פרוטוקולים/פניות ציבור/8161 5 הוועדה לפניות הציבור- 24.2.2004 פרוטוקולים/פניות ציבור/8161 ירושלים, כ"ח באדר, תשס"ד 21 במרץ, 2004 הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' מישיבת הוועדה לפניות הציבור שהתקיימה ביום שלישי, ב' באדר התשס"ד, 24.2.2004 , בשעה 11:00 ס ד ר ה י ו ם התחבורה הציבורית במודיעין עילית נכחו: חברי הוועדה: היו"ר ישראל אייכלר משה גפני עמרי שרון מוזמנים: נחום גבאי, מפקח על התעבורה באזור יו"ש, משרד התחבורה עתניאל שנלר, יועץ תחבורה, משרד התחבורה הרב גדעון כהן, סגן ומ"מ ראש המועצה, מודיעין עילית אלי בליליוס, חברת "סופרבוס" עמרם אוחנה, חברת "סופרבוס" יוסף לנדאו, חברת "סופרבוס" חנוך הרשלר, תושב מודיעין עילית נחום רוזנברג, תושב מודיעין עילית נחמיה ספרא, תושב מודיעין עילית שמואל קרליץ, תושב מודיעין עילית זאב חדש, תושב מודיעין עילית שמעון שפירא, תושב מודיעין עילית שרה גוטליב, תושב מודיעין עילית בנימין רבינוביץ, תושב מודיעין עילית מנהלת הוועדה: שלומית קאולמן נרשם על-ידי: חבר המתרגמים בע"מ פניות הציבור בנושא התחבורה הציבורית במודיעין עילית היו"ר ישראל אייכלר: אנחנו פותחים את הדיון על התחבורה הציבורית במודיעין עילית. אנחנו כבר עשינו סדרה של דיונים על תחבורה ציבורית במסגרת הוועדה לפניות הציבור, יש לנו את הכבוד שעמרי שרון חבר בוועדה הזאת והרב גפני מלווה אותנו בעניינים האלה, עסקנו כבר בבאר שבע, אם אתם זוכרים את הדיון. עמרי שרון: והחברה בסוף הופרטה וכנראה מאז שהיא הופרטה הם רק השתפרו מאז. אני לא יודע אם הציבור מרוצה אבל העסק עובד הרבה יותר טוב מאז, גם האוטובוסים החדשים נכנסו וגם זה עובד. היו"ר ישראל אייכלר: הגיעו להסדר עם העובדים שם? עמרי שרון: אני לא יודע אם הגיעו להסדר עם העובדים, אבל הם הפסיקו "לשותת דם" מבחינת ההפסד הכלכלי. אני חושב שבסך הכל התושבים מרוצים שהאוטובוסים עומדים בזמנים והעסק עובד כמו שצריך. היו"ר ישראל אייכלר: אז היום אנחנו עוסקים במודיעין עילית. מטרת הדיון הזה זה פשוט כדי שלאנשים תהיה אפשרות לנסוע ומדובר פה באוכלוסיה שנזקקת לאוטובוסים. יש היום הרבה אנשים שמעדיפים לא לנסוע באוטובוסים בגלל בעיות ביטחוניות, אז מי שיכול לא לנסוע באוטובוס לא נוסע באוטובוס, אבל ישנם אוכלוסיות שחייבות לנסוע באוטובוס בגלל היוקר ואין להם רכבים פרטיים אז התחבורה הציבורית היא עורק החיים שלהם, זה לא שאלה של נוחות או אי נוחות. היום אנחנו ביקשנו לדון בנושא של מודיעין עילית, אנחנו מאוד שמחנו בשעתו שחברת "סופרבוס" נכנסה לזירה הזאת ולו כדי להפריט את העניין של התחבורה הציבורית כי כולנו חשנו שאנחנו עדיין במשאית של תנובה, אנחנו עדיין תלויים ב"אגד" ורק ב"אגד", אז טוב שיש תחרויות. כאשר עברו כמה שנים גם "אגד" השתפרה מאוד במשך הזמן, עד כדי כך שבאלעד למשל "אגד" בעזרת חברת בת ניסתה בכל מחיר להיכנס חזרה, עם אוטובוסים חדשים וכל השירות. ההפרטה הזאת עושה רק טוב. השאלה היא האם כאשר אנחנו עושים הפרטה החברות הפרטיות יכולות להעמיד לציבור את השירות ש"אגד" או חברות גדולות יכולות להעמיד, זאת השאלה היותר עקרונית והמטרה של הישיבה הזאת היא שלאחר הישיבה האנשים והבעלים יהיו מרוצים, אני לא מצפה מחברה פרטית שתהיה חברת חסד או שתפסיד, אבל כשהיא לא מפסידה אנחנו רוצים שהיא תיתן את השירות המקסימאלי הטוב ביותר. אני רוצה לפתוח בפניה של ראש המועצה, הרב יעקב גוטרמן, שמשום מה לא הגיע, אנחנו זימנו אותו? שלומית קאולמן: זימנו אותו והוא אמר שהוא לא יכול להגיע והוא הודיע שהסגן שלו יגיע. היו"ר ישראל אייכלר: מתי יש בחירות במודיעין עילית? קריאה: עוד שנה. היו"ר ישראל אייכלר: אז אני מניח שבבחירות אתם תקחו בחשבון מי דואג לתושבים. עמרי שרון: אני בדרך כלל נתקלתי שהוא מאוד דואג ומאוד אכפת לו והוא מאוד משתדל. אני נתקלתי בו באופן חיובי. היו"ר ישראל אייכלר: אנחנו מכירים את הרב יעקב גוטרמן והוא עשה פיתוח גדול מאוד, למעשה אני יודע שהרב גוטרמן בנה הרבה תשתיות חשובות מאוד לעיר מודיעין עילית ואני כן רציתי שהוא יהיה פה. בכל אופן, אני רוצה להתייחס למכתב שהוא כתב למר נחום גבאי, שנמצא איתנו פה, רק לפני כחודשיים, בשני לדצמבר 2003, ז' בכסלו התשס"ד. במכתב הוא מפרט שורה של ליקויים, הוא כותב ש"יש מספר נקודות חמורות שנוגעות לטיפול של "סופרבוס" ביישוב מודיעין עילית ולמרות השיחות הרבות עם חברת "סופרבוס" עד היום לא נעשה דבר והמצב רק הולך ומחמיר. אני רואה בדבר זלזול והתעללות בתושבי מודיעין עילית התלויים לחלוטין בתחבורה הציבורית". הוא ממשיך ומספר ש"חלק מהאוטובוסים המופיעים בלו"ז לא יוצאים כלל, בעיקר בשעות הבוקר וכן במשך כל שעות היום חברת "סופרבוס" מדלגת על אוטובוסים והתושבים נאלצים לחכות בתחנה זמן רב. יש להדגיש שבשעות הבוקר עיקר הנוסעים באוטובוס הם בדרכם לעבודה וללימודים ומיותר לציין את החשיבות של כל אוטובוס באיחור למקום העבודה". בסעיף 2 הוא מדבר על ימי שישי "ימי שישי בהם נוסעים רוב התושבים מחוץ ליישוב, החברה לא מעמידה מספיק אוטובוסים לנסיעות הבינעירוניות", הוא מספר פה שלחברה יש אוטובוסים לדברים אחרים אבל זה לא כל כך רלוונטי לענייננו, אבל הוא כותב שמשפחות מחכות למעלה משעה לאוטובוס שהיה אמור להגיע. סעיף 3 מדבר על זה שהתחילו לשלוח מיניבוסים במקום אוטובוסים וזה פוגע בשירות. בסעיף 4 הוא כותב שורה חמורה, "אופן טיפול הקווים הפנימיים מתחת לכל ביקורת ואי אפשר לפרטם כי רבים הם". השאלה שאני שואל פה היום זה איך אנחנו יוצאים אחרי כמעט שלושה חודשים, בז' אדר יהיה שלושה חודשים, מהמכתב הזה לעתיד שונה? אני רוצה לאפשר למר חנוך הרשלר שהוא היה אחד הפונים שיספר לוועדה על מה מדובר. חנוך הרשלר: בראשית דבריי אני רוצה להוקיר ולהודות לחבר הכנסת הרב ישראל אייכלר שזימן את הכינוס הנוכחי וכן לחבר הכנסת שלא נמצא פה איתנו, הרב מאיר פורוש על עזרתו הרבה וגם לחבר הכנסת הרב משה גפני על עזרתם הרבה, שאם בכל מקום הייתה לנו אוזן קשבת כמו הוועדה לא היינו בעצם צריכים להיות כאן. אז כמו שהסבירו כאן קודם, הצורך בתחבורה הציבורית בקריית ספר, המצב הכלכלי – חברתי שם מאוד מאוד נמוך, כמו שכל אחד יודע, ולכן אחוז המכוניות שם מאוד קטן והשימוש בתחבורה הציבורית הוא מרכיב חשוב בחיים. יש לציין שמעבר לכך, מקור הפרנסה של רוב האנשים הוא מחוץ לקריה ולכן כל בעיה בנושא התחבורה משבשת את כל מהלך החיים בקריית ספר. נוסף לכך שזו עיר צעירה ולכן בימי שישי וערבי חגים ומוצ"שים כמות הנוסעים בתחבורה הציבורית גבוהה מאוד. לפני כשנתיים זכתה במכרז התחבורה הציבורית בקריית ספר חברת "סופרבוס" וניתנו על ידי התושבים ימי חסד ראשונים אשר במהלכם אומנם היו בעיות אבל התושבים הבינו את הכניסה הקשה, לאחר מכן תפקדה החברה כמו שצריך, אבל לאחרונה חלה התדרדרות משמעותית בתפקוד החברה אשר פגעה קשות בתושבי העיר. כל פניות התושבים לגורמים מוסמכים, קרי חברת "סופרבוס", ועדת התחבורה, לא קיבלו מענה למצוקתם למרות עזרתם הרבה של ועדת התחבורה וכן נסיונה ללא הצלחה בפתרון הבעיות, למרות שבחלק מהמקרים באמת הם עוזרים. לכן פנינו לנציגנו בכנסת ובראשם יושב ראש הוועדה לפניות הציבור חבר הכנסת ישראל אייכלר והבענו את מצוקתנו בפניהם. הנושאים הבעייתים בקצרה הם דבר ראשון זו התנהגות ותחזוקה לקויה. התנהגות מזלזלת של נהגי החברה וראשיה, זירוז הנוסעים באופן קבוע עקב לחץ בעבודה, במיוחד שבקריית ספר יש הרבה נשים עם עגלות ודברים כאלה והנהגים מזרזים מהר מהר אנחנו לחוצים וצריכים להספיק להגיע. גם ישנה בעיה של דיבור בפלאפון כל הדרך בין אם זה מקריית ספר לבני ברק או לירושלים, למרות בקשות הנוסעים להפסיק לדבר. משה גפני: מה זה דיבור בפלאפון? פלאפון נייד? חנוך הרשלר: כן, פלאפון נייד עם חברים. זה בדרך כלל נהגים ערבים אבל זה קורה, לא פעם ולא פעמיים שמענו על זה. סגנון דיבור וטון מזלזל כלפי נוסעים, כשנוסעים באים בבקשה מסויימת ודברים כאלה, לכו תתלוננו עלי וכולי. יחס מזלזל של ראשי החברה כשמדברים איתם בטלפון, אם זה צעקות על מי שמתקשר, אם זה ניתוקים או התחמקויות בתשובות לא ענייניות, או התחמקויות בטענות שקריות. דבר נוסף זה תחזוקת האוטובוסים ונקיונם. נקיון האוטובוס מאוד לקוי כלפי חוץ, כשפותחים את תא המטען הכל מלא אבק וכולי. יציאה לנסיעה בלי לבדוק מד דלק ושעונים שזה גורם לחלק מהפעמים שהנהג נכנס לתחנת דלק לתדלק ביחד עם הנוסעים, עיכוב בזמן וכולי. שבוע שעבר נתקע נהג בדרך בלי דלק והביאו אוטובוס אחר. היו"ר ישראל אייכלר: הוא נתקע בדרך בין עירונית? חנוך הרשלר: כן. שמעון שפירא: בכביש בן שמן, מקריית ספר לבני ברק. שאלו אותו למה אין לך דלק אז הוא אמר שזה לא בסידור העבודה שלו הקו הזה ואיך שהוא הגיע לתחנה אז זירזו אותו מהר לקחת את האוטובוס לקו הזה והוא לא הפסיק לבדוק אם יש דלק או אין דלק ויצא. ביקשו ממנו שהוא יתדלק בתחנת סונול שיש ביציאה מקריית ספר והוא אמר שלא מאשרים לו בתחנה כי שם יותר יקר ולהם יש תחנת דלק שלהם. חנוך הרשלר: יציאה לנסיעה כאשר חלקים באוטובוס אינם תקינים וזה כמובן גורם להרבה בעיות וסכנות חיים. דבר נוסף, מחסור בציוד, כרטיסי נסיעה, כסף, ומנקבי