פרוטוקולים/פניות ציבור/8255




5
ועדה לפניות הציבור - 2.3.04


פרוטוקולים/פניות ציבור/8255
	ירושלים, כ"ד בניסן, תשס"ד
15 באפריל, 2004

הכנסת השש עשרה		
מושב שני		נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
שהתקיימה ביום ג', ט'  אדר תשס"ד, 2.3.04, בשעה 12:00

ס ד ר    ה י ו ם
פניות ציבור לגבי מודעות הציבור דוברי ערבית, רוסית ואמהרית לזכויותיהם במוסד לביטוח לאומי

נכחו:
חברי הוועדה:	ישראל אייכלר – היו"ר
	יגאל יאסינוב
	יעקב מרגי
	מרינה סולודקין
	יולי תמיר
		
מוזמנים:            עו"ד נורית יצחק, מנהלת אגף פניות ציבור, המוסד לביטוח לאומי
יוסי ברק, מנהל אגף משאבי אנוש, המוסד לביטוח לאומי
חוה גורדון, מנהלת תחום הסברה, המוסד לביטוח לאומי
אלה גיצין, אגף הסברה, המוסד לביטוח לאומי
חיים פיטוסי, דובר, המוסד לביטוח לאומי
אביטל טוך, מנהלת מחלקת פניות ציבור, משרד הקליטה
עו"ד עמל נקלילה, עוזרת פרלמנטרית של ח"כ אחמד טיבי
הרב יוסף הדנה, הרב הראשי ליהדות אתיופיה, הרבנות הראשית לישראל
אביב דוד, רכז ארצי, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה
יוסף אבנר, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה
סלימאן אלגרנאווי, עמותת סנגור קהילתי, סניף באר שבע
שמחה בניטה, מנכ"ל עמותת מזור
מוחמד גבארין, עמותת מזור
עסאם גבארין, עמותת מזור
נדיה נאסר, עמותת מזור
גמאל פארס, עמותת מזור
שהאר שבאני, נציג נכים במזרח ירושלים, עמותת מזור
דינה כשדן, מרכזת פורום של חד הוריות מחבר העמים, עמותת שתיל
יוליה פרזומנט, אחראית על תחום דוברות, פדרציה ישראלית לדוברי רוסית
שלמה מומו אלנקווה, יו"ר ארגון נכי ישראל
בסעד משה, מנכ"ל ארגון נר ישראל
יום טוב כהן,   עמותת מזור, וארגון נכי ישראל
רוני שכטר, מטה מאבק הנכים ישראל
נאפד סייעד

מנהלת הוועדה:	       שלומית קואולמן
עוזרת מחקר ומידע:  יפעת שי
נרשם על-ידי:	        חבר המתרגמים בע"מ
פניות ציבור לגבי מודעות הציבור דוברי ערבית, 
רוסית ואמהרית לזכויותיהם במוסד לביטוח לאומי


היו"ר ישראל אייכלר:	שלום לכולם. אנחנו עוסקים היום בנושא של 
	מודעות הציבור, בעיקר הציבור דוברי ערבית רוסית ואמהרית, לזכויות שלהם במוסד לביטוח לאומי. אנחנו הזמנו לכאן גם דוברי ערבית, גם דוברי רוסית, ודוברי אמהרית ואני מתכבד לייצג את דוברי האידיש, אם יש כאלה שלא מבינים עברית.

יעקב מרגי:	אני מכיר כאלה שרוצים שיאספו את דוברי 
	העברית בביטוח הלאומי.

היו"ר ישראל אייכלר:	על זה לא חשבנו בכלל. חשבנו על דוברי רוסית, 
	ערבית ואמהרית, אבל לא חשבנו על דוברי עברית. זה נושא שנשמע מאד פשוט, כי בטלפון אחד אפשר לבקש מהביטוח הלאומי שיסדר את הענין. לוועדה מגיעים הרבה פניות של אנשים שמאבדים את זכויותיהם או מתעכבים זכויותיהם בגלל אי הבנה, כמו שאמר הרב יעקב מרגי, גם בעברית אנשים מתקשים מאד להבין את הזכויות שלהם בספר של הביטוח הלאומי. אני יכול להעיד שהמנכ"ל הקודם של הביטוח הלאומי היה מסתכל בספר הזה ולומד גם שם מה הזכויות והחובות של האזרחים. אני לפעמים, למרות שאין לי בעיה בהבנת הנקרא, לא תמיד הבנתי בדיוק מה סעיף זה מכוון ומה הוא המשלול, בפרט דוברי ערבית ודוברי אמהרית ודוברי רוסית.

קריאה:	ממש משפטית, בחוברות הסברה, אנשים לא 
	מתבקשים לקרוא את החוק.

היו"ר ישראל אייכלר:	אני מדבר על חוברות ההסברה, אני לא מדבר כבר 
	על החוק ביובש, בחוקים אנחנו בכלל לא מבינים. אפילו בחוברות ההסברה,

קריאה:	שטסמן, היו תיקונים בחוקים שגם כולם לא. 
	להזכיר לכם שהתיקונים בחוק הביטוח הלאומי אם זה פקס זה לכנסת. 

שמחה בניטה:	אנחנו במסגרת העמותה, מזור, יש לנו נציג של 
	המגזר הערבי שמביא לנו פניות, ויום טוב כהן שנפגש עם המגזר הערבי בצפון. ובריטואל קבוע, אנחנו מקבלים פניות. יש תחושה שפשוט נוח לסדר את האנשים האלה, נשמע מאד צורם, אבל אתה רואה שזה אותם אנשים כמונו, עם אותם מוגבלויות והם לא מקבלים את הזכויות שלהם. אם זה בוועדות רפואיות לרכב, אז אם נכה, שלנו, מקבל אחרי יומיים שלושה תשובה, תשובה ניתנת להם לאחר שלושה ארבעה חודשים. אם הם מבקשים גמלה, מגיעה להם גמלה מסוימת, אז הדיונים בגמלה שלהם זה מתארך לפעמים חצי שנה עד שנה, והם לא מקבלים תשובה. וכל התקופה הזאת אותם אנשים תלויים בקצבאות האלה. ולדעתי, לא רק זה, גם כשמבקשים פגישות חוזרות או וועדות חוזרות אז מורידים להם אחוזים, אם קודם היה להם 100% מורידים להם ל75%-, או ל40%- כדי שלא יעברו את התקרה של הזכאות. כלומר, משחקים, פשוט אתה רואה את זה. אם אתה לא נפגש עם האנשים, אבל אנחנו נפגשים פיזית עם האנשים ואתה רואה את המוגבלות, יש לי מקרים של ששה אחים מאותה משפחה שקיבלו שר"פ וכולם פתאום 0% שר"פ, אתה רואה בריטואל קבוע, אתה מרגיש, והם אזרחי המדינה, ולכולם תעודת זהות כחולה, שלא נדבר על משהו אחר, בזכויות אין.

היו"ר ישראל אייכלר:	מה שאת אומרת זה יותר מאשר אי הבנת השפה,
	
שמחה בניטה:	אלא ממש שוללים מהם את הזכויות.

היו"ר ישראל אייכלר:	שוללים את הזכויות שמגיעות להם, מי השולל?

שמחה בניטה:	זה ביטוח לאומי. אני טיפלתי במקרה אישי, גם 
	מעיריית ירושלים שלחו לכם, מר מרגלית שהיה חבר מועצת העיר, לפי שכתבו בפרוש שמגיע לו משנת 2000 קצבת נכות, וכשאנחנו פנינו עוד פעם על סמך מכתבים שלהם, שלחנו והבאנו שהם כותבים במפורש, כי אני עצמי הייתי בביטוח לאומי במחלקת הגביה, ואז הם אמרו שמתעכב הכסף שלו בגלל שהוא חייב להם 300 שקל. הוא הלך ושילם את ה300- שקל, אני אומרת להם שהוא כן שילם, במערכת הגביה אמרו שלא רואים שזה נכנס, וגם אחרי שהוכחנו שהכניס את החוב 300 שקל. כנגד אלפי שקלים שמגיעים לו, אז תקזזו, מה זה 300 שקל, הרי אם משהו חייב לכם אתם מקזזים. פתאום החליטו שהוא בכלל לא היה תושב המקום, והבן אדם היה. הם דפקו בדלת, הוא באותו יום לא היה בבית, לכן החליטו שהוא לא גר בירושלים. זאת אומרת, אתה רואה, אתה פשוט רואה שהדבר הזה נעשה במכוון, בחוסר צדק. 

לא פעם כתבתי למבקר המדינה שאם החליטו שהם לא אזרחי המדינה אז למה סיפחו אותם, אי אפשר לספח אנשים ולא להתיחס אליהם באופן שיוויוני. שלא נדבר על זה שלמשרדי הביטוח הלאומי במזרח ירושלים אין גישה. אם מגיעים לשם צריך לעמוד בתור מ4- בבוקר, וצריך לשלם, לספסר שם, זה כמו  במשרד הפנים זה אותו דבר בביטוח לאומי. כלומר, אתה גם לא יכול להגיע לפקידים כי אלפים מחכים, והם מקבלים קהל בשעות מסוימות ובימים מסוימים, אז כשאתה כבר זוכה להתקבל, ובינתיים כבר איבדת במשך חודשים את הקצבה, את הגמלה, את הזכאות שלך. ואני חושבת ההתיחסות היא לא באופן שיוויוני. אני טיפלתי במישהי שהבעל היה חולה סרטן, אשה עם 4 ילדים. בדרך כלל, טיפלתי בנכים חולי סרטן, אז במחלקת נכויות פה, היא אומרת לי לסרטן נותנים עדיפות, לא יודעים אם זה זמן קצר, חצי שנה. אליה בכלל לא התיחסו, התיחסו לאחר שפנינו והבן אדם מת. המשפחה לא קיבלה תקופה ארוכה את הזכאות, והוא נפטר, גמרנו.

היו"ר ישראל אייכלר:	אני רוצה לקבל תשובות מהביטוח הלאומי לטענה 
	הזאת. אבל אני רוצה אם תוכלי לומר משפט אחד לענין הזה של חוסר הבנת חובות ההסברה.

שמחה בניטה:	הם לא יודעים את הזכויות שלהם. 

היו"ר ישראל אייכלר:	אין בערבית בכלל חוברות.

