פרוטוקולים/פניות ציבור/6684



5
הועדה לפניות הציבור –
17.6.2003



הכנסת השש עשרה	נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
שהתקיימה ביום ג', י"ז בסיוון התשס"ג, 17.6.2003, שעה 11:00

ס ד ר   ה י ו ם

פניות ציבור בנושא מגבלות ביטוח מוניות בבאר-שבע וסביבתה 

נכחו:
חברי הועדה:	ישראל איכלר – היו"ר
	גילה גמליאל
	יעקב מרגי
	עומרי שרון

מוזמנים:	אבישי דרורי – משרד התחבורה 
	ערן טל – משרד התחבורה
	ידין ענתבי – משרד האוצר
	מירב אלעד – משרד האוצר
	שמואל מלכיס – איגוד חברות הביטוח
	יוסי דביר – לשכת המסחר בבאר-שבע
	ברוך בן בסט – לשכת המסחר בבאר-שבע
	בוריס רבינוביץ' – בעל מונית מבאר-שבע
	דוד בוחבוט – בעל מונית מבאר-שבע
	נתן סבח – בעל מונית מבאר-שבע 

	מירב ישראלי, מתמחה בלשכה המשפטית
	יפעת שי, עוזרת מחקר בוועדה

מנהלת הועדה:	שלומית קואולמן
נרשם ע"י:	חבר המתרגמים בע"מ


















היו"ר ישראל אייכלר:	ראש עיריית באר-שבע הודיע אתמול שלא יוכל להיות 	נוכח היום בישיבה. 

אנחנו נתחיל את הדיון היום בעניין המוניות והסוחרים בבאר-שבע, המתלוננים על המצב הבלתי אפשרי שלהם.

אנחנו נפתח את הדיון על ידי הצגת הבעיה על ידי בעלי המוניות, ולכן נמצאים פה נציגי משרדי הממשלה, איגוד חברות הביטוח וחברי הכנסת.

בוריס רבינוביץ':	אני נהג מונית כבר הרבה שנים וכל השנים האלה אני 	נמצא בבאר-שבע, ונתקלתי בבעיה שלכל מקום שפניתי לא מבטחים נהגי מוניות. נפגשתי עם הרבה סוכני ביטוח בבאר-שבע, הם פנו לחברות הביטוח וקיבלו תשובה שלילית, שלא רוצים לבטח נהגי מוניות. 

עומרי שרון:	הביטוח הוא לכל כלי הרכב ולא רק לנהגי מוניות.	 נהגי המוניות מופלים פה  לרעה, אבל הבעיה קיימת לא רק אצל נהגי מוניות. 

בוריס רבינוביץ':	הם לא רוצים לבטח בכלל נהגי מוניות. 

היו"ר ישראל אייכלר:	אולי תוכל לנמק את הסיבות שהם לא רוצים  לבטח.

בוריס רבינוביץ':	ללא כל סיבה, כל סוכן ביטוח שאליו אני פונה לעשות את 	הביטוח, אומר שחברת הביטוח שאיתה הוא עובד, לא רוצה לדבר איתי כלל. 

היו"ר ישראל אייכלר:	מה יש להם נגד נהגי מוניות?

בוריס רבינוביץ':	אני לא יודע. 

נתן סבח:	גם אני נתקלתי באותה בעיה, ומאחר ואין לי ברירה אני 	עושה רק ביטוח צד ג', ואני צריך לשמור על המונית שלי כל לילה.

היו"ר ישראל אייכלר:	כלומר אם גונבים לך את הרכב, אתה מפסיד את הפרנסה 	שלך. ואין אף סוכן ביטוח שרוצה לבטח אותך בשום מחיר?

נתן סבח:	אף סוכן, בשום מחיר. 

דוד בוחבוט:	אני נמצא בענף כבר כמעט 30 שנה, וכל הזמן ביטחו 	אותנו ופעם אפילו רצו אחרינו סוכני ביטוח כדי לבטח את המוניות. אבל מעל שנתיים שאני ניתקל בבעיה, כאשר לפני שנתיים דרשו ממני דמי ביטוח בגובה אסטרונומי, 22,000 שקל, וכאשר בררתי בתל-אביב ביקשו ממני 6,500 אלף שקל, על אותה מכונית מאותו מודל.

היו"ר ישראל אייכלר:	נניח ואני עכשיו סוכן ביטוח, תסביר לנו או שתתן לנו 	איזושהי סיבה למה אני לא רוצה לבטח אותך. 

דוד בוחבוט:	מהסיבה שיש גניבה של מכוניות בבאר-שבע. 

יעקב מרגי:	אבל אני לא יודע אם זו הסיבה היחידה, כי גם לנו גונבים 	מכוניות והביטוח לא מסרב לבטח. 

היו"ר ישראל אייכלר:	אולי מר יוסי דביר יוכל לתת לנו תשובה, מדוע האנשים 	האלה שעובדים לפרנסתם, אין להם אפשרות לבטח את רכושם?

