פרוטוקולים/פניות ציבור/8182




5
הועדה לפניות הציבור - 17.3.04


פרוטוקולים/פניות ציבור/8182
	ירושלים, ו' בניסן, תשס"ד
28 במרץ, 2004


הכנסת השש עשרה		
מושב שני							נוסח לא מתוקן


פרוטוקול מס' 
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
שהתקיימה ביום ד', כ"ד  אדר תשס"ד,17.3.04, בשעה 09:00
ס ד ר    ה י ו ם

פניות ציבור של אנשים הזקוקים לסיוע משפטי ואין באפשרותם לממנו

נכחו:

חברי הוועדה:	היו"ר ישראל אייכלר
	יגאל יאסינוב
	יעקב מרגי
	מיכאל נודלמן
	מרינה סולודקין
	עמרי שרון
	יולי תמיר
		
מוזמנים:	עו"ד יעל קוטיק, מנהלת המחלקה לפניות הציבור, משרד המשפטים
	אייל גלובוס, ממונה על הסיוע המשפטי מחוז ירושלים והדרום, משרד המשפטים
	עו"ד עמי קובו, הסנגוריה הציבורית 
	ניר ז'אנו, הסנגוריה הציבורית                     
	עודד אהרון, שי"ל, משרד הרווחה                                          
	עו"ד שחר ולנר, לשכת עורכי הדין
	עו"ד קארין אלהרר, עמותת הלב, התנועה למלחמה בעוני
	רן מלמד, עמותת ידיד
	ען"ד ישראלה גרציאני, עמותת ידיד
 	עו"ד רותלי פלאי, עמותת סנגור קהילתי
	אליהו לולו, עמותת סנגור קהילתי
	אלכסנדרה קוגן, רכזת המוקד ברוסית, עמותת מחויבות לשלום ולצדק חברתי
	דניאלה במברגר-אנוש, האגודה לזכויות האזרח
	


מנהלת הוועדה:	 שלומית קואולמן


נרשם על-ידי:	חבר המתרגמים בע"מ

פניות ציבור של אנשים הזקוקים לסיוע משפטי ואין באפשרותם לממנו


היו"ר ישראל אייכלר:	בוקר טוב לכולם. הנושא היום, הוא נושא שנוגע כמעט לכל אחד שאין לו הרבה כסף והוא זקוק למשפט או לסיוע מול בנקים, מול גורמים כל שהם שיש להם הרבה עורכי דין עם הרבה חוזים עם הרבה סעיפים קטנים וגדולים, אז מי שיש לו הרבה כסף לעורכי דין טובים וגדולים, אין לו בעיה בדיון הזה. יכול להיות מענין, אולי בשבילו לראות שיש אנשים שאין להם כסף לרכוש או לשכור עורך דין.

אנחנו ידענו תמיד בתחושה אזרחית שמי שאין לו כסף לשכור עורך דין טוב, יכול להפסיד במשפט למרות שהוא צודק. אבל אלו דברים שלא ניתנים להוכחה. דווקא בתקופה האחרונה ובלי קשר לסדר היום של הוועדה שלנו, כי עובדה שהחלטנו כבר על הדיון הזה הרבה לפני שהתפרסמו הכתבות הגדולות, והסנגורית הציבורית אפילו אמרה, בפומבי, שאדם שאין לו כסף לשכור עורך דין טוב, עלול להודות במעשים שלא עשה. ואנשים לא יודעים שיש זכות לקבל סנגוריה ציבורית, עוד נשמע היום גם על הסנגוריה הציבורית עד כמה הם עוזרים או לכמה אנשים, גם אנשים מודעים לסיוע שהם יכולים לקבל מהסנגוריה הציבורית. 

ומשפט המפתח של הדיון הזה היום, ושוב אני מציין שההחלטה לקיים את הדיון היה עוד לפני הפרסום הזה, שהסנגורית הציבורית טוענת ש500- חפים מפשע מושלכים לכלא מידי שנה בגלל העדר יצוג. 

במסגרת הדיון, אנחנו עכשיו בדברי הפתיחה, אנחנו ננתח מי ומי ביושבים על לא עוול בכפם. בכל אופן יש לנו הרבה פעמים פניות של אנשים שאין להם אפשרות לקבל עורך דין, ולכן כל צופה שזקוק לעורך דין מוזמן עכשיו לפנות לועדה בפקס, אם יש לו פקס כמובן, 6496184 02 אבל אפשר גם לשלוח בדואר, ובדואר זה מגיע תוך 24 שעות או 48 שעות, הוועדה לפניות הציבור, הכנסת ירושלים.

יש לנו פה נוכחות של מספר עמותות שנותנות סיוע משפטי, בחינם אין כסף, כל עמותה שתציג את עצמה תספר על הפעילות שלה ואתם הצופים בבית תוכלו לשמוע ולקבל את השרותים שלהם, כל עמותה באיזה נושאים היא מטפלת, באיזה שפות ניתן הסיוע, מי יכול להסתייע בשרותי העמותה, והאם הסיוע כרוך בתשלום, כיצד ניתן לפנות אליה. אנחנו נקבל גם ונפרסם במשך הדיון כל אחת מהעמותות תפרסם את מספר הטלפון, הכתובת, הדואר האלקטרוני והפקס של אותה עמותה.

צריך לזכור שבמצב הכלכלי הנוכחי, יש יותר ויותר אנשים שאין להם כסף לעורך דין טוב, וההבדל בין עורך דין טוב לעורך דין לא טוב זה הבדל בין נצחון להפסד במשפט, ואנשים גם במעמד הביניים ששני בני הזוג עובדים נקראים עניים לצורך הזה כי לשכור עורך דין זה ענין לא פשוט מבחינה כספית, והשאלה אם הקריטריונים של הסנגוריה הציבורית ושל העמותות וכל מה שנקבע למתן סיוע לאנשים מתאימים לעידן הכלכלי העכשוי.

ניר ג'נו:	מהסנגוריה הציבורית, אני מתמחה של עורך דין 	עמי קובו, של עורך דין ענבר רובי של הסנגורית הציבורית הארצית. 


עמי קובו:	מהסנגוריה הציבורית הארצית, לתקן דבר קטן 
	לפני שאני אסביר מהי הסנגוריה ומה אנחנו עושים ועל מהות היצוג שאנחנו נותנים, זה לא 500, דברים שעורך דין רובינשטיין אמרה זה לא ש500- חפי מפשע נמצאים במאסר, אלא ש500- אנשים לא מיוצגים בשנה נגזר עליהם עונש מאסר.

היו"ר ישראל אייכלר:	המילה חפים מפשע שמופיעה בתקשורת.

עמי קובו:	היתה בעיתון.

היו"ר ישראל אייכלר:	היא לא אמרה את זה?

עמי קובו:	לא.

היו"ר ישראל אייכלר:	גם לא ברדיו ולא בטלויזיה.

עמי קובו:	מה שהיא אמרה, זה שלהערכתנו כ500- אנשים 
	בלתי מיוצגים נגזר עליהם עונש מאסר בפועל, בפועל זאת אומרת,

יעקב מרגי:	יש גם מיוצגים נמצאים במאסר בפועל.

היו"ר ישראל אייכלר:	מה שאתה אומר עכשיו משנה לגמרי את התמונה 
	ואם הם לא חפים מפשע, אז מה משנה לי לגבי ישיבתם בכלא אם הם מיוצגים או לא מיוצגים, אבל, ההבדל הוא תהומי, אם חפים מפשע יושבים בבית סוהר זו שערוריה ממדרגה ראשונה, אם לא חפים מפשע אז זו כבר שאלה אחרת.

יגאל יאסינוב:	אבל אם בן אדם שגנב לחמניה יושב על גניבת 
	סחורה אז זה לא בדיוק אותו מאסר ואותו אורך המאסר. ויש פה גם הבדל.

היו"ר ישראל אייכלר:	אז תרשו לי להניח ולחשוב מתוך ידיעה שאם לא 
		בשלב המעצר, בשלב הניצחון או ההפסד במשפט, זה בוודאי תלוי אם יש לו עורך דין טוב או לא, למרות שהוא הצודק, לפעמים יש עוול משווע, אתה רואה בן אדם שהוא לא צודק אבל יש לו עורך דין טוב והאדם הצודק אין לו עורך דין טוב והוא יוצא חייב וזה יוצא זכאי.

יעקב קובו:	אסביר, זוהי בדיוק הטענה. הטענה היא 
	שאנשים צריכים לקבל את היצוג כדי שיהיה להם הליך הוגן וכדי שהמשפט יתנהל כמו שצריך. אותם אנשים שלא מקבלים יצוג שמה יש בעיה. אנשים שלא מקבלים יצוג אנחנו מדברים על אחוזים מאד גבוהים, אני אפרט את זה. הרבה יותר.

אייל גלובוס:	ראש הלשכה לסיוע משפטי למחוזות
	ירושלים והדרום, נציג האגף לסיוע משפטי מטעם משרד המשפטים. היחידה לסיוע משפטי.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש במשרד המשפטים אגף לסיוע משפטי בנפרד 
	מהסנגוריה הציבורית?

אייל גלובוס:	כן. שתי יחידות נפרדות. אנחנו עוסקים בתחום 
	האזרחי.

מרינה סולודקין:	אנחנו שולחים לסיוע משפטי,

היו"ר ישראל אייכלר:	ח"כ נודלמן רוצה לדעת מה ההבדל, מה אתם 
	עושים.

אייל גלובוס:	הסנגוריה עוסקת בתחום הפלילי, אנחנו עוסקים 
	בתחום האזרחי, למעשה בשלושה תחומים עיקריים. התחום האזרחי במובן הרחב, כולל הוצל"פ, כולל דיני עבודה כולל לפעמים אפילו בג"צים, התחום השני הוא תחום של מעמד אישי, כל נושא המשפחה לכל העדות לכל הדתות, כולל שרעי, כולל נוצרים, והתחום השלישי זה תחום הביטוח הלאומי ששם יש גם איזה שהוא הסדר מיוחד עם הביטוח הלאומי וכמובן שאני אשמח לפרט.

יעל קוטיק:	 מנהלת המחלקה לפניות הציבור 	במשרד שפטים.

עודד אהרון:	 מנהל השרות יעוץ לאזרח, שי"ל, 	במשרד 
		הרווחה. 

קארין אלהרר:	 מהתנועה למלחמה בעוני, מפעילת פרויקט הלב 
	במשפט.

שחר ולנר:	מתוכנית שכר מצווה והוועדה לסיוע משפטי לשכת 
	עורכי הדין ואני שמח מאד על ההזדמנות, אני גם שמח עוד יותר על העובדה שמתעוררת פה לנגד עינינו שלמעשה אפילו חברי הכנסת לא יודעים מה יש באגף לסיוע משפטי הממלכתי, ולא בכדי, הפעילות של האגף לסיוע משפטי הממלכתי צריכה לקבל ביטוי הרבה יותר מעמיק מטעם שתי הרשויות המחוקקת והמבצעת, אספר על תוכנית שכר מצווה ועל מה שאנחנו עושים וגם ניתן את מספר הטלפון שלנו שהוא קו 1700 שאליו אפשר לפנות 24 שעות ביממה, יש לנו מעל 20 תחנות פעילות בכל הארץ, מעל 1,000 עורכי דין מתנדבים שגם מסייעים בתחנות וגם לוקחים תיקים ליצוג.

היו"ר ישראל אייכלר:	אנחנו נשמע, יש לנו פה את הפרוט ששלחתם לנו 
	כל העמותות ואנחנו נרצה לשמוע מכם בהמשך הדיון על הפרוט הזה.

רותילי פלאי:	 היועצת המשפטית של עמותת סנגור קהילתי, 
	עמותה לקידום ומימוש זכויות חברתיות לאוכלוסיות מוחלשות שיושבת בשכונות מצוקה על מנת שתהיה נגישות לשרותים משפטיי. היחוד של העמותה שלנו הוא במתן סיוע משפטי ובהעצמה של הפרט והקהילה מתוך נקודת מבט של כלים שלובים משפטים ועבודה סוציאלית. סיוע משפטי ניתן ללא תשלום, לכל פונה ללא תנאים מוקדמים ונשמח להמשיך ולפרט בהמשך את תחומי הסיוע ואופי הסיוע שניתן על ידינו.

ישראלה גרציאני:	 מנהלת המחלקה המשפטית של עמותת ידיד. 
	עמותת ידיד זו עמותה שמפעילה 17 מרכזי זכויות מקרית שמונה עד דימונה בכל מיני ערים, לא אפרט כרגע, אנחנו מעניקים מלבד פרויקטים קהילתיים וטיפולי בפרט ובקהילה, אנחנו מעניקים סיוע משפטי לכל אדם בלי מבחני הכנסה בכל נושא למעט הנושא הפלילי.

אלכסנדרה קוגן:	מיצגת את עמותה לשלום ולצדק חברתי, אשר 	במסגרת של עמותה פועל גם מוקד לזכויות מובטלים. כהרחבת הפרויקט העמותה החליטה לפתוח גם מוקד בשפה הרוסית, שאני מרכזת אותו, וגם מוקד בשפה הערבית שאנחנו פתחנו את הסניף ברהט בשכונות בדואיות.

היו"ר ישראל אייכלר:	נמנענו מלהזמין עמותות פוליטיות ומדיניות לא 
	בגלל שזה לא חשוב, אלא שבגלל שהנושא שלנו, בכלל הוועדה שלנו לפניות הציבור עוסקת בבעיות הקטנות של אנשים שהם הבעיות הגדולות, הגדולות של החיים, ולא בבעיות הגדולות שהתקשורת עוסקת בהם בדרך כלל, כמו מה השפעת קרני התיש על קרני השמש, או האם גדר הפרדה פה ושם חשובה כן או לא חשובה.

דניאלה במברגר-אנוש:  		האגודה לזכויות האזרח.