שמחה בניטה:	הם לא יודעים, אני אומרת לך, באים אלי אנשים 
	שאני משתגעת, אלמנות, לא יודעות את הזכויות של הקצבאות, קצבת שאירים, נכים עם ילדים מפגרים בבתים לא יודעים מה מגיע להם. אני אומרת לך הם לא יודעים. כשדיברנו עם אירית פלדמן לא מזמן, היא אומרת שהם עושים את עצמם. אני לא רואה את זה, אני באה אליהם ואומרת להם מה מגיע להם, והם באים ובודקים איתי, אז הם לא כאלה שעושים את עצמם שלא יודעים. אם נראה לך שאדם יודע את הזכויות שלו ולא יילך לממש אותם, ויפסיד חודשים כי עד שאתה לא מגיש בקשה אז אתה לא מקבל את הגמלה. אז כל חודש אתה לא הגשת בקשה, אתה הפסדת, וקופת המדינה הרוויחה.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש לנו המון פניות בעניינים האלה.

שמחה בניטה:	כן, אני שולחת לכם, כריטואל, העתקים ולמבקר 
	המדינה שיראו כולם, כל הגורמים, שהדברים האלה חוזרים על עצמם.

היו"ר ישראל אייכלר:	 אני לא מזכיר שמות בגלל צנעת הפרט. אבל יש לנו פה שמות של כל הסוגים, לא רק של ערבים, של רוסים ממש של כולם.

יעקב מרגי:	זה שלא יודעים את זכויותיהם, לא שזה טוב, אבל 
	הרבה לא יודעים את זכויותיהם. זה שניסית או שאמרת, או שאת עומדת מאחורי זה, נכה ערבי או נכה יהודי שניהם ניגשו באותו יום לאותו פקיד עם אותה בעיה, זה יקבל פתרון וההוא לא יקבל.

שמחה בניטה:	כן.

קריאה:	הוא גם לא יודע להסביר את המהות של הבעיה 
	שלו.

יעקב מרגי:	מקבלים אותו באותה תחנה, באותו משרד.

שמחה בניטה:	לא, הוא במגזר הערבי, בתחנה במזרח ירושלים. 
	אצלנו בירושלים הוא לא יכול להתקבל. אין, ערבי לא מתקבל אצלך ברח' בן סירא. להם יש את התחנה שלהם במזרח ירושלים, כשלהגיע לשם זה סיוט.

יעקב מרגי:	פקידים יהודים או ערבים?

שמחה בניטה:	פקידים יהודים וגם ערבים. תדע לך, חבל ששי לא 
	פה, היה עונה לך, שדווקא יהודים מתייחסים אליהם יותר יפה, ודווקא מהפקידות הערבית שהמטרה שלהם להסביר להם בשפה שלהם. וזה עוד יותר חמור.

היו"ר ישראל אייכלר:	הענין הזה של פקיד כזה, לאזרח אחר והעדפות של 
	פקידים לגבי אזרח אחד לשני, זה לא רק בין יהודים לערבים, קודם כל זה בין מי שיש לו פרוטקציה לבין מי שאין לו פרוטקציה, זה כלל ראשון. וכשיש לך קשרים אתה בכלל לא צריך פרוטקציה. זה בכל משרד ואני מניח גם במשרדים האלה. הבעיה שאנחנו מדברים עליה, זה בעית שפה.

שמחה בניטה:	יום טוב כהן חבר בהנהלת העמותה ומטפל במגזר 
	הערבי. הוא מביא אותם אלי הביתה, ואני מקבלת אותם באופן אישי אצלי בבית אחד אחד כדי לראות ולעמוד על קנקנם באופן אישי.

היו"ר ישראל אייכלר:	אנחנו מתמקדים היום בבעיה שקודם כל אין כח 
	אדם מספיק בביטוח הלאומי שדובר ערבית, רוסית, אמהרית בסניפי הביטוח הלאומי, אני רוצה להוסיף גם באידיש, ובהערה לפעמים גם בעברית, כך קורה לפעמים שאדם בא למשרדי הביטוח הלאומי ולא מבינים מה שעובדי המקום סבירים, בפרט מדובר באנשים מבוגרים לפעמים, שלא כל כך קולטים את השפה, כי בדרך כלל מדברים בשפה מקצועית ואנשים לא מבינים שפה מקצועית, אלא דברה תורה בלשון בני אדם, 

מרינה סולודקין:	היום שמעתי בבנק, עולה כמה שנים בארץ 
	ומדברים איתה נושא של חובה מצפון היא בכלל לא מבינה, עד שהתערבתי.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש בעיה שאין חומרי הסברה בכתובים בשפות 
	האלה,  מה שהכי חשוב  זה בוועדות הרפואיות, מעבר למה שאמרה גב' בניטה שיש אולי מגמה, יש גם ענין של חוסר שפה בין הוועדה הרפואית, יכולים לשאול אותו שאלה והוא לא יתן את התשובה.

שמחה בניטה:	יום טוב גם הביא הנה דוגמאות, הם בכוונה גם 
	מטעים אותם. אתה רואה במכוון, אני מדברת על דברים אחרי שהיתה לנו ישיבה עם נציגי ביטוח לאומי, אחרי המכתבים המוסד לביטוח לאומי הזמין אותנו לפגישה. במכוון הם נותנים להם עצה למשל כמו כסא. אני רוצה להגיד דבר קטן שגם אתה רואה במה שהם מסבירים או מכוונים אותם או מאשרים להם לקנות שבסוף הם מקבלים אביזר לרכב, שזה נקרא כסא נשמר, מסבירים שאי אפשר להעביר נכה בלי כסא נשמר. הם מודים היום שזה טעות מבחינה כספית.

היו"ר ישראל אייכלר:	את הרחבת את הנושא בנקודה אחת זה בסדר, 
	אבל אנחנו רוצים להתמקד בעובדה שישנם פונים, בכל המגזרים האלה שלא מבינים את ההליכים שנדרשים מהם כדי לממש את זכותם. יש לזה השלכות לגבי הזכויות שלהם ולגבי הכספים. זה הנושא שאנחנו מתמקדים היום.

שמחה בניטה:	לא רק זה, אם הם מטעים אותם אז אחר כך הם 
	גם לא מוכנים.

מרינה סולודקין:	בזמן האחרון היו שינויים דרסטיים. בקצבאות, 
	והיו קיצוצים ואני מבינה שכל החומר מיושן. אז מה שאני רוצה לשמוע מהנציגים גם של ביטוח לאומי וגם של משרדים איך מתגייסים לנושא הזה שעכשיו אין חומר כתוב שמסביר את המציאות.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש 370 אלף איש מהמגזר הערבי, 425 אלף עולים 
	שמקבלים גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. זה ציבור ענק שפשוט לא מודע לזכויותיו וצריך לראות מה אפשר לעשות. אנחנו נאפשר לנשיאה בתוך הביטוח הלאומי, בסוף הדיון להשיב ולראות מה אפשר לתקן ומה עושים עד היום.

אגב, אין לנו שום פניות מפניות הציבור בשפה האמהרית, יש לנו ברוסית, יש לנו בערבית, אין לנו באמהרית.

יולי תמיר:	יש תוכנית אחת, נדמה לי כל הקהילה האתיופית 
	צופה בה, וזה מבעד לעינים שלנו, אני מציעה שפעם אחת תהיה תוכנית על הוועדה לפניות הציבור. ומה שרדיו רקע באמהרית ויסבירו שם את האפשרות לפנות, כי נדמה לי שאף אחד שם לא יודע שאפשר לפנות. זה אולי יעזור במעט.

הרב יוסף הדנה:	אני חושב נכון כל הציבור לא יודע גם בגלל השפה 
	והתקשורת, במיוחד הדור המבוגר, בכלל מנותק לא יודע,

קריאה:	גם מנטלית, הם לא מתלוננים.

הרב יוסף הדנה:	גם מנטלית, זה הטבע שאנשים שהתרגלו להסתדר 
	במה שיש להם. בענין הזה באמת יש הרבה אנשים שזקוקים לזה, יש הרבה בעיות ולפעמים אפילו יש נשים חד הוריות ושהו בדרך כשהבעלים נפטרו או חלק מהילדים נפטרו וכל מיני מצבים קשים, אבל כאן מתמודדים לבד או מקסימום עם כמה, יכול להיות מגיעים פה שם, מקבלים קצת עזרה אבל בגדול אני חושב הם לא מגיעים בכלל, לא מודעים. אני חושב, יש אפשרות, יש רקע, תוכנית רדיו, כל יום ואפשר להביא חומר מתומצת, מסודר יפה אפשר להסביר לציבור, כולם מקשיבים לתחנה הזו.

מרינה סולודקין:	אני חושבת שזו תהיה המלצה שלנו, שבאמהרית 
	ברדיו רקע יסבירו את דברים וחומר של ביטוח לאומי כמו שעושים את זה ברדיו רקע ברוסית.

הרב יוסף הדנה:	זה דבר חשוב. אחר כך, אני חושב לעניות דעתי 
	עדיין זה לא מספיק שמדברים באמהרית. גם אם מדברים באמהרית, איך אמר לי אחד, אמרתי לו שיש לי תוכנית ברדיו כל שבוע שאני מדבר בה. נפגשתי עם אנשים  ואמרתי לו, הרי אנחנו נפגשים כל שבוע,  טוב הוא אומר, אתה הרי מדבר מהשמים.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש מתרגמים בוועדות הרפואיות יש מי שיתרגם.

הרב יוסף הדנה:	כן, יש. יש מי שיתרגמו יש אנשים שיכולים 
	להעביר את זה בצורה יפה מאד,

היו"ר ישראל אייכלר:	אני שואל אם בוועדות יש. כי עד כמה שאני יודע 
	עכשיו אין. אין בוועדות.

הרב יוסף הדנה:	בוועדות אין.

מומו אלנקווה:	איך יודעים במדינה מתי לגייס חייל אתיופי? את 
	זה אנחנו יודעים טוב. את זה אנחנו יודעים ישר לשלוח לו צו גיוס, איך אתם בתאריך בזמן ממש, מגייסים חיילים אתיופים והם משרתים את המדינה, והם מקריבים את נפשם וחייהם למען המולדת. והביטוח הלאומי לא יודע להסביר להם, למה? הם לא מבינים. אתם הצד המסכן הנחמד, למה לא מסבירים להם. למה לא מסבירים לערבים, למה שיציירו אותנו כאלה אנשים. זה ארץ ישראל, ארץ רחמנים בני רחמנים. בן אדם שלא מקבל את הטיפול שלו אדוני היו"ר הוא אומלל. אומלל אם הוא נופל לידיים האלה של זרוע התמנון הזה שנקרא ביטוח לאומי, הוא אומלל. בן אדם מוגבל שלא מקבל את התנאים שלו ואומרים לו תלך, תבוא, אין לו כסף ללכת, אין לו כסף לבוא. אין לו בית, אין לו תנאים, אין לו מכשירים. אנחנו בקושי יודעים את הזכויות ואנחנו הולכים ועושים את זה לערבים ולאתיופים ולרוסים? אז מה הוועדה, איך אנחנו יודעים תאריכים, כמו שאני אמרתי קודם כשצריך לגייס אותם, ככה צריך להסביר להם. 