חורים שאז יוצא לפעמים שהנהג משתמש במספרים או שם איקס עם עט. משה גפני: אתה הכל מדבר על השנה הזאת, זאת אומרת על 2004, לא על 1948? חנוך הרשלר: הכל בתקופה האחרונה. נחמיה ספרא: ביום שישי האחרון הגיע אלי מישהו מבני ברק הנהג אמר לו אין כרטיסיה ואל תשלם. היו"ר ישראל אייכלר: אני רוצה כבוד ל48', אני לא זוכר שב"אגד" בנהג האוטובוס נשאר בלי דלק באמצע נסיעה. חנוך הרשלר: אוטובוסים עירוניים הם אוטובוסים ישנים ובלתי בטיחותיים, הווי אומר אוטובוסים ישנים שאינם נוחים לנסיעה, נהיגה באוטובוסים שחלקים ממנו אינם תקינים, אוטובוסים שנתקעים לפני הנסיעה או במהלכה, השבתת אוטובוסים על ידי משרד התחבורה, תקלות יוצאות דופן ונדירות במהלך הנסיעה שמסכנות חיי אדם. שמעון שפירא: היה אוטובוס שעלה באש, החברה מודעת לעניין, לאחר שבוע האוטובוס חזר לקריה צבוע מחדש והכל מסודר אם אותו המספר. אלי בליליוס: אל תענה בשם החברה. היו"ר ישראל אייכלר: אני רוצה לציין שהיו איומים על תושבי קריית ספר שאם הם יבואו לוועדה הזאת אז יתנכלו להם. האיומים הגיעו מחברי ועדת התחבורה, אני לא יודע ממי בדיוק, והם דיברו בשם מנהלי החברה שאם הישיבה תתכנס בוועדה לפניות הציבור כמתוכנן אז הם יתנהגו כפי הספר ויורידו את כל הקווים שיש בהם פחות מעשרים וחמישה נוסעים וכן את האוטובוסים השכונתיים ביום שישי ומוצאי שבת לשכונות ירושלים ומהן וכן לבטל את האוטובוסים האחרונים בימי שישי. זו גם פניה שקיבלנו ונצטרך לטפל בה בנפרד ללא קשר לדיון הזה. אבל בשולחן הזה אני לא רוצה שיהיה פחד לדבר על כל דבר גם מצד החברה וגם מצד התושבים. חנוך הרשלר: המשך לגבי הקווים העירוניים. איחורים וחיסורים שזה נוהל שבשגרה לגבי האוטובוסים העירוניים, כמו שכבר הזכירו פה קודם. לגבי הקווים הבינעירוניים. איחורים וחיסורים שהם עניין בשגרה, חיבור קווים בין שלושת השכונות באוטובוס אחד, קריית ספר גבעה דרומית, אחוזת ברנפלד גבעה דרומית, למרות שזה לא אמור להיות חיבור אוטובוסים. יש גם את העניין של אי תדרוך נהגים קבלנים, כשמגיעים ביום שישי אוטובוסים מחברות אחרות לא מתדרכים אותם על המסלול וזה גורם גם לבעיות בתוך הקריה ביום שישי או מחוץ לקריה במוצאי שבת כשהם אוספים, כמו שהיו לאחרונה מספר מקרים כאלה. יש גם את העניין של אי העמידה בעומס הנוסעים בימי שישי ובמוצאי שבת, זה גורם לאבטלה ממושכת לאוטובוסים ולנסיעת נוסעים בעמידה באוטובוסים. היו"ר ישראל אייכלר: אנחנו שמענו את הדברים שלך. חנוך הרשלר: עוד שני נקודות שהתבקשנו להתייחס אליהם. הדבר הראשון, אנחנו לא מעוניינים ולא רוצים שחברת "סופרבוס" יצאו מהעיר, אנחנו מעוניינים שהם ישארו פה, אבל אנחנו גם מעוניינים שהשירות ישתפר ולא מעבר לזה. דבר שני, מנהלת הוועדה ביקשה שאולי נציע פתרון או משהו כזה, אז זה לא מתוקף תפקידנו, יש פה יועץ ויש יועצים שזה התפקיד שלהם. נחמיה ספרא: רציתי להוסיף בקשר לעניין של לשחרר קיטור, העניין הזה של הפגיעה בתושבים עצמם זו גם פגיעה שמתבטאת בכסף, זאת אומרת אם זה התלות לעבודה, אשתי למשל הייתה סטודנטית ולמדה בירושלים עד שהיא לא הגיעה הביתה אני לא הייתי רגוע, זה אומר שאני צריך להתארגן אם זה בייביסיטר או שעות שמקצצים, יש לנו תלונות של תושבים שנפגעו באופן קבוע. בעיקרון הוא אמר את כל הדברים, אבל התחושה שלנו זה שיש פה מצב שאומרים לנו תשחררו קיטור והגל יעבור ונמשיך הלאה. יש לנו ועדת תחבורה שהם נמצאים במצב שכשאנחנו מגיעים אליהם אז הם אומרים לנו בסדר אנחנו נתלונן ונברר, אבל כשאדם נמצא בשעת מעשה, אנשים למשל במוצאי שבת האחרונה התקשרו מבני ברק ואמרו שבין 19:30 ל20:30 לא עבר שום אוטובוס לכיוון קריית ספר ומדובר על עשרה קווים, האנשים בשעת מעשה לא יכולים לחכות לוועדת התחבורה. משה גפני: מה זה עשרה קווים? בין 19:30 ל- 20:30 צריכים לעבור עשרה אוטובוסים ולא עברו? נחמיה ספרא: כן, במכה אחת והם לא עברו. שמעון שפירא: לאחר בירור של מה שקרה התברר שחלק מהאוטובוסים אכן עברו אבל ברחוב עזרא בבני ברק, בסוף הרחוב, יש תחנה שבדרך כלל מפוצצת באנשים ושם חיכו רוב האנשים שמהם הגיעו התלונות. קו 220 של השעה 19:40 עבר ולא עצר שם ואמר שמאחוריו ישנם עוד שני אוטובוסים, אחריו היה קו 230 ולאחר חצי שעה עבר עוד קו 220 שחתך דרך רחוב המלך שלמה לרחוב השומר מחמת פקקים שהיו בעזרא, משם הוא יצא לשומר ומשם לקריית ספר. היו"ר ישראל אייכלר: מי מינה את ועדת התחבורה הזאת? נחמיה ספרא: המועצה. לנו יש נציג מהאזור שלנו ואני כל פעם מתקשר אליו, אני אבדוק ואני אברר והוא הולך ומברר והכל טוב ויפה. משה גפני: למיטב ידיעתי המועצה לא מינתה אותם. אלי בליליוס: זו ועדת מתנדבים שתורמים מזמנם, שתורמים מהכישורים, הם עובדים שמונה שנים והם התחילו בתקופת "אגד". אין להם שום מינוי רשמי, הם לא מקבלים שכר לא מהמועצה ולא מהחברה ולא מאף אחד אחר. זה רק התנדבות. אם אתה מתנדב אתה תצטרף, זה רק התנדבות, זו עבודה קשה. משה גפני: אני מציע, מכיוון שאתה צד בעניין, שתיתן לתושבים לנהל את חייהם. ועדת התחבורה לא מונתה על ידי המועצה, זה באמת אנשים שמתנדבים, אגב יש את זה בשכונות החרדיות גם במקומות אחרים, יש את זה גם באלעד ובעוד מקומות, זה נכון שהם לא התמנו לא על ידי המועצה ולא על ידי חברת "סופרבוס" וגם לא על ידי חברת "אגד" כש"אגד" עבדה שם. הם עושים את עבודתם ויכול להיות שזרם הפניות הוא כזה גדול שהם לא יכולים לעמוד בו. שמעון שפירא: לי אמר חבר ועדת התחבורה בשם אלי צוובנר, הוא אמר לי מפורשות שהוא כבר התייאש מהעניין ואין תקנה. שאלתי אותו למה אתה נשאר בפנים, כדי לחטוף צעקות? הוא אמר לי שלפחות מה שהיה עד עכשיו ימשיך ולא יהיה יותר גרוע. היו"ר ישראל אייכלר: הם בחרו שלא להגיע אז כנראה שיש להם סיבות אז מבחינתי זה לא קיים. שמעון שפירא: אני רוצה דבר ראשון לאשר את כל הדברים שנאמרו. דבר שני, בעקבות הפניה אליכם, לוועדה לפניות הציבור, אנחנו פרסמנו שני מספרי טלפון בעיתון שיוצא בקריית ספר ובארבעה הימים האחרונים אני יכול לומר שפעמיים במשך היום נגמרו לי הבטריות בפלאפונים, השיחות לא נגמרו, מכל הגוונים וכל התלונות שרק יכול להיות ויש עוד הרבה תלונות שהוא לא הזכיר בפרוטוקול שרשום אצלו. הטענה שעולה מעל כולם היא ההפסד הכספי העצום של האנשים, התקשרו אלי שני אנשים שפיטרו אותם מהעבודה מחמת שמנהל העבודה אמר להם שהוא מבין שזו אשמת החברה אבל הוא צריך שהם יהיו בעבודה בשמונה ולא בשמונה ורבע ולא בשמונה וחצי ואנשים שהיו צריכים להגיע לעבודה ולא רצו להתפטר מעבודה לקחו מוניות בתוך ירושלים או בני ברק וכולי וכן מוניות ספיישל מקריית ספר לירושלים ולבני ברק. היו"ר ישראל אייכלר: למה אתה חושב שזה קורה, ההתייחסות הזאת, האם יש פה איזו מדיניות או שזה משהו מאוד טכני? שמעון שפירא: זה הדבר השני שרציתי לומר. ההרגשה של התושבים ואת זה הם העבירו לי בטלפונים זה שהחברה לא מסוגלת לעמוד בצרכים של קריית ספר ועובדה שיש לנו ועדת תחבורה והם עשו את המאמצים, באמת בהתחלה הם עשו מאמצים עצומים כדי לשפר את כל התנאים וללא הצלחה. דבר שני, ישנה סיבה שחברת "סופרבוס" זכתה במכרז של הת"תים בירושלים, דבר שגורע ממנה המון אוטובוסים ואנחנו רואים את זה לפי השעות, למשל בשני הימים של ראש חודש שאלה הימים שבהם הילדים בת"תים גומרים מוקדם, בשני ימי ראש החודש אנשים חיכו בכל התחנות בירושלים, מהתחנה הראשונה במלכי ישראל ועד התחנה האחרונה בכביש רמות, אנשים חיכו מהשעה 13:20 ועד השעה 14:15 ולא הופיע שום אוטובוס במקום, אנשים הגיעו באיחור של שעה הביתה, זה אומר בייביסיטר וזה אומר בעל שלא אוכל ארוחת צהריים. היו"ר ישראל אייכלר: אתה אומר שלחברה אין מספיק אוטובוסים? שמעון שפירא: אין לי מושג, יש להם כשל טכני אדיר. דבר שני שכל התושבים אמרו זה שיש פה הפגנה מצד החברה של חוסר אכפתיות מוחלט לכל אחת מהתלונות שמגיעות לחברה. היו"ר ישראל אייכלר: גם אתה מאחוזת ברנפלד חושב כך? נחום רוזנברג: אני אספר את ההיסטוריה, אני היחידי שנפגעתי מחברת "סופרבוס" אישית. חברת "סופרבוס" בזמנו הוציאה נגדי מכתב עם השם שלי מודגש כמה פעמים ואני כן התעסקתי והמשכתי לעבוד בזה עד היום הזה. יש בעיות, אני לא אגיד שהחברה אין לה ליקויים ובעיות, אבל מצד שני יש אנשים שלא מתסכלים על מערך התחבורה כמערך תחבורה, איך הוא מתנהל וכמה זה עבודה קשה. הנושא של הקווים הפנימיים זה נושא שחברת "סופרבוס" בוכה כל הזמן על בעיות בתשתיות בתוך העיר, זו בעיה שחברת "סופרבוס" לא יודעת להתמודד איתה וזה לא קשור אליהם ואני ישבתי בכמה ישיבות שאני נלחמתי איתם והם הציגו את הבעיות ובשניה שיפתרו להם את הבעיה של התשתיות בתוך העיר הם מוכנים להשקיע כל מה שהם יכולים כדי לעשות את ההכי טוב שהם יכולים לעשות. היו"ר ישראל אייכלר: אתה לא בוועדת התחבורה? נחום רוזנברג: אני לא בוועדת התחבורה ואני הייתי היחידי במודיעין עילית שנפגע מ"סופרבוס" אישית. היו"ר ישראל אייכלר: מה אתה רוצה להגיד, שיש השתדלות מצד החברה? נחום רוזנבנרג: לגבי החברה, כל הנושא שאומרים על בעלי החברה, אני לא רציתי לבוא לפה ולהגן עליהם, אבל עכשיו החלטתי שכן, האנשים היחידים שכל אחד יודע את הטלפון שלהם בעל פה