יוסי דביר:	בבאר-שבע התעוררה בעיה, שקיימת רמת פשיעה מאוד 	גבוהה וחברות הביטוח החליטו מחישובים עסקיים שלהם, גם לסגור סניפים בבאר-שבע וגם לצאת מהביטוח הפרטני, שאם מישהו פונה לא מבטחים. לא מבטחים עסקים באזור שנקרא "עמק שרה", לא מבטחים מוניות ועל זה שמעתם כרגע, ועושים קשיים לכל בעל עסק בבאר-שבע בנושא ביטוח. בנוסף, כל בעל רכב פרטי בבאר-שבע צריך רמת מיגון יותר גבוהה מאשר כל אדם ממקום אחר. 

ב- 22 לדצמבר הקמנו בפעם הראשונה את הפורום, וזימנו לישיבה את אייל בן שלוש, המפקח על הביטוח, כדי לשמוע מה יש לו להגיד בנושא. מלבד אייל, נכחו בישיבה גם ידין ענתבי, אביגדור קפלן מנכ"ל חברת כלל באיגוד חברות הביטוח, ומוקי אברמוביץ'. העלנו בפניהם את הבעיה שאנחנו אזרחים כמו כל אזרחי מדינת ישראל, המיסים שחלים עלינו הם בדיוק אותם מיסים, ואנחנו מבקשים הגנה כמו בכל המקומות. אם המשטרה או מערכות אכיפת החוק אינן מצליחות להתגבר, לא אנחנו כאזרחים צריכים לשלם תוספת או לעמוד בפני כל הגניבות האלה, כאשר הביטוח הוא רק החלק הקטן לעומת עוגמת הנפש. 

הגניבה זה החלק הכספי, קיימת עוגמת נפש. יש ילדים המפחדים שיפרצו להם את הבית כדי לקחת את מפתחות הרכב ולגנוב את הרכב.

עומרי שרון:	מה עם השוד שהיה בעומר לפני שלושה חודשים, 	שבמקרה היה מישהו למעלה והזעיק את אנשי המשטרה. 

סבח נתן:	הם לא באים. כאשר התלוננתי במשטרת באר-שבע 	שהתקיפו אותי באבנים ושברו לי את כל השמשות, הם אמרו לי ללכת למשטרת העיירות. 

יעקב מרגי:	נהג מונית לא יכול לסרב לנוסע מתל שבע או שגב שלום, 	ולומר לו "אני לא לוקח אותך", אחרת הוא יקבל תלונה וישלם קנס. 

היו"ר ישראל אייכלר:	אבל פה מדברים גם על חנויות בתוך העיר באר-שבע, 	כלומר מדובר גם בפשיעה רגילה ולא רק  על רקע לאומני. 

יוסי דביר:	המפקח על הביטוח, בא ואמר 'זה לא עניין שלי, חברות 	הביטוח הן חברות עסקיות והן עובדות איפה שיש רווח. איפה שיש הפסד, הן עוזבות'. אנחנו אמרנו למפקח, 'אתה המפקח ולכן אתה השלטון בשבילנו, ואתה לא יכול להסתתר אחרי רווח והפסד. תן לנו פתרון, אולי אפילו איזשהו סבסוד, כי אנחנו רוצים להיות מבוטחים כמו כל אחד אחר באותם מחירים'. 

לאחר שנפגשנו עם אייל בפעם השנייה, הטענה היתה 'אנחנו לא מתעסקים בסבסוד, אין דבר כזה יותר, השוק הוא חופשי ואתם לא "זמיני ביטוח", כלומר רמת הפשיעה גבוהה ואתם עם הרבה נזקי ביטוח, לכן עליכם לפנות למשטרה'. 

בהמשך לזה פנינו למשטרה, ובזמנו נפגשנו גם עם עוזי לנדאו שהיה אז השר לביטחון פנים, נפגשנו עם מפקד המחוז הדרומי, והוא אמר: 'אין פלא שיש פה פשיעה, יש פה 2.2 שוטרים על כל 1,000 איש. בחיפה זה 3.8, בתל-אביב זה 3.4, פה אין מספיק שוטרים'.

אנחנו צריכים לקחת בחשבון את הבעיה הסוציו-אקונומית של הבדואים, שאין לי ספק שהוא עם אוהל סמוך לגדר מול וילה בעומר, ויש לו בעיה. וכאשר ילד בדואי בא לבקר באולם האוכל בקניון, רואה שם את הילדים והילדות המסתובבים שם ואחר כך הוא חוזר לאוהל שלו, יש לו בעיה. החנויות סגורות היום בברזלים ובצינורות, אם תסתובבו באזור אשדוד ואשקלון תראו שיש חלונות ראווה, לעומת זאת בבאר-שבע אין חלונות ראווה אלא רק ברזלים. 