והחוברת הזאת שביטוח לאומי מנפיק אני חושב שצריך לעבור את הרוורד כדי לקרוא אותו, אנחנו לא מבינים דף ממנה. אנחנו נעזרים בשרותים של אנשים מומחים שיסבירו לנו את הזכויות. תורידו את זה לעם, תורידו את זה לאזרח הפשוט שבן אדם יוכל לקרוא ולדעת את הזכויות שלו.

 אנשים מגיעים לוועדה רפואית סתם? ניגשים לוועדה רפואית כדי לשנות את האחוזים, בלי לדעת את החוקים שלהם, והם נפגעים בגלל שהם נכנסים לעררים, הבן אדם קיבל 80%, 80 זה כמו 100. הוא הולך להגיש ערעור, הוא חושב שהוא יקבל 100,

קריאה:	יורד ל60-.

מומו אלנקווה:	מה 60, אתה יודע איזה וועדות הם, איזה וועדות 
	מרושעות, אלה של ביטוח לאומי ומשרד הבריאות. 74% נותנים לנכה, 74% אני רוצה שיקום המדען, הרופא הגדול בעולם, שימצא את האחוז הזה שלא נותנים לו את ה80-.

היו"ר ישראל אייכלר:	מה ההבדל בין 74 ל75-,

קריאה:	ב74- פחות זכויות, הבדל בזכויות. 39 וחצי, זה 
	חצי.

מומו אלנקווה:	 איך יושב לך הרופא ומסתכל לך ככה, שלושה 
	רופאים ואומר תרשמי, היא רושמת, ואיך הוא מגיע לאחוז מהרשימה בלי להסתכל. קודם כל הוא נוגע לך בשריר, אנחנו הרמב"ם או דברים כאלה, פעם היו אנשים כאלה, לא בדיקות, הוא נוגע בשריר שמת, הוא אומר לך, זה לא עובד, אבל נותן לו 74%. עכשיו, תגיד לציבור הזה שצמא לדעת את הדברים האלה.

אנשים נזרקים בבתים, הציבור הזה הנכים, אני אראה לך נכים שגרים בלולים, יש לנו עדויות של נכים שגרים במחסנים, שאין להם תנאים, זה בושה למדינת ישראל ואל תנסו להיות יפים, תגעו בבעיה ותפתרו אותה, תפתרו את הבעיה הזאת. בושה וחרפה.
 
מרינה סולודקין:	צריך לעדכן את החוברות ברוסית.

הרב יוסף הדנה:	רק לעניות דעתי, גם מה שאמרתי זה שאמרו 
	בשמים, שומעים את הרדיו, שומעים, אבל איפה זה, אני מציע שהביטוח הלאומי יקח כמה אנשים, אבל אנשים שבאמת יכולים לעשות גם טלפונים, שיוכלו להתקשר אליהם והם ידריכו אותם וגם שיוכלו לעזור להם, כמה אנשים וכמה ארגונים וביטוח לאומי שיקח כמה אנשים, אני חושב שזה הכרחי.

שהאר שבאני: 	יש לנו באמת בעיה רצינית, חברתי שנמצאת פה, 
	ראיתם איך היא הולכת, היא מקבלת רק נכות, במצב שלה יש לה 6 אחים שנמצאים בבית בדיוק באותו מצב. יש לה אחות שמקבלת 1,200 שקל, בדיוק אותו מצב. יש לנו מצב כזה שחבר שלנו, משנת 95 ועד היום הגיש בקשה לנכות, עד היום לא קיבל תשובה.

היו"ר ישראל אייכלר:	מ95-.
שהאר שבאני:	שלחנו מכתבים, הבעיה שלנו שבמזרח ירושלים 
	הביטוח לאומי, הוא נולד בירושלים והוא גר בירושלים, הוא הביא להם הרבה מסמכים שהוא גר בירושלים, אומרים לו אתה לא גר בירושלים. המחלה שקיבלת ברגע שהייתה מחוץ לירושלים. איפה הוא היה, כל הזמן הוא בירושלים. 

היו"ר ישראל אייכלר:	תרשמו בתשובותיכם, אני רוצה תשובה לגבי הגב' 
	האם היא היתה גרה במערב ירושלים האם זכויותיה היו שונות ממה שהיא מקבלת היום במזרח ירושלים, ובמערב ירושלים?

שלומית קואולמן:	אנשים שהוזמנו לפה, דיברתי גם עם ציר, היתה 
	פה בעיה, אנחנו לא העברנו, ביטוח לאומי לא הודיע לנוכחים שנמצאים כאן, לכן לא יכולנו לבדוק דוגמאות אישיות, והביטוח הלאומי לא היה מודע לכך, האנשים הגיעו בלי להודיע.

קריאה:	כל מי שקבל מכתבים על כל אחד ואחד.

שלומית קואולמן:	שלא יגעו דווקא בדברים פרטיים.

היו"ר ישראל אייכלר:	מנהלת הוועדה מתכוונת שלא יהיה מצב שמי שבא 
	לפה, פותרים לו את הבעיה, ומי שלא זכה להגיע, לא. אנחנו מדברים כללית, אבל הבאנו כמה דוגמאות בשביל להכנס לדוגמא.

יוליה פרזומנט:	בנוסף, בכלל חוסר המודעות של כלל הציבור, 
	הרבה דברים שקשה להגיע. בשביל לקבל איזה מידע על זכויות צריך לגשת לסניף, לקחת חומר, לקרוא בשפה מאד קשה, ובנוסף לציבור הרוסי קשיי שפה זה גם מוסיף. חוץ מזה שהחומר מיושן כמו שאמרה מרינה,

קריאה:	החומר מכיל את כל השינויים וההפחתות.

יוליה פרזומנט:	קודם כל ביטוח לאומי מבחינת השפה הרוסית 
	שיש גם הסברים ברוסית ברדיו רקע, יש גם טלפון שבתוכו מענה בשפה הרוסית, אבל ברגע שבן אדם מתקשר ושומע מענה טלפוני בשפה עברית, הוא לא יחכה עד שיגידו לו אחרי כמה משפטים שבשביל לקבל מידע בשפה הרוסית תקיש 4, הוא מוריד את השפופרת כבר במילים ראשונות. הוא לא יחכה, כי הוא לא הבין פשוט מה אומרים לו במענה הקולי.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש מקומות כשהטלפון מצלצל, קודם אומרים לך 
	בשפה האנגלית, ואחר כך בערבית, ואחר כך בעברית, דוברי העברית יצטרכו תיכף לבקש הסברה.

יעקב מרגי:	תארי לך, אני חבר כנסת, כשיש לי בעיות באורנג', 
	ב054-, תמיד הולך לכוכבית 054 ומתיאש בורסיה השישית, תקיש זה, ומתוך זה תקיש זה, ואני לא מגיע אף פעם לשום מקום. המענה הקולי, זה תפקידו. מי שמרוויח מזה זה חברות הטלפון. חבל על הזמן.

יוליה פרזומנט:	בכלל הבעיות שבסניפים בערים, אין פקידים דוברי 
	שפה רוסית קשה לגשת, ועם זה יש לנו פשוט הצעה, יש לנו מתנדבים בהמון ערים, אז אנחנו כבר פשוט אולי נוכל לעשות בשבילם יום עיון להביא חומר לארגון וביחד לפתוח עיונים.

היו"ר ישראל אייכלר:	שהביטוח לאומי יקח מתנדבים שיעזרו להם?

יוליה פרזומנט:	 יש המון פניות מהציבור ששואלים מה מגיע לי, 
	ענו לי ככה  וענו לי ככה. אנו רוצים לגלגל את הפניות לביטוח לאומי לפעמים זה נענה ולפעמים זה לא כל כך הולך, אבל יש לנו המון פניות שאולי אנחנו פשוט נוכל איך שהו להסביר לאנשים בכח עצמנו שלא להעביר למענה קולי. 
אנחנו כן מכשירים את עובדי מרכז הקליטה אפילו ח"כ יולי תמיר תעיד על כך, כשהיתה שרת הקליטה, בתוכנית משותפת, ואנחנו בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה.

יולי תמיר:	מהביטוח לאומי יש בסך הכל מרחב פניות 
	טלפונים מאד יעיל, כשפונים יש גם ברוסית וגם באמהרית ובערבית?

קריאה:	כן, אבל איזה מענה קולי.

מומו אלנקווה:	בן אדם שרוצה לדעת את הזכויות שלו יכול רק 
	לשמוע. אני רוצה שתצלצלי ונראה מתי יענה לך מענה אנושי. 

יום טוב כהן:	כמו שיש יחידה של משטרה שתופסים היום את 
	הנכים, אחד שפתאום טוען שהוא צולע והוא לא צולע, שיקימו יחידה בביטוח לאומי לחפש את הנכים שבאמת זקוקים לעזרה שלהם. כמו העדה האתיופית, כמו הערבים, כמו שאני הולך לכפרים ומוצא אותם, כמו שמצאתי את אלו, שמגיע להם.

היו"ר ישראל אייכלר:	אתה הגעת אליהם?

יום טוב כהן:	בטח הגעתי אליהם, אני מסתובב עם העובדת, אני 
	מסתובב בכפרים האלה ומחפש ומוצא אותם, אנשים שמגיע להם זכויות ולא מקבלים אותם, שיקימו בביטוח הלאומי יחידה שיחפשו את האנשים האלה, שבאמת זקוקים.

קריאה:	שכל אזרח יקבל קוד סודי.	

יום טוב כהן:	מי יודע את הקוד הסודי.

מומו אלנקווה:	אדוני היו"ר, אני מציע גם לך, בתור אחד שסבל 
	וסובל, מגיל 4 חודשים, וסובל עד לרגעים אלה, נמצאים פה ביחד איתי אלה שהביאו את הבשורה במאבק הנכים המפורסם, נמצאים פה שמחה, יום טוב ורוני ואני, מי שעמד במשא ומתן, מי ששינה את חוקי הביטוח הלאומי, מי ששינה את הקצבאות מי שבאמת היום רואים באמת את האור בקצה המנהרה בזכותנו, בזכות החברים שנלחמו בשטח, אפשר לפתור את זה ב10- דקות. צריך להקים כמו, לא צריך את ביטוח לאומי, יחידה של הנכים. להוריד מכל נכה, אתה אומר 300 אלף במגזר ההוא ו400- אלף במגזר ההוא, זה כ- 700 אלף, אם אנחנו נוריד 4 שקלים לאותו מקום מידע שנכים שיבואו, ויהיו שם נכים שיקבלו שכר, לא צריך מתנדבים, בהתנדבות לא נגיע לכלום במדינה, נגמר הזמן של ההתנדבות, בשכר, נוכל לפנות נוכל לשלוח חומר נוכל לעדכן, אבל דווקא בימים אלה כמו שמסתמן ששר האוצר רוצה לבלוע את ביטוח לאומי, מה שעשה השר שטרית זה רק היה ירית פתיחה, אז אנחנו, ביטוח לאומי בסוף יבין זה אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, כאילו אנחנו אומרים להם, הלו, אנחנו צועקים עליהם, נכון, אבל אומרים בואו תהיו איתנו ביחד כי עוד מעט הולכים לקחת אתכם בשבי, אתם כלום תהיו, יפוררו אתכם. אני אומר כל הדיונים פה וכל ההסברים וההמלצות, אני יודע רק נכה יבין נכה, הוא אמר לבחורה את לא צריכה לקום, אני ראיתי את המגבלה שלך, עכשיו אני גם יכול להגיד לביטוח לאומי, לא מגיע לה. אני יכול להגיד לו. אנחנו גדלנו, אנחנו 50 שנה עם נכים. 

