פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 41 ועדת החוץ והביטחון 19/11/2024 מושב שלישי פרוטוקול מס' 296 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, י"ח בחשון התשפ"ה (19 בנובמבר 2024), שעה 13:10 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "עיכוב בשליחת צווי גיוס לבני ישיבות" << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר מאיר כהן – מ"מ היו"ר בועז ביסמוט טלי גוטליב שרון ניר צבי ידידיה סוכות אפרת רייטן מרום אלעזר שטרן חברי הכנסת: מיכאל מרדכי ביטון מירב כהן מתן כהנא אושר שקלים מוזמנים: ערן יוסף – עו"ד, סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד הביטחון תא"ל שי טייב – רח"ט תומכ"א, משרד הביטחון רס"ן (במיל) גלעד שגב – ראש מכינת תבור דרור גרנית – עו"ד, רפרנט ביטחון, משרד המשפטים ריקי שפירא רוזנברג – עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה שלומית רביצקי טור-פז – עו"ד, מנהלת המרכז לחברה משותפת, המכון הישראלי לדמוקרטיה סרן (במיל) תום פנחסי – ארגון דור במיל. יהונתן בר – מילואימניק עמרי רונן – מילואימניק איילת השחר סיידוף – עו"ד, אימהות בחזית ד"ר רותם סיון הופמן – ארגון אמא ערה גבי ויטלה – ארגון אמא ערה אורי קידר – מנכ"ל ישראל חופשית נעה מבורך – יוזמת משותפת לשרות - נשים דתיות למען גיוס לצה"ל איתמר הלר – ארגון כתף אל כתף גל כהן יפעת זיילר - - יו"ר מועצת המנהלים עיינה פארמה בת דודה של שירי ביבס החטופה בעזה עם בעלה ושני ילדיה ייעוץ משפטי: איילת לוי נחום מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "עיכוב בשליחת צווי גיוס לבני ישיבות", של ח"כ מירב כהן, אפרת רייטן מרום, שרון ניר, אלון שוסטר (מס' 312). << נושא >> << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> צוהריים טובים לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת החוץ והביטחון. קיבלנו מנשיאות הכנסת הצעה לדיון מהיר בנושא עיכוב בשליחת צווי גיוס לבני ישיבות של חברי הכנסת מירב כהן, אפרת רייטן מרום, שרון ניר אלון שוסטר. מיד אתן לחברי הכנסת שיזמו את הדיון המהיר לפתוח את הדיון אבל לפני כן אני מבן שיפעת, בת דודה של שירי ביבס נמצאת אתנו. אם את רוצה לומר לנו כמה מילים, בבקשה. << אורח >> יפעת זיילר: << אורח >> שלום לכולם. אני בת דודה של שירי ביבס ואחיינית של יוסי ומרגית זיכרונם לברכה שנרצחו ב-7 באוקטובר בקיבוץ ניר עוז. זאת פעם שלישית היום שאני מקריאה את הטקסט אבל הוא משקף את הדאגות והחרדות שלנו. ב-400 הימים האחרונים. אני כאן כדי לזעוק בשם שני ילדים שקולם לא נשמע. אימא, אני רוצה הביתה, אמר אריאל לשירי. עוד מעט לולי, ענתה לו. עוד מעט. אבל בא לי. אני יודעת, גם לי. עוד קצת. ערב יורד ובוקר עולה, יום עשירי לשבי. אימא, אני רעב. גם אני. אולי מחר נאכל. אתה יכול להתאפק? יום 15. אימא, אני צמא. כפיר בוכה לבקבוק. אולי מחר. ערב יורד ובוקר עולה, יום 25 לשבי. אימא, קשה לי להיות בשקט כל הזמן. חייבים אריאלי, חייבים, זה מסוכן. יום 40. אימא, קר לי. שירי מחבקת אותו בשמיכה הכחולה מהבית שאיתה נחטפו. תדמיין שאתה במיטה שלך אהובי ויהיה לך חם. ערב יורד ובוקר עולה, יום 50 לשבי. אימא, איפה אבא? למה הוא לא בא? תכף נפגוש אותו. הוא תכף בא. אני מתגעגע. יום 51. אימא, אני רעב מאוד. גם אני. יום 55. אימא, לאן לוקחים אותנו? אני לא יודעת. יום 60. אימא, אני מפחד מהבומים הגדולים. מתי זה יפסיק? אימא, איפה אבא? ערב יורד ובוקר עולה, יום 66 לשבי. אימא, מתי באים לקחת אותנו הביתה? אימא, למה את בוכה? ערב יורד ובוקר עולה, יום 70 לשבי. אימא, למה כפיר ישן כל כך הרבה? אימא, למה כפיר לא מדבר איתי? הוא כבר לא בוכה כמו פעם. איך היא תסביר לו שזה בגלל שהוא בתת תזונה? יום 100 לשבי. אימא, אני מפחד מהאיש עם הרובה. גם אני מפחדת, אמרה לו שירי יודעת היטב שיש ממה לפחד ומה קורה אחרי שהילדים נרדמים בלילה. יום 220 לשבי. אימא, כואב לי, שורף בפצעים. אבל אין תרופה ואין טיפול. עוד מעט זה יעבור. אולי חיבוק יעזור? אימא, למה את בוכה? ערב יורד ובוקר עולה, יום 250 לשבי. אימא, אני מפחד מהחושך. אנחנו במנהרה כמו של באטמן שאתה אוהב. תראה איזה גיבור אתה. אימא, קשה לי לנשום. יום 280. אימא, אני רוצה הביתה. יום 307. אימא, אני לא מרגיש טוב. יום 317 לשבי. מתי נתקלח אימא? יש לי כינים. יום 340. אימא, איפה אבא? הוא מת? יום 378. אימא, למה הוא מרביץ לך? אימא, כואב לך? יום 380. אימא, איפה כפיר? יום 400. אימא, אני רוצה הביתה. אני רעב. יום 409. אימא, שכחו שאנחנו כאן? אימא. למה את לא עונה לי? ערב יורד ובוקר עולה ואנחנו ביום ה-410 שהמשפחה שלי בשבי. אולי אתמול היה כבר מאוחר מדי. עוד 10 ימים נציין שנה ליום של הצהרת חמאס ומאז אף גוף מודיעיני לא יכול לאשר לנו או לא לאשר לנו את מצבם ומה עלה בגורלם. נציין שנה למלחמה האישית שלנו כמשפחה. השאלות, הספקות, האי-ודאות שמטרפה את השכל, אולי הילדים הופרדו משירי. זו שאלה שאין לנו עליה תשובה. אולי רק כפיר נלקח ממנה בשלב מסוים והוא גדל שם ולא יודע שהוא כפיר ביבס? תינוק בן תשעה חודשים. אני חייבת לציין תחושה אישית. במשכן הזה מרגיש שכבר הספידו אותם כי קל לעכל את זה יותר. נכון, זה מחריד, הם כבר מתים. עד שאין את הוודאות הזאת אסור לעשות את זה. תחושת הבהילות צריכה להיות חיה ופועמת בקולכם. האחריות. אנחנו לא ישנים בלילה, גם אתם לא צריכים. אנחנו חשבנו שאחרי חיסול סינואר וכל ההישגים הצבאיים, כל החיילים שיצאו לקרב שנהרגו, יצאו בשביל כפיר ואריאל ו-100 חטופים נוספים ואנחנו יודעים את זה, המשפחות מדברות איתנו, כמה זה היה בוער בהם, כמה המחשבה עליהם הובילה אותם ברגעים הקשים שלהם בקרב. אני רוצה שאתם תילחמו עליהם. הגענו לרגע, לא יהיה עוד מומנט כזה. כפיר עוד חודשיים, בינואר, אמור להיות בן שנתיים. זה אולי ממחיש את אפקט הזמן. עוד כמה ימים אנחנו נספור כאן כמשפחה בזמן שהם שם? אנחנו מרגישים שהחיבוק מתרופף, האלימות גוברת, אין גינויים, מלבים נקמה במקום להציל אותם, מה שנותר, אם הם שורדים שם. הנזק הוא כבר בלתי הפיך. אימא, אני רוצה הביתה. אימא, בא לי – אלה דברים שאני שומעת בבית שלי. החיים שלנו נעצרו ואם לא תהיה עסקה ומתווה שמחייב את הצד השני לתת את הדין ולהחזיר 101 בעסקה אחת כוללת לסיים עם זה, אולי לעולם לא נדע. זה יהיה הגורל שלנו? אני מודה לכם על הזמן ואני מבקשת שתיקחו את המילים שלי כהורים, כנבחרי ציבור. הפרצופים של הילדים האלה ילוו את כולנו והתקווה היא האחרונה אחרונה שתיעלם ואנחנו מחזיקים אותה בכל הכוח המועט שנותר לנו ואנחנו לא נוותר עליהם ואני מצפה מכולם לא לוותר עליהם עד שיש את הוודאות. לא לוותר. תחשבו על עצמכם אם הילדים שלכם שם, שכולם חשובים שזהו, שאין סיכוי. איזה סיוט. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה לך יפעת. מירב, בבקשה. בדרך כלל אני צריך לעשות את המעבר. אני לא מקנא בך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> במעבר חד אבל קשור כי בסוף החיילים שלנו יוצאים לקרב בשביל להחזיר אותם, בשביל להחזיר את האחים והאחיות שלנו. אני אגיד שהגיע לכאן רב-סרן במילואים גלעד שגב שהוא ראש מכינת תבור ואיתמר הלר שהוא נכה צה"ל שמייצג את ארגון כתף אל כתף. הם מייצגים את הגיבורים והגיבורות שלנו בשטח ויהיה הכי חשוב לשמוע אותם כי הם האנשים שלנו, הגיבורים שלנו בשטח. אני אפתח ואציין מספר נתונים של ארגון INSS. למעלה מ-67 אחוזים אמרו שהעברת חוק גיוס שפוטר את החרדים מגיוס יפגע במוטיבציה לשרת בקרבי. בסקר שבו נשאלו אם בן משפחה שלך יקבל צו מילואים נוסף אחרי שהוא היה בשנה החולפת בקרב, האם תתייצב – רק חצי אמרו כן. על פי אותו סקר מתחילת המלחמה ממוצע ההתייצבות עומד על 85 אחוזים ואנחנו זוכרים שהתחלנו בנתונים מאוד מאוד גבוהים של למעלה מ-100 אחוזים. אם היום הצבא כבר אומר שחסרים לו 10,000 לוחמים, אנחנו מבינים שהזמן שוחק והמספר הזה רק ילך ויגדל. כאשר פקע חוק הגיוס ביוני 2023 היו לנו 63,000 חרדים צעירים בין גילאי 18 עד 26 שהיו מחויבים בגיוס. עם הזמן המאגר הזה הולך וגדל, כיוון שיש עוד ועוד מחזורים, והיום אנחנו מדברים על מאגר של 91,000 אנשים צעירים ובריאים שמחויבים בגיוס. היעד שהצבנו כמדינה הוא יעד נמוך מאוד מלכתחילה. זאת אומרת, אנחנו אמרנו שמדי שנה מגויסים 1,800 צעירים חרדים ואנחנו בסך הכול רוצים להעלות את המספר הזה ל-4,800 אבל אנחנו לא עומדים גם ביעד המאוד מאוד צנוע הזה שאפילו שופטי בג"ץ אמרו שהוא נמוך מאוד. נכון לשבוע שעבר קצב הגיוס הוא של 916 צעירים חרדים. זאת אומרת, אם אנחנו כבר בשליש שנה, המספר היה צריך לעמוד על 1,600. הצעדים שאנחנו עושים רחוקים מלהיות רציניים או מספקים, אפילו ליעד המאוד מאוד נמוך שאנחנו הצבנו. מתוך ה-3,000 צווים ששוגרו ראינו שרק 273 התייצבו, שאלה תשעה אחוזים, מתוכם בפועל התגייסו 48 אנשים. כאשר רואים שאלו המספרים, מתחדדת השאלה מדוע לא שולחים יותר צווים. הרי יש לנו מאגר של 91,000 צעירים ואנחנו רואים שאנחנו לא מתקרבים אפילו ליעדים הנמוכים שדיברנו עליהם כאשר הצורך כרגע הוא של 10,000 חיילים נוספים והמספר הזה רק הולך וגדל. בנוסף לזה עד כה שיגור הצווים נעשה בצורה לא שוויונית. ... חרדים מסוימים שנשרו מהישיבות. אני מבינה שבין ה-7,000 הצווים הנוספים שעכשיו משגרים זה יתוקן חלקית. זאת אומרת, 4,500 ישוגרו באופן אקראי והיתר, 2,500, גם הם יהיו ... ואני שואלת למה לא כולם מקבלים ולמה צריך לעשות את הדיפרנציאליות הזאת. אני שואלת מה עושים עם מי שלא מגיע, מי שלא מכבד את הצווים האלה. השאלות שהייתי רוצה לקבל עליהן תשובות בדיון החשוב שאנחנו מקיימים הבוקר הן איך תיראה הפריסה של 7,000 הצווים הנוספים, באיזה קצב, למי ישלחו, האם לפי חלוקה של גיל, נישואין, לומד, לא לומד. אלה שאלות שצריך לקבל עליהן תשובות. מה קורה אם אנחנו לא עומדים ביעד? האם יש כוונה להעלות אתה קצב ולשלוח ליותר מ-7,000 אנשים? כמו שאמרתי, רק 48 גויסו בפועל. יש גם הרבה דיווחים על דילים שנסגרים עם קבוצות, עם הנהגה, למשל חסידות גור או חסידות בעלז בנוסח של בואו לנו איקס אנשים ואנחנו לא נשגר ליתר. אין יותר מקום לקומבינות האלה. אנחנו כבר לא באירוע של שיח על שוויון, על ערכים, על שוויון בנטל אלא אנחנו כבר באירוע קיומי עם הרבה מאוד גזרות, הרבה מאוד חללים, חיילי מילואים שחלקם כבר שנה בשדה הקרב ולא נוכל לבקש מהם להמשיך להישאר בשדה הקרב ועוד להאריך את השירות הסדיר כשלא עשינו את המינימום המתבקש מאיתנו והוא לשלוח צווים לכולם. אם לא נטפל בזה, זה ייזכר לדיראון עולם. תודה על הדיון ואני ממש מקווה שנצא לדרך אמיתית בסופה נהיה ביחד עם בשדה הקרב. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה לך אדוני היושב-ראש, תודה לך מירב, שרון, תודה רבה לכל השותפים לייזום הדיון הזה. אני לא רוצה להרחיב על הנתונים שמירב כרגע סיקרה בהרחבה. אני אבקש אדוני היושב-ראש להעלות ארבעה נושאים שכולם כמובן קשורים לכולם והתייחסויות לדיון שאנחנו מקיימים כאן היום. ראשית, מה עם החוק? בואו נשאל את השאלה הכי מתבקשת כי כולנו רוצים להבין מה קורה. האם אנחנו מתחילים לקיים שוב דיונים? אתמול בערב התפרסם – אני לא יודעת אם זה נכון או לא , אתה תגיד לנו – אצל דפנה ליאל שהיו פגישות ליליות עם השר כ"ץ, עם נתניהו, עם יושבי-ראש המפלגות החרדיות בכנסת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יש מחשבה גם שלא יהיה חוק גיוס. שפשוט יכבדו את הסכמת בג"ץ ויגיעו להבנות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> טלי, תני לי לדבר בלי הפרעות. את יודעת שהדברים האלה הם בנפשי והם בליבי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה. להבין האם כמו שגם מירב אמרה יש איזושהי התקדמות שלא בוועדה ואם כן, למה אנחנו באים לכאן? הדבר השני הוא כמובן לגבי המתווה של אכ"א ושי, וכבר דיברנו על זה ביולי, המתווה שנכשל כישלון כואב, לגבי אותו גיוס של 3,000 אנשים. שמענו את הנתונים הלא טובים בלשון עדינה לגבי ההתייצבות וגם הדיפרנציאציה לגייס ולשלוח צווי גיוס רק למי שעובד או לפי הקריטריונים כאשר אז קיבלתם את ההכשר מהיועצת המשפטית לשלוח לסוג מסוים של אזרחים או בעלי קריטריונים מסוימים כדי להקל על ההצלחה או להגיע - נדמה לי שכך אמרתם - לתוכנית מיטבית ולהצליח. אנחנו נסוגונו אחורנית, כל מי שישב כאן, עם הביקורת כי טענו שצריך לשלוח הרבה הרבה יותר צווים כדי להגיע למכסה המבוקשת והנדרשת. נסוגונו אחורה כי הצגתם את המתווה עליו עבדתם עם כל מה שתיארתם כאן ובסוף הוא נכשל. אולי התייחסות נוספת שלכם שי, נציג אכ"א, למה שפורסם היום ב"ידיעות אחרונות". אני לא יודעת אם יצא לכם לקרוא את הפרסום. שם מדברים על הקומבינה, כך הם קוראים לזה, גיוס לשירות לאומי דורש אישור של צה"ל שכן מדובר במי שמיועדים לגיוס לצה"ל. האישור הזה בעבר היה ניתן בקלות אבל מאז חודש יולי, כאשר צה"ל התחיל לשלוח צווי גיוס לחרדים, כבר לא ניתנים אישורים כאלה. הם טוענים שהוצע כאן דיל האומר בוא למלא את אותו תפקיד שהוצע לך בשירות לאומי אבל קודם כל תעבור בצה"ל, תתגייס, תתחייל, ואז נשלח אותך למשטרה, לגופים ביטחוניים שממילא היית מגיע אליהם. זה מה שפורסם היום ואולי תוכל לומר על זה כמה מילים. באופן אישי יש נתונים שאנחנו יודעים מהשטח. למרות שהוצגו כאן לא אחת נתונים לגבי התייצבות במילואים אבל בשטח אנחנו שומעים דברים אחרים ויש פער. אני רואה קבוצות ווטסאפ, אני רואה בקשות, אני רואה דרישות שאני לא רוצה לומר כאן מתוך המקום האחראי ולשמור על המידעים ולא אכפת לי לדבר איתכם על זה אחר כך בנפרד ולא מול המצלמות. אבל יש כבר הרבה יותר קושי למצוא את האנשים שיבואו למילואים, ואני מדברת על אנשים שגם מתנדבים שבאים ועושים את זה יותר ויותר. נדמה לי שאתה אמרת בשבוע שעבר שגם הצפי לשליחת צווי המילואים ב-2025, המספר לא יהיה פחות מהשנה, שנת 2024, או לפחות דומה. זה לא מסמל איזשהו אור בקצה המנהרה ואיזשהו תכנון חיובי עבור כל מי שנושא עכשיו בנטל. אם אנחנו קושרים את כל הנקודות האלה שהעלינו כאן שאין חוק גיוס, שהמתווה הקודם לא עמד בציפיות שלו ושאנחנו מדברים עכשיו על שליחה נוספת של כ-7,000 צווים, אנחנו נמצאים עדיין מול שוקת שבורה והתחושה היא שחלפה שנה והיה רגע אחד שכולם התגייסו - אחים אנחנו, כולנו ביחד, ביחד ננצח – וכולם קמו ואמרו אנחנו אחד בשביל השני, אבל זה פוספס והגענו לאותו מקום שהיינו בו אולי ב-6 באוקטובר בם מבחינת ההתגייסות, גם הנכונות, גם המנהיגים הרוחניים והרבנים שלא תורמים וראינו השבוע גם את "יתד נאמן" וגם עיתונים אחרים שאומרים לא, קיבלתם צו, אל תתגייסו. אם כן, מה עושים? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. השאלה הראשונה הייתה אלי. אני אתייחס בסוף. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שלום לכולם. תודה אדוני, תודה לחברות הכנסת היוזמות, למירב ולאפרת. הצטרפתי אליכן כי אני באמת חושבת שאנחנו צריכים לעסוק בשאלת השאלות ושאלת השאלות מבחינתי היא אי התקדמות של הממשלה וגם כאן בוועדה הזאת כדי לקדם את הצורך. לפני כחצי שנה ואפילו למעלה מזה שמענו אמירה ברורה של צה"ל לפיה חסרים לצה"ל 10,000 חיילים. אני מוסיפה על זה את הצרכים שהתפתחו ואת מה שחלף בחודשים האחרונים כאשר למרבה הצער יש לנו 800 חללים, 13,000 פצועים והעקומה הזו למרבה הכאב והצער רק הולכת וגדלה. אני עדיין לא מכירה את תג המחיר החדש אבל לי ברור שחסרים לצה"ל מעל 10,000 חיילים ואני גם מכירה את המשימות והמשימות הן רבות, בטח במלחמה קיומית, מול שבע חזיתות פתוחות, כאשר זירת איראן פתוחה והצבא צריך פוטנציאל של כוח אדם איכותי. ברור שצריך לתת מענה. התחושה הקשה היא שהקואליציה מדשדשת וברקע יש גם החלפת שר ביטחון, ויש האומרים שזה על הרקע הזה, התחושה הקשה הזו שנותנת את אותותיה באופן שבו הצבא מפרש את הדברים וגם מוציא זימונים. זו תחושה שבסוף פוגעת בכולנו, בעיקר פוגעת בצרכים של הצבא, פוגעת באוכלוסיית המשרתים בצבא ובטח פוגעת באוכלוסיית משרתי המילואים שמשרתים במילואים כבר למעלה מ-300 ימים ונאנקים תחת העומס והשחיקה. צריך להגיד לכולם, לעצמנו ולציבור שבסוף מדבור בכלים שלובים. אי זימון ציבור של חיילים חרדים בני 18 בריאים וכשירים גורם לכם שסבא בן 49 צריך לחרף נפשו ולפעמים גם למסור נפשו. אלה כלים שלובים. אין חכמות. ברגע שהדבר הזה לוקה בחסר, אנחנו פשוט לא עושים את תפקידנו ואנחנו כושלים בתפקידנו. הדיונים בחוק הגם שהיו דיונים מאוד מאוד מקיפים, הלכה למעשה הפרשנות של הזימונים נוחלת כישלון חרוץ ואני חושבת שאמרנו את זה מתחילת הדרך, שצריך להוציא זימון לכל צעיר בן 18. לא נלך אחורנית, לא נלך ל-60,000 ולא ל-90,000 אבל נתחיל מאיזושהי נקודה. למרבה הצער זה לא קורה ואנחנו מבינים שזה קורה בצורה אחרת, בצורה עקומה שלא מביאה לידי ביטוי את החוק פשוטו וכלשונו כי בחוק יש אמירה ברורה והיא שצריך להוציא צווים לכולם. אני מבקשת לקבל על זה תשובות כי אני חושבת שיש לנו אחריות להבין מה הצבא עושה בעניין הזה וגם אחריות איך נערכים בפועל לגיוס חרדים. אני רוצה לומר אמירה אחרונה. כולנו מסתכלים בצדק על ראש חטיבת תומכ"א שעסוק במיצוי פוטנציאל וגיוס לצה"ל אבל ברור לי לחלוטין שללא אמירה ברורה של ההנהגה החרדית הוא יכול להוציא צווים וזה לא יקרה. לכן בעיניי צריך באותה נשימה להסתכל על הקואליציה שמאוד מאוד חפצה לשמור על הכיסאות ועל הרכב הקואליציה אבל בסוף פוגעת בצורך הכי בסיסי שלנו לקיים כאן צבא שיודע לתת מענה לסוגיות הביטחוניות. תודה אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני מציע שנשמע כמה נציגי ציבור וארגונים שהגיעו ואחר כך רח"ט תומכ"א יוכל להתייחס. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מבקשת אם אפשר לומר מה הייתה ההצעה שהצעתי לראש הממשלה ולשר הביטחון בהקשר הזה ולמפלגות החרדיות בהקשר למה שקורה כאן. אם אפשר לתת לזה קדימות כי אני חושבת שזה משהו שצריך להיות בתוך השיח והתייחסות של חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בסדר. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש סדר דוברים של חברי כנסת? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן. לפי סדר הגעתם. אם ירצו לדבר, אני אשלב עם נציגי הציבור. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הנציג של שוסטר כאן והוא בין היוזמים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אם אתה נציג של שוסטר, אנחנו ניתן לך קדימות כפולה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עמדתי באשר לחובת גיוס לכולם ידועה. לצד זאת שזאת עמדתי, בסופו של דבר אנחנו רוצים שזה אכן יקרה וזאת לא שאלה. אני מבקשת להבהיר. החלטת הממשלה שנתנה פטור מגיוס חרדים פגה במארס 2024. אז המדינה הצהירה לבג"ץ שהיא לא מתכוונת להחליט החלטה נוספת שכזו, ואז פסיקת בג"ץ קבעה שגיוס חרדים יהיה בהתאם לצורכי והיערכות צה"ל. שם משרד הביטחון הצהיר הוא יכול לגייס 3,000 וכאן בוועדה כבר דובר על 4,800 השנה. יכול להיות שהתייחסו ל-1,800 בנפרד ואז אני התייחסתי לזה כאל 3,000. אני מדברת קטיגורית על 4,800 יכולת גיוס חרדים בשנה הזאת ואולי גם שנה הבאה. אני הצעתי גם לחרדים והצעתי גם לראש הממשלה וגם לשר הביטחון לקיים את הפסיקה הזאת כלשונה. אין צורך בחקיקה. זה חוק רגיש מדי, מדמם מדי, שלא תמיד יש בו צורך. אגב, גם כאן בוועדה שמעתם אותי אומרת עוד בתחילת ההתחלות, בתחילת הדיונים, שאין צורך. אם הצבא אומר לי שיש לו יכולת גיוס של 4,800 – אני מבינה את כל הטענות שנטענו כאן. אני פשוט רוצה שזה יגיע לכדי מימוש. אני חושבת שצריך ליצור מנגנון באופן כזה שיהיו לנו 4,800 מגויסים חרדים. פניתי בהקשר הזה גם למפלגות החרדיות, ליצור מנגנון שיביא את הקושי הנתון שאנחנו נתונים בו כרגע, את המלחמה הקיומית, את צורכי צה"ל, את הערבות ההדדית שכרוכה בדבר הזה, בטח ובטח בהתחשב במספר של 4,800 שזה לא קצה ואפילו לא מתקרב לחצי. לכן אני חושבת שמה שצריך לעשות זה כפי שהצעתי וזה לא לחוקק את החוק הזה אלא פשוט להגיע להבנות עם המפלגות החרדיות על מנגנון גיוס של 4,800 בהתאם להיערכות שלכם ובהתאם ליכולת שלכם ואם תוכלו יותר – מה טוב. אם זה יסתדר, בוודאי אנחנו נגיע למצב שללכת במדים בבני ברק עיר הולדתי זאת תהיה גאווה ותפארת. אגב, בעיניי לשרת את המדינה זאת תפארת התפארות. אני חושבת שלא צריך לחוקק את החוק אלא צריך להגיע ליישום היכולת שלכם לגייס חרדים ולעשות את זה באמת עין בעין, במקום שזה יוביל לכדי תוצאה ולא בשום מקום אחר כי אני רוצה שזה יקרה. בשונה מהרבה מאוד קולות אני לא רוצה שתהיה קטסטרופה. אני רוצה שזה אכן יתממש. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב-ראש, זו ישיבה מוקלטת ומצולמת? << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> כן. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מצטרף לאמירה של חברתי אפרת רייטן. אנחנו משחקים בנדמה לי. מי שמכיר את מה שקורה, לא כדאי לדבר על זה כאן אבל אנחנו משחקים באיזשהו סוג של נדמה לי. לא יתכן שהאחים החרדים שלנו לא יהיו עכשיו חלק מהמאמץ. זאת כבר לא סוגיה חברתית, זאת לא סוגיה של שוויון אלא סוגיה של ביטחון קיומי ואנחנו צריכים אותם. אנחנו צריכים להיגמל מהסיפור של יעדי גיוס. לא יתכן שאנחנו ממשיכים לדבר ביעדי גיוס כשאין שום מחויבות של הפרט החרדי ליעדים האלה. יש כאן מצב אבסורדי שמטילים על הצבא יעדי גיוס ובעצם הצבא נאבק נגד יד שנייה של המדינה, נגד ישיבות נושרים. המדינה מממנת ישיבות נושרים ובעצם מתחרים על ליבם של אלה שלא לומדים. לפרט החרדי אין שום אינסנטיב להתגייס לצבא. להפך. עושים מאמץ-על כדי לעצור אותם מלהתגייס ובעצם על הצבא אתה מטיל יעד לגייס אותם. אנחנו חייבים לעבור לדבר בשפה של מכסות לומדים. מישהו שהוא מתמיד, מישהו שהוא עילוי, בינתיים הוא ילמד בישיבה וכל השאר יהיו כמו כל נער אחר בישראל ויתגייסו לצבא. במכסות האלה אפשר להיות מאוד נדיבים ואם הצבא עכשיו אומר שהוא יכול לגייס 4,800, נתחיל ב-4,800. אבל זה משהו של שנה וצריכים להטיל על הצבא להמשיך. עכשיו 4,800, עכשיו חטיבה אחת, עוד חטיבה בעוד שנתיים, עוד חטיבה בעוד שלוש שנים אבל לא יכול להיות שאנחנו נמשיך לעבוד על עצמנו על הסיפור הזה של יעדי גיוס שהם בכלל יעד של הצבא. זה חייב להיות מכסות. יש לי שאלות קונקרטיות לתת-אלוף שי. השאלה הראשונה היא כמה צווים שניים הצבא הוציא. כמה פעמים פניתם פעם שנייה. האלה השנייה היא כמה צווי 12 נשלחו. אני מסביר לציבור שצו 12 זה צו שהוא בעצם התראה לפני התראה על עריקות. השאלה השלישית היא להבין במצב רגיל מה המדיניות של הוצאת צווי 12. כלומר, כמה זמן מרגע שבן אדם לא נענה לצו שנשלח אליו מוציאים אליו את צו 12. בהמשך אני אבקש לקבל תשובות משי טייב על השאלות האלה. תודה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> גלעד שגב יהיה הדובר הראשון ואחריו תום פנחסי. << אורח >> גלעד שגב: << אורח >> תודה. אני בן 41, נשוי פלוס שלושה. אני משרת בחטיבה 551. מאז 2010 אני סמ"פ במילואים, סמג"ד, קצין אג"ם. כמובן מה-7 באוקטובר, עוד לפני הצו, כבר ראשון בבסיס, קודם בעוטף ואחר כך בעזה, מטולה, משגב עם ועכשיו אנחנו עוד פעם ברצועה. במקביל כשאני לא במילואים, לא נותר הרבה זמן כזה, אני מנהל מכינה קדם צבאית עם 147 חניכים - כאשר היעד העיקרי הוא חינוך לשירות משמעותי ופיקודי בצה"ל – בהצלחה די גדולה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> השר שיקלי עמד בראשה. << אורח >> גלעד שגב: << אורח >> לגמרי. מעבר לזה יעד לא פחות חשוב זה חינוך לזהות יהודית. אנחנו רואים בזה בסיס חשוב לכל מפקד ואחרי כן מנהיג בצבא. חשוב לי להגיד שמה שהחברה החרדית עושה היום, ובמיוחד האמירות אותן קראנו השבוע - נמות ולא נתגייס, מצווה להיות עריק - האמירות האלה לא שמירה על עולם התורה אלא הן פגיעה בעולם התורה. התורה אומרת לא תעמוד על דם רעך, התורה אומרת עזרת ישראל מיד צר היא מצווה, החברה החרדית הייתה חייבת להתעורר ב-7 באוקטובר, אולי במוצאי שבת, אנחנו התעוררנו בשבת, ולהגיד הננו, שלחנו. ההתחמקות משליחות היא ההיפך מתורת משה, ההיפך מתורת יהושע, ההיפך מתורת דוד המלך ויש בה פגיעה מהותית בערכי יהדות ובערכי המוסר עוד לפני הפגיעה החמורה בשוויון בנטל. אני אומר כאן מספיק עם הצביעות. זה לא עניין של ימין או שמאל או קואליציה ואופוזיציה. כבר שנים לא מתקדמים עם זה. היה חוק טל אבל לא נלך אחורה להיסטוריה. צריך לעשות מאמץ בהתאם ליכולת של הצבא. אנחנו במלחמה וזאת הזדמנות. המציאות הביטחונית הזאת תישאר שנים. לא צריך להגיד כאן בוועדה שיש כאן הזדמנות שבעיניי לא תחזור. זה לא רק להוריד את הנטל מחיילי המילואים שהוא באמת קשה אבל יש השפעות ביטחוניות, כלכליות, חברתיות ומוסריות. לי חשוב להגיד שאני אוהב את החרדים, אנחנו נפגשים איתם, יש לי הרבה חברים חרדים, אנחנו לא נגדם אלא בעדם ולכן אנחנו רוצים אותם איתנו מתחת לאלונקה, כתף אל כתף. חשוב לוודא שמאפשרים להם לשמור על אורח החיים הדתי השמרני, הם באים לצבא כחרדים ומסיימים כחרדים ולכן הצעד של פתיחת חטיבה חרדי הוא צעד הכרחי וחשוב במיוחד עם מח"ט מתאים. מי שקורא לבטל את הדבר הזה, פוגע פגיעה דרמטית. האם חיילי משטרה צבאית צריכים לגרור אברכים מביתם לצבא? אני חושב שלא. לשרת זו זכות. אותנו אף אחד לא גרר ואני לא חושב שזה עניין של לגרור אנשים. מי שקורא לעריקות או מי שמכנה עריקות מצווה, שיתכבד, לעריקות יש כללים בחוק ובלי שטיקים ובלי התחמקויות, מעונות, רישוי, יציאה מהארץ וכולי – זה התפקיד של המחוקק לוודא את הדבר הזה. מי שתורם ובמיוחד מי שתורם מאות ימים צריך לקבל יותר. יש עוד הרבה פתרונות לסייע ולא רק דרך החרדים אבל הזמן קצר ואני אקצר. אנחנו נמצאים בשעת מבחן. בעיניי זו שעת מבחן שלא תחזור כי עכשיו יש גם רוח ציבורית ותמיכה לדבר הזה גם בקואליציה וגם באופוזיציה ואני כאן כדי לחזק אתכם לעמוד בלחצים הפוליטיים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בגלל זה לא מקדמים את זה. מחכים שהרוח תעבור. << אורח >> גלעד שגב: << אורח >> לא תהיה שעה אחרת. בלי דחיות ובלי מסמוסים. אם לא עכשיו, אימתי. תודה. << אורח >> תום פנחסי: << אורח >> תודה כבוד היושב-ראש. אני עשיתי 140 ימי מילואים ואני אנצל את הבמה כדי לבקש שתפעילו את חטיבה 11. אנחנו יושבים בשוליים יותר מדי זמן. אני אומר שבעיניי האירוע כאן הוא אירוע של אמון ומי שעוד לא הבין את זה, הוא לא מבין את האירוע. נסדק האמון של מערך המילואים גם פה במשכן, במה שקורה כאן במשכן, וגם – אני אומר לצערי – בבכירים שמנהלים את הנושא אצלנו בצה"ל, במפקדים שלנו. אני אומר את זה כי אם אנחנו לא מבינים שזה האירוע, אנחנו יכולים להמשיך להתנהל, יכולים להמשיך לדחות את ההתעסקות. יש לי כמה שאלות מאוד ברורות ואני אשמח אם תת-אלוף שי טייב יתייחס אליהן. השאלה הראשונה היא מדוע לא יוצאים מחר 30,000 צווים ראשונים. היה פיילוט, הוציאו 3,000, מתוכם הגיעו 50 לגיוס, מתוכם לוחמים בודדים אם בכלל. עשינו את הפיילוט. תוך חמישה ימים אנחנו יכולים למיין ועוד לא נגיע למכסה שצה"ל הציב של 4,800 אנשים. שאלה שנייה. לפי הפרסומים שר הביטחון ישראל כ"ץ אישר להוציא 7,000 צווי גיוס. אני לא יודע אם נאמר עוד משהו בחדרים סגורים אבל זה מה שנאמר. למה אנחנו מוציאים 1,000 צווים ראשונים ביום ולא מוציאים קודם כל 7,000 ואחר כך צו שני וכך לאט לאט מתחילים לקדם את העניין? יגידו שיש על צה"ל עומס אבל אני לא מצליח להבין. אני יחד עם עוד חברים שלי קיבלנו צו ראשון והתאריכים היו שונים. אני יכול להוציא את הצווים לכולם ולפרוס אותם למשך השבוע כך שתוך יומיים, שלושה, ארבעה, חמישה, שבועיים אני אמיין את כולם. שאלה שלישית נוגעת לסוגיית האמון. אני חושב שצריך להיות כאן שינוי בצורה שבה צה"ל מתייחס לאירוע הזה ובהתאם אני מבקש בכל לשון של בקשה תהפכו את הנתונים שמראים למי הוצאתם צווים לשקופים. גם את התבחינים וגם את הגילים להם הם הוצאו. כרגע למיטב הבנתי כמעט ולא יצאו צווים לגילי 16.5 עד 18 ו-19-18. גילי 19-18 הם הגילים שאנחנו הכי צריכים לגיוס. כל מי שעבר בבקו"ם, הדמויות שמגיעות לבקו"ם – לצערי אני אומר את זה, עם כל הכבוד – הם לא טובים לצה"ל. זה עולה 7,000 שקלים בחודש לגייס אותם. אנחנו רוצים חבר'ה צעירים בגילי 19-18 שיגיעו להחליף אותנו בעוד