לעניות דעתי, יש לנו בעיה שחברי הכנסת מכירים את הכביש ירושלים תל-אביב, לא מכירים את באר-שבע, לא יודעים מה קורה עם הבדואים בסביבה. לדעתי, הם לא יעשו שום דבר ומאחר ואני יליד חיפה אין לי בעיה לחזור לחיפה, ואם הוא מקיבוץ עברון הוא יחזור לקיבוץ, וכך יעשו גם היתר, ואז אין נגב למדינת ישראל ומי שיישאר שם זה רק הבדואים. או שממשלת ישראל תעשה משהו, או שאנחנו נרים את הרגליים ונעזוב את המקום. לי יש ילדים ונכדים בבאר-שבע ואני חרד להם, אני לא יודע אם עשיתי טוב שהשארתי אותם שם, וחורה לי שהשארתי אותם בבאר-שבע. אם כנסת ישראל חושבת שככה הדברים צריכים להתנהל, אוי לנו כמדינת ישראל. נכון שיש לנו בעיית מנהיגות, אז מה?, האם הכנסת צריכה לברוח מאחריות?

היו"ר ישראל אייכלר:	זאת אומרת שלפי דעתכם, הכל מתחיל במשטרה? 

יוסי דביר:	במשטרה ובהשקעה בבדואים.

היו"ר ישראל אייכלר:	אני רק רוצה לציין פה, שלפי מחקר שנעשה במרכז 	המידע, שלפי המדיניות אסור לחברות ביטוח להפלות בין תושבי אזורים שונים בארץ ולקחת מהם מחיר שונה לאותו ביטוח, כלומר זה החוק וזו הפרת החוק.

יעקב מרגי:	אין פה ספק שהסיבות לכך זה מצב הפשיעה, בעיקר 	בקרב המגזר הבדואי באזור הנגב והסביבה בכלל ובתוך באר-שבע בפרט, אבל אני לא הייתי רוצה להתיימר כרגע בפתרון הבעיה, כי אנחנו צועקים כבר 5 שנים שהפרוטקשן שם משתולל, שבעלי העסקים מאוימים והנושא הזה לא ייפתר.

מה שייעשה סביב השולחן הזה זה מציאת פתרון לסוגיית הביטוח, ואני טוען שצריך לכפות זאת על חברות הביטוח. כפי שהקואופרטיבים לתחבורה מקבלים עליהם את הזיכיון הן לקווים רווחיים והן לקווים לא רווחיים, כנ"ל לגבי ביטוחים. כפי שיש ביטוחים רווחיים, יהיו ביטוחים לא רווחיים. 

יוסי דביר:	אני רוצה להרחיב מעט לגבי הביטוח. קיימת בעיה גם 	בכפר סבא, גם בנתניה וגם בערים נוספות על קו התפר, אבל זה נמהל בתוך המרכז. כלומר בתמהיל של המרכז, מדובר ב- 5% פה ושם והם סופגים את זה. אבל את באר-שבע אפשר לתחום בקו, ולהגיד "בבאר-שבע יש פשיעה יותר גבוהה". לי יש מסמך מהמשטרה האומר שבנתניה אחוז הפשיעה הוא בדיוק אותו הדבר, אם זה גניבת רכבים או פריצות וכו', אבל הם לא יכולים לסגור או להגיד 'פה זה כפול מחיר', כי הם שייכים למרכז. 

היו"ר ישראל אייכלר:	עכשיו הבנתי את ההסבר, כי מעולם לא שמעתי שבבאר-	שבע יש יותר גניבות רכב מנתניה, כי אני יודע שכל אזור יהודה ושומרון מלא בכלי רכב גנובים מאזור השרון.

מר ברוך בן בסט, העוסק גם בתחום הביטוח, מה יש לך לומר לנהגי המוניות? אנחנו רוצים לצאת מפה עם בשורה שחברות הביטוח לא תוכלנה למנוע מהם לבטח את כלי רכבם? 

ברוך בן בסט:	קודם כל, אני אומר להם שאני לא יכול לבטח אותם. 	חברות הביטוח שאני עובד איתן, לא מוכנות באופן חד משמעי לבטח מוניות מאזור באר-שבע. פעם הן סרבו לתת את זה בכתב, אבל היום הן גם נותנות זאת בכתב. חברות הביטוח מסרבות לעשות ביטוח באזור "עמק שרה" בבאר-שבע, בכל אזור התעשייה, והן נותנות זאת בכתב. 

הן אפילו התחכמו עוד יותר, כי בשלב מסויים הסוחרים הבינו שאם הם יגיעו לאזור תל-אביב סוכן תל-אביבי כן יוכל לבטח, אבל היום הנושא הזה נסגר עם המיקוד. כלומר באופן אוטומטי, המיקוד של אזור "עמק שרה" נעול ואי אפשר לעשות ביטוח.

גילה גמליאל:	כאשר אתה מדבר פה על "עמק שרה", האם זה אומר 	שבמרכז העיר הן כן יכולות לקבל ביטוח? 