יום טוב כהן:	אתה דיברת קודם על האפליות, אז ישנם פה 
	אנשים, אתן סתם דוגמא את בחור הזה מכפר חורפיש, זה בן אדם שמגיע לו מכונית מסוג וואן, ויושב לידו משה בסעד יש לו אותה נכות, אותו דבר, זה קיבל וזה לא קיבל, ונלחמים איתו שלא מגיע לו, וכן מגיע לו. זו אותה נכות, והוא לא מקבל. למה הוא ערבי. וזה אותו סיפור. אני רוצה לתת פה דוגמאות, זה כסא גלגלים שמתחבר לאוטו, הנכה אמור לבוא עם כסא גלגלים רגיל שהוא שוקל 12 ק"ג ולעבור לכסא הזה, ובכסא הזה הוא אמור לעבור הביתה, הוא לא יכול לנסוע עם זה הביתה. אומרים לו תדחוף את עצמך, אומר זה כבד קשה לי, אני רוצה מעלית להכנס פנימה במקום כל הבלגן הזה, תני לי מעלית זו צורה של מעלית, אני הולך ישר עם העגלה שלי על המעלית ואני יוצא ומתגלגל לבד, 12 ק"ג, העגלה הזו שהם נותנים לו שווה משקל של 25 ק"ג, הוא לא יכול לדחוף אותה, אומרים לו שידחפו אותך, זה הם עושים רק להם. לא לנו.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש הבדל בכסא הגלגלים.

יום טוב כהן:	יש הבדל.

שמחה בניטה:	זה מה שהם עושים להם.

קריאה:	זה פשע, התעללות. זה המדינה, זה עצוב שאנחנו 
	צריכים להגיב.

יום טוב כהן:	הנה זה הכסא. אותו הורה של אותו נכה צריך 
	להרים את המשקל של העגלה הזאת, את העגלה הרגילה שלו ורק אחר כך הוא יכול לנסוע. בקיצור עד שהוא מגיע להגה הוא כבר תשוש. אין לו כח. אומרים לו זה מה יש. וזה אותו מחיר. אז אתה מבין שלא מגיע לו וואן.

היו"ר ישראל אייכלר:	שמענו ורשמנו את זה.

סלימאן אלגרנאווי:	אני מתייחס לסניף בבאר שבע. מדובר בסניף 
	שמשרת מעל ל140- אלף תושבים. בסך הכל יש בסניף הזה 2 פקידים דוברי ערבית ברמה של שפת אם. הביטוח הלאומי טוען שיש לו עוד כמה שהם לא ברמה של שפת אם, זאת אומרת שיודעים קצת לשוחח, נוצר מצב של אי הבנה בין הביטוח הלאומי לבין המבוטח, לבין האזרח. אני בשל השפה הערבית היא שפה רשמית ובגלל שהתושבים הם כל כך רבים, 140 אלף תושבים, לא יעלה על הדעת שני פקידים שישרתו אותם.

יעקב מרגי:	בסניף באר שבע כמה פקידים דוברי ערבית יש 	בביטוח לאומי.

סלימאן אלגרנאווי:	בסניף יש 2 פקידים דוברי ערבית.

היו"ר ישראל אייכלר:	כמה פקידים יש בכלל בסניף באר שבע.

סלימאן אלגרנאווי:	יש הרבה, בנין מלא פקידים. 

היו"ר ישראל אייכלר:	כמה דוברי רוסית יש שמה.

סלימאן אלגרנאווי:	את זה אני לא יודע, אבל אני יודע שיש גם מחסור 
	בשפה הרוסית כיום, היות ואנחנו מטפלים גם בערבים וגם בדוברי רוסית. עוד נקודה, בקשר לשפה, אנחנו הפעלנו מוקד מידע לתרגום ולסיוע לאזרחים בערבית, בביטוח לאומי כדי לתרגם להם את הענינים וגם שיגישו את הבקשות שלהם בכדי לכתוב אותם. כך שהתושב לא צריך עזרה. הביטוח הלאומי בשנה האחרונה סגר את המוקד שלנו על זה שבאנו בתוך הביטוח הלאומי בהתנדבות כדי לענות על הצורך.

היו"ר ישראל אייכלר:	למה סגרו?

סלימאן אלגרנאווי:	סגור פשוט, התחלף המנהל.

היו"ר ישראל אייכלר:	זה היה בהתנדבות ולא עלה כסף לביטוח הלאומי.

סלימאן אלגרנאווי:	זה היה בהתנדבות. אנחנו הפעלנו שני מוקדים,

שמחה בניטה:	בסוף זה עלה כסף, בטח.

קריאה:	יש הנחת יסוד באוצר שאסור שהביטוח הלאומי 
	יאמץ אותה. 

סלימאן אלגרנאווי:	אנחנו חושבים שצריך שהטפסים יתורגמו לערבית 
	ולאפשר לאזרח להגיש אותם, לכתוב אותם בערבית. מדובר ב- 140 אלף תושבים, שהרבה מתוכם, נדרשים לכתוב בעברית כשגם בערבית לא יודעים לכתוב, ויאפשרו להם לכתוב בערבית ושיקבלו גם מענה בערבית. ולהגדיל את מספר הפקידים דוברי ערבית.

לגבי המענה הטלפוני,  המענה הוא קלטת בעברית ועד שמגיעם לשפה הערבית או הרוסית עוזבים את זה לפני שמגיעים לשפה הערבית. בקשר לערבית במיוחד, אנחנו מטפלים כל יום כ20- בקשות, 20 פונים ערבים ו20- עולים חדשים וכשמגיעים לשם אומרים לנו, הפקידה שמדברת בערבית היא עסוקה בשיחה אחרת אז תנו את מספר הטלפון ונחזור אליכם. מדובר באנשים שחיים בתוך כפרים לא מוכרים, הבדואים בעיקר, ואז כשהם חוזרים יום למחרת האדם לא נמצא, זה שצריך לטפל בבעיה שלו.

קריאה:	יש גישה לנכים?

נפאד סייעד:	ממזרח ירושלים מתנדב 4 שנים בעמותות, כולם 
	מכירים אותי, מתנדב נכים עוזר להם כמה שיותר, מקבל הבטחת הכנסה, אשתי יש לה אחד עשר ילדים, הולכת ללשכת עבודה לחתום כל שבוע, משאירה את הילדים בבית ולרחוב, עושים בעיות, הרבה בלגנים וזה לא טוב. היום בגלל שאני מתנדב בעמותה, יש לבן שלי עמותה במזרח ירושלים יש לו כ200- איש נכים, חולי נפש, חרשים, מכל סוגי הנכות. אני הייתי שותה כוס קפה במשרד של הבן שלי, נשפך קפה על טפסים של נכות שאני רוצה להגיש אותם לביטוח לאומי במזרח ירושלים, כעבור שבועיים שלושה אני הולך לביטוח לאומי, אני אומר מה קרה עם הבן אדם הזה שהגשנו את הטפסים, אומרים לא רשום לי במחשב, אחרי שאני יוצא אני רואה את הגב' במכונה שעובדת בטפסים אני רואה את הנייר שהקפה נשפך עליו זרוקים בפח. לא מקבלים. ואני הולך עם בן אדם על הכסא גלגלים לעזור לו להכניס לביטוח לאומי שיש לו בעיה, אומר לי הבכיר שעובד בביטוח לאומי, אומר לי למה אתה עוזר לו. במה אתה תעזור לו, אין לו תעודת נכה, אם אין לו תעודת נכה תיקח אותו ותעופו מכאן. למה? וגם מי שהולך לבית ויש לו בדיקה הוא לוקחים אותו לבכיר, אומרים לו זה לא תושב, תתנו לו הבטחת הכנסה ולא אחוזי נכות. אבל הוא נכה, עם כסא גלגלים.

סלימאן אלגרנאווי:	באמת, אנחנו מבקשים, אם יבוא עובד מביטוח 
	לאומי לבית של שמחה בניטה אנחנו מוכנים להביא את הנכים לשם כדי שיעשה, מאחר והוא לא יכול להכנס לביטוח לאומי בכלל. ככה, הם באים מהבוקר ויוצאים בלי להכנס לביטוח לאומי. נכים עם כסא גלגלים, בלי כסא לא יכולים לעמוד אפילו חצי שעה.

גמאל פארס:	אנחנו מטילים הרבה דופי בהבנת הנקרא של 
	האזרחים הערבים, רוסים והאמהרים למיניהם. אני רוצה להטיל את הדופי דווקא בפקידים ובוועדות. אני נכה 100% מגיל 5 ומטה שזה מהחזה ומטה, ויש לי הרבה טענות להתנהלות הפקידים, ולא בהבנת הנקרא. עד היום, אם אנחנו רוצים לדבר מבחינת זכויות וחובות הרי אני אזרח שנתן את כל החובות למדינה הזאת כמו כל אחד אחר, כמו כל יהודי אחר. ואנחנו מטילים דופי, עד היום אני חייתי בהרגשה שיש את המוסד לביטוח לאומי שזה אבא שדואג לי. פתאום אני מגלה שבעצם אני בן חורג למוסד לביטוח לאומי. לא יכול להיות שאני אזרח מדינת ישראל שנתתי כל מה שנתתי יפלו אותי בוועדה או הפקידים יפלו אותי לרעה היות והשם שלי הוא לא שם עברי, אני לא מבקש דברים שלא מגיעים לי, אני רוצה פשוט את מה שמגיע לי לא מעבר לזה.

היו"ר ישראל אייכלר:	איזה סעיף אתה מדבר על פקידים.

גמאל פארס:	בנהריה.

היו"ר ישראל אייכלר:	אמרת שנותנים לך תנאים אחרים, שמענו על 
	הכסא שלך, מה עוד.