זה עמרם אוחנה ואלי בליליוס שיכולים להתקשר אליהם באופן אישי ולא לסדרנים והם יכולים לפעמים לדבר עם האדם שעה וחצי בטלפון ולהסביר לו את הבעיות והכל. זה לא שאין השתדלות מצידם. היו"ר ישראל אייכלר: בעלי החברה מדברים עם האנשים? נחום רוזנברג: כן, כל אחד יודע את הטלפון שלהם ויכול להתקשר אליהם ולדבר איתם, אין תושב במודיעין עילית שתשאל אותו מה הטלפון של אלי בליליוס והוא לא יוכל להגיד לך. היו"ר ישראל אייכלר: אפילו למוניות אייזנבך בשנות החמישים לא היה לאזרחים את הטלפון של הבעלים. שמעון שפירא: גם לי יש טלפון בבית שהוא מנותק בדרך כלל וכולם יודעים את המספר שלו שלפעמים אני פותח אותו ומדבר איתם. נחום רוזנברג: זה לא נכון. היו"ר ישראל אייכלר: מה אתה אומר על העובדות שהובאו פה? נחום רוזנברג: אני אתייחס גם לעובדות שהם אומרים. יש עובדות בנושא של הקו הבינעירוני שזה ממש נכון מאוד ויש בעיות בקו הזה, בעיות שבאמת כל השנים היו ומה שקרה זה שבעקבות המלחמה, שאנחנו אחוזת ברנפלד ניהלנו נגד חברת "סופרבוס", אנחנו אז ביקשנו מהם לא לעשות קו נפרד לתחבורת בנרפלד, שינסו לעלות חלק מהאוטובוסים של קריית ספר לאחוזת בנרפלד ורק לחלק מהרחובות, האנשים מקריית ספר התנגדו לזה בכל תוקף. יש לנו בסך הכל עיר שכל הנסיעה בה לוקחת 25 דקות, בבני ברק האוטובוסים הבינעירוניים נוסעים נסיעה של 25 דקות והעיר הזאת מפוצלת לשלושה קווים ולקחו מהאוטובוסים האלה והוסיפו לו 2 3- אוטובוסים אבל הוסיפו לו עוד 70 קווים ושבעים הקווים הללו מעמיסים על חברת "סופרבוס" עד כדי כך שחברת "סופרבוס" לא מסוגלת להתמודד עם זה. זו הבעיה האמיתית של הדבר הזה. היו"ר ישראל אייכלר: אם יוצא אוטובוס מקריית ספר לירושלים, יש בו נגיד 20 נוסעים, אז הוא לא יכול לעלות לאחוזת ברנפלד ולקחת עוד נוסעים? נחום רוזנברג: התושבים של קריית ספר התנגדו לזה בכל תוקף וזה מה שגרם לחברה לעומס יתר והם לא יכלו להתמודד עם זה וזה גרם לקריסת החברה מתחת לנטל כך שהחברה לא יכולה להתמודד עם הדבר הזה. זו הבעיה, לא יכול להיות שכל שלוש רחובות בקריית ספר צריך קו תחבורה נפרד, בבני ברק יש הרבה יותר מ- 12 רחובות ויש להם קו אחד, אוטובוס אחד שעובר בכל בני ברק. היו"ר ישראל אייכלר: שמענו עכשיו דבר חדש שלא ידענו עליו, זה בלבד יכול לגרום לקריסת כל חברה. נחום רוזנברג: ישנו דבר נוסף, אני רוצה להגיד את זה ואני לא יודע אם נוח לחברת "סופרבוס" או לא, הם לא האנשים שאמורים להיות הכתובת של התושבים. היו"ר ישראל אייכלר: זה לא אשמת התושבים. נחום רוזנברג: הסיבה שאין את זה היא, אני עשיתי את זה בזמנו ואני גם הצעתי את זה להרשלר, אני אמרתי לו שיש לי קו טלפון שאני שילמתי עליו כבר לשנתיים וחברת שידורית שמקבלת את התלונות ושולחת את כל התלונות בפקס, זה עבר אצלי 4 חודשים. היו"ר ישראל אייכלר: אתה עובד חברת "סופרבוס"? נחום רוזנברג: לא, אני הלוחם הכי גדול של חברת "סופרבוס". אני עשיתי את זה נגד "סופרבוס". היו"ר ישראל אייכלר: אתה מתנדב? נחום רוזנברג: כן, אני עשיתי את זה נגד "סופרבוס", אני הוצאתי המון כסף, עשרות אלפי שקלים. היו"ר ישראל אייכלר: מה הטענה שלך? החברה כן יכולה לעמוד בזה? נחום רוזנברג: לא. אני הצעתי להרשלר בזמנו ששלחתי את ההצעה דרך נורביירט, שיקח את הטלפון הזה, זה קו וירטואלי שמגיע לחברה מסויימת, ושיטפל בזה. אני לא יודע מאיזו סיבה הוא לא רצה. חנוך הרשלר: לא הגיעה אלי ההצעה. היו"ר ישראל אייכלר: אני אשאל אותך שאלה פשוטה, יש פה המון תלונות, אתה חושב שכל התלונות לא נכונות? נחום רוזנברג: לא, לי זה מוזר כי תלונות לא מביאים בארבעה ימים, תלונות צריכים לטפל בזה שנים ואני הייתי מטפל, יש הרבה תלונות. היו"ר ישראל אייכלר: אני שאלתי שאלה ותענה לי תשובה קצרה, האם אתה חושב שיש פה תלונות לא נכונות? נחום רוזנברג: אני חושב שלוקחים היסטוריה של תלונות של שנים ומורידים את זה כאילו זה קרה בשבוע האחרון. היו"ר ישראל אייכלר: אני רוצה לספר לך שבתלונות שהגיעו אלינו מדובר בתלונות עם שעה ועם מספר אוטובוס ותושב, קראתי את זה אתמול עד 02:00 וזה אוטנטי ביותר ואני לא מאמין שיש פה אחד שכותב דברים שלא קרו. נחום רוזנברג: אני יכול להביא תלונות של מספר טלפון שעבד ארבעה חודשים. עמרי שרון: יש פה שני נושאים או רבדים שכדאי להתייחס אליהם. האחד זה שיש פה את הבעיות הספציפיות בכל הנושא של מודיעין עילית ואיך זה עובד שם. הדבר השני שצריך להיות פה זה איך אנחנו באים לבחון היום אחרי שעברו מספר קווים של "אגד" להפעלה על ידי חברות ציבוריות, לבדוק איך זה עובד ומה קורה אם זה, אם העסק הזה עובד ומוכיח את עצמו או לא. אני גם חושב שאם הקו של שעה 14:00 הגיע ריק או לא הגיע ריק זו בעיה אמיתית ואני לא בטוח שאנחנו פה על השולחן יכולים לדון בזה, פה צריך לראות איך יסבירו את זה נציגי החברה, את הבעיות והתפיסה. הגישה אם יש 9 תלונות או 99 תלונות או 999 תלונות זו בעיה אחת, אבל בואו נראה רגע איך אנחנו יכולים להתעסק עם זה. אני לא מזלזל באף אחד שאיחר לעבודה שלו או שאשתו הגיעה מאוחר, אני חושב שזה חמור מאוד ואני מבין מה זה אומר. הנושא הוא אחד, איך מטפלים בעניין הזה ספציפית וכאן שווה לצאת מעניין התלונות וצריך יותר לשמוע מה אומרת החברה. ומצד שני בכלל לבחון אחרי התקופה של המעבר לחברות הפרטיות, כארבעה שנים, שווה לבחון את העניין הזה כמודל. אז אנחנו צריכים לקחת צעד אחד אחורה ולהתבונן על זה. בואו נצא מנקודת הנחה שהתושבים מתלוננים על משהו שקיים ומצד שני לחברה יש את התשובות שלה. אנחנו צריכים להסתכל על זה בשני החתכים שהצעתי. החתך הראשון זה העניין של מה עושים במודיעין עילית והחתך השני זה איך בודקים את המודל כולו. היו"ר ישראל אייכלר: אני מקבל את ההצעה הזאת. עמרי מתכוון שנכנסנו לפה לעניין של תלונות נכונות ולא נכונות אז יש לי פה רשימה של כל התלונות ואני באמת לא אכנס אליהן בגלל שכמו שעמרי אמר הוועדה כוועדה לא עוסקת בכל דבר פרטני, אם כי במכתבים אנחנו כן מטפלים באופן פרטני בכל אזרח שפונה, בדיון בוועדה אנחנו מדברים יותר על העניין העקרוני. משה גפני: אני אגב מסכים בעניין הזה. אני קיבלתי תלונות הרבה פעמים, התקשרו אלי למשל באחד מימי שישי שאנשים עומדים שעה וחצי או שעתיים ויום שישי קצר והם אמורים לנסוע לבני ברק או ירושלים ואין אוטובוסים. נהג עומד בתחנה ואומר אני לא יכול להעלות יותר נוסעים, זו הייתה תלונה בזמן אמת ואז דיברתי עם ראש המועצה והוא אמר לי שיש מצב, במיוחד ביום שישי קצר, יש מצב שהעיר נוסעת, הרבה מאוד נוסעים וזה גם תושבים צעירים ויש מצב שבו קשה להאמין שהחברה יכולה להתמודד עם זה וזה מה שאמר חבר הכנסת עמרי שרון. השאלה שאנחנו צריכים לבחון ואני לא שמעתי פה מאף אחד שצריך להוציא את חברת "סופרבוס" ממודיעין עילית בגלל שהחברה הזאת לא שווה וכולי וכולי, להיפך, אני שמעתי הרבה דברים טובים. השאלה היא עקרונית האם בעיר כזאת שמתפתחת בצעדי ענק, מה שהיה נכון לפני 4 שנים, לא נכון להיום באופן דרמטי, זו עיר שמשתמשת בתחבורה הציבורית באופן מסיבי יותר מאשר כל עיר מקבילה אחרת, זו עיר עם הרבה תושבים צעירים שכאשר יש תלונה הם לא אומרים אין מה לעשות אלא מתלוננים והתלונות האלה מצטברות לספר גדול. עמרי שרון: אתה אומר שחלק מהעניין זה לא בגלל שיש שם תושבים יותר נרגנים מאחרים אלא בגלל שהמודעות שלהם היא יותר גבוהה? משה גפני: נכון. אני אומר את זה מכיוון שאני מכיר את התושבים ואני אומר את זה מכיוון שאני מכיר את העיר ואני אומר את זה מכיוון שאני יודע את הצורך בתחבורה הציבורית ואני אומר את זה גם מכיוון שבאופן אישי, גם התלונות שקיבלתי וגם במו עיני אני רואה מה שקורה בתחנות. השאלה העקרונית היא מה שאמר יושב ראש הוועדה ומה שאמר חבר הכנסת עמרי שרון, האם ההפרטה בתחבורה הציבורית הוכיחה את עצמה? "סופרבוס" שהיא חברה טובה, מודיעין עילית שהיא עיר צעירה ומתפתחת, האם אתם מסוגלים לעמוד בזה, כן או לא? זאת השאלה האמיתית. היו"ר ישראל אייכלר: המטרה הנוספת של הישיבה הזאת היא שמהיום והלאה במודיעין עילית לא יהיה אותו מצב שהיה אתמול, זו מטרה לא פחות חשובה אצלי מאשר העניין העקרוני. עכשיו אני רוצה לתת לנציגי החברה לענות. נחום רוזנברג: בנושא של הנהגים, הם מתחלפים שם כל הזמן והם נורא אפתיים, הם לפעמים יכולים פשוט לנסוע לאט. משה גפני: יש מישהו שחזר מעיר ואמר העיר הזאת מאוד עיר מאוד שמחה עם אנשים מאוד שמחים, הגיע איש שני והוא בא ואמר העיר הזאת עצובה מאד, אז אמרו לו זה שחשב שהעיר שמחה פשוט הגיע בפורים וזה שבא ואמר עצוב הגיע בתשעה באב, אתה נתקלת בנהג כזה והוא נתקל בנהג אחר. היו"ר ישראל אייכלר: אתה אמרת את דברייך. אני רוצה לציין נקודה לפרוטוקול, העיר הזאת הייתה לפני כמה שנים 5,700 תושבים ולפי זה בנו את מערך התחבורה הציבורית, היום מדובר בעיר של 24,159 תושבים, זאת אומרת פי חמש. אלי בליליוס: שלום לכולם. אני רוצה להגיד לכם שאני מאוד מעריך ומוקיר את כל האנשים במודיעין עילית כולל את האנשים שיושבים פה בחדר, הם כולם צרכנים שלנו, הם תלויים בתחבורה הציבורית, אנחנו נאבקים בעבר, בהווה ובעתיד על זה שהתחבורה שלהם תהיה הכי טובה במדינה, על זה אין שום