ברוך בן בסט:	לא, אבל זה בנוסף כי אני מדבר על עסקים.

קריאה:	כדאי להתמקד כרגע במוניות.

ברוך בן בסט:	למה רק במוניות, מה קורה עם אותו סוחר בבאר שבע 	שלא יכול לעשות ביטוח? 

לגבי ביטוח רכב, המחירים משתנים באזור המרכז לעומת באר-שבע, ובנוסף לכך גם מיגון יותר גדול. זאת אומרת, שהרכב התל-אביב שגם מגיע לפעמים לבאר-שבע ויתכן שייגנב בבאר-שבע, אבל הוא ישלם פחות עם מיגון נמוך יותר. 

כאשר היינו אצל ידין ענתבי ואייל בן שלוש, העלינו רעיון אשר גם התקבל על דעת חברות הביטוח. היות ולטענתן אזור באר-שבע נחשב כאזור בעייתי ובעקבות זאת הן מפסידות כסף באזור באר-שבע.

קריאה:	זה מצב ביניים עד שהמשטרה תתגבר. 

עומרי שרון:	וחשוב לציין המשטרה הוסיפה עכשיו עוד פלוגה של 	משמר הגבול שהם נועדו לתגבר חלק מהעניין של הפעילות נגד הפשיעה המאורגנת. 

ברוך בן בסט:	אבל התוצאות האלה תגענה לחברות הביטוח רק בעוד 	שנה. 

אנחנו הצענו הצעה לאייל שבאזור באר-שבע, היות והוא אזור בעייתי, האקטואר של משרד המפקח על הביטוח יקבע על גודל ההפסד אם נאמר זה מתפזר על עוד 2%, יוסיפו בדמי הפוליסה עוד 2% לכל עם ישראל. ואז חברות הביטוח יכסו את ההפסד והכל יהיה בסדר. אייל אמר לנו חד משמעית, נושא הסבסוד במדינת ישראל נגמר, ולראייה ביטוחי החובה שכבר לא מסובסדים היום. 

ישראל אייכלר:	אז עכשיו אתה רוצה לסבסד? שלמשל תושבי תל-אביב 	יסבסדו את תושבי באר-שבע? 

ברוך בן בסט:	לא סבסוד, שכולם ישלמו עוד 2% ואנחנו נוכל לעשות 	ביטוח. 

יעקב מרגי:	עם כל הכבוד, לא ראיתי שחברות הביטוח הגדולות 	עומדות בתור ללשכת שירות התעסוקה, לכן אני לא מחפש כרגע פתרון מאיפה, יש להן די רווחים בכל הארץ כדי לכסות את ההפסד. 

עומרי שרון:	אם רוצים שאנשים יגורו בבאר-שבע, לא יתכן שתהיה 	פה הפליה ברמה הזאת. זה בדיוק כמו שליטר מים יעלה בבאר-שבע יותר מאשר הוא עולה בתל-אביב או בטבריה.

היו"ר ישראל אייכלר:	ומה עם חברות הביטוח, גם הן מוכנות להיות שותפות 	ברווחים? 

ברוך בן בסט:	הן הסכימו.

גילה גמליאל:	כמה אחוזים יותר מכם הן דורשות היום?

ברוך בן בסט:	לא ירדנו לכך, כי הם לא דרשו אחוזים.

גילה גמליאל:	אז המצב שהם יבקשו להעלות לכם ב- 2% שזה בעצם 	המחיר שאתם משלמים היום.

ברוך בן בסט:	לא להעלות לנו, כי אם לכל הארץ. זה אקטואר של משרד 	האוצר, שיעשה את הבדיקה כמה מפסידים בדרום, ואת זה יחלקו בכל הארץ. 

היו"ר ישראל אייכלר:	אני מבקש ממר שמואל מלכיס מאיגוד חברות הביטוח, 	התייחסות להצעה של מר ברוך בן בסט, ולאחר מכן את הפתרון שאתם מציעים, שהרי לא ניתן להמשיך במצב כזה.

שמואל מלכיס:	תחילה אני רוצה לומר שאני מכבד מאוד את הועדה, וזו 	הסיבה שאני מופיע כאן בפניה, למרות שצריך להיות ברור כבר בתחילת הדיון שכל נושא של תעריפים הוא לא נושא שקשור לאיגוד חברות הביטוח. דהיינו, מזה מספר שנים בכל תחומי הביטוח כל נושא הקשור לתעריפים הוא עניינה של כל חברת ביטוח, אסור לחברת ביטוח ליצור כל קשר עם חברה אחרת ואסור לאיגוד חברות הביטוח בכלל לעסוק בנושא של תעריפים. 

היו"ר ישראל אייכלר:	פה לא מדובר בקרטל.

שמואל מלכיס:	אני רק נותן פה הצהרה כללית. אבל הואיל ופניתם אלינו, 	פניתי בכל זאת לחברות הביטוח לשאול על הנושא, ומתברר שזה נכון ויש בעיה. הבעיה נובעת קודם כל, מצירוף של שני סיכונים: האחד של מוניות כמוניות, והשני של שעורי נזקים בבאר-שבע ובסביבתה, ומסתבר ששני הצירופים האלה הם קטלניים. 