היו"ר ישראל אייכלר:	אנחנו מדברים יותר על דברים שנוגעים לכל אחד 
	ואחד, בלי הבדל. אנחנו נפתח עם הגב' אלכסנדרה קוגן מהעמותה  למחויבות לשלום ולצדק חברתי.

אלכסנדרה קוגן:	המוקד לזכויות מובטלים פועל כבר משנת 198 
	בערך 5 שנים. המוקד נותן מידע, סיוע ויעוץ משפטי, ורק יעוץ משפטי לאלו שנתקלים בבעיות בלשכות התעסוקה, בעיות בביטוח הלאומי, בכל השאלות של מובטלים שמגיעים אלינו מכל הארץ, למרות שהמוקד עצמו נמצא בירושלים.

היו"ר ישראל אייכלר:	באיזו שפה אתם עונים לאנשים?

אלכסנדרה קוגן:	השפה הרשמית היא עברית, כמו בכל המדינה, 
	אבל אצלנו עובדים שני מוקדים שונים שהאחד ברהט פועל גם בערבית, והאחד בירושלים שזה נמצא גם במשרדים של העמותה פועל ברוסית ואני המרכזת של הפרויקט הזה.

היו"ר ישראל אייכלר:	ומי שפונה אליכם צריך לשלם כסף בשביל לקבל 
	סיוע?

אלכסנדרה קוגן:	הסיוע, מידע ויעוץ משפטי ניתן בחינם. מי שמנהל 
	את מז"מ, מוקד זכויות מובטלים, הוא עורך דין אבישי ביניש, מטעם העמותה והסיוע ניתן בחינם.

היו"ר ישראל אייכלר:	גם הסיוע המשפטי בפועל.

אלכסנדרה קוגן:	היעוץ המשפטי.

היו"ר ישראל אייכלר:	היעוץ המשפטי, אבל אתם גם הולכים ליצג?

אלכסנדרה קוגן:	לא באופן רשמי, אבל יש מקרים שבהם אבישי 
	ביניש צריך ללכת לבתי משפט או ועדות ערר וליצג את הפונים שלנו.

היו"ר ישראל אייכלר:	תני בבקשה את הכתובת הטלפון והפקס לטובת 
	הצופים.

אלכסנדרה קוגן:	הכתובת היא: רח' שמאי 8, ירושלים. במרכז העיר 
	ירושלים. הטלפון הוא: 6222148-02. הפקס הוא 6222168-02, והמוקד ברוסית אפשר לפנות לשם בימים שני, שלישי ורביעי מ9- עד 2 בצהרים,  בטלפון 6249794-02מספר הטלפון נמסר גם בשפה הרוסית.

היו"ר ישראל אייכלר:	כמה פניות הגיעו אליכם עד היום?

אלכסנדרה קוגן:	עד היום, המוקד ברוסית התחיל לפעול בדצמבר, 
	עד היום הגיעו אלינו 550 פניות, עד אתמול בערב.

היו"ר ישראל אייכלר:	אני מניח, מקווה שמעכשיו יהיה לכם הרבה יותר 
	פניות.

 אנחנו נפתח בלשכת עורכי הדין את הדיון עצמו ואחר כך נמשיך לפי הסדר שקבעה לנו מנהלת הוועדה.

שחר ולנר:	 אחלק את דברי לשניים, השלב הראשון אני מבין 
	שמה שמענין וחשוב עכשיו כשצופים בנו, זה המידע שיוכלו להתקשר. אתאר בקצרה את תוכנית שכר מצווה שזאת תוכנית סיוע משפטי פרובונו, בהתנדבות, של לשכת עורכי הדין שהוקמה לפני כשנה וחצי, יש קו אחד 1700, שפתוח לפניות הציבור 24 שעות ביממה, הקו הזה הוא 505500 1700  עד היום הקמנו 22 תחנות סיוע שפזורות בכל הארץ לפי מחוזות הלשכה. בתחנות האלה מקבלים יעוץ ראשוני.

היו"ר ישראל אייכלר:	נדמה לי שיש עקרון בלשכת עורכי הדין שאוסר על 
	עורכי דין לעשות עבודות בלי תשלום. איך זה.

שחר ולנר:	הוא לא קיים מבחינת התוכנית שלנו. 

היו"ר ישראל אייכלר:	אז איך זה, לא סותר את,

שחר ולנר:	הוא לא קיים.

היו"ר ישראל אייכלר:	מה זה לא קיים?

שחר ולנר:	הוא לא קיים, העקרון הזה לא קיים, העקרון הזה 
	למעשה כבר לא ממומש על ידי הלשכה, אני לא יודע אפילו אם הוא חוקק איפה שהוא, אבל לצורך הענין התוכנית הזאת, מהנסיון שלי, אני התנדבתי וממשיך להתנדב עד היום בלב במשפט, שקארין תתאר את הפרויקט הזה, לפני כארבע שנים אכן פנו אלינו ואמרו לנו שכל עוד אנחנו נותנים סיוע ללא תשלום אנחנו פוגעים בלשכה. הדבר הזה השתנה מבחינת מדיניות הלשכה לפני כ4-5- שנים ומאז התחלנו בהקמת הפרויקט הזה, אין עם זה בעיה ונמשיך בזה הלאה כי זה לא קיים.

היו"ר ישראל אייכלר:	בשורה טובה לכל עורכי הדין שמסבירים 
	לקלינטים שהם חייבים לקחת כסף בגלל לשכת עורכי הדין. 

שמענו פה שמהיום לשכת עורכי הדין, או מאתמול, מאפשרת לכם לא לקחת כסף או לקחת מעט כסף מהקלינטים שלכם.
שחר ולנר:	לתוכנית יש 22 תחנות, קו הטלפון שאליו ניתן 
	להפנות הוא 1700505500, במאגר שהקמנו התנדבו למעלה מ-1,000 עורכי דין שמתנדבים גם ביעוץ בתחנות הסיוע, וגם בקבלת תיקים ליצוג שמלווים את הלקוח בבית המשפט.

הקריטריונים שלנו לקבלת, ומפה אעבור לחלק השני והוא אגף לסיוע משפטי, תיק ליצוג, ליעוץ כולם יכולים להכנס בלי קריטריונים, קבלת תיק ליצוג וניהולו בבית המשפט מותנה בקריטריון כלכלי שהוא קריטריון משלים ולא חופף לקריטריון של האגף לסיוע משפטי של המדינה, שמחויבת על פי חוק הסיוע המשפטי הממלכתי לפעול ולהעניק סיוע גם יעוץ וגם יצוג משפטי לפי קריטריונים שלה. קריטריונים של המדינה, אקדים ואומר, הם מבישים, מדובר על הכנסה ברוטו של עד 4666/7 ₪ למשפחה בת 3 נפשות, זה אני לא רוצה להגדיר הגדרות יותר אגרסיביות ממה שאמרתי, אבל מדובר בקריטריון מביש לא רק שהקריטריון מביש, אלא שהמדינה נמנעת בפועל מלידע את הציבור בדבר השרות הזה, עובדה שחברי הכנסת מהוועדה המכובדת בעצמם לא ידעו על קיומו של השרות, או קיומו של האגף לסיוע,

מרינה סולודקין:	זה לא נכון לגמרי, אנחנו שולחים כל הזמן לסיוע 
	משפטי ויודעים את כל הדברים בפרטים בגלל שזה ציבור שלנו.

שחר ולנר:	גברתי, היא יחידת סגולה, אני אומר את האמת.

יעקב מרגי:	עוד מעט אומר לך מה אני הבנתי מהמחלקה הזאת 
	ותבין שאנחנו מכירים את זה.

שחר ולנר:	אתה תמשיך את הביקורת שלי עליה.

יעקב מרגי:	לא ביקורת.

שחר ולנר:	ביקורת זה דבר טוב, בטח כשזה כלפי גוף שאמור 
	לתת שרות לאזרח. 

יתרה מכך, בית המשפט העליון הגדיר כבר לא אחת שורת פסקי דין שזכות האדם ליצוג משפטי וזכותו לנגישות למערכת המשפטית היא זכות האדם הבסיסית ביותר, היא נעלה על זכות יסוד. מענין ששתי הרשויות האחרות, וצר לי שזה קורה גם בכנסת, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת לא מכירות בזכות הזאת, או יותר נכון, הן פוגעות בה בצורה יומיומית. בשלוש ארבע השנים האחרונות האגף לסיוע משפטי סבל קיצוצים על גבי קיצוצים, לשכות שהיו אמורות לקום בהתחיבות בארבע עינים של מנכ"ל משרד המשפטים, לפני ארבע שנים, שהתחיב כלפינו שיקים לשכה בנצרת, לא הקים לשכה בנצרת. מדובר בארבע לשכות בסך הכל. הלשכות האלה לא יוצאות לפריפריות, לא יוצאות לשכונות, אף אחד לא מגיע אליהם. אם אתה כבר מצליח להגיע אליהם אז הרשות המבצעת בעזרתה "הנפלאה" של הרשות המחוקקת הטילה אגרות על המפונים לסיוע המשפטי הממלכתי. שתבינו, עלויות גבית האגרות גבוהות בהרבה מהאגרות שנגבו בפועל. כמובן שמשרד האוצר ומשרד המשפטים עד היום, ואני אומר את זה, אני מקווה שזה מתועד, לא הביאו לנו את המידע הזה כמה עלה לגבות את האגרות וכמה אגרות נגבו בפועל. 

בנוסף, אנחנו פנינו במסגרת נסיונות שלנו לשתף פעולה עם משרד המשפטים, ואמרנו להם, אנחנו קיבלנו מערוץ 2 ומערוץ 10 זמן מסך חינם בהתנדבות לפרויקט שמשרד פרסום עשה גם בהתנדבות, שמפרסם את מספר הטלפון שלנו, של הפרויקט 1700, אמרנו, למה שמשרד המשפטים לא יעשה כזה דבר, אבל הוא לא יעשה כזה דבר הוא לא רוצה שיפנו אליו אנשים, אם הוא יפרסם את זה אם הוא ייצא לשכונות ויפרסם קו 1700 הוא לא יעמוד בנטל.

היו"ר ישראל אייכלר:	אמרת הרשות המחוקקת, אני רוצה לציין 
	שהרשות המחוקקת לא קובעת למשרד המשפטים איפה לשים את התקציב באגף הה או באגף האחר.

שחר ולנר:	הרשות המחוקקת מאשרת בועדת החוקה מאשרת 
	כל שינוי בתקנות של הסיוע הממלכתי והרשות המחוקקת יכלה לבטל את התקנות האלה או לא לאשר אותן. זה ממש לא מדויק.

היו"ר ישראל אייכלר:	מה שאתה אומר שיש איזה קריצת עין או הבנה 
	בין המנכ"ל לאוצר או למישהו, זה לא שייך לרשות המחוקקת.

שחר ולנר:	ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מחויבת לאשר 
	כל תקנה ששר המשפטים צריך להעביר.

היו"ר ישראל אייכלר:	אבל קיצוצים זה לא בתקנות.

שחר ולנר:	בוודאי שכן. קיצוצים, אני אסביר במה, אתן שתי 
	דוגמאות - הטלת האגרות.

היו"ר ישראל אייכלר:	הוא לא צריך לבוא לועדת הכספים לאשר קיצוץ 
	באיזה אגף בתוך המשרד.

שחר ולנר:	חייב. תקנות הסיוע המשפטי, ועדת חוקה חוק 
	ומשפט נדרשת,

היו"ר ישראל אייכלר:	ח"כ נודלמן חבר ועדת הכספים הוא יגיד לך. 

שחר ולנר:	ח"כ אייכלר,  ועדת חוקה חוק ומשפט נדרשת 
	לאשר. ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת מאשרת כל שינוי בתקנות הסיוע המשפטי הממלכתי. במסגרת הזאת בשלוש ארבע השנים האחרונות נעשו מספר שינויים. אציין שנים מהם.

השינוי הראשון והוא החשוב ביותר, הטילו במסגרת התקנות האלה אגרות על הפונים. חשבו שבאמצעי הזה של האגרות יגרמו לסינון נוסף בירוקרטי בעיקרו, שימנע פניות נוספות. ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת אישרה את התקנות האלה. בשינוים כאלה ואחרים אחרי ההתנגדות שלנו.

לפני כחצי שנה, בא השר החדש וביקש לאשר תקנות נוספות, שהשינוי בתקנות עכשיו נגע לשכר טרחת עורכי הדין, אז אנחנו כלשכה הצטיירנו כמי שבא להגן על שכר טרחת עורכי הדין, אבל אני חייב להגיד, שאני מעולם לא עבדתי בסיוע המשפטי הממלכתי, אני מקווה שאני גם לא אצטרך לעבוד איתם, כעורך דין פרטי. לצורך הענין, שתבינו על מה מדובר, על איזה קיצוץ מדובר, היום או אתמול שכר הטרחה של עורכי הדין עמד על סכום לא מביש, מכפיר.

היו"ר ישראל אייכלר:	אולי תפרט איזה סכום.
שחר ולנר:	ציינת בתחילת דבריך שצריך יצוג לא מספיק 
	שיהיה סתם, יצוג צריך יצוג איכותי, או לכל הפחות סביר. הסכום שעמד לפני השינוי, לפני הקיצוץ עמד על 351 ₪ לסיכומים בכתב, אני מקווה שגם עורכי הדין שמקשיבים לתוכנית, או רואים אותה בטלויזיה, זה מסבר את אוזניהם. אי אפשר לעשות סיכומים בכתב ב351- ₪, אי אפשר.

היו"ר ישראל אייכלר:	אלא אם כן לוקחים על פתיחת תיק 6.000$.

שחר ולנר:	פתיחת תיק לוקחים, 800 שקל, בשוק הפרטי 
	לוקחים 6.000$ בהתחלה, וגם 6.000$ בסיכומים בכתב. זה שכר ראוי, אם אנחנו מסתכלים על שעות עבודה שעורך דין נדרש להשקיע בתיק,

היו"ר ישראל אייכלר:	כדי לקבל פרופורציות.