גמאל פארס:	יושב לידי חבר שאנחנו באותה פגיעה לו מגיע וואן.

היו"ר ישראל אייכלר:	ולך מה הם רוצים לתת, רכב קטן.

גמאל פארס:	אני ברכב קטן, רכב פרטי.

היו"ר ישראל אייכלר:	ומה הסיבה, אתם באותו סניף.

גמאל פארס:	אנחנו לא באותו סניף.

היו"ר ישראל אייכלר:	אז אולי הפקיד אצלו בסניף היה פשוט יותר.

גמאל פארס:	אנחנו באותה ועדה.

היו"ר ישראל אייכלר:	אותה ועדה.

גמאל פארס:	ועדה לגודל רכב. אין לי הסברים.

היו"ר ישראל אייכלר:	אני חושב שמה שהוא אמר עכשיו כל כך חמור 
	שכדאי שמעבר לסיווג שתתיחסי לזה. מה את אומרת.

נורית יצחק:	קודם כל, כל מקרה ספציפי אפשר לפנות אלינו 
	לאגף פניות הציבור במשרד הראשי, ואנחנו בודקים לעומק כל תלונה וכל ערעור על החלטה.

גמאל פארס:	אני הייתי בועדה ראשונה, ערערתי, הייתי בועדה 
	שניה גם אתמול, ואני לפי הבדיקות שעשו לי מהכימיה שלי יאשרו לי בדיוק כמו בפעם הראשונה.

קריאה:	האם המדיניות עכשיו היא לאשר פרייוטים עכשיו 
	במקום וואנים?

נורית יצחק:	קודם כל, במסגרת הסכם הניידות למוגבלים 
	בניידות הוועדות הרפואיות הם ועדות של משרד הבריאות. הם לא ועדות של הביטוח הלאומי.

קריאה:	לא, זה לא נכון, מה פתאום?

יום טוב כהן:	בעל המאה הוא בעל הדעה, הוא משלם לו כסף.

מוחמד גבארין:	ד"ר שפירא מהדסה הר הצופים, יש ילד נכה, 
	בביטוח לאומי, אמר איך הוא לא קיבל נכות. הרופא שלהם אמר לא מגיע לו.

קריאה:	הוא יושב איתם ביחד, זה הכל כנופיה.

מוסעם  גבארין:	יליד הארץ, חונכתי לאהוב יהודים לחיות טוב 
	בארץ כי אבא שלי עבד עם שר בשנות ה50- סיפק מזון ועשה לו כביסה. אחי ז"ל היה עובד של קצין בפרדס חנה. כל חיי עבדתי 35 שנה לא קיבלתי לירה ולא ניצלתי ביטוח לא בתאונה ולא בשום דבר. אחרי זה יש לי מרוב העבודה הוציא לי שני החליפו אחרי שנה ארוע מוחי לצד שמאל שותק, הגשתי לועדה לרכב במשרד הבריאות בחיפה נתנו לי 94% כסא גלגלים, זקוק לכסא גלגלים, אחרי זה התחילו ביטוח לאומי למרמר אותי שלוש פעמים לבדיקה לבטיחות בדרכים כולם פסלו אותי. אתה רוצה לערער, לך לרמב"ם תחזיר את המצב הרשיון שלך. הגבילו אותי הגה כח גיר אוטומט וכל הדברים האלה. כל שנה בדיקה. אחרי זה שהשגתי את הכל שלחו לי, ביטוח לאומי ביקש חציצה אל תיסע ביטוח לאומי ביקש חציצה, ממה חציצה, להחזירו לי את הצד שמאל.

 היו"ר ישראל אייכלר:	הפסדת את הזכויות.

שמחה בניטה:	באת בתלונות, אתה מאבד את הזכויות.

מומו אלנקווה:	יש פה מגמה, שמחכים שהאיש ימות מצער,

מוסעם גבארין:	עוד אירוע מוחי לפני חודש. אז בחציצה מה עשו 
	לי, הורידו לי ל70%-. הורידו לי את הכסא גלגלים, למה בגלל שישבתי, בדק אותי טוב, שהבן שלי הרים את הרגל ושם אותה על הרגל של הכסא גלגלים הוא רשם בצורה זוית. ככה כתוב בועדה כהערה. הוא התעלל בי חייב אותי לעמוד על רגל בצד אחד כמו רוצה לרוץ התחלתי לפחוד שמה. זה הכל בגלל שהביטוח ביקש חציצה. לאשתי, לפני שנתיים, נכות ב300%-. שמו לה 100%. כשהגענו לשרותים מיוחדים, אחרי שנה רק ענו וזה 50%, באלף שקל, יש לה טיטולים קרוב ל1,500- שקל.

היו"ר ישראל אייכלר:	אני רוצה להציע לכם לכל הצוותים הפרטיים אני 
	מבקש שתשלחו את הסיפורים האישיים שלכם לגב' נורית יצחק מנהלת פניות הציבור בביטוח הלאומי, לועדה לפניות הציבור של הכנסת, אנחנו נטפל באופן פרטי בעניינים האלה, באופן אישי.

מומו אלנקווה:	ככה בוכים הנכים כמו שזה עכשיו.

קריאה:	כבר מפחדים, יקחו אותי עוד פעם לבית חולים עם 
	אירוע מוחי, נהיה לחולי נפש. כל אחד יכול להגיע לזה, אף אחד לא מחוסן.

דינה כשדן:	 כואב להקשיב לזה.

רוני שכטר:	מקרא הדלתא ועדיין הלב נופל. ממה אתם 
	עשויים. תראו כמה קשה לנו, כמה אפשר לסבול. 

לפנות לביטוח לאומי שיקצו יום בשבוע בבית של שמחה בניטה לקבל את כל הנכים שמה. יכתבו הכל שתדעה בדיוק מה הולך שמה.

מוסעם גבארין:	אני ואבא והאחים עבדנו במגדל שלום.

מומו אלנקווה:	זה עבד כל החיים שלו ולא דיבר. אדם נופל אלה 
	הראשונים שמחפשים אותו, הביטוח לאומי.

היו"ר ישראל אייכלר:	אני רוצה להגיד, שזה שמדינת ישראל מאבדת את 
	התואר מדינת רווחה יש לנו מזל שיש לנו עמותות כמו מזור וכאלה שעוזרים לאנשים שיהיה להם לאיפה לפנות.  עדיין הביטוח הלאומי קיים, האוצר עוד לא הצליח לסגור אותו, אתמול ישב שר האוצר בוועדת הכספים, הגב' תמיר ננסה לספר לה, והוא דיבר על תוכנית כלכלית גדולה כשהגיע לביטוח הלאומי היה לו דבר אחד להגיד: יש הרבה רמאים, אנחנו לא מצאנו את כולם. אמרתי, תגיד לי נשארו כמה אנשים שבאמת מגיע להם? נשארו איזה מנין או שניים? כתוב בחז"ל שאנחנו צריכים להחזיק טובה לרמאים, שאילולי הם לא היינו יכולים לצאת ידי חובה לעניים האמיתיים. זאת אומרת, זה שיש לנו זכות רק לתת קצת לעניים ולא כל מה שהם צריכים זה בגלל שיש כמה רמאים ואנחנו לא יכולים לתת לכולם אז אנחנו נותנים כמה שאנחנו יכולים. אבל יש היום מגמה לחסל את הביטוח הלאומי, ואני אומר את זה כאן מתוך ידיעה ברורה, הם רואים בביטוח הלאומי הפרעה, הם רואים באנשים זקנים הפרעה, הם רואים באנשים חולים, בנכים פשוט הפרעה לצמיחה. לכן אני רוצה לצטט את יו"ר מפלגת העבודה שמעון פרס, שאמר פה משפט שלדעתי שצריך להירשם בגדול, ההון מתאושש והעם מתרושש, כך הוא אמר.

אבקש תשובות מהביטוח הלאומי לכל השאלות שהעלנו פה, ובעיקר לשאלה של חוסר התקשורת בין האנשים דוברי הרוסית האמהרית והערבית לבין הביטוח הלאומי.

נורית יצחק:	אני לא יכולה שלא להתייחס לנושא. קודם כל אני 
	רוצה לומר שלפקידי הביטוח הלאומי אין שום אינטרס לא לשלם גמלאות, ונורא עצוב לשמוע שזאת ההתרשמות של קהל המבוטחים שנזקקים לשרותינו. כי לפקיד אין שום נגיעה לכך מבחינת המשכורת שלו ותנאי העבודה שלו, אם המבוטח יקבל את הדין או לא יקבל את הדין, כל מה שהוא מנסה זה לעשות את העבודה שלו על הצד המקצועי ביותר, ולבדוק האם אכן מגיעה הגמלה לפי החוק. ולפעמים התסכולים נובעים מזה שבאמת יש פער בין הציפיות של המבוטח לבין מה שהחוק מאפשר לנו לשלם, לבין מה שהתקנות מאפשרות לנו לשלם.

גם כאשר ישנם שני אנשים שיושבים על כסא גלגלים ושניהם מגישים תביעה לניידות, אחד מהם נקבע לו סעיף ליקוי מסוים בעוד לשני נקבע סעיף ליקוי אחר, או אפילו אותו סעיף ליקוי, לזה 50% ולזה 60%. אני לא יכולה להתייחס למקרים פרטניים ספציפיים, זה ברור, אני יכולה להתייחס באופן כללי, לא הבאתם לי מקרים לפני כן ולא בדקתי אותם, אז אני מנסה לתת תשובות כלליות שמסבירות את ההבדלים בין החלטות שונות שמתקבלות לגבי שני נכים שלכאורה, כלפי חוץ, חושבים שהליקוי שלהם הוא אותו ליקוי אבל מבחינה רפואית יש איזה שהוא הבדל. לאחד מהם יש עוד ליקוי, בעוד איזה שהוא שריר שהוא חצי משותק, ולשני אין את הליקוי הזה. זה לענין העדר הפליה שאני בטוחה שהיא לא קיימת בשום סניף שהוא של הביטוח הלאומי, יכול להיות שאולי בסניף מסוים יש פקיד פחות מקצועי פחות משתדל למצות זכויות, אבל בשביל זה יש את הדרכים לערער על החלטות הן של פקידים הן של וועדות רפואיות, נכון שגם המוסד מערער במקרים  מתאימים על החלטות וועדות רפואיות, מאחר וזאת היא חובתנו על פי החוק לבדוק את ההחלטות ולערער עליהם במידה ונראה לנו או שאין מיצוי זכויות מספק, אנחנו מערערים גם לטובת המבוטחים או להפך, שהליקוי שנקבע הוא לא הליקוי המתאים לפי המסמכים שעמדו. אז אני שמעתי. אני יכולה לומר לך שלפני יומיים היה לי מקרה שהמוסד לביטוח לאומי ערער לבית הדין לעבודה על החלטה של וועדה רפואית לערערים במשרד הבריאות,

היו"ר ישראל אייכלר:	כמה מקרים הביטוח הלאומי ערער לטובת 
	המבוטח? בשנה האחרונה.