נתחיל מזה שחברות ביטוח לא ששות לבטח מוניות בכלל. בסקר שעשיתי בין חברות הביטוח בעיר, מתברר שמעט מאוד סוכני ביטוח עובדים עם מוניות בכלל, יש בארץ כרגע שלושה סוכנים העובדים בתחום המוניות.

היו"ר ישראל אייכלר:	מאיזו סיבה? 

שמואל מלכיס:	מוניות כשלעצמן הן סיכון ביטוחי גבוה, גם מעצם 	החשיפה הארוכה וההימצאות הרבה על הכביש, הן חשופות לסכנה גם של תאונות וגם של גניבות, ולכן מונית כשלעצמה הוא סיכון שמעט מאוד חברות ביטוח לוקחות אותו. היום לא יותר משלוש חברות או אפילו שתי חברות ביטוח עוסקות בזה, האחת באופן חלקי והשניה באופן קצת יותר אינטנסיבי.

היו"ר ישראל אייכלר:	למה הגנב ירצה לגנוב מונית, יותר מאשר רכב יוקרתי 	אחר? 

שמואל מלכיס:	כפי שאמרתי, יש פה סיכון גניבה גבוה מאוד באזור 	הדרום בפרט, כאשר היום שכיחות הגניבות בבאר-שבע גבוהה יותר מכל מקום אחר בארץ כולל נתניה וכולל כפר סבא, בייחוד מאז תחילת האינתיפאדה כאשר באזור השרון לאורך קו התפר יש ירידה גדולה מאוד בשעורי הגניבות, בבאר-שבע לא רק שאין ירידה אלא יש עלייה. 

היו"ר ישראל אייכלר:	יש לך מושג כמה מוניות יש בבאר-שבע?

בוריס רבינוביץ':	קרוב ל- 700 מוניות.

היו"ר ישראל אייכלר:	וגונבים שם יותר מוניות?

שמואל מלכיס:	לא אמרתי שגונבים שם יותר מוניות, אמרתי שיש פה 	צירוף של שני דברים. 

גילה גמליאל:	יש פה נתונים, שלפיהם בשנת 2000 מתוך 2,190 כלי רכב 	שנגנבו, 33 מוניות היו מבאר-שבע, בשנת 2001 נגנבו 50 מוניות. 

שמואל מלכיס:	הנתונים האלה לא אומרים לי כלום מסיבה פשוטה, אני 	לא יודע כמה מוניות יש בסה"כ וכמה מוניות יש בבאר-שבע. 

עומרי שרון:	אם אתה לא מסתכל רק על המוניות ומסתכל על האחוז 	של המוניות מתוך כל כלי הרכב שנגנבו, אתה רואה שאלה מספרים מאוד זניחים. 

שמואל מלכיס:	לא טענתי ששיעור גניבת המוניות בבאר-שבע הוא יותר 	גבוה מאשר בארץ. אני אמרתי ששיעור גניבת כלי הרכב בבאר-שבע בכלל, הוא הגבוה ביותר בארץ ובשנתיים האחרונות,מאז תחילת האינתיפאדה, באזור קו התפר בשרון חלה ירידה משמעותית בגניבת כלי הרכב כאשר בבאר-שבע לא רק שלא נרשמה ירידה אלא דווקא עלייה.

בנוסף, מונית כשלעצמה היא סיכון ביטוחי גבוה יחסית וחברות הביטוח לא ששות לבטח מוניות. 

אותה חברת ביטוח המתמחה במוניות, עם שלושת הסוכנים שעוד עובדים עם מוניות, אין לה סניף בבאר-שבע ואין לה הסדרים עם מוסכים העובדים בבאר-שבע, החברה טוענת שגם כאשר נפגעת מונית בבאר-שבע, בדרך כלל הנזק שהם משלמים גבוה לעין שיעור מנזק מקביל בכל מקום אחר בארץ, עלות התיקון גבוהה במיוחד. היום חברות הביטוח, כדי לצמצם את בהוצאות, לא פורשות את הסניפים שלהן בכל רחבי הארץ. 

בוריס רבינוביץ':	אנחנו מבטחים מוניות במחיר מלא כרכב פרטי, משלמים 	עבור זה ביטוח, ואתה אומר שיש נזקים גבוהים. מה ההבדל בנזקים בין רכב פרטי שמעורב בתאונה לבין מונית שמעורבת בתאונה. האם נזקי המונית הם גבוהים יותר?

אתם גם מדברים על סיכון ביטוחי לגבי מוניות, ועל הסיכון הזה אנחנו משלמים כביטוח חובה ולא ביטוח מקיף. בנוסף, הרכב המבוטח בחברה, מפעל, או בתי-חרושת, עושה יותר קילומטרג' ממה שעושות מוניות והביטוח שלהם הוא מחצית המחיר, מה הסיבה לכך? 