שחר ולנר:	נכון, הפערים החברתיים הולכים וגדלים, 
	בתמיכתה של הכנסת, לצערי, ושל משרד המשפטים והאוצר. זה מתבטא לא רק בזה. היום בקשו להוריד את זה מ351- שקלים ל300- שקלים. לא שהפער הוא כזה משמעותי, כי זה לעבוד בחינם, אבל זה מבטיח אם למישהו היה ספק, זה מבטיח שהשרות לעניים יהיה עני. זה בטוח.

יעקב מרגי:	אתה יודע שלפי האידיאולוגיה הכלכלית, אל 
	תתפלא אם זה יסגר לפני הביטוח הלאומי.

היו"ר ישראל אייכלר:	עורך דין ולנר אולי תתמקד עכשיו בסיום דבריך 	לגבי השרות שאתם נותנים, זאת אומרת, למה שהם לא נותנים אלא את מה שאתם כן נותנים.

שחר ולנר:	אני אסיים רק במשל אחד ששמעתי דווקא מח"כ 
	פה, ואני אציין את השרותים שאנחנו נותנים.

משפט אחרון בנושא של המדינה, המדינה מקצה משאבים לסיוע משפטי הממלכתי בגדר עלה תאנה לחובתה למלא את חוק הסיוע המשפטי הממלכתי, הדבר דומה לזה שהמדינה תבוא ותגיד אני לא יכולה לראות את כל הילדים שלי הולכים בלי נעלים, יחפים והיא תתן להם נעלים בלי סוליות. זה מה שקורה בפועל. זה מה שהרשות המבצעת והרשות המחוקקת מבצעות באופן סיסטמטי בשנים האחרונות.

לענין תוכנית שכר מצווה. אכן המדיניות בלשכה השתנתה מהקצה אל הקצה בענין הזה ויו"ר הוועדה ציין את זה, היום לשכת עורכי הדין באמצעות תוכנית שכר מצווה לא רק מאפשרת לעורכי דין להתנדב ולעזור לאנשים לתת סיוע משפטי בחינם, אלא מעודדת קבוצות נכבדות של עורכי דין תוך שיתופי פעולה עם עורכי דין שמתנדבים היום ב22- תחנות סיוע שפזורות בכל רחבי הארץ תוך מאגר של מעל 1,000 עורכי דין שחלקם מתנדבים ביעוץ בתחנות חלקם מתנדבים בקבלת תיק לטיפול, ומלווים אותו בבית המשפט.

היו"ר ישראל אייכלר:	כמה צריך לשלם עבור השרות הזה.

שחר ולנר:	השרות הוא חינם אין כסף.

היו"ר ישראל אייכלר:	לא, כתוב פה אצלי שיש מבחני זכאות כלכלית.
שחר ולנר:	מבחני הזכאות זה מי זכאי לשרות, אם אתה זכאי 
	לשרות.

היו"ר ישראל אייכלר:	מי זכאי.

שחר ולנר:	הקריטריונים שלנו הם משלימים ולא חופפים את 
	הסיוע המשפטי הממלכתי ובכוונה תחילה. כי במידה ואנחנו נבוא ונכפוף את הסיוע המשפטי הממלכתי, לכנסת ולרשות,

היו"ר ישראל אייכלר:	אבל אתה אמרת שהמדינה מ4,300- ומעלה.

שחר ולנר:	עד 4,666 ₪ ברוטו.

היו"ר ישראל אייכלר:	ואתם,

שחר ולנר:	אנחנו מ4,066- ₪ ברוטו הכנסה למשפחה בת 3 
	נפשות עד סכום של כ5,900- ₪ ברוטו. זאת אומרת, המדד הוא השכר הממוצע במשק. אנחנו מגיעים,

היו"ר ישראל אייכלר:	עד לממוצע.

שחר ולנר:	אנחנו פועלים בין 67% מהשכר הממוצע במשק עד 
	85% בשכר הממוצע במשק.

היו"ר ישראל אייכלר:	למה לא עד השכר הממוצע, שזה גם לא גדול.

שחר ולנר:	כי זה הקריטריונים שיכולנו לספוג בשלב הזה. וגם 
	זה מעט. אספר על הנתונים כמה אנשים קיבלנו.

היו"ר ישראל אייכלר:	כמה.

שחר ולנר:	בקו 1700 קיבלנו מעל 5,000 פניות בשנת פעילות 
	אחת.

היו"ר ישראל אייכלר:	ואתם מטפלים בהם. זאת אומרת אנשים שפנו 
	ואישרתם להם.

שחר ולנר:	טיפלנו במעל ל5,000- פניות.

היו"ר ישראל אייכלר:	ואתם מאשרים להם.

שחר ולנר:	תלוי, יש אדם ששיך לסנגוריה הציבורית יש 
	ששיך לסיוע המשפטי הממלכתי.

היו"ר ישראל אייכלר:	השאלה שלי היא מאד מעשית. אם אנשי משרד 
	המשפטים מטפלים עד 4,300, אתם עד עוד איזה אלף אלפיים שקל. יכול להיות מצב ש5,000- אנשים יפנו אליכם, ואתם תקבלו רק אלף. 

שחר ולנר:	יכול מאד להיות מצב.
היו"ר ישראל אייכלר:	אדוני יו"ר הוועדה, העובדה ש5,000- פנו אלינו זה 	כבר אומר שהם לא יכלו לפנות לשום מקום אחר. הפעילות של הלשכה היא לא רק לתת את היעוץ בקצה, אלא לדאוג שלבן אדם א' יהיה לאן לפנות, ב' שיפנו אותו למקום הנכון. שימנעו ממנו את הבירוקרטיה כשהוא פונה למקום הנכון. וג' אם הוא שייך לקריטריוני יצוג שלנו אז הוא מקבל יצוג מאיתנו. אני לא אטפל במישהו ששיך לאגף לסיוע משפטי הממלכתי.

היו"ר ישראל אייכלר:	איך פונים אליכם.

שחר ולנר:	פונים אלינו בקו  00 55 50 700 1.

היו"ר ישראל אייכלר:	רק בקו הזה לא בכתובת ואנחנו נחזור על 
	מספר הזה.

מרינה סולודקין: 	אני חושבת שהדיון והישיבה של היום מאד 
	חשובים לאנשים שאנחנו כולנו מיצגים כאן. מהשכבות החלשות, ולצערי הרב, אלה עולים ומזרחים וזה חרדים. 

אני רוצה לומר, אני מקבלת 6,000 פניות בשנה בכל הנושאים שקשורים לעבודת הרשות המבצעת. אבל 30% מהתלונות,  הם תלונות על מערכת החוק משפט וסדר. בקרב הציבור שאנחנו כאן מיצגים, שלושת חברי הכנסת, יש תחושה כמו שביטלו את מדינת הרווחה בשלבים, מבטלים את מדינת הצדק. יושבים כאן נציגים של הסיוע המשפטי של עמותת ידיד, ושל ארגונים לזכויות אדם, וזה המקום להודות לכם, מאחר ואני שולחת כל יום אנשים הזקוקים לעזרתכם, ומה שחשוב  מקבלים את העזרה. 

יש עוד ארבע ועדות כרגע בכנסת שאני חברה שם והנושאים חשובים, אבל אני מבטיחה לכם שמהחוברות שאתם הצגתם, יש לי טור בעתון הרוסי, שאני עונה לשאלות אנשים בשפה הרוסית אפרסם את הדברים, יופיעו הטלפונים והסבר מה אתם עושים למען הציבור. 

אדגיש עוד, ראיתי את הנתון הזה של  500 אנשים שאין להם יצוג בתהליכים המשפטיים, אני מבקרת בבתי כלא שחפים מפשע יושבים שם, וזה נורא.

יעקב מרגי:	עורך דין ולנר, בדברי ההסבר שלך טענת שאתם 
	נותנים שרות משלים למחלקה ליעוץ משפטי.

שחר ולנר:	זה לא חופף.

יעקב מרגי:	לא חופף. מהנסיון, גם אלה שמכירים את השרות 
	ומופנים לשרות, נאלצים לפעמים בלשכות מסוימות, בגלל העומס, להידחות או להמתין בתור חודשיים, שלושה, ארבעה או שהאשה המוכה לא יכולה להיפרד מבעלה, או שנפרדה מהחיים, או שדברים אחרים שחפים מפשע שמתגלגלים בבתי הסוהר, או נאלצים לשלם קנסות שלא היו צריכים לשלם. השאלה אם אתם במצב כזה הוא אכן עונה לקריטריונים, אנחנו מדברים על מצב שעונה על הקריטריונים של המחלקה ליעוץ משפטי. ואין, בא ראש המחלקה, אומר לי, יעקב, בוא תראה את התיקים, בשביל להביא את התיק שדיברת צריך להוציא אותו מפה לשים אותו פה, וכיהודי דתי אמרתי לו, אינני יודע איזה דם הוא יותר אדום ולא דוחים נפש בפני נפש, לא מרחק מתקדם שום דבר. אבל המצב הוא קשה, השאלה אם אתם העמותות שעושים עבודת קודש, ואין ספק, אני מכיר מקרוב את הסנגור הקהילתי, אני נחשף לעוד הרבה עמותות, זה יפה זה טוב, חבל שהממשלה לא מחוקקת בשנה האחרונה לא תלמד מהגישה שלכם, אבל אני אומר, אם בקטע הזה שאין מענה שעונים לקריטריונים, הם צריכים להמתין בתור חודשים, אם אתם כעמותת שכר מצווה, נותנים מענה.

היו"ר ישראל אייכלר:	מר ולנר, מהחומר שאתם שלחתם אלינו עולה, 
	שפנו אליכם 3,000 אנשים לתחנות, אבל רק 176 אישרתם יצוג, 676 אנשים שלחתם לסיוע משפטי. 

שחר ולנר:	אענה. דבר ראשון, הטרוניה הזאת צריכה לבוא 
	כמו שאדוני אמר לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת.

התשובה שלי לשאלה שלך מה אנחנו עושים עד שמקבלים את הסיוע מאגף לסיוע משפטי, וזה גורף לאורך כל התיקים כי יש  פער של זמנים די רציני מהשלב שאתה נתקל בבעיה עד השלב שאתה זוכר ליצוג. אנחנו פועלים כדי א' לפעול בשיתוף פעולה עם הגוף לסיוע משפטי ומר גלובוס מודע לזה. יש לנו איזה שהוא מסלול שהוא יותר זריז, כי אנחנו בעצמנו בתחנה כבר. כשח"כ הציג את הנתון שאנחנו מפנים לסיוע המשפטי, אנחנו בתחנה כבר ממלאים לו את הטפסים, כבר עושים את הבדיקה של הקריטריונים ויש כבר איזה שהוא שיתוף פעולה של צינור פתוח כלפיהם. ובמקביל אם מדובר במשהו שדורש תשובה מידית, אנחנו לא מחכים עד שהוא יקבל את הסיוע, אלא פונים לבית המשפט מבקשים הארכת מועד. אומרים, אנחנו פנינו ללשכה לסיוע משפטי ממלכתי, אנחנו מחכים לתשובה מהם, אנא כבוד השופט תדחה את הדיון תעצור את העיקול, תעצור את צו המאסר וזה אנחנו עושים ברמה השוטפת.

היו"ר ישראל אייכלר:	עורך דין קארין אלהרר מעמותת הלב, התנועה 
	למלחמה בעוני שתשלים ותספר על הפעילות. אני מבין שאתם עובדים במשותף.

קארין אלהרר:	עמותת התנועה למלחמה בעוני היא תנועה 
	שפועלת בהתנדבות מלאה. פועלים בה 530 מתנדבים, כאשר 120 מהם הם עורכי דין, שמלווים, והיתרה הם סטודנטים למשפטים מכל האוניברסיטאות בארץ, ומרוב המכללות. הסיוע שניתן הוא למעשה בכתיבת בקשות ומתן סיוע משפטי, לפעמים ראשוני, ופעמים רבות הוא גם ממשיך ליצוג שניתן על ידי עורכי הדין.

היו"ר ישראל אייכלר:	באיזה נושאים?

קארין אלהרר:	יש לנו את פרויקט ההוצל"פ, שאני עומדת בראשו. 
	הפרויקט הזה מציב עמדות סיוע בלשכות ההוצל"פ מתוך הבנה שאין צורך לטרטר שוב את האנשים, גם ככה מזלם לא מאיר להם.

היו"ר ישראל אייכלר:	מה אתם יכולים לעזור לאדם שבאו מהוצל"פ 
	לפנות אותו מהדירה? מה אתם עושים.

קארין אלהרר:	יש לנו תחנות סיוע בלשכות ההוצל"פ בתל אביב 
	שהיא אחת הלשכות העמוסות בארץ, בחיפה, נתניה וראשון לציון. מה שקורה בפועל שממתינים סטודנטים למשפטים שעוברים הכשרה מיוחדת לבואם של פונים עם בעיות בתחום ההוצל"פ, ומסייעים להם בכתיבת בקשות לראש ההוצל"פ. במידה ויש צורך מגישים בקשות רשות ערעור על החלטות ראש ההוצל"פ שיש בהם כדי לקפח את זכויותיהם של אותם פונים.

היו"ר ישראל אייכלר:	אתם יכולים לעצור למשל פעולה כזאת של 
	הוצל"פ, של פינוי דירה.

קארין אלהרר:	בודאי. מספר דוגמאות. לאחרונה יש תופעה 
	שהולכת וגוברת, תופעה שבעיננו מכוערת מאד, שהיא ברשות החוק לצערנו, תופעה של מאסר חייבים. 