ויכוח בינינו, אני אישית מכיר אותם, דיברתי איתם עשרות ומאות פעמים. עכשיו לעובדות, אני איש עסקים ונכנסתי לעסק הזה ביחד עם עמרם בהשקעה של 100 מיליון שקל בשביל להרוויח כסף ולבצע שירות טוב, אין לי שום עניין שיטרידו אותי בגלל שהעסק לא עובד ואין לי שום עניין להפסיד. כשאנחנו נכנסו למודיעין עילית "אגד" ביצע 140 נסיעות ביום, בגלל כל הלחצים שהיו לפני להחלפת "אגד", היה מכרז ו"אגד" לא היה יכול להוסיף לפני המכרז, אנחנו באנו והוספנו 20 נסיעות, התחלנו עם 160 נסיעות. אחרי שלושה חודשים או שישה חודשים כשעלה העניין של ברנפלד עלינו ל240 נסיעות ביום, אנחנו היום מבצעים בערך כפול ממה שהתחייבנו במכרז, אנחנו עובדים עם 31 אוטובוסים כאשר התחייבנו על שני קווים פנימיים ועכשיו יש ארבעה קווים הודות לעזרה של משרד התחבורה. עמרי שרון: אם אני מבין נכון ככל שנפח התעבורה עולה גם לכם זה יותר טוב בגדול? היו"ר ישראל אייכלר: אתם לא מפסידים מזה שיש תוספת קווים. עמרי שרון: אין אפשרות שמישהו עושה משהו והוא יפסיד והעסק יעבוד כמו שצריך. היו"ר ישראל אייכלר: לדעתי החברה לא מפסידה, היא מרוויחה. אלי בליליוס: אנחנו העלינו את כמות הנוסעים הממוצעת היומית מ4,700 ל6,600, הגידול הזה הוא גם בגלל האוכלוסיה וגם בגלל האוטובוסים, זאת אומרת שהמדיניות של החברה היא להוסיף יותר נסיעות מאשר אוכלוסיה כי ברגע שיש יותר אוטובוסים אנשים יסעו יותר. אם אני צריך לנסוע לאירוע או לחתונה ויש לי אוטובוס כל שעה אז אני אגיד לחתונה הזאת אני לא אסע, אבל אם יש זרם של אוטובוסים שנוסעים, במיוחד הדברים אמורים בימי שישי או ערבי חג או חול המועד או פורים, אנחנו נותנים יותר ממה שכל אחד אחר נותן וכל הערים החרדיות מדברות על זה ש"סופרבוס" נותנים יותר. עובדה שהלכנו למכרז אלעד והיינו במקום הראשון מבחינת המחיר, זה שהחלטנו לפרוש זה בגלל שבמכרז היינו מפסידים כסף. איפה הבעיה שלנו? לנו אין בעיה להעמיד 30 אוטובוסים בקריית ספר, הרי בסך הכל יש לנו 110 אוטובוסים, התחלנו עם 80 ויש לנו עכשיו 110. אנחנו עם ה110 האלה צריכים להחזיק גם את האשכול שנקרא רמלה-לוד, שמי שעשה את המכרז הזה צירף שני אשכולות ביחד כדי שאחד יתן תמורה לשני, כי האשכול ברמלה-לוד מפסיד והאשכול הזה מרוויח, אחד צריך לפצות על השני. הבעיה מתעוררת בימי שישי שאנחנו צריכים בנוסף ל30 האוטובוסים הרגילים עוד בערך 50 אוטובוסים מרמלה כדי שיהיו 80 אוטובוסים בשעה האחרונה. העיר הזאת ביום שישי בצהריים על גלגלים, כל העיר יוצאת החוצה וכולה בשעה האחרונה, זאת אומרת אם אתה בא שעה לפני הסוף הכל ריק ופתאום כמו קסם תוך 20 דקות אתה רואה אלפיים איש ברחוב. מי שלא יכול להתמודד עם זה לא יכול לעבוד בקריית ספר, אנחנו מתמודדים עם זה מהיום הראשון, זה כבר שנתיים, לא קרה יום שישי אחד שאדם נשאר בעיר, זה שהיה לפעמים עיכוב של 20 דקות או חצי שעה, אני לא עכשיו לאמר שאני לא לוקח אחריות, יש פה לוח זמנים של 400 נסיעות ביום בעירוני ובבינעירוני ואני לוקח אחריות אישית על כל נסיעה ונסיעה. אם מישהו יצלצל אלי באמצע הלילה ומצלצלים אלי כל ערב הביתה אנשים עם כל מיני בעיות אני אפתור כל בעיה ומי שאמר שהטלפון שלי סגור שינסה אותי, לעולם המכשיר האישי שלי לא סגור, אני מחזיק בחברה 12 סדרנים מפקחים, כל מוצאי שבת הם בשטח, בבני ברק ובירושלים ובקריית ספר, אנחנו מנסים לתת את השירות הכי טוב בעולם ואני לא מתחמק משום אחריות. אם מתוך ה400 נסיעות האלה יש נפל של שני אחוז זה כישלון בשבילי כי שמונה נסיעות ביום זה אומר שזה וזה וזה לא הגיעו לעבודה או שאשתו לא הצליחה לחזור בזמן אלא רק שעה אחרי ובשבילנו זה כישלון, כי אנחנו נלחמים על כל נסיעה ונסיעה. המלחמה הזאת היא לא פה בכנסת, המלחמה הזאת היא יום יומית, היא מלחמה עם ועדת התחבורה, אנחנו יושבים איתם פעם בשבוע או שבועיים, הרבה פעמים בהשתתפות משרד התחבורה ומנסים לשפר הרבה דברים ועושים הכל באמת כדי שיהיה הרבה יותר טוב. יש גם הרבה בעיות שלא תלויות בנו, יש את עניין הפקקים ויש את מחסום מכבים-רעות שאם יש איזושהי התראה הוא נחסם לאיזה חצי שעה, את האזרח לא מעניין שום דבר, הוא רוצה שהאוטובוס יהיה בזמן. היו"ר ישראל אייכלר: אתה מודע לדילוגים שאולי הנהגים או הסדרנים במקום מדלגים? אלי בליליוס: תראו, לא מדלגים אף פעם במודע, אין דבר שאותו המפקח או הסדרן מחליט עכשיו שהוא לא מוציא אוטובוס. מה קורה הרבה פעמים? בגלל התדירות העצומה, פה מדובר על תדירות שכל 10 דקות יש אוטובוס, קורה שיש פקק ושלושה אוטובוסים נתקעו ושלושתם מגיעים ביחד ולכן נוצר 20 דקות שלא היה אוטובוס, אף אחד לא עושה את זה במודע. קורה לפעמים שאוטובוס באמצע נסיעה נתקע, אני לא יודע אם זה בגלל דלק, אני לא מכיר את הסיפור הזה וזה סיפור מאוד עצוב, אבל קורה שאוטובוס נתקע בדרך וכל האוטובוסים הבינעירוניים שלנו חדשים, כל אוטובוס עולה מיליון שקל, תאמינו לי, אני משלם אותם כל חודש וחודש בזיעת אפי, עובדים אצלי 180 איש שכל המטרה שלהם היא לשלם על האוטובוסים האלה, אין פה חוכמות. היו"ר ישראל אייכלר: אתה יודע שאתה הורס את המנוע כשהוא נשאר בלי דלק באמצע הדרך. אלי בליליוס: אני יודע את זה והם לא נשארים אף פעם בלי דלק, בכל מקום שאני נמצא בחניונים יש את תחנות הדלק שלנו ואני לא צריך שהנהג יכנס עם הנוסעים לתוך תחנת הדלק וזה גם אסור לפי החוק. היו"ר ישראל אייכלר: אז איך זה קרה? שמעת על התלונה? אלי בליליוס: לא שמעתי על התלונה הזאת. אולי הייתה בעיה במד הדלק, הכל יכול להיות. אני לא רוצה להיכנס לגופו של עניין כי לא חסרים בעיות. היו"ר ישראל אייכלר: שמעת שנהגים מדברים בטלפון? אלי בליליוס: בכל האוטובוסים אצלנו יש מירס עם דיבורית, אם הנהג הוציא את הפלאפון האישי ודיבר איתו זה עבירה חמורה, אם אני לא יודע מזה אני לא יכול לתת לו קנס ואני לא יכול להעניש אותו. משה גפני: אתה אמרת שהאוטובוסים שלך חדשים כולם? אלי בליליוס: הבינעירוניים כולם חדשים, בעירוניים יש בעיה של תשתיות ואני אגיע לזה יותר מאוחר. משה גפני: יכול להיות שמישהו אמר לי שקניתם אוטובוס שחברת דן הוציאה מהמחזור? אלי בליליוס: זה לא שהם הוצאו מהמחזור, אלה אוטובוסים שקיבלנו עליהם אישור ממשרד התחבורה, כי אלה האוטובוסים היחידים שיכולים להתמודד עם הבעיות שיש במודיעין עילית עם התשתיות, בין אם זה כבישי העפר, בין אם זה פסי האטה שהם לא לפי התקן. אנחנו מחזיקים שירות לקוחות שעובד משש בבוקר ועד שמונה בערב, שירות לקוחות שמורכב משלוש בחורות שהן מוקדניות ויש להם איתורן שמראה להם איפה כל אוטובוס נמצא, יש להם מירסים שהן מדברות עם הסדרנים. הרבה פעמים בעיית העומס והלחץ נוצרת מזה שאם יש אוטובוס לא יצא אז לא אחד מתוך התחנה יתקשר אלא עשרים, הרי אין אדם היום לא במגזר החילוני ולא במגזר החרדי שאין לו פלאפון, אז אם עשרים אנשים מאותה התחנה מתקשרים אז מאוד סביר להניח שיהיה עומס על שירות הלקוחות. אם הוא לא מצליח להתקשר הוא מתקשר אל הסדרן בעצמו, יש את המספר בקריית ספר, הוא לא הצליח להשיג את הסדרן הוא מתקשר אלי לטלפון הפרטי. היו"ר ישראל אייכלר: אולי זה לא בריא שאפשר להתקשר אליך. אלי בליליוס: אני לא מוכן לסגור את הפלאפון עד שאני לא אראה שיש מענה אחר. אם אני אגיע למצב שיש לי רגיעה ושקט בנושא שירות הלקוחות ואני חשבתי לעשות על כל מיני רעיונות לעשות משהו שיגיע ישירות לסדרנים, אם אני אגיע לזה שיש לי רגיעה ויש לי שקט ואין לי תלונות אז אני אסגור אותו. היו"ר ישראל אייכלר: אבל המציאות היא שאתה כן עונה, לכמה אתה כבר יכול לענות, עשרה אנשים, עשרים אנשים? אלי בליליוס: למי שמתקשר. היו"ר ישראל אייכלר: זה לא בריא בשבילך. במנהל עסקים דבר ראשון האיש שמנהל לא צריך להיכנס לזה. אלי בליליוס: אתה צודק אבל אתה לא מכיר את הלך העניינים במודיעין עילית. רוצים לפטור את הבעיה, גם אם אני אשים שש מוקדניות הם רוצים להגיע לבעל החברה בעצמו, אין לי שום בעיה עם זה. אנחנו עושים את הכל, יכול להיות שבעניין ההסברה לציבור אנחנו לא מאה אחוז ולכן אני החלטתי שאני לוקח את יוסי לנדאו שהוא מנהל הסניף הת"תים בירושלים, סניף שהוקם אך ורק על מנת שיהיה לי מענה לתת לי עוד אוטובוסים לקריית ספר בימי שישי, שבת וחג, אחרת לא הייתי יכול להעסיק עוד 30 אוטובוסים במהלך כל השבוע, הרי אני לא צריך יותר מ- 30 במודיעין עילית, אז בשביל שיהיה לכם 100 אוטובוסים לפורים אני צריך לתת לאוטובוסים עבודה אחרת, אי אפשר להחזיק אוטובוסים בשביל שעה בשבוע ביום שישי, אי אפשר להחזיק אוטובוסים בשביל פורים. בנושא ההפרטה יש לנו תלונות הכי קשות בעולם, אנחנו לא נצליח להגיע למצב שאנחנו נוכל להתמודד מול "אגד" ודן בהפרטה, אין שום סיכוי, המכרזים היום הם כאלה שאני צריך להתמודד חזיתית מול "אגד" ודן ללא שום תנאים מקדימים שהם בעדנו, אני לא חושב שבדרך הזאת של ההפרטה אני אוכל לגדול. איך אני כן גודל? אני גודל על ידי זה שאני לוקח עבודות פרטיות שאני אוכל לספק שירות הכי טוב לקריית ספר בשישי, שבת וחג ופה הנקודה. אני לוקח את יוסי לנדאו ואני אבקש ממנו שיסתובב קצת בקריית ספר ויתחיל ללמוד את העניינים שם ואני מצפה שתוך שבועיים או שלושה הקטע של השירות לקוחות יתוגבר וישופר על ידי אנשים מתוך המגזר. היו"ר ישראל אייכלר: איך אתה עושה סינכרוניזציה בין אוטובוסים בירושלים או ברמלה שפנויים לבין המחסור בקריית ספר? איך אתה דואג שהרזרבות יפעלו ולא יעמדו אוטובוסים במקום אחד? אלי בליליוס: אצלי בחברה לא עומד אוטובוס אחד לא ביום שישי ולא במוצאי שבת. אני החברה היחידה בארץ ששמונים אחוז מהנהגים שלה וכל האוטובוסים עובדים במוצאי שבת, יש לי גם מיניבוסים. 