שנה וחבר'ה בני 16.5 עד 18 שיגיעו להחליף אותנו בעוד שנתיים. זה חשוב לי כי אני חושב שאם ההתנהלות כאן הייתה אחרת, אני חותם על כך שהשחיקה שאנחנו רואים במערך המילואים הייתה פחותה. כשיש לך אמון במערכת, אתה גם בולע 300 ימי מילואים בשנה ואתה שותק, אתה חוזר ואתה מתמודד עם התואר, עם המשפחה ועם מה שצריך. בלי אמון, אני חושב שאנחנו נמשיך לראות שהמגמה המדאיגה גוברת. אני אשמח תת-אלוף שי טייב להתייחסות שלך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אם אפשר הצעה לסדר. אני חושב שיש כאן שאלות יסוד שנשאלו כבר על ידי כמה אנשים ובטח בדיוק אותן שאלות יישאלו על ידי עוד כמה אנשים. אולי כדי שאנחנו נוכל להתייחס לתשובות, אפשר כמה שיותר מהר להגיע אליהן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> יכול להיות. כרגע הועלתה זווית של אנשים שהיו בעצמם בלא מעט ימי מילואים. יש כאן זווית של המשפחות ואחר כך נשמע את הצבא. << אורח >> נעה מבורך: << אורח >> שותפות לשירות. אני מלוד, אני אימא לארבעה ילדים בגילי 12 עד שנתיים וחצי, אני נשואה לתומר הוא רופא קרבי של גדס"ר כרמלי שעשה למעלה מ-240 ימים מילואים. ביום שלישי ערב ראש השנה תומר מתקשר אלי ואומר שהגיע צו 8. אף אחד לא שאל אותו אם הוא מסכים לקבל צו, אולי הוא מעדיף ללמוד תורה או להיות איתנו בחג בבית במקום להיכנס ללבנון עם הלוחמים. כשהוקפץ בשמחת תורה לפני שנה ונעדר מהבית שמונה שבתות ברציפות, לא שאלו אותנו אם אנחנו רוצים. אף אחד גם לא שאל אם הוא מוכן לקבל צו גיוס בגיל 16.5 ואם הוא מוכן לעזוב את ישיבת ההסדר בה הוא למד ולהתגייס לגבעתי. זה אפרופו ההודעה בתקשורת על ישיבות ההסדר. יש צו שלמדינת ישראל ומתוקף חוק שירות ביטחון, מתגייסים. אני כאן היום כחלק מהתארגנות שנקראת שותפות לשירות, בשם למעלה מ-4,000 נשים דתיות ממשפחות מגויסות שמדינת ישראל לא שאלה אותנו אם אנחנו רוצות צו. גם התורה לא שואלת אלא היא אומרת באופן ברור שכולם צריכים להתגייס כי זו מלחמת מצווה. גם בעלי בזמן שהוא היה בישיבה, הוא עשה הסמכה לרבנות ולעתים הוא מלמד בערב תורה בכל מיני מקומות. זה לא גרם לא לחשוב לרגע שהוא לא ייענה לצו 8 הבא שיכול להגיע כמעט כל יום. מדינת ישראל חייבת להוציא צווי גיוס לכל ברי הגיוס לא רק כי זה חוק ויש אוכלוסיות שלמות שלא שאלו אותן, כמוני למשל, אלא כי זו סוגייה ביטחונית הכי קריטית שיש. אנחנו צריכים את כל ברי הגיוס האלה. אני שומעת אותו חוזר מלבנון עכשיו, ממש לפני שבועיים, וצריך את כל הלוחמים האלה. אני לא ארחיב בגלל החיסיון שנאמר כאן. ללא צווים לא ניתן לאכוף. ללא צווים אין מחויבי גיוס. ללא צווים שום סנקציה לא תועיל. לא יכול להיות שיהיה פטור ללומדי תורה בשעה שאנחנו נלחמים על קיומנו. כולם מקבלים צו גיוס וחייבים להתגייס ואפשר כבר לדון על כמה מאות בודדות של מכסות של עילויים, כפי שיש מכסות לספורטאים מצטיינים, אבל שליחת צווי הגיוס היא המחויבות החוקית של מדינת ישראל להגנה על עצמה בתקופה הזאת ובעשור הקרוב. כל השיח של איך בונים מערכת מתאימה – ודרך אגב, אותנו לא שאלו איך בונים את המערכת הזאת ואיך מתאימים, אנחנו פשוט הגענו לצו 8 - וזה שיח חשוב וצריך לעשות את הקליטה הזאת בצורה טובה, יכול לבוא רק אחרי שברור שהחובה הבסיסית של אזרח במדינה הזאת היא לשרת בצה"ל וכי יש חוק שמגדיר את זה. אם כן, מדינת ישראל מחויבת לבצע ואני רוצה לדעת באמת בפעם הבאה כאשר קוראים לנו לצו 8 - שזה יכול להיות כמעט כל יום, חטיבת כרמלי עושה המון ימי מילואים ובלי רופא היא לא תיכנס ללבנון, שאנחנו משפחה בחזית – שמאחורי עומדת ממשלה שלנגד עיניה רק טובת ביטחון המדינה והגדלת מספר המשרתים בצה"ל. זה מה שאנחנו מבקשות. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אימהות בחזית. שלום כבודו. אנחנו הגשנו את הבג"ץ שלנו ב-1 ביולי 2023 בדרישה לגיוס כלל חייבי גיוס במדינת ישראל, גיוס בחורי הישיבות. אנחנו לא מהיום בוועדה וניהלנו כאן לא מעט דיונים גם עם נציג צה"ל רח"ט תומכ"א. אני רוצה לשים דגש על החוק ובכוונה. החוויה היא שהיום שחסרים באכ"א מפקדים שומרי חוק, אחראים שמבינים את האירוע. מבקשים מהילדים שלנו לשמור על החוק אבל כל בוקר רומסים אותו ברגל גסה. אנחנו קמות כל בוקר להטרלה אחרת בתקשורת ואין לי מושג אם היא אמת או ספין אבל אנחנו שומעות לא מעט דברים שמעוררים בנו פלצות. באמת. לא סוד שהגשנו לפני חודש בקשה לחקור את רח"ט תומכ"א בחשד לעניינים פליליים בכל מה שקשור לגיוס. מעבר לכל כבודו, היה מספיק זמן לגייס חרדים ולגייס גם את כל השאר. התוצאה שאנחנו רואים היום היא תוצאה שלמי שרצה להיכשל. זאת לא תוצאה של מי שרצה להצליח. ישבנו כאן כולם, כולל חברי הכנסת, ונתנו את כל העצות, המדרגים והדרכים איך אפשר לגייס חרדים לשירות. שנה וחצי אנחנו כאן פלוס שנה מיום המלחמה, יש חוק ויש להוציא צווים לכל בני ה-60, כמו שאמר כאן תום פנחסי, ולהוציא לכל היתר בהתאמה. כרגע אכ"א מגייס חרדים לישיבות ולא לצבא וזאת בעיה מאוד מאוד רצינית כי זה מה שקרה מאז שהתחלנו את הצווים ויש יותר חבר'ה בישיבות ולא בצה"ל. אין צורך בחוק כי יש חוק. מי שרצה לגייס 4,800 חרדים, לא יכול להוציא 3,000 צווים. זאת מתמטיקה שלא מתקיימת ובטח כשהאחוזים עומדים על שבעה אחוזים. כרגע התפיסה שלנו היא כזו שאף אחד בצה"ל לא באמת רוצה לגייס חרדים ולאפשר להם את הזכות לשרת כי הם אזרחים במדינת ישראל ומישהו שם עושה יד אחת עם הרבנים ועם הנציגים ובכלל לא שואל את החבר'ה בישיבות, ואני אומרת לך שהם רוצים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. כרגע גורמים עוד יותר נזק למגזר שלם ומציגים אותו בצורה מכוערת וזה לא שלו. גם כבודו ידוע שמדובר באחוז קטן מהמגזר שצועק נמות ולא נתגייס. זה שהתקשורת בוחרת להציג את הפלג כאילו הוא הסמן המרכזי של מה שקורה, זה שקר. זה נוח לאכ"א. גם לראות את ימי הגיוסים, למה חילקתם אותם על 200 ימי גיוס אם אתם יודעים שכל פעם מגיעים נציגי הפלג? למה בכלל לדווח מתי מתגייסים חרדים? למה בכלל להגיע לשם? מי שרוצה לגייס חרדים, יגייס אותם כמו שמגייסים את שאר תושבי הארץ, ישלח להם צו ראשון במיון בגיל 16 ומכאן כל אזרח ייקח את גורלו לידו ואם הוא יחליט להתגייס, הוא יקבל. אם הוא יחליט לא להתגייס, הוא לא יקבל ואנחנו יודעים שעל הכלא ויתרנו מזמן ואף אחד לא חושב שאפשר לכלוא עשרות אלפי אברכים ואף אחד גם לא מעוניין בזה אבל יש עוד סנקציות. אם תעברו על הפיד שלי ואם יש לכם זמן אני יכולה לקרוא לכם מהבוקר פוסט של מילואימניק ויש עוד עשרות כאלה ותראו כמה הם מאוכזבים. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אנחנו צריכים להתקדם. נמצאים כאן מילואימניקים שגם הם יבקשו להתייחס. << אורח >> איילת השחר סיידוף: << אורח >> אימהות בחזית, 80,000 אימהות שכבר שנה וחצי צועקות דבר מאוד פשוט: בבקשה, תגייסו את כולם והיום זה כבר אקוטי. לדעתי אנחנו אחרי המשבר אבל צעקנו את זה כבר כל כך. הגיע הזמן להקשיב לאימהות ואולי יקרה משהו. תודה. << אורח >> איתמר הלר: << אורח >> כתף אל כתף. נעים מאוד. לא שירתי במילואים. נפצעתי בשירות לפני שלוש שנים. אני לא יכול להחזיק יותר את האלונקה שישראל נמצאת עליה, אתם רואים שאני עם קביים, ואי אפשר גם להחזיק מקלות וגם להחזיק את האלונקה. אני צריך מחליף. אף אחד לא מחזיק את האלונקה במקומי. חברים שלי כבר שם, אנשים שאני מכיר כבר שם ופשוט צריכים מישהו שיגיע במקומנו. אני יצאתי אבל חברים שלי נפצעים או מתים ומישהו צריך להחזיק את האלונקה. גם בתקשורת אני שומע סיסמאות וזה נחמד ויפה אבל הסופרלטיבים האלה לא מעניינים אותי כי את האלונקה מישהו צריך להחזיק. כמו שאמר חבר הכנסת כהנא וגם חברת הכנסת ניר להמשיך במקביל לתת כסף ללומדי הישיבות, זה לא אבסורד אלא זאת בדיחה, זה ביזיון, זה כתם, זאת בושה, זאת אות קלון. לא יכול להיות שגיסי בחצי השנה האחרונה, ואחותי בהריון, נמצא ארבעה סבבים בדרום לבנון ואחותי היא רב-סרן בקבע. זה לא הגיוני שהוא מגיע פעם אחר פעם במשך שנתיים כי המלחמה הזאת אולי שנה אבל המילואים ממשיכים תמיד. המילואים לא התחילו ב-7 באוקטובר אלא זה דבר שקיים הרבה מאוד זמן. זה לא הגיוני שהוא נמצא כבר ארבעה סבבים בחצי השנה האחרונה בדרום לבנון ובעזה, לא משנה היכן, כשאשתו בהריון. למה החיים שלו שווים פחות? למה זה בסדר שהאחיינית שתיוולד לי תחיה בלי אבא כשאנשים אחרים יושבים ולומדים תורה? חס וחלילה, אני לא מקטין בחשיבות בלימוד תורה, אני חושב שזה חשוב, בסוף המדינה הזאת קמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, אבל זאת לא היהדות, לפחות זאת לא היהדות שלי ואני תופס את עצמי בן אדם יהודי ויש לי חברים יהודים איתם אני נפגש ועושה איתם שבתות. אולי אני לא חובש כיפה אבל יצא לי לשמור שבת כמה פעמים. בצבא יצא לי לשרת עם חבר'ה חרדים, ואגב, חלקם כן משרתים וכמו שאמרה הגברת מאימהות בחזית יש חרדים שמשרתים, זה לא משהו שאנחנו לא יודעים לעשות אותו אלא זה משהו שאנחנו יודעים לעשות אותו. לכן כדאי שנרים את הרגליים שלנו ונתחיל לעשות את זה. אני מדבר מטעם הארגון אבל אישית אני פחות שותף לאמירות נגד הצבא שלא מגייס. כמובן שי עוד מה לעשות ויש כיוונים שעוד לא הלכו בהם וראוי וצריך ללכת בהם, אבל ההנהגה החרדית מאפשרת לצעירים החרדים לא להתגייס. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא רק ההנהגה החרדית מאפשרת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם ההנהגה כאן מאפשרת. << אורח >> איתמר הלר: << אורח >> בסדר. אני אבחר את המילים שלי בעצמי אבל תודה רבה. ההנהגה החרדית מאפשרת את הדבר הזה, כמובן שזה לא הרוב אבל מדברים על נמות ולא נתגייס ועריקות היא מצווה. זה לא אצבע בעין אלא זאת אות קלון. אם יורשה לי, אני אקריא שלוש שורות שלא אני כתבתי אלא אמר אותן רבן גמליאל, בנו של רבי יהודה הנשיא: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון וכל תורה שאין עמה מלאכה בטלה וגוררת עוון". חברים, אנחנו כבר לא בעוון. זה לא עוון אלא זה אות קלון. אנחנו כבר אחרי זה. זה לא שלא נעים לנו, זה לא שזה מציק לנו, גיסי לא מתקדם ולא מקבל כסף כמו שצריך ואין לו עתיד בקריירה שלו בגלל שהוא במילואים. הוא לא כאן היום כי הוא במילואים. הוא היה רוצה להגיע לכאן. חברים שלי היו רוצים להגיע, אבל מחלקם נבצר כי הם במילואים, מחלקם נבצר כי הם נכים והם בשיקום ומחלקם נבצר כי הם באדמה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יוצא לוועדה אחרת אבל אני רוצה להגיד לכם שביום חמישי הייתי אצל ריקי ברקוביץ' בסוסיא, אימא של אייל ברקוביץ' גיבור ישראל שנפל. אבא שלו הוא שמעיה ברקוביץ' שלמד איתי בישיבה. היא זועקת את הזעקה הזאת. זה משהו שהוא ישן וחדש. הוא ישן במובן שתמיד כולם צריכים לשאת בנטל וכי במלחמת מצווה כולם מתגייסים. זה חדש כי נפל דבר בישראל, נפל דבר במובן שנפלו גיבורים, נפלו אבות לארבעה, לחמישה, לשישה ולשמונה ילדים. פלו בקרב. מי שלא מבין שנפל דבר, הוא לא מחובר למציאות. הוא לא מבין את גודל השעה. יש לזה שני מסלולים. מסלול אחד הוא שהממשלה, הריבון, הכנסת תגיד מה המדיניות ולא לגמגם. המסלול השני הוא שזרוע הביצוע שזה צה"ל ומשרד הביטחון יהיה מגובה בכסף, בתקציבים ובמוטיבציה מקסימלית לבצע ולהוציא לפועל. כל הדבר הזה מתנקז אליך יולי. גודל השעה, זה אצלך, גם החוק וגם לדרוש ממשרד הביטחון לתקצב וגם מצה"ל לבצע. אנחנו מחזקים את ידיך שתעשה את זה קרוב. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה. אני רק אתקן אותך בדבר אחד. יצא לי להיות בניחום אבלים היכן ש-10 יתומים ישבו שבעה על אבא שנפל בקרב. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני בוויכוח ואני חושב שבישיבות הקודמות, גם בישיבות החסויות, הצלפתי ברח"ט תומכ"א אבל אני מבקש לצאת להגנתו משני טעמים, ראשית, הוא איש ראוי, ושנית, הוא היה תלמיד שלי. זה שבוועדה הזאת - ויש לי הערכה רבה אליכם - אומרים שאנחנו חשבנו שיש מעשים פליליים בהתנהגותו של רח"ט תומכ"א, אני חושב שזה צריך לא להיאמר כאן. רח"ט תומכ"א הוא קצין מוערך, בחור מצוין, הוא צריך לקבל הוראות מאוד מאוד ברורות. יש לי ויכוח עם אכ"א אבל אני תמיד זוכר – וכדאי שהוועדה הזאת תזכור – ולכן אמרתי לבחור שדיבר ובחר את מילותיו. יש כאן יניב עשור – שי, אתה היית כשהוא היה כאן, נכון? – ובסוף כשאנחנו לחצנו אותו, ואני מאחל לו הצלחה, אתמול היה טקס לפרישתו, הוא בסוף אמר שהדרך המדיני יגיד לנו מה לעשות, אנחנו יודעים לעשות. חד וחלק. זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין בוועדה. אני סומך עליך אדוני היושב-ראש, זאת לא תהיה ועדה שתחתום על מה שהתבשל בחדרי חדרים. זה אתה. זה אנחנו. לכן אנחנו כאן ואנחנו בוועדה החשובה הזאת. אנחנו בטוחים שנתווכח אבל זה דבר שיתבשל כאן וייסגר כאן. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חד משמעית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד חושש כאשר אני שומע - ונדמה לי שהייתה לנו כאן שיחה לפני כמה חודשים - שהוחלט על משהו ושעה אחר כך שמענו שמישהו הוציא 1,000 צווים מעל לראשה של הוועדה. לכן אם יש משהו שמנחם אותי ואיתו אני מתחיל, אלה הדברים האלה. בסופו של דבר קצנו לשמוע עד כמה אנחנו צודקים. כולם צודקים. האימהות צודקות ולכל אחד מאיתנו יש בנים. אגב, היום ישבנו על חוק שלי ושל שרון ובדקה ה-90 החוק לא יחול רק על אנשי המילואים אלא גם על נשות אנשי המילואים. זה מתחיל לרדת לתודעה. שבני במילואים הכלה שלי נושאת בנטל בדיוק כמוהו. אנחנו צריכים להבין שכל איש ציבור, פוליטיקאי בבית הזה, שמדבר, כשאנחנו יושבים כאן הוא מחזק ואומר עד כמה חשוב שהחרדים יתגייסו, אבל ברגע שהוא הולך הצידה ומצביע או יצביע על חוק של השתמטות, הוא טובל ושרץ בידו ושלא יבוא לכאן ולא יטיף לשום דבר. כאן ישבו או האנשים שמראש אומרים את דעתם, ואני מכבד את זה. אם ישב כאן חבר כנסת ואומר שהוא נגד גיוס חרדים, אני אתווכח איתו אבל אני לגמרי מכבד אותו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני לא. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שאני צריך לא לכבד את רוט בגלל דעותיו כי ברור לי מה הן דעותיו. לכן אמרתי שאני אתווכח איתו. אם ישבו כאן אנשים, כולל מהציונות הדתית ששילמה ומשלמת מחירים מטורפים, וישבו כאן שרים וחברי כנסת ויספרו לנו עד כמה צריכים להתגייס וצריכים לעשות אבל יצאו החוצה ויצביעו על חוק כזה, מקומם לא בכנסת הזאת. תודה רבה אדוני. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> תודה רבה. תא"ל שי טייב, עשינו סבב ונשאלו כאן הרבה שאלות. אני מציע שנשמע את ההתייחסות שלך. אני רק אקדים ואומר שאני כנראה לא שמעתי כך את הביטוי ותודה מאיר על מה שאמרת. לא רק שאנחנו לא חושדים בך אלא דעתי האישית היא שאם כולם היו עושים מאמצים כמוך, כבר היינו מגייסים הרבה חרדים אבל את עמדתי בנושא הזה אני אומר בסוף הדיון. זה לא חס ושלום אישית כלפיך. בנוסף לתפקיד שלך ביום יום אתה עוסק בנושא הזה, לא רוצה לומר 24/7 כדי שלא תגיד שאני חושד בשמירת השבת שלך אבל אתה מקדיש לכך את כל השעות. לכן אתה לא חשוד בעינינו בשום דבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רק עדכון קטן שלא קשור לעניין. התפלאתי קצת. אני חושב שרבן שמעון בן גמליאל היה הרבה לפני רבי יהודה הנשיא. הוא לא הבן. הוא דור יבנה. דור יבנה זה 130 לספירה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> חבר הכנסת שטרן, היו שני רבן שמעון בן גמליאל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כולם היו אחר כך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> בסוף גם הוא יצא בארון קבורה מירושלים הנחרבת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> בדיוק. יש הרבה פירושים מי מהם אמר את זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> סוף סוף אפשר לומר לחבר הכנסת סוכות שהוא צודק. << אורח >> שי טייב: << אורח >> תודה רבה. נשאלו כאן שאלות רבות ואני אנסה דרך הדברים שאני אומר לענות עליהן, ועל אלה שלא עניתי, אני אענה בנפרד. תודה על הגיבוי. אני דווקא רוצה להתחיל במה שאתה נגעת בו כבוד היושב-ראש כשאמרת שאני לא ועסק רק בגיוס חרדים. לא אני באופן אישי כשי טייב אלא התפקיד, הפוזיציה, ואני רוצה לומר שהמערכת הזאת של כוח אדם בעת הזאת היא מערכת של כלים שלובים, משפט שגם הוא נאמר כאן. לפני כן אני רוצה לומר שצה"ל זקוק לחיילים. נקבנו במספר – חברת הכנסת ניר נגעה בו – 10,000 וכמדומני שהוא נאמר כאן גם באפריל וגם ביולי עת השר היה כאן וסגן הרמטכ"ל וכן הלאה. כמובן שזה לא מספר יציב אלא זה מספר דינמי כי לצערנו יש נפגעים. מצד שני אני רוצה לומר שהמוטיבציה של הנוער בישראל מאוד מאוד עוזרת לנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לגבי המספר הזה, אני רוצה שנבין אותו. אני מבין שהמספר הוא מינימום 10,000. אם עושים 300 ימים ותרדו ל-150 ימים בגלל שיבואו 10,000, עדיין 150 ימים זה מספר מטורף. יכול להיות שאתה יכול לומר שאם יבואו 10,000, אז במקום 240 ימים בשנה יעשו 120 ימים אבל הצבא – תגיד לי אם אני טועה – צריך הרבה יותר כי 120 ימי מילואים בשנה, אני מזכיר לך שלפני שהתחילה המלחמה היינו ב-28 או ב-35 ימים. לכן חשוב שאתם לא תבלבלו אותנו כי זה מספר שכולם מתבלבלים ממנו. צה"ל לא צריך 10,000, בעיניי אין לצה"ל רשות להגיד שהוא צריך 10,000, צה"ל צריך להגיד שהוא צריך מינימום, אלא אם כן אני טועה ואתם צריכים רק 10,000. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אנסה לענות על זה. חבר הכנסת שטרן, אין לנו כוונה להיות בשנה הבאה במספרים שציינת כאן וגם לא בגרף. אנחנו אחרי כמה סשנים אצל הרמטכ"ל בהקשר הזה, גם של הערכת מצב מילואים, על ההיקפים, על הכמויות, על העומסים וכן הלאה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לפני ארבעה חודשים אמרת בוועדה 60 ימים בשנה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אמרתי את זה בוועדה ביום ראשון והתייחסתי. מה שאני רוצה לומר בהקשר הזה זה שכאשר אני אומר 10,000 זה כינוס של הדברים למה שהם בתוכניות בניין הכוח ליכולות כאשר בסוף מקימים מסגרות ומי מחליף את מי. אם תסתכלו על העומס שמוטל על אנשי המילואים, הוא לא באופן שווה בין כולם, למרות שעל כולם מוטל עומס מאוד מאוד כבד, כי יש יחידות מסוימות עם אמל"ח מסוים, עם יכולות, עם ביצוע, עם משימות אופרטיביות. כשאני מדבר על המספר 10,000, זה מה שפוגש את התוכניות וגם למלא את השורות שהן שורות חסרות הרבה יותר מכפי שהיה לפני כן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש כאן גם בניין כוח של סד"כ מבצעי כמו אוגדה נוספת. << אורח >> שי טייב: << אורח >> ברור. אני התייחסתי לכוח אדם בחובה. יש בניין כוח שהוא גם בניין כוח אדם בחובה. אנחנו מתחילים בגיוס הקרוב, רק כדוגמה, ואנחנו נמצאים בפער מאחר שצריך למלא את השורות ובגלל שאנחנו נמצאים באותו משך שירות. אנחנו מתחילים בהקמה למשל של גדוד הנדסה נוסף ראשון. אמרתי בכנסת בוועדות נוספות שהקמנו את הפלוגות השלישיות בשריון ועוד דברים אחרים שאני לא רוצה לומר אותם כאן בדיון הפתוח. יש גם הקמות סד"כ במילואים ששמעתם עליהן. יש הבדל בין הקמת סד"כ במילואים לבין סדיר כאשר המילואים מן הסתם גם יקל על העומס הכולל והוא גם נועד לצורך של התפרצויות מלחמתיות וכן הלאה. הסדיר עושה גם את זה וגם יש לו פוטנציאל הרבה יותר גדול להקל על העומס כולו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> המוטיבציה היום שבני הנוער שמתגייסים ומתגייסים בשיעורים הרבה יותר גדולים מכפי שהיה לנו בעבר, מה אולי מכסה על פערים ועל חוסרים שאנחנו לא מקבלים מחברה, מציבורים אחרים, ואולי המצב הזה נוח לצה"ל. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא התכוונתי לפרגן לנוער כדי שתהפכי את זה עלי בחזרה ותגידי שאולי זה נוח כדי לא לגייס. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתחייבת לומר דברים נוחים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> נקבתי במספר שנקבנו לאורך זמן ואמרתי שיש כאן שאלה לגיטימית והיא האם ה-10,000 שאמרתם באפריל וביולי אלה אותם 10,000 באוקטובר. אמרתי שזה בנוי אל מול תוכנית בניין הכוח. לצערי יש גם שחיקה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא ענית לי. לא משנה, אני מאפשר לך לסיים את הדברים ואז אני אשאל אותך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> התחלתי לומר בהקשר הזה שמעבר לסוגייה של החרדים יש לנו כאן את הצורך לעשות פעולות שהן גם בעולמות של החובה, גם בעולמות של המילואים וגם בעולמות של הקבע הקצר. אני רק אומר שבהמשך, אני לא יודע אם נגיע לזה לאור התארכות הדיון, אמור להיות כאן פרק שעוסק במיצוי כוח האדם הסדיר, לאן אנחנו מפנים, מהיכן אנחנו מרחיבים את המקורות, ההתמודדות עם המשך וכל מה שקשור בדבר הזה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני לא בטוח שנגיע לזה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> גם לגבי המילואים, ציינתי קודם שאחרי מספר פורומים גם אצל הרמטכ"ל בנושא המשך הפעלת המילואים. גם רצינו לצמצם ולייצר ודאות. צריך לומר שאחד מהקשיים המשמעותיים ביותר בסיפור של המילואים, מעבר לעומס, זה עניין הוודאות שכמובן קשורה בנסיבות מבצעיות ולפעמים גם בעניינים תכנוניים בשלושה צירים מרכזיים: ציר הפעלת הכוח, ואמרתי לצמצם ולייצר ודאות. ציר בניין הכוח, להקים יותר מסגרות, עוד מסגרות מילואים מעבר למה שכבר הוקם במהלך המלחמה. ציר המענה לפרט כאשר בסך הכול צריך לומר שהוא דורש דיוק, הרחבה וגם מיקוד אבל בסך הכול בשנת 2024 הוא לא פותר את בעיית המשך והעומס אבל להבנתנו הוא נתן אורך נשימה שעזר לעבור את השנה הזאת אבל הוא צריך להיות בוודאי נקודת פתיחה לתקופה הבאה. זה הדבר הראשון שרציתי לומר. אנחנו פועלים בהקשר הזה בכל המישורים ואני גם רוצה להרגיע כאן, בהמשך לשאלה שנשאלה, בלי לפרט את המספרים אותם אפשר לומר אחר כך בוועדה סגורה. 4,800 זה לא מספיק כדי לכסות את הפער וגם הבקשה שלנו ל-32-36 חודשים לא מספיקה לכסות את הפער וצריך לעשות גם את זה וגם את זה וגם את זה. זה מהלך של כלים שלובים שכולו חייב לבוא ביחד. חשוב להבין את הדבר הזה כי יש כאן אמירות שנאמרות שאם נאריך ב-32-36, לא נתאמץ במקום אחר או נוותר כאן או כאן. קודם כל, זה צורך מבצעי ובשלושת הערוצים האלה גם יחד. אני רוצה לעבור לסוגיית החרדים ולנסות לענות על השאלות שנשאלו כאן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ברשותך, שאלה. אם היום מתקבלת החלטה בממשלת ישראל ותוך חודשיים-שלושה מגבשת פנייה אליכם לגייס את החרדים כלשונה וככתבה, אולי כמו שמתן אמר לומדי התורה ועילויים כאלה ואחרים נדבר, האם הצבא יכול לעשות זאת? הוראה מהדרג המדיני. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני חושב שיחד עם כל השולחן הזה הצבא שם כאן שתי הנחות יסוד בתוך עולם גיוס החרדים או הנחת יסוד מרכזית שמתחלקת לשתי הנחות ואני אציין את המרכזית. כשרוצים לקלוט את הציבור החרדי לתוך הצבא, צריך לאפשר לו לשמור על זהותו, למי מהם שרוצה בכך, ולהתאים את תנאי השירות. אפשר לחלוק על ההנחה הזאת. אני חושב שרוב האנשים כאן שמתייחסים לעניין הזה לא חולקים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הם לא חולקים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לכן המספר שנקבע שהוא 4,800, הוא מגלם את היכולת שלנו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אמרת עכשיו שהמספר הזה לא מספיק. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אמרתי שהוא לא מספיק. אני אומר את הדברים בשיא השקיפות. אני אומר שהוא מגלם את היכולת שלנו לצמוח מ-1,800 מתגייסים חרדים ל-4,800 בשנה אחת. כולם כאן משבחים, ואני חושב שבצדק, את סוגיית החטיבה החרדית. לא החלטנו על סוגיית החטיבה החרדית עכשיו אלא החלטנו עליה כמעט לפני חצי שנה ועכשיו היא נמצאת בהכנת הסגל, משפצים את הבסיסים, בונים את הפלוגות ובדצמבר היא תהיה מוכנה לקלוט שתי פלוגות. היא לא תהיה מוכנה לקלוט חטיבה חרדית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אחרי שאתה אומר לי חשוב להבהיר את הנקודה הזאת. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מבהיר את הנקודה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם יתעקש ויגיד לך שר הביטחון אחרי קבלת ההחלטה – משהו אוטופי אבל קבלת החלטה - שעוד שלושה-ארבעה חודשים אתם מתחילים לגייס את כל החרדים, את כל המחזור, ונוהגים כלפי ילד חרדי מבני ברק כמו כלפי ילד בדימונה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זאת אומרת, שולח אותו לקרקל, שולח אותו לפל"חנים ושולח אותו לשריון? זאת השאלה? כך אני נוהג כלפי ילד מדימונה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה להקים ארבע חטיבות, תעשה מה שאתה רוצה, אתה תכבד את החוק והחוק אומר שאתה צריך לגייס את כולם. אנחנו רוצים לשמוע את זה פעם אחת מהצבא. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מכבד את החוק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מכבד את החוק. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני כן מכבד את החוק. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מכבד את החוק. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> מאיר, אי אפשר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אם שלחת צו לילד בדימונה והוא לא הגיע ואתה מוציא לו צו שאתה מכריז עליו כעריק ואחרי שבוע או שבועיים מגיע ג'יפ שאוסף אותו מהבית, בבני ברק אתה לא עושה את זה. זה לא קורה בדימונה כי אין שם עריקים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הסצנה שתיארת עכשיו היא מגבעת חלפון. זאת לא סצנה שקורית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא. תפסיק. אל תחכם. לא תפקידך להתחכם אלא לתת תשובות. אתה לא עושה את זה בבני ברק. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני עושה מה שאני עושה בבני ברק, בדיוק כמו שאני עושה בדימונה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא נכון. אני מתווכח איתך. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שואל ברצינות. איזו סמכות חוקית יש לך - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא אמר לך שהוא יכול. זה מה שבג"ץ אמר לו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אל מול היכולות של צבא הגנה לישראל לעשות את הקליטה הזאת הייחודית שכולכם מסכימים עליה של חרדים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> למה כולם מסכימים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> דיברתי על חברי הכנסת. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני שואל למה אתם עושים אכיפה סלקטיבית. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא עושה אכיפה סלקטיבית. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בוודאי שאתה עושה. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> השאלה ברורה. השאלה שלך הייתה במקום. אם תינתן הנחיה כפי שתיארת, אם נעביר חוק שכולם צריכים להתגייס מיד, משהו סביר. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה צריך להעביר חוק? יש חוק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> השאלה הייתה מאוד ספציפית. השאלה הייתה לגבי בחור בן 16 בבני ברק שהיה מקבל צו גיוס. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> חברים, בתחילת הדיון, אני מקווה שלא שמתם לב, מישהי הוצאה מן החדר מכיוון שבאחד הדיונים הקודמים היא נהגה בצורה לא ראויה. אם מישהו שהוא לא חבר או חברת כנסת עוד פעם יתפרץ לדיון, הוא יוצא ללא יכולת לחזור לוועדה הזאת אפילו פעם אחת בעתיד. אלה הכללים ואני מצטער מאוד, הם יהיו באכיפה שוויונית לשם שינוי ולא באכיפה סלקטיבית, בלי כל קשר לאיזה ארגון שאותו אדם מייצג. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אקפוץ לשאלה שחוזרת ונשאלת כאן והתכוונתי להגיע אליה בהמשך. אנחנו מוציאים זימון לצו ראשון לכל בחור בן 16.5 בלי קשר לכך שהוא חרדי או לא. כל האנשים מקבלים זימון לצו ראשון. אנחנו לא יודעים להבחין ולא מבחינים בין בן אדם שהוא חרדי, מגדיר את עצמו חרדי, למד במוסד חרדי או מישהו אחר והוא בגיל הזה. גם כשהיה פרק ג(1) בחוק, ידענו מי הוא חרדי רק בפעם הראשונה שהוא התייצב ואז הוא אמר שהוא לומד בישיבה, שהוא מתכוון ללמוד בישיבה גבוהה, שהוא מה שנקרא מועמד למעמד ואחר כך נכנס למעמד. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> באמת. הייתה כתובת בבני ברק ואמרת שהוא בצופים. תפסיקו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא צודק. הוא עונה לך מה שאתה רוצה לשמוע. הוא עונה לך שהוא מוציא צווים לכולם. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ההיתממות של הצבא היא לא במקום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו יושבים בדיונים האלה כבר חצי שנה ואנחנו לא מקבלים תשובות. אתה מוזמן לבוא לכאן קבוע ואולי להיות מתוסכל כמונו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני מתוסכל כי אני לא מקבל תשובות. חצי שנה אני שומע את אותו הדבר במין התפתלויות שכאלה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אין התפתלויות. אומרים לך את אותו הדבר חצי שנה, אתה שואל את אותן שאלות ומקבל את אותן תשובות. זה לא ישתנה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> ילד בן 16 חייב להתייצב, מקבל דיחוי ומאותו רגע והלאה אין לו שום קשר איתו. זה לא קשור אליו. אני שואל מה קורה עם ילד שלא יכול לקבל דיחוי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> האכיפה כלפי הילד מדימונה – גם לי יש סימפטיה לדימונה כי היית המורה שלי בדימונה – היא בדיוק אותה אכיפה והיא הנותנת. כיוון שבדימונה ובכל מקום אחר בציבור הכללי שיעור האנשים שלא מתייצבים הוא שיעור מאוד נמוך ואז אולי אתה לא מרגיש את זה שמגיעות הניידות או לא מגיעות הניידות - באופן מטאפורי אני אומר את זה כי לא מגיעה ניידת – ואנחנו נוקטים בדיוק באותה שיטה. זימון, אחר כך עוד זימון, אחר כך פקודת מעצר, אחר כך צו 12, אחר כך הבן אדם מוכרז כמשתמט. אחד על אחד אותו הדבר. כל אלה שהם בגיל 16.5 וכל אלה שעכשיו קיבלו צווים במסגרת המספרים ולא הגיעו, אחד על אחד אותו הדבר. עד עכשיו, כיוון שהתהליך התחיל ובחודש אוגוסט יצאו הזימונים הראשונים, יצאו לחרדים 1,126 פקודות מעצר. זה מספר שישתנה מחר וגם מוחרתיים וגם אחרי מוחרתיים כיוון שזה הולך לפי התאריך אליו זומן האדם. אגב, האנשים האלה קיבלו לפני כן שיחה, לפני פקודת מאסר, וגם זה פורסם במסגרת כל השיח שיש על הדבר הזה שאנשים קיבלו טלפונים ואומרים להם שהם לפני פקודת מעצר וכי כדאי להם להסדיר את מעמדם. אנחנו מסבירים לאנשים את המשמעות של אי עמידה בחוק. אחר כך הם קיבלו מכתב שאומר שעתידה לצאת נגדם פקודת מעצר. אחר כך הם יקבלו צו 12 וכאן אני כבר עונה לשאלה של חבר הכנסת כהנא לגבי צו 12. המשמעות של צו 12 היא שלא באת, לא שיתפת איתי פעולה ולא ביצעת שום תהליך – אני קורא לך לגיוס מיידי וזה עם תאריך. מי שלא הגיע לצו 12 מוכרז כמשתמט. מה קורה איתו אחר כך כשהוא מוכרז כמשתמט? כאן אני לא מחלק משימות אלא אתם מחלקים לי משימות אבל אחרי צו 12 בעיקרון יש על כל אחד – לא רק על החרדים – שני דברים משמעותיים כאשר האחד הוא שאם הוא רוצה לצאת לחוץ לארץ, הוא לא יוכל לצאת לחוץ לארץ כיוון שיש שם עמדה שעוצרת ובודקת ומשטרה צבאית וכן הלאה. אגב, נעצרים לא מעט חבר'ה ואחר כך באות ההפגנות. הדבר השני הוא האם כאשר הוא ייפגש עם משטרת ישראל באיזושהי פגישה אקראית, הוא יעלה במסוף והוא מה שנקרא ייעצר. אמור להיעצר ואני גם מקווה שהוא ייעצר. האם זאת אכיפה מספיקה? האם זאת אכיפה משמעותית? זאת אכיפה שנוהגים במדיניות שווה כלפי כל המלש"בים. ברור שחברה הכללית בה יש נורמת גיוס אחרת לגמרי ונורמת השתמטות פחותה בהרבה, אתה לא מרגיש את זה ביום יום ואתה לא פוגש את זה באופן תדיר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתייחס למספרים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אגיע למספרים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לסדר את השפה כדי שנבין לאור מה שאמרת עכשיו. אמרתם שהוצאתם 1,000 צווים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אתה מדבר על הפעימה השנייה? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רגע. עכשיו לא משנה המספר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה חלק מה-7,000. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> במקביל אתה אמרת כאן את מה שאנחנו יודעים, שבגיל 16.5 אתה לא יודע מי חרדי ומי לא וכל בחור או בחורה בגיל 16.5 מקבלים צווי. אם אני מתרגם נכון את מה שאמרת, הוצאת הרבה יותר צווים. זאת אומרת, אתה אפילו לא יודע כמה אבל יכול להיות שהוצאת 800 צווים – אני מתכוון לחרדים - ויכול להיות שהוצאת 2,500. << אורח >> שי טייב: << אורח >> נכון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אלא שאתה לא יודע ולכן נדרשת הבהרה לגבי המספר הזה. אתה אמרת או הצבא אמר שהוציא 1,000 צווים, האם הכוונה לצו ראשון, לצו שני, לצו 12? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אחדד. אני אסביר. אני שמח אתה שואל את השאלה הזאת כי זה נותן לי הזדמנות להסביר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נכון. וגם לנו להבין. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כל הזימונים שאנחנו מדברים עליהם במסגרת ה-3,000 הראשונים שכבר יצאו וה-7,000 שהורה שר הביטחון ש-1,000 מתוכם יצאו מתייחסים לאנשים שהיו במעמד מסוים כלפי הצבא כי ידענו שהם חרדים. זאת אומרת, הם היו או בשלב של המועמד למעמד ועבר את גיל 12 או שהיו כבר עם דיחוי. אלה האנשים שאנחנו מ מדברים עליהם בפעימות. כל מי שקשור לגיל 16.5 ולפני ומתחיל לקבל צווים, כיוון שכמו שאני הסברתי ואתה אישרת, אנחנו לא יודעים מי הם החרדים, הם מזומנים באופן רגיל והם יכולים להגיע ללשכה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה בשלב פקודת המעצר? << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אם ידעת שהוא חרדי, באיזה שלב זה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אם ידעתי שהוא חרדי, קורים הדברים הבאים. הוא מקבל זימון ראשון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אמרת שלפני הזימון הראשון אתה לא יודע שהוא חרדי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא. אני אומר שוב. חשבתי שאת שואלת על מי שידעתי שהוא חרדי. מי שלא ידעתי שהוא חרדי, הוא מקבל זימון ראשון כמו כל מלש"ב בגיל 16.5. לא יגיע – יקבל את הזימונים. לא יגיע – יקבל פקודות מעצר. אני לכאורה לא יודע מי זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> באיזה שלב אתה מגלה שהוא חרדי? << אורח >> שי טייב: << אורח >> חוץ מאשר לזהות אותו בפנים או לדעת – יש לי ידע כזה, אני יודע אם הוא למד, אני מנחש דרך זה שהוא למד במוסד חרדי – אני לא שואל אותו את השאלה הזאת אבל אם הוא יגיע ללשכה ויגיד לי שהוא חרדי והוא מבקש נניח להתראיין על ידי מאבחן גבר, אני אאפשר את דבר הזה כמו שאני עושה גם לציונות הדתית כאשר מבקשים לקבל שירות מגדרי. כל זה קשור לחבר'ה שבאים דרך גיל 16.5. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל יש דחיית גיוס. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אין דחיית גיוס. לא אמרתי שיש דחיית גיוס. אמרתי שהיה. אמרתי שיש קבוצה ענקית, זאת אותה קבוצה שכל הזמן מדברים עליה של ה-63,000 פלוס כ-17,000 שעדיין לא קיבלו דחייה ראשונה, הם היו רק מועמדים למעמד – האנשים האלה, אני יודע שהם חרדים כי הם הצהירו אצלי לפחות פעם אחת אני חרדי, אני מתכוון, ונתתי להם את הדחייה הזאת או שעשיתי להם רק רישום ראשוני. לא עשיתי להם צו מלא. זאת הקבוצה שקוראים לה במסגרת הפעימות, 3,000. ואמרנו בפעם הראשונה לנו או לא יתייצבו מספיק ב-3,000, נגביר את המספר. בהתחלה חשבנו על 5,000 והגדלנו ל-7,000. אני מקווה שה-7,000 יביאו יותר. חלק גדול, רובם, ללא תבחינים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בעצם מה שאתה אומר זה שגם ה-3,000 וגם ה-7,000 אלה אנשים שהכרת אותם בגיל 16.5. << אורח >> שי טייב: << אורח >> ידעתי שהם חרדים. בוודאי. את כל האחרים אני מזמן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ל-1,000 בני ה-16.5 אתה היום עוד נותן דיחוי? << אורח >> קריאה: << אורח >> הם קיבלו דיחוי בעבר, כשהיה החוק. החוק התבטל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יודע לתת לנו נתונים על אלה בני ה-16.5 שמגיעים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא יודע להגיד את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אתה כן יכול לדעת, אולי לא מחר אבל בעוד שבועיים, מה עלה בגרף שפתאום זה נפתח. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא, לא בעוד שבועיים. אתה צודק אבל איך אני אדע האם באמת קרה דבר כזה? אם אני פתאום אראה עלייה מאוד משמעותית בגיוס ובהתייצבות. << אורח >> קריאה: << אורח >> או להיפך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא, אני מניח שירידה לא תהיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אתה תראה ירידה באחוז. אתה זימנת איקס אנשים ואנשים לא מתייצבים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> באחוזים אתה צודק. יכול להיות. אני יכול לדעת את הדברים בדיעבד ואני גם יכול להעריך לפי מוסדות שאנשים לומדים בהם. זה שבן אדם צריך למד במוסד מסוים שהוא מוסד חרדי לא אומר שהוא חרדי. זה אחד הקשיים הגדולים בהגדרה, באופן בו זה מוגדר בחוק. זה לא אומר לך שהבן אדם באמת חרדי. אם כן, אני לא יודע לומר על ה-16.5 אבל אני כן יודע למסגר את הקבוצה שנקראת הקבוצה שזיהיתי אותם לפחות פעם אחת כחרדים. (היו"ר מאיר כהן) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בין הדברים שלך, אנחנו רוצים לשמוע עוד שניים כדי שנכבד את כולם. ד"ר רותם סיון, בבקשה. יש כאן נשים שהזמינו אותן והן ידברו. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> חברי הכנסת שאלו שאלות, הוא בא לתת תשובות והוא לא ענה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בין היתר לא דיברנו. << אורח >> רותם סיון הופמן: << אורח >> תודה. חבר הכנסת מתן כהנא, אני חוששת שגם אם נמתין וניתן לו לדבר עוד שעה ארוכה, לא נקבל תשובות. זאת תחושתי אבל באמת זה לא ברמה האישית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ד"ר רותם סיון, אני מסכים איתך אבל זה לא לפרוטוקול. << אורח >> רותם סיון הופמן: << אורח >> נכון. אני מצטרפת לכל מה שנאמר כאן לפניי על ידי אימהות ללוחמים ונשות המילואימניקים והמילואימניקים בעצמם. אני רוצה להקריא לכם הודעה שקיבלתי אתמול בערב בקבוצה המשפחתית מהבן שלי יותם, הוא בן 22: "משפחה יקרה, הוקפצתי למילואים. יוצא מחר ב-5:00 בבוקר. הפעם אני מקווה שזה יהיה קצר. אוהב אתכם". הוא יצא הבוקר בחזרה ללבנון ואין דרך אפילו לתאר את התחושות. הוא השתחרר במאי האחרון משירות בחטיבת הקומנדו במגלן אחרי שאת החודשים האחרונים לשירות שלו הם העבירו כמובן בכיבוש הרצועה. הוא איבד שם את המ"פ שלו רב-סרן יששכר נתן ובהמשך הוא היה בחאן יונס. הם השתחררו במאי טרם הכניסה לרפיח. בחיים הקודמים לפני המלחמה הוא דיבר על ללכת ללמוד. הוא היה אמור ללכת ללמוד. הוא רצה ללמוד ביולוגיה ימית. נכון להיום חצי שנה אחרי השחרור הוא עובד ומחכה לצווי ה-8 שנמצאים בעצם תלויים מעליו כל הזמן והם נקלעים פנימה והחוצה בהתאם למשימות. זאת אומרת, הוא לא התחיל את החיים שלו והוא לא הלך ללמוד. אף אחד לא שאל אותו מה הוא רוצה ללמוד, האם זה מתאים לו, האם זה נוח לו, האם זה בא לו, כיצד אפשר להתחשב בו. לפני המלחמה הוא ניגן, הוא גולש. אף אחד בצבא לא שאל אותו האם הוא רוצה שיפנו לו זמן לתחביבים שלו, לדברים שחשובים בעיניו כדי לעשות את זה במקביל ללחימה. זה מעולם לא עלה. לא בנו לו מסלול מיוחד שיתאים לו. הבן השני שלי עילם בן 19 תכנן ללמוד מדע המדינה. הוא רוצה כשיהיה גדול לשבת פה סביב השולחן הזה כמוכם ולקבל החלטות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שקודם יבוא להתייעץ. << אורח >> רותם סיון הופמן: << אורח >> בהחלט אבל כרגע לא ראיתי אותו כבר 21 ימים מכיוון שהוא בקורס חובלים והוא לא יוצא אלא כל פעם אחרי 28 ימים. יש להם שעה בשבוע לדבר עם ההורים, ביום ששי, בין 12:00 ל-13:00. אף אחד לא שאל אותו אולי הוא לא רוצה להתגייס ולתרום למדינה בזה שהוא ילך ללמוד וישב כאן סביב השולחן וינהל את עתידה של המדינה. זה בכלל לא עלה לדיון. הוא עשה את מה שלימדנו אותו וחינכנו אותו לעשות והתגייס להכי טוב שהוא יכול. במדינת ישראל יש חוק לגיוס ואני חושבת שהנטל והעול הם בלתי נסבלים. אגב, לא אמרתי את זה אבל אבא שלהם סגר מעל 300 ימי מילואים ונמצא כרגע בשירות מילואים פעיל ב-669 כרופא. בחודשים האחרונים הוא פינה יותר פצועים קשה מכפי שהוא ראה כל החיים שלו והוא אחר כך מלווה אותם ונמצא איתם ומבקר אותם בשיקום. אין מה לדבר על הקושי הנפשי שמלווה את הדבר הזה. אף אחד לא שואל אותם והם מתייצבים כולם כל הזמן. אני מאוד מאוד מבקשת להפסיק לדבר על איך לעשות להם את זה נוח, על איך לעשות להם את זה נעים ועל איך לעשות להם את זה כך שהם ירצו. הילדים שלי היו מאוד רוצים לעשות עכשיו סקי וללכת ללמוד אבל אף אחד לא שואל אותם מה הם רוצים וגם את החרדים לא צריך לשאול. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. הדברים שלך ברורים. אורי קידר. << אורח >> אורי קידר: << אורח >> לי יצא הבוקר להיות בצד השני של ההודעות האלה שרותם תיארה כאן וגם אחרי. אני שלחתי הבוקר לפלוגה שלי, למשפחות של הפלוגה, הודעה שאחרון הטנקים שלנו יצא מלבנון ואנחנו עוצרים את העדכונים כרגע כי כולם בארץ וכולם זמינים לדבר עם המשפחות שלהם לבד. במקביל לזה וכמו שכבר נאמר כאן וגם תת-אלוף טייב התייחס לזה, יחידות מילואים כבר יודעות שמה שנקרא בעגה הצבאית המקצועית "על הגרף" כבר מתכננים בין חודשיים לשלושה ליותר. אנחנו הרי יודעים שזה הבייס ליין. זאת אומרת, מזה לא נרד. מכאן זה רק יעלה וזה רק ימריא למעלה. אני מקווה שלא אבל אכן זה המצב. אני חושב שהנקודה שהתייחסו אליה כאן ואמר כאן תת-אלוף טייב, בעיניי באומץ, שגם 4,800 וגם הארכה לשלוש שנים, גם זה לא יספיק. אחד הדברים שאני חושב ששווה להתייחס אליו זה שבזמן שאנחנו מאריכים - ונראה לי שכאן בחדר הזה אתם יודעים שבסוף אתם תאריכו את השירות הסדיר וזה יקרה, אתם תאריכו אותו בחזרה לשלוש שנים - כאשר ה-4,800 לא באים, הנטל הזה ייפול במקום כלשהו. כמו שאמרת קודם, המשולש הזה בין עוד גיוס חרדים לעוד סדירים לעוד מילואים, אם צלע אחת נופלת, ברור לאן זה הולך ולנו ברור שזה הולך אלינו. אני חושב שעוד נתון ששווה להתייחס אליו דווקא בהקשר הזה וזה כן נאמר בשבוע שעבר בהודעת היועצת המשפטית לממשלה ועוד לא נאמר כאן שבשעה טובה יצא צו פוקד אחרי שנתיים. זאת אומרת, אחרי שנתיים שבהם הצבא מאיזושהי סיבה לא פרסם צו פוקד כללי, לפחות נאמר – בדקנו וברשומות זה עדיין לא מופיע – שיש צו פוקד, מה שאומר שכל אותם חרדים שעד עכשיו היו להם איזשהם סימני שאלה, נגמרו סימני השאלה. אני רוצה לשאול שני דברים. שאלה ראשונה היא מה בעצם יהיה הסצנריו אם תוציאו מחר את כל צווי הגיוס. מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שאלנו את זה. << אורח >> אורי קידר: << אורח >> בסופו של דבר, ונראה לי שהתחלת להתייחס לזה, אתה אומר שאתה לא נותן לחברי הכנסת משימות וזה בסדר אבל אתה גם אומר שאין לך כלים. זאת אומרת, אם הגעתי לאיזשהו דד-לוק, הוצאתי פקודת מעצר, אם אותו בן אדם לא יפגוש שוטר ולא ינסה לצאת מהארץ, על פניו הכול סבבה. אני אשמח להתייחסות לזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שי, בקונגרס האמריקאי היו ארבע נשיאות של אוניברסיטאות וכל העולם הסתכלנו על אופן שאלת השאלות והתשובות שהן נתנו. אני לא רוצה שזה יהיה כך כאן. אני מבקש שתענה בכן או לא. השאלה הראשונה שלי. שאלו אותך ואולי עוד לא הגעת לזה, תענה בכן או לא, האם הצבא מלבין תפקידים שהיו בשירות הלאומי על ידי זה שהוא מגייס אותם היום לצבא ואומר להם אל תדאגו, אתם תהיו באותם מקומות. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אולי אני אענה על זה מיד? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. תענה << אורח >> שי טייב: << אורח >> שאלת השירות הלאומי, שאלת הקומבינה. אני אענה מיד כדי שזה לא יישאר לא פתור. סמכות ההפניה לשירות הלאומי נתונה לפוקד הצבאי. במקום שהוא ראה שאין אפשרות לגייס את אותו בחור או שהוא לא מתאים או שאין בו צורך, הוא יעביר אותו לשירות הלאומי. נפל דבר. אני אומר לכם את הדברים. בעיניי לא בכדי המחוקק שם את זה קודם כל לסמכות הצבא וקודם כל לסמכות הפוקד, כדי שהוא ישקול את צרכיו. הצרכים של צהל הם צרכים הרבה יותר גדולים ממה שהיו פעם והמספרים שאנחנו רוצים למלא אותם כדי שנוכל לעשות תנועות בכוח אדם ולהזיז אנשים מהמקומות שצריך הם יותר גדולים ולכן אני אומר לכם שאני הידקתי את המדיניות, ללא כחל וסרק. אני הידקתי את המדיניות, אני ישבתי פעם ופעמיים ושלוש פעמים עם מר ראובן פינסקי מהמינהלת והסברתי לו למה הידקתי את המדיניות והסברתי לו באיזה פוטנציאל של אנשים מדובר. אני לא רוצה לומר באופן עיוור, אני קודם כל אציע להם לשרת בצבא אבל אני יכול לקבל למה הם כבר עברו את השלב הזה. הדבר האחרון שאני רוצה לומר בהמשך לשאלה שלך חברת הכנסת ניר. אין שום חייל – ואגב, זה לפני גיוס חרדים – שאני מגייס אותו לצה"ל כדי לעשות תפקיד כשהוא נמצא בתוך מינהלת השירות האזרחי. עכשיו התפרסם העניין הזה של המשטרה וכל הדברים האלה. אני מזכיר לכם שבחסות המקום הזה צה"ל מקצה חיילים למשטרה, דרך העניין של ימ"לים, ולכן התפקיד של שוטר חייל ימ"ל שעושה תפקיד של שוטר הוא תפקיד לגיטימי לחייל. אני יכול להחליט שיש 300 אנשים כאלה ובתנועה השלמה יהיו פחות 300 שיבואו רגיל מהמשטרה ואני אוכל להביא אותם לתוך צה"ל. זאת התנועה. הכול לפי הסמכויות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> צריך לציין שכאשר הם באים דרך הצבא, אתה יכול בסוף השנה להראות עלייה בגרף של גיוס לצה"ל של חרדים למרות שהם לא מצטרפים לכוח הלוחם. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זאת תנועה סיבובית. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אחדד את השאלה. מה שאמרת ומה שכולם הבינו - אני חושב שאני יודע את התשובה – אומר שה-10,000 שלך לא כוללים את כל אלה שאתה מציב עכשיו במשטרה בגלל שאתה גם לא עושה להם טירונות. זאת אומרת, המשטרה מטפלת בהם ולכן ה-10,000 לא כוללים את אותם אנשים שאתה מציב כמו שאמרת כאן לחפי מה שאומרים לך במשטרה ובכל המקומות בהם אתה מציב אותם. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא, לא אמרתי. קודם כל, אני עושה טירונות. גם חייל שהולך לשרת במשטרה עושה טירונות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה ערוך לזה כל החיים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא אמרתי שלא. אמרת שאני לא עושה טירונות ואני אומר שעושים להם טירונות. ה-10,000 האלה שנמצאים, האיוש שלהם נעשה חלק ממקורות כוח האדם של צה"ל כולו. אם עכשיו לא הייתי מציב אף חייל לתוך הימ"לים, יחידות מחוץ לסד"כ, הייתי משבץ אותם בתוך צה"ל ואת חלק מהאנשים האלה או חלק מהאנשים האחרים אני יכול להפנות למקומות שהם יותר קריטיים. אם כן, ברור שזאת תנועה. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא יכול להיות מה שקורה כאן. הוא לא סיים את התשובה. אנחנו רוצים לשמוע את הסקירה שלו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא לא בא לכאן לתת סקירה. הוא לא הוזמן לסקירה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת צבי סוכות, הוא לא הוזמן לכאן להרצאת מלומדים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> שאלו אותו שאלות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוא הוזמן לכאן כי שלוש חברות כנסת או מירב כהן הגישה בקשה לדיון מהיר. היות ואני קצת יותר ותיק ממך אני אומר לך שבדיון מהיר רשאים חברי הכנסת לשאול את האדם שאלות פינג פונג. זה לא כנס ועדה רגיל. בכל זאת אנחנו שומעים אותו ואף אחד לא מונע ממנו לדבר. לצערי הוא לא אמור לבוא לכאן ולדבר שעתיים וכל האחרים שותקים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא. דיברו הרבה לפניו והעלו כאן הרבה שאלות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> הוא עונה עליהן ומבחינתו הוא עונה יפה מאוד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי קודם, והאם אתה יכול לענות כן או לא, האם במיוחד עכשיו לאור מה שחידדת לפי המספרים שחלקם ילכו למשטרה, למג"ב ולצרכים של יחידות המילואים והסדירים, האם ה-10,000 זה מספר מינימום, כן או לא? << אורח >> שי טייב: << אורח >> ה-10,000 הוא מספר שמתכנס לצורך של צה"ל לאייש את השורות ולתוכניות בניין כוח בשלב הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כשאתה אומר את זה, אני מבקש לדעת, אחרי שפעם קודמת אמרת 60 ימים ולא עמדתם בזה, כמה ימי מילואים יעשה המילואימניק הלוחם בשנה הקרובה בכפוף לזה שיהיו רק 10,000 חרדים שיתגייסו. מה הנחתה יסוד שמביאה אותך להגיד את המספר הזה, כמה ימי מילואים וכמה חודשי שירות יש לחיילי החובה בתוך זה? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואיך זה ישפיע על נטל המילואים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> גם ה-10,000 חיילים וגם בניין כוח שלא קשור לסוגיית החרדים, לא קורה כולו ולא כולו ישפיע בשנת 2025. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה דיברת על זה ולכן אני שואל אותך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני עונה. לא כולו ישפיע. גם גדוד ההנדסה שנגעתי בו קודם יתחיל לקום בדצמבר ויתפוס גזרה פעם ראשונה כנראה בדצמבר 2025. לכן זה גם וגם וגם. << אורח >> רותם סיון הופמן: << אורח >> נניח אפשר היה והיית מצליח לגייס את כולם? << אורח >> שי טייב: << אורח >> המגרש של להביא את כולם, להביא את כל ה-10,000. המגרש השני הוא שקשור בדבר הזה הוא תמונת המצב המבצעית שהיא כמובן יכולה להשתנות. עכשיו אני אומר כדי לשים את הדברים וכדי להגיד לאיזו תוכנית שלמה התייחסנו בעניין הזה. בתחילת המלחמה כאשר שמנו את תזכירי החוק שחלק מהם התקדמו לכאן וחלק מהם לא התקדמו, ניסינו להגיע למצב קבע. איך אנחנו נמצאים במצב המבצעי ביחס לקבע, לא לי לשפוט, אבל במצב קבע רצינו לקבוע שבמצב הקבע יהיו 42 ימי מילואים בשנה, זה כתוב בתזכיר החוק, והשירות של ה-36 חודשים יאפשר לנו בטווח הארוך להגיע לכל תוכנית בניין הכוח שתיארתי קודם, עוד 10,000 חיילים. תשאלו אותי איפה הפער. גם התוכנית הזאת - וברשותכם, כאן אני לא אציין מספרים ואמרתי זאת בתחילת הדיון – האפקט של העלייה מ-32 ל-36 יביא אותנו למלא את כל הדרישות שלנו רק בעוד שש או שבע שנים קדימה. אגב, לא בזכות זה שקודם כל צריך להתחיל להרים מסגרות אבל גם בזכות זה שיש עלייה דמוגרפית. אלה כלים שלובים של עלייה דמוגרפית, 36-32 בעניין הזה והתייצבות על מה שאמרתי, על איזשהו מתאר מילואים שהוא סביר יותר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> והנחת המוצא שלך שהמספר 4,800 לא גדל? << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא. לא אמרתי. אני מזכיר שבתוך הצעת החוק של שירות החובה יש תקופה. קודם כל, תזכיר החוק שנמצא בוועדה הזאת מדבר על 32 חודשים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שרוצים להעלות ל-36. << אורח >> שי טייב: << אורח >> בהוראת שעה. הוראת השעה הזאת אמורה לפגוש גם מצב מבצעי וגם התקדמות שלנו בצירים אחרים כמו בציר של החרדים. לכן אנחנו אומרים שיש הוראת שעה בקצה של הדבר הזה. חמש שנים קדימה. יש שם הוראת שעה. כך קבעה הממשלה וכך הביאו את זה לכאן בתזכיר. אני אומר ואמרתי קודם שגם אם מחר בבוקר יהיו 36 חודשים, קודם כל עד שקמות מסגרות, עד שהן מסוגלות לעשות, לוקח זמן. לכן אנחנו זקוקים גם להרחבת המילואים, גם ל-32 וגם לחרדים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לחרדים באופן ליניארי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> מה זה באופן ליניארי? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר, 4,800 עם הסתכלות קדימה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> עם הסתכלות קדימה, כן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואלת. אתה מניח הנחת יסוד. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הנחת יסוד. זה נאמר גם בתשובות של המדינה לבג"ץ שהמספר 4,800 הוא מספר ראשוני שצריך להתקדם ממנו בשנים הקרובות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך למה אנחנו שואלים את השאלות. אני אקל עליך ואחמיר איתך. אני חושב שזה ששמים לצבא יעדים, גם הבוקר שמעתי ששואלים האם הצבא עמד ביעד של הגיוס או לא עמד ביעד הגיוס, זאת לא בעיה של הצבא אלא זו בעיה של המדינה. יש לך שני מקורות, כסף וכוח אדם. אנחנו לא אומרים לך כשחסר לך כסף לך תעבוד ואנחנו גם לא צריכים להגיד לך כשחסר לך כוח אדם לך תגייס את החרדים. אבל אתה בא אלינו ואתה אומר לנו תאריכו בבקשה את שירות החובה ל-36 חודשים, במקום 28 ימים אתה אומר 44 ימים ואתה גם עושה 80 ימים. אנחנו צריכים לחתום וכשאנחנו חותמים אתה צריך לדעת שאנחנו גם צריכים להגיד לך כמה חרדים תגייס כיוון שהמשק או המשפחות לא יכולות לסבול 80 או 90 ימים בשנה. אני לא מדבר איתך על 44 ימים. לכן הדרישה שלנו, ואתה צריך להבין את זה, כאשר אנחנו אומרים לך 10,000, זה אפילו לא מינימום. אני יודע שאתה תגיד לי שאתה תרגיש את זה רק בעוד שנה אבל אחרת ישב כאן מישהו בעוד שנה ויגיש שהוא ירגיש את זה רק בעוד חמש שנים. אנחנו כבר מבינים שאין לנו כלים להביא מחר בבוקר חטיבה חרדית למילואים אבל אנחנו רוצים להביא בעוד שנה אולי שתי חטיבות כדי ש-44 ימים באמת יהיו 44 ימים ולא נגיד לך שאמרת 44 ימים ועושים 120 ימים. לכן אני חושב שגם אתה צריך להבין את זה. בסוף כאשר אתה אומר לנו 10,000, אנחנו שואלים אותך כמה יעשו אחרים. לכן 10,000, יכול להיות שהמספר הזה לא מקובל עלינו ואתה צריך לבוא ולומר לנו שכרגע בהנחת היסוד של כך וכך ימים, 10,000 אבל הנחות היסוד אולי לא מקובלות עלינו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> שי, אתה רוצה לענות? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני חושב שעניתי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש עוד משהו להשלים? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לשאול עוד שאלה לגבי הנתונים. אתה דיברת על עצם העובדה שהידקת את החבל סביב האופן שבו מגייסים שירות לאומי. אנחנו לא התכוונו שעכשיו ירד גיוס שירות לאומי ויעלה הגיוס לצה"ל כאשר בסוף מדובר על אותו פוטנציאל כי מבחינתנו זה ישראבלופ. מספרים לנו שמגייסים חרדים לצה"ל. << אורח >> שי טייב: << אורח >> למה זה ישראבלופ? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כי אם הם הולכים למשטרה וקודם הם עשו את זה בצורת שירות לאומי ועכשיו הם עושים את זה בצורת שירות צבאי, זה לא עזר ליחידות הלוחמות. לכן אני שואלת ואתה תענה לי על זה כי אני רוצה להבין את זה. בתוך התמהיל של המתגייסים לשירות לאומי לכל מיני משימות שירות לאומי – מד"א, משטרה, כל מה שקיים – האם יש לך שינוי בתמהיל שפתאום יש שם יותר חיילים ופחות אנשים של שירות לאומי בין החיילים מחוץ לסד"כ? אתה מבין את השאלה שלי. אם בזה עלינו, אתם תעבדו על הוועדה ואני לא רוצה שתעבוד עלי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה כמו השאלה שאת אומרת לנו שאם אנשים לא יגיעו לקצה, זה לעבוד. אני מסכים. שירות צבאי הוא לא שירות לאומי, עם כל הכבוד לשירות הלאומי. אתה לא נושא באותן חובות ולכן קבע המחוקק ששירות צבאי הוא בעדיפות על שירות לאומי. אני לא שולח אף חייל, לא חרדי ולא לא חרדי, לתפקיד שהוא לא תפקיד צבאי. כמו שנגעת כאן במד"א – אין במד"א תפקיד כזה של חייל מד"א בחובה. לכן אני לא שולח לשם אנשים כדי למלא. במקומות שיש בהם, וזה לגיטימי לחלוטין בעיניי כי כך מנהלים כוח אדם, מזיזים בין מקומות מסוימים, כדי שיהיה אפשר לשלוח יותר אנשים לקצה, זה לגיטימי לשלוח חיילים לתפקידים שחיילים עשו אותם כל הזמן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה הגדיל את המכסה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> את המכסה של מי? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> חיילים שהתגייסו עכשיו ועברו למשטרה, לא דרך זה כפי שאמרת עכשיו שאתה מהדק. מבחינתכם, האם הם היו חלק מהמכסה עליה דיברתם שאלה היעדים שלנו? הם היו במשטרה, הם היו בשירות לאומי. עכשיו הם עוברים את החיול. << אורח >> קריאה: << אורח >> שירות חיילים במשטרה מוגדר על ידי הכנסת. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש הרבה חרדים שהולכים לשירות במשטרה ויש פחות חיילים לא חרדים שהולכים לשירות במשטרה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כאשר עושים עכשיו את הספירה הזאת, אומרים שמבחינתנו 500 אלה שממילא התגייסו אבל לא דרך ההידוק שאתה עשית, עכשיו אתה מכליל אותם במסגרת הצבאית וסופר אותם. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אם הם התגייסו כחיילים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם כן, מה עשינו בזה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> הציבור החרדי גדל וזה שאומר שיש עכשיו יותר אנשים שמתגייסים דרך הערוץ הצבאי, זה לא אומר שזה חייב להקטין במקום אחר. גם לפני כן, גם בתוך ה-1,800 המפורסמים שכולם מדברים עליהם, יש אנשים שעשו את השירות הצבאי שלהם כחיילי ימ"לים למשל במשטרה. זה אותו הדבר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני חושבת שהשאלה של חברי הכנסת היא האם עכשיו הימ"לים הופכים להיות מיועדים למגזר החרדי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא אומר שהם הופכים לזה. הם יעד לגיטימי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מה שאתה מתאר כאן, ואולי תתקן אותי, זה שעכשיו חרדי שהתגייס - או לפחות לפי הפרסום – מיועד לימ"לים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא אמרתי את זה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כדאי שתבהיר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני עונה בפעם השלישית והרביעית. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה שזה אפשרי לעשות את זה על פי החוק, כן, אפשר לשלוח לימ"ל. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אפשר לשלוח לימ"ל. חלק מתוכנית הגדילה תתבטא גם בזה שיגיעו יותר חיילים למקומות בהם צה"ל נדרש ומחויב על פי חוק לשים בהם חיילים שהם חיילי ימ"ל. לא רק במשטרת ישראל אלא יש עוד ימ"לים שלא נפרט אותם כאן. זה חלק מתוכנית הגדילה. זה יעד לגיטימי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה לא בסדר העדיפויות. סדר העדיפויות הוא לטפל בכוח האדם קודם כל בצה"ל. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זאת משימה של צה"ל. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כאשר אתה מגיע לכאן ואומר שחסרים לצה"ל 10,000 חיילים, אתה לא מדבר איתי על ימ"לים. אתה מדבר איתי על הרבה מאוד דברים שלא נגיד אותם כי זאת לא ישיבה סגורה. אני בוערת כשאני שומעת את זה ואני אומרת שצריך חיילים. אם עכשיו לקחנו את ההיקף הזה וניתבנו אותו לימ"לים, אז לא באמת ענינו על הצורך שלך. לכן אל תגידו לי שהגדילה הזאת של 4,800 היא גדילה לימ"לים כי זה בדיוק מסביר לי שאנחנו עושים כאן איזה משהו, מסדרים את המספרים ולא נותנים מענה לפערי כוח האדם. (היו"ר יולי יואל אדלשטיין << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני עניתי. אני לא יודע איך להסביר את זה. אני חושב שזה מאוד ברור. אני מסביר שוב ואם זה לא יתקבל, זה לא יתקבל. כנראה הבעיה היא אצל המסביר. אם שמתי 100 אנשים בימ"לים כתוספת למה ששמתי בפנים שבמקרה או שלא במקרה הם חרדים, זה מאפשר לי לשים פחות אנשים אחרים ביחידות צה"ל. את יכולה לשאול אותי למה אני שם באגף התקשוב כי זה לא נמצא בקצה בלחימה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה צריך לשים יותר אנשים בצה"ל. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אם יהיו אנשים באגף התקשוב, אני אוכל לשלוח יותר אנשים ליחידות השדה, לדרג הקרבי. גם בתקשוב יש קרבי אבל יש גם טכנולוגיה. ברשותך, אני רוצה לנסות לענות לפחות על חלק מהשאלות. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני אשתדל מאוד לאפשר לך. אנחנו צריכים תוך כמה דקות לסיים את הדיון. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני רוצה להתייחס לדברים המרכזיים. קודם כל, הסברתי כמה פעמים בוועדה שיש כאן שני ערוצים כאשר ערוץ אחד הוא ערוץ הזימון שאנחנו עוסקים בו זמן רב וכבר פירטתי מספיק לגביו. הערוץ השני הוא ערוץ הגיוס עליו אני רוצה לומר מילה. ננקב כאן המספר שגם יצא בכל מיני דיונים - 900, פחות או יותר 900, שהתגייסו. אני רוצה לומר שאנחנו מחלקים כל דבר ליעד כי כך עובדים בצה"ל. עובדים לפי יעדים. אני לא אומר 4,800 ותבוא מתי שאתה רוצה. אני מחלק ליעדים. קבענו את היעד לשלישון הראשון ל-1,300. ביעד הזה הגענו לאזור ה-900 ואני רוצה להדגיש למה אני אומר 900, כדי שהדברים יהיו רשומים וגם יהיו רשומים ברקורד. לספור את הסוגייה של מי החרדים, זו סוגייה מאוד מאוד מורכבת, גם מה שדובר כאן קודם, וצריך לומר שהיא נעשתה בדיעבד. גם זה נאמר כאן באחת ההתייחסויות. זאת אומרת, רק אחרי שאנשים מתגייסים אנחנו מקבלים ממשרד החינוך וממשרד העבודה שמחזיקים מוסדות לימוד את כל הרקורד של אותו בן אדם. אגב, זה לא רק לגבי החרדים אלא לגבי כל המתגייסים. זאת כדי לדעת מי בתוכם עומד בקריטריונים כיוון שלגבי חלק מהאנשים אין לנו מידע על כל הרקורד שלהם בתוך שנות הלימודים וחלק מהם מתגייסים גם למסלולים רגילים וחלקם מהם כבר לא חרדים. צריך לומר שאלה כללים שאנחנו משמרים אותם למרות שפרק ג1 לחוק פג תוקפו ועכשיו אין הגדרה כזאת. תוקפו של פרק ג1 בו מוגדרת ההגדרה הזאת פג. זה חלק מאותו חלק שאנחנו מדברים עליו. לכאורה אין לי איך לדעת אם הוא חרדי כי אמרתי שאני לא יודע מי הוא. כיוון שאנחנו התבססנו בתוכנית שלנו - רצינו לראות גידול – על ה-1,800 שנספרו לפי הכללים האלה, אמרנו שזאת תהיה נקודת המכוון שלנו. כדי לקיים את נקודת המכוון הזאת צריך לעשות תהליך עליו דיברתי קודם כי אחרת – אני אתן דוגמה - יכול להגיע לבקו"ם בחור שהוא חזר בתשובה לפני שנה והוא בן 21 או 22 ואף פעם הוא לא למד במוסד חרדי, הוא מהציבור הכללי אבל יאמר שהוא חרדי ואני אספור אותו כחרדי. כדי לשמור כאן על רציפות, אנחנו משתמשים בהגדרה. הצגנו את הדבר הזה גם בצירים המשפטיים, גם במשרד המשפטים, כדי להיות ישרים ולא כדי לעבוד על מישהו. בהקשר הזה אני אומר שיש כאן עלייה מאוד משמעותית. לא אמרתי קודם שזה ביחס לממוצעים באותה תקופה, בתקופות המקבילות בארבע השנים הקודמות של אותם 1,800. בתקופת הזמן המקבילה, בממוצע 500 אנשים. זה לא כל מה שרצינו, זה פחות ממה שרצינו, זה לא מספק, רצינו להגיע ל-1,300 אבל זה המספר. שוב, זה מספר עם ספירה ראשונית. הנושא הבא שאני רוצה להתייחס אליו בקצרה הוא תהליך הזימון. דיברנו מספיק על ה-3,000. אני רוצה כן לומר ולעדכן כאן שאנחנו נמצאים היום ביחס ל-3,000 ב-292, אם אני סוכם את המספר נכון. זה מספר שמטפס לאט לאט. הוא הרבה פחות ממה שהתכוונו שיהיה אבל הוא מטפס לאט לאט כי חלק מהפעולות שקורות בהוצאת פקודות המעצר וכן הלאה וחלק מהשיח שהוא שיח של רתימה, משפיע על האנשים. כל היתר, צריך לומר, יוציאו להם פקודת מעצר, יצא להם צו 12, הם יוכרזו כמשתמטים אם הם לא יגיעו וכל מה שקשור באכיפה שהיא אכיפה שווה לכולם יוחל עליהם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כמה היה היעד שבסוף נגמר ב-292? << אורח >> שי טייב: << אורח >> רצינו להגיע בשלישון הזה לסביבות ה-1,100-1,000 מתוך ה-3,000. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה ממש רחוק. כאן הייתה תוכנית שבניתם אותה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> נכון. אני אתייחס לזה עכשיו. הזמנתם אותי לדבר על ה-7,000 אבל עוד לא הגענו לזה. רוב האנשים שהתגייסו התגייסו דווקא מפעולות הרתימה. אני גם הסברתי את זה כאן בוועדה כמה פעמים ואמרתי שגם בן אדם שהגיע ללשכת הגיוס, ה-300 האלה, אפשר לשאול למה הם לא בצבא, כי בן אדם שעושה צו ראשון לא מתגייס בהכרח מיד באופן מיידי. לדוגמה, יש כאן אנשים שאמרו שהם רוצים להיות לוחמים והגיוס ללוחמים בפעם הבאה הוא רק בסוף דצמבר. לכן יש כאן שני צירים. תסלחו לי שאני מדבר מהר אבל אני רוצה להספיק לדבר על כל הנושאים. אמרתי קודם ואני חוזר ואומר שוב שגיל 16.5 מקבל זימון כמו כולם. האם הדבר הזה השפיע? נראה. כמו שנאמר כאן אני חושב בחכמה ובהבנה, בסוף נראה אם המספרים עלו ובסוף נראה את השיעורים וגם נזהה חלק מהאנשים ונראה מי האנשים שיבואו ואומרים שאם הם כבר הגיעו, הם רוצים מסלול חרדי. לא אמרתי קודם ואני כן רוצה לומר, בלי קשר לאופן ולדרך בה הלכנו לגבי הזימונים. אם נראה שזה הולך מצוין – להוריד, ואם נראה שזה הולך לא טוב, כמו שזה הלך לא טוב – להרים. כך אנחנו פועלים עכשיו. כל זה לא משנה את ההיערכות שיש בצבא לקליטת חרדים שלא הייתה כמוה. לא היה דבר כזה שהכינו חטיבה חרדית ומי שמבין בזה יודע לקלוט 4,000 חיילים, שלאירוע הזה יש מפקד ויש מ"פים ומג"ד, הכנת סגלים, בסיס והשקעה כספית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> התשתית מוכנה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן. הצבא מוכן ומתכונן ולא מתייאש. הצבא רוצה לגייס כי הוא צריך. הסברתי את זה ולא נחזור על זה שוב. לגבי התבחינים עליהם דיברנו. כל מי ששאל באיזו סמכות, חוק, עובר על החוק וכן הלאה, נאמר כאן קודם, נתנו על זה חוות דעת המשנה ליועצת המשפטית והיועצת המשפטית ואישרו לנו להשתמש בתבחינים שאנחנו סברנו שמגבירים את היכולת של האנשים גם לשתף פעולה בתהליך וגם לשרת כמה שיותר מהר. זה היה מאחורי הדבר הזה. היינו אצל היועצת המשפטית לממשלה, לדעתי זה הופץ בפומבי ולכן אפשר לקרוא את מהלך הדיון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שליש ושני שליש. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא. לפני כן. ביקשנו לעשות עוד שימוש בנתונים שיש לנו כי ראינו שלמרות שהמספרים הם מספרים קטנים, סדר גודל של 300 ואז היו קצת פחות, בכל זאת יש שיתוף פעולה יותר גדול מאלה שהיו לנו עליהם נתונים יותר חזקים כמו הסטודנטים, בעלי המשכורות, אלה שעבדו ברצף במשך זמן ארוך והם עשו יותר מאחרים. בין אלה שלא עבדו – לצורך הדוגמה אני לוקח את התבחין של העבודה שהוא התבחין המשמעותי ביותר – והיו מעט כאלה בתוך הקובץ שאפשר ללמוד מהם, סדר גודל של 300 אנשים, התייצבו פחות מאחוז אחד. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מהקובץ התייצבו לך חמישה אחוזים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> מהאחרים התייצבו 10 אחוזים וזה פחות מאחוז אחד. לכן ביקשנו להשתמש. יחד עם זאת אני אומר שעדיין עיקר התמהיל של ה-7,000 הבאים שכבר יהפכו את המספר הכולל ל-10,000 בשני שלישונים – ואני מניח שגם מעבר לזה עד שנגיע לסוף השלישון – מ-65 אחוזים ללא תבחינים באופן אקראי וגם כאן נשאלה השאלה של הגיל. גם בפעימה הראשונה של ה-3,000 זה היה מסודר כך וגם עכשיו כאשר לפחות 50 אחוזים מתוכם הם בגילי 18 עד 20. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה ההפרדה? למה לא להגיד 18, 19, 20? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אפשר להפריד. אני מזכיר שגם בציבור הכללי וגם בציבור החרדי הבן אדם לא מתגייס דווקא בגיל 18 כי זה תלוי במועד הלימודים שלו, תלוי במכינות, בשנות שירות וכולי. אכן הסתכלנו על הקבוצה הזאת וגם היום בציבור הכללי זאת פחות או יותר הקבוצה שמתגייסת בגיל הגיוס כשאני כאילו עושה מהלכים נוספים של דחיות למיניהן. אם כן, זה לגבי החלוקה. הזימון לוועדה היה על עיכוב בתהליך הוצאת הצווים וכן הלאה. אני מזכיר לכולם כאן שגם ה-3,000 צווים הראשונים, הזימונים הראשונים לצו ראשון, לא יצאו כולם באותו יום. הם יצאו פרוסים. אגב, עשינו הפקת לקחים תוך כדי וגם זה נאמר כאן, למה מחלקים ולמה מוסיפים. בהתחלה הוצאנו לכולם במכה אחת וזה עורר גם חיכוך מאוד מאוד גבוה. אני חס על זמנם של השוטרים שבאו ממקום אחד שאני לא רוצה להגיד איזה ועוברים להפגנה במקום אחר וגם על האנשים שלי אבל יותר מזה אני אומר לכם שכאשר פגשנו את הדבר הזה ראינו שזה מקשה מאוד על האנשים עצמם לגשת. זה מקשה על הבחור החרדי שכבר הגיע לעבור את הדרך הזאת, דרך האנשים שמפגינים נגדך עם קריאות נאצה. זה מאוד מאוד קשה. לכן פרסנו עוד בתוך השלישון הראשון על כל הימים. לשאלה למה לא יוצאים כל ה-7,000. קודם כל, זאת עבודה להוציא את הצווים, זאת עבודה לבדוק את האנשים, זאת עבודה – תאמינו או לא, בשנת 2024 – לקפל את המעטפות. אחרי כן להתקשר לאנשים, אחר כך להוציא זימון שני וכולי. לכן לדבר הזה יש קצב. את כל זה אני אומר על הרקע הזה שאנחנו לא יכולים לשבש את הגיוס הכללי. שיבוש הגיוס הכללי משמעותו גם פגיעה ברציפות וגם הוא פוגע במלש"בים האחרים. כשאני משקיע יותר משאבים ממה שאני יכול – עוד קב"ן, עוד רופא, עוד פוקד וכולי – אני בעצם אומר שהמתנדב יקבל תור אחרי, שהחייל שצריך לעשות מיון הקצב שלו ישתנה ובסוף זה אקו-סיסטם אחד ואמרתי את זה בתחילת הדברים. לא כל כולי עסוק בעניין החרדים למרות שלפעמים זה עשוי להיתפס כך. יש לנו תפקיד לקיים את הכשירות ואת השגרה של הצבא ואנחנו מנסים לעשות בדבר הזה את האיזונים, חוץ מאשר הנושא עליו דיברתי שהוא ההתאמה של המערכות. דיברתי על התמהיל של השימוש ואני לא אחזור. אני חוזר לרגע למספר 7,000. אני אומר שה-1,000 הראשונים יצאו ואנחנו נציג לרמטכ"ל ולשר – אנחנו כמובן כבר מתכננים את זה – איך הלשכות בתוך ארבעת החודשים של השלישון, לכולם יש תאריך זימון עם ההתראות שנדרשות כמו שנותנים התראה לכל אחד כאשר לא אומרים לו תבוא היום או תבוא מחר אלא נותנים לו 14 ימי התראה. צריך להגיד שהתהליך הוא תהליך מתגלגל. לא כל המיצוי של ה-7,000 יסתיים בתוך השלישון כמו שלא כל המיצוי של ה-3,000 עדיין נגמר. עם חלק מהאנשים רק עכשיו אנחנו מסיימים את הקריאה השנייה ונמשיך. זה תהליך שהוא מתגלגל קדימה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לגבי ה-7,000. איך אתה רואה את החלוקה של הצווים? ה-1,000 הראשונים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> ה-1,000 הראשונים כבר יצאו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה מכסה לך את ארבעת החודשים הבאים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא. קודם כל, מה זה החודשים? אני מזכיר שהשלישון הראשון היה ה-1 ביולי עד 31 באוקטובר. השלישון השני הוא מ-1 בנובמבר עד פברואר. בתוך הדבר הזה יהיו 7,000 מקומות בלשכות הגיוס שמחכים ל-7,000 מלש"בים חרדים. הלוואי שכולם יבואו. יהיו 7,000 מקומות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה ממוצע הגילאים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> בין 18 ל-20 – 50 אחוזים. הצגתי את זה גם בעבר. בתבחינים אמרתי 65 אחוזים. רק 35 אחוזים עם תבחינים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> והייתה התייצבות טובה מה-65 אחוזים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא יודע. עכשיו התחלנו איתם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> התחלת גם ב-1,000. << אורח >> שי טייב: << אורח >> ב-1,000 כולם היו עם תבחינים. את מתכוונת ל-1,000 הראשונים? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הם עוד לא התייצבו. רק יצא להם הזימון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה אומר ש-3,000 היו עם תבחינים. מתוך ה-900 שגייסת, כמה הולכים לתפקידים מחוץ לסד"כ? << אורח >> שי טייב: << אורח >> נדמה לי שעשרות. יש לי את הנתון ואני יכול לתת לאותו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רציתי רק לקבל אומדן. תודה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני יכול להחזיר תשובה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר 7,000. אם אתה מכיר ואתה יודע את אחוזי ההתייצבות, למה לא תגיד 20,000? אני רוצה להגיד לך למה אני שואל את השאלה הזאת. אנחנו כבר יודעים את המספרים. דרך אגב, אני נגד כלא, אמרתי את זה כאן כמעט מהיום הראשון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני לא חושב שמישהו כאן העלה את העניין הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא דיבר על זה. אתה אומר 7,000. אנחנו חושבים שמה שייצור את הלחץ זה שלילת הזכויות האחרות. לא שתשית עליהם קנסות, לא שתשים אותם במעצר אלא מה לא תיתן להם. תעצור אותם בנתב"ג. אני חושב שאתה מוציא 7,000 ואתה מדבר איתי על היכולות שלך ואתה כבר יודע מה אחוזי ההתייצבות או אפילו מה אחוזי הגיוס אחר כך, למה שלא תוציא 20,000 עכשיו? זה יזרז את כל התהליך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אומר שוב שאתם מסתכלים על זה כאילו מאחורי הדבר הזה של להוציא זימונים אין שום פעולה מעשית או פרקטית או משאבית מעבר ללחיצה על ה-אנטר. אני אומר כמו שאמרתי קודם. גם מלש"ב שלא מתייצב, במקרה הזה חרדי אבל זה יכול להיות גם לא חרדי, הוא צורך משאבים מהמערכת. הוא בן אדם שאני עושה לו קריאה ראשונה, קריאה שנייה, פקודת מעצר, הוצאת צו 12 והכרזת השתמטות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> קח עוד חמישה משרדים. אתה עושה צחוק? מילא אם תגיד לי שאין מקומות בבסיסי הטירונות אבל בגלל הבעיות של לשכת הגיוס? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני מזכיר לכולם שצה"ל התחייב, זה גם נאמר כאן, וצה"ל מקים לשכת גיוס נוספת כדי שתעסוק בעניין הזה של החרדים. אנחנו עושים את הדבר הזה, זה במקביל וזה במקביל. זה לגבי שנת הגיוס הבאה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לך נתונים מספריים כמו כמה צווי 12? מה המדיניות שלכם, מתי להוציא? כמה צווים שניים הוצאו? << אורח >> שי טייב: << אורח >> 1,126. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה צווי 12? << אורח >> שי טייב: << אורח >> צווי 12 ראשונים יצאו לתאריך 5 בינואר. לדעתי הם יצאו בשבוע הבא. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא יודע להגיד. לא הבאתי לכאן את הנתון. מתוך 1,126. מי שהגיע כבר לפרקו ועבר זמן ההתראה והוא היה צריך להתייצב, יצא לו. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המדיניות? << אורח >> שי טייב: << אורח >> המדיניות היא מדיניות מינימום כיוון שאנחנו צריכים לתת לאנשים התראה. היא יכולה כמובן לקחת יותר זמן, תלוי בכמות הצווים והתהליכים שאתה צריך לעשות. בגדול היא אומרת לפני זימון ראשון – 14 ימים, לפני זימון שני – עוד 14 ימים, שבוע ניסיון איתור לפני הוצאת פקודת מעצר, הוצאת פקודת מעצר מיד אחריה, 30 ימים לפני צו 12 שהוא צו גיוס לכל דבר ובין 14 ל-30 ימים להכרזת השתמטות. אלה מספרי המינימום. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש הגדרת מקסימום? << אורח >> שי טייב: << אורח >> כשאתה צריך להוציא 1,000 צווי 12, זה לא כמו שאתה צריך להוציא 10 צווי 12. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> תמיד זה מלווה בלפחות שתי שיחת טלפון? << אורח >> שי טייב: << אורח >> יותר משתי שיחות. זימון ראשון, זימון שני, שיחת טלפון ביניהם. פקודת מעצר, צו 12, הכרזת השתמטות. לפני פקודת המעצר יש טלפון. לא אוהב את הזלזול חבר הכנסת כהנא. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> טלפון לפני פקודת מעצר וטלפון לפני צו 12? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני חושב שעניתי על הכול ואני לא אוהב את הזלזול שלך. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זלזול? << אורח >> שי טייב: << אורח >> כך אני מרגיש. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא כך. אני רק רוצה להבין את התהליך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הסברתי אותו. זימון ראשון, זימון שני, פקודת מעצר, צו 12, הכרזת השתמטות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שאלה אחרונה. בהכרזת השתמטות, אתה בעצם מתנתק ממנו וכך אתה מתנתק מכולם. מהרגע שהכרזת עליו משתמט, אם הוא לא פוגש שוטר או רוצה לצאת לחוץ לארץ – אין לך שום נגיעה אליו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אלא אם הוא התייצב. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> בכל המגזרים אותו הדבר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן. ברור. אין אכיפה בררנית בעניין. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> חשוב להבין את זה. אתה מבהיר לי שמהרגע של הכרזת השתמטות, אין הבדל. << אורח >> שי טייב: << אורח >> שום הבדל. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל אם אתה יודע שהמשתמט הזה נמצא בישיבה, אתה לא נוסע אליו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא. לפעמים, מעת לעת, יש מבצעי מעצרים. לא בישיבה דווקא אבל מעצרי משתמטים שעושה המשטרה הצבאית. היא לא הולכת רק לחרדים או רק ללא חרדים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> למה כשאני אומר לך שאני ראיתי דבר כזה, אתה אומר לי שזה היה בגבעת חלפון? השנה אני ראיתי דבר כזה וזה לא קורה בישיבות. << אורח >> שי טייב: << אורח >> שוב אני אומר שזה תלוי מי המשתמטים והבחירה למי ללכת היא לצורך העניין תהיה בחירה ויכול להיות שהולכים לאחד ולא הולכים ל-15 אחרים בדימונה. זה מה שאמרתי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה תחפש ולא תמצא משתמט אחד בדימונה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אמן, כן יהי רצון. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אם הוא ימצא אחד, תרגיש לא טוב. תודה רבה לתת-אלוף שי טייב על הסקירה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> תודה לכם. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אני חייב תשובה קצרה מאוד לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום ולאחר מכן אני מבקש מחברי הכנסת לא להתפזר כי אנחנו נצביע הצבעה טכנית על חברות בוועדות. קודם כל, תודה לך על השאלה כי אני יודע מה קורה ואני חייב איזשהו דיווח לחברי הוועדה כי אתם יודעים פחות. מבחינתי אני אמרתי גם בדיונים אחרי מינוי שר הביטחון החדש שאני את עמדתי העקרונית לא קובע בהתאם לזכות של יושב בלשכת ראש הממשלה או בלשכת שר הביטחון. אמרתי לא פעם לחברי הוועדה, אני חוזר ואומר גם עכשיו. אותי לא מעניין כאן לא קואליציה ולא אופוזיציה, אני מעוניין להביא חיילים נוספים לצה"ל בהתאם לצרכים של צה"ל. אפילו בנושא של החוק, אני לא מחוקק חוקים כדי שאני אתחרה על תואר שיאן החקיקה, מה גם שזה לא חוק שלי אלא זה חוק ממשלתי. אין לי כל מעורבות אמוציונלית בחקיקת החוק הזה. אני פחות האמנתי בדרך של סתם שליחת צווים, לצערי הרב בינתיים כנראה אני גם צודק אבל אני שומע שיש גם חברי ועדה שחושבים אחרת ואומרים שלא צריך שום חוק אלא יש חוק שירות הביטחון הכללי. כל עוד אלה חברי ועדה, הדבר הזה יוכרע בהצבעה. נניח שאני כן מביא חוק טוב ויהיו כאלה שיגידו לא צריך אלא צריך להשאיר את חוק שירות הביטחון, ונצביע. הבעיה שלי היא אחרת. בוועדה הזאת בתחילה שר הביטחון הקודם אמר שלא צריך חוק כי יש את חוק שירות הביטחון הכללי. לצערי הרב גם הרמטכ"ל אמר ותת-אלוף טייב נכח בשיחה הזאת כאשר גם הרמטכ"ל אמר לי שלא צריך כל חוק כי יש חוק שירות הביטחון הכללי הקיים. אם צה"ל יודע להסתדר בלי חקיקת חוק, אין לי שום מוטיבציה לחוקק חוקים. לצערי אני רואה שצה"ל פחות יודע. לכן גם יצאתי להגנת ושל תת-אלוף טייב, לא מכיוון שזאת חובתי כיושב-ראש הוועדה אלא הוא תיאר כאן סיטואציה מסוימת כמו להדביק מעטפות, אנחנו יכולים, זה לא התפקיד היחידי שלו להיות אחראי על גיוס חרדים אלא יש לו תפקידים נוספים בתפקיד של רח"ט תומכ"א וכולנו מבינים שהם חשובים. כל זה מלמד אותי – ואני אומר את זה בעדינות - שצה"ל לא ב-100 אחוזים באירוע. אני לא יודע למה היה צריך לזרוק בבג"ץ את המספר 3,000, מספר שמשום מה התקבע. אני לא יכול להבין למה גוף שכל טירון דבר ראשון שהוא שומע בטירונות זה שבצה"ל אין לא יכול אלא יש לא רוצה ופתאום הוא מסביר במשך שנה שהוא לא יכול. לכן אני אומר שבסיטואציה הזאת יש כאן עוד הרבה סימני שאלה למה זאת האווירה, לא לדרג שעוסק בזה אלא לשר הביטחון, לרמטכ"ל, לראש אכ"א. האווירה הזאת עוברת גם להנהגה החרדית ופתאום ההנהגה החרדית אומרת למה אדלשטיין מושך את החוק, אמרו לו 3,000 – שיגייס 3,000. אפרופו השאלה על דיונים ליליים, ואני שומע גם בתקשורת על כל מיני דיונים ליליים, אמנם לא שואלים ג'נטלמן היכן הוא עבר את הלילה אבל אני ישנתי במיטתי ולא השתתפתי בשום דיון לילי. מה שכן, אני כן שוחחתי עם שר הביטחון החדש, הסברתי לו מה העקרונות שלי שאני לא מסתיר אותם, המספר לא מקובל עלי, יש לי גם הרבה השגות לגבי אמינות ה-4,800 אבל המספר הזה לא מקובל עלי, הוא לא מסתדר לי באותם משפטים עם הצרכים של צה"ל, גם לא מסתדר לי עם הדרישות, כמעט האשמות שהמילואימניקים סובלים כי אנחנו לא העלינו את גיל הפטור מן המילואים ולא הארכנו את השירות הסדיר ולכן סובלים המילואימניקים. לכן בעיניי המספר יכול וצריך להיות שונה. אני כן מבין שהעלייה של המספר תהיה בהדרגה, אני לא מאמין בזבנג וגמרנו, אבל העלייה בהדרגה צריכה להיות לא פרוסה על עשור אלא הרבה יותר סבירה בלי לקבוע מספר מדויק, וכל הנושא של אחריות אישית של המתגייס או אי-מתגייס צריכה לבוא לידי ביטוי. איך בדיוק - היו הצעות טובות גם לצוות המשפטי של הוועדה בנושא הזה. לא חייבים מיד ליצוק סנקציות ואני גם לא חושב שצריך להכניס מישהו לבית סוהר אבל הכלל צריך לחול על כולם במדינה הזאת. מי שתרם שלוש שנים לשירות יהיה זכאי ליותר דברים מן המדינה ממי שלא תרם שלוש שנים, כבר לא לדבר על המילואים אחר כך. זה כלל ברור. דרך אגב, בעיניי זה גם נוגע לאמן מצטיין שבחר לא לשרת ולהתפרנס בדרך אחרת או כל אחד אחר. אם כן, אלה באופן כללי העקרונות אותם מסרתי לשר הביטחון החדש. הוא אמור לבוא בדברים עם צה"ל ונראה. אני מבטיח שאם יהיה מה להביא מבחינת ההתקדמות לדיון בוועדה – נביא. היום עשינו דיון חשוב ואני מודה לכל המציעות אבל זה דיון כללי. על סעיפי החוק נדבר עת נראה שיש על מה לדבר ויש לאן להתקדם. עד כאן תשובתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מאוד מודה לך על התשובה המפורטת. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אין לי תשובה אחרת. זאת התשובה שיש. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> נאמר שצה"ל הוציא 1,126 צווי מעצר. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת טעות על הדברים שלך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה בדיוק המספר שאמרתי. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם לא הוצאו צווי מעצר. << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> הפעם אי אפשר אפילו להאשים בהדלפה כי הכול משודר. חברי הכנסת, אני פונה כרגע לחברי הכנסת. הנושא הוא חילופי גברא. רק חברי ועדה יכולים להצביע. גם מי שנשאר לדיון על הצווים, צריך להפקיד בחוץ את כל הדברים שלו ולצאת כי תוך כמה דקות הדיון יהיה דיון חסוי. חברת הכנסת מיכאלי, תכהן כיושב-ראש ועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף. חבר הכנסת מישל בוסקילה, יכהן כיושב-ראש ועדת המשנה לענייני העורף. חבר הכנסת בועז ביסמוט, יכהן כחבר בוועדת המשנה למודיעין, שירותים חשאיים ושון. עד כאן. בהמשך יש לנו עוד תפקידים ונקבע גם את התפקידים האלה. חברי הוועדה שבעד, מתבקשים להצביע. מי בעד? הצבעה אושר << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >> אושר פה אחד. תודה. אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:23. << סיום >>