אנשים שמגיעים לפני ראש ההוצל"פ אין להם את המילים כדי לתאר את המצב הכלכלי בכלל, הסוציו-אקונומי שלהם, והם נאסרים והכל בגלל העובדה שהם עניים. התערבות של התנועה למלחמה בעוני של פעילי התנועה עצרה את המאסרים האלה, וגרמה לכך שאותם אנשים, באותה סיטואציה עם טיעון פשוט של 4 דקות בפני הרשם, מנעה מהם את החוויה המפוקפקת הזאת של ישיבה בבית העצורים. זה לענין פרויקט ההוצל"פ. בהחלט ניתן סיוע בכל תחום ההוצל"פ, פינוי מדירות שגם עצרנו מספר פעמים, ןהכל קלות הדעת של הפינוי ושל המאסר והעיקולים, הוא בלתי נתפס.

היו"ר ישראל אייכלר:	אנשי ההוצל"פ מוכנים לשמוע אתכם.

קארין אלהרר:	בהחלט. אציין שהתנועה בה אני פועלת בשיתוף 
	פעולה עם הדוק עם הנהלת בתי המשפט. הישיבה של הסטודנטים בלשכות ההוצל"פ היא בתאום מראש.

היו"ר ישראל אייכלר:	אתם יושבים בתל אביב, חיפה, בירושלים, בראשון 
	לציון וברמלה.

קארין אלהרר:	ברמלה נפתחת עמדת סיוע השנה. היא חדשה.

היו"ר ישראל אייכלר:	לידיעת הצופים, איך הם מגיעים אליכם.

קארין אלהרר:	בנוסף לפרויקט ההוצל"פ יש לנו פרויקט סיוע 
	לחולי נפש, שהסיוע ניתן בבתי חולים לחולי נפש. הסיוע ניתן על ידי סטודנטים.

היו"ר ישראל אייכלר:	מה הסיוע שאתם יכולים לתת לחולי נפש?

קארין אלהרר:	מדובר באוכלוסייה שלא נשמע קולה, לרוב אנשים 
	סגורים במחלקות, יש להם בעיות עם דירות שהם השכירו לאחרים ולא משלמים להם שכר דירה, כל מיני בעיות שבאמת אין אף אחד ששומע אותם. במצב הזה תוך שיתוף פעולה מלא והדוק עם הנהלות בתי החולים, אנחנו פועלים בכפר שאול, איתנים, פרדסיה, אברבנאל, וגהה. מצאנו שמעטים מהמאושפזים מקבלים טיפול משפטי הולם לבעיות שלהם ואציין כי הפעילות שלנו כוללת כניסה למחלקות הסגורות, ששם אנשים לא זוכים להשמע.

היו"ר ישראל אייכלר:	אנשים שאושפזו אולי בניגוד לרצונם.

קארין אלהרר:	אנחנו מטפלים גם בנושא של אישפוז בכפיה, 
	לעיתים נכנסים לוועדות, על מנת לבדוק האם האישפוז בוצע כנכונה או לא. 

פרויקט נוסף שאנחנו מפעילים זה פרויקט בית הדין לעבודה, המטרה היא לתת סיוע במקום בבית הדין לעבודה עצמו. כרגע מה שפועל זה בית דין לעבודה בתל אביב, ברח' שוקן, שוב שם כמו במתכונת של ההוצל"פ, יש לנו סטודנטים שמגיעים מידי יום מיום א-ה 9:00 עד 13:00, נותנים סיוע בכל תחומי דיני העבודה, ממלאים בקשות, מסייעים, מתן סיוע ראשוני לפני דיון, בשעת הצורך כמובן גם ניתן יצוג משפטי.

היו"ר ישראל אייכלר:	מי מממן עמותה כזאת?

קארין אלהרר:	מדובר בעמותה שכולה בהתנדבות. כל הפועלים בה 
	בהתנדבות מלאה, ללא כל תשלום, העמותה לא מממנת על ידי אף גוף, שום דבר. 

דבר נוסף שיש לנו זה מרכזי הזכויות. סטודנטים שפועלים אחת לשבוע במתנ"סים שפזורים מדן ועד אילת, באמת תפזורת רחבה 101 מרכזי זכויות, ושם נותנים טיפול שהוא במגוון רחב של נושאים. לא מתמקד בנושאים ספציפיים כמו הוצל"פ, דיני עבודה, אלא מגוון רחב של נושאים.

אפשר להגיע למרכזים עצמם, ללשכות ההוצל"פ ולבית הדין לעבודה בימים א-ה מהשעה 09:00 עד 13:00, כל יום בימים האלה נמצאים סטודנטים ,יש דוכן, יש שלט מכוון עמותת הלב, התנועה מתנהלת ללא קו טלפון, יש תא דואר, ניתן להפנות פניות בכתב, ת.ד.  33348 תל אביב, בנוסף יש מספר פקס 6096112 03-  שמקבל פניות. התנועה למלחמה בעוני מפעילת הלב במשפט, אנחנו מכל הפונים לציין את הפרטים המלאים, כתובת דואר אלקטרוני במידה וקימת ואת הצגת הבעיה שבגינה מבוקש פתרון. בהמשך כמובן הטיפול יעשה פנים מול פנים על ידי קביעת פגישה.

יש לנו סטודנטים דוברי רוסית, וערבית. אבל זה מיעוט, הרוב בעברית.

יגאל יאסינוב:	תודה על קיום הדיון הזה, כי הדיון הוא לא רק 
	חשוב ולא רק בזמן, הוא גם חובתנו לדון בו ואנחנו יודעים שבעוד שבוע מתחילה הפגרה ואולי בשבוע הבא נצליח עוד לעשות משהו, כי בפגרה יהיה לנו קשה.

ארצה לומר דבר בעיני חסר, וזה אני אומר מהנסיון בעבודה עם אנשים שפונים אלי. מה חסר בעיני, הבן אדם שנתקע בבעיה הוא לא יודע לאן ללכת. הוא שמע שיש סנגוריה ציבורית, והוא שמע שיש לשכה משפטית, זה הכל. הוא בא, ואם הוא בא לא למקום הנכון ואם יש שם מישהו שלא ממש רוצה, לצערי הרב יש כזה, להסביר לו, הבן אדם לא יודע, רובם לא יודעים, שיש עמותות, והעמותות טובות שעושות את העבודה המבורכת. אני חושב שאנחנו כועדה צריכים לפעול להוצאה לאור חוברת שיהיה בה כל האינפורמציה.

שחר ולנר:	ישנה חוברת כזו, שתחולק היום.

יגאל יאסינוב:	בזה אפשר להשתמש כחלק הבסיסי. אני חושב 
	שאנחנו חייבים לפעול בקידום של חוברת של כל הגופים בכל הנושאים ושתהיה מחולקת.
שחר ולנר:	יש המון מדריכים והמון חוברות והם מופצים. 
	הבעיה היא האוכלוסייה וברובה, גם ברוסית, גם באמהרית, היום גם בערבית. הפרסומים קיימים. הבעיה היא לא הפרסומים. הבעיה היא שנקודות ספציפיות.

יגאל יאסינוב:	לא אמרתי שיש או אין, אמרתי שאנשים לא 
	יודעים. באותה שניה שתצא חוברת, לא חוברת חדשה, שתצא מסקר על חוברות הקיימות לא יודע איך זה יהיה. אבל שזה יצא מהכנסת, אז אולי גם תקשורת תשים לב שדברים כאלה קיימים.

רן מלמד:	אם הכנסת תממן היום 350,000 שקל, מחר תהיה 
	לה חוברת שתצא בכל העיתונים של ידיעות אחרונות כאינסרט, וכל בן אדם שני שבארץ יקבל את זה.

יגאל יאסינוב:	אני לא חושב שזה פעילות של הועדה שלנו לממן 
	ולשלם לאחד מהעיתונים. אני דיברתי על משהו אחר. ולא צריך להעביר אותי לפינה. אני אמרתי על דבר אחר.

אני חושב שאנחנו צריכים לפעול לקידום חוברת אינפורמציה אבל מי שצריך לממן אותה זה משרד המשפטים. משרד המשפטים הוא המשרד שהוא כח העליון בנושא הזה ואני לוקח על עצמי יוזמה לפנות לשר המשפטים. פניה לשר המשפטים גם בענין קיצוץ התקציבים. כל העמותות טובות ועובדות קשה ובהתנדבות ובחלקי בהתנדבות ולא בהתנדבות, אבל עוזרות במקרים אלה, הם קמו כדי להכנס לאותו שטח ריק שהמדינה עזבה. וזה לא קרה בשנה או בשנתיים או בארבע שנים זה קורה,  עליתי ארצה ב93-, ומאז אני איך התחילה הנסיגה מהזכויות מהעזרה המשפטית בין היתר לאזרח. ומי שיגיד שהממשלה הזאת וממשלה אחרת לא, זה כנראה קונספציה, לא ענין של מדינת רווחה.

יולי תמיר:	את חבר שינוי, אתה חושב שמדינת הרווחה זה 
	דבר מיותר, ח"כ יאסינוב בוא נודה אתה שייך לאנשים שמחסלים לא לאנשים שבונים.

יגאל יאסינוב:	אני לא רוצה להגיד מה עשית במשרד לקליטת 
	העליה.

 יעקב מרגי:	הנושא חשוב יותר מאשר התנגחות פוליטית.

היו"ר ישראל אייכלר:	ח"כ סולודקין אמרה את זה קודם, שזה חלק בלתי 
	נפרד מחיסול מדינת הרווחה. שכל דבר שמסייע לאזרחים ולעניים.

יגאל יאסינוב:	אני רק מבהיר שזה לא מדובר על איזו קונספציה 
	של ממשלה הזאת. כי לא נכון, כי זה מה שקורה במשך שנים, עכשיו באה ממשלה שמנסה לעשות סדר, ואני לא רוצה לדבר היום על ממשלה זו או אחרת. אני לא רוצה לדבר על מה עושה מפלגה אחת או מפלגה שניה. אנחנו מדברים היום על מערכת משפטית במדינת ישראל, לפי דעתי, המערכת עובדת, לצערי לא כמו שאנחנו ציפינו ממנה ובגלל זה שהיא לא עושה את הכל כמו שצריך יש עמותות שחייבות להחזיר את החוק, ופה יש מקום לרפורמה. ואני חושב שהוועדה יכולה להכנס לשטח הזה כדי לבדוק.

יולי תמיר:	קודם כל צריך לברך את העמותות שעושות עבודה 
	נפלאה. ולצערי באמת החברה האזרחית לאט לאט לוקחת את תפקיד המדינה כי המדינה נסוגה מכל התפקידים הבסיסיים שלה. מה שהעמותות עושות בסופו של דבר הם ממלאות את המקום ובדוחק כי העמותות לא יכולות לעשות דבר שהמדינה היתה צריכה לעשות, וזה שהסיוע המשפטי נמצא תחת איומי קיצוץ תקציבי, כל שנה בשנים האחרונות, זה דבר חסר אחריות אבל כבר אמרה ח"כ סולודקין לפני, שלממשלה הזאת אין לב ואין רצון להקל ולתמוך באנשים שזקוקים לה. היא רוצה לתמוך רק באנשים שיכולים להסתדר לבד.

הבעיה האמיתית היא באמת בעיה של מידע. כולנו יודעים יש נדמה לי גם לאגודה לזכויות האזרח וגם לאגודות אחרות, גם לידיד חומרי אינפורמציה, הבעיה היא שאנשים לא יודעים איך להגיע לחומרים האלה וגם אם שולחים אותם פעם אחת רנדה, בדקנו את זה אז באגודה. יש בעיה, אנשים לא שומרים את זה, ומה שקורה כשמגיעה שעת הצורך אנשים לא יודעים לאן לפנות. נ דמה לי שהדבר היעיל, וזה כן אפשר לצפות מהמדינה שתעשה, שיהיה מספר  1800 שיפנה אנשים לפי הצורך, אפשר להתקשר אליו על מגוון רחב של נושאים, יהיה מענה, מרכז מידע, ואנשים יוכלו להתקשר והם יגידו, אם אתם זקוקים לסיוע בנושא זה וזה יש שלוש ארבע עמותות הנה מספרי הטלפון או הכתובות במקרה של מספר טלפון ויתנו הכוונה. זה לא דבר יקר, זה דבר שהעלות שלו היא באמת מינימלית, אין משרד במדינת ישראל, משרד ממשלתי שלא יכול להקצות קו טלפון וארבע טלפנים או חמישה טלפנים ואת הפרסום של מספר אחד, לא של כל העמותות כי זה בלתי אפשרי, של 1800 לעשות אותו גם ברדיו, התקשורת האלקטרונית מחויבת בישראל לעשות גם תשדירים למען הציבור. מספר 1800 קליט אפשר להחדיר אותו לתודעת הציבור. אם זה יהיה הרבה מספרים והרבה מידע להערכתי זה ילך ויתפוגג כי לא יצליחו לעכל אותו ולא יצליחו לשמור עליו. לכן אני מציעה שתהיה פניה, והכתובת הנכונה פה בעיני בהקשר שלנו עם משרד המשפטים.

היו"ר ישראל אייכלר:	האמת היא שכתוב מי שקורא את האגרת שהוא 
	יהיה השליח. אולי אנחנו כועדה, כי יש פה גם שי"ל של משרד הרווחה, יש גם משרד המשפטים אולי אנחנו באמת בועדה שלנו כבר נודיע לציבור הצופים שמי שרוצה אינפורמציה לאן אפשר לפנות באיזה שהוא ענין, יכול לפנות אלינו עכשיו. כי אצלנו מרוכזים עכשיו כל החומרים.

נתחיל צדקה מבית. אנחנו נעשה מה שאנחנו יכולים. ומי שרוצה אינפורמציה שיפקסס  6496184-02.

יולי תמיר:	מה שצריך קו 1800 שפועל 24 שעות ביממה, אם 
	באמצע הלילה רוצה לדעת למי לפנות, מפנים מישהו כשהמשרדים של הועדה סגורים.