נורית יצחק:	לא  בדקתי, אני לא יודעת לומר.

רוני שכטר:	בחיים שלי, על פני הקרירה שלי מקרה אחד. שהוא 
	היה כל כך זועק והחשש היה שלא תהיה פניה.

מומו אלנקווה:	את מבינה איך את מציירת לפני היו"ר כאילו אתם 
	מערערים לטובת הנכים, שום דבר אתם לא לטובתנו. כלום.

נורית יצחק:	אנחנו זועקים במקרים בהם נראה שהוועדה 
	החמירה מידי וצריך תיקון.

מומו אלנקווה:	אין מי שמכירים את הנכים יותר מאיתנו. אין דבר 
	כזה. שמענו, שתילים פרחוניים פה כאילו כל האדמה חרוכה.

היו"ר ישראל אייכלר:	אני רוצה תשובה לגבי הגב' ממזרח ירושלים. אם 
	היא היתה גרה במערב ירושלים היתה מקבלת זכויות והמשפחה שלה יותר מאשר קבלה.

נורית יצחק:	לענין זכויות מהותיות, לא. יכול להיות שהשרות, 
	אני מודעת לזה, זה לא יכול להיות, השרות בסניף מזרח ירושלים רמת השרות ירודה לעומת השרות שניתן במערב העיר. יש לנו שם בעיה אנחנו בהליכי פתרון, אנחנו בונים סניף חדש לתושבי מזרח ירושלים ואנחנו מקווים שהבעיה תפתר. יש שם תורים אין סופיים, אנחנו יודעים שיש שקשיים מאד גדולים לקבל שרות בסניף מזרח ירושלים. כל מה שאפשר לעשות בלי להגיע לסניף מומלץ לעשות בלי להגיע לסניף. אפשר להוריד טפסים באינטרנט, אפשר להוריד חוברות הסברה באינטרנט. אפשר להרים טלפון למוקדים הטלפוניים.

קריאה:	תני להם מחשבים, תני להם שרות באינטרנט.

היו"ר ישראל אייכלר:	לעמותה שלכם אולי יש אינטרנט.

יום טוב כהן:	רופא אורטופד שבא לוועדה הוא אמור להיות 
	אורטופד אבל סלח לי, הוא גניקולוג. הוא גם מציג את עצמו כגם מציג את עצמו כרופא גניקולוג. הוא אורטופד שבודק את הנכים. מסכנים.

נורית יצחק:	לגבי זכויות אין שום הבדל, ההבדל הוא לגבי 
	אנשים שנבדקו על ידינו וטרם הוגדרו כתושבים ישראליים. יש בעיה של הגדרת התושבות לגבי התושבים שגרים מחוץ לתחום ירושלים. אם התושבת, אני שומעת שהיא מקבלת קצבת נכות, מה זאת אומרת, שהביטוח הלאומי הכיר אותה כתושבת ישראל מקבלת 1,200 שקל.

שמחה בניטה:	אחרים מקבלים 2,000. היא 75% אי כושר 
	השתכרות, זה 2,100 .

נורית יצחק:	השאלה היא מה אחוז הנכות הרפואית שלה.

שמחה בניטה:	אני מסבירה לך, אי כושר השתכרות 75% לא 
	עובדים זה 2,000 אני אומרת לך.

היו"ר ישראל אייכלר:	תעבירו את התלונה הזאת לגב' נורית יצחק 
	בביטוח הלאומי.

נורית יצחק:	יכול להיות שיש חוב בדמי ביטוח.

שמחה בניטה:	הם לא עובדים, תני להם עבודה הם יעבדו. זה 
	ששה אחים באותה מחלה.

נורית יצחק:	לענין המודעות לשינויי החקיקה, זו שאלה 
	שנשאלה בתחילת הישיבה. גם הפקידים בביטוח הלאומי מתקשים לעמוד בלחץ של שינויי החקיקה בתכופים. לוקח  לנו זמן עד שאנחנו מעבירים לפקידים את האינפורמציה אבל אנחנו מוציאים כמה שיותר מהר הודעות לעתונות על שינוי חקיקה שמשפיעים על הזכויות, המודעות מתפרסמות בכל השפות בעברית, בערבית, ברוסית וגם במגזר החרדי בעתונות החרדית.

היו"ר ישראל אייכלר:	באיזה עיתונים ערביים זה מתפרסם.

קריאה:	כמה עתונות בערבית?

נורית יצחק:	לגבי קבלת מידע מהביטוח הלאומי שמי שלא דובר 
	את השפה, אפשר לפנות ולקבל בכל שפה שהיא בכתב, אנחנו מתרגמים את המכתבים ומשיבים למבוטחים, לא חייבים לפנות בעברית. אפשר לפנות בכל שפה שהיא ואנחנו דואגים להשיב.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש להם מי שיתרגם לאמהרית?

נורית יצחק:	יש לנו מי שיתרגם לכל שפה שהיא.

היו"ר ישראל אייכלר:	צריך להודיע את זה ברקע. ברדיו, שאפשר גם 
	לשלוח באמהרית פניות לביטוח הלאומי.

נורית יצחק:	בהחלט אפשר לשלוח פניות בשפה האמהרית. אני 
	מדברת על פניות בדרישה לקבלת מידע לצורך ניצול זכויות.

יולי תמיר:	למה אי אפשר למלא טפסים בערבית?

נורית יצחק:	אי אפשר למלא טפסים בערבית בגלל שהמערכות 
	הממוחשבות שלנו עובדות בעברית, ואין לנו כח אדם ואין לנו תקציב בכדי שיהיה לנו כח אדם.

מומו אלנקווה:	יש לכם 85 מיליון שקל בכספות של ביטוח לאומי. 
	תשאלי את שטסמן מה הוא עושה איתם.

יולי תמיר:	אני רוצה להבין, בן אדם צריך למלא טופס איך 
	אזרח ערבי שלא שולט בכתיבה וקריאה בעברית ממלא טופס, איך הוא עושה את התהליך הפשוט הזה.

נורית יצחק:	אזרחים ערבים בדרך כלל מקבלים שרות באחד 
	מהסניפים שלנו שבו יש גם ריכוז גדול של דוברי ערבית ואז הוא יכול לקבל סיוע בסניף למילוי הטופס במידה והוא לא מתמצה.

יולי תמיר:	האם הוא יודע את זה, כשהוא מקבל את הטופס, 
	האם יש משהו שאומר לאזרח, תראה אם אתה לא יודע למלא את זה תבוא אלינו ואנחנו נמלא לך את הטופס בערבית, יש משהו כזה?

חוה גורדון:	גם ההנחיות על גבי הטופס הם,

יולי תמיר:	איך יודע אותו אדם.

חוה גורדון:	כשמגיע אדם עם טופס לדלפק הקדמי של הביטוח 
	הלאומי ואומר במלים הפשוטות שהוא יכול לומר שהוא לא מסוגל למלא את הטופס.

יולי תמיר:	קודם כל הוא חייב להגיע, מי שלא דובר עברית 
	חייב להגיע. לא יכול לעשות את זה לא בדואר ולא.

חוה גורדון:	הוא יכול לעשות את זה בדואר אם הוא יכול 
	להעזר באיזה בן משפחה או ידיד שימלא עבורו את הטופס.

יולי תמיר:	בלי שום רצון לתקוף את הביטוח הלאומי, שיש לי 
	הרבה הערכה אליו, נדמה לי שבענין הזה העובדה שאי אפשר למלא טפסים ברוסית ובערבית אמהרית זה פחות משמעותי כי רוב הקהילה גם לא כותבת אמהרית, מעט כותבים, אבל בערבית וברוסית.

היו"ר ישראל אייכלר:	אבל צריך להזכיר שערבית היא שפה רשמית.

חוה גורדון:	אין לנו היום פתרון.

היו"ר ישראל אייכלר:	בכל אופן אני יודע ממשרד הפנים ומשרדים 
	אחרים שיש כן טפסים בערבית שאפשר למלא בערבית.

יולי תמיר:	יש טפסים.

קריאה:	אבל צריך למלא אותם בעברית. יש טפסים במשרד 
	הפנים, מוסבר שמה שיש אפשרויות.

חוה גורדון:	לגבי כך שלא מקבלים תשובות מהירות מוועדות 
	רפואיות ובכך יש הפליה, זה תלוי בסניף המטפל.

נורית יצחק:	תשובות מוועדות רפואיות נמסר כאן שלגבי ערבים 
	התשובות לא מתקבלות מהר, ההחלטות בתביעות לא מתקבלות מהר על ידי הביטוח הלאומי בניגוד לתשובות שמתקבלות ביחס לאזרחי ישראל האחרים, זה לא נובע מהעובדה שאלה ערבים ואלה יהודים או בני מיעוטים אחרים, זה נובע כנראה מכך שבסניף המסוים שבו הגיש התובע את התביעה יש כרגע עומס באותה מחלקה שלא מאפשרת לקבל החלטות.

קריאה:	תביאו עוד עובדים שמטפלים בטענות. שיטפלו 
	לפחות.

נורית יצחק:	אנחנו מביאים עוד עובדים.

קריאה:	מ95- ועד היום לא מטפלים בנכה שהגיש בקשה 
	בשביל נכות, יש הפליה זה נורא.

נורית יצחק:	עם כל בעיה ספציפית תפנו אלינו ואנחנו נעשה 
	זאת. לא יעלה על הדעת שמ95- ועד היום אין תשובה.

היו"ר ישראל אייכלר:	אני רוצה להקשות עוד יותר מפניות שהגיעו אלינו. 
	יש לנו מקרה פה שאני לא אומר את השם הערבי שפנה בבקשה לקבל דמי פגיעה מתאונת דרכים. הוא קיבל עבור אחד עשרה ימי מחלה ואחר כך הוא עבר חקירות שהוא טוען שהן קשות, אבל אתם יכולים לקרוא את זה חקירות הכרחיות. אבל בסוף הוא קיבל 864 שקל בלבד. ואחר כך הוא קיבל 7,104 שקל בדצמבר 2003, שנה אחרי התאונה, והמוסד לביטוח לאומי אמר שהם היו צריכים לברר כל מיני בירורים ולכן זה התעכב.

יוסי ברק:	באיזה סניף זה היה?

היו"ר ישראל אייכלר:	אני מניח שזה היה באום אל פחם.

יולי תמיר:	כמה עובדים ערבים יש לכם.

יוסי ברק:	יש לנו עובדי מיעוטים בסניפים כ220- מתוך 2500 
	עובדים בסניפים. 