שמואל מלכיס:	אני לא צריך לתת את התשובות, אני שאלתי את חברות 	הביטוח, ואלה התשובות שקיבלתי מהן.

היו"ר ישראל אייכלר:	מה הפתרון שאתה מציע? 

שמואל מלכיס:	לי אין פתרון, הפתרון לא תלוי בחברות הביטוח.

היו"ר ישראל אייכלר:	אנחנו חייבים פתרון, אחרת הועדה תיזום הצעת חוק 	אשר תחייב את חברות הביטוח לבטח כל אחד בכל אזור וכולנו נצביע בעד, מה תעשו אז?

שמואל מלכיס:	זכותכם להחליט מה שאתם רוצים. אתם יכולים 	להלאים את חברות הביטוח ולהכריח אותן לבטח גם ביטוח שלא כדאי להן מבחינה עסקית. לנו אין פתרון, כי אנחנו לא יכולים לפתור בעיה שלא תלויה בנו מכיוון שהסיבות לסיכון הגבוה הוא לא סיבות שתלויות בביטוח.

חברת ביטוח מסויימת, יכולה להציע פתרון אבל איגוד חברות הביטוח כאיגוד אין לו פתרון. אם אתם רוצים להלאים את חברות הביטוח ולהחליט שמעתה אין תחרות בענף, או שמכניסים סבסוד לענף.

ברוך בן בסט:	מה לגבי הרעיון שלנו? הרי זה לא יהיה מחיר שווה, 	ופשוט ההפסד שיש באזור באר-שבע יתחלק בין כל האזורים בישראל. 

היו"ר ישראל אייכלר:	הוא פשוט מציע לחברת הביטוח, להעלות קצת את 	הפרמיה בכל הארץ, בשביל לממן מקומות כאלה.

שמואל מלכיס:	אתם צריכים להבין שאין מושג כזה, להעלות תעריף 	לחברות ביטוח. לכל חברה יש את התעריף שלה והיא מתחרה בתעריף אחר של חברה אחרת.

עומרי שרון:	אם הבנו נכון, השיטה שהציגו פה בגלל שאי אפשר 	להעלות את המחיר, המשחק הוא על אחוז ההנחה. 

שמואל מלכיס:	אף אחד לא אמר שאי אפשר להעלות תעריפים. אין 	משתנה סיכון שנקרא "באר-שבע", כי לחברות הביטוח אסור על פי חוק לכלול משתנה גיאוגרפי, במסגרת המשתנים הקובעים את הפרמיה. אבל, גניבה או עלות תיקון, היא משתנה שחברת ביטוח חייבת לקחת בתמחיר שלה, וזה מה שהיא עושה. אם חברת ביטוח מסויימת מגיעה למסקנה שלא כדאי לה לבטח בבאר-שבע, ולא כדאי לה להקים סניף בבאר-שבע כי זה לא רווחי, חברה חייבת בסופו של דבר למסור דין וחשבון לבעלי המניות שלה, החברה היא חברה עסקית. 

היו"ר ישראל אייכלר:	מאחר ומשרד האוצר מטעם הציבור מפקח על חברות 	הביטוח, הוא נותן להם רשיון לעסוק בביטוח ולמכור פוליסות ביטוח. מר ענתבי, מה יכול משרד האוצר לעשות, כדי שאזרחים בבאר-שבע כבעלי מוניות או כבעלי חנויות, יוכלו לקבל ביטוח כמו כל אזרח אחר בארץ.

ידין ענתבי:	אומר תחילה מספר מילים בקונטקסט היותר רחב, 	ולאחר מכן אכנס קצת יותר לפרטים.

היום יש לנו בעיה קשה של פשיעה בבאר-שבע, וזו נקודת המוצא, הביטוח זו התוצאה והסימפטום למה שנראה לנו לעין, אבל הפשיעה זו הבעיה. 

יוסי דביר:	יש לכם נתונים?

היו"ר ישראל אייכלר:	אני זימנתי את נציג משרד האוצר, כי אני רוצה פתרון. 	את הבעיות אתם ניתחתם מאוד יפה, אבל אני לא צריך לא את הבעיות ולא את הסיבות, אני רוצה לשמוע תשובות ופתרונות. 

ידין ענתבי:	המרכיב השני של הבעיה, זה שבשנתיים האחרונות שוק 	הביטוח הוא שוק קשה ובעייתי במיוחד. הדבר נובע מהרבה אלמנטים, בעיקר בעקבות מה שקרה לשוק ההון בעולם והאירועים של ה- 11 בספטמבר בארה"ב, כשמבטחי המשנה החליטו להקטין את הווליום ואת המכירות שלהם בביטוחים, והתוצאה היא שפחות מבטחי משנה מעורבים בישראל ומוכנים להציע פחות עצה ביטוחית. 