80 כלים אני מפעלים שמתוכם 76 בקריית ספר ו4 ברמלה-לוד, זאת אומרת שבמוצאי שבת יש לי כל שעה קו שנוסע מרמלה לתל אביב ובדרך כלל יש עליו 10 אנשים ויש 76 אוטובוסים במודיעין עילית. אני הוספתי להם קווים שלא הייתי חייב להוסיף, עשיתי את זה בשביל להרוויח כסף ובשביל השירות. אני מוציא להם היום קווים לזיכרון, לנתיבות, לאופקים, לבית שמש, לאשדוד, לרחובות, לראשון, לנתניה, לפתח תקוה, ל12 שכונות בירושלים, אז תלונות לא חסר אבל תאמינו לי שמה שאנחנו עשינו בשביל האוכלוסיה החרדית "אגד" למדו מאיתנו. אני לא אומר מילה רעה על "אגד" כי במשך השנה האחרונה הוא מאוד השתפר כלפי המגזר החרדי, למה? בגלל התחרות. תראו, יש לי סטטיסטיקות של "אגד" ואצלי, אצלי ממוצע הנוסעים באוטובוס הוא 26 נוסעים, זאת אומרת יש לי 6,600 לחלק ל240, אצל "אגד" היו 37, 38 לאוטובוס. 38 זה יותר מדי כי בשעות השפל יש 20 איש ואם היה לו 38 אז בשעות הבוקר היו לו 70, האנשים האלה גרו שם ואני לא רוצה לשאול אותם אם כן או לא, אבל אני משוכנע שהצפיפות אצלי היא הרבה פחות מ"אגד". אני לא רוצה להגיד אני לא יכול לבצע, אני התחייבתי אז אני אבצע, צריך עוד שני אוטובוסים אקנה עוד שני אוטובוסים, צריך עוד סדרן או שירות לקוחות אני אבצע הכל, אין לי שום בעיה. אני לא בא בטענות למשרד התחבורה, אני לא בא בטענות למועצה. היו"ר ישראל אייכלר: מה השיפור שאתה אומר? אתה מביא את המנהל של ירושלים? אלי בליליוס: כן, הוא יעזור שם בנושא ההסברה. היו"ר ישראל אייכלר: מה עוד? אתה מוסיף אוטובוסים? אלי בליליוס: יש שני דברים שהם הכי קריטיים ואנחנו מדברים עליהם עוד לפני ההפעלה. אני לא בא פה ללכת נגד משרד התחבורה או המועצה, אני חושב שהם עושים הרבה דברים למעננו אבל פה בעניין הזה לאחרונה יש פתרון. הנושא של פסי ההאטה, הם הורסים לנו את כל האוטובוסים והנושא של ההעדר התשתיות המתאימות, זאת אומרת יש הרבה כבישים שהם דרכי עפר ולחברה אין מגרש היום, אין מסוף שהיא יכולה להעמיד את האוטובוסים ולטפל בהם, רק לאחרונה מר נחום גבאי מינה את היועץ עתניאל שנלר שמאוד עוזר לנו, אני מעריך שתוך כמה שבועות יהיה פתרון. על הדברים האלו אני אתן להם להתייחס. היו"ר ישראל אייכלר: לך יש לי רק שתי שאלות. מה בכוונת החברה לעשות כדי לשפר את המצב הקיים? קיבלנו תמונה מלאה ממך ומהתושבים, מה ישתנה מחר בבוקר? אלי בליליוס: אם אני אגיד לך עכשיו שאני אעשה משהו מחר בבוקר שאני לא עושה אותו היום, אני פושע וצריך לזרוק אותי. אנחנו עובדים 24 שעות ביממה כל הזמן, גם אם הם לא היו באים, הרי אנחנו לא באנו לפה בשביל להצטדק או להתחמק מאחריות, אנחנו עובדים כל יום, שעה שעה, שכל ה- 400 יציאות האלה יצאו, אין פה חוכמות, כמו שעובדים באלעד וכמו שעובדים בביתר וכמו שעובדים בבית שמש ואנחנו נמשיך לעשות הכל ונעשה יותר, אם אני אראה שצריך להוסיף עוד אוטובוס אחד או שניים אני אוסיף. לגבי האוטובוסים העירוניים, אני רוצה לקנות עוד שלושה אוטובוסים, אבל יש בעיה עם איכות הסביבה, אם אני הולך היום לקנות אוטובוסים מדן או "אגד" אין לי אישור מהמשרד לאיכות הסביבה. אני הייתי לפני שבוע בחקירה של הסיירת הירוקה תחת אזהרה בלי עורך דין ודיברתי שעתיים על זה שאני קניתי אוטובוסים מדן, שיש צו הרחבה שלי אסור לקנות אותו. לדן ו"אגד" מותר להשתמש בהם אבל אסור להם למכור אותם. אני לא ידעתי אסור או מותר, הלכתי למשרד התחבורה וביקשתי אישור, קיבלתי אישור לרכוש אותם כי הם האוטובוסים היחידים שמתאימים לקריית ספר בגלל התשתיות, קניתי אותם ועכשיו אני צריך ללכת לחקירה. היו"ר ישראל אייכלר: למה? כי הם אוטובוסים מיושנים? אלי בליליוס: הם לא מיושנים, יש עניין של איכות הסביבה מבחינת זיהום האוויר. יש בארץ 2800 אוטובוסים כאלה ישנים, 2500 ב"אגד" עובדים ו300 או 400 בדן, ל"אגד" ודן מותר להשתמש ולנו אסור לקנות מהם כי יש פה צו הרחבה. אני לא במודע עברתי על הצו הזה, לא ידעתי שהוא קיים בכלל, זה צו שהוציא אותו צחי הנגבי. היום כשאני צריך לקנות עוד אוטובוסים עירוניים אני לא אעשה את זה עד שאני לא אקבל אישור מוחלט ממשרד התחבורה שיגבה גם את המשרד לאיכות הסביבה, לא יכול להיות שייתן לי אישור משרד אחד כשמשרד אחר לא נותן. משה גפני: כשאתה עונה ליושב ראש הוועדה אתה עונה תשובה מאוד חמורה ואני אגיד לך מדוע. שואל אותך יושב ראש הוועדה, הרי זאת מציאות שכולנו השתכנענו בה שיש תלונות, מה שאתה מסביר זה יפה מאוד, אבל אין ויכוח שיש תלונות וזה ברור לחלוטין. אם אתה אומר שאתה מחר בבוקר לא מחפש דרכים, אלי בליליוס: אתה כנראה לא הבנת אותי, אני מחפש דרכים כל הזמן. משה גפני: אתה לא מחפש דרכים כל הזמן, אתה לא יכול לחפש דרכים כל הזמן מכיוון שאתה הרבה פעמים משוכנע שמה שאתה עושה זה המקסימום. התוצאה בשטח היא שיש תחושה לתושבים שהיא תחושה אמיתית, שיש בעיות בכמה וכמה תחומים שהועלו כאן, גם בתחום הזה של זמני התחבורה, גם בנושא של הנהגים וגם בנושא של היחס. היו פה כמה תלונות שאנחנו מכירים אותם עוד לפני הדיון בוועדה. אם אתה אומר שאתה היית צריך לעשות את זה אתמול ואם לא עשית את זה אתה פושע, זה פשוט עובדתית לא נכון. בן אדם צריך לשמוע תלונות מבחוץ ויש את התלונות האלה, אתה חייב ללכת עכשיו למשרד שלך, לשבת עם האנשים שלך ולבדוק איך מתקנים את הבעיה הזאת, זה לא אומר שהיית פושע עד היום, אתה עשית את המקסימום. אני רוצה לומר לך עוד מילה אחת לגבי האוטובוסים של דן, עם כל הכבוד דן השתמשה באוטובוסים האלה במשך שנים רבות וגם היום, זה מה שיש להם ואף אחד לא אמר להם לזרוק את האוטובוסים, כי כשמשפרים את הנושא של הדלק ומשפרים את הנושא של איכות הסביבה שהיום יש לזה מודעות הרבה יותר גדולה, אומרים לא לרכוש יותר אוטובוסים כאלה. לא מאפשרים לדן לקחת את האוטובוסים האלה ולמכור אותם הלאה, לעשות המשך לאחר שהאוטובוס הזה כבר גמר את תפקידו. מה פירוש אין אוטובוסים אחרים שיכולים? אין דבר כזה. אלי בליליוס: אמרתי שני דברים שמאוד יכולים לעזור, האחד זה הבעיה של התשתיות בתוך העיר, אם יורידו את פסי ההאטה אני אוכל להביא אוטובוסים חדשים. היו"ר ישראל אייכלר: אני נגד הורדת פסי ההאטה בכל מקום. נחום גבאי: פסי האטה תקניים. היו"ר ישראל אייכלר: תקני זה כן. אלי בליליוס: הדבר השני זה המסוף, אם אני יודע שאני מקבל אישור להתחיל לעבוד על המסוף התפעולי, יהיה לי שם מגרש שבו אני אוכל לתקן את האוטובוסים, להחנות את האוטובוסים ולהחזיק שם עוד שניים ספייר, זה יחולל שיפור עצום. משה גפני: אם יהיה לכם שם מסוף אתם תוכלו לעשות קו פנימי שהאוטובוסים יאספו את האוטובוסים מהעיר? עמרם אוחנה: הם לא יסכימו, הלוואי. משה גפני: למה לא? אלי בליליוס: האוכלוסיה הזאת רוצה שהאוטובוס יכנס לכל רחוב, כל נוסעת יש לה עגלה ולכל נוסע יש מזוודה. אם אני אנסה רק להעלות את הרעיון הזה כולם יהיו נגדי. משה גפני: אגב, אני הבנתי שאתם גם עובדים עם סיבסוד סולד, כמו "אגד"? אלי בליליוס: בגלל המכרז שאנחנו השתתפנו בו. משה גפני: זאת אומרת שמודיעין עילית מסבסדת את רמלה לוד? אלי בליליוס: ורמלה-לוד בימי שישי עוזרת למודיעין עילית. המשפט שהכי חשוב לי לומר לגבי כל העניין הזה. לי חשוב שממשלת ישראל תסתכל על עתיד ההפרטה של התחבורה הציבורית, אם לא יתנו על זה את הדעת אני אומר לכם כבר שהיום אתם משלמים ל"אגד" מיליארד וחצי שקל ועוד ארבעה או חמש שנים אתם תשלמו שני מיליארד עוד פעם, למה? כי "אגד" ודן הם היחידים שיכולים לזכות במכרזים. במכרז באר שבע חברת "סופרבוס" נתנה את ההצעה הכי גבוהה במכרז, 21 מיליון שקל לשנה תמלוגים, בדיוק כמו דן, דן זכה. זה שדן יותר טוב מ"סופרבוס" והכין את המכרז במשך חודש יותר טוב ממני אין לי תלונות, אבל גם דן זה אותו גם שמקבל מכם 700 או 500 מיליון שקל בשנה. אם אני צריך להתחרות בדן ולתת את אותה ההצעה ולא לזכות אני לא מתמודד יותר. המכרז באלעד, מכרז שכל ההכנסות השנתיות 10 מיליון שקל ואני הצעתי 4 מיליון שקל תמלוגים ו"אגד" הציעה שלוש ומשהו, אני אחרי שלושה חודשים של התחבטויות של הוועדה שלא הצליחה להחליט החלטתי שאני מרים ידיים כי אני לא הולך להפסיד כסף. בקריית ספר אני פחות מרוויח, אני אלך לאלעד שרצו אותי באלעד, איינהורן מאלעד ושמוליק מאלעד וכל החבר'ה שם התקשרו אלי יום יום, הפעילו את גפני ואני לא יודע את מי לא הפעילו כדי שאנחנו נזכה, אנחנו נתנו את ההצעה הכי גבוהה כלכלית ואני הרמתי ידיים. רציתי את אלעד יותר ממה שאתם חולמים כי אני אוהב את האוכלוסיה הזאת ואני נהנה ממנה והכל, אבל ללכת לאלעד ולהפסיד 5 מיליון שקל בשנה?! היו"ר ישראל אייכלר: אולי זה רק אומר שבמישור העקרוני טעינו כשחשבנו שהפרטה זה פתרון טוב? משה גפני: אתה לא היית אז בכנסת, אבל כשעלה