היו"ר ישראל אייכלר:	מכאן והלאה אנחנו מקבלים את הצעת של הגב' 
	תמיר, וגם אפשר לפנות לשי"ל, שרות חרום לאזרח של משרד הרווחה.

רותלי פלאי:	עמותת סינגור קהילתי פועלת מזה 10 שנים, זה 
		ארגון שמבוסס בעיקר על מתנדבים, אנשים שבזמנו פנו לסינגור בבקשה לעזרה, אנחנו קוראים להם צרכנים, ולאחר שקבלו את העזרה והתעצמו, הפכו בעצמם אחרי קורס הכשרה מתנדבים, למתנדבים שמקבלים פניות. היחוד של העמותה כמו שאמרתי, הוא בקידום ומימוש זכויות חברתיות. כשאני מדברת על זכויות חברתיות אני מדברת קודם כל על הזכויות הגרעיניות, הזכות לבריאות, הזכות לחינוך, הזכות לדיור, הזכות לרווחה וביטחון סוציאלי. עיקר הפניות בשנים האחרונות הם בנושאים של ביטוח לאומי, בטחון סוציאלי, ודיור. הזכות לדיור וצורך להימנע מפינויים. 

בכל שנה פונים אלינו, בשנים האחרונות, למעלה מ6,000- פניות,בשני המרכזים. מרכז אחד בצומת פת בירושלים, משרת את שכונות דרום העיר, קטמונים, פת, בית צפפה, וגילה. המרכז השני בבאר שבע במרכז גילת, משרת את שכונה ד' שכונה ו', שכונה י"א, הוא גם כתובת לאוכלוסייה הבדואית.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש לכם אפשרות לקבל להרים את הכפפה שהציעה 
	ח"כ יולי תמיר לעשות איזה מספר 1800 במסגרת סינגור קהילתי? שתאפשר לתת אינפורמציה לכל הנושאים.

יעקב מרגי:	זה המקום להודות שהסניף בבאר שבע פעיל מאד, 
	ועושה עבודת קודש.

רותלי פלאי:	הסיוע המשפטי של משרד המשפטים בבאר שבע 
	הוקם לאחר מאבק שסינגור קהילתי להקמת סניף. לשאלך לגבי 1800, ניתן בהחלט, אומר גם מה הם דרכי הפניה אלינו, אבל קודם אסביר כיצד פונים אלינו באיזה תחומים ניתן סיוע. ניתן סיוע דרך חנות הזכויות, שזה חנות שיושבת במרכז גילת, או בצומת פת, ולאנשים יש נגישות להגיע למקום. אין לנו מבחני הכנסה, לא מבחני כלכלה, כל מי שרוצה יכול לבוא ולהכנס ומקבל סיוע. הסיוע שלנו הוא ביעוץ משפטי, ולפעמים גם ביצוג משפטי. ונדמה לי שאנחנו הכתובת האחרונה. אנשים שנדחו על ידי הסיוע המשפטי של משרד המשפטים וגם על ידי תוכנית פרובונו שכר מצווה של לשכת עורכי הדין, מגיעים אלינו ככתובת אחרונה מכיוון שגם בסיוע משפטי של משרד המשפטים, אני חושבת שגם בתוכנית הפרובונו חלק מהשיקולים מעבר למבחני הכנסה, הם גם סיכוי משפטי. ולכן מגיעים אלינו אנשים אמרו להם שהקיס שלהם אבוד ואין מה לעשות, ומגיעים אלינו ככתובת אחרונה. 

למרות שאנחנו מקבלים יצוגים שלכאורה הסיכוי המשפטי הוא נמוך או אפסי אנחנו מטופלים בהם והרבה פעמים בהצלחה. זאת אומרת, אנשים שחרב הפינוי מעל צוארם, שיש צווי פינוי שעברו את כל ההליכים המשפטיים מגיעים אלינו ולמרות שבסיוע המשפטי חשבו שאין סיכוי וכו', מכיוון שאנחנו מאמינים שצריך להרחיב את האופק של הזכויות החברתיות ולקחת אותם ולמתוח אותם אנחנו נותנים את היצוג וברוב הפעמים יש הצלחות, ואנחנו מצליחים למנוע את הפינוי, בין אם זה בבקשות עיכוב ביצוע, או בקשות לקבל זכאות לדיור ציבורי, וגם אם צריך להגיש עתירה מינהלית לבית משפט מחוזי, או גם לבג"ץ, ועשינו את זה ובהצלחה רבה.

מספרי הטלפון שלנו בירושלים, 6402555-02, בבאר שבע 6496869-08.

דיברתי קודם שהיחוד שלנו הוא לא רק במתן סיוע משפטי אלא בתהליך של ההעצמה של הפרט וגם של הקהילה. זאת אומרת, יש כאן כלים שלובים של עבודה סוציאלית, עבודה קהילתית, עם סיוע משפטי. הסיוע ניתן גם על ידי סטודנטים למשפטים, סטודנטים לעבודה סוציאלית, יש לנו גם קליניקה משפטית שנותנת סיוע בנושאים אזרחיים, זאת אומרת לא רק בנושאים של זכויות חברתיות אלא בכל מיני נושאים אזרחיים שיש חוסר שיוויון בין הצדדים, כמו בנושא של שכירות, שוכר משכיר. בנושא עבודה, עובד מעביד. בנושאי צרכנות, בנושאי בתים משותפים, וכו'. 

אנחנו מקיימים קליניקה משפטית, יש לנו 10 עורכי דין מתנדבים מהמגזר הפרטי שבאים פעם בשבועיים ונותנים יעוץ לכל פונה, פורסים את הצורות המשפטיות מוציאים מכתבים עוזרים בהכנת כתבי בית דין, הם לא נותנים יצוג אלא רק יעוץ. כמו שאמרתי בנושאים שהם עקרוניים או שעיוות הדין הוא כל כך זועק לשמים אנחנו כן נותנים יצוג, ומלווים את הפונה אל כל ערכאה בכל מקום.

היו"ר ישראל אייכלר:	שמענו כבר על על העמותה שלכם אצלנו בועדה 
	ונשמח לשמוע בקצרה עוד פעם בענין המשפטי.

רן מלמד:	לפני שגע בנושא המשפטי שאבקש מחברתי 
	לעבודה עורך דין ישראלה גרציאני לדבר עליו, אני רוצה לתת סקירה קצרה ושתי נקודות שאני חושב שהן חשובות ואעביר את השרביט.

העמותה שלנו עמותת ידיד קמה לפני 6 שנים, וכשהיא קמה היא פתחה מודל שאנחנו קוראים לו מודל מרכז זכויות. שפעיל היום ב18- ערים וישובים בארץ כמרכז או כשלוחה ושבו כל אדם יכול לקבל סיוע ועזרה לכל בעיה שמתעוררת בחיי היום יום שלו. והבעיות מתחילות הרבה פעמים מסתם תרגום של מכתב של ביטוח לאומי שנשלח לעולה דובר רוסית בעברית, ואין לו שמץ של מושג מה כתוב בו, ואנחנו ראינו את זה היטב כשהגיעו המכתבים על הקיצוצים בקצבאות הבטחת הכנסה, שהרבה אמהות חד הוריות ומשפחות שמקבלות הבטחת הכנסה דוברות רוסית או אמהרית, פשוט לא הבינו מה שכתוב במכתבים של ביטוח לאומי. וזאת נקודה אחת שמביאה מהדבר הקטן הזה לפעילות משפטית נרחבת, שנרחיב עליה.

היו"ר ישראל אייכלר: 	מי מממן את העמותה שלכם?

רן מלמד:	אנחנו מקבלים מימון, אנחנו מגייסים את התקציב 
		שלנו בעיקר מפדרציות יהודיות ומתורמים וקרנות בחו"ל, בעיקר מארה"ב, ותקציב קטן שאנחנו מקבלים ממשרד הקליטה בעיקר להפעלת אולפנים בדרגת אולפני ב' וג' לעולים חדשים.

היו"ר ישראל אייכלר:	איזה פדרציות הם?

רן מלמד:	ניו יורק תומכים בנו, מיאמי, סן פרנציסקו, 
	בוסטון ואחרות.

אנחנו יזמנו לפני שנה וחצי עם הנהלת בתי המשפט פרויקט שנקרא בית המשפט עם הפנים לקהילה, שבמסגרת שלו שיוצא בימים אלה לדרך, גם אנחנו וגם כל עמותה אחרת שחפצה בכך, יכולים לפנות לבית המשפט בעיקר למערכת ההוצל"פ, ולהכשיר מתנדבים שיוכלו לסייע לפונים עוד לפני שהם מגיעים לכותלי בית המשפט. כדי שהפונים לא יגיעו כשהם חרדים, שהם חוששים, שהאינפורמציה שהם צריכים להביא איתם לא מצויה בידם ואנחנו מתחילים את הפרויקט ואני מקווה שעמותות נוספות יצטרפו.

שתי נקודות שהן חשובות. אנחנו מטפלים בקהלים מכל תחומי האוכלוסייה הישראלית. אנחנו נותנים שרות בעברית, בערבית, באמהרית, בספרדית, ברוסית, 70% מהקהל שלנו הוא עולים חדשים מכל הגוונים ואנחנו נותנים להם שרות.

שתי בעיות שהן מאד משמעותיות וצריך לדעתי, והוועדה צריכה לתת עליהם את הדעת, הראשונה, היא בעית התרגום של מוסדות ציבור, בעיקר ביטוח לאומי ובתי המשפט. אדם מגיע היום לביטוח לאומי לועדה רפואית ואין לו מתורגמן מאבד את זכאותו בדרך.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש כבר המלצה של הוועדה שלנו שבכל ועדה כזאת 
	יהיה מישהו שמתרגם את הדברים לשפתו של הפונה.

רן מלמד:	הדבר השני, הוא תיכף ישראלה תגע בו, זה הנושא 
	של הפצת המידע.

היו"ר ישראל אייכלר:	אני חושב שלקחת לה את זמן רשות הדיבור.

רן מלמד:	 אני רק אגיד את ההצעה שלי. אנחנו למשל 
	הקמנו, כתבנו מדריך לנפגעי משכנתאות, אנחנו חושבים שהבנקים צריכים להפיץ אותו לכל בן אדם שיש לו בעיה בתשלום המשכנתא. הייתי מבקש שמהוועדה כקריאה לבנקים לקחת את החוברת ולהפיץ אותה, או לכתוב חוברת אחרת.

ישראלה גרציאני:	יושבים כאן נציגים של ארגונים שהם בהחלט 	שותפים שלנו גם לטיפול בחלק מהפניות גם לפעילות בגדול, וברשותכם אני רוצה להגיד דבר טוב על הסיוע המשפטי הממלכתי שידידי אייל גלובוס יושב כאן,  וזה מתחבר לשאלה 

יעקב מרגי:	אני רק רוצה להעיר, אנחנו גם מפרגנים למה שהם 
	עושים, וחרדים למה שהם לא עושים.

ישראלה גרציאני:	אני אקדים ואומר, שאחד הדברים שאנחנו 
	מקפידים עליהם בעמותה זה שכל פונה שמגיע אלינו גם אם אנחנו מפנים אותו לשכר מצווה או לסיוע משפטי, אנחנו מקיימים מעקב עם הפונה, מתקשרים אליו אחרי שלושה ימים, או אם אין לו טלפון ניגשים אליו הביתה, משהו מהמרכז באותה עיר, ושואלים איך היה בסיוע משפטי, יש בעיה אין בעיה, ואם יש בעיה אנחנו עובדים מולם מול הסיוע המשפטי, דבר נוסף בעיות שהן דחופות ומידיות והתור גם אם הוא בן יום או בן שבועיים, זה לא מספיק זמן, לשמחתי יש לנו היום קשר ישיר לראשי הלשכות השונות ואנחנו מקבלים שיתוף פעולה מלא בפניות דחופות.

יעקב מרגי:	עכשיו אני מבין לבד נדחים להרבה זמן. אם 
	משתפים פעולה עם שכר מצווה ועם ידיד.

היו"ר ישראל אייכלר:	אולי תתני לנו מספר טלפון ואיך פונים.

ישראלה גרציאני:	אני אתחיל ואומר, עמותת ידיד כמו שחברי רן 
	אמר, פזורים ב18- ערים, קרית שמונה עד דימונה, ערד, נצרת, נצרת עלית, חיפה תל אביב, אופקים, שדרות ורהט, ובכוונה נמצאים במקומות האלה כי אחד הדברים גם אם אדם זכאי לסיוע משפטי הרבה פעמים אין לו את הכסף לאוטובוס או אוטובוס זה כוס מים ליום חם, לנסוע מדימונה לבאר שבע, אז הרבה פעמים מה שאנחנו עושים, בגלל זה המרכזים שלנו נמצאים בתוך הקהילות שאנשים יוכלו בדרך למכולת או לקופת חולים, אנחנו חנות ליד, נכנסים ומקבלים את הטיפול אם צריך גם הסעות.

מס' הטלפון - 313 500 1700   זה מספר חינם.

במחלקה המשפטית כיום יש 7 עורכי דין בשכר, שמעניקים יעוץ משפטי וסיוע משפטי לפניות בתחומים שונים, המדיניות שלנו זה שבגלל שהצדק יש אולי דין בבתי המשפט אבל הצדק הוא מושג מאד רחוק מבתי המשפט, ההנחיה שלי לעורכי הדין שלי אם אתם עורכי דין טובים תמדדו בזה שאתם תפתרו דברים מחוץ לבתי המשפט. לכן אנחנו עוסקים הרבה בניהול משא ומתן, להגעה להסדרי פשרה, למיצוי הדין לפני בתי המשפט, אם הדברה אנחנו הולכים גם לבתי משפט ובמקרים חריגים אנחנו גם מעניקים יצוג.