המשמעות של זה וזה משפיע בעיקר, ויוסי דביר אמר פה בצדק, שהבעיה פה היא לא בעיה של מוניות בלבד אלא הרבה יותר רחבה מזה. אנחנו מקבלים הרבה מכתבים מבעלי מוניות ולא פחות מכתבים מבעלי עסקים בבאר-שבע, שלא יכולים לבטח את הרכוש שלהם. חלק מהבעיה שם, זה בגלל בעיות עם ביטוח המשנה. 

זה לגבי הבעיה והביטוח הוא רק הסימפטום. הבעיה הספציפית של באר-שבע, בקונטקסט הכללי, היא בעיה קשה שיש לנו בביטוחים גם עם הרבה גורמים אחרים. לשמאים קשה היום להשיג ביטוחי אחריות, מודדים, ואפילו ללשכת סוכני הביטוח היתה באיזה שהוא שלב בעיה להשיג ביטוח, גם ביטוחי קבלנים יש בעיה להשיג היום. מדובר בבעיה שקיימת בשוק הביטוח בכלל, ובבאר-שבע בפרט. 

היו"ר ישראל אייכלר:	אני מבקש לדעת, מה הסמכות של משרד האוצר לחייב 	חברת ביטוח, לבטח אזרח בלי הבדל במחוז שבו הוא גר, עם הידיעה על כל הבעיות שדובר כאן עליהן. 

ידין ענתבי:	היום כמעט כל ענפי הביטוח, הם ענפים שהמדינה לא 	מעורבת בתעריפים שלהם ובחיוב שלהם. כבר מזמן התקבלה החלטה אסטרטגית, לא ברמה של הביטוח אלא ברמה הלאומית, שהמדינה מפגינה את המעורבות שלה בהרבה מאוד אלמנטים, ואחד האלמנטים הוא נושא הביטוח. היום המדינה לא מתערבת בתעריפי הביטוח, לא ביטוחי עסקים לא ביטוחי חבויות לא ביטוחי דירות לא ביטוחי רכב וגם לא ביטוחי מוניות. 

יעקב מרגי:	אבל היא מתערבת בתנאי הרשיון. 

ידין ענתבי:	המדינה לא מעורבת בקביעת התנאים לרשיון. 

יעקב מרגי:	האם אתם לא מוסמכים לומר, "תקבעו אתם את המחיר 	אבל אנחנו רוצים שכל נהג מונית יוכל לקבל היום ביטוח"?

ידין ענתבי:	לא רק שאנחנו לא מוסמכים, אני גם לא חושב שזה יהיה 	נכון אם הכנסת תחוקק חוק כזה, כי מדובר בשוק פרטי. 

גילה גמליאל:	פה נאמר במפורש שלא משתלם להם להשקיע בדרום את 	המעוזים שלהם, וזה בא על חשבון התושבים. 

ידין ענתבי:	אני אומר שמפה צריכה לצאת הקריאה ומפה צריך 	לצאת הפתרון לבעיה האמיתית, והבעיה האמיתית זו הפשיעה, כי חברות הביטוח ילכו ויבטחו גם באינדונזיה אם אפשר, ובלבד שהסביבה העסקית מאפשרת להם להראות רווחים. 

יעקב מרגי:	פתרון בעיית האינתיפאדה ובעיית הביטחון, היא 	האידיאולוגיה שלי לא פחות משלך, ואני לא יכול לבוא ולומר לאוכלוסיית הנגב, חכו בסבלנות עד שייגמרו הצרות של מדינת ישראל, שכבר נמשכות 50 שנה. 

לכן אני לא מקבל את הגישה שלך, לועדה ולמחוקק יש מנדט ואם נצטרך אנחנו נתערב בנושא, שהרי לא יתכן שפלח גדול במדינה מאשדוד ועד אילת, לא יזכה לשירותים נאותים בגלל הבעיות שיש למדינה. המדינה צריכה לתת את הפתרון לאזרחיה. 

שמואל מלכיס:	לי יש פתרון אישי ולא בשם איגוד חברות הביטוח. 	למדינה יש חברת ביטוח משלה, שנקראת "ענבל", ושיחליטו שייפנו לשם כל מי שלא יכול להשיג ביטוח. 

ברוך בן בסט:	באיזה מחיר?

שמואל מלכיס:	המדינה יכולה לסבסד את מי שהם רוצים.

ברוך בן בסט:	אתה רוצה שחברת ביטוח ממשלתית תתחרה עם חברות 	הביטוח הפרטיות?

שמואל מלכיס:	זו לא הפעם הראשונה והיא לא מתחרה.

קריאה:	היא תסבסד את חברות הביטוח הפרטיות, הם ירוויחו 	והיא תפסיד.

שמואל מלכיס:	היו כבר דברים מעולם. היה היטל מלחמה וביטוח ימי, 	על כניסת סחורות ואוניות לישראל, ו"ענבל" לקחה על עצמה לבטח כאשר חברות הביטוח לא יכלו לבטח כי לא היה להם ביטוח משנה. 