נושא ההפרטה וכל מה שמר בליליוס אומר עלה ודובר על הסובסידיה ושיהיו להם סדרי עדיפויות במכרזים והיום אנחנו על פרשת דרכים. היום משרד התחבורה מעוניין שחברות "אגד" ודן יזכו במכרזים. אלי בליליוס: אז אין בעיה, אז תגידו לי מר בליליוס, אתה היית בסדר, תפקידך הסתיים, למודיעין ובית שמש, פתח תקווה ואשקלון אל תלך בכלל להתמודד. כל מכרז כזה עולה לי מאות אלפי שקלים, אני עובד עליו חודשים, אני מעסיק יועצים, אני לא מביא אנשים מתוך המערכת כמו "אגד" ודן, אני ארים ידיים ואני אפנה לעסקים אחרים, אני הרי בונה בארץ, אני מוכר מכוניות בארץ, אני עושה הרבה דברים, אז בזה אני לא אתעסק. היו"ר ישראל אייכלר: העלית פה שאלה מאוד מעניינת. עמרי שרון: הטענה, אני לא נציג של "אגד" אבל "אגד" עומדים מול החברות הפרטיות שנכנסו לשוק, וחלק מההוצאות הקבועות שיש להם ל"אגד" ולדן לא קיימות לחברות החדשות. זה חלק מהעניין. אם אתה שואל אותי אז יכול להיות שהיום אחרי כארבעה שנים צריך לבחון את זה. הבעיה פה בעצם היא לא השוטף אלא פסגות הצריכה, זאת אומרת אם יום שישי בגלל הנושא של שבת והרגישות שלו אז יכול להיות שדווקא בגלל זה אתה מעבה את זה. בחברה גדולה יותר כמו "אגד" ודן, יש יותר שוליים שהם יכולים לעבות במקרה קריטי כזה, מה שלחברה כמו "סופרבוס" אין ויש לה מגבלה פה. עמרם אוחנה: אני גר בירוחם ואני נוסע כל יום מירוחם לרמלה כי אני שותף ב"סופרבוס", אני באתי מתחום האוטובוסים ויש לי חברה בירוחם שנקראת "מטיילי אירוס ירוחם". מעולם ואני עובד 25 שנה באוטובוסים, מעולם לא נתתי שירות כמו שאני נותן היום, אני בערב שישי רץ כמו מטורף בשעה שלוש כל יום שישי במשך שנתיים כי אני פותח את התאים ועוזר לאנשים להכניס את המזוודות בשביל לא לחלל שבת, אבל כל יום שישי אני נמצא בקריית ספר על מנת שאנשים יסעו, עד הנוסע האחרון. כל האנשים פה יכולים להעיד על זה. אתה מצפה מהאנשים האלה להבין, הם לא מבינים את זה, הוא אומר אתה מאחר בשבע דקות ולא מעניין אותי מחסום מכבים, סגרו את 443 לא מעניין אותי, שלג ירד לא מעניין אותי, אתה אפס, מקללים אותי כבעל הבית, למה? כי הוא מרגיש שיש לו כוח, הוא מפרנס אותך ואז הוא תובעני והוא מתנהג אליך בצורה משפילה. היו"ר ישראל אייכלר: ואז מה התגובה שלך? עמרם אוחנה: אני לא מגיב, אני מעולם לא מתנכל ומעולם לא פוגע ואני ממשיך לבוא ביום שישי ולשרת אותם ולתת להם בחפץ חיים את כל השירות, כי אני יודע שאני חי מהם והם מפרנסים אותי, אבל זו לא צורה. היו"ר ישראל אייכלר: איך אתה מסביר שאנשים פחדו להתלונן וראש המועצה פחד להגיע לפה? אלי בליליוס: אף אחד לא פחד להתלונן. עמרם אוחנה: הם כולם חברים שלי וכולם מסכימים איתי, אני רק אומר לך, לא מבחינת התלונות, אני מדבר פה מבחינת היחס. אני רק רוצה להגיד לך שכמות התלונות שהוגשה לך פה וכל התלונות יכולות להיות נכונות, קח אותם מבחינת אחוזים וזה אפילו לא שני אחוז, אף אחד לא נותן להם שירות אינטנסיבי ואישי כמו שהם מקבלים פה, אני לא מצפה מהם לתודה, אבל שתדע במה מדובר. היו"ר ישראל אייכלר: שאלה לנציג המועצה, האם אתם מוכנים להקדיש קרקע למסוף? גדעון כהן: על זה משרד התחבורה יענה. קודם כל ראש המועצה לא פחד להגיע, אני מראש מוניתי על מנת להגיע והיו עיכובים היות והייתה לי ועדת כספים מקומית והודיעו על זה גם כן, לכן לא הייתה לי ברירה ולכן איחרתי. אני אתייחס לשתי נקודות בקצרה. פסי ההאטה, נכון, יש את הבעיה, היא בעיה קיימת, אני חוזר על מה שהיה בוועדה בשבוע שעבר ואמרנו את זה בפני הנוכחים, יש תוכנית ליציאה לתיקון כל פסי ההאטה במודיעין עילית ואני יכול לבשר לכם שזה יתוקן ויצא כבר לפועל, דהיינו אנחנו אחרי אישור של יועץ תנועה וגם מר גבאי הקצה כסף ממשרד התחבורה לדבר, אף על פי שההרשאה לא בידינו אנחנו יוצאים. היו"ר ישראל אייכלר: תוך כמה זמן זה יהיה? גדעון כהן: מבחינתי שבוע הבא יוצאים לעבודה. יש הליך בירוקרטי של בחירת קבלן. היו"ר ישראל אייכלר: שבועיים? חודש? תגיד זמן. גדעון כהן: בירוקרטיה מקובלת. היו"ר ישראל אייכלר: תגיד לי עד מתי? חודש? גדעון כהן: יכול להיות. היו"ר ישראל אייכלר: אז אתה אומר בתוך חודש יהיו פסי האטה יותר מסודרים? גדעון כהן: אני אמרתי יצאו לעבודה, זה הליך בירוקרטי של בחירת קבלן. היו"ר ישראל אייכלר: זה יכול לקחת חצי שנה. גדעון כהן: לא, לא, בכלל לא, אנחנו עובדים עם זכייני משת"ח ולא צריך בכלל לעשות הליך מכרזים, רק הצעת מחיר. דבר שני שרציתי להתייחס אליו, בתוקף תפקידי כיושב ראש ועדת בטיחות בדרכים התרענו בפני הנהלת "סופרבוס" על עבירות כאלה ואחרות של נהגים והוא התחייב בפנינו שכל נהג שעובר/עבר/יעבור עבירה ייקנס, דהיינו חוץ ממה שמגיע לו על ידי רשויות החוק שאוכפים את העבירה הנהלת החברה תטפל בו כראוי, זו התחייבות של מנכ"ל החברה. היו"ר ישראל אייכלר: זה מבוצע? אלי בליליוס: זה מבוצע. היו"ר ישראל אייכלר: ואם יתקנו את פסי ההאטה תכניסו אוטובוסים חדשים גם בקווים העירוניים? אלי בליליוס: זו שאלה מצויינת. היו"ר ישראל אייכלר: הרי יש תלונות רבות על האוטובוסים האלה. אלי בליליוס: לי יש במכרז שלוש וחצי שנים, מעכשיו ועד הסיום. בוא נניח שזה ייקח מספר חודשים ואני אביא אוטובוסים, אני לא יכול לקנות אוטובוסים במיליון מאתיים אלף שקל בשביל שלוש שנים, אם יבוא מישהו ויגיד לי שהאוטובוסים האלה ירכשו ממני בתום התקופה, כמו שעושים במכרזים החדשים באיזשהו מחיר אני מוכן לשמוע את זה, אם יגידו לי תהיה לך הארכה בקריית ספר אני מוכן לשמוע את זה. לקנות היום אוטובוסים באמצע התקופה, חדשים לחלוטין? אם מישהו ייתן לי אישור לקנות מדן או מ"אגד", במיוחד מ"אגד" שהאוטובוסים שלה הם הכי טובים אבל "אגד" בתור עיקרון מעמידה אותם בחצרות כדי לא למכור אותם ולא לעזור למפעילים החדשים, אם יתנו לי לקנות מ"אגד" 10 או 5 אוטובוסים עירוניים בני שלוש או ארבע שנים אני מוכן להתחייב לקנות מחר בבוקר. היו"ר ישראל אייכלר: זה מה שהתכוונתי ולא התכוונתי חדשים מפס הייצור. אלי בליליוס: כאלה אם "אגד" מוכן למכור. יוסף לנדאו: אני רוצה לומר כמה משפטים. אני פשוט סיימתי לנהל את הסניף בירושלים, מצבת הרכבים בירושלים היא יותר גדולה מקריית ספר והנסיעות מבוצעות יום יום בירושלים, אומנם לא תחבורה ציבורית, יותר מקריית ספר. אני בירושלים לא נתקל בבעיות שיש בקריית ספר, בירושלים העבודה מתבצעת כמעט במאה אחוז. משה גפני: העבודה בירושלים זה ת"תים. יוסף לנדאו: אלה קווים, מה זה משנה? אלה קווים וזמנים. משה גפני: יש לוח זמנים מתי גומרים בת"תים ומתי מתחילים. יוסף לנדאו: בירושלים יש אותו לוח זמנים כמו בקריית ספר. משה גפני: זה בסדר גמור מה שאתה אומר, אבל דבר שאתה יודע זה שבתחבורה הציבורית יש אשה שמחליטה לנסוע לאמא שלה מעכשיו לעכשיו היא הולכת לתחנה, אצלך בירושלים הילד לא בוחר מתי לנסוע, יש לוח זמנים, יש מתי מתחילים ומתי מסיימים את הלימודים, יש לך את האוטובוסים שאתה מעמיד להם ואתה יודע על כמה ילדים מדובר, אתה לא יכול לעולם לדעת כמה נוסעים יש בתחבורה הציבורית. יוסף לנדאו: לא הועלתה פה תלונה אחת, סופברבוס היא לא חברת מוניות שהאשה רוצה לנסוע והיא מזמינה, יש לוח זמנים שאמור להתבצע. התלונות שהועלו פה ואני לא מכיר אותם ולכן לא אתייחס אליהם, זה שלוח הזמנים לא מתבצע. לוח הזמנים בירושלים, אותו מתכונת של לוח זמנים לצורך העניין ומתבצע כמעט במאה אחוז. אני אומר דבר כזה, הטענה שאתה העלית וחבל שלא התייחסת אלי, הרכבים של ירושלים לא נכנסים למצבת הרכבים של קריית ספר, זו ממש טענה שעלתה פה ואני מכחיש אותה. מצבת הרכבים של ירושלים תורמים לקריית ספר והם לא נלקחים. מה שהעלה אלי מנכ"ל החברה, שהוא ביקש שאני אכנס לנושא של קריית ספר, אני אהיה מוכן להיכנס וללמוד את הנושא, ללמוד את הבעיות ולראות איך אני יכול לעזור ואיך לפתור את הבעיות. היו"ר ישראל אייכלר: אתה חושב שהאוטובוסים בירושלים בשעות שבין לבין מספיקים לשרת את קריית ספר? יוסף לנדאו: הם מספיקים, אנחנו מסייעים לקווים בקריית ספר. אנחנו מוציאים הרבה קווים. אני יכול לומר דבר אחד באחריות, בירושלים זה מתבצע. משה גפני: בשני ימי ראש חודש תלמידי התורה יוצאים באופן מפתיע בצהריים? יוסף לנדאו: אתמול ושלשום מצבת הרכבים של ירושלים לא קיבלה סיוע. משה גפני: זה שכל יום אחר, רביעי שעבר וחמישי ושלישי לא היית צריך כל כך הרבה אוטובוסים בסיום הת"תים בגלל שמסיימים מאוחר יותר, באו שני ימי ראש חודש ושם היית צריך הרבה יותר אוטובוסים, מאיפה הבאת אוטובוסים? יוסף לנדאו: מקבלנים פרטיים. אלי בליליוס: אני לא מוריד שום אוטובוס מקריית ספר. יוסף לנדאו: אני מבחינתי העבודה מתבצעת במאה אחוז. משה גפני: אתה יודע שלא הביאו אוטובוסים מקריית ספר? יוסף לנדאו: כן. משה גפני: אתה יודע בוודאות? יוסף לנדאו: בוודאות, מאה אחוז. או שאני לוקח מרמלה, אבל לא מקריית ספר. משה גפני: אתה בטוח? מאיפה אתה יודע שזה מרמלה? יוסף לנדאו: אני פונה לסניף, יש מספר סידורי של האוטובוס. דרך אגב, אני מבין שזו תיאוריה וזה לא נבדק, נכון? שמעון שפירא: תיאוריה. יוסף לנדאו: זה חשוב לציין. אלי בליליוס: הבעיה הכי קשה של החברה זה כמו שהגדיר את זה עמרי