדבריו, ואני אחריו. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> (הצגת מצגת) אני גם מצטרף לברכות, ברוכות וברוכים הבאים. לפני שאפתח, נשתדל לשמור על לוחות הזמנים. נעמוד בלוח הזמנים כי יש לנו תלמידים שמחכים וגם להם לוח זמנים צפוף מאוד. נשתדל לכבד את הזמן שלהם כשיגיע תורם לדבר. הם הגיעו היום מהבית כי הם לא היו פה בשישי-שבת. בימי ראשון הם מגיעים ב-12:00 מכל רחבי הארץ. אנחנו נעשה פתיח קצר, נצא למפגשים ולסיור, נחזור לפה, נעשה השלמה ונסכם את הביקור. בחדר שבו אנחנו יושבים יש שתי עבודות של שני בוגרים שלנו, שנפלו בתחילתה של המלחמה באוקטובר שנה שעברה. << דובר >> אתי דנן: << דובר >> הצטרף אלינו חבר הכנסת קינלי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שלום. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אתם יכולים לראות כאן את עבודות האומנות של שניהם, הציור של אמיר לביא, והצילום של לביא ליפשיץ. שניהם בוגרי מגמת אומנות שנפלו במלחמה הנוכחית. מרגשת העובדה שהם בחרו מתוך המקום שלהם כאומנים להתגייס ליחידות קרביות, ונתנו את נפשם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לביא הוא בוגר? << דובר >> דני פסלר: << דובר >> כן. לביא בוגר וגם אמיר לביא, שניהם. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> לביא ליפשיץ ואמיר לביא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אחיו של לביא עדיין בבית הספר. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אחיו של לביא, בארי, לומד בכיתה י"א. נצא מייד לסיבוב, תקבלו טעימות מיאס"א. יש פה סיפורים מעניינים מאוד, אך נקצר כי אין לנו זמן רב. אפשר לבלות כאן שעות. נראה תלמידים ממגמת המוזיקה מתאמנים. לאחר מכן תלמידי מדעים יציגו כמה פרויקטים מעניינים. נראה תלמידים בעבודה באומנות. כשארגנו את הבוקר הזה פנינו באופן אוטומטי למגמות שיש להן תוצרים. אחת מתלמידות מדעי הרוח שמעה אותי מדבר על זה, והעירה, "סליחה שאני אומרת לך, אבל לא יכול להיות שאתה מארגן סיור ואתה לא מכליל אותנו במפגש, נכון שאין לנו שיעור מאורגן ואין לנו כרגע מה להציג אבל אנחנו מבקשים שתכניס את נציגי הוועדה לבקר גם בחדר הסמינרים שלנו ונשוחח גם על מדעי הרוח" לכן הם גם בתוכנית כי הם לא היו מוכנים לוותר. נשתדל להכניס הכול בתוך הזמן שמוקצב לכך ונחזור לפה לדיון וסיכום. (הצגת מצגת) כעת מבוא כללי אודות איך נולד הרעיון להקים את יאס"א ונרחיב על כך עוד בהמשך. הרעיון התחיל מחזונם של אנשים מעניינים – בוב אשר הוא פילנתרופ, הוא היה יושב-ראש איפא"ק ונפטר לפני שנתיים; רפי עמרם, איש חינוך ירושלמי שגם הלך לעולמו בגיל צעיר; שר החינוך דאז, יצחק נבון; מנכ"ל משרד החינוך דאז, אליעזר שמואלי, וייבדל לחיים ארוכים, ד"ר שמשון שושני. הם חברו יחד במחשבה שכדי לאפשר לילדים כמו דמרי ואחרים מקום שמפתח את הכישורים שלהם בתחומים שונים צריך לבנות היכל לפיתוח וטיפוח הכישורים שלהם, והם הכירו בעובדה שככל שאתה מתרחק מהמרכז, האפשרויות מצטמצמות גם מבחינת היצע תוכניות וגם מבחינת מורים. היה ברור שהמורים עושים את ההבדל, גם אנחנו יודעים את זה. הנכס העיקרי של המקום הזה זה צוות המורים. יש לנו מורים מכל הארץ. יש לי מורה ממשגב שמגיע יום בשבוע. הוא מגיע לפה ב-08:00 ונוסע חזרה למשגב ב-22:00, מורה לאומנות. כל המורים הם גם מקצוענים בתחומם, למשל המורים לאומנות הם אומנים, המורים למוזיקה, מוזיקאים, המורים למדעים, כולם חוקרים, דוקטורים בתחומי המדע שלהם. בתחום מדעי הרוח המורים פילוסופים, משוררים, סופרים. העובדה שהם מאפשרים מפגש כזה מעורר השראה, הופך את הלמידה פה לחוויה. יצא לי לנסוע לטיול השנתי עם שחר, הבן של אריק קפלן שיושב כאן, ושמעתי ממנו על לוח הזמנים שלו. לילד הזה אין זמן לשום דבר כי הוא עושה פרויקט אודיסאה, לומד עוד קורסים באוניברסיטה, לומד את כל התוכניות שאנחנו מאפשרים ואין לו רגע פנאי, אפילו ההורים שלו מנסים ללחוץ עליו שיוריד משהו. אני מספר את זה כי התלמידים פה ביאס"א רוצים ללמוד, הם תאבי ידע. ללמד כאן זה החלום של כל מורה. בשנה שעברה מילאתי מקום של מורים שהיו במילואים והיה לי שיעור היסטוריה ביום שלישי ומבחן במתמטיקה באותו בוקר. הם באו עם פיג'מות לפנימייה, טרוטי עיניים, רחמיי נכמרו עליהם. אמרתי להם, "אתם יודעים מה? בואו נעזוב את שיעור ההיסטוריה, לכו תלמדו למתמטיקה, תשתו קפה". הם אמרו לי "בשום פנים ואופן, אנחנו רוצים ללמוד היסטוריה". אמרתי להם שהשיעור יהיה על נושאים רציניים – על הבונד, התנועה הקומוניסטית יהודית בין שתי מלחמות העולם, על כל התקופה הזו, טקסטים כבדים, משמימים. הם לא היו מוכנים לוותר וקיימנו את השיעור. לאחר השיעור שאלתי אותם אם היה שווה בסוף, הם אמרו "היה שווה כל רגע". זה החלום של כל מורה. אלה היו המייסדים, וכאן הסיפור שלנו ב-35 השנים האחרונות, הקמפוס שלנו לפני תהליך הבנייה, מלון יהודה, גבעת המשואה, גן החיות, בית הלוחם. כמו ארץ בראשית מדברית. זה הקמפוס היום, 74 דונם שטחו, ארבעה בנייני פנימייה, 250 מיטות, מאוכלס כמעט באופן מלא. בניין בית הספר עם תוכניות לקומה נוספת, עובדים על זה עם העירייה. יש לנו חטיבת ביניים בבית ספר גואטמלה, שזה בית ספר יסודי בקריית מנחם, והיא מזינה את החטיבה העליונה שקולטת את תלמידי חטיבת הביניים ועוד תלמידים מכל רחבי הארץ. כאן יש עוד בניין משרדים שלנו ואולם ספורט, סדנאות פיסול, מרכזי ספורט ותשתיות נוספות. אייל קמינקא, הוא אב של בוגר שלנו איבד אף הוא בן במלחמה האחרונה. בן נוסף שלו בוגר יאס"א גם הוא. כתב בקיץ האחרון את השיר המדהים הזה וכשקראתי אותו, חשבתי שהוא חשב על יאס"א כשהוא כתב את זה, כי יש לו בן והוא חווה את החוויה. זה ממש החזון שלנו במילותיו של אייל קמינקא. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים, לראות – "ציירים בעלי עין טובה לראות, מוזיקאים חדי הקשבה לשמוע, מנהיגים משכמם ומעלה לשינוי התפיסה המוטית לפיה העבר גדל, והעתיד הולך ומצטמצם, דרושים משוררים, תלמידי חכמים לשנות את דברי הימים". לא צריך יותר מהמילים המדהימות שכתב אייל קמינקא כדי לבטא את החזון של יאס"א. זו מפה שמראה את פיזור היישובים, יש לנו תלמידים מיותר מ-120 יישובים ברחבי הארץ. מקצרין ומבוא גולן בצפון ועד יישובי הערבה ואילת בדרום וכל מה שבאמצע. אנחנו רוצים להגדיל את הגיוון הזה, להרחיב אותו גם נדבר מאוחר יותר על התוכנית להתרחב ולהקים נקודות יאס"א במקומות נוספים בארץ. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> מעבר לידע שילד מקבל פה בחינוך מצוין, אנחנו רואים ערך במפגש עם המציאות גם של שסעים ושל פילוג. ככל שנכניס תפיסות שונות, רקע כלכלי שונה, גיוון של רקע פוליטי, חברתי וכדומה, ניצור חינוך טוב יותר. אנחנו מאמינים בזה כיעד בפני עצמו. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> יש כ-2,800 בוגרים מאז 1990. מכל מחזור יש לנו בין ארבעה לשישה תלמידים שהולכים לתלפיות. יש לנו כבר ארבעה יאס"א מפקדי תלפיות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> דני, אתה מרשה לי להפריע לך? << דובר >> דני פסלר: << דובר >> בטח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לפני שבע שנים הייתי בסיור בתלפיות. הייתי אז מנהל מנח"י. במחזור בתלפיות זה לא סוד צבאי, יש 44 אנשים. עניין אותי, שאלתי אותו מה בית הספר הטוב בישראל בעיניו. הוא ענה לי במספרים, "בית ספר יאס"א שלח אליי בשנה הקודמת שבעה בוגרים. הבא בתור היה הבית ספר הריאלי, ששלח שניים, כל השאר שלחו אחד, תבין את התשובה לבד". לחשתי קודם ליושב-ראש שזה ה"פוניבז" של החינוך הכללי. לא בשביל להחמיא לכם, זו האמת, כנראה זה בית הספר הטוב בישראל. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> שום דבר פה לא חדשות מזויפות, הכול אמת, מבוסס בבדיקה. יש לנו ארבעה בוגרים שהם מפקדי תלפיות. לא רק שהתלמידים מגיעים למקומות האלה, גם תרומתם לפיתוח הטכנולוגי האמל"חי של מדינת ישראל, הן בשירותם הצבאי הארוך והן לאחר מכן הוא לא יתואר. יש פה רשת בוגרים פעילה מאוד. אנחנו בקשר עם כל הבוגרים, ממש מערך ששומר את הקשר הזה. לכן המידע אמין, זמין לנו, מהימן ומעודכן. 60% מצהירים על פעילות התנדבותית כזו או אחרת בחייהם גם כאנשים בוגרים, ממשיכים להיות מעורבים. לפחות 35% מהם, בעלי תואר PhD בתחומים שונים. 60% מהבוגרים שלנו בתחומי ההייטק, ביוטק וכדומה. 15% מלמדים באקדמיה, ו-8% עוסקים ברפואה או במחקר במדעי הרפואה. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> כמה חוזרים ללמד פה? << דובר >> דני פסלר: << דובר >> יש לנו, רבים. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> תגיד על זה משהו. זה חשוב. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> יש לנו גם בוגרים שכבר כצעירים לא רצו להתנתק ושבים אלינו כמדריכים. יש לנו בוגרי יאס"א רבים, שהגיעו לכאן כמורים בתחומים שונים. בתוך הממצאים האלה יש בוגרים שהם בוגרי המגמות למוזיקה שהם הגיעו לתפקיד, אנחנו מדברים - - - בקומפוזיציה ובהכשרת הקומפוזיטורים. יש לנו מלחינים, מנצחים, נגנים. אתם תפגשו היום כמה. תזכרו את השם שלהם כי יום אחד הם יהיו על במות הגדולות ביותר בעולם. גם אומנים, לא מעט אומנים יש לנו. ברגע זה עכשיו 25 בוגרי יאס"א שלומדים ב"בצלאל" ברגעים אלה. כמו שקינלי אמר, אחוז הבוגרים שלומד במוסדות כמו באקדמיה לאומנות בצלאל, הגבוה ביותר. עשינו מפגש עם התלמידים שלנו, עם תלמידי יאס"א שכרגע לומדים בבצלאל וזה מהמם לראות את הנתון הזה. גם בתחומים האלה יש לא מעט השפעה שהיא לאורך זמן ולאורך שנים. עם הנתונים האלה, בואו תפגשו את התלמידים המדהימים האלה ותוכלו לשוחח אתם. חשוב מאוד שכדי שנכבד את הזמנים שלכם ונספיק - - - רק לעמוד בזמנים, חבר הכנסת טייב. (סיור ביאס"א) << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> חדרי מוזיקה, פתוחים 24 שעות ביממה. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> חדרי אימון. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> חדרי אימון, כל ילד יכול להיכנס מתי שהוא רוצה, איך שהוא רוצה. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> מיכאל, תלמיד בכיתה י"א, הוא נבוך כשמדברים ומספרים עליו, כי הוא צנוע מאוד. אתם תשמעו את השם הזה, מיכאל הוא נגן מחונן. מנגן בפילהרמונית, גם הוזמן בקיץ האחרון לפסטיבל מוזיקה בין-לאומי באספן קולורדו שאליו מגיעים רק בוגרים מעל גיל 18 והוא הגיע אליו כשהיה בן 16 כי מיד איתרו את הכישרון שלו. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> ספר מילה על עצמך, מי אתה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מאיפה אתה? << דובר >> מיכאל: << דובר >> מירושלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הגעת לפה מהחטיבה? היה לך טוב בחטיבה בגואטמלה? הכנה לפה? << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> מה תרצה להיות כשתהיה גדול? << דובר >> מיכאל: << דובר >> שאלה טובה. משהו עם מוזיקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - הבא. << דובר >> מיכאל: << דובר >> אולי, כן. סולן או תזמורת. כל מה שקשור למוזיקה. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> איך הבנת שאתה מחונן בזה? << דובר >> מיכאל << דובר >> לא יודע אם אני מחונן. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> אם דני אומר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אם אתה פה, אז כנראה שכן. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> מחונן עם תעודות. << דובר >> מיכאל: << דובר >> זו אהבה שמגלים לאט-לאט. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> ממתי? << דובר >> מיכאל: << דובר >> התחלתי לנגן בגיל שש. לא ישר אהבתי, סך הכול הייתי ילד בן שש. עם השנים זה התפתח. בתיכון ממש הבנתי שזה, זה. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אנחנו עובדים איתו על לאזן את הזמן שהוא מנגן מול הזמן שהוא לומד. תנ"ך, אזרחות, ספרות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כמה שעות ביום אתה צריך להתאמן מבחינתך? << דובר >> מיכאל: << דובר >> ארבע, חמש. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> יש לו גם בגרות וגם רסיטל. גם חשוב שתהיה לו תעודת בגרות מלאה כדי שהוא יוכל להתקבל לבית ספר גבוה למוזיקה. על זה עובדים חזק. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> בשביל בגרות במוזיקה הוא יכול להשקיע חצי מהזמן. הסיפור הוא לא הבגרות במוזיקה. בגרות במוזיקה לא צריכה חמש שעות - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בשביל ג'וליארד הוא צריך להשקיע חמש שעות ביום. בהצלחה רבה. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אופק, תלמיד י"ב. גם הוא עטור פרסים. בשנה שעברה קצר כמה פרסים. גם הוא מנגן עם הפילהרמונית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מאיפה אתה? << דובר >> אופק: << דובר >> אני מתל-אביב, באתי ללמוד ביאס"א. בשנה שעברה ניגשתי לשתי תחרויות. בראשונה חשבתי שאין לי ממש סיכוי. עברתי שלב ראשון, אמרתי, מה? עברתי שלב שני. אמרתי, מה? הגעתי לגמר וזכיתי מקום ראשון, זה היה מטורף. ניגנתי עם תזמורת. זו הייתה תחרות - - - מכפר סבא אבל גם כל הארץ, נגנים - - - מהם. << דובר >> אבישג זוהר: << דובר >> באיזו כיתה אתה? << דובר >> אופק: << דובר >> אני בי"ב. ניגשתי גם לתחרות פאול בן חיים למוזיקה ישראלית, זכיתי במקום שני. היום אמרתי לך שאני לא אבוא אבל בסוף באתי כי הייתה לי חזרה של תזמורת היום, אני מנגן סולו ביום רביעי עם הסימפונית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ואיפה אתה בשנה הבאה? << דובר >> אופק: << דובר >> בשנה הבאה אני בתזמורת צה"ל. כן, אני ממשיך ללמוד. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> טוב שאיתרו אותו, זה לא מובן מאליו. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> אין לכם מסלול אישי? << דובר >> אופק: << דובר >> לא. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> מה המוטיבציה? למה הלכת לתחרות? רוב הילדים בני גילך בישראל לא יודעים שיש תחרות. << דובר >> אופק: << דובר >> זה משהו שאתה עושה לעצמך, במטרה ללמוד כל מיני יצירות. עושים את זה כדי ללמוד וכדי להיות טוב. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> מאיזה גיל אתה מנגן? << דובר >> אופק: << דובר >> מכיתה ד'. לקח לי זמן עד שהבנתי שזה הדבר שאני רוצה לעשות. החלטתי בכיתה ט' שזה מה שאני אוהב לעשות ואמרתי אני חייב למצוא בית ספר טוב ללמוד בו. באתי ללמוד ביאס"א. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> זו בחירה טובה? << דובר >> אופק: << דובר >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה החלום? << דובר >> אופק: << דובר >> דבר ראשון ללמוד באירופה במקומות הכי טובים, בפריז או משהו כזה, ואז ליצור מוזיקה בשביל עצמי. לעשות קונצרטים שאני מארח. הרכבים קאמריים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> חברים להסתכל טוב-טוב, כי בעוד כמה שנים תוכלו להגיד, "ראינו אותו כשהוא היה בן 17". << דובר >> אופק: << דובר >> אם אתם פנויים ביום רביעי בבוקר, אתם מוזמנים לקונצרט. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> תלמידת י"א. תציגי את עצמך. << דובר >> סיני צברי: << דובר >> אני סיני צברי. אני גרה בלוזית, זה ליד בית שמש. אני לומדת חליל כבר שבע שנים. זו השנה השמינית שלי. תלמידת כיתה י"א 3. אני לומדת בסדנה בירושלים, בקונסרבטוריון פה. אני מנגנת בתזמורת. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> איפה למדת ביסודי? << דובר >> סיני צברי: << דובר >> בבית ספר האלה בנחושה. בית ספר מנגן, מה שהכניס אותי לחליל. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> מה הביא אותך ליאס"א מנחושה? << דובר >> סיני צברי: << דובר >> יש לי חברת משפחה שהמשפחה שלה שנים רבות, והיא אמרה לי בואי תסתכלי. אמרתי "טוב אני אבוא, אני בטוח לא אגיע, פנימייה, רחוק מהבית". נכנסתי ואמרתי "אני נשארת". << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> כששואלים אותך על יאס"א, מה הדבר שאת אומרת, עשה לך את זה? הרי יש עוד בתי ספר רבים וטובים בישראל. מה יש פה בכל זאת שרוב החברות שלך, זה ייתן להן? << דובר >> סיני צברי: << דובר >> המגמה. כי יש בתי ספר רבים וטובים ברמה, אבל המגמה פה ברמה ממש טובה והלימודים ברמה ממש טובה וזה לא משהו שיש בעוד בתי ספר רבים וטובים בארץ. כשחיפשתי בית ספר אמרתי לעצמי, אני חייבת להמשיך עם מוזיקה ואני רוצה משהו טוב ואני רוצה לימודים טובים ולאתגר קצת את השכל חוץ מהמוזיקה. הגעתי, והמגמה פה ברמה ממש טובה, וזה מה שהשאיר אותי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> הפנימייה? << דובר >> סיני צברי: << דובר >> גם הפנימייה ממש כיפית. זה נחמד שאפשר לקום מאוחר בבוקר. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> בזכות מה קמים מאוחר בבוקר? << דובר >> סיני צברי: << דובר >> בבית הספר הקודם שלי הייתי צריכה לצאת שעה לפני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כדי לצאת, הסעות. << דובר >> סיני צברי: << דובר >> אז הפעם אני חמש דקות לפני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> במקרה הטוב. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> יופי, תודה. אנחנו נמשיך את לוח הזמנים, יש פה עוד תלמידים שמנגנים. - - - מרעות לא. יש חיפאים אבל הם לאו דווקא מרעות. למוזיקה באים מרעות, יותר מאשר לאומנות חזותית. אנחנו בסטודיו של אומן. עדי היא ראש המגמה. ספרי ונראה את העבודות. << דובר >> עדי שלמון: << דובר >> זו מגמת אומנות לעבודה בסטודיו, כשהדגש הוא על עבודה מרכזית שהתלמידים כאומנים, חוקרים, מתנסים בסטודיו. לומדים גם תולדות האומנות וחקר הדימוי החזותי. רוב השעות הן שעות של עבודה בסטודיו עם אומני מאסטר שמלווים אותם. אתם רואים פה את י"א, י"ב מציירים. לי"ב יש ביקורות אמצע ביום רביעי, זה ממש לקראת תערוכת סוף שנה שלהם. עבודה אינטנסיבית על יצירה. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> אנחנו חייבים לראות אותה. << דובר >> עדי שלמון: << דובר >> כן, תסתכלו. אני פה 11 שנים. עדי שלמון. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> הדגש פה הוא שהאומן בסטודיו. לא לומדים על, אלא חווים את המורה המלמד פה, שלומי חגי, הוא אומן יוצר. עכשיו הוא מציג בשתי תערוכות מדהימות, עבודות שלו. עוסק ברסטורציה של אומנות, הוא שם עולמי ברסטורציה. פיתח טכנולוגיה מתקדמת מאוד והוא עובד עליה חזק ומורה מורים לרישום, איך אתה עושה רישום ומכין את עצמך לקראת עבודת הצייר. הילדים חווים את העבודה עם האומן, זה סוג אחר של עבודה. כמובן שגם המורים האחרים. יש לנו צלמת פה שהיא מורה לצילום, פסלים שהם מורים לפיסול. כמה דקות תעברו ביניהם. ליסה היא סיפור מעניין. ליסה היא תלמידת תיאטרון. כמה שנים את בארץ? << דובר >> ליסה: << דובר >> שנתיים. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> שנתיים, הגיעה בלי עברית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מאיפה הגעת, מרוסיה? מאיפה? << דובר >> דני פסלר: << דובר >> מעבר לעובדה שהיא מוכשרת בהמון תחומים, היא יזמה כאן חוג תיאטרון. היא היוצרת הבימאית והמנהלת של להקת התיאטרון, הכול באופן עצמאי. שנה שעברה עשתה את חוות החיות באנגלית. השנה היא בחרה סיפור מרוסית, תרגמה את הספר לעברית ועשתה את כל העיבוד. אין דברים כאלה, חוץ מזה שמוכשרת ועושה עבודה קשה, למדה עברית לבד. אין דברים כאלה. י"א. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה את גרה? << דובר >> ליסה: << דובר >> ברחובות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך שמעת על יאס"א? << דובר >> דני פסלר: << דובר >> האתר עשה את העבודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חשבה על כיתה י' כדי ללמוד. << דובר >> עדי שלמון: << דובר >> - - - תוכנית שמדברת על האומן בסטודיו, שחוקרת את העשייה בתוך הסטודיו. בית הספר היחיד בארץ שיש לו תוכנית - - - << דובר >> דני פסלר: << דובר >> החומר במרכז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שרסטורציה זה חלק מתוכנית הלימודים? << דובר >> עדי שלמון: << דובר >> חומרים. צריך להבין איך החומר עובד, לפני שאני בוחר מה הדימוי שאני מצייר, צריך להבין גם איך החומר עצמו עובד. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אלה תוכניות ייחודיות. גם המוזיקה וגם אומנות, תוכניות יחידות - - - פה. גם ברוח ייחודית וגם במדעים, יש לנו מדע חישובי שאלה יכולות לחישוב מדעי עם AI ומדעי המחשב ברמה של תואר שני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה אחד האגפים שלא הצליחו, לא להרוס אותו. אני חושב, אני מקווה. זה אגף תוכניות ייחודיות. נותן הרשאה לבית ספר - - - << דובר >> דני פסלר: << דובר >> מדור. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה מדור? לכתוב תוכנית ולאשר אותה ולהגיש אותה - - - << דובר >> דני פסלר: << דובר >> זה נפלא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> נוצרת רמה אחרת ומחוברת לשטח, ומקורית. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> היא גם פתוחה לכולם. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אחרים יכולים לקחת אותה. אגף חשוב מאוד. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> זה אייל. מוכשר מאוד בתחומים רבים. כל דבר שהוא נוגע הוא מצליח. הבן שלך במחזור שלו, לא באותה כיתה. << דובר >> אייל: << דובר >> למדתי איתו בחטיבה. אייל. << דובר >> אבישג זוהר: << דובר >> שאלה אליך. כמה זה עושה לך חשק לחזור ללמוד פה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא רק לחזור, לחזור ולהישאר. זה לא קאמבק. << דובר >> אבישג זוהר: << דובר >> יושב-ראש הוועדה, זה מה שאני אומרת. אבישג זוהר. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אנחנו עכשיו נכנסים לאולם המדעים. יש לנו פוסטרים מדעים בכמות אדירה של 100 במחסן, אי אפשר להציג את כולם, רק מעדכנים את הדברים של השנים האחרונות או כאלה שזכו לתהילה. אנחנו נפגוש עכשיו תלמידים שעוסקים בפרויקטים שבכל אחד מהם יש אלמנטים של חדשנות וחידוש, שעוד לא חקרו, או יש פה רעיון שיכול להתפתח למשהו שמישהו ייקח אותו וירים אותו לדבר מדהים. בואו נפגוש את החברים בתוך העבודה שלהם. - - - יש פה כמה פרויקטים שאנחנו רוצים להציג לכם. יש פה את אביתר ויהל. אחר כך אנחנו נעבור לניצן והילה. אחר כך נרד למטה ונשמע עוד פרויקטים. תתחילו אתם, קצר. זו המעבדה המלוכלכת, פה הם עושים ניסויים, בונים כל מיני דברים. << דובר >> אביתר: << דובר >> לי קוראים אביתר. << דובר >> יהל: << דובר >> לי קוראים יהל. אנחנו עובדים עם חברה שנקראת Ycharge. זו חברת הייטק שעובדת בהעברה של חשמל במרחקים גדולים בלי כבלים. יורים לייזר בלתי נראה ממקום אחד לסוג של פאנל סולארי מתוחכם במקום אחר, כך הם קולטים ומעבירים חשמל. יושבת פלטה למעלה בתקרה בחדרים שלהם, היא יורה את הלייזרים. לכל המכשירים יש קולטן, ואז לא צריך יותר כבלים. זו הטכנולוגיה שהם עובדים עליה כבר כמה שנים. היא חברה ייחודית מאוד, שאר החברות לא מצליחות להעביר מתחים כאלה גבוהים למרחקים גדולים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה היא יושבת? << דובר >> אביתר: << דובר >> ברחובות. << דובר >> יהל: << דובר >> בפארק המדע. אנחנו עובדים אתם על הפרויקט. כשיגיע אליהם לקוח שרוצה להשתמש בטכנולוגיה הזו של להעביר חשמל בלי כבלים, אך הוא צריך חשמל הרבה יותר נמוך, בזרם יותר נמוך והוא ירצה שאפשר יהיה להשתמש. בואו נראה בפנס רגיל. אותו לקוח בונה מנהרות של תנועה באסיה ויש חיישני לחץ על הקורות במנהרה שאי אפשר להגיע אליהם כל פעם לגובה להחליף להם סוללות, ואי אפשר לפרוש אליהם חשמל באופן קבוע, לכן הוא רוצה שהמהנדסים שבמנהרה יוכלו להרים את הפנס, להאיר על פאנל סולרי שמחובר לחיישן, ולראות מה החיישן, מה הוא מקרין, איזה לחץ. בגלל שהם עובדים בספקטרום הבלתי נראה והם עובדים עם תאים יקרים מאוד בפיתוח של לוקהיד מרטין והם רוצים שזה יהיה מוצר זול, אז צריך לאפיין גם את הפנס וגם את התא הסולרי, זה מה שאנחנו עושים. אנחנו עשינו מדידות בסיסיות במרחקים קבועים בשביל לבדוק את הנצילות של התא, ומתחילים לעבוד על זוויות שונות במרחקים שונים. אנחנו מייצרים מודל חישובי שיאפשר לשים בנקודה אחת פאנל סולרי במחשב ובנקודה שנייה פנס, ולראות כמה מתח אנחנו מקבלים והאם זה כדאי או לא כדאי? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איך הם הגיעו אליכם או אתם אליהם? << דובר >> אביתר: << דובר >> אבא שלי קישר אותנו ומשם כתבנו להם ומצאנו מישהו שיוכל להנחות אותנו בתוך החברה, הוא גם עובד בתחום. משם המשכנו את הקשר ויצרנו. אנחנו מתעסקים בבדיקת היתכנות ורלוונטיות. << דובר >> יהל: << דובר >> אנחנו נפגשים איתם בזום. פעם בשבועיים יש ד"ר ליאור שאחראי להנחות אותנו בפרויקט בשיתוף עם המורה שלנו ד"ר חיים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש עוד מישהו בעולם שעושה את המחקר הזה? << דובר >> יהל: << דובר >> לא. << דובר >> אביתר: << דובר >> הם חברה ייחודית, גם כללית בספקטרום הנראה זה משהו שהוא יחסית לא נפוץ. זה גם לפעמים מקשה קצת עם רקע תיאורטי, כי כן צריך לחפש ולהשוות לתיאוריה ולמדידות. יש שם כל מיני עקומות, לא ניכנס לזה כי אין לנו זמן. בגדול זה חלק מהתוצאות, אנחנו עושים עיבוד תוצאות, גם אפיון של התא וגם לעשות אפיון במרחקים שונים ולהראות שזה מתקשר עם התיאוריה בצורה טובה. כרגע אנחנו עובדים על הדפסת תלת ממד, שתוכל לעשות לנו זוויות, שנוכל למדוד זוויות בצורה מדויקת ובכללי לפתח את זה לשלב הבא כדי שנוכל לייצר מודל רחב לזה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מדהים. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אביתר הוא גם קפטן נבחרת הרובוטיקה שלנו, על הדרך כתחביב. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> היית בתחרות בשבוע שעבר? << דובר >> אביתר: << דובר >> היינו בתחרות קצת לפני זה. אנחנו בליגה של FTC KEN ומה שיפה אצלנו, אנחנו עושים את זה לגמרי כתחביב, זה בשעות הערב המאוחרות. זו לא מגמה כמו שיש בבתי ספר רבים אחרים, זה נטו משהו שאנחנו אוהבים לעשות ונהנים. יש תחרות ביום רביעי הקרוב. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> בהצלחה. << דובר >> אביתר: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> עכשיו נעבור להילה וניצן. << דובר >> הילה: << דובר >> יש 20 תלמידים במגמת פיזיקה, שש בנות. אני הילה, זה ניצן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מאיפה אתם בארץ? << דובר >> הילה: << דובר >> ירושלים. << דובר >> ניצן: << דובר >> אזור ירושלים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה? << דובר >> ניצן: << דובר >> רמת רזיאל. << דובר >> הילה: << דובר >> אנחנו עובדים עם מעבדה בוויצמן. כמו שאתם מכירים את ויצמן, כל המעבדות שם הן בדרך כלל בין-תחומיות. אנחנו עובדים עם מעבדה של פיזיקאי שעוסקת בהתנהגות של נמלים. אנחנו חוקרים התנהגות של נמלים בעזרת כל מיני מודלים פיזיקליים או של מערכות מרובות חלקיקים, שזה מה שאני עושה. << דובר >> ניצן: << דובר >> גם. << דובר >> הילה: << דובר >> גם מערכת מרובה חלקיקים. נסביר על הפרויקט של ניצן כי הוא קצת יותר פשוט. << דובר >> << דובר >> ניצן: << דובר >> (הקרנת סרטון) נראה לכם סרטון קודם. זה סרטון שהמעבדה הפיקה, לא אנחנו. רואים כאן נמלים פותרות פאזל, נהיה ויראלי לאחרונה. רואים כאן שזהו מן חוכמת המונים שמאפיינת התנהגות של נמלים בקבוצה. עובדים על להבין איך זה בכלל קורה. פאזל שנתנו לאנשים לסחוב בחדר בסקלה מוגדלת. אנשים לא הצליחו לפתור את זה, בטח לא בזמן כזה שהנמלים יפתרו, עוד רקע הן יצליחו, הנה כאן. עניין מעניין. אנחנו בודקים כל מיני תופעות כאלה של מערכות מורכבות, תופעות מוזרות שנמלים עושות. זו סחיבה משותפת, רואים איך נמלים סוחבות כל מיני חפצים. הפרויקט שלנו זו מטוטלת, מסתבר שנמלים, אם קושרים להן משהו שהן רוצות לסחוב לחוט כזה או אחר, הן מתחילות לעשות משהו שממש נראה כמו מטוטלת פיזיקלית לכל דבר. אנחנו המשכנו מניסוי שהמעבדה הפיקה. כאן רואים נמלים, צילום ממבט על, מבצעות מטוטלות שמגיעה למעגל שלם. זה קוד שאנחנו כתבנו שלוקח שעות של וידאו ועוקב אחרי המטוטלת בכל שניה. יש לנו כאן קובץ נתונים ענק שאחר כך אנחנו מנתחים אותו. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אמרת הפקנו קוד, כתבנו קוד. מה זה כתבנו קוד? << דובר >> ניצן: << דובר >> כתבנו קוד בפייתון. כל מיני כלים שלמדנו בבית הספר. גם בפיזיקה, אנחנו מתעסקים בפיזיקה חישובית ולומדים תוך כדי גם להשתמש בכלים של המחשב בפיזיקה. בן הזוג שלי לפרויקט לומד מדע חישובי בבית הספר. אחר כך ניתחנו את הנתונים האלה, הכול באמצעות המחשב, התאמנו את התיאוריה של מטוטלת, רואים אותה כאן בירוק, לאגף האדום. ממש רואים חפיפה. הפיזיקה והזואולוגיה - - - << דובר >> דני פסלר: << דובר >> איזו תרומה יכולה להיות למחקר כזה לנו, למין האנושי? << דובר >> הילה: << דובר >> מה שויצמן עושים, הם עוסקים במדע פשוט, הם מנסים להבין איך העולם עובד. זו לא בהכרח תרומה שהיא פרקטית אלא הרבה יותר רעיונית. אנחנו יכולים להבין מהפיזיקה איך הנמלים פועלות ומה גורם להן לפעול. << דובר >> ניצן: << דובר >> לפעמים זה פשוט מדע בשביל המדע. זה הבסיס. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> זו הפיזיקה לומדת מהטבע מה הם הכללים שעל פיהם נברא העולם, מתנהל העולם, כי יש כלים. כשאתה בוחן את ההתנהגות של הנמלים, אתה מפצח מודל פיזיקלי. << דובר >> ניצן: << דובר >> יש לזה השלכות תיאורטיות. לדוגמה, בעיות של מערכות מורכבות שאנחנו נרצה בעתיד לדעת איך פיזיקה מסוימת עובדת, אנחנו נפנה חזרה לראות איך זה עובד בכל מיני אנלוגיות אחרות בטבע. בינתיים אנחנו מוצאים כל מיני אנלוגיות בין דברים שמעניינים. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אני רוצה להגיד לכם משהו על הילה. הילה לומדת עשר יחידות פיזיקה, חמש ועוד חמש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איזו כיתה? << דובר >> דני פסלר: << דובר >> י"ב. חמש יחידות ביולוגיה, חמש יחידות ערבית, וכותבת עבודת גמר בתנ"ך. מה עבודת הגמר בתנ"ך? << דובר >> הילה: << דובר >> אסביר עליה עם - - - אחר כך. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> אגיד עוד מילה בשבחה. התחלנו לפני חודש, רשות בחירה רק למי שזה מעניין אותו, דיונים בפרשת שבוע ביום חמישי ב-20:00, והילה מובילה גם שם. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> וגם בנוער העובד ולומד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ובשנה הבאה הילה? << דובר >> הילה: << דובר >> שנת שירות ועמותת אתגרים, ואז בעזרת השם תלפיות. זה הכיוון. << דובר >> רינה: << דובר >> לי קוראים רינה, אני שוברת את רצף הפיזיקאים פה, אני תלמידת כימיה. אני בכיתה י"ב, גרה במודיעין. הפרויקט שלי הוא במטרה להקטין פליטות פחמן דו חמצני מגופי נפץ. ספציפית, אני עובדת עם זיקוקי דינור כי זה גוף נפץ שאני יכולה להכין לבד ולשגר להורים וזה נחמד ויפה מאוד. זה בסקלה קטנה יותר, כך שאני לא צריכה הרבה מאותו חומר כדי לעבוד. יש עניין גדול של פליטות חמצן דו-חמצני בעולם, מכל מיני דברים. מכלי רכב, מתחנות כוח וכל מיני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> פרות. << דובר >> רינה: << דובר >> ופרות כמובן. אני החלטתי שהדרך שלי לנסות לצמצם את זה, והיא נחמדה לי מאוד, אלה פיצוצים, אז גופי נפץ. ברעיון, אמור להיות קל לספוח פחמן דו-חמצני, אפילו מים יכולים לעשות את זה. שום חומר שהוא במצב צבירה נוזל, לא יכול להיכנס לתוך גוף נפץ ולספוח. יותר מזה, יש תכונות רבות של חומרים שלא מאפשרות להם, גם אם בתיאוריה הם יכולים לספוח, בפועל לא מאפשרות להם לתפקד בתוך גוף נפץ, בטח שלא זיקוק שעף, מתפוצץ ונוחת אחר כך גם מעל ראשים של תושבים. בפרויקט שלי, חקרתי שלושה מוצקים שבתיאוריה יכולים לספוח פחמן דו-חמצני, שאלה מגנזיום חמצני, מגנזיום הידרוקסיד וליתיום הידרוקסיד. את הליתיום הכנו בעצמנו במעבדה. אנחנו משתדלים לעשות את הפרויקט, כמה שיותר חומרים שאנחנו יכולים להפיק בעצמנו, להפיק בעצמנו. גם את כל המערכת שבנינו בשביל הניסיון, בנינו לגמרי לבד. גזרתי צינורות וכל מיני כאלה כי זה חלק נחמד מהמחקר. בדקנו איזה חומר יהיה הכי טוב ובאיזו מערכת. אגיע לנקודה שגילינו שמגנזיום חמצני בעזרת שיפורים שלנו של המערכת, יכול לספוח 99% מפליטת הפחמן הדו-חמצני של זיקוק ממוצע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ברגע הפיצוץ או עוד קודם צריך לעשות את זה? << דובר >> רינה: << דובר >> ברגע הפיצוץ. בדקנו קודם את המערכת על פליטה באופן כללי. הגבנו חומצה עם בסיס, להעלות פחמן דו-חמצני. אחר כך כשמצאנו את החומר שהכי טוב לנו שזה מגנזיום חמצני, בנינו מערכת שיכולה להכיל תגובת פיצוץ חזקה של אבקת שריפה שגם אותה היינו צריכים לבדוק, מה אבקת השריפה שמתאימה לנו, מה אבקת השריפה שהכי יעילה בכלל בזיקוק. בפיצוץ עצמו של אבקת שריפה, מגנזיום חמצני סופח 99% שזה מטורף וזה ממש נחמד. כהמשך המחקר, כתבתי והגשתי את העבודה. בהמשך החיים, אחרי הצבא או אם מישהו אחר ירצה לעזור לי לעשות את זה לפני כן, זה מחקר שאפשר להמשיך אותו לכיוון של לכתוב על זה פטנט, להכניס את החומר ולבדוק איך בדיוק, לתוך גופי נפץ גדולים יותר, לתוך תחנות כוח וכל דבר שנצטרך בעתיד. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> יש פה נציגים של בית המחוקקים. איך המחוקק יכול לסייע בתהליך הזה כדי למנוע פליטה של פחמן דו-חמצני? << דובר >> רינה: << דובר >> כשיהיה מוצר סופי ומוגמר ויהיה אפשר להשתמש בו בגופי נפץ, לעזור לעודד ואז לחייב חברות שמייצרות, להשתמש בזה, כמו שמעודדים שימוש בקשים שהם לא פלסטיק ואחר כך להפוך את זה לחוק אמיתי, יכול לסייע מאוד להקטין רבות מפליטת הפחמן הדו-חמצני בארץ ואחר כך גם אולי בעזרת השם, בעולם, ולעזור עוד קצת לכדור הארץ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה את מתכננת להיות בשנה הבאה? << דובר >> רינה: << דובר >> בשנת שירות של גרעין עודד, בשיתוף פעולה עם של"ח. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איפה? << דובר >> רינה: << דובר >> בצפון, כנראה בקיבוץ מעונה. אחר כך בצבא, או מחקר מודיעין שמ"מ, אם מכירים, או שאתגייס כגרעין נחל, אני עוד לא יודעת. יש עוד אופציות רבות בדרך. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> איפה למדת ביסודי במודיעין? << דובר >> רינה: << דובר >> בדרכי יהודה, מכירה? << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> מה הביא אותך לפה? כן. << דובר >> << דובר >> רינה: << דובר >> עברתי מ"דרכי יהודה" ל"יחד". הרגשתי ששום מקום לא מאתגר אותי אינטלקטואלית כמו שהייתי רוצה. משהו באווירה של יאס"א, גם כשאת לא באותו רגע מאותגרת וקשה לך ואת לומדת משהו מטורף, את חיה פה בסביבה של אנשים שהם גאונים בתחומם ואת מדברת פה עם אנשים, הראש שלך פשוט מתפוצץ מכמות הידע שהם יכולים להעניק לך. הדיונים פה אפילו סביב שולחן ארוחת ערב או בארוחת שבת, הם ברמה אינטלקטואלית כל כך גבוהה שאת חיה בתוך חלום חנונים. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> יש לך כותרת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חלום לחנונים, זה נהדר. << דובר >> אבישג זוהר: << דובר >> הפסקתי להסריט בדיוק עכשיו. << דובר >> רינה: << דובר >> אפשר לביים את זה שוב. הדיונים פה הם ברמה אינטלקטואלית כל כך גבוהה, אפילו מסביב לשולחן שבת או ארוחת ערב, את חיה בו מעין חלום של חנונים. הצחוק לפני כן היה הרבה יותר טוב, שתדעו. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> שחזרת את זה יופי. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> רינה, את באה מבית דתי? << דובר >> רינה: << דובר >> אני באה מבית דתי. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> את מצליחה לשמור פה על אורח החיים? << דובר >> רינה: << דובר >> חלק מזה שזה מקום, אנשים עם אינטליגנציה גבוהה מאוד, אנשים שיודעים להכיל שוני ולהכיל תרבויות שונות וגם מעניין אותם מאוד. כשהגעתי בכיתה י', היינו מעט דתיים, פעמים רבות ישבנו בשיחות בארוחת שבת והחברים שלי כל כך התעניינו ורצו לשמוע, ואיך שומרים שבת ומה המשמעות של ההלכה הזו והזו. גם אני לא תמיד ידעתי לענות והייתי צריכה לחשוב ולנסות להצליח. הייתי צריכה להתחיל לחשוב יותר לעומק. זה יפה, את מדברת פה עם אנשים, מתחילה לחשוב הרבה יותר לעומק ממה שהיית חושבת על כל נושא כשאת חושבת עליו לבד. זה מקום מיוחד מאוד עם אנשים טובים מאוד. כיף ללמוד פה. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> תודה. אפשר לשמוע אותך עוד שעות, אך אנחנו חייבים להמשיך. אביב ועומרי. << דובר >> אביב: << דובר >> שלום, אני אביב. אני מירושלים. << דובר >> עומרי: << דובר >> אני עומרי, מכפר ורבורג, אשדוד. << דובר >> אביב: << דובר >> הפרויקט שלנו חוקר נפילה של אובייקטים במים, לכן הצינור היפה שכאן מולכם. הרעיון מאחורי הפרויקט זה לחקור תופעות טבע שמתקשרות להתפזרות של מזהמים במאגרי מים, שקיעה של עוגנים. << דובר >> עומרי: << דובר >> חלקיקים. << דובר >> אביב: << דובר >> הרוב חלקיקים באוויר, חלקיקים במים, לכן אנחנו חוקרים תנועה בתווך. התחלנו את המחקר שלנו בלהשתמש בכדורים כאלה. כדורים קטנים שנמצאים פה כדי למדל תנועה של חלקיקים יחסית גדולים. כעת אנחנו עוברים למידול של נפילת חול לתוך המים. איפה הפנס? << דובר >> עומרי: << דובר >> (הקרנת סרטון) איך שאנחנו מתחילים אנחנו עושים חושך בחדר. כשמאירים את זה כך, זה הופך להיות ממש חזק. כשמצלמים את זה, זה ממש יפה. - - - מה קורה כשלא רואים. כך זה נראה בלי האור, וכך זה נראה עם. את זה אנחנו מצלמים ועוקבים אחרי התנועה של החלקיקים. היה קשה מאוד להגיע למצב שבו אנחנו מצליחים לעקוב אחרי חלקיקים. חשבנו על כל מיני רעיונות, הגענו לכך שצריך לצלם את זה. רואים את הסרטון הזה? רואים פה את הצינור על הצד. זה - - - המעקב, הדרך שהתוכנה שכתבנו שעוקבת - - - << דובר >> דני פסלר: << דובר >> תתעכב רגע על זה, התוכנה שכתבנו. זה נראה כך. << דובר >> עומרי: << דובר >> אנחנו עדיין עובדים על זה. עדיין לא סיימנו לגמרי. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> רוב האנשים בעולם לא מבינים את הביטוי "לכתוב תוכנה". << דובר >> אביב: << דובר >> כתבנו קוד בעזרת ספרייה שנקראת OpenCV, היא ספרייה של מעקב באמצעות ראייה ממוחשבת. אנחנו משתמשים באלגוריתם מסוים שמשווה מפות של מהירות. כלומר, חלק בהיר יותר בתמונה וחלק בהיר פחות, לכן הפנס פה, כדי לעקוב אחרי כמות וגם המיקום של כל החלקיקים במערכת. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> מה הערך של זה? גיליתם את קצב השקיעה, מה הראה לכם? << דובר >> עומרי: << דובר >> אנחנו מצליחים לעקוב אחרי חלקיקים. יש לנו כל מיני רעיונות לחקור עליהם. לראות איך הצפיפות של החול כי ראינו שזה מתפזר בצורה לא אחידה. איך הצפיפות של החול משפיעה על המהירות ואיך האינטראקציה בין החלקיקים עצמם משפיעה עליהם. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> השאלה של כרמית. למה זה יהיה שימושי למישהו? << דובר >> אביב: << דובר >> נחזור רגע למאגרי מים. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> בדיוק. << דובר >> אביב: << דובר >> התפזרות של חלקיקים רעילים במעגלי מים. במאגרי מים, זה יכול לפגוע בדגה, בחיות, במים שאנחנו שותים. זה נותן לנו את כמות הזמן שאנחנו יכולים לצפות שמזהמים יתפזרו במאגר מים, אם האינטראקציה של החלקיקים אחד בשני משפיעה על הזמן הזה. << דובר >> עומרי: << דובר >> זה יכול גם לא רק במים. כשאנחנו מדברים פה על מספרי רדמונד שמדמים לנו עולמות שונים שבהם החלקיקים נעים. במספרי רדמונד שאנחנו עובדים עליהם כרגע, יכול להיות גם ננו-חלקיקים באוויר. אם יש זיהום אוויר או משהו רעיל באוויר, וזה שוקע, אפשר בצורה כזו או אחרת למדוד את זה כך. לא בהכרח מים, אפשר לקחת את זה לכיוונים רבים. אם נגיע למודל מסוים שמצליח להראות או לחזות מה יקרה, זה יכול לסייע למדענים אחרים שרוצים לעבוד עם הדבר הזה. << דובר >> אביב: << דובר >> המטרה היא להגיע לתובנה לגבי המערכות האלה ובכך או למנוע את התופעות האלה, או ללמוד איך להתמודד איתן. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> בתחום המחשוב, הכלים שקיבלתם במדעי המחשב ומדע חישובי, סייעו לכם בבנייה? << דובר >> עומרי: << דובר >> כן. עד עכשיו זה היה עם OpenCV, למדנו איך משתמים ב-OpenCV, מקסמנו את זה. הצלחנו לעקוב אחרי החלקיקים, אך מהרגע שיש לנו את הנתונים, עד עכשיו זה ממש מדע חישובי. אנחנו לוקחים את הנתונים ויש כל מיני שיטות שאנחנו יכולים להשתמש בהן. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> מדע חישובי, תוכנית לימודים ייחודית בהיקף של חמש יחידות שנכתבה פה על ידי הצוות. היא לא נלמדת בעוד מקומות בארץ והיא ברמה של תואר שני מתקדם בתחום של מדעי המחשב. אינפורמטיקה. << דובר >> אביב: << דובר >> כרגע אנחנו מפתחים את הרעיון הזה של ראייה ממוחשבת כדי להשתמש באלגוריתם שנקרא קלאסטרים. כנראה לא שמעו. << דובר >> עומרי: << דובר >> אלגוריתם שמשתמשים בו רבות ב-AI כשרוצים לחלק לקבוצות. << דובר >> << דובר >> אביב: << דובר >> בדיוק. אנחנו מחלקים את החול לכל מיני קבוצות מסוימות ובודקים את האינטראקציה שלהם אחד עם השני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עד עכשיו הבנו הכול, אל תסבכו אותנו. << דובר >> אביב: << דובר >> הבנתי שזה כבר, אך רציתי לתת הדוגמה לכלי ממהלך חישובי שאנחנו משתמשים. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> תודה עומרי ואביב. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> ותפילה גדולה מאוד. אני רוצה להתפלל יחד איתך, שלא נצטרך עוד מדבקות. אני מקשיבה ומסתכלת על המדבקה. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> תודה. נעבור למדעי הרוח. - - - כאן אנחנו רואים פוסטרים של עבודות, מדעי הרוח. כל שנה קוצרים פה פרסים. מכון ון ליר, אפילו מוזאון בלומפילד למדע. הספרייה הלאומית. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> סרז' מנחה פה? << דובר >> דני פסלר: << דובר >> המנחים מגיעים מכל מיני מקומות. - - - החדר הזה הוא חדר הסמינרים של מגמת מדעי הרוח. אחד הדברים שאנחנו עושים ביאס"א, זה פיתוח כלים לכתיבה וחשיבה, כתיבה לא פורמלית ככלי לפיתוח חשיבה. יש פה מכון לכתיבה וחשיבה שאנחנו פיתחנו בהשראת IWT Bard College בארצות הברית. המורים שלנו כולם הוכשרו בזה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> הזדמנות להגיד תודה לכרמית. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> נכון. אנחנו עכשיו עם כרמית מפיצים את הידע הזה בירושלים באמצעות שני ימי הדרכה שכרמית הקצתה לנו. אנחנו עושים את זה בהפצה גדולה גם עם הספרייה הלאומית. כולם פה כותבים, כמעט כל יום. מוקדש זמן לכתיבה, מונחית על ידי המורים שלנו כדי שהם יפתחו גם כלי חשיבה, חשיבה ביקורתית וחשיבה בכלל. מייד תקבלו הצגה משלוש תלמידות מדהימות שלומדות מדעי הרוח. הילה לומדת גם רוח. בואו תספרו קצת על המגמה. תציגו את עצמכן, מאיפה אתם בארץ, מה אתן עושות? << דובר >> תמר: << דובר >> אני תמר. << דובר >> נוגה: << דובר >> אני נוגה. << דובר >> הילה: << דובר >> אני הילה. << דובר >> << דובר >> תמר: << דובר >> אנחנו שלושתנו מירושלים. אני ונוגה ברוח. מדעים וגם רוח. חשבנו לדבר על עבודות גמר שלנו כי זה די סיום של מה שעשינו כל השלוש שנים. זו בחירה חופשית של כל אחת מאיתנו לדבר על משהו שנוגע אליה ושהיא רוצה ולעבוד עליו עוד. אני עשיתי על מערכות יחסים לא מיטיבות ביצירות של עגנון, בעבודת גמר בספרות. השאלת מחקר שלי הייתה למה כל מערכות היחסים לא מסתיימות בצורה טובה, הכול משאיר טעם מר. הכול לא כיפי. עניין אותי לחקור למה זה קורה ומה יש בזה, את העומק של זה. עבדתי על שש יצירות, על ארבעה סיפורים קצרים, רומן ונובלה. הסיפורים שעבדתי עליהם הם הרופא וגרושתו, פנים אחרות, פרנהיים, האדונית והרוכל, והיה העקוב למישור וסיפור פשוט. ניתחתי את מערכות היחסים בינם, מבחינת מאמרים שקראתי וגם ניתוח שלי. גם מהגדרות פסיכולוגיות של מערכות יחסים לא בריאות ומערכות יחסים רעילות ומה ההבדל בין שניהם. המסקנה הסופית שלי הייתה שהכול מסתיים די רע או לפחות כזה שמשאיר טעם מר. זה מראה סיטואציה מורכבת מאוד על החיים שלנו ועל החברה שלנו. זה נותן אווירה אמיתית על מה שאנחנו חווים, שלא הכול מסתיים בהכרח בטעם טוב. יש בזה מורכבות רבה. בעיקר זה מראה מגוון רחב מאוד של סיטואציות ושל אנשים ורגשות ושהכול לא מסתיים באותה צורה אך כן מסתיים באותו טעם מר שאומר את האמירה הזו שיש מורכבות ולא הכול כזה טוב. לא הכול מסתיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> לפעמים זה כן. << דובר >> תמר: << דובר >> לפעמים. אצלו זה לא. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש גם כאלה שכן. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> יש כאלה שמצליח להם. << דובר >> נוגה: << דובר >> אני נוגעת בזה, עשיתי את עבודת הגמר שלי על יחסים בין-דוריים בשירת סילביה פלאת. בחרתי שלושה שירים שהיא כתבה על ההורים שלה ושלושה שירים שהיא כתבה על הילדים שלה. השוויתי איך השימוש שלה באמצעים ספרותיים משתנה בין השניים ומה אפשר להסיק על התפיסה שלה בנוגע ליחסים במשפחה. חקרתי שישה שירים, ארבעה מתוכם באמצעות קריאה צמודה, שזה לחקור כל מילה בשיר, כל נקודה, את המעברים בין שורות, הכול לעומק. שני שירים, אחד על ההורים, אחד על הילדים באופן שהוא יותר דרמטי ויותר מסקנות כלליות שהיו לי מהחקירה הקודמת שלי. היו לי מסקנות מדכאות, עצובות. זו הייתה זכות שיש לי אפשרות לבחור נושא שמעניין אותי, שמתחבר לחיים שלי, ולחקור אותו לעומק. חוויה של ללמוד ביאס"א, שיש לי שילוב נושאי גדול מאוד בלימודים שלי במגמה. אני לומדת לטינית, אני לומדת מחשבת ישראל. היה לי מקום שגם התאפשר לי לעשות מחקר שלי בכתיבה מעמיקה מאוד ואני גאה בה. << דובר >> << דובר >> הילה: << דובר >> אני הילה, דיברנו על הנמלים קודם, עכשיו זה נושא אחר. אני כותבת עבודת גמר בתנ"ך, על שיר השירים. השאלה שלי היא כיצד הפרשנות האלגורית לשיר השירים מתיישבת עם תפיסות ביהדות של עבודת האל ואהבת האל. במחקר של שיר השירים, בדרך כלל יש קצוות קיצוניים לספקטרום. אחד כמו בשיר השירים רבה, נמנע מלפרש את הפשט ולא מתייחס אליו בכלל, והצד השני אומר שיר השירים הוא שירה ארוטית והוא ממש מתאר רק מערכת יחסים בין הדוד והרעייה, שהם דמויות כמו בדרמה. מה שאני עושה, קצת לוקחת את האמצע בספקטרום הזה. גם לפרש את הפשט, יש שם משמעות וגם לארוטיקה שבשיר השירים יש משמעות בפרשנות האלגורית. חקרתי וניתחתי את שיר השירים, חילקתי את הפסוקים הקצת יותר ארוטיים ואינטימיים בו, חילקתי אותם לקטגוריות שמראות איך הקשר בין הדוד והרעייה ממש מתיישב על הקשר בתנ"ך, בין אלוהים לבין כנסת ישראל ואני גם משווה את זה למשל לגישה של הרמב"ם, שאומרת שצריך לאהוב את האל ולהשתוקק אליו, שהוא כותב ביד החזקה וגם התפיסה המיסטית. אני מראה שזה מתיישב גם עם תפיסה שהיא הגיונית, שהיא מן קצה אחד וגם תפיסה של הנסתר, שהיא הקצה השני. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי מנחה אותך? << דובר >> הילה: << דובר >> מורה בשם אורנית מבית הספר, גם נעזרתי בפרופ' יאיר זקוביץ. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לו ספר? << דובר >> הילה: << דובר >> כן. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מקסים. תודה רבה לשלושתכן. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> זו רק הייתה טעימה. קורים פה דברים רבים במגמה למדעי הרוח. << דובר >> אבישג זוהר: << דובר >> מהכנסת, אם היו אומרים לך, היום אתה חוזר ללמוד, מה היית לומד? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מאוד מצא חן בעיניי השילוב. קודם אמרה אחת התלמידות שהשיחות, שולחן שבת בפנימייה, בין ילדים מוכשרים שרוצים ללמוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הייתי לומד משהו מלימודי היהדות, תנ"ך - - - שלמדתי באוניברסיטה. מנסה לשלב את זה עם עולם אחר - - - << דובר >> דני פסלר: << דובר >> מה שעושה הילה, עכשיו עבודה של בנייה מחדש של סניף הנוער העובד והלומד בגבעה הצרפתית, על הדרך. 50 יחידות לימוד, וגם בו נשקם סניף. היא מגייסת מפה חברים רבים. בואו תעזרו לי, אנחנו צריכים לעשות מעשה, נרים את הסניף וניתן אותו הלאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה תלמידים ותלמידות יש לך פה? << דובר >> דני פסלר: << דובר >> בתיכון 260, בשנה הבאה נהיה 300, בחטיבה 150. הילדים מהמקום שממנו הם באו היו אומללים. אף אחד לא יכול היה לתת להם מענה. המפגש הזה בינם לבין עצמם הוא מדהים כמו ששמעת, וגם עם המורים. (סיור בתיכון הישראלי למדעים ולאומנויות יאס"א, ירושלים) << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אני רוצה ברשות של ראש הוועדה, לעשות סגירה של מה שראינו, מה שחוויתם עכשיו, אלה היו דוגמיות. כדי לייצר את זה שאלת מה מביא את התלמידים, מה יוצר את הדבר הזה? מראש, בית הספר הזה בנוי לתלמידים שהלהט והרצון ללמוד הוא חלק מהמהות שלהם. כשאומרים לאדון שחר קפלן, הבן של אריק, תוריד משהו, והוא מסתכל לך בעיניים ושואל, למה אתה רוצה לעשות לי את זה? אתה מבין שמה שעושה טוב לילד הזה, זו למידה והעמקה, וראיתם את זה במפגש שהיה לנו עכשיו. כשניסינו לחשוב מה מייצר את הדבר הזה, מה הגנים של ה-די.אן.איי? אחד הדברים החשובים, יש פה תוכניות לימוד ייחודיות. אין פה שיח על תעודת בגרות. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> זה מה שהיא שאלה אותי קודם. אמרתי לה חופש אקדמי למורה מאפשר לו ללמד מתוך תשוקה. לא מכתיבים לו, זה מה שאנחנו רוצים שהילד יידע. אוטומטית הוא מלמד מתוך יותר עניין והילד מרוויח הוראה יותר טובה. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אין פה בכלל שיחה על בחינות בגרות או תעודות בגרות. לא שאנחנו לא חושבים שזה חשוב, זה הולך בלי אמירה. הם ניגשים לבחינות בגרות, מעט מאוד חיצוניות, הרוב פנימיות או בשותפי הערכה, וזה הולך. אנחנו כן מקפידים על ילדים כמו מיכאל, שהמוזיקה לוקחת הרבה מהזמן שלו. בקלות הוא יכול להיות כל הזמן בנגינה. בשיח איתו ועם ההורים שלו אנחנו מוצאים כל הזמן את האיזונים, לכן הוא זקוק לבית ספר שיעזור לו. הוא גם זקוק לבית הספר בשביל החברה, בשנה שעברה הוא היה ילד כבוי. השנה אתם רואים אותו מחייך, זה ילד אחר לגמרי. בטיול השנתי צריך לראות אותו, קרבי. לא האמנתי שאני רואה אותך. המפגש עם דומים להם עושה את ההבדל. יש חופש למורים ליצור, יש רעיון, תכתוב תוכנית לימודים ייחודית. יש תוכניות לימודים רבות וייחודיות וזה אלמנט אחד חשוב מאוד. << דובר >> אבישג זוהר: << דובר >> מאיזו כיתה - - -? << דובר >> דני פסלר: << דובר >> יש לנו חטיבת ביניים. << דובר >> אבישג זוהר: << דובר >> הם גם לומדים - - - בכל זאת הם ילדים קטנים. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> הם לא בפנימייה, הם לא ילדי פנימייה אבל לומדים ברמה גבוהה מאוד. גם שם מתחילים מסלולים, מוזיקה, אומנות, מדעים ומדעי הרוח, כבר מכיתה ז'. אנחנו רכים יותר בגישה שלנו איתם, כבר אז אנחנו מכוונים אותם עם העמקה, חשיבה וכתיבה. הרגלים מכיתה ז' לעומק ולא במרוץ לבחינות. אין לנו שיח על בחינות, אנחנו לא מדברים על זה בכלל, זה לא מוזכר פה, זה לא בשפה ולא בתרבות. הדבר השני זה כמו שאמרתי, פיתוח כלים לחשיבה ולכתיבה. אנחנו מתנגדים להאצה וחושבים שהאצה אקדמית לא נכונה, שנים כבר. זה חלק מהמסורת. גם אני כמנהל 30 שנים, תמיד התנגדתי להאצה. המרוץ אחר הנקזים. גם כשמציעים לילדים, עשינו דיונים פה, לצרף להם לימודי תואר ראשון תוך כדי תיכון, הם אמרו "לא, אנחנו לא רוצים לעשות תואר ראשון עכשיו. אנחנו רוצים לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות בגיל שלנו". << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> הם יעשו את זה ממילא. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> הם יעשו את זה ממילא. 35% עם תואר דוקטור פה. העמקה, כמו שראיתם את השאלות לעומק. המורים פה רק כדי לתת להם מעטפת. אנחנו לא נותנים להם תשובות לכל השאלות. דני הוא מורה בכיר לפיזיקה ולמתמטיקה - - - הנה הכוונה, תבנו את הכלים, את המודלים, תלמדו איך מתכנתים ותעשו את זה לבד בדרך הכי מורכבת ומעמיקה. זה לוקח זמן, זה מתסכל. הם לא שיתפו אתכם בתסכולים כמה פעמים, עד שאביב ועומרי בנו את המודל של המים, הם ניסו 1,000 מודלים אחרים, היה מתסכל מאוד עד שהגיעו לזה. לקח להם כמעט חצי שנה לעבוד על זה. מורי מאסטר ומנטורים. המורים פה זה הנכס. אמרנו לכם, זה העניין. כששואלים את ילדי יאס"א מה מיוחד ביאס"א התשובה היא קודם כול המפגש עם המורים. לכן צריך פה את המורה המאסטר. המורים האומנים הטובים ביותר שרק אפשר. לצערי אי אפשר לעשות את זה בפריסה של כל בתי הספר בישראל, זה לא עובד לצערנו. מחקר למידה טוב, ראיתם את זה עכשיו במו עיניכם, לא צריך להרחיב בכלל. 24/7 מעטפת שלמה. הקמפוס הזה פתוח, אנחנו לא נועלים שום דבר בתוך המבנה, רק בחוץ להגנתם. הם אומרים לנו ב-22:00 בספרייה, "אפשר להישאר עוד?" אנחנו רוצים שילכו לישון. אנחנו זורקים אותם מהספרייה ומחדרי האימון ומהמעבדות לפני 22:00 כדי שילכו לישון. י"ב ב-23:00. הם ירצו ללמוד, הם יושבים יחד בחברותות ולומדים. המעטפת הזאת מאפשרת פיתוח כישורים אישיים, חברתיים, תקשורת בין-אישית. לחלק גדול מהילדים זה לא משהו שבא בקלות. הם הופכים להיות יותר ורבליים כאן. אנחנו מקבלים אותם מסוגרים מאוד, מפוחדים, והם לאט-לאט נפתחים, ממש מתפתחים בצורה מדהימה. ראיתם את י"ב, תענוג לראות איך הם מציגים, מתלבטים, עובדים על הרעיונות שלהם. יותר מ-40% ממשיכים בסוף י"ב למכינות קדם-צבאיות, שנות שירות וליחידות צה"ל שמזהות אותם לתפקידי אלפא. יש לא מעט שהולכים ליחידות שדה וקרביים, שמוכנים לשים בצד את הכישורים האינטלקטואליים וללכת ולעשות עבודה קשה ביחידות השדה, יחידות החי"ר. אנחנו רואים את זה בכל המחזורים וזה יפה, השילוב הזה של מאפיינים בין התלמידים לבין עצמם. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> אני מציעה שנעצור רגע. נשמח לשמוע התייחסויות, תגובות. נתחיל ממנהלת המחוז. << דובר >> כרמית הרוש: << דובר >> כיף גדול לראות ילדים שמצליחים. מה שקורה פה זו ההצלחה להחזיק את הסקרנות, כי ילד מטבעו נולד והוא סקרן מאוד, בגיל הרך זה מאוד ניכר בילד. משהו קורה בתוך המערכת החינוכית לפעמים, והילדים מאבדים את זה. הם מאבדים את הסקרנות והם לומדים למען מועילות כזו או אחרת של תעודת בגרות, הצלחה כזו או אחרת ופחות מתוך סקרנות גדולה לחקור בעצמם. יאס"א הצליחו לפצח מודל משמעותי מאוד. צריך להכיר שלא כל בתי הספר יכולים להיות כך. יש ילדים שונים ומשונים ואנחנו צריכים גם להכיר מה אחוז הילדים שצריכים את המענה הזה ולתת להם את המענה, כשם שאנחנו נותנים מענה לתלמידים בעלי צרכים בקצה השני שמאותגרים וקשה להם, אנחנו צריכים לדעת שגם ילדים כאלה, שהתברכו ביכולות גבוהות מאוד, זקוקים למענה מיוחד. שוחחתי איתם גם פה, גם בפעמים קודמות וגם במקומות אחרים, הם מספרים שביסודי הייתה להם חוויה קשה מאוד כי הם היו ה"חנונים" של הכיתה. לא מצאו את עצמם, היו זרוקים בדשא עם ספר או לא מתקשרים עם אף אחד, לא מתעניינים בכלום, משועממים מאוד, וגם הילדים האלה זקוקים למענה. הוועדה עוסקת גם באתגרים כה רבים לאורך השנה, אבל בוחרת להגיע לכאן, למקום שמדבר מצוינות, והמשרד יודע לפתח תוכניות, תלמידים מחוננים ומצטיינים ויש עוד עבודה רבה אך הוא שם את זה לנגד עיניו, וזו אמירה שהילדים האלה צריכים משהו אחר. בביקור כשהייתי פה אמרתי לצוות שבעיקר אנחנו צריכים לראות איך אנחנו סופגים השראה, איך אנחנו מלמדים את הצוותים ולכן אף שהתחילה השנה וזה לא נהוג במשרד, בחרנו ממש מייד אחרי הביקור, לקחת מפה שני מורים שיהיו שותפים בצוות הדרכה. חשוב מאוד שהמודל הזה יגדל כי אתה גם רוצה לעזור למורים לראות אור בעיניים. ראינו פה ילדים מיוחדים עם סקרנות גבוהה. ראינו פה גם מורים עם יכולת השראה, עם אומנות גדולה, עם אהבה למה שהם עושים, וגם עם היכולת להבין שאני ליד הילד. אני לא במרכז, אני לידו, מנווט, שומע מה הוא רוצה. אבא שלו יכול להיות משמעותי מאוד כמו שראינו בתהליך, לייצר את החיבור למה שהילד יחקור. זו הייתה דוגמה אחת. זה מספר סיפור, שאנחנו מבינים שאני המורה לא במרכז הסיפור הזה, אלא התלמיד צריך לעוף ואני צריך להיות שם לידו כדי לנווט אותו למקומות הנכונים. את הדבר הזה אנחנו עוד יכולים ללמד את המורים ויש מורים רבים שישמחו להיות חלק. הראיה היא שכשיצאנו עם הרעיון מפה להדרכה והלכנו לשטח, היה קל מאוד למצוא את בתי הספר שרצו לקבל את ההדרכה הזו, מורים רבים שרצו ללמוד. איזה כיף זה שלא לומדים את ההשתלמות הרגילה אלא יש להם זכות ללמוד מאנשים שנמצאים בליבת עשייה שהיא אחרת לגמרי והמכוונות שלהם היא אחרת. אני כן מסכימה עם עליזה, שאנחנו צריכים לחשוב איך מקצים ממש משאבים, החלטת ממשלה אולי, בנושא של תמיכה במצוינות כנישה. אני כן הייתי רוצה להגיד ולהוסיף משלי, שהייתי רוצה שמוסדות כאלה יקומו בכל המגזרים ושיצליחו לתת מענה ומעטפת לכל תלמיד, מכל מגזר ומכל אורח חיים כי מגיע לכולם. כשיוצא מפה אומרים "הייתי רוצה שכל ילדיי יזכו לכך", נכון? חברות הוועדה, דיברנו בדרך, ממש כך גם אני הרגשתי פעם קודמת, לכל ילד מגיעה החוויה הזו שילמדו אותו אנשים גדולים. יש פה חינוך לגודל, למשהו חזק מאוד. מגדלים את הילדים להיות גדולים מהחיים. יש פה חינוך לעומק ולרוחב דעת. ראינו ילדים שבוחרים גם וגם. פעמים רבות בבתי הספר גם בגלל תקציבים, אנחנו אומרים לילד, "או שתלך לאשכול המדעי או שתלך למדעי הרוח, או לספורט". אנחנו לא פותחים לו את האפשרות, ופה ראינו שילדים יכולים לעשות איזה חיבורים שהם רוצים והכול בסדר. הם יכולים ללמוד גם פיזיקה וגם מדעי הרוח, לעשות עבודת חקר, לנגן ולעשות רסיטל. המוחזקות הזו היא משמעותית. אני כן אגלה לכם שהפסדתם חלק חשוב, זה בשביל להשאיר עוד טעם, את הפנימייה כי יש לי חיבה לפנימיות מי שמכיר אותי. מערכת חינוך שרוצה להיות מיטבית היא מערכת שיודעת לתת לילד בכל השעות היממה, עוטפת אותו, ממלאה לו חיים מקצה לקצה. בביקור שהייתי, פגשנו את תלמידי הפנימייה והבנו את האחיזה הזו של הביחד שלהם. כל אחד נותן כוח לחברו, מעברים בין פורמלי לבלתי פורמלי בצורה טבעית כזו, וביחד משבת לחול. שם הם לומדים להכיר אלה את אלה, ולא רק כל אחד בתחום ההתמחות שלו. זה מרחב החיים של הפנימייה. יש פה מרחב חיים מרתק וצריך לדעת שכדי לבנות כזה עולם, זה עולם. צריך תקציב גדול מאוד. זה לא פשוט להחזיק עולם כזה, הצוות פה פחות דיבר על זה, זה אתגר גדול שהם מתמודדים איתו. העובדה שהם יהפכו להיות מנטורים ונלך ונגדיל את הרעיון הזה, ודני עם המעבדה לחדשנות יהפוך את זה למקור לפרנסה. דבר אחרון שאגיד, תודה לאל שיאס"א נמצאת בירושלים כי יש פה עיר וראש עיר ומנח"י, אין דברים כאלה ויש לנו עוד מחוז כמו שאתם יודעים, המחוז הגיאוגרפי שמונה עוד 22 רשויות. אין שיתוף פעולה כזה, אין הבנה כזו ובחירה של העיר לשים מתקציביה, על אף שלא כל הילדים הם ילדיה. היום סטטיסטית ראינו יותר ירושלמים. יש בזה משהו יפה, כי העיר כשהחליטה להשקיע פה גם אמרה אמירה, לקחת בית ספר יסודי גואטמלה שהוא לא בית ספר, תקן אותי אם אני טועה, שמחזיק את האוכלוסייה הכי חזקה בעיר, ממש לא. השותפות שלי פה מותנית בזה שתהיה להם כניסה בכרטיס לפה, וזאת אמירה חזקה דווקא למקום שהוא מוחלש, להגיד כעיר אני משקיעה, מאמינה, אך רוצה שגם תעבדו קשה לגדל ילדים שזה לא בא להם באופן טבעי, הם לא באו עם המטען הזה באישיות. זו תרומה של המקום וגם מעבדה אמיתית ללמוד איך לוקחים ילדים שלא תמיד מנעד הבית יודע לתת את הכול ומגדלים אותם לתוך המקום הזה. פה אמירה של ראש העיר ושל מנח"י, היא קריטית. אנחנו מקיימים אצל ראש העיר פגישה אחת לחודשיים לדעתי, ועוד טלפון שהוא מטריד אותי לפחות פעם בשבועיים, לשאול מה עם יאס"א ומה קורה. חשוב מאוד לעיר שיש לה את הפלטפורמה הזו לילדים. ההבנה וזה - - -. למה אני אומרת את זה? לא כדי למחוא כפיים, הוא לא נמצא כאן, משה היקר. אני אומרת את זה כי חשוב לנו