ידין ענתבי:	ענבל זו חברה ממשלתית בבעלות המדינה, לכן אפשר 	לפנות לחשב המדינה. מדובר בעניין של הקצאת כסף כי זה מקור תקציבי, שהרי הביטוח הזה הוא הפסדי בהגדרה, אחרת חברות הביטוח היו מעורבות בו. 

היו"ר ישראל אייכלר:	שענבל תתחרה עם חברות הביטוח, גם במקומות 	הכדאיים. כי אם יש חברה ממשלתית שהיא טובה ויעילה, היא יכולה להתחרות עם החברות הפרטיות בתל-אביב. 

שמואל מלכיס:	היא לא יכולה להתחרות בהן, כי אין לה הון עצמי והיא כבולה להסדרים מיוחדים, כמו למשל ביטוח רכוש שלא יוצא לשוק החופשי. 

יעקב מרגי:	אם כך זה לא ישים, כי באידיאולוגיה האוצר היום לא משרת, לא מתפקד ולא תומך. 

מלכיס שמואל:	זה הפתרון הכי קרוב. 

גילה גמליאל:	אני שמעתי כאן את החברים ואני גם מכירה את הבעיות האלה מקרוב, כאחת שהיתה מספר שנים בבאר-שבע וגם כמי שמכירה את ענף המוניות מקרוב, ואני רוצה לומר שזה פשוט מחדל. לחשוב שאת אזור הדרום לא רק שלא מפתחים, אלא מקפחים גם בנושא של לתת לאנשים את האפשרות לישון בשקט לגבי ביטחון הפרנסה שלהם. כאן הם גם מוכנים לשלם כמו כולם, והם לא מבקשים הנחות. 

לדעתי הדבר הזה אינו יכול להתקבל על הדעת, ואני מברכת שהנושא הזה הועלה כאן לדיון בועדה. הנושא הזה הוא מאוד חשוב, ואנחנו כבר נמצא לכך את הפתרון. אין צורך לציין שצריכה לצאת מכאן גם פנייה למשטרת ישראל לגבי נושא אכיפת החוק, זה דבר ברור מאליו וטריוויאלי, אבל אני מדברת על זה שגם בפן של הביטוחים הייתי מצפה שאם אתם באם לכאן בהכרה בבעיה, שתבואו עם פתרונות שהרי ברור שמדובר במצב בלתי נסבל. 

שמואל מלכיס:	אילו פתרונות את היית מציעה? 

גילה גמליאל:	לפי מה שהבנתי ממך, אחת הבעיות היא שאת המעוזים 	או הסניפים כפי שהגדרת הקיימים באזור תל-אביב, אתם לא העברתם לאזור הנגב. 

שמואל מלכיס:	החברות לא פותחות שם סניפים. 

גילה גמליאל:	אני לא מדברת רק על הסניפים אלא גם על המוסכים, כי 	זה לא משתלם. הייתי אומרת שאולי תעתיקו את המוסכים מאזור המרכז לדרום, וכך אולי גם תהיה תעסוקה באזור הדרום, והתעריפים יעלו באופן כללי. 

אני כמחוקקת, וגם יתר חברי הועדה כמחוקקים, לא אמורים למצוא את הפתרונות הטכניים לפתרון הבעיה הקיימת. אנחנו העברנו את הכדור לידיכם כדי שאתם תציעו לנו פתרון. אבל, אם אתם לא תציעו את הפתרון, אנחנו כבר נמצא פתרון שאולי בזמן כזה או אחר יכול שלא למצוא חן בעיניכם. אבל אין ספק שאי אפשר להשאיר כך את תושבי אזור הנגב, בלי מענה לגבי הבעיה הזאת. 

היו"ר ישראל אייכלר:	ברוח הדברים של גילה גמליאל ולאחר התייעצות עם עומרי שרון ויעקב מרגי, אני רוצה לסכם. 

אנחנו פונים למשרד האוצר, במסגרת המפקחים על שוק ההון, למצוא את הדרך לביטוח בעלי המוניות והעסקים בדרך כזאת או אחרת.

אם אנחנו לא נמצא בתקופה קצרה פתרון, אנחנו כועדה נציע הצעת חוק שאסור לחברות ביטוח להפלות בין מבוטחים מכל אזור שהוא בארץ.

אנחנו נבקש מהמשטרה לתגבר את כוחותיה בכוחות שמחוץ לאזור, כי אני מבין שלשוטרים שבתוך בבאר-שבע יש איזושהי בעיה עם האכיפה.

אנחנו פונים לחברות הביטוח להחזיר את הסניפים לבאר-שבע, וכדי ששוק ההון לא יצטרך להתערב למען אלה שלא רוצים לבטח אותם, שחברות הביטוח בעצמן יתנו פתרון לכל אזור ולכל מבוטח בדרך אחרת, מהונם העצמי של חברות הביטוח. 


	הישיבה ננעלה בשעה 12:00