שרון, השיאים של הלחץ, בשישי בצהריים אני צריך 80 אוטובוסים, לי יש 110 אבל גם ברמלה עובדים אוטובוסים בזמן הזה, אז כמה אני יכול לקחת מרמלה? אני מצמצם את השירות שם למינימום אבל אני לא יכול לפגוע בו לחלוטין. אני נהיה בחוסר של 10-15 אוטובוסים, שאותם אני לוקח מחברות אחרות, זה לא אוטובוסים לתחבורה ציבורית, הנהגים לא מיומנים בתחבורה הציבורית, אני מעלה כרטיסנים על האוטובוסים ומי נפגע? הציבור, אין פה חוכמות. הדרך היחידה לפטור את זה ועל זה אנחנו דנים עם משרד התחבורה שנה וחצי, רמלה לבד לא יכול להחזיק את המענה התפעולי לקריית ספר, חשבנו שזה יהיה ככה אבל לא לקחנו בחשבון גידול אוכלוסיה אדיר, צריך להוסיף לנו כמה קווים חילוניים מתוך אשכול רמלה-לוד שעוד קיימים אצל "אגד", שרק במקרה או בטעות לא יצאו למכרז. אם יתנו לי לקנות עוד 20 אוטובוסים לרמלה לוד יהיה לי עוד 15 ספייר ליום שישי, על זה אני נלחם שנתיים וזה הכי חשוב לי. זאב חדש: אני רציתי לדבר על משהו אחר, לא על חברת "סופרבוס" אלא על משרד התחבורה, על ההתעלמות וההתחבאות מאחורי השולחן של מר נחום ומר עתניאל שנלר. נכון שהם יורדים אל העם בתור ועדות, אני קיבלתי מכתב לא מזמן ממר נחום גבאי שהבטיח לי שבראשון לתשיעי יהיו אוטובוסים חדשים ויהיה שילוט על הכל, שום דבר לא בוצע. העניין של הירידה אל העם של משרד התחבורה, לא דרך נציגי המועצה אלא ללכת לראות בעצמם ולא דיווח של חבר מועצה כלשהו שהוא לא נוסע בתחבורה ציבורית, רק לרדת ולשאול אחד את השני. שמואל קרליץ: אני הייתי רוצה להתייחס בתור מי שהתעסק גם עם חברת "סופרבוס" וגם עם התושבים, אז אני הייתי רוצה לומר שהתלונות נכונות ומוצדקות וגם מה ש"סופרבוס" טוענים הם משתדלים בהחלט לתת שירות טוב והרצון שלהם מאוד טוב ופה נקודת הבעיה. הרצון שלהם לתת שירות טוב הוא כמו של חברה של חאפרים, אלי בליליוס עונה בטלפון לכל אדם, אין מנהל מקצועי שאחראי על הפקת לקחים בכשלונות של תנועה, אין מנהל מקצועי שאחראי על הפקת לקחים בכשלונות של התנהלות או בנושא של שירות ציבורי. אם מחפשים פה את הניסיון בשביל לייעל את המערכת אפשר לראות דבר אחד, בעבר הייתה תחבורה ציבורית רק לשתי שכונות, ולשכונה אחת לא הייתה תחבורה ציבורית בכלל רק דרך קו פנימי שהיה מוריד לתחנה, פתאום בתקופה האחרונה יש תחבורה ציבורית, מה קרה? היהודי הזה בשם נחום רוזנברג הפעיל קווים פרטיים לבד, כל שעה יצא אוטובוס לירושלים, הפלא ופלא פתאום לחברת "סופרבוס" שווה להפעיל אוטובוסים מאחוזת ברנפלד. זה אומר שברגע שיש לחברה הפסד כספי אז היא פתאום בוחנת את הדברים ברצינות ולא בצורה של חאפרים שעונים לטלפון כן התייחסתי או לא התייחסתי. גם הנהגים, ברגע שהוא הסתדר עם המנכ"ל הוא לא צריך לתת דין וחשבון אחר כך. נחום גבאי: אני רוצה להגיד את מה שאנחנו עשינו, מה שאנחנו עושים ומה שאנחנו מתכוונים לעשות. מה שעשינו זה שיש לנו את ועדת התחבורה שהם נציגים שלכם, אתם בחרתם בנציגים האלה, אני מודיע לכם שהם מכובדים ומייצגים בצורה נאמנה ביותר את תושבי השכונות, כי אנחנו מקבלים תלונות ואנחנו בוחנים את התלונות. היו"ר ישראל אייכלר: אבל לפי התלונות שאני קיבלתי מסתבר שהם לא הצליחו. נחום גבאי: כל מי שמתלונן יכול להופיע בפני הוועדה הזאת. שלומית קאולמן: למי מתלוננים? למשרד התחבורה? נחום גבאי: לא, זו ועדה משותפת של המפעיל, ראש המועצה אנוכי ואותם חברי הוועדה. היו"ר ישראל אייכלר: הם לא הגיעו לכאן, אתה יודע למה? נחום גבאי: אין לי מושג. היו"ר ישראל אייכלר: אתה יודע על האיומים האלה שהיו? נחום גבאי: לא. אלי בליליוס: הסיבה היחידה שהם לא הגיעו לכאן זה שיש להם אי נעימות להתעמת עם השכנים והחברים שלהם בשכונה. הצעקות שאני מקבל מסוקולובר, מבנצי פרידמן ומנוייוורט זה פי 10 ממה שהם צועקים, סוקולובר מתקשר אלי יום יום בעשר בלילה וצועק עלי. היו"ר ישראל אייכלר: קודם כל עד מתי הזיכיון של החברה הזאת? נחום גבאי: החברה הזאת עוד שלוש שנים וחצי אמורה להחזיר לנו את הרשיונות. היו"ר ישראל אייכלר: ובמכרז לקחתם בחשבון שהעיר תגדל? נחום גבאי: אף אחד לא הביא בחשבון שהעיר הזאת הולכת לגדול בצעדי ענק כאלה. סיפר לי ראש המועצה שכל שבוע הוא צריך לדאוג לכיתת לימוד אחת. היו"ר ישראל אייכלר: מה עשיתם עם הפניות והתלונות שהגיעו עד עכשיו? נחום גבאי: כל תלונה שמגיעה נידונה בפורום הזה, בפורום שהוא משותף לראש המועצה, למפעיל ולאותם חברי ועדת התחבורה. בנוסף על כך יש לי מפקח משלי, לצערי הרב אני לא יכול להקציב אותו להרבה זמן וימים, המפקח הזה מבקר אחת לתקופה ובודק את לוחות הזמנים וקיום נסיעות. היו"ר ישראל אייכלר: איזה כלים יש לך אם יש איחורים או דילוגים? נחום גבאי: אני יכול להעמיד את החברה לדין, אבל אני מעדיף לבדוק לגופו ולנסות ולשפר. אם אני אעמיד את הנהג לדין או שאני אעמיד את האוטובוס אז מי שיסבול זה התושבים. דבר שני, אני נמנע לנקוט בצעד הזה, אני מעדיף להפגש בפורום הזה שנפגש אחת לשבועיים בממוצע ולבחון את הנושא ולמצוא פתרון. משה גפני: מה היה קורה אם חברת "סופרבוס", הרי עשיתם איתם מכרז והמכרז עומד להסתיים, אם חברת "סופרבוס" הייתה אומרת אני ראש קטן, יש לי בחוזה שאני צריך לתת 16 אוטובוסים ונתתי ומעבר לזה אני לא חייב לתת על פי החוזה, מה היית עושה? 16 אוטובוסים הוא לא יכול לספק תחבורה היום למודיעין עילית, אתה עשית את המכרז, אתה משרד התחבורה, מה היית עושה? נחום גבאי: קודם כל זה לא האינטרס שלו. משה גפני: אני שואל אותך שאלה, אתה ממשלת ישראל. נחום גבאי: אנחנו ממשלת ישראל, אנחנו אומרים לו אדוני אנחנו נותנים לך תקופה קצרה ותוך שלושה חודשים אתה עוזב ויוצאים למכרז חדש. משה גפני: אני שואל האם אפשר? נחום גבאי: אני צריך לבדוק את זה. משה גפני: אני חייב לדעת את הדבר הזה בגלל הנושא של המכרזים. אני מפעיל ואני עשיתי איתכם חוזה ואני צריך לתת לממשלה תמלוגים, מה שלא תקבלו אתם תעמידו אותי לדין, אני צריך לספק 16 אוטובוסים, אני מספק אותם. נחום גבאי: אם יהיה צורך אנחנו נבקש ממפעיל אחר שישלים את זה. אם יהיה צורך אנחנו נבקש ממפעיל אחר שיכנס כדי לתת את השרות, אנחנו אמורים לתת את השירות לציבור, אם הוא לא מסוגל נגיד לו אדוני יש לך תקופה קצובה ואם אתה לא יכול נקיים מכרז. היו"ר ישראל אייכלר: ועכשיו לפי כמות התלונות זה לא מצדיק את זה? נחום גבאי: משום מה באמת היה צבר של תלונות לאחרונה, בעקבות הצבר הזה ביקשתי מעתניאל שנלר שמשמש כיועץ למשרד התחבורה לבדוק את כל הנושא של מערך התחבורה הציבורית במודיעין עילית, לבדוק מה הבעיות, לנסות לאתר תקלות ולנסות לפתור אותם. השלב הראשון שאני ביקשתי ממנו זה לבחון את הנושא של השירות הפנימי. משה גפני: מתי ביקשת ממנו? נחום גבאי: בחודש האחרון. מר עתניאל שנלר בודק ביחד עם ראש המועצה, ביחד עם ועדת התחבורה את כל נושא מערך התחבורה הציבורית והפעלתו על ידי המפעיל במודיעין עילית, כולל בשירות הפנימי. בשלב הראשון הוא מתמקד למעשה בקווים הפנימיים ובשלב השני הוא ירחיב את הבדיקה שלו גם לקווים בינעירוניים כולל בדיקות ספציפיות לגבי איחורים, אי עמידה בלוחות הזמנים ובמספר הנסיעות. יש לו זמן בלתי מוגבל כדי לנסות לפתור את הבעיה הזאת. לגבי הדברים שהעלו פה החברים בעניין פסי ההאטה. אנחנו נותנים 100 אלף שקל ב2004 ונקווה שתוך שלושה שבועות תועבר התחייבות של משרד התחבורה לתיקון, שדרוג וטיפול באותם פסי האטה שמפריעים לתחבורה הציבורית. אנחנו גם ניתן 100 אלף שקל לסככות המתנה, יש גשם ויש שמש וכולי. עמרי שרון: זו בעצם השתתפות של המדינה בהוצאות או בעלויות של הפרטיים? נחום גבאי: של הרשות, הכל הולך לרשות, זה לא הולך לחברה הפרטית. זה חוזר לציבור. עמרי שרון: יכול להיות שזה חוזר לציבור, אבל עדיין זה בא מול ההוצאות של "אגד". נחום גבאי: ב"אגד" יש לנו קרן משותפת, איתם אין לנו ולכן המדינה לוקחת על עצמה. משה גפני: מה אתם עושים עם האוטובוסים הישנים של דן? נחום גבאי: אנחנו בודקים את זה. אני באמת לא יודע, אני מפקח על תחבורה ולא מנהל אגף הרכב, אני אחראי על תחבורה ביהודה ושומרון. היו"ר ישראל אייכלר: הגיעה אלינו תלונה של אמא שהילד שלה הורד מהאוטובוס בגלל שהמועצה לא שילמה עליו, ידוע לך על דבר כזה שיש הסדרים בין המועצה לחברה בעניין ילדים? נחום גבאי: תלונה שמגיעה נבדקת לגופה ואנחנו מנסים לפטור את הבעיה וזה לא קשור לתחבורה הציבורית. משה גפני: אתה תבדוק את הנושא של האוטובוסים הישנים? נחום גבאי: אני אביא את הנושא הזה לגורמים הרלוונטיים במשרד התחבורה. משה גפני: חבר הכנסת עמרי שרון ואני חברים בלובי של איכות הסביבה והוא היושב ראש שלו ביחד עם הרב מלכיאור ואנחנו כנראה לה נרפה מהעניין הזה שמכניסים אוטובוסים ישנים ומסכנים את הבריאות של התושבים. נחום גבאי: בנוסף לזה העלו את הנושא של המסוף, אנחנו יכולים להשתתף בנושא הזה של המסוף בלבד. אני הבנתי שהעלויות של הקמת המסוף הזה הן בסביבות 200 אלף שקל ומשרד התחבורה מוכן להשתתף ב50% מהעלויות ובלבד ושתהיה קרקע זמינה. היו"ר ישראל אייכלר: המועצה העמידה קרקע. אלי בליליוס: בשביל זה היה כדאי לבוא לפה. היו"ר ישראל אייכלר: תשתדל שגם לתושבים יהיה כדאי לבוא לפה, כי