יולי תמיר:	מתוך כמה?

יוסי ברק:	מתוך 2500 עובדים בסניפים יש לנו 220 עובדים 
	בני מיעוטים, כ8%-.	

יולי תמיר:	כמה דוברי רוסית ואמהרית יש לכם.

יוסי ברק:	אין לי פה את הנתון.

חוה גורדון:	יש לנו הרבה מאד דוברי רוסית.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש לפה מקרה של אדם שהיה לו נכות נפשית קשה 
	והורידו לו את אחוזי הנכות ואת הקצבה בלי להודיע לו ובלי לשאול אותו בלי שום דבר. יש לנו פה רשימה של אנשים מרוסיה, לפי השמות זה נשמע ערבים ורוסים, שהורידו להם את הקצבאות אפילו לא הודיעו להם על כך. כל המקרים עם שמות אני יכול להעביר לך את השמות.

נורית יצחק:	אני מציעה שאת כל המקרים תעבירו אלינו, 
	העברתם אלינו לטיפול וענינו כבר?

שלומית קואולמן:	כן, אלה תשובות שלכם.

היו"ר ישראל אייכלר:	נעביר כשאלות של הוועדה. יש פה פנית נערה 
	ברוסית שלא ידעה בכלל שמגיע לה כסא גלגלים והיא סבלה המון. ביטוח לאומי היה צריך לתת לה אינפורמציה ברוסית שהיא תדע שמגיע לה כסא גלגלים.

נורית יצחק:	ברוסית יש לנו אינפורמציה, יש לנו חוברת מידע 
	שמאגדת את כל הזכויות וגם חוברות מידע בכל הנושאים ברוסית.

היו"ר ישראל אייכלר:	היה למשל, מי שעבר לטבריה וביקש שיעבירו לו 
	את הקצבה לטבריה והמוסד לביטוח לאומי התעקש שרק בתל אביב הוא יקבל את הכסף. 

קריאה:	זה מקרה שהיה, כך מתעללים באנשים.

חוה גורדון:	זה נראה לי לא כל כך פייר שאת המקרים האלה 
	שאני מתייחסת אליהם אבל אף אחד לא אמר לי שהאנשים האלה, פנו, ואני לא יכולה לענות עליהם.

רוני שכטר:	קודם אמרת שיכול להיות שלביטוח הלאומי יש גם 
	בעיה לדוברי עברית. ופה אני רוצה לפנות לחברי הכנסת. אני חושב שיש פגם רציני מאד בחוקים האלה של ביטוח לאומי שאנחנו מדברים על הזכויות, כי בעצם הגמלה או התביעה לא מתממשת בגין הזכות לתביעה אלא בגין הגשת התביעה. זאת אומרת זה צריך להיות, והגיע זמן שחברי הכנסת יעשו מעשה וישנו את חוקי הביטוח הלאומי והזכות, או הגמלה תשתלם בגין הזכות ולא בגין התביעה. זאת אומרת, ואני לא חושד שהביטוח הלאומי בגדול יש לו איזה מדיניות מפלה, יש לו, כן, כל מיני הבחנות, מדמי אבטלה, צריך להגיד את זה, זה בטוח שהפקידים לא יכולים לענות בענין הזה, ובטוח שמאז, ביחוד שהביטוח הלאומי נהפך לקופה ב' של משרד האוצר, יש להם בעיה מובנת, 

נורית יצחק:	ההכוונה היא רק לדרישה לתיקוני חקיקה.

היו"ר ישראל אייכלר:	זה מה שהוא אומר שאנחנו צריכים לחוקק חוקים.

רוני שכטר:	אתם צריכים לעשות מעשה ולדאוג לזה שכל בן 
	אדם שבגין העילה לתביעה כבר הזכות מוקנת לו. ולא שהזכות תתממש רק באם הגיש תביעה. זאת אומרת שאם מישהו, איזה שהוא פקיד אפילו לא יקח יוזמה אישית, אבל הוא יידע שאם בן אדם בשנת 95 הגיש תביעה, ואם הבן אדם יוכל לממש אותה אז גם, אני מאמין, שההתיחסות של הפקידות תהיה אחרת.

מלבד זה אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לפסק דין שהתפרסם לא מזמן, לפני שבוע או שבועיים, בבית המשפט העליון לגבי אלה שנשללו מהם קצבאות שלא לפי הסבר. ואנחנו היום, וביחוד הרבה מאד אנשים עם פגיעות נתקלים בבעיה שבין הפרק של הערעור, נאמר, אני הגשתי תביעה לגבי ניידות היתה לי ניידות שינו את התביעה בזמן הערעור הגמלה נשללת. זאת אומרת שבן אדם אפילו מה יעזור לבן אדם שמגיעה לו ניידות אם בעוד שנה וחצי אחרי פינג פונג שיהיה בין הוועדות הרפואיות לבין בית דין לעבודה, יכריזו בעוד שנה וחצי שהגיעה לו ניידות, אפילו יקבל את הניידות רטרואקטיבית אבל במשך שנה וחצי הוא נדון למאסר. זה תפקידכם של חברי הכנסת.

היו"ר ישראל אייכלר:	חקיקה זו בעיה אחרת.

יולי תמיר:	אני רוצה להבין את זה, מרגע שאתה מגיש, זה 
	תקנה או חלק מהחוק של ביטוח לאומי.

רוני שכטר:	אני לא מצוי מספיק בשביל להגיד לך אם זה תקנה 
	או,

יולי תמיר:	איפה זה מעוגן ההסדר הזה שברגע שמגישים את 
	התביעה, משתבש התשלום,

רוני שכטר:	עד לבירור.

רונית יצחק:	אתה מדבר על הסכם הניידות, נקבע לך אחוז 
	מסוים של.

רוני שכטר:	אני מכיר מקרה של ילדה, הורים לילדה שהגישו 
	תביעה, המסכנים האלה וזה לגב' ממשרד הקליטה הסיפור, הם היו עולים חדשים, הם הגישו תביעה התוצאה של הוועדה היתה שלילדה הגיע 80% ניידות, היא הגיעה עם זה לעובדת הסוציאלית במרכז הקליטה, היא לא הבינה שמשמעות של 80% זה כמו 100% לענין הגמלה, והיא שלחה אותה לערער. והפינג פונג הזה מתנהל במשך 4 שנים,

היו"ר ישראל אייכלר:	ובינתיים היא לא מקבלת.

רוני שכטר:	ובינתיים היא לא קבלה עד שמישהו אמר לה.

רונית יצחק:	עד שהחלטה בערעור לא מקבלת. 

יולי תמיר:	זאת התקלה, אני רוצה לדעת מי מטפל.

היו"ר ישראל אייכלר:	זה חוק או תקנה.

רוני שכטר:	אני לא יכול להגיד לך את זה.

מומו אלנקווה:	אסור לערער על הוועדה, אתה מקבל עונש במקום 
	כשאתה מגיש ערעור.

שמחה בניטה:	אתה לא מקבל עד שאתה יוצא זכאי. אתה לא 
	מקבל שקל. זה הסדר.

רוני יצחק:	זה פשוט ענין משפטי שאומר שכל עוד אין תיק של 
	ועדה לעררים, או כל עוד לא עבר המועד לועדה לעררים, ברגע שהוא חלף ולא ערערו ההחלטה הופכת לחלוטה. אבל כל עוד לא עבר מועד או שערערו על החלטה לקבל עררים, אין החלטה חלוטה של ועדה רפואית ולכן אי אפשר לשלם. כאשר מדובר בערעור לבית הדין זה לא תופס אלא אם כן המוסד הגיש בקשה לעכוב ביצוע.

היו"ר ישראל אייכלר:	זה נקרא לא להרוג אלא להוציא את הנשמה.

אביטל טוך:	אני רוצה אם אפשר להחזיר בחזרה את הדיון 
	לענין המידע. כי זה מאד מענין אותי. אנחנו מטפלים הרי במערכת דומה, נכון אני מטפלת באוכלוסייה רחבה מאד שלא כולה נזקקת אבל היא אוכלוסייה חדשה שבאה לארץ ואנחנו עושים הרבה מאמצים להעביר מידע. כאשר מובן מאיליו שיש ענין של שפות, ויש ענין של תרבות קודמת והדברים מאד מורכבים. אנחנו עושים די הרבה מאמצים, אבל שמעתי פה, אם יש לכם רעיונות בבקשה, אני אומר באיזה מכשירים אנחנו משתמשים. 

אל תצחקו כי האינטרנט הוא בסך הכל הוא מכשיר חשוב מאד, ואומר גם למי, לנו לפקידות. וכל אדם בשטח היום נגיש, במקום לבקש מהביטוח הלאומי תשלחו לנו את לוח התשלומים שלכם, ומישהו ירחם וישלח לוח תשלומים, כל אחד היום נכנס ויכול לתת לאזרח כשהוא לא אינפורמציה שמתעדכנת מידית, זה מכשיר מאד חשוב.

חוברות בשפות שונות, יש לנו את החוברת החדשה לכבוד יום הנשים עם מוגבלויות, יש לנו חוברת ביטוח לאומי במספר שפות, יש מרכז מידע במספר שפות. אנחנו עושים גם ימים מיוחדים, אנחנו מפיצים את זה בשפות מסוימות עם הביטוח הלאומי, במרכז המידע הטלפוני שלנו. זאת אומרת משתדלים לכסות ככל האפשר ולשכות, כמובן עם עובדים בשפות השונות שיושבים ומנחים בנושאים של משרד הקליטה, משרד השיכון, קצת ביטוח לאומי כמובן, אסור להם לתת ממש יעוץ, אני אגב לא בטוחה שזו עובדת סוציאלית של משרד הקליטה ששלחה ערעור לביטוח לאומי כי ממש לא עוסקים בזה. אלא מפנים לשרותי רווחה ולביטוח הלאומי, לא עוסקים בזה אצלנו באופן ישיר.

רוני שכטר:	אבל אם היתה יודעת היתה עובדת סוציאלית.

אביטל טוך:	מודבר בכמות אדירה של מידע מאד מושקע, מאד מורכב. בתפקידים של פניות ציבור אנחנו עוסקים יותר במידע מאשר בטיפול באנשים. מאד רחב, קשה מאד לשלוט בו קשה מאד להעביר אותו בצורה מובנת לא רק לאזרחים אלא גם לפקידים שעוסקים שגם הם צריכים לקבל את זה בצורה מובנת. זה לא רק חקיקה, נאמר, המשרד שלנו עוסק בנהלים לא בחקיקה אבל עדיין בין הכתוב, הרי אי אפשר לכתוב ספרים אדירים, והמתומצת לבין מה שהולך לשטח, לבין מה שהולך לציבור התרגום מאד מורכב.