נושא עיקרי שאנחנו מטפלים בו, בשנה האחרונה, זה נושא של פינוי ודיור בכלל, נושא של משפחות רבות שהם כבר לא העניים הקלסיים שכולנו מכירים, אלא הם אנשים כמוני וכמו דניאלה ואנשים שמתדרדרים למטה, אנשים שאפילו יש להם הכנסה של 8,000 שקל אבל מספיק שאחד מבני הזוג לא עבד חודש או חודשיים ההתחייבויות שלהם למשכנתא זה הדבר שמפסיקים לשלם, והדבר הראשון שהם מקבלים זה מכתב מהבנק שמאיים בפינוי.  האנשים האלה אין להם את היכולת לשכור שרותי עורך דין טוב, סביר איכותי מה שזה לא יהיה, ומול הבנקים לצערי אין להם, הקול שלהם לא נשמע, הם לא מסוגלים לעבור על ההסכם שהם מקבלים, ובטח ליצג את עצמם בהוצל"פ, אנחנו רק בחצי השנה האחרונה טיפלנו ב1500- מקרים כאלה, לשמחתי ב90%- הצלחנו למנוע את הפינוי, או להגיע להסדר מחודש לתשלומי המשכנתא או לחילופין לעבוד עם המשפחות שבאמת אין בררה והם צריכים למכור את הבית, לעבוד איתם גם מבחינה סוציאלית-פסיכולוגית על התהליך של איבוד בית, כמו גם לעזור להם במציאת דיור אלטרנטיבי. העורכות דין שנמצאות במחלקה המשפטית עושות עבודת קודש בעיני כי הן עובדות מיום עד לילה ומגיעים אלינו הרבה אנשים עם פינויים יום למחרת. אני בממוצע בשבוע מקבלת 20 פניות שהפינוי הוא מחר.

היו"ר ישראל אייכלר:	זה בדרך כלל קורה, זו תופעה סוציאלית שאנשים 
	באים ברגע האחרון. 

רותלי פלאי:	נמצא כאן פונה שסייענו לו שהגיע אלינו עם צו 
	פינוי לעוד שבוע והוא יכול לספר על הטיפול שקיבל.

היו"ר ישראל אייכלר:	אפשר לפנות לציבור לפנות בזמן ולא ברגע האחרון 
	כי אז קשה מאד לטפל.

ישראלה גרציאני:	הבעיה היא המידע על הארגונים, המידע איך 
	ניגשים, בגלל זה אני חושבת שהיתרון הגדול של העמותה שלנו עמותת ידיד, שאנחנו לא מחכים שהם יבואו אלינו, ימצאו אותנו, אנחנו הולכים ומתישבים בתוך הקהילות, אנחנו מתישבים בתוך שדרות, בתוך אופקים אנחנו בקשר רצוף עם מחלקות הרווחה, עם מזכירויות בתי הדין, ואחד המצבים האבסורדים בעיני, החוק שהממשלה יצרה זה שבמחלקות הרווחה במספר לא מבוטל של ערים לא מטפלים באנשים, פשוט אומרים להם תגשו לעמותת ידיד, פה ברחוב ליד, הם יטפלו בכם או במזכירויות בבתי הדין לעבודה, ואני חושבת שבהחלט צריך לתת את הדעת על כך שמחויבות של ממשלה לדברים בסיסיים היא מעבירה את זה למה שקוראים למגזר השלישי. אנחנו שמחים לעשות את מה שעושים. אני חושבת שיש פה הסרת אחריות של הממשלה.

היו"ר ישראל אייכלר:	 ח"כ שרון רוצה לומר משהו על התופעה הזאת 
	שלשכות הרווחה שולחים לעמותות פרטיות וגם הלשכות המשפטיות.

עמרי שרון:	אני חושב שטוב שיש מי שעושה את זה. אני לא 
	בטוח שזה הדבר האופטימלי שהייתי חושב שמדינה צריכה כך להתנהל, אבל טוב שמישהו עושה את זה ויש אפשרות יצוג מצד אחד והמדינה דואגת לעשות מה שיותר מצד שני.

דניאלה במברגר-אנוש:	האגודה לזכויות האזרח היא אגודה שקמה כבר 
	לפני יותר מ30- שנה והארגון הגדול ביותר שעוסק, או היחיד אפילו בארץ, בכל הטווח  של זכויות אדם, החל מהזכות לחיים ועד לזכות של חופש מידע, והזכות לחינוך והזכות לחופש ביטוי וזכויות חברתיות. האגודה פועלת בכמה מישורים, גם במישור המשפטי, גם במישור החינוכי, וגם במישור הציבורי. במטרה לעבוד מול קובעי מדיניות ולנסות לשנות מדיניות או לגרום לתקדים משפטי שישפיע על זכויות האדם בישראל.

היו"ר ישראל אייכלר:	אתם עוזרים גם לבעיות קטנות של אזרחים 
	בנושאים אזרחיים פשוטים, או רק בדברים גדולים. כי זה מה שחשוב לי כדי שאנשים יוכלו לפנות אליכם. 

דניאלה במברגר-אנוש:	בין היתר במסגרת הפעילות הציבורית במחלקה 
	הציבורית, יש מחלקה לפניות ציבור. במחלקה לפניות ציבור עובדים כ30- מתנדבים ואנחנו מקבלים כ6,000- פניות בשנה.

היו"ר ישראל אייכלר:	בכמה אתם מטפלים? לעזור לאנשים.

דניאלה במברגר-אנוש:	אנחנו מטפלים בכל ה6,000-, בערך 30% מגיעים 
	גם לטיפול משפטי, לסיוע משפטי. אבל יש כאלה שמסתפקים במתן מידע והנחיות הפונה לטיפול עצמי, יש מקרים שאנחנו מפנים לארגונים אחרים. יש דברים למשל שסינגור קהילתי או ידיד יהיו הקנדידטים היותר טובים, והיותר נכונים לטיפול בבעיות הספציפיות. אבל אנחנו מטפלים יותר במקרים שהם ממש הפרת זכויות אדם, כאלה או אחרות. 

היו"ר ישראל אייכלר:	איך פונים אליכם.

דניאלה במברגר-אנוש:	יש לנו שלושה מרכזים בירושלים, תל אביב וחיפה, 
	חשוב מאד לציין שהפרות זכויות הבולטות ביותר כ70%- הייתי מעריכה מהפניות שלנו זה הפרות בנושא של משרד הפנים, מרשם האוכלוסין. הרבה מאד פניות מתרכזות משם וזה הקושי העיקרי. אבל יש בתחומים שונים. מספרי הטלפון בירושלים 6521218-02, בתל אביב 5608185-03, בחיפה 8348876-04, מה שחשוב מאד לציין, שאין מבחן הכנסה. ברגע שאנחנו בוחרים ליצג דבר הראוי ליצוג משפטי הוא נעשה בחינם.

היו"ר ישראל אייכלר:	אנחנו נשמע את הפונה אליהו לולו, שפנה לעמותה 
	לסנגור קהילתי.

אליהו לולו:	אני והאחים שלי קבלנו צו פינוי מעמידר, ב25.1- 
	השנה. קיבלנו את ההודעה 25 יום לפני הפינוי ולא ידענו מה לעשות, לא הכרנו שום גוף פוליטי, גוף התנדבותי חוץ מסינגור קהילתי. כשהגעתי לסינגור קהילתי הפנו אותי לעורך דין, באתי ואמרתי לה יש לנו צו פינוי, אין לנו מה לעשות, אין לי כסף אני מקבל הבטחת הכנסה כי אני נמצא בשיקום,

היו"ר ישראל אייכלר:	מה הם עשו לך.

אליהו לולו:	עורך דין לא שאלה מה אני עושה, ואיך אני ומי 
	אני, ואיזה צבע אני. היא באה, אמרתי לה את המצב, שלחתי לה את עורך דין של עמידר, היינו לבד אני והאחים שלי, הוא.

היו"ר ישראל אייכלר:	כמה כסף היית חייב לעמידר?

אליהו לולו:	אנחנו חייבים להם 75,000 שקל. עם ריביות ועם 
	הצמדה. אז הוא אמר לי, או שתשלם חצי או שלך הביתה, גם בית לא יהיה לי. לא ידעתי מה לעשות, בואו נלך לסינגור ונראה מה עורך דין תעשה. הלכתי אליה, היא צחקה. היא אמרה לי, מי העורך דין, הלכתי לעמידר לעורך דין, אמרה לי בסדר, תן לי את הצו צלמה אותו ואמרה לי לך הביתה. למחרת באתי והיא אמרה לי הוא רוצה סכום, אמרתי לה את המצב שלנו כמה אנחנו מקבלים ואין לנו אפשרות לשלם את הסכומים שהוא רוצה, 1,000 שקל מכל אחד. אני אומר באמת אם היא לא היתה היינו בחוץ.

היו"ר ישראל אייכלר:	כמה סדרו לכם?

אליהו לולו:	סידרו לנו 150 כל אחד, העורך דין צריך לאשר את 
	זה אבל עוד 150 כל אחד פלוס שוטף שזה 375 שקלים, בערך כל אחד נותן 240 שקל אנחנו שלושה אחים. 

היו"ר ישראל אייכלר:	עשיתם את זה במשא ומתן עם עמידר. זה הדבר 
	הטוב ביותר בלי להגיע לבית המשפט.

אליהו לולו:	אם לא הם הייתי עכשיו בחוץ.

היו"ר ישראל אייכלר:	אנחנו נפנה כעת לעורך דין עמי קובו מהסנגוריה 
	הציבורית, שיספר לנו על הסנגוריה הציבורית, אתם הותקפתם היום קצת, בבקשה.

עמי קובו:	הסנגוריה הציבורית שייכת למשרד המשפטים. 
	אנחנו יחידה נפרדת אוטונומית במשרד המשפטים כאשר האבחנה היא ברורה, הסיוע אחראי על היצוג בתחומים האזרחיים, אנחנו אחראים על הוקום הפלילי. כל אדם שמקבל כתב אישום, שנאסר, בעצם הכתובת שלו מבחינתו הוא אנחנו ולא הסיוע, ובדרך כלל לא כל העמותות וכל הארגונים הוולונטריים, שעוסקים בעיקר בתחום האזרחי, לגבי התחום הפלילי כמעט אין אפשרויות אחרות, הסנגוריה הציבורית היא זאת שמעניקה את היצוג. 

הסנגוריה הוקמה ב1996- כדי לפתור בעיה מאד חמורה של העדר יצוג בפלילים בישראל. העדר יצוג בפלילים הוא הרבה יותר קריטי מאשר בתחומים האחרים, משתי סיבות. בפלילי, זה מדינת ישראל נגד הפרט. אדם שמקבל כתב אישום כל המדינה קמה נגדו. למדינה יש המון משאבים, יש את המשטרה ואת הפרקליטות ואת התביעה המשטרתית, המדינה קמה נגדו והמדינה מיוצגת בבית המשפט על ידי עורכי דין מצוינים מהפרקליטות, כאשר הוא עומד לבד ואין לו שום יכולת לנהל את ההליך. ההליך פלילי בישראל הוא הליך אדברסרי כאשר יש שני צדדים, צד אחד מיוצג כאשר הצד השני לא מיוצג, אין לו שום יכולת לקבל הליך הוגן ואין לו שום יכולת שהמשפט שלו יתנהל בצורה מסודרת, והטענות שלו יועברו. לטעון במשפט פלילי זה ענין של מקצועיות, לנהל חקירות נגדיות ולדעת דיני קבילות, ודיני ראיות, וסדרי דין וזה דבר שאדם לבדו אין לו שום יכולת גם אדם משכיל אין לו שום יכולת לעשות בעצמו, ולכן הוא חייב את היצוג.

לפני הקמת הסנגוריה המצב היה שהרבה מאד אנשים לא היו מיוצגים. המצב היום בהחלט משתפר. היום הסנגוריה הציבורית פרוסה בכל הארץ, אנחנו נמצאים ב5- מחוזות, בתל אביב מרכז, ירושלים, נצרת, חיפה, באר שבע, אנחנו מעניקים יצוג באמצעות צוות פנימי של עורכי דין שהם עובדי משרד המשפטים שמונה למעלה מ80- עורכי דין, ובנוסף עורכי דין חיצוניים, שהם עורכי דין פרטיים לכל דבר וענין שעובדים איתנו ומקבלים מאיתנו תיקים ומעניקים יצוג מטעמנו, ומדובר על כ650- עורכי דין בכל הארץ שעובדים איתנו בשכר. אין אצלנו את נושא ההתנדבות. כל עורכי הדין מקבלים שכר.

היו"ר ישראל אייכלר:	שכר ממי?

עמי קובו:	מקבלים שכר מהסנגוריה הציבורית, במימון 
	המדינה.

היו"ר ישראל אייכלר:	אין קטגור נעשה סנגור, המדינה באה להשליל את 
	האיש ההוא והמדינה באה גם לסנגר.

עמי קובו:	והמדינה גם מבינה שכדי שיהיה לו הליך הוגן 
	וראוי, וכדי שההליך הזה בסופו גם יעשה צדק, המדינה מעמידה לרשותו גם סנגור, כשם שהמדינה מממנת את בית המשפט ואת הקטגוריה, המדינה צריכה, והיא מממנת, גם את הסנגוריה הציבורית.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש אפשרות לנאשם או לחשוד לבקש עורך דין זה 
	או אחר מטעם הסנגוריה הציבורית?

עמי קובו:	תאורטית הוא יכול לפנות, יש גם מצבים שאדם 
	כבר היה מיוצג בעבר על ידי עורך דין מסוים מהסנגוריה והוא מכיר אותו, זה לא מצב של כבקשתך, אין ספק.

היו"ר ישראל אייכלר:	היה איזה פרסום שבאו אנשים לחסל מישהו 
		והעורכת דין, אם הבנתי נכון, אולי לא הבנתי נכון, החשודים בקשו את העורכת דין המסוימת והיא באה מטעם הסנגוריה הציבורית. אני טועה?