לדעת שבתוך כל אתגרי העיר, כמו שאנחנו עובדים על מזרח ירושלים כל כך הרבה ואלה ישיבות שבועיות אצל ראש העיר, כדי לטפל במזרח ירושלים ולתת מענים. כמו שאנחנו עובדים על החינוך הכללי והחינוך החרדי בעיר, יש מקום רציני שהעיר מפנה בחינוך למצוינות. זו אמירה שבאה לידי ביטוי בתקציבים, חשיבה, ישיבות, תהליכים, והיא מספרת סיפור. כך גם המשרד, עוד מעט אלה תתייחס כמנהלת אגף על-יסודי. המשרד מחזיק אגף שלם של מחוננים ומצטיינים ומפתח תוכניות. אני הייתי רוצה שילדים מצוינים בעיר יגיעו ללמוד פה את היום בשבוע ותוכניות העשרה. יש דברים שאפשר ללמד את המורים, אך יש גם מקום שילד זוכה לקבל אווירה, להגיע למקום ולספוג את האווירה. ראינו את הפשטות במרצפות, בכיסאות, חדרים, בבטון, שזה גם מספר סיפור שהוא חסר בעולמנו עם כל הדחיפה הזו להייטק הצבעוני הזה מסביב על כל גווניו. יש פה משהו פשוט ואמיתי ומגיע לילדים ליהנות מזה. זה גם עוד כיוון שאנחנו צריכים לקחת אליו, לראות איך תלמידים חזקים, תוכניות מצוינות, יפעלו בתוך המקום וילדים יוכלו להגיע לפה ליום לימודים או לכמה שעות של לימודים, יחד עם המנהלים הקהילתיים בעיר. זה יכול להיות משמעותי. << דובר >> אלה מוזס: << דובר >> זו פעם ראשונה שאני כאן, אומנם היה לי דיאלוג עם דני לפני זמן מה. זה מרשים מאוד ומחמם את הלב לראות מקום שמאפשר לילד לצמוח אל מול החוזקות שלו והיכולות שלו. אני בטוחה שבמקום אחר הם לא יביאו את עצמם לידי ביטוי. אנחנו מכירים את הילדים האלה במקומות אחרים, הם נסתרים יותר, בכיסאות האחוריים, לא מספרים את מה שהם היו רוצים, מה החלומות שלהם או מה החוזקות שלהם. הם נבלעים בתוך כיתות גדולות. השיחה עם דני הייתה על כיתות מצוינות, בכל מוסד חינוכי אחר 10% מתלמידי בית הספר זוכים לתעודת מצטיין, פה זה 50%. כבר מנקודת הפתיחה שלנו ברור שמדברים מצוינות, גם הנתונים מדברים על מצוינות. לאורך כל הדרך גם בשיחה בין לבין וגם עם הילדים, תהיתי איך אפשר להעתיק את הדבר הזה לתוך בתי ספר אחרים ולא לאבד את הערך המוסף של המקום הזה. אנחנו יודעים שיש כיתות מצוינות במקומות אחרים, כיתות מחוננים במקומות אחרים. איך אני מייצרת את מה שיש כאן, הדבר הייחודי הזה? כי לא בכל מקום אפשר לפתוח כזה בית ספר ולאתר ילדים כה רבים מחוננים באופנים האלה. בכל זאת הייתי רוצה שעל כל ילד מחונן, שתהיה לו את הפריבילגיה להיות בתוכנית שהיא דומה מאוד למה שיש כאן, מבחינת הסגל, המגוון, העומק, הרוח של הדברים, החוויה ההוליסטית של המצוינות. זה לא להיכנס לכיתת מצוינות וללמוד ברמה של חמש יחידות מקצוע כזה או אחר. זו תפיסה, ואני תוהה מה בין מוסד לבין כיתה, איך אפשר להעתיק ולהעביר את מה שיש כאן, למקומות אחרים כשזה חלק מבית ספר רגיל, כללי. אני תוהה לגבי התלמידים שנכנסים לכאן ולא שורדים את המערכת, כי זה קשה. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אין מצב כזה כמעט. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> מי שמכיר פה את כיתה י'. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> ממש מקרים נדירים. << דובר >> אלה מוזס: << דובר >> וילדים שעוברים מכיתה ט' לי' במקומות אחרים? << דובר >> דוד נמרוד סימרוט: << דובר >> החטיבה נמצאת די קרוב. יש מעבר בין ט' לי'. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> הרוב ממשיכים. << דובר >> אלה מוזס: << דובר >> הרוב. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> עכשיו אנחנו עוד מהדקים את זה. זה לא היה הרוב. עכשיו שינינו את המודל, עבודה עם ילדים בכיתה ז' כדי להבטיח מעבר של - - - << דובר >> אלה מוזס: << דובר >> יש עבודה. << דובר >> דוד נמרוד סימרוט: << דובר >> בתיאום איתנו ואנחנו בודקים את העניין, להשתפר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה הרוב, עכשיו זה יהיה עוד יותר רוב. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> כן, זה קשוח. << דובר >> אלה מוזס: << דובר >> לא קל. << דובר >> דוד נמרוד סימרוט: << דובר >> ילד בכיתה ז' לא תמיד יודע מה - - - << דובר >> אלה מוזס: << דובר >> גם הוויתור. הילדה מלוזית צריכה לוותר על חיי הקהילה של היישוב שלה ולהיות פה, זה ויתור. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> יאס"א לא מתאים לכל אחד. מצד שני היא חוזרת לקהילה מחוזקת. << דובר >> אלה מוזס: << דובר >> אני רואה את זה בבתי ספר שלנו החקלאים של ההתנסות החקלאית שנמצאים בערבה לדוגמה, ילדים נהדרים שהם בחיבור אחר, הם בחיבור לאדמה, ושם בקהילה שחיה בתוך פנימייה וכמה פנימייה מוסיפה את הערך המוסף, אז איך אנחנו מייצרים את זה בלי פנימייה – זה הפיצוח. דבר אחרון, אנחנו צריכים לתת מענה לכל הילדים המיוחדים, למיוחדים לכאן ולמיוחדים לשם. אני מסכימה איתך שצריך להסתכל על זה גם בחברה הערבית, החרדית. זו גאונות שצריך לטפח ולהוציא החוצה. תודה רבה, היה מרתק. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שוב תודה רבה לכולם. זה ביקור שישי או שביעי שלי פה בבית הספר. אומר כמה תובנות שלי. ילדים מבשילים בקצב אחר, זה אחד הדברים שהופך את העבודה איתם לכל כך מעניינת ולפעמים גם מורכבת. מה שפגשנו היום אלה ילדים שהבשילו. תפגוש לפעמים ילד או ילדה בגיל 24 שהגיעו לרמת הבשלות הזו ואז יש להם את אותם כישורים. ליאס"א לא יכול להגיע מישהו לא בשל, ואתה רואה לפעמים ילדים מוכשרים מאוד אבל לא בשלים. המודל של יאס"א הוא מודל מדהים, אמרתי קודם, אולי הטוב בישראל, בוודאי מהטובים ביותר. בכמה תחומים, זה לא בית ספר לתחום אחד מעצם שמו, וגם ראינו הדגמה. משימת ההתרחבות למקומות אחרים מאתגרת, קשה מאוד להעתיק מודל חינוכי. יש הקשר, בית ספר מורכב רק משני דברים, אבל זה כמעט הכול, זה הצוות שלו והאתוס שלו. תוציא את אחד מהם והוא לא אותו בית ספר. אתוס בלתי אפשרי להעתיק וצוות קשה מאוד להעתיק. אפשר ללמוד מפה, ניסיתי להביא משהו למזרח ירושלים בעזרת יאס"א בזמנו, זה הצליח חלקית, זה בית הספר הכי טוב במזרח ירושלים היום אך הוא לא יאס"א. חטיבת הביניים שהייתה יוזמת בית ספר ומנח"י נענתה לה, הייתה שותפות מדהימה שכמו שאנחנו שומעים עוד בתהליך של השתכללות. זה אליי ואל יוסי, אנחנו בכנסת צריכים לקחת את הסוגיה הזו שאני מבין שפתחתם איתה, של מודל התקצוב של מחוננים ומצטיינים בישראל ולעשות עליו עבודה, הוא בלי ספק לא מספק. כל פיתוח מודל ייחודי בישראל, למעט החינוך המיוחד, דורש כסף חיצוני גדול. אי אפשר להקים היום רשימת הסדר חרדית, אי אפשר להקים היום בית ספר למחוננים או כל דבר אחר בלי כסף פרטי ואנחנו צריכים לחשוב אם אנחנו רוצים להגדיל ולחזק את המצוינות הישראלית, איך אנחנו בעזרת חקיקה ותקצוב בבסיס, מייצרים הגדלה וחיזוק של הדבר הזה, גם כדי שיאס"א ימשיך לעמוד על הרגליים. בעבר השקעתי לא מעט זמן וכסף ציבורי כדי לעזור למקום הזה לעמוד ונצטרך לעשות את זה גם בעתיד. חקיקה שתבטיח את זה לאורך זמן היא בהחלט דבר וצריך לחשוב עליו היטב. בעשור האחרון או קצת יותר, תיכון יאס"א היטיב לעשות תהליכים מדהימים של גיוון האוכלוסייה שמגיעה אליו. יוסי ואני מאתרים אותם, זה חלק מהמחויבות החברתית לצד שמירה של רף גבוה שבגבוה של מצוינות. זה חלק מהאתגר שלנו והוא יכול בעתיד לעשות עוד דברים יפים מאוד. תודה רבה לכם. << דובר >> אריק קפלן: << דובר >> בכובעי כיושב-ראש ירושלים אני גאה שיש מוסד כזה בעיר לצד מוסדות אחרים, זה נותן כוחות חזקים לעיר. זו אחת הסיבות שאנחנו צריכים להמשיך ולפתח מוסדות כאלה, במיוחד בירושלים עם האוכלוסייה המגוונת שלה. נקודה חשובה מאוד וזה במבט הארצי, זו דוגמה לאן מסוגלת מערכת החינוך להגיע. אנחנו נמצאים במקום שלא מייצג את מדינת ישראל, אנחנו צריכים לזכור את זה. אם נצליח להביא יותר ויותר מוסדות במדינת ישראל בכלל, למה שנעשה פה עם איכות המורים, עם התוכניות, כל הדברים, המדינה תהיה טובה יותר. האיכות של האוכלוסייה שלנו תהיה גבוהה יותר, מדינה טובה יותר, אין מה להגיד. זה סוג של תמרור אזהרה דווקא, אני מסתכל ממקום אחר. תראו לאן אפשר להגיע, איזה נוער יש לנו, איזה נוער מדהים. אנחנו צריכים לוודא שבכל הארץ, במסגרות כאלה או אחרות, אני לא יודע בדיוק איך, זה כסף, לא יעזור. צריך להשקיע במערכת החינוך, מערכת החינוך היא הצבא החשוב ביותר שלנו וזה מה שאנחנו צריכים להשקיע בו. אני קורא לוועדת החינוך, היא לא אחראית על התקצוב אך יש לה חשיבות להגדיל את התקציבים האלה ולשפר בתי ספר נוספים כדי שיאס"א יהיה דוגמה וימשוך את כולם למעלה. לא שהמערכת תמשוך את יאס"א למטה אלא יאס"א ימשוך את כולם למעלה, זה מה שאנחנו צריכים לעשות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לפני שאני מתחיל, מה גובה שכר הלימוד לתלמיד? << דובר >> דני פסלר: << דובר >> תלמיד בפנימייה מלא 38,500 שקלים בשנה כולל הכול. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> 10,000 דולר. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> לימודים מ-08:00 עד 19:30, תזונה מלאה, כל הסמינרים. תלמיד שלא לן פה, 22,500 שקלים. חלק ניכר מלגאים. העבודה הקשה שאנחנו עושים זה לגייס תרומות. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> כסף למלגות. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> למלגות, כדי שילד שנמצא מתאים, הנושא הכספי בכלל לא יהיה שיקול. << דובר >> אבישג זוהר: << דובר >> כמה תלמידים יש פה? << דובר >> דני פסלר: << דובר >> 260 בחטיבה עליונה, 150 בחטיבת הביניים. חטיבת הביניים אלה סכומים הרבה יותר נמוכים כי הם לא לנים ולא מקבלים הזנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההזנה הוא מרכיב של מעל 13,000 שקלים בשנה. בוקר, צוהריים וערב. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> ולילה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מכירים את העולם הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חונכתי, אמור מעט ועשה הרבה. אשתדל להיות קצר. אני עוד תחת הרושם של מה שראיתי ואני צריך עוד מעט זמן לעכל. בדרך כלל אני מעכל מהר אך יש פה הרבה מה לעכל. כשפנתה אליי עליזה לא הייתה לי התלבטות כי המדיניות שאני מוביל בוועדה היא לנסות להביא לכל ילד את ההזדמנות שלו ולא משנה אם זה בחינוך המיוחד כפי שאנחנו רואים שאני לוקח את הנושא הזה והוא לא יורד מסדר היום, אם זה במגזרים אחרים. אני רוצה שכל מגזר יקבל את המענה המתאים וההולם לו. ראינו פה היום סוג של אוכלוסייה שאומנם נמצאת בסדר היום של משרד החינוך אך לא מספיק. זה נכון שקיימות כיתות מצוינות, קיימים בתי ספר כאלה ואחרים, היינו גם בדימונה בסיור של הוועדה וראינו בתי ספר עם מרחבים פתוחים בשיטות חדשניות והכול. אבל פה יש משהו שאומר, "יש ילדים שיכולים לקבל יותר וצריכים לקבל יותר וכשאנחנו לא נותנים להם את המענה המיוחד, אנחנו מפספסים אותם". במקרה הטוב הם ילדים טובים או הטובים ביותר בכיתה שלהם, במקרה הרע מפסיקים ללמוד מרוב שעמום או כל מיני בעיות נוספות שמתפתחות. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> ואפילו נשירה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ונשירה, והבעיות החברתיות שלא פחות חשובות. כשאנחנו בונים מענים כמו שאנחנו רואים פה ביאס"א, אנחנו גם מרוויחים שהתלמידים האלה לא נושרים וגם מגיעים הכי רחוק שהם יכולים, לפעמים אפילו ליותר ממה שהם ציפו מעצמם. המחויבות שלנו, בוודאי כנציגי ציבור, כמי שנמצא בוועדה ומי שמוביל את הוועדה, היא לבוא ולנסות לבנות פיילוט בנוסף לפיילוט הקיים. מבחינתי הפיילוט הוכיח את עצמו. צריכים לראות איך אנחנו בונים מסגרות כאלה, אם זה לא בכל הערים בישראל בשלב ראשון, לפחות בכל המחוזות. לעשות מחוז מרכז, צפון, דרום, לתת את האפשרות לתלמידים להגיע לשם. אין לי ספק שההכנה בחטיבת הביניים תורמת למי שימשיך לפה לתיכון. כשאין לך חטיבת ביניים עם פנימייה, היה ראוי להתחיל קודם כול מפתיחת חטיבות ביניים במחוזות כדי לתת להם את הפלטפורמה והאפשרות כשלב ראשון להגיע לפה, לאחר מכן בתיכון לפנימייה ועם הזמן לפתח גם תיכונים ברמה המחוזית. ברור שלא כל ילד בנוי לזה. אין לי ספק שיש ילדים רבים ואנחנו פה אפילו בקצה של הקצה של הילדים שיכלו להגיע לפה ולהגיע להישגים כאלה. זה הפסד שהוא כולו שלנו כמדינה, כעם, כעם הספר. נכון שהרמב"ם היה אחד במינו, אך אפשר לייצר הרבה רמב"ם כאלה. אם נתחבר גם למה שאמרה עליזה, ניתן את המענה הנכון לכלל האוכלוסיות, גם במגזר הערבי וגם במגזר הדתי לאומי, גם במגזר החרדי, לתת להם את האפשרות לתלמידים של אותם מגזרים, לבוא ולהיכנס לפה. ראינו פה גם תלמידים דתיים, הם יחידי סגולה שמצליחים לבד, בגלל עמוד שדרה או יכול להיות בגלל חינוך חזק וטוב שקיבלו בבית. אין להם את הבעיה הזו ואת האתגר לבוא ולהיכנס במוסד שהוא לא מוסד דתי, הם מצליחים לשמור על אורח חייהם. אלה יחידי סגולה, לכן אנחנו רוצים לגעת במסה. זה לא מתאים לכולם אך למי שכן מתאים לו, אנחנו צריכים לפתוח את האפשרות, לתת את האפשרות לתלמידים האלה לבוא להתפתח, לצמוח. אין לי ספק שאם נעשה את זה, נציל ילדים רבים בפריפריה שלולא כן היו נושרים, אנחנו פתאום נראה שהם יכולים להיות מנהיגים עתידיים ומהתלמידים הטובים ביותר במערכת. אנחנו מפספסים אותם כי אנחנו לא נוגעים במה שהם צריכים ומה שהם דורשים. יש מורכבות בחקיקה כזו, אני אומר את זה כבר על השולחן, הייתה לי שיחה קטנה עם קינלי. זה לא משהו של מה בכך, ויש לזה השלכות רוחב מעבר לתקציבים, איך לבנות את זה בצורה טובה ונאותה בלי לפגוע גם בקיים. יש כיתות למצוינות שאנחנו גם לא רוצים לפגוע בהן. צריך לבנות פה, לשבת בחשיבה מעמיקה, לראות איך מקדמים חקיקה כזו. אין ספק שהיא נצרכת, צריך לעשות את זה ברגישות אך בנחישות, לקדם את הדברים האלה. מדינת ישראל, יש לה רק מה להרוויח מדבר כזה, אין לי ספק שכל שקל שאנחנו שמים במערכת כזו, מדינת ישראל לטווח הארוך מקבלת בכפלי כפליים, ראינו את זה גם בבוגרים. אין ספק שזה יתרום גם למערך ההדרכה של המורים והכשרת המורים במדינת ישראל. כשאתה מעלה את הרף, כל הרף עולה. אין ספק שאם אנחנו נקים מערכות כאלה, אנחנו נעשה את זה בשום שכל. גם רמת המורים במדינת ישראל תעלה, נצליח לגייס גם מורים איכותיים. אנחנו מדינת עלייה ואין לי ספק שיש מורים טובים ואיכותיים שנמצאים בכלל מדינות העולים ויכולים להשתלב בצורה כזו או אחרת, גם אם זה בלמידת שפות נוספות ובלמידה פרונטלית בשפה שהם באים, לאו דווקא בעברית, יכול גם לתרום לאותם תלמידים, לבוא ולהתבטא ולקלוט שפה ברמה של שפת אם, אם זה באנגלית, צרפתית, רוסית, אוקראינית ועוד, ולעשות את זה בצורה טובה ונאותה. נשאר לי רק לומר לכם "מי יעלה בהר השם", אתם כבר שם. מה שנשאר לכם זה "מי יקום במקום קודשו", להמשיך לשמור על הרצף ועל הרמה. אתם עושים את זה היטב, רק שאנחנו לא נהרוס. קינלי, אמרת את זה מדויק. כל הכבוד, אנחנו מברכים אתכם שלא תצא תקלה מתחת ידיכם. שתצליחו לגדל דורות טובים, מוכשרים. כמו שראינו עם התלמיד הראשון שכחתי את שמו. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> מיכאל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מיכאל. אין ספק שרמת הידע שלו היא מופלאה, והכישרון שלו הוא מעל הממוצע בהרבה. המידות שאותו ילד מגיע לפה והענווה שהוא שידר, לא רק הוא. כלל התלמידים שהיו כאן. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> ממש, כולם. הם לא מדברים על זה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היהירות בכלל לא נמצאת, זה לא פחות חשוב. אולי זה סוד ההצלחה של המקום. אולי שווה לעשות על זה גם מחקר. אין ספק שהם הגיעו לרמה שיכול להיות שזה הסוד של ההצלחה ושל הידע שמצד אחד כמות ידע מטורפת, אך עם רגליים על הקרקע ולהישאר בגובה העיניים, לדבר עם אנשים בגובה העיניים בלי שחצנות ובלי יהירות. זה לא פחות חשוב, אולי אפילו יותר חשוב מהידע שאתם מקנים פה ושהם הולכים עם זה למשך החיים. הצלחה גדולה. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> אני רוצה לסכם ולהגיד תודה רבה. זו גם איכות גדולה של מורים שראיתם, איכות של מנכ"ל שלא תפגשו בכל מקום. הערך הגבוה ביותר שלנו הוא לא להתפשר על שום דבר. אני רוצה להגיד תודה שבאתם ולהגדיר שהסיבה שהזמנו אתכם, גם כי רצינו שתכירו ותראו. אני רוצה לסכם במה שפתחתי, טיפול במצטיינים הוא לא מותרות, הוא חובה בשביל עתיד המדינה הזו. אין לנו ברירה, זה הסיפור שלנו. אנחנו עכשיו עסוקים מאוד בלוחמים, אחר כך אנחנו צריכים את לוחמי המדע, החירות, הרוח והנפש. זה קריטי, שנעשה עבודה מהירה גם בחקיקה, כי היום אתה לא במקרה שאלת כמה עולה ללמוד כאן וכמה אנחנו כל היום עסוקים במרדף אחרי פילנתרופיה. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> ועדיין בגירעון. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> אנחנו כל הזמן במרוץ הזה כי אנחנו לא רוצים להתפשר. אנחנו נכנסים לבית מדרש, רואים 400 חברים עם משגיח אחד. פה בשביל להגיע לרמת האיכות של למידה פרטנית וסדר יום מלא ויכולת בחירה, זה הסיפור. אנחנו מחזיקים מורים מצטיינים עם משכורת רגילה. אין פה דרמה של בונוסים לאנשים, אנשים עושים את זה מתוך תשוקה. אתגר אחד מבחינתנו זה לייצר חקיקה מאפשרת במדינת ישראל. זה יחסית משאב קטן שייתן משאב גדול, לעשות את השינוי הזה ולא להיות במרוץ הזה. היעד השני שלנו שהוא קשור לראשון, אנחנו רוצים שוויון הזדמנויות אמיתי. ליאס"א יש עניין להקים בשלב הראשון שלוחה צפונית, שלוחה דרומית ושלוחה חרדית. אנחנו מאמינים בזה באופן עמוק ואמיתי. חושבים שזה ייצר תהליכים בריאים יותר במדינת ישראל וגם פה אנחנו רוצים מחשבה יחד איתכם. זה עלה פה חזק מאוד, אנחנו רוצים להשפיע על המורים. רוצים שהמקום הזה יהיה אבן שואבת למורים שרוצים ומנהלים שמבינים שאפשר להצטיין. לייצר פה צוות פיתוח, להקים פה מרכז הכשרה לאומי גדול שייתן מענה לשפה הזו. זו שפה שצריכה להיות מדוברת בכל חדרי המורים. אמרתי בפגישה הראשונה שהייתה לי עם כרמית, שבדרך כלל כאשר ילד מצטיין בכיתה מצביע, המורה אומרת לו "תוריד את היד אני יודעת שאתה יודע את התשובה". אני לא כועסת עליה כי כך זה. אבל אנחנו רוצים שהילדים האלה יאותגרו, ישאלו שאלות, יתמודדו, אלה הפיתוחים של העולם. גם בעולם הרוח, בעולם הטבע וככל שאנחנו נכשיר יותר מורים לדבר בשפה הזו, אמרתי לדני שבוע שעבר שיש לי חלום לייצר תו תקן למורה, מה זה מורה מנטור אמיתי. אמרה מנהלת המחוז, "מורה ששם את עצמו בצד, שמבין שהוא צריך לעשות חינוך". לאפשר לילד ללמוד מתוך סקרנות וראיתם מה הילדים יודעים. זה האתגר שלנו, אנחנו נוגעים בקצה הקרחון של הילדים שיכולים לקבל את זה. יש ילדים רבים שלא יודעים על האופציה שהם יכולים להצטיין. יש מנהלים רבים, הורים, שזה לא שהם לא התקבלו ליאס"א, הם בכלל לא ידעו שיש אופציה להצטיין, אנחנו עוד לא בשלב הזה. זו המשימה שלנו, לייצר את התודעה הזו ואחר כך לייצר את המשאבים, לא להתפשר. אם מדברים על בשורה למדינת ישראל בעת הזו, זה הסיפור שלנו כי אנחנו מדינה קטנה בין אויבים רבים. צריכים להיות אנשים טובים ואני שמחה מאוד על מה שאמרת על האיכות האנושית. אנחנו רוצים לייצר פה מנהיגות ערכית, איכותית. ידע זה כלי לשרת את הציבור. אנחנו רוצים לגדל פה אליטה משרתת ולא אליטה שחצנית. יש פה אמירה ואני מתרגשת ששמת לב לזה, אז תודה. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> זה האתוס שדיברת עליו. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> זה הסיפור, אליטה משרתת שמבינה שמשקיעים בה כדי שהם יהיו אנשים טובים יותר, לייצר פה חברה טובה יותר. << דובר >> דני פסלר: << דובר >> אין פה תחרות. אתה רואה תחרות במקומות רבים, בכיתות מחוננים בבתי ספר. ניהלתי 20 שנים מרכז חינוך, היו לי כיתות מחוננים, תחרות רבה בתוך הכיתה. פה אין. אתה נכנס בשערי ההיכל והאלמנט התחרותי המובנה בטבע האדם, פשוט נגוז. כשיש שאלה, הם יחד עוזרים זה לזה בלי שבכלל יש צורך שהמבוגרים יתערבו. בונים מנגנונים לתמיכה, עזרה, וזה מדהים הדבר הזה. מה שמראה שהילדים האלה, כשאתה מביא אותם לסביבה ובונה אתוס עם צוות כזה, זה קורה בלי שצריך לדבר על זה , זה קורה. מדהים. << דובר >> עליזה בלוך: << דובר >> תודה רבה ואנחנו נקבע ישיבת המשך כדי לראות איך מעבירים את זה לפרקטיקה. תודה גדולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:40. << סיום >>