בינתיים לא שמעתי שום בשורה. אלי בליליוס: תאמין לי שאני בוש ונכלם להיות פה ואני אעשה הכל בשביל שהם יהיו מרוצים. נחום גבאי: אלה שלושת הדברים בינתיים שאנחנו מתכוונים לתת בתוך שלושה שבועות, אני מקווה שמשרד האוצר יעביר לנו כסף ואז נוכל להתחיל. היו"ר ישראל אייכלר: עוד שאלה אחת בנושא קבלני המשנה. יש לכם פיקוח? כי שמענו תלונות על נהגים דווקא מקבלני המשנה, שלא מחברת "סופרבוס", שמתייחסים מאוד בזלזול כי זה לא העסק שלהם, יש לך סנקציה שאתה יכול להפעיל כלפיהם? נחום גבאי: אני רוצה להגיד לך דבר אחד, מבחינתי ברגע שהאוטובוס נשכר על ידי חברת "סופרבוס" אני רואה את חברת "סופרבוס" אחראית על האוטובוס ועל הנהג ואם יש תלונה כזאת לא נהסס להעמיד את חברת "סופרבוס" וגם את הנהג לבית דין. עמרי שרון: זה חלק מהבעיה של השוליים הדקים שיש ל"סופרבוס", אין להם רזרבה והוא עומד על הקצה. נחום גבאי: בנושא בטיחות אוטובוסים, שמעתם שהורידו כמה אוטובוסים ואנחנו מתכוונים לעשות מבצעים ולהביא את ניידת הבטיחות ולבחון כל אוטובוס ואוטובוס על ידי קציני בטיחות שלנו. עמרי שרון: יש בעיה עם זה. אתה יכול לבדוק את זה רק כשהוא בדרך לנסיעה, כי ברגע שהוא עם נוסעים אתה לא יכול להוריד אותו. נחום גבאי: אנחנו מתכוונים בחניון שלו לבדוק את הרכב. חשוב לנו לבדוק את כשירותו של האוטובוס, זה מעבר לכל. היו"ר ישראל אייכלר: שמעת את התלונה שתידלקו עם נוסעים? נחום גבאי: לי לא ידוע על נושא כזה, לא הגיעה אלי שום תלונה כזאת. זה קודם כל בניגוד לחוק. אני מבקש שתקצו לעתניאל שנלר חמש דקות לשמוע מה הוא עושה כי הוא עושה עבודה טובה. עתניאל שנלר: ראשית האוטובוסים העירוניים, יש דבר שהוא פרדוקס, אוטובוס על פי תקנת התעבורה רשאי לנסוע על פי חוקי המדינה עד גיל 15, "מה נפקא מינה" אם הדגל שלו זה "אגד", דן או כל חברה אחרת, ולכן זה לא נכון להעמיד את הדברים כביכול מוכרים אוטובוס ישן, לא, אוטובוס אחרי גיל 15 אינו רשאי להסיע נוסעים בשירות התחבורה הציבורית. לכן צריך לפטור את הבעיה של אוטובוסים נמוכי רצפה. עמרי שרון: נסיעות פרטיות זה אפשרי? עתניאל שנלר: נסיעות פרטיות זה סיפור אחר, תחבורה ציבורית לפי תקנות התחבורה זה 15 שנה. לכן צריך לפטור את הבעיה הקטנה הזאת, שיאפשרו אפילו באופן חריג לצמצם צו הרחבה ולאפשר לקנות חמישה אוטובוסים נמוכי רצפה עירוניים ששנתיים על הכביש. היו"ר ישראל אייכלר: "אגד" לא רוצה למכור. עתניאל שנלר: כל הסיפור של איכות הסביבה, הסיפור מאחוריו זה פוליטיקה ולא אמת, אז צריך לפטור את זה בדרך אחרת וזו האמת של העניין. משה גפני: אני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל למי אתה אומר את זה, אתה צריך להגיד את זה למשרד שאתה מייצג אותו. עתניאל שנלר: בסדר, אני אומר את זה כדי לשים את העובדה על השולחן. משה גפני: מה אתם מתכוונים לעשות כדי לפתור את זה? עתניאל שנלר: לדאוג לכך שיהיו אוטובוסים טובים לציבור. משה גפני: מה שאתה מציע הוא פתרון נכון, אני שואל אותך מה אתם מתכוונים לעשות, הרי אתם נותנים ל"אגד" מיליארד וחצי שקל, אני שואל שאלה האם אתם תבואו למשרד אחרי הישיבה הזאת, תרימו טלפון למי שצריך בחברת "אגד" ותגידו לו תשמע, חברת "סופרבוס" זכתה במכרז ויש שם בעיות ואנחנו מבקשים שתאפשרו להם את הקניה של החמישה אוטובוסים, תעזבו את הפוליטיקה בצד, יש חיי תושבים ויש את בריאות התושבים? עתניאל שנלר: התשובה היא שנעשה את זה. משה גפני: בסדר, אנחנו נעקוב אחרי זה. עתניאל שנלר: לגבי נושא פסי האטה, מעבר למה שנאמר אני רוצה להתייחס למה שהרב אמר כי זה חשוב לצד העקרוני. פסי האטה לעיתים הם מפגע בטיחותי ולא בטיחות. הנקודה השלישית, העירייה ביחד עם המועצה איתרה מגרש תפעולי ובימים האלה הולכים להחתם הסכם שבו שותפים למימון הממשלה, העירייה, החברה וברגע שיחתמו את החוזה, אני מקווה השבוע או שבוע הבא, בתוך חודש עד חודש וחצי יהיה סוף סוף מסוף תפעולי חדש. אתמול ישבתי עם מפקח התעבורה מר נחום גבאי וישנם התניות טכניות לעניין הזה, אנחנו נעמוד בכל ההתניות הטכניות ויהיה מגרש. דבר נוסף, נכנסו עכשיו תחבורה עירונית חדשה, הרבה יותר רחבה לציבור הזה, אני אומר רק שקריית ספר זה המקום עם הכי הרבה תחבורה ציבורית במחיר הכי זול, שנים וחצי שקלים לנסיעה עירונית, זה המקום הכי זול במדינת ישראל, זה סבסוד של משרד התחבורה בעת האחרונה. המשרד גם קבע, אחרי שנחום לחץ לנסות לסייע לחברת "סופרבוס", להוסיף עוד נתח לאשכול רמלה-לוד בגלל בעיית הפיקים שעמרי אמר. היו"ר ישראל אייכלר: יש לך איזו בשורה לתושבי מודיעין עילית או שכל הישיבה הזאת הייתה סרק סרק? עתניאל שנלר: אני חושב, אני לא רציתי להשתמש ב"והיו העם כמתאוננים", כי נכון לעכשיו יש להם פי 2 ויותר תחבורה ציבורית ממה שהיה במכרז. היו"ר ישראל אייכלר: זה לא עונה לי, זה 25 אלף תושבים ולא 6,000. אם זאת התשובה אז אין לך תשובה. אני רוצה תשובה שמחר בבוקר אתה כמשרד התחבורה מחייב את חברת "סופרבוס" שלא יהיו דילוגים ולא יהיו חורים. עתניאל שנלר: זה מעבר לזה, זה מובן מאליו. אני אומר יותר מזה, התושבים עכשיו קיבלו תוספת אוטובוסים, תוספת עירונית, הורדת תעריפים, יקבלו עוד תוספת אוטובוסים, יקבלו מגרש תפעול, מקבלים שיפור תשתיות ותחנות, קיבלו כבר את הורדת התעריפים, אבל אין מה לעשות כי אם אח שלו הפעיל את הקו ומכר אוטו ל"אגד" והיום יש לו בעיה של נגיעה אישית והוא יושב כאן ומדבר "הפוסל במומו, במומו פוסל". היו"ר ישראל אייכלר: אני אפילו לא יודע על מי אתה מדבר. זאב חדש: עלי. היו"ר ישראל אייכלר: אז מה הפתרון? עתניאל שנלר: אמרתי ואני חוזר ואומר עוד פעם. הם יקבלו גם תוספת אוטובוסים, גם מסוף חדש, גם תחנות חדשות, גם שיפור תשתית, גם מערך כוח אדם שבפיקוח שונה כמו שהתחלנו לעשות במקומות אחרים והשיפור ילך ויגבר. באשר להערה של חבר הכנסת גפני וחבר הכנסת עמרי שרון לגבי נושא המכרז. אני רוצה לומר דבר מאוד עקרוני עכשיו, אני הייתי בין אלה שניסחו את מכרז אלעד, אני גם הייתי יועץ של ועדת המכרזים, אני מכיר את זה מבפנים, אני חושב שטוב יעשו אם יזמנו דיון נפרד שלא קשור למכרז זה או אחר, הבעיות הן הרבה יותר יסודיות, הרבה יותר עמוקות, לבחון מה קרה אחרי 4 שנים. משה גפני: אני רוצה להגיד לכם רבותיי, משהו חשוב שטוב שנמצאת פה חברה פרטית שזכתה במכרז בהפרטה וגם משרד התחבורה. אנחנו פה שלושה חברי כנסת שמייצגים את הציבור החרדי, אני בכנסת יותר זמן ואני יודע כמייצג של הציבור החרדי מה הנושאים מבחינת הציבור החרדי שהם חשובים. אני אומר לכם שבשנים האחרונות בשורה הראשונה של הנושאים שמעניינים את הציבור החרדי זה התחבורה הציבורית. זה פשוט לא להאמין לאיזו דרגה זה הגיע, עד שבחנתי את זה בעצמי, אני הרי נוסע ברכב, אני אומר לכם שיש מצוקה אמיתית, אני רואה מהילדים שלי שנוסעים באוטובוס, הם ילדים קטנים, זה פשוט לא להאמין בין אם אתה מגיע ביום שישי או בחגים או בחול המועד, פשוט לא להאמין המצוקה הזאת. אתם במשרד התחבורה לא מדביקים את קצב הפיגור של ההתפתחות של העניין הזה ואתם צריכים לעשות בדק בית האם הציבור החרדי שהוא הצרכן הגדול של התחבורה הציבורית ומשלם במיטב כספו על השירות הזה, אין לו רכבים, האם עשיתם את כל מה שנדרש כדי לעמוד בצרכים של שנת 2004. אלי בליליוס: מסלול נסיעה נפרד לאוטובוס על ציר ירושלים תל אביב, אתה מודע לכמה זה יכול לעזור? אצלי היום האוטובוסים עושים מקריית ספר לירושלים שעה וחצי ובקושי מגיעים, אם יהיה להם מסלול נפרד זה יהיה כ3/4 שעה. היו"ר ישראל אייכלר: המלצות הוועדה. 1. הוועדה פונה למועצה מקומית מודיעין עילית בבקשה להקצות בהקדם האפשרי שטח שבו יוקם המסוף התפעולי של החברה. 2. הוועדה פונה למשרד התחבורה ולחברת "סופרבוס" בבקשה לפקח על השירות הניתן על ידי הנהגים, בעיקר אלה העובדים כקבלני משנה. 3. הוועדה פונה למשרד התחבורה ולמועצה המקומית בבקשה לשפר את התשתית הקיימת ביישוב. 4. הוועדה תפנה לשר התחבורה לבחון ולאשר בהקדם האפשרי להוספת קווים לסופר בוס באזור רמלה-לוד, דבר שיאפשר את תגבור האוטובוסים של החברה בימי שישי וערבי חג. 5. הוועדה פונה למשרד התחבורה לעדכן את לוחות הזמנים לפי התפתחות היישוב. 6. הוועדה פונה לחברה לשפר את השירות לציבור. 7. הוועדה תעקוב אחר ביצוע ההמלצות. 8. הוועדה רשמה את הודעת המועצה המקומית להתחיל מייד בתיקון פסי ההאטה והשלמה בתוך חודש ימים. 9. הוועדה פונה לחברת "סופרבוס" בבקשה להעמיד מפקח/יועץ מקצועי שיהיה אמון על תלונות הציבור, פיקוח שוטף של התחבורה הציבורית ביישוב. עמרי שרון: אני חושב שהנושא הזה עלה פה, ריכוז על ידי איש מקצועי, נציב קבילות מקומי, נותן יתרון. היו"ר ישראל אייכלר: נמשיך עם ההמלצות. 10. הוועדה תמליץ למשרד התחבורה לבדוק מחדש את הפרטת אשכולות הנסיעה לאחר כארבע שנות הפעלה 11. הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לבחון את נושא הפעלת האוטובוסים הישנים והחלפת האוטובוסים וכן לפנות לחברת "אגד" בבקשה שתמכור לחברת "סופרבוס" אוטובוסים שיוכלו לשמש בשירות העירוני. 12. ועדה נוספת תתכנס בעזרת ה' בעוד ארבעה חודשים לישיבת מעקב. תודה רבה לכולם הישיבה ננעלה בשעה 13:15