קריאה:	אני הבנתי שהביאו אחד והם בקשו את השני, 
	והסנגוריה  אישרה את זה.

עמי קובו:	אני לא מכיר את הפרסום הזה. אני אומר, הנאשם 
	לא בוחר את הסנגור. אנחנו מתאימים את הסנגור.

היו"ר ישראל אייכלר:	מי קובע לו את הסנגור?

עמי קובו:	הצוות הפנימי. הסנגוריה הציבורית, וזה לפי מספר 
	קריטריונים. ראשית, שפה, הנאשם דובר רוסית או דובר ערבית יקבל עורך דין דובר שפתו. אין הגיון למנות עורך דין שאינו דובר רוסית לנאשם דובר רוסית. לכן עורכי הדין הם ראשית בשפה המתאימה. שנית, אחד הדברים שאנחנו מקפידים עליהם מאד זה איכות היצוג. לכן כדי לשמור על איכות היצוג אנחנו נתאים את עורך הדין להליך, עורכי דין שמתמחים בהליכים מסוימים ייצגו בהליכים האלה. עורך דין שהוא בכיר יותר יקבל תיק בית משפט מחוזי, עורך דין שנה ראשונה שעוד אין לו את הנסיון ואין לו את היכולת בודאי לא ניתן לו ליצג בתיק חמור, תיק רצח, או בתיק שמתנהל בבית משפט מחוזי, ולכן אין מצב שהקריטריונים הם קריטריונים אישיים.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש לכם הצלחות במשפטים?

עמי קובו:	יש לנו המון הצלחות במשפטים, בהרבה מאד 
	משפטים. לא מזמן אני ביחד עם שני עורכי דין נוספים זכיתי להשתתף וליצג את עמוס ברנס והשגנו לו משפט חוזר אחרי ששלוש בקשות קודמות למשפט חוזר נדחו ולבקשה רביעית זכה במשפט חוזר, והוא זוכה מכל אשמה.

היו"ר ישראל אייכלר:	יש אפשרות כזו, זה לא מצב אבוד מראש.

עמי קובו:	לא רק שיש אפשרות, יש גם אפשרות טובה 
	ובהחלט אפשר לקבל יצוג ואפשר להגיע להצלחות.

יעקב מרגי:	עם תעריפים נמוכים כמו שאמר עורך דין ולנר, 
	אתם מצליחים להביא עורכי דין טובים.

עמי קובו:	אנחנו בהחלט מצליחים להביא עורכי דין מצוינים, 
	עורכי דין פליליים טובים מאד שאנחנו מצליחים לתת הפיצוי על שכר טרחה הוא לא מאד גבוה, פר תיק, אבל ברגע שאתה נותן לעורך דין מסה גדולה מאד של תיקים ואתה אומר לו במקום ללכת לבית משפט עם תיק אחד אתה תלך עם 10 תיקים, אז עורך הדין לפצות את עצמו ובכמות להגיע כן לשכר סביר ולשכר טוב.

יש דבר שנקרא מינוי חובה. המדינה קבעה מימים ימימה שבהליכים מסוימים אי אפשר בכלל לנהל את ההליך בלי סנגור, בדיוק בגלל שיקולים שמנינו, ולכן תיקים שהעונש עליהם הוא מעל 10 שנות מאסר במחוזי, או כאשר האיש חשש שהוא חולה נפש, או חשש שהוא עיוור או חרש או דברים כאלה, זה מינוי חובה. זה לא תלוי בשום קריטריון כלכלי האיש הזה חייב להיות מיוצג על ידי סנגור, ואם הוא לא יהיה מיוצג אי אפשר בכלל לנהל את ההליך. מצבים אחרים הם כאשר העונש הוא בין 5 ל-10 שנות מאסר, במצבים האלה יש את הקריטריון הכלכלי. הקריטריון הכלכלי הוא כפי שנאמר פה, הוא לא משביע רצון, הקריטריון של 4,666 שקלים למשפחה בת 3 נפשות, הוא לא משביע רצון, אבל יש לנאשם את האפשרות לפנות לבית המשפט להגיע לדיון לפנות לשופט ולבקש מהשופט שימנה את הסנגוריה הציבורית בכל התיקים.

היו"ר ישראל אייכלר:	גם אם מצבו הכלכלי שפיר יותר.

עמי קובו:	בכל מצב כלכלי, בכל עבירה בכל עונש יש סמכות 
	שיורית, סמכות אחרונה של בית המשפט, להגיד את התיק הזה אני בכלל לא מוכן לנהל בלי סנגור, כי שופט לא חושב שיעשה פה דין צדק בלי סנגור, ולכן אני אמנה ולא חשוב מה הקריטריונים.
אייל גלובוס:	רק בסנגוריה.

עמי קובו:	אני מדבר בסנגוריה, כי מדברים על הליך פלילי 
	ובגלל החשיבות והחומרה של הליכים פלילים שבסוף אנשים הולכים למאסר, לשופט יש שיקול דעת.בזמן האחרון בדקנו את הנושא הזה, יש פערים בין המרכז הפריפריה באופן שבו שופטים מפעילים את שיקול הדעת באופן טבעי שופטים שונים פועלים אחרת, כיום המצב בפריפריה הוא פחות משביע רצון, אחוזי היצוג שם הם פחות טובים, יש שם בעיה יותר של אנשים לא מיוצגים, אחוזי הפריפריה בצפון ובדרום מגיעים למצב של כלמעלה מ50%- אנשים בלתי מיוצגים וזאת בהחלט בעיה ובעיה חמורה.

למשטרה יש חובה ברגע שהיא עוצרת אדם להודיע לו על הזכות לסנגור וברגע שהיא מודיעה לו והוא מבקש סנגור, חובה על המשטרה להעביר את המידע הזה מיד לסנגוריה הציבורית, והסנגוריה הציבורית מביאה סנגור שיתן לו יעוץ משפטי מיד במהלך החקירה, וזה היעוץ שאולי הכי קריטי לקבל את היעוץ בשלב הראשון. הנתונים שבדקנו הם לא משביעי רצון, המשטרה עדיין לא ממלאת את החובה שלה באופן משביע רצון בענין הזה. מחקר שעשינו במחוז תל אביב רק 5% מהעצורים הבגירים מקבלים את ההודעה הזאת וההודעה נשלחת לסניגוריה הציבורית.

ניר ז'אנו:	ב5- מקומות, מחוזות, כמו שעמי ציין.

 בתל אביב מס' הטלפון  6932666 03-, בבאר שבע 6404500-08, בחיפה 8633700-04, בירושלים 5696195-02, בנצרת 6029111-04.

היו"ר ישראל אייכלר:	עורך דין אייל גלובוס מהאגף לסיוע משפטי, משרד 
	המשפטים.

אייל גלובוס:	אני רוצה להודות לועדה, גם על הנושא החשוב וגם 
	על הזמנתם אותנו להציג את הדברים. 

הסיוע המשפטי קיים למעלה מ30- שנה, מ1972-, אנחנו ותיקים מאד ומיצגים בהרבה מאד מקרים. בשנת 2003 פנו אלינו כמות אדירה של אנשים, אין לנו נתונים כי אנחנו לא ממספרים את זה, נפתחו תיקים ללמעלה מ41,000- איש. מתוך ה41,000- איש שפנו אלינו למעלה ממחצית זכו לקבל יצוג בפועל, ובזה היחוד שלנו לעומת ארגונים וולונטריים, וכאן אין שום תחרות, יש בהחלט שיתוף פעולה והבנה. אנחנו מפנים אליהם והם מפנים אלינו, אנחנו עובדים עם הארגונים שהיו כאן, וגם עם ארגונים אחרים. כאשר הארגונים בעיקר מתמקדים בפנים אחרים, פחות ביצוג, ביעוץ ראשוני וכדומה, ואנחנו בעיקר ביצוג אם כי אנחנו מעניקים גם יעוץ ועזרה מהיבט אחר אבל היא לא העיקר.

היו"ר ישראל אייכלר: 	יש לכם מספר כמה אנשים אתם עונים בשנה?

אייל גלובוס:	 41,000 תיקים שפנו אלינו, למעלה מ20,000- 
	קיבלו יצוג, לגבי תיקים של שנת 2003, בפועל אנחנו גם ממשיכים ליצג אנשים לא משנת 2003 אלא הרבה קודם לכן, כך שהמספר בפועל הוא גדול יותר, אבל אני מדבר לגבי התיקים האחרונים.

האגף כולל הנהלת אגף, 4 לשכות אזוריות מחוזיות, אין לנו לצערנו לשכה בנצרת, יש לשכה בתל אביב שחולשת גם על אזור המרכז, לשכה בחיפה שחולשת גם על כל אזור הצפון,
היו"ר ישראל אייכלר:	יש לכם טלפון אחד לכולם,

אייל גלובוס:	לא, יש לנו מספרי טלפון לכל אחת מהלשכות. יש 
	לנו לשכה בירושלים שחולשת גם על חלק מאזור הדרום, כי בעבר חלשה על כל אזור הדרום, ולשכה בבאר שבע שהוקמה כמו בצינתי רק ב98- וחולשת על אזור באר שבע והסביבה.

כתובת הלשכה בירושלים, רח' בן יהודה 34, מגדל העיר, להפנות לסיוע המשפטי. הלשכה בתל אביב, ברח' הנריטה סולד 4, הלשכה בחיפה רח' פל-ים 15א קומה 11, והלשכה בבאר שבע רח' שזר 33 בית נועם קומה 8.

לכל אחת מהלשכות ניתן לפנות, ניתן להגיע אלינו גם דרך לשכות הרווחה, בלשכות הרווחה.

היו"ר ישראל אייכלר: 	כמה עורכי דין עובדים אצלכם?

אייל גלובוס:	באגף בסדר גודל של למעלה מ-150 איש, שבערך 
	מחצית מתוכם הם עורכי דין, מועסקים בצורות העסקה שונות, חלק עובדי מדינה מרביתם, וחלק לא.

היו"ר ישראל אייכלר:	ויש עורכי דין שמסכימים לעבוד בשביל 350 שקל 
	להופעה. או לסיכומים.

אייל גלובוס:	כן. יש אמנם קושי ובהחלט אנחנו מודעים לנושא 
	שכר הטרחה. לשמחתנו, כאן אנחנו לא בכובע של לשכת עורכי הדין, בשוק עורכי הדין יש כרגע מצוקה, המצוקה הזאת עוזרת כרגע ללקוחות הסיוע המשפטי, ניתן להשיג יותר ויותר עורכי דין למרות שהתעריפים לא עלו ואפילו כפי שצוין כאן, תקופה מסוימת קצת ירדו, ברור שלשכר יש משקל משמעותי.

התחומים שבהם אנחנו עוסקים. עוסקים בכל תחומי המשפט האזרחי, כולל דיני עבודה, כולל הוצל"פ כולל חוזים, כולל נזיקין. כמובן משני צידי המתרס, גם תובע גם נתבע, ויכול להיות גם כנגד המדינה ואפילו כנגד משרד המשפטים, אין בזה שום בעיה. מבחינתנו זה הינו הך ואנחנו מתיחסים לזה בצורה שווה לחלוטין. עוסקים בכל נושא המעמד האישי, לכל העדות לכל הגופים, כולל יצוג בבתי הדין השרעיים, בתי דין נוצריים, בתי דין רבניים, בתי משפט לעניני משפחה, התרות נשואים, וכל מיני זוגות מעורבים.

מבחן הרכוש כמו שצוין עולה עם מספר הנפשות למשפחה עד 3 נפשות 4,666 שקלים, בנוסף לכך יש מבחן של רכוש בר מימוש, שהוא לא יותר מאשר 20,892 כ21,000- שקל, כאשר ברכוש הזה לא נכללת דירת מגורים, ברכוש הזה לא נכללים נכסים כמו מתלתלים אישיים וכדומה, וגם לא דברים שלא ניתנים למימוש בגלל שהם ממושכנים או מעוקלים וכדומה.

מכיוון שיש כאן פורום רחב ממגזרים שונים, אני חושב שגאותנו שאנחנו מיצגים מגזרים שונים. אצלנו אין שום הבחנה לא בין גברים לא בין נשים, לא בין חילוני ולא בין דתי, לא בין ערבי לא בין יהודי, לא בין עולה חדש ללא בין זה. יש לנו גם מתורגמנים ויש לנו עורכי דין הן בצוות הפנימי והן בצוות החיצוני שערוכים ליצג בשפות שונות, אולי כדוגמא - בלשכה לסיוע משפטי בירושלים יש 10 עורכי דין שמראינים את הלקוחות מתוך ה-10 האלה 3 דוברות רוסית, 2 דוברי ערבית, 1 שעלה מאתיופיה, אמנם לא דובר אמהרית אלא רק את השפה השניה הנפוצה תיגרית אבל מסתדר איך שהוא גם עם העולים מאתיופיה. אנחנו כל הזמן שוקדים בניסיונות שונים, כמובן בכפוף לתקציב, לנסות להרחיב את השרותים לאותם מגזרים שונים שאכן מגיעים אלינו ומכירים אותנו.

אצלנו אין תשלום, ישנה אגרה.

יגאל יאסינוב:	שמענו שבזמן האחרון עוצרים אנשים גם על 
	חובות, וזה לא פלילי. 

יעקב מרגי:	פקודת מעצר תמיד היתה.

יגאל יאסינוב:	לא יודע אם היו עוצרים, השאלה היא אנחנו 
	שמענו שבן אדם שעוצרים אותו באשמה פלילית הוא יש לו זכות מיד לדרוש סנגור, האם במקרה הזה יש לו גם כן זכות? ואם כן, אם אתם עושים את זה. והשאלה השניה, מה עם מתורגמנים בבית המשפט לנאשם האם אתם גם נותנים מתורגמן שהוא עוזר לאדם להתבטא אם הוא נשאל.