אם יש לכם רעיונות, איך להעביר מידע בצורה נוספת ואני אתן דוגמה. למשל, של יום מידע עם הביטוח הלאומי או עם משרד העבודה, במרכז המידע. אנחנו כן מודיעים את זה ברדיו. נאמר, לעולים מאתיופיה, אנחנו מודיעים ברדיו רקע. ולפעמים אנחנו כמעט לא מקבלים שיחת טלפון. אנחנו מודיעים לפני כן, ביום חמישי הקרוב יהיה יום מידע באמהרית. יש לנו עובדים מגשרים, אני אוסיף את המרכזים הקהילתיים, אני אוסיף את החוברות שלנו שהולכות למועדוני קשישים ולמרכזים קהילתיים, מקיפות. אני מגיעה למקומות מאד נידחים בארץ ואני פוגשת את החוברות, גם שלהם וגם שלנו, באמת על המדפים שזה נדיר. למרות זאת אנחנו מודעים שלא כל אחד גם מסוגל לקרוא חוברת וליישם את מה שכתוב, בעיקר כשזה נוגע לו עצמו. גם אנחנו פונים לביטוח הלאומי אנחנו חוזרים להיות ילדים  עם זה.

חוה גורדון:	אולי דילגנו כאן בקשר לדוברים, אנחנו עושים 
	הסברה ודווקא רק הערה אחת למה שנאמר פה, שיש במקומות חוברת כללית שמכילה את כל הזכויות שלה ביטוח הלאומי וזה מעודכן עם כל ההפחתות ועם כל השינויים שהיו. זה הערה למה שנאמר כאן. אבל בעיקר הייתי רוצה שאלה תדבר, היא יושבת לידי, שהיא עושה הרבה פעולות של הסברה לאוכלוסייה הרוסית בצורה מאד אינטנסיבית.

היו"ר ישראל אייכלר:	והיא תסכם לנו את הדיון.

אלה גיצין:	קודם כל זה חומר הסברה בכתב. יש לנו כל 
	החוברות שיוצאות בשפה העברית, אנחנו משתדלים לתרגם. אני מדברת על הסברה ברוסית  ואני חושבת שאנחנו עושים עבודה מאד אינטנסיבית ברוסית. אין אמצעי תקשורת אחד שאנחנו לא מחברים אותו. אמרנו שיש לנו תוכנית פעם בשבוע שעה שלמה וזה בשידור חי ברשת רקע. אנשים פונים אלינו, מי שלא מספיק להגיע לשידור ולא יכול להכנס לשידור כותבים לי מכתבים ואז אנחנו מאד משתדלים, אני עם פניות  הציבור ועם כל הסניפים עובדים ואנחנו פותרים לרוב את הבעיות. יש לנו תוכניות טלויזיה שגם כן מרכזות הסברה, דווקא ביטוח לאומי יזם את זה וזה בערוץ קהילתי שבכל פינות הארץ יש את זה, מגיעים לשם. יש לנו כזה דבר בשפות שאני חושבת שזה מבורך מאד, מידע לרונן.

מומו אלנקווה:	גם ברוסית.

אלה גיצין:	הכל ברוסית. אני מדברת מה שקורה ברוסית. אני 
	מגיעה לשם פעמיים בשבוע ואנשים מגיעים עם בעיות מה שלא הצליחו להבין בביטוח לאומי, אני מסבירה בשפה הרוסית.

היו"ר ישראל אייכלר:	בערבית יש לכם.

אלה גיצין:	לא, אין לנו.

היו"ר ישראל אייכלר:	שום חוברות הסברה.

אלה גיצין:	כל החוברות,

חוה גורדון:	מה שהיא אומרת שהיא פעמיים בשבוע היא 
	נפגשת עם האנשים.

היו"ר ישראל אייכלר:	אני שומע, בתוכנית רדיו.

אלה גיצין:	לא רק רדיו, אני גם יושבת ונפגשת עם קהל,

היו"ר ישראל אייכלר:	קבלת קהל.

אלה גיצין:	קבלת קהל עושה רק לדוברי רוסית. ומידע לרונן. 
	בסוכנות בתל אביב, בהמלך ג'ורג'. ואנשים יודעים כי אנחנו גם מפרסמים בטלויזיה וברדיו. אנשים מתקשרים לשם.  זה פעמיים בשבוע.

היו"ר ישראל אייכלר:	אולי ברדיו בערבית יעשו גם.

אלה גיצין:	שלוש שעות פעמיים בשבוע.

מומו אלנקווה:	אני פונה לליבך עכשיו. עזבי וועדה, עזבי עכשיו 
	כנסת, וביטוח לאומי. יושב פה אדם שמיצג את העדה האתיופית, אנחנו כשהעולים הגיעו עשינו הכל, הנכים, אני מדבר על הנכים. לעזור במידע, להפנות ואנחנו עד היום מקבלים עשרות טלפונים מנכים רוסים, עולים חדשים, וגם שלא יודעים לאן ללכת ונופלים בין הכסאות, ואנחנו מטפלים בהם. למה אתם שכבר מסלול נכנסתם לדרך, למה אתם לא פותחים אשנב גם לעדה האתיופית, אתם דואגים רק לעצמכם, רק לציבור מסוים, למה הם לא יודעים את זה.

היו"ר ישראל אייכלר:	אתה צודק אבל.

מומו אלנקווה:	אני שואל למה הם לא יודעים. זו ארץ ישראל 
	היפה.

היו"ר ישראל אייכלר:	תקחו משהו שמדבר אמהרית, ומספיק פעם 
	בחודש, מספיק 10 דקות, בשביל להגיד איפה אפשר לפנות מה אפשר לעשות.

מומו אלנקווה:	למה 10 דקות.

קריאה:	הוא יודע כבר.

אבנר יוסף:	אני חושב  שיש מגשרים כמו שנאמר פה, עוזר פה, 
	אני חושב שזה לא מספיק זה לא משצריך להיות. צריך כמו שהגברת אמרה, שיהיו אנשים שיעסקו ממש גם בתרגום גם בהסברה, אני חושב שאם לא יהיה דבר כזה אנשים לא יודעים. 

היו"ר ישראל אייכלר:	קול ישראל בערבית עושה את אותו דבר? למה לא 
	תעשו גם אתם את אותו דבר.

קריאה:	יצאו לשכונות. חוברות ההסבר שלנו קיימות בערבית. אפשר להתקשר ואנחנו שולחים הביתה.

יוסי ברק:	אנחנו גייסנו.

היו"ר ישראל אייכלר:	ברשותכם אני מסכם את הישיבה ואני רוצה על 
	דעת חברי הכנסת שהיו פה, ח"כ יולי תמיר, ואחרים לקרוא את המלצות, כל הדיון הזה תלוי בהמלצות שייושמו.

הוועדה תפנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לבחון הקמת מרכז מידע ארצי שיופעל על ידי אנשים עם מוגבלות תמורת שכר, בשפות שונות שיספקו למגיעים אליהם מידע בנושאים הנוגעים לזכויות וחובות של הביטוח הלאומי.

הוועדה מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי להכין דפי רקע כלליים בערבית, רוסית ואמהרית, שיסבירו את נוהלי הערעור, הגשת הטפסים הנדרשים לשם ערעור, והשלכות של אי הגשת טפסים אלו במועד. 

הוועדה מבקשת מהמוסד לביטוח לאומי ומארגוני העולים השונים לשתף פעולה ביניהם במטרה להעלות את מודעות הציבור לזכויותיהם במסגרת המוסד לביטוח לאומי. כולל שימוש במתנדבים של העמותות השונות לשם העברת הסברים לאוכלוסייה הזאת, לשם כך מבקשת הוועדה כי המוסד לביטוח לאומי יארגן ימי עיון למתנדבים בהם ילמדו המתנדבים את כל הסוגיות הנוגעות לביטוח הלאומי.

הוועדה פונה למשרד לביטוח לאומי בבקשה להסביר בנוהל רשמי חובת נוכחות של מתורגמן דובר שפתו של תובע הגמלה במהלך הוועדה הרפואית.

הוועדה פונה לארגוני העולים מאתיופיה בבקשה להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותם כמו ברדיו רקע וכדומה, לשם הפצת הזכויות הנתנות במסגרת המוסד לביטוח לאומי ואפשרות הפניה לוועדה לפניות הציבור ולגורמים השונים בבקשה לתבוע את הזכויות המגיעות להם.  (אנחנו מציינים שלוועדה לפניות הציבור לא הגיעה אפילו תלונה אחת באמהרית).

הוועדה תפנה לרדיו רקע בבקשה כי במסגרת התוכנית באמהרית יוקדשו תוכניות בהן יפורטו לציבור את אפשרויות הפניה לגורמים השונים והזכויות המגיעות לתובעים, בבקשה לתבוע את זכויותיהם, וכן יפורטו זכויותיהם בביטוח הלאומי ובשרות פניה למוסד על מנת לבררם.

הוועדה פונה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לעדכן את כל חוברות ההסברה שיוצאות מטעמו בכל השפות ושינויי החקיקה העיקריים שנעשו לאחרונה.

הוועדה פונה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לפתוח את קו המתנדבים שנסגר בבאר שבע.

הוועדה פונה למוסד לביטוח לאומי בבקשה להביא לידיה נתונים בדבר מספר הערעורים שהוגשו על ידי המוסד לביטוח לאומי בשנתיים האחרונות.

הוועדה מבקשת לא לעכב קצבת ניידות וקצבאות אחרות בין החלטה לבין תוצאות הערעור.

הוועדה מבקשת מהביטוח הלאומי להכין טפסים שכוללים את השפה הערבית.

הוועדה קוראת לכל הפונים, שיעבירו את פרטיהם לעורך דין נורית יצחק מנהלת האגף לפניות הציבור בביטוח הלאומי, שתבדוק את כל  הבעיות שלהם באופן פרטי.

נורית יצחק:	אני רוצה לומר לענין הוועדות הרפואיות, שאנחנו 
	לא מנהלים אף פעם וועדה כשאין תקשורת בין הנבדק. 

היו"ר ישראל אייכלר:	סליחה, יש קורסים לעזרה ראשונה. אדם לומד 7 
	שנים רפואה אבל אפשר לעשות קורס עזרה ראשונה של 4 שעות של 11 שעות. של 45 שעות. אותו דבר פה, אפשר לעשות ימי עיון לאנשים ליום יומיים ימי עיון.

יש תוכניות ברדיו בערבית כמו ברקע לדוברי רוסית, אותם דברים שאומרים לדוברי הרוסית להגיד לדוברי הערבית מה הם הזכויות שלהם.

לגבי מתורגמן, זה דבר שנעמוד עליו.




הישיבה ננעלה בשעה 13:45