אייל גלובוס:	אכן יש גידול בזמן האחרון בכל נושא החובות ולא 
	צריך להרחיב על זה את הדיבור, כולנו מכירים את המצב הכלכלי, אנחנו בהחלט רואים גידול. יש לנו באגף במהלך שנים, נדמה לי, גידול של כ75%- במהלך של כ6- או 7 שנים בהיקף הפניות אלינו. 

יעקב מרגי:	זה פונה לכיוון התקציב.

אייל גלובוס:	יש גם ירידה מסוימת בתקציב. אנחנו משתדלים 
	לעשות כמו שאנשי האוצר מבקשים, תמיד, לעשות יותר עם פחות, רק אחרים יגידו אם אנחנו מצליחים.

בנושא מעצר בגין חובות בהחלט יש בעיתיות אין הסדר חוקי בדומה לנושא של סנגוריה ציבורית שכל אדם שנכנס, נקרא לזה מעצר אזרחי, ואגב הנסיבות לא חייבות להיות רק חובות, יכול להיות גם בענין של בית דין רבני בנושא גרושין, לגבי נושא של גט, יש אמצעים שבית דין רבני יכול לכפות, גם בנושאים האלה אין איזה שהיא חובת דיווח וכדומה, בהחלט אנשים פונים אלינו, ברור שלא פונים אלינו בחלק לא קטן של המקרים, אלא רק בחלק, כאשר פונים אלינו אנחנו כמובן מנסים לסייע להם.

לגבי הנושא של תרגומים, אנחנו מבחינתנו נותנים כמו שאמר עורך דין קובו, משתדלים לתת עורך דין שלא רק בקי בתחום, ואצלנו זה קצת יותר בעיתי כי זה תחומים שונים לחלוטין. תחום של מעמד אישי, ואזרחי, וביטוח לאומי, זה דברים שבהחלט לא קשורים. אנחנו כמובן נותנים דגש רב לנושא השפה, יש לנו עורכי דין מהמגזרים השונים, יש לנו קצת קושי עם עורכי דין מהמגזר האתיופי, אבל לגבי שאר המגזרים אנחנו בהחלט נותנים, עם השפה המתאימה. אנחנו לא נותנים שרותי מתורגמן לבתי המשפט, בניגוד לשרות ולבדיקה אצלנו, יחד עם זה עורך הדין בהחלט, אם הוא דובר את השפה, מסייע ומבהיר לאדון מה קורה בהליך ומסביר לו את הדברים גם לפני, גם אחרי וגם במהלך.

היו"ר ישראל אייכלר: 	עורך דין יעל קוטיק, שהיא פרטנר שלנו של פניות 
	הציבור מנהלת המחלקה לפניות הציבור.

יעל קוטיק:	המחלקה לפניות הציבור משרד המשפטים. אני 
	רוצה לדבר על הפן שעורך דין ולנר העלה, רמת המודעות וטיב השרות. ככלל מגיעים למשרד המשפטים בשנה אלפי פניות של אזרחים, בעיני אנשים המשרד נתפס כמשרד על שנועד לתקן את כל העוולות שנעשו להם, ומגיעות פניות לפרקליטת המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה, שר המשפטים, מנכ"ל משרד המשפטים, הפניות מגיעות חלקן אלי, וחלקן מטופלות על ידי אותם גורמים. בכל מקרה שאנחנו מזהים מאופי הפניה שאותו אדם זקוק לסיוע משפטי, אותו אדם מופנה ללשכות לסיוע משפטי. אנחנו גם פרסמנו את הנושא הזה באתר האינטרנט של משרד המשפטים. לפחות על ידי מופנים כמה מאות אנשים שפנו אלי בכתב במהלך השנה ללשכות לסיוע משפטי וכמו כן אנשים שפונים באמצעות הטלפון. אני רוצה להגיד שהרבה אנשים פונים למשרד המשפטים ומבקשים יעוץ, או עצה משפטית, במקרים שאני מוצאת לנכון שאני יכולה להבהיר לאותו אדם מה הם לפחות האפשרויות המשפטיות החוקיות העומדות בפניו, או שאני מזהה שמדובר באיזה שהו מקרה אקוטי שאני נדרשת לפנות באופן מידי ללשכה לסיוע משפטי או לסנגוריה הציבורית, אני עושה את זה.  

בנוסף אנחנו גם מקבלים תלונות מאנשים שטוענים, מלינים, על כך שלא קיבלו סיוע משפטי. ככלל הדרך לערער על החלטה שאדם לא זכאי לסיוע משפטי מופנה לבית המשפט המחוזי. אין לשופט במהלך הדיון המשפטי שיקול דעת להעניק לאותו אדם סיוע משפטי אלא בהתאם לקריטריונים, בניגוד לסנגוריה הציבורית. ולכן הרבה פעמים אנחנו נדרשים לבדוק עוד הפעם מחדש את כל ההחלטה לגבי אותו אדם אם הוא זכאי או לא זכאי לסיוע משפטי. אנחנו מקבלים גם תלונות לגבי אנשים שמיוצגים על ידי עורכי דין,

היו"ר ישראל אייכלר:	אולי חברי הכנסת יקחו יוזמה לחוקק חוק שגם 
	כמו בסנגוריה הצבורית, השופט יכול להגיד אני לא ממשיך את המשפט עד שאין פה סנגור ציבורי, כך בתביעות אזרחיות כששופט רואה שאזרח מסכן אין לו עורך דין ומישהו רוצה לעשוק אותו עם סעיפים גדולים וקטנים, שהשופט יהיה מוסמך להגיד אני רוצה לקבל סיוע משפטי מהאגף לסיוע משפטי, באזרחי.

יגאל יאסינוב:	למיטב ידיעתי לשופט בכל מקרה יש זכות,

אייל גלובוס:	בהליכים אזרחיים אין סמכות כזו לבית המשפט. 
	הוא יכול להפנות אותו לסיוע המשפטי, הוא יכול להמליץ אבל הקריטריונים הם קריטריונים.

היו"ר ישראל אייכלר:	ח"כ שרון או מרגי, אתם רוצים לקחת את היוזמה.

יעקב מרגי:	אני מעדיף שזה יבוא מהקואליציה כדי שטומי 
	לפיד יאשר את זה לועדת שרים לחקיקה. אם אני אגיש את זה, זה יפול בוודאי.

היו"ר ישראל אייכלר:	אולי נגיש את זה כועדה אולי. כמו בסנגוריה 
	ציבורית, בפלילית מובן מאליו שהשופט יוכל להגיד את זה למה שלא יהיה מובן מאליו.

יעקב מרגי:	מחריד הוא שפקיד הוצל"פ יכול להכניס למעצר 
	אחד בלי שיקול דעת. להושיב אותו בגלל טעות, או תקלה, יחד, לא רוצה לומר, עם אנסים ורוצחים ונרקומנים.
יעל קוטיק:	מושמעת ביקורת כלפי המדינה, אני רוצה להגיד, 
	שאמנם הארגונים הוולונטריים פועלים, אבל אנחנו כמחלקה לפניות הציבור של משרד המשפטים, לא אחת מנענו מאנשים שעמדו על פינוי מהבית שלהם, או שאנחנו פונים ללשכות ההוצל"פ ועובדים בשיתוף פעולה ומנהלים משא ומתן עם בנקים לגבי הסדרי תשלומים.

היו"ר ישראל אייכלר:	אתם עושים את זה, כי אתם עובדים רק משפטית. 
	משפטית הבנק יש לו תמיד את כל הכלים.

יעל קוטיק:	אנשים לא יודעים לפנות לועדות בינמשרדיות 
	למשל, לא יודעים שחלק בהלוואה זה כספי בנק וחלק זה בהלוואות זה כספים במסגרת הזכאות והם יכולים לפנות לועדה בינמשרדית כדי לפרוס את התשלומים.

יגאל יאסינוב:	 זה מה שאני אמרתי על חלק, כי יש מליון חוברות 
	כל גוף מוציא חוברת משלו ומסביר רק על חלק קטן משלו. הציבור לא יודע מה לעשות, כי אין מה שמקשר בין זה לזה.

יעל קוטיק:	אצלנו הקו המנחה, כמו שיודעים איזה חובת 
	הצלה בחוק, אבל יש את הנושא של השומרוני הטוב, ואם אנחנו גם כן מדינה יכולים באיזה שהוא אופן לקדם את האינטרס של אדם מסוים אנחנו עושים את זה. 

זה נוגע לעוד איזה נושא שזה טיב השרות. אנחנו בודקים את עצמנו רואים תלונות נגד טיפול עורך דין באיזה שהוא נושא אנחנו בודקים את הענין אנחנו מתחייבים כרגע להגיע לאיזה שהוא שלב של אמנת שרות כדי לעמוד באיזה שהם סטנדרטים לגבי הציבור, זה מה שאנחנו משתדלים לעשות. אני מקווה שאנחנו עושים את העבודה שלנו כמו שצריך.

היו"ר ישראל אייכלר:	עודד אהרון ממשרד הרווחה שרות יעוץ לאזרח 
	אולי מה שאמר פה ח"כ יאסינוב ואחרים פונה בעצם אליכם, אתם כשנותנים שרות יעוץ לאזרח אולי תפתחו קו 1800 או משהו כזה לכל האינפורמציה שעלתה פה ושלא עלתה פה שידע האזרח במסגרת קו החרום החדש.

עודד אהרון:	 שרות יעוץ לאזרח במשרד הרווחה נותן שרות 
	לאלה הרוצים למצות ולהכיר את הזכויות שלהם בתחומים שונים. השרות פרוס על 55 ישובים, ברחבי הארץ מקצרין בצפון ועד מקומות קטנים באזור באר שבע בדרום, כולל פזורת הבדואיים שאינם בערים מסודרות אלא גרים מאהלים, יש להם מועצה מקומית שגב שלום, וגם שם אנחנו מקיימים שרות.

אנחנו רואים בשנה 200,000 איש בלשכות פזורות, 150,000 מהם ברחבי הארץ בלשכות השונות שלנו. אנחנו מקיימים כרגע קו חינם 1800506060 אשר גם אליו פונים 15,000 20,000 איש בשנה. ויש אתר אינטרנט שיש בו פורום הוא מתורגם לרוסית כמעט לגמרי, ערבית בחלקו, ואנשים פונים אלינו וגם שם יש כ5,000- פניות.

היו"ר ישראל אייכלר:	בענין סיוע משפטי יש לך אינפורמציה כמה פונים?

עודד אהרון:	40-50% מהפונים אלינו פונים לסיוע משפטי, 
	ברשותנו 120 עורכי דין המיעצים בלבד, ולא מיצגים, אנחנו נמצאים בשיתוף עם חברים שנמצאים פה, וקיבלנו מלשכת עורכי הדין 12 עורכי דין מתנדבים העובדים בשרותנו ואשר מיצגים גם אנשים בבתי משפט. כמו כן עובדים אצלנו סטודנטים רבים מבר אילן ומכללת נתניה בשיתוף עם המרצים שלהם, הנותנים סיוע, יש ברשותנו מגשרים רבים, ויש טוענים משפטיים שאנחנו הכשרנו ואשר מופיעים בבתי משפט לתביעות קטנות.

בענין ה- 118, הולך ומוקם עכשיו קו חדש קו חרום רווחה, אשר יפתח כנראה במאי, אני מקווה, הולך ונבנה והוא ה1800- שצינתי יבלע בתוכו, הקו הזה, קו חרום רווחה יתן מענה לכל מצוקות החברה כולל מצוקות של,

קריאה:	אולי יתן את האפשרויות הסיוע המשפטי ה118-, 
	לפרסם באמצעי התקשורת, ברדיו.

עודד אהרון:	בהחלט כן, קו 118 יפורסם, יופעל בערך במאי ואז 
	יפורסם בהיקף די גדול ויעשה מאמץ גדול, כאשר יוקם, להביא את קיומו, את דבר קיומו לידיעת הציבור. כאמור אנחנו כרגע, יש לנו קו חינם ואנחנו במסגרת קו חינם הזה נותנים סיוע, כולל סיוע משפטי לפונים, אנחנו גם נמצאים בקשר עם חברים אחרים ממשרד המשפטים ומעמותות שנמצאים פה, ומפנים גם אנשים אליהם והם אלינו.

קריאה:	מבחני הכנסה ליצוג בבתי משפט.

היו"ר ישראל אייכלר:	ברשות ח"כ  אקריא את המלצות הוועדה.

הוועדה מברכת ומחזקת את ידיהם של כל הגופים והעמותות המסייעים לאנשים נזקקים ומבקשת מהם להמשיך ולסייע כעבודתם המבורכת. 

הוועדה תפעל לשם שינוי הקריטריונים הכלכליים הקיימים כיום בנוגע למדיניות הסיוע המשפטי הממלכתי במסגרת פניה לשר המשפטים.

הוועדה תפנה לשר המשפטים בבקשה לבחון את נושא הקיצוץ באגף לסיוע משפטי.

הוועדה תפנה לשר המשפטים בבקשה לדאוג לפרסום באמצעי התקשורת את האפשרויות הפניה בתחומים האזרחיים והפליליים.

הוועדה תפעל להעלות מודעות הציבור בנושא זה באמצעות:

 (א) פניה למשרד הרווחה, כי במסגרת קו החרום 118 החדש ינתן מידע לפונים כולל הפניה לגורמים שיכולים לסייע להם. 
(ב)  פניה למשרד המשפטים שיבצע מבצע הסברה בדבר אפשרות הפניה לסיוע משפטי בסנגוריה הציבורית.
(ג)  פניה לבנקים למשכנתאות בבקשה שיפנו נזקקים לעמותות וגופים שיכולים לסייע להם, שיחלקו חומר לגבי הסיוע במסגרת הבנקים. 
(ד)  הוועדה תפעל לשם שינוי החוק כך שגם בהליכים אזרחיים ינתן שיקול דעת לשופט להחליט על מינוי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00